שיתפנו כבר על כמה אמיתות הנוגעות לאל בהתגלמותו. האם אתם מרגישים ששיתוף על היבט זה של האמת מועיל להכרת האל? (כן). אם כך, זה טוב. שיתפנו מעט על נושא זה בעבר, אך לא שיתפנו עליו בפירוט, פריט אחר פריט; אלא שיתפנו עליו במקטעים. הפעם אנחנו משתפים על האמיתות במסגרת הנושא של האל בהתגלמותו, הנוגעות לתפיסותיו של האדם לגבי האל, כמו גם לגישותיו כלפי האל ולהכרתו את האל. מצד אחד, השיתוף על האמיתות הללו נועד לאפשר לאדם להבין ולהכיר את האל, ולהבין את האמיתות הכרוכות בגישותיו ובנקודות מבטו כלפי האל, שאותן עליו לדעת. מצד שני, הסיבה לכך היא שהנושאים הללו חשובים מאוד. מה הופך אותם לחשובים? ובכן, האדם לא יכול לראות את האל שבשמיים או לגעת בו, וכמעט שאינו יכול אפילו לחוש אותו; האל שבשמיים רחוק כל כך מהאדם. אם אדם היה מנסה לבסס יחסים עם האל, הם היו חלולים ומעורפלים מאוד עבורו. מצד אחד, הריקנות והערפול הללו נובעים מכך שהאדם מלא בתפיסות ובדמיונות לגבי האל. מצד שני, הם נובעים מכך שלאדם אין שום הבנה לגבי הממשות והמעשיות של האל, או לגבי זהותו ומהותו של האל, והוא חי לחלוטין בתוך התפיסות והדמיונות שנובעים מתוך משאלות ליבו-שלו. לכן, לאחר שאדם מתחיל לנהות אחר האל, היחסים שהוא מבסס איתו בנויים למעשה על תפיסותיו ודמיונותיו, על יסוד משאלות ליבו, וכן על דרישותיו השונות מהאל ועל רצונותיו ביחס אליו. היחסים בין אדם לאל הבנויים על יסוד מסוג זה הם מאוד לא יציבים ולא בטוחים, וכמובן, מאוד לא אמינים. עם משב הרוח הקל ביותר, או עם התרחשותו של מצב חריג כלשהו, יחסים מסוג זה עלולים להיקרע ולהתנתק בקלות. לדוגמה, כאשר אדם נתקל בדברים שלא מתנהלים כרצונו, כאשר הוא נתקל בסבל, במכשולים ובכישלונות, או כאשר הוא נתקל בכל מיני דברים שלא תואמים לתפיסותיו או לא משרתים את האינטרסים של בשרו – כאשר אדם ניצב בפני כל אחד מהמצבים הללו, שלפי תפיסותיו הוא מאמין שלא היו אמורים להתרחש – באופן אינסטינקטיבי הוא יטיל ספק באל. הוא יטיל ספק בקיומו של האל, יטיל ספק אם נכונים הם האופנים שבהם האל מחזיק בריבונות על האדם והאופנים שבהם האל מתזמר ומסדר עבורו דברים, וכמובן, הוא יטיל ספק אם נכון מצידו של האל לפעול כך, וכן אם לאל יש מניעים נסתרים או כוונות רעות כלפי האדם, וכן הלאה. בקיצור, יחסים מסוג זה בין האדם לאל הם מאוד לא יציבים ולא בטוחים; במונחים אנושיים, הם מלאים באי-ודאות. מכיוון שיחסים מסוג זה בין אדם לאל בנויים על תפיסותיו ודמיונותיו של האדם, ועל יסוד הדרישות השונות שהאדם מציב בפני האל מתוך משאלות ליבו, לא משנה עד כמה אדם מרגיש שאמונתו באל גדולה, או עד כמה נחושה בעיניו החלטתו ללכת אחר האל, מנקודת מבטו של האל, הוא לא מכיר ביחסים מסוג זה. כמובן, מבחינת העובדות האובייקטיביות, יחסים כאלה אינם יציבים; הם עלולים להתערער או להתנתק בכל זמן ובכל מקום עקב שינויים בכל מיני סביבות ובשל אנשים, מאורעות ודברים שונים, וכן בשל הופעתם של מצבים מיוחדים שונים. גם אם אדם מבין אמיתות מסוימות, הוא עדיין יטיל ספק באל כאם הוא לא מבין או מכיר אותו. גם אם הוא לא יטיל ספק בקיומו של האל, הוא עדיין יטיל ספק במטרתו של האל כשהוא פועל כך כלפיו, ואם נכון שהאל יפעל כך. לכן, ניתן לומר שהיחסים הללו שהאדם מבסס עם האל כאשר אינו מבין או מכיר את האל, לא יכולים לעמוד בשום מבחן, ושהם בקושי יכולים לעמוד בחישול שמזמנת סביבה מיוחדת כלשהי. הסיבה לכך אינה שיש טעויות או אי-דיוקים בריבונותו של האל ובסידוריו, או שהאל חסר התחשבות ולא לוקח בחשבון את חולשותיו של האדם ואת צרכיו השונים; אלא, הסיבה היא שבני האדם המושחתים מלאים מטבעם בתפיסות ובדמיונות לגבי האל. מלכתחילה, מכיוון שלאדם יש צביונות מושחתים, היחסים הללו שיש לו עם האל אינם בנויים על היסוד של יחסים רגילים בין יציר בריאה לבורא. לפיכך, האדם נוקט עמדה שגויה, ומתייחס ליחסיו עם האל ומבסס אותם באמצעות נקודות מבט שגויות, והוא גם משתמש במחשבות, בהשקפות ובשיטות שגויות כדי לשמר את היחסים הללו. כך נעשים היחסים הללו בין האדם לאל ליחסים לא תקינים. לא זו בלבד שהם לא עוזרים לאדם להתמסר טוב יותר לאל, לתיזמוריו ולסידוריו כדי לעמוד בדרישותיו של האל ממנו, אלא שהם גם גורמים לאל לתעב אותו ולחוש כלפיו סלידה, ואף גורמים לאדם לאבד את ההזדמנות להשיג ישועה. ככל שאדם נוהה אחר האל פרקי זמן ארוכים יותר, ככל שהוא מבין יותר ויותר אמיתות, וככל שהוא צובר הון מסוים ושואב חוויות ולקחים מסוימים במהלך ביצוע חובתו, כך הוא מרגיש יותר ויותר שיחסיו עם האל נכונים ובטוחים. אולם מבחינת הכרת האדם את האל, יחסים מסוג זה בין אדם לאל עדיין אינם תקינים בעיני האל. עדיין יש צורך לתקן ולבחון אותם, ועל האדם עדיין להבין אמיתות נוספות ולהעמיק את הבנתו והכרתו לגבי האל. רק כך היחסים בין האדם לאל יוכלו לעמוד באמת בדרישות בעיני האל, וכמובן, רק אז יוכל האדם לתפוס באופן מדויק ורציונלי יותר את עמדתו של יציר בריאה באופן התייחסותו לבורא, באופן התייחסותו לאל. לכן, האמת הנוגעת להכרת האל בהתגלמותו – להכרת האל שעל פני האדמה – אינה סוג של ידע אקדמי או סוג של שכל ישר, וקל וחומר שאינה סוג של תיאוריה או סיסמה. אלא, זהו היבט של האמת שאדם חייב להבין כדי לבסס יחסים רגילים עם האל, כדי לבסס את היחסים שבין יציר בריאה לבורא. זהו היבט של האמת הכרוך בהכרת מהותו של האל, בהכרת הדרכים שבהן האל פועל ומדבר, ובהכרת העקרונות שעל פיהם האל עושה כל מיני דברים. ברגע שהאדם יבין את ההיבט הזה של האמת, יכיר את האל בהתגלמותו, ותהיה לו הבנה בסיסית של האל, הוא יבסס יחסים עם האל שהם הראויים והמתאימים ביותר – היחסים שבין יציר בריאה לבורא. רק על יסוד יחסים מסוג זה, חתירתו של אדם ליישם בפועל את האמת כדי לרצות את האל, וחתירתו להתמסר לאל ולעבוד אותו, יתפתחו בכיוון חיובי; רק אז האדם יסור מרע יותר ויותר, ויעלה על נתיב הישועה.

הרהרו בכך: אם לאדם אין שום הכרה של האל – כלומר, אף על פי שהוא מאמין באל הוא מלא בתפיסות ובדמיונות לגבי העקרונות והדרכים שבאמצעותם האל עושה דברים, וכן לגבי מטרת האל בעשייתם, והוא מלא בתפיסות ובדמיונות לגבי הפרטים הספציפיים של האופן שבו האל עושה כל מיני דברים – אזי כאשר הוא נתקל בדברים שונים, כיצד הוא יתייחס אליהם? כיצד הוא יחפש את האמת? על מה הוא יתבסס? מה יהיו העקרונות שלו? מה יהיו המטרות שלו? אלה לא שאלות פשוטות. אם אדם מלא בתפיסות ובדמיונות לגבי האל, ואין לו שמץ של הבנה לגבי העקרונות והדרכים שבאמצעותם האל עושה דברים, והוא לא מבין כלל מהי מטרת האל בעשיית כל מיני דברים, והוא מתייחס לאל לחלוטין על בסיס תפיסות ודמיונות אנושיים, תרבות מסורתית והיגיון מבוסס-ידע, האם הוא יוכל להכיר את האל ולהתמסר לו? (לא). אם חתירתו של אדם להכרת האל מבוססת בכללותה על תפיסות ודמיונות אנושיים, על ידע ופילוסופיה ועל תרבות מסורתית, וחתירתו בנויה על יסוד זה ומוגבלת על ידי הדברים הללו, האם חתירה זו לא תהיה רחוקה מאוד מעמידה בדרישותיו של האל? האם היא לא תעמוד בניגוד לדרישות האל? (אכן). כאשר תבינו באמצעות שיתוף את ההיבטים הללו – את הרגילות והמעשיות של האל בהתגלמותו; את העקרונות והדרכים שבאמצעותם הוא מדבר ופועל; ואת המטרה, המניעים והיעדים העומדים מאחורי דבריו ומעשיו – אז תהיה לכם הבנה בסיסית של העקרונות והדרכים שבאמצעותם האל פועל ומדבר, וכן של מטרתו בכך. הבנה זו לא נובעת מתפיסותיו ודמיונותיו של האדם לגבי האל, והיא גם לא דבר שהאדם מסיק על בסיס הידע שלו, וקל וחומר שאינה דבר שהאדם מדמיין על בסיס תרבות מסורתית; אלא, היא מורכבת מהביטויים המעשיים ביותר של האל שעל פני האדמה, שאותם האדם רואה, חווה ובא איתם במגע. העקרונות והדרכים שבאמצעותם האל בהתגלמותו מדבר ופועל – כמו גם מטרתו בכך – שאותם הוא מציג בדרכים מעשיות לחלוטין, די בהם כדי לאפשר לך להבין ולהכיר את מהותו וצביונו של האל, וכן את העקרונות והדרכים הספציפיים שבאמצעותם האל פועל, עובד ומדבר, ואת מטרתו בעשותו כן. לכן, הבנת ההיבטים השונים של האל בהתגלמותו היא נתיב להבנת האל – הבורא. אף על פי שהכרת האל בהתגלמותו לא יכולה להוביל להכרה מלאה ומקיפה של הבורא, לכל הפחות, הכרת האל בהתגלמותו היא נתיב להכרת האל שבשמיים ולהכרת הבורא. מהי מטרתי כשאני אומר לך את הדברים הללו? אף על פי שהבנת האל והכרתו הם דברים שאדם חייב להקדיש את כל חייו בניסיון ללמוד אותם, ואף על פי שאדם לא יכול להכיר את האל באופן מלא ויסודי גם אם יקדיש לכך מאמץ של חיים שלמים, באמצעות הכרת האל בהתגלמותו, תבין את האל שבשמיים ואת הבורא באופן מעשי יותר, מדויק יותר ואובייקטיבי יותר – ודי בכך. כלומר, די בכך שתבין ותכיר את האל באמצעות הכרת האל בהתגלמותו; זה כבר מספיק כדי שתעמוד בתנאים להכרת האל ולביסוס יחסים רגילים איתו. הכרת האל בהתגלמותו מספיקה כדי לאפשר לך להגיע להכרת האל שבשמיים והבורא.

אם אדם היה רוצה להכיר את האל שבשמיים באופן מלא ובתקווה להשיג הכרה מלאה ומקיפה שלו, האם הדבר היה אפשרי? (לא). לעולם הוא לא יוכל להשיג זאת. מכיוון שדבר זה בלתי אפשרי, מדוע האדם עדיין נדרש להכיר את האל? מכיוון שאם תוכל להכיר את האל באופן מדויק ומעשי, הדבר יועיל ויעזור לך לנהות אחר האל, לחתור אל האמת, ולירוא את האל ולסור מרע. בנוסף, הכרת האל היא קריטית וחשובה ביותר עבורך כדי ליישם בפועל את האמת ולהשיג ישועה. אז מה עליך לעשות? (עלינו לייחס חשיבות לאמיתות הנוגעות להכרת האל. אל לנו לנסות להבין את ההיבט הזה של האמת כאילו היה רק אמת רגילה). ראשית, עליך להתייחס לאל בהתגלמותו בגישה נכונה. בנוסף, עליך לבדוק אילו תפיסות ודמיונות יש לך לגבי האל בהתגלמותו ולגבי האל, ולהבין כיצד לוותר עליהם. באינטראקציות ובקשרים שלך עם האל, בין אם בחיי היומיום, במהלך ביצוע חובתך או כפי שאתה חווה את חייך, עליך לבדוק אילו תפיסות ודמיונות יש לך לגבי האל, ואם בגישתך כלפי האל קיימות שתי הבעיות הללו: האחת היא השוואת האל בהתגלמותו לאל שבשמיים, והשנייה היא התייחסות לאל בהתגלמותו כשווה למין האנושי המושחת. בחינת שתי הבעיות הללו יכולה לאפשר לך לזהות כמה מהתפיסות והדמיונות שלך לגבי האל ולהבין אילו בעיות קיימות בינך לבין האל; והיא יכולה גם לאפשר לך לחשוף כמה ממחשבותיך, השקפותיך וגישותיך השגויות כלפי האל. המטרה של בחינה עצמית כזו היא לעזור לך לזהות בבירור את מחשבותיך, השקפותיך וגישותיך השגויות השונות לגבי האל, כדי שתוכל לוותר עליהן, ולהתייחס לדברי האל, לעבודתו ולאל עצמו באמצעות מחשבות והשקפות נכונות, בגישה נכונה ובדרכים הנכונות. רק על ידי יישום בפועל בדרך זו יכולים היחסים בינך לבין האל להפוך בהדרגה לרגילים ולרצות את האל – נכון? (כן). אם תיישם כך בפועל, יחסיך עם האל יתפתחו בהדרגה על בסיס היחסים שבין יציר בריאה לבורא ועל יסוד הסטנדרט שהאל דורש מהאדם. רק לאחר עמידה בסטנדרט זה יוכלו היחסים בין אדם לאל להפוך לרגילים יותר ויותר. למה מתייחסת כאן המילה 'רגילים'? האם אתם יודעים? (פירוש הדבר שאדם יכול לתפוס טוב יותר את עמדתו של יציר בריאה באופן התייחסותו לבורא. הוא כבר לא נזהר מפני האל ואין בו חשדנות כלפיו, אלא הוא מסוגל להתייחס לאל בפתיחות ובכנות). האם יש מישהו שרוצה להוסיף דבר-מה? (לאחר שיחסיו של אדם עם האל נעשים רגילים, לא זו בלבד שהוא כבר לא נזהר מהאל או חושד בו, אלא שהוא גם לא מציב עוד דרישות בפני האל, אין לו רצונות מופרזים, והוא יכול להתמסר לתיזמוריו ולסידוריו של האל באמת ובתמים). אמרת דברים מדויקים. הביטוי האולטימטיבי הנראה באנשים שמשיגים ישועה הוא, שהם יכולים לעמוד בעמדה הראויה של יציר בריאה ולהתמסר לבורא. כאשר אדם מתמסר לאל, הוא באמת עובד את האל; רק על ידי כך שהוא עובד את האל באמת, הוא יכול להשיג יראת אל, ובאמת לירוא את האל ולסור מרע. לכן, כשמדובר בסוג היחסים שיש לאדם עם האל, או בסוג היחסים שהוא מבסס עם האל, במה הדבר תלוי? הדבר תלוי בחתירתו של האדם ובגישתו כלפי האל, ובמידת הכרתו את האל. אם אין לך שום הכרה של האל ואתה מלא בתפיסות ובדמיונות לגביו וברצונות מופרזים ביחס אליו, אזי גם אם אתה יכול ליישם בפועל כמה אמיתות ולבצע כמה חובות שיציר בריאה צריך לבצע, בכל הנוגע ליחסיך עם האל, החובות שאתה מבצע או האמיתות שאתה מיישם בפועל הן מוגבלות מאוד. לדוגמה, בביצוע חובתך אתה מסוגל לנטוש דברים ולהשקיע מעצמך, ולסבול ולשלם מחיר, או שאתה יכול לבצע בכנסייה עבודה כלשהי הקיימת בתחום יכולותיך. אך כאשר האל מבצע בך דברים שלא תואמים לתפיסותיך, או כאשר הוא שולל ממך דברים או מוכיח אותך ומטיל עליך משמעת, האם אתה מסוגל להתמסר? אם יש לך הבנה והכרה אמיתיות של האל, באופן טבעי מאוד תתפוס את עמדתו של יציר בריאה ותהיה לך גישה של התמסרות. אך אם אין לך הבנה והכרה אמיתיות של האל, כאשר תעמוד בפני דברים שלא מתנהלים כרצונך, או כאשר תתמודד עם דברים הכרוכים באינטרסים האישיים שלך, תפתח בטבעיות רבה כל מיני רעיונות וכל מיני תפיסות ודמיונות לגבי האל. כך יהיה לך קשה מאוד, כיציר בריאה, להשיג התמסרות אמיתית לאל. גם אם יש לך מידה מסוימת של התמסרות שטחית או נכונות להתמסר, אם היא לא תואמת לדרישותיו של האל, אזי ההתמסרות הזו שלך אינה מה שהאל רוצה. אם ההתמסרות הזו שלך נובעת לחלוטין מתפיסות ודמיונות אנושיים, מתנגשת עם הכרתך את האל ועם עבודת האל ומפרה את עקרונות-האמת, אזי זוהי התמסרות לא טהורה; זו אינה התמסרות אמיתית, וזו לא ההתמסרות שהאל רוצה. האל לא מאשר התמסרות כזו. בעיניו אתה נטול התמסרות לחלוטין. אם אינך מסוגל להתמסר לאל באמת ובתמים, פירוש הדבר ש'החתירה' שלך לכאורה ו'יישום האמת בפועל' שלך כביכול, לא סייעו לך כלל לבסס יחסים עם האל, יחסים שהם בין יציר בריאה לבורא. ברוב הדברים שאתה עושה אתה חי בתוך משאלותיך, תפיסותיך ודמיונותיך האישיים, ואלה לא יכולים לזכות באישורו של האל. בסופו של דבר, אי-קבלת אישורו של האל מובילה לדבר אחד: מעשיך ומה שאתה מיישם בפועל רחוקים מאוד מעמידה בדרישותיו של האל, ואתה חי בתוך משאלות ליבך או בתוך תפיסותיך ודמיונותיך. בסופו של דבר, מעשיך ומה שאתה מיישם בפועל, והנתיב שבו אתה הולך, לא יוכלו להוביל אותך לעליה על נתיב הישועה ולהשגת ישועה. אם כך, מעשיך יהיו לשווא, הלא כן? (אכן). בנסיבות אלה מעשיך יהיו לשווא. אם כך, בעצם לא השגת דבר מאמונתך באל בכל השנים הללו, הלא כן? (אכן). מהי הסיבה לכך שלא השגת דבר? (אנשים הולכים בנתיב האמונה באל ובו בזמן חיים תמיד בתוך הרצונות, התפיסות והדמיונות האישיים שלהם). העובדה שאינך משיג דבר לאחר שהאמנת באל במשך שנים רבות לא נובעת מכך שלא שילמת מחיר, שלא היית מוכן לשאת קשיים, או שלא היית מוכן להשקיע מעצמך, וקל וחומר שאין זה משום שלא ביצעת את חובתך. אלא, מהי הסיבה? הסיבה היא שבמהלך הסבל ותשלום המחיר, נטישת דברים והשקעה מעצמך וביצוע חובתך, רוב מעשיך נעשים רק כתוצאה ממשאלות ליבך, ואתה עושה זאת בעודך חי בתוך תפיסותיך ודמיונותיך, במקום לפעול על פי דרישותיו של האל. ובכל זאת אתה תמיד מאמין שאתה פועל על פי דרישותיו של האל. מכיוון שהאמונה הזו שלך מלאה בתפיסות, בסופו של דבר אתה לא מצליח להשיג את האמת ולהגיע לתוצאה של השגת ישועה. אם כך, כל מעשיך היו לשווא. אם אדם מגיע בסופו של דבר לנקודה זו, האם תאמרו שזה מצער מאוד? (כן). על פני השטח נראה שאנשים ביצעו את חובותיהם, הטיפו את דברי האל, וסבלו ושילמו מחיר, אך למעשה, הם הלכו אחר האל ושירתו אותו בעודם מחזיקים בתפיסות ובדמיונות רבים, ובמחשבות, השקפות וגישות שגויות רבות. אם אתה מבצע את חובתך כשכל הדברים הללו מעורבים בכך, בסופו של דבר, כאשר האל יעמיד אותך בניסיון, לא תדע מדוע האל פועל כך, מה הוא מצפה ממך ואיזו תוצאה הוא מתכוון להשיג בך על ידי העמדתך בניסיון כזה. בסופו של דבר, כאשר האל יעמיד אותך בניסיון, הדברים שתאמר לאל ותפילותיך יהיו מלאים בתלונות, בחוסר הבנה ובספקות, ואף יהיו מלאים בעצב ובכאב, וכן בתפיסות ובדמיונות לגבי האל. אם כך, האם חתירתך במשך כל הזמן הזה לא תסתיים בכישלון, והאם הסבל שנשאת והמחיר ששילמת לא יהיו לשווא? (אכן). לדוגמה, נניח שהאמנת באל במשך שנים רבות ותמיד נשאת קשיים ושילמת מחיר; כלפי חוץ עשית כל מה שהאל אמר לך לעשות ודבקת בדברים הללו. אך יום אחד פוקד אותך ניסיון כמו זה של איוב, ולפתע אתה מתמלא בספקות: האם יכול להיות שאמונתי שגויה? האם ייתכן שאני הולך בנתיב הלא נכון? מדוע שהאל יכין עבורי סביבה כזו? מדוע שהאל יפעל כך עליי? מדוע הוא מניח שדבר כזה יקרה לי?" אינך מבין ואינך יודע מה קורה. מצד אחד, באופן סובייקטיבי יש דברים רבים שאינך מבין. בנוסף, מהי הבעיה הגדולה ביותר של אנשים? כאשר הם נתקלים בכל מיני דברים, כל מה שהם יודעים לעשות הוא להתפלל ולחפש איך להיחלץ מהמצבים הללו. אלה שהם טובים מעט יותר ינסו להכיר את עצמם כדי להבין אם הם פגעו באל, אם האל מטיל עליהם משמעת, אם יש בהם דבר-מה שלא עולה בקנה אחד עם כוונות האל, או אם פעולותיהם ומעשיהם עוררו את תיעובו של האל כלפיהם. אולם כאשר רוב האנשים נתקלים בדברים כאלה, הם לא יודעים כיצד לעשות את חלקם במובן חיובי ובאופן יזום למען עבודת האל וכיצד לשתף פעולה עם האל, כיצד ליישם בפועל על פי העקרונות או על פי הנחיות הבורא שלפיהם יציר בריאה צריך לפעול, או כיצד לחפש באופן יזום נתיב של יישום בפועל ואת עקרונות-האמת כדי לפתור את הבעיה העומדת בפניהם. הדבר מעבר ליכולתם של רוב האנשים. האין זה כך? (אכן). אתה מבין, כאשר אנשים נתקלים בדברים, הם מנסים למצוא סיבות במקומות שונים – הם עשויים להסתכל על עצמם, לנסות למצוא סיבות אובייקטיביות, להמציא תירוצים שבהם יוכלו להשתמש כדי להתווכח ולהצדיק את עצמם, או שהם עשויים לחשוד באנשים אחרים ולחפש אצלם סיבות. אך לעיתים רחוקות מאוד אדם בא בפני האל כדי לחפש באופן יזום את עקרונות-האמת ולפתור באופן יזום את הבעיה. בסופו של דבר, כאשר האל מסלק את המצב או את הסביבה שאיתם אנשים מתמודדים, מה אנשים יכולים להרוויח? רוב האנשים יודעים רק שעליהם להיות זהירים בפעם הבאה שייתקלו בדברים כאלה, והם יודעים רק כיצד להימנע מהדברים הללו או לנטרל אותם כאשר יש סימנים לכך שהם עשויים לצוץ שוב. אך מעט מאוד אנשים מהרהרים כיצד עליהם לשתף פעולה באופן יזום כאשר הם נתקלים בדברים כאלה, כיצד ליישם בפועל על פי העקרונות שהאל מורה לאנשים, וכיצד לפתור את הבעיה על פי עקרונות-האמת. לרוב האנשים לא קל לעשות זאת, נכון? (נכון).

