העולם הדתי נצמד למשמעות המילולית של דברים אלה בכתבי הקודש: "כֺּה אָהַב אֱלֹהִים אֶת הָעוֹלָם עַד כִּי נָתַן אֶת בְּנוֹ יְחִידוֹ לְמַעַן לֹא יֺאבַד כָּל הַמַּאֲמִין בּוֹ, אֶלָּא יִנְחַל חַיֵּי עוֹלָם" (יוחנן ג' 16), וסבור כי כל עוד אנשיו מאמינים בישוע אדוננו, חייהם יהיו חיי נצח, בלי שיצטרכו לקבל באחרית הימים את עבודת שיפוט האל.

פסוקים מכתבי הקודש

"לֹא כָּל הָאוֹמֵר לִי 'אֲדוֹנִי, אֲדוֹנִי' יִכָּנֵס לְמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם, אֶלָּא הָעוֹשֶׂה אֶת רְצוֹן אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם. רַבִּים יֺאמְרוּ אֵלַי בַּיּוֹם הַהוּא: 'אֲדוֹנִי, אֲדוֹנִי, הֲלֹא בְּשִׁמְךָ נִבֵּאנוּ וּבְשִׁמְךָ גֵּרַשְׁנוּ שֵׁדִים וּבְשִׁמְךָ עָשִׂינוּ נִפְלָאוֹת רַבּוֹת'. אָז אוֹדִיעַ לָהֶם: 'מֵעוֹלָם לֹא הִכַּרְתִּי אֶתְכֶם, סוּרוּ מִמֶּנִּי עוֹשֵׂי רֶשַׁע" (מתי ז' 21-23).

"אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, כָּל עוֹשֵׂה חֵטְא עֶבֶד הוּא לַחֵטְא. וְאֵין הָעֶבֶד שׁוֹכֵן בַּבַּיִת לְעוֹלָם; הַבֵּן שׁוֹכֵן לְעוֹלָם" (יוחנן ח' 34-35).

"הֵן אִם נֶחֱטָא בְּזָדוֹן לְאַחַר שֶׁקִּבַּלְנוּ אֶת יְדִיעַת הָאֱמֶת, לֹא יִשָּׁאֵר עוֹד קָרְבָּן לְכַפֵּר עַל חֲטָאִים" (עברים י' 26).

"לָכֵן הֱיוּ מוּכָנִים גַּם אַתֶּם, כִּי בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּכֶם יָבוֹא בֶּן־הָאָדָם" (מתי כ"ד 44).

"כַּבָּרָק הַיּוֹצֵא מִמִּזְרָח וּמֵאִיר עַד מַעֲרָב כֵּן יִהְיֶה בּוֹאוֹ שֶׁל בֶּן־הָאָדָם" (מתי כ"ד 27).

"כִּי כְּבָרָק הַמַּבְרִיק תַּחַת הַשָּׁמַיִם וּמֵאִיר עַד קְצֵה הַשָּׁמַיִם, כֵּן יִהְיֶה בֶּן־הָאָדָם בְּיוֹמוֹ. אַךְ תְּחִלָּה עָלָיו לִסְבֺּל רַבּוֹת וּלְהִדָּחוֹת עַל־יְדֵי הַדּוֹר הַזֶּה" (לוקס י"ז 24-25).

"הַמַּאֲמִין בַּבֵּן יֵשׁ לוֹ חַיֵּי עוֹלָם, אַךְ הַמְסָרֵב לְהַאֲמִין בַּבֵּן לֹא יִרְאֶה חַיִּים, אֶלָּא חֲרוֹן אֱלֹהִים חָל עָלָיו" (יוחנן ג' 36).

"הַשּׁוֹתֶה מִן הַמַּיִם אֲשֶׁר אֲנִי אֶתֵּן לוֹ לֹא יִצְמָא לְעוֹלָם; הַמַּיִם שֶׁאֶתֵּן לוֹ יִהְיוּ בּוֹ לִמְקוֹר מַיִם נוֹבְעִים לְחַיֵּי עוֹלָם" (יוחנן ד' 14).

