ישנם אנשים רבים, שאחרי שהם מבצעים את חובתם, מרגישים חסך, ושאין להם את מציאות האמת, ולכן הם תמיד דורשים מעצמם להקשיב לעוד דרשות, וממנהיגים ועובדים לערוך עוד מפגשים, כאילו רק זה יוכל להעניק להם היווכחות בחיים וצמיחה בחיים. אם הם עוברים תקופה מסוימת בלי להשתתף במפגש או בדרשה, הם מרגישים שלבם ריק ושומם, כאילו אין להם כלום בלבם, הם חשים שרק מפגשים ודרשות מדי יום ייתנו להם היווכחות בחיים, או יאפשרו להם לצמוח לבגרות רוחנית. למעשה, צורת חשיבה כזו אינה נכונה כלל. אלו שמאמינים באל ונוהים אחריו חייבים לבצע את חובתם – רק כך הם יכולים לצבור ניסיון חיים. אם אתה אומר שאתה מאמין באל בכנות, אבל אינך רוצה לבצע את חובתך, אז היכן הכנות באמונתך באל? אלו שמבצעים את חובתם בכנות הם אלו שיש להם אמונה. רק אלו שיש להם אמונה מעזים להקדיש את חייהם לאל, ומוכנים לוותר על הכל כדי להשקיע מעצמם למען האל. אנשים כאלה חווים את עבודת רוח הקודש כאשר הם מבצעים את חובתם; הם מוארים, ומונחים על ידי רוח הקודש, והיא מטילה עליהם משמעת. כל זה מייצר ניסיון חיים. כך, היווכחות בחיים מתחילה מביצוע החובה בצורה רשמית.

אם אנשים אדישים לביצוע חובתם, או שהם תמיד מבולבלים, איזה סוג של גישה זו, לדעתכם? האם זו לא סתם יציאה ידי חובה? האם זו הגישה שלכם כלפי חובתכם? האם זו בעיית איכות או בעיית צביון? הדבר צריך להיות ברור לכולכם. מדוע אנשים מבצעים את חובתם בצורה שטחית? מדוע הם לא נאמנים כשהם עושים דברים למען האל? האם יש להם בכלל היגיון או מצפון? אם יש לך מצפון והיגיון באמת, אז כאשר אתה עושה דברים, אתה תשקיע בהם מעט יותר מלבך, וגם מעט יותר חסד, אחריות והתחשבות, ותוכל להשקיע יותר מאמץ. כאשר תשקיע יותר מאמץ, תוצאות החובות שתבצע ישתפרו. התוצאות שלך יהיו טובות יותר, וזה יספק גם אנשים אחרים וגם את האל. אתה חייב להשקיע בזה את הלב! אתה לא יכול להיות מבולבל, כאילו עבדת בעולם החילוני ורק הרווחת כסף על פי הזמן שהשקעת. אם יש לך גישה כזו, אתה בצרות. אתה ללא שום ספק לא יכול למלא את חובתך היטב. איזה סוג של אנושיות זו? האם לאנשים בלי מצפון יש אנושיות? אין להם. אם אתה אומר שיש לך אנושיות, ורוצה ליישם בפועל את האמת ולמלא את חובתך היטב, עלייך להשקיע יותר מאמץ בחובתך, ולהשקיע בה יותר את ליבך. אתם אומרים שיש לכם יש מצפון, אבל אתם אף פעם לא מבצעים את חובתכם מכל הלב. האם המצפון שלכם משפיע? לבכם חייב להיות במקום הנכון. אתם צריכים לחשוב על הדברים האלה לעיתים קרובות – ולהבין את כולם יציאת ידי חובה במילוי חובתך הינה בגדר איסור מוחלט. אם אתה תמיד יוצא ידי חובה בביצוע חובתך, אז אין לך דרך לבצע את חובתך כך שתעמוד ברף קביל. אם אתה רוצה לבצע את חובתך נאמנה, עליך קודם כל לתקן את הבעיה שלך של יציאת ידי חובה. עליך לנקוט צעדים לתקן את המצב ברגע ששמת לב אליו. אם אתה מבולבל, אף פעם לא מצליח לשים לב לבעיות, תמיד יוצא ידי חובה, ועושה דברים בצורה שטחית, אז לא יהיה לך שום סיכוי למלא את חובתך. לכן, עליך תמיד להשקיע בחובתך. היה קשה מאוד לאנשים להשיג את ההזדמנות הזו! כאשר האל נותן להם הזדמנות, אך עדיין הם לא מבינים זאת, ההזדמנות הולכת לאיבוד – ואפילו אם לאחר מכן הם מייחלים למצוא הזדמנות זו שוב, ייתכן והיא לא תחזור. עבודת האל אינה מחכה לאיש, וכך גם הזדמנויות עבורו לבצע את חובתו. ישנם אנשים האומרים: "לא מילאתי את חובתי בעבר, אך כעת אני עדיין רוצה לבצע אותה. אני רק צריך לחזור ולנסות שוב." זה נהדר להיות נחוש כך, אך צריך להיות ברור לך כיצד למלא את חובתך, ועלייך לשאוף לאמת. רק אלו המבינים את האמת יכולים למלא את חובתם. אלו שלא מבינים את האמת אינם מוכשרים אפילו לעבודה. ככל שהאמת ברורה לך יותר, כך תהיה יותר אפקטיבי בחובתך. אם אתם יכולים לראות עניין זה כפי שהוא, אז אתם תחתרו לעבר האמת, ויש לכם סיכוי בלמלא את חובתכם. אין הרבה הזדמנויות כרגע לבצע חובה, לכן עליכם לתפוס אותן כשאתם יכולים. בדיוק כאשר מוטלת עליך חובה, עליך להשקיע את עצמך; אז עליך להעניק את עצמך, להשקיע מעצמך למען האל, ואז עליך לשלם את המחיר. אל תחסוך כלום, אל תחבל תחבולות, אל תשאיר שום חופש פעולה, ואל תיתן לעצמך מוצא. אם תשאיר חופש פעולה, תחשב חישובים או תהיה ערמומי ומרושע, אז נידונת לבצע עבודה גרועה. נניח שאתה אומר: "אף אחד לא ראה אותי פועל בצורה נכלולית. מגניב!" איזו צורת חשיבה זו? האם אתה חושב שהונית אנשים, וגם את האל? למעשה, האם האל יודע מה עשית או לא? הוא יודע. למעשה, כל מי שיהיה באינטרקציה איתך תקופה מסוימת יגלה את השחיתות והזוהמה שלך, וגם אם הם לא יגידו את זה בגלוי, יהיו בליבם הערכות לגביך. היו הרבה אנשים שנחשפו וסולקו בגלל שרבים אחרים הבינו אותם. כשכולם ראו את מהותם, הם חשפו את האנשים האלה כהווייתם וסילקו אותם. לכן, בין אם הם חותרים אל האמת או לא, על אנשים לבצע את חובתם כמיטב יכולתם; עליהם להפעיל את מצפונם בעשיית דברים פרקטיים. ייתכן שיש לך פגמים, אך אם אתה יכול להיות יעיל בביצוע חובתך, לא תסולק. אם אתה תמיד חושב שאתה בסדר, ושמקומך מובטח לא תסולק, אם אתה עדיין לא מהרהר על עצמך או מנסה להכיר את