בפעם הקודמת שיתפנו על שלושה ביטויים ספציפיים של סטייה אצל אנשים שנשמתם התגלגלה משדים: תאוותנות, פרובוקטיביות מינית והפקרות – כלומר, ביטויים סוטים של אנשים ביחס לתאווה מינית. הבעיה העיקרית אצל אנשים כאלה היא שגישתם כלפי תאווה מינית היא מופקרת במיוחד; הם חורגים מגבולות המצפון וההיגיון של אנושיות תקינה, ואינם מרסנים או שולטים בתאוותיהם המיניות בשום נסיבות, אלא נותנים להן דרור. ישנם גם אנשים מופקרים במיוחד; כלומר, על בסיס היותם מופקרים, הם הופכים לחסרי מצפון, ורק מידרדרים והולכים. חלקם אף מחפשים ויוזמים כל מיני הזדמנויות כדי לספק את תאוותיהם המיניות תוך כדי הטפת הבשורה. הם מטיפים את הבשורה בעיקר לבני המין השני, וברגע שהם מוצאים מטרה מתאימה, הם פותחים במתקפה תוך שימוש בשיטות ובאמצעים שונים כדי לפתות את הצד השני ליפול בפח, ואף נוקטים תחבולות בזויות כדי להשיג את מטרותיהם. תוך כדי הטפת הבשורה, אנשים אלה לא רק מתנהגים כך, אלא אף עושים דברים שממיטים חרפה גדולה על שם האל. לא זו בלבד שהם מהרהרים במחשבות תאווה, הם גם מנצלים את ההזדמנות של הטפת הבשורה כאמתלה לסיפוק תאוותיהם המיניות. יתרה מכך, הם חוזרים על אותה טעות שוב ושוב, ועושים את אותם דברים לאנשים בגילים שונים ובנסיבות שונות. אימרו לי, כשמגלים אנשים כאלה, כיצד יש לטפל בהם? האם יש לאפשר להם להמשיך לבצע את חובת הטפת הבשורה, או שמא יש לשלח אותם ולמנוע מהם לבצע חובה זו? (יש לשלח אותם.) האם חבל לשלח אותם? מה אם היה עולה בידם לזכות באדם נוסף? (אם משאירים אותם ומאפשרים להם להמשיך להטיף את הבשורה, ההשלכות יהיו אף חמורות יותר. ברגע שהם עוסקים בפעילויות מופקרות, הדבר ממיט חרפה על שם האל.) אימרו לי, האם אנשים כאלה, שמוחם טרוד כל הזמן בתאווה מינית, יכולים לזכות באנשים כשהם מטיפים את הבשורה? (לא.) אפילו אם הם זוכים מדי פעם בכמה אנשים באמצעות הטפת הבשורה, הם מסוגלים לעשות גם דברים שממיטים חרפה על שם האל. האין השימוש באנשים כאלה מביא יותר נזק מתועלת? (כן.) אם כך, האם עדיין חבל לשלח אותם? (לא.) האם אדם מסוג זה יכול להשתנות? האם הבעיה שלו קלה לפתרון? (לא. זו בעיה של מהות טבעו; היא לא יכולה להשתנות.) אנשים מלאי תאווה אינם אנושיים; שד שוכן בתוכם, והוא משתמש בבשרם כדי לומר את מה שהוא רוצה לומר ולעשות את מה שהוא רוצה לעשות. אם אחרים משתמשים בתוכחות ובאזהרות העולות בקנה אחד עם מצפון והיגיון, האם דברים אלה יכולים לשנות את מהות טבעם? (לא.) אם כך, האם ניתן לפתור את הבעיה הזו שלהם באמצעות שיתוף על האמת כדי לעזור להם? (לא.) אפילו אם גוזמים אותם, מקצים אדם שישגיח עליהם או מעבירים אותם לסביבה אחרת כך שלא תהיה להם הזדמנות להתבוסס בתאוותיהם המיניות – האם ניתן לפתור את הטבע השטני שבתוכם? (לא.) אנשים שהם גלגול נשמות של שדים הם נטולי אנושיות בכל מעשיהם. מהות טבעם קובעת זאת. לכן לא משנה איך תשתף על האמת כדי להוכיח אותם או לעזור להם, הדבר לא יפתור את הבעיה של מהות טבעם. ראשית כול זה מפני שמהות טבעם של שדים היא שהם שונאים את האמת ולא יכולים לקבל אותה ולו במעט. שנית, לאנשים שנשמתם התגלגלה משדים אין מצפון והיגיון, אין להם שמץ של מודעות לרשע שהם מבצעים, והם לעולם לא חשים בושה, חרטה או מצוקה. לפיכך, הם משוללי תחושת מבוכה או בושה שאמורה להיות לאנשים רגילים. הם לא מבינים מוסר ואתיקה אנושיים, או מהם הכבוד ותחושת הבושה שאדם זקוק להם בהתנהלותו. הם לא מבינים דבר מכל אלה. גם אם הם מסוגלים לומר כמה דוקטרינות נעימות לאוזן, אין זה מוכיח שהם ניחנים באנושיות תקינה; הם בסך הכול צבועים ומרמים אנשים. לכן לא משנה אילו אמיתות ישותפו עם אנשים כאלה, מהות טבעם אינה יכולה להשתנות. יש רק פתרון אחד אפוא: אל תשתמשו באנשים כאלה לביצוע חובה. טהרו אותם מהכנסייה. זה פותר את הבעיה. יש האומרים: "אם מסלקים ומרחיקים אותם, והם כבר לא מתבוססים בתאוותיהם המיניות ומפריעים לעבודה בתוך בית האל, האם הם לא ימשיכו להזיק לאנשים אם יעשו את הדברים האלה בקרב הכופרים? האם לא צריך להשאירם בבית האל, ולהקצות אדם שישגיח עליהם, כדי למנוע מהם להזיק לאנשים בחברה?" האם אמירה זו נכונה? (לא.) מדוע אינה נכונה? (השארתם בבית האל מזיקה לאחים ולאחיות, מפריעה לעבודת הכנסייה ומשבשת את עבודת האל. זה לא ראוי. הניחו להם לחזור לעולם. יש כל כך הרבה שדים ושטנים בעולם, ולא משנה אילו הפרעות הם מחוללים, אי אפשר לראות בכך הסבת נזק לשדים. מכיוון שהם כולם שדים, מה שהם עושים אינו יכול להיחשב כהסבת נזק.) האין השקפה זו תואמת את המציאות? (כן, היא תואמת.) השקפה זו נכונה. מי שמתפלשים בתאוות מיניות הם שדים, ואי אפשר להתיר להם להישאר בבית האל ולהזיק לאחים ולאחיות. כל מה שהם עושים בחוץ, בחברה, אינו קשור לבית האל, מכיוון שלמי שאינם מאמינים באל אין אנושיות והם כולם שדים. לא משנה איך שדים נלחמים בינם לבין עצמם, הדבר לא יפריע לעבודת בית האל. הם כולם משתייכים לשטן, ומלכתחילה הם עושים עמו יד אחת. הם נלחמו זה בזה והזיקו זה לזה במשך אלפי שנים. מה זה ענייננו? הם מזיקים זה לזה, ועושים זאת מתוך רצון. הם כולם בני אותו סוג נתעב; מצא מין את מינו. בקצרה, בית האל אינו רוצה אנשים מסוג זה. מכיוון שאנשים שהם שדים אינם עוסקים במשימות ראויות ואין להם מצפון או היגיון, בכל מקום שהם נמצאים בו הם רק מחוללים הפרעות ועוסקים רק בחבלה ובהרס. הם לא יכולים לעשות שום דבר שתורם לאנשים. הם יכולים רק להזיק לאנשים. אפילו אם הם נותנים שירות כלשהו, הנזק שהם גורמים עולה על התועלת. אנשים כאלה עשויים להיראות מנומסים למדי וכמי שלא עשו שום דבר רע, אך ברגע שנקרית להם הזדמנות הם מסוגלים לעשות דברים רעים באמת. לכן יש לטפל באנשים כאלה ללא דיחוי על ידי הרחקתם. אף על פי שהם עשויים לתת שירות כלשהו ולעשות כמה דברים נכונים, אין זה אומר שהם באמת היכו על חטא, ובוודאי לא שמהות טבעם השתנתה. ללא קשר למצבם הנוכחי, אין ללכת שולל אחר מראית העין הכוזבת שלהם, ובוודאי שאין לבטוח בהם או להאמין שהם מסוגלים לבצע עבודה כלשהי. מכיוון שמהות טבעם היא של שד, בכל מקום שבו הם חיים חיי כנסייה, הם פצצה מתקתקת ומהווים איום על כולם. גם אם הם נמנעים זמנית ממעשים רעים, כל מילה וכל מעשה שלהם, כל תנועה שלהם, עדיין יעיבו על מצב רוחך ועל רגשותיך, ואף עשויים להשפיע על השקפותיך. זו התוצאה של הימצאות שד בסביבה. לדוגמה, נניח שלאחרונה מצבך היה רע או שלילי משהו, או ששמעת תעמולה שלילית ושמועות חסרות בסיס שגרמו לך לפתח תפיסות לגבי האל. אם בסביבתך יש שד, ייתכן שסיוטים ימשיכו להופיע בשנתך. לאחר שתשוחח עם השד, לא מן הנמנע שמצבך לא רק שלא ישתפר ולא יהפוך חיובי, אלא אף תרגיש מדוכדך ואפל יותר ברוחך. ככל שתתקרב אליו יותר, כך תחוש פחות את נוכחות האל. ככל שתהיה איתו בקשר זמן רב יותר, כך ליבך יתרחק יותר מהאל, תגבר תחושתך שהאמונה באל חסרת משמעות, ואפילו כל מילה ומעשה שלו ישפיעו על מחשבותיך ועל השקפותיך וגישותיך כלפי האנשים, המאורעות והדברים שמסביבך. אולם הדבר שונה כשאתה מתקשר עם בני אדם מושחתים רגילים ומתרועע עימם שכן אז לא יהיו לך התגובות השליליות האלה. לכן, גם אם אנשים אינם חשים בבירור בנזק שגורמים אנשים כאלה שהם שדים שעה שהם בקרבתם, הנזק שהם גורמים לאחרים הוא מתמיד, וכך גם האיום שהם מהווים. גם אם הם נראים ידידותיים כלפיך ולכאורה הם לא שונאים, לא שופטים ולא תוקפים אותך, כל עוד הם שדים ולא בני אדם, מילותיהם ומעשיהם, דיבורם והתנהגותם עדיין ישפיעו עליך. השפעה זו מתרחשת בלי שתשים לב, ומי שאינם מבינים את האמת עשויים שלא להבחין בה. לכן אם מגלים בצוותי הבשורה אנשים שהם התגלגלות של שדים, במיוחד אנשים שמשביעים את תאוותיהם המיניות ללא רסן – יש לטפל בהם ולהרחיקם ללא דיחוי. אסור להכיל אנשים רעים או לסבול אותם. אנשים תמיד חושבים שבצוותי הבשורה, עוד אדם מוסיף עוד כוח למאמצי הבשורה. הוספת אדם היא מקובלת, אך הוספת שד פירושה צרות. אם מדובר באדם אחד נוסף, גם אם איכותו ירודה מעט והוא מסוגל לבצע רק משימות פשוטות – לכל הפחות הוא לא יפריע או יזיק לעבודת הכנסייה כמו שד. הדבר שונה כשמדובר בשד. ייתכן שכלפי חוץ הוא רהוט וניחן בכושר ביטוי, ובהתבסס על איכותו הוא יכול להתאים לשמש מפקח על תחום עבודה מסוים. אולם בהתחשב במהות טבעו, בלתי אפשרי עבורו לבצע עבודה היטב. הוא יכול רק לעשות בלגן שלם, כי כל מה ששדים עושים מחולל שיבוש, הפרעה ונזק. לכן יש לחשוף את מעשיהם הרעים של אנשים כאלה ולהבחין בהם ללא דיחוי, כדי שאנשיו הנבחרים של האל יוכלו לזהות את מעשיהם הרעים של שדים ולהבחין בהם. אלא אם לא גילית או הבנת שהם שדים, ולתחושתך הם אנשים רגילים שבסך הכול חושפים מדי פעם איזו תאווה מרושעת – זה אולי מצדיק בדוחק את השארתם להשגחה נוספת. אם אתה מגלה שהם לא רק חושפים מדי פעם תאווה מרושעת אלא מתענגים עליה, כמו אותם אנשים מופקרים שבכל מקום אליו הם הולכים מעמידים בראש סדר העדיפויות שלהם את החיפוש של בני המין הנגדי שהם אוהבים כדי לספק את תאוותיהם המיניות – הרי שזו אינה התנהגות של אדם; זו בבירור התנהגות של שד; אנשים כאלה כמוהם כשדים המבקשים לטרוף נשמות, מוליכים שולל, לוכדים אנשים בכל מקום ומזיקים להם – כל מי שהם באים עמו במגע סובל מהטרדותיהם והם משאירים אחריהם בעקביות שובל של בעיות מעין אלה. שדים יש להרחיק בהקדם האפשרי כדי למנוע צרות עתידיות. כל אחד עלול לטעות מדי פעם, לאבד שליטה ואף לעשות דברים שחורגים מגבולות האנושיות, אך התנהגות זו אינה מתמשכת, אנשים כאלה אינם מתענגים עליה, ולאחר שפעלו שלא כשורה ועברו עבירה הם חשים חרטה, אשמה ובושה. כשהם נתקלים שוב באותו מצב או עניין, הם יכולים להימנע מפיתוי ולהראות סימנים שהם חוזרים מדרכם הרעה ומכים על חטא. אך שדים לעולם אינם חוזרים מדרכם הרעה, כי הם לא מסוגלים להכות על חטא וגם אינם עושים זאת. האם נוכחת מעודך בשינוי בטבעם של השדים להתנגד לאל, לחלל את שמו ולתקוף אותו? טבעם לא משתנה. לא משנה הזמן הרב שהאל החזיק בריבונות על האנושות וניהל אותה, ולא משנה שהוא גילה את כל-יכולתו, חוכמתו וסמכותו – השטן נותר במריו וממשיך לזעוק נגד האל. אף על פי שמאז ומתמיד הוא היה אויבו המובס של האל, הוא עדיין זועק נגד האל ועדיין תוקף אותו ומתנגד לו. לכן כשמהות טבעו של אדם היא של שד, מהות טבעו הסוטה לעולם לא תשתנה. הסטייה היא פניו האמיתיות, הסטייה היא העדפתו וגם טבעו, ולכן הוא לא ישתנה. לא משנה באיזו כנסייה תראה אדם מסוג זה, עליך לחשוף אותו ולהבחין בו במהירות האפשרית ואז להרחיק אותו. אל תיתן לשדים הזדמנות להכות על חטא. נקיטת גישה זו תורמת לעבודת הכנסייה ולאנשיו הנבחרים של האל. אם כן, לאיזה סוג של אדם יש לתת הזדמנות להכות על חטא? עליך להיות בטוח שאדם כזה הוא אדם רגיל, לא שד, ושהוא עבר עבירה רק עקב חולשה זמנית או בנסיבות מיוחדות, אך לאחר מכן חש חרטה ואף שנא את עצמו וסטר לעצמו. עליך להיות בטוח שמצפונו יכול לתפקד. לאנשים כאלה אפשר לתת הזדמנות להתחרט. אך שדים משביעים את תאוותיהם המיניות בכל הזדמנות. טבעם קובע זאת. לכן, אין לתת לשדים הזדמנות להכות על חטא, ויש לטפל בהם בהקדם האפשרי, להרחיקם או לגרשם. זה העיקרון לטיפול באנשים מסוג זה, וזו הדרך הטובה ביותר לטפל בהם. האם עניין זה ברור כעת? (כן.)

יש אנשים שאינם יכולים לעמוד על טיבם של דברים. הם נוכחים שחלק מהאנשים שהם שדים הם מבוגרים למדי, ולמרות זאת עוסקים ללא הרף במשחקי תאווה. לא משנה איך אחרים משתפים על האמת, הם לא מתייחסים לכך. אפילו אם הם מודים פנים אל פנים שעשו רע, לאחר מכן הם עדיין עושים ככל העולה על רוחם. אנשים שאינם יכולים לעמוד על טיבם של דברים נותרים נבוכים: "איך יכול להיות שלשדים יש תאווה מינית כה עזה? איך בגיל כה מבוגר הם יכולים עדיין להיות סוטים כל כך? אדם זה הוא עבריין חוזר בעניינים אלה, ומתמיד בהתנהגותו זו. איך ייתכן שאין לו חוש בושה? איך הוא לא יודע לרסן את עצמו?" האין זה כישלון שלהם לעמוד על טיבם של דברים? לאחר שהאמינו באל במשך שנים כה רבות, הם עדיין לא יודעים להתייחס לאנשים על בסיס מהות טבעם, וגם לא מבינים שמהות טבעם של שדים לעולם אינה משתנה. האין זה טיפשי ונבער מאוד? שדים נולדים כך; בין אם זכר או נקבה, בכל גיל, הם בדיוק אותו סוג של יצור. מהות טבעם היא של שד. אחד הביטויים לתאוותנות, לפרובוקטיביות מינית ולהפקרות של שדים הוא עיסוק מיוחד בעינוגי התאווה המינית, עד שבשרם כלה. לכן, לא משנה מה גילם, הם נשארים אותו סוג של אדם ולא ישתנו – אין בזה שום דבר מוזר. אתה רואה שהם אינם צעירים, וכלפי חוץ הם לכאורה לא מהסוג שעוסק בעינוגי התאווה המינית, אך מכיוון ששד שוכן בתוכם, הם עוסקים בעינוגי התאווה בלי שגילם או מין בשרם יגביל אותם, וגם לא סביבתם. אין זה קשור בהכרח גם למשפחתם או להוריהם; זה לא עניין של גנטיקה, אלא בעיה של מהות טבעם הפנימית. יש להם מהות טבע סוטה, ודבר זה קובע שתכונתם היא של שד. מכיוון שמהות טבעם כבר נחשפה, ומהות טבעם קובעת את תכונתם, כשמדובר באנשים מסוג זה המקצוע שבו עסקו בעבר, גילם כעת, וכישורי הדיבור שלהם או תנאיהם המולדים אינם משפיעים על תכונתם. אם תסתכל רק על הופעתם החיצונית, היא תטעה אותך על נקלה, ותאמר: "אדם זה נראה מעודן ומתורבת מאוד, ומדבר באלגנטיות רבה; מן הסתם הוא אדם שמבין הגינות, צדק, יושרה ובושה. איך הוא יכול לעשות דברים מרושעים כאלה? הוא לא נראה מהסוג שעוסק במשחקי תאווה!" אינך מסוגל להבין דבר זה לאשורו; במידת מה הוא בלתי נתפס ובלתי ייאמן בעיניך. טיפשי מאוד מצדך להחזיק בהשקפה זו! שד מסוגל למעשי שדים ללא קשר לבשר שהוא עוטה עליו. לא משנה איך אדם זה נראה כלפי חוץ, בן כמה הוא או מהי אישיותו, הוא יעשה כל מה שתואם את טבעו. אין לזה שום קשר להופעתו, לגילו או להשכלתו, וגם לא לרקע הדתי שלו, ובוודאי שלא למוצאו האתני, וכמובן, אין לזה גם שום קשר לסביבתו המשפחתית. העובדה שהוא יכול לעשות את הדברים האלה ושאלה הביטויים שלו נקבעת על ידי מהותו וטבעו. לכן, ראשית כול אל תראה בכך דבר מוזר או בלתי נתפס; ושנית אל תעשה דברים טיפשיים. אל תרצה תמיד להכיל אנשים כאלה, להיות סבלני כלפיהם ולתת להם הזדמנויות להכות על חטא, בשאיפה להושיעם כך שהם ישתנו, ובניסיון לגרום להם לאהוב את האמת כדי שיוכלו לחזור למסלול של אנושיות תקינה. אם אתה עדיין מתכוון לעזור לאנשים האלה שהם שדים ולהושיע אותם, הרי שאתה טיפש מדי – אינך מבין את מהותם של אנשים מסוג זה, אינך מבין את העקרונות לטיפול בהם, אינך מבין את האמת, ואינך מבין את כוונות האל. אם אתה נוכח שיש להם מהות טבע סוטה ועדיין מתכוון לעזור להם כדי שהם יכו על חטא, הדבר מראה שאינך מאמין בדברי האל; אינך רואה או שופט אנשים, מאורעות ודברים על בסיס דברי האל, ואין לך התמסרות אמיתית או קבלה של דברי האל. אתה רק רוצה לראות ולשפוט אנשים, מאורעות ודברים שונים על סמך מה שאתה רואה ועל סמך תופעות חיצוניות, ורק רוצה לפעול על סמך התלהבותך וכוונותיך הטובות. זוהי מחשבה והשקפה מופרכת, וגם ביטוי של מרדנות. הפתרון לטיפול באנשים מסוג זה שעוסקים במשחקי תאווה הוא פשוט מאוד: התייחס אליהם על פי מהותם. כל עוד אתה בטוח שהם אנשים מסוג זה, טפל בהם על ידי הרחקתם; אין צורך לתת להם הזדמנות נוספת להכות על חטא. אל תהיה מוגבל, אפילו אם אחרים אינם מבינים. מהותם של שדים לא תשתנה. הם יצורים מסוג זה בצעירותם, הם נשארים אנשים מסוג זה בגיל העמידה, ובזקנתם – למרות גילם המתקדם – הם עדיין יצורים מסוג זה; הם לא ישתנו. אימרו לי, האם ישנם גברים בני שבעים או שמונים שמפתים נערות צעירות, או נשים בנות שישים או שבעים שמחפשות בחורים צעירים? (כן.) ישנם הרבה דברים מוזרים וסוטים כאלה בחברה. האם הם התחילו לעסוק במשחקי תאווה רק כשהזדקנו? (לא.) הם היו כך בצעירותם; הם היו יצורים מסוג זה כל חייהם. באילו מונחים משתמשים כופרים כדי לתאר זאת? זה מה שהם מכנים "לשדוד את העריסה"; הם קוראים לזה להיות נוטף חשק. ראו כמה לשון נקייה יש בניסוחים שלהם. הם משתמשים במונחים או באימרות כמו "נוטף חשק", "בעל רוח חופשית", "יודע לחיות", או "מסוגל לפרוץ מוסכמות גשמיות" כדי לתאר דברים מסוג זה ואנשים מעין אלה. המונחים והאמירות שכופרים משתמשים בהם כדי להגדיר עניינים כאלה הם מגעילים. הם לא יכולים להשתמש במינוח נכון כדי לאפיין עניינים אלה מהשורש ומהמהות, כי מצד אחד עולם הכפירה והאנושות הזו עצמה הם סוטים, ומצד שני, איש אינו עומד על שורשן של בעיות כאלה. לכן, השקפותיהם בהגדרת עניינים אלה שטחיות מאוד, וגם אבסורדיות ומרושעות מאוד; הן מנותקות ממהותם של עניינים אלה.