דברי האל הכול יכול של אחרית הימים

אף על פי שישוע בא בקרב בני האדם ועבד רבות, הוא השלים רק את העבודה של גאולת האנושות כולה ושימש כקורבן החטאת של האדם; הוא לא פטר את האדם מכל צביונו המושחת. על מנת להושיע את האדם באופן מלא מהשפעתו של השטן, לא זו בלבד שישוע צריך היה לקחת על עצמו את חטאי האדם כקורבן חטאת, אלא שהאל צריך היה לבצע עבודה אדירה אף יותר כדי לפטור את האדם לחלוטין מצביונו שהושחת על ידי השטן. על כן, לאחר שחטאיו של האדם נמחלו לו, האל חזר לבשר ודם כדי להוביל את האדם לעידן החדש, והתחיל את עבודת הייסור והשיפוט. העבודה הזו הביאה את האדם לתחום נעלה יותר. כל מי שמתמסר לריבונותו של האל ייהנה מאמת נעלה יותר ויקבל ברכות גדולות יותר. הוא יחיה באמת באור, ויזכה באמת, בדרך ובחיים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, הקדמה

לפני שהאדם נגאל, נשתלו בו כבר רבים מהרעלים של השטן, ולאחר אלפי שנות השחתה בידי השטן, יש באדם טבע שמתנגד לאל. לפיכך כשהאדם נגאל, אין זו אלא גאולה. כלומר, האדם נקנה במחיר גבוה, אך הטבע הרעיל שבתוכו לא הוסר. האדם המזוהם כל כך מוכרח לעבור שינוי בטרם ייעשה ראוי לשרת את האל. באמצעות העבודה הזו של משפט וייסור, האדם יכיר באופן מלא את המהות המזוהמת והמושחתת שבתוכו ויהיה מסוגל להשתנות לגמרי ולהיטהר. רק כך האדם יוכל להיות ראוי לשוב בפני כס מלכותו של האל. כל העבודה שנעשית כיום נועדה לכך שהאדם יוכל להיטהר ולהשתנות. באמצעות משפט וייסור של דבר האל, וכן זיכוך, האדם יכול להשליך מעליו את שחיתותו ולהיטהר. במקום להתייחס לשלב זה של העבודה כשלב של ישועה, יהיה זה הולם יותר לומר שזו עבודת טיהור. למען האמת, שלב זה הוא גם עבודת הכיבוש, כמו גם השלב השני בעבודת הישועה. האדם נופל בנחלתו של האל דרך המשפט והייסור של דבר האל, ובאמצעות הזיכוך, השיפוט והחשיפה על ידי דבר האל – כל הטומאה, התפיסות, המניעים והתקוות האישיות שבלב האדם נגלים לחלוטין. על אף שהאדם נגאל וחטאיו נמחלו, המשמעות היחידה של הדבר היא שהאל אינו זוכר את העבירות שהאדם ביצע ואינו מתייחס אליו בהתאם לעבירות אלה. אולם, כאשר האדם שחי כבשר ודם לא השתחרר מחטא, הוא יכול רק להמשיך לחטוא ולחשוף עד אין קץ את הצביון השטני המושחת שלו. אלה הם החיים שהאדם חי – מעגל אינסופי של חטא ומחילה. רוב בני האדם חוטאים ביום ומתוודים בערב. באופן זה, גם אם קורבן החטאת יעיל לעולם עבור האדם, הוא לא יוכל להושיע את האדם מחטא. עבודת הישועה הושלמה רק עד מחציתה, מכיוון שצביונו של האדם עדיין מושחת... לא קל לאדם לפתח מודעות לחטאיו. אין לו דרך לזהות את הטבע שמושרש בו עמוקות, ועליו להסתמך על השיפוט באמצעות דבר האל כדי להשיג תוצאה זו. רק כך ניתן לשנות את האדם בהדרגה ולהתקדם מנקודה זו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (4)

