יש משמעות גדולה לתשלום המחיר לשם הזכייה באמת
מטרת האמונה באל היא להשיג ישועה, אך האם פשוט להשיג ישועה? מה הדבר הכי קשה בכך? הרבה אנשים אינם רואים זאת בבירור, אבל הזכייה באמת היא למעשה החלק הקשה ביותר בהשגת ישועה. לכן, תמיד כדאי לסבול כאב רב ולשלם את המחיר כדי לזכות באמת, ללא קשר לכמה אתה מרוויח. אז מה אתה צריך לסבול כדי להשיג את האמת? עליך לסבול שיפוט וייסור, ניסיונות וזיכוך, וכן גיזום, עליך לסבול את הרדיפה ואת המצוקה שנובעות מנהייה אחר האל, עליך לסבול מאסר, ואת ההכפשה וההוקעה של העולם הדתי. אתה צריך לעמוד בכל הקשיים האלו. אם אתה יכול לסבול את כולם, אתה יכול לזכות באמת. כעת, רוב האנשים מוכנים לחתור אל האמת. הם ממוקדמים בביצוע חובותיהם היטב, והם רוצים להתאמן ביישום האמת בפועל בשעה שהם מבצעים את חובותיהם, ולזכות באמת. הנתיב הנכון בחיים הוא האמונה באל וביצוע חובתך. נכון לבחור בנתיב הזה, והוא המבורך ביותר על ידי האל. אנשים יכולים להשקיע בכנות למען האל ולבצע את החובה של יצירי בריאה – אלה החסד הגדול והברכה הגדולה של האל. יש מי שאינם רואים בבירור את המשמעות של ביצוע חובה, מי שמנסים תמיד לעשות עסקאות עם האל – לא משנה מה קורה להם, תמיד אפשר להגביל אותם ולהפריע להם, תמיד אפשר להשפיע עליהם ולהטות אותם, וכתוצאה מכך הם אינם מסוגלים לבצע את חובותיהם באופן רגיל, עד כדי כך שהם אפילו נוטשים את חובותיהם ונמלטים. כמה הדבר מצער! יתכן שהם לא חשים חרטה רבה, אבל כשהאסונות יתעצמו, עבודת האל תסתיים, והוא יתחיל לגמול לטובים ולהעניש את הרעים, הם יכירו את תוצאות המעשה הזה. לכן עליכם להתפלל ביחד לעתים קרובות, להשקיט את עצמכם בפני האל, לקרוא יותר מדבריו, ולשתף יותר על האמת. הניחו בצד בינתיים את אותם נושאים שאין להם שום קשר לחתירה אל האמת, אין לעסוק בהם ברגע זה. נישואין, עבודה, העתיד שלך והתמסדות הם לא הדברים היחידים שחשובים בחיים, וגם לא מציאת מקומך בחברה ושיהיה לך די אוכל. אף אחד מהם אינו מהדברים החשובים ביותר בחיים. מה הדבר החשוב ביותר בחיים? להשלים את החובה והתפקיד שעל יציר בריאה להשלים, ולהשלים את המשימה של האל ואת מה שהוא הטיל עליך. זה הדבר המשמעותי ביותר. זאת הנחישות שצריכה להיות לאנשים.
בעת הזאת, אתם המאמינים באל יכולים לאכול ולשתות את דבריו מדי יום, ואלו שחותרים אל האמת יותר גם מבצעים את חובותיהם. זאת נקודת ההתחלה הנכונה לכיוון שלכם בחיים, אז כיצד אתם צריכים להמשיך ללכת בנתיב הזה? (עלינו להניח יסוד על נתיב ההיווכחות בחיים). כן, אם אתם רוצים לזכות באמת ובחיים, עליכם להניח יסוד על דברי האל. זה יאפשר לכם לעלות על הנתיב של חתירה אל האמת, שרק הוא הוא המטרה והכיוון בחיים. אתה באמת אחד מאנשיו הנבחרים של האל ויועדת מראש רק אם אתה מאפשר לדבריו ולאמת להניח יסוד בלבך. ברגע זה, היסודות שלכם עדיין לא יציבים. אם אפילו פיתוי קטן מהשטן היה נקרה בדרככם, שלא לומר אסון גדול או ניסיון גדול, הייתם מתערערים ומועדים. זה היעדר יסוד, דבר מסוכן מאוד! אנשים רבים מועדים ובוגדים באל