קודם לכן שיתפנו על ההיבט המרכזי הראשון של האופן בו יש לחתור אל האמת, דהיינו ויתור. בנוגע לוויתור, שיתפנו על ההיבט הראשון של היישום בפועל, דהיינו ויתור על רגשות שליליים שונים. המטרה שלנו בשיתוף ובניתוח הרגשות השליליים השונים של האנשים היא בעיקר להתמודד עם הרעיונות והדעות השגויים והמעוותים המוסתרים מתחת לרגשות השליליים הללו. האין זה נכון? (כן.) כלומר, על ידי פתרון הרגשות השליליים שבלבבות האנשים, מטרתנו היא להתמודד עם הרעיונות ונקודות המבט השליליים שהם מחזיקים בעומק לבם כלפי אנשים, מאורעות ודברים שונים. מובן שאפשר לפתור רגשות שליליים שונים של אנשים גם על ידי חשיפה וניתוח הרגשות השליליים ומתן המחשבות, נקודות המבט וההבנה הנכונות. זאת כדי שאנשים לא יוטרדו או ייכבלו על ידי רעיונות ונקודות מבט שגויים ומעוותים כאשר דברים פוקדים אותם, אם בחייהם היומיומיים ואם בנתיב חייהם, ובמקום זאת הם ישתמשו ברעיונות ונקודות מבט חיוביים ונכונים שתואמים לאמת כדי להתמודד עם כל יום ועם האנשים, המאורעות והדברים הפוקדים אותם במהלך כל יום. כך, כשייתקלו באנשים, מאורעות ודברים בחיים האמיתיים, הם לא יגיבו ברגזנות, אלא יחיו בתחומי המצפון וההיגיון האנושיים הרגילים, ויוכלו לגשת לכל מצב שהם נתקלים בו או חווים בחייהם ובנתיב חייהם ולטפל בו באופן רציונלי, תוך שימוש בדרכים המדויקות והנכונות שהאל לימד. אחד ההיבטים של עשייה זאת הוא שאנשים יחיו תחת הדרכתם והשפעתם של רעיונות ונקודות מבט נכונים. ההיבט האחר הוא שהם יטפלו בכל מצב בצורה נכונה ותחת ההשפעה וההדרכה של רעיונות ונקודות מבט חיוביים אלה. היכולת לטפל בכל מצב בצורה נכונה אינה המטרה הסופית כמובן. המטרה הסופית היא להשיג את מה שמאמינים באל צריכים להשיג, דהיינו לירוא את האל ולסור מרע, להתמסר לאל ולסידורים ולתזמורים שלו, להתמסר לכל סביבה שהוא הקים, וכמובן להתמסר לגורל שעליו האל הוא הריבון, ולחיות באופן רציונלי בקרב כל האנשים, המאורעות והדברים, בכל סביבה. לסיכום, בין שאנו משתפים על רגשות שליליים או רעיונות ונקודות מבט שליליים של אנשים ומנתחים אותם, כל זה נוגע לנתיב שבו יציר בריאה צריך ללכת, נתיב החיים שהאל דורש מאדם רגיל. וכמובן, זה גם נוגע לעקרונות שיציר בריאה צריך להחזיק בהם, מבחינת גישות של אדם כלפי אנשים ודברים, וכן התנהלותו ומעשיו של אדם. ויתור על רגשות שליליים שונים נסוב למראית עין על פתרון הרגשות השליליים של אנשים והתמודדות עם הרעיונות ונקודות המבט השליליים והמופרכים המוסתרים מתחת לרגשות השליליים הללו. אבל למעשה, אפשר גם לומר שהדבר נסוב על הנחיית אנשים, סיפוק צורכיהם ומתן עזרה להם, או לימוד אנשים כיצד להתנהל, וכיצד להיות אדם אמיתי ורגיל, אדם רציונלי, האדם שהאל דורש מהם להיות, אדם שהאל אוהב, אדם שהאל שבע-רצון ממנו, כאשר האדם נתקל בסביבות, אנשים, מאורעות ודברים שונים. זה זהה לשאר ההיבטים של עקרונות-האמת בכך שהם כולם נוגעים להתנהלותו של אדם. על פניו, הנושא של ויתור על רגשות שליליים שונים נראה כאילו הוא מערב רגש יומיומי לחלוטין, או מצב שבו אנשים חיים כרגע. אבל במציאות, הרגשות והמצבים הפשוטים הללו קשורים לנתיב שבו אנשים הולכים ולעקרונות שלפיהם הם מתנהלים. מנקודת מבטו של אדם, הם עשויים להיראות חסרי חשיבות ולא ראויים לציון. עם זאת, מכיוון שהם קשורים לנקודות המבט שאנשים מחזיקים בהן ולנקודות ההשקפה והעמדות שהם מאמצים כאשר הם נתקלים באנשים, מאורעות ודברים שונים, הם קשורים להתנהלותו של אדם. במילים יותר ספציפיות, הם קשורים לגישות של אדם כלפי אנשים ודברים, וכן להתנהלותו ולמעשיו. מכיוון שהם קשורים לגישות של אדם כלפי אנשים ודברים, וכן להתנהלותו ולמעשיו, יש לבחון את הרגשות השליליים ואת הרעיונות ונקודות המבט השליליים הללו ולהרהר בהם כל הזמן על בחיי היום-יום של אנשים. כמובן, יש גם צורך בכך שאנשים יוכלו לתקן את עצמם מיד כאשר יגלו בתהליך ההרהור שיש להם רגשות שליליים או רעיונות ונקודות מבט שליליים ומופרכים, ושיהיו מסוגלים להחליף מיד את הרגשות השליליים והרעיונות ונקודות המבט המופרכים הללו במחשבות ונקודות מבט חיוביות ונכונות התואמות את עקרונות-האמת. זה מאפשר לאדם לגשת לאנשים ולדברים, וכן להתנהל ולעשות, על בסיס דברי האל, כשהאמת משמשת לו קריטריון. זוהי גם דרך לשנות את צביונותיהם של אנשים כך שיתאימו את עצמם לאל, ישיגו יראת-אל ויסורו מרע. הדברים ששיתפנו עליהם לעיל הם בעצם הפרטים העיקריים של ההיבט הראשון, "ויתור," ב"כיצד לחתור אל האמת". כמובן, בין הרגשות האנושיים השונים ישנם גם דברים שליליים ספציפיים קטנים, או רגשות שליליים מיוחדים שאינם מייצגים כלל, וקשורים גם למחשבות ונקודות מבט שליליות או מופרכות מסוימות. על רגשות שליליים או מחשבות ונקודות מבט מופרכות אלה ניתן לומר שהם בעלי השפעה מינימלית על אנשים, ולכן לא נשתף עליהם בפירוט נוסף.

כל הרגשות השליליים ששיתפנו עליהם קודם לכן יכולים בעצם לייצג בעיות שקיימות בחייהם האמיתיים של אנשים או בנתיב חייהם. רגשות אלה כוללים נקודות מבט שונות על גישות של אדם כלפי אנשים ודברים, וכן על התנהלותו ומעשיו. מחשבות ונקודות מבט שליליות אלו על גישות של אדם כלפי אנשים ודברים, וכן על התנהלותו ומעשיו, קשורות לכיוונים רחבים יותר, עקרונות מרכזיים, ולחתירה של אנשים אל האמת. לכן, אלה הדברים שאנשים צריכים לוותר עליהם ולהתמודד איתם בתוך מחשבותיהם ונקודות המבט שלהם. נותרו נושאים מסוימים, לא מייצגים, או יותר אישיים – כמו מזון, מלבוש, חיים אישיים וכדומה – שאינם מערבים את העקרונות המרכזיים של גישות של אדם כלפי אנשים ודברים, וכן של אופן התנהלותו ומעשיו של אדם, וניתן לומר שהם לא מערבים הבחנה בין דברים חיוביים ושליליים. לכן, הם אינם בתוך תחום הנושא שעליו אנו משתפים. לדוגמה, כאשר מישהו אומר: "אני אוהב דברים שחורים," זהו החופש שלו, הטעם וההעדפה האישיים שלו. האם זה מערב עקרונות כלשהם? (לא.) זה לא מערב גישות של אדם כלפי אנשים ודברים, כל שכן את אופן התנהלותו ומעשיו של אדם. לדוגמה, מישהו שמרכיב משקפיים בגלל קוצר ראייה אומר: "אני אוהב מסגרות עם שוליים זהובים". ומישהו אחר אומר: "שוליים זהובים הם מיושנים כל כך. אני מעדיף מסגרות ללא שוליים". האם זה מערב עקרונות של גישות של אדם כלפי אנשים ודברים, ואופן התנהלותו ומעשיו של אדם? (לא, זה לא.) זה לא מערב עקרונות של גישות של אדם כלפי אנשים ודברים, ואופן התנהלותו ומעשיו של אדם. אחרים אומרים: "יש לי רגשות שליליים לגבי ניקיון ומטלות משק בית. אני תמיד מרגיש שהם מטרד והם הופכים את חיי למתישים. אפילו אכילה היא טרחה. דרושה למעלה משעה כדי להכין ארוחה, ואחרי האכילה אני עדיין צריך לשטוף כלים, לנקות את הסירים ולסדר את המטבח, והדברים הללו מעצבנים במיוחד אף הם". יש כאלה שאומרים: "החיים מלאי טרחה. בכל עונה צריך בגדים שונים, ובכל זאת חם מדי בקיץ ולא משנה כמה דקים הבגדים שלך, וקר מדי בחורף ולא משנה כמה עבים הבגדים שלך. הגוף הפיזי הוא ממש מטרד!" כששיערם מתלכלך, הם לא רוצים לחפוף אותו, אבל כשהם לא חופפים אותו הוא מגרד. הם מקרינים עצלות ואי-סדר. הם לא יכולים להתחמק מלחפוף את שיערם, אבל הם מתעצבנים כשהם כן עושים את זה, וחושבים, "האם לא יהיה נהדר להיות קירחים? כל כך מעצבן שצריך להסתפר ולחפוף שיער כל הזמן!" האם אלה הם רגשות שליליים? (כן.) האם יש לפתור את הרגשות השליליים הללו? האם הם שייכים לרגשות השליליים השונים שצריך לוותר עליהם? (לא.) למה הם לא שייכים? (הם רק הרגלים וקשיים שונים הקשורים לחיים הפיזיים של הגוף.) נשים, במיוחד נשים בוגרות, יכולות להתמודד עם עניינים יומיומיים ופעוטים אלה, כמו כביסה, סידור וניקוי אחריהן. מצבם של גברים קשה קצת יותר. לגביהם, בישול, כביסה ומטלות של משק הבית הם מטרדים. הם מתקשים במיוחד כשמדובר על כביסה. האם לכבס את זה? לא מתחשק להם. האם לא לכבס את זה? זה מלוכלך מדי, והם חוששים שילעגו להם, אז הם פשוט שוטפים את הלכלוך במעט מים. לגברים ולנשים יש גישות ועמדות מעט שונות כלפי הטיפול בעניינים יומיומיים ופעוטים אלה. נשים נוטות להיות יותר קפדניות ובררניות, לשים דגש על ניקיון והופעה חיצונית; לעומת זאת, גברים עשויים להיות גסים יחסית בטיפול בעניינים אלה. אבל אין בכך כל פסול. לא טוב להיות מבולגן מדי; במיוחד כשאתה גר עם אנשים אחרים, אתה תחשוף הרבה יותר מדי מהחסרונות שלך וזה יגרום לאחרים לא לאהוב אותך. פגמים אלו הם ליקויים באנושיות שלך, ויש להתגבר על אלו שצריך להתגבר עליהם, ולפתור את אלו שצריך לפתור. הייה קצת יותר חרוץ, סדר דברים במרחב המגורים שלך, קפל בגדים ושמיכות בצורה מסודרת, ונקה וסדר את סביבת העבודה שלך כל כמה ימים כדי לא להטריד אחרים – זה באמת פשוט עד כדי כך. אין צורך שתחוש מאותגר, נכון? (נכון.) אשר לתדירות שבה אתה מתרחץ או מחליף בגדים, היא בסדר כל עוד היא לא משפיעה על מצב הרוח של אחרים. זהו הסטנדרט. אם לא תתרחץ, לא תחפוף את שיערך, או לא תחליף בגדים זמן ממושך, אתה תתחיל להסריח ואיש לא ירצה להיות לידך, וזה לא בסדר. עליך להתקלח ולהתלבש בצורה מכובדת, לפחות כדי לא להשפיע על מצב רוחם של אחרים. הם לא אמורים לכסות את האף או הפה בזמן שהם מדברים איתך, ולהרגיש מבוכה בגללך. אם אחרים מתייחסים אליך כך וזה לא אכפת לך או לא חשוב לך, אז אתה יכול להמשיך לחיות כך. איש לא הציב בפניך דרישות מופרזות, כל עוד אתה-עצמך יכול לקבל את זה. אבל אם אתה מרגיש מבוכה, עשה כמיטב יכולתך לנהל את סביבת המגורים האישית ואת ההיגיינה שלך, כדי שאחרים לא יוטרדו מהם. המטרה אינה להעמיס על החיים שלך נטל או מתח מיותרים, אלא להתחשב ברגשותיהם של אחרים. אל תפעיל לחץ על אחרים או תכפה עליהם את השפעתך. זוהי הדרישה המינימלית עבור מצפון והיגיון אנושיים רגילים. אם אין לך אפילו את המינימום הזה, איך תוכל להתנהג בצורה מכובדת? לפיכך, הדברים האלה שאדם בעל אנושיות רגילה צריך להיות מסוגל להשיג אינם דורשים הרבה הסברים. בית האל אינו צריך לתת לך משימות או פקודות ספציפיות. אתה אמור להיות מסוגל