עצמך, ומתעלם ממשימותיך, אם אתה תמיד שווה-נפש, אז כאשר אנשיו הנבחרים של האל באמת יאבדו את סבלנותם כלפיך, הם יחשפו אותך כמי שאתה באמת, וככל הנראה תסולק. זאת מכיוון שכולם ראו אותך כהווייתך, ואיבדת את כבודך ויושרתך. אם אף אחד אינו בוטח בך, כיצד יוכל האל לבטוח בך? האל בוחן את עומק הלב של האדם: הוא בטוח לא יוכל לסמוך על אדם כזה. אם מישהו אינו אמין, בשום פנים ואופן אל תתנו לו מטלה. אם אינכם מכירים אדם, או ששמעתם אחרים אומרים שאדם זה עושה היטב את עבודתו, אבל בלבכם אינכם בטוחים במאת האחוזים, אז כל מה שאתם יכולים לעשות הוא לתת לו לבצע מטלה קטנה בתור התחלה – שום דבר בעל חשיבות. אם הוא מטפל כהלכה בכמה מטלות קטנות, אז אתם יכולים לתת לו משימה רגילה. רק אם הוא מצליח בביצוע משימה זו, תנו לו מטלה חשובה לטיפול. אם הוא מקלקל משימה רגילה, אדם זה אינו אמין. אין זה משנה אם משימה היא קטנה או גדולה, אסור לתת לו אותה. אם שמת לב כי אדם הינו אדיב ואחראי, לעולם אינו יוצא ידי חובה, מטפל במטלות שנמסרו לו על ידי אחרים כאילו היו מטלותיו-שלו, חושב היטב על כל היבט של המטלה, חושב על צרכיך, לוקח בחשבון כל זווית, מאוד יסודי ומטפל בדברים בדיוק בצורה הנכונה, וגורם לך להיות מרוצה מאוד מעבודתו – אז סוג כזה של אדם הוא אמין. אנשים אמינים הם אנשים בעלי אנושיות, ואנשים בעלי אנושיות מחזיקים במצפון והיגיון, וצריך להיות מאוד פשוט בשבילם למלא את חובתם, מכיוון שהם מתייחסים לחובתם כאל מחויבות אישית. אנשים ללא מצפון או היגיון נידונו לבצע את חובתם בצורה עלובה, ואין להם שום תחושת אחריות כלפי חובתם, תהא אשר תהא. אחרים תמיד ידאגו לגביהם, ישגיחו עליהם, וישאלו על התקדמותם; אחרת דברים יכולים להסתבך בעת ביצוע חובתם, ודברים יכולים להשתבש בעת ביצוע מטלה ולהיות יותר מזיקים ממועילים. בקיצור, אנשים צריכים תמיד לבחון עצמם בעת ביצוע חובתם: "האם מילאתי את חובתי במידה מספקת? האם השקעתי בה את הלב? או שמא עשיתי את המינימום?" אם אתה תמיד שטחי, אתה בסכנה. לכל הפחות, הדבר מצביע על כך שאינך אמין, ושאנשים אינם יכולים לבטוח בך. מה שחמור עוד יותר, אם אתה תמיד יוצא ידי חובה בעת ביצוע חובתך, ותמיד מרמה את האל, אז אתה בסכנה גדולה! מהן ההשלכות של היותך רמאי ביודעין? כולם יכולים לראות כי הנך חוטא, שאתה חי לפי הצביון המושחת שלך ותו לאו, שהנך אך ורק שטחי, שאינך מיישם בפועל את האמת כלל וכלל – מה שאומר שהנך נטול אנושיות! אם הדבר מתבטא בך לאורך כל הדרך, אם אתה נמנע מטעויות גדולות אך עושה ללא הפסקה טעויות קטנות, ואינך מכה על חטא מתחילה ועד סיום, אזי הנך אדם רע, חסר אמונה, ועליך להיות מסולק. השלכות כאלו הן אכזריות – נחשפת לחלוטין וסולקת כחסר אמונה וכאדם רשע.

כל חובה שאתה ממלא כרוכה בהיווכחות בחיים. בין אם חובתך קבועה או אקראית, משעממת או תוססת, תמיד עליך להשיג היווכחות בחיים. החובות שאנשים מסוימים ממלאים מונוטוניות למדי. הם עושים אותם דברים בכל יום. עם זאת, בעת עשייתם, המצבים שאנשים אלה מגלים אינם הומוגניים כלל וכלל. לפעמים, כשאנשים במצב רוח טוב, הם קצת יותר חרוצים ועושים עבודה טובה יותר. בפעמים אחרות, בגלל השפעה לא ידועה כלשהי, טבעם השטני המושחת מעורר בהם יצר רע וגורם להם להחזיק בהשקפות לא נאותות ולהיות במצב רע ובמזג רע. התוצאה היא שהם ממלאים את חובתם כלאחר יד. המצב הפנימי של בני האדם משתנה כל הזמן. הוא יכול להשתנות בכל מקום ובכל עת. אין זה משנה איך המצב שלך ישתנה, זו תמיד טעות לפעול על פי מצב הרוח שלך. נניח שאתה מצליח קצת יותר כשמצב רוחך טוב, ומצליח קצת פחות כשמצב רוחך רע – האם זו דרך לעשות דברים על בסיס עקרונות? האם תוכל למלא את חובתך באופן משביע רצון בדרך זו? יהא מצב רוחם של בני האדם אשר יהא, עליהם לדעת להתפלל ולהתאים את עצמם לפני אלוהים, לחפש את האמת ולפעול על פי עקרונות. רק אז הם יכולים להימנע מלהישלט על ידי מצבי הרוח שלהם ומלנוד אנה ואנה בגללם. כשאתה ממלא את חובתך, עליך תמיד לבחון את עצמך ולראות אם אתה עושה דברים על פי עקרונות, אם מילוי חובתך עומד בסטנדרטים, אם אתה עושה זאת רק כלאחר יד, אם ניסית להתנער מאחריות ואם ישנן בעיות בגישה שלך ובדרך החשיבה שלך. כאשר תהיה לך התבוננות עצמית והדברים האלה יתבהרו לך, יהיה לך קל יותר למלא את חובתך. אין זה משנה במה תיתקל בעת מילוי חובתך – בשליליות ובחולשה או במצב רוח רע לאחר שטופלת – עליך להתייחס לכך כראוי ועליך גם לחפש את האמת ולהבין את רצון האל. עשיית הדברים הללו תעניק לך את הנתיב להנהיג. אם ברצונך לעשות עבודה טובה במילוי חובתך, אסור לך להיות מושפע ממצב הרוח שלך. אין זה משנה עד כמה אתה מרגיש שלילי או חלש, עליך להנהיג את האמת בכל מעשיך, בקפדנות מוחלטת, ולדבוק בעקרונות. אם תעשה כן, לא רק שאנשים אחרים יתמכו במעשיך, אלא גם אלוהים יחבב אותך. ככזה, תהיה לאדם אחראי שנושא בנטל ותהיה אדם טוב באמת שממלא את חובותיו בהתאם לסטנדרטים ואשר מביא לידי ביטוי בחייו צלם של אדם אמיתי. אנשים כאלה מטוהרים ומשיגים שינוי אמיתי בעת מילוי חובתם, וניתן לומר שבעיני אלוהים הם ישרים. רק אנשים ישרים יכולים להתמיד בהנהגת האמת, להצליח