פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:

"'וְאָהַבְתָּ אֶת יהוה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֺדֶךָ.' זֺאת הַמִּצְוָה הַגְּדוֹלָה וְהָרִאשׁוֹנָה. הַשְּׁנִיָּה דּוֹמָה לָהּ: 'וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ'" (מתי כ"ב 37-39).

"מִי שֶׁאוֹהֵב אוֹתִי יִשְׁמֺר אֶת דְּבָרִי וְאָבִי יֺאהַב אוֹתוֹ; גַּם נָבוֹא אֵלָיו וְנִשְׁכֺּן אֶצְלוֹ. מִי שֶׁאֵינוֹ אוֹהֵב אוֹתִי אֵינוֹ שׁוֹמֵר אֶת דְּבָרַי; וְהַדָּבָר אֲשֶׁר אַתֶּם שׁוֹמְעִים אֵינוֹ שֶׁלִּי כִּי אִם שֶׁל הָאָב אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי" (יוחנן י"ד 23-24).

"אִם תַּעַמְדוּ בִּדְבָרִי, תַּלְמִידַי אַתֶּם בֶּאֱמֶת" (יוחנן ח' 31).

"לֹא כָּל הָאוֹמֵר לִי 'אֲדוֹנִי, אֲדוֹנִי' יִכָּנֵס לְמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם, אֶלָּא הָעוֹשֶׂה אֶת רְצוֹן אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם. רַבִּים יֺאמְרוּ אֵלַי בַּיּוֹם הַהוּא: 'אֲדוֹנִי, אֲדוֹנִי, הֲלֹא בְּשִׁמְךָ נִבֵּאנוּ וּבְשִׁמְךָ גֵּרַשְׁנוּ שֵׁדִים וּבְשִׁמְךָ עָשִׂינוּ נִפְלָאוֹת רַבּוֹת'. אָז אוֹדִיעַ לָהֶם: 'מֵעוֹלָם לֹא הִכַּרְתִּי אֶתְכֶם, סוּרוּ מִמֶּנִּי עוֹשֵׂי רֶשַׁע'" (מתי ז' 21-23).

דברי אלוהים רלוונטיים:

בכל עידן, כשאלוהים עובד בעולם, הוא מעניק לאדם כמה מדבריו ומגלה לאדם כמה אמיתות. האמיתות האלה מהוות את הדרך שהאדם צריך לדבוק בה, את הדרך שהאדם צריך לצעוד בה, את הדרך שמאפשרת לאדם לירוא את אלוהים ולסור מרע, ואת הדרך שבני האדם צריכים להנהיג ולדבוק בה בחייהם ובמהלך מסע חייהם. אלה הסיבות לכך שאלוהים מעניק את דבריו אלה לאדם. על האדם לדבוק בדברי האל האלה, והדבקות בהם פירוש קבלת חיים. אם בן אדם לא דבק בהם, לא מנהיג אותם ולא מביא את דברי האל לידי ביטוי בחייו, בן האדם הזה אינו מנהיג את האמת. ואם הוא לא מנהיג את האמת, הוא לא ירא את אלוהים וסר מרע, והוא לא יכול לְרַצות את אלוהים. אם מישהו לא יכול לְרַצות את אלוהים, הוא לא יכול לזכות לשבחים מאלוהים. לבן אדם כזה אין כל סוף.

– 'הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, כיצד להכיר את טבעו של אלוהים ואת תוצאת עבודתו

הצעידה בדרכו של אלוהים אין פירושה ציות לכללים על פני השטח. פירוש הדבר הוא שכאשר תתמודדו עם עניין מסוים, קודם כל תתייחסו אליו כאל מצב שאלוהים הסדיר, אחריות שהוא הטיל עליכם, או דבר מה שהוא הפקיד בידיכם, וכשתתמודדו עם העניין הזה, עליכם אפילו להתייחס אליו כאל ניסיון מאלוהים. בהתמודדות עם העניין הזה, חייב להיות לכם רף, ואתם חייבים לחשוב שהוא בא מאלוהים. אתם חייבים לחשוב על ההתמודדות עם העניין הזה כך שתוכלו למלא את אחריותכם ולהיות נאמנים לאלוהים. אתם חייבים לחשוב כיצד לעשות זאת מבלי לעורר את זעמו של אלוהים או לפגוע בטבעו.

