דברי האל הכול יכול של אחרית הימים

בחיפושכם, יש לכם יותר מדי תפיסות, תקוות ועתידים אישיים. העבודה הנוכחית נועדה לגזום את רדיפת המעמד שלכם ואת תשוקותיכם המופרזות. התקוות, המעמד והתפיסות הם כולם ביטויים קלאסיים של טבע שטני. הסיבה לכך שהדברים האלה קיימים בליבם של בני האדם היא משום שרעל השטן תמיד מאכל את מחשבותיהם של בני האדם, והם לא מסוגלים להתנער מפיתויי השטן האלו. הם חיים בחטא אך לא מאמינים שזהו חטא, והם עדיין מאמינים: "אנחנו מאמינים באלוהים, ולכן הוא חייב להעניק לנו ברכות ולהסדיר הכול למעננו באופן ראוי. אנחנו מאמינים באלוהים, ולכן אנחנו בהכרח נעלים על אחרים, וצריך להיות לנו מעמד רם מזה של אחרים ועתיד טוב מזה של כל אדם אחר. מכיוון שאנחנו מאמינים באלוהים, הוא חייב לתת לנו ברכות בלתי מוגבלות. אחרת זו לא הייתה נקראת אמונה באלוהים." במשך שנים רבות, המחשבות שבני האדם הסתמכו עליהן כדי לשרוד איכלו את ליבם עד כדי כך שהם הפכו לבוגדניים, לפחדנים ולמתועבים. לא רק שאין להם כוח רצון ונחישות, אלא שהם גם הפכו לתאבי בצע, יהירים ועיקשים. אין להם שום נחישות שמתעלה מעבר לעצמם, וגם אין להם שום אומץ להתנער מכבלי ההשפעות האפלות האלה. מחשבותיהם וחייהם של בני האדם רקובים, נקודת מבטם על האמונה באלוהים עדיין מכוערת באופן בלתי נסבל, ואפילו כשהם מדברים על נקודת מבטם על האמונה באלוהים, ההאזנה לכך פשוט בלתי נסבלת. בני האדם הם כולם פחדנים, חסרי יכולת, מתועבים ושבירים. הם לא נגעלים מכוחות האפלה והם לא רוחשים אהבה אל האור והאמת. במקום זאת, הם עושים כמיטב יכולתם לגרש אותם. מחשבותיכם ונקודות המבט שלכם כיום הן בדיוק כאלה, הלא כן? "מכיוון שיש לי אמונה באלוהים, עליי לקבל שפע ברכות, ויש להבטיח שמעמדי לעולם לא ירד ושהוא יהיה רם מזה של חסרי האמונה." אתם מחזיקים בנקודת מבט כזו לא במשך שנה או שנתיים בלבד אלא במשך שנים רבות. דפוסי החשיבה שלכם הם יותר מדי מהסוג של עסקאות קח-ותן. אף על פי שהגעתם לשלב הזה כיום, עדיין לא הרפיתם מהמעמד שלכם ואתם נאבקים בלי הרף לשאול אודותיו ולצפות בו מדי יום, בפחד עמוק שמא יום אחד מעמדכם יאבד ושמכם ייהרס. בני האדם לעולם לא מניחים בצד את רצונם בנוחות... ככל שאתה מחפש כך יותר, כך אתה קוצר פחות תוצאות. ככל שהרצון של אדם במעמד רב יותר, כך אלוהים יגזום אותו יותר. במקרה כזה, על האדם לעבור זיכוך אדיר. אדם כזה הוא יותר מדי חסר ערך! יש לגזום אותו ולשפוט אותו באופן נאות כדי שהוא ירפה מדברים כאלה באופן יסודי. אם תחתור כך עד הסוף, לא תקצור דבר. בני אדם שלא חותרים אחר החיים לא יכולים לעבור שינוי. בני אדם שלא צמאים לאמת לא יכולים לזכות באמת. אתה לא מתמקד בחתירה אל שינוי אישי ובכניסה, אלא תמיד מתמקד בתשוקות מופרזות ובדברים שמגבילים את אהבתך לאלוהים ומונעים מבעדך להתקרב אליו. האם הדברים האלה יכולים לחולל בך שינוי? האם הם יכולים להכניס אותך אל המלכות?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, מדוע אינך מוכן להיות ניגוד?

כל אחד מכם עלה לגבהים הרמים ביותר של ההמון. עליתם והפכתם לאבותיהם של ההמון. אתם שרירותיים במיוחד, ואתם מתפרעים בקרב כל הרימות, מחפשים מקום נוח ומנסים לטרוף את הרימות הקטנות מכם. אתם מרושעים וזדוניים בלבכם, ואתם עולים אף על רוחות הרפאים ששקעו אל מצולות הים. אתם חיים בתחתית ערימת הגללים ומפריעים לרימות לכל אורכה ורוחבה כך שלא תהיה להן מנוחה. אתם נאבקים זה בזה לזמן מה ואז נרגעים. אתם לא יודעים מהו מקומכם, אך אתם בכל זאת נאבקים זה בזה בערימת הגללים. מה אתם יכולים להשיג מהמאבק הזה? אם באמת היה לכם לב מלא יראה כלפיי, איך הייתם יכולים להיאבק זה בזה מאחורי גבי? גם אם מעמדכם רם, אתם בכל זאת תולעים קטנות ומצחינות בין הגללים, הלא כן? האם תהיו מסוגלים להצמיח כנפיים ולהפוך ליונה ברקיע?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, כאשר עלי השלכת ישובו לשורשיהם, תתחרטו על כל מעשיכם הרעים

האדם מעולם לא אהב אותי בכנות. כשאני מרומם אותו, הוא מרגיש לא ראוי לכך, אך זה לא גורם לו לנסות לְרַצות אותי. הוא בסך הכל מחזיק בידו את המעמד שנתתי לו ובוחן אותו בקפידה. משום שהוא אדיש לחביבותי, הוא מתעקש במקום זאת לזלול את התועלות שמעמדו טומן בחובו. האין זה הליקוי של האדם? כשההרים זזים, האם הם יכולים לשנות את מסלולם כדי לא לפגוע במעמדכם? כשהמים זורמים, האם הם יכולים לעצור לפני מעמדו של האדם? האם מעמדו של האדם יכול להניע את השמיים והארץ לאחור? פעם הייתי רחום כלפי האדם שוב ושוב, אך איש לא הוקיר זאת או נצר זאת בלבו – הוא בסך הכל הקשיב לכך כאל סיפור או קרא זאת כרומן. האם דבריי באמת לא מרגשים את לבו של האדם? האם לאמירותיי אין כל השפעה? האם ייתכן שאיש לא מאמין בקיומי? האדם לא אוהב את עצמו – במקום זאת, הוא עושה יד אחת עם השטן כדי לתקוף אותי ומשתמש בשטן כ"נכס" כדי לשרת אותי. אני אחדור לכל מזימותיו הערמומיות של השטן ואמנע מבני האדם על פני האדמה ללכת שולל אחרי השטן, כדי שהם לא יתנגדו לי משום קיומו של השטן.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, דברי האל לתבל כולה, פרק 22

לא משנה כמה נשגבות שאיפותיו של האדם, וכמה מציאותיים רצונותיו של האדם או כמה הם הולמים, כל מה שהאדם רוצה להשיג, כל מה שהאדם מחפש, קשור הדוקות לשתי מילים. שתי המילים האלה חשובות מהותית לכל אדם לאורך חייו, והן הדברים שהשטן מתכוון להטמיע באדם. מהן שתי המילים האלה? הן "פרסום" ו"רווח". השטן משתמש בדרך מתונה מאוד, שיטה שתואמת מאוד את תפיסותיהם של אנשים, שאינה אגרסיבית כלל, ומיועדת לגרום לאנשים לקבל בלא יודעין את אמצעי ההישרדות וחוקי ההישרדות שלו, לפתח מטרות וכיוונים בחיים ולהגיע לכדי אחיזה בשאיפות לחיים. לא משנה כמה גבוהים עשויים להיות התיאורים של אנשים אודות שאיפותיהם בחיים, השאיפות האלה קשורות באופן הדוק ל"תהילה" ול"רווח". כל דבר שאחריו רודף במשך חייו כל אדם גדול או מפורסם – או, למעשה, כל אדם שהוא – קשור אך ורק לשתי המילים האלה: "תהילה" ו"רווח". אנשים חושבים שברגע שיש להם תהילה ורווח, יש בידם הון שבו הם יכולים להשתמש כדי ליהנות ממעמד גבוה ומעושר רב וכדי ליהנות מהחיים. הם סבורים שברגע שיש להם תהילה ורווח, הם מחזיקים בהון שבו הם יכולים להשתמש כדי לשאוף לתענוגות ולהתענג על הנאה מופקרת מן הבשר. למען התהילה והרווח האלה שאותם הם רוצים, אמנם בלא-יודעין, אך ברצון, אנשים מוסרים לידי השטן את גופם, את ליבם, ואפילו את כל מה שיש להם, לרבות סיכוייהם העתידיים וגורלם. הם עושים זאת ללא עכבות, ללא כל פקפוק, מבלי שידעו אי פעם כיצד להחזיר לעצמם את כל שהיה להם. האם בני האדם יכולים לשמר שליטה כלשהי על עצמם מרגע שהם מוסרים את עצמם לשטן והופכים כך לנאמנים לו? בשום אופן לא. השטן שולט בהם לחלוטין. הם לחלוטין ובאופן מלא שקעו בביצה ואינם מסוגלים להיחלץ ממנה. ברגע שמישהו שוקע בתהילה וברווח, הוא כבר לא מחפש את מה שמואר, את מה שצודק או את הדברים היפים והטובים. זאת מכיוון שעבור אנשים, הפיתוי שיש בתהילה וברווח הוא חזק מדי; אלה דברים שבני האדם יכולים לחתור אליהם ללא סוף לכל אורך חייהם ואפילו לנצח. האין זה המצב האמיתי? ...

