הנושא של השיתוף במהלך תקופה זו היה רחב למדי. כמה אתם יכולים לזכור? כמה אתם יכולים לתפוס? (לאחר שהאל מסיים לשתף, אנחנו יכולים לזכור חלק מהשיתוף במידה מועטה. לגבי חלקיו האחרים, יכולה להיות לנו התרשמות מסוימת, הודות לכך שאנחנו חווים כעת נסיבות דומות. ואשר לחלקים האחרים, מכיוון שמעולם לא חווינו מצבים כאלה, איננו יכולים לזכור הרבה.) כשאתם נתקלים בנסיבות, יש לכם רושם כלשהו לגבי הדברים שעליהם היה השיתוף? (קצת. כשאני מתמודד עם נסיבות דומות, אני יכול להיזכר בהיבט זה של האמת, שהאל שיתף עליו, במשפט או שניים מדברי האל שמתאימים לו, ואחרי זה אני מחפש את דברי האל כדי לאכול ולשתות, ואני מרגיש שיש לי כיוון כלשהו.) תפסת את העקרונות? (מהבחינה הזאת, חסר לי די הרבה. אני עדיין לא יכול לתפוס בדיוק את העקרונות; אני יכול רק להתייחס לדברי האל ולהבין קצת.) אתה יודע למה בעיקר מתייחסות ההבנה של האמת והיכולת לתפוס את האמת? כאשר מישהו חסר את היכולת להבין את האמת, האם לא נאמר לעתים קרובות ש"אדם זה לא מבין את האמת," או "הוא לא תפס את ההיבט הזה של עקרונות-האמת"? האם אינכם אומרים משהו דומה לעתים קרובות? (כן.) כשנאמר שאדם כלשהו מבין את האמת ויש לו יכולת לתפוס אותה, למה זה מתייחס? האם זה מתייחס להבנת דוקטרינה ביחס לאמת? (לא. הפרשנות שלי היא שלאחר הקשבה לשיתוף של האל, אם לאדם הזה יש את היכולת לתפוס את האמת, הוא יכול להתייחס אליה ולרכוש ידע על עצמו, ולמצוא את העקרונות עבור יישום בפועל של האמת.) הבנת האמת והיכולת לתפוס אותה מתייחסות בעיקר לכך שאדם יכול להבין את עקרונות-האמת. זאת אומרת, שכאשר מתקיים שיתוף על אמת מסוימת, לא משנה מה הפרטים והתוכן הספציפיים, כמה דוגמאות מופיעות, או כמה עניינים ומצבים עולים לדיון – בתוך כל זה נמצא עקרון-אמת. אם תוכל להבין ולתפוס את עקרון-האמת הזה, אז יש לך את היכולת להבין את האמת. למה מתייחסת היכולת להבין את האמת? פירושה הוא היכולת להבין את עקרונות-האמת, וכשמתמודדים עם עניינים, היכולת להתייחס לאנשים ולדברים, ולהתנהל ולפעול על פי עקרונות-האמת. זה מה שנקרא יכולת להבין את האמת. יש אנשים שלא משנה כמה פעמים משתפים איתם על האמת, כמה דוגמאות ניתנות להם, כמה מצבים עולים לדיון, או כמה הדיון ספציפי, הם בכל זאת לא מבינים איזו אמת נדונה כאן, ולא מסוגלים להתייחס לאנשים ולדברים, להתנהל ולפעול על פי עקרונות-האמת. כלומר, הם לא יכולים להתייחס אליה או להחיל אותה. אף על פי שהם יכולים לדבר על כמה מילים ודוקטרינות במשך שעות, ולדון בהן באופן ברור והגיוני, חבל שהם אינם יכולים להחיל את דברי האל, שאינם יכולים להחיל את עקרונות-האמת כדי לטפל בבעיות או להתמודד איתן. זה לא הבנה של האמת או יכולת לתפוס אותה. אין זה משנה על כמה דוקטרינות הם מדברים, זה חסר תועלת. עקרונות-האמת הם הקריטריונים הספציפיים של יישום בפועל עבור כל עניין וכל סוג של דבר הקשור לאמת. מכיוון שהם קריטריונים ספציפיים ליישום בפועל, ודאי הוא שהם כוונותיו של האל. הם הסטנדרטים שהאל דורש ממך בעניינים ספציפיים, והנתיב הספציפי של יישום בפועל שעליך לצעוד בו. אלה הם עקרונות-האמת. הם לא רק כוונותיו של האל, אלא הסטנדרטים שהאל דורש מאנשים. נניח שתפסת את עקרונות-האמת; פרוש הדבר הוא שיש לך את היכולת להבין את האמת. אם יש לך את היכולת להבין את האמת, כשאתה מתמודד עם עניינים, אתה תיישם בפועל על פי עקרונות-האמת. תוכל לפעול בהתאם לכוונות האל, ותוכל לעמוד בדרישותיו. לעומת זאת, אם אינך מבין את עקרונות-האמת – כלומר, אם חסרה לך היכולת לתפוס את האמת – אזי כל מה שתעשה לא יתבסס על עקרונות-האמת או על דברי האל. למעשים שלך חסרים בסיס וקריטריונים, כלומר, אין לך שום סטנדרטים מוגדרים. לפיכך, אינך יכול לעמוד בדרישותיו של האל. כדי להעריך אם מישהו מסוגל לבצע עבודה אמיתית, יש לבחון האם יש לו את היכולת לתפוס את האמת. אם יש לו את היכולת הזו, הוא יכול לפתור בעיות אמיתיות. אם אין לו אותה, לא משנה כמה דוקטרינה הוא מסוגל לפלוט, היא כולה חסרת תועלת. מי שאוהב לדון במילים ובדוקטרינות אך אינו מתמודד עם בעיות אמיתיות הוא פרושי אופייני. לא משנה כמה רבים הקטעים מדברי האל שתוכל לשנן, זה חסר תועלת. הפרושים יכלו לדקלם כתבי קודש בשטף, ואז הם הלכו לפינות הרחוב כדי להתפלל; כל מה שהם עשו היה על מנת להיראות, על מנת להציג את עצמם לראווה, ולא על מנת לטפל בבעיות אמיתיות. אנשים כאלה מתרכזים באיסוף כל סוג של ידע רוחני, עמוק ואזוטרי, שזוכה להערכה ולהכרה אוניברסלית, ודוקטרינות, מילים וסיסמאות, ובהכרזה על כך בכל מקום. הם אפילו מציגים התנהגות טובה מסוימת על פני השטח ומטעים אנשים באמצעותה כך שאנשים יעריצו אותם ויסגדו להם. אבל כשמדובר בסוגיות אמיתיות, מלבד שמירה על חוקים וציטוט של כמה מילים ודוקטרינות, הם אינם יכולים להתמודד עם בעיות אמיתיות כלל. ביחס למצבים הפנימיים או המהויות של אנשים, וכיצד לטפל בנושאים אלה ולגשת אליהם, הם אינם מצליחים להבין דבר או להבין אמת כלשהי. הם יכולים לדבר בריקנות על מילים ודוקטרינות אחדות ותו לא. זה מה שנקרא פרושי אופייני. הסיבה לכך שהפרושים יכולים רק לדבר על מילים ודוקטרינות, אך אינם יכולים להתמודד עם בעיות אמיתיות, היא שהם אינם מבינים את האמת, ואינם יכולים לתפוס את מהות הסוגייה מתחילתה ועד סופה. לכן, כאשר מגיע הזמן להתמודד עם סוגיות, הם פונים, בצר להם, לאמירת דברי שקר ולהפצת נקודות מבט מגוחכות. הם אינם יכולים להבין לאשורם שום אדם או שום מהות של כל עניין שהוא. כתוצאה מכך, הם לא מסוגלים לפתור שום סוגיה. אין להם ולו שמץ של יכולת תפיסה. לא משנה כמה דרשות הם שמעו או בכמה דוקטרינות הם דנו, הם אינם מבינים מהם עקרונות-האמת או כוונותיו של האל. אף שהם עניים ועלובים, הם עדיין מאמינים שהם מבינים את האמת ומתגאים בעצמם כאנשים רוחניים. האין זה מעורר רחמים? (אכן.) זה מעורר רחמים ומבחיל. הם יכולים לדון בהרבה מילים ודוקטרינות, ואפילו למלא אחר חוקים מסוימים, ועם זאת הם לא יכולים לפתור אף סוגיה קונקרטית. בצר להם, הם פשוט יפנו לחקות את האופן שבו אחרים עשויים לדבר, ויאמרו: "אה, משהו קרה כאן. ראה כמה מסובכת, מוזרה ויוצאת דופן הייתה ההתפתחות של העניין הזה. אה, לאדם הזה אין מצפון והיגיון, האנושיות שלו גרועה ואין לו מודעות עצמית. בכל פעם שמשהו קורה לו, הוא מתנהג בפזיזות". אתה שואל אותו, "בהתחשב בהתנהגות זו, איך היית מתייחס לאדם זה או מתמודד אתו? על פי אילו עקרונות היית מטפל בו? מהי התמצית של התנהגותו? האם סוג כזה של אדם הוא צורר משיח או הולך בדרכו של צורר משיח? האם הוא מנהיג שקר, או האם זה פשוט כי האנושיות שלו גרועה, או שיסוד אמונתו רדוד?" אבל הוא אומר "קשה לקרוא את זה". הוא לא יודע איך לפתור זאת, וכשהוא נתקל בעניינים שונים, הוא מסתכל רק על תופעות ותנאים על פני השטח. במיוחד כאשר מדובר בהתנהגויות מסוימות של יחידים, ביטויים, מילים ופעולות, הוא יכול רק לתאר או למנות אותן, או לקבוע כמה קביעות פשוטות והתחלתיות, אך הוא אינו מסוגל להבין את מהות הבעיה. הוא לא יודע איך להתייחס לאנשים כאלה או לטפל בהם; איך לשתף על האמת כדי לגרום להם להרהר, להכיר את עצמם, ולקשר את עצמם לדברי האל; איך לעזור להם בהיווכחותם בחיים, או איך לשבץ אותם בצורה נאותה כשמדובר בתפקידי מנהלה ובכוח אדם. הוא יכול רק לדבר על התנהגויות ותנאים שונים של קטגוריות שונות של אנשים. כאשר אתה שואל אותו, "האם טיפלת באנשים האלה?" הוא משיב, "עדיין לא, אני עדיין מתבונן בהם." זוהי התוצאה. האם זה לא סימן לחוסר יכולת לפתור בעיות? (כן.) האם חוסר היכולת לפתור בעיות אינו סימן לחוסר יכולת לתפוס את האמת? (כן.) ללא היכולת לתפוס את האמת, האם נכון שהאנשים האלה לא יכולים להבין את עקרונות-האמת? הם לא מבינים את עקרונות-האמת לא מפני שהם לא שמעו מספיק דרשות; הסיבה היא שהם חסרי יכולת לתפוס את האמת – אין להם את האיכות הנדרשת לכך. אז מדוע הם יכולים בדרך כלל לדבר ולנאום בצורה רהוטה כל כך? מפני שהם שמעו הרבה וחוו הרבה, והם זוכרים את כל הדוקטרינות האלה, באופן טבעי הם מסוגלים לדון בכמה מילים ודוקטרינות. במיוחד אלה ששירתו כמנהיגים או כעובדים במשך מספר שנים: הם השתפרו באמצעות תרגול סדיר, הם יכולים לדון ולדבר על מילים ודוקטרינות שונות, והם מדברים בצורה חלקה במיוחד, כאילו הם מדקלמים נאומים ומאמרים. אבל זה לא אומר שיש להם שיעור קומה או מציאות, וזה גם לא אומר שהם מבינים את עקרונות-האמת. אתם חייבים להיות טובים בהבחנה ואסור שאנשים כאלה יטעו אתכם. כאשר אתם רואים מישהו שמסוגל לדבר ברציפות במשך יום או יומיים במהלך כינוסים מבלי לחזור על עצמו, הוא מרשים אתכם עד כדי התפעמות; האם זה לא מראה על חוסר הבחנה? האם זה לא מראה שאינכם מבינים את האמת? (כן.) זה מראה שאינכם מבינים את האמת. אם היית מבין את האמת, היית יכול להבחין אם תוכן הנאום שלהם מכיל עקרונות ספציפיים של יישום בפועל להתמודדות עם מצבים או בעיות מסוימות. נניח שאתה מקשיב בקפידה ומגלה שאין ולו משפט אחד שמתייחס למצבים או לבעיות ממשיות של אנשים, שמה שהם אומרים הוא רק גיבוב של סיסמאות, גיבוב של מילים, גיבוב של דוקטרינות שאין בו שום עקרונות, פתרונות ספציפיים ודרכים ממשיות ליישום בפועל, וגם אם הם מדברים במשך יומיים או שלושה, כל דבריהם הם דוקטרינה חלולה. ונניח שזה נראה מועיל ופורה בזמן שאתה שומע זאת, אך לאחר הרהור נוסף אתה חושב, "איך אני פותר את הבעיה הזו? לא נראה שהם התייחסו לכך זה עתה", וכאשר אתה שואל אותם שוב, הם פשוט פולטים גיבוב של דוקטרינות, מה שעדיין משאיר אותך ללא מושג איך להמשיך. האם זה לא נקרא לשטות ולרמות? (כן.) אף על פי שאתה עדיין לא יודע איך להמשיך, אתה בכל זאת מעריץ ומכבד אותם: זה נקרא לשטות ולרמות. האם לא מתעתעים בכם כך לעתים קרובות? (כן.) אם כן, כמנהיגים וכעובדים, האם אתם לא מרמים אנשים אחרים באותה הדרך לעתים תכופות? (כן.) האם עכשיו יש לכם קצת יותר הבנה של מה המשמעות של להיות בעל יכולת להבין את האמת ומה הם עקרונות-האמת? (אני מבין אותם קצת יותר.) מהם עקרונות-האמת? (עקרונות-האמת הם קריטריונים מסוימים ליישום בפועל כאשר נתקלים בעניינים ממשיים; הם מכילים את כוונותיו של האל וכן סטנדרטים ונתיבים מסוימים שיש ליישם בפועל. אם אדם תפס את עקרונות-האמת, יש לו את היכולת להבין את האמת.) כשלאדם יש יכולת לתפוס את האמת, זה מאפשר לו להבין את עקרונות-האמת. זהו היחס בין השניים. זה לא שכאשר אתה מבין את עקרונות-האמת יש לך יכולת לתפוס אותה. אלא, כשיש לך את היכולת לתפוס את האמת, אתה יכול להבין את עקרונות-האמת. האם לא כך פועלים הדברים? (כן.) אם כן, האם לרובכם יש את היכולת לתפוס את האמת? האם אתם יכולים להבין את עקרונות-האמת הכלולים בכל התוכן שאני משתף עליו כל פעם? אם אתה יכול להבין אותם, אז יש לך את היכולת לתפוס את האמת ויש לך הבנה רוחנית. אם, אחרי ההאזנה, אתה זוכר רק דברים מסוימים, התנהגויות ספציפיות מסוימות או דרכי פעולה מסוימות הקשורות לאנשים או לקטגוריות של אנשים שדובר עליהן במהלך השיתוף, אך אינך מבין מהם בעצם עקרונות-האמת שעליהם שיתפנו, וכשאתה נתקל בעניינים אינך יודע כיצד לקשר אותם לעובדות הספציפיות ששותף עליהן, או כיצד לפעול על פי עקרונות-האמת, אזי אין לך הבנה רוחנית. חוסר הבנה רוחנית פירושו חוסר יכולת לתפוס את האמת. לא משנה כמה דרשות אתה שומע, אתה לא מבין את עקרונות-האמת, וכשמתעוררות בעיות אתה מרגיש מבולבל; אתה רואה רק את התנאים והביטויים שעל פני השטח, וכדומה. אינך מסוגל לראות את מהות הבעיה, ואינך יכול למצוא דרכים ליישום בפועל או את הדרך להתמודד עם בעיות. זהו סימן לחוסר הבנה של עקרונות-האמת וחוסר יכולת לתפוס אותה. לאנשים כאלה אין הבנה רוחנית. הקדישו זמן להרהר בסוגיות אלו ולהתעמק בהן, ותגיעו למסקנות. אם לעולם אינך מהרהר בסוגיות הללו, אם ראשך מבולבל, אזי אין לך הבנה אמיתית.