להתמודד איתם בעצמך. העניינים האישיים שהזכרתי לעיל אינם מערבים עקרונות או קריטריונים של גישות של אדם כלפי אנשים ודברים, וכן להתנהלותו ולמעשיו. לפיכך, אתה יכול להסתמך על המצפון וההיגיון האנושיים הבסיסיים ביותר על מנת לטפל בהם. לאדם בעל מצפון והיגיון אנושיים רגילים אמורה להיות רמה כזאת של אינטליגנציה. אין צורך לעשות מזה עניין גדול, ויתר על כן, אין להתייחס לעניינים פעוטים אלה כאל בעיות הדורשות הבנה או פתרון באמצעות חתירה אל האמת, כי אלה דברים שכל אדם בעל אנושיות רגילה יכול להשיג. אפילו כלב קטן מבין מה פירוש הדבר, להתנהג בצורה מכובדת. אם בני אדם לא מבינים את זה, אז הם לא עומדים בסטנדרטים של להיות אנושי, נכון? (כן.) יש לי כלבת מחמד. הכלבה הזאת יפה במיוחד, יש לה עיניים גדולות, פה רחב ואף בעל צורה נחמדה. פעם היא רבה עם הגור שלה על מזון והגור נשך את אפה. נוצר פצע קטן באמצע אפה והוא קלקל את המראה שלה. מיהרתי למרוח משחה על הפצע ואמרתי: "מה אנחנו יכולים לעשות עכשיו? אם כלבה יפה כמוך תישאר עם צלקת, איזה מראה עצוב זה יהיה!" אמרתי לה: "מעכשיו והלאה, אל תלכי אחרינו כשאנחנו יוצאים. אם אנשים יראו צלקת על פנייך, הם יחשבו שאת מכוערת". אחרי ששמעה זאת, הכלבה השמיעה קול של הסכמה, בהתה רגע ופערה את עיניה. המשכתי: "את פצועה. יש לך פצע גדול כל כך על אפך, אנשים עלולים לצחוק עלייך אם הם יראו אותו. את צריכה לנוח ולהתרפא. אסור לך ללכת אחרינו עד שתחלימי לחלוטין". אחרי ששמעה את דבריי, היא לא השמיעה עוד קול ולא התעקשה לצאת החוצה. חשבתי: אפילו כלבה מבינה עניין. הפצע הגליד לאחר זמן מה והשתפר במידה ניכרת, אז הוצאתי את הכלבה החוצה. אחת האחיות ראתה את הכלבה הקטנה ושאלה: "היי, מה קרה לאף שלך?" אחרי שהכלבה שמעה זאת, היא סובבה את ראשה ורצה היישר למכונית בלי להביט אחורה, וסירבה לחזור. כשהאחות התחילה לדבר איתה, היא התנהגה כראוי ושתתה מים כשהציעו לה. היא לא ברחה. אך ברגע שהיא שאלה: "מה קרה לאף שלך?" הכלבה סובבה את ראשה ורצה בלי להביט אחורה. כשחזרנו הביתה, שאלתי את הכלבה: "האף שלך נפצע, למה ברחת כשהאחות שאלה אותך עליו? את ביישנית?" הכלבה הביטה בי כשעל פניה הבעה ביישנית, היא הרכינה את ראשה כל הזמן והרגישה נבוכה מכדי להביט בי. היא התרפקה בזרועותיי והניחה לי ללטף אותה ולהחזיק אותה. אמרתי לה: "אסור לך לריב עם הגור שלך עוד. אם תיפצעי ושוב יישארו צלקות, יכול להיות שתיראי מכוערת. אנשים יצחקו עלייך. איפה תסתירי את פנייך?" ראו, אפילו כלבה קטנה בת חמש יודעת מה פירוש לחוש בושה. היא יודעת להתחבא מאנשים כי פניה נפצעו והיא פוחדת שיצחקו עליה. אם לכלב קטן יש רמת אינטליגנציה כזו, האם לא צריך שגם לבני אדם תהיה אותה? (כן.) לבני אדם צריכה להיות רמת אינטליגנציה כזו, כלומר זה צריך להיות משהו שהם מחזיקים בו במסגרת ההיגיון שלהם. מה פירוש הדבר להתנהג בצורה מכובדת? מה פירוש הדבר להיות מחונך ולא להיות בלתי אהוב או מעורר דחייה אצל אחרים? אתה צריך שיהיה לך הסטנדרט הזה בתוכך. זה הדבר הפשוט ביותר בחיי היומיום, ובעזרת מצפון והיגיון אנושיים רגילים, ניתן להתמודד עם דברים בצורה מדויקת ללא צורך בשיתוף על אמיתות כגון פתרון של צביון מושחת או רגשות שליליים של אנשים. כמובן, אם אתה גר בביתך שלך, אתה יכול להיות קצת מבולגן, הסטנדרטים אינם כה מחמירים. אולם אם אתה גר עם אחים ואחיות, עליך לוודא שהאנושיות הרגילה שלך מתוחזקת היטב. אף שאין לנו דרישות ספציפיות או סטנדרטים מחמירים בעניין זה, כאיש רגיל, עליך להיות מודע לעניינים הללו. אלה דברים שאנשים בעלי אנושיות רגילה צריכים לעשות ולהחזיק בהם. הם אינם מערבים מחשבות, נקודות מבט, נקודות השקפה או עמדות על גישות של אדם כלפי אנשים ודברים, וכן להתנהלותו ולמעשיו, והם בהחלט אינם מערבים נתיב חיים, כיוון או מטרה גדולים יותר. לכן, הכי טוב בשבילך יהיה לפתור את העניינים האלה לפי דרישות המצפון וההיגיון האנושיים הרגילים, כדי שאחרים לא ירכלו או ירגישו דחייה כלפיך בגלל הדברים האלה. אשר להרגלים אישיים, תחביבים, הבדלים באישיות או בחירות בנוגע לדברים שאינם קשורים לעקרונות, דברים שאינם מערבים מחשבות ונקודות מבט, יש לך חופש לבחור ולשמור על התנהגויות משלך. בית האל לא יתערב. האל נתן לאנשים רצון חופשי ומצפון והיגיון בסיסיים, המאפשרים לאנשים לבחור את תחומי העניין, התחביבים וההרגלים שלהם, או את סגנון החיים שמתאים לאישיותם. לאיש אין את הזכות להגביל אותך, לכבול אותך, או להטיל עליך אשמה. בנוגע לעניינים שאינם קשורים לעקרונות-האמת או לדרישות האל בדבריו, באופן ספציפי, עניינים שאינם מערבים גישות של אדם כלפי אנשים ודברים, וכן להתנהלותו ולמעשיו, לאנשים יש את הזכות לבחור בחופשיות את אורח חייהם בלי שום התערבות מאחרים. אם מנהיג, ראש קבוצה או מפקח מבקרים או מתערבים בעניינים האישיים שלך, יש לך את הזכות לסרב להם. לסיכום, עניינים אלו של אנושיות רגילה אינם קשורים לדרישות דברי האל או לעקרונות-האמת. כל עוד אתה מרגיש בנוח וראוי, וההתנהגות שלך אינה משפיעה על אחרים או מפריעה להם, זה בסדר. למשל, אם אתה נהנה להתלבש יפה ולהישאר מסודר, כל עוד זה לא משפיע על אחרים, אין בכך בעיה. אבל אם אתה עדיין מנקה ומכבס מאוחר בלילה, בשעה אחת-עשרה כשאנשים אחרים צריכים ללכת לישון, זה לא מקובל. אם אתה בביתך ואינך משפיע על חייהם של אנשים אחרים, אתה יכול להישאר ער כל הלילה עד ארבע או חמש בבוקר אם אתה רוצה. זהו החופש שלך. עם זאת, כעת, כשאתה גר עם אחים ואחיות ביחד, פעולותיך ישפיעו על שגרות היומיום ועל לוחות הזמנים שלהם. זה לא טוב. כשאתה פועל כך, אתה לא משתמש בזכויות ובחופש שלך בצורה נכונה; במקום זאת, אתה פועל בעקשנות, וזה נקרא חוסר אנושיות. למען החופש שלך ולמען סיפוק ההעדפות והרצונות של גופך, אתה משבש את חייהם של אחרים ואפילו פוגע בזמן המנוחה שלהם. התנהגות זו אינה תואמת למצפון והיגיון אנושיים רגילים. היא צריכה להשתנות. הדבר הזה קשור לעקרונות של התנהלות-עצמית. העניין אינו נסוב על השאלה האם משהו אינו בסדר בסגנון החיים האישי או בהרגלי הניקיון שלך. זה עניין של בעיה בעקרונות של אופן ההתנהלות שלך. אתה לא מתחשב ברגשות, במצבי הרוח או באינטרסים של אחרים. אתה מגן ושומר על האינטרסים שלך על חשבון אלה של האחרים. דרך התנהגות זו אינה עולה בקנה אחד עם דרישות האל מהתנהלותו של אדם או עם עקרונות ההתנהלות שהאל דורש. לכן, כל ההעדפות, תחומי העניין, הבחירות בסגנון חיים, ההרגלים, החירויות, הזכויות וכו' של אנושיות רגילה חייבים להישאר בגבולות המצפון וההיגיון של אדם כדי להיחשב לאנושיות רגילה. אם הם חורגים מגבולות המצפון וההיגיון האנושיים הרגילים, אז זו לא אנושיות רגילה, נכון? (נכון.) בתוך גבולות המצפון וההיגיון האנושיים הרגילים, אתה מתנהג כמו אדם רגיל. אם אתה חורג מגבולות המצפון וההיגיון האנושיים הרגילים ועדיין מדגיש את החופש שלך, אז אתה לא מתנהג כמו אדם רגיל; אתה תת-אדם. זה משהו שצריך להשתנות, זה צריך להיות ברור. מה צריך להיות ברור? צריך להיות ברור שעניינים אישיים אלו צריכים להיות מטופלים בתוך גבולות המצפון וההיגיון האנושיים הרגילים, ושהדבר הזה הוא עיקרון של התנהלות עצמית. ההרגלים האישיים, הדרישות, הבחירות בסגנון חיים וכו' השייכים לך – כולם תלויים בך, כל עוד הם לא חורגים מגבולות המצפון וההיגיון האנושיים הרגילים. אין דרישות ספציפיות בנוגע לעניינים אלו.

ב"ויתור", הקטע הראשון של "כיצד לחתור אל האמת", בכל הנוגע לוויתור על רגשות שליליים שונים, כגון נחיתות, שנאה, כעס, דיכאון, מצוקה, דאגה, חרדה, ודיכוי, אלו הם בעיקר הבעיות הכיווניות המרכזיות והנושאים המעורבים בעקרונות שעלינו לשתף עליהם. אשר לבעיות הקטנות והצדדיות שאינן מערבות עקרונות או כיוונים, שיתפנו עליהן קודם לכן בצורה מקיפה. אשר לרתיעה, חוסר סיפוק, אי שביעות רצון וכדומה, שאתה מרגיש לגבי בעיות פרטיות שלך, כל עוד הם אינם מערבים מחשבות ודעות אמיתיות ואינם נוגעים בעקרונות של גישות של אדם כלפי אנשים ודברים, וכן להתנהלותו ולמעשיו של אדם, הם עניינים אישיים שלך. עליך להסתגל ולטפל בהם במסגרת המצפון וההיגיון שלך. למשל, אתה רעב ואין לך חשק לבשל, אבל אתה חלש מכדי לעבוד על בטן ריקה, וכשאתה כן מבשל, אתה מתעצבן. אולי תחשוב: "האם זה רגש שלילי?" זה לא רגש שלילי; זו העצלות הפיזית שלך והעובדה שאתה לא אוהב לבשל. זה עניין של הבשר המושחת שלך. אם התנאים הכלכליים שלך מאפשרים זאת, אתה יכול לשכור מישהו שיעזור לך בבישול. אם אין לך את האמצעים הכלכליים, אז רק אתה תוכל לפתור זאת. אנשים אחרים אינם מחויבים לפתור עבורך את הבעיות הללו בחיים; זו האחריות האישית שלך. מטלות היומיום האלו, דהיינו, לאכול, להתלבש, ולהבריש ולקרצף, הן חלק מחיים אנושיים. הן חלק אינהרנטי מקיומו של אדם. בני אדם הם שונים מחתולים וכלבים. ברגע שתאמץ חתלתול או כלבלב, אתה אחראי על מזונו ועל המשקה שלו. כשהוא רעב, אתה צריך להאכיל אותו. אבל זה לא יעבוד לגבי בני אדם; בני אדם צריכים לדאוג לעצמם ולטפל בעצמם בהיבטים האלה של החיים. זה לא נטל; ללמוד להתמודד עם הדברים האלה בצורה נכונה הוא משהו שאנשים עם אנושיות רגילה יכולים להשיג, אלא שיש אנשים שאולי מרגישים שהם מעולם לא עשו את הדברים האלה קודם לכן, במיוחד גברים מסוימים שהוריהם או בני משפחה עזרו להם להישאר מאורגנים ופינקו אותם עד כדי כך שהם מעולם לא למדו לבשל, לכבס או לטפל בדברים בחייהם האישיים. זוהי תוצאה של סביבה משפחתית. עם זאת, ברגע שהם עוזבים את ההורים שלהם ומתחילים לחיות באופן עצמאי, הם מסוגלים לעשות הכול בעצמם, כולל כיבוס בגדים וסידור המיטה. למעשה, אלה דברים שאנשים עם אנושיות רגילה יכולים להשיג. אלו לא מטלות קשות עבור שום מבוגר, והן בהחלט לא מהוות נטל מוגזם. הבעיות האלה קלות לפתרון. אם יש לך סטנדרטים גבוהים יותר לגבי איכות החיים שלך, אתה יכול לשפר אותה. אם ציפיותיך מאיכות החיים שלך הן נמוכות יותר או קפדניות פחות, אז אתה יכול להקל בכך. כל העניינים האלה אינם מערבים עקרונות.