...השטן משתמש בפרסום ורווח כדי לשלוט במחשבות האדם, וגורם לכך שאנשים יכולים לחשוב אך ורק על שני הדברים האלה. הם נלחמים על פרסום ורווח, חווים מצוקות למען הפרסום והרווח, מושפלים ונושאים בעול כבד למען הפרסום והרווח, מקריבים את כל מה שיש להם למען פרסום ורווח והם יקבלו כל החלטה וקביעה למען פרסום ורווח וגם כדי לזכות בהם. כך השטן שם על בני האדם שלשלאות בלתי נראות וכשהם עוטים את השלשלאות האלה אין להם הכוח או האומץ להשתחרר. הם מדשדשים הלאה בקושי רב, משום שהם נושאים בלא-יודעין את השלשלאות האלה. למען הפרסום והרווח האלה, האנושות מתרחקת מן האל ובוגדת בו, והיא נעשית מרושעת יותר ויותר. כך, בדרך זו, הפרסום והרווח של השטן מחריבים דור אחר דור. הביטו כעת במעשי השטן – האין מניעיו הזדוניים נתעבים לחלוטין? אולי כיום אתם עדיין לא יכולים לראות מבעד למניעיו הזדוניים של השטן מכיוון שאתם חושבים שלחיים לא תהיה כל משמעות ללא פרסום ורווח, ואתם חושבים שאם בני אדם מותירים את הפרסום והרווח מאחור, הם לא יכולים עוד לראות את הדרך שלפניהם, לא יכולים עוד לראות את מטרותיהם ועתידם הופך לאפל, קודר ועגמומי. אולם, אט-אט, כולכם תכירו יום אחד בכך שהפרסום והרווח הם שלשלאות אדירות שהשטן שם על האדם. כאשר היום ההוא יגיע, אתה תתנגד לחלוטין לשליטת השטן ותתנגדו לחלוטין לשלשלאות שהובאו אליך על ידי השטן. כשיבוא היום שבו תרצה להשתחרר מכל הדברים שהשטן הטמיע בך אתה תתנתק מהשטן כליל ותשנא באמת את כל מה שהשטן הביא לך. רק אז יהיו לך אהבה וכמיהה אמיתיות לאל.

– הדבר, כרך שני: אודות הכרת האל, אלוהים עצמו, הייחודי ו'

כשזה מגיע לכל דבר שכולל מוניטין, מעמד או הזדמנות לבלוט – כאשר אתם שומעים שבית האל מתכנן לטפח סוגים שונים של אנשים מוכשרים, למשל – הלב של כולכם רוגש בציפייה, כל אחד מכם תמיד רוצה לעשות שם לעצמו ולהיכנס לאור הזרקורים. כולכם רוצים להילחם על מעמד ומוניטין. אתם מתביישים בכך, אבל אתם תרגישו רע אם לא תעשו זאת. אתם חשים קנאה ושנאה, ומתלוננים בכל פעם שאתם רואים מישהו שמתבלט, וחושבים שזה לא הוגן: "מדוע אני לא יכול להתבלט? מדוע אנשים אחרים תמיד זוכים לאור הזרקורים? מדוע זה לעולם לא תורי?" ואחרי שאתם מרגישים טינה, אתם מנסים להדחיק אותה, אך ללא הצלחה. אתם מתפללים לאל ומרגישים טוב יותר במשך זמן מה, אך כשאתם שוב נתקלים במצב כזה, אתם עדיין לא יכולים להתגבר עליו. האם זה איננו ביטוי של שיעור קומה לא בוגר? כאשר אנשים נתפסים במצבים כאלה, האם הם לא נפלו במלכודות של השטן? אלו הם אזיקי טבעו המושחת של השטן הכובלים את בני האדם. אם אנשים ישליכו מעליהם את הנטיות המושחתות הללו, האם אז הם לא ירגישו חופשיים ומשוחררים? חשבו על כך: אם אתם רוצים להימנע מלהיתפס במצבים האלה של תחרות על תהילה ורווח – לשחרר את עצמכם מהמצבים המושחתים האלה, ולשחרר את עצמכם מהמצוקה והשעבוד של תהילה, רווח ומעמד – אילו אמיתות עליכם להבין? באילו מציאויות אמת עליכם להחזיק כדי שתוכלו לזכות בחופש ושחרור? קודם כול, עליכם לראות שהשטן משתמש בתהילה, ברווח ובמעמד כדי להשחית אנשים, ללכוד אותם, להתעלל בהם, להשפיל אותם ולהטביע אותם בחטא. יתר על כן, רק על ידי קבלת האמת אנשים יכולים להרפות ולשים בצד תהילה, רווח ומעמד. לכל בני האדם קשה מאוד לשים בצד את הדברים האלה, לא משנה אם הם צעירים או זקנים, או אם הם מאמינים חדשים או ותיקים. למרות שאנשים מסוימים הם מופנמים, ונראה שהם אינם אומרים הרבה, למעשה הם שומרים בליבם יותר קשיים מאחרים. ויתור על תהילה, רווח ומעמד קשה לכולם; אף אחד אינו יכול להתגבר על הפיתוי של הדברים האלה – מצבם הפנימי של אנשים הוא זהה. השטן השחית אנשים רק על ידי תהילה ורווח; כמה אלפי שנים של תרבות מסורתית השרישו באנשים את הדברים האלה. לכן, טבעו המושחת של האדם אוהב תהילה, רווח ומעמד וחותר אליהם, אלא שהדרכים שבהן אנשים שונים חותרים אליהם ומבטאים זאת הן שונות. ישנם אנשים שלעולם אינם מדברים על כך ומסתירים זאת בליבם, בעוד שאנשים אחרים חושפים זאת בדבריהם. ישנם אנשים שילחמו על הדברים האלה, ללא שום נקיפות מצפון, בעוד שיש אחרים שאינם נלחמים עליהם, אבל ביחידות הם מתלוננים, רוטנים ושוברים דבריםאף על פי שהדבר מתבטא באופן שונה אצל אנשים שונים, טבעם זהה לחלוטין. הם כולם בני אדם מושחתים שמתנגדים לאל. אם אתה תמיד מתמקד בתהילה, ברווח ובמעמד, אם אתה מעריך את הדברים האלה יתר על המידה, אם הם מעסיקים את ליבך, ואם אינך מוכן לוותר עליהם, אז הם ישלטו בך ואתה תהיה כבול על ידם. אתה תהפוך לעבד שלהם, ובסופו של דבר, הם יביאו עליך הרס מוחלט. עליך ללמוד להרפות ולשים את הדברים הללו בצד, להמליץ על אחרים ולאפשר להם להתבלט. אל תתאמץ להתבלט ולזהור ואל תמהר לנצל הזדמנויות לעשות זאת. עליך להיות מסוגל לשים את הדברים האלה בצד, אך גם אסור לך לעכב את ביצוע חובתך. היה אדם שעובד באלמוניות שקטה ואינו מתפאר בפני אחרים בזמן שאתה מבצע בנאמנות את חובתך. ככל שתרפה יותר מגאוותך ומעמדך, וככל שתרפה יותר מהאינטרסים שלך, כך תרגיש יותר שלווה, יהיה יותר אור בליבך, ומצבך ישתפר. ככל שתיאבק ותתחרה, מצבך יהפוך לאפל יותר. אם אינך מאמין לי, נסה ותראה! אם אתה רוצה להפוך על פיו מצב מושחת מהסוג הזה, ולא להיות נשלט על ידי הדברים האלה, עליך לחפש את האמת, ולהבין בבירור את תמצית הדברים האלה, ואז לשים אותם בצד ולוותר עליהם. אחרת, ככל שתתאמץ יותר, ליבך יהפוך לאפל יותר, וככל שתרגיש יותר קנאה ושנאה, רצונך להשיג את הדברים האלה רק יתחזק יותר. ככל שרצונך להשיג אותם יתחזק יותר, כך יכולתך להשיג אותם תפחת, וכאשר זה יקרה, שנאתך תגדל. ככל ששנאתך תגדל, אתה תהפוך ליותר אפל מבפנים. ככל שתהיה יותר אפל מבפנים, כך תבצע את חובתך בצורה גרועה יותר, וככל שתבצע את חובתך בצורה גרועה יותר, כך תועיל פחות לבית האל. זהו מעגל קסמים אכזרי. אם לעולם לא תמלא את חובתך בצורה טובה, אתה תנודה בהדרגה.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, אדם יכול לזכות בחופש ובשחרור רק על ידי השלכת צביונו המושחת מעליו

במקום לחפש את האמת, לרוב האנשים יש אג׳נדות קטנוניות משלהם. האינטרסים שלהם, היוקרה שלהם ומה שאחרים חושבים עליהם, הם בעלי חשיבות גדולה עבורם. אלו הדברים היחידים שהם מוקירים. הם נאחזים בדברים האלה בכל כוחם ושומרים עליהם כמו על החיים עצמם. ולאופן שבו אלוהים תופס אותם או מתייחס אליהם יש חשיבות משנית. לעת עתה הם מתעלמים מזה. לעת עתה הדבר היחיד שמעניין אותם הוא האם הם שולטים בקבוצה, האם אחרים מעריצים אותם, והאם למילים שלהם יש משקל. הדאגה הראשונה שלהם היא למלא את התפקיד הזה. כאשר הם בקבוצה, כמעט כולם מחפשים את העמדה הזו והזדמנויות שכאלו. כאשר הם מוכשרים מאוד, כמובן שהם רוצים להיות בראש. אם הם בעלי יכולת בינונית, הם עדיין ירצו להיות בעמדה גבוהה יותר בקבוצה. ואם מעמדם בקבוצה נמוך, בהיותם בעלי שיעור קומה ממוצע ויכולות ממוצעות, גם אז, הם ירצו שאחרים יעריצו אותם, ולא ירצו שיתנשאו עליהם. אנשים אלה מותחים את הגבול ביוקרה ובכבוד שלהם. הם חייבים להחזיק בדברים אלה. הם יכולים להיות אנשים חסרי יושרה, שהאל לא יאשר או יקבל אותם, אבל בשום פנים ואופן הם אינם יכולים לאבד את הכבוד, המעמד וההערכה שאליהם הם חתרו בקרב האחרים – זהו טבעו של השטן. אך לאנשים אין מודעות לזה. הם מאמינים שהם חייבים להיאחז בפיסת היוקרה הזו עד הסוף. הם אינם מודעים לכך שרק כאשר יוותרו על הדברים הריקניים והשטחיים הללו וישימו אותם בצד, הם יהפכו לבני אדם אמיתיים. אם אדם שומר על הדברים הללו, שיש להשליכם, כמו על החיים שלו, אז החיים שלו אבודים. הם אינם יודעים מה מוטל על כף המאזניים. וכך, כשהם פועלים, הם תמיד מסתירים דבר מה, תמיד מנסים להגן על יוקרתם ועל מעמדם. הם מציבים את אלה בעדיפות הראשונה ומדברים רק למען המטרות שלהם, למען ההגנה המזויפת שלהם. כל מה שהם עושים נעשה למען עצמם. הם ממהרים לקראת כל מה שנוצץ ומודיעים לכולם שהם חלק ממנו. למעשה, אין לזה שום קשר אליהם, אבל הם אף פעם לא רוצים להישאר מאחור. הם תמיד פוחדים שאנשים אחרים יזלזלו בהם. הם תמיד פוחדים שאחרים יגידו שהם חסרי ערך, שהם לא מסוגלים לעשות דבר, שאין להם כישורים. האין כל זה מכוון על ידי הטבע השטני שלהם? כאשר תצליח להרפות מדברים כמו יוקרה ומעמד, תהיה הרבה יותר רגוע וחופשי. אתה תציב את כף רגלך בנתיב היושר. אבל בעבור רבים, אין זה דבר קל להשגה. למשל, כאשר המצלמה מופיעה, אנשים אצים-רצים קדימה. הם אוהבים לראות את הפנים שלהם בתמונה. ככל שיקבלו יותר סיקור, כך יהיה זה טוב יותר. הם חוששים שלא יקבלו מספיק סיקור וישלמו כל מחיר תמורת הסיכוי להשיג זאת. והאין כל זה מכוון על ידי הטבע השטני שלהם? זה הטבע השטני שלהם. אז תקבל סיקור – ומה אז? אנשים מעריכים אותך – אז מה? הם מעריצים אותך – אז מה? האם משהו מזה מוכיח שיש בידך את מציאות האמת? לכל זה אין שום ערך. כאשר אתה יכול להתגבר על הדברים האלה – כאשר אתה נעשה אדיש כלפיהם וחדל להרגיש שהם חשובים, כאשר היוקרה, הגאווה, המעמד והערצתם של אחרים כבר לא שולטים במחשבות ובהתנהגות שלך, ועוד פחות מכך באופן שבו אתה ממלא את חובתך – אזי מילוי חובתך ייעשה יעיל יותר ויותר, וטהור יותר ויותר.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, חלק ג'