לאחר ששיתפנו על ביטויי התאוותנות, ההפקרות והפרובוקטיביות המינית שהם חלק מן הסטייה אצל מי שנשמתם התגלגלה משדים, הבה נשתף על ביטוי אחר של סטייה – מוזרוּת. המילה "מוזר" מקיפה תוכן רב, אשר בהחלט קשור לביטויים הספציפיים של מוזרות. מלבד מוזרות, ישנם גם ביטויים כמו על-טבעיות, קיצוניוּת וחריגוּת; כל אלה הם ביטויים סוטים של אנשים שהם שטנים ושדים. ההיבטים האלה – מוזרות, על-טבעיות, קיצוניות וחריגות – הם דברים שאנשים רואים מדי פעם בחיי היומיום או באינטראקציות שלהם עם אחרים. הבה נתחיל במקרים החמורים ביותר, ואז נדון במקרים המתונים יותר. בכל מקרה, לא משנה כיצד הדבר בא לידי ביטוי, הכול כרוך במהות הטבע של הסטייה. המצב החמור ביותר הוא דיבור תכוף בלשונות. הדבר נכון במיוחד במהלך תפילה בכינוסים, שבה הם עשויים לדבר לשונות מוזרות שאינן שפתו של שום עם ושאיש אינו יכול להבינן. כשזה קורה, לא האדם עצמו הוא שמדבר, אלא הוא נשלט על ידי רוח אחרת. הוא עצמו אפילו לא יודע מה הוא אומר; הוא לא למד את השפה, ואיש לא לימד אותו אותה, ובכל זאת במצב מסוים הוא פשוט מדבר אותה. לפעמים הוא מדבר בלשונות באופן יזום, לפעמים באופן סביל; לפעמים במודע, לפעמים בלי להיות מודע לכך. האין זה משונה מאוד? אם תבקש ממנו לחזור על כך לאחר שהוא סיים לדבר, הוא לא יוכל. אם תשאל אותו מה אמר, הוא גם לא יידע. זה אחד מסוגי המצבים. ישנם גם אנשים שלעתים קרובות שומעים קולות שאנשים רגילים לא שומעים. לדוגמה, הם עשויים לשמוע שמישהו בקרבת מקום מדבר אליהם, אך אחרים אינם רואים או שומעים איש. למעשה, הם משוחחים ומדברים עם ישויות לא ידועות. הם מדברים בהתלהבות רבה, ואינך יכול להפריע להם או להשחיל מילה. יתרה מזו, תוכן דיבורם חסר פשר; מילים צצות לפתע במנותק וללא סיבה. כצופה מהצד, הצפייה בכך גורמת לך לפחד ומעבירה בך צמרמורת. האין ביטויים כאלה מוזרים מאוד? (כן.) אדם מסוג זה גם רואה לעתים קרובות דברים משונים, דברים בלתי נראים לעין בלתי מזוינת בעולם החומרי. לדוגמה, יש הרואים קרובי משפחה שעברו מן העולם מנופפים להם, מחייכים או מהנהנים לעברם, או אפילו מברכים אותם לשלום. הם מתרגשים במיוחד לאחר שהם רואים זאת. יש אפילו אנשים הרואים לעתים קרובות דמויות בשחור שמתקרבות וכופתות אותם; הם נאבקים ופולטים: "שחררו אותי! אני לא מוכן ללכת! אני לא הולך לשום מקום!" אנשים סביבם שואלים מה קרה, אך הם לא שמים לב שמישהו מדבר אליהם ופשוט ממשיכים להיאבק וצועקים: "האל, הושע אותי!" הדמויות בשחור נסות בבהלה, ואז הם חוזרים למצבם הרגיל. לאחר שהם מתעשתים, הם שואלים את הסובבים אותם אם ראו את הדמויות בשחור. אנשים רגילים אינם יכולים לראות אותן; לו יכלו, זו הייתה בעיה חמורה. אך אנשים אלה רואים וחשים אותם. יש מצב מסוג נוסף: אנשים מסוימים שבדרך כלל שקטים ואינם אוהבים להתבדח או להרעיש מתחילים לפתע להסתובב במקום, לבכות, לצחוק, להקים מהומה ולהזיע מאוד. יש אפילו כאלה שזוחלים לפתע על הארץ כמו נחשים, או כאלה שהולכים כמו ברווזים. פתאום אדם חי הופך לחיה; התנהגותם ופעולותיהם נעשות בדיוק כמו של חיה, שונות לחלוטין מאלה של אדם. מדי פעם הם מפגינים את הביטויים האלה. האין זה מוזר? (כן.) האין הביטויים המוזרים האלה על-טבעיים? (כן.) ביטויים אלה הם מאוד על-טבעיים. על-טבעי פירושו חריג, מעבר לנסיבות טבעיות או רגילות – זה נקרא על-טבעי. זה יוצא דופן, שונה מהביטויים הרגילים של אנשים מן השורה; זה חריג. זה נקרא להיות מוזר, על-טבעי, חריג. מובן שלביטויים אלה אין שום קשר לקיצוניות, אך אם נשפוט על פי טבעם המוזר, העל-טבעי והחריג, לביטויים אלה יש מהות סוטה והם לא תואמים את הביטויים של בני אנוש מושחתים רגילים עשויים בשר ודם. בני אנוש רגילים, בשר ודם, נתונים להגבלות, לריסון ולשליטה של אינסטינקטים אנושיים, רצון חופשי, חשיבה רגילה, היגיון ומגוון היכולות האנושיות הרגילות. אך הביטויים המוזרים, העל-טבעיים והחריגים האלה אצל אנשים שהם שדים, כבר חרגו מתחום האינסטינקטים האנושיים הרגילים, הרצון החופשי, היכולות, החשיבה הרגילה וההיגיון הרגיל. כלומר, הם לא נשלטים עוד על ידי אנושיות רגילה; הם יצאו מכלל שליטה. לצאת מכלל שליטה פירושו להתנהג באופן חריג. ניכרים אצלם כמה ביטויים ודרכי פעולה בלתי רגילים שאנשים רגילים לא אמורים להפגין. פירוש הדבר שאנשים כאלה אינם נשלטים על ידי היגיון רגיל, חשיבה רגילה או רצון חופשי, אלא נשלטים ומונעים על ידי דבר-מה חיצוני או רוח רעה כלשהי, הגורמים להם לעשות דברים שחורגים מאנושיות רגילה, דברים שאינם ניתנים להבנה, מבלבלים ואפילו מצמררים בעיני אחרים. זה נקרא להיות מוזר, על-טבעי, חריג. אימרו לי, האין הביטויים האלה סוטים? (כן.) אפשר בהחלט לכנות את הביטויים המוזרים האלה סוטים. למי שנשמתם התגלגלה משדים יש הרבה ביטויים מוזרים. לדוגמה, יש אנשים שלעתים קרובות שומעים מישהו מדבר אליהם באופן בלתי מוסבר, אך אחרים אינם יכולים לשמוע זאת. הם גם שומעים לעתים קרובות קול בראשם המשוחח איתם ומורה להם לעשות דברים שונים. יש כאלה שתמיד יכולים לראות דברים שאנשים רגילים לא מסוגלים לראות או לחוש. הם אומרים: "ראיתי גדוד של חיילים עובר בדרך, בין שלוש מאות לחמש מאות איש אם לא אלף או אלפיים, עם תותחים וטנקים – זאת הייתה מהומה לא קטנה!" אחרים אינם מסוגלים לראות את הדברים האלה, אך הם כן. איננו עוסקים בשאלה אם מה שהם רואים הוא עובדתי או תופעה מממלכת הרוח; עצם העובדה שהם יכולים לראות את הדברים האלה היא מאוד לא רגילה. מדוע אני אומר שזה לא רגיל? מדוע אני אומר שזה ביטוי של סטייה? מכיוון שכל איבר חישה של אדם רגיל – איבר שנברא על ידי האל – מסוגל לתפוס עד גבול מסוים, בין שזו הסביבה המיידית ובין שאלה האנשים, המאורעות והדברים מסביב. הם כולם נתפסים בטווח ההשגה של האינסטינקטים של הבשר; יש גבול למה שאפשר לראות, לשמוע, להריח או לחוש באמצעות הבשר. מה משמעות הגבול הזה? משמעותו שגבול האינסטינקטים הוא תחום העולם החומרי. אם כן, מדוע האל העניק לאנשים איברי חישה כאלה? כדי ששום דבר שאינו שייך לעולם החומרי, בין שזה דבר חיובי או שלילי מממלכת הרוח, לא יפריע לחייהם של אנשים, לא יפריע לאף אחד מאיברי החישה של אנשים, ולא יפגע בסדר ובדפוסי החיים של אנשים בעולם החומרי. לכן בני האדם חיים בעולם החומרי הזה, ובלי קשר למה שעוד קיים מחוץ לעולם החומרי, האל לא יאפשר לך לראות, לשמוע או לחוש את הדברים האלה מעבר לטווח של איברי החישה הגשמיים שלך. זאת כדי להגן על השכל וההיגיון שלך מפני הפרעה של כל ישות מחוץ לעולם החומרי, ולאפשר לך לחיות באופן רגיל. כל עוד השכל וההיגיון של אדם הם רגילים, רצונו החופשי יתפקד באופן רגיל, שיפוטו יהיה רגיל, וכל ההיבטים של תנאיו האנושיים המולדים יישארו במצבם המקורי וללא פגע. מה פירוש הביטוי "ללא פגע"? פירושו שמערכת העצבים שלך, איברי החישה שלך, איכותך וכל שאר ההיבטים של תנאיך המולדים הם רגילים ותקינים במסגרת חיי הבשר. כאשר השכל וההיגיון רגילים, כל ההיבטים האלה של אדם יהיו רגילים ויוכלו לשמור על מצבם המקורי. אם מה שאיברי החישה של אדם יכולים לתפוס חורג מהטווח שהבשר יכול להשיג ואינו כבול עוד למגבלה זו, יתעוררו בעיות בשכל ובהיגיון שלו; דברים שמחוץ לעולם החומרי ישפיעו עליו ויזיקו ויפריעו לו. אז יתעוררו בעיות בעצביו, והשכל שלו יתערער. לאיזה סוג של מצב זה יוביל? הוא יהפוך לחולה נפש; הוא ישתגע, ידבר שטויות, יתרוצץ ללא בושה, יבכה ויקים מהומה. או-אז אדם כזה הרוס לחלוטין. מהפירוש "הרוס"? פירוש הדבר שמשהו אחר נכנס לליבו של האדם, מפריע לשכל ולהיגיון שלו ופוגע בהם, וגורם לכך שליבו לא יישלט על ידי היגיון רגיל אלא על ידי דבר-מה אחר. ברגע שהדבר האחר הזה שולט באדם, הביטוי החיצוני, במונחים רפואיים, הוא סכיזופרניה. האם מרגע שאדם לוקה בסכיזופרניה הוא נותר אדם רגיל? (לא.) הוא אינו עוד אדם רגיל, והאל לא יפעל על אנשים כאלה. מובן? (מובן.)

מה תפקידם של הרצון החופשי, החשיבה הרגילה, והמצפון וההיגיון שהאל נותן לאנשים? האין הם ממלאים את תפקיד ההגנה על השכל וההיגיון של אנשים? (כן.) ההגנה על השכל וההיגיון של אנשים היא למעשה הגנה על האנשים עצמם; הם מבטיחים שמצבם הנפשי של אנשים וההיגיון שלהם יהיו רגילים, שהם לא יופרעו על ידי דברים מחוץ לעולם החומרי או על ידי כל מיני קולות או דמויות מחוצה לו. זה מאפשר לאנשים להאמין באל בשלווה ולחיות באופן רגיל, ושומר על ביטחונם האישי. זה דבר טוב. אך מי שמלאים בביטויים מוזרים, על-טבעיים וחריגים אינם ניחנים ברצון החופשי, בחשיבה הרגילה ובמצפון ובהיגיון של אנשים רגילים. בכל עת ובכל מקום, הם רואים דברים מוזרים או מראות שאינם נראים לאנשים רגילים, שומעים קולות שאינם נשמעים לאנשים רגילים, או עושים דברים שאנשים רגילים אינם יכולים לעשות, ומפגינים התנהגויות מוזרות. אנשים סביבם אינם מבינים זאת ואינם עומדים על מהותם של עניינים כאלה. אדם כזה הוא גלגול נשמות של שד; הוא אינו חלק מהאנושות. זה לא שהשטן לכד אותו בשלב מאוחר בחיים, אלא שאדם מסוג זה הוא במהותו שד. במילים פשוטות, השכל וההיגיון של מי שהוא שד אינם רגילים מלידה; כלומר, רצונו החופשי, חשיבתו וההיגיון שלו כולם לקויים. גם אם הוא מקבל חינוך, הדברים האלה של אנושיות רגילה אינם נחלתו. בנסיבות רגילות, כשאין להם התקף, אתה רואה אנשים כאלה מדברים באופן רגיל יחסית, אך אין זה אומר שהם אנשים רגילים. ביטוייהם המוזרים האלה מוכיחים שהם לא אנשים רגילים, אלא לא-אנושיים – שדים. איש לא לימד אותם את הביטויים המסתוריים, העל-טבעיים והחריגים שלהם ולא העביר להם אותם. כיצד אם כן הם נוצרו? הם מולדים; תכונתו של אדם כזה היא של שד. מה פירוש הדבר, להיות בעל תכונה של שד? יש שתי משמעויות. המשמעות הראשונה היא שאדם מסוג זה הוא גלגול נשמות של שד. השנייה היא שהוא נולד ללא רוח אנושית ומאוחר יותר שד משתלט עליו. בקיצור, מהות הטבע של אנשים כאלה היא של שד, לא של אדם. בדיוק מכיוון שהם אינם אנושיים, איברי החישה שלהם וכל ההיבטים של תנאיהם המולדים שונים ומובחנים מאלה של אנשים רגילים. מבחינת איברי החישה, הם יכולים לעתים קרובות לחוש דברים שאנשים רגילים לא חשים, רואים או שומעים. מבחינת האינסטינקטים של הבשר, הדברים שהם עושים או אומרים, חלק מביטוייהם, גורמים לעתים קרובות לאנשים להרגיש שהם חורגים מתחום האינסטינקטים האנושיים הרגילים; הם במידה רבה על-טבעיים. מה פירוש המונח "על-טבעי"? פירושו לחרוג מהאינסטינקטים של הבשר. אנשים רגילים לא יכולים לחרוג מהטווח שמגיעים אליו האינסטינקטים של הבשר, אך אנשים אלה עושים זאת בקלות; הם אינם נשלטים או מוגבלים על ידי האינסטינקטים של הבשר, ולכן באופן טבעי הם מפגינים לעתים קרובות התנהגויות או דרכי פעולה מוזרות, על-טבעיות וחריגות. האם מהותו של אדם מסוג זה ברורה לכם כעת? (כן.) האם אתם מקנאים באדם מסוג זה? (לא.) האם לקנא בו זה דבר טוב? (לא.) יש האומרים: "תראו, הם יכולים לדבר בלשונות בזמן תפילה; אנחנו לא מסוגלים להבין או לדבר את זה. והם יודעים כמה שפות בלי ללמוד אותן. הם אף פעם לא חולים, לא מרגישים רעב אחרי צום של ימים, ולא מרגישים עייפים אחרי ימים בלי שינה". אחרים אומרים: "הבחור הזה מוכשר; הוא יכול להביט אל העבר ולחזות את העתיד, יודע הכול מאסטרונומיה ועד גאוגרפיה, קורא את גורלם של אנשים בפניהם, ומגיד עתידות. לא משנה איך אדם נראה, די לו במבט חטוף כדי לדעת מה גורלו. הוא באמת רב-אמן! בלילה אתה רואה אותו ישן, אבל למעשה, הוא הולך לעבוד כמשרת אצל האדס". יש המקנאים באדם מסוג זה על יכולותיו. האין זה טיפשי לקנא באנשים כאלה? (כן.) האם קינאתם אי פעם באנשים העל-טבעיים האלה בעלי הכוחות המיוחדים, ואמרתם: "לי אין שום כוחות מיוחדים. הלוואי שהייתי יודע קצת קסמים; אם היה חם והייתי רוצה גלידה, בתנועת יד קלה הייתי יכול לזמן כמה שלגונים – שוקולד, תות, איזה טעם שמתחשק לי"? האם היו לכם אי פעם מחשבות כאלה? לכולם יש מחשבות ילדותיות; כשאנשים מבינים בבירור שהמחשבות האלה שגויות, הם יכולים באופן טבעי לוותר עליהן. האל רק רוצה שאנשים רגילים יחוו את החיים, יטעמו את החיים, יתנסו בשמחות החיים וביגונותיהם, בקשייהם ובתסכוליהם השונים, ובתהליך החוויה יעריכו את ריבונות האל, יכירו בגישות השגויות השונות שיש ליצירי בריאה כלפי הבורא, ואז יחזרו לנתיב הנכון ויגיעו לסגידה לאל ולהתמסרות לריבונות האל ולסידוריו. כשאנשים יתנסו בחוויות חיים אלה, הם יפנימו את העובדה שהבורא מחזיק בריבונות על גורל האדם, ואז יכירו בעובדה שהוא מחזיק בריבונות על גורל האדם, יאמינו בה ויתמסרו לה. לאחר מכן הם יוכלו לחזור לנתיב הנכון ולהיות יצירי בריאה ראויים. אל תחיו לפי שום מחשבות לא מציאותיות; הדברים האלה לעולם לא יהפכו למציאות. הדברים העל-טבעיים, המוזרים והחריגים האלה הם לנצח נחלתם הבלעדית של שטנים ושדים; אין להם שום קשר לבני אדם רגילים. לכן, לא משנה מתי, לעולם אל תעלו בדעתכם להפוך לאדם על-טבעי, לאדם מלא בכוחות מיוחדים, וגם אל תחשבו לחרוג מהאינסטינקטים או מהמגבלות שלכם. פשוט היו אנשים רגילים עם רגליים על הקרקע, שמרו על מקומכם הראוי, ומלאו את חובתכם. זה מה שאנשים צריכים לעשות.