האם לשיתוף על הנושא 'ויתור על התפיסות והדמיונות של אדם לגבי האל בהתגלמותו' יש קשר כלשהו להכרת האל בהתגלמותו? (כן). מהו הקשר? (אם איננו מכירים את האל בהתגלמותו, ומאמינים באל רק על בסיס התפיסות והדמיונות שלנו, סביר מאוד שבסופו של דבר נישאר בידיים ריקות ושכל מאמצינו יהיו לשווא, ולא נשיג דבר. לכן, אם אנו רוצים לעלות על הדרך הנכונה באמונתנו באל, עלינו להכיר את האל בהתגלמותו. האמת הזו חשובה מאוד). עליך להבין זאת מבחינה תיאורטית – אך כיצד עליך ליישם בפועל? זוהי שאלה חשובה. לאחר שתשיג הכרה של האל בהתגלמותו, עליך לטפל בכל מיני דברים בחיים האמיתיים, לפתור אותם על בסיס הכרה זו, ולהשתמש בה כדי להבין מה צריכים להיות העקרונות ליישום בפועל עבור כל מיני דברים. לא משנה איזה סוג של הכרה יש לך, המטרה של הכרה זו היא לפתור בעיות, ולא לשלוט בתיאוריה. אתה מבין, שיתפנו על כל כך הרבה נושאים הנוגעים לאל בהתגלמותו, אך לא משנה באיזה נושא מדובר, הוא נוגע לבעיות ממשיות בחיים האמיתיים. כאשר אתה ניצב בפני הבעיות הממשיות הללו, עליך להקדיש להן מחשבה. מה דעתך עליהן? מהי גישתך כלפיהן? כיצד אתה מתכנן לפתור אותן? האם פשוט תניח להן לחלוף, או שתחפש את האמת כדי לפתור אותן? לאחר שתקשיב לשיתוף שלי על הנושאים הללו, אם תזכור רק כמה תיאוריות אך לא תוכל ליישם את דבריי בחיים האמיתיים כדי לפתור את קשייך ובעיותיך, הרי שתשיג רק דוקטרינה שאין בה כל תועלת עבורך. אך אם לאחר שתקשיב לשיתוף שלי על הנושאים הללו תיישם את דבריי בחיים האמיתיים, תתקן את נקודות מבטך השגויות ואת גישותיך השגויות לגבי האל, תיפטר מתפיסותיך ודמיונותיך לגביו, ותשפר את יחסיך עם האל, אזי כך תשיג את האמת. אם תשתמש בדברים ובתוכן ששיתפתי איתך כדי לפתור את תפיסותיך ודמיונותיך, את מחשבותיך והשקפותיך השגויות, ואת גישותיך השגויות לגבי האל, תוכל לבסס יחסים רגילים עם האל. אך אם תתייחס לבעיות שיש לך באדישות ולא תייחס להן חשיבות, אף פעם לא תהרהר כדי לראות אם אתה תואם לדברי האל, ותדע בבירור שיש בעיות בגישתך כלפי האל, ובכל זאת לא תחפש את האמת כדי לפתור את הבעיה הממשית הזו, אזי דבריי לא היו משמעותיים עבורך, והקשבת להם לשווא, נכון? (כן). מהו המצב שלכם? (אף על פי שאנו יודעים שאל לנו להתייחס לדברי האל כאל דוקטרינות, ושעלינו ליישם אותם בפועל בחיים האמיתיים, הכניסה שלנו עדיין שטחית יחסית כרגע). אין צורך לדאוג מכך שההיווכחות שלך בחיים שטחית – כל עוד תחפש את האמת ברציפות, תשיג בהדרגה כניסה עמוקה יותר. על יסוד זה, הרהר בהדרגה בדברים ובדוק את עצמך, השווה את עצמך לדברי האל, ואז תקן את מחשבותיך והשקפותיך השגויות ואת גישותיך השגויות לגבי האל, וכך תתייחס לאל ותכיר אותו עם מחשבות והשקפות נכונות, ובגישה נכונה. כך, צעד אחר צעד, יחסיך עם האל יהפכו לרגילים יותר ויותר.