האנושות המושחתת אוהבת מוניטין ומעמד. כולם שואפים לכוח. אתם שמכהנים כעת כמנהיגים ועובדים, האם אינכם חשים שהתואר או הדרגה שלכם משפיעים על פעולותיכם? באותו האופן גם צוררי משיח ומנהיגי שקר, שחשים עצמם כבעלי תפקידים בבית האל, נישאים מעל כל האחרים ומתנשאים עליהם. אלמלא היו להם תארים ודרגות רשמיים, הם היו מבצעים את חובותיהם ללא כל עול, והם לא היו מתייחסים לביצוע העבודה ברצינות. כולם סבורים שעצם היותם מנהיגים ועובדים הוא שווה ערך להיותם בעלי תפקידים רשמיים, וככאלה, כולם מוכנים לפעול. כשהדבר מוצג באור חיובי, אנו מכנים זאת שאיפה לקריירה – אבל באור כעור יותר, זה נקרא התעסקות בעניינו הפרטי של אדם. אדם מקים לעצמו מלכות עצמאית כדי לרצות את שאיפותיו ואת מאווייו. בסופו של יום, האם מעמד הוא דבר טוב או דבר רע? בעיני בני האדם, זה דבר טוב. כשאתה אוחז בתואר רשמי, אתה מדבר ופועל אחרת. למילותיך יש עוצמה, ואנשים מאזינים להן. הם יתחנפו אליך, יצעדו מולך בתשואות ויתמכו בך מאחור. אך ללא מעמד ותארים, הם לא יקשיבו למילותיך. ייתכן ויהיו בהן אמת, היגיון ותועלת לאחרים, אך איש לא יאזין להן. על מה מעיד הדבר? כל בני האדם מוקירים מעמד. לכולם יש שאיפות ומאוויים. כולם שואפים להערצתם של אחרים ואוהבים לטפל בעניינים ממרום מעמדם. האם אפשר להשיג משהו טוב ממרומו של מעמד? האם יוכלו לעשות דברים שיועילו לאחרים? לא בטוח. תלוי בנתיב שאתה בוחר וביחסך כלפי מעמד. אם אינך חותר אל האמת, אבל תמיד רוצה להתחנף לאחרים במטרה לרצות את שאיפותיך ואת מאווייך ולממש את כמיהתך למעמד, אזי אתה הולך בנתיבם של צוררי משיח. האם חתירתו וביצוע חובתו של אדם ההולך בנתיבם של צוררי משיח יכולים לעלות בקנה אחד עם האמת? בהחלט לא. זאת משום שהנתיב אותו בוחר אדם קובע הכול. אם מישהו בוחר בנתיב הלא נכון, כל מאמציו, ביצוע חובתו וכן חתירתו לא עולים בקנה אחד עם האמת בשום אופן. מה בהם נמצא בסתירה לאמת? מה הם מנסים להשיג בעצם פעולותיהם? (מעמד). מה מציגים כל אלה שעושים דברים למען מעמד? יש כאלה שאומרים, "הם תמיד משמיעים מילים ודוקטרינות, הם אף פעם לא משתפים על מציאות-האמת, הם תמיד מתרברבים, הם תמיד מדברים לטובתם האישית, הם אף פעם לא מרוממים את האל או נושאים לו עדות. אנשים שמפגינים דברים שכאלה פועלים למען מעמד". האם זה נכון? (כן). מדוע הם משמיעים מילים ודוקטרינות ומתרברבים? מדוע הם לא מרוממים את האל ונושאים לו עדות? כי בלבם, יש רק מעמד, וכן התהילה והרווח שלהם – אין כל זכר לאל. אנשים כאלה מעריצים במיוחד מעמד וסמכות. הם מייחסים חשיבות עצומה לתהילה ולרווח שלהם; תהילתם, רווחיהם ומעמדם הפכו לחייהם. אין זכר לאל בלבם, אין הם יראים את האל וקל וחומר שאינם מתמסרים לו; הם רק מרוממים את עצמם, נושאים עדות לעצמם, ומתרברבים כדי לזכות בהערצתם של אחרים. לכן, לעתים תכופות הם מתפארים בעצמם, במעשיהם, בסבלם הרב, באופן בו ריצו את האל, במידת סבלנותם כאשר גזמו אותם, הכול על מנת לזכות באהדתם ובהערצתם של אחרים. אנשים כאלה הם בדיוק אותו סוג כמו צוררי משיח, הם הולכים בנתיבו של פאולוס.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, כיצד לפתור את פיתויי המעמד ואת כבליו

אם אתם מנהיגים או עובדים, האם אתם חוששים שבית האל יחקור את עבודתכם ויפקח עליה? האם אתם חוששים שבית האל יגלה מעידות וטעויות בעבודתכם ויגזום אתכם? האם אתם חוששים שאחרי שהעליון יכיר את האיכות ואת שיעור הקומה האמיתיים שלכם, הוא יראה אתכם באור אחר ולא ישקול לקדם אתכם? אם יש בך את הפחדים האלה, הדבר מוכיח שהמניעים שלך אינם למען עבודת הכנסייה, אלא שאתה פועל למען מוניטין ומעמד, והדבר מוכיח שיש לך צביון של צורר משיח. אם יש לך צביון של צורר משיח, אתה עלול לצעוד בנתיב של צוררי משיח ולבצע את כל הרע שצוררי משיח מחוללים. אם אין בלבך פחד שבית האל יפקח על עבודתך, ואתה מסוגל לספק תשובות אמיתיות לשאלות ולחקירות של העליון מבלי להסתיר דבר, ולומר את כל מה שאתה יודע, אזי לא משנה אם מה שאתה אומר נכון או לא נכון, ולא משנה איזו שחיתות חשפת – ואפילו אם גילית צביון של צורר משיח – אתה בשום אופן לא תוגדר כצורר משיח. המפתח טמון ביכולתך להכיר בצביון צורר המשיח שלך, ובהיותך מסוגל לחפש את האמת כדי לפתור את הבעיה הזו. אם אתה אדם שמקבל את האמת, ניתן לתקן את צביון צורר המשיח שלך. אם אתה יודע היטב שיש לך צביון של צורר משיח, ובכל זאת אינך מחפש את האמת כדי לפתור זאת, אם אתה מנסה אפילו להסתיר או לשקר לגבי בעיות שמתעוררות, ומתנער מאחריותך, ואם אינך מקבל את האמת כשגוזמים אותך, הרי שזו בעיה רצינית, ואינך שונה מצורר משיח. בהיותך מודע לכך שיש לך צביון של צורר משיח, מדוע אינך מעז להתמודד עם הדבר? מדוע אינך יכול להתייחס לכך בכנות ולומר: "אם העליון ישאל על עבודתי, אני אגיד את כל מה שאני יודע, ואפילו אם הדברים הרעים שעשיתי יתגלו, והעליון יפסיק להשתמש בי לאחר שיידע זאת, ואני אאבד את מעמדי, עדיין אומר בבירור את מה שעליי לומר"? הפחד שלך שבית האל יפקח על עבודתך ויחקור אודותיה מוכיח שאתה מעריך את מעמדך יותר מאשר את האמת. האין זה צביונו של צורר משיח? יותר מכול, צביונו של צורר משיח מוקיר את המעמד. מדוע אתה מעריך כל כך את מעמדך? אילו יתרונות אתה יכול להפיק ממעמד? אם המעמד יביא עליך אסון, קשיים, מבוכה וכאב, האם עדיין תעריך אותו? (לא.) למעמד יש יתרונות כה רבים, דברים כמו קנאה, כבוד, הערכה וחנופה מצד אנשים אחרים, כמו גם הערצה ויראת כבוד. המעמד גם טומן בחובו תחושת עליונות ופריבילגיה, שמעניקה לך גאווה ותחושת ערך עצמי. בנוסף, אתה גם יכול ליהנות מדברים שאחרים לא נהנים מהם, כמו יתרונות המעמד ויחס מיוחד. אלה הדברים שאינך מעז אפילו לחשוב עליהם, ואתה משתוקק אליהם בחלומותיך. האם אתה מוקיר את הדברים האלה? אם מעמד הוא חלול, חסר משמעות אמיתית, וההגנה עליו אינה משרתת מטרה אמיתית, האין זה טיפשי להוקיר אותו? אם תוכל לוותר על דברים כמו אינטרסים והנאות של הבשר, אזי תהילה, רווח ומעמד לא יכבלו אותך יותר. אם כך, כדי לפתור בעיות הקשורות להערכת מעמד ורדיפה אחריו, מה צריך לפתור קודם? ראשית, יש לראות לאשורו את טבע הבעיה של עשיית רע ושל עיסוק בתחבולות, הסתרה וטיוח, וכן של דחיית הפיקוח, הבדיקה והחקירה של בית האל, במטרה ליהנות מיתרונות המעמד. האין זו התנגדות גלויה והתקוממות בוטה נגד האל? אם תצליח להבין לאשורם את הטבע וההשלכות הכרוכים בחמדנות של יתרונות המעמד, הבעיה של רדיפת מעמד תיפתר. אם אינך יכול להבין לאשורה את מהות התאווה ליתרונות המעמד, הבעיה הזו לא תבוא על פתרונה לעולם.

