כיצד להבדיל בין צוררי משיח לבין אנשים בעלי צביון של צוררי משיח

הבדל על בסיס גישותיהם כלפי האמת

היום נמשיך לשתף על תחומי האחריות של מנהיגים ועובדים. לפני שנתחיל רשמית בשיתוף, בואו נסקור את אחד הנושאים הנוגעים לצוררי משיח שכבר שיתפנו עליו בעבר: כיצד להבדיל בין אנשים בעלי צביון של צוררי משיח לבין אלה שהם בעלי מהות של צוררי משיח, ומהם ההבדלים בין שני סוגי האנשים הללו. ראשית, נשתף על האופן שבו יש להבחין בצוררי משיח; זה לא קשה במיוחד. ראשית כול, עליך לראות בבירור מהם הביטויים האופייניים והברורים שמפגינים צוררי המשיח, כדי שתוכל לזהות צורר משיח אמיתי תוך זמן קצר, ולקבוע בוודאות שאין מדובר באדם שהוא רק בעל צביון של צוררי משיח, או בכזה ההולך בנתיב של צוררי משיח. כך, תהיה לך הבחנה לגבי צוררי משיח, ולא תהיה עוד מוטעה, לכוד ונשלט על ידם. כעת, הדבר החשוב ביותר הוא להיות מסוגלים להבחין בהבדלים הברורים בין אנשים בעלי מהות טבע של צוררי משיח לבין אלה שהם בעלי צביון של צוררי משיח. כדי להבחין בין שני סוגי האנשים הללו, עליכם תחילה לתפוס את מאפייניהם העיקריים. יש אנשים שתופסים רק את גילויי השחיתות של צוררי המשיח בחיי היומיום, כמו נטייתם לבסס את מעמדם ולהטיף לאחרים, אך אינם מסוגלים להבחין במהות הטבע של צוררי המשיח. האם זה בסדר? (לא). ישנם גם כאלה שאומרים שהביטויים הבולטים ביותר של צוררי משיח הם גאוותנותם ויהירותם, והם מאפיינים את כל האנשים הגאוותניים והיהירים כצוררי משיח. האם זה נכון? (לא). מדוע זה לא נכון? מכיוון שגאוותנות ויהירות אינן הביטויים הבולטים ביותר של צוררי משיח; הן צביונות מושחתים, המשותפים לכל בני האדם המושחתים. לכל אדם יש צביון גאוותן ויהיר, ולכן לאפיין את כל האנשים הגאוותניים והיהירים כצוררי משיח זו טעות חמורה. אם כן, אילו ביטויים הם הביטויים המהותיים של צוררי משיח, כאלה שיכולים להבהיר במבט חטוף את ההבדלים המהותיים בין צוררי משיח לבין אנשים בעלי צביון של צוררי משיח, ולאפשר לאדם להבחין שמהותם של שני סוגי האנשים הללו שונה, ושיש להתייחס אליהם באופן שונה? האם בהיבטים מסוימים, כגון מעשים, התנהגויות וצביונות יש דמיון והקבלה בין שני סוגי האנשים הללו? (כן). אם אינך מתבונן בקפידה, מבחין ברצינות, או אם אין לך בליבך הבנה והבחנה מדויקות של הצביון והמהות של שני סוגי האנשים הללו, קל מאוד להתייחס אליהם כאילו היו מאותו הסוג. אתה עלול אפילו לטעות ולחשוב שצורר משיח הוא אדם בעל צביון של צורר משיח ולהפך, כלומר, קל לעשות שיפוטים מוטעים מסוג זה. אם כן, מהם המאפיינים וההבדלים העיקריים בין שני סוגי האנשים הללו המאפשרים להבחין באמצעות ראיות מוצקות מי הוא צורר משיח ומי הוא אדם בעל צביון של צורר משיח? הנושא הזה אמור להיות מוכר לכם, אז בואו נשמע את דעתכם. (אחד ההיבטים שמשמשים להבחנה בין צוררי משיח לבין אנשים בעלי צביון של צוררי משיח הוא גישתם כלפי האמת; היבט נוסף הוא אנושיותם. בגישתם כלפי האמת, צוררי משיח שונאים את האמת ואינם מקבלים אותה כלל. לא משנה כמה מעשים רעים הם מבצעים הגורמים לשיבושים והפרעות, ולא משנה איך תשתף איתם או תגזום אותם, הם אינם מכירים בכך, והם עומדים במריים ואינם מתחרטים. אנשים בעלי צביון של צוררי משיח עלולים גם הם לעשות מעשים שגויים כאשר אינם מבינים את האמת או אינם תופסים עקרונות, אבל כאשר גוזמים אותם, הם יכולים לקבל את האמת, להרהר בעצמם ולהכיר את עצמם, והם מסוגלים לחוש חרטה ולחזור בתשובה. מנקודת המבט של גישתם כלפי האמת, מהותם של צוררי המשיח היא שהם שונאים את האמת, בעוד שאנשים בעלי צביון של צוררי משיח יכולים לקבל את האמת. מנקודת המבט של אנושיותם, צוררי משיח הם אנשים רעים ללא מצפון או בושה, ואילו לאנשים בעלי צביון של צוררי משיח יש מצפון ובושה). הזכרתם שני מאפיינים; האם התוכן הזה שותף בעבר? האם אלה נחשבים למאפיינים ברורים? (כן). גישתם של צוררי משיח ושל אנשים בעלי צביון של צוררי משיח כלפי האמת שונה לחלוטין. זוהי