הדברים שעליהם דיברנו בנוגע לנושא האל בהתגלמותו אינם מופשטים או חלולים הם ספציפיים מאוד, נוגעים לחיים האמיתיים וכלל לא מנותקים מהם, וזו הסיבה שאני אומר שהם לא חלולים או מופשטים. אם תקשיב ותהרהר בליבך, תבין יותר ויותר בבירור את ההיבט הזה של האמת. בקיצור, אם אדם רוצה להשיג הכרה אמיתית של האל, ורוצה לבסס את היחסים הרגילים בין יציר בריאה לבורא, הרי שעליו ללמוד את השיעור הזה של הכרת האל, ולחוות את התהליך של הכרת האל. שיעור זה של הכרת האל צריך להתחיל בשני דברים: הכרת הרגילות והמעשיות של האל בהתגלמותו, וויתור על תפיסות ודמיונות לגבי האל בהתגלמותו. אפשר גם לומר שהשיעור הזה צריך להתחיל בהיבטים הבסיסיים ביותר הקיימים. כאשר תבסס עם האל בהתגלמותו את היחסים הרגילים בין יציר בריאה לבורא, ותבסס יחסים רגילים בין אדם לאל, תאמץ נקודת מבט אנושית ותתייחס לאל בהתגלמותו, לדבריו ולעבודתו, ולכל גישה שיש לו כלפיך עם מחשבות והשקפות נכונות, ובגישה נכונה. כאשר תבסס את היחסים הרגילים עם האל בהתגלמותו – את היחסים בין אדם לאל – לא אמור להיות לך קשה מדי לנהוג בפתיחות ובכנות עם האל, לכבד אותו ולציית לו, נכון? (כן). זוהי מטרה שאדם צריך לחתור אליה, וזהו גם עיקרון שאדם צריך ליישם בפועל. ביסוס יחסים רגילים עם האל בהתגלמותו צריך להתחיל באינטראקציה, התרועעות, תקשורת וקשרים איתו. על יסוד זה, עליך להעמיק את הבנתך לגבי האל בהתגלמותו, לשוחח ולתקשר עימו לעיתים קרובות, וכך להשיג הבנה והכרה אמיתיות של האל. אם שיחה, תקשורת ואינטראקציה עם האל שבשמיים הם דברים רחוקים מאוד ואפילו מחוץ להישג ידו של אדם, והם גם לא מציאותיים ולא אובייקטיביים, אזי כיצד יוכל האדם להצליח לקיים אינטראקציה, לתקשר ולהתרועע עם האל על יסוד ביסוס יחסים רגילים איתו? בתקופה זו שבה האל בהתגלמותו מדבר ופועל, קיימים התנאים עבור האדם להשיג את הדברים האלה; בין אם בחיים או בביצוע עבודה, התנאים האלה זמינים. מכיוון שהם זמינים, אל לאדם להחמיץ אותם. זוהי הזדמנות טובה עבור האדם להתאמן כיצד להתייחס לבורא נכונה. אם אדם ינצל את ההזדמנות הזו וישתמש בה היטב, יהיו לו ההזדמנות והאמצעים להבין ולהכיר את האל שבשמיים באופן מעשי יותר. הבנת האל שבשמיים והכרתו הופכות אז עבור האדם לדבר שכבר אינו מעורפל וחלול, וכמובן, הן חדלות להיות דבר שהוא יכול רק לחשוב עליו אך אינו יכול להשיג. בתהליך שבו בני אדם מקיימים אינטראקציה ומתרועעים עם האל בהתגלמותו, מצד אחד, הם לומדים בהדרגה להכיר את עצמם ואת התפיסות והדמיונות השונים שיש להם לגבי האל. בנוסף, הם גם לומדים בהדרגה על השמחה, הכעס, הצער והאושר של האל, על גישותיו השונות של האל כלפי האדם, ועל העקרונות והדרכים שבאמצעותם האל מדבר ופועל, כמו גם על מטרתו בכך. הדבר החשוב כאן הוא לאפשר לאדם להבין באופן מעשי ומדויק יותר את ההיבטים השונים של דברי האל ופעולותיו באמצעות הדברים שהוא רואה בעיניו, שומע באוזניו וחווה בליבו. בנסיבות אלה, האדם כבר לא יחיה בתוך תפיסותיו ודמיונותיו לגבי האל. אילולא האל התגלם כבשר ודם באחרית הימים, גם אם האדם היה מאמין עדיין באדון ישוע של עידן החסד, ואף היה מאמין בו במשך שנים רבות, הבנתו והכרתו את האל היו למעשה אפסיות; לא היה לו אפילו שמץ של הכרה אמיתית של האל. לכן, אין איש בעולם הדתי שמכיר את האל באמת ובתמים. הכרת האל שהשיגו אלה שמקבלים את האל בהתגלמותו של אחרית הימים, היא שונה; אלה שניחנים בה יודעים הרבה יותר על האל מאשר אלה שהאמינו באדון ישוע בעידן החסד. האל בהתגלמותו של אחרית הימים פועל כבר זמן רב, מבטא אמיתות רבות, מבצע כמות עצומה של עבודה, מקיים אינטראקציה, מתרועע עם אנשים וחי בקרבם במשך זמן רב, וכן מקיים אינטראקציה עם מגוון רחב של אנשים, ולכן וכתוצאה מכך, התנאים עבור האדם להבין ולהכיר את האל נעשו נוחים יותר. כלומר, התגלמות זו סיפקה לאדם תנאים והזדמנויות נוחים יותר לקיים אינטראקציה עם האל, ואפשרה לו לשמוע את קולו של האל במו אוזניו, ולראות במו עיניו כל תנועה של האל, את שמחתו, כעסו, צערו ואושרו, וכן את הפרטים הרבים של ההיבטים השונים בחיי היום-יום של האל. מלבד ההופעה החיצונית של אנושיותו של האל בהתגלמותו, שאיתה אדם יכול לקיים אינטראקציה, כל הפרטים הכרוכים בחייו של האל ובמהותו אמורים להספיק כדי לאפשר לאדם להגיע להבנה עמוקה ומדויקת יותר של האל. כמובן, הבנה עמוקה ומדויקת יותר כזו אמורה לאפשר לאדם לבסס יחסים טובים ובריאים יותר עם האל, להשתחרר מתפיסות ודמיונות שונים, ולהשליך מעליו את כל התפיסות והדמיונות שיש לו לגבי האל. נכון? (כן). לכן, לא משנה על מה אני משתף, מטרת השיתוף היא לעזור לאדם להבין ולהכיר את האל טוב יותר. כמובן, מעולם לא דיברתי על משפחתו של האל בהתגלמותו כאדם, על החינוך שקיבל או על הסביבה שבה גדל, וקל וחומר שמעולם לא דיברתי על תולדות משפחתו, על מנהגי משפחתו, על סביבת ביתו או על סגנון החיים הספציפי ושיטות החינוך שמשפחתו אימצה. כמובן, גם מעולם לא סיפרתי לכם איזה סוג של אישיות יש לי או מהם הרגלי החיים שלי, וגם לא דיברתי מעולם על הפרטים הקטנים של חיי בנוגע לצרכים בסיסיים. אלא, על מה דיברתי? (על כמה מהעקרונות שלפיהם האל בהתגלמותו מתנהל ועושה דברים). בין אם הבאתי דוגמאות, דיברתי על העובדות בהקשר מסוים, או שדיברתי על היבט כלשהו של האמת, כל מה ששיתפתי עליו היה כרוך בעבודת האל, במהותו ובזהותו; הכול נוגע להכרת האל על ידי האדם. גם כאשר אני מביא כמה דוגמאות הכרוכות בצרכים בסיסיים, מטרתי אינה שתתמקדו במה שאני אוכל, במה שאני לובש, או בהרגלי החיים שלי, אלא, מטרתי היא לעזור לכם לדעת מהם עקרונותיו של האל להתנהלות ולעשיית דברים כשהוא בא בבשר וחי בקרב אנשים. גם אם הדברים שעליהם אני מדבר כרוכים בכמה מדרכי החיים של האל בהתגלמותו, מטרתם היא לעזור לכם להבין את נקודות מבטו ועקרונותיו לגבי הדברים האלה, ולהבין ולתפוס את העקרונות בהיבט מסוים, ועל יסוד זה להבין טוב יותר את רגילותו ומעשיותו של האל, כמו גם את עקרונותיו להתנהלות ולעשיית דברים. הבנת הפרטים הספציפיים של העקרונות הללו נועדה בדיוק לאפשר לכם להבין איזה סוג של חיים יש לאל בהתגלמותו, לאדם הרגיל הזה, וכיצד חייו קשורים לאל. אני משתף על פי העיקרון הזה. מטרתי אינה שתחקו את בחירותיי בנוגע לצרכים בסיסיים, את סגנון החיים הספציפי שלי, או את הצבעים שאני אוהב. זו אינה מטרתי. אני רק אומר לכם מהם העקרונות שלי. לדוגמה, כאשר אני אומר לך מה אני אוכל או מהם הרגלי היום-יום שלי, אינני אומר זאת כדי שתוכל לחקות אותי או כדי שתנהג לפי כלל מסוים, אלא כדי לאפשר לך לדעת מה נכלל בתוך הרגילות ובשגרה של האל בהתגלמותו כשהוא בא אל פני האדמה, ומהם עקרונותיו להתנהלות ולעשיית דברים. די בכך שבאמצעות הדוגמאות שאני מביא ובאמצעות עובדות מסוימות, תבין את העקרונות, את ההיבט הזה של האמת, ואת חייו וצביונו של האל שעליך להכיר. לכן, אף פעם אינני אומר לך אם אני אוהב שיער ארוך או שיער קצר; אני רק אומר לך מהם הסיבות והעקרונות לגידול שיער ארוך או לשמירה על שיער קצר, כדי שתוכל להבין את העקרונות. השיתוף על האמיתות הללו לגבי האל בהתגלמותו כרוך בהכרת האדם את מהות האל ואת זהותו, וכן ברגילותו ובמעשיותו של האל. אם מישהו מאמין שהאל שעל פני האדמה קשור רק לעבודת האל ולדבריו, ואילו רק האל שבשמיים קשור למעשי האל, האם הבנה זו נכונה? (לא). אם כך, האם הדברים שנאמרים והעבודה שנעשית על ידי האל שעל פני האדמה מקורם באל שבשמיים? (כן). טוב שאתם יכולים להבין זאת כך. מעולם לא סיפרתי לכם היכן נולדתי, איך גדלתי, או איזה סוג של חינוך קיבלתי, וגם מעולם לא דיברתי על הסביבה שבה גדלתי, על הסביבה החינוכית שאליה נחשפתי או על תולדות משפחתי, נכון? (אכן). יש אנשים שאומרים: "משפחתך אינה משפחה בולטת. גדלת ממש כמו אדם רגיל. אין טעם לדבר על כך, ולכן אינך מעלה את הדברים האלה". האם זו הסיבה לכך שאינני מדבר על הדברים הללו? (לא). אז מדוע אינני מדבר עליהם? (הדברים הללו לא יעזרו לנו כלל להכיר את האל בהתגלמותו). אין להם שום קשר להכרת האל בהתגלמותו, ולכן אינני מדבר עליהם. אילו הייתי מדבר על הדברים הללו, הייתם יכולים לעזוב ולא להקשיב. אך כאשר אני מספר לכם על העבודה, הדברים, הצביון והמהות של האל בהתגלמותו, כמו גם על הביטויים והגילויים השונים של חייו, עליכם להקשיב בתשומת לב וברצינות. עליכם להקשיב לדברים שכרוכים באמת; הקשבה לתוכן הזה מועילה לכם בהכרת האל. יש אנשים שאומרים: "מה הקשר בין הכרת האל לבין חתירתי אל האמת?" אימרו לי, האם יש קשר? (כן). האם הכרת האל יכולה להחליף את החתירה אל האמת? מה הקשר בין הכרת האל לבין החתירה אל האמת? האם לדעתכם לעקרונות שלפיהם האל בהתגלמותו עושה דברים ומדבר, כפי שהם באים לידי ביטוי ברגילותו ובמעשיותו, ושעליהם אני משתף איתכם כעת, יש קשר כלשהו לאמת? (כן). אם כך, מה הקשר בין הכרת האל לבין החתירה אל האמת? (אני חושב שהכרת האל היא כשלעצמה חתירה אל האמת. זאת מכיוון שהכרת האל מאפשרת לנו להכיר את העקרונות השונים שלפיהם האל עושה דברים ואת הצביונות השונים שהאל מגלה, והיא עוזרת לנו להרהר בפעולותינו ובמעשינו שלנו ובצביונות המושחתים שאנו חושפים. הכרת האל גם נותנת לנו כיוון ליישום בפועל. זו נקודה אחת. נקודה נוספת היא שהכרת האל יכולה לדרבן את האדם לחתור אל האמת. כאשר לאדם יש הכרה מסוימת של מהות האל וצביונו, יתעוררו בליבו רצון חיובי ונחישות – הוא ירצה להכיר את האל יותר, ירצה לעלות על הנתיב של חתירה אל האמת, הוא ישליך מעליו בהדרגה את צביונותיו המושחתים ויביא לידי ביטוי את הצלם שהאל דורש. לכן, אני חושב שהכרת האל היא כשלעצמה חתירה אל האמת, והיא יכולה לדרבן את האדם לחתור אל האמת). כאשר אדם חותר להכרת האל, למעשה הוא גם חותר אל האמת; הוא מתייחס לאמת ברצינות, ורואה בדיוק כיצד האל פועל ומה הוא דורש בתחומים שונים. כאשר האדם יבין את הדברים הללו לפרטי פרטים, תהיה לו מטרה ברורה יותר וכיוון מדויק יותר ליישום בפועל. חתירה להכרת האל היא כשלעצמה חתירה אל האמת – אמירה זו אינה שגויה, ושני הדברים הללו לא סותרים זה את זה. אם כך, האם החתירה אל האמת יכולה לאפשר לך להכיר את האל? (כן). בעודך חותר אל האמת, אתה גם מכיר בהדרגה את האל. תהליך החתירה אל האמת הוא תהליך היישום בפועל של האמת. בעודך מיישם בפועל את האמת, אתה מבין בהדרגה את כוונות האל ואת דרישותיו ממך, ואתה גם מבין מהם הסטנדרטים הנדרשים על ידי האל, ומהם הרצונות והכוונות שלו בעניינים ספציפיים. כאשר תבין את הדברים הללו, תכיר בהדרגה את האל. תהליך ההבנה הזה הוא עצם התהליך של הכרת האל. שני הדברים הללו משלימים זה את זה; אף אחד מהם לא מתקיים במנותק מהאחר. לא משנה באיזה היבט של האמת יש לך התנסות, הכרה והבנה אמיתיות, ולא משנה באיזה היבט של האמת אתה משיג את הדברים הללו, מה שתשיג יכלול גם את הכרת האל. כאשר יש לך התנסות באמת והכרה שלה, יש לך בה בעת גם הכרה והבנה של האל. כאשר תהיה לך הכרה של האל, תוכל להיות בטוח יותר בכוונות האל ובסטנדרטים שהוא דורש. לאחר מכן, כאשר תיישם בפועל את האמת, תהיה מדויק יותר ולא תחזיק בתפיסות ובדמיונות; תדע בבירור מהן כוונות האל ומה הוא רוצה שתעשה. הכרת האל והחתירה אל האמת תלויות זו בזו, והן לא סותרות זו את זו; אלא, הן משלימות זו את זו. לכן, הכרת האל בהתגלמותו מועילה ועוזרת לחתירתך אל האמת וליישום שלה בפועל. היא יכולה לשמש ככוח מניע בהקשר זה. לפני כן, אנשים רבים חשבו: "עכשיו כשיש לי את הדברים הללו שמבטא האל בהתגלמותו, השגתי את האל. כאשר אני נתקל בדברים, אני רק צריך ליישם בפועל על פי הדברים הללו. גם אם אין לי הבנה או הכרה של האל, זה בסדר; זה לא ישפיע עליי ביישום האמת בפועל". אך כאשר הם ניסו ליישם בפועל את האמת בחיים האמיתיים, כולם יכלו להרגיש שאף על פי שהאל דיבר באופן מפורט מאוד, ומתוך דבריו הם יכלו להבין מהם העקרונות ליישום בפועל ומהם הסטנדרטים הנדרשים על ידי האל בעניינים ספציפיים רבים, הרי שכאשר היה מדובר ברבים מהדברים שהתרחשו בחיי היום-יוםשלהם, עדיין חסרה להם ודאות. הם לא היו בטוחים במאה אחוז שעשיית דברים בדרך זו היא נכונה, או שהיא תואמת לכוונות האל. אך כאשר תבין את העקרונות המדויקים שלפיהם האל בהתגלמותו מתנהל ופועל, תרגיש נינוח לחלוטין. כאשר תיתקל שוב בדברים דומים, לא תטפל בהם כפי שטיפלת בהם בעבר על בסיס של ניחושים, כאילו היית מהמר, ומבלי לדעת לאחר מכן אם מה שעשית היה נכון או שגוי. באמצעות הבנת העקרונות שלפיהם האל בהתגלמותו מדבר ופועל, התפיסות והדמיונות של האדם לגבי האל יפחתו ויתמעטו מבלי שהוא אפילו ישים לב לכך, והם ייפתרו בהדרגה. כלומר, כאשר תכיר את האל בהתגלמותו, ובמיוחד כאשר תכיר את העקרונות והדרכים שלפיהם הוא מתנהל ופועל, יהיו לך מטרה וכיוון מדויקים יותר ליישום האמת בפועל ולטיפול בכל מיני דברים בחיים. כאשר האל לא התגלם בבשר והיו אלה האל שבשמיים או רוח הקודש שפעלו באדם, האדם אף פעם לא היה מקבל תשובות לדברים הללו, וגם לא היה מפיק שום תועלת מהאל שבשמיים על ידי הבנת הסוגיות הספציפיות השונות של חיי אדם שאותן הוא אמור להבין. גם אם אדם יכול לדבוק בכמה חוקים ומצוות, באשר לעקרונות-האמת ולנתיב שבו הוא הולך, אילולא האל התגלם כדי לפעול ולדבר, המין האנושי לא היה יכול להכיר או להבין אותם אף פעם. אדם לא יכול להשיג אותם מהנאורות של רוח הקודש, וגם לא מהאל שבשמיים. הנתיב היחיד הוא להשיג מהאל בהתגלמותו את עקרונות-האמת הללו שאותם האדם חייב להבין כדי לחיות ולשרוד. בקיצור, הכרת האל בהתגלמותו היא נתיב להכרת האל, נתיב להבנת האל, ועוד יותר מכך, נתיב הכרחי עבור האדם כדי לבסס את יחסיו עם האל ולשמר אותם.

בפעם הקודמת שיתפנו על "האל לא מפתה אנשים", נושא שנכלל במסגרת הנושא הרחב יותר של אי-התייחסות לאל בהתגלמותו כשווה למין האנושי המושחת. היכן הפסקנו? (האל שיתף על שלושה ביטויים ספציפיים לכך שהאל לא מפתה אנשים: הוא לא דולה מידע מאנשים, לא מדיח אנשים, ולא מסית אנשים. סיימנו את השיתוף על אי-הסתה של אנשים.) שלושת הנושאים האלה – לא לדלות מידע מאנשים, לא להדיח אנשים, ולא להסית אנשים – כולם כרוכים בביטויים ספציפיים של אי-פיתוי אנשים על ידי האל. האם היו לכם מחשבות כלשהן לאחר השיתוף האחרון שלנו? חישבו על הדברים שאמרתי לכם לאורך השנים – האם הם משקפים את העיקרון של האל שלא לפתות אנשים? (כן. האל מעולם לא ניסה לדלות מאיתנו מידע כשדיבר אלינו. אתה תמיד ישיר. אתה מדריך אותנו בסבלנות ובהדרגה, תמיד מנחה אותנו ומספק לנו, תומך בנו ועוזר לנו.) אחד העקרונות שלי כשאני מדבר אליכם הוא לא לפתות אתכם, והביטויים הספציפיים לכך הם לא לדלות מכם מידע, לא להדיח אתכם ולא להסית אתכם. לפעמים אני עשוי לשאול אתכם על דברים מסוימים, אבל אין בכך שום פיתוי. לכן, כשאתה מבין את האל שלא כהלכה, עליך להרהר: "אין שום פיתוי או ניסיון לדלות מידע באף אחד מדברי האל. אל לי להבין את האל שלא כהלכה. המשמעות המילולית של דברי האל היא בדיוק הדברים שהוא מתכוון אליהם. על כל מה שהאל ישאל אותי, אענה בכנות ואדבר איתו בפתיחות וביושר. אגיד כל מה שאני יודע, ואם לא אדע משהו, אגיד זאת, ואומר לאל שעליי לבדוק את העניין לפני שאענה." זה נקרא להיות פתוח וכן. כשאני מדבר ומטפל בעניינים יחד איתכם, אם אני רואה שאתם מתמודדים עם קשיים או שאני מגלה אצלכם בעיות כלשהן – בין אם אלה בעיות בביצוע חובתכם או בעיות באנושיותכם – אמצא הזדמנות לשוחח איתכם. מטרתי בכך היא לעזור לכם לראות בבירור מהי מהות הבעיות שלכם, כדי שתוכלו לפתור אותן לאחר שתכירו בהן. מצד אחד, מטרתי כשאני עוזר לך לפתור את הבעיות שלך היא שהפגמים או הבעיות באנושיות שלך יתוקנו, שלא תחיה על פי צביונות מושחתים ושתביא לידי ביטוי צלם אנוש. מצד שני, המטרה היא שתבצע את חובתך טוב יותר. מטרתי אינה להשתמש בך כדי שתשקיע מאמץ למען בית האל, אלא לעזור לך לבצע את חובתך באופן חלק יותר כך שתעמוד בדרישות, שלא תגרום לשיבושים ולהפרעות, שתעשה את הדברים שעליך לעשות כמיטב יכולתך, שתמלא את תפקידך, ושתבצע את חובתך היטב. אם יש לך בעיות עם האנושיות שלך, אדבר איתך עליהן בקצרה. אם תוכל לקבל זאת, זה כמובן לטובה; אם לא תוכל לקבל זאת באותה עת, אשתמש בדרך שלי כדי להסביר לך מהן הבעיות שלך. בקיצור, מטרתי היא תמיד לתמוך בך ולעזור לך. אף פעם אינני מתכוון לפתות אותך ללכת בנתיב שגוי או רע, ולגרום לך להידרדר או לבצע רע. מטרתי היא רק לעזור לך; כוונותיי טובות, והכוונה מאחורי הדברים האלה נכונה וחיובית. כמובן, כשאני אומר ועושה את הדברים האלה אין בכך שום כפייה. כלומר, לאחר שאתה שומע את הדברים האלה, אינך צריך להרגיש שאני מגביל אותך. גם אם אני מדבר בוודאות על הבעיות באנושיות שלך או מנתח את הבעיות בביצוע חובתך, אתה עדיין יכול לומר: "אינני יכול עדיין להכיר בבעיות האלה שחשפת בי; עליי להרהר בהן." אני אומר שכך עליך להרהר או לשתף על הבעיה הזו עם כולם. אינני דורש בכוח שתעשה דבר-מה על פי רצונותיי האישיים; אלא, אני נותן לך חופש רב. כשאני חושף את הבעיות שלך, אני נותן לך תזכורת. שיטה זו של תזכורת לא טומנת בחובה דיבור מעורפל, אלא שיתוף על עובדה כלשהי – על ידי חשיפת הדברים או ההתנהגויות שאתה מגלה ומציג – כדי לאפשר לך להבין שאכן יש לך את הבעיות האלה. אגיד לך זאת בבירור ובפשטות. בהחלט לא אשתמש בדברים מעורפלים כדי ליצור אצלך רושם מוטעה, לגרום לך ליפול לשליליות, לחולשה ולבלבול, או לגרום לך להרגיש שדבריי כה עמוקים, קשים להבנה ובלתי נתפסים, כדי לגרום לך להעריך אותי מאוד. לא אעשה זאת. אגיד לך את הדברים באופן ישיר וברור; לא אלך סחור סחור ולא אשאיר אותך לנחש. לדוגמה, יש אנשים שהם סנטימנטליים מאוד ונוטים לזייף בדבריהם. אני אומר להם באופן ישיר: "הדברים שלך מזויפים מאוד, אתה מדבר לחלוטין על בסיס התחושות שלך, ואינך שומר על האינטרסים של בית האל. אתה פשוט מחפש לרצות אחרים." עד כדי כך אני ישיר. כשאנשים מסוימים לא יודעים כיצד ליישם בפועל כאשר הם נתקלים במצב כלשהו, אני אומר להם ישירות: "בעניין זה עליך לפעול כך; בעניין ההוא, יישם בפועל כך." עד כדי כך אני מדבר אליהם באופן ברור. לאחר שהם שומעים זאת, אנשים שמשקיעים את ליבם בדברים ואנשים רציונליים יכולים להבין בבירור; הם לא מבולבלים ואינם אובדי עצות, ובאמת יודעים בליבם מה לעשות. כמובן, יש אנשים פזורי נפש ובעלי הבנה מעוותת שנעשים מבולבלים לאחר שהם שומעים אותי מדבר כך. לא משנה עד כמה הם מנסים להקשיב, הם לא יכולים להבין את דבריי או את העקרונות; הם עדיין זקוקים לכך שאביא דוגמאות ואסביר דברים בפירוט. אבל אפילו אם אני מביא דוגמה ומלמד אותם שוב, הם עדיין לא יכולים להבין ואינם יודעים כיצד ליישם בפועל. הסיבה לכך אינה שלא הסברתי דברים בבירור, אלא בגלל שהאיכות שלהם ירודה מדי והם עצמם מבולבלים מדי. בקיצור, העיקרון שלי כשאני מדבר הוא לגרום לכך שלאחר שאתם מקשיבים לדבריי, לא תהיו מבולבלים, יהיה לכם בראש נתיב ברור ליישום בפועל, ותדעו כיצד ליישם בפועל במדויק. זוהי מטרתי כשאני מדבר אליכם.