הבה נמשיך לשתף על התוכן ששיתפנו עליו ברציפות במשך הזמן הזה. בכינוס הקודם שוחחנו על החלק הרביעי, דהיינו ויתור על חתירות, אידיאלים ורצונות של אנשים – התוכן הספציפי של החלק "קריירות". בנוגע לתוכן הספציפי הכלול ב"קריירות", ההבנה הנכונה שצריכה להיות לאנשים לגבי קריירות, או הנתיבים הספציפיים ליישום בפועל והקריטריונים של היישום בפועל שהאל דורש מאנשים לגבי קריירות, פירטנו ארבע נקודות. מהן ארבע הנקודות הללו? (1. הימנעות מעיסוק בצדקה; 2. הסתפקות במזון ובמלבוש; 3. התרחקות מכוחות חברתיים שונים; 4. התרחקות מפוליטיקה.) דיברנו על שתיים מתוך ארבע הנקודות הללו. הנקודה הראשונה היא הימנעות מעיסוק בצדקה, והנקודה השנייה היא הסתפקות במזון ובמלבוש. האם הניסוח הספציפי של כל אחת מארבע הנקודות הללו אינו מהווה את העקרונות הקונקרטיים של היישום בפועל עבור ויתור על קריירות? (כן.) ארבעת עקרונות היישום בפועל הספציפיים הללו מהווים את הסטנדרטים שהאל דורש מהאנושות בנוגע לוויתור על קריירות. מובן שהסטנדרטים שהאל דורש מהאנושות הם עקרונות-האמת של ויתור על קריירות, והם הנתיבים הספציפיים של יישום בפועל כאשר אנשים נתקלים בעניינים אלו; כלומר, על ידי כך שאתה עושה את מה שאתה צריך לעשות במסגרת זו, אתה עומד בדרישות של האל, אך אם תחרוג מהמסגרת הזו, אתה תלך נגד העקרונות, נגד האמת ונגד דרישות האל. לגבי הנושא "קריירות" שיתפנו על שני עקרונות של יישום בפועל: הראשון הוא הימנעות מעיסוק בצדקה, והשני הוא הסתפקות במזון ובמלבוש. לגבי הנקודה הראשונה, הימנעות מעיסוק בצדקה, נתנו דוגמאות ספציפיות ודנו במספר מצבים מיוחדים. איזה סוגיות קשורות בעיקר לנושא זה? הוא מתייחס למה שאנשים צריכים לעשות בעת בחירת מקצוע או בהקשר לקריירות. לכל הפחות, הנקודה הראשונה היא לא לעסוק בעניינים הקשורים לצדקה; די בכך שתעסוק בקריירות הקשורות לחייך או לפרנסתך. אם יש ארגון צדקה במקום שבו אתה מועסק ועובד רק משום שהגשת מועמדות למשרה, זה לא אותו הדבר כמו להיות מעורב בצדקה – זו סיטואציה מיוחדת. אתה יכול להיות מועסק כאן ולקבל משכורת, אך אתה רק עובד, לא יותר משכיר שמקבל שכר. לגבי מה שארגון הצדקה עוסק בו – קרנות, רווחה חברתית, אימוץ ילדים או בעלי חיים יתומים, סיוע לאנשים באזורים מוכי אסון או עוני, קבלת פליטים וכן הלאה – עיסוקים עיקריים אלה אינם קשורים אליך. אינך האדם הנושא באחריות הראשית, ואינך צריך לתרום את זמנך ומרצך למטרת צדקה זו. זהו עניין שונה לחלוטין. אינך עוסק בצדקה; אתה מועסק בארגון צדקה. האם הם לא שונים מטבעם? (כן.) לכל אחד מהם יש טבע שונה, והסיטואציה המיוחדת הזאת אינה מפירה את העיקרון. מלבד זאת, בין שזו צדקה בקנה מידה קטן ובין שזו צדקה בקנה מידה גדול, ולא משנה מהו התחום של עבודת הצדקה, אין לכך כל קשר אליך. זה לא משהו שהאל דורש ממך לעשות. אינך מפר את האמת בכך שאינך עושה זאת, וגם אם תעשה זאת, האל לא יציין זאת. מאחר שאתה שואף לחתור אל האמת ולזכות בישועה, אל לך להשקיע את זמנך ומרצך בעניינים שאין להם קשר לישועה, לחתירה אל האמת או להתמסרות לאל, מכיוון שלעשיית צדקה אין ערך או משמעות. מדוע אין לעשייה הזו ערך או משמעות? אין זה משנה את מי אתה מציל או למי אתה עוזר, הצדקה אינה יכולה לשנות דבר. היא אינה יכולה לשנות את ייעודו של אדם או לפתור בעיות שיש בגורלו, והעזרה שאתה נותן לאנשים מדי פעם אינה ישועה אמיתית בשבילם. משום כך, בסוף, הניסיונות הללו חסרי תועלת וחסרי כל ערך או משמעות. לדוגמה, יש אנשים שמאמצים זאבים: הם מתחילים באחד או שניים ובסופו של דבר מגדלים מאות או אלפים. הם מתייחסים לכך כאל קריירה שלהם, משקיעים את כל חסכונותיהם, מערבים בכך את כל משפחתם ומקדישים לכך את כל מרצם בשנים המאוחרות. כל מרצם וחייהם סובבים סביב הדבר האחד הזה, ולמרות שהצליחו להציל את הזאבים ולהגן עליהם, התוצאה הסופית היא שהם בזבזו זמן ושנים רבות על העניין הזה. אין להם זמן ומרץ נוספים לחתור אל האמת ולבצע את חובותיהם. לפיכך, בהשוואה לביצוע חובות ולקבלת ישועה, כל מיזם, גם אם הוא מוכר על ידי רבים ומוערך על ידי החברה, אינו חשוב כמו חתירה אל הישועה, חתירה אל האמת וביצוע חובות. אין לו אותם משמעות וערך כמו לחתירה אל הדברים הללו. יש עניין חשוב אחר: אם אתה נבחר על ידי האל, ואתה אחד מאנשיו הנבחרים, האל לעולם לא יפקיד בידיך ניהול קריירה בצדקה, שייתכן שתוכר על ידי העולם או החברה. האל לעולם לא יפקיד בידיך ביצוע של עניינים כאלה. אם אתה אחד מאנשיו הנבחרים של האל, מהי התקווה הגדולה ביותר של האל עבורך? שתבצע את חובתך כיציר בריאה, שתהיה מסוגל לחתור אל האמת ולשוב לפני האל, ושתוכל לזכות בישועה ולהיוותר. זה מה שמרצה ביותר את כוונותיו של האל, מה שמרצה בצורה מיטבית את כוונותיו, ולא ביצוע פעולות שאנשים בעולם הזה או בחברה רואים אותן כחשובות, בעלות ערך או בולטות. אם אתה אדם נבחר של האל, מה שהוא מפקיד בידיך הוא החובה שעליך לבצע, אשר קשורה באופן בלעדי לעבודת האל ולעבודת הכנסייה. כל דבר מעבר לעבודת הכנסייה והניהול של האל אינו מעניינך. לא משנה מה אתה עושה, גם אם אתה מאמין שזה טוב ואתה מוכן לעשות את זה, אין לזה ערך, זה לא ראוי לציון, והאל לא מציין זאת. בין שהדבר הופך למורשת נצחית, למשהו שייזכר לתמיד או שמקבל את השבחים של האנשים החיים כיום – כל זה לא חשוב. לא משנה כמה אנשים מכירים בכך, אין זה אומר שהאל מאשר את המעשים שלך או שהוא יזכור אותם. זה לא אומר שהמעשים שלך משמעותיים או בעלי ערך. הדעות וההערכות של העולם והחברה הללו אינן מייצגות את הערכתו של האל אותך. לפיכך, כשמדובר בקריירות, אל לך לבזבז את זמנך המוגבל ואת מרצך היקר על עיסוקים חסרי משמעות. במקום זאת, עליך למקד את המרץ ואת הזמן שלך בחובה שניתנה לך על ידי האל, ובעניינים של חתירה אל האמת ואל הישועה. זה מה שבאמת יש לו ערך ומשמעות. קיום בדרך זו יהפוך את חייך לבעלי ערך ומשמעות. יש אנשים שמאמצים אלפי כלבים, וכל עתותיהם נתונות למאמץ ממוקד בטיפול ובחיים למען הכלבים שאימצו. בקושי יש להם זמן לאכול ולישון, כל שכן לכבס את בגדיהם או לדבר עם אנשים. המשימות שהם לוקחים על עצמם חורגות מעבר ליכולות שלהם. הם מנהלים חיים מתישים ומעוררי רחמים. האין זה טיפשי? (כן.) אתה אינך מושיע, אל תנסה להיות כזה. כל רעיון בנוגע לרצון להציל את העולם, לשנות את העולם, או להשתמש בכוח שלך כדי לשנות את המצב הנוכחי או את העולם הזה הוא טיפשי. ניסיונות כאלה הם טיפשיים עוד יותר, כמובן, וההשלכות הסופיות רק יכניסו אותך למצב נורא, יגרמו לך תשישות, יגרמו לך אומללות שלא תתואר, ויגרמו לך לא לדעת אם לצחוק או לבכות. לאנשים אין כל כך הרבה מרץ, וגם הכישורים והיכולות שלהם אינם מספיקים כדי לשנות משהו. את המרץ והזמן המועטים שברשותך עליך להציע ולהשקיע בביצוע חובתך כיציר בריאה. כמובן, חשוב מכך, יש להקדיש זמן ומרץ לחתירה אל האמת כדי להשיג ישועה ולהתמסר לאל. מלבד הדברים הללו, כל מיזם אחר הוא חסר משמעות. קריירה היא דבר שחובה לעשות כחלק מחייו הגופניים של אדם. היא אינה עומדת בדרישות הנחוצות כדי להיחשב לדבר בעל משמעות; היא בסך הכול דרושה לחיים הגופניים ולהישרדות. כדי לחיות ולשרוד, אתה מוכרח לעסוק במקצוע; המקצוע הזה הוא בסך הכול משרה שמאפשרת לך להתפרנס. בין שהמקצוע הזה שייך לשכבות החברה הגבוהות ובין שהוא שייך לשכבות החברה הנמוכות, הוא פשוט דרך להתפרנס; אין שאלה בכלל אם הוא נאצל או משמעותי. זאת ועוד, ללא קשר למשמעותו, זוהי דרישתו של האל מהאנושות: אם אתה רוצה לחתור אל האמת ולצעוד בנתיב הישועה, אזי הסטנדרט לבחירת עיסוק לטובת פרנסה הוא הסתפקות במזון ובמלבוש. אל תבזבז כמות רבה מדי של מרץ וזמן על התרוצצות והתעסקות במזון, בלבוש, במחסה ובתחבורה שלך – מספיק שתמלא את הצרכים הבסיסיים. כשהבטן שלך מלאה ולגופך יש חום וכסות; כשאתה משיג את התנאים הבסיסיים הללו להישרדות, עליך לבצע את חובתך כיציר בריאה, להקדיש את המרץ והזמן היקרים שלך לביצוע חובתך, למה שהאל הפקיד בידיך, ולהציע את לבך. הנקודה המכרעת ביותר היא שבזמן ביצוע חובתך עליך להשקיע מאמץ גם באמת ובחתירה אל האמת, ועליך לצעוד בנתיב החתירה אל האמת – אל תיסחף סתם כך. זהו העיקרון. האל לא דורש ממך להפעיל את כל כוחותיך רק כדי לשרוד ולהמשיך לחיות. הוא לא צריך שתנהל חיים זוהר ותפאר אותו דרכם, ולא דורש ממך לעשות מעשים גדולים בעולם הזה, לחולל נסים, לתרום לאנושות, לעזור לאנשים רבים, או לפתור את בעיות התעסוקה של אנשים רבים. אין צורך שתהיה לך קריירה מרשימה, שתהפוך למפורסם בעולם כולו, ואז תשתמש בדברים אלו כדי לפאר את שמו של אלוהים ולהכריז לעולם, "אני נוצרי, אני מאמין באל הכל יכול." אלוהים מקווה רק שתוכל להיות איש רגיל ואדם מן השורה בעולם הזה. אין צורך שתעשה נסים; אין צורך שתצטיין במקצועות או בתחומים שונים, או שתהפוך לאדם מפורסם או לדמות דגולה. אין צורך שתהיה מישהו שמקבל הערצה או כבוד מאנשים, ואין צורך שיהיו לך הצלחה או תארים בתחומים שונים. בהחלט אין כל צורך שתתרום במסגרת משלחי יד שונים כדי לפאר את האל. דרישת האל ממך היא פשוט לחיות את חייך היטב, לתת מענה לצרכים הבסיסיים, לא לרעוב, להתלבש חם בחורף ובצורה מתאימה בקיץ. כל עוד חייך רגילים ויש לך את היכולת לשרוד, זה מספיק – זו דרישתו של האל ממך. בלי קשר לאילו מתנות, כישרונות או יכולות מיוחדות יש לך, האל לא רוצה שתשתמש בהם כדי להשיג הצלחה עולמית. במקום זאת, הוא רוצה שתיישם את המתנות או האיכות שיש לך בביצוע חובתך, במה שהוא מפקיד בידיך, ובחתירה אל האמת, כדי שבסופו של דבר תשיג את הישועה. זה הדבר החשוב ביותר, והאל לא דורש דבר מעבר לכך. אם תחיה טוב, האל לא יאמר שאתה מישהו שמפאר אותו. אם חייך רגילים ואתה במעמד הנמוך של החברה, זה אינו עלבון לאל. אם המשפחה שלך ענייה יחסית, אך אתה עומד בסטנדרט של האל להסתפקות במזון ובמלבוש, גם זה אינו עלבון מבחינתו. כשאתה חי ושורד, המטרה של חתירתך היא להסתפק במזון ובמלבוש, שיהיו לך הדברים הבסיסיים שאתה צריך, ולחיות חיים רגילים, כשאתה מסוגל לספק את הארוחות היומיות שלך ולכסות את הוצאותיך היומיות – זה מספיק. כשאתה מרוצה, גם האל מרוצה – זה מה שהאל מבקש מאנשים. הוא לא מבקש ממך להיות אדם עשיר, מפורסם או נעלה, וגם לא נותן לך להיות קבצן. קבצנים אינם עובדים; כל היום הם מקבצים נדבות, נראים פתטיים, אוכלים שאריות של אנשים, לובשים בגדים בלויים, לובשים בגדים עם טלאים או אפילו עוטפים את עצמם בשק יוטה – איכות חייהם נמוכה במיוחד. האל אינו דורש שתחיה כמו קבצן. בעניינים הנוגעים לחיים הגופניים, האל לא דורש ממך לפאר אותו, ולא מגדיר מצבים מסוימים כפוגעים בכבודו. האל לא ישפוט אדם על פי היותו עסוק במאבק הישרדות או חי חיי שפע. במקום זאת, הוא מעריך אותך על פי היישום בפועל שלך ועמידתך בדרישות האל בנוגע לחתירה אל האמת ולעקרונות שהאל דורש ממך. זה הכול. האם הבנת ותפסת את שני עקרונות היישום בפועל הללו הקשורים לקריירות? העיקרון הראשון הוא הימנעות מעיסוק בצדקה, והעיקרון השני הוא הסתפקות במזון ובמלבוש. שני העקרונות הללו קלים להבנה.

בכנסייה ישנם אנשים שעדיין מאמינים בתוקף שעשיית צדקה היא דבר טוב. הם חושבים, "בכל מקום שיש צורך, עלינו להושיט יד לעזרה. באשר אליי, באופן אישי, תרמתי בגדים וכסף, ואני אפילו מתנדב באזורים מוכי אסון". מה דעתכם בעניין זה? האם יש לעצור אותו או להתערב בו? (לא צריך להתערב בו.) יש גם כאלה שאומרים, "כשאני רואה מישהו מקבץ נדבות, במיוחד ילדים רעבים, אני מרחם עליהם". הם מביאים אנשים כאלה במהירות לבתיהם, מכינים להם אוכל טוב, ואז שולחים אותם לדרכם עם בגדים ודברים נחמדים, ואפילו מבקרים אותם מדי פעם. הם מוכנים לבצע מעשים טובים כאלה ולהתנהל כך, מתוך אמונה שדרך התנהלות זו מקיימת את הצדק, וכך הם ייזכרו על ידי אלוהים ויהפכו לאנשים החביבים ביותר בעולם. לגבי אנשים כאלה, האם הכנסייה עוצרת בעדם או מתערבת בענייניהם? (היא לא מתערבת.) אנו משתפים עימם את הדרשות שיש לשתף, ומסבירים להם את כוונות האל ואת עקרונות-האמת. אם, לאחר שהבינו ורכשו ידע על הכול, הם עדיין מתעקשים לעשות דברים בדרכם שלהם, לפעול לפי רצונם, אנחנו לא מתערבים. כל אדם חייב לקבל אחריות על דבריו ומעשיו, והאנשים עצמם אחראים לתוצאה הסופית ולאופן שבו האל מגדיר אותם. אחרים אינם צריכים לשאת באחריות זו, הם אינם צריכים לשלם את החשבון. אם ניתקל באנשים כאלה, שמבינים הכול אך עדיין מתעקשים לעשות צדקה, לא נתקן את מחשבותיהם ודעותיהם, לא נתערב ובהחלט לא נגנה אותם. יש אנשים מסוימים שגם אחרי שהם מתחילים להאמין באל הם בכל זאת ממשיכים לחתור אחרי הבלי העולם הזה, עושר, משרות ממשלתיות או קריירה. האם אנחנו מתערבים במעשיהם? (אנחנו לא מתערבים.) שתפו איתם על האמיתות הרלוונטיות כדי שהם יבינו, ולאחר שתסיימו לשתף, הם יכולים לבחור בעצמם. ההחלטה באיזה נתיב לבחור היא שלהם. מה שהם בוחרים, מה שהם רוצים לעשות ואיך הם עושים זאת – אנחנו לא מתערבים בעניינים הללו. האחריות שלנו היא לשתף איתם על כוונות האל ועל עקרונות-האמת. אם הם מבינים ותופסים, אתה יכול לשאול אותם, "אז מה הצעד הבא שלך? מתי תתחיל להפיץ את הבשורה?" ואז הם אומרים, "חכה רגע, יש לי משלוח של סחורה להביא, יש לי עסקים ופרויקט שאני צריך לקחת על עצמי, משהו שאוכל להרוויח הרבה כסף ממנו כשהוא יושלם. בוא נחזור לעניין הפצת הבשורה מאוחר יותר". ואתה אומר: "כמה זמן אני אמור לחכות?" ואז הוא עונה: "אולי שנתיים-שלוש". אם כך, שלום ולא להתראות. אתה לא צריך לטרוח עוד עם אנשים כאלה. כך ניתן להתייחס לעניין הזה, נכון שזה קל? (זה קל.) זה מה שנקרא לדעת את הדרך האמיתית ולחטוא בכוונה בכל מקרה. לאנשים כאלה לא יהיה קרבן חטאת. האל אינו עוצר אנשים כאלה או מתערב במעשיהם; אפילו ברגע ההוא, האל אינו מעריך אותם בשום דרך. הוא מניח להם לבחור בחופשיות. גם אתם צריכים ללמוד את העיקרון הזה. בקצרה, ללא קשר לכמה הם יכולים להבין, האחריות שלנו היא להעביר להם בצורה ברורה את כוונות האל. מה שהם בוחרים לאחר מכן, מה יהיו הצעדים הבאים שלהם, זה עניינם וחירותם. אף אחד לא צריך להתערב, ואין צורך להסביר את היתרונות והחסרונות כדי ללחוץ עליהם. האם זוהי גישה הולמת? (זוהי גישה הולמת.) אם היא הולמת אז כך צריך לעשות את זה. אל תלכו נגד עקרונות ואל תאלצו את האנשים בניגוד לרצונם. אלה הם שני העקרונות הראשונים של ויתור על הקריירה; שניהם נגישים וקלים יחסית להבנה.