נקודה חשובה מאוד, וזהו ביטוי בעל מאפיינים ברורים. צוררי משיח סולדים מהאמת ואינם מקבלים אותה כלל. הם יעדיפו למות ולא להודות שדברי האל הם האמת. לא משנה איך תשתף על האמת, בתוך-תוכם הם מתנגדים לה וסולדים ממנה. הם עלולים אפילו לקלל אותך, ללעוג לך ולתעב אותך בליבם, ולהתייחס אליך בבוז. צוררי משיח עוינים כלפי האמת; זהו מאפיין ברור. ומהם המאפיינים של אנשים בעלי צביון של צוררי משיח? אם נדייק ונהיה אובייקטיביים, אנשים בעלי צביון של צוררי משיח אך עם מעט מצפון והיגיון יכולים לשנות את תפיסותיהם ולקבל את האמת באמצעות שיתוף על האמת איתם על ידי אחרים. אם גוזמים אותם, הם גם יכולים להתמסר. כלומר, כל עוד אנשים בעלי צביון של צוררי משיח מאמינים באל בכנות, רובם יכולים לקבל את האמת בדרגות שונות. לסיכום, אנשים בעלי צביון של צוררי משיח יכולים לקבל את האמת ולהתמסר באמצעות, בין השאר, קריאת דברי האל בעצמם, קבלת משמעת ונאורות מהאל, או גיזום, עזרה ותמיכה מהאחים והאחיות. זהו מאפיין ברור. לעומת זאת, צוררי משיח הם שונים. לא משנה מי ישתף על האמת, הם לא יקשיבו ולא יתמסרו. יש להם רק גישה אחת: הם יעדיפו למות ולא לקבל את האמת. לא משנה איך תגזום אותם, זה לא יועיל. גם אם תשתף על האמת בצורה הברורה ביותר, הם לא יקבלו אותה; הם אפילו מתנגדים לה וסולדים ממנה בתוך-תוכם. האם מישהו בעל צביון כזה, ששונא את האמת, יכול להתמסר לאל? בהחלט לא. לפיכך, צוררי משיח הם אויבי האל, והם אנשים שאין להם תקנה.

הבדל על בסיס האנושיות שלהם

זה עתה הזכרתם מאפיין נוסף להבחנה בין צוררי משיח לבין אנשים בעלי צביון של צוררי משיח, והוא מנקודת המבט של האנושיות. מי רוצה לשתף עוד על המאפיין הזה? (לצוררי משיח יש אנושיות זדונית במיוחד; הם יכולים לדכא ולייסר אנשים, ולא משנה כמה רע הם עושים, הם אינם יודעים להכות על חטא). נכון, המאפיין העיקרי של צוררי משיח הוא אנושיותם הזדונית, חוסר הבושה שלהם, וחוסר המצפון וההיגיון שלהם. לא משנה כמה מעשים רעים הם עושים בכנסייה או כמה נזק הם גורמים לעבודת הכנסייה, הם לא חושבים שזה מביש, וגם אינם רואים את עצמם כחוטאים. בין שבית האל חושף אותם ובין שהאחים והאחיות גוזמים אותם, הם נשארים אדישים, ואינם חשים תוכחה או צער. זהו הביטוי של צוררי משיח במונחים של אנושיות. מאפייניהם העיקריים הם חוסר מצפון והיגיון, חוסר בושה, וצביון מרושע ביותר. כל מי שנוגע באינטרסים שלהם נשפט ומעונה על ידם, ויש להם רצון עז במיוחד לנקמה, והם אינם חסים על איש, אפילו לא על קרוביהם. עד כדי כך מרושעים הם צוררי המשיח. לעומת זאת, אנשים בעלי צביון של צוררי משיח אינם בהכרח אנשים רעים, ללא קשר לכמות השחיתות שהם חושפים. לא משנה אילו חסרונות או ליקויים יש להם באנושיותם, אילו טעויות הם יכולים לעשות, או באילו היבטים הם יכולים להיכשל ולמעוד, הם מסוגלים להרהר בעצמם וללמוד לקחים לאחר מכן. כשהם עומדים בפני גיזום, הם מסוגלים להודות בטעויותיהם ולחוש חרטה; וכשהאחים והאחיות מבקרים או חושפים אותם – אף שהם עשויים לנסות להגן על עצמם מעט ולא לרצות להכיר בכך באותו הרגע – הם למעשה כבר הכירו בטעותם בליבם והתמסרו. זה מוכיח שהם עדיין יכולים לקבל את האמת וניתן לתקנם. כשהם עושים טעויות או נתקלים בבעיות כלשהן, מצפונם והגיונם עדיין יכולים לתפקד; הם מודעים, לא קהי חושים וחסרי רגש, או עיקשים ומסרבים להודות בדברים. בנוסף, אף שלאנשים מסוג זה יש צביון של צוררי משיח, הם יחסית אמפתיים וטובי לב מעט יותר. את המאפיינים שהם מפגינים במונחי אנושיות כשהם נתקלים בעניינים שונים, ניתן לתאר בדרך המתאימה והקלה ביותר להבנה כיחסית הגיוניים. אם גוזמים אותם בחומרה, לכל היותר הם עלולים לחוש מעט טינה בליבם, אך הביטוי של אנושיותם מעיד שהם עדיין יודעים בושה מהי, שמצפונם מסוגל להאשים אותם, ושהגיונם יכול להפעיל השפעה מרסנת מסוימת. אם הם גורמים הפסדים לאינטרסים של בית האל או גורמים נזק לאחים ולאחיות כלשהם, הם תמיד חשים אי-נוחות פנימית