האם עקרונית ברורים כעת ביטויי המוזרות אצל אנשים שהם שדים? אלה הם כמה מהביטויים החמורים ביותר. הם גורמים לאנשים להרגיש ולהבין בבירור שאנשים כאלה הם לא מסוגם של אנשים רגילים. בחברת אנשים רגילים הם נראים סוטים ביותר. סטייה זו גורמת לאנשים להרגיש שהתנהגותם והליכותיהם, כמו גם ביטוייהם השונים בחיי היומיום, הם מוזרים, על-טבעיים וחריגים במיוחד – הם פשוט שונים מאלה של אנשים רגילים. הם לא מוגבלים על ידי האינסטינקטים של הבשר, הם לא מסוגלים לרסן את התנהגויותיהם הלא-רציונליות, ועל פניו אין להם כלל מודעות, כאילו נכנס בהם דיבוק של רוחות רעות. יש לאפיין זאת כהיבט אחד של מהות הטבע הסוטה של שדים, דבר-מה שאנשים צריכים לדחות. אין לקנא בדברים העל-טבעיים והחריגים האלה, קל וחומר לא לחתור אליהם. אם עלה בדעתך פעם לשאוף להיות אדם על-טבעי או לעשות את הדברים העל-טבעיים האלה – עצור. חזור בך, ותמצא את הדרך הנכונה. אל תתכוון להיות אדם כזה. ברגע שתעלה על הנתיב הזה ושד יתגנב לשכלך, האל לא ירצה אותך עוד, ואתה תיהרס. מדוע אני אומר שתיהרס? מכיוון שברגע ששד ישתלט עליך וישלוט בשכלך, סופך לא יהיה טוב. ברגע ששד משתלט עליך, הוא מתחיל לבחוש ולהפריע למחשבותיך ולשכלך. הוא נכנס לחיי היום-יום שלך, והוא נכנס לתהליך המחשבה שלך השוקל אנשים, מאורעות ודברים. אם אינך יכול לסרב להפרעתו, תאבד בהדרגה את רצונך, ובסופו של דבר תיכנע בצייתנות. כאשר שד ישלוט בך לחלוטין, תאובחן במונחים רפואיים כסכיזופרן, ובבית האל ייגזר דינך למוות. אתה תהיה גמור. הרוס. האם אדם שאובחן כסכיזופרן הוא אדם רגיל? (לא.) האם האל עדיין רוצה אדם כזה? בעיני האל, איזה מין אדם זה? (לא-אנושי.) בעיני האל השטן לכד אותך. זה עשוי להישמע מעט מופשט. במילים פשוטות, פירוש הדבר שהשטן שולט בליבך. פירוש הדבר שהשטן מושל בליבך ומחזיק אותו בכוח, ושהפכת לבובה של השטן. פירוש הדבר שנלכדת על ידי השטן. ברגע שהשטן לוכד מישהו, הוא נעשה דומה לאלה שהם שדים, והופך במהירות למוזר, על-טבעי וחריג. מאנשים כאלה נבצר להיוושע. למה אני מתכוון בכך? אני אומר לך שאתה זקוק להבחנה בנוגע לביטויים המוזרים של מי שהם שדים. לאחר שתשיג הבחנה, עליך להתרחק מאנשים כאלה ולא להתקרב אליהם. לא משנה מה הם אומרים או עושים, אל תתערב. אל תיקח אותם ברצינות. לדוגמה, נניח שהם מדברים על דבר-מה שכלל אינך רואה או חש. מטרתם באומרם זאת היא להתקרב אליך ולפתות אותך. אם אתה חש סקרנות ומקנא בהם בלהט ונוהה אחריהם, הרי שאתה בסכנה גדולה. מדוע אני אומר שאתה בסכנה? מכיוון שזהו השטן המוליך שולל ומפתה אנשים, ומחפש נשמות שהוא יכול לטרוף. אם אין לך שום הבחנה בשטן ובכל זאת אתה חש סקרנות וקנאה, כבר נכנעת לפיתוי, וסביר מאוד שהשטן ינצל את ההזדמנות לפעול עליך. אי לכך אתה בסכנה גדולה. אתה מתקרב לשטן ללא כל הגנה – האין זה טיפשי? (כן.) כשהשטן יראה שאין לך שום הגנה מפניו, הוא ינסה ללא הרף להתגרות בך ולפתות אותך, כמו נבל. אם אינך מסרב, הוא מניח שאתה נותן הסכמה שבשתיקה, ולכן הוא ימשיך בשלו ביתר שאת. אם אתה תמיד חש סקרנות לגבי הדברים המוזרים, העל-טבעיים והחריגים שנאמרים על ידי מי שהם שטנים, ואף שואל וחוקר לגביהם, האין זה מוכיח שאתה מתעניין בדברים כאלה ושהם אינם מעוררים בך שאט נפש? התעניינות בדברים כאלה אינה סימן טוב. אם אתה מתעניין בדברים האלה, בעיני השטן, פירוש הדבר שאינך מתעניין באל, באמת או בדברים חיוביים. זה משמח אותו, ובאופן טבעי, הוא יושיט לך בשמחה יד "ידידותית", מתוך כוונה להתחיל בעבודה עליך. באופן זה אתה בסכנה. לכן כשאתה נתקל באנשים כאלה, אל תתקרב אליהם כבדרך אגב ואל תתעניין בהם. אדרבה, אתה זקוק להבחנה ועליך להישמר מפניהם ולהרחיק את עצמך מהם. יש האומרים: "אם לא נתקרב אליהם או נתעניין בהם, כיצד נוכל להבחין בהם? כמאמר הפתגם, 'דע את עצמך ואת אויבך, ולעולם לא תדע תבוסה'. אם לא נחדור אל שורות האויב, כיצד נוכל לדעת את עצמנו ואת אויבנו?" האם אמירה זו נכונה? הדבר דומה למדענים וחוקרים המתעקשים כשפורצת מגפה לשים את ידיהם על הנגיף ולחקור אותו, וכתוצאה מכך חלקם נדבקים בנגיף בעצמם ומתים. לכן, עליך להקפיד ולהישמר מאותם שדים המפגינים ביטויים מוזרים ועל-טבעיים. מוטב להיות זהיר מדי מאשר לפתוח להם פתח להזיק לך. זו הדרך החכמה ליישם בפועל. ראשית כול אל תתעניין בהם ואל תיצור איתם קשר או תתקרב אליהם. שנית, אל תשאף לביטויים המוזרים והעל-טבעיים שלהם ואל תחקה אותם. כך גם עליך ליישם בפועל. אם אתה בא במגע תכוף עם האנשים העל-טבעיים, המוזרים והחריגים האלה, ובחוסר זהירותך אתה מושפע מהם ושומע ורואה ללא הרף את ביטוייהם – באופן לא מודע ביטוייהם המוזרים ייחקקו בליבך ובזיכרונך. לאחר מכן בלי שתהיה מודע לכך תרצה לשאוף אליהם ולחקות אותם. זהו אות מסוכן אף יותר. ברגע שתרצה לשאוף אליהם ולחקות אותם, פירוש הדבר שההגנות של ליבך קרסו לחלוטין. דבר זה שקול לכך שאתה מסכים לתת לשטן להיכנס לליבך כדי לשלוט בך ולהשתלט עליך. בכך אתה מוסר את עצמך לשטן, ובדרך זו השטן יכול להשתלט עליך במהירות. האינך הרוס לאחר מכן? לאנשים אכן קשה לתת את ליבם לאל. לאל לא קל להחזיק בכוח בליבם של אנשים. האל אינו לוקח בקלות את האחריות ואינו מחזיק בכוח בליבם של אנשים. העבודה שהאל עושה על האנושות כוללת השקיה, רעייה, הענקת נאורות, הארה, הדרכה והגנה עליהם על סמך תנאיהם המולדים. נוסף על כך האל מטיל משמעת, מוכיח, מייסר ושופט אותם, ובמקביל גם מכין לאנשים כל מיני מצבים. דבר זה מאפשר להם, ככל שהם מתקדמים בגיל, להשיג בהדרגה ידע על עבודת האל ועל היבטים שונים של האמת במצבים אובייקטיביים. לאחר מכן, בהדרגה – על פי החשיבה של אנושיות רגילה – דברי האל והאמת משתרשים בליבם והופכים לחייהם, וכך האל זוכה באנשים אלה. כל זה קורה בתהליך. שונות הן ההטעיה וההשחתה של אנשים בידי השטן. מדוע אנו אומרים שמהותו של השטן סוטה? הוא משתלט על אנשים ושולט בהם בכוח. די בהיבט זה כדי להוכיח שמהותו של השטן סוטה. זוהי הוכחה מוחשית. כששאיפתך היא להיות סוג האדם שהוא שד, וכאשר אתה שואף לביטויים, להתנהגויות וליכולות המוזרים, העל-טבעיים והחריגים האלה, ליבך נפתח לשטן. בליבך אתה כביכול אומר לשטן: "היכנס, שמרתי לך מקום. אתה יכול לשלוט בכל ישותי". מה יאמר לך השטן? "אם תקשיב לי ותאפשר לי לקנות שליטה בליבך, תוכל ללמוד כל מה שתרצה שיהיה לך. יהיו לך כל הדברים המוזרים והעל-טבעיים, ותתעלה על אנשים רגילים ופשוטים." חתירתם של אנשים להתנהגויות, לביטויים או ליכולות המוזרים, העל-טבעיים והחריגים האלה שקולה לשיחתם עם השטן, והיא גם שקולה לאימוץ השטן אל ליבם. אם תחתור לדברים המוזרים והעל-טבעיים האלה, עד מהרה השטן יתחיל לפעול בליבך. בשלב זה, כשתקשיב שוב לדברי האל, כבר לא יהיו לך המחשבות, ההשקפות והגישות של אדם רגיל, אלא הן יהיו שונות בתכלית. גישתך לאמת תהיה שונה לחלוטין מזו של אדם רגיל. מה שתפגין יהיה סלידה מהאמת ועוינות כלפי האמת. אלה הם פני הדברים. אם אתה סולד מהאמת ועוין כלפיה, האם תוכל עדיין להשיג אותה? לא. נלכדת בידי השטן. לכן, בנוגע לביטויים המוזרים, העל-טבעיים והחריגים של מי שנשמתם התגלגלה משדים, אנשים חייבים להקפיד ולהישמר מפניהם, להתייחס אליהם בזהירות ובשיקול דעת, ולא לבטל אותם כלא חשובים. כלומר, אתה חייב להבחין בביטויים האלה. אל תתעניין בהם ואל תתקרב לאנשים כאלה, ועל אחת כמה וכמה אל תקנא בהם בסתר, תעריץ אותם, או אפילו תרדוף אחריהם ותחקה אותם בליבך. במקום זאת עליך להתרחק מאנשים מסוג זה, להבחין בהם, לנקוט עמדה ברורה, ולמתוח קו ברור בינם לבינך. מובן? (מובן.)

מה ששיתפנו זה עתה היו הביטויים החמורים ביותר של מוזרוּת בקרב מי שהם שדים. בביטויים אלה קל יותר לאנשים להבחין. ישנם גם כמה ביטויים שחומרתם פחותה אם כי רק במעט. כלומר, בחיי היום-יום, יש להם לעתים קרובות מחשבות ודעות קיצוניות, וכן התנהגויות ודפוסי פעולה קיצוניים; מעשיהם חורגים לעתים קרובות מהטווח שאנושיות רגילה יכולה לסבול. לדוגמה, אם הם אומרים או עושים דבר-מה לא נכון, הם שונאים את עצמם, סוטרים לעצמם בפנים, ואף מענישים את עצמם בצום ביום ובמניעת שינה בלילה. הם משתמשים לעתים קרובות בשיטות קיצוניות כדי להעניש את בשרם, וזו דרכם להראות את נחישותם לתקן את טעויותיהם. ייתכן שיהיה מי שייעץ להם: "זה לא יפתור את הבעיה. עליך קודם כול להרהר בעצמך ולהכיר את עצמך על סמך דברי האל, ואז למצוא את העקרונות ואת נתיב היישום בפועל, ורק אז יוכל להתרחש שינוי הדרגתי. שינוי של כל סוג של צביון מושחת אינו דבר שיכול לקרות ביום או יומיים; הוא דורש פרק זמן מסוים, נדרש תהליך". זוהי אמירה מדויקת, אך הם לא מקבלים אותה ולא מיישמים אותה בפועל. הם לא ניגשים לבעיות שונות על סמך עקרונות-האמת, אלא נוקטים אמצעים קיצוניים. עד כמה הם קיצוניים? ובכן, הם משתמשים לעתים קרובות בשיטות הפוגעות בבשרם ובשיטות המענות את עצמם כדי לפתור בעיות. האין זה קיצוני? (כן.) הם מתייחסים כך גם לאחרים, ונוקטים נגדם שיטות קיצוניות. הם נוקטים שיטות קיצוניות גם בטיפולם בעניינים שונים. לדוגמה, נניח שאישה מרגישה לעתים קרובות שהיא עסוקה מאוד בחובתה ושהשקעת זמן בתספורת ובחפיפת שיערה היא טרחה גדולה מדי, ולכן היא פשוט מגלחת את כל שערה. כדי להפחית את תדירות הגילוח, היא אף מורחת מוצרים כימיים מסוימים כדי להגביל את צמיחת השיער הרגילה. האין זה קיצוני? כשאנשים רואים שהיא קירחת, הם מניחים שהיא גבר, אבל לפי קולה וגזרתה, היא עשויה לדעתם להיות אישה – הם פשוט לא מבינים אם היא גבר או אישה. רק לאחר שהם שואלים אחים ואחיות אחרים, הם למדים שהיא אישה ושהיא גילחה את ראשה כדי לחסוך בטרחה. כמה אנשים חסרי הבחנה אף מעודדים אדם כזה ומעריצים אותו: "תראו, הנחישות שלה למרוד בבשר היא באמת מעבר לזו של אנשים רגילים. שנאתה לבשר היא שנאה אמיתית; היא אכן נוקטת פעולה כשמדובר בדחיית הבשר! יום אחד גם אני אגלח את ראשי כמוה". יש שאף מחקים אותה! האין הם בבחינת מין שמצא את מינו? לא רק שאין להם הבחנה בעניין זה, הם גם משבחים זאת מאוד ורוצים לחקותה. האין אלה אנשים קיצוניים? (כן.) אימרו לי, האם אנשים קיצוניים אינם עושים הכול מתוך כוח מניע סוטה? (כן.) מאין מגיע הכוח המניע הסוטה הזה? האם כוח מניע סוטה זה קיים באנושיות רגילה? (לא.) אם כן, מדוע כוח מניע סוטה זה אינו קיים באנושיות רגילה? מכיוון שאם לאנשים יש חשיבה, מצפון והיגיון של אנושיות רגילה, הם ישקלו עניינים בצורה רגילה, חיובית ומעשית יחסית; ומכאן שהם בשום אופן לא יפגינו את ההתנהגויות הקיצוניות האלה. כלומר, לא משנה מה הם עושים, בין אם זה דבר-מה שהם אוהבים ובין אם לאו, הם יתנהגו באופן רגיל ורציונלי, ולא יפעלו באופן קיצוני. האם ניתן לומר אם כן שיש דבר-מה שגוי בחשיבתם של אנשים מסוג זה, הנוטים לקיצוניות? (כן.) יש בעיה כלשהי בהבנתם, האין זאת? (כן.) לדוגמה, האל דורש מאנשים להיות נאמנים בביצוע חובתם. הם מהרהרים כיצד להשיג נאמנות ומגיעים למסקנה שעליהם לסבול קשיים, ולכן הם מתרגלים חיי סבל וקושי: הם מקפידים על כללים בכל ארוחה, אוכלים מספר קבוע של גרגרי אורז וחתיכות ירק; כשבגדיהם מתבלים, הם מטליאים אותם וממשיכים ללבוש אותם, כך שאחרים רואים בהם סגפנים; בעוד אחרים ישנים שש עד שמונה שעות מדי יום, הם ישנים רק שעה או שעתיים. הם מרגישים שיש להם הנחישות לסבול קשיים ושהם נאמנים יותר מכל אחד אחר. הם תמיד מהרהרים במחשבות ובהתנהגויות קיצוניות אלה, שאנשים רגילים אינם מבינים. לדוגמה, אם הם אומרים דבר-מה לא נכון או משתמשים במילה לא נכונה בזמן שיחה ולועגים להם, הם חשים מושפלים ומהרהרים: "לעולם לא אשתמש במילה הזאת שוב בחיי, וזה לא הכול – לעולם לא אראה את האדם הזה שוב בחיי, ולעולם לא אדבר איתו, כך שהוא לא יוכל למצוא בי פגם!" והם מסוגלים לעשות זאת – הם מסוגלים לדבוק בכך. הם מסוגלים לדבוק כל חייהם בכל התנהגות או מחשבה ודעה קיצוניות, ואיש לא ישכנעם אחרת. הם פשוט דבקים בכך, ואף יש להם סיבות ויסודות לדבקותם, והם מאמינים שזהו ביטוי של התמסרות לאמת, של אהבת האל ושל נאמנות. אימרו לי, האין אנשים כאלה בעייתיים? (כן.) האם קל להסתדר איתם? (לא.) אם כך כיצד התנהגויותיהם מתהוות? האין הן נגרמות על ידי סוג של חשיבה קיצונית? הם רואים בהתנהגויות ובביטויים קיצוניים אלה יישום בפועל של האמת ומתמידים בכך. האין מחשבות ודעות קיצוניות אלה הן שורש ההתנהגויות הללו אצל אנשים מסוג זה? הם מאמינים שפעולה בדרך זו היא יישום בפועל של האמת והבעת נאמנות לאל, ויותר מכך, הם מגנים בליבם ומפלים את כל מי שאינו נוהג כמוהם, ומפגינים כלפיו בוז. קחו לדוגמה את האישה שגילחה את ראשה, שהוזכרה קודם; כשהיא רואה אחרים שאינם מגלחים את ראשם, היא חושבת: "הממ, אתם מגדלים שיער ארוך כל כך, ואף מעצבים אותו בתסרוקות שונות. כולכם כל כך יהירים; אתם לא אוהבים את האל! תראו אותי, אני קירחת כל כך הרבה שנים ומעולם לא פחדתי שיצחקו עליי; אני לא יהירה. אתם מגדלים שיער ארוך כל כך וצריכים לחפוף אותו לעתים קרובות – איזה בזבוז זמן! לא היה נהדר לקרוא יותר מדברי האל ולבצע קצת יותר חובה בכל הזמן הזה?" היא אף מגנה אחרים! אנשים מסוג זה שומעים כל כך הרבה מדברי האל ומאזינים לדרשות במשך שנים כה רבות, ובכל זאת אינם מבינים מהי האמת. עדיין יש להם מחשבות קיצוניות רבות, וכשמחשבות קיצוניות רבות אלה מנחות אותם, הם מפגינים התנהגויות, דפוסי פעולה וסגנונות קיצוניים רבים, ואז מגדירים את עצמם כמי שאוהבים את האל יותר מכול וכנאמנים ביותר. האין זה ביטוי נוסף של סטייה? (כן.) הנטייה לקיצוניות בכל דבר היא סטייה. אימרו לי, הביטויים הקיצוניים האלה אינם פוגעים באחרים, אז מדוע אנו אומרים שהם סטייה? (הביטויים האלה לא תואמים את חשיבתם של אנשים רגילים; הם אינם התנהגויות ודפוסי פעולה שאנשים רגילים צריכים לאמץ.) לביטויים קיצוניים אלה אין שום קשר לחשיבה ולביטויים של אנשים רגילים; הם מנותקים מהמציאות, ומנותקים מהחיים האובייקטיביים והמעשיים שאנשים בעלי אנושיות רגילה צריכים לנהל. הם מאמצים גישה רדיקלית לעניינים שונים, ואז מגדירים את המחשבות, הדעות וההתנהגויות הקיצוניות והרדיקליות האלה כדברים חיוביים, בעוד האמת מוגדרת על ידם כדבר שלילי. האין זה בלבול בין טוב לרע, הפיכת שחור ללבן? (כן.) בלבול בין טוב לרע, הפיכת שחור ללבן, החלפת מושגים במרמה – זו סטייה. לא משנה כיצד תשתף על אנושיות רגילה, על מצפון והיגיון, על חשיבתם של אנשים רגילים או על המחשבות והדעות שאנשים רגילים צריכים להחזיק בהן כלפי עניינים שונים, הם לא מסוגלים לקלוט זאת, ובליבם הם פשוט לא מקבלים זאת. מעבר לזה שהם לא מקבלים זאת, הם אף מנסחים כמה דפוסי פעולה, התנהגויות, ואף מחשבות ודעות מגוחכות ומוזרות, המנותקות מהמסלול של אנושיות רגילה, מיישמים אותן על עצמם, ובו-זמנית משתמשים בזה כסטנדרט למדידת כל האנשים, המאורעות והדברים, ומאמינים שכל מה שאינו תואם את מחשבותיהם, דעותיהם והתנהגויותיהם הקיצוניות הוא שגוי, ואילו כל מה שתואם את מחשבותיהם, דעותיהם והתנהגויותיהם הקיצוניות הוא נכון ועולה בקנה אחד עם האמת. האין זה בלבול בין טוב לרע? האין זו הפיכת שחור ללבן, האין זו החלפת מושגים ברמייה? זהו ביטוי נוסף של סטייה אצל מי שנשמתם התגלגלה משדים. כלומר, הם לעולם אינם מקבלים דברים חיוביים, אלא מציגים דברים לא-חיוביים או שליליים כדברים חיוביים כדי שאנשים יחקו אותם, ובכך משיגים את מטרתם – להרחיק אנשים מהאל. גם זה סוג של התנהגות קיצונית.