לפעול על פי עקרונות ולמלא את חובותיהם בהתאם לסטנדרטים. אנשים שפועלים על פי עקרונות ממלאים את חובותיהם בקפידה כאשר הם במצב רוח טוב. הם לא עובדים כדי לצאת ידי חובתם, לא מתנשאים ולא מתרברבים כדי לגרום לאחרים להעריץ אותם. אולם כאשר הם במצב רוח רע, הם משלימים את משימותיהם היומיומיות באותה מידה של רצינות ואחריות, וגם אם הם נתקלים במשהו שפוגע במילוי חובותיהם או שמפעיל עליהם מעט לחץ או גורם להפרעה בשעה שהם ממלאים את חובותיהם, הם עדיין מסוגלים להשקיט את לבם לפני אלוהים ולהתפלל, באומרם, "אין זה משנה כמה גדולה תהיה הבעיה שתעמוד בפניי – גם אם השמיים ייפלו ארצה – כל עוד אלוהים מאפשר לי להמשיך לחיות, אני נחוש לעשות כמיטב יכולתי למלא את חובתי. כל יום שבו אני רשאי לחיות הוא יום שבו אעבוד קשה במילוי חובתי, כדי שאהיה ראוי לחובה זו שהוטלה עליי על ידי אלוהים, כמו גם לנשמת אפי שהוא נסך בגופי. אין זה משנה באיזה קושי אימצא, אניח את הכול בצד, שכן יש חשיבות עליונה למילוי חובתי!" אלה שאינם מושפעים מאף אדם, אירוע, דבר או סביבה, ואינם נשלטים על ידי מצב רוח או סיטואציה חיצונית כלשהם ושנותנים עדיפות ראשונה לחובות ולתפקידים שאלוהים הפקיד בידם – הם האנשים הנאמנים לאלוהים אשר נשמעים לו באמת ובתמים. אנשים כאלה השיגו היווכחות בחיים ונוכחו במציאות של האמת. זהו אחד הביטויים המעשיים והאמיתיים ביותר למימוש האמת בחיים. האם חיים באופן זה יניחו את דעתו של אדם? האם תצטרך לדאוג לגבי האופן שבו האל רואה אותך? איך הייתם אומרים שעליכם להתנהג על מנת להרגיש רגועים? (אל תיתנו לעצמכם להיות מוגבלים על ידי אף אדם, מאורע או דבר, ושימו את חובתכם במקום הראשון. זו הדרך היחידה בה תוכלו להימנע מלאכזב את האל). אכן, זהו הסוד לרוגע. האם כולכם למדתם את הסוד הזה? אם למישהו יש גישה רעה בדיבורו אליך, ומתכוון לדחוק אותך הצידה או להטיל בך דופי במכוון, אתה תרגיש אומלל, כאילו נעצו בך סכין וסובבו אותו. לא תרצה לאכול, ושנתך תושפע מכך. בכל מקרה, תהיה במצב רוח רע וליבך ידאב. בנקודה זו, כיצד תפעל? אולי תאמר: "היום אני במצב רוח רע ולכן אדחה את חובתי בכמה ימים", או "עדיין אבצע את חובתי, אבל זה בסדר אם אבצע אותה בחצי לב ורק אצא ידי חובה. לכולם יש תקופות בהן דברים לא מסתדרים כמו שהם רוצים, לכן אם אני במצב רוח רע, האל לא ידרוש ממני רבות, לא כך? אני רק אדחה את חובתי במעט היום. זה בסדר, אעשה עבודה טובה מחר. האל ביצע את עבודתו במשך ששת אלפים שנה, אז האם באמת יהיה אכפת לו אם אדחה את חובתי ביום אחד?" איזה מין אדם ירשה לזוטות להשפיע על מצב רוחו, ואז בהכרח ייתן להן להשפיע על חובתו? האם זהו אינו מזג ילדותי ומבשר רעות? כאשר קורה להם דבר כלשהו הם מתרעמים, לגמרי חסרי היגיון, אינם מבצעים את חובתם, הם חסרי נחישות, ושוכחים את נדריהם. איזו מין בעיה זו? האם אין זו בעיה של עיקשות הדעת? ייתכן וישנם אנשים אשר בדרך כלל אינם מתנהגים כך, אך כאשר הם במצב רוח רע הם מוותרים על אחריותם. דברים כאלו קורים לעיתים תכופות מדי. ישנם אנשים שכאשר הם במצב רוח רע, הם מושפעים מעט מהעולם החיצוני ולכן אין להם כוח בזמן ביצוע חובתם, והם לא יכולים לשוב ולהתרכז במטרה. מה צריך להיעשות כאשר זה קורה? האם בעיות אלו לא צריכות להיפתר? ישנם אנשים האומרים: "הן לא יכולות להיפתר. לאחר זמן מה, אני עדיין לא רוצה לעשות את זה, ואניח לדברים לזרום מעצמם. בכל מקרה, אני במצב רוח רע ואיני רוצה שאף אחד ידבר איתי. פשוט תנו לי להיות עצוב לזמן קצר." למרות שהם מבצעים את חובתם, הם נוכחים רק בגופם, לא ברוחם. אין זה ברור לאן תעה ליבם. הם לא אחראים בביצוע חובתם, אינם משקיעים מאמץ, והם חלשים. אך כאשר מצב רוחם משתפר הם מתחילים להיות נלהבים שוב: הם מסוגלים לשאת בקשיים ולסבול תשישות בשנית, ואינם מתלוננים על מה שהם אוכלים. האם כל זה אינו מעט חריג? מדוע אנשים מושפעים מכל כך הרבה רגשות ונסיבות? האם אי-פעם חיפשתם את הסיבה? האם אינכם מוטרדים לעיתים תכופות מהדברים הללו? האם אינכם תקועים לעתים קרובות במצבים האלה? האם זו לא הבעיה שכולכם מתמודדים איתה? (אכן.) אם הבעיות האלה לא ייפתרו, אנשים לעולם לא יתבגרו; הם תמיד יהיו ילדים. לדוגמה, אם מישהו אומר דבר מה בלי לחשוב על הרגשות שלך, משהו שמכוון חלקית אליך, או אם הוא מדבר עליך בעקיפין, אתה תרגיש אי נוחות. אם אתה מדבר עם מישהו והוא לא מתייחס לדבריך או שאין לו הבעה נעימה על הפנים, אתה תרגיש לא בנוח. אם קורה לך שביום מסוים אינך מצליח למלא את חובתך כרצונך, תרגיש לא בנוח. אם חלמת חלום בלהות שנראה כמבשר רעות, תרגיש לא בנוח. אם תשמע חדשות רעות על המשפחה שלך, תרגיש לא בנוח, יהיה לך מצב רוח רע ולא תוכל להעלות את רמת האנרגיה שלך. אם תראה מישהו אחר מבצע היטב את חובתו, והוא יקבל שבחים ויקוּדם לתפקיד מנהיג, גם זה יגרום לך להרגיש אי נוחות וישפיע על מצב הרוח שלך... כל הדברים האלה שיכולים להשפיע עליך, גדולים וקטנים כאחד, יכולים ללכוד אותך בשליליות, לגרום לך להיות מדוכא ולהשפיע על היכולת שלך לבצע את חובתך. איזו בעיה יש לאנשים שמתנהגים כך? (הצביונות שלהם לא יציבים.) צביון לא יציב הוא