במסגרת עיקרון זה של אי-פיתוי אנשים, מלבד שלושת הביטויים האלה – לא לדלות מידע מאנשים, לא להדיח אנשים ולא להסית אנשים – יש ביטוי נוסף: לא לדבר באופן מעורפל. מה פירוש הדבר לדבר באופן מעורפל? פירוש הדבר לומר דברים מטעים, לא לדבר במונחים ברורים וחד-משמעיים, לגרום לדברים להישמע מעורפלים, ולומר דברים שנשמעים נכונים, אך אינם ניתנים ליישום בפועל או לביצוע, והם אינם אלא דיבורי סרק. זה נקרא לדבר באופן מעורפל ולא ברור. אם כן, לא לדבר באופן מעורפל פירושו שדבריו של אדם חפים מהתכונות האלה ואין בהם את המהות הזו; אלא, הם ברורים ופשוטים, מדויקים במשמעותם, והם נותנים לאדם נתיב ללכת בו. אתה מבין, כשאני משתף על היבטים שונים של האמת, בכל פעם שאני מציג נושא חדש, אני מנסה קודם כל לספק לך הגדרה להיבט זה של האמת. מהי מטרתי בכך שאני מספק לך הגדרה? מטרתי להבהיר לך את המושג ולאפשר לך לדעת מהי ההגדרה המדויקת של האמת שעליה אני מדבר. כאשר ההגדרה המדויקת הזו תהיה ברורה לך ותוכל לזהות אותה במדויק, יהיו לך מטרה וכיוון. כאשר אני משיג את התוצאה הזו אצל אדם באמצעות ההגדרות שאני מספק לו, הוא מסוגל לדעת ביתר בהירות בליבו מה עליו ליישם בפועל ובמה עליו לדבוק. לאחר מכן אני נותן כמה דוגמאות ספציפיות. מטרתי במתן דוגמאות היא לעזור לאדם להשיג בהירות רבה יותר לגבי היבט זה של האמת, לעזור לו לרכוש ידע מדויק לגביו, ולעזור לו לדעת כיצד ליישם אותו בפועל. כך דבריי ישיגו את השפעתם ואת מטרתם. מהי הדרך הטובה ביותר להשגת מטרה זו? לאפשר לך לדעת באמצעות הגדרות ודוגמאות באילו עקרונות-אמת עליך לדבוק. אמנם יש אנשים רבים שאין להם הבנה רוחנית ואינם יכולים להבין את עקרונות-האמת במסגרת הדברים הנידונים, והם יודעים רק כיצד לפעול לפי תקנות מסוימות, אך לכל הפחות, התקנות שלפיהן הם פועלים ברורות. לדוגמה, כשאני משתף על היבט מסוים של עקרונות-האמת, אני עשוי להביא כמה דוגמאות ולומר שלא בריא לאדם לאכול דברים מסוימים, ושבחירות מסוימות שהאדם עושה ודברים מסוימים שהוא עושה הם שגויים. אנשים שיש להם הבנה רוחנית ויכולת הבנה ידעו אז: "אם כך, זוהי ההבנה המדויקת של דברים מסוג זה. עכשיו אני מבין את העקרונות ואני יודע כיצד ליישם בפועל, כיצד לבחור, ומה לקבל או לדחות." אולם, כאשר אנשים שאין להם הבנה רוחנית שומעים זאת, הם אומרים: "הבנתי. האל לא מרשה לנו לאכול את זה, והוא לא מרשה לנו להשתמש בזה." הביטויים של האנשים האלה שאין להם הבנה רוחנית ממחישים גם הם דבר-מה: הם מראים שהדוגמאות שאני נותן הן ספציפיות מאוד ושאלה דברים שאדם עשוי להיתקל בהם בחייו האמיתיים. הן לא חלולות כלל, והן לא תיאוריות, סיסמאות או ידע עמוק.

האל בהתגלמותו לא מדבר באופן מעורפל או דו-משמעי; הדבר נכון לא רק כשאני משתף במהלך כינוסים, אלא גם כשאני מדבר איתכם באופן רגיל. לפעמים אני מדבר על חובותיכם, לפעמים על עבודת הכנסייה, ולפעמים אני מדבר על מצביו המושחתים של אדם ועל הסטיות שיש לו כשהוא מיישם בפועל. לא משנה על איזו סוגיה אני משתף, אני תמיד מבסס את השיתוף שלי על המצבים שלכם, על שיעור קומתכם ועל בעיותיכם הנוכחיות. כשאני משתף איתכם, אף פעם אינני משמיע סיסמאות; אלא, אני מספק הסברים ספציפיים ומבהיר דברים בפירוט, ולאחר מכן מצביע בפניכם על נתיב עבורכם. לפעמים אני מדבר כל כך הרבה עד שאפילו אני מרגיש שאני מאריך בדברים, אבל בסופו של דבר אתם עדיין מבינים. זו תוצאה טובה למדי. למה אני מתכוון כשאני אומר זאת? כוונתי היא שכאשר אני משתף איתכם על דבר-מה בחיי היום-יום, גם אם השיתוף מסתכם רק בהטלת משימה פשוטה עליכם, אני מוודא שדבריי ברורים לכם ושאתם מבינים אותם, ושאין בהם כל ערפול. מה פירוש הדבר שאין כל ערפול בדבריי? פירוש הדבר שאינני משמיע רעיונות שנשמעים נעלים, אינני מדבר כמו ביורוקרט, אינני מדבר באמירות כלליות ובדוקטרינות, ואינני אומר דברים ריקים ויהירים. משמעות הדברים שאני אומר מוגדרת וברורה, ללא כל דו-משמעות. לא זו בלבד שאני מדבר בבירור ובפשטות, אלא שאני גם מאפשר לכם לדעת כיצד ליישם בפועל. לדוגמה, כשאנו חיים מעבר לים, אם עלינו לבנות בחצר מבנים מסוימים לשימוש יום-יומי, אומר לאדם המטפל בכך לברר מול משרדי הממשלה מהן הדרישות והתנאים לבניית מבנים כאלה. לאחר שהוא יבין הכול בבירור, עליו לבנות את המבנים אך ורק על פי התנאים והמפרטים הנדרשים על ידי משרדי הממשלה. אם איננו יכולים לעמוד בתנאים הנדרשים הללו, נוכל פשוט לבחור שלא לבנות אותם. בעת הטיפול בעניין זה אני אומר לאותו אדם כמה דברים שעליו לשים לב אליהם, וגם מורה לו כיצד להתמודד עם מצבים מיוחדים מסוימים שייתכן שלא חשב עליהם. אני אומר הכול בבירור, ולאחר שהוא שומע את דבריי הוא יודע כיצד לטפל בעניין. כשאנשים מסוימים מטילים משימות על אחרים, הם מדברים באופן מעורפל ולא ברור; הם לא עושים דבר מלבד לדבר כמו בירוקרט ולהשמיע דוקטרינות ודברים ריקים. לדוגמה, כשהם מארגנים שמישהו ילך למשרד ממשלתי כדי לטפל בעניין כלשהו, הם פשוט אומרים: "לך למשרד הממשלתי וברר אילו תקנות יש בעניין." לאחר שהאדם המטפל בעניין שומע זאת, הוא לא יודע מה לעשות או כיצד עליו לברר את העניין; הוא פשוט שואל אנשים מסביב וזה הכול, ובסופו של דבר אינו משיג שום תוצאות. האם הטלת משימות על אנשים באופן הזה אינה התנהלות בירוקרטית? (אכן). כשאני מבצע עבודה ספציפית, אשתף על הבעיות הקיימות בעבודה ואפתור אותן, כמו גם את הבעיות הצפויות ואת הבעיות שאתם מעלים, אחת לאחת. כשאני משתף על כל בעיה, ראשית, מטרתי היא לפתור אותה על פי עקרונות-האמת; ובנוסף, כאשר מעורבים מצבים מיוחדים מסוימים, אטפל בהם ואשתף עליהם בהתאם. העקרונות שאני מציג והתוכן שעליו אני משתף לעולם לא מעורפלים. לכל הפחות, המניע שלי הוא לשאוף לבהירות, לתת לך עיקרון רחב כדי שכאשר תיתקל בדברים כאלה, תוכל ליישם את העיקרון הזה ולפעול לפיו. כך מובטח שיהיה לך נתיב ללכת בו, ושכאשר תיתקל בדברים בחיי היום-יום לא תהיה אובד עצות אלא תדע כיצד לטפל בבעיות ולבצע עבודה. אינני נושא נאומים שנשמעים נעלים על דוקטרינות ותיאוריות מטעות כדי להוליך אותך שולל או לדכא אותך, ואינני מלמד אותך פיסות ידע או תיאוריה מטעות כדי לגרום לך לקבל ולהתמסר; אינני עושה זאת. מעולם לא הושבתי אנשים מולי כדי שיקשיבו לי מדבר במליצות על תיאוריות, רק כדי שלאחר שאסיים לדבר כולם יישארו מבולבלים לחלוטין וירגישו כאילו הבינו והרוויחו דבר-מה, אך בה בעת ירגישו גם כאילו שום בעיה לא נפתרה וששעות השיתוף האלה היו בזבוז זמן. אינני עושה זאת. אם יש לכם בעיות, אני פותר אותן; אם אין לכם שום בעיות, אני מנסה כמיטב יכולתי לא להפריע לכם. כל מה שאני אומר לכם הוא ספציפי מאוד. לדוגמה, כשיש בעיות בעבודת המזמורים אני משתף איתכם על הסוגיות הנוגעות למזמורים. אף על פי שלא למדתי את הידע המקצועי הרלוונטי בתחום זה, אני יכול לשתף על העקרונות. כשיש בעיות בעבודת התרגום, אף על פי שאינני בקיא באנגלית, אשתף איתכם על עקרונות התרגום ואעזור לכם לפתור את הבעיות העקרוניות שאינכם יכולים לטפל בהן, ואשאף להבטיח שבאמצעות השיתוף שלי תוכלו להבין כמה עקרונות של יישום האמת בפועל. אולי לאחר שתקשיבו לי לא תבינו אמיתות עמוקות או תעלומות כלשהן, אבל כן תכירו היבט של העקרונות ליישום בפועל או נתיב לפתרון בעיות בעבודה שבה אתם עוסקים – זו התוצאה שאני שואף להשיג בכם כשאני מקיים איתכם אינטראקציה, מתקשר איתכם ומטפל בעניינים יחד איתכם.

יש פריט נוסף הכלול בנושא - לא לדבר באופן מעורפל: כשמדובר בהבחנה בסוג מסוים של אדם או בסוג מסוים של דבר, העקרונות שעליהם אני משתף איתך נועדו לעזור לך לזהות בבירור את מהותו של אותו סוג אדם ואת טבעו של סוג הדבר הזה, ולעזור לך להשיג בהירות בליבך לגבי מהותו של אותו סוג אדם, וטבעו של סוג הדבר הזה, וכן כיצד עליך להתייחס אליהם ואילו נקודות מבט וגישות נכונות צריכות להיות לך לגביהם. מטרתי בשיתוף על סוגיות אלה היא לעזור לך לאמץ נקודות מבט, גישות ועמדות נכונות כלפי כל מיני אנשים, מאורעות ודברים, ובכך להבטיח שכאשר תקיים עקרונות, תקיים את העקרונות הנכונים ולא עקרונות שגויים. מטרתי היא לאפשר לך להבחין באנשים, במאורעות ובדברים כדי שתדע בדיוק מהי המהות ומהם פניהם האמיתיים של כל מיני אנשים, מאורעות ודברים; לאפשר לך להכיר דברים חיוביים ובו בזמן להכיר גם דברים שליליים ולעזור לך לאמץ עמדה נכונה משלך, ולא משנה באילו סוגי אנשים, מאורעות ודברים תיתקל בחיי היום-יום שלך. מה פירוש הדבר לאמץ עמדה נכונה? פירוש הדבר שתוכל לנקוט את העמדה הנכונה כדי לדבוק בעקרונות, לא לנקוט גישה של פשרה, ולא להיות אדם מבולבל, פזור נפש, או אדם שמחפש לרצות אחרים. אתה מבין, בהתחלה, כשהנחש פיתה את אדם וחוה, הוא אמר להם: "האל לא מרשה לכם לאכול מפרי עץ הדעת טוב ורע. האל אמר שלאחר שתאכלו ממנו מות תמותו, אבל למעשה, לא בהכרח תמותו." אף על פי שההצהרה הזו של הנחש הייתה מעורפלת מאוד, הייתה לה השפעה מפתה על אדם וחוה, והיא הביאה לתוצאה הרסנית. מה הייתה התוצאה הזו? אדם וחוה כבר לא הקשיבו לדברי האל, כבר לא האמינו לדברי האל, כבר לא החזיקו בעמדה נכונה, וכבר לא שמרו על עמדתם המקורית ועל עקרונותיהם המקוריים. במקום זאת, על בסיס הספק שלהם באל, הם לא האמינו להוראותיו ולא האמינו שימותו אם יאכלו מפרי עץ הדעת טוב ורע. ואז הם התחילו לפתח מחשבות, ותוך כדי כך הם הושיטו יד וקטפו מפרי עץ הדעת טוב ורע. זה היה תהליך של פיתוי, וזו הייתה גם תוצאת הפיתוי של אדם וחוה. תהליך הפיתוי הזה כלל את הדברים הבאים: הם הקשיבו לדברי השטן והאמינו להם, פיתחו מחשבות, התחילו להטיל ספק באל, וכבר לא האמינו לדברי האל. תוצאת הפיתוי של אדם וחוה הייתה שהם פעלו בניגוד לדברי האל ואכלו מפרי עץ הדעת טוב ורע. אף על פי שהנחש לא אמר: "בהחלט לא תמותו אם תאכלו ממנו; מה שהאל אמר שגוי והוא מרמה אתכם", בהצהרתו של הנחש כי "לא בהכרח תמותו אם תאכלו ממנו", ה"לא בהכרח" הזה היה ניסוח מעורפל. הניסוח המעורפל הזה היה מפתה במהותו; הוא גרם לאדם להטיל ספק באל ולא להאמין לדבריו. הניסוח המעורפל הזה גם גרם לאדם לאבד את עמדתו הנכונה, כמו גם את הדחף והאמונה שלו לדבוק בעקרונות. מה קרה בסופו של דבר? האדם עלה על נתיב הפיתוי על ידי הנחש, בגד באל וחי בחטא. לאור זאת, לביטוי "לא בהכרח" שאמר הנחש כשפיתה את האדם הייתה פשוט השפעה שלילית גדולה מדי. הוא לא הכחיש באופן ישיר את דברי האל ולא אמר ישירות לאדם לא להקשיב לדברי האל, והוא לא אמר ישירות לאדם לחשוד ולהטיל ספק באל, וקל וחומר שלא אמר לאדם באופן חד-משמעי ש"לא תמות לאחר שתאכל מהפרי". ובכל זאת, די היה בביטוי מעורפל כמו "לא בהכרח" כדי לגרום לאדם לפתח מחשבות, להוליך אותו שולל ולפתות אותו לאכול מפרי עץ הדעת טוב ורע. אלה ההשלכות שניסוח מעורפל הביא על האדם. מאין הגיע הביטוי המעורפל הזה, "לא בהכרח"? בראשית הדברים, ביטוי זה הגיע מהדברים שאמר הנחש כשפיתה את חוה. לפני כן, אינך יכול למצוא בהוראות המעטות שנתן האל לאדם וחוה ולו מילה מעורפלת אחת, ואף לא רמז קל ביותר לערפול. כלומר, כל דברי האל כנים, אמיתיים ומדויקים. כל משפט שהוא אומר מייצג עמדה נכונה, ונקודת מבט נכונה ומדויקת, ועל כל אלה האדם צריך לשמור, להתמסר לעד, מבלי להטיל בהן ספק לעולם. אין בדברי האל שום דבר מעורפל, ולכן אין בהם שום דבר שמפתה את האדם. אם נדבר במובן שלילי, דברי האל לא מכילים שמץ של פיתוי או מרמה כלפי האדם; במובן חיובי, אפשר לומר שכל דברי האל נועדו להגן על האדם ולשמור עליו, ויש בכוחם לשמר את חיי האדם ולשמור על הקשר האינטימי ביותר בינו לבין האל. לעומת זאת, הביטוי המעורפל הזה של הנחש – "לא בהכרח" – קרע לחלוטין את הקשר הזה, הרחיק לגמרי את האדם מהאל, גרם לו להטיל ספק באל ולהתרחק ממנו, וגרם לו להתבייש להיראות בפני האל. על יסוד זה, הנחש המשיך לפתות, להשחית ולהרוס את האדם. אם נשפוט על פי הקטע המכיל את הוראותיו של האל לאדם וחוה, מהות דברי האל ומטרתו בדבריו מועילות לאדם במידה עצומה – הקשבה לדברי האל והתמסרות לו היא העמדה שצריכה להיות לאדם, וזהו גם עקרון-אמת שעל האדם לדבוק בו לעד. האל תמיד אוהב, דואג, מגן ומוקיר את האדם, בעוד שמטרתו של השטן בדבריו ובמעשיו היא לפתות ולהשחית את האדם, לפתות אותו להטיל ספק באל ולהתרחק ממנו, ואז לפתות את האדם לסגוד לו ולהביא להשחתתו. מכיוון שלאל בהתגלמותו יש את חיי האל ואת מהות האל, גם הוא מחזיק בביטוי ספציפי זה ובעיקרון הזה של לא לדבר ולא לפעול בצורה מעורפלת. באמצעות כל הדרשות שאני נושא, ובאמצעות האינטראקציה שלך עם האל בהתגלמותו בחיי היום-יום שלך, תגלה בוודאי בהדרגה שבכל האמיתות שהאל מספק לאדם אין כלל אוצר מילים מעורפל מהסוג שאתה מוצא בדברי השטן, ואין שום ביטויים מעורפלים כמו אלה שהשטן משתמש בהם, נכון? (כן). לא לדבר בצורה מעורפלת זהו גילוי של הכנות והנאמנות של האל כשהוא מדבר ופועל, וזהו גם גילוי של מהות האל. כלומר, לאל אין מהות מהסוג שיש לשטן כשהוא מדבר כדי לפתות את האדם; מהות האל חפה מכך. לכן, גם אם דברי האל בהתגלמותו אינם מפורטים או ברורים מאוד כשמדובר בדברים שוליים מסוימים, בשום אופן הוא לא ישתמש במילים המעורפלות הדומות לאלה שבהן השטן משתמש כדי לפתות את האדם, ובשום אופן הוא לא ישתמש בסוג של שפה, בצורת דיבור או בדרך פעולה שיותירו אותך אובד עצות או יגרמו לך לחשוד באל ולהתרחק ממנו. אדרבה, לא משנה כיצד האל מדבר ומה הוא אומר, המטרה הסופית שהוא שואף להשיג היא שתתקרב יותר ויותר לאל, שתבין מתוך דבריו את כוונותיו, שיהיו לך מחשבות והשקפות נכונות ועמדה נכונה, ושתהיה חדור מוטיבציה רבה יותר לדבוק בעקרונות-האמת. זהו היבט אחד של העניין. בנוסף, האל שואף שיהיו לך מטרה, כיוון נכון בחיים וכיוון להתקדמות מתוך הדברים הברורים והמפורשים האלה. כמובן, נקודה חשובה עוד יותר היא שכאשר יהיו לך נקודות מבט ועמדות נכונות כלפי כל מיני אנשים, מאורעות ודברים, ותדבוק בעקרונות-האמת, תזכה להגנתו ולדאגתו של האל, ולאחר מכן תזכה להכרתו של האל ולקבלתו. אם כך, האם לא תפיקו מכך תועלת? (אכן). עצם העובדה שדברי האל ומעשיו אינם מעורפלים הביאה לכם תועלת כה רבה. האם כבר התחלתם להכיר בכך במידת מה? (כן). אילולא אמרתי לכם את כל הדברים האלה, ייתכן שלא הייתם מכירים בכך במשך כל חייכם. הייתם פשוט מרגישים: "דבריך הם האמת. דבריך מדויקים ואובייקטיביים יחסית, ואתה מבין אותנו לעומק באופן יחסי", אבל כנראה לא הייתם מסוגלים להכיר בכך שהאל בהתגלמותו לא מדבר בצורה מעורפלת, נכון? (נכון).