לגבי הנושא המרכזי הראשון של "כיצד לחתור אל האמת" – ויתור על רגשות שליליים – הבה נסיים את השיתוף שלנו כאן, כי הוא בעצם הושלם. השלב הבא בתהליך החתירה אל האמת, נוסף על ויתור על רגשות שליליים, הוא לוותר על חתירות אישיות, אידאלים ורצונות. זהו ההיבט העיקרי השני של "ויתור" במסגרת היישום בפועל של "כיצד לחתור אל האמת", ועליו נשתף היום. ויתור על חתירות, אידאלים ורצונות של אנשים – האם אתם מבינים? (כן, אנחנו מבינים.) זה עתה ציינתי את המושאים של היישום בפועל הספציפי של "ויתור" ואתם גם רשמתם אותם לפניכם. כעת, הבה נבחן את הנושא: מה עולה בדעתכם כשאנחנו מדברים על ויתור על חתירות, אידאלים ורצונות של אנשים? על אילו דוגמאות אתם יכולים לחשוב? (אני יכול לחשוב על האידאלים שיש לאנשים, כמו האידאלים שהאל שיתף עליהם מוקדם יותר, למשל: אנשים בעלי כישרון מיוחד, כגון משחק, שואפים להפוך לידוענים או כוכבי-על. אחרים שיש להם כישורי כתיבה וקצת כישרון ספרותי עשויים לשאוף לבצע תפקידים מבוססי טקסט בבית האל ולהפוך לכותבים. אלה אידאלים מסוימים שעולים אצל אנשים.) עוד משהו? (אנשים חותרים אל הצלחה כמו גם לאפשרויות העתידיות שלהם ולתקוותיהם, ורוצים לקבל ברכות.) המשיכו לחשוב, מה עוד? על מה צריך לשים את הדגש כאן? הדבר נסוב על החתירות, האידאלים והרצונות שאנשים צריכים לוותר עליהם. נוסף על הרצונות של אנשים למותרות ותקוותיהם לגבי אפשרויותיהם העתידיות וגורלם, בהקשר של חיי היומיום של אנשים, בנסיבות ההכרחיות של קיום אנושי, מה עוד מעורב בחתירות, באידאלים וברצונות שאנשים צריכים לוותר עליהם? אילו עניינים משמעותיים בחיים יכולים להשפיע על אמונתך באל ועל חתירתך אל האמת? (כאשר אנשים מגיעים לגיל הנישואים, ייתכן שהם יהיו כפופים למגבלות הנישואים. כמו כן, כאשר הקריירה של אדם מתנגשת עם אמונתו באל, ייתכן שהוא יבחר להמשיך בקריירה שלו. אלה שניים מההיבטים שגם עליהם יש לוותר.) יפה אמרת. אמונתך באל במשך השנים האחרונות הניבה לך תוצאות ויכולת הערכה. ציינת נכון שני היבטים משמעותיים: נישואין וקריירה. אלה שתי סוגיות עיקריות מבין אלו הקשורות בעניינים שממשיכים להתקיים לכל אורך הנתיב של חיי האדם. נישואין הם עניין משמעותי עבור כולם, והקריירה של אדם אף היא עניין חשוב שאין מנוס ממנו ואי אפשר להימנע ממנו. האם יש עניינים חשובים אחרים מלבד שני אלה? (ישנו גם ההיבט של טיפול במשפחה, בהורים ובילדים. כשעניינים אלה מתנגשים עם אמונה באל ועם חתירה אל האמת, אנשים מתקשים לוותר.) כשאתה מתאר בקווים כלליים, אל תשתמש במשפטים ארוכים כאלה. קודם הזכרנו נישואין וקריירה. אז מה צריך להיות השם של נושא זה? (משפחה.) נכון, גם משפחה היא היבט חשוב. האם הוא מערב כל אדם ואדם? (כן.) הוא מערב כל אדם ואדם, והוא ספציפי ומייצג דיו. נישואין, משפחה וקריירה, כולם נושאים חשובים שמערבים את הרעיון המרכזי, דהיינו החתירות, האידאלים והרצונות של אנשים. ישנם ארבעה נושאים חשובים בסך הכול שקשורים לוויתור על החתירות, האידאלים והרצונות של אנשים. זיהיתם שלושה מהם נכון, וזה נהדר. נראה שהנושא הזה דורש שיתוף תוך התעמקות בפרטים, זהו נושא שכבר נוכח במחשבות שלכם, והוא קשור באופן הדוק לחיים שלכם או לשיעור קומתכם וניסיונכם. יש עוד נושא אחד, שהוא בעצם פשוט למדי. מהו? הנושא הוא תחומי העניין ותחביביו של אדם. נכון שהוא פשוט? (כן.) למה אני אומר תחומי העניין ותחביביו של אדם? התבוננו מקרוב על הנושא וראו אם תחומי עניין ותחביבים קשורים לחתירות, אידאלים ורצונות של אנשים שאנחנו צריכים לדון בהם. (כן.) האם נישואין קשורים אליהם? (כן.) האם משפחה קשורה אליהם? (כן.) האם קריירה קשורה אליהם? גם היא קשורה. כל אחד מארבעת ההיבטים הללו קשור לחתירות, אידאלים ורצונות של אדם. כל היבט כולל דמיונות ודרישות ספציפיות לגביו הנמצאים עמוק בתוך לבו של אדם, ודברים שאדם מבקש להשיג בבשרו וברגשותיו. כל היבט כולל אלמנטים ספציפיים וחתירות מוחשיות, והוא גם כרוך במאמצים שאדם משקיע ובמחיר שהוא משלם עבורם. כל היבט מערב את המחשבות וההשקפות של אדם לאורך חייו ומשפיע עליהן, והוא יכול להשפיע על חתירתו למטרות הנכונות. הוא גם משפיע כמובן על גישות של אדם כלפי אנשים ודברים, וכן להתנהלותו ולמעשיו. אם אדבר באופן כללי, ייתכן שדבריי לא יהיו ברורים לכם ותתקשו להבין אותם. אז הבה נשתף לגבי כל היבט והיבט בזה אחר זה, נבחן אותם בקפידה, ואולי תגיעו בהדרגה להבנה ברורה של הסוגיות. ברגע שהדברים יתבהרו, אנשים יוכלו לחפש כאן את העקרונות שעליהם ליישם ולחיות לפיהם.

ראשית, הבה נדבר על תחומי עניין ותחביבים. תחומי עניין ותחביבים אינם כוללים כמובן את מה שאנשים עושים מדי פעם לשם הנאה, או את הבילויים הזמניים שלהם או את תחומי העניין שלהם בלימודים – הם אינם קשורים לדברים זמניים. כאן, תחומי עניין ותחביבים מתייחסים לכמיהה ולחתירה האמיתיות השוכנות בהווייתו הרוחנית של אדם ובעמקי נשמתו. הוא אפילו יפעל ויתכנן תוכניות עבור הדברים האלה, ובמידה רבה יותר, הוא יפעל באופן מוחשי וישאף לספק או לפתח עוד יותר את תחומי העניין והתחביבים שלו, או לעבוד בעבודה שמתאימה לתחומי העניין והתחביבים שלו. בהקשר זה, תחומי עניין ותחביבים משמעם שלאנשים יש מטרות ואידאלים מוגדרים, והם אף שילמו מחיר, השקיעו אנרגיה או נקטו פעולות ספציפיות. למשל, הם הלכו ולמדו ידע רלוונטי למען תחומי העניין והתחביבים שלהם, השקיעו את רוב חיי היומיום שלהם בלימוד ידע זה, ורכשו הערכה וניסיון מעשיים של ידע זה. לדוגמה, לחלק מהאנשים יש עניין ותחביב ספציפי בציור, והציורים האלה אינם פשוטים כמו ציור דיוקנאות או נופים בלבד. העניין שלהם הוא מעבר לתחומי עניין ותחביבים פשוטים כאלה. הם לומדים טכניקות שונות של ציור, כמו רישום, ציורי נוף ודיוקנאות, וחלקם אפילו לומדים ציור בצבעי שמן ודיו. הסיבה לכך שהם לומדים את כל זה לא נובעת רק מתחומי העניין ומהתחביבים שלהם, אלא מהאידאלים שהם פיתחו וביססו ומהרצונות שיש להם, בגלל העניין שלהם בציור. הם אפילו רוצים להקדיש את כל האנרגיה של חייהם לציור, להפוך לציירים מוצלחים, ולעסוק בציור כמקצוע. לפני שעוסקים במקצוע הזה יש צורך בהכנה ותכנון נרחבים, למשל ללמוד בבתי ספר מקצועיים להמשך השכלה והכשרה, ללמוד היבטים שונים של ציור, לבצע רישומים בשטח, לחפש הדרכה ממומחים ואמנים מומחים, ולהשתתף בתחרויות, בין היתר. כל הפעילויות האלה סובבות סביב החתירות, האידאלים והרצונות שלהם. כמובן, כל החתירות, האידאלים והרצונות האלה מבוססים על תחומי העניין והתחביבים שלהם. הסיבה שהם פיתחו את החתירות, האידאלים והרצונות של חייהם היא תחומי העניין והתחביבים שלהם. לחלק מהאנשים יש תשוקה חזקה ללימוד היסטוריה, כולל היסטוריה עתיקה ומודרנית, מקומית ועולמית. ככל שהעניין שלהם מתחזק, הם מתחילים לראות את עצמם כאנשים בעלי כישרון בתחום זה, ומרגישים מחויבות לפתח קריירה הקשורה אליו. הם ממשיכים ללמוד ולקדם את השכלתם. בזמן התהליך הזה, כמובן, החתירות, האידאלים והרצונות שלהם ממשיכים להתעצב ולהתגבש, ובסופו של דבר הם שואפים להיות היסטוריונים. לפני שהם הופכים להיסטוריונים, רוב הזמן והאנרגיה שלהם סובבים סביב תחום העניין והתחביב הזה. יש גם אנשים שיש להם עניין מיוחד בכלכלה, והם נהנים לעבוד עם מספרים וללמוד דברים הקשורים לתחום הכלכלה. הם מקווים שיום אחד הם יהפכו לדמויות בולטות או מצליחות בענף הפיננסים. בקצרה, גם הם מפתחים שאיפות המבוססות על תחום העניין והתחביב שלהם, ומפתחים אידאלים ורצונות הקשורים לתחום העניין והתחביב הזה. בה בעת הם גם משקיעים את זמנם, נוקטים פעולות, משלמים מחיר ומשקיעים אנרגיה בלמידה, מחקר, השכלה נוספת ורכישת ידע מקיף הקשור לתחומי העניין והתחביבים שלהם. לאחרים יש תשוקה לאמנויות, כמו אמנויות הבמה, מחול, שירה או בימוי. לאחר פיתוח תחומי העניין והתחביבים האלה, בהשפעת תחומי העניין והתחביבים הללו, האידאלים והרצונות שלהם מתעצבים ומתגבשים בהדרגה. כאשר האידאלים והרצונות שלהם הופכים בהדרגה למטרות חייהם, הם גם מקדישים את מאמציהם, עבודתם ופעולותיהם לחתירה אל המטרות הללו. לחלק מהאנשים יש חיבה מיוחדת לעבודה בתחום החינוך. הם לומדים היבטים שונים של חינוך, כמו פסיכולוגיה וידע רלוונטי אחר, כדי לפתח קריירה הקשורה לתחומי העניין והתחביבים שלהם. יש אנשים שנהנים מעיצוב, הנדסה, טכנולוגיה, אלקטרוניקה, או מחקר על חרקים, מיקרואורגניזמים והתנהגויות שונות של בעלי חיים, דפוסי הישרדות, מוצא ועוד. יש אנשים שנהנים מעבודת תקשורת ושואפים להשתלב בענף התקשורת כמנחים, מגישים, כתבים וכדומה. אנשים מונעים על ידי תחומי העניין והתחביבים המגוונים שלהם להמשיך ללמוד ולחקור לעומק, ובאופן הדרגתי הם רוכשים הבנה. החתירות, האידאלים והרצונות שלהם מעמיקים בלבם וממשיכים להתעצב. כמובן, תוך כדי התהליך שבו החתירות, האידאלים והרצונות שלהם מתעצבים בהדרגה, אנשים גם שואפים ומתקדמים לעבר החתירות והרצונות שלהם. כל פעולה ספציפית שהם נוקטים מובילה להשקעה של האנרגיה, הזמן, הנעורים ואפילו הרגשות והמאמצים שלהם בדברים האלה.

לא משנה לאיזה תחום או תעשייה קשורים תחומי העניין והתחביבים של אדם, לא משנה לאיזו קטגוריה הם משתייכים, ברגע שהם מתניעים שאיפה ומבססים אידאלים ורצונות תואמים, מטרות חייהם וכיוונם הופכים גם הם למקובעים. כאשר האידאלים והרצונות של אדם הופכים למטרות חייו, נתיבו העתידי בעולם הזה בעצם נקבעת. מדוע אני אומר שהיא נקבעת? מה הבעיה שאליה אני מתייחס כאן? הבעיה היא שברגע שאתה קובע את האידאלים והרצונות הנובעים מתחומי העניין והתחביבים שלך, עליך גם לשאוף ולהיאבק בכיוון זה, אפילו עד כדי כך שתהיה החלטי ונחוש ברוחך ובמחשבתך, ותהיה מוכן לשלם מחיר, זמן ואנרגיה של חיים שלמים. חייך, גורלך, עתידך ואפילו ייעודך הסופי יושפעו באופן בלתי נמנע מהמטרות שכבר קבעת בחיים, ואולי אף יהיו קשורים אליהם ישירות. מהי הנקודה העיקרית שאני רוצה להדגיש כאן? ברגע שאדם קובע את החתירות, האידאלים והרצונות שלו בהתבסס על תחום עניין או תחביב מסוים, הוא לא יישאר עוד חסר מעש, מבלי לעשות דבר. בגלל תחומי עניין ותחביבים מסוימים, פעולות קונקרטיות מתחילות להתעצב. בו-בזמן, בהנחיית הפעולות הספציפיות האלו, אתה תגבש את האידאלים והרצונות שלך. מכאן ואילך, לבך לא יפסיק ואתה לא תעמוד מלכת. ייעודך יהיה לחיות את חייך למען האידאלים והרצונות שלך. לעולם לא תתפשר תסתפק ברכישת קצת ידע ותו לא, ותאמר שעשית את שלך. מכיוון שיש לך כישרונות כאלה ופוטנציאל כזה, אין ספק שתחפש משרה שמתאימה לך, או שתעשה מאמצים בלתי נלאים כדי להגביה עוף ולהיות יוצא דופן בעולם הזה ובתוך ההמון, בלי שום חרטות. אתה תחתור אל האידאלים והרצונות שלך עם אמונה איתנה בניצחון, ותהיה מוכן לשלם כל מחיר, ולהתמודד עם כל הקשיים, הסכנות והסבל כדי להשיגם. למה אנשים יכולים לעשות את זה? מדוע, לאחר שפיתחו אידאלים ורצונות המבוססים על תחומי העניין והתחביבים שלהם, הם מסוגלים להתנהג בצורה כזו? (הם עושים זאת כדי לממש את האידאלים שלהם, לחתור אל דברים נשגבים יותר ולהיות טובים יותר מאחרים. משום כך הם אינם נסוגים מול כל קושי, אלא ממשיכים לחתור אל האידאלים והרצונות שלהם.) באנשים ישנו אינסטינקט מולד. אם הם לעולם אינם יודעים מהן החוזקות שלהם, מהם תחומי העניין והתחביבים שלהם, הם מרגישים שאין להם מקום, שאינם מסוגלים לממש את ערכם העצמי ושהם חסרי ערך. הם אינם מסוגלים להראות את ערכם. עם זאת, ברגע שאדם מגלה את תחומי העניין והתחביבים שלו, הוא יהפוך אותם לגשר או למקפצה למימוש הערך העצמי שלו. הוא מוכן לשלם את המחיר כדי לחתור לאידאלים שלו, לחיות חיים בעלי ערך רב יותר, להפוך לאדם מועיל, להתבלט מתוך ההמון ולהיראות, להיות מוערך ולקבל הכרה, ולהפוך לאדם יוצא דופן. בדרך זו, אנשים יכולים לחיות חיים מספקים, להצליח בקריירה שלהם בעולם הזה, ולהגשים את האידאלים והרצונות שלהם, ובכך לחיות חיים בעלי ערך. כשהם מתבוננים בהמונים המתרוצצים סביב, הם רואים שישנם רק מעטים בעלי כשרון טבעי כשלהם, אשר קבעו לעצמם אידאלים ורצונות נשגבים, ולבסוף השיגו את הדברים האלה באמצעות מאמצים בלתי נלאים. הם בנו קריירה בעשייה של מה שהם אוהבים, השיגו את התהילה, הרווח והמעמד שהם רצו, הפגינו את ערכם העצמי ומימשו אותו. זוהי החתירה של אנשים. לכל אדם שמונע על ידי תחומי העניין והתחביבים הייחודיים שלו יש חתירות, אידאלים ורצונות משלו. כמובן, לאחר שקבע את החתירות, האידאלים והרצונות שלו, ייתכן שהוא לא יצליח לממש את האידאלים והרצונות הללו. עם זאת, ברגע שאנשים קובעים את האידאלים ואת הרצונות שלהם, ברגע שיש להם את החתירות האלה, הם בוודאי לא יאפשרו לעצמם להישאר רגילים. כמו שאומרים, כל אחד אוהב להתרברב במה שיש לו, והם רוצים שאחרים יחשבו שהם ייחודיים. איש אינו מוכן להיות אדם מן השורה שאומר, "כך יהיו חיי. אני יכול להיות רועה בקר, חקלאי, בנאי רגיל, או מנקה. אני יכול אפילו להיות שליח או נהג משלוחים." לאיש אין אידאל כזה. נניח שאתה אומר, "האם להיות שליח מאושר הוא סוג של אידאל?" כולם ישיבו, "לא, זה בכלל לא אידאל! להפוך לבעלים של חברת משלוחים, לבוס בעל שם עולמי, זה אידאל ורצון!" איש אינו מקבל ברצון את התפקיד שלו כאדם מן השורה. ברגע שאדם מקבל אפילו מושג קל שבקלים לתחום עניין או תחביב, אם יש סיכוי של אחד למיליון להפוך לדמות בולטת בחברה או להשיג הצלחה צנועה, הוא לא יוותר. הוא ישקיע 120 אחוז וישלם כל מחיר עבור זה, נכון? (כן.) אנשים לא מוותרים לעולם.

