תשובה:

זה צריך להיות בסדר להסביר את כתבי הקודש לאנשים, אך כשהם מסבירים את כתבי הקודש הם גם עושים מעשי התנגדות לאלוהים. אילו מין אנשים אלה? האם אנשים כאלו אינם פרושים צבועים? הם לא צוררי משיח שמתנגדים לאלוהים? למה הסברת כתבי הקודש היא התנגדות לאל? למה זוהי הוקעת האל? אפילו בדיון כזה יש עדיין אנשים שלא מבינים וממשיכים לחשוב שמי שמסביר את כתבי הקודש מהלל את אלוהים ומעיד עליו. באותם ימים, הכוהנים הגדולים, הסופרים והפרושים היו כולם מלומדים שהתמחו בכל הקשור לכתבי הקודש ונהגו להסביר אותם לאנשים. אם הסברתם היא מתן עדות ושבחים לאלוהים, אז מדוע כשישוע אדוננו בא לשאת דרשות ולעבוד הם התנגדו לו בזעם, הוקיעו אותו ובסופו של דבר קשרו קשר עם הממשל לצלוב את ישוע אדוננו? בימינו, הכמרים והבכירים מכירים היטב את כתבי הקודש. הם מסבירים אותם היטב, ואם הסברתם היא מתן עדות ושבחים לאלוהים, אז למה כשהאל הכול יכול בא כדי לבטא אמיתות ולעשות את עבודת השיפוט שלו, לא רק שהם לא ביקשו וחקרו, הם גם התנגדו ויצאו בגינויים? באיזו בעיה מדובר כאן? האין זו בעיה קשה שכל המאמינים צריכים להקדיש לה מחשבה? חוץ מזה, אם הסברת כתבי הקודש בידי מנהיגים דתיים זהה למתן עדות ושבחים לאלוהים, מדוע ישוע אדוננו לא עבד בבית המקדש כשהוא הגיע בעידן החסד? למה האל הכול יכול של אחרית הימים לא עובד בכנסייה לאחר שהגיע? זה מפני שמנהיגים דתיים לא מהללים ולא מעידים על אלוהים בכלל, והם כולם ללא ספק פרושים צבועים ושחצנים. הם צוררי משיח ששולטים בעולם הדת ומתנגדים לאלוהים! איך הם יכלו בכלל לאפשר לאלוהים להתקיים, או להותיר בעולם הדת קולות שמעידים על אלוהים?! אילו המשיח בהתגלמותו היה בא אל עולם הדת, עובד ונושא דרשות בכנסייה, אין ספק שהוא היה נעצר, מוסגר לשלטונות ונצלב. אילו אנשים היו באים לכנסיות דתיות כדי להעיד על אלוהים, הם היו נעצרים ונרדפים. כמו שאמר ישוע אדוננו: "הִנֵּה אָנֺכִי שׁוֹלֵחַ אֶתְכֶם כִּכְבָשִׂים בֵּין זְאֵבִים" (מתי י' 16). האם העובדה הזאת עוד לא מספיק ברורה? היות שהפרושים מעולם הדת מתנגדים לאלוהים ומוקיעים אותו, צריך להיות לנו ברור מאוד האם אמירת שבחים לכתבי הקודש היא עדות לאלוהים. האם אנשים שמהללים ומעידים על אלוהים בכנות מסוגלים להתנגד לאלוהים? הם יכולים לראות באלוהים את אויבם? חוץ מזה, כולנו צריכים לדעת שכתבי הקודש כוללים לא רק את דבריו של אלוהים, אלא דברי אנוש רבים, ולפיכך אמירת שבחים לכתבי הקודש לא זהה לאמירת הלל לאלוהים. השמירה על כתבי הקודש ושמירת מצוות האל אינן אותו הדבר. כשהפרושים מפרשים את כתבי הקודש הם מתמקדים רק בהסברת דברי בני האדם שבהם, ובהסברת ידיעותיהם ותיאוריות תיאולוגיות. דרשותיהם הן עדות על דברי בני האדם, אך אינם מתמקדים בהפצת דברי האל והאמת שביטא בכתבי הקודש. ניתן לומר שהם מהללים ומעידים על אלוהים? לא מדובר בהתנגדות לאלוהים ובבגידה בו? אם כן, כל מי שחושב שהסברת כתבי הקודש מהווה מתן עדות לאלוהים לא מבין עניינים שברוח, ולא יורד לשורש הבעיה. אלה אנשים מבולבלים שמעריצים מנהיגי דת, נוהים אחריהם ומאמינים בהם בעיוורון. האין זו עובדה?