היבט אחד של הדבר. האנושיות שלהם ילדותית ולא בוגרת, ואין להם שום תובנה. בכל הנוגע להיווכחותם בחיים, הם תמיד סובלים מאילוצים של כל מיני אנשים, מאורעות ודברים, ולכן לא קל להם ליישם בפועל את האמת. אם הם לא יכולים ליישם בפועל את האמת, הם לא יכולים להיכנס למציאות-האמת, ואם הם לא יכולים להיכנס למציאות-האמת לא תהיה להם היווכחות בחיים. האין זה כך? מה גורם להם להיות מוגבלים על ידי אנשים, מאורעות ודברים? הסיבה לכך היא שהם לא מבינים את האמת, שהם לא יכולים להבחין בין אמת לשקר, ושהם לא יכולים להבחין מי צודק ומי טועה. התוצאה היא שהם לא יודעים איך ליישם בפועל ואין להם מקום להתקדם אליו או לסגת ממנו. זו התוצאה. רוב המאמינים החדשים נמצאים במצב הזה. כאשר הם יבינו את האמת, יוכלו להתייחס לדברים בבהירות ויוכלו להבחין בין אנשים, בעיה זו תיפתר באופן טבעי מעצמה. אולם אלה שלא אוהבים את האמת לא מחפשים את האמת כשקורים להם דברים. אדם כזה לעולם לא יהיה מסוגל להשליך מעליו את האילוצים של אנשים, מאורעות ודברים שונים. אילו סוגים של מצבים מבטאים אנשים שלעתים קרובות סובלים מאילוצים של אנשים, מאורעות ודברים? הם נעשים שליליים בקלות, וכאשר הם סובלים ממכשולים או נתקלים בקשיים, הם מועדים. דברים אלה משפיעים על מצב רוחם ועל יכולתם לבצע את חובתם. אלה שלא מבינים את האמת מוגבלים בקלות על ידי אנשים, מאורעות ודברים שונים. היווכחותם בחיים איטית מאוד, ולא משנה כמה שנים הם מאמינים, אין להם שום התקדמות נראית לעין. הם כלל לא משתנים והם זהים פחות או יותר לכופרים. כל זה נובע מאי-חתירה אל האמת. זו הסיבה. בקצרה, אין זה משנה כמה שנים אתה מאמין באל, ואין זה משנה מהי איכותך או מהו גילך, כל עוד אינך אוהב את האמת ואינך מחפש את האמת בכל הדברים, אזי כל מיני אנשים, מאורעות ודברים יגבילו אותך בקלות. לא תדע כיצד לפעול כראוי ולא תדע כיצד ליישם בפועל את האמת ולחיות בהתאם לעקרונות. אפילו אם תפעל על פי תפיסותיהם של אנשים ולא תעשה דברים רעים, עדיין לא תדע אם אתה פועל בהתאם לכוונותיו של האל. לא משנה כמה שנים אדם כזה מאמין, הוא לא יהיה מסוגל לדבר על העדויות החווייתיות שלו, מפני שהוא לא מבין כיצד לחוות את עבודתו של האל והוא לא מבין את האמת כהוא זה. כאלה הם אנשים שלא חותרים אל האמת; לא משנה כמה זמן הם מאמינים באל, אין להם עדות שעליה הם יכולים לדבר. שיעור קומתם נמוך מדי, ואין להם מציאות-אמת.

כרגע, אנשים פעילים בביצוע חובתם. הם גם נחושים לבצע את חובתם, להשקיע מעצמם למען האל, לנטוש דברים למענו ולהקריב את עצמם למענו. יש אנשים שאפילו נשבעו פעמים רבות שהם יקריבו את כל חייהם למען האל וישקיעו את כל-כולם למענו. הם ניחנים בכל הדברים האלה, אבל אין להם היווכחות בחיים. אם לאדם אין היווכחות בחיים, יהיה לו קשה למדי לטפל בנושא או לנהל את ענייניו כהלכה לנוכח כל מיני אנשים, מאורעות ודברים מסובכים. הוא לא יכול למצוא כיוון וגם לא נתיב, ולעתים קרובות הוא מרגיש שהוא לא יכול להשליך מעליו את מצבו השלילי. הוא מסתבך, מוגבל, נשלט וכבול על ידי כל מיני אנשים, מאורעות ודברים, והוא לא יודע מהי הדרך הנכונה ביותר ליישם בפועל. כעת אציג בפניכם עיקרון ליישום בפועל: אין זה משנה מה קורה לך, בין אם מדובר במבחן או בניסיון, או אם אתה נגזם, ואין זה משנה כיצד אנשים מתייחסים אליך, תחילה עליך להניח את הדברים האלה בצד ולהתייצב בפני האל בתפילה נחושה, לחפש את האמת ולהתאים את מצבך. דבר זה צריך להיפתר לפני הכול. עליך לומר: "לא משנה כמה גדול העניין הזה, אפילו אם השמיים עצמם יפלו, אני חייב לבצע היטב את חובתי. כל עוד אני נושם, לא אוותר על חובתי." אם כך, כיצד אתה מבצע היטב את חובתך? אינך יכול רק לצאת ידי חובה או רק להיות נוכח פיזית ולהניח למחשבותיך לנדוד – עליך למקד את לבך ונפשך בחובתך. לא משנה כמה גדולים העניינים שפוקדים אותך, תחילה עליך להניח אותם בצד ולהתייצב בפני האל כדי לחפש כיצד לבצע היטב את חובתך, כך שהדבר ירַצה את האל. עליך לנסות לחשוב: "לנוכח הדבר הזה שנתקלתי בו היום, כיצד אבצע את חובתי היטב? בעבר פעלתי באופן שטחי, ולכן היום עליי לשנות את שיטת הפעולה שלי ולשאוף לבצע את חובתי היטב, כדי שלאף אחד לא יהיה מה להגיד על כך. המפתח הוא שאסור לי לאכזב את האל. עליי להרגיע את לבו, כדי שכאשר הוא יראה אותי מבצע את חובתי, הוא יידע שאני לא רק צייתן ומסור, אלא גם נאמן." אם תיישם זאת בפועל ותשקיע מאמץ בכיוון זה, שום דבר לא יוכל לעכב אותך בביצוע חובתך או להשפיע על האפקטיביות של חובתך. כשתמשיך להתפלל, לחפש את האמת ולנסות לפענח את דברי האל, תהיה מסוגל להבין עניינים רגשיים של הבשר ולפתור אותם בקלות; אך אדם לא יכול לעשות זאת אלא אם כן הוא מקבל את האמת. כל עוד אתה מבין את האמת, כל בעיה יכולה להיפתר. הקדרות, מצב הרוח הירוד, הדאגות, החששות והשליליות של לבך יכולים כולם להיפתר לחלוטין. מצב הרוח שלך ישתפר לאט, ואתה תהיה משוחרר לגמרי. אם אכן יש לך קשיים אמיתיים, עליך ללמוד לחפש את האמת ולהתמסר. כשאדם מתמודד עם דברים כאלה, זהו מבחן של שיעור קומתו החושף מי הוא, כדי לראות אם הוא יכול ליישם את האמת בפועל.