מהו טבע האידאלים והרצונות שעולים מתוך תחומי העניין והתחביבים של אנשים? אנחנו לא חושפים כאן את תחומי העניין והתחביבים של האנשים, אז מה אנחנו בעצם חושפים ומנתחים? האם איננו חושפים את החתירות, האידאלים והרצונות שעולים מתוך תחומי עניין ותחביבים מסוימים שיש לאנשים? (כן.) האם אנחנו לא חושפים את ההתנהגויות השונות שאנשים מציגים ואת הנתיבים שהם בוחרים בהם כתוצאה מהחתירות, האידאלים והרצונות שלהם? האם זו לא המהות שאנחנו חושפים? (כן.) אז מהם הנתיבים שאנשים בוחרים למען החתירה, האידאלים והרצונות שלהם? אל איזה סוג של נתיב מובילים את האדם החתירות, האידאלים והרצונות שלו? אילו סוגים של מטרות האדם מנסה להשיג? בזמן שאנשים מממשים את החתירות, האידאלים והרצונות שלהם, פרט לכך שהם משקיעים אנרגיה וזמן, וגם סובלים כאב רב יותר בשל עבודה פיזית, עייפות, לחץ וקשיים דומים מכל המינים, הכי חשוב, מהו הנתיב שהם בוחרים בו? כלומר, בזמן שאנשים חותרים לממש את האידאלים והרצונות שלהם, מהו הנתיב שעליהם לבחור בו כדי להשיג את מימוש החתירות, האידאלים והרצונות שלהם? קודם כל, על מנת שאנשים יממשו את החתירות, האידאלים והרצונות שלהם בעולם הזה, מה עליהם ללמוד בשלב ראשון? (ידע מכל הסוגים.) נכון, עליהם ללמוד ולהצטייד בידע מכל הסוגים. ככל שהידע שלהם יהיה שופע, מקיף ועמוק יותר, כך הם יהיו קרובים יותר לחתירות, האידאלים והרצונות שלהם. ככל שהידע שלהם יהיה מקיף, שופע ועמוק יותר, כך יגדל הסיכוי שהם יוכרו כאנשים מנוסים, והם ייהנו ממעמד גבוה יותר בחברה. בה בעת, ככל שהידע שלהם יהיה שופע, עמוק ומקיף יותר, כך הם יצטרכו להשקיע יותר זמן ואנרגיה. הדבר הזה נאמר מנקודת המבט של אנרגיה פיזית. יתרה מכך, לאחר רכישת בסיס ידע, אנשים מתקרבים צעד נוסף למימוש החתירות, האידאלים והרצונות שלהם. החזקה בכמות מספקת של ידע היא רק הצעד הראשון, הבסיס התחתון. לאחר מכן, על אנשים להיטמע בחברה, בקהל, בתוך מכל צביעת הבדים הענקי או, אפשר לומר, "מטחנת הבשר" של התעשייה הקשורה לאידאלים והרצונות שלהם, להתמודד, להיאבק ולהתחרות עם כוחות מכל הצדדים ולהשתתף באליפויות, תחרויות וסמינרים שונים. בזמן שאנשים משקיעים כמות גדולה של אנרגיה, הם גם צריכים להסתגל למצבים וסביבות שונות כדי לממש את החתירות, האידאלים והרצונות שלהם. בד בבד, בתוך מכל הצביעה הזה, אנשים חייבים להסתמך על הידע שלהם, ובמיוחד על מה שלמדו מההמונים, כמו גם על השיטות, הפילוסופיה וחוקי ההישרדות שהם כבר מחזיקים בהם, כדי להסתגל להמונים ולמנגנונים וחוקי המשחק של החברה. באמצעות התהליך הזה, אנשים מתקרבים בהדרגה למטרות החתירות, האידאלים והרצונות שלהם. לאחר ששרדו כל כך הרבה תלאות, כל כך הרבה תפניות ומכשולים, מהי התוצאה הסופית? כמנצחים, הם לוקחים את הכתר, והמפסידים לא מקבלים דבר. לבסוף, עם התוצאה הזאת, הם משיגים את החתירות, האידאלים והרצונות של חייהם, מממשים את מטרות חייהם ומקבלים מעמד יציב בתחום התעשייה שלהם. בשלב זה, אנשים בדרך כלל כבר מגיעים לגיל העמידה או לזקנה, וחלקם אולי אפילו מגיעים לשנות חייהם האחרונות, ראייתם נעשית כבדה, הם מקריחים, מתקשים לשמוע ושיניהם מתרופפות. בגיל הזה, אף שהם השיגו את האידאלים והרצונות שלהם, הם גם עשו דברים מזיקים רבים. הם השקיעו את כל חייהם בכך. לאורך כל חייהם, על מנת לממש את האידאלים והרצונות שלהם, הם אמרו דברים רבים שהיו נגד רצונם, עשו פעולות רבות שהפרו את האתיקה והמצפון וחצו גבולות מסוימים, ואף עסקו במעשים רבים חסרי מצפון ובלתי מוסריים. הם רימו אחרים ורומו גם הם לא פעם, הם הביסו אחרים וגם הובסו בעצמם. הם בני מזל שהם הצליחו לשרוד ולהשיג מעמד, וחייהם נראים מושלמים, כאילו הם מימשו את ערכם העצמי ולא חיו לשווא. הם נאבקו כל חייהם עבור האידאלים והרצונות שלהם, ונראה שהם חיו חיים בעלי ערך ומשמעות. אף על פי כן, הם לא רואים את נתיב ההתנהלות העצמית שבו היו צריכים לצעוד, אין להם מוטו מכל סוג שהוא עבור החיים שלהם, והם נאבקו כל חייהם רק כדי לממש את האידאלים והרצונות שלהם, כשהם נלחמים באנושות, בחברה ואפילו בעצמם. הם איבדו את המצפון, הגבולות והעקרונות הנדרשים להתנהלות עצמית. אף שהאידאלים והרצונות שלהם מומשו, והם השיגו את מטרות החיים שהם הציבו בכל שלב ושלב אחרי כל כך הרבה תפניות ומכשולים, בפנים הם לא מרגישים נינוחים או מסופקים. החתירות, האידאלים והרצונות שהם הציבו למען תחומי העניין והתחביבים שלהם מובילים אותם בסופו של דבר, במילים פשוטות, לנתיב של חיפוש תהילה ורווח. אף שהם עשויים להרגיש שאחרי שהשיגו את מטרותיהם הסופיות הם מימשו את ערך העצמי שלהם, הרוויחו תחושת נוכחות, והשיגו והחזיקו גם תהילה וגם רווח, הם נשארים בורים בנוגע לעתידם, לייעודם ולערך של הקיום האנושי שאנשים צריכים להבין באמת. כשהם מגיעים לגיל מבוגר, הם מרגישים יותר ויותר שכל מה שרדפו אחריו הוא חמקמק וחלול. החלל והחמקמקות האלו מביאים עימם גלים של ריקנות ודאגה. רק בזקנתם אנשים מבינים שהאידאלים והרצונות שחתרו אליהם שירתו רק את יהירותם וסיפקו תהילה ורווח זמניים, אשר אינם יותר מאשר נחמה חולפת. נחמה כזו מהר מאוד הופכת לסוג של אי-נחת ודאגה, כי כשאנשים מזדקנים, הם נוטים יותר להרהר בעתידם, מה יהיה איתם ומה יקרה להם אחרי מותם, וכשכל השאלות הללו נותרות ללא מענה, כשהם חסרים כל מחשבות ודעות נכונות בנוגע לנושאים אלו, הם מתחילים להרגיש דאגה ואי-נחת. אי-נחת ודאגה אלו ממשיכות ללוות אותם עד שהם עוצמים את עיניהם ונפטרים. השמחה שמגיעה מתהילה ורווח נעלמת במהרה מלב האדם, וככל שמנסים לאחוז בה ולהחזיק בה, כך היא דועכת ביתר קלות, ותחושת שמחה זו משתנה ביתר קלות לאי-נחת ופחד. משום כך, ללא קשר לאידאלים והרצונות שנובעים ממגוון תחומי העניין והתחביבים של האנשים, הם מובילים בסופו של דבר לנתיב של חיפוש תהילה ורווח, והמטרה הסופית שמושגת, מה שהאנשים זוכים בו, אינה יותר מתהילה ורווח. תהילה ורווח אלו מספקים נחמה זמנית בלבד וסיפוק רגעי של יהירות הבשר. כאשר אנשים אינם מבינים את האמת, הם מרגישים שחתירותיהם, האידאלים והרצונות שלהם הם אמיתיים, מקנים להם תחושת יציבות, שהם מסוגלים טוב יותר למצוא את מקומם בעולם, לשלוט בכיוון של חייהם ולהחזיק בו, להיות אחראים על גורלם. עם זאת, כאשר האידאלים והרצונות שלהם מתממשים, אנשים חווים סוף סוף התעוררות. מהי הסיבה להתעוררות זאת? הסיבה היא ההבנה שכל האנרגיה שהשקיעו בחייהם הוקדשה לדבר ריקני שלא ניתן לאחוז בו ביד או להרגיש בלב. ככל שהם מנסים לאחוז בזה ולהחזיק בזה יותר, כך זה חומק מהם, ומשאיר אותם עם תחושת אובדן וריקנות מוגברת, וכמובן, רגשות גדולים יותר של פחד וחרטה. מכיוון שלאנשים יש תחומי עניין ותחביבים, הם מפתחים אידאלים ורצונות, והאידאלים והרצונות הללו יוצרים אשליה שגורמת להם להאמין שיש להם את היכולת לשלוט בחייהם, לנהל את נתיב חייהם, ולקבוע את אופן קיומם ומטרותיו. בשורש האשליה הזו עומדת העובדה שאנשים אינם חותרים אל האמת, אין להם אהבה לאמת, וניתן לומר כמובן שזה נובע מכך שאנשים אינם מבינים את האמת. כאשר אנשים אינם מבינים את האמת, הם לעתים קרובות חותרים באופן אינסטינקטיבי אל דברים שיכולים לגרום לרוחם או לגופם תחושת סיפוק. בלי קשר למרחק של הדברים האלו מהם, כל עוד הם מרגישים שהם יכולים להשיג ולאחוז בהם, הם מוכנים לשלם את המחיר, אפילו להשקיע אנרגיה וזמן במשך כל חייהם. כיוון שאנשים אינם מבינים את האמת, הם מתבלבלים בקלות ורואים בתחומי העניין והתחביבים שלהם אבן יסוד או מעין הסמכה או הון בשביל החתירה אל מטרות חייהם, והם מוכנים לשלם כל מחיר לשם כך. אתה לא מבין שברגע שאתה משלם את המחיר הזה, ברגע שאתה עולה על הנתיב הזה, אתה נידון ללכת בנתיב שנשלט בידי השטן, והאופנות וכללי המשחק של העולם. באותו הזמן, אתה נידון לטבול באופן לא רצוני במכל הצביעה של החברה, במטחנת הבשר של החברה. לא משנה באיזה צבע תיצבע, למה תהפוך אחרי שתיטחן, וכמה האנושיות שלך תתעוות, אתה תתנחם בכך שתגיד לעצמך: "כדי לממש את האידאלים והרצונות שלי, ולמען העתיד שלי, אני חייב לשאת זאת!" אתה גם כל הזמן תאמר לעצמך: "אני חייב להסתגל לחברה הזו, לא משנה באיזה צבע אני צבוע, אני חייב לקבל את זה ולהסתגל לזה." בעודך מסתגל לכל הסביבות השונות הללו, אתם גם מסתגל לצבעים השונים שאתה נצבע בהם, ומקבל כל הזמן גרסאות שונות של עצמך עם סגנונות שונים ואופי שונה. בדרך זו, אנשים הופכים, בלי לשים לב, ליותר ויותר קהים, יותר ויותר נטולי בושה, והיכולת של מצפונם והגיונם להנחות את מחשבותיהם, רצונותיהם ובחירותיהם פוחתת והולכת. לבסוף, רוב האנשים משיגים את האידאלים והרצונות שלהם במידה זו אחרת בזמן שהם חותרים אליהם. מובן שישנם אנשים מעטים שאינם מצליחים לממש את האידאלים והרצונות שלהם, למרות כל מאמציהם והקשיים שהם עוברים. בלי קשר לתוצאה הסופית, מה משיגים בני האדם? אלה שמצליחים, משיגים תהילה ורווח; לעומתם, אלה שנכשלים אולי לא משיגים את התהילה והרווח הללו, אך מה שהם מקבלים זהה למה שמקבלים האנשים המצליחים – הם מקבלים את הנזקים והמחשבות השליליות השונות שמוחדרות על ידי השטן, על ידי האנושות הרעה הזו, ועל ידי כל המנגנון החברתי וההשפעה הרעה של החברה. אחרת, למה אנשים משתמשים לעתים קרובות בביטויים כמו: "הכיר את השטח," "שועל ערמומי," "נחש מנוסה ומתוחכם," או "שרד הרבה סערות," וכדומה? זה מפני שכשאתה חותר אל האידאלים והרצונות שלך, אתה גם "לומד" הרבה במכל הצביעה הענק הזה ובמטחנת הבשר הזו של החברה. אתה "לומד" דברים שלא קיימים באינסטינקטים הפיזיים שלך – המונח "לומד" כאן צריך להיות בין מירכאות. למה מתייחסת המילה "ללמוד"? היא מתייחסת לכך שהחברה, השטן והאנושות הרעה מחדירים בך מחשבות שונות שסותרות את המצפון וההיגיון האנושיים הרגילים, וגורמים לך לחיות עם פחות ופחות מצפון והיגיון, להיות יותר ויותר חסר בושה, ולבוז יותר ויותר לאנשים רגילים ולאלה שצועדים בנתיב הנכון. באותו הזמן, מהי התוצאה הגרועה ביותר? לא רק שתבוז יותר ויותר לאנשים בעלי אנושיות, מצפון והיגיון רגילים, אלא שבאותו הזמן אתה תעריך את המעשים המתועבים של אלה שבוגדים במצפונם ובמוסר שלהם, ותקנא במעשיהם ובשפע ההטבות החומריות או הכלכליות שהם מקבלים ממעשיהם המתועבים והתנהגותם הרעה. האין זאת התוצאה? (כן.) זו תוצאה מפחידה יותר, כלומר, ככל שאנשים חותרים אל מימוש האידאלים והרצונות שלהם, כך מראה פניהם הופך יותר ויותר קודר ומפחיד, הם מאבדים עוד ועוד ממצפונם והגיונם, ותפיסת המוסר שלהם, ותפיסת החיים שלהם והתנהגותם הופכות ליותר ויותר מרושעות, מכוערות, מתועבות ונקלות.