בנוגע לנושא של ויתור על קריירות, מהו העיקרון השלישי שהאל דורש מאנשים ליישם בפועל? העיקרון הוא להתרחק מכוחות חברתיים שונים. העיקרון הזה קשה קצת יותר להבנה, נכון? (כן.) אולי הוא קשה קצת יותר להבנה, אבל גם הוא אחד מהעקרונות. זהו עקרון שעל אנשים להקפיד עליו בנאמנות כדי לשרוד בחברה זאת. הוא גם גישה, דרך וסגנון הישרדות שאנשים חייבים להחזיק כדי לשרוד בחברה הזאת, וניתן לומר כמובן שהוא סוג של חכמה עבור ההישרדות בחברה. התרחקות מכוחות חברתיים שונים עשויה להיראות על פני השטח כעניין רחוק מכל אדם ואדם, אך למעשה, כוחות חברתיים אלה אופפים כל אדם ואדם בצורה נסתרת. הם כוחות בלתי מוחשיים, ישויות בלתי מוחשיות שקיימות סביב כל אחד. כאשר אתה בוחר מקצוע, בלי קשר לשייכותו למעמד חברתי כלשהו, הוא מוקף בכוח רב של המקצוע הרלוונטי. בין שהמקצוע שאתה עוסק בו הוא יוקרתי או פשוט, יש קבוצות של אנשים שקשורים אליו. אם, בתוך החברה, לקבוצות אלו יש שנות ניסיון מסוימות, כישורים מסוימים או יסודות חברתיים מסוימים, אז הן ללא ספק יוצרות כוח בלתי מוחשי. לדוגמה, מקצוע ההוראה אולי לא נחשב למקצוע יוקרתי, אך הוא גם אינו נחשב למקצוע פשוט. הוא מעט גבוה יותר ממקצועות כמו חקלאות או סוגים שונים של עבודת כפיים, אך מעט נמוך יותר מהמקצועות היוקרתיים באמת בחברה. בתוך המקצוע הזה, מלבד העבודה הפשוטה שבה אתה עוסק, ישנם אנשים רבים המציפים את התעשייה. בתעשייה הזו, אפוא, אנשים נבדלים לפי הוותק ועומק הניסיון שלהם. הדרגים העליונים של מקצוע זה מהווים מעמד ששולט על נושאים כמו כוח אדם, מגמות, מדיניות, תקנות וחוקים; הם יוצרים כוח מקביל בתוך המקצוע. לדוגמה, במקצוע ההוראה, מי הוא המנהיג, הבוס הגדול שמוביל ושולט במקצוע, ומי שולט על פרנסתך ומשכורתך? במדינות מסוימות, ייתכן שיש איגוד מורים; בסין, הדרג הבכיר במקצוע מורכב מלשכת החינוך וממשרד החינוך. מוסדות אלו מייצגים את תחום הכוחות המקביל למקצוע ההוראה בחברה. באופן דומה, עבור חקלאים, מי הוא הממונה הישיר שלהם? הוא עשוי להיות ראש צוות, ראש הכפר או ראש העיירה, ועכשיו מוסיפים אפילו ועדות ניהול חקלאיות. האם זה לא תחום הכוחות המקביל למקצוע הזה? (כן.) ניתן לומר שתחומי כוחות שונים אלו משפיעים ושולטים על מחשבותיך, על דבריך ומעשיך, ואף על אמונתך ועל הנתיב שבו אתה צועד בחיים. הם לא רק שולטים על פרנסתך; הם שולטים על כל דבר לגביך. במיוחד בארץ הדרקון הגדול האדום כאש, הכופרים תמיד מקיימים סמינרים אידאולוגיים, מדווחים על מחשבותיהם ובודקים אם יש בעיות במחשבותיהם, אם הן כוללות אלמנטים נגד המפלגה, נגד המדינה או נגד האנושות. ללא קשר למקצוע שבו תעסוק, בין שיהיה מסורתי ובין שיהיה מודרני, יתקיימו כוחות מקבילים שונים בתחום המקצועי סביבך. כמה מהכוחות הללו יהיו הממונים הישירים שלך, האחראים ישירות על תשלום המשכורת והוצאות המחיה שלך. אחרים יכולים להיות כוחות בלתי מוחשיים. לדוגמה, נניח שאתה עובד שאינו מתבלט במקום העבודה; יהיו כוחות שונים שיפעלו בתחום המקצועי שלך. כמה מהם מתקרבים למנהל ותמיד סובבים סביבו – זה סוג אחד של כוח. ואז יש את קבוצת הכוח של אנשים שנשארים קרוב למנכ"ל ומקדישים את עצמם לטיפול בעניינים עבור המנכ"ל. קבוצה נוספת עשויה להיות קרובה למנהל מחלקת השיווק. כל הכוחות השונים הללו קיימים. מהי מטרת הכוחות הללו? כיצד הכוחות הללו נוצרים? הם נוצרים בכך שכל אחד לוקח את מה שהוא רוצה, וגם מאמץ צד מסוים ומתרפס בפני בעלי הכוח כדי להשיג את מטרותיו ולשרוד, מה שמוביל ליצירת כוחות שונים. כמה כוחות תומכים בגישה אחת, בעוד שאחרים תומכים בגישה שונה. כמה כוחות עשויים לפעול לפי הספר ולעבוד לפי הנורמות של מקום העבודה, בעוד שאחרים עשויים לפעול באופן מתועב יותר, תוך התעלמות מהחוק ומהאתיקה המקצועית. כאשר אתה חי בסביבה שבה כוחות שונים אלו מתערבבים זה בזה, כיצד עליך לבחור? כיצד עליך לשרוד? האם עליך להתקרב לארגון המפלגה, למנהל או למנכ"ל? האם עליך להתקרב למנהל או לראש מחלקה, או שעליך להתיישר עם ראש לשכה או מנהל מפעל? (לאף אחד מהם.) עם זאת, כדי לשרוד, אנשים לעתים קרובות זונחים את כבודם, את עקרונות ההתנהגות שלהם, ובמיוחד את הגבולות שלהם לגבי אופן התנהלותם. בתוך הנוף המורכב של כוחות אלו, אנשים יבחרו שלא במודע בצד מסוים, הם יבחרו ללכת עם הזרם ולהתיישר עם כוחות שונים. הם מחפשים כוח שיקבל אותם ויגן עליהם, או שהם מחפשים כוח שעשוי להיות קל יותר עבורם לקבל, כוח שהם יכולים לשלוט בו, והם מתקרבים אליו או אפילו מתמזגים בו. האם זה לא אינסטינקט אנושי? (אכן.) האם זה לא סוג של מיומנות או שיטה להישרדות? (כן.) ההסתגלות של אנשים לחברה זאת ולקבוצות שונות, בין שהיא אינסטינקט מולד ובין שהיא מיומנות, האם היא עיקרון התנהגותי שעל אדם להחזיק בו לצורך התנהלותו? (לא.) אנשים מסוימים עשויים לומר: "אף שאתה אומר עכשיו שזה לא כך, כשבאמת תמצא את עצמך במצב הזה, בחיים האמיתיים אתה תבחר צד ותחפש מחסה אצל כל כוח שמועיל לך ומאפשר לך לשרוד. ובנפשך פנימה, אולי תרגיש שאנשים חייבים להסתמך על הכוחות האלה כדי לחיות, שהם לא יכולים לחיות באופן עצמאי, כי לחיות באופן עצמאי הופך אותם לפגיעים לבריונות. אינך יכול תמיד להישאר עצמאי ומנותק; עליך ללמוד להתגמש ולהישאר קרוב לכוחות השונים. עליך להיות ערני, להתרפס בפני אנשים, ולהעמיד פנים בהתאם לצורך. עליך ללכת עם הזרם, להיות טוב בחנופה, להעריך מגמות, ולהיות בעל אינטואיציה חדה. עליך לגלות ולהכיר את מה שמנהיגיך אוהבים ולא אוהבים, את מזגם ואישיותם, את הרקע המשפחתי שלהם, איזה סוג של דברים הם אוהבים לשמוע, גילם, ימי ההולדת שלהם, המותגים המועדפים עליהם לחליפות, נעליים ותיקי עור, המסעדות המועדפות עליהם, מותגי המכוניות, המחשבים והטלפונים המועדפים עליהם, איזה סוגי תוכנות הם אוהבים להתקין על המחשבים שלהם, מאיזה סוגי בידור הם נהנים בזמנם הפנוי, עם מי הם מעדיפים להתקשר ומה הם הנושאים שהם מדברים עליהם". למען הישרדותך, אתה תתקרב אליהם באופן לא מודע וטבעי, תשתלב איתם, תתרפס יתר על המידה ותעשה ותאמר דברים בניגוד לרצונך, כדי לרצות את מנהיגיך ועמיתיך, וכדי לתמרן את עצמך במיומנות גדולה ולשלוט על הכול במקום העבודה שלך, כדי להבטיח את חייך והישרדותך. ללא קשר לכך שפעולותיך יפרו או לא יפרו את כללי האתיקה ואת גבולות ההתנהגות האישית, או אפילו אם זה אומר שעליך יהיה לנטוש את כבודך – לא אכפת לך. אבל דווקא האדישות הזאת היא שמסמנת את תחילת הירידה שלך, והיא סימן לכך שאתה מעבר לעזרה. משום כך, על פניו, אי אפשר לנזוף באנשים שאין להם ברירה אלא להתקרב לכוחות חברתיים שונים למען חייהם והישרדותם. עם זאת, ההתנהגויות שאנשים מפגינים, הבחירות שהם עושים והנתיבים שהם בוחרים ללכת בהם, מעוותים את אנושיותם ואת אופיים. בה בעת, כשהאנשים מתקרבים או משתלבים בכוחות שונים, הם לומדים ללא הרף להשתמש במזימות ובאסטרטגיות שונות כדי לרצות ולספק את הכוחות האלה, לשפר את חייהם ולהפוך את תנאי ההישרדות שלהם לנוחים יותר. ככל שהם עושים זאת יותר, כך הם צריכים להשקיע יותר זמן ואנרגיה כדי לשמר את המצב הנוכחי ואת הקשרים הללו. לפיכך, במסגרת הזמן והימים המוגבלים שלך, כל מילה שאתה אומר, כל פעולה שאתה עושה וכל יום שאתה חי הם לא רק חסרי משמעות; הם רקובים מבפנים. מה פירוש שהם רקובים? זה אומר שכל יום משחית אותך יותר, עד לנקודה שבה אינך דומה לא לאדם ולא לרוח רפאים. על רקע זה, אין לך לב רגוע בשביל להתייצב בפני האל, וגם חסר לך מספיק זמן למלא את חובתך, כמובן. אינך יכול להשקיע את כל גופך ונפשך בביצוע חובתך, ובו זמנית אינך יכול להשקיע את גופך ונפשך בחתירה אל האמת. לפיכך, סיכויי הישועה שלך לוטים בערפל, תקוותיך עמומות. מכיוון שהשקעת בכוחות חברתיים שונים, בחרת להתקרב אליהם, להשתלב בהם ולקבל אותם, ההשפעות של הבחירה הזו הן שעליך להשקיע את כל גופך ונפשך בשימור המצב הנוכחי, בזמן שאתה מכלה את ימיך לריק. אתה מרגיש מותש פיזית ונפשית, כאילו אתה נמצא כל היום במטחנת בשר, ובכל זאת בגלל הבחירות שלך, אתה חייב להמשיך כך יום אחרי יום. בתוך הסביבה המורכבת של הכוחות השונים, כשאתה משתלב בהם, כל מילה שהם אומרים, המגמות הטמונות בהן, כמו גם העניינים המתהווים, ההתנהגויות של כל אחד מהאנשים ומחשבותיהם הכמוסות ביותר, ובמיוחד מה שחושבים הממונים הישירים שלך (הדרג הגבוה ביותר של הכוחות הללו) – כל הדברים הללו הם מה שעליך להעריך ולאסוף עליו מידע בזמן. אינך יכול להרשות לעצמך להתעצל או להזניח את זה. מה הם חושבים, אילו פעולות הם נוקטים מאחורי הקלעים, אילו תכניות וכוונות יש להם, אפילו מה שהם מתכננים ומחשבים עבור כל אדם ואדם, מה הם מחליטים עבורם והעמדות שיש להם כלפיהם – אם אתה רוצה להכיר את הדברים האלה כמו את כף ידך, עליך להבין בעומק לבך את המצב הנוכחי. אם אתה רוצה להבין אותם לעומק, עליך להקדיש את כל מרצך ללמידה של הדברים האלה ולשליטה בהם. עליך לסעוד איתם, לשוחח איתם, להתקשר אליהם בטלפון, ליצור איתם יותר אינטראקציות בעבודה, ואפילו להתקרב אליהם במהלך החגים ולעקוב אחר תנועותיהם. משום כך, לא משנה איך הימים שלך נראים, אם הם מלאים בשמחה או בכאב, גם אילו היה לך רצון לבצע את חובתך ולחתור אל האמת, האם היית יכול למצוא זמן להרגיע את עצמך מספיק כדי לבצע את חובתך במלוא הגוף והנפש? (לא היינו יכולים לעשות זאת.) במצב כזה, האמונה שלך באל וביצוע חובתך יהיו לא יותר מתחביב לשעות הפנאי. ללא קשר לדרישותיך ולרצון שלך להאמין באל, במצבך הנוכחי, האמונה באל וביצוע חובתך הם כנראה האחרונים ברשימת רצונותיך. אשר לחתירה אל האמת וקבלת הישועה, ייתכן שאינך מעז לחשוב עליהם, או שאינך מסוגל אפילו לחשוב עליהם – נכון? (כן.) לכן, עבור כל אחד מכם, לא משנה באיזו סביבת עבודה אתה נמצא, אם תרצה להתקרב אל כוחות שונים, להשתלב בהם, או אם כבר התקרבת אליהם והשתלבת בהם, לא משנה מה הסיבות או התירוצים שלך, התוצאה הסופית יכולה להיות רק שהתקווה שלך לישועה תתנדף באוויר הריק. האבדן הישיר ביותר שייגרם מכך הוא שתתקשה למצוא זמן לקרוא את דברי האל או לבצע את חובתך. מובן שאי אפשר שתצליח לשמור על לב שליו לפני האל או להתפלל לאל בכנות – לא תוכל להשיג אפילו את המינימום הזה. מכיוון שהסביבה שבה אתה נמצא מורכבת יתר על המידה עם אנשים ומאורעות, ברגע שהשתלבת בכוחות שונים, הדבר דומה לדריכה בבוץ טובעני – ברגע שאתה בתוכו, לא קל להיחלץ ממנו. מה הכוונה בכך שלא קל להיחלץ? הכוונה היא שברגע שתדרוך בתחום של כוחות שונים, אתה תמצא את עצמך חסר יכולת להימלט מהעניינים השונים שמסובכים בכוחות האלה, ומכל מיני המחלוקות שנובעות מהם. תמצא את עצמך כל הזמן מסתבך עם אנשים ומאורעות שונים, ולא תוכל להימנע מהם גם אם תנסה, מכיוון שכבר הפכת להיות אחד מהם. לכן, כל אירוע שמתרחש בתחום הכוחות האלה קשור אליך ויעסיק אותך, אלא אם תיווצר סיטואציה מסוימת; כלומר, אם תישאר אדיש כאן ליתרונות ולחסרונות כמו גם למחלוקות, ותתבונן בכל מנקודת מבט של צופה מהצד. במקרה כזה, ייתכן שתצליח להימנע ממחלוקות שונות או מצרות אפשריות. עם זאת, ברגע שתשתלב בכוחות אלה, ברגע שתתקרב אליהם, ברגע שתשתתף בכל ליבך בכל אירוע שמתרחש בקרבם, אין ספק שתילכד. לא תוכל להישאר צופה מהצד; תוכל רק להיות משתתף. ובתור משתתף, אתה תיפול טרף לתחומם של הכוחות הללו.

יש אנשים שאומרים: "לא משנה באיזה תחום עיסוק או באיזו קבוצה אתה נמצא, זה לא עניין גדול אם אחרים מתנהגים כלפיך בשתלטנות – מה שחשוב זה האם תוכל לשרוד. אם לא תתיישר עם ארגונים או כוחות שונים, ואם לא יהיה לך תומך כלשהו בחברה או בקבוצות שונות, לא תצליח להסתדר." האם כך הם פני הדברים באמת? (הם לא כך.) בקבוצות חברתיות שונות, המטרה של אנשים שמתקרבים לכוחות שונים היא "להסתופף בצלו של עץ גדול," כלומר, למצוא כוחות שיתמכו בהם. זוהי הדרישה הבסיסית ביותר של אנשים. מלבד זאת, אנשים רוצים לנצל את הכוחות האלה כדי לעלות בסולם הדרגות, להשיג את מטרתם בחיפוש יתרונות או עצמה. אם, בתחום המקצועי שלך, אתה פשוט מתפרנס ומסתפק רק במזון ובמלבוש, אז אין צורך שתתקרב לכוחות כלשהם. אם אתה מתקרב אליהם, זה אומר שאתה עושה זאת לא רק כדי להתפרנס ולספק את הצרכים הבסיסיים של מזון ומלבוש; יש לך בוודאי כוונות אחרות: תהילה או רווחים. האם יש מישהו שאומר: "מלבד להתפרנס, אני גם רוצה להוכיח את עצמי"? האם זה הכרחי? (זה לא הכרחי.) ברגע שהרווחת את כספך, הצלחת לספק לעצמך שלוש ארוחות ביום ויש לך בגדים ללבוש, זה מספיק – מה הטעם לשאוף לגאווה? למען מי אתה שואף? האם למען ארצך, אבותיך, הוריך או עצמך? אימרו לי, האם חשוב יותר לשאוף לגאווה או לשאוף להסתפק במזון ומלבוש? (חשוב יותר להסתפק במזון ומלבוש.) השאיפה לגאווה היא צביון מלא בפזיזות; כל מה שאתה עושה הוא למען הגאווה הזו. זהו מושג מופשט וריק. הדבר המעשי ביותר הוא להרוויח כסף כדי שתוכל לשמור על פרנסה. כך עליך לחשוב על זה: "בכל מצב, לא משנה מי תומך במי, או מי מתקרב לאיזו רמה של מנהיג או פקיד, שום דבר מזה לא משנה. מי מקודם או יורד בדרגה, מי מקבל העלאה או משתמש בכל אמצעי כדי להפוך לפקיד בכיר – כל זה לא רלוונטי. אני פשוט עובד כדי לשים אוכל על השולחן. כל דבר שאתם שואפים אליו, ולא משנה מהו, אינו קשור אליי. בכל מקרה, אני נותן את שמונה השעות שלי ביום, מקבל את השכר המגיע לי, וכל עוד אני יכול לפרנס את עצמי ואת משפחתי, אני מרוצה. זה כל הסיפור; זה המעט שאני מבקש". עשה את מה שנדרש בעבודתך ועשה זאת היטב, וקבל את השכר והבונוסים שלך במצפון שקט – זה מספיק. האם הגישה הזו כלפי ההישרדות והמקצוע נכונה? (כן.) למה היא נכונה? (מפני שהם חיים בגישה שתואמת את מה שהאל דורש. ראשית, זה אומר להיות מסוגל לבצע היטב את עבודת המקצוע שלך ולא לבצע את העבודה שלך בשטחיות. שנית, זה אומר לא לחפש מחסה או להתרפס בפני כוחות כלשהם; מספיק רק לשמור על סיפוק הצרכים של חיים רגילים. הדבר תואם לדברי האל.) הדבר תואם כמובן לכוונות האל. האם האל דורש זאת ממך על מנת להגן עליך? (כן.) על מנת להגן עליך מפני מה? (מפגיעתו של השטן. אחרת, ברגע שנסתבך במחלוקות כאלו, החיים יהפכו לכואבים מאוד, ויתרה מזאת, לא יישאר לנו הרבה זמן לאמונה באל ולביצוע חובותינו.) זהו היבט אחד. מהו, בעיקר, ההיבט האחר? כשאתה מסתבך עם כוחות שונים, התוצאה הסופית תהיה שאתה תהרוס את עצמך. זה באמת לא שווה את זה! ראשית, לא תוכל להגן על עצמך. שנית, לא תקיים ותקדם צדק. שלישית, אתה תשתף פעולה עם כוחות שונים ותוסיף על חטאיך. לכן, להתקרבות לכוחות אלה אין שום יתרונות. גם אם תקבל העלאה או קידום על ידי התחברות לכוחות שונים, כמה שקרים תצטרך לספר כדי להתחבר אליהם? כמה מעשים רעים תצטרך לעשות מאחורי הקלעים? כמה אנשים תצטרך להעניש מאחורי דלתיים סגורות? בחברה הזו, מדוע אנשים מכל הסוגים ותעשיות שונות זקוקים לכוחות אלה? זה מפני שהחברה הזו חסרה הגינות וצדק. אנשים יכולים להגן על עצמם רק על ידי הסתמכות על כוחות שונים שינקטו פעולה, ויכולים להבטיח את מקומם רק על ידי הסתמכות עליהם שידברו ויפעלו. האם יש כאן הגינות? (לא.) אין בזה שום הגינות; הכל מבוסס על כוחות אלה. מי שיש לו את הכוח הרב יותר הוא הקובע, בעוד שלאלה שאין להם כוח או שיש להם כוח מועט אין זכות דיבור. אפילו חקיקה פועלת כך: אם יש לך כוח רב, יהיה אפשר ליישם ולאכוף את החוקים שתחוקק. אם אין לך הרבה כוח, אף אחד מהחוקים והתקנות שתציע לא יעבור, ולא יהיה ניתן להכניסם לחקיקה הלאומית. זה נכון לגבי כל קבוצת אנשים באשר הם: אם יש לך כוח רב, תוכל להיאבק על האינטרסים שלך ולמקסם אותם; אם אין לך כוח, עלולים לקחת ממך את האינטרסים שלך או להחרימם. המטרה מאחורי היווצרות הכוחות השונים היא לשלוט במצבים באמצעות אותם כוחות, אפילו תוך התעלמות מדעת הקהל, החוק והמוסר האנושי. הם יכולים להתעלות מעל החוק, המוסר והאנושיות – הם יכולים להתעלות מעל הכול. ככל שכוחו של אדם יגדל, כך גם השפעתו תגדל, ותינתן לו יותר אפשרות לעשות כרצונו ולהכתיב עניינים. האם זוהי הגינות? (לא.) אין הגינות. הכוח והעצמה מייצגים את זהותם ומציינים את החלק מההטבות שהם יכולים להשיג. אם אתה נמצא בקבוצה חברתית וכל מה שאתה רוצה הוא לשמור על פרנסתך ושיהיו לך מזון ומלבוש, ואם שאיפתך אינה למעמד או מוניטין, או לסיפוק רצונותיך האישיים, אז זה יראה מיותר לחלוטין להתקרב לכוחות שונים. אם אתה רוצה להקדיש את כל זמנך לביצוע חובותיך, אם אתה רוצה ללכת בנתיב החתירה אל האמת ולהשיג ישועה בסופו של דבר, אך גם מעוניין להתקרב לכוחות שונים, הדברים הללו סותרים זה את זה. הם אינם יכולים להשלים זה את זה כי הם מנוגדים לחלוטין, כמו מים ושמן שאינם ניתנים לערבוב. להתקרבות לכוחות שונים לא תהיה שום השפעה על סיוע לאמונתך באל או לחתירתך אל האמת. היא לא תעזור לך לזהות את פניו המפלצתיות של השטן בצורה ברורה יותר, וגם לא תיתן לך יותר זכות דיבור או תאפשר לך להאמין באל מבלי שהעולם ידחה אותך ומבלי שהממשלה תרדוף אותך. יש אנשים שחיים בכפר קטן אבל בלבם הם שואפים לגדולות. הם חושבים: "נולדתי בכפר. אני חקלאי. למרות היחס הגרוע כלפי, אני עדיין מצליח להסתדר על ידי שתילת דגנים וירקות, וגידול תרנגולות, בקר וצאן. אם אאמין באל ואחתור אל האמת, התנאים הללו די טובים; יש לי את התנאים הבסיסיים שאני צריך בשביל לשרוד. אבל למה אני תמיד מרגיש שמשהו חסר בחיים ובהישרדות בחברה הזאת ובקרב האנשים האלה?" מה חסר? אין להם תמיכה חזקה. ראה איך אנשים בוחרים בית: הם תמיד מעדיפים בית שמאחוריו יש הר גדול. הם חושבים על ההר כעל התמיכה שלהם והוא נותן תחושת ביטחון לגור שם. אילו מאחורי הבית היה צוק, הם לא היו מרגישים בטוחים לחיות שם, כאילו הם עומדים ליפול מהצוק בכל רגע. באופן דומה, אם אדם שחי בכפר לא יבסס קשר עם מישהו בעל מוניטין ומעמד, ולא יבקר אותו מדי פעם כדי לזכות באהדתו, הוא תמיד ירגיש מבודד במקצת בחייו בכפר ויהיה בסיכון מתמיד שיתנהגו כלפיו בשתלטנות ושהוא ייקלע למצוקה כלכלית. זו הסיבה שהוא תמיד רוצה להתקרב לראש הכפר. האם זה רעיון טוב? (לא.) במיוחד כשמדובר באמונה באל, במדינות מסוימות שבהן יש רדיפה ממשלתית, יש אנשים שאומרים: "אם נבשר את הבשורה לראש הכפר והוא לא יאמין, אך אמו, סבתו, אשתו או בתו יאמינו, האם זה לא נחשב להתקרבות לראש הכפר? אם אח או אחות מהכנסייה שלנו יחזיקו בעמדה חשובה בכפר או שיהפכו לקרובי משפחה של ראש הכפר, האם הכנסייה לא תתבסס שם היטב? האם לא יהיה לה מעמד? האם האחים והאחיות שלנו שמאמינים באל לא יוכלו לאכול ולעבוד בחקלאות בכפר ללא בעיה? לא רק זה, אלא כשיגיעו הדרקון הגדול האדום כאש או מחלקת העבודה של 'החזית המאוחדת' לחקור, יהיה מישהו שיתמוך בנו. זה יהיה נהדר!" אתה תמיד רוצה להתקרב לארגון או לקבוצת כוחות כלשהם כדי להבטיח שלא תמצא את עצמך במצבים מסוכנים, כדי לוודא שאתה יכול להאמין באל בבטחה, חופשי מרדיפות – כמה נפלא! באותו זמן, התרועעות עם אנשים בעלי השפעה גורמת לך להרגיש כאדם בעל השפעה, נכון? זוהי מחשבה נהדרת, אבל האם ראש הכפר בכלל רוצה שתתקרב אליו? האם ראש הכפר הוא מישהו שאתה יכול לנצל? האם ראש הכפר יאפשר לך לנצל אותו? אתה, אדם פשוט, רוצה להתקרב לארגון או לראש הכפר, ואתה חושב שתוכל פשוט להטיף את הבשורה וזה יעשה את העבודה? האם אין צורך להעניק מתנות מכובדות או לבצע משימות משמעותיות כדי להתקרב לראש הכפר? איזה ניסיון יש לכם? האם קל להתקרב לראש הכפר? אפילו להתקרב לכלב המחמד שלו יהיה קשה! ומתן מתנה ישירות לראש הכפר לא יועיל; צריך להתקרב לאשתו, לאמו, לדודתו או לסבתו, להתחיל ממטרות קלות יותר, יחסית. למה להתקרב לסבתו של ראש הכפר? לראש הכפר יש קשר קרוב עם סבתו, אז אתה תתחיל את התהליך איתה, ודרכה, דמות מבוגרת במשפחה שיכולה להמליץ עליך, תוכל להתקרב לראש הכפר בהדרגה. זה מה שנקרא "גישה עקיפה", נכון? אם תיתן מתנה ישירות לראש הכפר, ייתכן שהוא ישאל "מי אתה?" ואתה תשיב, "אני פלוני ממשפחת לי בחלק המזרחי של הכפר". "איזו משפחת לי? למה אני לא מכיר אותם?" אם הוא בכלל לא מזהה אותך, האם יהיה קל להתקרב אליו? (לא, זה לא יהיה קל.) ואם תיתן לו מתנה, איזה סוג מתנה ימשוך את תשומת לבו? מטילי זהב, זהב טהור – יש לך כאלה? מלפפוני ים – הוא בכלל רוצה אותם? הוא יבדוק אם מלפפוני הים שלך מיובאים או שהם מתוצרת מקומית; יש לו מספיק מהדברים האלה בעצמו. אתה חוסך כסף וחי בצניעות על מנת לקנות את מלפפוני הים, ואתה לא מעז לאכול אותם או אפילו לגעת בהם בעצמך. אתה נותן לו אותם והוא לא אפילו מביט בהם. אתה נותן לו חגורה, והוא אומר, "זו חגורה מתוצרת מקומית, נכון?" אתה אומר: "זו חגורה מעור פרה". והוא אומר: "מי בכלל לובש חגורות עור בימינו? אף אחד לא לובש אותן. אנשים לובשים חגורות מעור אמיתי עם סמלי מותגים אירופיים או עם יהלומים משובצים. יש לך את אלו?" אתה אומר: "איך הן נראות? אף פעם לא ראיתי אותן". הוא אומר: "אם אף פעם לא ראית אותן, אל תטרח לבוא לכאן. אתה מנסה לתת את החגורה הזו לקבצן?" האם אתה יכול להיכנס ליחסים טובים עם אדם כזה? אתה חושב שיש לך תוכנית קטנה ומתוחכמת, שהבנת איך לעשות את כל זה, אבל הוא פשוט מזלזל במתנות שלך. הוא מזלזל במתנות שלך, ואתה בכל זאת מתעקש להתקרב אליו. האם זה הולם? גם אם הוא היה מעריך מאוד את המתנות שלך, האם ההתקרבות אליו היא מעשה הולם? (היא לא מעשה הולם.) אתה תהיה מוכן לעשות דברים משפילים כאלה רק בשביל שיהיה לך משהו לאכול ושיהיה לך גורם חזק שיתמוך בך בכפר. גם אתם חושבים שזה מביש? (כן.) לרדוף אחרי סבתו של ראש הכפר, אחרי אשתו וגיסתו, להשתמש בכל מיני שיטות מרושלות, לתת מתנות ולנסות להתקרב. אחרים אומרים לך, "אין טעם לתת את המתנות האלו; מי שראש הכפר שם עליו עין הוא אתה בעצמך". האם תנסה עדיין להתקרב אפוא? אין מתנה מתאימה שאתה יכול לתת. ראש הכפר לא יזכה אותן במבט שני, ויחשוב שהן מתחת למעמדו. מה שגרוע מכל הוא שאתה תצטרך לכלול את עצמך בעסקה. האם עדיין תנסה להתקרב אליו? (לא.) האם עדיין תחפש תומך מסוג זה? איזה מין דמות הוא ראש הכפר? האם הוא מישהו שנותן לך להתקרב אליו בקלות? (לא.) גם אם תבסס איתו קשר ותתקרב אליו, מה אז? האם הוא יכול לשלוט בגורלך, או לעזור לך להשיג ישועה? לחלופין, כשיגיע הזמן להתמודד עם רדיפות וסיטואציות אמיתיות, כשהאל יאפשר ויתזמר את הסיטואציות האלו, האם תוכל להימנע מההתמודדות איתן? האם לראש הכפר יש את המילה האחרונה בעניין זה? (לא.) בתוכנית הגדולה של הדברים שהאל תיזמר, אין שום כוח שיש לו את המילה האחרונה, לא כל שכן ראש הכפר – אין שום כוח ששווה אפילו להזכיר בהקשר הזה. לכן, מכיוון שאתה חי בעולם הזה, אם אתה בכפר, במחוז, בעיר או בכל מדינה שהיא, אפילו עד לרמה של כל תעשייה שאתה עוסק בה בכל מדינה שהיא, כל הכוחות השונים הקיימים אינם יכולים להחיל ריבונות על גורלך וגם אינם יכולים לשנותו. אין כוח יחיד שהוא אדון על גורלך, כל שכן הריבון של גורלך, והוא גם לא מעצב את גורלך. להפך, ברגע שאתה משתלב עם הכוחות השונים הקיימים בחברה, אז פוקד אותך אסון והצרות שלך מתחילות. ככל שאתה מתקרב אליהם כך גוברת הסכנה שאתה נתון בה; ככל שתשתלב בהם, כך יקשה עליך להיחלץ מהם. לא רק שהכוחות השונים האלה לא מביאים לך שום תועלת, אלא ככל שאתה משתלב בהם הם שודדים ורומסים אותך, מעוותים את רוחך ומחשבתך, וגורמים לך לאבד את שלוותך, כך שאתה כבר לא מאמין בקיומם של צדק והגינות בעולם הזה. הם יקלקלו את השאיפה היפה ביותר שלך לחתור אל האמת והישועה. לכן, כדי לשרוד בחברה הזו, ללא קשר למעמד החברתי שלך, לסביבה שלך או לקבוצה, או לתעשייה שתמצא את עצמך בה, המחשבה על חיפוש כוח שתוכל להסתמך עליו, שישמש כמעטה מגן בשבילך, היא מחשבה מוטעית והשקפה קיצונית. אם כל מה שאתה מנסה לעשות הוא לשרוד, אתה צריך להתרחק מהכוחות האלה. גם אם הכוחות האלה רק מגנים על זכויות האדם הלגיטימיות שלך, זה לא סיבה או תירוץ להיות מעורב בהם. ללא קשר למעמדם של הכוחות השונים הללו בחברה, למטרות הקידום שלהם, או לכיוון פעולותיהם, בקצרה, כאדם שמאמין באל וחותר אל האמת, אתה לא צריך להפוך לאחד מהם, וגם לא צריך להפוך לתומך של הכוחות השונים האלה. במקום זאת, אתה צריך להתרחק מהם, להימנע מהם, להימנע מהמחלוקות השונות שמסבכות אותם, להימנע מכללי המשחק השונים שהם קובעים, וגם להימנע מהדברים המזיקים ומהמילים המזיקות שהם דורשים לעשות ולהגיד במסגרת המקצוע שלך או במסגרת הכוחות האלה. אתה לא צריך להפוך לאחד מהם, ובטח שלא להפוך לאחד השותפים שלהם. זו הדרישה של האל כלפיך בתוך התעשיות והמקצועות השונים שבהם קיימים כוחות שונים: להתרחק מהם ולהימנע מהם, שלא תשמש אותם ככלי שרת שאפשר להקריב, לא להפוך לאובייקט הניצול שלהם, ולא להפוך לעבד נרצע או לדובר שלהם.