באותם ימים, אותם הפרושים מהיהדות התמקדו רק בהסברת ידיעותיהם בכתבי הקודש ובדוקטרינות, בניהול טקסי דת ובשמירה על כללי דת ומסורות אנושיות, תוך זניחת מצוותיו של אלוהים וסטייה מדרכו, וכך כשישוע אדוננו בא, הם התנגדו לישוע אדוננו בזעף, הם גינו אותו ואף צלבו אותו. בעקבות זאת אלוהים קילל והעניש אותם. למרות שהכמרים והבכירים של ימינו נוהגים להסביר את כתבי הקודש ולהעיד עליהם, הם לא מפיצים את דבר האל ולא נושאים עליו עדות, אינם מדברים בדרשותיהם על רצונו של ישוע אדוננו ועל דרישותיו מבני האדם ומעידים לעתים נדירות על מהותו האלוהית של ישוע אדוננו. הם לא מנחים אנשים לנהוג לפי דברי ישוע ולהתנסות בהם, ואינם מקדישים תשומת לב לשמירת מצוותיו של אלוהים ולמילוי רצונו. הם רק משבחים ומסבירים את דברי בני האדם שבכתבי הקודש ומבקשים להתייחס לדברים שבכתבי הקודש כאל דברי האל, וכאמת שיש לנהוג על פיה ולקיימה. כשהם פותרים בעיות זה גם על בסיס דברי בני האדם מכתבי הקודש, לא על בסיס דברי האל שבכתבי הקודש. דרך דברי בני האדם מכתבי הקודש הם דוחים את דברי האל. בעניין הכניסה אל מלכות השמיים למשל, ישוע אדוננו אמר לבני האדם בבירור: "לֹא כָּל הָאוֹמֵר לִי 'אֲדוֹנִי, אֲדוֹנִי' יִכָּנֵס לְמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם, אֶלָּא הָעוֹשֶׂה אֶת רְצוֹן אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם" (מתי ז' 21). אבל הכמרים והבכירים דחקו את דבריו של ישוע לקרן זווית והתייחסו לדברי בני האדם שבכתבי הקודש כאל האמת ואמת המידה לקבלה אל מלכות השמיים. הם לימדו שצריך רק לעמול למען אלוהים כדי לבוא אל מלכות השמיים. הם משתמשים בדברי בני האדם במקום דברי האל ודוחים את דבריו. וכך הם מדיחים אנשים מן הדרך. זה ההיבט הבוגדני והמרושע ביותר של התנגדותם של הכמרים והבכירים לאלוהים! הם מפרשים את כתבי הקודש מחוץ להקשרם ומשתמשים בדברי בני האדם כדי להתנגד לאל הכול יכול ולגנותו. הם אינם בוחלים באמצעים כדי לרמות מאמינים ולמנוע מהם לקבל את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים, וכך הם משתלטים בבטחה על כל המאמינים. כמו שאמר האל הכול יכול: "פשוט התבוננו במנהיגי כל הפלגים הדתיים – הם כולם יהירים וצדקנים, והם מפרשים את כתבי הקודש מחוץ להקשרם ועל פי דמיונם שלהם. הם כולם נשענים על כישרון ולמדנות כדי לעשות את עבודתם. אלמלא הם היו מסוגלים להטיף דברים כלשהם, האם בני האדם האלה היו הופכים לחסידיהם? אחרי הכל, יש להם ידע מסויים, והם יכולים להטיף על דוקטרינות מסוימות, או שהם יודעים איך לשבות את לבם של אחרים וכיצד להשתמש בתחבולות מסוימות. הם משתמשים ביכולות האלה כדי לאסוף בני אדם לפניהם ולהוליך אותם שולל. בני אדם כאלה מאמינים באלוהים על