מרגע שאדם מפתח תחומי עניין ותחביבים ועד למימוש האידאלים והרצונות שלו, תוך כדי התהליך הזה, הנתיב שהוא צועד בו והפעילויות שבהן הוא עוסק – כלומר, כל מצב חייו השוטף – הוא מצב חיים שאפשר לומר שהוא לפות באחיזת החברה והאופנות הרעות שלה. למעשה, זהו גם תהליך שבו אנשים מקבלים מרצונם את התמרון, הדריסה והניצול של השטן בזמן שהם חותרים אל מימוש האידאלים והרצונות שלהם. זהו כמובן גם תהליך שבו השטן משחית אנשים עוד יותר ובאופן ספציפי יותר בכל דבר. בכל מצב שאתה נתקל בו, השטן מחדיר בך ללא הרף את הרעיון שכדי להשיג את מטרותיך, כל האמצעים כשרים, ושאתה חייב לזנוח דברים חיוביים שהאנושות הרגילה אמורה לשמר, כמו כבוד האדם, יושרה אישית, גבולות מוסריים, מצפון וקריטריונים להתנהלות עצמית. כשהוא מטעה אותך בהדרגה כך שתוותר עליהם, הוא גם קורא תיגר על מצפונך, הגיונך, גבולות המוסר שלך, ועל מעט הבושה שנותרה לך. לאחר שהוא מסיים לקרוא עליהם תיגר, הוא מוביל אותך להמשיך ולהתפשר תוך שאתה מושפע מהטעיה, פיתוי, שליטה ודריסה מצד האופנות הרעות. בתהליך של התפשרות תמידית, אתה בוחר לאמץ את המחשבות וההשקפות שהשטן החדיר בך בנוגע לגישות של אדם כלפי אנשים ודברים, וכן להתנהלותו ולמעשיו של אדם, ואתה מיישם בפועל את המחשבות וההשקפות שהשטן העביר לך ואת הנתיבים והשיטות להתנהלותו ולמעשיו של אדם. אתה עוסק בכל זה באי-רצון ובחוסר שליטה, אך בו זמנית, כדי להשיג את האידאלים והרצונות שלך, אתה עושה זאת מרצון ובאופן פעיל עם גישה מסתגלת ביותר. בקצרה, תוך כדי התהליך הזה אנשים נשארים פסיביים, אך מנקודת מבט אחרת, הם מתאימים את עצמם באופן פעיל לשליטת השטן והשחתתו. בזמן שהם חותרים אל מימוש האידאלים והרצונות שלהם, הם חיים כל הזמן במכל הצביעה הענק של האופנות הרעות של החברה, באחיזתן. באופן דומה, הם חיים במצב תודעתי מורכב וסותר את עצמו של רצון ואי-רצון, ובסביבה ממשית שהיא גם מורכבת וגם סותרת את עצמה. בתהליך הזה, ככל שאנשים מתקרבים יותר לאידאלים, לרצונות ולמטרות החיים שהם חותרים אליהם, הם הופכים לפחות ופחות אנושיים, מצפונם נעשה קהה יותר והגיונם מתמעט. עם זאת, עמוק בפנים אנשים מאמינים שיש להם אידאלים ורצונות, ויש אנשים שאף אומרים שהאידאלים והרצונות שלהם הם אמונותיהם, שאם הם משוכנעים במשהו בלבם, יש להם גם אמונה, ושאנשים צריכים שיהיו להם אמונות בחיים. הם מאמינים שהם בני אדם רגילים כי יש להם אמונות, ולכן הם צריכים להמשיך בחתירותיהם לפי שיטותיהם הקודמות וחוקי ההישרדות שלהם, ושכל עוד התוצאות של זה הן טובות ומקרבות אותם לאידאלים ולמטרות החיים שלהם, כל מחיר שהם משלמים על זה הוא מוצדק, אפילו אם פירוש הדבר לאבד את הכול. משום כך, בתוך המצב התודעתי הסותר את עצמו של רצון ואי-רצון, אנשים ימשיכו לקבל את שליטת השטן, את מחשבותיו, ואת התמרונים והתחבולות שלו. גם כשאנשים מודעים היטב לכך שהם הושחתו על ידי החברה והאופנות הרעות, במצבים כאלה הם עדיין ממשיכים בחתירה בלתי פוסקת כדי לממש את האידאלים שלהם ולהשיג את מטרות חייהם. הם עשויים אפילו לברך את עצמם על כך שעשו כל מה שנדרש ושמעולם לא ויתרו, והם מרוצים מיכולתם להתמיד עד עכשיו. בהסתכלות על ההתנהגויות שאנשים מציגים במהלך חתירה אל האידאלים והרצונות שלהם, כמו גם על הנתיבים שהם בוחרים והשינויים שהם עוברים, איזה סוג של נתיב הוא נתיב החתירה אל מימוש האידאלים והרצונות של אנשים? (זהו נתיב שמוביל להשמדה.) זהו נתיב שאין ממנו חזרה, ככל שאנשים מתקדמים בו יותר, הם מתרחקים יותר ויותר מהאל. אפשר גם לומר שזהו נתיב של השמדה. למטרות החיים, שאליהן מובילים האידאלים והרצונות שאנשים קבעו, יש את השטן שמחכה להם שם. ולאורך הדרך אל מטרות החיים האלה, מה שמלווה אותם ועוקב אחריהם אינו האמת ואינו דברי האל. אז מי זה? (זהו השטן, עם האופנות הרעות שלו והפילוסופיות השונות להתמודדות עם העולם.) הם מלווים על ידי השטן, על ידי שליטתו, השחתתו, התחבולות והפיתויים החוזרים ונשנים שלו. האין זה נתיב שאין ממנו חזרה, נתיב של השמדה? (אכן.) כי בזמן שאנשים חותרים אל האידאלים והרצונות שלהם, הם בעצם לא שואפים למימוש האידאלים והרצונות האלה כמטרה בפני עצמה, אלא משתמשים בחתירה אליהם ככוח מניע וכבסיס להשגת תהילה ורווח. אלו המהות והאמת של העניין. נתיב זה רק גורם לאנשים לשאוף יותר ויותר לתהילה ולרווח, ולאופנות הרעות של העולם. נתיב זה רק מוביל אנשים לשקוע עמוק יותר ויותר, להפוך למושחתים יותר ויותר, להיות חסרי היגיון ומשוללי מצפון, ולהתרחק מדברים חיוביים. בה בעת, נתיב זה מרחיק אותם מהדרכים המעשיות יותר לחיים וממטרות החיים שצריכות להיות לאדם עם אנושיות רגילה. זה יכול רק להעמיק את שורשי השחיתות של אופיים של אנשים, ולהרחיק אותם עוד יותר מריבונות האל ותזמוריו. מובן שזה גם מקשה יותר ויותר על אנשים להבחין בין דברים חיוביים לשליליים. זוהי עובדה. אז איך נוכל לפתור את הבעיות הללו? ברגע שנבין את המהות של החתירות, האידאלים והרצונות האנושיים, על מה עלינו לשתף? עלינו לשתף על האופן הנכון לוותר על החתירות, האידאלים והרצונות של אנשים, האין זה כך? (כן.)

זה עתה שיתפנו על כך שחתירה למימוש האידאלים והרצונות של אדם היא נתיב שאין ממנו חזרה, נתיב המוביל להשמדה. האם זה אומר שצריך לנטוש דרך חיים כזו? (כן.) אדם צריך לוותר על דרך החיים שלו ולשנותה. היא לא גישה נכונה ולא נתיב נכון בחיים. מכיוון שהיא לא נכונה, יש לוותר עליה, לשנות את דרך החיים ולאמץ גישה נכונה לחיים ולקיום. מובן שיש לאמץ גישה נכונה ביחס לתחומי העניין והתחביבים של אנשים, וביחס לחתירות, אידאליים ורצונות של אנשים. הכישורים והכישרונות של אנשים, עם תחומי העניין והתחביבים שלהם, מאפשרים להם לקבוע את חתירותיהם, האידאלים והרצונות שלהם, ובו בזמן, מאפשרים להם לפתח את המטרות שאליהן הם חותרים. מטרות אלו אינן נכונות, ויובילו אנשים לנתיב שאין ממנו חזרה, אשר מרחיק מהאל ובסופו של דבר יביאם להשמדה. מכיוון שהן לא נכונות, מהי דרך הפעולה הנכונה? ראשית, בואו נבחן אם זה נכון שלאנשים יהיו תחומי עניין ותחביבים, כלומר, האם תחומי העניין והתחביבים שלהם יכולים להיכלל בקטגוריה של דברים שליליים? (לא, הם לא יכולים.) תחומי העניין והתחביבים של אנשים אינם מוטעים במהותם, ומובן שלא ניתן לומר שהם דברים שליליים. אין לגנות או לבקר אותם. זהו חלק מהאנושיות הרגילה, שלאנשים יהיו תחומי עניין, תחביבים וכישרונות בתחומים מסוימים – לכל אדם יש אותם. יש אנשים שאוהבים לרקוד, יש כאלה שנהנים לשיר, לצייר, להופיע, לעסוק במכניקה, כלכלה, הנדסה, רפואה, חקלאות, שייט או ספורט מסוים. אחרים אוהבים ללמוד גאוגרפיה, גאולוגיה או תעופה, וכמובן, יש כאלה שנהנים ללמוד תחומים נדירים אף יותר. לא משנה מהם תחומי העניין והתחביבים של אדם, הם כולם חלק מהאנושיות ומהחיים האנושיים הרגילים. אין לגנות אותם כדברים שליליים, לא לבקר אותם, ובוודאי לא לאסור עליהם. כלומר, כל תחום עניין ותחביב שיש לך הוא לגיטימי. מכיוון שכל תחום עניין ותחביב הוא לגיטימי ויש לאפשר לו להתקיים, כיצד יש להתייחס לאידאלים ולרצונות הקשורים בהם? לדוגמה, יש אנשים שנהנים ממוזיקה. הם אומרים: "אני רוצה להיות מוזיקאי או מנצח," ואז מתעלמים מכל דבר אחר כדי ללכת ללמוד ולהתפתח בתחום המוזיקה, וקובעים את מטרות חייהם ואת הכיוון שלהם לתפקיד של מוזיקאי. האם זהו הדבר הנכון לעשות? (זה לא הדבר הנכון לעשות.) אם אתה לא מאמין באל, אם אתה חלק מהעולם ומבלה את חייך בהגשמת האידאלים והרצונות שנקבעו על ידי תחומי העניין והתחביבים שלך, אין לנו מה לומר על כך. כעת, בתור מאמין באל, אם יש לך תחומי עניין ותחביבים כאלה ואתה רוצה להקדיש את כל חייך, ולשלם מחיר של חיים שלמים כדי להגשים את האידאלים והרצונות שנקבעו על ידי תחומי העניין והתחביבים שלך, האם הנתיב הזה טוב או רע? האם כדאי לקדם את זה? (לא כדאי לקדם את זה.) בואו לא נדבר עדיין על השאלה האם כדאי לקדם את זה או לא; כל דבר צריך להיעשות בצורה רצינית, אז איך עושים זאת כדי לקבוע אם העניין הזה הוא נכון או לא? עליך לשקול אם לחתירות, האידאלים והרצונות שקבעת יש קשר כלשהו לתורותיו של האל ולישועתו ולציפיות שלו ממך, לכוונתו של האל להושיע את האנושות, לשליחותך ולחובתך, אם הם יעזרו לך להשלים את שליחותך ולבצע את חובתך בצורה יעילה יותר, או אם הם יגדילו את סיכוייך להיוושע ויעזרו לך לרַצות את כוונות האל. כאדם רגיל, חתירתך אל אידיאלים ורצונות היא זכותך, אך כאשר אתה מגשים את האידאלים והרצונות שלך וצועד על נתיב זה, האם הם יובילו אותך בנתיב הישועה? האם הם יובילו אותך בנתיב של יראת אל ודחיית הרע? האם הם יובילו אותך בסופו של דבר לתוצאה של התמסרות וסגידה מוחלטות לאל? (הם לא.) זה בטוח. מכיוון שהם לא יובילו אותך כך, אז בתור מאמין באל, האם האידאלים והרצונות שנקבעו בגלל תחומי העניין שלך, התחביבים שלך ואפילו הכישרונות והכישורים שלך, הם חיוביים או שליליים? האם הם צריכים להיות בנו או לא? (הם שליליים; אסור שיהיו בנו.) אסור שיהיו בך. אז למה הופך טבע האידאלים והרצונות של אדם? האם הם הופכים לדברים חיוביים או שליליים? האם הם הופכים לזכות שאתה צריך שתהיה לך או למשהו שאסור שיהיה לך? (הם הופכים לשליליים, למשהו שאסור שיהיה לי.) הם הופכים למשהו שאסור שיהיה לך. יש אנשים שאומרים: "אז אם אסור שיהיו לי, זה אומר שאתה לוקח ממני את הזכויות שלי!" אני לא לוקח ממך את הזכויות שלך; אני מדבר על איזה סוג של נתיב אנשים צריכים לבחור וכיצד לחתור אל האמת. אני לא לוקח ממך את הזכויות שלך; חופש הבחירה הוא שלך, ואתה רשאי לבחור. אבל לגבי טבע העניין הזה וכיצד יש לשפוט אותו, יש לנו בסיס לטענות שלנו ואנחנו לא מדברים סתם. אם אתה לוקח את דברי האל כבסיס שלך ומדבר מנקודת המבט של האמת, אז האידאלים והרצונות של אדם אינם דברים חיוביים. כמובן, ליתר דיוק, אם אתה מאמין באל ורוצה לחתור אל האמת ולהשיג ישועה, אם אתה רוצה לחתור אל האמת, לירוא את האל ולסור מרע, ולהתמסר לאל, אז אסור שיהיו לך אידאלים ורצונות כמו לאנשי העולם. במילים אחרות, אם אתה רוצה לחתור אל האמת ולהשיג ישועה, אז אתה צריך לוותר על החתירות, האידאלים והרצונות שלך. בניסוח אחר, אם אתה רוצה לחתור אל האמת ולהשיג ישועה, אז אסור לך לחתור אל האידאלים והרצונות שלך, ובמיוחד אסור לך להשתמש בחתירה אל האידאלים והרצונות האלה לצורך צבירת תהילה ורווחים. האם אפשר לנסח זאת כך? (כן.) הכול ברור עכשיו. בתור מאמין באל, מכיוון שאתה מוכן לחתור אל האמת ורוצה להשיג ישועה, עליך לוותר על החתירות, האידאלים והרצונות שלך, ולנטוש את הנתיב הזה, שהוא נתיב לחיפוש תהילה ורווח, ולוותר על האידאלים והרצונות האלה. אסור לך לבחור בהגשמת האידאלים והרצונות שלך כיעד לחייך; במקום זאת, המטרה שלך צריכה להיות לחתור אל האמת ולהשיג ישועה.