– הדבר, כרך רביעי: חשיפת צוררי משיח, פריט שמיני: הם רוצים שאחרים יתמסרו רק להם, לא לאמת או לאל (חלק ב')

אדם מהסוג הזה, שעושה דברים למעט תהילה, רווח ומעמד, הוא המיומן ביותר בהולכת שולל. כשאתה פוגש אותו לראשונה, אתה לא יכול לראות את מהותו. אתה רואה שהדוקטרינה שהוא מבטא נשמעת טובה, מה שהוא אומר נראה מעשי, העבודה שהוא מסדר מתאימה מאוד, ונראה שיש לו מידה של איכות, ואתה מעריץ אותו לא מעט. אדם מהסוג הזה גם מוכן לשלם מחיר כשהוא מבצע את חובתו. הוא עובד קשה מאוד מדי יום אך לעולם אינו מתלונן שהוא עייף. אין בו ולו גרם של שבריריות. כשאנשים אחרים חלשים, הוא לא. הוא גם לא משתוקק לתענוגות הבשר ואינו בררן באוכל. כשהמשפחה המארחת שלו מכינה משהו מיוחד עבורו, הוא מסרב ולא אוכל את זה. הוא אוכל רק מזונות יומיומיים. כל מי שרואה אנשים כאלו מעריץ אותם. אז איך אפשר להבחין אם הם עושים דברים למען מעמד? ראשית, צריך לראות אם זה אדם שחותר אל האמת. היכן הדבר הזה יהיה גלוי לעין? (הכוונה שלו ונקודת המוצא שלו כשהוא עושה דברים). זה חלק מהעניין. הדבר יהיה גלוי לעין בעיקר במטרה שהוא חותר אליה. אם היא למען השגת האמת, הוא יעניק חשיבות לקריאה של דברי האל לעתים קרובות, להבנת האמת ולהכרת עצמו דרך דברי האל. אם הוא משתף לעתים קרובות על ידיעת עצמו, הוא יהיה מסוגל לראות שחסרים לו דברים רבים מדי, שאין לו את האמת והוא ישאף באופן טבעי לחתור אל האמת. ככל שאנשים יודעים את עצמם יותר, כך הם מסוגלים לחתור אל האמת. אלו שתמיד אומרים ועושים דברים לטובת מעמד הם בעליל לא אנשים שחותרים אל האמת. כשגוזמים אותם הם לא מקבלים את זה – הם חוששים מאוד ששמם הטוב ייפגע. אם כך, האם הם מסוגלים לקבל את דברי השיפוט והייסורים של האל ולהרהר על עצמם? האם הם באמת יכולים להבין סטיות בחוויה שלהם? אם אין להם אף אחד מהגילויים האלו, אפשר להיות בטוחים שהם לא אנשים שחותרים אל האמת. אִמרו לי, אילו עוד גילויים יש לאנשים שלא אוהבים את האמת ושחותרים למעמד? (כשאחרים מותחים עליהם ביקורת, הם לא מקבלים אותה, ובמקום זה הם מתחילים להתגונן, מצדיקים את עצמם ומעמידים סיבות. הם מדברים כדי לשמור על הגאווה שלהם ולשמר את מעמדם. אם מישהו לא תומך בהם, הם תוקפים אותו ושופטים אותו). כשאנשים תוקפים ושופטים אחרים, ומדברים ומגינים על עצמם לטובת הגאווה והמעמד שלהם עצמם, הכוונה והמטרה מאחורי המעשים שלהם שגויה בעליל, והם חיים לחלוטין למען מעמד. האם סוג האנשים שאומרים ועושים הכול למען מעמד יכולים להתחשב בכוונות האל? האם הם יכולים לקבל את האמת? בשום פנים ואופן לא. הם חושבים שאם הם יתחשבו בכוונות האל הם יהיו חייבים ליישם בפועל את האמת, ואם הם יישמו בפועל את האמת הם יהיו חייבים לסבול ולשלם מחיר. ואז, הם יאבדו את ההנאה שבאה עם המעמד, ולא יהיו מסוגלים ליהנות מההטבות של המעמד. לכן, הם בוחרים רק לחתור לתהילה, לרווח ולמעמד, ולחתור לקבל גמולים. באילו דרכים נוספות מתבטאים אנשים שחותרים למעמד? אילו דברים נוספים הם עושים? (אם הם רואים כמה אנשים מוכשרים סביבם שמסורים יותר לחתירה אל האמת, ושראויים לטיפוח, ושאחים ואחיות נוטים יותר לתמוך בהם, הרי שמתוך חשש שהאנשים הללו יקומו ויחליפו אותם, ויאיימו על מעמדם, הם חושבים על דרכים לדכא את האנשים המוכשרים האלו, ומוצאים כל מיני סיבות ותירוצים לזלזל בהם. הדרך הנפוצה ביותר היא לתייג אותם כגאוותנים מדי, צדקנים, וכמי שתמיד מגבילים אחרים, ולגרום לאנשים להאמין שהדברים האלו נכונים, ולא לתת לבית האל לקדם או לטפח את האנשים האלו). זה הביטוי הנפוץ ביותר. האם יש משהו שאתם רוצים להוסיף? (הם תמיד אוהבים להעיד לטובת עצמם ולהתפאר. הם תמיד מדברים על אודות איזשהו דבר נהדר ביחס לעצמם; הם לעולם לא מדברים על הצד המכוער שלהם, ואם הם עושים משהו רע, הם לא מהרהרים על מעשיהם ולא מנתחים אותם). הם תמיד מדברים על כמה שהם סובלים ומשלמים מחיר, על איך האל מדריך אותם, והם מראים את העבודה שהם עשו. גם זה חלק מהדרך שבה מתבטאת ההגנה על המעמד שלהם וביצורו. לאנשים שחותרים למעמד ועושים דברים עבור מעמד יש תכונה נוספת – בולטת ביותר – והיא שלא חשוב מה קורה, הם מוכחרים שתהיה להם את המילה האחרונה. הם רוצים להיות מי שקובעים את הדברים, ולהיות האדם היחיד שיש לו סמכות. בלי קשר למצב, כולם חייבים להקשיב להם, ובלי קשר למי יש בעיה, האדם הזה חייב לבוא אליהם לחפש ולבקש הכוונה. מה שהם רוצים ליהנות ממנו הוא ההטבות האלו של המעמד. בלי קשר למצב, הם חייבים להיות מי שאומרים את המילה האחרונה. לא חשוב אם מה שהם אומרים נכון או לא, אפילו אם זה נכון, הם עדיין חייבים לומר את המילה האחרונה, והם חייבים לגרום לאחרים להקשיב ולציית להם. זאת בעיה חמורה. בלי קשר למצב, הם חייבים לומר את המילה האחרונה; לא חשוב אם זה מצב שהם מבינים או לא, הם חייבים להתערב ולומר את המילה האחרונה. בלי קשר לאיזה נושא המנהיגים והעובדים משתפים, הם חייבים לקבל את ההחלטה, ואין אפשרות לאחרים לדבר. בלי קשר לפתרון שהם מציעים, הם חייבים לגרום לכולם לקבל אותו, ואם אחרים לא מקבלים אותו, הם כועסים וגוזמים אותם. אם למישהו יש ביקורת או דעות, אפילו אם זה נכון ותואם את האמת, הם חייבים לחשוב על כל מיני דרכים להתנגד לכך. הם טובים במיוחד בהתפלפלויות, הם ישכנע את מי שמולם באמצעות מילים חלקלקות, ובסופו של דבר יגרמו לו לעשות את הדברים על פי דרכם. הם חייבים לומר את המילה האחרונה בכל עניין. הם לעולם לא מנהלים משא ומתן עם עמיתיהם לעבודה או עם בני-זוגם; הם לא דמוקרטיים. די בכך כדי להוכיח שהם גאוותנים מדי וצדקנים, לא מסוגלים לקבל את האמת בכלל, ולא מתמסרים לאמת בכלל. אם קורה משהו גדול, או משהו קריטי, והם מסוגלים לתת לכולם לבצע הערכה ולהשמיע את קולם, ובסופו של דבר מסכימים על דרך יישום בפועל על פי דעת הרוב, ומבטיחים שהדבר לא יזיק לעבודת בית האל, ושהדבר יועיל לעבודה של הכלל – אם זאת גישתם, הרי שהם אנשים שמגנים על העבודה של בית האל, ואנשים שמסוגלים לקבל את האמת, כי יש עקרונות מאחורי עשיית דברים באופן הזה. יחד עם זאת, האם אנשים שחותרים למעמד יעשו דברים באופן הזה? (לא). כיצד הם יעשו דברים? אם משהו היה קורה, לא היה להם אכפת אילו עצות היו לאנשים אחרים. כבר היה להם פתרון או החלטה בראש הרבה לפני שאנשים היו חולקים את עצתם. בליבם, הם כבר החליטו שזה מה שהם יעשו. בנקודה הזאת, בלי קשר למה אנשים היו אומרים, הם לא היו נותנים לדבר הזדמנות. אפילו אם מישהו היה נוזף בהם, לא היה להם אכפת כלל. הם לא מתחשבים כלל בעקרונות האמת, האם הדבר מועיל לעבודת הכנסייה, או האם האחים והאחיות יכולים לקבל את זה. הדברים האלו אינם בגדר מה שהם מביאים בחשבון. מה הם מביאים בחשבון? עליהם לומר את המילה האחרונה; הם רוצים להיות מי שמקבל את ההחלטות בעניין הזה; את העניין הזה צריך לעשות על פי דרכם; הם חייבים לראות האם הדבר הזה מועיל למעמד שלהם או לא. זאת נקודת המבט שממנה הם רואים את הדברים. האם זה אדם שחותר אל האמת? (לא). כשאנשים שלא חותרים אל האמת עושים דברים, הם תמיד מביאים בחשבון את המעמד, התהילה והרווח שלהם; הם תמיד מביאים בחשבון את האופן שבו זה מיטיב איתם. זאת נקודת ההתחלה שלהם לעשיית דברים.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, רק ביישום בפועל של האמת יש היווכחות בחיים

