ההבדל בין כהונת האל בהתגלמותו כבשר ודם לבין חובתו של האדם

עליכם להכיר את החזונות של עבודתו של אלוהים ולתפוס את הכיוון הכללי של עבודתו. זו היווכחות חיובית. ברגע שהתמחית באופן מדויק באמת של החזונות, ההיווכחות שלך תהיה מובטחת. אין זה משנה כיצד עבודתו של אלוהים תשתנה, אתה תישאר איתן בלבך, החזונות יהיו ברורים לך ויהיה יעד להיווכחות ולעיסוק שלך. בדרך זו, כל הניסיון והידע שבך ילכו ויעמיקו וייעשו מפורטים יותר. ברגע שתבין את התמונה הרחבה במלואה, לא תסבול מאובדן בחייך ולא תתעה בדרך. אם לא תכיר את שלבי העבודה האלה, אזי תסבול מאובדן על כל צעד ושעל, יידרשו לך יותר מכמה ימים לשנות את מהלך הדברים ולא תוכל לעלות על דרך הישר אפילו בתוך כמה שבועות. האם הדבר לא יגרום לעיכובים? דברים רבים עומדים בדרכם של היווכחות ונוהג חיוביים שעליכם להתמחות בהם. באשר לחזונות עבודתו של אלוהים, עליך לתפוס את הדברים הבאים: את החשיבות של עבודת הכיבוש של אלוהים, את הנתיב העתידי להפיכתך למושלם, מה יש להשיג באמצעות התנסות בניסיונות ובמצוקות, מהי החשיבות של השיפוט והייסורים, מהם העקרונות מאחורי עבודתה של רוח הקודש ומהם העקרונות מאחורי ההפיכה למושלם והכיבוש. כל אלה משתייכים לאמת של החזונות. השאר הם שלושת שלבי העבודה בעידן החוק, בעידן החסד ובעידן המלכות, כמו גם העדות העתידית. גם אלה הם האמת של החזונות והם הדבר היסודי ביותר וגם המכריע ביותר. כיום, עליכם להיווכח בדברים רבים כל כך ולהנהיגם וכיום יש יותר שכבות ויתר פירוט. אם אין לך כל ידע אודות אמיתות אלה, הדבר מוכיח שעדיין עליך להשיג היווכחות. לרוב, הידע של בני האדם על האמת שטחי מדי. הם אינם מסוגלים ליישם בפועל אמיתות בסיסיות מסוימות ואינם יודעים לטפל אפילו בעניינים של מה בכך. הסיבה לכך שבני האדם אינם מסוגלים ליישם בפועל את האמת היא שטבעם מרדני והידע שלהם על העבודה של ימינו שטחי וחד-צדדי מדי. לפיכך, אין זו משימה קלה לבני אדם להפוך למושלמים. אתה יותר מדי מרדני ואתה משמר יותר מדי מהעצמי הישן שלך. אינך מסוגל להתייצב לצד האמת ואינך מסוגל ליישם בפועל אפילו את האמיתות הברורות מאליהן. לא ניתן להושיע אנשים כאלה והם אלה שלא נכבשו. אם להיווכחות שלך אין פירוט ואין יעדים, אזי הצמיחה תגיע אליך באיטיות. אם אין בהיווכחות שלך אפילו טיפת מציאות, אזי העיסוק שלך יהיה לשווא. אם אינך מודע למהות האמת, אזי תיוותר ללא שינוי. צמיחה בחייו של אדם ושינויים בטבעו יושגו על ידי היווכחות במציאות, ויתרה מכך, על ידי היווכחות בחוויות מפורטות. אם יש לך חוויות מפורטות רבות במהלך היווכחותך ויש לך הרבה ידע והיווכחות בפועל, אזי טבעך ישתנה במהירות. גם אם נכון לעכשיו הנוהג אינו ברור לך לחלוטין, עליך לכל הפחות להבין בבירור את החזונות של עבודת האל. אלמלא כן, לא תהיה כשיר להיווכחות. ההיווכחות אפשרית רק כאשר אתה ניחן בידע אודות האמת. רק אם רוח הקודש תעניק לך נאורות בחוויה שלך, תזכה בהבנה מעמיקה יותר של האמת ובהיווכחות מעמיקה יותר. אתם חייבים להכיר את עבודת האל.