לאנשים שהם שדים יש ביטוי נוסף של סטייה: הם לא אוהבים כלל וכלל את האמת. הם אוהבים לרדוף אחר דברים חריגים ועל-טבעיים, ותמיד רוצים לנסח מערכת של תאוריות ואמירות רוחניות לחלוטין, ואף רוצים לחקור את הבסיס של עניינים על-טבעיים אלה. הם מתייחסים לדברים אלה כאמת, כמדריכים, כהנחיות וכמטרות לפעולה בחיי היומיום, ומשתמשים בהם כדי להתמודד עם כל מיני אנשים, מאורעות ודברים ולשפוט אותם. לדוגמה, כשהדברים אינם מתנהלים כסדרם מבחינתם, הם נזכרים בחלומות שחלמו בליל אמש ואם התרחשו סביבם תופעות חריגות כלשהן או היו סימנים כלשהם מבשרי רעות, ומנסים למצוא בכך בסיס לקביעת מזלם; אלה הם סוגי הדברים שהם תמיד רודפים אחריהם. במיוחד כשהם פוגשים אנשים הסובלים ממחלות קשות, הם רואים בהם מבשרי רעות ומאמינים שמגע עם אנשים כאלה ישאב את האנרגיה החיונית שלהם ויביא מזל רע. לכן, לאחר מגע עם אנשים כאלה, הם מסתכלים לעתים קרובות במראה כדי לראות אם גון מצחם התכהה או אם הבעתם היא של חוסר מזל. לרוב הם מהרהרים כל הזמן כיצד בדיוק ייראה מזלם. בכל פעם שיש להם רגע פנוי, הם מעלעלים בספר השנה הישן או מחפשים באינטרנט אמירות שמנבאות עתידות. חלום שחלמו או אמונה טפלה ששמעו מאחרים – הם יכולים לראות בכל אלה בסיס לשיפוט מזלם לטוב או לרע. אף על פי שהם מאמינים באל, הם לעולם אינם משתמשים בדברי האל כבסיס להתייחסות לאנשים, למאורעות ולדברים שסביבם, וגם אינם משתמשים באמת כבסיס להתייחסות לכל מאורע שקורה סביבם. במקום זאת הם תמיד מחפשים תחושות חריגות כלשהן. לדוגמה, אם יום אחד הם מרגישים קצת לא טוב בזמן השירה, הם חושבים: "האם האל עוצר בעדי? האם האל לא רוצה שאשיר?" אם הם יוצאים ביום מסוים להטיף את הבשורה, אף על פי שקבעו עם מישהו בבירור את השעה והמקום, הם בכל זאת צריכים להתפלל כדי לתפוס את התחושה ברוחם. לאחר התפילה הם מחכים כמה דקות אך אינם חשים דבר. אז הם מסתכלים לראות אם יש תופעות חריגות בשמש באותו יום, או אם עורבנים מצייצים או עורבים קוראים בחוץ, ומשתמשים באלה כדי לשפוט כיצד ייראה מזלם באותו יום, אם היציאה להטיף את הבשורה תתנהל כשורה ואם הם יזכו באנשים. אם שיטות אלה אינן פועלות, הם אף יטילו מטבע כדי להחליט אם ללכת או לא. אם יוצא "עץ", פירוש הדבר מבחינתם שהדברים יתנהלו כשורה והם יוכלו לזכות באנשים; אם יוצא "פלי", פירוש הדבר שהדברים לא יתנהלו כשורה והם לא יזכו באנשים. על סמך הדברים האלה הם מחליטים אם לצאת. לא משנה כמה זמן אנשים כאלה מאמינים באל, הם לעולם אינם משתמשים באמת כבסיס או כעיקרון ליישום בפועל. במקום זאת, הם תמיד מסתמכים על אותן אמונות טפלות או על תחושות ותופעות חריגות כדי לשפוט אנשים, מאורעות ודברים, כדי להתמודד עם העניינים השונים שקורים סביבם או כדי לקבוע את העקרונות שלפיהם עליהם ליישם בפועל. הם תמיד מחפשים את התחושות חסרות הבסיס, המוזרות, המשונות והעל-טבעיות האלה, ותמיד פועלים וחיים על פיהן. יש הרואים חתול שחור בצאתם מהבית ומאמינים שהוא מסמל מזל רע, ומעדיפים לדחות את ענייניהם ולא לצאת. יש מי שמכוניתם מתקלקלת בדרך לטיפול בעניין כלשהו, ומאמינים שהאל הוא שעוצר בעדם, שמזלם רע באותו יום ושהם לא היו צריכים לצאת. יש מי שרואים בצאתם ארון קבורה ומאמינים שבאותו יום יתמזל מזלם בענייני כספים. בכל דבר שאנשים מסוג זה עושים, הם תמיד מחפשים בסיס באמונה טפלה כלשהי; אין להם עקרונות מדויקים ליישום בפועל המבוססים על האמת. לא משנה כיצד אחרים משתפים או כיצד בית האל מבצע את העבודה, הם לעולם אינם לומדים לחיות ולעבוד על פי עקרונות-האמת. אם מתרחשות בבית מדי פעם תופעות חריגות, כמו ברז שמתקלקל פתאום ודולף, הם חושדים שזה סימן רע. אם משב רוח פותח מדי פעם חלון והזכוכית נשברת, הם חשים: "משב הרוח הזה אינו רגיל; זה נראה כמו סימן מבשר אסון. האם האל עוצר בעדי לצאת?" אם יורד שלג כשהם יוצאים, הם אומרים: "תראו, ירד שלג ברגע שיצאתי. אנשים אומרים לעתים קרובות: 'אנשים מכובדים מושכים בצאתם רוח ושלג'. נראה שאני אדם מכובד!" האין אלה שטויות? הם משתמשים באמירות משונות ומוזרות אלה כבסיס לשיפוט ולהחלטה בכל דבר ועניין. לדוגמה, אם רצועת התרמיל שלהם נתפסת בידית הדלת בצאתם מהבית, הם מאמינים שיש לכך פירוש ומשמעות. הם ממהרים לעיין בספר השנה ורואים שזוהי האימרה הנוגעת ליציאה לסידורים בשעה זו: "הכול לרועץ; יציאה אינה מומלצת". הם מהרהרים: "הכול לרועץ – זה אומר שאני לא יכול לעשות שום דבר, שאני חייב להישאר בבית. האל נותן לי ליהנות מנוחות וממרגוע; זוהי הגנת האל!" הם מוצאים בסיס אפילו לכך. האין זה מגוחך? לכל מצב יש לשיטתם אמירה כלשהי. האין זה מוזר? כל מה שקורה סביבם נתפס כתופעה מוזרה, והבסיס לטיפולם ב"תופעות המוזרות" האלה הוא כל מיני אמירות מוזרות. הם משתמשים באמירות המוזרות השונות האלה כדי להתייחס לכל מה שקורה סביבם. לכן כשאתה חי עם אדם מסוג זה אתה מרגיש לעתים קרובות שהוא מוזר במיוחד. הוא עשוי לומר פתאום דבר-מה שגורם לליבך להלום ומעביר בך צמרמורת. לדוגמה, שמיעת נביחת כלב בשעת לילה מאוחרת היא דבר רגיל מאוד, אבל מבחינתו, זהו מאורע רב חשיבות. הם חייבים לחפש מידע, לפנות לגילוי עתידות ולניבוי, כדי להבין איזו אמירה מסבירה נביחת כלב בשעה כזו. מה תרגיש לאחר שתדבר ותתרועע איתם זמן מה? מן הסתם אמירות אבסורדיות כלשהן יפריעו לך לעתים קרובות. האם יהיו בליבך שלווה ושמחה? (לא.) ללא שלווה ושמחה, תהפוך חסר מנוחה כמותם ותצטרך למצוא אימרה לכל דבר. ככל שתרבה בחיפוש, האל ייעלם מליבך, וייוותרו בו רק אותן אמירות של אמונות טפלות. פירוש הדבר שאתה מוטרד על ידי רוחות רעות, שדים ושטנים, עד כדי כך שמחשבותיך נרעשות ואין בליבך שלווה או שמחה, שחשיבתך כאוטית, ושאתה מאבד את הביטויים של אנושיות רגילה. הסדר והדפוסים הרגילים של חיי האנשים מופרעים לחלוטין על ידי מחשבות כאוטיות ואמירות כאוטיות אלה. לא משנה מה קורה, אדם מסוג זה יכול להסביר זאת באמירה מוזרה כלשהי, ובסופו של דבר להתייחס לכך בצורה מגוחכת ומשונה. זו סטייה. יש אף אנשים שנגזמו על ידי מנהיג ולאחר מכן מהרהרים: "הבוקר הרגשתי שמשהו לא בסדר בגוף שלי. כששטפתי פנים, שמתי לב שגון מצחי כהה. וכמובן גזמו אותי היום. אתם רואים, יש סימנים. לכן בכל רגע פנוי אני חייב כל יום להסתכל במראה. אם אגלה שמצחי התכהה, אצטרך להיזהר – אולי יגזמו אותי, אולי אתקל במבוי סתום או אחוש תסכול ממשהו". כשאנשים מסוימים הולכים להטיף את הבשורה ורואים שמקבל הבשורה הפוטנציאלי הוא אדם טוב בסך הכול, בעל לב משתוקק ומחפש, ושהוא יכול לקבל את האמת כשמשתפים אותה, נוסף על הודיה לאל הם גם מהרהרים: "אתמול חלמתי שאני רוחץ את רגליי במעיין. המעיין הזה מייצג עושר, וזכייה בעושר מייצגת זכייה באדם באמצעות הטפת הבשורה. לכן על הזכייה באדם הזה היום אני חייב להודות גם לאל; האל כבר נתן סימן!" לא משנה במה הם נתקלים או מה הם מרגישים, הם תמיד רוצים להתחקות אחר שורש הסיבה ותמיד צריכים למצוא בסיס. יש המאמינים באמונה הטפלה: "מצמוצים בעין שמאל מנבאים מזל אבל מצמוצים בעין ימין מנבאים אסון", ומשתמשים בזה כבסיס לשיפוט הדברים שקורים להם. הם לעולם אינם משקיעים מאמץ באמת, וגם לא מחפשים את האמת ולא משתמשים בה כבסיס לשיפוט עניינים שונים. ליבם מלא לחלוטין באמירות, במחשבות ובדעות שונות, מוזרות, מגוחכות, משונות ואף על-טבעיות, ובכפירות ובתפיסות מופרכות; דברים אלה ממלאים את כל עולמם.

יש אנשים שנראים רגילים למדי כלפי חוץ; בחייהם, בעבודתם ובמגעיהם עם אחרים לא ניכרים ביטויים קיצוניים, על-טבעיים או מוזרים. אולם, לאחר שמתרועעים איתם זמן רב, מגלים שמוחם וליבם גדושים בכל מיני אימרות טפלות מגוחכות, משונות ומעוותות שמקורן במגמות רוע, ושהם משתמשים באמירות אלה כבסיס לשיפוט העניינים השונים שקורים סביבם. גם כשהם מכירים בכך שהדברים נתונים לריבונות האל, לסידוריו ולהגנתו, הם עדיין מחפשים אימרה טפלה כלשהי כבסיס להסברת עניינים כאלה, ומפרשים את ריבונות האל וסידוריו באמצעות אימרות טפלות. האין זו סטייה? (כן.) לאחר ששמעו כל כך הרבה אמת, כיצד ייתכן שהם עדיין לא מבינים אותה, שהם לא מזהים בעיות בעזרת האמת, ושהם לא מסוגלים לומר ולו דבר אחד שתואם את האמת? כיצד ייתכן שליבם לא רק ריק מאמת, אלא מלא באותן כפירות, תפיסות מופרכות ואמונות טפלות? האין זו סטייה? (כן.) יש שאף אומרים: "אסור לדרוך על נמלים! גם נמלה היא יצור חי. אם תדרוך עליה ותהרוג אותה, והיא תחזור לממלכת הרוח ותדווח עליך לאיש הזקן שבשמים, זה יתנקם בך". "אם תהרוג דג כשפיו פתוח ופונה אליך, פירוש הדבר שהוא מאשים אותך! אסור לך לאכול את הדג הזה; אם תאכל אותו, זה יתנקם בך! הריגת תרנגולות, כלבים, שוורים, חזירים – כל זה נטילת חיים; זה יתנקם בך!" מאין הם מקבלים את הכפירות והתפיסות המופרכות האלה? האין הם שומעים אותן מהאנושות הרעה הזאת? הם קולטים אמירה פה ואמירה שם, מקבלים את כולן, ואף מתייחסים לאמירות אלה כאל פקודות עליונות, ומייחסים להן אותה חשיבות כשל רצון האל. יש אנשים שלאחר שהאמינו באל במשך כמה שנים, עדיין אומרים דברים כמו: "אסור להרוג תרנגולות. אם תהרוג בחיים האלה תרנגולות, בגלגול הבא תהפוך לתרנגולת ומישהו יהרוג אותך. לכן, אסור ליטול חיים; נטילת חיים תתנקם בך!" הם אומרים זאת, אך כשמדובר באכילת עוף, הם עצמם מסוגלים לאכול תרנגולת שלמה בארוחה אחת. האין זו סטייה? אחרים אומרים: "אסור ללבוש עורות של בעלי חיים. לאחר שבעלי חיים מתים, נשמותיהם עדיין יכולות להרגיש. אם תלבש עורות של בעלי חיים, זה כאילו אתה עוטה על עצמך את נשמת החיה. אם החיה הזאת מתה שלא בצדק, היא עלולה לרדוף אותך, וברגע שהיא תתחיל לרדוף אותך, לא תדע מנוח". אימרו לי, האין האמירות האלה מוזרות? (כן.) וישנם אחרים, הרואים אדם חובש פאה, וגם להם יש מה לומר: "הבעלים המקורי של הפאה הזאת שאתה חובש אולי מת בנסיבות לא צודקות; נשמתו עדיין בשערות. אם תחבוש את שערותיו, נשמתו תעקוב אחריך". כל מיני אמירות מוזרות, משונות ואבסורדיות הופכות לדברים שאנשים מסוג זה נוצרים בליבם; הן ההנחיות העליונות שלהם. הם מצייתים לאמירות אבסורדיות ומגוחכות אלה כאילו היו אמת, ואף על פי כן הם מאמינים שהם הולכים בדרך האל. לא רק שהם מצייתים להן בעצמם, הם גם אומרים לאחרים לעשות כן. אם אחרים לא מצייתים, הם אף משתמשים באמירות מפחידות ומצמררות כדי לאיים עליהם ולהפחיד אותם, ומכריחים אותם לציית. מי שאינם מבינים את האמת מפחדים מהם. האמירות המשונות והמגוחכות האלה הן כמה שמועות חסרות בסיס ותפיסות מופרכות המופצות על ידי השדים והשטן בעולם האנושי. ראשית הן מפריעות לחשיבתם הרגילה ולרצונם החופשי של אנשים ושולטות בהם; שנית, השדים והשטן משתמשים בכפירות ובתפיסות מופרכות אלה כדי לאחוז בכמה אנשים, וגורמים לאנשים אלה לשרת אותם בעולם האנושי הזה ולהפוך לשופר שלהם, למי שמטמיעים את מגוון מחשבותיהם המשונות והמוזרות. לכן, אם נשפוט על פי כל אחד מהביטויים של אנשים מוזרים אלה, מהות טבעם מרושעת. הם לא מקבלים את האמת ולו במעט; הם מעריצים יותר מכול דברים סוטים. זו בדיוק הבעיה. כשאנשים חסרי הבחנה אינם מבינים את האמת, הם לעתים קרובות מושפעים בלי משים מאמירות מוזרות ומשונות אלה והולכים אחריהן שולל. אולם לאחר שאנשים מבינים את האמת, הם יודעים לקבוע מה עליהם לעשות ומה לא על סמך שיפוט של היגיון רגיל וחשיבה רגילה, והם יודעים כיצד לפעול, במה לדבוק ומה לנטוש כשפוקדים אותם דברים. זה מה שאנשים שניחנים באנושיות רגילה צריכים להבין ולשמור עליו, במקום להשתמש באמירות משונות ומגוחכות אלה כדי להבחין, לשפוט ולהחליט כיצד להתייחס לאנשים, למאורעות ולדברים. לאחר שרכשתם הבחנה לגבי אנשים מוזרים מסוג זה, האם אתם מבינים בבירור את מהותם? מהי מהותם? זוהי מהות של סטייה. לא את האל הם מכבדים בגדולתו, אלא את השטן. גם כשהם רוצים לדבר על היבט של האמת, להודות לאל או לקבל את הסביבות שהאל קובע, הם מחפשים כבסיס אמירה מוזרה, משונה, מגוחכת או אבסורדית. עבורם האמירות והדעות המשונות והמגוחכות האלה ניצבות מעל לאמת ומעל לריבונות האל. לכן, מהות טבעם של אנשים מסוג זה היא ללא ספק מהות סוטה. מכיוון שהם דוגלים בחיי השטן, הדבר שהם מהללים, מעריצים ותומכים בו אינו האמת, אלא הכפירות והתפיסות המופרכות של השטן. גם אם מה שאתה רואה הוא התנהגותם האישית, הכוח המניע מאחורי התנהגויות אישיות אלה הוא המחשבות והדעות השונות של השדים והשטן. אף על פי שכלפי חוץ הם נראים אנושיים, הם שופרות, יורשים ועדים לכפירות ולתפיסות המופרכות השונות של השדים והשטן. לא האמת היא מה שהם מעידים עליו ודוגלים בו, אלא הכפירות והתפיסות המופרכות של השטן. זה הביטוי של מהות טבעם הסוטה.