כשהם נקלעים לרדיפה או למצוקה. אנשים מסוימים מתחילים לפעול בפזיזות לאחר שהם זוכים במעט מעמד, ואז הם נחשפים ומסולקים. כולכם יכולים לראות את הדברים האלו בבהירות רבה. אם כך, כעת אתם צריכים קודם כל לקבוע את הכיוון ואת המטרה שעליכם לחתור אליהם בחיים, וכן את הנתיב שעליכם ללכת בו, ולאחר מכן להרגיע את דעתכם ולעבוד קשה, להשקיע מעצמכם, להשקיע מאמץ, ולשלם מחיר עבור המטרה הזאת. הנח בצד עניינים אחרים בינתיים – אם תמשיך לחשוב עליהם, הדבר ישפיע על ביצוע חובתך, וכן על העניין המכריע של חתירתך אל האמת ועל הישועה שלך. אם אתה צריך לחשוב על מציאת עבודה, השגת רווח גדול והתעשרות, וכן על השגת דריסת רגל יציבה בחברה ומציאת מקומך, אם אתה צריך לחשוב על נישואין ועל מציאת בן-זוג, על נשיאה באחריות של פרנסת משפחה וכן על החובה להעניק חיים טובים לבני משפחתך, ואם אתה גם רוצה ללמוד כמה מיומנויות חדשות, להצטיין ולהיות טוב יותר מאנשים אחרים – האם לא יהיה מתיש לחשוב על כל הדברים האלו? לכמה דברים יכול להיות מקום במחשבותיך? כמה אנרגיה יש לאדם במהלך חייו? כמה שנים טובות יש לו? בחיים האלו, לאנשים יש את האנרגיה הרבה ביותר כשהם בני עשרים עד ארבעים. במהלך התקופה הזאת, עליכם לשלוט באמיתות שמאמינים באל חייבים להבין, ואז להיכנס למציאות-האמת, לקבל את השיפוט ואת הייסור של האל, וכן את הזיכוך ואת הניסיונות שלו, ולהגיע לנקודה שבה אינכם מכחישים את האל, בלי קשר לנסיבות. זה הדבר הבסיסי ביותר. יתרה מכך, אין זה משנה מי משתמש באהבה ובנישואין כדי לפתות ולמשוך אותך, או כמה תהילה, רווח, מעמד או הטבות מציעים לך, אסור לך לוותר על חובתך, או על מה שיציר בריאה חייב לעשות. אפילו אם לאחר מכן האל לא ירצה בך, אתה עדיין צריך לחתור אל האמת, ואתה עדיין צריך לשאוף ללכת בנתיב שבו תירא את האל ותסור מרע. עליך לשאוף להגיע לגובה הזה. כך, השנים שהעברת בהשקעה למען האל לא יהיו לשווא. אם תעביר את השנים הטובות ביותר שלך במחשבה על מציאת עבודה טובה או בחיפוש אחר בן-זוג, בתקווה ליהנות מחיי הבשר בעודך מאמין באל, לעשות את שני הדברים בעת ובעונה אחת, אז לאחר שנים אחדות, אתה עשוי למצוא בן-זוג, להתחתן, להוליד ילדים, לבנות בית ולטפח קריירה, אבל לא תרוויח שום דבר מאמונתך באל במשך כל אותן שנים, לא תרוויח שום דבר מן האמת, תחוש ריקנות בלבך, והשנים הטובות ביותר יחמקו ממך. כשתביט לאחור בגיל ארבעים, תהיה לך משפחה, יהיו לך ילדים, לא תהיה לבד, אך יהיה עליך לפרנס את משפחתך. זאת שלשלת שאינך יכול להשתחרר ממנה. אם תרצה לבצע את חובתך, יהיה עליך לעשות זאת בעודך כבול לשלשלאות המשפחה שלך. אין זה משנה כמה גדול לבך, לא תוכל לעשות את שני הדברים – לא תהיה מסוגל לנהות אחר האל בלב שלם ולבצע את חובתך היטב. אנשים רבים נוטשים משפחה ועניינים גשמיים, אך לאחר שהם מאמינים באל במשך שנים אחדות הם עדיין חותרים רק לתהילה, לרווח ולמעמד. הם לא זכו באמת, ואין להם אפילו שום עדות חווייתית אמיתית. זה ממש כאילו הם בזבזו את זמנם. כשהם מבצעים את חובותיהם כעת, הם לא מבינים