– 'הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, כיצד להכיר את טבעו של אלוהים ואת תוצאת עבודתו

כשהעבודה נדונה, האדם סבור שהעבודה היא התרוצצות אנה ואנה למען אלוהים, הטפה בכל מקום והשקעה למען אלוהים. על אף שהסברה הזו נכונה, היא יותר מדי חד-צדדית. מה שאלוהים דורש מהאדם הוא לא רק לנדוד אנה ואנה למענו, אלא בעיקר לקיים כהונה ואספקה בתוך רוחו של האדם. אחים ואחיות רבים מעולם לא חשבו על עבודה למען אלוהים אפילו לאחר שנים כה רבות של חוויות, מכיוון שהעבודה כפי שהאדם תופס אותה לא עולה בקנה אחד עם מה שאלוהים דורש. לפיכך, אין לאדם כל עניין בעבודה, וזו בדיוק הסיבה לכך שהיווכחותו של האדם היא גם חד-צדדית למדי. כולכם צריכים להתחיל להיווכח על-ידי עבודה למען אלוהים, כדי שתוכלו לחוות טוב יותר את כל ההיבטים של ההיווכחות. זה מה שעליכם להיווכח בו. העבודה מתייחסת לא להתרוצצות אנא ואנה למען אלוהים, אך היא נוגעת לשאלה אם חיי האדם ומה שהאדם מביא לידי ביטוי בחייו נועדו להנאתו של אלוהים. העבודה מתייחסת לכך שהאדם משתמש בנאמנות שלו לאלוהים ובידע שלו על אלוהים כדי להעיד על אלוהים ולכהן בקרב בני האדם. זו אחריותו של האדם, וזה מה שכל בני האדם צריכים להבין. במילים אחרות, ההיווכחות שלכם היא עבודתכם. אתם שואפים להיווכח במהלך עבודתכם למען אלוהים. חוויית אלוהים לא רק מורכבת מהיכולת לאכול ולשתות את דבר האל. חשוב מכך, עליכם להיות מסוגלים להעיד על אלוהים, לשרת את אלוהים, לכהן בקרב בני האדם ולקיים אותם. זו עבודה, וזו גם היווכחותכם. זה מה שכל אדם צריך להשיג. יש בני אדם רבים שרק מתמקדים בנדידה אנה ואנה למען אלוהים ובהטפה בכל מקום, אך מתעלמים מהחוויות האישיות שלהם ומזניחים את היווכחותם בחיי רוח. זה מה שגורם לבני האדם שמשרתים את אלוהים להפוך לכאלה שמתנגדים לאלוהים.

– 'הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, עבודה והיווכחות (2)

תארו לעצמכם שאתם מסוגלים לעבוד למען אלוהים, אך שאתם לא נשמעים לאלוהים, ושאתם לא מסוגלים לאהוב את אלוהים באמת. לא רק שלא תמלאו כך את חובתו של ברוא אל, אלא שאלוהים גם יגנה אתכם, משום שהאמת לא ברשותכם, משום שאתם לא מסוגלים להישמע לאלוהים, ומשום שאתם ממרים את פיו של אלוהים. אכפת לכם רק מעבודתכם למען אלוהים, ולא אכפת לכם מהנהגת האמת או מהכרת עצמכם. אתם לא מבינים או מכירים את הבורא, ואתם לא נשמעים לבורא או אוהבים אותו. אתם ממרים את פיו של אלוהים מבטן ומלידה, והבורא לא אוהב בני אדם כאלה.

– 'הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הדרך שבה האדם צועד קובעת את הצלחתו או כשלונו