יש ביטוי נוסף לכך שהאל בהתגלמותו לא מדבר בצורה מעורפלת והוא, שבנושאים השונים שאני משתף איתכם, בין אם הם נוגעים לעבודה מקצועית או להיווכחות בחיים, השיתוף שלי לא כולל ידע, פילוסופיה או תיאולוגיה כלשהם – הוא חף לחלוטין מהדברים האלה. גם אם מדובר בפריט הקשור לעבודה מקצועית, ברוב הדברים שעליהם אני משתף, העיקר בדבריי הוא להסביר לכם כיצד לתפוס את עקרונות-האמת הרלוונטיים, וכיצד ליישם נכונה את הידע והמיומנויות המקצועיים בתחום זה, כדי שתוכלו לשאת עדות טובה יותר לאל ולבצע את חובתכם באופן שעומד בדרישות. אינני מחדיר בכם ידע. לפעמים אני חולק איתכם מעט ידע כללי, כגון ידע כללי למניעת הצטננות: הקפידו ללבוש בגדים חמים בחורף. אל תתקררו. כשהחלון פתוח, אל תשבו קרוב אליו כדי להימנע מישיבה ברוח פרצים. כל אלה הם דברים הקשורים לידע כללי. למה מתייחס המושג ידע כללי? (לניסיון חיים מסוים שצריך להיות לאדם בחיי היום-יום שלו.) זהו ניסיון חיים ותובנה לגבי האופן שבו אדם צריך לשמור על בריאותו, נכון? (כן). אינני מחדיר בכם ידע חברתי או ידע תיאולוגי. מדוע אינני מחדיר בכם את הדברים האלה? (הדברים האלה לא מביאים לנו שום תועלת.) זו תשובה שמתייחסת לצד אחד של העניין. מה עוד? (ידע חברתי הוא משל השטן; האל לא יחדיר בנו את הדברים האלה כדי להוליך אותנו שולל.) אימרו לי, האם יש בי משהו שהוא משל השטן? (לא). על מה אני מדבר כשאני משתף ומשוחח איתכם? (הכול דברים חיוביים והכול האמת.) הידע, הפילוסופיה, ההיגיון, הטיעונים והתיאולוגיה של השטן – אף פעם אינני מנסה ללמוד את הדברים האלה, ולא תמצאו אותם בי. יש אנשים שאומרים: "מדוע אינך מנסה ללמוד קצת מהם?" זה באמת לא תחביב שלי. אינני אוהב את הדברים האלה. אני חש שאט נפש וסלידה כשאני שומע אנשים מדברים על תיאולוגיה. תיאולוגיה אינה אלא דוקטרינות ותיאוריות מטעות; היא לא מעשית, נכון? יש אנשים שמכירים את כתבי הקודש על בוריים ותמיד לומדים את ספרי הנביאים וספרי נבואה – איזו נבואה כתובה בפרק ובפסוק מסוימים, כיצד היא עתידה להתגשם, ומהן התעלומות הטמונות בכך. אינני לומד את הדברים האלה אף פעם ואין לי שום צורך להשקיע מאמץ בלימוד שלהם. אני סולד מהדברים האלה מטבעי. כשאני נתקל בדברים בחיי היום-יום, אני פשוט מהרהר כיצד לפעול כראוי, כיצד לפעול כך שניתן יהיה לפתור את הסוגיות האלה, ומהי הדרך הטובה ביותר לפתור אותן. יש אנשים רבים שכאשר הם נתקלים בדברים, הם מתלוננים, חשים חרטה, או נעשים מבולבלים, או שהם פולטים דוקטרינות נעלות ומשמיעים סיסמאות. כאשר אני נתקל בדברים, אני מהרהר ברוגע בדרך הראויה לפתור אותם; אני מהרהר בפתרונות. לכן, כשאני מדבר ומשתף איתכם, אני אוהב לדבר על דברים אמיתיים, על דברים שעולים כשאתם מבצעים את חובותיכם, ואפילו על דברים הקשורים לחיי היום-יום, כגון אנשים, מאורעות ודברים מסוימים, צרכים בסיסיים, וכן הלאה. אני מדבר רק על דברים אמיתיים. אינני נושא נאומים שנשמעים נעלים ומלאים בדברי סרק. לאחר שתבלו איתי זמן רב, תראו שאני מתייחס ברצינות רבה ובכנות לדברים אמיתיים ולבעיות אמיתיות בחיים. זה פשוט סוג האדם שאני. אינני מדבר בערפול על שום דבר – בייחוד כשמדובר בביצוע חובתכם או בהיווכחותכם בחיים, הדבר נכון אז על אחת כמה וכמה, נכון? (כן). זהו היבט אחד של דיבור ללא ערפול.

העובדה שהאל בהתגלמותו לא מדבר בצורה מעורפלת נוגעת גם לנושא שהאל לא מפתה אנשים. משמעות הדבר שהאל לא מדבר בצורה מעורפלת היא שהדרך שבה אני מדבר ופועל ברורה מאוד. אני אומר דברים כהווייתם; אינני משתמש במילים מטעות כלשהן ואינני נוקט בדרכים מטעות כשאני עושה דברים. גם כאשר יש דברים מסוימים שלא ניתן למהר להסיק לגביהם מסקנה באותו רגע, אומר לכם: "בואו נתבונן באדם הזה במשך זמן מה. בואו נחכה קצת עם העניין הזה. לעת עתה, כל מה שאנחנו יכולים לעשות הוא מה שאפשרי מבחינה אנושית. בשלב הבא נראה לאיזה כיוון הדברים מתפתחים. נוכל לגבש תוכניות בהדרגה ולהציב מטרות על בסיס הכיוון שאליו הדברים מתפתחים." כפי שאתם יכולים לראות, אסביר לכם דברים בבירור ואציין בבירור את העקרונות שעל הפרק וכיצד עליכם לכוון את פעולותיכם. בשום אופן לא אשתמש בדברים מטעים כדי לגרום לכם להרגיש שאינכם יודעים מה לעשות או שאינכם יודעים כיצד לטפל בדברים מסוימים. גם כאשר אני מאפיין אנשים מסוימים, אני משתף על בסיס דברים מיוחדים שהם עשו ועל בסיס הביטוים השונים שלהם, כדי לעזור לכם לזהות בבירור את המהות של אדם מסוג זה ולדעת כיצד להתייחס אליו. נכון? (כן). כלומר, לעולם אינני מערב רגשות אישיים או טינות אישיות באופן הטיפול שלי בעניינים. גם כאשר אני מטפל באנשים מסוימים, אם אינכם מבינים בבירור את מהותו של סוג האדם הזה, אשתף על כך באופן ספציפי, אסביר לכם בבירור את הבעיות שיש לו, ולאחר מכן אשתמש באמת כדי לזהות לאיזה סוג של אנשים הוא משתייך ולנתח את מהותו, ובכך אעזור לכם להבין בבירור מדוע בית האל מטפל בו בדרך זו, מדוע אלה הם העקרונות של בית האל להתייחסות לאדם מסוג זה, ומדוע זוהי תוצאת הטיפול בו. גם אם יש אנשים שלא מודים בחטאיהם ולא מכים על חטא לאחר שמטפלים בהם, ואינם יודעים מדוע הודחו או נשלחו לדרכם, או מדוע הורחקו, הרי שזה פשוט משום שהם לא מכירים את עצמם ואין בהם שום חרטה. אולם באשר לסיבה לכך שבית האל טיפל בהם, ומדוע תוצאת הטיפול בהם הייתה בדרך מסוימת, עלינו לפרוס את הסוגיות בגלוי כדי שתוכלו לדעת את הפרטים שלהן, אילו בעיות יש לאנשים האלה, מהן הסיבות שבגללן בית האל מטפל בהם, ומהו הבסיס לטיפול בהם. בקיצור, בכל הדברים ששיתפתי איתכם מההתחלה ועד עכשיו, מלבד החלק שנאמר בשפת האלוהיות, שבה אנשים לא יודעים מה נאמר, לא יכולים לעמוד על טיבם של הדברים ונבערים לגבי האמת הטמונה בהם, כשמדובר בכל סוגיה הנוגעת להיווכחותכם בחיים – בין אם מדובר בחשיפת צביונו של אדם כצורר משיח או בחשיפת הביטויים והגילויים השונים של צביונותיו המושחתים של אדם – אני תמיד מצביע על הדברים האלה ומסביר אותם באופן ברור ומדויק במיוחד, ועוזר לכם לדעת אילו דברים הם חיוביים ואילו שליליים, במה עליכם לדבוק ומה עליכם לתקן, למרוד בו, ולדחות. בקיצור, העיקרון העקבי שלי כשאני מדבר הוא לשתף בבירור על האמת, על כוונות האל, על הסטנדרטים שהאל דורש מהאדם ועל ההיבטים השונים של העקרונות ליישום בפועל שבהם אנשים צריכים לדבוק, כדי שתקבלו מטרה מדויקת, כיוון מדויק, ועקרונות מדויקים ונתיב מדויק ליישום בפועל. יתר על כן, כאשר אני מדבר אליכם, אני גם משתף בבירור על התוצאה הסופית ועל הקץ הצפוי לאנשים שאינם דבקים בעקרונות השונים; בייחוד, אני אומר לכם במפורש כיצד מאופיינות הבעיות השונות הקיימות אצל כל אחד ואחד. לדוגמה, יש אנשים שמבצעים את חובותיהם כלאחר יד, אינם חותרים אל האמת, ואף פעם אין להם היווכחות בחיים. על כך אני אומר: "אופן ביצוע חובתך אופיין: אתה עובד. אם תמשיך להאמין בדרך זו ממש עד הסוף, יהיה זה בלתי אפשרי עבורך להשיג ישועה. עליך לחתור אל האמת, להשיג היווכחות בחיים, להשליך מעליך את המצב הזה של היותך עובד, ולשאוף לעלות על נתיב הישועה. המטרה בביצוע חובתך היא להשיג ישועה, ולא להשקיע מאמץ או לעמול." אתה מבין, הדברים ברורים מאוד, הלא כן? (כן). הדברים האלה מאפשרים לך לדעת בבירור מהן ההשלכות של אי-יישום האמת בפועל ואי-השגת היווכחות בחיים. בנוסף, לא משנה על איזה היבט של האמת אני משתף, אינני משתף עליו רק מזווית אחת או מנקודת מבט אחת, אלא מזוויות ומנקודות מבט מרובות, תוך שימוש בשיטות שונות ומתן דוגמאות מרובות. אני שואף לאפשר לכם להבין את עקרונות-האמת העומדים על הפרק, במקום שתבינו רק היבט כלשהו של דוקטרינה או רק תקנות, או שתלמדו על היבט כלשהו של ידע בדרך פשוטה. מאז שהאל קיים לראשונה אינטראקציה עם המין האנושי וסיפק את הוראתו הראשונה לאדם ועד היום, העיקרון של האל כשהוא מדבר נותר ללא שינוי. בין אם האל מדבר ופועל כרוח ובין אם הוא מדבר ופועל בבשר, הוא תמיד פועל לפי עיקרון זה: לדבר בבירור ובקפדנות. מנקודת מבט אנושית, כל הדברים שהוא אומר ומספק לאדם הם הוראות, וכמובן, הם גם אספקה. כלומר, כבני אדם נבראים, על אנשים לזכור היטב כל דבר שהאל אומר, ולדבוק בדבריו בקפדנות בחיי היום-יום שלהם, במיוחד כשמדובר בביצוע חובותיהם, ולא להתייחס לדברי האל כאל אוסף של תיאוריות תיאולוגיות. כל מילה שהאל אומר וכל היבט של האמת שהאל מספק לאדם נועדו להוביל את האדם לנתיב הנכון, ולתת לו מטרה וכיוון ברורים. אם האדם ידבק בהם, הוא יהפוך ליציר בריאה שעומד בדרישות ושהאל מכיר בו.

האם יש סוגיות נוספות הנוגעות להיבט זה של דיבור ללא ערפול? על מה עוד אתם יכולים לחשוב? בעבר, בסין, לפני ששלב עבודה זה החל באופן רשמי, כאשר כמה מנהיגים כביכול גילו שמישהו ביצע מעשה של פריצות מינית, הם היו נאחזים בכך בחוזקה. הם היו מכריחים את האדם המעורב לכרוע ברך על הקרקע ולהתוודות על חטאיו, ואותם מנהיגים היו מקשיבים לכל מה שהוא אמר. הם היו משחקים את תפקיד האל, מקשיבים למאמין הרגיל הזה כשהוא מתוודה על חטאיו, וכשהיו שומעים חלקים שלא הוסברו מספיק בבירור, הם אפילו היו לוחצים עליו לספר פרטים. למעשה, לא היה צורך לעשות זאת – כל עוד האדם מתוודה על חטאיו, מכה על חטא, ולא מתכוון לבצע אותם שוב, זה אמור להספיק. אנשים מתוודים על חטאיהם בפני האל, לא בפני אדם. אל לאנשים לשמש כשופטים, וקל וחומר שלא לנסות לייצג את האל. אבל אותם מנהיגים כביכול היו לוחצים במיוחד לשמוע את פרטי חטאיו של האדם, וגורמים לאחרים לחוש שאט נפש ואי-נוחות רק מעצם ההקשבה לכך. הם לא היו מרפים וחוקרים את האדם עד לנקודה של מבוכה קיצונית. איך אתם מרגישים כשאתם שומעים זאת? (אנו חשים שאט נפש רבה). מנהיגים כאלה הם מנהיגי שקר ויש להם מהות של אנשים רעים. הם אפילו היו רוצים לשמש כשופטים ולנהל משפטים; באמת שאין להם שום תחושת בושה! כאשר מאמינים רגילים חטאו, בייחוד כאשר היה מדובר בחטא של פריצות מינית, המנהיגים האלה גילו בכך עניין מיוחד, שאלו שאלות מפורטות ולחצו לקבל פרטים ספציפיים. לעולם הם לא היו ניגשים כך לעבודת הכנסייה, אבל כשהם גילו מקרים של פריצות מינית, המקרים הללו ריתקו אותם באופן יוצא דופן, הם היו רציניים ביותר לגביהם, וחקרו את האדם שחטא עד כדי כך שהוא ייחל שהאדמה תבלע אותו. הם אפילו הרגישו שהם מתייחסים לדברים ברצינות ושאינם מתנהגים בצורה מעורפלת, ושהם מסוגלים לבצע עבודה אמיתית. האם זה לא אבסורדי מדי? יש אנשים שחושבים שמכיוון שיש להם מעמד, הם יכולים לייצג את האל, ולכן הם מנצלים את מעמדם כדי לעשות דברים מסוימים. מכיוון שלמאמינים רגילים אין יכולת הבחנה רבה, הם לא יודעים להבחין בין טוב לרע ואינם יודעים מהן דרישותיו של האל מהאדם, הם היו מצייתים לכל מה שאותם מנהיגים כביכול ביקשו מהם לעשות, וחשבו שאםלא יצייתו למנהיגים, תהיה זו מרידה באל. אפילו כשנחקרו עד כדי מבוכה קיצונית, הם לא התלוננו, ואף האמינו שהם מתמסרים לאל ושהם כנים וגלויים כלפיו. אותם מנהיגים כביכול חשבו: "קרה דבר כה חמור – איננו יכולים לטפל בו בצורה מעורפלת. ביצעת מעשה של פריצות מינית; כל הפרטים חייבים לצאת לאור. עליך להתוודות על חטאיך בפני כולם!" בסופו של דבר הם היו חוקרים את האדם עד שהיה נבוך וכאוב ביותר, עד כדי כך שהוא אפילו לא רצה לחיות יותר. מה דעתכם על העבודה שהם עשו? (היא לא נעשתה היטב). האם ראיתם אותי אי פעם עושה דברים כאלה? כשאני מקיים איתכם אינטראקציה, האם אי פעם ניסיתי לברר על העניינים הפרטיים שלכם? (מעולם לא). אימרו לי, האם אני רוצה לדעת על העניינים הפרטיים שלכם או על מעשים רעים שעשיתם בסתר? אינני רוצה לדעת על הדברים האלה. כשאני אומר שאינני רוצה לדעת עליהם, האם אני מעמיד פנים, או שמא אין לי הזדמנויות לגלות את הדברים האלה? (לא זה ולא זה; האל לא רוצה לדעת עליהם). אינני רוצה לדעת עליהם משום שאין לי עניין בהם ומשום שאין לי שום צורך לדעת עליהם. אם יש לכם בעיות כלשהן, עליכם להתפלל לאל בעצמכם ולחפש אל האמת כדי לפתור אותן; זו הדרך הטובה ביותר. כאשר אנשים מסוימים נעשים מנהיגים, הם רוצים לנצל את מעמדם כדי לעשות דברים שאנשים בעלי מעמד נוהגים לעשות, ומנסים לחדור למחשבותיהם ולענייניהם הפרטיים של אנשים. הם לא מבצעים שום עבודה אמיתית שמנהיגים ועובדים צריכים לבצע, ובכל זאת הם רציניים למדי בנוגע לחיטוט בענייניהם הפרטיים של אנשים. הם אפילו חושבים שכאשר הם מבצעים כך עבודה, כולם נשבים בקסמם; הם מרגישים מכובדים למדי. האם לאנשים כאלה יש היגיון כלשהו? הם נטולי היגיון לחלוטין, ואין להם שום אנושיות.