בחברה זו, מלבד הממונים הישירים של כל עובד בתעשיות ובמקצועות השונים, ומלבד ארגונים אזרחיים, ישנן כמובן גם קבוצות חברתיות לא חוקיות מסוימות שצריך להימנע מהן – אסור להסתבך עם האנשים האלה או לתקשר איתם בשום אופן. לדוגמה, המלווים בריבית נשך. יש אנשים שאין להם הון בשביל העסק שלהם, והם אינם מסוגלים להשיג הלוואה רגילה, אבל יש להם דרך לאפשר את תזרים ההון שלהם, דהיינו, באמצעות הלוואות בריבית נשך. הלוואות בריבית נשך לא רק כוללות ריביות גבוהות, אלא גם טומנות בחובן סיכונים משמעותיים. חלק מהאנשים, במטרה להרוויח הרבה כסף ולהימנע מקריסת העסק שלהם, פונים, כמוצא אחרון, לצעד זה: הלוואות בריבית נשך. האם המלווים בריבית נשך הם דמויות שומרות חוק בחברה? (לא, הם לא.) הם ארגון חברתי בלתי חוקי, ויש להימנע מהם תמיד. לא משנה מה המצב הקיומי או מצב העניינים הנוכחי שלך, לעולם אל תשקול נתיב זה – התרחק והימנע ממנו. לא משנה אילו בעיות יתעוררו בחיים ובפרנסה שלך, אל תשקול לקחת את הנתיב הזה ואל תחשוב אפילו על אנשים אלה. האם הקבוצה הזו של אנשים לא דומה לארגון המפלגה? החברה שומרת החוק כביכול והעולם התחתון – יש ביניהם נקודות דמיון מסוימות. אל תחשוב שהם יכולים לספק לפרנסתך מוצא או נקודת מפנה; המחשבה הזאת היא משאלת לב. ברגע שתבחר לעשות את המהלך הזה, ברגע שתלך בדרך הזו, יחכו לך חיים גרועים יותר. מובן שיש סוג נוסף של ארגון חברתי כביכול, שלא נזכיר אותו, שאל לך להתקרב אליו לעולם, במיוחד כאשר אתה נתקל בבעיות מיוחדות וסבוכות, כאשר אתה נתקל בסביבות מיוחדות, או כאשר אתה מוצא את עצמך בנסיבות מסוכנות במיוחד. אל תחשוב על שימוש באמצעים קיצוניים כדי להגן על עצמך, להיחלץ מהסכנה ולברוח מקשיים. במצבים כאלה, עדיף שהאנשים מהסוג הזה ילכדו אותך מאשר שתסתבך איתם אי-פעם או שתיכנס למעורבות בענייניהם בכל צורה שהיא. למה שתעשה זאת? האם זה מה שנקרא להיות בעל יושרה? האם זוהי יושרה שאמורה להיות לנוצרים? (זו לא יושרה שאמורה להיות לנוצרים.) אם כך, מה זה? (זה פשוט לא נכון להתקרב אליהם.) מדוע זה לא נכון? (התקרבות אליהם תוביל לחיים גרועים יותר, ולסכנה גדולה יותר בעתיד.) האם זה רק כדי להימלט מסכנה עתידית? אז מדוע אתה לא בורח תחילה מהסכנה המיידית שלך? למה אסור לך להתקרב לכוחות האלה? במקרא, מה השיב ישוע אדוננו לשטן כאשר השטן פיתה אותו? (ישוע אדוננו אמר: "הִסְתַּלֵּק, הַשָּׂטָן, הֵן כָּתוּב, 'לַיהוה אֱלֹהֶיךָ תִּשְׁתַּחֲוֶה וְאוֹתוֹ לְבַדּוֹ תַּעֲבֺד'" (מתי ד' 10).) הדבר היחיד שאנשים צריכים להעריץ הוא האל, והוא היחיד שאנשים צריכים לשרת. בה בעת, הדבר היחיד שבשבילו אנשים צריכים לחיות הוא האל לבדו. אם האל יתיר לקחת את חייך ממך, מה עליך לעשות? (להתמסר.) עליך להתמסר לאל ולהלל אותו. יש לרומם את שם האל, ואנשים צריכים להתמסר לאל בלי שיהיו להם שאיפות משל עצמם לגבי חייהם. עם זאת, אם האל יתכוון שתמשיך לחיות, מי יוכל לקחת את חייך? איש אינו יכול לקחת אותם. לא משנה אפוא בפני אילו נסיבות או סכנות אתה עומד, אפילו לנוכח המוות, אם יש כוח שיכול להציל אותך מהמוות, אז הכוח הזה אינו דבר ראוי אלא דבר ששייך לשטן. מה עליך לומר? "הסתלק מפה, שטן! אני מעדיף למות מאשר להיות בקשר איתך!" האם זה לא עניין עקרוני? (אכן.) "בלתי אפשרי עבורי לחיות בזכות כוחותיך, וגם לא אמות משום שהאל נטש אותי. הכול בידי האל. בלתי אפשרי עבורי לסמוך על כוח כלשהו ולהתפשר כדי להמשיך לחיות." זהו העיקרון שאנשים צריכים לשמור עליו. אם תיקלע לדילמה, ומישהו יאמר שיש כוח בחברה שיכול להציל אותך; אם הכוח הזה עשוי להצליח בהצלתך, אבל הדבר ימיט חרפה עליך, על הנוצרים, על הכנסייה, ועל בית האל; אם זה יפגע בשמו של בית האל, איך תגיב? האם תקבל את ההצעה או תסרב לה? (אסרב.) עליך לסרב. בעיקרון, איננו מסתמכים על שום כוח שהוא כדי לשרוד. לכן, לא משנה בפני אילו נסיבות או מצבים מסוכנים אנו עומדים, הדבר היסודי ביותר, מלבד להיכנע לתזמורים ולסידורים של האל, הוא לא לחשוב אפילו על שימוש באמצעים קיצוניים שונים כדי להימלט ממצבים מסוכנים. לאחר שאנשים ימלאו את האחריות וישקיעו את המאמץ שהם אמורים להשקיע, צריך להשאיר את כל היתר לתזמורו של האל. אם מישהו יאמר שיש ארגון חברתי לא חוקי שיכול להציל אותך, האם תסכים? (לא אסכים.) מדוע לא תסכים? אתה לא רוצה לחיות? אתה לא רוצה להימלט במהירות ממצבך הקשה? אתה מוכרח שיהיו לך עקרונות להתנהלות אישית אפילו כשאתה מנסה להימלט ממצב קשה ולהישאר בחיים. אתה צריך לדעת מה צריך ומה לא צריך לעשות. העקרונות צריכים להיות ברורים מאוד בלבך ואסור לך לאבד אותם.

לגבי העניין של התרחקות מכוחות חברתיים שונים, מלבד הכוחות השונים שאנשים נתקלים בהם בחייהם, ישנם גם כוחות שונים שמופיעים בחברה לעתים קרובות: אדם צריך להתרחק גם מהם. בחיים או בעבודה, בשני המקרים עליך להימנע מכל קשר או אינטראקציה איתם. טפל בחיים ובעבודה שלך, ובאותו זמן אל תיבהל מההופעה המרשימה של הכוחות הללו. בזמן שאתה דוחה אותם ומתרחק מהם בלבך, נהל את הקשר איתם בחכמה ושמור מרחק מהם. זה מה שעליך לעשות. שיהיה לך ברור בלבך שאתה עושה את העבודה הזו רק למען הארוחה הבאה שלך, למען הפרנסה שלך. מטרתך היא פשוטה: שיהיו לך מזון ומלבוש, לא להילחם בהם למען תוצאה מסוימת כלשהי. גם אם הם אומרים לך דברים או מדברים בחריפות; גם אם אתה במדינה שבה האמונות הדתיות נרדפות, שבה הנצרות נרדפת, ויש אנשים שלועגים לאמונתך, משמיעים הערות סרקסטיות, או מפיצים שמועות על כך, מותר לך רק לסבול ולהחזיק מעמד. הגן על עצמך, הישאר רגוע בפני האל, התפלל אליו לעתים קרובות, התייצב בנוכחותו באופן קבוע, ואל תאפשר לגודל החיצוני העצום או לאכזריות של הכוחות הללו להפחיד אותך. מלבד ליישם בפועל הבחנה כלפיהם בעומק לבך, עליך גם להתרחק מהם. כשאתה מתנהל מולם, שקול מילים, היה זהיר בצעדיך, שמור איתם על דו-קיום בשלום ופעל בחכמה. האם אלה אינם עקרונות היישום בפועל שעליך למלא? (כן.) כמובן, בין שאתה רוצה להתרחק מהם, לסרב להם, או אפילו לבוז להם בלבך, עליך להיות חכם לגבי האופן שבו אתה נראה כלפי חוץ. אסור לך לאפשר להם לחוש בזה או לראות את זה. שיהיה לך ברור בלבך שאתה רק עובד כדי להתפרנס והחיים שלך בקרבם הם מוצא אחרון. ראשית, נסה להתרחק מהם. כאשר הם משתתפים באופן קולקטיבי בפעילות בלתי חוקית כלשהי, עליך להתרחק מהם ולהימנע מהם, ולא לקחת חלק בפשעיהם. בה בעת, הגן על עצמך ואל תיתן לעצמך ליפול למצב מביך שבו הם יעשו יד אחת כדי להתקיף או להפליל אותך. האם קל להשיג את זה? יש אנשים צעירים ותמימים שעלולים להתקשות בכך כאשר הם נכנסים לראשונה לסביבה החברתית המורכבת הזו. או אולי ישנם אנשים חסרי איכות או כושר הסתגלות, שאינם מיומנים במיוחד בניהול קשרים בין-אישיים, מה שמוסיף עוד קושי לעניין. אך בכל מקרה, דבר אחד ברור: די שתשתמש ביכולות האישיות שלך כדי לסיים את העבודה במסגרת המשימה שעליך למלא. אל תפגע באיש; אל תהיה תובעני מדי כלפי אנשים שאין להם אמונה, גבולות מוסריים, מצפון והיגיון. אל תטיף עקרונות נעלים בגלל מילה או מקרה יחיד, ואל תדבר על נושאים כגון אמונה באל, כיצד להתנהל, טבע האדם ומצפונו. זה לא הכרחי; שמור את עצותיך הטובות בשביל אנשים שמבינים. אל תשתמש אפילו בדיבור אנושי עם מי שאינם טובים מבהמות, ובוודאי שאל לך לדבר על דברים הקשורים לאמת. זוהי דרך פעולה טיפשית. אם הם מהווים כוח חזק, אזי כשאתה ניגש אליהם עליך לשמור על התנהלות חיצונית ידידותית ומאוזנת כלפיהם, בעוד שבלבך עליך להתרחק מהם ולדחות אותם. שאף להשיג את התוצאה – שמירה על הפרנסה שלך, כולל מזון ומלבוש – זה מספיק. בסביבה החיים המורכבת הזו, שבה כוחות שונים משולבים זה בזה, האל אינו זקוק לכך שתשתתף במשהו כדי להוכיח שאתה אדם שנוהה אחר האל, אדם שחותר אל האמת או אדם טוב וישר. במקום זאת, הוא רוצה שתהיה תמים כיונים וחכם כנחשים, שתתייצב בפני האל בכל רגע, שתרגיע את עצמך בפניו ותתפלל, שתיתן לאל להגן עליך ולהשיג את המטרה של הגנה על עצמך. מהי התוצאה הספציפית שעליך להשיג? להימנע מכך שאנשים רעים ירמו אותך, להימנע מלהסתבך עם כוחות שונים, ולא להפוך לשק החבטות שלהם, לפיון שהם מקריבים, לשעיר לעזאזל שלהם או למושא ללעגם. כשהם יגלו שאתה מאמין באל, הם יצחקו עליך ויאמרו: "תראו, הוא אדם דתי," או "תראה את הדתי הזה, האל שלו הוא כזה או אחר; הוא שוב מתפלל לאל שלו, והוא אומר שהכסף שהוא מרוויח ניתן לו על ידי האל." לכן, אל תיכנס איתם לשיחות הקשורות באמונה. אל תיתן להם עמדת כוח. אינך צריך להשקיע כל אנרגיה בהתרועעות עימם, בשמירה על קשר איתם, בלגרום להם לומר כמה אתה טוב או איזה אדם טוב אתה, או כדי לזכות באישורם. אתה לא צריך את הדברים הללו. טפל בעניינים רשמיים לפי העקרונות; אתה עובד מהשורה, רק עוד חבר בתעשייה. האל אינו דורש ממך להפיץ את דבריו בקרבם, לשתף על האמת שלו איתם. הוא מבקש ממך להתרחק מהם, להגן על עצמך, לא להילכד בבוץ הטובעני שלהם או בפיתויים כלשהם, ובמיוחד לא להתערב במחלוקות שונות, בכאוס שהם יוצרים, בתכניות ובמלכודות שלהם או במצבים מסובכים. עליך להיות מודע כל העת למטרה שלך במקצוע הזה: המטרה לא נסובה על קידום, על עלייה לפסגה, על הפיכה לאדם בעל אמצעים או על הפגנת ערכך בעיני החברה. המטרה לא נסובה על שום דבר שקשור ביצירת רושם על מנהיגיך או על הממונים עליך. המטרה שלך היא להרוויח את לחם יומך, להרוויח את פרנסתך, להיות מסוגל לשרוד בעולם ובחברה הללו, ולאחר מכן, שיהיו לך את הזמן והתנאים לבצע את חובתך, לחתור אל האמת ולהשיג ישועה. לכן, בכל מקום עבודה, אינך צריך לשאוף להזדמנויות לקידום, להשכלה נוספת, ללימודים במדינות זרות, להערכה חיובית מצד הממונים עליך או אפילו לתשומת הלב של מנהיגים בכירים יותר. אתה לא צריך שום דבר מזה. אם אתה מנסה לשרוד, לקיים את פרנסתך, אז אתה יכול לוותר על הדברים הללו בחייך. אתה צריך רק להגן על עצמך במסגרת המקצוע שלך – זה מספיק. האל אינו מבקש ממך לעשות הרבה. העקרון שעליך למלא הוא להרחיק את עצמך מכוחות שונים, להימנע מלהכניס את עצמך למטחנת הבשר או להרוס את עצמך בסביבה פשוטה יחסית שבה אתה יכול לקיים את פרנסתך. זוהי דרך פעולה טיפשית. ברור שאתה מסוגל לקיים את פרנסתך באמצעות שיטות העבודה הפשוטות ביותר, ובכל זאת אתה לעתים קרובות מוכן להצטרף למחלוקות, להתערב או להשתתף בעניינים שאינם קשורים למקצועך ולפרנסתך, וכתוצאה מכך אתה נקלע לעניינים אנושיים מורכבים שונים ומשונים, לתסבוכות ולסכסוכים המורכבים של כוחות חברתיים שונים. אינך יכול אפוא להאשים את האל בכך שסידר את נסיבותיך; יש לך רק את עצמך להאשים, מפלתך היא מעשה ידיך. אתה אומר לעתים קרובות שאתה מותש ועסוק מדי בעבודה, ושאין לך זמן לבוא לכינוסים ולבצע את חובתך. אם תיקלע לנסיבות כאלו, לא משנה מאילו סיבות, אתה תסולק מבית האל בקרוב. תקוותך לישועה תיעלם. זה היה הנתיב שאתה בעצמך צעדת בו, הנתיב שבחרת, וזהו הסוף שתקבל בסופו של דבר. אם בסביבתך אתה מיישם בפועל לפי העקרונות שהאל שיתף, אתה מגן על עצמך היטב, ואתה יכול להתייצב בפני האל בלב שקט, אזי גם בזמן שאתה מאזן בין עבודתך לבין ביצוע חובתך, עדיין תהיה לך הזדמנות לישועה. אבל התנאי המוקדם לכך הוא שעליך להתרחק מכוחות שונים בחברה, להרגיע את לבך, ובאותו זמן, במסגרת הטווח של יכולותיך ואמצעיך המוגבלים, עליך להיות מסוגל לבצע את חובתך וללכת בנתיב החתירה אל האמת. כך, לא משנה עד כמה סביבתך המשפחתית עשויה להיות מאתגרת, או עד כמה האמצעים האישיים שלך מוגבלים, תחת השימור, הברכות וההדרכה של האל, אתה בסופו של דבר תתקדם צעד אחר צעד בנתיב החתירה אל האמת. או-אז תקוותך לישועה תצמח ותתחזק. ייתכן שהודות לחתירתך האישית, מאמציך ותשלום המחיר מצדך, אתה תשיג ישועה בסופו של דבר. עם זאת, יש אנשים שעלולים לוותר כשהם במחצית הדרך. הם רואים שהחיים האלה הם חדגוניים מדי, שהם נעשו מבודדים מהעולם, שהם חיים לבד ובבדידות, והם מרגישים שאם הם לא מעורבים במחלוקות שונות אזי אין להם מה לעשות, ואין להם יכולת למצוא את ערכם העצמי או לראות את ערכם ואת עתידם. הם נוטשים אפוא את העקרונות שהאל דרש מהם ובוחרים לא להיות לבד או לשתוק, אלא להתמזג בכוחות השונים בחברה. הם מתנצחים על כל פרט קטן, מצטרפים למאבקים והסתבכויות, ורבים ונלחמים שכם אחד איתם. הם נקלעים לסכסוכים שונים ומרגישים שחייהם נעשו מלאים, בעלי ערך ומאושרים – הם כבר לא בודדים. במה אנשים כאלה בחרו? הם בחרו בנתיב של הזנחת חובותיהם והימנעות מחתירה אל האמת. זהו הסוף: כשמגיעים לנקודה הזו בדרך, כבר אין שום תקווה לישועה. האם זה לא המקרה? אפילו לאחר ששמעו את הדברים הללו, ללא מעט אנשים יש תחושה טובה לגביהם והם לא מרגישים שמאתגר מדי לתרגם אותם לפעולה. אולם לאחר שהם מיישמים אותם בפועל זמן-מה, הם חושבים: "האם חיים כאלה אינם מתישים מדי? אנשים רואים אותי לעתים קרובות כאדם חריג, אין לי חברים ובני לוויה; החיים האלה מבודדים מדי, מנותקים מדי והם משרים בי תחושת שעמום ביומיום. אני מרגיש שהחיים האלה אינם טובים או מאושרים באמת." ואז הם חוזרים שוב לחייהם הקודמים, ואנשים כגון אלה מסולקים. תקוותם לגאולה נעלמת. הם אינם יכולים לסבול בדידות ולהחזיק מעמד, והם גם לא יכולים לסבול את הקשיים שבלעג ובבידוד כתוצאה מכך שהם חיים בהתאם לדרישות האל בקרב קבוצת האנשים הזאת. במקום זאת, הם נהנים לחיות בקרב כוחות שונים הנלחמים זה בזה, והם משתלבים בכוחות שונים, מסתבכים בהם, רבים איתם ונאבקים נגדם. אפשר לומר שאנשים כאלה אינם שייכים לאנשיו הנבחרים של האל. אפילו אם הם מרגישים טוב לאחר שהם מאזינים לדרשות האלה, הם בכל זאת בוחרים להשתלב בכוחות חברתיים שונים במקום להתרחק מהם. אין צורך לומר שאנשים אלה הם בהחלט לא האנשים שהישועה נועדה להם. עם זאת, אם אתה בוחר בדרך של התרחקות מכוחות שונים בחברה, אזי לפחות, בהתבסס על בחירה זו, יש לך תקווה לישועה, ובלבד שתבצע את חובתך כיציר בריאה בכפוף לתנאי של שימור פרנסתך. אתה מקיים את הדרישות המוקדמות הבסיסיות ומשום כך התקווה הזאת לישועה קיימת.