בראשית, לאחר בריאת האנושות, היו אלה בני ישראל ששימשו כבסיס לעבודתו של אלוהים. ארץ ישראל כולה הייתה הבסיס לעבודתו של יהוה עלי אדמות. עבודתו של יהוה הייתה להנהיג את האדם ולרעותו ישירות על ידי קביעת החוקים, כדי שהאדם יוכל לחיות חיים רגילים ולעבוד את יהוה בצורה רגילה על פני האדמה. בעידן החוק, האדם לא היה יכול לראות את אלוהים או לגעת בו. מאחר שכל מה שאלוהים עשה נועד להדריך את בני האדם הראשונים שהשטן השחיתם, ללמד אותם ולרעות אותם, דבריו כללו אך ורק חוקים, תקנונים ונורמות התנהגות אנושית, והם לא העניקו לבני האדם את אמיתות החיים. תחת הנהגתו של אלוהים, בני ישראל לא הושחתו עמוקות בידי השטן. עבודת החוק של אלוהים הייתה רק השלב הראשוני בעבודת הישועה, רק תחילתה של עבודת הישועה, ולמעשה לא היה לה שום קשר לשינויים בטבע חייו של האדם. לכן, בראשיתה של עבודת הישועה, לא היה לאלוהים צורך לעטות על עצמו בשר כדי לעבוד בישראל. זו הסיבה לכך שהוא היה זקוק למדיום – לכלי - שבאמצעותו הוא יבוא במגע עם האדם. לפיכך, קמו מקרב היצירים שנבראו כאלה שדיברו ועבדו בשם יהוה, ובאופן זה באו בני האדם והנביאים לעבוד בקרב האנושות. בני האדם עבדו בקרב האנושות בשם יהוה. פירושו של הכינוי "בני אדם" שיהוה נתן להם הוא שאנשים כאלה חוקקו את החוקים בשם יהוה. הם שימשו גם ככוהנים בעם ישראל, כוהנים שיהוה השגיח והגן עליהם ושרוחו של יהוה עבדה בהם. הם היו מנהיגי העם ושירתו ישירות את יהוה. תפקידם של הנביאים, לעומת זאת, היה לשאת דברים בשם יהוה לעמי כל הארצות והשבטים. הם גם ניבאו את עבודתו של יהוה. בין אם היו אלה בני האדם או הנביאים, כולם רוממו על ידי רוחו של יהוה עצמו ועבודתו של יהוה הייתה טבועה בהם. הם היו אלה מקרב העם שייצגו ישירות את יהוה. הם עשו את עבודתם רק משום שיהוה רומם אותם ולא משום שהם היו הבשר והדם שרוח הקודש עצמה התגלמה בהם. לכן, אף על פי שהם היו דומים בדבריהם ובעבודתם בשם אלוהים, בני האדם והנביאים האלה בעידן החוק לא היו הבשר והדם של אלוהים בהתגלמותו. עבודתו של אלוהים בעידן החסד ובשלב האחרון הייתה הפוכה לגמרי, שכן הן עבודת הישועה והן המשפט של האדם נעשו על ידי אלוהים עצמו בהתגלמותו כבשר ודם, לכן פשוט לא היה צורך לרומם שוב את הנביאים ואת בני האדם כדי שיעבדו בשם של אלוהים. בעיני האדם, אין הבדלים מהותיים בין המהות לבין השיטה של עבודתם. מסיבה זו, אנשים מתבלבלים כל הזמן בין עבודתו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם לבין העבודה של הנביאים ובני האדם. הופעתו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם הייתה בעיקרה זהה לזו של הנביאים ובני האדם, ואלוהים בהתגלמותו כבשר ודם היה רגיל ואמיתי עוד יותר מאשר