מתוך דברי האל ומעבודתו, כל אחד יכול להיווכח בעובדה שהאל לא מדבר בצורה מעורפלת. אם אתה מעריך בכנות כל משפט שהאל אומר וכל אמירה שלו, ומעריך וחווה בכנות את העבודה שהאל מבצע עליך, תאמין עוד יותר שהאל נאמן ושעבודתו ודבריו מכילים את אהבתו ודאגתו לאדם. האל מעולם לא הוליך שולל את האדם כאשר סיפק לו חיים. כלומר, האל מעולם לא נתן לאדם הדרכה שגויה או הדגמות שגויות, ואף פעם לא אמר אמירות שגויות, וקל וחומר שלא אמר אמירות מטעות שגורמות לאדם להיות מבולבל. אלא, לא משנה מהו התוכן או באיזה היבט של האמת מדובר, הוא מספק לאדם ללא לאות אמירות חיוביות ונכונות. אפילו כשמדובר בתוכן הנוגע לחיי היום-יום של אנשים, אחלוק כמה פיסות של ידע כללי על החיים, תוך התבססות על ניסיוני האישי. במיוחד כשאני מדריך אנשים צעירים, אתן להם כמה פיסות של ידע כללי לחיים כדי שיימנעו מסטיות מיותרות, ולא יאמצו דרכי חיים שגויות ולא יפתחו הרגלי חיים שגויים. לכן, בין אם מדובר בשיתוף על האמת או בחיי היום-יום, האל בהתגלמותו משמש לחלוטין כדי לספק לכם, לתמוך בכם ולעזור לכם. בכל הנוגע לביצוע עבודה ושיתוף על האמת על ידי האל בהתגלמותו, העבודה שהוא עושה והדברים שהוא אומר ראויים לכך שתדבקו בהםושתתמסרו אליהם לחלוטין ובאופן חד-משמעי. זאת משום שהדברים האלה באים מחיי האל וממהותו – הם מדריכים אתכם אל נתיב הישועה, והם דברים שמדריכים אתכם לפנות אל האל. אינך חייב לקחת ללב כמה מהדברים שאני אומר בחיי היום-יום, אבל באשר אליי באופן אישי, המניע שלי הוא בהחלט לא לפגוע באיש. גם אם אינני אוהב במיוחד את האישיות שלך, את הצביון שלך, את הדרך שלך לעשות דברים, או היבט כלשהו בך, בשום פנים ואופן לא אפגע בך, ולעולם לא אעשה שום דבר כדי לפתות אותך כפי שעשה הנחש. לא אפתה אותך ללכת בנתיב שגוי או רע, וגם לא אפתה אותך להידרדר, לבצע חטאים, או לעשות דברים שמתנגדים לאל; בשום אופן לא אעשה זאת. גם אם יש בך דבר-מה שאינני אוהב במיוחד או שאינו תואם לאישיות שלי, וגם אם לא אתרועע ולא אתקשר איתך בחיי היום-יום, בהתחשב בזהותי, בהחלט אתייחס אליך כראוי. אם אתה מחפש דבר-מה הכרוך באמת או בהיווכחות בחיים, בהחלט אומר לך באופן ברור ושאינו מעורפל מהו הנתיב ליישום בפועל. דבר אחד ודאי: גם אם אינני אוהב אותך, לא אוליך אותך שולל. אתייחס אליך בדרך הנכונה. אם אתה מוכן לחתור אל האמת ולעלות על נתיב הישועה, אשתף איתך על העקרונות ליישום בפועל שבהם עליך לדבוק; דבר זה ודאי.

הנושא של אי-פיתוי אנשים על ידי האל כרוך גם באופן שבו בני אדם מתייחסים לאל בהתגלמותו, נכון? (כן). מכיוון שהגילויים האלה של צביונות מושחתים – הדחת אנשים, הסתת אנשים, ניסיון לדלות מידע מאנשים ודיבור בדו-משמעות ובמעורפל – נפוצים מאוד אצל האדם וכולם גילויים של המהות המושחתת של המין האנושי, האדם מתייחס לאל בהתגלמותו באותן שיטות, פרספקטיבות ונקודות מבט. לכן, הכרחי שהאדם יכיר את ההיבטים האלה, וכן הכרחי להסביר לו בבירור את הביטויים האלה שמציג האל בהתגלמותו: לא להדיח אנשים, לא להסית אנשים, לא לדלות מידע מאנשים ולא לדבר בצורה מעורפלת. לאחר שהאדם יבין הדברים האלה, הוא יכיר את האל בהתגלמותו באור חדש. מצד אחד, הדבר יכול לאפשר לאדם להכיר יותר את ההיבטים של האל בהתגלמותו הכרוכים במהות האל, ולאפשר לו להכיר ולהבין טוב יותר את האל שבשמיים. מצד שני, הדבר גם יכול למנוע מבני אדם להתייחס לאל בהתגלמותו כפי שהם מתייחסים לבני אדם מושחתים אחרים. שיתוף על הדברים האלה יעזור מאוד לאדם להתייחס לאל בהתגלמותו בדרך הנכונה, וגם יעזור לו מאוד לתקן את גישתו כלפי האל, ויאפשר לו להתייחס לאל בהתגלמותו בגישה ובשיטות הנכונות. באופן דומה, התייחסות נכונה לאל בהתגלמותו תעזור לאדם להתייחס גם לבורא בדרך הנכונה. כלומר, אם אתה רוצה להתייחס לבורא בגישה הנכונה ובשיטות הנכונות, ואם אתה רוצה לבסס יחסים רגילים עם הבורא כיציר בריאה, ולהתייחס לבורא בגישה הנכונה של יציר בריאה, אזי תחילה עליך להתייחס לאל בהתגלמותו בגישה ובשיטות הנכונות. כאשר תתייחס לאל בהתגלמותו בגישה ובשיטות הנכונות, תהיה לך ההזדמנות או האמצעי הבסיסי להתייחס לבורא בדרך הנכונה. לכן, אופן ההתייחסות לאל בהתגלמותו הוא משוכה שהאדם לא יכול לעקוף. אם אתה רוצה לעבור בצורה חלקה את המשוכה הזו של התייחסות נכונה לאל בהתגלמותו, עליך להכיר את מהותו ואת הרגילות והמעשיות של האל בהתגלמותו, ולהכיר ולהבין בדיוק את מהות חייו, את האופן שבו הוא מביא לידי ביטוי את חייו, ואת גילויי החיים שלו. רק כאשר תכיר ותבין את הדברים האלה תהיה לך ההזדמנות והאמצעי להתייחס לאל בהתגלמותו כראוי. זוהי משוכה שהאדם חייב לעבור באמונתו באל ובנהייה אחריו אם הוא רוצה להתמסר לאל ולעבוד אותו. אם תוכל לעבור את המשוכה הזו, תהיה לך תקווה להפוך ליציר בריאה שעומד בדרישות בעיני האל, ותהיה לך תקווה להפוך לאדם שהאל מקבל.

מלבד כמה מהנושאים שעליהם שיתפנו זה עתה, יש נושא נוסף שעליכם להבין, והוא האופן המדויק שבו האל בהתגלמותו מתייחס למעמד. זהו נושא חשוב מאוד עבור המין האנושי, שאי אפשר להימנע ממנו בניסיון החיים. הוא נוגע ישירות להלך הרוח הממשי בחייו הרוחניים של האדם, וקשןר לכל היבטי חייו. לכן, יש צורך לשתף איתכם גם על גישתו ועקרונותיו של האל בהתגלמותו בנוגע לאופן התייחסותו למעמד. בקרב המין האנושי, מעמד יכול להיחשב לנושא שאנשים לא יכולים להימנע ממנו לאורך חייהם, וזהו גם דבר שהרוב המכריע של האנשים חותרים אליו. כשמדברים על מעמד, הוא תופס מקום מסוים ונושא משקל מסוים בליבו של כל אדם. עבור כולם, מעמד הוא סמל למעמד אצילי וכן סמל למעמד חברתי ולכוח בחברה. כאשר לאדם יש מעמד, הוא יכול ליהנות מהכבוד ומאורח החיים הנעלה שהוא מביא עימו, כמו גם מההטבות ומהסמכויות השונות שהוא מעניק; לכן מעמד הוא בעל חשיבות רבה לכולם. אך לא משנה עד כמה המין האנושי מעריך מעמד, או עד כמה המעמד חשוב למין האנושי, האם האל בהתגלמותו מתייחס אליו באותו אופן? (לא). בהחלט לא. המעמד חשוב מאוד למין האנושי, אך עבור האל בהתגלמותו, האדם הרגיל הזה – כלומר, עבורי באופן אישי – המושג 'מעמד' כלל לא קיים מבחינתי ואין לי שום רצון לחתור אליו. כמובן, שאלת המעמד כלל לא עולה במחשבותיי ואינני מודע אליה כלל – אין לי שום דבר מהדברים האלה. הייתי חופשי מתחושות כאלה מאז לידתי; כלומר, מאז שעמדתי על דעתי ויכולתי להבין כיצד דברים פועלים, לא הייתה לי המודעות הזו. בין אם מדובר במעמד במשפחה, במעמד בבית הספר, או במקומי ובערכי בקרב אנשים, ליבי חופשי מהדברים האלה; פשוט אין לי את המודעות הזו. כיצד מתבטא היעדר המודעות הזה? אני אף פעם לא חושב להתחרות באחרים, ואף פעם אינני משתעשע ברעיון של תחרות על מעמד עם איש. כשמישהו מנסה להתחרות בי, אני אומר: "על מה אתה מתחרה? מה הטעם לעשות זאת?" ככל שהתבגרתי למדתי כיצד לראות אנשים ודברים בצורה ברורה יותר. בתהליך של התנסות ומפגש עם כל מיני אנשים ודברים, הבנתי שכולם אוהבים להתחרות זה בזה. אנשים מתחרים על מעמד, כוח, יוקרה ואינטרסים; אנשים מתחרים על הדברים האלה. כשהייתי צעיר, לא היה לי שום מושג לגבי תחרות על הדברים האלה. לאחר שהתבגרתי, פשוט נעשיתי מסוגל להבחין בתחרויות כאלה והבנתי מדוע אנשים התחרו בי, אך עדיין לא היה לי שום רצון להתחרות באיש. כיצד מתבטא חוסר הרצון שלי להתחרות באנשים? כשאחרים מנסים להתחרות בי, אני חושב לעצמי: "אם אתה יכול להשיג את מה שאתה רוצה באמצעות תחרות איתי, הרי שניצחת אותי; אם אינך יכול, הרי שאני ניצחתי אותך, אך אינני מרגיש שאני נעלה עליך. גם אם אנצח אותך, לא אציק לך ולא אייסר אותך; לא אפיק מכך שום תועלת וגם לא ארגיש נאצל יותר ממך." אתה מבין, זהו בדיוק סוג הלך הרוח, סוג המצב הרגיל שיש לי; כך נראים המודעות והתפיסה שלי לגבי מעמד. כך היה גם לאחר שהגעתי לכנסייה. מכיוון שהייתי די נלהב בתחילת דרכי כמאמין רגיל, וזכיתי להערכה מצד המנהיגים הבכירים, היו אנשים שהחלו לקנא בי. חשבתי: "במה יש לקנא? אם תהיה נלהב באותה מידה וגם אתה תשלם מחיר, תלמד יותר מזמורים, תתפלל יותר, תשתתף יותר בחיי הכנסייה ותעזור יותר לאחים ולאחיות, האם לא תזכה גם אתה להערכה מצד המנהיגים הבכירים?" באותן נסיבות, לא הרגשתי שההערכה כלפיי היא סוג של כבוד, סמל לכך שיש לי מעמד, או שהשגתי זהות נעלה מסוג כלשהו; לא הרגשתי שום דבר מכל אלה. מאוחר יותר, מעמדי הפך בהדרגה למיוחד יותר ויותר, והוא הלך ונעשה גבוה יותר. כשהתחלתי לעבוד באופן רשמי, עדיין לא הרגשתי שמעמדי כה גבוה, או שאני נאצל יותר מאחרים או שונה מהם. באופן סובייקטיבי, לי-עצמי לא הייתה המודעות הזו, אך האופן שבו אנשים מסוימים הסתכלו עליי והתייחסו אליי היה שונה מבעבר. רק אז הבנתי שכך מרגישים בקרב אנשים לאחר שזוכים במעמד. כשהיה לי מעמד והתחלתי לעבוד, האופן שבו אנשים הסתכלו עליי היה שונה, גישתם כלפיי כשדיברו אליי הייתה שונה, ובחירת המילים שלהם, הנימה שלהם, וכל היבט אחר היו כולם שונים. אני לא השתניתי כאדם. עדיין יש לי את אותו מראה, והאישיות שלי, הרגלי החיים שלי ואופן הדיבור שלי לא השתנו. אם כך, מדוע גישתם של אנשים כלפיי השתנתה? זוהי התשוקה של אנשים למעמד שפועלת כאן. כולם מעריכים מעמד; ברגע שהיה לי מעמד, גישתם של אנשים כלפיי השתנתה. היה זה המעמד שאנשים אהבו, לא אותי – שהרי אני לא השתניתי. הדבר היחיד שהשתנה היה תפקידי. הפכתי ממאמין רגיל שמקשיב לדרשות לאדם שנושא דרשות מהדוכן, וגישתם של אנשים כלפיי השתנתה. רק כאשר גישתם של אנשים כלפיי השתנתה, הבנתי שיש לי מעמד. אנשים דיברו אליי בנימוס רב יותר ופנו אליי בתארים מכובדים. כשישבתי שם ודיברתי, מישהו היה מוזג לי מים; כשהגיע הזמן לאכול, מישהו היה מגיש לי אוכל ומביא לי מקלות אכילה. רק אז שמתי לב שאנשים התייחסו אליי כך רק בגלל שהיה לי מעמד. אולם באשר אליי, עדיין לא הרגשתי ש"להיות בעל מעמד פירושו להיות בעל כוח; מעמד יוצר מרחק בין אדם לאחרים, מעניק לו עליונות ומאפשר לו לעשות כרצונו, לעשות כל מה שהוא רוצה". לא הייתה לי המודעות הזו, וגם לא הרגשתי כך. לכן, כשהייתי מאמין רגיל יכולתי לקיים אינטראקציה רגילה עם אנשים, וכשהיה לי מעמד, האופן שבו קיימתי אינטראקציה עם אנשים לא השתנה; עדיין יכולתי להסתדר איתם באופן רגיל.

מעמד מסמל כוח, אך מעולם לא השתמשתי בכוח כדי לדכא איש ולא השתמשתי במעמדי כדי להטיף מוסר לאיש. מעולם גם לא הרגשתי שמכיוון שיש לי מעמד, המילה האחרונה בכל דבר היא שלי ושאני יכול לנצל את מעמדי ולהשתמש בסמכות שבידי כדי לעשות את הדברים לפי רצוני. מעולם לא היו לי מחשבות כאלה, ומעולם לא פעלתי כך. אני עדיין דבק בצווים המנהליים של הכנסייה, בתקנות הכנסייה ובסידורי העבודה של הכנסייה. המושג מעמד לא קיים בתודעתי וגם אין בתודעתי שום תפיסה של שימוש בסמכות כדי לעשות דבר-מה או כדי לחפש טובת הנאה כלשהי לעצמי. מעולם לא אמרתי ולא עשיתי דברים כאלה. נניח שמישהו בא אליי ואומר שיש לו קשיים מסוימים בביצוע חובתו, ושואל אם אוכל להקצות אותו מחדש לחובה אחרת. מה היה אומר בדרך כלל אדם בעל סמכות? "כל מה שאני צריך לעשות זה רק לדבר, לא? אני הוא זה שאומר את המילה האחרונה בעניין!" זוהי מנטרה שבני אדם מושחתים משתמשים בה לעתים קרובות, אך אני מעולם לא אמרתי דבר כזה. אני אומר: "יש לך קשיים בביצוע החובה הזו, ולכן עליי לברר על המצב הספציפי. בדרך כלל הכנסייה מתאימה את הקצאות החובה של אנשים על בסיס עקרונות ועל בסיס תנאיו של האדם. עליי לפנות למנהיגים ולעובדים כדי לברר את העניין ולפתור אותו." מהם העקרונות שלי בנוגע לעניין זה? מהם השיקולים שלי? הוא הביא את העניין הזה לתשומת ליבי, ואני שמעתי רק את מה שיש לו לומר; אינני יודע מה הוא עשה או אילו ביטויים יש לו מאחורי הקלעים; אינני יכול פשוט לקבל את דבריו כפי שהם. גם אם יש לו מערכת יחסים טובה איתי או שהוא מעולם לא פגע בי, אינני יכול לסדר בעצמי באופן שרירותי את חובתו כדי להפגין את סמכותי. עליי לשאול את מנהיגי הכנסייה כיצד הוא מתנהג בדרך כלל, אם היה זה ראוי לסדר עבורו את ביצוע החובה הזו, אם למנהיגים היו שיקולים כלשהם, ואם הקצאתו לחובה הייתה מבוססת על עקרונות. אם היא התבססה על עקרונות, לא ניתן להתאים את חובתו באופן שרירותי, נכון? (כן). בשום אופן לא הייתי אומר: "כל מה שאני צריך לעשות זה רק לדבר. יש לי את הסמכות לעשות זאת. אלך להגיד למנהיגים – ותראו איך הם יעשו את מה שאומר להם." לא הייתי עושה זאת ומעולם לא אמרתי דברים כאלה. לא עשיתי דברים מסוג זה כשהייתי בכנסייה בעיר הולדתי, וגם מאוחר יותר, כשביצעתי את העבודה הכוללת של הכנסייה ונסעתי לכנסיות במחוזות שונים, גם אז לא עשיתי דברים כאלה. כלומר, מעולם לא השתמשתי בסמכות שבידי כדי להעניק טובות הנאה לאנשים ללא עקרונות; מעולם לא יצרתי תקדים כזה. בלי קשר למספר האנשים בכנסייה שלנו כיום, או לכמה גזעים הם משתייכים ומאילו מדינות הם באים, רק מבחינת זהותי, האם לא הייתם אומרים שמעמדי די גבוה? האם סמכותי אינה עצומה למדי? (אכן). בקרב המין האנושי המושחת, מעמד כזה היה נחשב לדבר עצום, וסמכות כזו הייתה נחשבת לסמכות אדירה! אדם מן השורה לא היה מסוגל להתמודד עם זה; הוא לא היה יודע כיצד להשתמש בכוח הזה, ואפילו לא היה יודע מה לאכול או מה לעשות. אך ראו כיצד אני מדבר ומקיים אינטראקציה איתכם. אני מקיים אינטראקציה עם כולם, בין אם מדובר במנהיגים ועובדים ובין אם אלה מאמינים רגילים. קיימתי אינטראקציה אפילו עם אלה שמשקיעים מאמץ ועושים עבודת כפיים, האנשים הכי פחות בולטים, ועם מאמינים חדשים. כשאני רואה שיש לכם בעיות, אני משתף ומדבר איתכם. לפעמים, כשאני מקיים אינטראקציה עם מאמינים חדשים, אני מנסה כמיטב יכולתי להסתיר מהם את זהותי. עדיף שהם פשוט יראו בי אדם רגיל. אם הם יהיו מוכנים להקשיב לי, הם יוכלו להקשיב מעט; אם לא יהיו מוכנים להקשיב לי, לא אכפה עליהם. אני נותן להם חופש. בשום אופן לא אציב את עצמי מעל אחרים וגם לא אתנשא. בשום אופן לא אציג את עצמי בפניהם כדי שיידעו מי אני, עד כמה מעמדי גבוה או עד כמה כוחי גדול, ולא אגרום להם לפחד ממני. אינני אוהב לעשות זאת ומעולם לא עשיתי זאת. לפעמים, כשאני פוגש אחים ואחיות שאינני מכיר ואני משוחח איתם, הם בוחנים אותי מכף רגל ועד ראש וחושבים לעצמם: "מי אתה חושב שאתה? למה אתה משתף איתנו?" אני רואה שהאדם הזה זר, שהוא מתייחס אליי בעוינות מסוימת, ושהוא רוצה לבחון אותי ולהתנשא עליי, אך לא אכפת לי. אם הוא מתנשא עליי ואינו מוכן להקשיב לשיתוף שלי, פשוט אקצר את השיתוף; אם הוא מוכן להקשיב לי, אשוחח איתו קצת יותר. יש אנשים שנהנים להקשיב לשיתוף שלי ומגלים בו עניין, ואפילו מבקשים ממני להישאר לארוחה ויוזמים שיחה איתי. לאחר מכן, אינני שואל אותם מאיזו כנסייה הם, איזו חובה הם מבצעים או מה מצבם; אני פשוט מתייחס אליהם באופן רגיל ונכון.