על מנת לבצע את חובתכם כך שתעמדו ברף סביר, תחילה עליכם להיות בעלי המנטליות הנכונה. כאשר צביונכם המושחת נחשף, עליכם גם להתאים את מצבכם. כשתהיו מסוגלים להתייחס לחובתכם כראוי, כשתתנערו מהאילוצים ומההשפעות של כל מיני אנשים, מאורעות ודברים, כשתוכלו להתמסר לחלוטין לאל, תהיו מסוגלים לבצע את חובתכם היטב. הסוד לעשייה כזאת הוא לתת תמיד עדיפות עליונה לחובתכם ולאחריותכם. בתהליך ביצוע חובתך, עליך לבחון תמיד את עצמך: "האם יש לי גישה שטחית כלפי ביצוע חובתי? אילו דברים מפריעים לי וגורמים לי להיות שטחי בביצוע חובתי? האם אני מבצע את חובתי בכל לבי ובכל כוחי? האם הדרך שבה אני פועל תאפשר לאל לבטוח בי? האם לבי מסור לאל לחלוטין? האם ביצוע חובתי בדרך זו תואם לעקרונות? האם ביצוע חובתי בדרך זו ישיג את התוצאות הטובות ביותר?" עליך לחשוב לעתים קרובות על השאלות האלה. כשאתה מגלה בעיות, עליך לחפש באופן פעיל את האמת ולמצוא את דברי האל הרלוונטיים כדי לפתור אותן. כך תוכל לבצע את חובתך היטב, ובלבך יהיו שלווה ושמחה. אם במהלך ביצוע חובתך מתעוררות בעיות לעתים קרובות, רובן נובעות מבעיות בכוונותיך – אלה הן הבעיות של צביון מושחת. כשצביונו המושחת של אדם מתגלה, יהיו לו בעיות בלבו ומצבו יהיה חריג, דבר שישפיע באופן ישיר על יכולתו לבצע את חובתו. בעיות שמשפיעות על יכולתו של אדם לבצע את חובתו הן בעיות גדולות ורציניות; הן יכולות להשפיע באופן ישיר על יחסיו עם האל. לדוגמה, יש אנשים שמפתחים תפיסות ואי-הבנות לגבי האל כשאסונות פוקדים את משפחותיהם. יש אנשים שנעשים שליליים כשהם עומדים בקשיים בחובתם, ואיש אינו רואה זאת ולא משבח אותם. יש אנשים שלא מבצעים את חובתם היטב, הם תמיד שטחיים והם מתלוננים נגד האל כשהם נגזמים. יש אנשים שלא מוכנים לבצע את חובתם כי הם תמיד שוקלים נתיב מילוט. כל הבעיות האלה משפיעות באופן ישיר על יחסים רגילים עם האל. כל אלה הן בעיות של צביון מושחת. כולן נובעות מהעובדה שאנשים לא מכירים את האל, שהם תמיד מתכננים לעצמם ומתחשבים בעצמם והדבר מונע מהם להתחשב בכוונותיו של האל ולהתמסר לתוכניותיו. דבר זה מייצר כל מיני רגשות שליליים. כך בדיוק הם אנשים שאינם חותרים אל האמת. כשבעיות קטנות מתעוררות אצלם, הם נעשים שליליים וחלשים, הם פורקים תסכול על ביצוע חובתם, הם מורדים באל ומתנגדים לו, והם רוצים לוותר על אחריותם ולבגוד באל. כל הדברים האלה הם התוצאות השונות שנוצרות על ידי האילוצים של צביון מושחת. אדם שאוהב את האמת מסוגל להניח בצד את חייו, עתידו וגורלו, והוא רוצה רק לחתור אל האמת ולזכות בה. הוא חושב שאין מספיק זמן, הוא חושש שלא יוכל לבצע את חובתו היטב ושלא יוכל להפוך למושלם, ולכן הוא מסוגל להשליך הכול הצידה. המנטליות שלו היא פשוט לפנות לאל ולהתמסר לו. קשיים כלשהם לא מרתיעים אותו, ואם הוא מרגיש שלילי או חלש, הוא פותר זאת באופן טבעי על ידי קריאת כמה קטעים מדברי האל. אנשים שלא חותרים אל האמת מוטרדים, ואין זה משנה כיצד אתם משתפים איתם על האמת, הם לא מסוגלים לפתור את בעיותיהם במלואן. אפילו אם הם יתעשתו לרגע ויהיו מסוגלים לקבל את האמת, הם בכל זאת יחזרו בהם מאוחר יותר, ולכן קשה מאוד לטפל באנשים כאלה. הבעיה אינה שהם לא מבינים דבר מהאמת, אלא שהם לא מוקירים ולא מקבלים את האמת בלבם. לבסוף הדבר מוביל לכך שהם לא מסוגלים להניח בצד את רצונם, אנוכיותם, עתידם, גורלם וייעודם, שתמיד עולים אל פני השטח ומפריעים להם. אם אדם מסוגל לקבל את האמת, הרי שכאשר הוא מבין את האמת, כל הדברים האלה ששייכים לצביון מושחת ייעלמו באופן טבעי, ויהיו לו היווכחות בחיים ושיעור קומה; הוא כבר לא יהיה ילד נבער. כשלאדם יש שיעור קומה, הוא יהיה מסוגל יותר ויותר להבין דברים, להבחין בין כל סוגי האנשים, ואף אדם, מאורע או דבר לא יגביל אותו. הוא לא יושפע משום דבר שמישהו אומר או עושה. הוא לא יהיה נתון להתערבות מצד כוחות הרוע של השטן, ומנהיגי שקר וצוררי משיח לא יוליכו אותו שולל ולא יפריעו לו. אם דבר זה יקרה, האם שיעור קומתו של אדם לא יגדל בהדרגה? ככל שאדם יבין יותר את האמת, כך חייו יתקדמו מהר יותר, וקל יהיה לו לבצע בהצלחה את חובתו ולהיכנס אל מציאות-האמת. כאשר תהיה לך היווכחות בחיים וחייך יצמחו בהדרגה, מצבך יהפוך לרגיל יותר ויותר. האנשים, המאורעות והדברים שבעבר הפריעו לך והגבילו אותך כבר לא יהוו בעיה עבורך. כבר לא יהיו לך קשיים בביצוע חובתך, והיחסים שלך עם האל יהפכו לרגילים יותר ויותר. כשתדע כיצד להסתמך על האל, כשתדע כיצד לחפש את כוונותיו של האל, כשתדע את מקומך, כשתדע מה עליך לעשות ומה אסור לך לעשות, ואילו עניינים דורשים או לא דורשים ממך לקחת אחריות, האם מצבך לא יהפוך לרגיל יותר ויותר? חיים באופן זה לא יגרמו לך להתעייף, נכון? לא רק שלא תהיה עייף, אתה תרגיש שאתה רגוע ומאושר במיוחד. האם לבך לא יתמלא באור כתוצאה מכך? המנטליות שלך תהיה רגילה, הגילויים של צביונך המושחת יפחתו, ותהיה מסוגל לחיות בנוכחות האל ולהביא לידי ביטוי אנושיות רגילה. כשאנשים יראו את נקודת המבט המנטלית שלך, הם יחשבו שחל בך שינוי גדול. הם יהיו מוכנים לשתף אתך, ירגישו שלווה ושמחה בלבם, וגם הם ירוויחו מכך. ככל ששיעור קומתך יגדל, דבריך ומעשיך יהפכו לנכונים יותר ויתבססו יותר