פני השטח, אך למעשה הם נוהים בעקבות מנהיגיהם. אם הם נתקלים במישהו שמטיף לדרך האמת, חלקם אומרים, "עלינו להתייעץ עם המנהיג שלנו לגבי אמונתנו". אמונתם חייבת לעבור דרך בן אנוש. האין זו בעיה? אם כן, למה הפכו המנהיגים האלה? הם הפכו לפרושים, רועי שקר, צוררי המשיח ומכשולים המקשים על בני האדם לקבל את דרך האמת, הלא כן?" ("רק החתירה לאמת היא האמונה האמיתית באלוהים" ב'תיעוד נאומיו של המשיח'). לפי העובדות האלה, איך נוכל לומר שהכמרים והבכירים מהללים את אלוהים ומעידים עליו כשהם מסבירים את כתבי הקודש? האם באותה הזדמנות שהם מסבירים את כתבי הקודש הם אינם נותנים להם פירושים שגויים כדי להתנגד לאלוהים? הם מזמן הפכו למכשול בדרכם של אנשים לקבלת דרך האמת ולחזרה אל אלוהים. הם צוררי המשיח שחושפת עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים. האם עכשיו זה עדיין לא ברור לאנשים?

לפי תפיסות בני האדם, הסברת כתבי הקודש זהה למתן עדות ושבחים לאלוהים, אך מתוך הדרך שבה הפרושים ומנהיגי הדת מסבירים את כתבי הקודש אנחנו יכולים לראות שזה לא באמת כך. מה שהפרושים מעולם הדת מהללים ומעידים עליו הוא כתבי הקודש, ולא אלוהים. בדרשות שלהם הם בעיקר מסבירים את דבריהם של בני האדם בכתבי הקודש ולא את דבריו של אלוהים. הם משתמשים בדבריהם של בני האדם מכתבי הקודש במקום בדבריו של אלוהים, כהתנגדות לדבריו, והם מוציאים את דבריהם של בני האדם מכתבי הקודש מהקשרם כדי להתנגד לאלוהים ולהסיק עליו מסקנות. הם מסבירים את כתבי הקודש לא כדי להלל את אלוהים ולהעיד עליו, אלא כדי להטעות אנשים, לשלוט בהם ולהשיג את מטרותיהם הבזויות. הסברה כזאת של כתבי הקודש היא התנגדות לאלוהים, מעשה רשע! זו הסיבה לכך שכשאלוהים בא לעבוד, הם משתמשים בכתבי הקודש כדי לשמר את אחיזתם בצאן מרעיתם, לגרום להם להאמין בצורה עיוורת בכתבי הקודש, להיצמד אליהם ולעלות על דרך ההתנגדות לאלוהים. זה מראה שהסברת כתבי הקודש על ידי הפרושים ומנהיגי הדת היא אמצעי להתנגדות לאלוהים. הם מוציאים את דבריהם של בני האדם מכתבי הקודש לגמרי מחוץ להקשרם כדי להתנגד לאלוהים ולייסד מלכות עצמאית משלהם. איך יש להסביר את כתבי הקודש כדי להלל את אלוהים ולהעיד עליו? מה שמתועד בכתבי הקודש הוא עבודתו של אלוהים ועדויות עליו. להסביר את כתבי הקודש משמעו להלל את אלוהים ולהעיד עליו בהתאם לדבריו של אלוהים בכתבי הקודש ולאמיתות שבכתבי הקודש. זה להפיץ ולהעיד על דבריו של אלוהים בכתבי הקודש. זה למסור את כוונותיו של אלוהים על פי דרישותיו ועל פי דבריו ולהעביר את האמת שבדבריו של אלוהים. זה למסור לאנשים עדויות על עבודתו של אלוהים ועל טבעו, ולהעיד על מהותו ועל נפלאותו של אלוהים. זה לגרום לאנשים לנהוג לפי דברי האל ולהתנסות בהם, ובכך לאפשר