רבים מחסידיו של אלוהים עסוקים רק בשאלות כיצד לזכות בברכות או להימנע מאסון. ברגע שמוזכרות העבודה והניהול של אלוהים, הם משתתקים ומאבדים כל עניין. הם מאמינים שידיעת התשובות לשאלות המשעממות האלה לא תוביל לצמיחה בחייהם ולא תביא להם כל תועלת, ועל כן אף שהם שמעו מסרים מסוימים באשר לניהולו של אלוהים, הם מתייחסים אליהם כלאחר יד. הם לא רואים בהם דבר מה יקר ערך שיש לקבל וקל וחומר שהם לא מקבלים אותם כחלק מחייהם. לבני אדם כאלה יש מטרה פשוטה מאוד להיותם חסידים של אלוהים – זכייה בברכה – והם עצלים מכדי לטפל בכל דבר שלא קשור למטרה הזו. מבחינתם, האמונה באלוהים כדי לזכות בברכות היא היעד הלגיטימי ביותר ודווקא בכך נעוץ ערכה של אמונתם. הם לא מושפעים על ידי דברים שלא יכולים לסייע להם להשיג את המטרה הזו. זהו מצבם של מרבית בני האדם המאמינים כיום באלוהים. המטרה והמניע שלהם נראים לגיטימיים, מפני שבמקביל לאמונתם באלוהים, הם גם פועלים למען אלוהים, מקדישים את עצמם לאלוהים וממלאים את חובתם. הם מוותרים על נעוריהם, זונחים משפחה וקריירה ואפילו מעבירים שנים בהתעסקויות הרחק מביתם. למען יעדם הסופי, הם משנים את האינטרסים שלהם, משנים את השקפתם על החיים ואפילו משנים את הכיוון שהם מחפשים, אך הם לא יכולים לשנות את מטרת אמונתם באלוהים. הם מתרוצצים למען ניהול האידיאלים האישיים שלהם. ללא קשר לאורכה של הדרך וללא קשר לכמות הקשיים ומכשולים שהם נתקלים בהם בדרכם, הם דבקים במטרותיהם ונותרים עשויים לבלי חת מפני המוות. איזה כוח גורם להם להמשיך להקדיש כך את עצמם? האם זהו מצפונם? האם זהו אופיים הנהדר והאצילי? האם זוהי נחישותם להילחם בכוחות הרשע עד הסוף? האם זוהי אמונתם, שבה הם נושאים עדות על אלוהים מבלי לבקש כל תמורה? האם זוהי נאמנותם, שלשמה הם מוכנים לוותר על הכל כדי למלא את רצון האל? או שמא זוהי רוח מסירותם שבה הם מוותרים תמיד על דרישות אישיות ראוותניות? העובדה שבני אדם שמעולם לא הכירו את עבודת הניהול של אלוהים נותנים כל כך הרבה היא פשוט נס מופלא! לעת עתה, בואו לא נדון בשאלה כמה נתנו בני האדם האלה. לעומת זאת, התנהגותם ראויה מאוד לניתוחנו. פרט ליתרונות הקשורים להם הדוקות, האם ייתכן שיש כל סיבה אחרת לכך שבני האדם האלה, שלעולם לא מבינים את אלוהים, ייתנו לו כל כך הרבה? בכך אנחנו מגלים בעיה שלא זוהתה קודם לכן: הקשר בין האדם ואלוהים הוא קשר של אנוכיות עירומה. זהו קשר בין מעניק הברכות ומקבל הברכות. במילים פשוטות, זהו קשר הדומה לקשר בין עובד ומעביד. העובד עובד רק כדי לקבל את הגמול שהמעביד מעניק לו. בקשר כזה, אין חיבה אלא רק עסקה; אין אהבה הדדית, אלא רק צדקה וחסד; אין הבנה, אלא רק כניעה והטעיה; אין אינטימיות, אלא רק תהום שלא ניתן לגשר עליה. כשהדברים מגיעים למצב כזה, מי יכול לשנות מגמה שכזו מן הקצה אל הקצה? וכמה בני אדם מסוגלים להבין באמת עד כמה נואש הפך הקשר הזה? אני סבור שכשאנשים צוללים אל תוך השמחה שבזכייה בברכות, איש מהם לא מסוגל לדמיין עד כמה קשר כזה עם אלוהים הוא מביך ומכוער.

– 'הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, האדם יכול להיוושע רק תחת ניהולו של אלוהים

יש כאלה שאומרים: "פאולוס עשה כמות אדירה של עבודה, נשא עול גדול למען הכנסיות ותרם להן כל כך הרבה. שלוש עשרה האיגרות של פאולוס תמכו ב-2,000 שנים של עידן החסד, ומלבד ארבע הבשורות, הן כתבי הקודש החשובים ביותר. מי יכול להשוות לו? איש לא יכול לפענח את ההתגלות של יוחנן, ואילו האיגרות של פאולוס מספקות חיים, והעבודה שהוא עשה הועילה לכנסיות. מי עוד יכול היה להשיג דברים כאלה? ואיזו עבודה עשה פטרוס?" כשהאדם מודד אחרים, הוא עושה זאת על פי תרומתם. כשאלוהים מודד את האדם, הוא עושה זאת כל פי טבעו. מבין בני האדם שחיפשו חיים, פאולוס היה אדם שלא הכיר את מהותו שלו. הוא לא היה צנוע או צייתן בשום אופן, והוא לא הכיר את מהותו, שהייתה מנוגדת לאלוהים. על כן, הוא היה אדם שלא עבר חוויות מפורטות ואדם שלא הנהיג את האמת. פטרוס היה שונה. הוא היה מודע לפגמים שלו, לחסרונות שלו ולטבעו המושחת כברוא אל, ולכן הייתה לו דרך הנהגה שבאמצעותה הוא שינה את טבעו. הוא לא היה מבני האדם שיש להם רק דוקטרינה ואין להם מציאות כלל. בני האדם שמשתנים הם כאלה שזכו לישועה – הם כאלה שכשירים לעסוק בחיפוש האמת. בני אדם שלא משתנים הם כאלה שאבד עליהם הקלח מעצם טבעם – הם בני האדם שלא זכו בישועה, כלומר בני האדם שאלוהים מתעב ודוחה. אלוהים לא יזכור אותם גם אם הם עשו הרבה עבודה. כשאתם משווים זאת לעיסוק שלכם, תוכלו לזהות בקלות אם אתם דומים לפטרוס או לפאולוס. אם עדיין אין אמת במה שאת מחפשים, ואם אתם עדיין יהירים וחצופים כמו פאולוס עד היום, ואתם עדיין רברבנים חלקלקים כמוהו, אין ספק שאתם אווילים נכשלים. אם אתם מחפשים כמו שפטרוס חיפש, אם אתם שואפים לנוהגים ולשינויים אמיתיים ואתם לא יהירים או עקשנים, אלא שואפים למלא את חובתכם, משמע שתהיו ברואי אל שיכולים להשיג ניצחון.