הנביאים. לפיכך, האדם אינו מסוגל להבחין ביניהם. האדם מתמקד אך ורק בהופעה החיצונית, ואינו מודע כלל לכך שלמרות ששני אלה דומים בעבודתם ובדיבורם, ישנו הבדל מהותי ביניהם. מאחר שיכולת האבחנה של האדם דלה מדי, הוא אינו מסוגל להבחין בין נושאים פשוטים, ועל אחת כמה וכמה בין נושאים מורכבים כל כך. כאשר הנביאים ואותם אנשים ששימשו את רוח הקודש דיברו ועבדו, הדבר נעשה כדי למלא את חובותיו של האדם, כדי למלא את תפקידו של יציר נברא, וזו הייתה חובתו של האדם. לעומת זאת, דבריו ועבודתו של אלוהים בהתגלמותו נועדו להוציא לפועל את כהונתו. למרות שצורתו החיצונית של אלוהים הייתה כשל יציר נברא, עבודתו לא נועדה למילוי תפקידו אלא להוציא לפועל את כהונתו. המונח "חובה" מתייחס ליצירים נבראים, ואילו "כהונה" מתייחס לבשרו של אלוהים בהתגלמותו. ישנו הבדל מהותי בין שני המונחים. לא ניתן להחליף ביניהם. עבודת האדם היא רק למלא את חובתו ואילו עבודת האל היא לנהל ולהוציא לפועל את כהונתו. לכן, אף על פי ששליחים רבים שימשו את רוח הקודש ונביאים רבים נמלאו באל, עבודתם ודבריהם היו רק כדי למלא את חובתם כיצירים נבראים. הנבואות שלהם אולי חרגו מדרך החיים שאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם דיבר עליה, והאנושיות שלהם אולי אף התעלתה על זו של אלוהים בהתגלמותו, אבל הם עדיין מילאו את חובתם ולא הוציאו לפועל כהונה. חובתו של האדם מתייחסת לתפקיד של האדם. זה מה שהאדם מסוגל להשיג. לעומת זאת, הכהונה שאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם מבצע קשורה לניהול שלו, וזה דבר שהאדם אינו מסוגל להשיגו. בין אם אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם מדבר, עובד או מחולל מופתים, הוא עושה עבודה גדולה במסגרת הניהול שלו, ועבודה כזו לא יכולה להיעשות במקומו על ידי האדם. עבודת האדם היא רק למלא את חובתו כיציר נברא בשלב נתון של עבודת הניהול של אלוהים. ללא הניהול של אלוהים, דהיינו, אילו כהונתו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם הייתה אובדת, אזי חובתו של היציר הנברא הייתה אובדת גם כן. עבודתו של אלוהים בביצוע כהונתו היא לנהל את האדם, ואילו מילוי חובתו של האדם הוא מילוי מחויבות שלו לעמידה בדרישות של הבורא ובשום אופן לא ניתן להתייחס לכך כאל הוצאה לפועל של כהונה. עבור מהותו האינהרנטית של אלוהים - עבור רוחו -עבודת האל היא הניהול שלו. אולם עבור אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם, אשר לובש צורה חיצונית של יציר נברא, עבודתו היא הוצאה לפועל של כהונתו. כל עבודה שהיא שאלוהים עושה נועדה להוציא לפועל את כהונתו. האדם יכול רק לעשות כמיטב יכולתו במסגרת הניהול של אלוהים ובהדרכתו של אלוהים.