להם להיווכח בממשות דברי האל. זה להלל את ישוע אדוננו ולהעיד עליו בכל הדברים. רק מי שמסביר בדרכים כאלה את כתבי הקודש מהלל את אלוהים ומעיד עליו. אדם כזה הוא כלבבו של אלוהים, ומשרת אותו באמת. אפשר להשתמש בדבריהם של בני האדם בכתבי הקודש כחומר רקע או כתוספת, ואי אפשר להשוות אותם לדבריו של אלוהים; אך הכמרים והבכירים מתעניינים רק בהסברת דבריהם של בני האדם בכתבי הקודש. הם מתייחסים לדברי בני האדם שבכתבי הקודש כאל דברי האל, כאל אמת, ומשתמשים בהם כאמת מידה להתנהלותם, כמסד לפתרון בעיות, ורק לעתים נדירות הם מזכירים את דבריו של אלוהים; הם משתמשים בדבריהם של בני האדם שבכתבי הקודש כתחליף לדבריו של אלוהים. האם הסברה כזאת של כתבי הקודש מהווה מתן עדות לאלוהים? האם לא מדובר רק במתן עדות ושבחים לבני אדם? חוץ מזה כשהם מסבירים את כתבי הקודש הם מתמקדים רק בהסברת תיאוריות תיאולוגיות, בהסברה של דמויות, אתרים ורקע היסטורי בכתבי הקודש כדי להתפאר בידיעותיהם. האם בכך הם לא מטעים ולוכדים אנשים ברשתם? האם בכך הם לא גורמים לאנשים לסגוד להם ולנהות אחריהם? באותם ימים, אותם פרושים צבועים ניצלו את ההזדמנות שהיתה להם להסביר את כתבי הקודש כדי לתת להם פרשנות מסולפת. בסוף הם הובילו מאמינים לדרך של סגידה לבני אדם והתנגדות לאלוהים, והם הפכו את היהדות לממלכה עצמאית שמתנגדת לאלוהים. באחרית הימים, גם הכמרים והבכירים שבעולם הדת מנצלים את הסברת כתבי הקודש כדי לגרום לאנשים להאמין בכתבי הקודש ולסגוד להם; הם משתמשים בכתבי הקודש כתחליף למקומו של אלוהים בלב האנשים, ומבלי משים הם מוליכים מאמינים לבגידה בדבר האל ולהתנגדות לאלוהים, והופכים את עולם הדת לממלכה עצמאית שמתנגדת לאלוהים, מעוז איתן של התנגדות לעבודתו של אלוהים. כשהם מסבירים כך את כתבי הקודש הם לא מתנגדים לאלוהים ומחללים את שמו? האין זו ההטעייה של הפרושים צוררי המשיח כשהם מתנגדים לאלוהים ומייסדים ממלכה עצמאית משלהם? איך אפשר לומר שמדובר במתן עדות ושבחים לאלוהים? הערמומיות של הפרושים מעולם הדת בהתנגדותם לאלוהים נעוצה בכך שהם מנצלים את הזדמנותם לסלף משמעויות של כתבי הקודש ולהשתלט על אנשים. במקורם, כתבי הקודש היו עדות לאלוהים. על פי תפיסותיהם של בני האדם הם תמיד מעידים על אלוהים. אך הפרושים הצבועים מנצלים לטובתם את התפיסה האנושית הזאת ועושים הכול כדי להעיד על כתבי הקודש. הם משתמשים בכתבי הקודש כתחליף לאלוהים כדי להתנגד לאלוהים ולהטעות אנשים. זה גורם לאנשים להאמין ולסגוד לכתבי הקודש, לסגוד למומחים לכתבי הקודש כמוהם ולנהות אחריהם, ובכך לבגוד באלוהים. זו המזימה הבוגדנית והערמומית ביותר של השטן שנועדה להתנגד לאלוהים ולהטעות אנשים, וזה ההיבט שהכי קשה לבני אדם להבין והכי קל להטעות אנשים באמצעותו.