צוררי משיח מטפחים את המוניטין והמעמד שלהם במידה שחורגת מזו של אנשים רגילים, וזה דבר שמצוי במהות צביונם. זה לא אינטרס זמני או ההשפעה החולפת של הסביבה שלהם – זה דבר שקיים בחייהם, בעצמותיהם, לכן זו המהות שלהם. זה אומר שבכל דבר שצוררי משיח עושים, השיקול הראשון שלהם הוא המוניטין והמעמד שלהם עצמם, לא שום דבר אחר. עבור צוררי משיח, מוניטין ומעמד הם חייהם ומטרתם לכל ימי חייהם. בכל מעשיהם, השיקול הראשון שלהם הוא: "מה יקרה למעמד שלי? ולמוניטין שלי? האם זה יעניק לי מוניטין טובים? האם זה ירומם את המעמד שלי בעיניהם של אנשים?" זה הדבר הראשון שהם חושבים עליו וזו הוכחה מספקת לכך שיש להם צביון ומהות של צוררי משיח. זו הסיבה שהם מתייחסים כך לדברים. ניתן לומר שעבור צוררי משיח, מוניטין ומעמד אינם דרישה נוספת כלשהי ולבטח לא דברים חיצוניים להם שהם יכולים להסתדר בלעדיהם. הם חלק מהטבע של צוררי משיח. הם מצויים בעצמותיהם, בדמם. הם דבר מולד בתוכם. צוררי משיח אינם אדישים לשאלה אם יש להם מוניטין ומעמד. זו לא הגישה שלהם. מהי, אם כן, הגישה שלהם? מוניטין ומעמד קשורים באופן אינטימי לחיי היומיום שלהם, למצב היומיומי שלהם, למה שהם חותרים אליו מדי יום. לפיכך, עבור צוררי משיח, מעמד ומוניטין הם החיים שלהם. אין זה משנה איך הם חיים, אין זה משנה באיזו סביבה הם חיים, אין זה משנה איזו עבודה הם עושים, אין זה משנה למה הם חותרים, מהן המטרות שלהם, מהו הכיוון של חייהם – הכול סובב סביב השגת מוניטין טוב ומעמד גבוה ומטרה זו לא משתנה. הם לעולם לא יוכלו לזנוח דברים מעין אלה. אלה הפנים האמיתיות של צוררי משיח וזו מהותם. גם אם תשימו אותם ביער קדום במעמקי ההרים, עדיין הם לא יוותרו על החתירה שלהם אל מוניטין ומעמד. אפשר לצרף אותם לכל קבוצה שהיא של אנשים, וכל מה שהם יחשבו עליו עדיין יהיה מוניטין ומעמד. אף על פי שצוררי משיח מאמינים גם כן באלוהים, הם רואים בחתירה אל מוניטין ומעמד כשקולה לאמונה באלוהים ונותנים לה משקל זהה. כלומר, כשהם צועדים בנתיב האמונה באלוהים, הם גם עוסקים בחתירה אל מוניטין ומעמד לעצמם. ניתן לומר שבליבם של צוררי משיח הם מאמינים שחתירה אל האמת באמונתם באל היא חתירה אל מוניטין ומעמד, שהחתירה אל מוניטין ומעמד היא גם החתירה אל האמת ושזכייה במוניטין ובמעמד היא זכייה באמת ובחיים. אם הם מרגישים שאין להם מוניטין, רווחים או מעמד, שאיש אינו מעריץ אותם או מעריך אותם או חסיד שלהם, הם מאוכזבים מאוד, הם סבורים שאין טעם להאמין באלוהים, שאין ערך לכך, והם אומרים לעצמם, "האין אמונה כזו באלוהים כישלון? האין היא חסרת תקווה?" לעתים קרובות הם מתלבטים בדברים כאלה בליבם, הם מתלבטים כיצד יוכלו לפלס לעצמם מקום בבית האלוהים, כיצד ישיגו מוניטין נעלה בכנסייה, כך שאנשים יאזינו כשהם מדברים ויתמכו בהם כשהם נוקטים בפעולה וינהו אחריהם בכל אשר ילכו, כדי שהם יהיו הפוסקים האחרונים בכנסייה ויהיו להם תהילה, רווח ומעמד – בתוך תוכם הם באמת מתמקדים בדברים כאלה. כל אלה הדברים שאנשים כאלה חותרים אליהם. למה הם תמיד חושבים על דברים כאלה? משקראו את דברי אלוהים, מששמעו דרשות, האם הם באמת לא מבינים את כל זה? האם הם באמת לא מסוגלים להבחין בכל זה? האם באמת ובתמים דברי אלוהים והאמת אינם מסוגלים לשנות את תפיסותיהם, רעיונותיהם ודעותיהם? זה לא המקרה כלל ועיקר. הבעיה טמונה בהם. זה נובע לגמרי מכך שהם אינם אוהבים את האמת, משום שבליבם הם סולדים מן האמת וכתוצאה מכך הם לחלוטין לא קולטים את האמת – דבר שנגזר ממהות הטבע שלהם.

– הדבר, כרך רביעי: חשיפת צוררי משיח, פריט תשיעי: הם מבצעים את חובתם רק על מנת להבליט את עצמם ולהזין את האינטרסים והשאיפות האישיים שלהם. הם לעולם לא מתחשבים באינטרסים של בית האל והם אפילו מוכרים את האינטרסים הללו תמורת תהילה אישית (חלק ג')

מהו המוטו של צוררי משיח, בלי קשר לקבוצה שהם חלק ממנה? "אני חייב להתחרות! להתחרות! להתחרות! אני חייב להתחרות כדי להיות הטוב מכולם!" זהו הצביון של צוררי משיח; בכל מקום שאליו הם הולכים, הם מתחרים ומנסים להשיג את מטרותיהם. הם משרתי השטן והם מפריעים לעבודת הכנסייה. הצביון של צוררי משיח הוא כזה: הם מתחילים בהתבוננות סביב בתוך הכנסייה, כדי לזהות מי מאמין באל שנים רבות והוא בעל הון, למי יש כישרונות וכישורים כלשהם, מי תרם לאחים ולאחיות בהיווכחות שלהם בחיים, למי יש יותר יוקרה, למי יש ותק, מי נהנה מאהדת האחים והאחיות, מי ניחן ביותר דברים חיוביים. אנשים אלה יהיו המתחרים שלהם. לסיכום, בכל פעם שצוררי משיח הם חלק מקבוצה של אנשים, זה מה שתמיד הם עושים: הם מתחרים על מעמד, מתחרים על שם טוב, מתחרים על זכות ההכרעה בעניינים ועל הזכות לקבל החלטות בקבוצה – ומרגע שהם משיגים את הדבר, הוא מסב להם אושר. האם הם מסוגלים לבצע עבודה מעשית אחרי שהם זוכים בדברים האלה? בשום פנים ואופן לא, הם אינם מתחרים ונלחמים כדי לבצע עבודה מעשית; המטרה שלהם היא להכניע את כל היתר. "לא אכפת לי אם אתה מוכן להיכנע לי או לא; מבחינת הון, לי יש הכי הרבה, מבחינת יכולות דיבור אני הטוב מכולם ומבחינת כישרונות וכישורים, אני ניחן ברבים יותר מכולם." לא משנה באיזה תחום, הם תמיד רוצים להילחם על המקום הראשון. אם האחים והאחיות בוחרים בהם לממונים, הם יתחרו עם שותפיהם מי יהיה הפוסק האחרון ועל הזכות להחליט. אם הכנסייה ממנה אותם לאחראים על עבודה מסוימת, הם יתעקשו להיות מי שמחליטים על אופן ביצועה. הם ישאפו שכל דבר שהם אומרים ומחליטים יצליח ויתגשם. אם האחים והאחיות מאמצים רעיון של מישהו אחר, האם הם יעברו על כך בשתיקה? (לא.) פירוש הדבר צרות. אם אינך נשמע להם, הם ילמדו אותך לקח, יגרמו לך להרגיש שאינך יכול בלעדיהם ויראו לך מה יהיו ההשלכות אם לא תציית להם. עד כדי כך הצביון של צוררי משיח יהיר, נתעב ובלתי הגיוני. אין להם לא מצפון ולא היגיון, ואפילו לא שמץ אמת. ניתן לראות בפעולותיהם ובמעשיהם של צוררי משיח כי אין במה שהם עושים שום היגיון של אדם רגיל, ואף שאנשים עשויים לשתף עימם על האמת, הם אינם מקבלים זאת. לא משנה כמה צודקים דבריך, הם אינם מקובלים עליהם. הדבר היחיד שהם אוהבים לחתור אליו הוא מוניטין ומעמד, דברים שהם סוגדים להם. כל עוד הם יכולים ליהנות מהטבות המעמד, הם מרוצים. בעיניהם, דבר זה הוא ערך קיומם. בלי קשר לקבוצה שהם חלק ממנה, הם חייבים להראות לאנשים את ה"אור" ואת ה"חום" שהם מפיצים, את הכישרונות שלהם, את הייחודיות שלהם. ובאופן טבעי, בגלל שהם מאמינים שהם מיוחדים, הם סבורים כי עליהם לקבל יחס טוב יותר מאשר אנשים מן השורה, שעליהם לקבל את תמיכת האנשים ואת הערצתם, שאנשים צריכים להעריץ אותם ולסגוד להם – הם סבורים שכל זה מגיע להם. האין אנשים כאלה עזי מצח וחסרי בושה? האם נוכחות של אנשים כאלה בכנסייה אינה בעייתית? כשקורה דבר מה, השכל הישר גורס שאנשים יישמעו למי שמדבר נכון, יתמסרו למי שמעלה הצעה שתורמת לעבודה של בית האל ויאמצו את ההצעה שתואמת לעקרונות-האמת, ולא משנה של מי היא. אם צוררי משיח אומרים דבר מה שאינו תואם לעקרונות, כל האחרים עשויים שלא להישמע להם או לא לאמץ את ההצעה שלהם. במקרה כזה, מה צוררי משיח יעשו? הם ימשיכו לנסות להגן על עצמם ולהצדיק את עצמם ויהגו דרכים לשכנע אחרים ולגרום לאחים ולאחיות להישמע להם ולאמץ את הצעתם. הם לא יתחשבו בהשפעה שעשויה להיות לכך שהצעתם תתקבל על עבודת הכנסייה. דבר זה אינו נכלל בטווח השיקולים שלהם. מהו הדבר היחיד שהם יביאו בחשבון? "אם ההצעה שלי לא תתקבל, אני לא אוכל להראות את פניי ברבים. ולכן אני חייב להתחרות ולשאוף שההצעה שלי תתקבל." בכל פעם שדבר מה קורה, כך הם חושבים ופועלים. הם אף פעם לא מהרהרים בהיות הדבר תואם לעקרונות או לא, והם אף פעם לא מקבלים את האמת. זהו צביונם של צוררי משיח.