מילוי חובתו של האדם הוא, למעשה, הגשמת כל מה שטבוע באדם, דהיינו, מה שהאדם מסוגל לעשות. או-אז, חובתו מולאה. חסרונותיו של האדם במהלך שירותו הולכים ומתמעטים אט אט ככל שניסיונו גובר ותוך כדי תהליך השיפוט שהוא עובר. הם אינם מעכבים את חובתו של האדם או משפיעים עליה. אלה שמפסיקים לשרת או מוותרים ונסוגים מחשש שמא יהיו פגמים בשירות שלהם הם הפחדנים ביותר. אם אנשים אינם יכולים להביע את מה שעליהם להביע במהלך השירות או להשיג את מה שבאפשרותם להשיג מטבעם ובמקום זאת הם משתטים ומתפקדים כלאחר יד, אזי הם איבדו את התפקיד שנועד ליצירים נבראים. אנשים כאלה מכונים "בינוניים". הם אשפה חסרת תועלת. כיצד ניתן כלל לכנות אנשים כאלה 'יצירים נבראים'? האין הם ישויות מושחתות שמאירות כלפי חוץ אולם פנימיותן רקובה? אם אדם מכנה את עצמו אלוהים אולם אינו מסוגל לבטא את הישות של האלוהות, לעשות את עבודתו של אלוהים עצמו או לייצג את אלוהים, אזי אין ספק שהוא אינו אלוהים, משום שהוא לא קורץ מהחומר של אלוהים ואין בתוכו את מה שאלוהים מטבעו יכול להשיג. אם האדם מאבד את מה שמטבעו הוא יכול להשיג, אזי אין הוא יכול עוד להיחשב כאדם ואין הוא ראוי להתייצב כיציר נברא או לבוא בפני האלוהים ולשרת אותו. יתר על כן, הוא אינו ראוי לקבל את החסד של אלוהים ואינו ראוי לכך שאלוהים ישגיח עליו, יגונן עליו ויהפוך אותו למושלם. רבים שאיבדו את האמון באלוהים ממשיכים ומאבדים גם את חסדו של אלוהים. לא רק שהם אינם בזים למעשיהם השגויים, בחוצפתם הם מפיצים את הרעיון שדרכו של אלוהים אינה נכונה, והמרדניים אף מכחישים את קיומו של האל. כיצד אנשים כאלה, המלאים במרדנות כזו, יכולים להיות זכאים ליהנות מחסדי האל? אלה שאינם ממלאים את חובתם הם מרדניים מאוד כלפי אלוהים והם חבים לו רבות, ובכל זאת הם מפנים עורף ומגדפים ואומרים שאלוהים טועה. איך אדם כזה יכול להיות ראוי להיעשות מושלם? האין הדבר מבשר על כך שהם יושמדו וייענשו? אנשים שאינם ממלאים את חובתם בפני אלוהים כבר אשמים בפשע הנבזי ביותר, שאפילו מוות הוא עונש לא מספיק בגינו, ועדיין יש להם את החוצפה להתווכח עם אלוהים ולהשוות את עצמם אליו. מה הטעם בהפיכת אנשים כאלה למושלמים? כאשר אנשים אינם מצליחים למלא את חובתם ,עליהם לחוש אשמה ומחויבות. עליהם לבוז לחולשתם ולהיותם חסרי תועלת, למרדנותם ולשחיתות שלהם, ויתרה מכך, עליהם להקדיש את חייהם לאלוהים. רק אז הם יהיו יצירים נבראים שאוהבים את אלוהים באמת ובתמים ורק אנשים כאלה ראויים ליהנות מברכותיו ומהבטחתו של אלוהים ולהפוך למושלמים על-ידיו. ומה עם רובכם? כיצד אתם מתייחסים לאלוהים שחי ביניכם? כיצד מילאתם את חובתכם בפניו? האם עשיתם את כל מה שהתבקשתם לעשות, אפילו במחיר חייכם? מה הקרבתם? האם לא קיבלתם ממני הרבה? האם אתם מסוגלים להבחין? עד כמה אתם נאמנים לי? כיצד שירתם אותי? ומה עם כל מה שהענקתי לכם ועשיתי למענכם? האם הבנתם את כל זה? האם כולכם שפטתם והשוויתם זאת במעט המצפון שיש בכם? למי יכולים דבריכם ומעשיכם להיות ראויים? הייתכן שקרבן זעיר שכזה שלכם ראוי לכל מה שהענקתי לכם? אין לי ברירה אחרת והקדשתי עצמי לכם בכל לבי, ולמרות זאת אתם צופנים כוונות מרושעות ואינכם מתייחסים אליי בלב שלם. זהו ההיקף של חובתכם והתפקיד היחידי שלכם. האין זה כך? האם אינכם יודעים שכשלתם לחלוטין במילוי חובתו של יציר נברא? כיצד תוכלו להיחשב כיצירים נבראים? האין זה ברור לכם מה אתם מביעים ומביאים לידי ביטוי? כשלתם