ומרגישים שהם הכזיבו את האל. ביטויים אלה נחשפים בדרגות שונות על ידי אנשים בעלי צביון של צוררי משיח. גם אם הם לא מתקנים את מעשיהם מיד או עושים את הבחירות הנכונות ומיישמים בפועל בצורה נכונה לאחר שהדברים קורים, לאנשים אלה עדיין יש תחושת מודעות בליבם. מצפונם מאשים אותם; הם יודעים שעשו רע ושאסור להם לפעול כך שוב, והם גם מרגישים שהם לא אנשים טובים – כולם יכולים לחוש במעומעם את התחושות הללו. יתרה מזו, עם הזמן, מצבם ישתנה, והם יחוו תשובה אמיתית. הם יחושו חרטה עמוקה, ויצטערו על כך שלא עשו מלכתחילה את הבחירות הנכונות או לא יישמו בפועל נכון. ביטויים אלה הם בדיוק הביטויים הנפוצים והרגילים ביותר של בני אדם מושחתים. אולם צוררי משיח הם מיוחדים; הם אינם בני אדם אלא שדים. אין בהם שום חרטה, ולא משנה כמה זמן חולף לאחר שהם עושים רע או חוטאים; הם נשארים עקשנים, ומתמידים עד הסוף. אנשים בעלי צביון של צוררי משיח יכולים להתמסר כשהם נתקלים בגיזום רגיל. כשהם עומדים בפני גיזום חמור, הם עלולים להתווכח, להכחיש דברים ולסרב לקבל זאת באותו הרגע, אך מאוחר יותר הם מסוגלים להרהר בעצמם ולהכיר את עצמם, ולחוש חרטה ולהכות על חטא. אפילו אם מישהו לועג להם ושופט אותם כחסרי אנושיות, הם עלולים לחוש כאב בליבם אך לא ישיבו מלחמה ולא יתייחסו לאותו אדם כאויב. הם גם יכולים להבין את האדם האחר, ולחשוב: "אני יכול להאשים רק את עצמי שעשיתי את הטעות הזאת; איך שאחרים יתייחסו אליי, זה מה שמגיע לי". ביטויים אלה מתגלים בדרגות שונות אצל אנשים שונים. בקיצור, ביטויים אלה הם הביטויים הרגילים והטבעיים של אנשים בעלי צביון של צוררי משיח, אנשים בעלי צביונות מושחתים, ובזה הם נבדלים בבירור מצוררי משיח. באמצעות הביטויים השונים של שני המצבים הללו, מתברר מיד אילו אנשים הם אנשים רעים וצוררי משיח, ואילו הם אנשים שרק יש להם צביון של צוררי משיח, אך אינם אנשים רעים.

הבדל על בסיס השאלה האם הם מכים על חטא באמת ובתמים, או לא

זה עתה הוזכרו שני היבטים של ההבדלים בין צוררי משיח לבין אנשים בעלי צביון של צוררי משיח: ההיבט הראשון הוא גישתם כלפי האמת; גישתם של אנשים כלפי האמת היא גישתם כלפי האל. בהיבט זה, ישנה הבחנה ברורה בין שני סוגי האנשים הללו. שנית, גם במונחים של אנושיות, יש הבדל מהותי ברור בין סוגי האנשים האלה. שני המאפיינים הללו ברורים מאוד; הם סוגים שונים לחלוטין של אנשים. מלבד שני ההבדלים הללו, היבט נוסף הוא האם ישנו ביטוי כלשהו של הכאה על חטא לאחר ביצוע מעשה רע. במקרה של צוררי משיח, לא משנה אילו מעשים רעים הם מבצעים – בין שהם מייסרים אנשים, מקימים מלכויות עצמאיות, מתחרים עם האל על מעמד, גונבים מנחות, או כל דבר אחר – הם אינם מודים במעשים אלה, גם אם חושפים אותם ישירות. אם הם אינם מודים בהם, האם הם יכולים להכות על חטא? הם יעדיפו למות ולא להכות על חטא. הם אינם מקבלים את עובדות מעשיהם הרעים. גם אם הם מבינים שהחשיפה מדויקת לחלוטין, הם מתנגדים ומתקוממים. הם בשום אופן לא יהרהרו בשאלה אם הם בנתיב השגוי או יאמרו, "מאפיינים אותי כצורר משיח. זה מסוכן מאוד, ואני צריך להכות על חטא". אין להם כלל מחשבות מסוג זה בראשם. אנושיותם אינה ניחנת בתכונות אלה. לפיכך, לצוררי משיח יש מאפיין ברור: לא משנה כמה שנים הם מאמינים באל, הם אינם מקבלים את האמת כלל ואינם מראים שום שינוי אמיתי. כשהם מתחילים להאמין באל לראשונה, הם אוהבים להתבלט בקהל, להתחרות על כוח ורווח, לייסר אנשים, ולהקים קליקות ולפלג את הכנסייה. מטרתם בניסיון להחזיק בכוח היא לחיות על חשבון הכנסייה ולהקים מלכות עצמאית. כשתראה אותם שוב, לאחר שלוש עד חמש שנות אמונה, הם עדיין יפגינו את אותם הביטויים והמאפיינים ללא כל שינוי. גם לאחר שמונה או עשר שנים, הם נשארים אותו הדבר. יש אנשים שאומרים, "אולי הם ישתנו לאחר 20 שנות אמונה!" האם הם יכולים להשתנות? (לא). הם לא ישתנו. הם מפגינים את אותם הביטויים בין שהם מתקשרים עם מעטים ובין שעם הרוב, בין שהם מבצעים