אפילו שמץ מן האמת, וכשמשהו קורה להם, הם לא יודעים כיצד לחוות אותו – אז הם מתחילים להתבכיין ומתמלאים בחרטה גדולה. כשהם נזכרים בהתחלה, בכל האנשים הצעירים החיים חיי כנסייה ביחד, מבצעים את חובותיהם, שרים מזמורים ומהללים את האל ביחד, הם חושבים כמה הימים ההם היו טובים, וכמה הם היו רוצים לחזור לאותה תקופה! למרבה הצער, בעולם הזה אין מרפא לחרטה. אף אחד לא יכול להחזיר את הזמן לאחור, אפילו אם הוא היה רוצה לעשות כן. אין דרך לחזור להתחלה ולחיות מחדש את החיים. לכן, כשהזדמנות חולפת, היא לא תשוב. חייו של אדם נמשכים רק כמה עשרות שנים, ואם אתה מחמיץ את הזמן האופטימלי הזה לחתור אל האמת, החרטות שלך יהיו חסרות תועלת. אנשים מסוימים מאמינים באל עד עצם היום הזה, והם עדיין מבולבלים. הם כלל לא יודעים לאיזה שלב הגיעה עבודת האל. האסונות הגדולים הגיעו, והאנשים האלו עדיין חיים בחלום, וחושבים: "נותר עדיין זמן רב עד שהאל יסיים את עבודתו! כעת אנשים עדיין אוכלים, שותים ומתחתנים כרגיל. עליי למהר וליהנות מהחיים, אסור לי להחמיץ דבר!" הם עדיין חושקים בנחמות הבשר, ובלבם אין ולו שמץ של צמא לאמת. כך, הם מחמיצים את ההזדמנות של פעם בחיים שהוענקה להם לישועה. למעשה, האל עובד כדי להושיע את האנושות, וכשעבודת הישועה שלו תושלם, אפילו אם אדם אחד ישרוד, האל לא יחשוב שזה מעט מדי. האל ייקח את האדם האחד הזה, וכל האחרים ייוותרו מאחור. זה צביונו של האל, ששום אדם אינו יכול לראות בבהירות. כשהאל עמד להחריב את העולם במבול, הוא הורה לנח לבנות תיבה כדי להציל את מי שהאמינו בו. כשהתיבה הושלמה, רק שמונת בני המשפחה של נח נכנסו לתיבה והשיגו את ישועת האל. מה קרה לכל האחרים? כולם טבעו במבול ומתו באסון. כיום, אנשים רבים רואים את האל מביע את כל האמיתות האלו, ויודעים היטב שהאל מבצע את עבודת הישועה, אך הם עדיין מטילים ספק, עדיין יש להם תפיסות משלהם, והם מסרבים לקבל זאת. אדם כזה מרוצה מעצמו, אך כשיתרחשו האסונות הגדולים, הוא יושמד, ואת מי יהיה לו להאשים בכך? בעיני האל, אלו שאינם מקבלים את ישועתו הם חרקים, רוחות רפאים בשר ודם, פחות מבהמות! במהלך התקופה של ישועת האל, צביונו רחום, אוהב וסלחני, אך כשעבודת הישועה של האל תסתיים, הוא כבר לא יציע לאדם את מחילתו. האל ייקח אותה בחזרה, ובני האדם יתייצבו רק מול חרון אפו והוד המלכות שלו. נכון לעכשיו, הגעתם בדיוק בזמן לרגע הגדול הזה – האל מבצע את עבודת השיפוט באחרית הימים. זאת ההזדמנות האחת והיחידה שיש לאנשים להיוושע ולהפוך למושלמים בידי האל. כולכם מבצעים את חובותיכם ברגע המפתח הזה שבו האל מרחיב את בשורת המלכות. האל באמת ובתמים מרומם אותך באופן יוצא דופן. לא משנה מה למדת, באיזה תחום אתה מתמצא, או אילו כישרונות או מומחיות יש לך, בכל מקרה, האל מפגין כלפיך חסד בכך שהוא מאפשר לך להשתמש במומחיות הזאת כדי לבצע חובה בביתו. זאת הזדמנות שקשה להשיג. כשהאל פועל, הוא אינו מוטה כלפי אף אחד. הוא מתייחס לכולם בהגינות. האל מפגין חסד כלפי כל מי שמקבל את האמת ומיישם אותה בפועל, ודוחה בתיעוב