אתה יודע רק שישוע יירד אל פני האדמה באחרית הימים, אך כיצד בדיוק הוא יירד? חוטאים כמותכם, שזה עתה נגאלו ושלא השתנו ושהאל לא הפך למושלמים – האם תוכל להיות בהתאמה לכוונותיו של האל? אתה, שעדיין יש לך את עצמיותך הישנה – נכון שישוע הושיע אותך, ואינך עוד שייך לחטא בזכות ישועתו של האל, אך זה לא מוכיח שאתה נטול חטא וטומאה. איך ייתכן שתקודש אם לא השתנית? בתוכך אתה מלא טומאה, אנוכי ובזוי, אבל אתה בכל זאת מבקש לרדת יחד עם ישוע – אין לך סיכוי! החמצת שלב באמונתך באל: רק נגאלת, אך לא השתנית. כדי שתהיה בהתאמה לכוונותיו של האל, על האל לעשות באופן אישי את עבודת השינוי והטיהור שלך. אחרת לא תוכל בשום אופן להתקדש שכן רק נגאלת. כך, לא תהיה זכאי ליהנות מן הברכות הטובות ביחד עם האל. זאת מכיוון שהחמצת שלב בעבודת ניהול האדם של האל – שלב עיקרי בשינוי ובהבאה לידי שלמות. הנך חוטא שזה עתה נגאל ולפיכך אינך מסוגל לרשת ישירות את הירושה של האל.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, בנוגע לתארים וזהות

ההתגלמות הראשונה נועדה לגאול את האדם מחטא, באמצעות גופו של ישוע כבשר ודם, כלומר האל הושיע את האדם מהצלב, אך הצביון השטני המושחת נותר עדיין בתוך האדם. ההתגלמות השנייה לא נועדה עוד לשמש כקורבן חטאת, אלא כדי להושיע לחלוטין את מי שנגאל מחטא. הדבר נעשה כדי שמי שחטאיו נמחלו לו יוכל להיגאל מחטאיו, להיטהר לגמרי ולהשיג שינוי בצביונו, וכך להשתחרר מההשפעה האפלה של השטן ולשוב בפני כס המלכות של האל. רק כך האדם יכול להתקדש באופן מלא. האל החל בעבודת הישועה בתחילת עידן החסד, לאחר שעידן החוק בא אל סופו, והדבר נמשך לתוך אחרית הימים, כאשר האל יטהר את האנושות לגמרי על ידי עשיית עבודת השיפוט והייסור על האדם בשל מרדנותו. רק אז, האל יסיים את עבודת הישועה שלו וינוח.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (4)