חובות רגילות ובין שהם פועלים כמנהיגים או כעובדים. הם לעולם אינם חוזרים בתשובה או סבים על עקבותיהם, ומתמידים באותו הנתיב עד הסוף. הם בשום אופן לא יכו על חטא. כאלה הם צוררי משיח. אשר לאנשים בעלי צביון של צוררי משיח, גם אם חלקם אינם אנשים רעים, יש להם גם צביונות מושחתים. הם חושפים גאוותנות, ערמומיות, אנוכיות, שפלות וסוגים אחרים של שחיתות. הם גם מפגינים אנושיות ירודה. כשהם מתחילים להאמין באל לראשונה, הם גם רוצים להתחרות על תהילה ורווח, להתבלט כדי לזכות בהערצתם של אנשים, ויש להם שאיפות ורצונות להיות מנהיגים ולהחזיק בכוח. ביטויים אלה קיימים בדרגות שונות אצל בני אדם מושחתים ואינם שונים בהרבה מאלה של צוררי משיח. אולם, בתהליך האמונה באל, הם מגיעים להבנת אמיתות מסוימות באמצעות חוויית השיפוט והחשיפה של דברי האל, והם חושפים את הצביונות המושחתים הללו פחות ופחות. מדוע הצביונות המושחתים הללו נחשפים פחות ופחות? מכיוון שלאחר הבנת האמת, הם מבינים שהתנהגויות וביטויים אלה הם ביטויים של צביונות מושחתים. רק בשלב זה מצפונם נעשה מודע, והם רואים שהם מושחתים עמוקות ואכן חסרים צלם אנוש. או-אז הם נעשים נכונים לחתור אל האמת ולחשוב כיצד להשליך מעליהם את הצביונות המושחתים הללו, וכיצד הם יכולים להשתחרר מכבליהם, ולהפוך למי שחותרים אל האמת ומיישמים אותה בפועל. מהו הביטוי הזה? האין זו חזרה הדרגתית בתשובה? (כן). בתהליך החוויה של עבודת האל, הם מגלים את בעיותיהם-שלהם, מכירים בצביונותיהם המושחתים, ומבינים את מצביהם השונים. הם גם מגיעים להכרה של מהות אנושיותם, ומצפונם נעשה מודע יותר ויותר; הם מרגישים יותר ויותר שהם מושחתים עמוקות ואינם ראויים לשימוש בידי האל ושהם עוררו את תיעובו של האל, והם מתעבים את עצמם מבפנים. באופן לא מודע, הם בהדרגה מכים על חטא בעומק ליבם, ועם הכאה זו על חטא, מתרחשים שינויים קלים, שינויים קלים שניתן לראות בהתנהגותם. לדוגמה, במקור, כשמישהו חשף את בעיותיהם, הם היו חשים טינה, מתמלאים חמה מרוב מבוכה, מנסים להסביר ולהצדיק את עצמם, ועושים כל מאמץ למצוא תירוצים וסיבות שונות כדי להגן על עצמם. אולם, באמצעות חוויות מתמשכות, הם מגיעים להבנה שהתנהגות זו שגויה ומתחילים לתקן את המצב וההתנהגות הללו, עובדים קשה כדי לקבל דעות נכונות, ושואפים לשיתוף פעולה הרמוני עם אחרים. כשדברים קורים להם, הם לומדים לחפש ולשתף עם אחרים, והם לומדים לתקשר מהלב ולהסתדר בידידות עם אחרים. האם אלה ביטויים של הכאה על חטא? (כן). לאחר שהאמינו באל, הם משיגים בהדרגה הבנה אמיתית של חלק מהצביונות, ההתנהגויות והביטויים של צוררי משיח שהם חושפים. או-אז הם משליכים מעליהם בהדרגה את צביונותיהם המושחתים, ומסוגלים לנטוש את דרכי חייהם השגויות מהעבר, ולוותר על החתירה לתהילה ולמעמד, ומסוגלים לפעול, להתנהל, ולבצע את חובתם בהתאם לעקרונות-האמת. כיצד מושג שינוי כזה? האם הוא מושג באמצעות קבלת האמת ושינוי מתמיד של דרכיהם והכאה על חטא? (כן). כל הדברים הללו מושגים בתהליך של חזרה מתמדת בתשובה. לאחר מכן, מצבם בוודאי משתפר, שיעור קומתם גם גדל ככל שחוויותיהם מעמיקות, וכשדברים קורים להם, הם מסוגלים להרהר בעצמם. בין שהם נתקלים במכשולים או בכישלונות, ובין שגוזמים אותם, הם מביאים את העניינים הללו לפני האל ומתפללים אליו, ויכולים גם לקשר, לנתח ולהבין את מצבם המושחת בזמן קריאת דברי האל. אף שהם עדיין עלולים לגלות שחיתות ולפתח מחשבות מוטעות כשדברים קורים להם, הם מסוגלים להרהר בעצמם ולהתמרד נגד עצמם. כל עוד הם נעשים מודעים לבעיות אלה, הם יכולים לחפש את האמת ללא הרף כדי לפתור אותן וליישם בפועל הכאה על חטא. אף שהתקדמות זו איטית מאוד והתוצאות מזעריות, הם משתנים ללא הרף במעמקי ליבם. אנשים מסוג זה תמיד שומרים על גישה ומצב פרואקטיביים, חיוביים ומונעי מוטיבציה עצמית של שינוי דרכיהם וחזרה בתשובה. אף שלעתים הם מתחרים עם אחרים על תהילה ומעמד וחושפים כמה ביטויים ופעולות של צוררי משיח בדרגות שונות, לאחר