לא משנה עם מי אני מקיים אינטראקציה – בין אם אלה אנשים שחותרים אל האמת ובין אם אלה שלא חותרים אל האמת, בין שמדובר באנשים בעלי מעמד בחברה או באלה שאין להם מעמד, בין אם מדובר במנהיגים ועובדים או במאמינים רגילים – אף פעם אני לא מציב את עצמי כנעלה עליכם כשאני משתף איתכם על עבודה או כשאני מקיים איתכם אינטראקציה בחיי היום-יום. לדוגמה, אם אתה אומר שאתה צמא, אמזוג לך כוס מים. אינני צריך להתנשא ולגרום לך לשרת אותי, וגם לא אומר: "יש הבדל במעמד ובערך בינינו; בשום אופן לא אעשה עבודה כזו ולא אשרת מישהו." אין לי מחשבות כאלה. אם אתה מוזג לי מים, אני רואה בכך מעשה של אח או אחות; אם אתה צמא וזקוק לכך שאמזוג לך מים, גם אני יכול למזוג לך מים. כשאני משתף בכינוסים, יש אנשים שמחזיקים בתפיסות והם עוינים, או שיש להם גישה רעה, או שהם לא מתעניינים בי ומתעלמים ממני. במקרה כזה אני פועל לפי הנדרש; אני משתף אם יש צורך בשיתוף, ופותר בעיות כאשר יש צורך לפתור בעיות. אינני מציב את עצמי כנעלה ואינני מתנשא. גם אם אתה מחזיק בעוינות כלפיי, אני עדיין עושה את העבודה שעליי לעשות ואומר את הדברים שעליי לומר. אינך משפיע עליי כלל, ואינני מעכב את העבודה כהוא זה; גם מה שאתה אמור להשיג לא מושפע כהוא זה. אם העניין הוא חלק מכהונתי, והוא נוגע לאמת, לעקרונות ולעבודת הכנסייה, לא משנה מי פונה אליי עם בעיה, בשום אופן לא אומר: "האם הדרגה שלך גבוהה מספיק? מי אתה בכלל? האם אתה מנהיג אזורי או מנהיג מחוז? או האם אתה ראש צוות או מפקח ברמה מסוימת?" אני לא שואל את הדברים האלה. אם אתה פונה אליי עם בעיה או מדווח על בעיה עם מנהיג מסוים או לגבי היבט מסוים של עבודת הכנסייה, אשתף איתך ככל שיידרש. לא אציב את עצמי כנעלה ולא אשאל מהי דרגתך. ייתכן שלא האמנת באל זמן רב, ואתה מרגיש שמעמדך בבית האל לא גבוה, ולכן אתה נבוך מדי לשאול. אך לא כך אני רואה את הדברים; אינני מתייחס לאדם על בסיס מעמדו. לכן, בין אם אתם מנהיגים ועובדים ובין אם אתם אחים ואחיות רגילים, כשאני משתף איתכם על היווכחות בחיים או מנחה אתכם בעבודתכם, בשום אופן לא אדבר כמו בירוקרט ולא אניח לכם לנחש, וגם לא אשאל כל מיני שאלות כדי להקשות עליכם. אינני חוסך שום מאמץ כשאני מבצע את עבודתי בכם ומדבר אליכם. אני אומר את הדברים כפי שהם, ואני אומר את כל מה שאני יודע. אינני מציב את עצמי כנעלה עליכם, אינני צוחק על חשבונכם ואינני מקשה עליכם. כשאני רואה שאתם מתמודדים עם קשיים בעבודתכם ואינכם יודעים כיצד לבצע אותה, אני מספק לכם הנחיה ועצות. אני אומר ועושה דברים כדי לעזור לכם ללמוד יותר ולתפוס כמה עקרונות במיומנויות המקצועיות שלכם, וגם להשיג קצת יותר הבנה של האמת. כך אני פועל, בין אם באופן פומבי ובין אם באופן אישי. אני אף פעם לא מתנשא, לא באינטראקציה פנים אל פנים ולא בשיתוף ושיחה איתכם באינטרנט. מה פירוש הדבר להתנשא? פירוש הדבר תמיד לעטות ארשת חשיבות ולהציג נוכחות מרשימה, לגרום לכם להרגיש שאני יוצא דופן ושתלטן, ושאני מעליכם. אף פעם אינני מתנשא כך. בנוסף, במהלך כינוסים, לא חשוב לי להציג תדמית נשגבת או שלא אסבול שיפגעו בי, ואינני משחק את תפקיד האל שבשמיים; אינני עושה דברים כאלה. פעם מישהו שאל אותי אם צריך להכין שולחן מיוחד עבורי לשימוש בכינוסים. אמרתי: "אין צורך בכך; כל שולחן יתאים." ואז הוא מצא שולחן ישן מאוד, ואני פשוט הסתפקתי בו. לא אמרתי: "איזה מין שולחן מצאת עבורי! בהתחשב בזהותי, למה לא מצאת שולחן טוב עבורי? האם כך אתה מטפל בעניינים!" לא אמרתי דבר, וגם לא דרשתי להשתמש בשולחן יוקרתי או מצופה זהב; מעולם לא הייתי בררן בדברים האלה. מאוחר יותר, כשכשקיימנו כינוס באופן מקוון, ישבתי גם על שרפרף פשוט והשתמשתי בשולחן כתיבה רגיל, שעליו הייתה מנורת שולחן ומחברת כדי לרשום את הנושא ואת ראשי הפרקים של כל שיתוף. זה פשוט עד כדי כך. כשאנו מתכנסים בכנסייה, אני לובש לבוש מקצועי פשוט – בדרך כלל ז'קט, מכנסיים מחויטים ונעלי עור, ובחורף אני לובש גם מעיל צמר – לבוש רגיל מאוד, שרק נראה מעט יותר רשמי מבגדי יום-יום. הציוד היוקרתי שמשמש אותנו בכינוסים הוא רק המיקרופון, המגבר והמחשב; אלה הדברים היוקרתיים ובעלי הערך היחידים. אתה מבין, זה פשוט עד כדי כך. זאת הודות לכך שאנו נמצאים מעבר לים, בארץ שיש בה חופש אמונה והתנאים האלה קיימים. באמצעות שימוש במגבר, האחים והאחיות יכולים לשמוע אותי בבירור אפילו מפינות החדר, וכך נחסך ממני מאמץ רב כשאני מדבר. בעבר, בסין, התנאים האלה לא היו קיימים. יש לי מבנה גוף חלש וקול נמוך. כאשר אנשים רבים השתתפו בכינוס, נאלצתי לדבר בקול רם, ואפילו אז הקהל עדיין הרגיש שקולי נמוך. כאשר כינוס נמשך יום או יומיים, נאלצתי להמשיך לדבר בקול רם כל הזמן. אימרו לי, האם זה לא מעייף? (אכן). כאשר קיימנו בסין כינוסים גדולים, הייתי מתעייף מאוד. כעת כשהגענו לארץ אחרת ואנו חופשיים, הודות לשימוש במגבר אינני צריך לדבר בקול רם כל כך. זה חוסך ממני מאמץ רב, ובנוסף אנשים יכולים לשמוע בבהירות רבה. כשאני נושא בפניכם דרשות בכינוסים ומשתף על ההיבטים השונים של האמת שהאדם זקוק להם, אין בכך שום גינונים ואינני מנסה להפגין תצוגה מפוארת כלשהי. אני פשוט משתף איתכם על ההיבטים השונים של האמת שאותם עליכם להבין ושאתם זקוקים להם, כדי שתוכלו להבין אותם, להניח יסוד בדרך האמיתית, להשיג בהדרגה בהירות ולפתח עניין בהיבטים השונים של האמת, ואז תוכלו לדעת כיצד ליישם אותם בפועל, תהיו מסוגלים להפנות לאט לאט את ליבכם לאל, ולהתמסר לו. זה מספיק. האם לא כך פעלתי לאורך השנים? (אכן). הדברים שאני משתף בכינוסים מודפסים בספרים. על פי הדמיונות של בני אדם מושחתים, מכיוון שהדברים האלה הם האמת והם ביטויי האל, הם בוודאי בוטאו ברשמיות מסוימת או בתצוגה מפוארת מסוג כלשהו. למעשה, הדבר נעשה באופן רגיל מאוד. כשאני נושא דרשות בכינוסים, אין איש בסביבה שישרת אותי. כשפי מתייבש מרוב דיבור, אני מוזג לעצמי מעט מים ושותה. לפעמים אני שותה מים עם דבש כדי להרגיע את גרוני, ולפעמים אני שותה רק מים רגילים. חיי פשוטים במיוחד; הם פשוטים יותר מכפי שתוכלו לדמיין אי פעם. יש אנשים שאולי יחשבו: "אתה מעמיד פנים. מה כבר יכול להיות שחסר לך? עם זהותך ומעמדך, בלתי אפשרי שתחיה בפשטות כזו." חיי באמת פשוטים עד כדי כך. אשתמש באותה כוס שתייה במשך שנים, ואחליף אותה רק כשהיא תישבר או תהיה ישנה מדי, ואז אשתמש בכוס החדשה במשך כמה שנים נוספות. זו המציאות. מאז לידתי ועד היום כך התייחסתי למעמד. מבחינתי אין הבדל אם יש לי מעמד או לא; אני חי בצורה פשוטה ושגרתית. אנשים שלא מכירים אותי עשויים לחשוב: "יש לך מעמד ואמצעים כאלה; מי יודע עד כמה אתה מפנק את עצמך!" באמת שלא פינקתי את עצמי בשום דבר. לפעמים האחים והאחיות מביאים קצת ירקות, ואני אוכל את מה שהם מביאים. זה פשוט עד כדי כך. אינני מסבך את עניין האוכל שלי. אינני אוכל סתם כל סוג של בשר, וגם לא מאכלים מוזרים ויוצאי דופן. אני אוכל בפשטות רבה; כל מה שאני אוכל הוא תבשילים ביתיים רגילים. יתרה מכך, לאחר שעבדתי כל כך הרבה שנים, מעולם לא הרגשתי: "יש כל כך הרבה אנשים בכנסייה שלנו; אני חש כבוד ועליונות." אינני חש שום תחושה של כבוד, ואינני מרגיש שתרמתי תרומות לכנסייה, או שיש מעליי הילה. אין לי את התחושות האלה, ואינני מפיק הנאה מהדברים האלה. זרים עשויים לחשוב: "אף על פי שאתה נראה רגיל כלפי חוץ וכאדם מן השורה, בהתחשב בעבודה שאתה עושה ובמצבך כיום, כשכל כך הרבה אנשים הולכים אחריך, מעמדך גבוה מספיק וסמכותך רבה מאוד – עליך ליהנות ממעמדך, לקבל עדיפות בכל מעשיך ולחוש עליונות." אני אומר שמעולם לא הייתה לי שום תחושה של עליונות, ואינני נהנה מהטבות המעמד. אין זה אומר שאני מורד במודעות הזו או במחשבות ובתחושות האלה, אלא שהמחשבות האלה פשוט אינן בנמצא אצלי; אינני מרגיש בקיומם של דברים כאלה. לכן, כשאני נתקל לפעמים בדברים בחיים שאני יכול לטפל בהם בעצמי, אני פשוט מטפל בהם, מבלי לבקש מאחרים שיעשו אותם עבורי. מישהו עשוי לומר: "האח פלוני או האחות פלונית נמצאים בעמדה שמאפשרת להם לעזור לך לטפל בעניין הזה." אני אומר: "למה לא חשבתי על זה? למה המחשבות שלי לא הלכו לכיוון הזה?" בעיני אנשים אני טיפש מאוד ואינני יודע כיצד איך לפנק את עצמי. הם חושבים: "כשכל כך הרבה אנשים הולכים אחריך, ועם תנאים נוחים כל כך, אתה עדיין מטפל באופן אישי בעניינים פעוטים. האם אינך יודע כיצד ליהנות ממעמדך? האם אתה מעל עניינים ארציים, או שאתה מעמיד פנים? למה אינך מבין? למה אינך יודע לעשות זאת?" הסיבה לכך היא שמעולם לא הייתה לי המודעות הזו במוחי; זו עובדה.

כאשר כופרים מקבלים מעט סמכות, הם מתחילים להתנהג כאילו הם חשובים מאוד. כשהם מקבלים מעט מעמד, הם מתנהגים כאילו אין איש ששווה להם. לא זו בלבד שיש להם מכוניות פרטיות שאוספות אותם ומורידות אותם ביעדם, ואנשי צוות מיוחדים שמלווים אותם, אלא שכאשר הם יוצאים, יש גם אנשים שנושאים את התיקים שלהם ומחזיקים את בגדיהם. יש גם אנשים שרוחצים אותם, מעסים אותם, ומכינים עבורם ארוחות מזינות. לי אין שום דבר מהדברים האלה, ומעולם לא ביקשתי מאנשים להתייחס אליי כך. כאשר לבני אדם מושחתים יש מעט יכולת או שהם משיגים דבר-מה קטן, הם מתחילים להתנהג כאילו הם חשובים מאוד. הם מרגישים שיש מעליהם הילה, מתנהגים כאילו אין איש ששווה להם, ומתחילים להתנהג כבני מלוכה. כשאנשים זוכים במעמד, הם מרגישים שערכם עלה – אך מדוע הם הופכים לכל כך חסרי יכולת? הם לא מסוגלים יותר לעשות שום דבר בעצמם. אדם בריא לחלוטין וכשיר בגופו לא יכול אפילו ללכת בלי שמישהו יתמוך בו. אני אומר שבהחלט אינני זקוק לאיש שיתמוך בי. כשאני נכנס למכונית, אני נמנע ככל האפשר מכך שמישהו בקרבת מקום יפתח עבורי את הדלת. יש לי שתי ידיים ושתי רגליים – אני יכול לעשות הכול בעצמי; אינני זקוק לעזרתך. אתה מבין, כשמדובר בהתייחסות למעמד, הגישות של האל בהתגלמותו שונות לחלוטין מאלה של בני אדם מושחתים. אם נשפוט על פי הביטויים והגילויים השונים של בני אדם מושחתים, הם מייחסים חשיבות מיוחדת למעמד ואובססיביים אליו במיוחד, ובכך מעוררים אווירה ומגמה שליליות בקרב אנשים. אפשר לומר שמעמד קובע הכול לגבי אדם – הוא קובע את ערכו, את המשקל שיש לדבריו, ואת ההטבות והכוח שמהם הוא יכול ליהנות. אלה שאין להם מעמד לא ראויים לצפות לדברים האלה או ליהנות מהם, ולכן אנשים חותרים למעמד בכל כוחם. אם כן, מה מסמל מעמד בבית האל? כיצד האל מתייחס למעמד? אם האל נותן לך מעמד, הרי שהדבר שקול לכך שהאל מטיל עליך שליחות ואחריות. זהו סמל לאחריות, סמל לכך שאתה, כיציר בריאה, ממלא את תחומי האחריות שלך ואת המחויבויות שלך; אין לכך שום משמעות אחרת. אם יש לך את המעמד הזה ואתה עושה עבודה טובה במילוי תחומי האחריות שלך, הרי שלא אכזבת את ציפיותיו של האל ממך, וגם לא נכשלת בעמידה בציפיות הנובעות מהמעמד ומהאחריות שהאל העניק לך. אך אם אינך מטפל כראוי באחריות זו ואינך ממלא אותה, הרי שנכשלת בעמידה בציפיות הנובעות מהמעמד ומהאחריות שהאל העניק לך. האל נותן לאנשים מעמד אך ורק כדי לאפשר להם למלא את תחומי האחריות שלהם, להשלים את משימותיהם, ולעשות שימוש טוב יותר במעמד הזה כדי שיעשו את מה שעליהם לעשות וכדי שימלאו את תחומי האחריות המוטלים עליהם. כשהאל נותן לך מעמד, הוא לא מעניק לך כוח מיוחד כלשהו, וגם לא מעניק לך את הכוח ליהנות ממעמד או מיחס מיוחד מסוג כלשהו. יתרה מכך, אם אתה יכול למלא את האחריות הזו ולבצע כראוי את משימתך, הרי שזהותך וערכך יתאימו למעמד זה. אך אם תיכשל במילוי אחריותך, אם תיכשל בעמידה במשימה זו, ואם לא תשלים היטב את המשימה או את השליחות הזו, הרי שאינך ראוי להחזיק במעמד זה ואין לך שום ערך. אם תמלא את אחריותך, תהיה בעל ערך נאצל בעיני האל; אם תיכשל במילוי אחריותך, ערכך יהיה שפל בעיני האל. אפשר לומר שהשאלה אם אדם הוא נאצל ואם חייו בעלי ערך לא תלויה בשאלה עד כמה מעמדו גבוה או נמוך, אלא בשאלה אם הוא מילא את השליחות שניתנה לו על ידי האל ואם הוא מילא את תחומי האחריות שלו. האל מפקיד בידיך שליחות ומבקש ממך למלא את האחריות הזו, וגם נותן לך את התנאים השונים הנדרשים למילוי אחריות זו: אם תמלא את אחריותך, תעמוד במשימתך והאל יהיה מרוצה; אך אם לא תמלא את אחריותך, ובמקום זאת תאחז במעמדך ותפעל למען סיפוק האינטרסים, השאיפות והרצונות שלך, זהו הדבר שהאל סולד ממנו ומתעב אותו יותר מכול. אם תשתמש בכוח שבידיך כדי לעשות דברים אך ורק למען התהילה, הרווח והמעמד שלך, תרקום מזימות למען רווח אישי, תדכא אחרים, ותתענג על הטבות המעמד, הרי שנכשלת בעמידה בשליחות הזו שהאל הפקיד בידיך, ואינך ראוי לה. לאחר שתקבל את השליחות שהאל יפקיד בידיך, אם תמלא את תחומי האחריות שלך ותעשה את העבודה היטב, מבלי להתענג על הטבות המעמד ומבלי להשתמש במעמדך או בסמכויות של תפקידך כדי לחפש רווח אישי, הרי שתשלים את משימתך, תמלא את תחומי האחריות שלך, ותוכל לזכות באישורו של האל.