כל מי שלא אוהב את האמת, כל מי שסולד מן האמת ודוחה את האמת. האל צודק כלפי כל אדם. כל עוד אתה מקבל את האמת ומתמסר לאל, האל יפגין כלפיך חסד, והוא לא יעניש אותך על העבירות שביצעת בעבר. אין זה משנה איזו דרך מילוט האל פותח בפניך, או מהי מידת החסד שהוא מגלה כלפיך, בסופו של דבר יש לו רצון אחד בלבד, והוא לגרום לך להבין את כוונותיו, להפיק לקחים, ולהבין את האמת בסביבות המתאימות להתקדמות שלך בחיים. לאחר שדברי האל והאמיתות שלו יחושלו בתוכך ויהפכו לחייך, ואתה תתייחס לאלוהים כאל ההורה של הולדתך מחדש, ותהיה מסוגל להתמסר לאל ולירוא אותו, תהיה תואם לכוונות האל. על אף שרובכם צעירים למדי, אם על ידי קריאה בדברי האל והבנת האמת כולכם תתמלאו נחישות, תצמחו בחיים ולבבותיכם יהיו יראי-אל, ותהיו מסוגלים לעמוד איתן אל מול ניסיונות ומצוקות, הרי שיהיה לכם שיעור קומה, והאל יהיה מרוצה. האל יאמר שהוא לא שילם לשווא מחיר כבד מנשוא כשהוא הפגין כלפיכם חסד. הוא יראה ברכה, הוא יראה את פירות עמלו בכם, הוא יביט בכך בהנאה ובשמחה. התוצאה הזאת מושגת כולה על ידי עבודת האל; זה לא דבר שאדם צריך להתפאר בו.
האל אינו משלם מחיר ותו-לא עבור כל אדם בעשורים החולפים מרגע הולדתו ועד להווה. מנקודת מבטו של האל, באת לעולם הזה אינספור פעמים, ונולדת מחדש אינספור פעמים. מי אחראי על כך? האל אחראי על כך. אין לך דרך לדעת את הדברים הללו. בכל פעם שאתה בא לעולם הזה, האל דואג אישית לעשות סידורים בעבורך: הוא מסדר כמה שנים תחיה, לאיזה סוג של משפחה תיוולד, מתי תקים בית ותפתח קריירה, וכן מה תעשה בעולם הזה ואיך תתפרנס. האל מסדר לך דרך להתפרנס, כדי שתוכל לממש את שליחותך בחיים האלו באין מפריע. ובאשר למה שעליך לעשות בגלגול הבא, האל מסדר ומוסר לך את החיים ההם על פי מה שאמור להיות לך ומה שאמור להינתן לך... האל עשה את הסידורים האלו בעבורך פעמים רבות, ולבסוף נולדת אל עידן אחרית הימים, למשפחה הנוכחית שלך. האל סידר בעבורך סביבה שבה תוכל להאמין בו, הוא אפשר לך לשמוע את קולו ולחזור לפניו, כדי שתוכל ללכת בעקבותיו ולבצע חובה בביתו. רק עם הדרכה כזאת מן האל חיית עד היום. אתה לא יודע כמה פעמים נולדת בקרב האדם, כמה פעמים חזותך השתנתה, כמה משפחות היו לך, ובכמה עידנים ושושלות חיית – אך ידו של האל תמכה בך כל העת, והוא תמיד השגיח עליך. כמה האל עמל לטובת אדם אחד! יש אנשים שאומרים: "אני בן שישים. במשך שישים שנה האל השגיח עליי, הגן עליי והדריך אותי. אם כשאהיה זקן לא אוכל לבצע חובה ולא אוכל לעשות שום דבר – האם לאל עדיין יהיה אכפת ממני?" האין זה דבר מטופש לומר? לאל יש ריבונות על גורלו של אדם והוא משגיח עליו ומגן עליו לא רק על פני משך חיים אחד. אילו היה מדובר רק במשך חיים אחד, בתקופת חיים אחת בלבד, הדבר לא היה מעיד על כך שהאל הוא כל-יכול ושיש לו ריבונות על כל הדברים. עמלו של האל והמחיר שהוא משלם עבור אדם לא נועדו לסדר רק מה האדם הזה יעשה בחיים האלו, אלא לשם סידור אינספור משכי חיים בעבורו. האל נוטל אחריות מלאה על כל נפש שנולדת מחדש. הוא