שחוו כמה גיזומים, שיפוטים וייסורים, או את משמעת האל, הצביונות המושחתים הללו מושלכים מעליהם ומשתנים בדרגות שונות. סיבת השורש העיקרית להשגת תוצאות אלה היא שאדם מסוג זה יכול, במעמקי ליבו, להרהר בצביונותיו המושחתים ובנתיבים השגויים שבהם הלך ולהבינם, ויכול לשנות את דרכיו. אף שהשינויים, הצמיחה וההישגים שנובעים מהשינוי בדרכיו קטנים מאוד, וההתקדמות איטית מאוד, עד כדי כך שהוא עצמו אולי אפילו לא מבחין בכך, לאחר שלוש עד חמש שנים של חוויות כאלה, הם יכולים לחוש שינויים מסוימים בעצמם, וגם הסובבים אותם יכולים לראות זאת. בכל מקרה, יש הבדל בין אנשים כאלה, בעלי צביון של צוררי משיח, לבין אלה שהם צוררי משיח. מהו המאפיין העיקרי בהקשר זה? (אנשים בעלי צביון של צוררי משיח מסוגלים להכות על חטא). כשהם עושים משהו לא בסדר, מבצעים עבירה, או נתקלים בגיזום, שיפוט וייסור, תוכחה או משמעת, הם יכולים להכות על חטא. גם כשהם מבינים שעשו משהו לא בסדר או טעו, הם יכולים להרהר בעצמם ויש להם גישה של שינוי דרכיהם והכאה על חטא בליבם. זהו הבדל אופייני, המפריד לחלוטין בין אנשים בעלי צביון של צוררי משיח לבין צוררי משיח.

סיכום ההבדלים בין צוררי משיח לבין אנשים בעלי צביון של צוררי משיח

צוררי משיח הם שטנים חיים. אפשר לומר שהם חיים כשטנים; הם שדים ושטנים הנראים לעיני אנשים. אם כן, הבה נסכם את ההבדלים המהותיים בין צוררי משיח לבין אנשים בעלי צביון של צוררי משיח. היבט אחד הוא גישתם כלפי האמת. צוררי משיח בהחלט לא מקבלים את האמת. אף שהם יכולים להכיר באופן מילולי בכך שדברי האל הם האמת, שהם דברים חיוביים המועילים לאנשים, שהם הקריטריון לכל הדברים החיוביים, ושאנשים צריכים לקבלם, להתמסר להם וליישמם בפועל – אף שהם יכולים לומר את כל זה – אין ביכולתם בשום אופן ליישם את דברי האל בפועל. מדוע אינם מיישמים אותם בפועל? מכיוון שהם לא מקבלים את האמת בליבם. הם אומרים בפיהם שדברי האל הם האמת, אך ממניע שונה לחלוטין: הם אומרים זאת כדי להסתיר את העובדה שהם לא מקבלים את האמת וכדי להטעות אנשים. העובדה שצוררי משיח יכולים לדבר על מילים ודוקטרינות אינה מעידה על כך שהם מכירים בליבם שדברי האל הם האמת. הם לא יכולים ליישם בפועל את האמת מכיוון שביסודו של דבר הם לא מקבלים בליבם את האמת שבדברי האל; הם לא מוכנים לקבל את האמת וליישמה בפועל כדי להיכנס אל מציאות-האמת. לעומת זאת, אנשים בעלי צביון של צוררי משיח אינם בהכרח צוררי משיח. חלקם יכולים, במידה זו או אחרת, לקבל את האמת, את הדברים החיוביים ואת הדברים הנכונים, ולהתמסר להם – זהו הבדל אחד. אנשים בעלי מהות של צוררי משיח עוינים את האמת ומפנים לה עורף, אך אנשים מסוימים בעלי צביון של צוררי משיח יכולים לקבל את האמת וליישם אותה בפועל. באמצעות קריאת דברי האל ובאמצעות כמה שנים של התנסות בעבודת האל, גישתם כלפי האמת יכולה להשתנות במידת מה. הם חשים עמוק בליבם שאף שהם אינם מסוגלים ליישם אותה בפועל, האמת היא טובה ונכונה. אלא שהם אינם אוהבים את האמת או שאינם מתעניינים בה כל כך, ולכן יישומה בפועל דורש מאמץ ומאבק מסוימים. לכן, אנשים שיש להם צביון של צוררי משיח, לצד מעט מצפון והיגיון, יכולים לקבל את האמת במידה זו או אחרת. לכל הפחות, עמוק בליבם, הם אינם מתנגדים לאמת או סולדים ממנה, והם אינם סולדים מהאמת. רוב האנשים נמצאים במצב כזה ומפגינים ביטוי כזה כלפי האמת. דרך תיאור זו של אנשים כאלה אינה מייפה אותם ואינה מכפישה אותם. זה די אובייקטיבי, הלא כן? (כן). היבט נוסף הוא להבחין ביניהם מנקודת המבט של האנושיות, כלומר, להבחין על בסיס המצפון, ההיגיון והטוב או הרע שבאנושיותם. כל מי שאנושיותו רעה, אינו מקבל את האמת וסולד במיוחד מהאמת, הוא בהחלט חסר אמונה או צורר משיח. יש אנשים שאינם אוהבים במיוחד את האמת ואינם מתעניינים בה. כשאחרים משתפים על האמת, הם נעשים מנומנמים וחסרי מרץ. עם זאת, לאנשים מסוג זה אין אנושיות רעה והם אינם מענים אחרים. אם אתה משתף על כוונות