במילוי חובתכם, אך אתם מבקשים לזכות בסובלנות של אלוהים ובחסדו השופע. חסד כזה לא הוכן עבור אנשים חסרי ערך ושפלים כמותכם, אלא עבור אלה שאינם מבקשים דבר ומקריבים בשמחה. אנשים כמותכם, בינוניים כמותכם, אינם ראויים כלל ליהנות מחסדי שמים. רק קשיים ועונשים בלתי פוסקים ילוו את ימיכם! אם אינכם מסוגלים להיות נאמנים לי, גורלכם יהיה סבל. אם אינכם מסוגלים לשאת באחריות כלפי דבריי ועבודתי, סופכם יהיה ענישה. כל החסד, הברכות וחיי המלכות הנפלאים לא יחולו עליכם. זה הסוף שאתם ראויים לו ואלו ההשלכות של מעשיכם! לא די בכך שהנבערים והשחצנים אינם עושים כמיטב יכולתם ואינם ממלאים את חובתם, הם מושיטים את ידיהם לקבל חסד, כאילו שהם ראויים למה שהם מבקשים. ואם הם אינם מצליחים לזכות במבוקשם, הם נעשים חסרי אמונה עוד יותר. כיצד אנשים כאלה יכולים להיחשב הגיוניים? איכותכם ירודה ואתם משוללי היגיון, אינכם מסוגלים כלל למלא את החובה שעליכם למלא במהלך עבודת הניהול. ערככם כבר הידרדר לגמרי. חוסר יכולתכם לגמול לי על שהפגנתי כלפיכם חסד שכזה הוא כבר מעשה של מרדנות קיצונית שדי בו כדי להרשיע אתכם ולהדגים את פחדנותכם, את אי-כשירותכם, את שפלותכם ואת היותכם בלתי ראויים. באיזו זכות אתם ממשיכים בהושטת הידיים שלכם? המעשים השגויים והכישלונות שלכם הם שאינכם מסוגלים לסייע ולו במעט לעבודתי, שאינכם מסוגלים להיות נאמנים ושאינכם מסוגלים לשאת עדות עליי, ובכל זאת אתם תוקפים אותי, אומרים דברי שקר אודותיי ומתלוננים שאינני צודק. האם זה מה שנאמנותכם מכילה? האם זה מה שאהבתכם מכילה? איזו עבודה אחרת אתם יכולים לעשות מעבר לכך? כיצד תרמתם לכל העבודה שנעשתה? כמה השקעתם ?כבר גיליתי סובלנות רבה בכך שלא האשמתי אתכם, אבל אתם משמיעים תירוצים באוזניי בחוסר בושה ומתלוננים עליי מאחורי גבי. האם יש בכם אפילו שמץ אנושיות? על אף שחובתו של האדם חקוקה במוחו של האדם ובתפיסותיו, עליך למלא את חובתך ולהפגין את נאמנותך. הטומאות בעבודתו של האדם נובעות מאיכותו, אולם אם האדם אינו ממלא את חובתו, הדבר מעיד על מרדנותו. אין כל מתאם בין חובת האדם לבין היותו מבורך או מקולל. חובה היא הדבר שעל האדם לעשותו. זהו הייעוד שניתן לו משמיים והוא אינו אמור להיות תלוי בתמורה, בתנאים או בסיבות. רק אז הוא ממלא את חובתו. להיות מבורך פירושו כאשר אדם מובא לידי שלמות ונהנה מברכות האל לאחר שחווה שיפוט. להיות מקולל פירושו כאשר טבעו של אדם אינו משתנה לאחר שהוא חווה ייסורים ושיפוט, כאשר הוא אינו חווה את הפיכתו למושלם אלא נענש. אולם בין אם הם מבורכים או מקוללים, על יצירים נבראים למלא את חובתם, לעשות את מה שעליהם לעשות ואת מה שביכולתם לעשות. זה המינימום שאדם ירא אלוהים צריך לעשות. אל לך למלא את חובתך רק כדי לזכות בברכה ואל לך לסרב לפעול מחשש שתקולל. אומר לכם רק את הדבר הזה: מילוי חובתו של האדם הוא מה שעליו לעשות ואם הוא אינו מסוגל למלא את חובתו, אזי זו המרדנות שלו. באמצעות התהליך של מילוי החובה, האדם משתנה בהדרגה ובאמצעות תהליך זה הוא מפגין את נאמנותו. לפיכך, ככל שתהיה מסוגל יותר למלא את חובתך, כך תקבל יותר אמת וכך הביטוי שלך ייעשה אמיתי יותר. מי שרק ממלא את חובתו כלאחר יד ואינו מחפש את האמת יסולק בסופו של דבר, שכן אנשים כאלה אינם ממלאים את חובתם בהנהגת האמת ואינם מנהיגים את האמת במילוי חובתם. הם אלה שנותרים ללא שינוי והם יקוללו. לא רק שהביטויים שלהם אינם טהורים, אלא שכל מה שהם מבטאים מרושע.