על עקרונות. כאשר תבחין באנשים חלשים ושליליים, תוכל לתת להם עזרה משמעותית – לא להגביל אותם או להרצות להם, אלא להשתמש בחוויות האמיתיות שלך כדי לעזור ולהועיל להם. כך, לא רק תשקיע מעצמך בבית האל, אלא תהיה אדם מועיל המסוגל לקחת אחריות על עצמו ומסוגל לעשות דברים משמעותיים יותר בבית האל. האין זה סוג האדם שהאל אוהב? אם אתה אדם שהאל אוהב, האם כולם לא יאהבו אותך גם כן? (הם יאהבו.) מדוע האל מרוצה מאנשים כאלה? משום שהם מסוגלים לעשות בפניו דברים מעשיים, הם לא נוטים לחנופה, הם עוסקים בעניינים מעשיים, והם מסוגלים לעזור לאחרים ולהנהיג אותם על ידי כך שהם מדברים על חוויותיהם האמיתיות. הם מסוגלים לעזור לאחרים לפתור כל בעיה, וכאשר יש קשיים בעבודת הכנסייה, הם מסוגלים להוביל קדימה ולפתור בעיות באופן פעיל. זו המשמעות של ביצוע חובה בנאמנות. הם מסוגלים לעזור לאחיהם ולאחיותיהם לפתור את בעיותיהם והדבר מוכיח שיש להם היווכחות בחיים. העובדה שהם יכולים לעשות דברים מעשיים כה רבים מוכיחה שהם מיישמים את האמת בפועל ושהם חיים בנוכחות האל. מכיוון שהם ניחנים במציאות-האמת, הם גם מסוגלים להוביל אחרים להיכנס למציאות-האמת. אם אינך ניחן במציאות-האמת ואין לך חוויות אמיתיות, האם תוכל להוביל אחרים לנוכחותו של האל? אם אינך חי בעצמך בנוכחותו של האל, לא תוכל להוביל אחרים לנוכחותו. אם אתה משקיע מעצמך רק כשאתה מבצע את חובתך, מבלי לחפש כלל את עקרונות-האמת, ואם אינך מוכן לרַצות את האל, אתה לא חי בנוכחותו של האל. האם אנשים שלא חיים בנוכחותו של האל מסוגלים לקבל את בחינתו? האם הם מסוגלים לעמוד במבחני האל? האם הם מסוגלים לשאת עדות בעיצומם של ניסיונות? (לא, הם לא מסוגלים.) האם אנשים כאלה יכולים לשאת עדות לאל? האם הם יכולים להעיד עליו? (לא, הם לא יכולים.) איזה מין אדם לא מסוגל לשמש כעד לאל? האם אדם כזה באמת מאמין באל? לכל הפחות, הוא עדיין לא נכנס למציאות-האמת של דברי האל, ועדיין קיים מחוץ לדברי האל. אדם שמאמין באל במשך שנים רבות מבלי להיווכח בחיים, אדם שלא יכול לדבר על עדותו החווייתית, ולא כל שכן אינו יכול להעיד על האל ולא יכול להפיץ בהצלחה את הבשורה לאיש – אדם כזה לא ראוי להיקרא עד של האל. לפיכך, אדם בעל שיעור קומה לא בוגר, שאין לו היווכחות בחיים, לעולם לא יוכל להעיד לאל. המשמעות המרומזת היא שאנשים כאלה לא חיים בנוכחותו של האל. אם אינך חי בנוכחותו של האל, אם אין לך היווכחות בחיים ואינך עד לאל, האם הוא יכיר בך כאחד מהנוהים אחריו? לא. האל נותן לך הזדמנות לבצע את חובתך, ואתה מוכן לעשות זאת, אך בעקבות התנהגותך הוא רואה שאינך יכול להעיד עליו, אף על פי שאתה מאמין בו זמן כה רב. לא רק שאין לך ידע חווייתי אמיתי, אתה גם חי על פי התפיסות והדמיונות שלך, אין לך כלל מציאות-אמת, ואינך חי בנוכחות האל. אם הוא מעמיד אותך בניסיון, אינך יכול לעמוד בו; אם הוא גוזם אותך, אינך יכול לשאת זאת; אם הוא שופט ומייסר אותך, אתה מוותר על האחריות שלך ושוקע במצב רוח רע, והאל יחשוב: "האדם הזה הוא כמו נמר שאף אחד לא מעז לגעת בו! בכל מקום שאליו אני הולך כדי לעשות את עבודתי או לדבר, אדם כזה לא ראוי להיות חסיד ולא ראוי להיות איתי." מדוע הוא יאמר זאת? משום שאנשים כאלה לא מבינים את האמת, אין להם הבנה טהורה, אין להם חוויות אמיתיות והם לא מבינים את כוונותיו של האל. אם הם לא מבינים את כוונותיו של האל, האם הם יכולים להיות תואמים לו? אם הם לא מבינים את כוונותיו, האם הם יכולים לתפוס אותן? האם הם יכולים לקבל את האמת? קשה לומר, וכל אלה מידות לא ידועות. לכן, אילו אנשים כאלה היו עם האל, היו להם חששות לגביו בכל דבר, הם לא היו מבינים אותו, והדבר היה מעורר סוגים שונים של אי-הבנות, תלונות ושיפוטים על האל על כל צעד ושעל. לבסוף, הדבר יוביל לבגידה. האם האל יכול לרצות מישהו שבוגד בו? האם האל יכול לאפשר להם להפוך לחסידיו? הוא לא יכול. אם אתה רוצה שהאל יאשר אותך כאחד מחסידיו, עליך להתמקד תחילה בהיווכחות בחיים. ראשית, עליך להבין את עצמך, להיות מסוגל להשליך מעליך את צביונך המושחת, להשיג את היכולת לדבוק בחובתך ולמלא אותה בהתאם לדרישותיו של האל – זה דבר ראשון. התמקדות בהיווכחות בחיים נועדה לאפשר לך לבצע היטב את חובתך, וזו מהות כל העניין ביסודו. עליך להתחיל לחתור אל ההיווכחות בחיים מתוך ביצוע חובתך, ומהיווכחות בחיים, עליך להבין ולקבל את האמת צעד אחר צעד, עד שתגיע לנקודה שבה יהיה לך שיעור קומה, שבה חייך יצמחו בהדרגה ויהיו לך חוויות אמיתיות עם האמת. ואז עליך לשלוט בכל מיני עקרונות של יישום בפועל כדי שתוכל לבצע את חובתך מבלי שאדם, מאורע או דבר כלשהם יגבילו אותך או יפריעו לך. כך תחיה בהדרגה בנוכחותו של האל. שום סוג של אדם, מאורע או דבר לא יפריע לך, ותרכוש ניסיון עם האמת. ככל שיהיה לך יותר שפע של חוויות, כך תהיה מסוגל יותר להעיד על האל, וככל שתהיה מסוגל יותר להעיד על האל, תהפוך בהדרגה לאדם מועיל. כשתהפוך לאדם מועיל תהיה מסוגל לבצע את חובתך כך שתעמוד באמת מידה מקובלת בבית האל, תהיה מסוגל לעמוד במקום של יציר בריאה ולהתמסר להסדריו ולתזמוריו של האל, ותהיה מסוגל לשאת עדות. רק אדם כזה הוא יציר בריאה מקובל שאותו האל מאשר. כך תהיה ראוי לכל מה שהאל העניק לך.