האל, על עקרונות-האמת או על כללי בית האל, הם יכולים להקשיב ומוכנים לקבל את האמת ולחתור אליה, אך ייתכן שלא בהכרח יוכלו ליישם בפועל את האמת. אם הם הופכים למנהיגים, ייתכן שלא יוכלו להוביל אותך להבנת האמת או להביא אותך לפני האל, אך הם בהחלט לא יענו אותך. זוהי האנושיות של אנשים בעלי צביון של צוררי משיח. על כל פנים, האנושיות של אנשים בעלי צביון של צוררי משיח אינה רעה כל כך; הם יכולים לקבל את האמת במידות שונות. לעומת זאת, צוררי משיח לא רק חסרים מצפון והיגיון, אלא גם ניחנים באנושיות מרושעת ביותר. לאנשים בעלי צביון של צוררי משיח יש חוש של מצפון ומעט היגיון, והם יכולים לטפל בעניינים מסוימים באופן רציונלי. לדוגמה, בכל הנוגע לאופן הבחירה ולצד שבו יש לנקוט בהתמודדות עם דרישות בית האל, בהתמודדות עם האנשים השונים בכנסייה ובהתמודדות עם דברים חיוביים ושליליים, הם יכולים להבחין בדברים אלה ובדברים דומים אחרים, ובסופו של דבר, הם מסוגלים לעשות את הבחירות הנכונות על בסיס מצפונם. לאנשים מסוג זה אין אנושיות רעה כל כך והם יחסית טובי לב. ישנו הבדל נוסף, שעליו שיתפנו זה עתה, והוא שישנם אנשים בעלי צביון של צוררי משיח שמסוגלים לקבל את האמת, וכשהם טועים, הם יכולים להרהר על כך ויש להם לב שמכה על חטא. לעומת זאת, צוררי משיח בהחלט אינם מפגינים את שני הביטויים הללו. הם עקשנים ואינם משתנים מכיוון שהם סולדים מהאמת, הם לא מקבלים את האמת וניחנים באנושיות מרושעת ביותר. בלתי אפשרי שאנשים מסוג זה ישנו את דרכם ויגיעו לכדי הכאה על חטא. השאלה אם אדם יכול להכות על חטא באמת תלויה בעיקר בהיותו בעל מצפון והיגיון, ובגישתו כלפי האמת. כיוון שלאנשים בעלי צביון של צוררי משיח אין אנושיות רעה, יש להם מעט מצפון והיגיון, והם יכולים לקבל אמיתות מסוימות במידה זו או אחרת, יש להם את הפוטנציאל לשנות את דרכם. כשהם עושים טעויות או מבצעים עבירות, הם יכולים להכות על חטא לאחר גיזום. דבר זה קובע שלאנשים בעלי צביון של צוררי משיח יש תקווה להיוושע, ואילו צוררי משיח הם חסרי תקנה; הם בני מינם של שדים ושל השטן. המאפיינים הספורים האלה הם ההבדלים המהותיים בין צוררי משיח לבין אנשים בעלי צביון של צוררי משיח. האם זה סיכום אובייקטיבי למדי? (כן). בכל הנוגע לאותם כמה מאפיינים של צוררי משיח, הביטויים המפורטים ששיתפנו עליהם הם אובייקטיביים ועולים בקנה אחד עם העובדות, ללא כל יסוד של השמצה. אנשיו הנבחרים של האל נתקלו כולם בכך והיו עדים לכך; צוררי משיח הם בדיוק כאלה. באשר לאנשים בעלי צביון של צוררי משיח, חשפנו גם מספר ביטויים שונים, שכולם נראים לעין ותואמים לעובדות, ללא כל ייפוי.

באנושיותם של אנשים בעלי צביון של צוררי משיח פגמים וליקויים רבים, והם גם חושפים צביונות מושחתים שונים במידות שונות. לצביונות המושחתים הללו יש כמה ביטויים אופייניים וברורים אצל כל אחד. לדוגמה, יש אנשים שהם גאוותנים במיוחד, יש כאלה שהם מחושבים וערמומיים במיוחד, יש כאלה שהם עיקשים במיוחד, יש כאלה שהם עצלנים במיוחד, וכן הלאה. ביטויים אלה הם הביטויים של אנשים בעלי צביון של צוררי משיח, והם מאפייני האנושיות של אנשים כאלה. אף שיש לאנשים אלה מעט אדיבות בליבם – במילים פשוטות, הם במידה מסוימת טובי-לב – כשהם נתקלים בעניינים, הם רואים בבירור שהאינטרסים של בית האל נפגעים, אך מכיוון שהם חוששים לפגוע באחרים, הם הופכים לצב המסתתר בתוך שריונו, חיים לפי הפילוסופיה של השטן ואינם מוכנים לקיים את עקרונות-האמת. אף שבעומק ליבם הם חשים שאל להם לפעול כך ושהם חוטאים לאל בפעולתם זו, עדיין אין להם ברירה אלא לבחור להיות מי שמחפשים לרַצות אחרים. מדוע? מכיוון שהם מאמינים שכדי לחיות ולשרוד, עליהם להסתמך על הפילוסופיה של השטן, ורק כך יוכלו להגן על עצמם. לכן, הם בוחרים להיות מי שמחפשים לרַצות אחרים ואינם מיישמים בפועל את האמת. בליבם הם חשים שבפעולתם זו, הם חסרי מצפון ונטולי אנושיות; הם לא בני אדם והם גרועים מכלב שמירה. עם זאת, לאחר שהם מוכיחים