בעידן החסד ישוע דיבר גם מילים רבות ועשה עבודה רבה. במה הוא היה שונה מישעיהו? במה הוא היה שונה מדניאל? האם הוא היה נביא? מדוע נאמר שהוא המשיח? מהם ההבדלים ביניהם? כולם היו גברים שדיברו מילים, ודבריהם נראו לאדם פחות או יותר זהים. כולם דיברו מילים ועשו עבודה. נביאי הברית הישנה דיברו נבואות וישוע יכול היה לעשות זאת גם כן. מדוע זה כך? ההבחנה כאן מבוססת על אופי העבודה. על מנת להבין עניין זה, אל תשקול את האופי של הבשר וגם אל תשקול את העומק או השטחיות של דבריהם. עליך תמיד לשקול תחילה את עבודתם ואת ההשפעות שעבודתם משיגה באדם. הנבואות שדיברו הנביאים באותה תקופה לא סיפקו את חיי האדם, וההשראות שקיבלו ישעיהו ודניאל ודומיהם היו נבואות בלבד ולא דרך החיים. אלמלא ההתגלות הישירה של יהוה, איש מהם לא היה יכול לעשות את העבודה ההיא, שאינה אפשרית עבור בני תמותה. גם ישוע דיבר מילים רבות, אבל מילים אלו היו דרך החיים שממנה האדם היה יכול למצוא דרך ליישם בפועל. כלומר, ראשית, ישוע היה מסוגל לספק את חיי האדם, שכן ישוע הוא החיים. שנית, הוא היה מסוגל להפוך על פניהן את הסטיות של האדם. שלישית, עבודתו יכלה להמשיך את עבודתו של יהוה על מנת להמשיך את העידן. רביעית, הוא היה מסוגל להבין את הצרכים שבתוך האדם ולהבין מה חסר לאדם. חמישית, הוא היה מסוגל לפתוח עידן חדש ולסיים את הישן. לכן ישוע נקרא אלוהים והמשיח. הוא שונה לא רק מישעיהו, אלא גם מכל שאר הנביאים. קחו את ישעיהו כהשוואה לעבודת הנביאים. ראשית, הוא לא היה מסוגל לספק את חיי האדם. שנית, הוא לא היה מסוגל לפתוח עידן חדש. הוא פעל תחת הנהגתו של יהוה ולא כדי לפתוח עידן חדש. שלישית, הדברים שהוא דיבר היו נשגבים מבינתו. הוא קיבל גילויים ישירות מרוח האל והאחרים לא הבינו אותם, אפילו כשהאזינו להם. די בכמה דברים אלה כדי להוכיח שדבריו היו נבואות ותו לא, לא יותר מאשר היבט אחד של עבודה שנעשה במקום יהוה. אולם, הוא לא היה מסוגל לייצג לחלוטין את יהוה. הוא היה משרתו של יהוה, מכשיר בעבודתו של יהוה. הוא עשה עבודה רק בעידן החוק ובמסגרת עבודתו של יהוה. הוא לא עבד מעבר לעידן החוק. לעומת זאת, עבודתו של ישוע שונה. הוא התעלה מעבר למסגרת עבודתו של יהוה. הוא עבד כאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם ועבר צליבה על מנת לגאול את האנושות כולה. כלומר, הוא עשה עבודה חדשה מחוץ לעבודה שעשה יהוה. זו הייתה תחילתו של עידן חדש. בנוסף, ישוע היה מסוגל לדבר על מה שהאדם לא היה יכול להשיג. עבודתו הייתה בתוך הניהול של אלוהים וכללה את האנושות כולה. הוא לא עבד רק על בני אדם אחדים ועבודתו גם לא נועדה להוביל מספר מוגבל של בני אדם. באשר לאופן שבו אלוהים התגלם כאדם, כיצד רוח האל העניקה גילויים באותה תקופה וכיצד רוח האל נחה על האדם כדי לעשות עבודה - אלה עניינים שהאדם אינו יכול לראותם או לגעת בהם. אין זה אפשרי כלל שהאמיתות הללו יהוו הוכחה לכך שהוא אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם. לפיכך, ניתן לבצע אבחנות רק מתוך דבריו ועבודתו של האל המוחשיים לאדם. רק זה אמיתי. זאת משום שענייני הרוח אינם גלויים לעיניך ורק אלוהים עצמו מבין אותם