– הדבר, כרך רביעי: חשיפת צוררי משיח, פריט תשיעי: הם מבצעים את חובתם רק על מנת להבליט את עצמם ולהזין את האינטרסים והשאיפות האישיים שלהם. הם לעולם לא מתחשבים באינטרסים של בית האל והם אפילו מוכרים את האינטרסים הללו תמורת תהילה אישית (חלק ג')

אם אדם אומר שהוא אוהב את האמת ושהוא חותר אל האמת, אבל למעשה המטרה שהוא חותר אליה היא להתבלט, להתרברב, לגרום לאנשים להעריך אותו, לממש את האינטרסים האישיים שלו, ואם ביצוע החובה שלו אינו בשביל להתמסר לאל או לרצותו, אלא נועד להשיג תהילה, רווח ומעמד – אזי החתירה שלו לא לגיטימית. כיוון שכך, כאשר מדובר בעבודת הכנסייה, האם מעשיו מהווים מכשול או שמא הם תורמים לקידומה? הם בבירור מהווים מכשול; הם אינם מקדמים אותה. ישנם אנשים שמנופפים בביצוע של עבודת הכנסייה ועם זאת רודפים אחרי התהילה, הרווח והמעמד האישיים שלהם, מנהלים פעילות משלהם, יוצרים קבוצה קטנה משל עצמם, מלכות קטנה משלהם – האם אדם מעין זה מבצע את חובתו? כל העבודה שהוא עושה בעצם משבשת את עבודת הכנסייה, מפריעה לה ופוגעת בה. מה ההשלכה של המרדף שלו אחרי תהילה, רווח ומעמד? ראשית, הדבר משפיע על האופן שאנשיו הנבחרים של האל אוכלים ושותים את דברי האל באופן תקין ומבינים את האמת, הוא מעכב את ההיווכחות שלהם בחיים, מונע מהם להיכנס אל הנתיב הנכון לאמונה באל ומוביל אותם לנתיב השגוי – דבר שמזיק לאנשיו הנבחרים של האל וממיט עליהם הרס. ואיך זה משפיע בסופו של דבר על עבודת הכנסייה? זו הפרעה, פגיעה ופירוק. זאת תוצאת המרדף של אנשים אחרי תהילה, רווח ומעמד. כאשר הם מבצעים כך את חובתם, האם לא ניתן להגדיר זאת כהליכה בנתיב של צורר משיח? כאשר האל מבקש מאנשים לזנוח תהילה, רווח ומעמד, זה לא שהוא שולל את זכותם של אנשים לבחור; אלא זה משום שאנשים הרודפים אחרי תהילה, רווח ומעמד משבשים את עבודת הכנסייה ואת ההיווכחות בחיים של אנשיו הנבחרים של האל ומפריעים לה, והם עלולים אפילו להשפיע על עוד אנשים באכילה ובשתייה שלהם את דברי האל, על הבנתם את האמת ובכך על השגתם את ישועת האל. זו עובדה שאין עליה עוררין. כאשר אנשים רודפים אחרי תהילה, רווח ומעמד משלהם, ודאי הדבר שהם לא יחתרו אל האמת ושהם לא ימלאו נאמנה את חובתם. הם רק ידברו ויפעלו למען תהילה, רווח ומעמד, וכל העבודה שהם עושים, בלי שום יוצא מן הכלל, היא למען הדברים האלה. התנהגות ומעשים באופן הזה הם ללא ספק הליכה בנתיב של צוררי משיח; זה שיבוש והפרעה של עבודת האל, וכל ההשלכות השונות של הדבר מעכבות את ההפצה של בשורת המלכות ואת ביצוע רצון האל בתוך הכנסייה. ועל כן ניתן לומר בוודאות שהנתיב שהולכים בו מי שרודפים אחרי תהילה, רווח ומעמד הוא נתיב של התנגדות לאל. זו התנגדות מכוונת כלפיו, שלילה של האל – הדבר מהווה שיתוף פעולה עם השטן בהתנגדות לאל ובהתרסה כנגדו. זהו טבע המרדף של בני אדם אחרי תהילה, רווח ומעמד. הבעיה עם אנשים שמבקשים לממש את האינטרסים של עצמם היא שהיעדים שהם מבקשים לממש הם יעדי השטן – אלה יעדים מרושעים ובלתי צודקים. כאשר אנשים מבקשים לממש אינטרסים אישיים כמו תהילה, רווח ומעמד, שלא ביודעין הם הופכים לכלי שרת של השטן ונעשים קרדום לחפור בו של השטן, ומעבר לכך הם הופכים להתגלמות השטן. הם ממלאים תפקיד שלילי בכנסייה; מבחינת עבודת הכנסייה וחיי הכנסייה התקינים והעיסוקים הרגילים של אנשיו הנבחרים של האל, ההשפעה שיש להם היא של הפרעה ופגיעה; יש להם השפעה מזיקה ושלילית. כאשר אדם חותר אל האמת, הוא מסוגל להתחשב בכוונות האל ובעול שלו. כאשר הוא מבצע את חובתו, הוא תומך בעבודת הכנסייה מכל בחינה. הוא מסוגל להלל את האל ולשאת עדות לאל, הוא מביא תועלת לאחים ולאחיות ותומך בהם ודואג להם, והאל זוכה בתהילה ובעדות, דבר שממיט בושה על השטן. כתוצאה מחתירתו, האל זוכה ביציר בריאה שמסוגל באמת לירוא את האל ולסור מרע ושמסוגל לסגוד לאל. עוד כתוצאה מחתירתו, רצון האל מיושם ועבודת האל יכולה להתקדם. בעיני האל חתירה שכזו היא חיובית וכנה. בחתירה כזו יש תועלת עצומה עבור נבחרי האל, ובמקביל היא תורמת באופן מלא לעבודת הכנסייה, מסייעת לקדם דברים וזוכה לאישור האל.

– הדבר, כרך רביעי: חשיפת צוררי משיח, פריט תשיעי: הם מבצעים את חובתם רק על מנת להבליט את עצמם ולהזין את האינטרסים והשאיפות האישיים שלהם. הם לעולם לא מתחשבים באינטרסים של בית האל והם אפילו מוכרים את האינטרסים הללו תמורת תהילה אישית (חלק א')

רדיפה אחרי מוניטין ומעמד אינה הנתיב הנכון – הכיוון שלה הוא בדיוק הכיוון הנגדי לחתירה אל האמת. לסיכום, בלי קשר לכיוון או ליעד החתירה שלך, אם אינך מהרהר על העיסוק במעמד ובמוניטין, ואם אתה מתקשה מאוד לוותר על כך, אזי הדבר ישפיע על ההיווכחות שלך בחיים. כל עוד יש למעמד מקום בליבך, הוא ישלוט לחלוטין בכיוון שלך בחיים ובמטרות שאתה שואף אליהן וישפיע עליהם, ובמקרה כזה יהיה לך קשה מאוד להיכנס למציאות-האמת, שלא לדבר על השגת שינויים בצביון שלך; ולמותר לציין כמובן את השאלה אם תהיה מסוגל בסופו של דבר לזכות באישור האל. יתרה מזו, אם לא תצליח לעולם לוותר על המרדף שלך אחר מעמד, הדבר ישפיע על היכולת שלך לבצע את חובתך באופן שעומד בדרישות, דבר שיקשה עליך מאוד להפוך ליציר בריאה שעומד בדרישות. למה אני אומר את זה? אין דבר שהאל מתעב יותר מאשר אנשים שרודפים אחרי מעמד, משום שהמרדף אחרי מעמד הוא צביון שטני, הוא נתיב שגוי, הורתו בשחיתות השטן, זהו דבר שהאל מוקיע וזהו בדיוק הדבר שהאל שופט ומטהר. אין דבר שהאל מתעב יותר מאנשים שרודפים אחרי מעמד, ואף על פי כן אתה עדיין מתחרה בנחישות על מעמד, אתה נוצר אותו ומגן עליו בלי הרף, מנסה תמיד ליטול אותו לעצמך. ומטבע הדבר, האין כל זה מנוגד לאל? אלוהים לא ציווה לבני האדם מעמד. אלוהים מעניק לבני האדם את האמת, את הדרך ואת החיים כדי שבסופו של דבר הם יהפכו ליציר בריאה שעומד בדרישות, ליציר בריאה קטן וחסר משמעות – לא למישהו בעל מעמד ויוקרה שנערץ על ידי אלפי אנשים. ולכן, אין זה משנה מאיזו נקודת מבט מתבוננים בכך, הרדיפה אחר מעמד היא מבוי סתום. אין זה משנה עד כמה התירוצים שלך לרדיפה אחר מעמד הגיוניים, הנתיב הזה עדיין שגוי והאל אינו מאשר אותו. אין זה משנה עד כמה תתאמץ או מהו גובה המחיר שאתה משלם, אם אתה חושק במעמד, אלוהים לא ייתן לך אותו. אם הוא לא ניתן מאלוהים, לא תצליח במאבקך להשיג אותו ואם תמשיך להיאבק, תהיה לכך רק תוצאה אחת: אתה תיחשף ותסולק ותגיע למבוי סתום. אתה מבין זאת, נכון?

– הדבר, כרך רביעי: חשיפת צוררי משיח, פריט תשיעי: הם מבצעים את חובתם רק על מנת להבליט את עצמם ולהזין את האינטרסים והשאיפות האישיים שלהם. הם לעולם לא מתחשבים באינטרסים של בית האל והם אפילו מוכרים את האינטרסים הללו תמורת תהילה אישית (חלק ג')