את עצמם, ברגע שהם מתמודדים עם מצב אחר הם עדיין לא מכים על חטא ועדיין פועלים באותה דרך. הם תמיד חלשים ותמיד חשים תחושת אשמה. מה זה מוכיח? זה מוכיח שאף על פי שאנשים בעלי צביון של צוררי משיח אינם צוררי משיח בעצמם, אכן יש באנושיות שלהם בעיות וליקויים, ולכן הם בהחלט חושפים שחיתות רבה. אם מסתכלים על הביטויים הכוללים של אדם כזה, הוא לחלוטין אדם שנשאר ללא שינוי בהיותו מושחת עמוקות על ידי השטן; הוא בדיוק מה שהאל מכנה "זרע השטן". במה אנשים בעלי צביון של צוררי משיח טובים יותר מצוררי משיח? ליתר דיוק, אף שאנשים בעלי צביון של צוררי משיח, אך ללא המהות של צוררי משיח, חושפים צביונות מושחתים שונים של השטן, הם בהחלט אינם אנשים רעים. מצבם דומה למה שנאמר בדרך כלל על כך שאדם אינו בוגדני ורע וגם אינו אדם טוב; הוא פשוט מאמין באל בכנות, מוכן להכות על חטא, ויכול לקבל את האמת לאחר גיזום, מכיוון שיש לו מידה מסוימת של התמסרות. אף שהם אינם אנשים רעים ועדיין יש להם תקווה להיוושע על ידי האל, הם רחוקים מאוד מהסטנדרט של לירוא את האל ולסור מרע שהאל מדבר עליו! יש אנשים שמאמינים באל שלוש עד חמש שנים ומגיעים להתקדמות ולשינויים מסוימים. יש אנשים שמאמינים באל שמונה עד עשר שנים ואין להם שום התקדמות כלל. יש אנשים שאף האמינו באל עשרים שנה ללא שינויים משמעותיים; הם עדיין כפי שהיו קודם. הם דבקים בעקשנות בתפיסותיהם. אלא שמכיוון ששמעו את דברי האל והם מרוסנים על ידי הכללים והתקנות השונים של בית האל, הם לא עשו טעויות גדולות, לא עשו מעשים רעים שגורמים נזקים חמורים לבית האל, ולא גרמו לאסונות גדולים. בסופו של דבר, בהחלט לא כל האנשים שהם בעלי צביון של צוררי משיח יכולים להיוושע על ידי האל. רובם כנראה עובדים, וחלקם בהחלט יסולקו. על כל פנים, אף שהם אינם אנשים רעים, הם אנשים בעלי אנושיות ירודה. קיציהם ויעדיהם בהחלט לא יהיו זהים. הכול תלוי בשאלה אם הם יכולים לקבל את האמת ובאופן שבו הם בוחרים את נתיביהם. יש אנשים שאומרים: "בדבריך יש סתירה. האם לא אמרת שאנשים אלה יכולים לשנות את דרכם ולהכות על חטא?" כוונתי היא שאנשים אלה, בהקשרים מסוימים ובסביבות שונות, יכולים לקבל את האמת במידה זו או אחרת. מה פירוש "במידה זו או אחרת"? פירושו שיש אנשים שעוברים שינוי קל לאחר שהאמינו באל שלוש עד חמש שנים, ושינוי משמעותי לאחר עשר עד עשרים שנה. יש אנשים שמאמינים באל עשר עד עשרים שנה ועדיין נשארים כפי שהיו כשהתחילו להאמין, ותמיד צועקים: "אני מוכרח להכות על חטא, אני מוכרח לגמול על אהבת האל!" אך למעשה אין בהם שום שינוי. יש להם את המשאלה הזו בליבם והם מוכנים לשנות את דרכם ולהכות על חטא רק משום שיש להם חוש של מצפון. נכונות, עם זאת, אינה שקולה ליכולת ליישם בפועל את האמת, וגם אינה שקולה לכניסה למציאות. נכונות היא בסך הכול אי-התנגדות לאמת, אי-סלידה מהאמת, אי-השמצה גלויה של האמת, אי-שיפוט, גינוי או ניאוץ של האל בגלוי – אלה הם הביטויים היחידים. אך אין פירוש הדבר יכולת להתמסר באמת, לקבל וליישם בפועל את האמת, וגם לא יכולת למרוד בבשר וברצונותיו של אדם. האם זוהי עובדה אובייקטיבית? (כן). כך בדיוק הם פני הדברים. אנושיות של אדם שיש בה מעט מצפון והיגיון ולב שמכה על חטא אין משמעה שאין לו צביון מושחת. אנשים בעלי צביון של צוררי משיח שונים במהותם מצוררי משיח, אך אין פירוש הדבר שהם אנשים שיכולים לקבל את האמת ולהתמסר לה. גם אין פירוש הדבר שהם אנשים בעלי מציאות-אמת, או שהם האנשים שהאל אוהב. ישנם הבדלים מהותיים בין שני ההיבטים הללו; הם שונים לחלוטין. אנשים בעלי צביון של צוררי משיח בהחלט טובים בהרבה מצוררי משיח מבחינת אנושיות, גישתם כלפי האמת ומידת ההכאה על חטא שלהם. עם זאת, הסטנדרט שעל פיו האל מודד אנשים אינו מבוסס על האופן שבו הם שונים מצוררי משיח; זה אינו הסטנדרט. האל מודד את אנושיותו של אדם, אם יש לו מצפון והיגיון, אם הוא אוהב ומקבל את האמת, אם הוא מבצע את חובותיו נאמנה, אם הוא מתמסר לאל, ואם הוא