לאשורם, ואפילו התגלמותו של אלוהים כבשר ודם אינה יודעת הכול. אתה רק יכול לאמת אם הוא אלוהים על-פי העבודה שהוא עשה. מעבודתו של אלוהים ניתן לראות, ראשית, שהוא מסוגל לפתוח עידן חדש. שנית, שאלוהים מסוגל לספק את חיי האדם ולהראות לאדם את הדרך לצעוד בה. די בכך כדי לקבוע שהוא אלוהים עצמו. העבודה שהוא עושה יכולה, לכל הפחות, לייצג באופן מלא את רוח האל, ומעבודה כזו ניתן לראות שרוח האל שורה בו. מכיוון שהעבודה שנעשתה על ידי אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם הייתה בעיקר להתחיל עידן חדש, להוביל עבודה חדשה ולפתוח תחום חדש, די באלה כדי לקבוע שהוא אלוהים עצמו. לפיכך, זה מה שמבדיל בינו לבין ישעיהו, דניאל ושאר הנביאים הגדולים. ישעיהו, דניאל והאחרים באו כולם ממעמד של גברים משכילים ובני תרבות. הם היו גברים יוצאי דופן תחת הנהגתו של יהוה. גם בשרו של אלוהים בהתגלמותו היה בקיא ולא חסר לו היגיון, אולם אנושיותו הייתה רגילה ביותר. הוא היה אדם רגיל ולא ניתן היה להבחין אצלו בעין בלתי מזוינת באנושיות מיוחדת כלשהי או לגלות באנושיותו דבר מה שאינו כשל האחרים. הוא כלל לא היה על-טבעי או ייחודי והוא לא היה בעל השכלה גבוהה, ידע או תיאוריה כלשהם. החיים שעליהם הוא דיבר והנתיב שהוא הוביל לא הושגו באמצעות תיאוריה, ידע, ניסיון חיים או חינוך מהבית, אלא הם היו העבודה הישירה של רוח האל, שהיא עבודת ההתגלמות בבשר. מאחר שלאדם יש תפיסות גדולות אודות אלוהים, ובדיוק משום שתפיסות אלה מורכבות מיותר מדי רכיבים מעורפלים ועל-טבעיים, אזי, בעיני האדם, אל רגיל עם חולשות אנושיות שאינו יכול לחולל אותות ומופתים לבטח איננו אלוהים. האין אלה התפיסות השגויות של האדם? לולא היה בשרו של אלוהים בהתגלמותו אדם רגיל, כיצד היה ניתן לומר שהוא הפך לבשר? להיות בשר פירושו להיות אדם פשוט ורגיל. לו אלוהים היה ישות נשגבה, אזי הוא לא היה הבשר. כדי להוכיח שהוא הבשר, אלוהים בהתגלמותו היה צריך להיות בעל בשר רגיל. זה פשוט נעשה כדי להשלים את החשיבות של ההתגלמות. אולם, כך לא קרה עם הנביאים ובני האדם. הם היו גברים מוכשרים שרוח הקודש השתמשה בהם. בעיני האנשים, האנושיות שלהם הייתה דגולה ביותר והם עשו מעשים רבים שהתעלו מעל לאנושיות רגילה. לכן, אנשים התייחסו אליהם כאל אלוהים. כעת, על כולכם להבין זאת בבירור, כי כל האנשים בעידני העבר התבלבלו בקלות בנושא זה. בנוסף, ההתגלמות היא הדבר המסתורי ביותר ואלוהים בהתגלמותו כבשר ודם הוא הדבר שהאדם מתקשה ביותר לקבל. דבריי תורמים לביצוע תפקידכם ולהבנתכם את המסתורין של ההתגלמות. כל זה קשור לניהול של אלוהים, לחזונות. הבנתכם זאת תועיל יותר לרכישת ידע אודות החזונות, כלומר אודות עבודת הניהול של אלוהים. באופן זה, גם תזכו בהבנה רבה של החובה שעל אנשים מסוגים שונים לבצע. למרות שמילים אלה אינן מראות לכם את הדרך ישירות, הן עדיין עוזרות מאוד להיווכחות שלכם, שכן בחייכם כיום יש חוסר רב בחזונות ודבר זה יהפוך למכשול משמעותי שימנע את ההיווכחות שלכם. אם לא הצלחתם להבין את הסוגיות הללו, לא תהיה שום מוטיבציה שתניע את ההיווכחות שלכם. וכיצד יכול עיסוק שכזה לאפשר לכם למלא את חובתכם בצורה הטובה ביותר?