אימרו לי, האם היכולת לראות מלאכים היא דבר טוב? אם אדם יכול באמת לראות מלאכים, זה כמובן דבר טוב. אבל אם המלאך הזה אינו מלאך אמיתי אלא מלאך שהשטן מתחזה אליו, הרי שראייתו מסוכנת מאוד. אם השטן מתחזה למלאך ומניח לך לראות אותו, האם זה טוב או רע עבורך? (רע.) מדוע אתה אומר שזה רע? בנסיבות רגילות, האם בשר ודם יכול לראות מלאכים? (לא.) האם בני אדם ניחנים ביכולת הזאת? (לא.) ליתר דיוק, לבני אדם אין היכולת לראות את השטן או את המלאכים, שהם חלק מממלכת הרוח. אבל מה קורה אם אתה כן רואה אותם? האין פירוש הדבר שהיכולות של בשרך השתנו במידת מה? (כן.) זה בדיוק העניין. כאשר מתרחשת תופעה בלתי-טבעית ביכולת של הבשר, האם האל שינה אותה, משהו אחר? אתה? (משהו אחר כנראה שינה אותה.) אם כך, האם האל היה משנה אותה עבורך? (לא, האל לא עושה עבודה כזאת.) האם כדי לחזק את אמונתם של אנשים בחייהם האל ישנה את יכולותיהם ויאפשר להם לראות מלאכים או דברים כלשהם מממלכת הרוח? האם האל יעשה דברים כאלה? (לא.) אנו יכולים לומר בוודאות שהוא לא יעשה זאת. לפני שאדם ישיג ישועה, האל בשום אופן לא יעשה דברים כאלה; זה ודאי מעל לכל ספק. אם כן מה קורה אם היכולת של בשרך משתנה פתאום ומתרחשת תופעה על-טבעית – ולא האל שינה אותה, וגם אתה לא יכולת לשנות אותה בעצמך? האל לא יעשה דבר כזה, וגם אתה לא יכולת לשנות זאת בעצמך. האפשרות היחידה היא שהשטן ורוחות רעות פעלו עליך; כלומר, השטן ורוחות רעות הוליכו אותך שולל ושלטו בך, וגרמו לך לעסוק בפרקטיקות על-טבעיות, ואפשרו לך לראות דברים שאנשים רגילים אינם יכולים לראות ולשמוע מילים שאנשים רגילים אינם יכולים לשמוע. זה בשום אופן לא דבר טוב. אם השטן מאפשר לך לראות דברים שאחרים אינם יכולים לראות, מהי מטרתו? האם זה כדי להרחיב את אופקיך, לגרום לך להאמין בקיומה של ממלכת הרוח, או להעניק לך אמונה באל? (לא.) כשהשטן עושה לך זאת, האם יש לו כוונות טובות או מניעים טובים? (לא.) בהחלט לא. השטן משתמש ביכולת העל-טבעית הזאת שלך כדי לאפשר לך לראות כמה דברים שברגיל אינך יכול לראות, ובכך הוא מפתה אותך וגורם לך להתעניין יותר בעניינים של ממלכת הרוח. הוא מעניק לך את ההטבה הקטנה הזאת, את הטעימה הקטנה הזאת, ואז מפתה אותך לקבל את מה שהוא יעשה בהמשך. ומה הוא יעשה בהמשך? האם השטן יעניק לך אמת? האם הוא יספק לך חיים? לא, הוא יפורר אותך, יהרוס את היכולות המולדות השונות של בשרך, ואז ישתלט עליך, יחטוף אותך ממקומך לצד האל, ויגרום לך לנטוש את האל. בין אם השטן מאפשר לאדם לראות מלאכים או כל תופעה אחרת מממלכת הרוח, אימרו לי, האם זה דבר טוב? (לא.) אם אדם מסוגל לעתים קרובות לראות דברים שאחרים אינם מסוגלים לראות, או אומר שהוא רואה לעתים קרובות מלאכים עפים סביב גג ביתו, ומספר שהמלאכים יפים ונקיים ומשוחחים איתו לעתים קרובות, מה עליך לעשות כשאתה פוגש אדם כזה? (להתרחק במהירות.) עליך להתרחק במהירות מאדם כזה; אל תדון איתו בשום דבר. אם אתה מתעניין בעניין זה ודן בו איתו, זה מסוכן. אל תאמר לו: "אתה בסכנה; אתה תמיד רואה דברים שאחרים לא רואים. אתה סוטה, אני לא אתרועע איתך יותר". אינך צריך לומר את הדברים האלה; די שתהיה מודע לכך בליבך. השדים והשטן כבר סימנו אותו, או שהאדם הזה הוא שד מטבעו, לא אנושי. בני אדם אינם יכולים להתרועע עם שדים. סופם של בני אדם המתרועעים עם שדים הוא אחד: להיטרף על ידי שדים. כשאתה פוגש אדם מסוג זה שחווה תופעות על-טבעיות, לא משנה אילו דברים משונים או מוזרים הוא אומר, בשום אופן אל תסתקרן. התרחק במהירות מאנשים כאלה; אל תתבונן בהם, אל תחקור אותם ואל תנסה לשנות אותם, קל וחומר אל תטיף להם את הבשורה ותקרב אותם לאמונה באל. אתה טיפש אם תעשה זאת. אפילו האל אינו רוצה אנשים שהם שדים, ולמרות זאת אתה תביא שד לבית האל ותאפשר לו לבצע חובה. האם דבר זה יתרום לעבודת הכנסייה? לא רק שזה לא יתרום דבר, זה גם יפריע לעבודת הכנסייה וישבש אותה. אף שכוונותיך טובות, האל לא יזכור זאת ואף יגנה אותך; זהו מעשה רע. לכן לעולם אל תעשה דברים כאלה. בין אם זה אדם שאתה מכיר ובין אם לאו, בין אם אלה בני משפחתך, קרוביך או חבריך או אחים ואחיות שאתה משתף איתם פעולה – אם הם רואים לעתים קרובות מישהו שמטייל בחצרם או שמציץ אליהם תמיד מבעד לסדק הדלת, והם גם אומרים לעתים קרובות שהם יכולים לשוחח עם מלאכים, שהם שומעים מה האל אומר להם, שהם כבר מרגישים שהם בנים זכרים מנצחים, שהם בנים בכורים או מי שיילָקחו – האם אתה עדיין יכול להתייחס לאנשים כאלה כאל אחים או אחיות? (לא.) עליכם להבין זאת בבירור בליבכם; אל תטעו ותחשבו שאנשים כאלה הם אחים ואחיות, אל תהיו טיפשים. אם אתה טיפש וכשאתה רואה אנשים כאלה אתה חושב: "הם מתגברים, בנים בכורים, אנשים שהובאו לידי שלמות; הם ניחנים באמת, אני חייב להתקרב אליהם", אז אתה לא רק בסכנה, אלא גם תלך אחריהם שולל בקלות, וזה יהיה בעייתי. אינך יכול להבחין באנשים או לראות מבעד למהות טבעם. האם האל יעשה עבודה כזאת? האל אינו מושיע שדים ושטנים. העבודה שהאל עושה היא לספק לאנשים את האמת, ולאפשר להם באמצעות הבנת האמת, יישומה בפועל והתמסרות לה, לאמץ את האמת כחייהם ולרכוש ידיעה אמיתית ויראה אמיתית של האל, ובכך להשתחרר לחלוטין מהשפעת השטן ולהשיג ישועה. זו העבודה שהאל עושה. רק האמת יכולה להושיע אנשים, לא שום אמירות מוזרות, כפירות או תפיסות מופרכות. לכפירות ולתפיסות מופרכות אלה אין שום קשר לאמת; הן יכולות רק להוליך שולל ולהשחית אנשים, ובשום אופן אינן יכולות לאפשר לאנשים להשיג ישועה. הנתיב היחיד לשם השגת ישועה, התמסרות לאל והתרחקות מרע, הוא שאנשים יקבלו את האמת ויישמו אותה בפועל; אין נתיב אחר. אל תנסו להציג כמה שיטות או אמירות קיצוניות או אימרות מגוחכות ומשונות כאמת או להחליף בהן את האמת כדי להשיג ישועה. אף אחד מהנתיבים האלה לא פועל; הם אינם מהאל.

לאחר שסיימנו לשתף על ביטויי הסטייה אצל אנשים שהם גלגול של שדים, הבה נשתף כעת על ביטוי אחר שלהם – רוע. יש קווי דמיון בין ביטויי הרוע לביטויי הסטייה, אבל קיימים גם הבדלים. ביטויי הסטייה אינם עולים בקנה אחד עם המחשבה, המצפון, ההיגיון או האינסטינקטים של אנושיות רגילה, וגם אינם תואמים לתנאים המולדים השונים של אנושיות רגילה שהאל קבע עבור יצירי הבריאה, אלא חורגים מהם. הביטוי הכללי הוא היותם חריגים, על-טבעיים, קיצוניים ומוזרים. כלומר, אנשים בעלי היגיון ומצפון של אנושיות רגילה מוצאים שאנשים כאלה מוזרים מאוד, הן מבחינת ביטוייהם והתנהגותם והן מבחינת מחשבותיהם ונקודות מבטם. אינך יכול פשוט לרדת לסוף דעתם ולהבין מדוע הם חושבים או פועלים כך. כעת, באמצעות שיתוף, אתה מבין. מה מקור הדבר אם כן? מקורו במהות טבעם ובהתאפיינות שלהם כשדים. אלה הם באופן בסיסי ביטויי הסטייה. עם זאת, הרוע של שדים אינו כרוך רק בכמה ביטויים גלויים נפוצים; אלא הוא נוגע ישירות לגישתו של אדם מסוג זה כלפי האמת. הדבר נאלח וחמור אף יותר מסטייה. ביטויי הרוע מתאפיינים כמובן גם באופן שבו אנשים כאלה מתייחסים לאמת. ראשית, מי שהם שדים עוינים את האמת; זהו הביטוי הראשון של רוע. הביטוי השני של רוע הוא שנוסף על גישה עוינת כלפי האמת, שדים גם תוקפים אותה באופן יזום. הביטוי השלישי של הרוע הוא שנוסף על עוינות כלפי האמת ועל תקיפתה, שדים הולכים צעד אחד קדימה ורוצים להחליף את האמת. ביטויי הרוע שלהם לעולם לא ייעצרו רק ברמה של עוינות כלפי האמת ותקיפתה, אלא על יסוד שני הביטויים האלה הם רוצים גם להחליף את האמת. זו מהותם. רבים מביטויי הרוע אצל שדים זהים לביטויים של מי שניחנים במהות של צוררי משיח, שעליהם שיתפנו בעבר, ולכן אין צורך להתעמק בהיבטים אלה. היום ננתח בעיקר את שלושת ביטויי הרוע האלה אצל שדים: עוינות כלפי האמת, תקיפתה וניסיון להחליפה.

ראשית הבה נשתף על ביטוי העוינות כלפי האמת אצל אנשים שהם שדים. שיתפנו לא מעט על נושא העוינות כלפי האמת בעבר; אין זה המפגש הראשון שלכם עם נושא כזה. ביטוי העוינות כלפי האמת ניכר בבירור אצל מי שהם שדים. כלומר, הם לא מקבלים שום דבר חיובי, שום דבר נכון שעולה בקנה אחד עם המצפון וההיגיון של האנושיות. במיוחד כשמדובר בדבר-מה שכרוך בעקרונות-האמת, הם מקבלים אותו אף פחות. חוסר יכולתם לקבל אינו רק עניין של נענוע ראש וסירוב, אלא הם חשים סלידה ותיעוב בליבם, וגם שנאה. כמה עמוקה שנאתם? אם מישהו משתף על האמת באופן ספציפי ומציאותי, אותו אדם אינו מוצא חן בעיניהם. אין זו רק מעט קנאה – זו עוינות. מהי עוינות? עוינות פירושה שהם מתייחסים אליך כאילו רצחת את אביהם. למעשה, ייתכן שלא היו לך שום קשרים עמוקים איתם, והם גם לא בהכרח מכירים אותך, אבל אם אתה מבין את האמת ומשתף עליה, הם חשים סלידה בליבם. הם לא חשים סלידה כלפי מי שמדבר מילים ודוקטרינות, אך הם סולדים בתוקף מכל מי שמשתף איתם על האמת, ומרגישים כאילו הדבר הורג אותם – שנאתם מגיעה עד כדי כך. מהם הביטויים הספציפיים שלהם? כשאחרים משתפים על עקרונות-האמת או על כוונות האל, הם סולדים למשמע הדברים ולא מסוגלים לשבת בשקט. יש שעוזבים באמתלה כלשהי, ויש שקמים ויוצאים ללא כל היסוס. לעומת זאת, אנשים בעלי מצפון והיגיון של אנושיות רגילה, גם אם אינם כמהים למילים נכונות או אינם מאשרים אותן – במיוחד אלה שעולות בקנה אחד עם האמת – אנשים אלה לכל היותר לא יקבלו אותן בליבם, אך עדיין יוכלו לשבת עד הסוף כדי לשמור על כבודם. אך אנשים שהם שטנים לא מסוגלים לשבת בשקט. ברגע שהם שומעים את האמת, הם חשים סלידה ותסיסה בליבם, וכשהם כה נסערים עד שאינם יכולים להישאר שם, הם יוצאים. אם אין באפשרותם לעשות זאת, הם גולשים באינטרנט כדי לצפות בסרטונים, נותנים למחשבותיהם לנדוד ועוסקים בפעולות מסיחות דעת, משנים את הנושא ועוסקים בשיחת חולין, או מהללים את ההיסטוריה ה"מפוארת" שלהם ונושאים לה עדות, בעודם מזלזלים באחרים ומטיפים להם. בקיצור, אם אתה משתף על האמת, הם חשים סלידה; גישתם כלפי האמת עוינת באורח קיצוני. אם אינך משתף על האמת אלא רק על עבודת מנהלה או על עבודה כללית, חולק כמה אנקדוטות מהטפת הבשורה או משוחח על עניינים חיצוניים, הם מסוגלים לשבת במקום ולשוחח עם כולם, ולכאורה שוררת הרמוניה. אך ברגע שמשתפים על האמת, במיוחד כשקוראים את דברי האל, מהותם ופרצופם האמיתיים נחשפים. הם נרעשים, ואם הם מאזינים עוד קצת, הם מרגישים שראשם עומד להתפוצץ. ככל שאתה קורא יותר מדברי האל, כך גוברת תחושתם ששופטים אותם, שהם יורשעו ויסולקו, ושחייהם בסכנה. ככל שאתה קורא יותר מדברי האל, כך הם חשים יותר סלידה ותיעוב בליבם, כאילו חלו במחלה כלשהי. אימרו לי, האין זו בעיה חמורה ביותר? האם אנשים כאלה עדיין יכולים להיוושע? במיוחד כשמדובר ביישום האמת בפועל ובהוויה של אדם כן, מי שחותר אל האמת מאמן את עצמו לדבר אמת ולהיפתח ולחשוף את עצמו כי רצונו הוא להיות כן. כששדים שומעים זאת, הם חשים סלידה בליבם, בזים לך ושונאים אותך. הם מרגישים שאתה בזוי מכיוון שאתה מיישם את האמת בפועל, בעוד הם מכובדים – ואף נאצלים ונעלים ממך – מכיוון שאינם מיישמים את האמת בפועל. איזו מין נקודת מבט זו? האין זה היפוך היוצרות? זו בדיוק דרכם של אנשים שעוינים את האמת. אם אתה משתף על האמת או על עיקרון כלשהו של יישום בפועל, הם לא רק בזים לך בליבם אלא גם סולדים ממך; הם אפילו לא יביטו לך בעיניים. אם אתה רוצה לדון איתם על עבודת הכנסייה, הם תמיד מתחמקים ממך; הם לא רוצים לדבר איתך והם מרגישים שאין לכם שום דבר במשותף. אתה יכול לשוחח איתם על כל נושא, למעט נושאים הכרוכים באמת או בעבודת הישועה של האל; הם אינם רוצים לדון בנושאים אלה. לדוגמה, אם אתה אומר להם: "בוא נשתף על האופן שבו נבצע את חובתנו בנאמנות, ונדון מהן הבעיות שעדיין קיימות בביצוע חובתנו בשלב זה וכיצד לפתור אותן", למשמע הדברים האלה, הם מרגישים כאילו ראשם עומד להתפוצץ, הם חשים בליבם סלידה קיצונית ובעיניהם עלולה אף לבעור אש כשהם נעשים עוינים כלפיך. הם מוכנים לסבול כל קושי כדי להיות נאמנים לשטן, אך הם סולדים במיוחד מהאל ומהאמת, וכלל אינם מקבלים את האמת. לא משנה מי משתף איתם על האמת, הם לא מסוגלים לקלוט זאת. אם תבקש מהם לערוך מחקר או לחקור יצירות ספרות מפורסמות, הם יגלו נכונות רבה וירגישו שהם נאצלים מאוד. אך כשהם מאזינים לדרשות או לאחרים המשתפים על האמת, הם נראים כאילו מתעללים בהם או מעמידים אותם לדין בבית משפט. הדבר שהם סולדים ממנו ביותר הוא קריאת דברי האל ושיתוף על האמת. לכן, בחיי היומיום שלהם, בזמן שהם יבצעו עבודה כללית ויעשו דברים התורמים למעמדם, למוניטין שלהם ולסיכוייהם לזכות בברכות, אנשים כאלה לעולם לא יקראו את דברי האל או יעסקו בהקדשה רוחנית. הם גם לא משתפים על האמת במהלך כינוסים ולעולם אינם חולקים את הידע החווייתי האישי שלהם; נוכחותם בכינוסים היא פורמלית בלבד. אם תבקש מהם לשתף על הידע שלהם בדברי האל או באמת, הם לא יהיו מסוגלים להוציא מילה ויחושו סלידה בליבם, ויחשבו: "שיתוף על דברי האל ועל האמת זה בשביל עקרות בית ואנשים נחותי מעמד. איך אדם דגול כמוני יכול לעשות דברים כאלה? אני אדם שעושה דברים דגולים ועבודה אדירה ויקבל ברכות גדולות. כשאכנס למלכות, אהיה עמוד תווך ומשענת במלכות האל. אני נוטל על עצמי תחומי אחריות אדירים. מי אתם בכלל? עצם הנוכחות שלי בכינוסים איתכם באותה כנסייה מבזה אותי!" ראו כמה הם שחצנים! עוינותם כלפי האמת היא עוינות כלפי כל האנשים והדברים הקשורים לאמת, וכן כלפי דרכי פעולה ואמירות הקשורות לאמת; הם אפילו מגלים עוינות לדברים חיוביים.