עובד בתשומת לב, משלם את מחיר חייו, מדריך כל אדם ומסדר את חייו של כל אדם. האל עמל ומשלם מחיר באופן הזה למען האדם, והוא מעניק לאדם את כל האמיתות האלו ואת החיים הללו. אם אנשים אינם מבצעים את חובתם של יצירי בריאה בימים האחרונים האלו, ואם הם אינם חוזרים לפני הבורא – אם, בסופו של דבר הם אינם מבצעים את חובותיהם היטב ואינם עומדים בדרישות האל, בלי קשר לכמה חיים ודורות הם חיו – האם החוב שלהם לאל לא יהיה גדול מדי? האם הם לא יהיו לא ראויים לכל המחירים שהאל שילם? מצפונם יהיה כה לוקה בחסר, לא יגיע להם להיקרא בני אדם, שכן החוב שלהם לאל יהיה גדול מדי. לכן, בחיים האלו – איני מדבר על חייך הקודמים, אלא על החיים האלו – אם אינך מסוגל לוותר על הדברים שאתה אוהב או על דברים חיצוניים למען שליחותך – כגון הנאות חומריות והאהבה והשמחה שבמשפחה – אם אינך מוותר על הנאות הבשר למען המחירים שהאל משלם בעבורך או כדי לגמול לאהבת האל, הרי שאתה באמת מרושע! למעשה, כל מחיר שתשלם למען האל שווה את זה. בהשוואה למחיר שהאל משלם בעבורך, למה משתווה הכמות הקטנה שאתה מציע או משקיע? למה משתווה המעט שאתה סובל? האם אתה יודע כמה האל סבל? המעט שאתה סובל אפילו לא ראוי לאזכור בהשוואה למה שהאל סבל. יתרה מכך, על ידי כך שתבצע את חובתך כעת, אתה משיג את האמת ואת החיים, ובסוף, אתה תשרוד ותיכנס למלכות האל. איזו ברכה גדולה היא זאת! בשעה שאתה הולך בעקבות האל, ואין זה משנה אם אתה סובל או משלם מחיר, אתה למעשה עובד עם האל. אין זה משנה מה האל מבקש מאיתנו לעשות, אנחנו מקשיבים לדברי האל, ומיישמים בפועל על פיהם. אל תתמרד נגד האל ואל תעשה שום דבר שגורם לו צער. כדי לעבוד עם האל, אתה חייב לסבול קצת, ועליך לוותר על כמה דברים ולהניחם בצד. עליך לוותר על תהילה, רווח, מעמד, כסף והנאות גשמיות – אתה אפילו צריך לוותר על דברים כמו נישואין, עבודה והאפשרויות שלך לעתיד בעולם. האם האל יודע אם ויתרת על הדברים האלו? האם האל יכול לראות את כל זה? (כן). מה יעשה האל כשהוא יראה שוויתרת על הדברים האלו? (האל ינוחם, והוא יהיה מרוצה). לא רק שהאל יהיה מרוצה ויאמר, "המחירים ששילמתי נשאו פרי. אנשים מוכנים לעבוד לצדי, יש להם הנחישות הזאת, ואני זכיתי בהם". בין אם האל מרוצה או שמח, מסופק או מנוחם, אין לו רק הגישה הזאת. הוא גם פועל, והוא רוצה לראות את התוצאות שהעבודה שלו משיגה, שאם לא כן, מה שהוא דורש מבני האדם יהיה חסר משמעות. החסד, האהבה והרחמים שהאל מגלה כלפי האדם אינם סוג של גישה ותו-לא – הם גם עובדה. איזו עובדה היא זאת? העובדה היא שהאל שם את דבריו בתוכך, ומעניק לך נאורות, כדי שתוכל לראות את מה שחביב בו, ומהי מטרת העולם הזה, כדי שלבך יתמלא באור, ותוכל להבין את דבריו ואת האמת. כך, בלי לדעת זאת, אתה זוכה באמת. האל עושה עליך עבודה כה רבה באופן ממשי מאוד, ומאפשר לך לזכות באמת. כשאתה זוכה באמת, כשאתה זוכה בדבר היקר ביותר שהוא חיי נצח, אתה מרצה את כוונות האל. כשהאל רואה שאנשים חותרים אל האמת ומוכנים לשתף איתו פעולה, הוא שמח ומרוצה. או-אז הוא מפגין גישה מסוימת, ובעודו מפגין גישה זו, הוא ניגש לעבודה, מאשר את האדם ומברך אותו. הוא אומר: "אני אגמול לך בברכות שמגיעות לך". ואז תזכה באמת ובחיים. כשתאחז בידע של הבורא ותזכה בהערכה שלו, האם עדיין תרגיש ריקנות בלבך? לא. תרגיש מסופק ותהיה לך תחושה של הנאה. האין זאת המשמעות של היות חיינו בעלי ערך? אלו החיים המשמעותיים ביותר ובעלי הערך הרב ביותר.