העבודה באחרית הימים היא אמירת דברים. ניתן להשיג שינויים גדולים באדם באמצעות מילים. השינויים שנגרמו כעת בבני האדם האלו עם קבלת הדברים הללו גדולים הרבה יותר מהשינויים שחלו בבני האדם כאשר קיבלו את האותות והמופתים בעידן החסד. זאת מכיוון שבעידן החסד, השדים גורשו מהאדם באמצעות הנחת הידיים והתפילה, אך הצביון המושחת שבתוך האדם נותר כשהיה. האדם נרפא מחוליו ונמחל לו על חטאיו, אך באשר לאופן שבו האדם יוכל להשליך מעליו את הצביון השטני המושחת שבו – נותר עדיין לעשות עבודה זו. האדם רק זכה בישועה ונמחל לו על חטאיו בזכות אמונתו, אך טבעו החוטא של האדם לא נעקר מן השורש ועדיין נותר בו. חטאי האדם נמחלו באמצעות התגלמותו של האל, אך אין פירוש הדבר שהאדם היה כבר נקי מחטא. ניתן היה למחול לאדם על חטאיו באמצעות קורבן החטאת, אך האדם לא הצליח לפתור את הבעיה כיצד יוכל שלא לחטוא עוד וכיצד ניתן לעקור מן השורש את טבעו החוטא ולשנות אותו. חטאי האדם נמחלו בזכות עבודת הצליבה של האל, אך האדם המשיך לחיות בצביון השטני הקודם והמושחת שלו. מכיוון שכך, יש להושיע את האדם לחלוטין מהצביון השטני המושחת שלו, כדי שטבעו החוטא של האדם ייעקר מן השורש ולא יתפתח שוב לעולם, ובכך יאפשר לצביונו של האדם להשתנות. הדבר ידרוש מהאדם להבין את נתיב הצמיחה בחיים, את דרך החיים ואת הדרך לשינוי צביונו. יתר על כן, הדבר ידרוש מהאדם ליישם בפועל בהתאם לנתיב הזה. זאת כדי שצביונו יוכל להשתנות בהדרגה וכדי שהוא יוכל לחיות בזוהרו של האור, על מנת שכל מעשיו יהיו בהתאם לכוונותיו של האל, על מנת שהוא ישליך מעליו את צביונו השטני המושחת ועל מנת שישתחרר מהשפעתו האפלה של השטן, ובכך יחלץ לחלוטין מהחטא. רק אז האדם יזכה לישועה מלאה. כאשר ישוע עשה את עבודתו, הידע של האדם לגביו היה עדיין מעורפל ולא ברור. האדם האמין תמיד שישוע הוא בנו של דוִד והכריז עליו כנביא גדול וכאדון המיטיב שגאל את האדם מחטאיו. היו כאלה שנרפאו בזכות אמונתם כאשר רק נגעו בשולי בגדו. העיוורים הצליחו לראות, ואפילו את המתים ניתן היה להשיב לחיים. אולם האדם לא היה מסוגל לגלות את הצביון השטני המושחת המושרש עמוק בתוכו ולא ידע איך לסלקו מעליו. האדם זכה לחסד רב, כגון שלווה ואושר של הבשר, ברכה לכל המשפחה על סמך אמונתו של אחד מבניה, ריפוי מחלות וכדומה. היתר היו מעשיו הטובים של האדם ומראהו ירא השמיים. אדם שהיה יכול לחיות על סמך זאת, נחשב אז למאמין מתקבל על הדעת. רק מאמינים כאלה יכלו להיכנס לשמיים לאחר מותם, ופירוש הדבר שהם זכו בישועה. אולם במהלך חייהם של אנשים אלה, הם לא הבינו כלל את דרך החיים. הם רק חטאו ואחר כך התוודו, במעגל תמידי, ללא שום נתיב לשינוי צביונם. כזה היה מצבו של האדם בעידן החסד. האם האדם זכה לישועה מלאה? לא! לפיכך, לאחר שהשלב ההוא הושלם, נותרה עדיין עבודת השיפוט והייסור. השלב הזה הוא טיהור האדם באמצעות מילים ובכך מעניק לו נתיב לצעוד בו. השלב הזה לא היה נושא פרי ולא היה בעל משמעות אילו המשיך לעסוק בגירוש שדים, מפני שטבעו החוטא של האדם לא היה נעקר מן השורש, והאדם היה מגיע למבוי סתום לאחר שחטאיו נמחלו. באמצעות קורבן החטאת, נמחל לאדם על חטאיו, משום שעבודת הצליבה כבר באה לקצה והאל גבר על השטן. אולם צביונו המושחת של האדם נותר עדיין בתוכו, האדם יכול עדיין לחטוא ולהתנגד לאל והאל לא זכה באנושות. לכן, בשלב העבודה הזה, האל משתמש במילים כדי לחשוף את צביונו המושחת של האדם וגורם לאדם ליישם בפועל בהתאם לנתיב הנאות. העבודה של השלב הזה משמעותית יותר מהעבודה בשלב הקודם ואף נושאת פירות רבים יותר, משום שכעת דבר האל הוא זה שמקיים את חיי האדם ישירות ומאפשר לצביונו של האדם להתחדש לגמרי. זה שלב יסודי הרבה יותר של העבודה. לפיכך, ההתגלמות כבשר ודם באחרית הימים השלימה את חשיבות התגלמותו של האל כבשר ודם וסיימה לגמרי את תוכנית הניהול של האל לישועת האדם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (4)