בין אם מדובר בגאוותנות אנושית המסרבת להיכנע לאמת, בערמומיות אנושית הפועלת בכוונה נכלולית, או בחמדנות, בשאפתנות ובתאווה אנושיות, מהו הדבר שמאפשר את קיומן של כל המידות הרעות האלה? (צביונו המושחת של השטן). הן נובעות מצביונו המושחת של השטן והן התוצר של הטבע השטני השולט באדם. שאיפתו של האדם למעמד היא פשוט ביטוי נוסף של העניין הזה. ביטוי זה, כמו הצביון הגאוותני של האדם, כמו מרדנותו כלפי האל והתנגדותו לו, נובע מטבעו השטני. באיזו שיטה ניתן לנקוט על מנת לפתור זאת? עליך עדיין להשתמש בשיטה הבסיסית ביותר. כל עוד אתה נוהה אחר דרך האל והולך בנתיב החתירה אל האמת, אפשר לפתור את כל הבעיות האלה. כשאין לך מעמד, אתה יכול לנתח את עצמך לעתים תכופות וללמוד להכיר את עצמך. הדבר עשוי להועיל לאחרים. כשיש לך מעמד ואתה עדיין יכול לנתח ולהבין את עצמך לעתים תכופות, ולאפשר לאנשים לראות את חוזקותיך, וכן שאתה מבין את האמת, שיש לך ניסיון מעשי ושאתה משתנה באמת ובתמים, הדבר עדיין עשוי להועיל לאחרים, הלא כן? בין אם אתה בעל מעמד ובין אם לאו, כל עוד אתה יכול ליישם בפועל את האמת, לשאת עדות חווייתית אמיתית, ולאפשר לאנשים להבין דרך חוויותיך את כוונות האל ואת האמת, האין הדבר מועיל לאחרים? אם כך, מהי משמעות המעמד בעבורך? למעשה, מעמד הוא פשוט תוספת, ערך מוסף, כמו פריט לבוש או כובע. הוא עיטור ותו לא. אין בו שימוש אמיתי, ולנוכחותו אין שום השפעה. אתה עדיין אותו האדם, בין אם אתה בעל מעמד ובין אם לאו. עצם יכולתם של אנשים להבין את האמת ולזכות באמת ובחיים אינו קשור כלל במעמד. המעמד לא יכול להגבילך כל עוד אינך מייחס לו חשיבות רבה מדי. אם אתה אוהב מעמד, שם עליו דגש מיוחד, ותמיד מייחס לו חשיבות עצומה, הוא ישלוט בך; לא תהיה מוכן להיפתח, להיחשף, להכיר את עצמך או להניח בצד את תפקידך המנהיגותי על מנת לפעול, לדבר, לתקשר עם אחרים ולבצע את חובתך. איזו מין בעיה היא זו? האין זה עניין של הגבלה על ידי מעמד? זה קורה משום שאתה מדבר ופועל ממקום של מעמד ואינך מסוגל לרדת מהעץ. בעשותך כן, האם אינך פשוט מאמלל את עצמך? אם אתה באמת מבין את האמת, ואם אתה יכול להיות בעל מעמד מבלי להגביל את עצמך כך, ובמקום זאת ביכולתך להתמקד באופן שבו עליך לבצע את חובותיך כראוי, בעשיית כל שעליך לעשות ובמילוי החובה המוטלת עליך, ואם אתה רואה את עצמך כאח או אחות מן השורה, האם המעמד יגביל אותך אז? אם המעמד לא היה מגביל אותך והייתה לך היווכחות בחיים רגילה, האם עדיין היית משווה את עצמך לאחרים? לו אחרים היו בעלי מעמד גבוה יותר, האם עדיין היית חש אי נוחות? עליך לחפש את האמת ולהשתחרר ממגבלות המעמד וכן ממגבלות כל האנשים, האירועים והדברים האחרים. הדבר הטוב ביותר הוא לבצע את חובתך כראוי. רק אז תהיה אדם האוחז במציאות-האמת.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, כיצד לפתור את פיתויי המעמד ואת כבליו

איך אפשר לפתור את הבעיה של הליכתם בנתיב של צוררי משיח? (בהיבט אחד, הם חייבים להבין את העניין הזה ולבוא לפני האל להתפלל כשהם מגלים מחשבות של שאיפה למעמד. מעבר לזה, הם חייבים לחשוף את עצמם בפני האחים והאחיות ואז למרוד באופן מודע במחשבות המוטעות האלה. הם חייבים גם לבקש מהאל לשפוט, לייסר ולגזום אותם ולהטיל עליהם משמעת. ואז הם יוכלו לפנות לנתיב הנכון.) זו תשובה טובה. אבל לא קל להשיג זאת, וזה אפילו קשה יותר למי שיותר מדי אוהבים מוניטין ומעמד. ויתור על מוניטין ומעמד אינו קל – זה תלוי בכך שאנשים יחתרו אל האמת. רק בהבנה של האמת אדם יכול להגיע להכרה של עצמו, לראות בבירור את הריקנות שבחיפוש אחר תהילה, רווח ומעמד, ולעמוד בבירור על האמת של שחיתות המין האנושי. רק כשאדם באמת מגיע להכיר את עצמו, הוא מסוגל לנטוש את המעמד והמוניטין. לא קל להשליך מעליך צביון מושחת. אם הבחנת בכך שאינך ניחן באמת, שאתה עתיר פגמים ומגלה יותר מדי שחיתות, ואף על פי כן אינך משקיע שום מאמץ בחתירה אל האמת ואתה מעמיד פנים ועוסק בצביעות, כשאתה גורם לאנשים להאמין שאתה מסוגל לעשות כל דבר, אזי דבר זה יעמיד אותך בסכנה – ובמוקדם או במאוחר יבוא היום שתיתקע בקיר ותיפול. עליך להודות שאינך ניחן באמת ולהיות אמיץ מספיק להתמודד עם המציאות. יש לך חולשות, אתה מגלה שחיתות ואתה מלא בכל מיני ליקויים. דבר זה הוא רגיל משום שאתה אדם רגיל, אתה לא אדם-על או כל יכול ואתה חייב להכיר בכך. כאשר אנשים אחרים צוחקים על חשבונך או לועגים לך, אל תגיב מיד בסלידה מפני שמה שהם אומרים אינו נעים, ואל תתנגד לכך בגלל שאתה מאמין שאתה מוכשר ומושלם – לא זו צריכה להיות הגישה שלך כלפי דברים כאלה. מה צריכה להיות הגישה שלך? אתה צריך לומר לעצמך: "יש לי פגמים, הכול בי מושחת ופגום ואני פשוט אדם מן השורה. למרות הלעג והשנינה שלהם, האם יש בדברים אמת כלשהי? אם חלק ממה שהם אומרים הוא אמת, אז אני חייב לקבל את זה מהאל." אם זו הגישה שלך, זו הוכחה שאתה מסוגל להתמודד נכונה עם מעמד, עם מוניטין ועם מה שאנשים אחרים אומרים עליך. לא קל לוותר על מוניטין ומעמד. עבור מי שניחנים בכישרון מסוים, שיש להם איכות מסוימת או שרכשו ניסיון כלשהו בעבודה, ויתור על הדברים האלה קשה עוד יותר. אף שלפעמים הם עשויים לטעון שהם ויתרו עליהם, הם אינם מסוגלים לכך בליבם. ברגע שהמצב מאפשר זאת ויש להם שעת כושר, הם ימשיכו לשאוף לתהילה, לרווח ולמעמד כמקודם, משום שכל בני האדם המושחתים אוהבים את הדברים האלה, אלא שאצל מי שאינם ניחנים בכישורים או בכישרונות, הרצון לרדוף אחרי מעמד חלש קצת יותר. למי שניחנים בידע, בכישרון, במראה נאה ובהון מיוחד, יש רצון עז במיוחד במוניטין ומעמד, עד כדי כך שהם מלאים בשאיפה וברצון האלה. זהו הדבר שקשה להם יותר מכול לוותר עליו. כשאין להם שום מעמד, הרצון שלהם עדיין בחיתוליו. ברגע שהם רוכשים מעמד, כאשר בית האל מפקיד בידם משימה חשובה כלשהי, ובמיוחד אם הם עבדו במשך שנים רבות ויש להם הרבה הון וניסיון, הרצון איננו עוד בחיתוליו, אלא כבר היכה שורש, לבלב ועומד לשאת פרי. אם אדם ניחן ברצון ובשאיפה תמידיים לעשות דברים גדולים, להיעשות מפורסם, להפוך לאישיות דגולה כלשהי, אזי ברגע שהוא עושה מעשה רע במיוחד ויש לכך השלכות ממשיות, זה לחלוטין יהיה הסוף שלו ויסלקו אותו. ולכן, קודם שהדבר מוביל לאסון גדול, הוא חייב למהר ולהפוך את המצב על פיו כל עוד יש זמן. בכל פעם שאתה עושה דבר מה, ולא משנה באיזה הקשר, אתה חייב לחפש את האמת, ליישם בפועל הוויה של אדם כן וצייתן לאל, ולוותר על המרדף אחרי מעמד ומוניטין. כאשר מעסיקים אותך המחשבה והרצון התמידיים להתחרות על מעמד, חובה עליך לעמוד על ההשלכות השליליות שמצב מעין זה יוביל אליהן אם לא ייפתר. ולכן אל תבזבז זמן בחיפוש אחר האמת, התגבר על הרצון שלך להתחרות על מעמד בעודו בחיתוליו והחלף אותו ביישום בפועל של האמת. כאשר אתה מיישם בפועל את האמת, הרצון והשאיפה שלך להתחרות על מעמד ייחלשו ולא תפריע לעבודת הכנסייה. באופן זה האל יזכור את מעשיך ויאשר אותם. אם כן מה אני מנסה להדגיש? את הדבר הזה: אתה חייב להיפטר מהרצונות ומהשאיפות שלך לפני שהם מלבלבים, נושאים פרי ומובילים לאסון גדול. אם לא תטפל בהם בעודם בשלב ההתחלתי, תחמיץ הזדמנות גדולה; וברגע שהם יובילו לאסון גדול, יהיה מאוחר מדי לפתור אותם. אם חסר לך אפילו הרצון למרוד בבשר, יהיה לך קשה מאוד לעלות על נתיב החתירה אל האמת; אם תיתקל במכשולים ובכישלון במרדף שלך אחר תהילה, רווח ומעמד ולא תתעשת, אזי דבר זה מסוכן: קיימת האפשרות שיסלקו אותך. כאשר מי שאוהבים את האמת נתקלים בכישלון אחד או שניים או במכשול כלשהו מבחינת המוניטין והמעמד שלהם, הם רואים בבירור שמוניטין ומעמד הם חסרי כל ערך. הם מסוגלים לזנוח לחלוטין את המעמד והמוניטין, ולגמור אומר בליבם שאפילו אם לעולם לא יהיה להם מעמד, הם עדיין ימשיכו לחתור אל האמת לבצע כראוי את החובה שלהם, ולשתף את העדות החווייתית שלהם, ובכך ישיגו את התוצאה של נשיאת עדות לאל. גם כשהם מאמינים מן השורה, הם עדיין מסוגלים לנהות עד הסוף ממש, וכל שהם רוצים זה לקבל את אישור האל. רק אנשים אלה אוהבים את האמת בכנות וניחנים בנחישות. בית האל נפטר מהרבה צוררי משיח ואנשים רעים, וכמה מאלה שחותרים אל האמת, אחרי שנוכחו בכישלונם של צוררי משיח, מהרהרים בנתיב שהאנשים האלה הלכו בו ומהרהרים גם על עצמם ומודעים לעצמם. מכך הם זוכים בהבנה של כוונת האל, וגומרים אומר בליבם להיות מאמינים מן השורה ולהתמקד בחתירה אל האמת ובביצוע חובתם כיאות. גם אם האל אומר שהם נותני שירות או אנשים חסרי חשיבות ושפלי רוח, זה בסדר מצידם. הם פשוט ינסו להיות אנשים שפלי רוח ומאמינים קטנים וחסרי חשיבות בעיני האל, ובסופו של דבר הוא יכנה אותם יצירי בריאה מקובלים. אנשים כאלה הם האנשים הטובים והם אלה שהאל מאשר.