בואו נביט בדברי האל הכול יכול: "בני האדם שקוראים את כתבי הקודש בכנסיות גדולות מדקלמים כל יום פסוקים מכתבי הקודש, אך אף אחד מהם לא מבין את תכליתה של עבודתו של אלוהים. אף אחד מהם לא מסוגל להכיר את אלוהים. יתרה מזאת, אף אחד מהם לא תואם את לבו של אלוהים. הם כולם בני אדם חסרי תועלת ונתעבים, שכל אחד מהם מתייהר לרצות לחנך את אלוהים. על אף שהם מנופפים בשמו של אלוהים, הם מתנגדים אליו בכוונה תחילה. על אף שהם מתקראים מאמינים באלוהים, הם בני האדם שאוכלים ושותים את דמו של האדם. בני אדם כאלה הם שטנים שטורפים את נשמתו של האדם, שדים ראשיים שמפריעים בכוונה לבני האדם שמנסים לעלות על הדרך הנכונה, ואבני נגף שמכשילים בדרכם את בני האדם שמחפשים את אלוהים. על אף שבשרם 'איתן', כיצד יוכלו חסידיהם לדעת שהם צוררי משיח שמובילים את האדם בדרכים המנוגדות לאלוהים? כיצד הם יוכלו לדעת שהם שטנים חיים שמחפשים במיוחד נשמות לטרוף?" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, כל מי שלא מכיר את אלוהים מתנגד לאלוהים). "אם אתם מאמינים באלוהים מזה שנים רבות, אך מעולם לא שמעתם לו ומעולם לא קיבלתם את כל דבריו, אלא דרשתם מאלוהים להישמע לכם ולפעול על פי התפיסות שלכם, הרי שאתם בני האדם המרדנים ביותר, ואתם חסרי אמונה. כיצד יכול אדם כזה להישמע לדברים ולעבודה של אלוהים, שלא תואמים את תפיסות האדם? האדם המרדן ביותר הוא זה שמתריס נגד אלוהים ומתנגד לו ביודעין. הוא אויבו של אלוהים והוא צורר משיח. אדם כזה תמיד רוחש עוינות נגד עבודתו החדשה של אלוהים, הוא לא שום מראה נכונות להישמע לאלוהים, והוא מעולם לא נשמע לו ברצון ולא היה צנוע בפניו. הוא מרומם את עצמו על פני הזולת ולעולם לא נשמע לאיש. לפני אלוהים, הוא רואה בעצמו האדם המיומן ביותר בהטפת דבר האל והמוכשר ביותר בעבודה בזולת. הוא לעולם לא נפטר מה'אוצרות' שכבר בבעלותו, אלא מתייחס אליהם כאל נכסים משפחתיים שיש לעבוד אותם, שיש להטיף עליהם לזולת, והוא משתמש בהם כדי לחנך את השוטים שמעריצים אותו כאליל. בהחלט ישנם כמה בני אדם כאלה בכנסייה. אפשר לומר שהם 'גיבורים עשויים לבלי חת', אשר דרים כפולשים ארעיים דור אחר דור בבית האל. הם רואים בהטפת 'דבר האל' (הדוקטרינה) את חובתם הרמה ביותר. שנה אחר שנה ודור אחר דור, הם מתרוצצים ואוכפים במרץ את חובתם 'המקודשת והבלתי ניתנת להפרה'. איש לא מעז להתקרב אליהם ואיש לא מעז להוכיח אותם בגלוי. הם הופכים ל"מלכים" בבית האל, ומשתוללים כרודנים על הזולת לאורך העידנים. להקת השדים הזו שואפת להתאחד ולהשמיד את עבודתי. איך ייתכן שאאפשר לשדים החיים האלה להתקיים לנגד עיניי?" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, מי ששומע לאלוהים בלב טהור ייפול לבטח בנחלתו). ברור שלמרות שכמרים ובכירים נוהגים להסביר את כתבי הקודש, הם לא אנשים שמבינים את האמת ומכירים את אלוהים. הם בדיוק אותם הפרושים הצבועים. הם רועי-שקר שמטעים אנשים, משתלטים עליהם, כובלים אותם ופוגעים בהם. הם גורמים לאנשים להתכחש למשיח ולגנות אותו, ואפילו להתנגד לאלוהים. בכך הם הופכים את כל הקהל לשותפיו לפשע של השטן. כל מי שעיניו בראשו יכול לראות שזה המצב.