יש אנשים ששואלים: "כיוון שאני לא יכול להגשים את החתירות, האידאלים והרצונות שלי, וויתרתי על כולם, מה עלי לעשות לגבי תחומי העניין והתחביבים שלי?" זה עניינך. אף שיש לך תחומי עניין ותחביבים, כל עוד הם לא מפריעים לחתירה הרגילה שלך, לא מפריעים לביצוע חובתך ולהשלמת משימתך, ולא משפיעים על מטרות חייך או על הנתיב שאתה בוחר, אתה יכול לשמור על תחומי העניין והתחביבים האלה. מובן שאפשר להבין זאת גם כך: מכיוון שתחומי העניין והתחביבים האלה הם חלק מהאנושיות שלך, אפשר גם לומר שהם ניתנו לך על ידי האל. כל ההיבטים, כמו המראה של אדם, משפחתו, הרקע שלו, וסביבת החיים שלו, נקבעו מראש על ידי האל. לכן, אנחנו לא יכולים להכחיש שתחומי העניין והתחביבים שיש לך ניתנו אף הם על ידי האל. אי אפשר להכחיש עובדה זאת, היא ודאית. לדוגמה, יש אנשים שמיומנים בשפות, בציור, במוזיקה, בזיהוי צלילים, צבעים וכו'. בין שהדברים האלה הם כישורים מיוחדים שלך ובין שהם תחומי עניין ותחביבים, אפשר לומר שכולם הם חלק מהאנושיות. מדוע האל נותן לאנשים תחומי עניין ותחביבים מסוימים? כדי להפוך את חייך האנושיים לעשירים וצבעוניים יותר, כך שחייך ילוו באלמנטים של בידור ופנאי מבלי להשפיע על ההליכה שלך בנתיב הנכון בחיים, ויהיו פחות יבשים, פחות משעממים ומונוטוניים. לדוגמה, כשמגיע הזמן לשיר מזמורים בכינוסים, מישהו שמסוגל לנגן בכלי נגינה יכול ללוות את השירה בנגינה בפסנתר או בגיטרה. אילו איש לא היה יכול לנגן, אז העונג הזה היה נשלל מכולם. אם יש מישהו שיכול ללוות, התוצאה תהיה הרבה יותר טובה מאשר שירה ללא ליווי, וכולם ייהנו ממנה. בה בעת, הדבר הזה מרחיב אופקים, מעשיר את החוויות, החיים מקבלים יותר משמעות, אנשים מרגישים שהחיים יפים יותר, ומצב הרוח משתפר. זה מועיל גם לאנושיות הרגילה שלהם וגם לנתיב שהם בוחרים באמונתם באל. לדוגמה, אם אתה נהנה לצייר, אז כשחיי האחים והאחיות נהיים מונוטוניים, אתה יכול ליצור ציורים הומוריסטיים ולאייר את הביטויים השליליים והפנים השליליות של אנשים מסוימים, ואת ההערות השליליות שלהם, כקריקטורות שנונות והומוריסטיות, ולאחר מכן לאגד אותם לחוברת קטנה ולשתף אותה עם כולם, כולל עם אותם רואי השחורות. כשהם יראו את זה ויגידו, "אוי, זה רישום שלי?", הם יצחקו וישמחו, ולא יהיו שליליים עוד. האם זה לא דבר טוב? זה לא דרש הרבה מאמץ, ובכל זאת זה עזר להם לצאת מהשליליות שלהם בקלות רבה. בזמנו הפנוי של אדם, ציור, נגינה בכלי נגינה, שיחה על אמנות, או התנסות בתיאטרון ומשחק של דמויות שונות, כולל סוגים שונים של אנשים שליליים, סוגים שונים של אנשים יהירים, והביטויים השונים של צוררי משיח שפועלים באופן שרירותי, יכולים לעזור לאנשים לשפר את ההבחנה שלהם ולהרחיב את האופקים שלהם. האם זה לא דבר טוב? באיזה מובן תחומי העניין והתחביבים האלה לא שימושיים? הם מועילים לאנשים. עם זאת, אם אתה מפתח אידאלים ורצונות בגלל תחומי העניין והתחביבים שלך, והם משפיעים עליך כך שתפנה לנתיב שאין ממנו חזרה, אז הם אינם טובים עבורך. אבל אם אתה מחיל את תחומי העניין והתחביבים שלך על חייך בצורה שמעשירה את האנושיות שלך, הופכת את חייך לשופעים וצבעוניים יותר, ועושה אותך שנון ועליז יותר, ואם בזכותם אתה חי חיים מזינים יותר, חופשיים ומשוחררים, אז תחומי העניין והתחביבים שלך יהיו בעלי השפעה חיובית, יועילו לכולם ויחזקו את שכלך, מבלי להשפיע על ביצוע חובתך והשלמת משימתך. מובן שהם יעזרו לך במידה מסוימת לבצע את חובתך. כשאתה מרגיש מדוכדך או מיואש, שירת שיר, נגינה בכלי נגינה, או ניגון מוזיקה עליזה וקצבית יכולים לשפר את מצב הרוח שלך, ולאפשר לך להתייצב בפני האל בתפילה. לא תחזיק עוד תחושות שליליות ולא תתלונן או תרצה לפרוש. בה בעת, אתה תגלה את החולשות והפגמים שלך, ותבין שאתה שביר מדי ואינך מסוגל לעמוד בחישול או במכשולים. נגינה בכלי נגינה תעזור לך לשפר את מצב הרוח; זה נקרא לדעת איך לחיות. האם תחומי העניין והתחביבים האלה לא השפיעו בצורה חיובית? (כן.) ניתן לראות בתחומי עניין ותחביבים כלים, שכאשר משתמשים בהם כראוי אפשר בעזרתם לשנות את מצב הרוח ולחיות חיים רגילים ורציונליים יותר. במידה מסוימת, הם יכולים להאיץ או להקל את כניסתך למציאות האמת ולספק כלי נוסף שיעזור לך לבצע את חובותיך. מובן שהאנושיות של חלק מהאנשים היא רעה ומרושעת; הם תמיד שאפתניים, עם צביון של צורר משיח, או שהם צוררי משיח. עבורם, החזקה בתחומי עניין ותחביבים יכולה להיות בעייתית, מכיוון שהם עשויים להשתמש בהם כהון ולחשוב את עצמם יתר על המידה, מה שללא ספק מזין את התוקפנות שלהם ואת החוצפה שלהם לעשות מעשים רעים. לכן, תחומי העניין והתחביבים עצמם אינם דברים רעים או שליליים באופן אינהרנטי. אנשים טובים ורגילים משתמשים בהם לדברים חיוביים, בעוד שאנשים רעים, מרושעים ושליליים משתמשים בהם לעשות מעשים רעים ומרושעים. אם כך, תחומי עניין ותחביבים יכולים לשפר אותך או לגרום לך להיות גרוע יותר, נכון? (כן.) בואו נחזור לנושא של אופן הוויתור על החתירות, האידאלים והרצונות של אנשים. לאחר הבנת המהות של תחומי העניין והתחביבים, אנשים לא צריכים לראות את תחומי העניין והתחביבים של מישהו דרך משקפיים צבועים, והם בהחלט לא צריכים לדחות אנשים בעלי תחומי עניין או תחביבים כלשהם. תחומי עניין ותחביבים הם חלק מהאנושיות הרגילה, ואנשים צריכים להתייחס אליהם בצורה נכונה. אלא אם תחומי העניין והתחביבים שלך מתחילים להשפיע על חייהם של אחרים או לגרום לאי-נוחות לאחרים, או אם אתה שומר על תחומי העניין והתחביבים שלך על חשבונם של אחרים, כלומר אם אתה משפיע עליהם או מפריע להם, אז זה לא ראוי. מלבד זאת, תחומי העניין והתחביבים שלך הם לגיטימיים, ויש לקוות שאנשים יוכלו להתייחס אליהם כראוי ולעשות בהם שימוש סביר. מובן שהדרך הטובה והנכונה ביותר להשתמש בתחומי העניין והתחביבים שלך היא לתת להם להשפיע במידה הגדולה ביותר על העבודה שאתה עושה ועל החובות שאתה מבצע, ולהשתמש בהם במלואם מבלי לתת להם להתבזבז. חלק מהאנשים אומרים: "תחומי העניין והתחביבים שלי יכולים למלא תפקיד משמעותי בביצוע חובותיי, אבל אני מרגיש שהידע שלי בתחום זה אינו מספיק ומקיף דיו כרגע. אני רוצה לפתח את עצמי ולהעמיק בלימוד שיטתי יותר של נושאים הקשורים לתחום זה, ואז להחיל את הידע על חובותיי. אני יכול לעשות את זה?" כן, אתה יכול. בית האל מעודד אתכם שוב ושוב להמשיך ללמוד. ידע הוא כלי עבודה, ואם אין בו שום דבר ששוחק או מאכל את המחשבות שלך, אתה יכול ללמוד ולהעמיק את ההבנה שלך בו. אתה יכול להשתמש בו ככלי עבודה חיובי ומועיל לביצוע חובותיך, מה שמאפשר לו להיות יעיל ולהשפיע. האם זה לא דבר טוב? האם זו לא גישה ראויה? (כן.) מובן ששיטת יישום בפועל זו היא גם דרך ראויה לטפל בתחומי העניין והתחביבים שלך, ובו זמנית היא גם דרך נכונה לוותר על החתירות, האידאלים והרצונות של אנשים. אתה משתמש בתחומי העניין והתחביבים שלך נכון, לא משתמש בהם כדי להשיג מטרות אישיות או כדי להשיג את המטרה של חתירה אל סיפוק שאיפות ותשוקות אישיות. אם כן, זו דרך לגיטימית ומדויקת של יישום בפועל, וכמובן גם דרך נכונה וחיובית של יישום בפועל. זאת ועוד, היא משמשת גם כנתיב קונקרטי לוויתור על חתירות, אידאלים ורצונות.

הבהרנו את הנושא של טיפול בתחומי העניין והתחביבים בצורה נכונה; עכשיו, למה הכוונה בלוותר באמת? איננו מבקרים או מגנים תחומי עניין ותחביבים, אלא מפרקים את החתירות, האידאלים והרצונות שאנשים קובעים על בסיס תחומי עניין ותחביבים המשמשים גם כהון שלהם. לפיכך, אלו החתירות, האידאלים והרצונות שיש לוותר עליהם באמת. שיתפנו קודם לכן על כך שיש לתת לתחומי העניין והתחביבים שלך למלא תפקיד חיובי ולהניב השפעה חיובית – זוהי שיטה פעילה ליישום בפועל של ויתור על חתירות, אידאלים ורצונות של אנשים. במובן אחר, אנשים לא צריכים לחתור אל האידאלים והרצונות שלהם רק משום שיש להם תחומי עניין ותחביבים – זו צורה מעשית יותר של ויתור. במילים אחרות, היבט אחד הוא לנצל היטב את תחומי העניין והתחביבים שלך, בעוד שהיבט אחר הוא לא לחתור אל האידאלים והרצונות שנקבעו בגלל תחומי העניין והתחביבים שלך, כלומר, אל תחתור אל מטרות החיים שנוצרו בגלל תחומי העניין והתחביבים שלך. איך אפשר לקבוע שאתה משתמש בתחומי העניין והתחביבים שלך בצורה רגילה, ולא חותר אל אידאלים ורצונות? אם יש לך תחום עניין או תחביב, ואתה מחיל אותו נכון בעבודה שלך, בביצוע חובותיך ובחיי היומיום שלך, אם מטרת החתירה שלך אינה להציג את עצמך לראווה או להתרברב, וודאי שלא להגדיל את הפופולריות שלך או להשיג הערכה, שבחים והערצה מאחרים, וכמובן בעיקר לא לגרום לאנשים להחזיק מקום בליבם עבורך בגלל תחומי העניין והתחביבים שלך, וכך לרומם אותך ולנהות אחריך, אז ביצעת יישום בפועל חיובי, נכון, ראוי והגיוני של תחומי העניין והתחביבים שלך, שתואם לאנושיות רגילה ועולה בקנה אחד עם כוונות האל, ואתה משתמש בהם בהתאם לעקרונות-האמת. אך אם במהלך שימוש או החלה של תחומי העניין והתחביבים שלך אתה כופה על אחרים להעריץ ולקבל אותך, מתוך מטרה חזקה במיוחד להציג את עצמך לראווה, אם אתה גורם לאחרים, באופן חסר מצפון, חסר בושה וכוחני, להקשיב לך ולקבל אותך, מספק את היוהרה שלך מהצגת תחומי העניין והתחביבים שלך לראווה, בלי להתחשב ברגשותיהם של אחרים, אתה בסופו של דבר משתמש בתחומי העניין והתחביבים שלך בתור הון בשביל לשלוט באחרים, להשיג מקום בליבם ולזכות במעמד של יוקרה בקרב אנשים, ואם בסופו של דבר אתה משיג תהילה ורווח כתוצאה מתחומי העניין והתחביבים שלך, אז זה לא שימוש לגיטימי בתחומי העניין והתחביבים, ולא שימוש רגיל בהם. פעולות כאלה יש לגנות, על הזולת להבחין בהן ולדחותן, ומובן שגם על האנשים לוותר עליהן. כאשר אתה מנצל הזדמנויות לביצוע חובותיך, או שאתה נותן לעצמך את התירוץ להיות מנהיג, אחראי, או אדם עם כישרון יוצא דופן, כדי להראות לאחרים שיש לך כישרונות וכישורים מסוימים, ולהראות להם שתחומי העניין והתחביבים שלך עולים על שלהם, דרך פעולה זו אינה ראויה. זה כרוך בשימוש בתחומי העניין והתחביבים שלך כתירוץ להשגת מעמד של יוקרה בקרב אנשים ולסיפוק השאיפות והתשוקות האישיות שלך. לשם הדיוק, התהליך או דרך הפעולה הללו מסתכמים בניצול תחומי העניין והתחביבים שלך וההערצה של אנשים כלפיהם כדי לממש את החתירות, האידאלים והתשוקות שלך. על זה עליך לוותר. יש אנשים שאומרים: "לאחר ששמעתי את זה, אני עדיין לא יודע איך לוותר." במציאות, האם קל לוותר? כאשר יש לך תחומי עניין ותחביבים ייחודיים מסוימים, אם אינך עושה דבר, תחומי העניין והתחביבים הללו נשארים בגדר האנושיות שלך ואין להם קשר לנתיב שאתה בוחר. עם זאת, ברגע שאתה כל הזמן מציג לראווה את תחומי העניין והתחביבים שלך, בניסיון לזכות בתהילה בקרב אנשים או להגדיל את הפופולריות שלך, כדי לגרום לכך שיותר אנשים יכירו אותך וכדי למשוך יותר תשומת לב, התהליך הזה ודרך הפעולה הזו אינם דרכים פשוטות לעשות דברים. כאשר כל הפעולות וההתנהגויות האלה משולבות, הן יוצרות את הנתיב שאדם בוחר בו. אם כן, מהו נתיב זה? זהו מאמץ לחתור אל מימוש האידאלים והרצונות של אדם בתוך בית האל, לחתור אל ההערצה של אחרים, ולהשיג את הסיפוק של שאיפותיו ורצונותיו. ברגע שאתה מתחיל חתירה מעין זו, הנתיב שעליו אתה צועד הופך לנתיב שאין ממנו חזרה, לנתיב שמוביל להשמדה. האם אין עליך להסתובב במהירות, לבצע היפוך של הפעולות הללו ולוותר על הפעולות, השאיפות והרצונות הללו? יש אנשים שאומרים: "אני עדיין לא יודע איך לוותר." אל תעשה את זה אפוא. מה המשמעות של "אל תעשה את זה"? המשמעות היא שעליך לשמור על תחומי העניין והתחביבים שלך מוסתרים ולהשתדל לא להציג אותם לראווה. חלק מהאנשים עשויים לשאול: "אבל אם ביצוע חובותיי דורש זאת, האם עליי להציג אותם?" כאשר אתה צריך, כאשר אתה מוכרח להציג אותם, עליך לעשות זאת – זה הזמן הנכון לכך. עם זאת, אם אתה כרגע על נתיב של חתירה אל האידאלים והשאיפות שלך, אז אל תחשוף אותם. כאשר אתה מרגיש את הדחף להציג אותם לראווה, עליך להתפלל לאל, לקבל החלטה נחושה, לרסן את התשוקות הללו, ובאותו זמן לקבל את בחינתו של האל ואת המשמעת שלו, לשלוט בליבך ולהגביל את השאיפות והתשוקות שלך למקומן הראוי, לגרום להן להיעלם, ולא לתת להן להפוך למציאות – האם זה טוב? (כן.) האם קל לעשות את זה? זה לא קל, נכון? למי יש קצת כישרון אבל אינו רוצה להציג אותו לראווה? שלא לדבר על אלו שיש להם כישורים מיוחדים. יש אנשים שיכולים לבשל ולהכין ארוחות, והם רוצים להתרברב בכך בכל מקום שאליו הם הולכים, והם אפילו מכנים את עצמם "יפהפיית הטופו" או "מלכת הנודלס". האם כישורים קטנים כאלה ראויים שיציגו אותם לראווה? אילו הם היו בעלי כישרונות יוצאי דופן, עד כמה גאוותנותם הייתה גדלה? הם ללא ספק ימצאו את עצמם על נתיב שאין ממנו חזרה. מובן שמלבד העובדה שאנשים בוחרים בנתיב הלא נכון או בנתיב שאין ממנו חזרה בגלל תחומי העניין והתחביבים שלהם, לרובם יש לעתים קרובות מחשבות פעילות בגלל תחומי העניין והתחביבים שלהם בתהליך האמונה באל. בזמן שהם מאמינים באל ומבצעים את חובותיהם, הם כל הזמן חושבים על האידאלים והרצונות שהם קבעו, או שהם עשויים להזכיר לעצמם כל הזמן את האידאלים והרצונות הלא ממומשים שלהם, וכל הזמן אומרים לעצמם בלב שעדיין יש להם את האידאלים והרצונות הללו שלא התממשו מעולם. אף שמעולם לא שילמו שום מחיר ספציפי או אימצו יישום-בפועל ספציפי כלשהו כלפי הדברים הללו, האידאלים והרצונות הללו מושרשים עמוק בלבם, והם מעולם לא ויתרו עליהם.