– 'הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הדרך שבה האדם צועד קובעת את הצלחתו או כשלונו

כלל לא אחוש רחמים על בני האדם שסובלים במשך שנים רבות ועובדים קשה ללא כל תוצאה. נהפוך הוא – אני מתייחס אל בני האדם שלא עמדו בדרישותיי בעונש ולא בגמול, וודאי שלא באהדה. ייתכן אתם מתארים לעצמכם שמכיוון שאתם חסידי אל מזה שנים רבות, השקעתם עבודה רבה כך או כך, ולכן בכל מקרה תוכלו לקבל קערת אורז בבית האל בתור עושי שירות. אני סבור שמרביתכם חושבים כך מפני שעד כה, תמיד עסקתם בשאיפה לעיקרון של "נצל פן תנוצל". לכן אני אומר לכם בשיא הרצינות: לא אכפת לי כמה עבודתכם הקשה ראויה לשבח, כמה ההסמכות שלכם מרשימות, כמה אתם דבקים בי בחסידותכם, כמה אתם ידועים או כמה הגישה שלכם השתפרה. כל עוד לא עשיתם את מה שדרשתי, לעולם לא תהיו מסוגלים לזכות בשבחיי. ותרו על הדעות והחישובים האלה שלכם בהקדם האפשרי והתחילו להתייחס לדרישות שלי ברצינות. אחרת, אהפוך את כל בני האדם לאפר על מנת לשים קץ לעבודתי, ובמקרה הטוב, אהפוך את שנות עבודתי וסבלי ללא כלום, מפני שאני לא יכול להכניס למלכותי ואל העידן הבא את אויביי ובני אדם שמצחינים מרוע ובצלם השטן.

– 'הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, פשעים יובילו את האדם לגיהינום

בסופו של דבר, יש בני אדם שיאמרו, "עשיתי כל כך הרבה עבודה למענך, וההישגים שלי אומנם לא זכו להכרה, אך התאמצתי בשקדנות. האם אתה לא יכול לתת לי להיכנס לשמיים ולאכול את פרי החיים?" עליכם לדעת אילו בני אדם אני רוצה. בני אדם טמאים לא מורשים להיכנס למלכות – בני האדם הטמאים לא מורשים לטנף את האדמה הקדושה. על אף שעשיתם עבודה רבה ועבדתם שנים רבות, בסופו של דבר, אם אתם עדיין מזוהמים ללא תקנה, דין השמיים לא יסבול את רצונכם להיכנס למלכותי! מאז ייסוד העולם ועד היום, מעולם לא אפשרתי לחנפנים להיכנס בקלות למלכותי. זהו כלל שמימי ואיש לא יכול להפר אותו! עליכם לחפש חיים. כיום, בני האדם שיהפכו למושלמים שייכים לאותו סוג שפטרוס היה שייך אליו: הם בני האדם ששואפים לשנות את טבעם שלהם, ואשר מוכנים לשאת עדות על אלוהים ולמלא את חובתם כברוא אל. רק בני אדם כאלה יהפכו למושלמים. אם אתם דואגים רק לגמול ולא שואפים לשינוי בטבע חייכם, כל המאמצים שלכם יהיו לשווא. זו אמת שאי-אפשר לשנות!

– 'הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הדרך שבה האדם צועד קובעת את הצלחתו או כשלונו

אני קובע את ייעודו של כל אדם לא על סמך גילו, בכירותו, מידת סבלו, ולא כל שכן על סמך המידה שבה הוא מעורר רחמים, אלא על פי החזקתו באמת. אין ברירה אחרת. עליכם להבין שכל אלה שלא ינהגו לפי רצונו של אלוהים יבואו על עונשם. זוהי עובדה שאין עליה עוררין. לפיכך, כל אלה שבאים על עונשם נענשים משום צדקו של אלוהים וכגמול על המעשים הרעים הרבים שהם עשו.

– 'הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הכינו מספיק מעשים טובים למען ייעודכם