לדוגמה, אם תציין שהתנהגותם של אחים ואחיות בכנסייה צריכה להיות התנהגות היאה לקדושים; שיחסים בין המינים – בין בעבודה ובין בחיי היומיום – צריכים להתנהל בגבולות מסוימים; שכולם צריכים להיות מכובדים והגונים, לא לעסוק בפלירטוטים פזיזים, ולכבד יחסים בין גברים לנשים וקשרי נישואין; שיש ליישם בפועל בהקשר זה על פי דברי האל; ושבית האל אינו תומך בשחרור מיני – מה הם יחשבו למשמע הדבר? "זו אמירה מיושנת, קלישאה. באיזו תקופה אנחנו חיים, שעדיין מדברים על התנהגות יאה לקדושים ועל גבולות בין גברים לנשים! בעבר, לקיסרים בארמונותיהם היו הרמונות שלמים לעצמם – כמה מפואר זה היה! לו היו לי היכולת והאמצעים, גם אם לא יכולתי להחזיק הרמון, לפחות הייתי בוחר לי כמה אנשים להתהולל איתם!" הם לעולם אינם מקבלים שום דבר חיובי, שום אמירה נכונה, ובמיוחד לא את דברי האמת, ובמידה רבה אף סולדים מהם ושונאים אותם. לכן, על יסוד עוינותם כלפי האמת, אנשים אלה תוקפים ללא הרף את האמת ואת הדברים החיוביים. לא משנה על איזה היבט של האמת או על איזו דרישה ספציפית של האל משתפים, תמיד יש להם מערכת של כפירות ותפיסות מופרכות שבאמצעותן הם מבקרים ושופטים זאת. האין ביקורת ושיפוט אלה הם בגדר מתקפה? (כן.) לא משנה כמה אנשים מקבלים את האמת ואת הדברים החיוביים, הם לעולם לא יקבלו אותם. הם מאמינים שמה שבית האל דוגל בו ומה שהאמת דורשת מאנשים ליישם בפועל זה הכול סיסמאות ועניינים פורמליים, ומה שבאמת עונה על צורכי האדם הם מגמות העולם שבחוץ; כל מה שמגמות העולם שבחוץ דוגלות בו כעת, זו האמת העליונה. האין זו הערצת הרוע? לכן, לא משנה על איזה היבט של האמת אתה משתף, הם עוינים אותו באופן סובייקטיבי, ויותר מכך, הם ישפטו, יתקפו ויקללו אותו. לדוגמה, האל דורש מאנשים להיות כנים. כיצד הם מגדירים אדם כן? "להיות אדם כן זה לטיפשים; רק טיפשים מיישמים כנות בפועל. רק טיפשים מספרים לאחרים מה הם חושבים בליבם, את ענייניהם הפרטיים. רק טיפשים מדברים בכנות. רק טיפשים מפקידים את גורלם בידי אחרים כדי שישלטו בו. אני לא טיפש; גורלי בידיי, ולאחרים אין זכות להתערב! בין שאני רוצה לומר מה שאני חושב בליבי ובין שלא, לאחרים אין זכות להתערב. אם זה לא משהו שאני רוצה לספר לאנשים, אל תחלמו אפילו לדעת מהו!" האין זו סלידה מהאמת ושנאה שלה? (כן.) אנשים שהם שדים לא מקבלים את האמת ולא מיישמים אותה בפועל. נוסף על עוינותם כלפי האמת ותקיפה שלה, הם הולכים צעד אחד קדימה כדי להחליף את האמת ומשתמשים במיני ארס שטניים ובנקודות מבט ובדרכי פעולה שמקורן בשטן. לדוגמה, הם משתמשים בתככים, בשקרים ובאמצעים שונים או במראית עין של סבל ושל תשלום מחיר כדי להטעות אחרים, וכתנאים לזכייה בברכות ולהתמקחות עם האל. הם חושבים שבאמונה באל אין צורך להיות אדם כן, שאדם לא צריך להיות נאמן לחובתו ושהוא לא צריך לקבל את האמת וליישם אותה בפועל; כל עוד אדם סובל יותר, משלם מחיר גבוה יותר, עובד יותר, מבצע יותר דברים חיוביים וצובר יותר זכויות, ועושה יותר דברים שזוכים לאישורם של אנשים ולהערכתם הרבה, ובאמצעות אמצעים אלה זוכה באמון האחים והאחיות וכן בשבחיהם ובתמיכתם, אזי הוא יכול להשיג את המטרה של החלפת כל אלה בברכות של מלכות השמים. האין השקפה זו מגוחכת להפליא? (כן.)

בין שמדובר בשיפוט ובגינוי של האמת, בעוינות כלפי האמת ובתקיפתה או ברצון התמידי להשתמש בכפירות ובתפיסות המופרכות של השטן כדי להחליף את האמת, כל אלה הם ביטויים ספציפיים של האופן שבו שדים מתייחסים לאמת. בלי קשר למהות הביטויים, כולם חושפים במלואם את מהותם הרעה של השדים. עוינות כלפי האמת, תקיפת האמת וניסיון להחליפה – אלה מעשים שרק שדים יכולים לבצע. רק שדים מתייחסים לאמת ולאל בשנאה, בשיפוט ובגינוי שכאלה, ומסוגלים לנקוט כל אמצעי כדי להטעות, לרמות ולפתות אנשים להתרחק מהאמת ומהאל. רק שדים יחשבו על כל דרך אפשרית כדי לזכות במרמה באמונם של אנשים, בתמיכתם ובשבחם, כדי להשיג את מטרתם לקנות את ליבם של אנשים ולשלוט בהם, בניסיון להחליף את מקומו של האל בליבם. בקיצור, העובדה ששדים מאמצים גישה כזו כלפי האמת וכלפי מי שחותרים אל האמת חושפת שמהותם היא רוע. דברים חיוביים והאמת הם מה שכל יצירי הבריאה כמהים לו ואוהבים, והם גם ראויים להוקרתם של אנשים. מובן שהם גם מה שיצירי הבריאה זקוקים לו יותר מכול. זאת מכיוון שהאמת היא דבר חיוני לאנושות כדי להשתחרר מהשפעת השטן, ללכת בדרך הישר, ולהיות מסוגלים לירוא את האל ולסור מרע. כדי שאנשים רגילים ישיגו ישועה, החתירה אל האמת, קבלת האמת ויישום האמת בפועל הם תהליך הכרחי; אין דרך אחרת. גם אם קשה להם לקבל את האמת וליישם אותה בפועל מחמת צביונותיהם המושחתים, מנקודת המבט של הווייתם הפנימית ביותר ושל רצונם הסובייקטיבי הם אינם עוינים את האמת; גישתם הסובייקטיבית אינה כזו שתהיה עוינת כלפי האמת, וגם לא כזו שתתקוף את האמת במתכוון או תנסה בכל אמצעי להשתמש בכפירות ובתפיסות מופרכות כלשהן כדי להחליף את האמת. רק השטן יכול לעשות זאת; מהות עוינותו כלפי האמת זהה לזו של הדרקון הגדול האדום כאש. כל מה שהוא חיובי, כל מה שכרוך באמת – השטן מכחיש, מגנה ודוחה. גם אם אמיתות אלה אינן מהוות איום עליו, הוא עדיין עוין ושונא אותן; טבעו מכתיב זאת. מכיוון שלשדים יש טבע רע, האמת היא אויב מבחינתם. מה המילה "אויב" מרמזת? היא מרמזת שאויבים לעולם אינם יכולים להיות תואמים, לעולם אינם יכולים להיות חברים, לעולם אינם יכולים להחזיק בדעות דומות. כמו הדרקון הגדול האדום כאש, המתייחס למאמינים באל בשנאה ובעוינות יתרות. כל עוד אתה מפסיק להאמין באל ומעליב את האל, אתה יכול לעולל לחברה כל רע – לא אכפת לו אם אתה גונב, שודד או עוסק בפעילויות מופקרות; ביחד אחת עימו אתה יכול לעשות כל דבר רע. אבל אם אתה מאמין באל והולך בדרך הישר, הוא לא יתיר זאת; הוא יעצור אותך, ירדוף אותך ואף יהרוג אותך. הוא פשוט לא יניח לך להתקיים. כל עוד אתה קיים, אתה מהווה מטרד; כל יום שאתה קיים, הוא חש מצוקה ואי-שקט פנימי. רק לאחר שהוא ישמיד אותך, כשתחדל להתקיים, הוא ירגיש כמנצח, נינוח ושלו. גישתם לאמת של מי שהם שדים זהה בטבעה לשנאת האמת של הדרקון הגדול האדום כאש. אם אתה חותר אל האמת, מיישם אותה בפועל, עושה הכול על פי עקרונות, נוקט עמדה ושומר על עקרונות, לא תישא חן בעיניהם והם ישנאו אותך. אם הם יהפכו למנהיגים ויקבלו כוח, הם יחשבו על כל דרך אפשרית למצוא עילה כדי לענות אותך, ואף יפלילו אותך בעבירה כלשהי כדי לטהר אותך ולהרחיקך. לאחר שכל החותרים אל האמת מורחקים על ידם, ומי שנותרים בכנסייה הם כולם אנשים מבולבלים וכאלה שכלל לא מבינים את האמת, הם מרגישים בטוחים וחסרי דאגה, שאין דבר שמאיים עליהם. לכן אנשים שהם שדים לא רק עוינים את האמת, הם גם עוינים את מי שאוהבים אותה וחותרים אליה. האין זה מוכיח שיש להם טבע רע? (כן.) אנשים מסוימים אשר שדים הוקיעו, הרחיקו ועינו אותם, אומרים: "לא פגעתי בהם, אז למה אני לא מוצא חן בעיניהם?" האין אלה דברים מבולבלים? האין זה כישלון לעמוד על טיבם של דברים וחוסר יכולת להבחין באנשים? האם הדרקון הגדול האדום כאש עוצר נוצרים ורודף אותם מכיוון שנוצרים מפרים חוקים ומבצעים פשעים? או מכיוון שנוצרים משתתפים בפעילויות פוליטיות כדי לחתור תחתיו וליטול את כוחו הפוליטי? (לא זה ולא זה.) אם כן, מדוע? איננו משתתפים בפוליטיקה, איננו מתנגדים לו ואיננו חושפים אותו, קל וחומר איננו עוסקים בפעילויות פוליטיות כדי לתפוס את כוחו. אם כך מדוע הוא מדכא ועוצר את אלה מאיתנו המאמינים באל באופן זה? הוא שונא אותך רק מכיוון שאתה הולך אחר האל, מקבל את האמת, ומכבד את האל בגדולתו וסוגד לו. הוא מאמין שבגדת בו; אינך הולך אחריו, סוגד לו ומתמסר לו, ולכן הוא שונא אותך. לכן הוא רוצה לדכא אותך ולהשמיד אותך, כדי להשיג את המטרה להביא להיעלמותך. רק מכיוון שהוא שד רע, ושיש לו מהות טבע שעוינת את האמת, אם תלך אחר האל, הוא יהיה עוין כלפיך, ישנא אותך וינסה בכל אמצעי לענות אותך, לסלק אותך ולחטוף אותך ממחנה האל. זו מטרתו. אם תפסיק ללכת אחרי האל, הוא לא יהיה כה עוין כלפיך. מובן שהוא עדיין ינסה להרוס אותך, להשחית, לשחק בך ולשלוט בך. אם תוכל לסגוד לו וללכת אחריו, הוא יהיה מרוצה ולא יענה אותך, אך בסופו של דבר תוכל רק להיקבר איתו. סופו של אף אדם שסוגד לשטן אינו טוב!