קודם: רק מי שמכיר את אלוהים ואת עבודתו יכול לְרַצות את אלוהים

הבא: אלוהים הוא אדון הבריאה כולה

דברי אלוהים הם הבסיס לאמונתו של האדם. האם חשתם משבר אמונה, או שאתם צריכים להקשיב לקולו של אלוהים ולפתח אמונה אמיתית בו? האתר שלנו מציג את הדברים שרוח הקודש אומרת לכל הכנסיות, ואלה יסייעו לכם. אתם מוזמנים לשוחח עימנו בצ'ט ולהחליף רעיונות.

תוכן דומה

פרק 17

אמירותיי מהדהדות כרעם ומטילות אור לארבע כנפות תבל ולעולם כולו, ובעיצומם של הרעם והברק, האנושות מוכה אפיים ארצה. אף אדם לא עמד אי פעם איתן...

פרק 21

האדם נכשל לאורי ועומד איתן בזכות ישועתי. כשאני מביא ישועה לתבל כולה, האדם מנסה למצוא דרכים להיכנס אל זרם השיקום שלי, אך יש בני אדם רבים...

פרק 24

אני מטיל את ייסוריי על כל בני האדם, אך הם גם נותרים מרוחקים מכל בני האדם. כל חייו של כל אדם מלאים באהבה ושנאה כלפיי ואיש מעולם לא הכיר...

נוהג (8)

עדיין אינכם מבינים את ההיבטים השונים של האמת, ועדיין יש לא מעט שגיאות וסטיות בנוהג שלכם. בתחומים רבים אתם חיים לפי התפיסות והדמיונות שלכם,...

הגדרות

  • טקסט
  • ערכות נושא

צבעים אחידים

ערכות נושא

גופן

גודל גופן

מרווח בין שורות

מרווח בין שורות

רוחב דף

תוכן

חיפוש

  • חיפוש טקסט
  • חיפוש בספר זה