פעם היה מישהו בכנסיה שהזדמן לו איכשהו להכיר אדם לבן שאביו היה חבר פרלמנט. למעשה, חברות בפרלמנט אינה משרה נהדרת כל כך, אבל הבחור הזה הרגיש שנפל בחלקו כבוד גדול בכך שיש לו קשרים עם בן של חבר פרלמנט ממדינה זרה. הוא חשב שהוא אדם בעל מעמד. אחר כך, הוא ערך לבנו של חבר הפרלמנט סיור היכרות, הציג אותו בפני כל מי שהם פגשו, ואמר: "זהו בנו של חבר הפרלמנט." שאלתי: "בנו של חבר הפרלמנט? מהו הדרג של אביו בתור חבר פרלמנט? מה הוא יכול לעשות למענך?" הוא השיב: "אבא שלו הוא חבר פרלמנט!" אמרתי: "האם לזה שאביו הוא חבר פרלמנט יש קשר אליך? אתה לא חבר פרלמנט, אז למה אתה מתרברב?" הבחור היה מרוצה מעצמו כל כך. רק מפני שהוא התחבר עם בנו של חבר הפרלמנט, הוא נהג ביהירות בכל אשר פנה, והתעלם ממכרים כשראה אותם ברחוב. אנשים שאלו: "למה אתה לא אומר לנו שלום?" הוא השיב: "אני הולך עם בנו של חבר הפרלמנט!" אתה יכול להאמין כמה יהיר הוא היה? האם זהו אדם חסר אמונה או לא? (אכן.) מהי התוצאה הסופית עבור אנשים כאלה בבית האל? (הם יסולקו.) מוכרחים להרחיק את האדם הזה מהכנסייה, כיוון שהוא חסר אמונה ואופורטוניסט. הוא נצמד לכל אדם שנראה בעל מעמד וכוח, ואם הוא רואה שיש כוח בבית האל, הוא נצמד אליו. משום כך, לאחר ששהה בבית האל זמן-מה, הוא הבין שאין כאן שום דרך לעשות כסף, אז הוא מצא עבודה כשליח מזון. אבל העבודה הזאת לא גרמה לו להרגיש מכובד מספיק, ולאחר מכן הוא חיפש טובות אצל בנו של חבר הפרלמנט, ועכשיו הוא חושב שיש לו מעמד והוא לא צריך יותר לעשות משלוחים. אימרו לי, האין זה טיפשי? האם אין לנו מספיק אנשים כאלה בכנסייה? (כן.) יש אנשים שמרגישים גאווה רק כיוון שהם מכירים אדם בעל מעמד או כוח. הם חושבים שיש להם ערך ושהם שונים מהשאר. יש אנשים בעלי משרה רשמית זוטרה וקצת כוח שבא עם המשרה הזאת, ובכל זאת הם מאמינים שהם שונים משאר האנשים בכנסייה ושמגיע להם לומר את המילה האחרונה. האם אנשים אלה אינם חסרי אמונה? (כן.) יש גם אנשים חסרי השפעה ממשית, אבל הם מתרברבים כל הזמן ואומרים: "אני מכיר את הנשיא!" או, "אני מכיר את החבר של בן הדוד של המזכיר של הנשיא!" אתם רואים, הם עושים הקשרים מפותלים כאלה ועדיין יש להם את החוצפה להגיד דברים כאלה. למה העור שלהם עבה כל כך? הסיפור שלהם כל כך פתלתל עד שאף אחד לא יודע על מי הם מדברים באמת, ואחרים לא מעוניינים להקשיב, כי לא אכפת להם מהדברים האלה. רק אנשים אלה חושבים שהנושאים הללו הם הכי חשובים, הכי משמעותיים והכי מרשימים. יש אנשים שאומרים לעתים קרובות שהם מכירים שרים, מנהלים או פקידים בכירים. יש כאלה שאפילו טוענים, "אני מכיר אנשים משני הצדדים, גם בחברה שומרת החוק וגם בעולם התחתון; אני הולך בשני הנתיבים בקלות כמו על מישור." אחרים עשויים לומר: "אני מכיר את גיסתו של מושל המחוז". ויש כאלה שקובעים: "אני מכיר את החברה של האימא של ראש העירייה מהכנסייה". הם משתמשים בדברים האלה בתור סיבה להתרברב. מה הטעם להכיר אנשים כאלה? הם יכולים לעזור לך להשיג משהו? גם אם אתה ראש עיר, מנהל, מושל מחוז, או אפילו אימא או אבא של המושל, האם למעמד שלך יש משמעות כלשהי בכנסייה? (אין לו.) האם ראשי עיריות, מושלים וכדומה אינם חלק מהמין האנושי? האם הם יכולים להיעשות גדולים יותר מהאל? האם העובדה שחסרי אמונה אלה מעריכים כוחות כאלה אינה מגעילה? (היא מגעילה.) יש אפילו אנשים שטוענים שהם מכירים את מפקד המשטרה, ואחרים אומרים, "הייתי פעם שוטר קהילתי ומפקד תחנת המשטרה המקומית," בעוד שאחרים אומרים, "הייתי פעם מנהל משרד השכונה וענדתי את סרט הזרוע האדום." איך אתם מרגישים כשאתם שומעים אותם מדברים על אותם כוחות כביכול? חלק מחסרי האמונה, אלו שלא חותרים אל האמת והם מאמינים בשם בלבד, כל כך טיפשים עד שהם לא יודעים אם מה שאנשים אלו אומרים הוא נכון או לא, ולכן הם מקבלים את דבריהם כעובדה ומעריכים אותם מאוד. אבל אלה שחותרים אל האמת, מה הם חושבים בליבם כשהם שומעים את הדברים האלה? כיצד הם מעריכים את האנשים הללו? במבט ראשון הם יכולים לקבוע שמדובר בחסרי אמונה, שכל מה שהם מדברים עליו הוא כוחות ועניינים ארציים שונים, ושהם באו לבית האל כדי להתרברב בדברים האלה. אל תדברו בכלל על כך שהם מכירים קרובי משפחה רחוקים של איזה פקיד או ידוען; גם אם הם עצמם כאלה, בבית האל הם לא שווים כלום, התארים והעמדות שלהם לא שווים כלום, אז במה הם מנסים להתרברב? האם הם מחזיקים באמת? האם הם מבצעים את חובתם בהתאם לעקרונות? הם שום דבר ובכל זאת יש להם את החוצפה להתרברב! האין זה חוסר בושה? האין זה מבחיל? (אכן.) נכון שזה מבחיל? הם אפילו מתרברבים על כך שיש להם קשרים משני צדי החוק – האם אנשים שמתרברבים בכך הם מטומטמים? הם לא טיפשים? (כן.) הם אפילו לא חוששים להסתבך בצרות. קשרים עם אנשים משני צדי החוק: האם אדם כזה אינו בריון? בריונים ותחבלנים אינם מוערכים בבית האל; הם שייכים לחסרי האמונה ויש לגרש אותם! ובכל זאת הם משתמשים בכך כסיבה להתרברב. האם זה לא אווילי? האם זה משהו להתגאות בו? הם אפילו מתרברבים בזה! יש אנשים שעונדים על פרקי ידיהם שרשראות זהב גדולות וכשהם שיכורים, הם מראים אותן לאנשים ואומרים, "אבותיי היו שודדי קברים, והכישורים שלהם עברו במשפחתי מדור לדור. תראו את השרשרת הגדולה על היד שלי, מצאתי אותה בקבר אחד מאוחר בלילה בתאריך כזה וכזה ולקחתי אותה לעצמי. מה דעתכם על זה? מרשים, נכון?" יש אנשים ששומעים את זה ומדווחים על האנשים הללו והם נעצרים מבלי להבין על איזה חוק הם עברו. אנשים שואלים אותם: "שרשרת הזהב הזאת שעל היד שלך, היא מהתקופה הזאת? היא חפץ עתיק!" ברוב טיפשותם, הם מפלילים את עצמם. אל תתרברבו בעיוורון על דברים שלא קרו מעולם; היזהרו לא למשוך את תשומת הלב של המשטרה ולהסתבך בצרות. קל להסתבך בצרות כשמתרברבים בדברים; אם אתה משחק באש, סביר שתקבל כוויה, ואם תשמיד את עצמך בסופו דבר – זהו מעשה ידיך. אתה לא יודע מה לומר אפילו, אתה לא מצליח להבין את זה – זה לא אווילי? (כן.) אם אתה מתפאר בכך שאתה יכול לאכול עשרים לחמניות בארוחה אחת, זה בסדר; זה לא עניין של הפרת עקרונות. לכל היותר, אנשים יחשבו שאתה טיפש ולא יתייחסו אליך ברצינות, אבל זה לא מנוגד לחוק. העיקרון להתרחקות מכוחות חברתיים שונים נסוב ביסודו על הצורך בחכמה בכל קצוות החברה ובכל קבוצה שאדם נקלע אליה. זה כמו שהאל אמר במהלך עידן החסד: "לָכֵן הֱיוּ עֲרוּמִים כִּנְחָשִׁים וּתְמִימִים כְּיוֹנִים" (מתי י' 16). הגנו על עצמכם היטב; כל עוד אתם יכולים לקיים את פרנסתכם, זה מספיק. אל תנסו לנצל כוחות חברתיים כדי לבסס את עצמכם בחברה, להפוך לחלק מהם, לזכות בהכרתם ובקבלתם, ואל תשגו באשליות לגבי זה. אלה הם רעיונות טיפשיים ומחשבות דקדנטיות. יש לתקן את נקודות המבט של בני האדם. אין זה משנה לאיזו סביבה חברתית או לאיזו קהילה הם ייקלעו, אם הם ילכו בדרך של האל, היא תוביל אותם לכך שהחברה או האנושות ידחו אותם. אך כל עוד האל ייתן נשמה באפך, אתה לא תישאר ללא דרך לשרוד. אתה מוכרח להחזיק בסוג זה של ביטחון. חייהם של אנשים אינם תלויים בכוחות שונים כדי להבטיח את ביטחונם, פרנסתם, עתידם או רכושם. הם מסתמכים על מילה אחת מהאל, על מצוותיו, הכוונתו והגנתו – ביטחון זה הוא חובה עבורך. לפיכך, כדי לשרוד בחברה, אמצעי ההישרדות הבסיסי שלכם צריך להיות בחירה במקצוע שיאפשר לכם להתקיים, במקום להסתמך על כוח מכל סוג שהוא. הסתמכות על מקצוע כדי לפרנס את עצמך: עיקרון זה הוא שאנשים, תחת הכוונתו ומצוותיו של האל, נהנים מכל מה שהאל נתן להם, כולל רכוש חומרי וכסף – ולא מסתמכים על נדבות או הקצאות מכוחות חברתיים שונים כדי לספק את פרנסתם האישית. הדברים החומריים והכסף שעליהם אתה סומך בכל יום שאתה שורד, כמו הנשימה שאתה שואף, כולם באים מהאל, ניתנים על ידו, ואף אחד לא יכול לקחת ממך את מה שהאל נתן לך. הדברים החומריים, כל דבר חיצוני לגופך, כמו הנשימה שלך, אינם ניתנים לך מנדבות של אחרים, וכמובן, אף אחד לא יכול לקחת אותם ממך. אם האל נתן לך אותם, אף אחד לא יכול לקחת אותם ממך. אנחנו יכולים לראות את העובדה הזאת בחוויותיו של איוב ואתה צריך להחזיק בביטחון הזה. עם ביטחון אמיתי זה, יהיו לך הבסיס המוצק והמוטיבציה לדבוק בעקרון ההתרחקות מכוחות חברתיים שונים. ואז, על בסיס זה, הגוף והנפש שלך יוכלו להיות רגועים בפני האל, תוכל להתייצב בפניו ולהציע את גופך, נפשך ורוחך, לבצע את חובתך, לחתור אל האמת ולהשיג את התוצאה היפה של הישועה. עליך להחזיק בידיעה זו ולהבין את האמיתות הללו. לפיכך, אמנם הביטוי "התרחק מכוחות חברתיים שונים" עשוי להישמע קל, אך כשאתה מתמודד עם עניינים יש לשקול את ההחלטות שלך על סמך עקרונות שונים ומצבים אמיתיים. בקיצור, המטרה הסופית אינה פשוט להתרחק ולהתנתק מהם, אלא להשתמש בשיטה ובנתיב היישום בפועל של התרחקות מכוחות חברתיים שונים כדי להשיג רוגע בפני האל, להציע לו את גופך ונפשך, להתייצב בפני האל, לעלות על הנתיב של חתירה אל האמת ובסופו של דבר להשיג תקווה לישועה ולהגשמת רצונותיך. כתוצאה מכך, כדי להשיג את הישועה הסופית, עליך להקפיד על העיקרון של התרחקות מכוחות חברתיים שונים. זהו נתיב הכרחי, אחד מהנתיבים הקריטיים להשגת הישועה. האין זאת? (כן.) שיתפתי באופן ברור על עקרון ההתרחקות מכוחות חברתיים שונים. האם יש משהו לגבי העיקרון הזה שעדיין אינו ברור לכם? כשמדובר במצבים מיוחדים מסוימים, האם אתם יודעים איך לגשת אליהם? אם ההצטרפות לכוח מסוים היא בסך הכול עניין פורמלי או הכרחי לגבי מקצוע מסוים, האם היא מנוגדת לעיקרון ההתרחקות מכוחות חברתיים שונים? אם היא רק עניין פורמלי או הכרחי בתוך המקצוע שלך, אז זה מקובל. הכוחות שאנחנו מדברים עליהם אינם קשורים כלל לזה, לקבוצות או לארגונים הפועלים על פני השטח; כאן אנחנו מדברים על כוחות. למה מתייחסת המילה "כוחות"? היא מתייחסת לרשויות, לחוזק בקבוצות ולחוזק שבאמצעותו הדברים הללו פועלים או אפילו משתוללים שלוחי רסן בחברה, נכון? (כן.) אם הבנתם את עקרון היישום בפועל הזה, הבה נתקדם לשיתוף על העיקרון הבא.

העיקרון הרביעי הוא להתרחק מפוליטיקה. פוליטיקה היא נושא רגיש. לפני שלושים שנה, דיון על מנהיגים מסוימים, מדיניות או עניינים פוליטיים עכשוויים, אפילו בתוך הכנסייה, היה מעורר ביקורת מצד מספר אנשים. ברגע שפוליטיקה הייתה עולה לדיון, רבים היו מוצאים תירוץ לעזוב ולא העזו לדון בנושאים כאלה, באומרם: "העלאת הפוליטיקה לדיון פירושה הוא שאתה נגד המפלגה והאומה; אתה אדם אנטי-מהפכני, ואתה תיעצר. אלמלא האחים והאחיות, הייתי מדווח עליך." בימים ההם, אנשים היו רגישים במיוחד לגבי פוליטיקה. האם כיום המצב עדיין זהה? האם רוב האנשים עדיין מחזיקים בגישה זו כאשר מדברים על פוליטיקה או חושפים אותה בתוך הכנסייה, כאשר הדרקון הגדול האדום כאש והשטן נחשפים, או כאשר הנושאים המועלים לדיון נראים פוליטיים? האם לא חל שינוי כלשהו? (כן.) בכינוסים קודמים, כאשר דיברנו על דברים כמו איזה שד מתנגד לאלוהים או רודף נוצרים, אנשים מסוימים היו משתעלים, כאילו משהו תקוע להם בגרון, והיו יוצאים החוצה כדי לכחכח בגרונם. לאחר זמן מה, הם היו מקשיבים קצת וחושבים לעצמם: "אה, הדיבור האנטי-מהפכני נפסק," ואז הם היו חוזרים פנימה. אך כשהם חזרו וראו שאתה עדיין דן בכך, הם היו מתחילים להשתעל שוב ועוזבים. תהיתי למה הם משתעלים כל הזמן? שוחחנו אודות הדרכים להבחין בשטן ולחשוף את מהותו ואת פניו הבזויות. האם זוהי שיחה פוליטית? (לא.) אנשים טיפשים מסוימים, אותם אנשים רוחניים כביכול שאין להם הבנה רוחנית, התנגדו בתוקף לנושאים אלה. הם לא יכלו להבדיל בין האמת לבין מעורבות פוליטית ממשית או להבין למה המפלגה הקומוניסטית התכוונה ב"אנטי-מהפכני". הם היו בורים, שטופי מוח על ידי המפלגה הקומוניסטית, ופחדו שגם הם ייחשבו למתנגדי המהפכה. הם לא העזו לדון בנושא של חשיפת הדרקון הגדול האדום כאש או להזכיר נושא זה. האם חשיפתו של הדרקון הגדול האדום כאש היא השתתפות בפוליטיקה? האם התמרדות נגד הדרקון הגדול האדום כאש היא אנטי-מהפכנית? (לא.) כרגע אתם מעזים לומר שלא, אבל האם הייתם מעזים לומר את אותו הדבר בסין היבשתית? האם האנשים שנוהים אחר האל הם פושעים פוליטיים הפועלים נגד המפלגה והמדינה? (לא.) למה אתם אומרים "לא"? מהו פושע פוליטי? האם השתתפתם בפוליטיקה? (לא.) אם לא השתתפת בפוליטיקה, אז איך נעשית פושע פוליטי? (התיוג נעשה על ידי הדרקון הגדול האדום כאש.) אם השתתפת בגנבה, אז אתה גנב. אם השתתפת ברצח, אז אתה רוצח. אם השתתפת בשוד, אתה שודד. על סמך מה נקבעים האישומים הללו? האישומים נקבעים כאשר אתה עוסק בפעילויות פליליות, ואתה הופך למבצע של ההתנהגות הפלילית הזאת. אך אם לא השתתפת, הפשע והאישום הללו אינם קשורים אליך כלל. אם אינך נוהה אחר השטן או המפלגה, אם אתה מתנגד למפלגה הקומוניסטית, מתנגד לדרקון הגדול האדום כאש ושונא אותו, ואם אתה נוהה אחר האל, האם אתה משתתף בפוליטיקה? לא. אם כך, אם הם ירשיעו אותך כמי שמתנגד למהפכה או כפושע פוליטי, האם האישום הזה תקף? (לא.) הוא לא תקף; זה מגוחך. הדבר דומה לחקלאי חסר מקצוע, שרק מעבד חלקת אדמה קטנה, קוצר יבולים והולך לשוק למכור אותם. ואז מישהו עם סרט אדום על שרוולו רואה אותו ואומר לו: "היי, יש לך היתר עבודה? יש לך תעודת בריאות?" החקלאי אומר: "איפה אשיג היתר עבודה? אין לי מקצוע, אני לא מועסק, למה שאצטרך היתר עבודה?" לחקלאי אין משרה או מקצוע ובכל זאת מבקשים ממנו להראות היתר עבודה רק בשביל למכור דבר-מה – זה לא מגוחך? כשאתה מאמין באל ונוהה אחריו, הדרקון הגדול האדום כאש מאשים אותך בהשתתפות בפוליטיקה. איזה סעיף של החוקה הלאומית עזרת לנסח? איזו תנועה פוליטית עזרת לתכנן? איזה דרג של פקיד ממשלתי יש לך? האם השתתפת במחלוקת פנימית ברמה כלשהי של הממשלה? באילו ישיבות של הקונגרס או ועידות ממלכתיות השתתפת? (לא השתתפתי בשום ישיבה או ועידה.) אין לך אפילו גישה למידע, שלא לדבר על השתתפות בפוליטיקה, אך בסופו של דבר הורשעת כפושע פוליטי – האם זה לא אישום מפוברק? אימרו לי, האם המדינה הזאת לא מגוחכת? (כן.) יש אנשים שהם טיפשים בכל זאת. הם חושבים: "אוי לא, הרשעתי כפושע פוליטי או כמתנגד המהפכה היא חרפה גדולה למאמינים באל!" האין זה טיפשי? ישנם אפילו אנשים שהורשעו כאנטי-מהפכניים או כפושעים פוליטיים בשל אמונתם באל, והם נידונו ל-15 או 20 שנות מאסר, ולאחר שהשתחררו הם מרגישים שזה עניין מביש. הם חושבים שהם לא יכולים להראות את פרצופם בפני אף אחד, כולל עמיתים לכיתה, חברים ומשפחה. במיוחד כאשר אנשים מצביעים עליהם ולוחשים מאחורי גבם, הם מרגישים שהם עשו משהו מביש. האין זה טיפשי? (כן.) העידן הזה דוחה אותך, והדרקון הגדול האדום כאש רודף אותך – האם הם צודקים? אילו כל האנושות תקום כדי לרדוף אותך, האם פירוש הדבר שהאמת כבר אינה האמת? האמת היא תמיד האמת, לא משנה כמה אנשים קמים להתנגד לה. התמצית של האמת נשארת ללא שינוי, בדיוק כפי שהתמצית הרעה של השטן נשארת ללא שינוי. אפילו אם איש לא יכיר באמת או יקבל אותה, היא עדיין האמת, וזוהי עובדה שלעולם לא תשתנה. אילו כל האנושות תתקומם נגד האל ותסרב לקבל את דבריו, זה יראה שהאנושות היא עדיין רעה. כוח הרע של השטן אינו יכול להפוך לצדיקות רק מפני שמאחוריו עומדים אנשים רבים או כוחות גדולים. שקר שחוזרים עליו עשרת-אלפים פעם נהפך לאמת; זהו השקר של השטן, ההיגיון של השטן, לא האמת. אם המאמינים חווים דחייה מצד העולם כולו ורדיפה והשמצה מצדו של הדרקון הגדול האדום כאש, האם הם צריכים להתבייש? (לא.) הם לא צריכים להתבייש. כשאתה סובל מרדיפה בגלל צדיקות, הדבר מוכיח שהעולם הזה רע באמת, והוא אישור לדברי האל: כל העולם נמצא תחת השפעתו של השטן. כשאתה נרדף בגלל צדיקות, לא משנה כמה הנתיב שלך ראוי וכמה פעולותיך צודקות, איש לא יקום כדי להריע לך. במקום זאת, לגבי כל העסקאות המלוכלכות שאנשים בעולם הזה עושים, כל עוד הם מסווים ומקדמים אותן, כשהן מוצגות לציבור, הן הופכות לדברים חיוביים. אנשים אלה הם הרעים; מעשיהם הם כולם תרגילים מלוכלכים.