מהו המפתח לכניסה למציאות-האמת? עליכם ללמוד כיצד ליישם את האמת בפועל וכיצד לטפל בעניינים על פי עיקרון. מה הטעם להישבע תמיד ולהביע את רצונכם? אם אתם תמיד נשבעים שבועות ומביעים את רצונכם, אך עדיין לא מסוגלים ליישם את האמת בפועל, אין בכך כל תועלת. הדבר החיוני והאמיתי ביותר הוא להשיג היווכחות בחיים בתהליך ביצוע חובתכם ובאמצעות חיפוש האמת, כדי לפתור את הבעיות השונות המופיעות בעת ביצוע חובתכם, ולשנות את גישותיכם השגויות כלפי חובתכם. כשיש לאדם היווכחות בחיים, מה זה אומר? זה אומר שיש לכם ניסיון עם האמת וידע עליה, ושאתם מסוגלים ליישם אותה בפועל בצורה נכונה. האם לכולכם יש כעת היווכחות בחיים? האם אתם מסוגלים להעיד על האל? האם אינכם שקועים עדיין בדוקטרינה רוב הזמן? האם אינכם עוצרים בדוקטרינה, מבלי שיש לכם באמת ידע או ניסיון עם האמת? אם אינך יכול להשיג חוויות אמיתיות וידע אמיתי של האמת, אינך יכול להעיד על האל. רוב הזמן הידע שלך הוא תפיסתי. אתה אמביוולנטי, מרגיש כאילו דבר אחד ודבר אחר שניהם נכונים; כשהאל אומר דבר אחד, נדמה לך שזו האמת, וכשהוא אומר דבר אחר, זו גם האמת. אתה מרגיש שכל דברי האל הם האמת ואתה אומר אמן ומשבח אותם, אך אינך יכול להעמיד את עצמך מולם לשם השוואה. כשאתה עושה דברים אתה עדיין מבולבל ואינך יודע באילו אמיתות להשתמש כדי לפתור את בעיותיך. האם רובכם לא נמצאים במצב הזה? למרות שאתם מבינים הרבה ויכולים לדבר רבות על דוקטרינה, אינכם יכולים להשתמש בה בחייכם האמיתיים. אתם עדיין לא יודעים כיצד ליישם את האמת בפועל, ואינכם יודעים כיצד להחיל את דברי האל על חייכם האמיתיים, ואין זה משנה מה קורה לכם, אינכם יודעים כיצד לחפש את האמת כדי לפתור את בעיותיכם. הסיבה לכך היא ששיעור קומתכם נמוך מדי. כשתדעו כיצד לחוות, ליישם בפועל ולהחיל את דברי האל בחייכם האמיתיים, וכשתדעו כיצד לחפש את האמת כדי לפתור בעיות כאשר משהו קורה לכם, חייכם יצמחו. הידיעה כיצד ליישם את האמת היא סימן לכך שחייכם צומחים. יום אחד, כשתהיה מסוגל לפתור בעיות בעזרת האמת, כשתכיר את האל במידה מסוימת, כאשר תוכל להעיד על עבודתו, על צביונו הקדוש והצודק ועל כול-יכולתו וחוכמתו באמצעות שיתוף הידע האמיתי שלך על האל, אז תוכל להעיד באמת על האל, ותהיה כשיר לכך שהאל ישתמש בך. אם אתה מבין הרבה ומסוגל לדבר על דוקטרינה כל היום, אך אינך יכול לפתור שום דבר הקשור לבעיות שלך ואינך יודע כיצד לפתור אותן, הדבר מוכיח שהדברים שאתה מבין הם לא האמת, הם רק המילים והדוקטרינות. אפילו אם אתה מדבר דוקטרינה כלשהי באופן מעשי מאוד, במציאות, זהו רק ידע תפיסתי שעדיין לא השיג רציונליות. למרות שאנשים מקבלים ממך תמיכה כשהם מקשיבים לך, ויש להם רגשות דומים לשלך, ובעזרת הידע שלך אתה יכול אפילו להשיג מהם כמה תוצאות, אתה לא מסוגל לדבר על כך בצורה ברורה, ואתה גם לא מסוגל לפתור בעיות לחלוטין. דבר זה מוכיח שהדוקטרינות שדיברת עליהן הן רק ידע תפיסתי. אינך יכול לומר שהן מציאות-האמת, ולא כל שכן שנכנסת למציאות-האמת. כיצד פותרים את בעיית הדיבור על המילים והדוקטרינות? נדרש ממך להרהר בסוגים השונים של השחיתות שמתגלים בך כשאתה מבצע את חובתך, להרהר במקור של כל בעיה שבה אתה נתקל, ואז לחפש את האמת ולהשתמש בדברי האל כדי לפתור ביסודיות את הצביון המושחת שחשפת. בין אם מה שמתגלה בך הוא גאוותנות וצדקנות או עיוות וערמומיות, בין אם אנוכיות ונתעבות או שטחיות ואמירת שקרים לאל, עליך להרהר בצביונות המושחתים הללו עד שתראה אותם בבירור. בדרך זו תדע אילו בעיות קיימות כשאתה מבצע את חובתך, וכמה אתה רחוק מהשגת ישועה. רק כאשר תוכל לראות בבירור את צביונך המושחת תוכל לדעת היכן טמונים הקשיים והמכשולים בביצוע חובתך. רק אז תוכל לפתור בעיות במקורן. לדוגמה, נניח שאינך לוקח אחריות בביצוע חובתך, ובמקום זאת אתה פועל תמיד באופן שטחי, גורם להפסדים בעבודתך, אבל חשוב לך לשמור את כבודך ולכן אינך מוכן לשתף באופן גלוי על מצבך ועל הקשיים שלך, או ליישם בפועל ניתוח עצמי וידע-עצמי, ובמקום זאת אתה תמיד מחפש תירוצים להתמודד עם דברים באופן שטחי. כיצד עליך לפתור בעיה זו? אתה חייב להתפלל לאל ולהרהר בעצמך, ולומר: "אלוהים, אם אני מדבר כך, זה רק כדי להגן על כבודי. זהו הצביון המושחת שלי שמדבר. אני לא צריך לדבר כך. עליי להיפתח, לחשוף את עצמי ולומר בקול את המחשבות האמיתיות שבלבי. אני מעדיף להתבייש ולהתבזות מאשר לספק את היוהרה שלי. אני רק רוצה לרַצות את האל". בדרך זו, על ידי כך שאתה מורד בעצמך ומשמיע את המחשבות האמיתיות של לבך, אתה מיישם בפועל את היותך אדם כן, ויתר על כן, אינך פועל על פי רצונך ואינך מגן על כבודך. אתה מסוגל ליישם בפועל את דברי האל, ליישם בפועל את האמת בהתאם לכוונותיו של האל, לבצע ברצינות את חובתך ולמלא לחלוטין את אחריותך. כך, לא רק שאתה מיישם בפועל את האמת ומבצע את חובתך היטב, אתה גם מקיים את האינטרסים של בית האל, ולבו של האל מרוצה. זוהי דרך חיים צודקת ומכובדת שראוי להביא אותה הן בפני האל והן בפני בני אדם. זה כל כך נפלא! קצת קשה ליישם בפועל בדרך זו, אך אם המאמצים שלך והיישום בפועל שואפים לכיוון זה, אזי גם אם תיכשל פעם או פעמיים, אתה בהחלט תצליח. ומה המשמעות של הצלחה עבורך? משמעות הדבר היא שכאשר אתה מיישם את האמת בפועל, אתה מסוגל לעשות את הצעד הזה שמשחרר אותך מכבלי השטן, צעד שמאפשר לך למרוד בעצמך. זה אומר שאתה מסוגל להניח בצד את היוהרה והיוקרה, להפסיק לחפש את הרווח האישי שלך, ולהפסיק לעשות דברים אנוכיים ונתעבים. כאשר אתה מיישם זאת בפועל, אתה מראה לאנשים שאתה אדם שאוהב את האמת, שמשתוקק לאמת, אדם שכמה לצדק ולאור. זו התוצאה שאתה משיג על ידי יישום האמת בפועל. בה בעת, אתה גם ממיט בושה על השטן. השטן השחית אותך, הוא גרם לך לשמור על עצמך, הוא גרם לך להיות אנוכי, הוא גרם לך לחשוב על היוקרה שלך. אך כעת הדברים השטניים האלה כבר לא יכולים לכבול אותך, השתחררת מהם, אתה כבר לא נשלט על ידי יהירות, יוקרה או על ידי האינטרסים האישיים שלך, ואתה מיישם את האמת בפועל, כך שהשטן מושפל לחלוטין ואין שום דבר שהוא יכול לעשות. אם כך אתה מנצח, הלא כן? כשאתה מנצח, האם אתה לא נושא עדות לאל? האם אתה לא נלחם את המלחמה הטובה? כאשר אתה נלחם את המלחמה הטובה, אתה שליו ושמח, ויש תחושה של נינוחות בלבך. אם יש לך לעתים קרובות תחושה של הַאֲשָׁמָה בחייך, אם לבך לא יכול למצוא מנוח, אם אתה חסר שלווה ושמחה ולעתים קרובות אתה מוטרד מדאגה וחרדה לגבי כל מיני דברים, מה הדבר מוכיח? אך ורק שאתה לא מיישם את האמת בפועל, שאתה לא נושא עדות לאל. כשאתה חי בתוך צביונו של השטן, אתה עלול להיכשל לעתים קרובות ביישום האמת בפועל, לבגוד באמת, להיות אנוכי ונאלח; אתה שומר רק על התדמית שלך, על השם והמעמד שלך ועל האינטרסים שלך. לחיות תמיד למען עצמך – הדבר גורם לך כאב גדול. יש לך כל כך הרבה תשוקות אנוכיות, הסתבכויות, מגבלות, חששות ועצבנות, עד שאין לך שמץ של שלווה או שמחה. לחיות למען בשר מושחת פירושו לסבול באופן מוגזם. אלה שחותרים אל האמת הם שונים. ככל שהם מבינים יותר את האמת, כך הם נעשים חופשיים ומשוחררים יותר; ככל שהם מיישמים יותר את האמת בפועל, כך הם חווים יותר שלווה ושמחה. כשהם ישיגו את האמת, הם יחיו לגמרי באור, ייהנו מברכותיו של האל ולא יסבלו כלל.