המשיח של אחרית הימים משתמש באמיתות שונות כדי ללמד את האדם, לחשוף את מהות האדם ולנתח את דבריו ומעשיו של האדם. הדברים האלה מורכבים מאמיתות שונות, כגון חובת האדם, האופן שבו האדם צריך להתמסר לאל, האופן שבו האדם צריך להיות נאמן לאל, האופן שבו האדם צריך להביא לידי ביטוי את האנושיות הרגילה, וכן את חוכמתו וצביונו של האל, וכן הלאה. כל הדברים האלה מתמקדים במהות האדם ובצביונו המושחת. בפרט, הדברים שחושפים כיצד האדם דוחה את האל נאמרים ביחס לכך שהאדם הוא התגלמות השטן וכוח אויב נגד האל. האל, בעבודת השיפוט שלו, לא מבהיר את טבע האדם במילים ספורות בלבד, אלא חושף וגוזם לטווח הארוך. כל השיטות השונות האלו של החשיפה והגיזום לא ניתן להחליף במילים רגילות, אלא רק באמת, שהיא לא ברשותו של האדם כלל. רק שיטות כאלה נחשבות למשפט – רק באמצעות שיפוט כזה אפשר להכניע את האדם ולשכנע אותו לגמרי אודות האל, ויותר מכך, להכיר את האל באמת. עבודת השיפוט גורמת לאדם להבין את פניו האמיתיות של האל ואת האמת על מרדנותו שלו. עבודת השיפוט מאפשרת לאדם לרכוש הבנה רבה על כוונותיו של האל, על מטרת עבודתו של האל, ועל המסתורין שהאדם לא יכול להבין. היא גם מאפשרת לאדם להבין ולדעת את מהותו המושחתת ואת שורשי שחיתותו, וכן לגלות את פניו המכוערות. ההשפעות האלה נגרמות כולן על ידי עבודת המשפט, מפני שמהותה של העבודה הזו היא למעשה עבודת פתיחת האמת, הדרך והחיים של האל לכל מי שמאמין בו. העבודה הזו היא עבודת המשפט שעושה האל.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, המשיח עושה את עבודת המשפט באמצעות האמת