הבה נמשיך לשתף על עניין ההתרחקות מפוליטיקה. מהי פוליטיקה? לפני שתבין כיצד להתרחק מפוליטיקה, עליך להבין מהי. מהי פוליטיקה? ברמתה הבסיסית ביותר, היא קשורה לרצון להחזיק בתפקיד רשמי וברצון לקריירה כפקיד ממשלתי. זהו אחד התחומים של הפוליטיקה. פוליטיקה פירושה החזקה בתפקיד רשמי וניהול קריירה של פקיד ממשלתי. מפקידים בכירים ועד זוטרים, מראשי מחלקות קטנות ורכזי אגפים במשרדים ממשלתיים, דרך מזכירי סניפים מפלגתיים ומזכירי ועדות מפלגה, ועד למנהלים, ראשי לשכות, שרים וראשי תפקידים ברמות שונות – כולם משתייכים לקטגוריה של הפוליטיקה. למה מתייחסת המילה "פוליטיקה"? הדרך הפשוטה ביותר לומר זאת היא שהפוליטיקה היא כוח וסמכות, היא סמל לסוג של סמכות בחברה. זהו אחד ההיבטים של הפוליטיקה. מה עוד משתייך לפוליטיקה? (אלוהים, האם פוליטיקה איננה גם המאבק על תפיסה, כינון או ביסוס הכוח הפוליטי של המדינה?) סכסוכים בין אנשי סגל ומאבקי כוח, כולם משתייכים לפוליטיקה. מה עוד? המזימות, האסטרטגיות והשיטות המשמשות במאבקים אלה, וכן בחירות, קמפיינים ומאמצי פרסום שונים הקשורים לפוליטיקה ולכוח – כל אלה משתייכים לפוליטיקה. זוהי ההבנה הפשוטה ביותר של פוליטיקה שיכולה להיות לנו. התקרבות לארגון ולמפלגה ושאיפה להתקדמות – האין זו משמעות הפוליטיקה בעיני אנשים מן השורה? נהוג לקרוא לזה "איש קטן שיכול לראות את התמונה הגדולה". אתה רואה, אף שעמדתם נמוכה, יש להם פרספקטיבה רחבה. וכך הם מתקרבים לארגון ולמפלגה ושואפים להתקדם. הם מתחילים בכך שהם מצטרפים לליגת הצעירים הקומוניסטית ואז – למפלגה הקומוניסטית. בהדרגה הם מתקרבים למפלגה, מקשיבים להוראותיה, נוהים אחרי המדיניות המנחה אותה ואחר הכיוון שלה. הם מקפידים לדבוק בהנחיות המפלגה, מיישמים אותן ומגלמים במלואן את תכונותיו של חבר מפלגה. הם מדברים ופועלים למען המפלגה, שומרים על האינטרסים שלה, על שלטונה, על מעמדה ועל תדמיתה בעיני הציבור. הם שומרים על הכול למען המפלגה. האם כל זה אינו חלק מפוליטיקה? (כן.) אתה שומר על הארגון, והארגון הזה הוא המפלגה. לא משנה על איזו מפלגה פוליטית או על איזה ארגון מפלגתי מדובר, ברגע שאתה מתחיל להשתתף, אתה לוקח חלק בפוליטיקה. האם מישהו מכם השתתף? (לא.) אז אתה יכול להיות רגוע; אינך פושע פוליטי, וגם אין לך את הכישורים לקרוא לעצמך כזה. פושע פוליטי צריך לכל הפחות לנסוע אל מעבר לים ולהקים ארגון או קבוצה לזכויות אדם, לעסוק בפעילויות שונות של זכויות האדם, להתנגד למדיניות ולשלטון הנוכחי של הממשלה, וכן לפעולות שונות שננקטות על ידי הממשלה. זאת ועוד, הוא צריך לקבוע תקנות, מערכות, חוקים וחוקה, עם סעיפים שונים שעל חברי הארגון לעמוד בהם. הפעילות הזאת מוכרחה להיות מאורגנת וכפופה למשמעת, כשהמנהיגים הרחק למעלה והחברים עובדים בתחתית, כך שהם יוצרים מבנה ארגוני מלא ומסודר מלמעלה למטה. רק אז אפשר לקרוא לזה קבוצה פוליטית, ורק פעילויות שמתבצעות במסגרת הקבוצה הפוליטית הזו יכולות להיחשב כמעורבות בפוליטיקה. האם מישהו מכם השתתף בכך? אם לא, האם יש לך כוונה להשתתף, או שאתה מתכנן להצטרף למפלגה פוליטית ולכהן לכל הפחות במשרת מחוקק או יועץ? האם יש מישהו שמתאים לתיאור הזה? אם יש לך תוכניות כאלה, פירוש הדבר הוא שאתה כבר מעורב בפוליטיקה; אפילו אם עדיין לא השתתפת, כבר יש לך את הכוונה לעשות זאת. אבל אם אין לך כוונה כזאת, זה בהחלט טוב. האם השתתפות בהצבעה בבחירות כאזרח נחשבת למעורבות בפוליטיקה? אם המשטר של המדינה מבוסס על חופש ודמוקרטיה, ולאזרחים יש את הזכות להצביע, האם הצבעה עבור מועמד כזה או אחר נחשבת להשתתפות בפוליטיקה? (לא, היא לא נחשבת.) היא לא נחשבת, אלה הם המדיניות והמשטר של אותה מדינה, שבה יש לאנשים את הזכות להצביע. הדבר הזה לא נחשב להשתתפות בפוליטיקה. אתה פשוט מביע את העדפתך האישית על ידי בחירה באדם מסוים, אך אינך מעורב במאבקי הכוח הפוליטיים שלו. שום פעילות פוליטית אינה קשורה אליך. אתה פשוט מצביע עבור אדם מסוים כאזרח של אותה מדינה. פעולה זו היא פשוט מימוש של זכויות האזרח שלך ואינה צורה של פעילות או התנהגות פוליטית.

במונחים של מהי פוליטיקה, נראה ששיתפנו על הנושא פחות או יותר, כך שצריך להיות ברור איך להתרחק מפוליטיקה. איך להתרחק מפוליטיקה? ראשית, הבה נדבר על האופן שבו יש להתרחק מפוליטיקה, ואז נדבר על הסיבה שבגללה אתה מוכרח לעשות זאת. זה עתה דיברנו על מהי פוליטיקה. מהי פוליטיקה? ראשית כל, היא השתתפות במאבקי כוח – הדבר שווה ערך להשתתפות בפוליטיקה. כולנו אנשים מן השורה, ולכן הבה לא נדבר על אנשים כמו נשיאים, יושבי ראש של מפלגות או אנשים שתופסים עמדות בקבוצות פוליטיות בדרג הלאומי הגבוה. במקום זאת, בואו נדבר על משהו שאנשים מן השורה יכולים להזדהות איתו, כמו מזכיר סניף המפלגה בסוכנות ממשלתית. האם מזכיר סניף המפלגה הוא דמות פוליטית? כהונה בתפקיד מפלגתי בתוך סוכנות ממשלתית הופכת אדם לדמות פוליטית בולטת. אם כן, איך להתרחק מפוליטיקה? מה פירוש להתרחק? (לא לקיים אינטראקציה עם דמויות פוליטיות.) לא לקיים איתן אינטראקציה? אבל אי אפשר ממש להימנע מהן במקום העבודה שלך. אם תימנע מהם, הם עשויים לבוא ולהטיל בך דופי, ולשאול, "למה אתה לא מדבר איתי? למה אתה מסתתר ממני? אתה לא אוהב אותי, את מזכיר סניף המפלגה? אם יש לך דעות עליי, האם זה לא אומר שיש בעיה בתהליכי החשיבה שלך? בוא נשוחח". הם רוצים לשתות איתך "תה". האם תוכל ליהנות מהתה הזה? האם תעז לבוא? לדוגמה, מזכיר סניף המפלגה ניגש אליך ואומר "היי, שיאו ג'אנג, כמה זמן אתה עובד פה?" ואתה אומר "כמה שנים טובות, חמש בערך". ואז הוא משיב: "אתה נראה בחור נחמד. הצטרפת למפלגה?" איך תגיב? מהי התשובה המתאימה על מנת להתרחק מפוליטיקה? (פשוט להגיד: "כרגע אני לא עומד בקריטריונים להפוך לחבר מפלגה".) זוהי תשובה חכמה. האם האמירה הזאת היא דבר אמת? (לא.) זאת בעצם רק דרך לנפנף אותו. אתה חושב: "שועל ערמומי שכמוך, שד זקן, מה זה משנה לך אם הצטרפתי למפלגה או לא? אתה רוצה שאצטרף למפלגה. טוב, אז מה שווה המפלגה הזאת בכלל?" זה מה שאתה חושב, אבל אתה לא יכול לומר זאת לשד הזקן. במקום זאת, התנהגותך כלפי חוץ צריכה להיראות מנומסת. אתה אומר: "אה, אתה חבר מפלגה ותיק, אתה לא מבין עם אילו קשיים אנחנו הצעירים מתמודדים. ש לנו ניסיון מוגבל ועדיין לא ראינו תוצאות בעבודתנו, ולכן איננו עומדים בדרישות להצטרף למפלגה. המפלגה היא קדושה, אנחנו לא יכולים פשוט להצטרף בלי סיבה טובה. שקלתי את רעיון ההצטרפות למפלגה..." פשוט השב לו בכמה מילים. אתה רוצה בלבך להצטרף למפלגה? (לא.) אפילו אם הם יציעו לך תנאים מועדפים, ולאחר ההצטרפות תקבל קידום או משרה רשמית, אתה לא מעוניין, נכון? התנאים הבסיסיים לכהונה במשרה ולניהול קריירה כפקיד הם שעליך קודם כל להצטרף לארגון, להצטרף למפלגה או להתקרב למפלגה. אתה מוכרח להתקרב למפלגה לפני שתוכל לכהן במשרה או לעלות בסולם הדרגות. כדי להתרחק מפוליטיקה, הצעד הראשון הוא להתרחק ממפלגות פוליטיות. אנשים מסוימים יכולים לשאול: "האם פירוש הדבר הוא להתרחק רק מהמפלגה הקומוניסטית?" לא, פירוש הדבר הוא להתרחק ממפלגות מכל הסוגים. מה מפלגה מייצגת? היא מייצגת כוח פוליטי. קבוצה שמאמצת את המניפסט הפוליטי, את התוכנית ואת היעדים של המפלגה כמטרותיה נקראת מפלגה. בלי קשר למטרה ולתוכנית של מפלגה, המטרה היחידה שלה היא ליצור כוח, ולהשתמש בכוח ובחוזק שלה כדי להיאבק על עוד כוח ועוצמה בזירה ובנוף הפוליטי. זוהי מטרת קיומה של מפלגה פוליטית. המטרה של כל מפלגה היא לא טובת העם, אלא השגת כוח ועוצמה. במילים אחרות, היא קיימת בשביל להחזיק עוצמה וכוח משלה. האם זה לא נכון? (כן.) משום כך הצעד הראשון בהתרחקות מפוליטיקה היא לא להצטרף לשום מפלגה פוליטית באופן רשמי. יש אנשים שאולי ישאלו: "מה אם הייתי בעבר חבר במפלגה כזאת וכזאת?" זה קצת קשה. טוב ביותר יהיה אם תהיה מוכן לעזוב את המפלגה, ולנתק את הקשרים איתה באופן רשמי. אם אינך מוכן לעזוב את המפלגה או אם העזיבה כרוכה בבעיות, אז עליך לשקול בעצמך מה לעשות. בכל מקרה, בין שבאופן רשמי ובין שברוח, עליך להתרחק מהנושא המרכזי הראשון שקשור לפוליטיקה, דהיינו להתרחק ממפלגות. ברגע שתתרחק ממפלגות אתה תיעשה אדם עצמאי. שום כוח פוליטי לא יסחף אותך ואתה לא תעבוד עבור שום כוח פוליטי. אי-הצטרפות לשום מפלגה הוא הנתיב הספציפי היסודי ביותר שיש ליישמו בפועל על מנת להתרחק מפוליטיקה. זאת ועוד, כשמדובר בכוח פוליטי כלשהו, כמו מזכיר סניף המפלגה, מנהל או אחראי כוח אדם במשרד ממשלתי, העיקרון להתמודדות איתם הוא לשמור מרחק. למשל, אם מזכיר סניף המפלגה אומר לך, "שיאו ג'אנג, יש לך רגע? בוא נאכל ארוחת ערב יחד אחרי העבודה. סוף השבוע מתחיל מחר, בוא נלך לשחק כדורסל יחד", אתה יכול לומר, "אוי, איזה חוסר מזל, הילד שלי חולה. החום שלו עלה אתמול. בגלל העבודה, לא היה לי זמן לקחת אותו לרופא. אני מוכרח לקחת אותו לבית החולים מחר". בהזדמנות אחרת, המזכיר אומר: "שיאו ג'אנג, עבר זמן מאז שהתעדכנו. בוא נעשה שיחה קצרה מלב אל לב, מה אתה אומר?" מהי מטרתו? הוא רוצה לטפח אותך בתור היורש שלו. אם לא הבנת את זה עדיין, אתה צריך לחשוב אל מה הוא חותר באמת. אם הבנת את זה, אתה צריך למהר ולהתחמק ממנו, ולומר: "אוי, אתמול אימא שלי אמרה שהיא לא מרגישה טוב והיא רצתה שאקח אותה לבית החולים. נכון שזה צירוף מקרים מצער?" אתה תדחה אותו פעם אחר פעם, וכשהמזכיר יראה את זה, הוא יחשוב: "כל פעם שאני מזמין אותו, משהו צץ, כל פעם שאני מתקרב אליו, משהו קורה; הוא לא יודע להעריך טובות, אמצא מישהו אחר!" הוא יכול לחפש כל אדם שהוא רוצה, אבל אתה לא תתקרב אליו בלי קשר לכך. בדרך כלל אתה ידידותי איתו, אבל כשהוא רוצה לטפח או לקדם אותך, אתה מוצא תירוצים כדי לחמוק ממנו, ואתה מאבד את ההתלהבות שלך כך שהוא לא יכול להבין מה אתה חושב. למעשה, בלבך הדבר ברור כשמש: "לא אתקרב אליך, שטן! יש לי את האל בלב, והאל אומר לי להתרחק מפוליטיקה. אתה איש פוליטי, ואני אתרחק ממך. אתה רוצה לקדם אותי לתפקיד רשמי ולנצל את כישרונותיי לטובתך, אבל אני אפילו לא אתן לך הזדמנות! גם אם אצטרך לטאטא את הרצפות ולסלק את האשפה ממשרד ממשלתי זה, לא אהפוך לבעל תפקיד רשמי! אני מרוויח את הכסף הדרוש למחייתי ולא יותר, לא אשרת אתכם!" אבל במציאות, אתה מוכרח לומר במקום זאת: "אתם המנהיגים, יש לכם את האומה בלבכם, אתם מטפלים בעניינים רבים מספור ומשרתים את העם, מתוך אכפתיות כלפי פשוטי העם! לנו, האנשים הרגילים, יש מעט מאוד מודעות ואכפת לנו רק מקיבתנו; אנחנו לא משחקים באותו המגרש, ואנחנו לא יכולים לעשות את מה שאתם, המנהיגים, עושים". אתה תמיד מעמיד פנים בנוכחותו שאתה טיפש, כך שהוא לא יכול לפענח את מחשבותיך. אפילו אם יש לך כישרונות, אתה לא מראה אותם. רק ברגעים קריטיים אתה מפגין מעט את כישרונותיך, והוא רואה שאתה מוכשר באמת. בדרך כלל אתה עושה כמה טעויות קטנות כדי לגרום לו לחשוב שאין לך הרבה יכולות, אבל הוא בכל זאת לא יכול להסתדר בלעדיך בעבודה. הדבר הזה נקרא חוכמה. אתה מתעתע בשטן, משתמש בו כדי לתת שירות ולהרוויח כסף, אבל אתה לא מתקרב אליו ואתה בז לו בלבך, נכון? זוהי המשמעות של לא להתקרב. אתה יכול לעשות את זה? (כן.) בצהריים, המנהיג נוסע ברכבו הפרטי הקטן ומחפש בכל מקום אחר מסעדה מפורסמת כדי לאכול. הוא קורא לך: "שיאו ג'אנג, בוא נצא לאכול משהו; מה אתה רוצה לאכול היום?" אתה אומר, "לא אכלתי אטריות עם רוטב שעועית מטוגן כבר כמה ימים, ולא אכלתי לחמניות מאודות הרבה זמן; זה מה שאני רוצה לאכול. אני הולך הביתה לאכול ארוחת צהריים, רוצה קצת?" אתה עונה לו כך, וכשהוא שומע את זה הוא אומר: "לאכול מה? זה מזון לחזירים, אנשים לא אוכלים את זה!" הוא לא רוצה לאכול דבר ממה שאמרת לו, והוא חושב לעצמו: "הבחור הזה הוא בדיוק כמו שאומרים – מי שנולד שוטה, אי אפשר לרפאו. מי אוכל לחמניות מאודות ואטריות עם רוטב שעועית מטוגן בימים אלה? בעלי תפקידים רשמיים אוכלים אוכל הרבה יותר טוב מזה!" בעלי התפקידים הרשמיים הללו הולכים למסעדות ומבזבזים את כספי הציבור, הם נהנים מהתהילה ומהפאר שנלווים לתפקיד הרשמי והם אוכלים רק ארוחות דשנות: ארוחה אחת עולה יותר מאלף יואן. הם אוכלים מוחות קופים ועור קיפודים. השטנים והשדים הללו אוכלים כל דבר, אין דבר שהם לא מסוגלים לאכול או לשתות. מה אתה חושב בלבך? "לא אשתתף בחטאיכם, אתרחק ממך, אתם חבורת שדים, אתם יצורים עלובים שאוכלים בשר אדם ושותים דם אדם! אני מעדיף לחזור ולאכול אטריות עם רוטב שעועית מטוגן ולחמניות מאודות מאשר ליהנות מאורח החיים המפואר שלך. אפילו אם אצטרך לאכול מזון גס, עדיין לא אתקרב אליך; לא אתפס ברשעות שלך ולא אשתתף בחטאים שלך. אכילת בשר אדם ושתיית דם אדם הן מה ששדים עושים, לא בני אנוש. מה יהיה הקץ בסופו של דבר? אתה בוודאי תלך לגיהינום ותיענש! אני עושה פשרות וויתורים ומרוויח למחייתי תחת השפעתך, אבל המטרה שלי היא לקיים את מחייתי, לנהות אחר האל ולבצע את חובתי. אני לא מנסה לקבל קידום או להתערב בפוליטיקה; אני מתעב אותך מעומק לבי!" אם כך, לא משנה איך המנהיג מפתה אותך ליהנות מארוחה גדולה, אתה לא הולך. בסוף השבוע, אם יזמינו אותך לשיר קריוקי, להיות מוקף בנשים יפות ולשתות יין משובח; אם יזמינו אותך לבית תה כדי להירגע או להתבדר, או לראות מופע דראג, אתה תלך או לא? אם אתה רוצה להתקרב לארגון או למפלגה, אזי אתה מוכרח ללכת למקומות האלה. אבל ברגע זה, אתה אומר: "אני מיישם בפועל את דברי האל, אני מתרחק מפוליטיקה, לא אשתתף בשום דבר מהדברים האלה, לא אקח חלק בחטאיהם". למחרת, כשהם מתאספים יחד, הם מדברים על כמה העלמה כך-וכך יפה, על כך שהיא הכוכבת של האירוע, כמה היא מוכשרת בשירה, כמה טעים היין הצרפתי מבציר מסוים, לאן ללכת להתבדר, איפה לטבול במעיינות חמים... הם מדברים על הדברים האלה – אתה מקנא בהם? עינך צרה בהם? אתה צריך להרכיב אוזניות, לאטום את האוזניים; אל תקשיב לשדים האלה כשהם מדברים דברים שטניים, התרחק מהם, שמור על לב רגוע, אל תשתתף בחטאי החוטאים, התרחק מחייהם המלוכלכים, ואל תיתפס ברשעות שלהם. המטרה שלך היא להתרחק מפוליטיקה. אלה שמחפשים התקדמות, שרוצים להתקרב לארגון ומתאווים לקבל קידום: כשהם חיים כך, המטרה שלהם היא למעשה להשתתף בפוליטיקה, להיכנס הישר לפוליטיקה, במטרה להשיג משרה בחוגים פוליטיים ולחיות חיים שאינם הולמים לא אדם ולא שד. אבל אתה ההפך הגמור מהם. אתה מוכרח להתרחק מחיים מלוכלכים כאלה. מטרת ההתרחקות מחיים כאלה היא כדי שלא תרצה שיהיו לך סיכויים בפוליטיקה וכדי שלא יהיה לך אכפת מזה. עתידך הוא לחתור אל האמת ולהשיג ישועה. משום כך, צריך להיות ברור בלבך שכל מה שאתה עושה עכשיו הוא בעל משמעות וערך; כל מה שאתה עושה עכשיו הוא למען החתירה אל האמת, לשם השגת הישועה. אין זה קורבן חסר משמעות ואתה גם לא פועל בצורה לא אופיינית. יתרה מזאת, אינך לבד. אם כך, המטרה הסופית של ההתרחקות מהחיים מלאי החטא הללו היא בעצם להפריד את עצמך מאנשים אלה, להרחיק את עצמך ממה שהם קוראים לו פוליטיקה. זהו העיקרון השני של התרחקות מפוליטיקה – לא להתקרב.