– הדבר, כרך רביעי: חשיפת צוררי משיח, פריט תשיעי: הם מבצעים את חובתם רק על מנת להבליט את עצמם ולהזין את האינטרסים והשאיפות האישיים שלהם. הם לעולם לא מתחשבים באינטרסים של בית האל והם אפילו מוכרים את האינטרסים הללו תמורת תהילה אישית (חלק ג')

כאשר האל דורש שאנשים ימלאו היטב את חובתם, הוא לא מבקש מהם להשלים מספר מסוים של משימות או להגיע להישגים אדירים כלשהם או לבצע התחייבויות גדולות כלשהן. מה שהאל רוצה הוא שאנשים יהיו מסוגלים לעשות כל שביכולתם באופן מעשי, ושיחיו בהתאם לדבריו. האל לא צריך שתהיה אדם דגול או אצילי, או שתחולל ניסים כלשהם, הוא גם לא רוצה לראות בך הפתעות נעימות. הוא לא צריך דברים כאלה. כל מה שהאל צריך הוא שתיישם בפועל בנחישות בהתאם לדבריו. כאשר אתה מקשיב לדברי האל, עשה מה שהבנת, בצע את מה שהבנת, זכור היטב את מה ששמעת, ואז, כשיגיע הזמן ליישם בפועל, עשה זאת בהתאם לדברי האל. תן להם להפוך לחייך, למציאויות שלך, ולמה שאתה מביא לידי ביטוי. כך האל יהיה מרוצה. אתה תמיד מחפש גדלות, אצילות ומעמד; אתה תמיד מחפש התעלות. כיצד האל מרגיש כאשר הוא רואה זאת? הוא מתעב את זה והוא יתרחק ממך. ככל שתחתור יותר לדברים כמו גדלות ואצילות ותשתדל להיות נעלה על אחרים, מכובד, בולט וראוי לציון, כך האל יראה אותך כמאוס יותר. אם לא תהרהר על עצמך ולא תכה על חטא, האל יתעב אותך וינטוש אותך. הימנע מלהפוך למישהו שהאל מואס בו; הייה אדם שהאל אוהב. אם כך, כיצד יכול אדם לזכות באהבתו של האל? על ידי כך שיקבל את האמת בצייתנות, ימלא את תפקידו כיציר בריאה, יפעל על פי דברי האל עם רגליים על הקרקע, יבצע חובות כראוי, יהיה אדם כן ויביא לידי ביטוי צלם אנוש. זה מספיק, האל יהיה מרוצה. אנשים חייבים להקפיד לא להיצמד לשאיפות או לחלום חלומות בטלים, לא לחפש תהילה, רווח ומעמד, ולא להתבלט בקהל. יתרה מכך, אסור להם לנסות להיות אנשים דגולים או על-אנושיים, נעלים בין בני אדם, שגורמים לאחרים לעבוד אותם. זוהי שאיפתה של אנושות מושחתת, וזהו נתיבו של השטן; האל לא מושיע אנשים כאלה. אם אנשים רודפים ללא הרף אחר תהילה, רווח ומעמד מבלי להכות על חטא, אין מרפא עבורם, אלא רק תוצאה אחת: להיות מסולקים. היום, אם תמהרו להכות על חטא, יש עדיין זמן לכך; אך כשיגיע היום שבו האל ישלים את עבודתו והאסונות יגדלו עוד יותר, לא תהיה לכם עוד הזדמנות. כשהזמן הזה יגיע, אלה שרודפים אחר תהילה, רווח ומעמד, אך מסרבים בעקשנות להכות על חטא, יסולקו. לכולכם צריך להיות ברור איזה סוג של אנשים עבודת האל מושיעה, ומה המשמעות של ישועתו. האל מבקש מאנשים לבוא בפניו, להקשיב לדבריו, לקבל את האמת, להשליך מעליהם את צביונם המושחת וליישם בפועל כפי שהאל אומר ומצווה. משמעות הדבר היא לחיות על פי דבריו, בניגוד לתפיסות, לדמיונות ולפילוסופיות השטניות שלהם, ולא לעסוק בחיפוש אחר "אושר" אנושי. מי שלא מקשיב לדברי האל ולא מקבל את האמת אלא עדיין חי ללא הכאה על חטא על פי הפילוסופיות של השטן ועם צביון שטני, לא יכול להיוושע על ידי האל. אתה נוהה אחר האל, כמובן גם בגלל שהאל בחר בך – אך מה המשמעות של בחירת האל בך? המטרה היא להפוך אותך לאדם שבוטח באל, שבאמת נוהה אחר האל, שיכול לזנוח הכול למען האל, ושמסוגל ללכת בדרכו של האל; אדם שהשליך מעליו את צביונו השטני, אינו הולך יותר אחר השטן ואינו חי תחת שליטתו. אם אתה נוהה אחר האל ומבצע את חובתך בביתו, אך מפר את האמת בכל היבט, ואינך מיישם בפועל או חווה על פי דבריו, ואולי אפילו מתנגד לו, האם האל יקבל אותך? בהחלט לא. למה אני מתכוון בזה? לא באמת קשה לבצע את חובתך, וגם לא קשה לעשות זאת בנאמנות ובסטנדרט מקובל. אינך צריך להקריב את חייך או לעשות משהו מיוחד או קשה, עליך רק לנהות אחר דבריו והוראותיו של האל בכנות ובנחישות, לא להוסיף רעיונות משלך או לבצע פעולות משלך, אלא ללכת בנתיב החתירה אל האמת. אם אנשים יוכלו לעשות זאת, תהיה להם ביסודו של דבר דמות אנוש. כאשר תהיה להם התמסרות אמיתית לאל, והם יהפכו לאנשים כנים, יהיה להם צלם אנוש אמיתי.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, מילוי תקין של חובתכם מחייב שיתוף פעולה הרמוני

אתם נשפטים כך כעת, ובסופו של דבר, איזו רמה של הבנה תהיה לכם? אתם תאמרו שעל אף שמעמדכם לא רם, בכל זאת נהניתם מכך שאלוהים רומם אתכם. אין לכם מעמד משום שנולדתם כפשוטי עם, ואתם זוכים למעמד כי אלוהים מרומם אתכם – הוא מעניק לכם אותו. כיום, אתם מסוגלים לקבל את הכוונתו של אלוהים, את ייסוריו ואת משפטו באופן אישי. דבר זה מעצים אף יותר את רוממותו אתכם. אתם מסוגלים לקבל את הטיהור והבערה שלו באופן אישי. זו אהבתו האדירה של אלוהים. לאורך העידנים, לא היה אפילו אדם אחד שקיבל את הטיהור והבערה של אלוהים, ואפילו אדם אחד לא היה מסוגל להפוך למושלם באמצעות דברי האל. אלוהים מדבר איתכם כעת פנים אל פנים, מטהר אתכם, וחושף את מרדנותכם הפנימית – כך הוא מרומם אתכם באמת. מה בני האדם יכולים לעשות? בין שאתם בני דוד או צאצאי מואב, בסופו של דבר, בני האדם הם יצירים נבראים שאין להם דבר להתגאות בו. מכיוון שאתם יצירה הבריאה, עליכם למלא את חובתו של יציר בריאה. אין דרישות אחרות מכם. כך עליכם להתפלל: "הו אלוהים! בין שיש לי מעמד או לא, כעת ביכולתי להבין את עצמי. אם מעמדי רם מדי, הסיבה לכך היא שרוממת אותי, ואם מעמדי נמוך מדי, הסיבה לכך היא גזירתך. הכול נתון בידיך. אין לי ברירות ואין לי תלונות. אתה גזרת שאיוולד במדינה הזו ולעם הזה, ועליי להיות מסור לגמרי תחת ריבונותך, מפני שכל דבר נגזר על ידך. אין לי עניין במעמד. אחרי הכול, אני רק יציר בריאה. אתה יכול לשים אותי בבור חסר תחתית או באגם האש והגופרית – אני רק יציר בריאה. אם תשתמש בי, אני יציר בריאה. אם תהפוך אותי למושלם, אני עדיין יציר בריאה. אם לא תהפוך אותי למושלם, אני עדיין אוהב אותך, משום שאני אך ורק יציר בריאה. אני אך ורק יציר בריאה זעיר שאדון הבריאה ברא – רק אחד מבני האנוש שהם יצירי בריאה. אתה הוא זה שברא אותי, ועכשיו אני שוב נתון לתזמור שלך. אני מוכן להיות לך כלי וניגוד, משום שהכול הוא מה שאתה גזרת. איש לא יכול לשנות זאת. כל הדברים וכל האירועים בידיך." כאשר יגיע הזמן בו לא יהיה לך אכפת עוד מהמעמד שלך, אתה תשתחרר ממנו. רק אז תוכל לחפש בביטחון ובעוז, ורק אז לבך יוכל להיות משוחרר מכבלים כלשהם. ברגע שבני האדם ישוחררו מזה, לא יהיו להם עוד דאגות.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, מדוע אינך מוכן להיות ניגוד?

כאחד הברואים, על האדם לשמור על מקומו, להתנהג באופן מצפוני. לשמור תוך מילוי חובתו על הדברים שהופקדו בידיו על ידי הבורא. אל תנהג לא כשורה ואל תעשה דברים שהם מחוץ לטווח יכולתך או שהם מתועבים בעיני אלוהים. אל תנסה להיות דגול או סופרמן או מעל לאחרים ואל תשאף להיות אלוהים. כך אסור לבני אדם לשאוף להיות. השאיפה להיות דגול או סופרמן מגוחכת. השאיפה להיות אלוהים מבישה עוד יותר. היא מגעילה ונתעבת. הדבר הראוי לשבח, והדבר שעל הברואים לאחוז בו יותר מכול דבר אחר, הוא להיות לברייה אמיתית. זוהי המטרה היחידה שעל בני האדם לחתור אליה.

– הדבר, כרך שני: אודות הכרת האל, אלוהים עצמו, הייחודי א'

קטעים מסרטים קשורים

ויתור על כבוד ומעמד באמצעות המשפט והייסורים של אלוהים

מזמורים קשורים

איזה ערך יש לטיפוח המעמד?

עליכם לקבל את בדיקתו של אלוהים בכל דבר

אני רק ברוא קטנטן