הבט באיוב: האם הוא התפלל שהאל ייתן לו הר מלא בבהמות ועושר רב? (לא). לְמה הוא שאף? (הוא שאף לירוא את האל ולסור מרע). מהי השקפת האל על אדם ש"ירא את האל וסר מרע"? האל אמר: "וירא אלוהים כי טוב". כשאנשים שואפים לירוא את האל ולסור מרע, הדבר גורם לאל את האושר הגדול ביותר, וזה דבר שהוא מברך. האם האל רק אמר את המלים הללו ולא עשה עוד שום דבר? מה עוד עשה האל לאיוב? (הוא ניסה את איוב). האל שלח את השטן לפתות את איוב, לקחת ממנו את ההר המלא בבהמות, את העושר הגדול שלו, את ילדיו, את משרתיו – האל ניסה אותו. מה רצה האל להשיג בכך שהוא ניסה אותו? האל רצה את עדותו של איוב. מה נתן האל לאיוב באותה עת? אנשים מהרהרים: "מה נתן האל לאיוב? הבהמות שלו והעושר הרב שלו נלקחו ממנו, ועם מה הוא נותר? האל לא נתן לו שום דבר!" על פניו, נדמה שאת מה שהאל נתן לאיוב הוא לקח ממנו, ונראה כאילו לאיוב לא נותר דבר, אבל העובדה שהאל לקח היא כשלעצמה גמול גדול יותר. אף אחד לא רואה בבירור כיצד גמל האל לאיוב. האל רצה את עדותו של איוב, והוא נתן לאיוב הזדמנות. איזו מין הזדמנות הייתה זאת? זאת הייתה הזדמנות לאיוב להעיד למען האל מול השטן ומול כל האנשים, להעיד על המציאות של יראתו את האל ועל היותו סר מרע, להעיד על עובדת היותו ירא את האל וסר מרע, להעיד שהוא אדם מושלם וישר. האם זה לא ניתן לו על ידי האל? אלמלא נתן האל לאיוב את ההזדמנות הזאת, האם השטן היה מעז לפעול נגד איוב? (לא). השטן בהחלט לא היה מעז, זה ודאי לחלוטין. אילו השטן לא היה מעז לפתות את איוב, האם הייתה לאיוב ההזדמנות הזאת? לא הייתה לו ההזדמנות הזאת. לכן האל נתן לאיוב הזדמנות כזאת, להוכיח לכולם שהנתיב שהוא הלך בו – נתיב שבו הוא ירא את האל וסר מרע – הוא נכון, שהאל סבור שהנתיב הזה ראוי, ושאיוב היה אדם ישר ומושלם. כולם ראו את הדברים האלו, וגם האל ראה אותם, ואיוב לא אכזב את האל במסגרת ההזדמנות הזאת. הוא העיד למען האל, הוא הביס את השטן והאל ראה כי טוב הדבר. האם האל גמל בסוף לאיוב? (כן). מה היה הגמול השני של האל לאיוב? האל אמר שיראתו האל והיותו סר מרע מקובלים עליו. איוב העיד למען האל בפני השטן, והאל ראה שכל זה טוב. הוא הוקיר תודה והיה מרוצה, והפגין סוג של גישה. לאחר שלאל הייתה הגישה הזאת, האם הוא עשה משהו נוסף? מה עשה האל? נראה שאינכם מכירים היטב את ספר איוב. באילו נסיבות אמר איוב: "לְשֵׁמַע-אֹזֶן שְׁמַעְתִּיךָ; וְעַתָּה, עֵינִי רָאָתְךָ"? הוא אמר את המילים האלו לאחר ששמע את הדברים שהאל אמר לו. האם איוב ראה את האל לפני כן? (לא). מבחינת איוב, לשמוע את קולו של האל היה כמו לראות את פניו, והאין זאת הברכה שיציר