לא להתקרב לפוליטיקאים הוא המינימום שיש לעשות, ובנוסף לכך, לא להשתתף. לדוגמה, אם יש הזדמנות להתקדם לתפקיד ראש מחלקה, מנהל או ראש אגף, כולם משתוקקים להראות את עצמם, לשפר את ביצועיהם, להעניק מתנות למנהיגים, למשוך בחוטים, לבדוק דרכים ולהשתמש בכל האמצעים כדי שהמנהיגים והבכירים יראו את הכישורים, היכולות והערך שלהם, ואפילו לגרום לכך שהערך שלהם ינוצל. הם יעדיפו להיות חנפנים, הם יעדיפו להתחנף למנהיגים ולבכירים ולעשות כל מה שהם מבקשים מהם לעשות, אפילו אם הם לא רוצים לעשות זאת. יש אנשים שנותנים כסף, ויש אפילו כאלה שמציעים את גופם כדי להשתתף במאבקים פוליטיים. במאבקים אלו, יש אנשים שמתחברים עם מנהיגים, אחרים נותנים למנהיגים הרבה כסף ומתנות, ויש כאלה שמציעים את גופם למנהיגים, כשמטרתם הסופית היא להתקדם או לקבל הכוונה מהמנהיגים ולצעוד בנתיב הפוליטיקה. כמאמין באל, אם אתה יודע שהנוהגים האלה כוללים השתתפות בפוליטיקה, אז עליך להתרחק מהן. ראשית, אל תיתן מתנות או תתחבר עם אנשים למען הסיכויים הפוליטיים שלך או למען תפקיד רשמי. כמו כן, אל תחשוף את הכישורים שלך בפני המנהיגים באופן פעיל, וכל שכן אל תנקוט שום אמצעי קיצוני כדי להתחרות על תשומת הלב שלהם. תן לאחרים להתחרות בלעדיך. כל פעם שהבוס מציע אותך כמועמד, אמור: "אני אוותר הפעם, אין לי את הכישורים". אתה רק צריך לומר שאין לך את הכישורים ולתת לאחרים להתקדם; יש הרבה אנשים שיקומו בשביל להתחרות. כשהבוס אומר: "שיאו ג'אנג, הגיע תורך הפעם", אמור: "עדיין אין לי את הכישורים, בוס, סלח לי בבקשה. אין לי את היכולות. תן קודם לשיאו לי, ואם הוא לא יכול, תן לשיאו וואנג ללכת. תן להם לעשות את זה." הבוס יגיד: "אתה טיפש? אם הם יקבלו את זה על עצמם, אתה לא תקבל את ההטבות: לא תקבל בית, או מענקים או העלאות במשכורת". אז תאמר: "אם לא אקבל כלום, אז לא אקבל כלום. יש לי מספיק בשביל לאכול ומספיק כסף להוצאות, אז אתה יכול להיות רגוע, אדוני. אם אתה עדיין לא בטוח, אז פשוט תיתן לי קצת יותר בבונוסים בסוף השנה". אל תשתתף במאבק שלהם. כל מי שרוצה להתחרות, תן לו להתחרות. אתה לא נוקט שום אמצעים, לא מבזבז אנרגיה או משלם מחיר כלשהו. אתה לא מוציא אגורה, לא אומר מילה, לא עושה שום דבר נוסף על חובתך או מתאמץ במיוחד בשביל לקבל קידום. אפילו אם יהיו לך את התנאים, הקשרים ואת הבסיס המתאים של אנשים תומכים, בכל זאת אל תשתתף. לדבר הזה קוראים לוותר באמת, להתרחק באמת. אנשים ארציים אלה מביטים בך ברחמים תמידיים ואומרים כל הזמן: "אתה טיפש, אוויל!" אבל אתה אומר: "תגידו עליי מה שאתם רוצים, בכל זאת לא אשתתף". אנשים שואלים: "למה לא תשתתף?" אתה אומר: "אני מרוויח מספיק כסף בשביל הוצאות. אין לי את הכישורים. כולכם טובים יותר ממני, אז תשתתפו אתם". אתה מסוגל להימנע מהשתתפות? (כן.) מובן שאם יש לך הזדמנות להתקדם לתפקיד סגן ראש מחלקה או סגן מנהל, אתה יכול לסרב, אבל אם תוצע לך המשרה של ראש אגף או מושל מחוז, האם תוכל לעשות את אותו הדבר? ייתכן שזה לא יהיה קל: ככל שהמשרה רמה יותר, כך היא הופכת להיות מפתה יותר, וככל שהיא נושאת יותר סמכות, כך הפיתוי גדול יותר, כי כאשר יש לך יותר סמכות, אתה מקבל יחס טוב יותר, המילים שלך נעשות משפיעות יותר, וההנאה הפיזית שלך גדלה. אתה מבין, ראש העיר, המושל והנשיא – לכולם מגורים רשמיים משלהם. המדינה מכסה את כל הוצאותיהם, בביתם ומחוצה לו. לכן, ככל שאתה מקיים יותר אינטראקציות עם המעמדות העליונים, כך הפיתוי שלהם כלפיך גדל, וככל שיש לך יותר הזדמנויות לקיים איתם אינטראקציה, כך קשה יותר לוותר על ההזדמנויות הללו. כדי להימנע מפיתוי, אתה עובד ברמת השטח, ולא מתקרב לחוגי המעמד העליון. אתה נמנע מלהתקרב אליהם מכול וכול. לדבר הזה קוראים התרחקות. שום דבר שאתה אומר או עושה אינו קשור לפוליטיקה; הכול נסוב על התרחקות מהדברים הללו. מי שזוכה להיבחר לתפקיד בכיר בכל התמודדות, מי שמגיע לעמדה שבה הוא מחזיק בכוח רב – אתה לא מקנא בו, אתה לא נפגע, ואתה לא מתחרט, כי גם בהקשר לפיתוי הזה או בנסיבות שהאל תיזמר, פעלת לפי העיקרון של התרחקות מפוליטיקה שהאל דורש. עמדת בדרישות האל, וניצחת לנוכח פני השטן; לנוכח פני האל, אתה מתגבר והאל מאשר אותך. יש אנשים שאומרים: "אם האל מאשר אותי, האם הוא יגרום למשכורתי לעלות קצת?" לא, האישור וההכרה מצד האל בך כמתגבר פירושם הוא שאתה צעד אחד קרוב יותר לישועה, והאל רואה אותך בעין יפה יותר ויותר – זהו כבוד גדול. האם קל להימנע מהשתתפות בעניינים פוליטיים? מי שנהנה מתחרות, תן לו להתחרות. מי שאוהב לדבר בעד העניינים הללו, תן לו לעשות את זה. מי שאוהב להתעסק בהם, תן לו להתעסק בהם. בכל מקרה, לא אכפת לך ואתה גם לא מטריח את עצמך בדברים הללו, כיוון שאתה לא מחפש להתקדם ואין לך מטרה לנהל קריירה בתפקיד רשמי. זהו העיקרון השלישי של התרחקות מפוליטיקה – לא להשתתף.

העיקרון הרביעי של התרחקות מפוליטיקה הוא לא לתמוך בשום צד. "לתמוך בצד" הוא מעין ז'רגון שפוליטיקאים משתמשים בו, והתמיכה בצד היא תופעה נפוצה בעולם הפוליטיקה. כשאתה משתתף בפוליטיקה, אתה מוכרח להבהיר את עמדתך, אם אתה תומך במפלגה א' או במפלגה ב'. ברגע שאתה מתערב בפוליטיקה, אתה מוכרח לתמוך בצד. אם לא תתערב, לא יהיה לך שום צורך לתמוך בצד, או שאתה יכול לומר שאתה לא תומך בשום צד. אם אתה נשאר ניטרלי ולא מקדיש תשומת לב למחלוקות בין צדדים או לסיבה שבגללה הם נלחמים, אז אתה לא תומך בשום צד. לשאלה אם אתה תומך במפלגה א' או במפלגה ב', אין לך תשובה. אתה אומר: "אני לא תומך בשום צד מהצדדים, אני נמנע. יש לי יחסים טובים גם עם א' וגם עם ב', אבל אני לא מתקרב לא לזה ולא לזה. אני לא משתתף במאבקים שלהם". האנשים האלה נבוכים: בסופו של דבר, אתה תומך במפלגה א' או במפלגה ב'? הם תמיד מנסים להעביר אותך לצד שלהם, אבל איש אינו יכול לעשות זאת. התוצאה הסופית היא שהם מבינים שאינך תומך בצד של שום מפלגה. לבסוף, הממונה הישיר שלך אומר: "אתה בחור חלקלק, למה לא תמכת בי ברגע קריטי כזה?" אתה אומר, "בוס, אני לא מעז לשאוף לכבוד כזה, אין לי את העומק האינטלקטואלי הזה, וגם אני לא מאוד מוכשר בעבודתי; אני חושש לאכזב אותך. בוס, בבקשה חסוך את זה ממני, אני רק אדם חסר חשיבות שמתכופף לאסוף פרוטות; אני רק אדם רגיל, אני לא מעז לתמוך בשום צד. בבקשה תקל עליי ותוותר לי, אני בהחלט אתמוך בך בפעם הבאה". במציאות, אתה פשוט מנפנף אותו. לא העלבת אותו והוא לא יכול לעשות כלום בקשר לזה. הוא יכול לריב ולהתווכח כמה שהוא רוצה, אין לזה שום קשר אליך, אתה זר לכל זה. למה אני אומר שאתה זר? אתה לא חותר לקריירה בתפקיד רשמי, למשרת פקידות, לעלייה לגדולה, להבאת כבוד לאבותיך או לכניסה לפוליטיקה. אתה לא חותר אל קריירה פוליטית; המטרה שלך היא להתרחק מקריירה רשמית ומדמויות פוליטיות אלו. אז אתה בוחר במכוון לא לתמוך בשום צד, לא לבחור במפלגה א' או במפלגה ב', ולתמיכה של אחרים בצד זה או אחר אין שום קשר אליך. בכל פעם שמישהו מנסה לשכנע אותך, אתה פשוט צוחק ומעמיד פנים שאתה טיפש, ואומר: "אני לא יודע מי צודק, כולכם חברים טובים שלי; לא משנה מי ינצח, אהיה מאושר". הם אומרים: "אתה בחור ממש חלקלק!" ואתה אומר: "אני לא חלקלק, אני פשוט טיפש; אתם המומחים!" אתה מעמיד פנים שהם מבלבלים אותך. האם זה בסדר לא לתמוך בשום צד? אל תהיה נאיבי, אל תשתף פעולה עם מי שרוצים לנצל אותך. אין זה משנה באיזו רמה של פוליטיקה מדובר, המים תמיד עכורים – אי אפשר לראות את הקרקעית. זה לא כמו מעיין צלול שבו אפשר לראות את הקרקעית; אלה הם מים בוציים, בוץ טובעני. אם מנהיג מתייחס אליך טוב, אתה מתקרב אליו ותומך בצד שלו, אבל אתה לא יודע אם זה יביא לך טוב או רע. אינך יכול לדעת מה יהיה עתידו, האם ימצא עצמו בכלא או יעלה לגדולה. האנשים האלה, כולם תנינים בביצה, יש תנינים גדולים ויש תנינים קטנים. כאדם חסר חשיבות, לא תוכל לדעת אם כל מילה שהם אומרים היא אמת או שקר, אל מי הם מתייחסים טוב ואל מי לא, ומה המטרה של הפעולות היומיומיות שלהם – אתה פשוט לא יכול לדעת. לפיכך, אם אתה רוצה להגן על עצמך, העיקרון הישיר והנעלה ביותר הוא לא לתמוך בשום צד. אם הוא טוב אליך, גלה התלהבות כלפיו; אם לא, גלה התלהבות כלפיו בכל זאת, אבל אל תתמוך בצד שלו. כשצץ משהו, פשוט בטל זאת בצחוק והעמד פנים שאתה מבולבל; כששואלים אותך משהו, אמור שאתה לא יודע, שאתה לא בטוח, או שמעולם לא ראית את זה קודם. אתה יכול להגיב כך? (כן, עכשיו אני יכול.) האם הולם להחיל את העקרונות הללו בכנסייה? (זה לא הולם.) התחבולות האלו מתאימות רק למקומות שבהם השדים שוכנים, לא לשימוש בקרב אחים ואחיות. זוהי חכמה. במקומות שבהם שדים שוכנים, עליך להיות חכם כנחש; אסור לך להיות טיפש, עליך להיות חכם. לא משנה מי מושך אותך אליו, אל תלך להתייצב לצדו. לא משנה מי מסתכסך איתך או לא מחבב אותך, אל תתנגד לו או תתייצב כנגדו. גרום לו להאמין שאינך נגדו. הדברים האלה מהווים חכמה. אל תתחרה בשום כוח פוליטי, אל תתקרב לאף אחד מהם, ואל תשתף פעולה או תראה רצון טוב כלפי אף אחד מהם. זוהי חכמה, זה נקרא לא לתמוך בשום צד. האין זאת? (כן.) האם למדת איך לעשות את זה? (כן.) בזמנים קריטיים, עליך להעמיד פנים שאתה חירש ואילם, שאתה משוגע וטיפש, ולתת להם לחשוב שאתה טיפש ובור. אם הם אומרים לך לעשות משהו, עשה זאת, קבל את עצתם ללא שאלות, ותן להם לראות כמה אתה צייתן. עד איזו מידה להיות צייתן? כמו מלחך פנכה, שתמיד מקשיב, אף פעם לא מדבר בלי רשות, אף פעם לא שואל אם לבוס יש חדשות, או על מידע בנוגע לפלוני – היה צייתן במיוחד. אבל אסור לך לעולם לחשוף את המחשבות האמיתיות שלך בפניהם; ברגע שתגלה את מחשבותיך וכוונותיך האמיתיות, הם יענישו אותך וילמדו אותך לקח. אם אתה לא תומך בצד שלהם, אסור לך לגלות להם את זה – אפילו אם אתה דוחה אותם, אסור לך לתת להם לגלות זאת. מדוע עליך לנהוג כך? מפני שבעיניהם, אם אתה לא חבר שלהם אז אתה יריב שלהם. ברגע שתהפוך ליריב בעיניהם, אתה תהיה זה שהם מתכוונים להעניש: הם יתייחסו אליך כמו אל עצם בגרון, כמו למטרד, והם יהיו מוכרחים להעניש אותך. לכן אתה מוכרח להשתמש בחכמה ולהעמיד פני טיפש. אל תראה את יכולותיך; אם תבטא את מחשבותיך, השקפותיך, עמדותיך או גישותיך כלפי כל דבר שהוא, אז אתה תנהג בטיפשות. מובן? (מובן.) מול השדים והשטנים, במיוחד כשאתה מתקרב לקבוצה בעולם הפוליטי, עליך להיות זהיר במיוחד, להגן על עצמך, לא לחשוב שאתה חכם או לפעול בתבונה, לא להתרברב, לא לנסות להוכיח את ערכך – עליך לשמור על פרופיל נמוך. אם אתה רוצה להבטיח את הישרדותך בסביבה כל כך מורכבת, ואתה גם רוצה להאמין באל, לבצע את חובתך, לחתור אל האמת ולהשיג ישועה, אז הדבר הראשון שאתה צריך לעשות הוא להגן על עצמך. אחת הדרכים להגן על עצמך היא לא להתגרות בכוחות פוליטיים ולא להפוך למטרה להתקפותיהם או לעונשם – כך תוכל להישאר בטוח יותר. אם תמיד תסרב להקשיב להם, לציית להם או להתקרב אליהם, הם לא יאהבו אותך וירצו להעניש אותך. מצד שני, אם הם יראו שיש לך כישרון ויכולת עבודה, ואם הם יראו שאתה רווחי עבורם, ושאם תקבל אחריות על ענייניהם אתה לא תחשוף את סודותיהם או תפגע במוניטין העתידיים שלהם, אז הם ירצו להיות החונכים שלך. האם טוב שהם יהיו החונכים שלך? (לא.) אימרו לי, אם הם ישימו עין עליך וירצו להיות חונכים שלך, האם זה לא אותו הדבר כמו להיות אחוז דיבוק של רוח רעה? (כן.) אם הם ישימו עיין עליך, אתה תהיה בצרות. אז, לפני שהם ישימו אותך על הכוונת שלהם, אסור לך לתת להם לחבב אותך; עליך להעמיד פנים שאתה טיפש, כאילו אתה לא מסוגל לעשות שום דבר בצורה טובה במיוחד. עשה עבודה סבירה ברוב הדברים. אמנם ייתכן שהם לא יהיו מרוצים מזה, אבל הם לא יוכלו למצוא פגמים אצלך או סיבות להיפטר ממך. זה מספיק וזה משיג את התוצאה הרצויה. אם תעשה דברים טוב מדי, אם הכול ילך חלק והם יהיו מרוצים ממך במיוחד ויעריכו אותך, זה לא טוב. מצד אחד, הם יראו בך איום על המסלול הפוליטי שלהם, ומצד שני, הם עשויים לרצות להיות החונכים שלך, ושני המצבים אינם טובים עבורך. אז כדי להתבסס בחברה הזו, נוסף על הימנעות והתרחקות מכוחות שונים, יש משהו חשוב עוד יותר, והוא לטפל במיומנות במערכות היחסים ובעניינים הנוגעים לכוחות שונים או לממונה הישיר שלך. למשל, אם תתבלט יותר מדי, אם תרצה להוכיח את עצמך יותר מדי, או אם תעשה דברים ללא חכמה, אתה עלול להיקלע לדילמה שבה אתה לא יכול לדחות שום דבר או שאתה צריך לעשות דבר-מה בניגוד לרצונך. מה אפשר לעשות בקשר לזה? לכן, קשה להתמודד עם הנושא הזה. אתה צריך להתפלל לאל לעתים קרובות, להיות שקט לפניו, לתת לאל להדריך אותך, לתת לך חכמה, לתת לך את המילים שעליך לומר, להדריך אותך במה עליך לעשות, ולעזור לך לדעת איך להתמודד עם המצב, כדי שתוכל להגן על עצמך ולהיות מוגן על ידי האל בחוגים מורכבים כאלה. רק כאשר תקבל את הגנתו של האל ותוכל להגן על עצמך, תוכל ליצור את התנאים הבסיסיים כדי להיות בשקט לפני האל, לאכול ולשתות את דברי האל, להרהר בהם ולחתור אל האמת. אתה מבין את הדברים האלה? (כן, אני מבין.) זהו העיקרון לא לתמוך בשום צד.