– 'שאלות ותשובות קלאסיות על בשורת המלכות קטעים נבחרים'

כשהכמרים והבכירים מסבירים את כתבי הקודש ומהללים אותם, אין הדבר זהה לנשיאת עדות ואמירת הלל על אלוהים. אם כך, מה זה באמת להעיד על אלוהים ולהלל אותו? מי שמפרש יפה את כתבי הקודש אינו בהכרח זה שמעיד באמת על אלוהים ומהלל אותו. מה שחשוב הוא האם אדם יכול ליישם את דברי אלוהים ולחוות את עבודתו. אם אנשים אוהבים את האמת, הם יזכו בהארה מרוח הקודש, יחוו באמת את דבר האלוהים וידעו אותו. הידע הזה נוצר כשמיישמים את דברי אלוהים וחווים אותם. זוהי המשמעות של ידיעה אמיתית של אלוהים. להעביר לאחרים את החוויות האמיתיות והעדויות האלה, לכך מתכוונים כשמדברים על אדם שמהלל את אלוהים ומעיד עליו באמת! הכרת אלוהים האמיתית, שעליה מדברים אלו שמהללים את אלוהים ומעידים עליו, אינה נובעת מתפיסותיהם, דמיונם או הגיונם. היא בהחלט אינה נובעת מפרשנותם המילולית את דברי אלוהים. המהללים את אלוהים והמעידים עליו מתמקדים בהעברת דברי אלוהים מכתבי הקודש לאחרים, העברת רצונו של אלוהים, דרישותיו מן הבריות, טבעו וכל מה שהוא ושיש לו. הם מאפשרים לאחרים להבין את רצונו ואת טבעו של אלוהים ולהכיר באמת את אלוהים. כך אנשים יכולים באמת לירוא את אלוהים ולהישמע לו. פרשנות כזאת לכתבי הקודש ומסרים כאלה אודות דבר אלוהים הם הדרך שבה הם יכולים באמת להלל את אלוהים ולהעיד עליו. אך כאשר הכמרים והבכירים מפרשים את כתבי הקודש, האם הם מסוגלים באמת להעביר את מהותה של האמת שבדברי אלוהים? האם הם יכולים להעביר את רצונו של אלוהים? האם הם יכולים להעיד אישית על טבעו של אלוהים? האם הם מסוגלים לגרום לאחרים לדעת את אלוהים, להישמע לו או לירוא אותו? העובדות לימדו אותנו שרוב הכמרים והבכירים בקהילה הדתית שונאים את האמת ומתנגדים לאלוהים. זהו טבעם האמיתי. הם אינם מיישמים את דברי אלוהים ואינם חווים את עבודתו. הם אינם מבינים את רצונו ואת דרישותיו כלל והם לבטח אינם מבינים את טבעו, את כל מה שיש לו או את כל מה שהוא. לכן הם אינם יכולים למסור כל ידע אמיתי אודות אלוהים ואינם מסוגלים להעיד אישית על מהותו האלוהית של ישוע אדוננו או על מעלותיו האהובות. הם רק מפרשים ידע מכתבי הקודש ותיאוריות תיאולוגיות או את סיפוריהן של דמויות מסוימות מכתבי הקודש, יחד עם הרקע ההיסטורי, כדי לגרום לאנשים להעריץ אותם ולהתייחס אליהם ביראת כבוד. הם כלל לא מהללים את אלוהים או נושאים לו עדות.