טבעו של השטן להתנגד לאל לעולם לא ישתנה. מדוע מי שמשתייכים לשטן והם צוררי משיח עוינים כל כך את האמת ואת האל? אימרו לי עד כמה מהות טבעם רעה! ללא יוצא מן הכלל הם לא מקבלים את האמת, את עבודת האל, דברים חיוביים או אמירות ודרכי פעולה נכונות. לא רק שהם חשים סלידה בליבם ומסרבים לקבלם, הם גם פועלים לעשות רע כדי להתנגד לאל, ומפיצים שמועות חסרות בסיס ותפיסות מופרכות שונות כדי לגנות את האמת ואת הדברים החיוביים. אנשים רעים כאלה גם רוצים לזכות בברכות על ידי אמונה באל; הם מפלסים במרמה את דרכם לבית האל, אך מכיוון שהם לא מקבלים את האמת כלל וכלל, הם נחשפים ומסולקים. לדוגמה, קבלת גיזום היא דבר חיובי. כשאנשים רגילים טועים ונגזמים, הם מהרהרים בעצמם. אם מעשיהם הרעים נבעו מכוונות רעות או מצביון מושחת, הם יחפשו את האמת כדי לפתור זאת. אם מעשיהם הרעים נבעו מאיכותם הירודה ומכך שלא ראו את הדברים בבירור, גם אז הם יחפשו באופן יזום נתיב לפתרון, וימצאו אנשים באיכות טובה שמבינים את האמת, כדי שיעזרו וידריכו אותם. בסיכומו של דבר, בעזרת מצפון והיגיון אשר ישמשו להנחות ולווסת אותם הם יתייחסו לגיזום כראוי. אך כיצד מי שהם שדים מתייחסים לגיזום? השדים עצמם עוינים את האמת, אך מחמת טבעם הרע הם בשום אופן לא יסתפקו רק בעוינות; הם גם יגנו את האמת, יתנגדו לה ויקללו אותה. לכן, כשהם נגזמים, הם מנסים במרץ להתווכח ולהגן על עצמם. לא רק שהם מכחישים את האמת, הם גם תוקפים ומגנים את מי שגוזמים אותם, ואף מפיצים דברים כאלה: "האמונה באל קשה מדי! אלה מאיתנו שבאיכות ירודה ולא מבינים את האמת פשוט יסולקו בסופו של דבר. לא קל לחיות על חשבון בית אל! לאנשים באיכות ירודה אין דרך להתקדם; אחרים מענים אותנו ואיננו יכולים לעשות שום דבר אחר. לא משנה מה אחרים מעוללים לנו, עלינו פשוט לסבול זאת. מלבד איכותנו הירודה במי נוכל לתלות את האשם? אם איכותך ירודה, אתה נחות מאחרים!" לא רק שהם לא מקבלים גיזום או מהרהרים בעצמם ומכירים את עצמם, הם גם לא מחפשים עקרונות של יישום בפועל או נתיב של יישום בפועל כדי לפתור את הבעיה הזו. אם איכותם אכן ירודה, כיצד הם יכולים, על בסיס תנאיהם המולדים, לעשות את המיטב כדי לבצע את חובתם היטב ולהציע את נאמנותם? האם הם יחשבו באופן זה? הם עוינים את האמת, ולכן הם בשום אופן לא יחשבו כך. יתר על כן, הם יגדילו ויעשו ויעסקו בשיפוט ובהשמצה, ובליבם אף יקללו בסתר את מי שגוזמים אותם: "הממ! גרמת לי להרגיש לא בנוח היום. יום אחד אני אראה לך מה זה! אתה חושב שהאיכות שלי ירודה? האמנתי באל שנים רבות, ואילו אתה רק כמה שנים! אני לא מוצא חן בעיניך? יום אחד אני אדאג שתישא בהשלכות ואגרום לך למות מוות נורא!" עיניך הרואות, ליבם גדוש טינה, שנאה ונאצות כשהם נגזמים, אף על פי שהם לא אומרים דבר ואף עוטים חיוך. יש מי שמפגינים את חוסר רצונם לקבל גיזום, ומדי פעם פולטים מילות תלונה, התקפה או שיפוט. לא רק שהם עוינים כלפי הגיזום, הם גם נוקטים יוזמה ותוקפים את מי שגוזמים אותם, ומסרבים להרפות מכל מי שעושה זאת. נשים מסוימות, קטנות קומה ולכאורה עדינות כלפי חוץ, מתפרצות בזעם כשמישהו באמת גוזם אותן: "סבלתי כל כך הרבה באמונה באל כל השנים האלה – האם זה היה קל? אני אולי לא מוצאת חן בעיניך – אבל הטפתי את הבשורה עוד לפני שנולדת! אתה מנסה להציק לי רק כי אני מבוגרת יותר? הרשה לי לומר לך, זה לא יקרה! לך תשאל את כולם אם נכנעתי פעם למישהו!" האם אנשים בעלי צביון כזה יכולים לקבל את האמת? בהחלט לא. לא רק שהם לא מקבלים גיזום, הם גם מקללים את מי שגוזמים אותם. האין הם זדוניים מדי? אנשים שהם שדים ושטנים הם ערמומיים, חלקלקים, בוגדניים ותחבולניים. מכיוון שגישתם לאמת היא עוינות והתקפה, כשמעשיהם הרעים נחשפים והם עומדים בפני הרחקה או גירוש בלי תוחלת לזכות בברכות, הם בשום אופן לא יתנהגו יפה או בצייתנות, אלא ינקטו אמצעים כדי להתנגד. יש שממציאים שקרים ואומרים שמנהיגים ועובדים מענים אותם ומסיתים אחרים לבוא להגנתם, ומפריעים במתכוון לעבודת הכנסייה. אחרים מעמידים פני מתמסרים, ואומרים: "לא משנה איך בית אל יתייחס אליי, גם אם ישלחו אותי לקבוצה ב' או ירחיקו אותי, עדיין אבצע את חובתי כרגיל. אני נאמן לאל, ולעולם לא אתכחש לדרך הזו ולא אוותר על חובתי". הם מציגים חזות שקרית כדי להטעות אנשים וליצור את הרושם כאילו הם התחרטו, כאילו הם יכולים לקבל ולהתמסר ולא משנה איך בית האל נוהג בהם, וכאילו הם לא יוותרו על חובתם. למעשה הם מרמים אותך ומשחקים בך. הם חושבים לעצמם: "הממ! רוצים להשתמש בי כדי לתת שירות? אין סיכוי! כשאני מביע בפניכם את נחישותי ואומר שאני מוכן לבצע את חובתי, זה בסך הכול עניין פורמלי, אני סתם עובד עליכם!" כלפי חוץ הם נראים צייתנים וכנועים במיוחד, וגורמים לאנשים לחשוב שהם מוכנים לבצע חובה. אך כשאתה באמת מסדר להם ביצוע של חובה, הם מבצעים אותה בשטחיות, משתמשים בתחבולות ומרמים אותך, ואף נעלמים לך. ייתכן שיעברו יותר מעשרה ימים מאז שהם קיבלו משימה, ולא תהיה שום התקדמות. אנשים נבערים וחסרי יכולת הבחנה יתמהו: "הם היו די רציניים כשהסכימו לעשות זאת, ואמרו שהם מוכנים לבצע את חובתם. לא נראה היה שהם משקרים. איך זה שהם נעלמו עכשיו?" הרשה לי לומר לך את האמת: הם פשוט רמאים גדולים, הם שדים. כיצד מי שהם שדים מתייחסים לביצוע חובה? הם מתייחסים לכך כאילו בית האל משתמש בהם כדי לתת שירות, כאילו הוא משחק בהם. זו צורת החשיבה של אנשים שהם שדים ביחס לביצוע חובה. מה יש בך ששווה להשתמש בו? לכל היותר, אתה מבין קצת במקצוע מסוים. אם לבית האל יש צורך בעבודה בתחום זה, לכל היותר זה אומר שאתה מתאים לבצע את החובה הזו. השימוש בעניין של ביצוע החובה כדי למדוד אותך ולהציב לך דרישות מהווה האדרה עבורך. אם אתה מסרב ואינך מקבל, הרי שאתה כפוי טובה. כך בדיוק אנשים שהם שדים אטומים להיגיון. הם מבקשים לבצע חובה, וכשהכנסייה מסדרת להם עבודה הם מניחים שבית האל רוצה להשתמש בהם. אם באמת ניתן להשתמש בכנסייה בערך כלשהו שלך, האם זה מזל או חוסר מזל עבורך? (מזל.) האם זה אסון או ברכה עבורך? (ברכה.) מדוע אתם אומרים שזו ברכה? (היכולת לתת שירות לאל היא האדרה של האל, ולכן זו ברכה.) עליך להבין זאת: מתן שירות לאל הוא האדרת האל. מה פירוש המילה האדרה? פירוש הדבר הוא שיש לך מעט מקצועיות שניתן להשתמש בה בעבודת בית האל, וזוהי הזדמנות שהאל נותן לך, הזדמנות לתת לו שירות, הזדמנות להשיג ישועה, ושזהו תנאי בסיסי כדי שתתברך. רק כשאתה עומד בתנאי הבסיסי הזה, יש לך הזדמנות לקבל את האמת וליישם אותה בפועל צעד-צעד ולהשיג ישועה. אם אין לך שום תכונות חיוביות כלל, הרי שבבית האל אתה חסר תועלת. האם בית האל עדיין ידאג לך ללא תמורה? אם אין לך חובה לבצע בבית האל, הרי שחסר לך אמצעי ראוי והגיוני ותנאי בסיסי לשמירה על יחסים רגילים עם האל. אם אי אפשר להשתמש בך בשום עבודה ספציפית בבית האל, פירוש הדבר שלא יצרת שום קשר עם האל, ולכן אין לך הזדמנות לבוא לפני האל ואין לך הזדמנות לקבל שום שלב או תקופה של העבודה שהאל עושה כדי להושיע את האנושות. אם כך, האם עדיין יש לך ההזדמנות והתנאים להשיג ישועה? לכן כשאומרים שיש לך ערך שניתן להשתמש בו, זה עלול להישמע לא נעים בעולם הכופר, ואולי "שימוש" הוא מונח שלילי שם – אך בבית האל, עליך לבחון מי משתמש בך. כיצד יש לפרש את ה"שימוש" הזה? אם האל משתמש בך, זה מוכיח שעדיין יש לך ערך כלשהו ושעדיין תוכל לתת שירות לאל. כשאתה נותן שירות לאל, האין האל מאדיר אותך? (כן.) זהו האל הנותן לך הזדמנות, האל מאדיר אותך. זה דבר טוב; הוא מוכיח שהאל מעריך אותך במידה מסוימת ועדיין מוכן לתת לך הזדמנות. אם כך, האם לשמש את האל זה דבר מביש? האם זה הפסד? האם אתה מפסיד משהו כשמשתמשים בך? האם זה גורם לך לאבד את גאוותך או את כבודך? לא, אתה מרוויח הרבה יותר. זה נותן לך את ההזדמנות לבוא לפני האל כדי לקבל את האמת ואת ישועת האל. אינך מפסיד דבר; אתה מרוויח יתרון גדול. אך אלה שהתגלגלו משדים אינם רואים זאת כך. יש להם טבע רע. לא משנה כיצד השטן משתמש בהם ומשחית אותם, הם לא מגלים שום התנגדות; הם די מרוצים מכך. אם פקידי ממשל משתמשים בהם, הם רואים זאת כאילו שפר מזלם, כסימן לשגשוג. הם לא מבחינים, לא מתנגדים ולא מסרבים לכך. אבל בכנסייה, אם מקדמים אותם לביצוע חובה, הם מרגישים שזה מתן שירות, שהם מוכרים את עצמם ושהכנסייה משתמשת בהם. לדוגמה, הכנסייה מסדרת לאישה מסוימת בעלת מעט הבנה במיומנות מקצועית כלשהי לעבוד בתחום זה. לא רק שהיא לא יכולה לקבל זאת מהאל, היא גם חשה סלידה מיוחדת בליבה: "מנסים להשתמש בי? תחשבו שוב! אני לא כזאת טיפשה! מעולם לא קרה שהשתמשו בי. עוד לא נולד האדם שישתמש בי!" אינך צריכה להתרגז כל כך. אם את מוכנה לבצע את חובתך, קבלי זאת מהאל ובצעי את חובתך היטב. אם אינך מוכנה לבצע את חובתך, עזבי את בית האל. שער בית האל פתוח; את יכולה לעזוב בכל עת וללכת לאן שתרצי. האל מרעיף על אנשים את האמת בנדיבות. הענקת האמת של האל ואספקת החיים שלו לאנשים נעשות לגמרי בחינם. האם הוא ביקש ממך אגורה שחוקה? (לא.) אתה מבצע חובה קטנה ובכל זאת אתה תופס זאת כשימוש של האל בך. האין זה היעדר מצפון וכפיות טובה? אז מה אם האל משתמש בך? האם זה לא בסדר? האל העניק לך את חייך. האם האל אינו ראוי להשתמש בך? האם הוא אינו עומד בדרישות? האם אתה יכול להתנשא רק כי אתה מבין קצת במקצוע? האם האל צריך להתרפס בפניך, להתחנן אליך ביראת כבוד, להבטיח לך דברים, להרים אותך ולהושיב אותך על כס מלכות – האם זה ישמח אותך? אנשים נטולי אנושיות רגילה לא מסוגלים להבין נכונה את עניין ביצוע החובה. הם תמיד אומרים: "בית האל משתמש בי. אני לא כזה טיפש; רק טיפשים מוכנים שהאל ישתמש בהם!" אתה מבין, המחשבה הזו היא גם סוטה וגם רעה, וחסרת כל היגיון! כיצד יש להתייחס לאנשים כאלה? זה קל: בין שמרחיקים אותם ובין שמקצים אותם לקבוצה ב', פשוט מטהרים אותם. אם אתה כל כך חושש שישתמשו בך, מדוע אתה עדיין נאחז בבית האל ואומר שאתה רוצה לבצע חובה? האין זו צביעות והטעיה מצד אנשים? אם אתה חושש שישתמשו בך, בית האל לעולם לא ישתמש בך לביצוע חובה; בית האל אינו כופה דברים על אנשים. עכשיו הוא הזמן שבו ממיינים כל אדם לפי סוגו. מי שמוכן לבצע את חובתו יישאר; מי שאינו מוכן לבצע את חובתו צריך לעזוב את הכנסייה במהירות ולעולם לא לחזור. בית האל אינו מכריח איש. רק מי שמבצעים את חובתם ברצון הם אנשיו הנבחרים של האל. מי שאינם מוכנים לבצע את חובתם הם כולם משרתי השטן, שנמצאים כאן כדי להפריע לעבודת הכנסייה. יש אנשים שרוצים לזכות בברכות על ידי ביצוע חובתם, אך בו בזמן חוששים שישתמשו בהם. האם אלה אנשים בעלי מצפון והיגיון? (לא.) הם תמיד חוששים שיספגו הפסדים, תמיד מרגישים שבית האל מנצל אותם, שהם סופגים הפסד גדול. האין זה חוסר יכולת להכיר במה שטוב להם? איזה הפסד ספגת? אם תנסה להחליף את כישוריך הטכניים בתמורה לאמת ולישועה, אני אומר לך שאינך יכול לבצע את ההחלפה הזו; אינך ראוי, אינך עומד בדרישות. דברי האל הם חיים; הם הנשק החזק ביותר של המין האנושי כדי להשליך מעליו צביונות מושחתים ולהשתחרר מהשפעת השטן. רק דברי האל, רק האמת, יכולים למגר את האנושות הישנה שניחנת במהות טבעו של השטן. רק חיי האל, רק האמת, יכולים לאפשר לאנושות הזו להמשיך לשרוד ולשים קץ ליעד של השטן. חיי האל והאמת הם אוצרות יקרי ערך; לא ניתן להחליף תמורתם שום דבר חומרי בעולם ושום דבר שאנשים מחשיבים כיקר ערך. גם אם אנשים יציעו את חייהם, הם לא יוכלו להחליפם תמורת חיי האל והאמת, קל וחומר שכישוריהם הטכניים הזעומים אינם מהווים חלופה. האמת אינה למכירה; בית האל אינו מוכר את האמת ואינו מוכר חיים. אם כן, מה בדיוק אנשים יכולים לעשות כדי לזכות בחיים? הם יכולים לזכות בחיים רק על ידי קבלת האמת, התמסרות לאמת, הצעת נאמנותם וכנותם לאל, ומילוי החובה של יציר בריאה.

לאנשים בעלי מהות רעה של השטן יש צביונות זדוניים במיוחד. לא זו בלבד שהם מפגינים עוינות כלפי האמת ותוקפים אותה, הם גם רוצים להשתמש בכפירות ובתפיסות המופרכות שלהם כדי להחליף את האמת. הביטוי העיקרי לכך הוא שהם שונאים ותוקפים את כל מי שגוזם או חושף אותם ומערימים עליו קשיים. מהות צביונם רעה ביותר, ומרושעת יותר משל כל חיה אכזרית. אף על פי שלנמרים ולאריות יש צביונות אכזריים, כשהם לא רעבים או כשאינך מהווה איום עליהם, הם מתעלמים ממך ולא מבקשים להזיק לך. אולם שדים הם שונים. גם אם תתעלם מהם, כל עוד אתה מהווה איום על מעמדם, הם לא יניחו לך; הם ייזמו התקפה נגדך – ויעשו זאת ביתר שאת אם תחשוף ותגזום אותם. לא זו בלבד שהם לעולם אינם מקבלים שגוזמים אותם, הם גם מסרבים להקשיב לכל אמירה או הצעה נכונה. במקום זאת הם חושבים על דרכים שונות להשיב מלחמה שערה נגד הצד השני כדי להפוך תבוסה לניצחון, לזכות בעליונות בכל מאבק ותחרות, ולהפוך פסיביות ליוזמה. נניח שאתה רואה בכנסייה אדם שאינו מציית לכללים, שאינו כבול לשום מגבלה, שאינו מסוגל לסבול ביקורת או התנגדות מצד איש, שאינו מקבל זאת כשמישהו משתף על האמת, שמתנגד ומתווכח כשגוזמים אותו, וששונא ותוקף את כל מי שחושף אותו – זהו שד. יש אנשים שטועים לעתים בעבודתם, ואפילו לפני שאחרים מבקרים או חושפים אותם בעניין כלשהו הם מקדימים תרופה למכה וחושבים על כל דרך אפשרית למצוא סיבות להצטדק ולהגן על עצמם; הם טוענים שיש סיבות והסברים לעבודתם הגרועה ושמישהו חיבל בה, ומנסים בכל דרך להטיל את האחריות על אחרים ולטהר את שמם. הם רגישים במיוחד בכל פעם שמישהו משתף על צביונו המושחת ומנתח אותו, וחושבים שהדברים מכוונים אליהם, והם מנסים בכל דרך להגן על האגו שלהם ולכסות על טעויותיהם, ואף שופטים את מי שמשתפים על האמת ומגנים אותם. אנשים כאלה לעולם לא יודו בטעויותיהם או יהרהרו בעצמם, קל וחומר לא יתחרטו. במקום זאת הם הוגים כל דרך אפשרית להסוות את עצמם, להיות אנשים מושלמים וחסרי פגמים בעיני אחרים, אנשים שאחרים תופסים כמי שלעולם אינם טועים. בין אם הם משבשים ביטוי, משתמשים במונח שגוי או שיש להם סטיות או פגמים כלשהם בעבודתם, או שהם חושפים צביונות וכוונות מושחתים כלשהם שמתגלים על ידי אחרים – הם מרגישים שזהו אות מבשר רעות, כאילו משהו נורא עומד לקרות וחייהם בסכנה או שסוף העולם מגיע. ואז הם חושבים על דרכים שונות להצדיק את עצמם ולהגן על עצמם; זוהי תגובתם האינסטינקטיבית. הם אפילו יוצרים מראית עין מסוימת, אומרים דברים שעולים בקנה אחד עם תפיסות ודמיונות של אנשים, מילים שקונות את ליבם של אנשים, כדי לשטות בסביבתם. הם חוששים במיוחד שאנשים יגלו את פרצופם האמיתי, את פגמיהם וליקוייהם, וחוששים ביותר שמצבם האמיתי ייחשף. הם לעולם אינם מודים שאיכותם ירודה או שיש להם בעיות באנושיותם, קל וחומר הם לא מודים בטעויות שעשו או בצביונות המושחתים שחשפו. הם שומרים על עצמם תחת מעטה הדוק ומוודאים שהם לא חושפים דבר. מטרתם היא להגן על מעמדם ועל המוניטין שלהם, לשמר לנצח תדמית מפוארת וחסרת פגמים בליבם של אנשים, ולגרום לאנשים לחשוב שאין להם פגמים באנושיותם, שהם אוהבים את האמת וחותרים אליה, שהם יכולים ליישם את האמת בפועל, לסבול קשיים ולשלם מחיר, ושאין להם שום צביונות מושחתים. אנשים כאלה הם שדים, לא בני אדם. שדים פשוט אינם מקבלים את האמת, ואף חושבים על כל דרך אפשרית להסוות את עצמם כהתגלמות האמת עצמה, כמופת של תדמית מושלמת. האין זה גם סטייה וגם רוע? לא משנה כמה שנים הם מאמינים באל, הם תמיד מציגים את עצמם כאנשים מושלמים ונטולי פגמים. גם אם יש להם שליליות, חולשה או תפיסות, הם לעולם אינם מעזים לחשוף אותן, אלא שומרים עליהן תחת מעטה. ברגע שמישהו חושף אותם, הם שונאים את אותו אדם והוגים דרכים שונות לענות אותו, ובמקביל משתמשים בשיטות ובאמצעים שונים כדי לשקם את תדמיתם. לדוגמה, יש אנשים שתמיד מגנים על עצמם, אומרים כמה דברי שטן מטעים, והופכים בכוונה את היוצרות ומבלבלים בין טוב לרע, כדי להוליך שולל כמה אנשים חסרי יכולת הבחנה, ובכך משנים את תפיסתם של אנשים לגביהם וגורמים להם להעריך מחדש את תכונות אופיים. אנשים כאלה הם שדים אמיתיים, ללא שמץ אנושיות. לא משנה עד כמה שדים מסוגלים לתפקד היטב, ולא משנה מהן השקפותיהם בעניינים שונים, מכיוון שבסיכומו של דבר יש להם טבע רע, הם יהיו עוינים לאמת. כלומר, בעומק ליבם הם לעולם אינם מקבלים את האמת או דברים חיוביים. הם לא מקשיבים לדברי האל ולא מקבלים את דברי האל; מהות טבעם היא לשנוא את האל. הם חשים סלידה כלפי כל מה שהאל אומר. ייתכן שאינך יכול לגלות את סלידתם; כלפי חוץ הם גם משתתפים במפגשים וקוראים את דברי האל, ואינם מפגינים גישה של עוינות כלפי כל אמת. אך כאשר קורה דבר-מה שאינו עולה בקנה אחד עם תפיסותיהם או שנוגע לאינטרסים שלהם, הם ישפטו את האל, את בית האל ואת האמת, ישפטו ויתקפו את מי שחותרים אל האמת וישפטו כל דבר חיובי – הם יחשפו את טבעם הרע. באותו רגע תגלה שטענתם על נכונותם לקבל את האמת היא מראית עין ותו לא; עמוק בליבם, הם מתעבים את האמת וסולדים ממנה, ולא מקבלים אותה כלל. אך מכיוון שהם טובים בהסוואה הם מרמים אנשים מסוימים, בדיוק כמו הפרושים.