כפי ששיתפנו וניתחנו קודם לכן, החתירה אל מימוש אידאלים ורצונות, כמו גם הליכה בנתיב של עולם זה, היא נתיב שאין ממנו חזרה, נתיב המוביל להשמדה. נתיב זה והחתירה אל האמת הם כמו שני קווים מקבילים שלעולם לא נפגשים, וכמובן שגם הם לעולם לא ייפגשו זה עם זה. אם אתה מאמין באל ורוצה לחתור אל האמת ולהשיג ישועה, עליך לוותר לחלוטין על כל האידאלים והרצונות שהחזקת בליבך בעבר. אל תוקיר ואל תשמר אותם; יש להשליך אותם. החתירה למימוש האידאלים והרצונות שלך והחתירה אל האמת הם כמו נתיבים של שמן ומים. אם יש לך אידאלים ורצונות ואתה רוצה לממש אותם, לא תוכל לחתור אל האמת. אם, דרך הבנה של האמת ושנים רבות של ניסיון, אתה רוצה להתמקד בחיפוש אחר האמת בצורה מבוססת, אז עליך לנטוש את האידאלים והרצונות שלך מהעבר ולהסיר אותם לחלוטין מהתודעה שלך או מעמקי נשמתך. אם אתה רוצה לחתור אל האמת, אז האידאלים והרצונות שלך לעולם לא יתממשו. במקום זאת, הם יפריעו לחתירה שלך אל האמת ולכניסתך אל מציאות-האמת, בזמן שהם יגררו אותך מטה ויהפכו את הנתיב שלך לחתירה אל האמת לקשה ומאתגר. מכיוון שאתה יודע שלא תוכל לממש את האידאלים והרצונות שלך, עדיף לנתק קשרים איתם בהחלטיות, ולוותר עליהם לחלוטין. אל תחשוב עליהם שוב, ואל תחזיק באשליות לגביהם. אם אתה אומר: "אני עדיין לא מאוד מעוניין בנתיב לחתירה אל האמת ולהשגת ישועה. אני עדיין לא יודע אם אני יכול לחתור אל האמת, אם אני אדם שחותר אל האמת. עדיין אין לי דעה ברורה לגבי הנתיב הזה להשגת ישועה. להפך, יש לי נתיב ברור מאוד לחתירה אל האידאלים והרצונות הארציים שלי, ותוכנית ואסטרטגיה ברורות מאוד". אם זה המצב, אז אתה יכול לוותר על נתיב החתירה אל האמת וביצוע חובותיך כדי לממש את האידאלים והרצונות שלך. מובן שאם אתה לא בטוח אם לחתור אל האידאלים והרצונות שלך או אל האמת, אני ממליץ לך להישאר רגוע לתקופה מסוימת. אולי תישאר עוד שנה או שנתיים בבית האל: ככל שתאכל ותשתה יותר את דברי האל, תחווה יותר סביבות שונות, ותתבגר בהשקפתך ובגישתך כלפי דברים, מצב רוחך ומצבך ישתפרו, וזה ללא ספק יהווה ברכה עצומה עבורך. אולי לאחר כמה שנים תוכל להבין כמה אמיתות, ולהשיג תובנה מעמיקה לגבי העולם והאנושות. אז תוכל לוותר לחלוטין על האידאלים והרצונות שלך, לנהות מרצונך אחר האל לשארית חייך ולקבל את תזמוריו. לא משנה כמה גדולים יהיו הקשיים שתתמודד איתם בבית האל, תוכל להתמיד במילוי חובותיך ובביצוע שליחותך. והכי חשוב, תהיה לך החלטה נחושה ואיתנה לוותר על האידאלים והרצונות הקודמים שלך, מה שיאפשר לך לחתור אל האמת בצורה מבוססת וללא היסוס. עם זאת, אם אינך בטוח כעת, ואתה רוצה להעריך מחדש בעוד שנה או שנתיים אם אתה יכול לחתור אל האמת, בית האל לא יכפה זאת עליך, או יאמר: "אתה מפוזר ולא יציב." לאחר שנה או שנתיים, ככל שתקרא יותר את דברי האל, תקשיב ליותר דרשות, תבין קצת מהאמת, והאנושיות שלך תתבגר, ההשקפה שלך על דברים, הגישה שלך לחיים, והשקפת העולם שלך ישתנו. הבחירות שלך יהיו אז מדויקות מעט יותר מכפי שהן כעת, או, אם נשתמש במילים של הכופרים, אז אתה תדע מה אתה עצמך צריך, איזה נתיב אתה מוכרח לבחור, ואיזה סוג אדם עליך להיות. זהו היבט אחד. נניח שאין לך עניין אמיתי באמונה באל וקיבלת את הבשורה רק מתוך כבוד או נימוס כאשר ההורים שלך או עמיתיך הציגו אותה בפניך; אתה משתתף בכינוסים ומבצע חובות בבית האל בחוסר רצון, וחושב שהאחים והאחיות בכנסייה הם לא רעים, ולכל הפחות, הם לא מציקים לאנשים, ובית האל הוא מקום הגיוני, שבו הסמכות נתונה לאמת, ושבו אנשים אינם חשופים לדיכוי או להצקות של אחרים, ואתה מרגיש שבית האל טוב יותר מעולם הכופרים; אבל מעולם לא נטשת ולא שינית את האידאלים והרצונות שלך, אלא להפך, האידאלים והרצונות הקודמים הללו התחזקו והתבהרו יותר במעמקי ליבך, דעתך ורוחך; וכשהם נעשים יותר בולטים, אתה מגלה שכאשר מדובר באמונה באל, האמת שאותה משתפים, כמו גם המילים, הפעולות ואורח החיים היומיומיים, וכו', הופכים יותר ויותר משעממים ויבשים; אתה מרגיש אי נוחות, והחתירה לאמת אינה באה בחשבון, אין לך עניין כלשהו בחתירה אל האמת, ואין לך דעות חיוביות בראשך לגבי ההליכה בנתיב הנכון בחיים, איך להתנהל נכון, או איזה דברים מהווים דברים חיוביים; אם אתה אדם כזה, אז אני אומר לך, מהר ולך לחתור אל האידאלים והרצונות שלך! יש לך מקום בעולם הזה, מקום בתוך הזרמים המורכבים והכאוטיים של הרוע. אתה תגשים ללא ספק את האידאלים והרצונות שלך כפי שקיווית ותשיג את הדברים שאתה רוצה. בית האל אינו מקום מתאים לשהייה עבורך, הוא לא המקום האידאלי עבורך, ובוודאי שאינך רוצה ללכת בנתיב החתירה אל האמת, והוא לחלוטין לא מה שאתה צריך. נצל את הרגע, בעוד האידאלים והרצונות שלך מתעצבים, ובעודך צעיר ועדיין יש לך את האנרגיה או המשאבים לשאוף למשהו בעולם. מהר ועזוב את בית האל, לך והגשם את האידאלים והרצונות שלך. בית האל לא יעצור אותך. אל תחכה ליום שבו תאבד תקווה לקבל ברכות ולא יהיה לך מה לומר לגבי העדות החווייתית שלך, כאשר לא תסיים את ביצוע חובותיך כראוי ולבסוף תתעורר בגיל חמישים, שישים, שבעים או שמונים ותרצה לחתור אל האמת – אז זה יהיה מאוחר מדי. אם אתה לא רוצה להישאר בבית האל, אז אתה תפקיר את עצמך לחורבן. אנשים כמוך לא צריכים לפעול נגד רצונם ולוותר על הרדיפות, האידאלים והרצונות שלהם. מכיוון שההנחה שלי בדיון לגבי ויתור על החתירות, האידאלים והרצונות של אנשים היא שאתה אדם החותר אל האמת או, אף שעדיין לא התחלת לחתור אל האמת, קבעת בלבך להיות אדם שחותר אל האמת, ואתה לא תעזוב את בית האל בין אם תשיג ישועה ובין אם לאו, בין אם תחיה או תמות. אני פונה לאנשים כאלה. כמובן שאני צריך להוסיף הסתייגות: כפי ששיתפתי היום על הנושא של "ויתור על החתירות, האידאלים והרצונות של אנשים", שיתוף זה מבוסס על ההנחה שאנשים מוכנים לחתור אל האמת ולהשיג ישועה. שיתוף זה מכוון ספציפית לאנשים שמוכנים לחתור אל האמת ולהשיג ישועה. מלבד אלה, מי שלא עוסק בנתיב, בכיוון, בנכונות או בנחישות לחתור אל האמת ולהשיג ישועה, אין צורך שיקשיב לנושא של היום. זוהי ההסתייגות שהוספתי; היא הכרחית, הלא כן? (כן.) אנחנו מעניקים לאנשים חופש, אנחנו לא מכריחים אף אחד. כל עקרון-אמת, כל הוראה, תמיכה, סיוע או עזרה ניתנים לאנשים על בסיס רציונליות ובתנאי שהם רוצים בכך. אם אתה לא רוצה להקשיב, אתה יכול לסתום את אוזניך ולא להקשיב ולא לקבל זאת, או שאתה יכול גם לעזוב – שתי האפשרויות מקובלות. לא כופים על איש לקבל את השיתוף של האמת בבית האל. האל מעניק לאנשים חופש ואינו מכריח אף אחד. אימרו לי, האם זה דבר טוב? (כן.) היש צורך להכריח אותם? (לא.) אין צורך בכפייה. האמת מביאה חיים, חיים נצחיים. אם אתה מוכן לקבל את האמת, ואתה מקבל אותה ומתמסר לה, אז היא תינתן לך. אם אתה לא מקבל אותה, אלא דוחה ומתנגד, אז לא תשיג אותה. בין שתשיג אותה ובין שלא, עליך לקבל את ההשלכות. האם זה לא נכון? (כן.)