המשיח של אחרית הימים מביא חיים, ומביא את דרך האמת המתמשכת והנצחית. אמת זו היא הנתיב שבאמצעותו האדם זוכה בחיים, והיא הנתיב היחיד שבאמצעותו האדם יכיר את האל, והאל יאשרו. אם אינך מחפש את דרך החיים שהמשיח של אחרית הימים מספק, לעולם לא תזכה באישורו של ישוע, ולעולם לא תהיה ראוי להיכנס בשער מלכות השמיים, שכן אתה בובה ואסיר של ההיסטוריה. אלה הנשלטים על ידי תקנות, על ידי מילים ועל ידי כבלי ההיסטוריה לעולם לא יוכלו לזכות בחיים, ולעולם לא יוכלו לזכות בדרך החיים הנצחית. זאת משום שכל מה שיש להם הוא מים עכורים שהם נאחזו בהם במשך אלפי שנים, במקום מי החיים הזורמים מכס המלכות. אלה נטולי האספקה של מי החיים יישארו לנצח גוויות, צעצועים בידי השטן ובני הגיהנום. כיצד, אם כן, יוכלו לחזות באל? אתה רק מנסה להיאחז בעבר, רק מנסה לעמוד במקום ולשמר את הדברים כמות שהם, ואינך מנסה לשנות את המצב הקיים ולזנוח את ההיסטוריה, אם כן, האם לא תהיה תמיד עוין כלפי האל? צעדי עבודתו של האל הם אדירים ועצומים, כגלים גועשים וכרעמים מתגלגלים – ובכל זאת אתה יושב וממתין להשמדה באפס מעשה, נאחז באיוולתך ואינך עושה דבר. באופן זה, כיצד תוכל להיחשב כמי שהולך בעקבות הכבש? כיצד תוכל להצדיק את האל שאתה נאחז בו כאל שהוא תמיד חדש ולעולם אינו ישן? וכיצד יוכלו המילים שבספריך המצהיבים להעביר אותך לעידן חדש? כיצד יוכלו להוביל אותך לחפש את שלבי עבודתו של האל? וכיצד יוכלו להעלות אותך השמיימה? מה שאתה מחזיק בידיך הן מילים שיכולות לספק נחמה זמנית בלבד, לא אמיתות המסוגלות להעניק לך חיים. הדברים של כתבי הקודש שאתה קורא יכולים רק להעשיר את לשונך, ואינם דברי פילוסופיה שיכולים לעזור לך להכיר את החיים האנושיים, וקל וחומר שאינם הנתיב שיכול להוביל אותך לשלמות. האין פער זה מעורר בך הרהור? האין הוא גורם לך לתפוס את התעלומות הגלומות בו? האם אתה מסוגל להביא את עצמך השמיימה כדי לפגוש את האל בכוחות עצמך? ללא בואו של האל, האם אתה תוכל לקחת את עצמך השמיימה כדי ליהנות מאושר משפחתי עם האל? האם אתה עדיין חולם כעת? אני מציע, אם כן, שתפסיק לחלום ותראה מי פועל כעת – ראה מי מבצע כעת את העבודה של ישועת האדם באחרית הימים. אם לא תעשה זאת, לעולם לא תזכה באמת, ולעולם לא תזכה בחיים.

אלה החפצים לזכות בחיים מבלי להסתמך על האמת הנאמרת על ידי המשיח הם האנשים המגוחכים ביותר עלי אדמות, ואלה שאינם מקבלים את דרך החיים שהמשיח מביא אבודים בתוך פנטזיה. ועל כן אני אומר שאלה שאינם מקבלים את המשיח של אחרית הימים יהיו לעד מושא לתיעובו של האל. המשיח הוא שער הכניסה של האדם למלכות באחרית הימים, ואין איש שיכול לעקוף אותו. איש אינו יכול להפוך למושלם בידי האל אלא דרך המשיח. אתה מאמין באל, ועל כן עליך לקבל את דבריו ולהתמסר לדברו. אינך יכול לחשוב רק על זכייה בברכות, מבלי לקבל את האמת ואת אספקת החיים. המשיח בא באחרית הימים כדי שיוכל לספק חיים לכל אלה המאמינים בו בכנות. עבודה זו קיימת למען סיומו של העידן הישן וכניסה לעידן החדש, ועבודה זו היא הנתיב שכל אלה שייכנסו לעידן החדש חייבים לעבור בו. אם אתה אינך מכיר במשיח, ויתרה מכך, מגנה, מנאץ או רודף אותו, נגזר עליך להישרף לנצח ולעולם לא תיכנס למלכות האל.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, רק המשיח של אחרית הימים יכול להעניק לאדם את דרך חיי הנצח

קטעים מסרטים קשורים

באחרית הימים, אלוהים מבטא את האמת ומעניק לאדם את דרך חיי הנצח

ההבדל בין דרך החרטה לדרך לחיי נצח

מזמורים קשורים

המשיח של אחרית הימים הביא את עידן המלכות

המשיח של אחרית הימים מביא את דרך החיים הנצחית