כל בני האדם המושחתים אוהבים מעמד; ברגע שיש להם מעמד, כולם מתענגים על הטבות המעמד. כשאדם הוא מנהיג ברמה כלשהיא, או שיש לו רק מעט יוקרה בקרב אנשים ויש לו מעט מאוד סמכות, הוא יתחיל להתנהג כאילו הוא אדם חשוב מאוד. מהרגע שהוא זוכה במעמד, הוא ישתמש בסמכותו כדי לחפש רווח אישי, יעשה דברים רבים שמפרים את עקרונות-האמת, ואפילו כמה דברים אבסורדיים. גם אם כמה אנשים יכולים לומר דברים ודוקטרינות, כשהם מקיימים אינטראקציה ומשתפים עם אנשים הם ינהגו במשוא פנים. אם הם רואים מישהו עשיר ובעל מעמד שתומך בהם, מסתדר איתם ומחניף להם, הם ידברו איתו יותר. אם הם רואים מישהו עני, שלא יודע להחניף, שלא מוצא חן בעיניהם, או שהוא מאמין חדש ללא יסוד, הם ימציאו תירוצים כדי להתעלם ממנו. האם יש להם עקרונות כלשהם באופן שבו הם פועלים? (לא). ברגע שיש להם מעמד הם מתחילים להתנהג כאילו הם חשובים מאוד; הם יודעים לדבר כמו בירוקרטים ולהשמיע סיסמאות, ויודעים כיצד להפגין את מעמדם ולעטות ארשת חשיבות. לאנשים יש ביטויים רבים כאלה, הלא כן? (כן). לדוגמה, אם יש בעיה שאחרים לא מבינים אך הם-עצמם כן מבינים, ואף אחד לא פונה אליהם ושואל אותם על כך, הם חושבים לעצמם: "איש מכם לא מתחנן בפניי ולא מדובב אותי, ואף אחד לא מרומם אותי או מעריך אותי. אם תתחננו בפניי, אולי אגיד לכם, אך זה עדיין תלוי במצב הרוח שלי. אם איש לא יתחנן בפניי, לא אגיד דבר; פשוט לא אתן לכם לדעת. נדרש ממני לומר רק משפט אחד, אך אם לא אגיד אותו, איש מכם לא יבין!" האם אנשים כאלה הם טובי לב? (לא). בנוסף, ברגע שלאנשים יש מעמד, הם יעשו ככל העולה על רוחם. אם הם רואים מישהו שלא נכנע להם או שיש לו תלונות עליהם, הם יהרהרו כיצד לייסר, לתקוף ולהכניע את האדם הזה. אתה מבין, לי יש מעמד וסמכות, אך האם יש לי את הביטויים האלה באופן ההתייחסות שלי לאנשים, כולל לכופרים? (לא). אנשים רעים יחשבו על דרכים לזלזל ולייסר את אלה שלא מוצאים חן בעיניהם, ואפילו לרמוס אותם ברגליהם. אני מעולם לא עשיתי את הדברים האלה לאנשים שלא מוצאים חן בעיניי, ולעיתים נדירות אני מבקש מאחרים לטפל בעניינים עבורי. ראיתי שכאשר אנשים מסוימים מחלקים לי ירקות ומזון מדי יום, הם בוחרים עבורי במיוחד ירקות גרועים ולא איכותיים. כשאחרים בוחרים כמה מהירקות הטובים, הם אפילו מחליפים אותם בירקות גרועים. כשמישהו שולח לי קצת אוכל, האחראי על האחסון פשוט משאיר אותו מונח שם ומאפשר שיפוג תוקפו של המזון ושהוא יירקב. האנשים האלה חושבים בליבם: "אתה בסך הכול אדם רגיל, ובכל זאת אתה רוצה שאטפל בעניינים עבורך. כבר מספיק טוב שאני עושה את זה כך. הייתי עמל קצת עבורך אם רק היו לך יכולות על-אנושיות, או אם היית מושל מחוז בכיר." הבנתי את העניין: הם לא היו מוכנים לעשות דברים עבורי. הנחתי שמכיוון שהם אחים ואחיות בכנסייה, יהיה להם לפחות מעט כבוד כלפיי. לא ציפיתי שהם לא יהיו מוכנים, שהם יזלזלו בי ויתייחסו אליי כמו לאשפה. הם היו עושים דברים עבור הוריהם, עבור הבוסים שלהם, עבור פקידי ממשל ועבור אנשים בעלי מעמד. אך בעיניהם, אני לא נחשבתי כלל ולכן הם לא עשו דברים עבורי. חשבתי לעצמי: "אז זה סוג האדם שאתה. אם כך, לא אבקש ממך לעשות דברים עבורי. אם אינך מוכן לעשות זאת, לא אכריח אותך ולא אשתמש במעמדי כדי לדכא אותך. אני רק אדם רגיל ואני מתייחס אליך כאל אחד מהאחים והאחיות, ובכל זאת אתה מתייחס אליי כך. אם כך, פשוט אמצא מישהו אחר שיעשה זאת; לא אשתמש בך יותר." יש לא מעט אנשים כאלה בכנסייה; כולם חסרי אמונה. לא משנה כמה דרשות הם שומעים, הם לא מבינים את האמת ואין להם לב ירא-אל כלל. מצבים מסוג זה חושפים אותם. אנשים כאלה שמעו כל כך הרבה דרשות, אז מדוע הם עדיין מתייחסים אליי כך? מדוע הם מתייחסים אליי בצורה גרועה יותר מכפי שהם מתייחסים לקרוביהם ולחבריהם? אנשים כאלה פועלים מתוך האינטרסנטים האישיים שלהם, הלא כן? (כן). בכל מקום יש אנשים כאלה בכנסיות. הם לא אוהבים את האמת, אז כיצד יכולה להיות להם ולו טיפת התמסרות אמיתית לאל? לא זו בלבד שאין בהם התמסרות, אלא שהם אפילו נוטרים שנאה. הם יכולים לתת לאנשים אחרים ירקות ומזון באיכות טובה, אז מדוע לי במיוחד הם נותנים את הגרועים ביותר? מי בדיוק שילם על הירקות והמזון האלה? מי שילם כדי להקים את החווה הזו? איש לא מביא בחשבון את הדברים האלה. מאוחר יותר, כשהעניינים האלה נותחו, היו אנשים שהתעוררו סוף סוף, אך באותו זמן איש לא לקח את היוזמה לחשוף ולטפל באנשים האלה.

בעולם בני האדם, השליט הבכיר ביותר במדינה הוא האדם בעל המעמד הגבוה ביותר בקרב אנשים. מה אוכלים וממה נהנים אלה שהם בעלי המעמד הגבוה ביותר? למעשה, הם אוכלים את בשר העם ושותים את דמו. מדוע אני אומר זאת? ראו כיצד יצרו את גלימות הדרקון שקיסרים סינים לבשו בעבר. את כולן יצרו בהתאמה אישית; הכנת גלימת דרקון אחת שנרקמה בקפידה תוך שימוש בבדים ובשיטות אריגה שונות ארכה למעלה משלוש שנים, ובכל זאת ייתכן שקיסרים לבשו כמה מהבגדים האלה רק פעם או פעמיים במהלך חייהם. אם לקיסרים לא היה המעמד הזה, האם הם היו יכולים ליהנות מהדברים האלה? (לא). מעמד פירושו כוח, וכוח פירושו שאדם יכול לעשות ככל העולה על רוחו וליהנות מכל העושר והתהילה, מבלי שאיש יעז לומר מילה נגדו. אנשים אפילו מרגישים: "קיסר ארצנו אמור ליהנות מהדברים האלה; פשוט נכון הדבר שהוא ייהנה מהם! אם הוא לא יהנה מחיים טובים, זה מעמיד אותנו, פשוטי העם, באור שלילי. כבוד הוא לנו שהקיסר לבוש בצורה מפוארת כל כך!" כמה שפלים האנשים האלה! האם שליטיהם לא התנו אותם לחשוב כך? (אכן). לאחר שהאל בהתגלמותו בא אל פני האדמה, אם הוא היה נהנה מחיים מעט יותר טובים, מה אנשים היו חושבים? "זה לא ייתכן. אתה האל – עליך לסבול. אם אינך סובל, האם אתה ראוי לכך שנלך אחריך? אסור לך לאכול טוב או להתלבש יפה; עליך לסבול מאוד – רק אז אתה האל!" האם לבני אדם כאלה יש אנושיות כלשהי? (לא). האם למין האנושי הזה יש כוונות טובות כלשהן כלפי האל? האם ליבם של בני האדם לא רקוב? שליטים מנצלים אנשים, שולטים בהם ופוגעים בהם באופן חמור, ובכל זאת אנשים מאפשרים ברצון שהם ישלטו בהם ויפגעו בהם קשות. האל, לעומת זאת, פועל כדי להושיע את האדם; הוא דואג לאדם, אוהב אותו ומרחם עליו, ומעניק לאדם הכול. אך מהי גישת האדם כלפי האל? האדם מרגיש: "אך טבעי הדבר שהאל יסבול. ככל שהוא סובל יותר, כך אני שמח יותר; אני כלל לא מרגיש רע. מכיוון שהאל בא, עליו לסבול כך." האם אין זו המנטליות של בני אדם? אך למעשה, לא משנה איזו התגלמות זו, לאל יש את המעמד והסמכות האלה, ובכל זאת מעולם הוא לא התענג עליהם, וגם לא חמד תענוגות ארציים או את מנחות האדם. אתה מבין, כל אדם בעולם האנושי שיש לו מעט מעמד רוצה ליהנות מיחס מיוחד; האוכל שהוא אוכל והמים שהוא שותה מסופקים לו במיוחד. האם לאל יש דבר-מה שמסופק לו במיוחד? (לא). אני אוכל כל ירק שגדל בחווה; הכול פשוט תבשילים ביתיים רגילים. יש אנשים טובי לב שעשויים לבחור עבורי ירקות טובים בהתאם לעונה, אך מלבד זאת אין שום הבדל – ככלל אני אוכל את מה שאתם אוכלים. גם כאשר אתם אוכלים בסתר דברים טובים ולא שולחים לי מהם, האם אי פעם עשיתי מזה עניין איתכם? (לא). יש אנשים שאף פעם לא מוכנים לספק לי ירקות טובים; הם בוחרים עבורי רק את השאריות שהם לא מוכנים לאכול. כאשר הם רואים שאני אוכל ירקות טובים, הדבר גורם להם אי-נוחות. לא משנה מה אני אוכל, אני אוכל את האוכל שלי; אינני אוכל את האוכל שלך, אז מדוע אתה לא מרוצה? מעולם לא התענגתי על דבר כלשהו שסופק לי במיוחד, ומעולם לא חילקתי את המנחות למנות והקציתי חלק לשמירה על בריאותי, חלק ללבוש ולטיפוח היום-יומי שלי, וחלק לנסיעות ולבילויים שלי – מעולם לא עשיתי זאת. חיי פשוטים. רוב המנחות משמשות לעבודת בית האל, ולדאגה לחייכם ולצרכים הבסיסיים שלכם; לא שמרתי דבר לעצמי. נכון? (כן). ראו, ממה נהנים פקידי ממשל מן השורה? שופרות התקשורת האלה מוציאים עשרות אלפי יואן בשנה רק על מוצרי קוסמטיקה, ויש להם קרנות מיוחדות לכל הוצאה הקשורה לעבודה. ראו מה אני לובש, במה אני משתמש וממה אני נהנה – בהשוואה אליהם, האם זה בכלל מסתכם בטיפה בים? אפילו לא זה. אתן לכם דוגמה נוספת. קחו את האנשים העשירים בעלי האמצעים הכלכליים בקרב האחים והאחיות בכנסייה שלנו – ממה הם נהנים? מה הם לובשים ובמה הם משתמשים? (במותגי יוקרה). הם לובשים בגדים ואביזרים של מותגי יוקרה ונהנים מאורח החיים של העשירים ושל בני המעמד הגבוה. בסין יש אנשים שסוגדים במיוחד למוצרים מיובאים; הם קונים במיוחד מוצרים זרים כדי ללבוש ולהשתמש בהם. מלבד האוויר שהם נושמים שהוא מקומי, כל מה שהם אוכלים, לובשים ומשתמשים בו הוא מותג בינלאומי יוקרתי. חלק מהדברים שמהם הם נהנים אלה דברים שאנחנו אפילו לא ראינו מעולם. מה העשירים קונים כשיש להם מעמד? אחוזות פאר, מכוניות, ספינות תענוגות, מטוסים פרטיים, מגרשי גולף פרטיים, מועדונים פרטיים, וכן הלאה. הדברים שמהם הם נהנים מופרזים, הלא כן? (כן). האם אתה רואה שאני נהנה מדברים כאלה? (לא). אנעל את אותו זוג נעליים במשך כמה שנים, ואם הן לא בלויות אמשיך לנעול אותן. באמת שהעניין הוא לא שאין לי כסף לקנות נעליים חדשות; זה פשוט אחד מהרגלי החיים שלי. כך אני מתייחס למעמד ולכוח. אין לי שאיפות גדולות ונשגבות; חיי רגילים, פשוטים ושגרתיים מאוד. בעיני אנשים מסוימים, החיים שלי חדגוניים במיוחד. הם מתאפיינים רק בשגרה קבועה, בחסכנות, ובהיותם שקטים ומסודרים למדי – אין בהם שום דבר יוקרתי, מפואר או מעודן במיוחד. אך ברגע שאנשים מסוימים בכנסייה נעשים מנהיגים ברמה מסוימת, אילו ביטויים יש להם? (הם רוצים ליהנות מהטוב ביותר בכל דבר). ברגע שהם נעשים מנהיגים, הם מתחילים להתנהג כאילו הם חשובים מאוד ומרגישים שיש להם מעמד. בכל מקום שאליו הם הולכים, מישהו חייב להציע להם כיסא; אם אף אחד לא עושה זאת, הם כועסים. כשהם מדברים, אחרים חייבים תמיד להניח להם לעשות כרצונם. בכל מקום שאליו הם הולכים יש תמיד אנשים שהולכים בעקבותיהם, מישהו שנושא את התיק שלהם, ופמליה שמלווה אותם. אם הם נמצאים בחוץ זמן רב ונעשים צמאים או רעבים, מישהו מביא להם מיד אוכל ושתייה; אם הם מתעייפים, מישהו עושה להם עיסוי. אני אומר, זה ממש משהו; ברגע שיש להם מעמד, הם נעשים מיוחדים והם כבר לא בני אדם, נכון? (כן). אם כך, מדוע אני לא מרגיש כלום כלפי מעמד? אני מסתדר בנוחות רבה ללא מעמד. כשיש לי מעמד, אחרים תמיד מתייחסים אליי כאל דמות מיוחדת ואני מרגיש מבוכה ואי-נוחות בכל גופי. זה די נחמד כשאין מעמד, ולכן אני פשוט מתנהג כאילו אין לי מעמד כלל, ומקיים אינטראקציה עם אנשים כאדם רגיל ומרגיש חופשי במיוחד. אתם מרגישים חופשיים וגם אני מרגיש חופשי; טוב למדי להסתדר כך עם אנשים. בדרך כלל, לאחר שבני אדם מושחתים זוכים במעמד, תמיד צריכים להיות סביבם כמה אנשים שישרתו אותם. כשהם רוצים לשתות מים, מישהו חייב למזוג להם; כשהם רוצים לאכול, מישהו חייב להגיש להם את מקלות האכילה שלהם; כשהם יוצאים, מישהו חייב להשתרך מאחוריהם. הם גם חייבים לקנות בגדי מותגיםיוקרתיים, ולהשיג מלתחה חדשה לגמרי מכף רגל ועד ראש שתתאים למעמדם. אני אומר: "לשמש כמנהיג זו שליחות ואחריות שהאל מטיל עליך – האם זה נקרא שיש לך מעמד? איזו עבודה אמיתית אתה יכול לעשות, שאתה כבר מתנשא? אם אתה באמת יכול לעשות את העבודה, בית האל יספק לך ביגוד וציוד לעבודה, כמו גם טלפון סלולרי ומחשב טובים. אך אינך יכול לעשות שום עבודה אמיתית, ובכל זאת אתה עדיין מתרברב בעיוורון. האם אתה מאמין באל רק כדי לחתור לדברים האלה – מעמד, תהילה ורווח? מדוע אתה כל כך שטחי?" אני עובד כבר שנים רבות והיקף עבודתי גדול למדי, אך אינני מרגיש שיש לי מעמד. אין לי שום הטבות מקובלות, וגם אין אנשי צוות מיוחדים שישרתו אותי וידאגו לי. אינני דואג כלל לדברים האלה. האם היית אומר שאינני יודע להקפיד על דברים? (לא, לאל פשוט לא אכפת מהדברים האלה). אם הייתי רוצה להקפיד עליהם, הייתי יכול לעשות זאת וגם הייתי יודע לבחור דברים יפים. אך מהי דרך אחת שבה אני שונה מכם? אני מתייחס לדברים האלה בצורה נכונה. לא אשתמש בלבוש ובטיפוח שלי כדי שיתאימו למעמדי רק בגלל שיש לי מעמד, וגם לא אשתמש בהם כדי לתת תוקף למעמדי ולערכי. כל מה שאני קונה או מחזיק ברשותי, הוא פשוט דבר שאני אוהב או זקוק לו, ושהוא מתאים לשימושי. לא אקנה ולא אחזיק בדבר בגלל שיש לי מעמד וסמכות, או בגלל ערכי.

אני מדבר איתכם על נושא זה, האופן שבו האל בהתגלמותו מתייחס למעמד, כדי שתוכלו להבין אותי מעט יותר וכדי שתדעו בדיוק מהי נקודת המבט שלי לגבי מעמד וכיצד אני מתייחס אליו. מהו הדבר שחשוב לי במיוחד לומר לכם כאן? ראשית, אתם חייבים לדעת מהו ההבדל בין האל בהתגלמותו עצמו לבין בני אדם מושחתים באופן שבו הם מתייחסים למעמד. שנית, המטרה היא לאפשר לאדם להבין במדויק מהו למעשה מעמד, וכיצד עליו לשמור על מקומו הראוי ולמלא את תחומי האחריות שלו ואת חובתו. אלה המחשבות וההשקפות הנכונות שכל אדם צריך להחזיק בהן. עם מחשבות והשקפות נכונות כאלה, כשמדובר בחובתך, בתחומי האחריות שלך, ואפילו במעמד שניתן לך על ידי בית האל, תתייחס לדברים האלה בהתאם לאמת ולעקרונות. שיתפתי איתכם רבות על הנושא הזה; האופן שבו האל בהתגלמותו מתייחס למעמד. חלק מהדברים האלה כבר ראיתם ואתם יכולים להתאים אותם למציאות. באשר לדברים אחרים, רק שמעתם אותי מדבר עליהם אך לא קיימתם איתי אינטראקציה, כך שאין לכם דרך להתאים אותם למציאות. בין שראיתם אותם ובין שרק שמעתם את העובדות שעליהן דיברתי, זה מספיק כל עוד אתם יכולים להבין אותם נכון ולהאמין להם. אם עדיין יש לך ספקות, התבונן בדברים בחיי היום-יום שלך לאורך זמן כדי לראות אם דבריי עובדתיים ומדויקים. כשתקבל אישור, תדע מהי למעשה משמעותו של מעמד בעיני האל, כיצד האל מתייחס למעמד, במה הדבר שונה מהגישה של בני אדם מושחתים רגילים, ומהי האמת שהאדם צריך להבין וליישם בפועל בהקשר זה. הבנה בסיסית של תוכן זה תאפשר לכם להבין את האל טוב יותר ולהכיר את האל בצורה מדויקת יותר. בנוסף, היא גם תעזור לכם להתייחס כראוי לסוגיית המעמד, ותעניק לכם נקודת מבט נכונה ודרך נכונה להתמודד איתה, נכון? (כן).

בסדר, כאן נסיים את השיתוף שלנו להיום. להתראות!

26 באוקטובר 2024