בריאה כמה לה יותר מכל? (כן). איוב השיג את זה. האם אתם מקנאים בו? (כן). לא קל להשיג את הברכה הזאת. אם כן, כיצד אתה יכול להשיג את ההזדמנות הזאת ולקבל חסד וגמול כאלו? עליך להעיד למען אל, כלומר עליך להעיד למען האל בלב הפיתויים של השטן. עליך ללכת בנתיב של מי שירא את האל וסר מרע. עליך לגרום לאל לומר: "וירא האל כי טוב". כשהאל יוקיר תודה ויחוש שבע רצון, ויראה שהעדות שלך וכל מעשיך טובים הם, כשאל יאמר שאתה אדם מושלם ואדם שחותר אל האמת, אז תוכל להשיג את ברכותיו. ולאחר שאיוב שמע את קולו של האל, מה עוד עשה האל? הוא נתן לאיוב יותר ממה שהוא נתן לו קודם לכן. איוב היה עשיר יותר ממה שהוא היה קודם לכן – אם קודם הוא היה מולטי-מיליונר, הוא ככל הנראה היה מיליארדר לאחר מכן. אתה רואה, אם אדם ירא את האל וסר מרע, קל לו להפוך למיליארדר; עבור האל זה עניין של מילה אחת בלבד. זהו חסד האל. איוב ירא את האל וסר מרע, והוא השיג את ברכות האל.
מה שהאל נותן לבני-אדם מתעלה על מה שהם היו יכולים לבקש או לדמיין, אבל אם אתה רוצה לקבל גמול גדול יותר ממה שהיית יכול לבקש או לדמיין, עליך ללכת בדרך האל. לא פשוט ללכת בדרך האל. אנשים צריכים לשלם מחיר, אבל את המחיר הזה לא משלמים לשווא, הוא יזָכֶּה אותם בגמול. אנשים חושבים שלאל יש רק מין גישה כלפיהם, שהוא לא עושה שום דבר, שהוא תמיד מביט בהם, ומסתכל כיצד הם מתנהגים. האם הדבר אכן כך? לא. האל הוא למעשה כמו הורה. אם אתה שומע בקול הוריך, אם אתה נוהג בהיגיון, אם אתה מבצע את חובותיך כראוי וסובל לא מעט כדי ללכת בנתיב הנכון, כיצד ירגישו הוריך? הוריך ירגישו כלפיך אהבה וצער. הם מוכנים ומזומנים לוותר על חייהם עבור ילדיהם, להפחית את סבלם של ילדיהם, להבטיח שהם יאכלו היטב, ילבשו בגדים נאים וייהנו מהחיים – ואז הם מרוצים. הם לא רוצים שתסבול כלל. זה לבו של הורה. בהשוואה ללבו של הורה, לבו של האל יכול רק להיות טוב יותר, יפה יותר, מיטיב יותר – לבו לא יכול להיות פחות מכך. כולכם מכירים מעט את הלבבות של הוריכם. כולכם יודעים היטב כמה טובים היו הוריכם כלפיכם, וכולכם רוצים לכבד את הוריכם. אם כך, תחילה עליך להשתמש בכיבוד אב ואם כדי לגלות התחשבות בלבו של האל. אלו שעושים כן הם ההגיוניים ביותר. ילדים יכולים לחוש באהבה שהוריהם רוחשים כלפיהם, אבל אנשים צריכים להיות מסוגלים להרגיש אף יותר את האהבה שיש לאל כלפיהם, כי האל סידר ותזמר את כל מה שיש להם. רק האל יכול להחליט על הכול עבור האדם. הורים לא יכולים להחליט הכול עבור ילד, ולא משנה כמה גדולה אהבתם. לכל הפחות, הורים לא אוחזים באמת. אהבתם עשויה בשר ורגשות; היא בשום אופן לא יכולה להושיע מישהו משחיתות, והיא בשום פנים ואופן לא יכולה לספק למישהו צמיחה בחיים. רק אהבתו של האל יכולה להושיע אנשים. דבר האל יכול להוביל אנשים ולספק להם את הנדרש כדי שהם ילכו בנתיב הנכון בחיים. אתה יכול לראות שאהבתו של האל גדולה הרבה יותר מאהבתו של הורה – האל מגלה כלפי אנשים התחשבות עצומה! הוריך הולידו אותך, ומבחינתם, אתה בשר מבשרם ודם מדמם. הם דואגים