למי שגלגול נשמתם הוא של שדים יש רק עוינות כלפי האמת, שיפוט שלה והתקפות עליה; עם הלך רוח שכזה, אין באפשרותם לקבל את האמת. כשמדובר בסידורי העבודה של בית האל, הם רק מקריאים אותם בקול רם ובחופזה כדי שאחרים ישמעו, ובכך חושבים שתמה מלאכתם. כשמגיע הזמן לבצע עבודה ממשית, הם לא מיישמים בפועל כלל על פי העקרונות הנדרשים בסידורי העבודה, אלא פועלים על פי רצונם ועל פי תפיסותיהם ודמיונותיהם. הם גם יבצעו רק את סידורי העבודה שמועילים למעמדם ולמוניטין שלהם; אם סידורי העבודה אינם תורמים לתהילה, לרווח ולמעמד שלהם, הם לא יבצעו אותם, גם אם איכותם מאפשרת זאת. מדוע? מכיוון שברגע שסידורי העבודה יבוצעו, אנשים ידעו שבית האל אחראי לכך ויודו רק לאל, לא להם; אנשים ירגישו שהאל אוהב את האדם ולא שיש להם איזושהי מעלה אישית, וכפועל יוצא הם לא יזכו במוניטין, במעמד או בהטבות כלשהן. זו סיבה אחת. סיבה נוספת היא שמכיוון שלשדים יש טבע עוין לאמת, הם לא יעשו דבר על פי עקרונות-האמת, אלא יפעלו על פי שאיפותיהם, רצונותיהם והאינסטינקטים שלהם. מהם האינסטינקטים של השטן? לעשות רע ולהתנגד לאל, לשבש את עבודת האל ולגרום לאנשים להתרחק מהאל, לבגוד באל ולסגוד לשטן במקומו. מטרתו של השטן בבואו לכנסייה היא להפריע לעבודת הכנסייה ולהרוס אותה. הוא יעשה כל שבידו לזרוע תוהו ובוהו בעבודת הכנסייה ולהפריע לה. גם אם הדבר לא יביא תועלת למעמדו או למוניטין שלו, כל עוד הוא יכול לחולל שיבוש, הפרעה ונזק לעבודת הכנסייה, הוא ישיג את מטרתו. לדוגמה, בית האל דורש מכנסיות בכל מקום לדווח בכל חודש נאמנה ובאופן מדויק על מספר האנשים שהתווספו באמצעות הטפת הבשורה. האם הם מסוגלים לעשות זאת באופן לא ערמומי? לא, הם יחשבו על כל דרך אפשרית לרמות ולדווח מספרים כוזבים, וידווחו על עוד מאה אנשים החודש, מאתיים נוספים בחודש הבא, ואם איש לא יגלה זאת הם ידווחו על עוד כמה מאות. הם לעולם אינם פועלים על פי סידורי עבודה, ולא משנה באילו בעיות הם נתקלים, הם לא מחפשים את עקרונות-האמת; אין להם גבולות מוסריים באופן שבו הם מתנהלים או פועלים. הם שדים. לא משנה כיצד משתפים על האמת, הם לא יקבלו אותה. מצפונם נטול רגש; הם יצורים חסרי מצפון. סידורי העבודה של בית האל קובעים את העקרונות לחלוקת הספרים של דברי האל – מי צריך לקבלם ומי לא. האם הם מסוגלים לפעול על פי העקרונות האלה? (לא.) סידורי העבודה קובעים כמה אנשים נדרשים כדי להקים כנסייה, כמה כנסיות יוצרות מחוז, כמה מחוזות יוצרים אזור, ומהם התנאים והעקרונות להצבת מנהיגים בכל הדרגים. האם הם יכולים ליישם בפועל על פי העקרונות האלה? (לא.) הם לא יעשו שום עבודה שתורמת לעבודת בית האל או להיווכחות בחיים של האחים והאחיות. הם חושבים לעצמם: "אם אעשה היטב את העבודה עבורך, וכל האחים והאחיות יצמחו בחיים ויפתחו יכולת הבחנה לגביי, האם אוכל עדיין לשמור על האחיזה ועל המעמד שלי? בפירוש לא אטריח את עצמי למענך! אני פשוט אעשה דברים כלאחר יד. בית האל דורש שחמישים איש יקימו כנסייה, אבל אני אתעקש על שמונים או תשעים. אשר לאופן בחירת מנהיגי הכנסייה, זה תלוי בדרך הפעולה שתועיל לי. אם מנהיג הכנסייה הנבחר לא יהיה לרוחי, אמנה מישהו שמקשיב לי ומציית לי". האם חיי כנסייה רגילים יכולים להתקיים כשהם עובדים כך? זה ייקח נצח. ללא חיי כנסייה רגילים, האם האחים והאחיות יכולים לצמוח במהירות בהיווכחות בחיים? האם מאמינים חדשים יכולים להניח יסוד במהירות? (לא.) כלומר, מנהיגי השקר וצוררי המשיח הללו, שהם שדים, לא יעשו שום עבודה שתורמת להיווכחות בחיים של האחים והאחיות. אתה רואה אותם עסוקים במרץ רב, אבל מה הם עושים? הם עושים דברים רק למען תהילה, רווח ומעמד. הם עושים כאוות נפשם כל עוד זה מועיל להם, ונותנים לעצמם יד חופשית לחלוטין. כל שאיפה ורצון שיש להם, הם יממשו עד תום לאחר שיבצרו את כוחם; הם בשום אופן לא יחמיצו את ההזדמנות הזאת. אשר לחיי הכנסייה, להיווכחות בחיים של האחים והאחיות, לסדר בכנסייה, ולשאלה אם עבודת הבשורה של בית האל והעבודה בתחומים אחרים מתקדמות או אם התקדמותן חלקה – כל אלה אינם מעניינם. לדוגמה, אם אומרים להם כיצד על הכנסייה לחלק ספרים ולמי, הם מהרהרים: "אין צורך להיות כל כך קפדניים. אני פשוט אחלק אותם איך שלא יהיה וזהו זה". כששואלים אותם אם המקום שבו הכנסייה מאחסנת ספרים הוא בטוח, הם עונים: "למי אכפת אם הוא בטוח או לא? העיקר שיש לנו מקום לאחסן את הספרים, הכול בסדר". אתה מבין, הם פועלים באופן המנוגד למדיניות של הדרגים הגבוהים. הם אינם מיישמים אף אחד מסידורי העבודה או מעקרונות היישום בפועל הספציפיים של בית האל; תחת זאת הם פועלים על פי רעיונותיהם ושיטותיהם. האין זה ניסיון להחליף את האמת בדרכי הפעולה שלהם? אם אנשיו הנבחרים של האל ייפלו לידיהם של שדים כאלה, הם יסבלו – השדים יעשו ככל העולה על רוחם, וכולם יצטרכו להקשיב להם, כאילו היו שליטים-שודדים, עריצים מקומיים, אדונים או קיסרים. לא תהיה לאנשיו הנבחרים של האל אפשרות לקיים חיי כנסייה רגילים, לא תהיה להם אפשרות להניח במהירות יסוד בדרך האמיתית, ולא תהיה להם אפשרות להתקדם במהירות באמיתות שונות. השדים לא יעשו ולו דבר טוב אחד. בכל מקום שבו כנסייה חווה הפרעות מצד אנשים רעים וצוררי משיח, ונוצר מצב של תוהו ובוהו, הדבר מוכיח שמנהיגי אותה כנסייה אינם מסוגלים לבצע עבודה ממשית ושהם בסך הכול נושאים תארים חסרי תוכן. צוררי משיח מוליכים שולל את האחים והאחיות החדשים באמונה עוד לפני שהם מניחים יסוד, וגם חיי הכנסייה שוקעים בתוהו ובוהו. כל זה נגרם על ידי מנהיגי שקר שאינם מבצעים עבודה ממשית. האם ייתכן שלמנהיגי שקר אין זמן לבצע עבודה ממשית? (לא.) לו רצו לבצע את העבודה החיונית הזאת, היה להם די והותר זמן, אך הם פשוט לא עושים זאת. דבר זה חושף את טבעם הרע של השדים. אין דבר שהם מפחדים ממנו יותר מאשר שלא ישרור תוהו ובוהו בכנסייה; הם מייחלים שעבודתה תהפוך לכאוטית לחלוטין, ומשתוקקים שהיא תהיה במצב של תוהו ובוהו ושל קיפאון, ומקווים שכל חברי הכנסייה יצייתו לאנשים רעים ולצוררי משיח וילכו שולל אחרי צוררי משיח, אנשים רעים ושדים, ולא ילכו אחרי האל. זה בדיוק מה שהם רוצים, ואז הם יהיו מאושרים ומרוצים. הם חשים אי נוחות כשהאחים והאחיות מנהלים חיי כנסייה רגילים, אוכלים ושותים את דברי האל ומשתפים על האמת כרגיל, ומצליחים להרוויח משהו בכל פעם שהם משתתפים בחיי הכנסייה. כי אם אנשים תמיד מרוויחים משהו ובהדרגה צומחים בחיים, הם יפתחו יכולת הבחנה לגביהם וידחו אותם והם יאבדו את מעמדם, וזו תוצאה שהם לא מעוניינים בה. הם מרגישים שככל שהכנסייה כאוטית יותר, כך יש להם יותר הזדמנויות להפגין את כישרונותיהם, יותר מרחב לממש את כישרונותיהם, ויותר יכולת להיות במיטבם ולחפש ניצחון בתוך התוהו ובוהו. זו מזימתם האמיתית של שדים! במקום שיש בו שדים לא ניתן ליישם שום עקרון-אמת ושום סידור עבודה מוגדר. האחים והאחיות אינם מסוגלים לקרוא את סידורי העבודה ואין להם נתיב בעת ביצוע חובתם. כשנוצר תוהו ובוהו בכנסייה, מנהיגי השקר וצוררי המשיח הללו, שהם שדים, פשוט אינם פותרים זאת, ואף עולצים בסתר. הם אפילו הוגים כל דרך אפשרית לחולל צרות, וממנים שד או צורר משיח אחר כמנהיג, מה שיוצר עוד יותר כאוס בכנסייה; דבר זה משמח אותם אף יותר. האין זה זהה לאופן שבו הדרקון הגדול האדום כאש פועל? הדרקון הגדול האדום כאש אינו מרשה לאנשים להאמין באל, לנהות אחרי האל או לבצע את חובתם; הוא מרשה לאנשים רק להקשיב למפלגה ולנהות אחריה. הם יכולים לאכול, לשתות, להתהולל ולבצע כל פשע; לא משנה איזה פשע הם מבצעים, הוא לא מגביל אותם. יש בחברה הרבה בריונים מקומיים, חוליגנים וזונות; אנשים חיים בחטא ומתבוססים בתענוגות החטא, ולכן איש אינו מתעניין בענייני המדינה ולא חוקר כמה רע עשתה המפלגה הקומוניסטית הסינית מאחורי הקלעים. זה נקרא הסחת דעת. בשנות שלטונו הרבות בסין, הטקטיקה היעילה ביותר של הדרקון הגדול האדום כאש הייתה להכניס לסין מגמות רוע שונות ומחשבות והשקפות רוע שונות ממדינות שונות. מאז, העם הסיני משוחרר לחלוטין מבחינה מינית, המוח של האנשים פתוח, וגם אופן דיבורם על מין פתוח. הם חושבים על הדברים האלה כל היום. למה הפכו להיות חייהם של פשוטי העם? הם סובבים על אוכל ומין, תשוקותיהם הטבעיות. כל פשוטי העם לכודים במעגל קסמים מרושע שכזה, ולכן הם מפחיתים את ערנותם בנוגע לפוליטיקה ולשליטים, אין להם שום רגישות לגבי פוליטיקה ושליטים, והם לא מתעניינים בהם עוד. כמו מכורים לאופיום, כוח הרצון שלהם נחלש. לגברים אין עוד שאיפה לפתח קריירה ולנשים אין עוד רצון להיות רעיות טובות ואימהות אוהבות. אנשים לא הולכים בדרך הישר ואינם עוסקים במשימות ראויות. איש אינו משתתף בפוליטיקה וכולם כנועים לחלוטין לדרקון הגדול האדום כאש. בדרך זו משטרו של הדרקון הגדול האדום כאש מתבסס, מכיוון שקל לשלוט באנשים כאלה. למה הכוונה במילים "קל לשלוט"? הכוונה שלא משנה באיזה אופן הדרקון הגדול האדום כאש מדכא את פשוטי העם, הם לא מגלים שום התנגדויות ונאלצים לסבול זאת. האין זו בדיוק התוצאה שהושגה כעת? (כן.) התבוננו בסרטים סיניים או בסרטוני וידאו מקוונים; שמונים עד תשעים אחוז מהם עוסקים בתשוקה מינית או ביחסים בין גברים לנשים. יש לכך השפעה נוראה על אנשים; זה לא מגן על ילדים ועל קטינים. לאנשי המערב יש תקנות מחמירות בהקשר זה; הם מגנים על ילדים ועל קטינים ויש להם צעדי מניעה עבורם. הצעירים הסינים גדלים כיום בסביבה חברתית שכזו. בגיל צעיר מאוד, מוחם גדוש בדברים כמו רומנטיקה, אהבה, מין ונישואין. זה מבעית! אם האנושות חיה בהקשר חברתי כזה, ובאמצעות ההתניה והחינוך של הסביבה החברתית, הצרכים הפיזיולוגיים הרגילים של האנושות מושחתים על ידי השטן עד לרמה מנוונת, אזי ליבם של אנשים יהיה מרושע ומנוון. ביטוי אחד של רשעות וניוון הוא שלאנשים אין חוש בושה בהקשר זה, או שרף חוש הבושה שלהם בהקשר זה יורד. לאנשים מסוימים, הניחנים במצפון ובהיגיון, יש קו בליבם שהם לא יחצו; זהו חוש הבושה המועט שהמצפון וההיגיון הדלים שלהם מסוגלים להשיג. אך לאחר שאנשים אלה מאמינים באל, הם עדיין נושאים את הצללים וההחתמות של התבגרות באותו הקשר חברתי. עד היום יש מי שמשילים אותם בהדרגה, בעוד אחרים עדיין חיים באותו צל ולא יצאו ממנו. אנשים שגדלים בסביבה וברקע חברתיים כאלה, תשוקתם הפנימית לדברים חיוביים ולצדק ונחישותם, החלטיותם או כמיהתם ללכת בדרך הישר נהרסו במידה מסוימת. למה הכוונה במילה "נהרסו"? הכוונה היא שלאחר שהם הותנו וחונכו על ידי סביבה חברתית כזו, נחישותם, התמדתם וכוח רצונם של אנשים אלה לכמוה לדברים חיוביים ולחתור לאור ולצדק חלשים מאוד; הם לא מסוגלים לעמוד בשום סערה, בשום מכשול או בשום תבוסה. כמוהם כאנשים שעישנו אופיום; גם אם יפסיקו, נזקי הסם אינם מסתיימים שם. כשהם נתקלים במכשולים או בכישלונות, כשהם חשים מיואשים או שליליים, הם עלולים לחזור לסורם ולהשתמש שוב באופיום כדי להקהות את דעתם ולהימלט מהקשיים השונים בחיים. כלומר, אין באפשרותם להיגמל מהתמכרותם לסמים אחת ולתמיד; בדרך הם ישובו לסורם, יחזרו לדרכיהם הישנות, וישתמשו באותה שיטה כדי לפתור בעיות שונות בחיים. אנשים אלה שגדלו בסביבה וברקע חברתיים רעים כאלה קיבלו מהשטן כפירות ותפיסות מופרכות רבות שהשתרשו עמוק מאוד בליבם. רצונם לחתור אל האמת עדיין שברירי מאוד, והם לא מסוגלים להתנגד להולכת שולל ולפיתוי, או לפיתויים השונים של כוחות הרשע השטניים. כלומר, אף על פי שאנשים אלה הולכים אחרי האל, השקפת עולמם, מערכת הערכים שלהם, השקפתם על אהבה והשקפתם על אושר מושפעות עמוקות ומותנות על ידי מגמות רוע, ואף כבולות לדברים אלה ומשועבדות על ידם. יש ששואפים עדיין לנישואין מאושרים, לעולם של שניים, וחוזרים למגמות הרוע של העולם כדי להתבוסס בתשוקה מינית. קל מאוד לאנשים אלה שאותן מחשבות והשקפות רעות יחדרו אליהם או ישלטו בהם. במיוחד כשאנשים רואים סרטים מסוימים הכרוכים באהבה ובנישואין, ליבם נחלש, הם מקנאים בכופרים החיים בנישואין ובאהבה ונהנים מהחיים, והם מאבדים את הרצון לחתור אל האמת ולבצע את חובתם. דבר זה מפחיד מאוד. ממצבים ממשיים אלה, ניתן לראות שאף אדם אינו בטוח, על אף שעבר עד היום קשיים לאין ספור כדי לנהות אחר האל. אולי אתה מרגיש שכבר השקעת את כל כוחך בחתירה אל האמת, בקבלת האמת וביישום האמת בפועל, אך השלכות ההרס של השטן על האדם עדיין לא נעקרו ממך, ולכן אתה עדיין בסכנה גדולה.

הבה נמשיך לשתף על הביטויים הרעים של השדים. הביטויים הרעים של השדים רבים מדי; אפשר לומר שהם בכל מקום – תמצאו אותם בכל קבוצת אנשים. אנו מודדים את הביטויים הרעים השונים של שדים בעיקר על פי האמת, כדי לאפיין את מהותם הרעה. זו הדרך המדויקת ביותר. על סמך הגישות השונות שיש לשדים כלפי האמת – העוינות כלפיה, תקיפתה והרצון להחליפה – מהות טבעו של אדם מסוג זה היא מהות רעה, מהות של שד. הם לעולם לא ישתנו, כי הם אף פעם לא מקבלים את האמת ואף פעם לא רואים באמת דבר חיובי. למה הם לא רואים באמת דבר חיובי? כי אין להם אנושיות, וכי הם שדים; הם לא מסוגלים לקבל את האמת, ואין להם היכולת לקבל את האמת, וגם אין להם שום צורך לקבל את האמת. מהו, אם כן, הצורך שלהם? הצורך שלהם הוא לעשות דברים רעים, דברים עוינים לאל ולאמת, ודברים שתוקפים את האמת ומחליפים אותה. זו שליחותם, והיא גם מוכתבת על ידי מהות טבעם. לכן, בסופו של דבר אנשים כאלה רק מסולקים מהכנסייה. בבית האל אין להם מקום, וגם אין שום חובה שהם יכולים לבצע. בית האל כלל אינו זקוק להם. מי שמבצעים בכנות את חובתם בבית האל, בלי קשר לשאלה אם הם אוהבים את האמת או לא, לכל הפחות מוכנים סובייקטיבית לקבל את האמת; הם אינם עוינים כלפי האמת, הם לעולם לא יכחישו את האמת, והם לעולם לא ישפטו, יתקפו או יגדפו את האל. מובן שהם גם לא ייצאו בכוונה בהצהרות כלשהן ולא יעסקו בהתנהגויות או בדרכי פעולה שמחליפות את האמת. די בביטויים הרעים של השטן והשדים – עוינותם לאמת, תקיפת האמת והחלפת האמת – כדי להוכיח שלשטן יש מהות רעה; הם לא יכולים להישאר בכנסייה. ככל שאנשיו הנבחרים של האל מבינים יותר את האמת, וככל שרוב האנשים מפתחים יכולת הבחנה לגבי סוגים שונים של אנשים הסולדים מהאמת ועוינים כלפיה, כך מהות טבעם של אנשים שהם שדים נחשפת בצורה ברורה יותר, ומוכרת ומובחנת על ידי אנשים בצורה ברורה ומדויקת יותר. לכן, האחרים דוחים יותר ויותר את האנשים האלה, המתקשים להסתדר עימם באופן חברי ולשתף עימם פעולה בהרמוניה. בסופו של דבר אפשר אם כן רק להיפטר מהם בהדרגה. האם אתם מוכנים לראות שמסלקים אנשים כאלה? (כן.) סילוקם ההדרגתי הוא דבר טוב. ראשית כול זה מוכיח שרוב אנשיו הנבחרים של האל גדלו בשיעור קומתם ורכשו יכולת הבחנה לגבי מי שהם שדים, ושהם לא רואים בהם עוד מאמינים באל או אחים ואחיות. שנית, הדברים שנעשים על ידי מי שהם שדים נחשפים באופן גובר והולך. אנשים חושפים את מהות טבעם, וכולם רואים שאפילו השירות שהם נותנים אינו עומד בדרישות; הם רק מחוללים הפרעות ושיבושים בכנסייה ואין להם שום השפעה חיובית. ברגע שהם מסולקים ומורחקים, עבודת הכנסייה מתקדמת כרגיל. מי שהם שדים הם משוללי אנושיות; הם גרועים מבהמות. יש בהמות שיודעות להקשיב לאדוניהן, לעבוד בחריצות, ולא לגרום צרות לאדוניהן. לבהמות יש היגיון מסוים, אך שדים אינם יכולים להשיג זאת. אם תשתמש בהם כדי לבצע חובה, עדיין תצטרך לארגן כמה אנשים שיפקחו עליהם. לו הם היו מסוגלים לתת שירות בצייתנות, זה היה מקובל, אך הם לא ייתנו שירות כראוי. גם אם תפקח עליהם, תמיד יהיו פרקי זמן שבהם לא תוכל להשגיח עליהם. אם תסיר מהם את עיניך לרגע או תתעלם מדבר כלשהו, שדים ינצלו את הפרצה ויחוללו תוהו ובוהו וצרות בעבודת הכנסייה. אתה משתמש בכמה אנשים כדי להשגיח עליהם, ובסופו של דבר אתה עדיין צריך כמה אנשים כדי לנקות את הבלגן שהם יוצרים. אתה תרגיש שהשימוש בהם לביצוע חובה מסב הפסד גדול מדי, שזה לא שווה את זה, ושהשימוש בהם מכביד ומכעיס מדי. הצפייה בהם בעבודתם כמוה כצפייה בבהמות עבודה; הם לעולם אינם מסוגלים לעשות מה שאנשים רגילים עושים. בסופו של דבר תעמוד על טיבם: אנשים כאלה הם בהמות, הם שדים; הם לעולם לא ישתנו. בהמות ושדים לעולם לא יקבלו את האמת. אתה סוף סוף תופס את העניין הזה בבירור, ובסופו של דבר אתה מחליט לעולם לא להשתמש עוד בשדים ואתה מטהר אותם. האם בהמות ושדים יכולים להפוך לבני אדם? זה בלתי אפשרי. לגרום לדרקון הגדול האדום כאש להניח את סכין הקצבים זה בלתי אפשרי; טבעו הוא של שד – הוא הורג אנשים בלי למצמץ. שדים והשטן משתייכים לאותה חבורה. האופן שבו אתה תופס את הדרקון הגדול האדום כאש הוא האופן שבו עליך לתפוס את הבהמות והשדים האלה; זה נכון. אם אתה רואה שדים באופן שונה מהאופן שבו אתה רואה את השטן ואת הדרקון הגדול האדום כאש, זה מוכיח שעדיין אין לך הבנה יסודית של מהות השדים; אם אתה עדיין מתייחס אליהם כבני אדם, מאמין שיש להם אנושיות, שיש להם כמה תכונות ראויות לשבח, ושהם עדיין יכולים להיגאל, ואתה עדיין צריך לתת להם הזדמנויות – אז אתה נבער, נפלת שוב בפח שלהם, ותצטרך לשלם על כך את המחיר. כדי להימנע מליפול בפח שלהם, עליך להרחיק את השדים לחלוטין. אל תחוס עליהם! יפה. זה הכול להיום בנוגע לשיתוף על הביטויים הרעים של שדים. להתראות!

17 בפברואר 2024