הסיבה שאנחנו משתפים על הצורך לוותר על דברים מסוימים בזמן שאנו חותרים אל האמת היא שהחתירה אל האמת והשגת הישועה דומות להשתתפות במרתון. מתמודדים במרתון לא זקוקים לכוח פיזי יוצא דופן או כישורים ייחודיים, אך נדרשות מהם סיבולת והתמדה מסוימות, ונדרש מהם להחזיק באמונה, כמו גם בנחישות להתמיד. מובן שבתהליך ההשתתפות במרתון, מלבד האלמנטים הרוחניים הללו, אנשים נדרשים גם לוותר בהדרגה על עומסים מסוימים כדי להגיע ליעדם בקלות רבה יותר, באופן חופשי יותר או באופן שמתאים יותר לרצונותיהם. המרתון, כספורט, לא מתעניין בדירוג המשתתפים המגיעים ליעדם; הוא מתעניין בביצועי הפרטים במהלך האירוע, בהתמדה, בסיבולת ובכל מה שהם עוברים בתהליך. האין זה כך? (כן.) בהקשר של אמונה באל, החתירה אל האמת ולבסוף ההגעה לישועה דומות למרתון; זהו תהליך ארוך מאד, ובמהלכו יש לוותר על הרבה דברים שאינם קשורים לחתירה אל האמת. הדברים האלה לא רק שאינם קשורים לאמת, אלא, חשוב מכך, הם יכולים גם להפריע לחתירתך אל האמת. משום כך, בתהליך הוויתור על הדברים הללו ובפתרונם, אין מנוס מכך שהאדם יחווה כאב מסוים, יוותר על דברים מסוימים, ויצטרך לקבל החלטות נכונות. החתירה אל האמת דורשת מאנשים לוותר על דברים רבים, מכיוון שדברים אלו סוטים מנתיב החתירה אל האמת ונוגדים את המטרות והכיוונים הנכונים של החיים שהאל מדריך את האנשים לעברם. כל דבר שנוגד את האמת ומונע מאדם לחתור אל האמת ולבחור בנתיב הנכון בחיים הוא דבר שלילי, שמיועד רק לחתירה אל תהילה ורווחים, או להשגת תוצאות כמו שפע של רכוש וכסף. נתיב זה של חתירה אל הגשמת האידאלים והרצונות האישיים מסתמך על יכולותיהם של האנשים, כמו גם על הידע שלהם, מחשבותיהם ודעותיהם המופרכות, הפילוסופיות השונות שלהם להתנהלות בעולם, וכן על השיטות, התחבולות והמזימות שלהם. ככל שאדם חותר אל האידאלים והרצונות האישיים שלו, כך הוא מתרחק מהאמת, מדברי האל ומהדרך הנכונה שהאל הצביע עליה עבורו. האידאלים והרצונות כביכול שנמצאים בלב האדם הם למעשה דברים ריקים, שאינם יכולים ללמד אותך איך להתנהל, איך לעבוד את האל ולהבין אותו, ואיך להתמסר לאל, לרצון האל ולריבון, בין שאר הדברים החיוביים מסוג זה. כאשר אתה חותר אל האידאלים והרצונות האישיים שלך, לא תזכה באף אחד מהדברים החיוביים ורבי הערך הללו שתואמים לאמת. כל נתיב חיים המכוון לעבר השאיפות, האידאלים והרצונות של אנשים, הוא בעל מטרה סופית, מהות וטבע זהים – הם כולם נוגדים את האמת. אולם נתיב החתירה אל האמת הוא שונה. הוא ינחה באופן נכון את נתיב החיים שלך – זהו ניסוח מעט כללי. במילים ספציפיות יותר, הנתיב יחשוף את מחשבותיך ודעותיך השגויות והמעוותות לגבי גישתך לאנשים, מאורעות ודברים שונים. בה בעת הוא יעניק לך ידע, ינחה אותך, יספק לך וילמד אותך מחשבות ודעות נכונות ומדויקות. מובן שהוא גם ילמד אותך אילו סוגי מחשבות ודעות עליך להחזיק כשאתה מתבונן באנשים ובדברים, מתנהל ופועל. נתיב זה של חתירה אל האמת מדריך אותך איך להתנהל, איך לחיות בגבולות האנושיות הרגילה ולהתנהג לפי עקרונות-האמת. לכל הפחות, עליך לא לרדת מתחת לרף המצפון וההיגיון – עליך לחיות ולהתנהג כבן אנוש. זאת ועוד, נתיב זה מלמד אותך בצורה יותר ספציפית על המחשבות, הדעות, הפרספקטיבות והעמדות שעליך להחזיק בהן כאשר אתה מתבונן בכל עניין שהוא ומבצע כל פעולה שהיא. המחשבות הנכונות, הדעות, הפרספקטיבות והעמדות הללו הן באותו הזמן גם הקריטריונים והעקרונות הנכונים להתנהלות ולפעולה שעל האדם לשמור עליהם. כאשר אדם משיג או נכנס למציאות של התייחסות אל אנשים ואל דברים, התנהלות ופעולה אך ורק על בסיס דברי האל, כשהאמת היא הקריטריון שלו, אותו אדם זכה לישועה. ברגע שאדם זוכה לישועה וזוכה באמת, נקודת המבט שלו על הדברים תשתנה לחלוטין, ותתאים באופן מושלם לדברי האל ולרצון האל. כשהאדם יגיע לשלב זה, הוא כבר לא ימרוד באל, והאל לא ייסר או ישפוט אותו יותר, וגם לא יתעב אותו. מכיוון שאדם זה כבר אינו אויב של האל, הוא כבר לא עומד בניגוד לאל, והאל באמת ובצדק הפך להיות היוצר של ברואיו. בני האדם חזרו להיות תחת ריבונותו של האל, והאל נהנה מהסגידה, מההתמסרות ומהיראה שעל האנשים להפגין כלפיו. כל דבר מגיע באופן טבעי למקומו הנכון. כל הדברים שהאל ברא נבראו עבור האנושות, והאנושות, בתורה, מנהלת את כל הדברים תחת ריבונותו של האל. כל הדברים מנוהלים על ידי האנושות, וכל דבר פועל לפי הכללים והחוקים שהאל קבע, והוא מתפתח ומתקדם בצורה מסודרת. האנושות נהנית מכל הדברים שברא האל, וכל הדברים קיימים בסדר ובארגון תחת ניהולה של האנושות. כל הדברים קיימים למען האנושות, והאנושות קיימת למען כל הדברים. כל זה כל כך הרמוני ומסודר, הכול נובע מריבונותו של האל והישועה של האנושות על ידי האל. זה באמת דבר נפלא. זוהי אחת המשמעויות העיקריות של ויתור על חתירות, אידיאלים ורצונות. אתה מבין, אף על פי שאתה מוותר על האידאלים והרצונות הזמניים שלך עכשיו, בסופו של דבר, מה שתרכוש הוא האמת, הוא החיים, והוא הדבר היקר ביותר. בהשוואה לאידאלים והרצונות חסרי הערך שאתה מוותר עליהם, יש להם ערך בל-ישוער, גדול אלפי ואפילו עשרות אלפי מונים. הם למעשה בלתי ניתנים להשוואה. האין זה כך? (כן.) מובן שצריך להבהיר דבר אחד: אנשים צריכים להבין שחתירה אל אידיאלים ורצונות לעולם לא תלמד אותך איך להתנהל. מיום שנולדת, הוריך אמרו לך: "עליך ללמוד לשקר, ללמוד להגן על עצמך, ולא לתת לאחרים להציק לך. כשמישהו מציק לך, עליך להיות חזק, לא להיות חלש, ולא לתת לאחרים לחשוב שקל להציק לך. יותר מזה, עליך לרכוש ידע ולחזק את עצמך, כדי שתוכל לעמוד איתן בחברה. עליך לחתור אל תהילה ורווח, נשים צריכות להיות עצמאיות, וגברים צריכים לשאת את משקל העולם על כתפיהם". מגיל צעיר מאוד, הוריך חינכו אותך בדרך זו כאילו הם מלמדים אותך איך להתנהל; אבל במציאות, הם התאמצו, עשו כל מה שיכלו, ואף נדמה שסיכנו את חייהם כדי לדחוף אותך לעולם הזה, לתוך הזרם הרע הזה, ולהשאיר אותך בור לגבי מה חיובי ומה שלילי, חסר יכולת להבחין בין צדק לרוע, בין דברים חיוביים לדברים שליליים. באותו הזמן, הוריך גם לימדו אותך: "עשה כל מה שצריך, אל תהיה יותר מדי מנומס עם אחרים. סובלנות לאחרים היא אכזריות לעצמך." חינכו אותך כך מאז התחלת להבין דברים, ולאחר מכן גם בבית הספר ובחברה, כולם לימדו אותך את אותם דברים. הם לא מלמדים אותך זאת על מנת שתתנהג כבן אדם, אלא כדי שתהפוך לשד, תשקר, תעשה רע ותאבד. רק לאחר שאתה מאמין באל אתה מבין שיש להתנהל כאדם ישר ולומר את האמת ואת העובדות. אתה אוזר אומץ ולבסוף מצליח לומר את האמת, אתה נצמד למצפונך ולגבולותיך המוסריים כדי לומר אותה פעם אחת, אבל החברה דוחה אותך, המשפחה מאשימה אותך, אפילו חבריך לועגים לך, ובסופו של דבר, מה קורה? אתה מקבל מכה קשה, אינך מסוגל לשאת זאת, ואינך יודע איך להתנהל יותר. אתה מרגיש שקשה מדי להתנהל כבן אדם, ושקל יותר להיות שד. פשוט תהיה שד ותלך עם הזרם הרע של החברה הזו – אף אחד לא יגיד כלום. אף אחד בכל האנושות לא מלמד אותך איך להתנהל. לאחר שאתה מאמין באל אתה שומע שכל מילה שהאל אומר וכל דבר שהאל עושה, מטרתם היא ללמד אותך איך להתנהל, איך לנהוג לפי האמת כך שתוכל להפוך לבן אדם אמיתי. רק בדברי האל תוכל למצוא את התשובה הנכונה לשאלה מהם חיים אנושיים אמיתיים. כתוצאה מכך, האופן שבו עליך להתייחס אל אנשים ואל דברים, להתנהל ולפעול חייב להיות אך ורק על בסיס דברי האל, כשהאמת היא הקריטריון שלך. זה מה שנקרא להתנהג כאדם. כאשר תבין את הבסיס להתנהלות לפי דברי האל, ותבין את עקרונות-האמת ותיכנס אליהם, אז תדע איך להתנהל ותהפוך לבן אדם אמיתי. זהו הבסיס להתנהלות עצמית, ורק חייו של אדם כזה הם בעלי ערך, רק הוא ראוי לחיות והוא לא צריך למות. לעומת זאת, אלו שמתנהגים כמו שדים, אותם גופות מהלכות בלבוש עור אדם, האנשים האלה לא ראויים לחיות. למה? מכיוון שכל מה שהאל ברא הוכן למען האנושות, למען יצירי הבריאה של האל, לא למען שדים. אם כן, מדוע האנשים האלה עדיין מסוגלים להישאר בחיים כיום? האם הם לא נהנים מהיתרונות של אותם אנשים שהאל התכוון להושיע? אלמלא עבודת הישועה של האל בשלב זה – שימוש בשדים ובשטנים כדי לתת שירות, וכך מתן אפשרות לאנשיו הנבחרים של האל להבחין בדברים שליליים ולראות את מהות השדים – האל היה כבר מזמן משמיד אותם, משום שהאנשים האלה אינם ראויים ליהנות מכל הדברים שהאל ברא, והם מבזבזים והורסים את הדברים שהאל עשה. כיצד לדעתך האל ירגיש כשהוא יראה את זה? האם הוא יהיה במצב רוח טוב? (לא.) לכן, האל רוצה בדחיפות להציל קבוצה של אנשים בעלי אנושיות רגילה שהם בני אדם אמיתיים, וללמד אותם איך להתנהל. כאשר אנשים אלו ישיגו את הישועה, יהיו ראויים לחיות ולא להישמד – אז תושלם העבודה הגדולה של האל. כלומר, ללא קשר לשאלה האם הדברים הללו נעשים מדויקים ונכונים לגמרי, כאשר חוקי הישרדותם, השקפתם על החיים, הנתיבים שהם בוחרים, כמו גם החתירות שלהם, והגישות שלהם כלפי האל, האמת, ודברים חיוביים, לפחות אינם מנוגדים לאמת, ובוודאי אינם מגיעים כדי פגיעה בצביון האל, כאשר האנשים הללו לא יושמדו, מכיוון שהם מסוגלים להתמסר לאל בצורה בסיסית – אז תושלם העבודה הגדולה של האל. מה המשמעות של השלמת העבודה הגדולה של האל? משמעות הדבר היא שאלה שאלוהים הושיע יכולים להתקיים לנצח, יכולים לחיות לנצח. בשפה אנושית, משמעות הדבר היא שלגזע האנושי יהיו יורשים, לאבות הקדמונים של בני האדם שנבראו על ידי האל יהיו יורשים, ויהיו בני אדם שיוכלו לנהל את כל הדברים. אז האל ירגיש בנוח, הוא ינוח, ולא יצטרך עוד להיות מודאג מדברים. כל הדברים פועלים לפי חוקים וכללים משלהם, שהאל כבר קבע, והאל אינו צריך להקדיש להם אף לא מחשבה, רעיון או פרויקט. כל הדברים קיימים במסגרת החוקים והכללים שלהם, ועל בני האדם רק לשמר ולנהל אותם. עם מין אנושי כזה, האם לדעתך האל עדיין יצטרך לדאוג? האם הוא עדיין יצטרך להיות עסוק? האל ינוח, וכשהוא ינוח, יגיע מועד הסיום של עבודתו הגדולה. מובן שזה יהיה גם זמן שבו האנושות תחגוג – כלומר, בני האדם ישיגו בסופו של דבר את הישועה על יסוד נתיב החתירה אל האמת, לא ימרדו עוד נגד האל, אלא יהיו מתואמים עם כוונותיו של האל. בני האדם יפלו בנחלתו של האל והם כבר לא יוכרחו לטעום את טעם המוות – בשלב הזה הם כבר זכו בגאולה. האם זה לא משהו שראוי לחגוג? (כן.) כעת, מכיוון שיהיו יתרונות עצומים כאלה, ואתה יודע שאלו הן כוונותיו של האל, האם לא כדאי לאנשים לוותר על האידאלים והחתירות הקטנים שבהם החזיקו בעבר? (כן.) זה הולם על פי כל קנה מידה. אם כן, מכיוון שזה הולם, האם לא כדאי לך לוותר? (כן.) בתיאוריה, כולם יודעים שהם צריכים לוותר, אבל איך עושים זאת באופן ספציפי? למעשה, זה פשוט למדי. משמעות הדבר היא שכבר לא תנקוט שום פעולה, ולא תשקיע מאמץ או תשלם מחיר למען האידאלים והרצונות שלך. אינך מאפשר להם עוד להעסיק את מחשבותיך ואינך מקריב עוד דבר למענם. במקום זאת, אתה פונה חזרה אל האל, מוותר על הרצונות והאידאלים האישיים שלך, מפסיק לחשוב עליהם באובססיביות, ואפילו מפסיק לחלום עליהם כשאתה חולם. במקום זאת, אתה משנה כיוון ונטייה בלבך, עקב בצד אגודל, לעבר נתיב החתירה אל האמת והשגת הישועה. יום אחר יום, כל דבר שאתה עושה, המחשבות, האנרגיה והמחיר שאתה משלם, כולם נעשים למען החתירה אל האמת והשגת הישועה – כך אתה מוותר בהדרגה.

האם שיתפתי היום באופן ברור ומובן על הנושא "שחרור החתירות, האידאלים והרצונות של אנשים"? האם אתה יודע איך לוותר? יש אנשים שאולי יגידו: "כבר התחלתי לוותר עוד לפני שהעלית את הנושא". אבל זה לא בהכרח נכון. למעשה, רק דרך תהליך החתירה אל האמת אנשים מבינים בהדרגה את הזרם הרע של העולם, וגם מבינים בהדרגה את נתיב החתירה אל תהילה ורווח שהכופרים בוחרים ומוותרים עליו. אם עדיין לא חתרת אל האמת, ואתה רק חושב בליבך על ויתור, זה בכלל לא אותו דבר כמו לוותר באמת. ההכנה לוויתור מצדך והוויתור האמיתי הם שני דברים נפרדים – עדיין יש הבדל. לכן, הדבר החשוב ביותר הוא להתחיל לחתור אל האמת, וזה לא צריך להשתנות בשום שלב – זהו הדבר החשוב ביותר. ברגע שמתחילים לחתור אל האמת, ויתור על האידאלים והרצונות הופך לקל יותר. אם אינך מקבל את האמת, אבל אומר "אני באמת רוצה לוותר על האידאלים והרצונות האלה, אני לא רוצה להיצבע במיכל הצביעה הענק או להיטחן במטחנת הבשר," ואם אתה עדיין רוצה לשרוד, אני אומר לך שזה לא אפשרי. אין שום דרך שתשרוד, אתה לא תשיג עסקה טובה כזאת. אם אינך רוצה לחתור אל האמת אך עדיין רוצה לוותר על האידאלים והרצונות שלך, זה בלתי אפשרי. כל האנשים הרגילים הם בעלי אידיאלים ורצונות, במיוחד אלה שיש להם כמה כשרונות או כישורים. איפה יש אדם שמאושר להיות בודד ומשלים עם זה שהוא חי חיים רגילים? אין אדם כזה בשום מקום. כל אחד רוצה להתבלט, להצליח, להיות בעל הילה מסוימת ולחיות חיים נוחים יותר. אם אתה רוצה לוותר על האידאלים והרצונות האישיים שלך, להשיג ישועה, ולחיות חיים משמעותיים, עליך לקבל את האמת, לחתור אל האמת ולהתמסר לעבודה של האל – כך תהיה לך תקווה. האזנה לדברי האל ונהייה אחריו היא הדרך היחידה. לכן, למרות כל השינויים לכאורה, דבר אחד נשאר זהה באופן מהותי – החתירה אל האמת. האין זה הנושא החשוב מכול? (כן.) בסדר, הבה נסיים את השיתוף של היום על הנושא. היו שלום!

17 בדצמבר 2022