לא זו בלבד, רוב הזמן, הכמרים והבכירים מפרשים את דבריהם של בני אדם, למשל את דברי פאולוס מכתבי הקודש. לטענתו של פאולוס, "כָּל הַכָּתוּב נִכְתַּב בְּרוּחַ אֱלֹהִים" (טימותיאוס ב' ג' 16). הם מתייחסים לדברים שבכתבי הקודש כאילו היו אלה דברי אלוהים. בעקבות זאת, כל הקהילה הדתית החלה להתייחס לדברי השליחים כאל דברי אלוהים ולומר לקהל המאמינים ליישם אותם ולהקפיד עליהם. הם מצטטים את דברי השליחים לעתים קרובות יותר ויותר כאשר הם נושאים דרשות, מדברים או נושאים עדות. עם זאת, הם מצטטים את אלוהים ואת ישוע אדוננו פחות ופחות. התוצאה הסופית היא שדברי אלוהים וישוע בכתבי הקודש הוחלפו ובוטלו. מקומו של ישוע אדוננו בלבבות האנשים מצטמצם עוד ועוד, ואילו מקומו של פאולוס ומקומם של האחרים בלבם ממשיך לגדול. בעקבות זאת דבריו של פאולוס ודברי אנשים אחרים בכתבי הקודש קנו אחיזה בלבבות האנשים. אנשים מאמינים בשמו של ישוע אדוננו, אך לאמיתו של דבר הם פועלים רק לפי דבריהם של בני אדם בכתבי הקודש, למשל דבריו של פאולוס. הם צועדים בדרכם שלהם כשמדובר באמונה באלוהים. כיצד ייתכן שאנשים שמאמינים באלוהים בדרך הזאת לא יסטו מדרכו? כיצד שירות מסוג זה יכול לתאום את רצונו של אלוהים? למשל, ישוע אדוננו אמר פעם את הדברים הבאים בנוגע לכניסה למלכות השמיים: "אֶלָּא הָעוֹשֶׂה אֶת רְצוֹן אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם" (מתי ז' 21). אך הכמרים והבכירים מדברים על ישועה ועל כניסה למלכות השמיים לפי דבריו של פאולוס דווקא. זוהי בגידה מוחלטת בדבריו של ישוע אדוננו. התוצאה היא שרוב המאמינים אינם יודעים כיצד לפעול לפי רצונו של אלוהים. אפילו פחות ברור להם איזה סוג של אנשים יכול להיכנס למלכות השמיים. אנשים מאמצים לעצמם כמוטו את דבריו של פאולוס: "אֶת הַמִּלְחָמָה הַטּוֹבָה נִלְחַמְתִּי, אֶת הַמֵּרוֹץ הִשְׁלַמְתִּי, אֶת הָאֱמוּנָה שָׁמַרְתִּי. מֵעַתָּה שְׁמוּרָה לִי עֲטֶרֶת הַצְּדָקָה" (טימותיאוס ב' ד' 7-8). הכמרים והבכירים מלמדים אחרים שכל עוד הם עובדים את אלוהים כפי שעשה פאולוס, וכל עוד הם עומדים בסבלותיהם, הם יוכלו להיכנס למלכות השמיים. הם מחליפים את דברי אלוהים בדבריהם של בני אדם. הם משמיטים את דבריו של אלוהים. התוצאה היא שהם מוליכים אנשים שולל. כשהם מפרשים כך את כתבי הקודש, האם הם מהללים את אלוהים או מעידים עליו? אני חושב שהם מתנגדים לאלוהים במישרין! זוהי בעיה רצינית מאוד! הכמרים והבכירים בעולם הדת מחליפים לעתים קרובות את דברי אלוהים בכתבי הקודש בדבריהם של בני אדם. ההשלכות שנובעות מכך צריכות כבר להיות לנו ברורות עכשיו, נכון? כיצד אנשים כה רבים מסוגלים להאמין באלוהים במשך שנים ועדיין לא להכיר אותו? מדוע הם אינם חווים לעולם את דברי אלוהים? כיצד מי שמאמין באופן זה באלוהים יוכל אי פעם לזכות באמת או בחיים? זה לא מפני שהכמרים והבכירים מפרשים כל העת את דבריהם של בני אדם מכתבי הקודש, מעידים עליהם ודוחקים במאמיניהם להיצמד לדברים אלו?

עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים חשפה את הכמרים והבכירים הללו, את השדים צוררי המשיח הללו שבקהילה הדתית. אחרת, איש לא היה מסוגל לראות שדברי ההלל שלהם ופרשנותם לכתבי הקודש הם למעשה הדרך החתרנית שבה הם מרמים אנשים ושולטים בהם, ואיש לא היה מסוגל לראות את האמת: הם מקימים ממלכה עצמאית משלהם כאויבי אלוהים. בעבר, הפרושים היללו את התנ"ך והעידו עליו אישית. הם הגבילו את אלוהים לתחומי התנ"ך. הם מעולם לא חיפשו אחר האמת או ניסו לצעוד בעקבותיו של אלוהים. התוצאה הייתה שהם צלבו את ישוע אדוננו, והעילה הייתה סירובו לציית למצוות התנ"ך. הם חטאו חטא חמור לאין שיעור! הכמרים והבכירים באחרית הימים הם בדיוק כמו שהיו הפרושים. הם מהללים את כתבי הקודש ומעידים עליהם. הם מגדירים את אלוהים במסגרת כתבי הקודש. הם גם מפיצים רעיונות מופרכים, כגון "דבר מדבריו ומעבודתו של אלוהים אינו קיים מחוץ לכתבי הקודש", "להאמין בכתבי הקודש משמעו להאמין באלוהים. כתבי הקודש מייצגים את אלוהים. אם תיטוש את כתבי הקודש, אינך מאמין עוד באלוהים". הם משתמשים באימרות אלו כדי להטעות אנשים ולהובילם לאמונה בכתבי הקודש ולסגידה להם. הם מתייחסים לכתבי הקודש כאילו הם אלוהים. הם מעמידים את כתבי הקודש במקומו של אלוהים. הכמרים והבכירים משתמשים בשיטות הסודיות והנכלוליות האלו כדי לגנוב אנשים מאלוהים ולהביאם אל כתבי הקודש. הדבר גורם לאנשים לאבד באופן לא מודע את הקשר שלהם לאלוהים. אותם אנשים שפעם האמינו באלוהים מאמינים עתה רק בכתבי הקודש. כתבי הקודש הופכים לאדון לבם, לאל שבלבם. לכן האמונה העיוורת שלהם בכתבי הקודש והסגידה להם גורמות להם להעריץ את מלומדי כתבי הקודש, הכמרים והבכירים, ולהיות חסידיהם. באשר לכמרים והבכירים, הם משתמשים בכתבי הקודש ככלי להשגת שליטה בקהילה הדתית ולהגשמת שאיפותיהם האישיות. הם מהללים את כתבי הקודש ומפרשים אותם מחוץ להקשרם כדי לרמות וללכוד אנשים וכדי לשלוט בהם. בצורה לא מודעת הם מובילים אנשים בדרך של סגידה לאנשים, נהייה אחר אנשים, התנגדות לאלוהים והפיכה לאויביו. הם מטעים אנשים וגורמים להם לחשוב שסגידה לכתבי הקודש ושמירה עליהם משמעה אמונה באלוהים והימצאות בנוכחותו. לפיכך, אנשים אלו אינם מבקשים ללמוד את עבודתו של אלוהים באחרית הימים ומחמיצים את ההזדמנות האחרונה שלהם לישועה. זוהי באמת התוכנית החתרנית והערמומית ביותר של השטן. היא ממש מזיקה! מכאן אנו למדים שהכמרים והבכירים בקהילה הדתית הם קבוצה של פרושים ורמאים אמיתיים! הם רועי שקר וצוררי משיח שמוליכים שולל את נבחריו של אלוהים ושולטים בהם! קבוצה של פרושים ושדים צוררי המשיח שמתנגדים לאלוהים שולטת בקהילה הדתית. הקהילה הדתית כבר מזמן אינה מקום שבו אלוהים יכול לעשות את עבודתו. היא הפכה למחנה שטני שמתייחס לאלוהים כאל אויבו. היא הפכה כבר מזמן לבבל הגדולה! כיצד ייתכן שבבל הדתית לא תכרע תחת חרון אפו של אלוהים?

– 'שאלות ותשובות קלאסיות על בשורת המלכות קטעים נבחרים'