כרגע, באיזה מצב בעיקר כולכם חיים? האם רוב הזמן אתם חיים במצב חיובי או במצב שלילי? (אנחנו חיים במצב שלילי רוב הזמן.) עבור מישהו שתמיד חי במצב שלילי, להתמיד בביצוע חובתו מבלי לוותר על האחריות שלו, זה לא דבר פשוט! אתם כולכם פסיביים לעתים קרובות, אך אינכם יודעים איך לפתור זאת. לפעמים נדרש מכם מאמץ רב כדי לפתור את המצבים הפסיביים שלכם, וכאשר דברים לא קורים כפי שאתם רוצים, אתם שוב הופכים לפסיביים. אתם תמיד מתפלשים בפסיביות שלכם ולא יכולים להתרומם אפילו אם אתם רוצים; אינכם יכולים לבצע היטב שום חובה, ואתם כה חסרי יכולת שאף אחד לא יכול לעזור לכם. האם חיים כאלה לא מעייפים? (אכן.) אם כך, איך מתמודדים עם בעיית הפָּסִיבִיּוּת במלואה? אתם בהחלט חייבים להבין משהו מן האמת. כמות הדוקטרינה שעליה תוכלו לדבר לא תפתור את בעיותיכם. כאשר אדם באמת מבין את האמת, וכאשר הוא מסוגל לפתור כל פסיביות או קשיים שהוא נתקל בהם, ביצוע חובתו לא יכביד עליו כל כך. רק על ידי השגת האמת אדם יכול להיות חופשי ומשוחרר. כרגע, הדבר החסר ביותר לכולכם הוא האמת, אך לא ניתן להשיג את האמת בן לילה. עליכם להכיר באמת את עבודתו של האל ולהיות מסוגלים לראות בבירור את צביונם המושחת של אנשים. דבר זה דורש זמן, ועליכם לחפש את האמת כדי להבין זאת. כולכם יכולים להרגיש את הכאב של חיים בצביון מושחת, יש לכם הבנה עמוקה לגביו. האם חוויתם את השלווה והאושר שנוצרו בלבכם לאחר שהבנתם את האמת, כאשר אתם מסוגלים ליישם את האמת בפועל ולקיים את עקרונות-האמת? האם יש לכם הרבה חוויות כאלה? אם באמת יש לכם שפע של חוויות כאלה, פירוש הדבר שאתם ניחנים לגמרי במציאות-האמת. תהיה לכם תחושה של חיים באור ובנוכחותו של האל. אם מדי פעם תיהנו מעט מהנאורות של האל, תהיו מרוצים מאוד. אם תסתמכו מדי פעם על האל במקום על אנשים, והאל ייתן לכם מעט אור, דרך להתקדם שלא חשבתם עליה, והעניין יטופל, תהיו מרוצים מאוד. לא מספיק לחוות לעתים קרובות את החוויות הקטנות האלה; אתם עדיין חייבים להמשיך להתאמץ למען האמת. מצד אחד, עליכם להבין את האמת על חזיונות, להבין בבירור את עבודתו של האל ולהכיר באמת את צביונו של האל. בדרך זו, כאשר תיתקלו שוב בקשיים בעת ביצוע חובתכם, לכל הפחות הדבר לא יוליד תפיסות ומרדנות. זהו היבט אחד של הדברים. בנוסף, עליכם להשקיע מאמץ לקראת היווכחות בחיים. יש לסכם את האמיתות שאותן צריך ליישם בפועל ולהיכנס אליהן, כמו למשל להכיר את עצמך, להיות אדם כן, ללמוד להתמסר לאל, כיצד להסתמך על האל, כיצד לבצע את חובתך בנאמנות, כיצד להבחין בין כל סוגי האנשים, כיצד עליך להתייחס לשטן, באיזו חוכמה אתה צריך להיות ניחן וכך הלאה. רק אם תחוו את ההיבטים השונים האלה של האמת ותיכנסו אליהם תוכלו לירוא את האל ולסור מרע, ולהפוך לאנשים מושלמים. אם כן, לכמה היבטים של מציאות-האמת נכנסתם עכשיו? לאילו היבטים של מציאות-האמת עדיין לא נכנסתם? אתם חייבים לעקוב אחר ציון זה בליבכם. כאשר תיכנסו לאמיתות רבות הקשורות ליישום בפועל, חייכם כבר יצמחו, ובאמת יהיה לכם שיעור קומה. כששיעור קומתכם יגדל לרמה מסוימת, תוכלו לעלות על הדרך שבה האל יהפוך אתכם למושלמים, ויהיה לכם שיעור קומה אמיתי. אין זה עניין שאפשר לזרז – אי אפשר לאכול פיל בנגיסה אחת. כרגע, מהו הדבר המכריע והקריטי ביותר שאתם צריכים לפתור? עליכם לבצע את חובתכם היטב ולהיווכח בחיים בזמן שאתם מבצעים את חובתכם. זה המפתח. אינכם יכולים רק להשקיע מאמץ – עליכם להשקיע בכך את לבכם. האל לא רוצה שתמכור את עמלך בשעה שאתה מבצע את חובתו של יציר בריאה, אלא הוא רוצה שתציע לו את כנותך. כשאתה מבצע את חובתך, אתה חייב להיווכח בחיים. רק כאשר תהיה לך היווכחות בחיים יהיו לך חיים, רק כאשר יהיו לך חיים תוכל לצמוח, ורק למי שיש חיים, יש את האמת.

10 באוגוסט, 2015