לך, הם מוקירים אותך ומגוננים עליך כל כך – אז איך אתה חושב שהאל רואה את בני האדם, אותם יצר במו-ידיו? האל מוקיר את בני האדם כאילו היו ילדיו; אנשים הם בשרו ודמו. זה לא כמו המושג האנושי של הורים שמולידים ילד, וקשורים אליו בקשר דם – האל ברא את האנשים במו-ידיו, אך הוא הפיח בהם את נשימתו, ויש לו ציפיות מהם. האל הפקיד את תקוותיו בידי בני האדם; יש לו דרישות מהם, והוא הפקיד בידיהם דברים. האל לא סתם ברא את בני האדם, הפיח בהם חיים, גרם להם לקום לתחייה, ולאחר מכן עבודתו תמה. זה לא כאילו שאם האנושות הייתה רעה, האל היה יכול פשוט לברוא אותה מחדש, כי הרי האל רב עצמה וכל-יכול. לאחר שהאל ברא את בני האדם, הוא חש דאגה כלפיהם. בני האדם הם בשרו ודמו, הם חבריו המלווים אותו, ובה בעת, בתוכנית הניהול שלו, הם הנאמנים של תקוותיו והם הנושאים אותן. בסופו של דבר, הוא רוצה לראות תקווה באנשים הללו, ולהשיג תוצאות. אם, בהתבסס על כך, תוכלו לגלות מידה של הבנה לרצונות ולכוונות של האל, האם הדבר לא יעמיק קצת את הבנתכם? (כן). בדיוק כמו הורים שרוצים שילדיהם ילמדו ויצטיינו בחיים, שנשארים לצד ילדיהם כשהם לומדים, מנופפים עבורם במניפה, מוזגים להם תה רגע לאחר מכן, מכינים להם אוכל טעים כשמגיעה השעה לאכול – ההורים האלו עושים כמיטב יכולתם, המחשבות שלהם סובבות תמיד סביב ילדיהם. האם ההורים שלך לא מתייחסים אליך כך כיוון שיש להם ציפיות ממך, כיוון שהם השקיעו בך את תקוותיהם? אם לא תשמע בקולם, ותמרה את פיהם כל העת, האם הדבר לא יפגע בהם? האם הם לא יהיו עצובים? (הם אכן יהיו עצובים). אם כך, הרהר בכוונות האל על סמך הרעיון הזה. כשהאל מביט בבני האדם, ולא חשוב כמה הם מבוגרים, בעיניו הם כמו ילדים. אם תאמר: "אני בן שמונים שנה", האל יאמר שאתה ילד. אם תאמר, "אני בן עשרים", אז אתה עוד יותר ילד. בין אם אתה בן שמונים, בן שמונה מאות או בן שמונת אלפים, בעיני האל כל בני האדם הם ילדים. מנקודת המבט של האל, הגיל לא משנה כלל. בעיני האל, כל האנשים הם תינוקות וילדים; כך האל רואה את האנושות. על כן, בעיני האל, אתה בשרו ודמו, אחד ממלוויו. אם כך, כיצד תיעשה ראוי להפוך לבשרו ודמו, למלווה שלו, לאדם כלבבו, לרצות אותו? האם לא ראוי שהאנושות תבחן את השאלה הזאת ותהרהר עליה? (כן). האל מתייחס למין האנושי כאל בשרו ודמו, כמלוויו, כמי שנושאים את המחירים ואת הדם שהוא שילם. איזו מין אהבה יש באל כלפי האדם? איזו מין גישה מחשבתית יש לו? כיצד הוא מתייחס לאנשים שיש לו איתם יחסים ברמה הזאת? האם בני אנוש יכולים להבין, אפילו מעט, את סוג האהבה שיש לאל כלפי האנשים הללו? יש אנשים שאומרים: "מעולם לא ראיתי את האל ואינני יכול להרגיש את הדברים שהוא עשה עבורי בחיי הקודמים". אתה בחיים כעת, אז האם אינך יכול להרגיש את ההדרכה של האל ואת המחירים שהוא שילם עבורך? האם אתה יכול להבין אותם? (כן). אם אתה יכול להבין אותם, זה בסדר – הדבר מוכיח שיש לך לב ונשמה. אם אתה יכול להבין במידה הזאת, זה מספיק. שווה לך להניח את הכול בצד כדי ללכת בעקבות האל.
29 במאי, 2017