יש עוד עיקרון של התרחקות מפוליטיקה, דהיינו, לא לחשוף את עמדתך. בין שמדובר על השקפות פוליטיות, עמדות או מגמות, או בכוונות ומטרות של מנהיגים, ביטוייהם, מחשבותיהם, או אם הם צודקים או טועים, עליך לא לחשוף את עמדתך. כשהבוס שואל אותך: "אתה מסכים עם מה שאמרתי הרגע? מהי עמדתך?" אתה אומר: "מה אמרת? האוזניים שלי לא בסדר, לא שמעתי אותך". אחרי שהוא שומע את זה, הבוס מתעצבן והוא מפסיק לדבר איתך. בלבך אתה חושב: "נהדר, ממילא לא רציתי לומר כלום!" עליך להעמיד פנים שאתה חירש ואילם, ולא תמיד לחשוף את עמדתך או להראות כמה אתה חכם, באמירה כמו "בוס, יש לי דעות, יש לי רעיונות." אם תמיד תרים את ידך ותנקוט עמדה, זה פשוט מעשה טיפשי. אסור לך להביע דעה כשיש לך דעות לגבי הבוס, וכשיש לך דעות לגבי עמית כזה או אחר או כשאתה רואה שהבוס עושה משהו לא נכון, אל תוציא הגה. ומה אם הבוס שואל אותך על הדברים האלה, מה תגיד? "עשית עבודה מצוינת בקשר לזה, אתה ברמה אחרת מאתנו, העובדים הקטנים. אתה באמת מתחשב!" עליך לשבח אותו, לדבר אליו בטונים מחניפים שיגרמו לו להרגיש זחוח, וכאשר תראה שהשגת את מטרתך, תפסיק לשבח אותו, כי כמעט גרמת לעצמך בחילה. בלי קשר למדיניות, לדעות, לעבודה שיש לבצע והגיעה מהדרגים הגבוהים, ושהבוס שלך מדבר עליה, או לגישה שלו כלפי כל דבר, עליך להעמיד פנים שאתה טיפש ולומר משפטים מעורפלים אחדים. כשהבוס ישמע אותך, הוא יגיד: "האיש הזה תמיד היה מבולבל, אז זה נורמלי שהוא מבולבל גם לגבי הנושא הזה." בסדר, הצלחת להסתדר באמצעות התחזות. לא משנה מה הבוס אומר, אל לך לעולם לחשוף את עמדתך. אם אתה אוכל ארוחה עם הבוס והוא רוצה שתביע את עמדתך על משהו, אמור: "אוי, תראה כמה אורז אכלתי; הסוכר שלי בדם גבוה והראש שלי קצת מסוחרר, אז לא שמעתי כל כך ברור מה אמרת כרגע. היי, בוס, אפשר לשוחח על זה בפעם הבאה?" פשוט תהיה מעורפל אתו. אם הבוס שולח מישהו כדי לברר את דעותיך עליו, על ועדת המפלגה או על מדיניות לאומית, האם עליך להביע דעות כלשהן? (לא.) העמדה הפומבית שלך צריכה להיות שאין לך דעות, אבל מה לגבי הגישה האמיתית שלך? אפילו אם יש לך דעות, אל תבטא אותן: הדבר הזה נקרא "להונות רוח רפאים". ישנו משל: "לשים פרחי פלסטיק על קבר של מישהו – להונות רוח רפאים", נכון? כאשר אתה מתמודד עם נושאים חשובים של אתיקה או מוסר, על אף שיש לך עמדות ודעות, אסור לך להביע אותן. למה? הדברים הללו אינם נוגעים לאמונה באל ואינם נוגעים לאמת, הם כולם עניינים השייכים לעולמם של השדים, ואין להם שום קשר אלינו המאמינים. לא משנה מה עמדותינו, מה שחשוב הוא שהדברים האלה אינם נוגעים לנו; אף שיש לנו עמדה, למעשה היא הבנה והבחנה במהותם; העמדה שלנו ועקרון הפעולה שלנו הוא להתרחק מהם, לדחות אותם, ולדחות את השפעתם ושליטתם. אשר לעמדות של אחרים, הן אינן נוגעות לנו; זה עניין השייך לעולמם של השדים ואין לו שום קשר עם המאמינים באל. הדברים הללו אינם נוגעים לחתירה אל האמת, ואינם נוגעים לישועה, ובוודאי שאין להם שום קשר לעמדת האל כלפיך; ולכן, אינך צריך להחזיק בעמדה כלשהי, ואינך צריך להביע שום עמדה. אתה יכול פשוט להגיב בצחוק ולהגיד: "בוס, תהליך המחשבה שלי רדוד, והמוח שלי מעורפל; חקרתי את הפוליטיקה כל כך הרבה זמן, אבל מעולם לא חוויתי מהפכה פוליטית במחשבותיי, אז כאדם רגיל אני עדיין לא מצליח להבין את המדיניות של הבכירים או את כוונתך. אני מבקש את סליחתך". זוהי תשובה מספקת. האם זה הונאה של רוח רפאים? (כן.) או שאתה יכול גם לומר: "עיניו של הבוס בורקות, ועיני האנשים צלולות, אך אני היחיד שבעיניו יש מבט מבולבל: אני לא יכול לראות או להבין שום דבר! אני לא חבר מפלגה אז איו לי את רוח המפלגה. אני לא יכול להבין את הדברים האלה. דבר איתנו, בוס; יש לך עדיפות עלינו. אנחנו נקשיב לכל מה שתאמר, לא משנה מה הוא יהיה, ונבצע אותו. זה מספיק טוב בשבילי". נכון שזה פשוט? האם זה מממש את העיקרון, דהיינו, לא לחשוף את עמדתך? (כן.) השטחיות הזאת וההימנעות מחשיפת עמדתך בבירור מאפשרות לך להגן על עצמך. הבוס יודע למה אתה מתכוון בזה? לא. הוא חושב שאתה סתם אידיוט: "הבחור הזה לא מחפש קידום. בתנאים חיוביים כאלה, רוב האנשים כבר היו מקודמים לתפקיד בכיר יותר, אולי אפילו לתפקיד ראש עיר. האיש הזה יכול היה להיות מושל מחוז, אבל הוא פשוט לא רוצה להתקדם, הוא ממשיך להעמיד פני אוויל ולא מתקרב לארגון – הוא טיפש טיפוסי!" מה היית חושב בלבך? "בעיניך, אני טיפש. אבל בעיני האל אני יונה בלתי מזיקה. ערכי גדול משלך. שד זקן שכמותך, אתה מחזיק בתפקיד רשמי ומשתתף בכמה ענייני פוליטיקה, ואתה חושב שזה עושה אותך נעלה על אחרים. בעיניי, אתה לא יותר טוב מחגב קטן!" מותר לכם להגיד את זה? (לא, אסור לנו.) אסור לכם לומר את זה. היזהרו, כיוון שאוזניים לכותל; אתם יכולים לדבר אל כלבכם בבית ולהסתפק בכך. יש מעט מאוד אנשים בעולם הזה שאתה יכול לסמוך עליהם או לבטוח בהם; לכן, כאשר אתה מתמודד עם עניינים עקרוניים בעלי חשיבות, אם במעגלים פוליטיים או בכל קבוצה חברתית, עליך ללמוד לא לחשוף את עמדתך, במיוחד כאשר מדובר על פוליטיקה, כוח או תמיכה בצד כלשהו. אסור לך לחלוטין להבהיר את עמדתך. אם תעשה זאת, המעשה יהיה כמו לשים את עצמך על האש לצלייה. איך זה מרגיש להיות על האש לצלייה? אם אתה רוצה לגלות, נקוט עמדה וראה. נכון שזה ככה? (כן.) האם אפשר לא לחשוף את עמדתך? תלוי במה שאתה חותר אליו בלבך. אם אתה באמת חותר אל קריירה רשמית, אם אתה רוצה להיות פקיד רשמי, לא רק שתנקוט עמדה, אלא גם תביע את עמדתך בבירור, ותעשה זאת מול הבוס שלך, וגם תטפס בסולם הדרגות – אם זה המקרה, אתה תסיים כאדם עלוב ביותר. אינך מתרחק מפוליטיקה; אתה משתתף בה. אם אתה משתתף בפוליטיקה, אז קדימה, צא. אל תישאר בבית האל. אתה חסר אמונה, אתה שייך לעולם, לשדים, לא לבית האל – אתה לא נמנה עם אנשיו הנבחרים של האל. אף שאתה שוהה בבית האל, אתה התגנבת לתוכו, רצית לחטוף משהו לאכול, לקבל ברכה – אדם כזה אינו רצוי כאן. אבל, מצד שני, אם יש לך כישורים אישיים מעולים ואתה נמצא במצב שבו יש לך הרבה הזדמנויות להפוך לפקיד רשמי ולהתחיל קריירה, ועדיין אתה מצליח להימנע מלהתקרב, להשתתף, לתמוך בצד כלשהו ולנקוט עמדה, אז אתה מסוגל להשיג את ההתרחקות מפוליטיקה. זוכר את העקרונות הללו? האם הם ניתנים ליישום? (כן.) אתה מבין, כל מי שנמצא בחוגים הפוליטיים ותמיד רוצה להתרברב, להתבלט, כמו גם אלו שרוצים להביע את דעותיהם ועמדותיהם, ויש להם רצון חזק במיוחד להביע את עצמם – לכולם יש מטרה אחת בלבד: הם רוצים להחזיק במשרה רשמית. במילים עדינות, הם רוצים להשתתף בפוליטיקה; אבל למעשה, הם פשוט רוצים להחזיק במשרה, לקבל סמכות וליהנות מחיים טובים באמצעות תפקידם. הם רוצים להשתמש במעמדם כדי להשיג מטרות אישיות שונות ולהגדיל את יוקרתם. האם זה לא נכון? (כן.) יש אנשים שאיכותם אינה טובה ביותר, יש בהם פגמים. ובכל זאת, הם רוצים להיעשות פקידים רשמיים ולהשתתף בפוליטיקה. משום כך, הם מסתמכים על מאמציהם ומטפסים למעלה בכל מחיר; הם מחניפים לממונים עליהם ומשמשים כנושאי כלים אישיים של פקידי ממשל. בסופו של דבר, הם משיגים את מטרתם – להשתתף בפוליטיקה, ומגשימים את חלומם – קריירה רשמית.

שיתפנו על חמישה עקרונות הנוגעים להתרחקות מפוליטיקה. העיקרון הראשון הוא אי הצטרפות לשום מפלגה. אתה מבין, שליטי כל מדינה שייכים למפלגה פוליטית, שלא לדבר על מנהיגי מדינות סמכותניות, שגם הם שייכים למפלגה פוליטית. משום כך, העיקרון של התרחקות מפוליטיקה הוא אי הצטרפות לשום מפלגה. האם זה לא מה שאמרתי זה עתה? (כן.) אם כן, מהו העיקרון השני? (לא להתקרב אליהן.) אל תתקרבו אליהם או אל חוגים פוליטיים. מהו העיקרון השלישי? (לא להשתתף.) נכון, לא להשתתף באף אחת מפעילויותיהם ותנועותיהם או בדיוניהם האידאולוגיים, כלומר, לא להשתתף בקרבם. מהו העיקרון הרביעי? (לא לתמוך בשום צד.) אל תתמכו בשום צד, תנו להם להתווכח על מי צודק ומי טועה; בקיצור, אל תתמכו בשום צד. מהו העיקרון החמישי? (לא לחשוף את עמדותינו.) לא לחשוף את עמדותינו. מישהו אומר: "אם לא תחשוף את עמדתך, אתה לא הופך את עצמך לסתם מטרד?" אתה אומר: "אין לי דעה, אני רק אדם רגיל, אין לי הרבה השכלה, תהליך המחשבה שלי לא כל כך טוב – איזו דעה יכולה להיות לי? אני רק אזרח ממוצע, עזבו אותי בשקט". אין לך דעה אף פעם. כשקוראים לך לנקוט עמדה, אתה מעמיד פנים שאתה נוחר או ישן, וכשאחרים רואים שאינך מתעניין בהתקדמות, הם לא יבקשו ממך להביע את דעתך, וזה מצוין, נכון? כמה עקרונות יש בסך הכול? (חמישה.) אם תנהה אחר חמשת העקרונות הללו, תוכל להתרחק מפוליטיקה ולא להיות נתון לכפייה, להשפעה או לעיכוב של כוחות פוליטיים כלשהם. בין אם אתה מתמודד עם חוגים פוליטיים ברמה הגבוהה או הנמוכה, אם תיישם את חמשת העקרונות הללו, תוכל להתרחק מפוליטיקה. זהו נושא שחל על הקריירה המקצועית של אדם. אפילו אם אין לך מקצוע, עקרונות אלה נשארים כמות שהם, כמובן, ללא שינוי. גם אם אתה מובטל, עליך עדיין ליישם את העקרונות הללו כדי להתרחק מפוליטיקה – העקרונות אינם משתנים. אם כן, למה עליך להתרחק מפוליטיקה? מהי פוליטיקה? היא מאבק, משחק כוחות. פוליטיקה היא גם קנוניה וגם אסטרטגיה. מה עוד מאפיין פוליטיקה? פוליטיקה היא גם התנועות או הפעילויות שמעוררים כוחות שונים. אתה מבין, אתה אפילו לא יכול להסביר מהי פוליטיקה, ובכל זאת הדרקון הגדול האדום כאש מאשים אנשים בכנסייה במעורבות בפוליטיקה. האין זה אבסורד? נכון שקל למצוא דופי כשרוצים לעשות זאת? (כן.) ברור שזהו אישום שווא. כמה אנשים טיפשים ומבולבלים, לאחר ששמעו את הדברים השטניים של הדרקון הגדול האדום כאש, נכנעים להגבלותיו ולא מעזים לנקוט הבחנה כלפיו או כלפי השטן. בכל פעם שעולה הנושא של הבחנה בדרקון הגדול האדום כאש או בשטן, הם מסתתרים בפינה ולא מעזים לפתוח את פיהם; הם רק מכחכחים בגרונם או מעמידים פנים שהם מבולבלים. בשביל מה הם מעמידים פנים? הם לא צריכים להעמיד פנים: הם לא מבינים אפילו מהי פוליטיקה אז איך הם יכולים להשתתף בפוליטיקה? האם אדם מבולבל כמוהם יכול להשתתף בפוליטיקה? לפיכך, לגבי רוב האנשים הרגילים, התרחקות מפוליטיקה היא אפשרית במציאות. זה עתה הדגשנו עיקרון אחד: לא לעשות שום דבר טיפשי, להימנע ממעורבות בפוליטיקה מבלי דעת, לא להיסחף לפוליטיקה מבלי להבין זאת ולבסוף להפוך לשעיר לעזאזל או לקרבן מבלי להבין מה קרה. לכן, הסיבה שאנחנו מדברים על העקרונות האלה, במובן אחד, היא להבהיר לך שהאינטליגנציה שלך פשוט לא מספיקה כדי להבין את המהות האמיתית של הפוליטיקה. במובן אחר, אם תיישם את העקרונות הללו, תוכל להגן על עצמך טוב יותר ולהימנע מניצול בכל סיטואציה שהיא, או במצבים שבהם אתה בור או אינך מודע. על ידי הקפדה על העקרונות הללו, תוכל להבטיח את בטיחותך היחסית בכל קבוצה שהיא. לכן, העקרונות הללו הם לא רק קמע ההגנה שלך, אלא גם עקרונות שהאל מזהיר אותך שעליך למלא אחריהם בתחום הפוליטיקה. על ידי מילוי העקרונות הללו, תוכל ליהנות מהיתרונות שהאמת מביאה לך, ואפשר גם לומר שאתה מוגן על ידי האל. אם אתה מרגיש שההגנה של האל היא מעורפלת וריקה, ואינך יכול לראות או להרגיש אותה, אז תוכל לבחור ליישם את חמשת העקרונות הללו. כך תוכל לחוות באמת את ההגנה של האל, שהיא סוג ממשי יותר של הגנה. זה לא רק שימוש בדברי האל כדי להגן על עצמך, אלא גם להגן על עצמך על ידי יישום בפועל של דברי האל ודבקות בעקרונות-האמת שהאל גילה לך. בכל מקרה, המטרה הסופית מושגת, ואתה יכול להתרחק מפוליטיקה כדי לשמור על עצמך מפני קבוצות רעות של אנשים, להימנע מפיתויים ומשברים שונים, וכך להשקיט את גופך ונפשך בפני האל במצב של שלווה, שלום ובטיחות, כדי שתוכל לחתור אל האמת. עם זאת, אם אתה טיפש ולא יודע כיצד למלא אחר העקרונות שהאל לימד אותך, ואתה מנסה להתבלט ולהציג את עצמך באופן אקראי, לעתים קרובות פועל ללא חכמה ומסתבך במחלוקות וסכסוכים שונים הנובעים מפוליטיקה וקבוצות; אם אתה לעתים קרובות נופל למלכודות ופיתויים שונים, והדברים האלה סוחפים את חיי היומיום שלך ומפריעים להם, ואתה מבלה את כל זמנך בהתמודדות עם מאבקים אלה הכרוכים במחלוקות והפרעות ובפתרונם, אז אפשר לומר שלבך לעולם לא יתייצב בפני האל, ולעולם לא תהיה שקט באמת בפניו. אם אינך מצליח להשיג את המעט הזה, אז אין תקווה שתצליח להבין את דברי האל, להעמיק או להבין את האמת, ליישם בפועל את האמת ולעלות על נתיב החתירה אל האמת כדי להיוושע. אם תיתפס על ידי הדברים האלה, הדבר שווה ערך ללכידתך בידי השטן. אם אין לך את העקרונות להתמודד עם העניינים הללו, קצך ייבלע על ידי הדברים האלה. חיי היומיום שלך, לבך וחייך יהיו מסובכים במחלוקות ומאבקים אלה. כל מה שתחשוב עליו הוא איך להיפטר מהדברים האלה, איך לריב ולהתווכח עם האנשים האלה ואיך להוכיח את חפותך ולדרוש צדק. משום כך, ככל שתסתבך יותר בעניינים אלה, כך תרצה להוכיח במהירות רבה יותר את חפותך, לדרוש צדק ולקבל הסבר, ולבך יהפוך לכאוטי ומסובך יותר. ככל שהסביבה החיצונית שלך תהיה מורכבת יותר, כך גם הפנימיות שלך תהיה מורכבת יותר, וככל שהסביבה החיצונית שלך תהיה כאוטית יותר, כך גם הפנימיות שלך תהיה כאוטית יותר. כך, אתה תהיה גמור לחלוטין, אתה תישלט ותילקח בשבי על ידי השטן. אם עדיין תרצה לחתור אל האמת ולהינצל, זה יהיה בלתי אפשרי! אתה תהיה חסר ערך לחלוטין, מעבר לישועה. בשלב הזה אתה כבר תגיד "אני מתחרט על הכול. החוג הפוליטי של השטן אינו אלא ביצה טובענית! אילו הייתי יודע, הייתי מקשיב לדברי האל." אמרתי לך מזמן, אבל לא האמנת לי. התעקשת לקבל הסבר מהם, לקבל מילה טובה, מילה של שבח והכרה מפיהם. סירבת לדבוק בעקרונות ובקריטריונים שהאל אמר לך, ולכן מגיע לך להיגרר על ידם עד שתמות. בסופו של דבר, השטן יושמד, ואתה תושמד איתו, ותהפוך למנחת הקבורה שלו. אתה ראוי לכך! מי גרם לך לנהות אחר השטן? מי גרם לך לחפש הסבר מהשטן? מי גרם לך להיות כל כך טיפש? האל נתן לך חכמה, אבל לא יישמת אותה. הוא נתן לך עקרונות, אבל לא עמדת בהם. התעקשת ללכת בדרכך, להילחם נגד האנשים האלה בעזרת מחשבות, כישרונות ומתנות משל עצמך. האם אתה יכול להביס את השטן? יתרה מזאת, לחימה נגד השטן היא לא מה שהאל הפקיד בידיך. מה שהאל הפקיד בידיך זה ההליכה בדרכו של האל, לא לחימה נגד השטן. הלחימה בשטן אינה נושאת שום ערך עבורך. האל אינו מציין זאת. גם אם תביס אותו, לא תשיג ישועה. האם אתה מבין עכשיו? לכן, בענף ובחוג הפוליטי, אתה מוכרח לזכור את העקרונות הללו, שאנשים צריכים למלא אחריהם. אולי אלה מכם שכרגע מבצעים את חובתם במשרה מלאה עשויים לחשוב שמילים אלו הן בלתי-מציאותיות ורחוקות מכם יחסית. אבל לכל הפחות, הם מאפשרים לך לדעת מהי פוליטיקה, איך עליך להתייחס לפוליטיקה, איך לראות את אלה שחיים בחוגים פוליטיים או חותרים אל שאיפות פוליטיות, ואיך לעזור להם להתמודד עם הבעיות שלהם אם הם מאמינים באל. אלה הדברים הבסיסיים ביותר שעליכם לדעת. ברגע שתבין ותאמץ את העקרונות הללו במלואם, אתה תוכל לעזור להם, וכשתפגוש אנשים כאלה, תוכל לטפל בבעיות שלהם ולפתור אותן באמצעות העקרונות המתאימים. טוב, הבה נסיים כאן את השיתוף שלנו לגבי נושא ההתרחקות מהפוליטיקה. היו שלום!

18 ביוני 2023