יכול להשיג את האמת ולהגיע לישועה. אלה הם הסטנדרטים שעל פיהם האל מודד אנשים. האל הציב דרישות שונות בפני אלה שהם בעלי צביון של צוררי משיח. האל משתמש בדרישות אלה כדי למדוד אנשים בעלי צביון של צוררי משיח במטרה להושיעם. לאחר ששמעתם זאת כך, אתם מבינים, נכון? ראשית, עליך להבין בבירור שלא משנה כמה צביון של צוררי משיח יש לך, כל עוד אתה יכול לקבל את האמת, אינך צורר משיח. אף שאינך צורר משיח, אין פירוש הדבר שאתה אדם שמתמסר לאל. אי-סלידה מהאמת אינה אומרת שאתה אדם שמיישם בפועל את האמת ומתמסר לה. קיום של מעט מצפון והיגיון, היותך יחסית טוב-לב, והיותך בעל אנושיות טובה יותר מצוררי משיח אין משמעם בהכרח שאתה אדם טוב. הסטנדרט למדידת היותו של אדם טוב או רע אינו מבוסס על האנושיות של צוררי משיח. לא משנה כמה דברים רעים צוררי משיח עושים, הם לעולם אינם מודים בהם ואינם מכים על חטא, אלא ממשיכים לפעול באותה דרך; הם לעולם לא חוזרים בהם, והם מתנגדים לאל עד הסוף. אף שאנשים מסוימים בעלי צביון של צוררי משיח רוצים בכנות לשנות את דרכם ולהכות על חטא, שינוי קל בדרכם אינו אומר שיש להם חרטה אמיתית. קיומה של נחישות להכות על חטא אין משמעה יכולת להבין את האמת, להשיג את האמת ולזכות בחיים.

יש אנשים שאומרים: "אני לא צורר משיח, אז אני טוב יותר מצוררי משיח ומושחת פחות לעומק מהם". האם המילים הללו נכונות? האם זוהי הבנה מעוותת? (כן, היא מעוותת). אנשים בעלי צביון של צוררי משיח זהים לצוררי משיח בצביונם המושחת, אך מהות טבעם שונה. חישבו על כך – האם אמירה זו נכונה? (כן). אם כן, הסבירו אותה. (לאנשים בעלי צביון של צוררי משיח יש צביונות מושחתים בדיוק כמו לצוררי משיח. לשניהם יש צביונות גאוותנים ומרושעים, ושניהם חותרים אל מעמד. עם זאת, מהות אנושיותם שונה. לאנשים בעלי צביון של צוררי משיח יש חוש מסוים של מצפון, והם יכולים לקבל את האמת במידה זו או אחרת. הם לא סולדים מהאמת ואינם שונאים את האמת. לעומת זאת, לאנשים בעלי מהות של צוררי משיח יש מהות אנושית זדונית. אין להם חוש של מצפון, והם סולדים מהאמת ושונאים את האמת. הם לא יכו על חטא). לכולם יש צביונות מושחתים, אז מדוע האל מאפיין אנשים בעלי מהות של צוררי משיח כצוררי משיח וכאויביו? (זה מבוסס בעיקר על גישתם כלפי האמת. צוררי משיח סולדים מהאמת ושונאים את האמת, ושנאת האמת היא למעשה שנאת האל). עוד משהו? (מהותם של צוררי משיח היא מהות של שדים). האם לאנשים שמהותם היא מהות של שדים יש תקווה כלשהי להיוושע? (לא). אנשים אלה אינם מקבלים את האמת כלל ואינם יכולים להיוושע. בהינתן שלשני סוגי האנשים יש צביונות מושחתים, מהו ההבדל בין אלה שיכולים להיוושע לבין אלה שאינם יכולים להיוושע? שני סוגי האנשים הללו זהים מבחינת צביונותיהם המושחתים, אז מדוע צוררי משיח אינם יכולים להיוושע, בעוד שלאנשים בעלי צביון של צוררי משיח, אך נטולי מהות של צוררי משיח, יש תקווה קלושה להיוושע? (אנשים בעלי צביון של צוררי משיח אינם כמו צוררי משיח, שהם עוינים כל כך כלפי האמת וכלפי דברים חיוביים. אף שהם לא אוהבים במיוחד את האמת, הם לא סולדים מהאמת ויכולים לקבלה במידה זו או אחרת ולהשתנות בהדרגה. יתרה מזאת, באנושיותם יש חוש מסוים של מצפון, בניגוד לצוררי משיח שאין להם שום חוש של בושה). התקווה להיוושע טמונה כאן; זהו ההבדל המהותי. אם שופטים לפי מהותם של צוררי משיח, סוג זה של אדם הוא חסר תקנה ואין לו תקווה להיוושע. גם אם אתה רוצה להושיעם, אינך יכול; הם לא יכולים להשתנות. הם לא סוג רגיל של אדם בעל צביון מושחת של השטן, אלא סוג של אדם בעל מהות החיים של שטן ושדים. סוג זה של אדם בהחלט אינו יכול להיוושע. לעומת זאת, מהי מהותם של אנשים רגילים בעלי צביונות מושחתים? יש להם בסך הכול צביונות מושחתים; עם זאת, יש להם מידה מסוימת של מצפון ושל היגיון, והם יכולים לקבל אמיתות מסוימות. פירוש הדבר הוא שהאמת יכולה להשפיע במידה מסוימת על אנשים אלה, ולתת להם תקווה להיוושע. זהו סוג האדם שהאל מושיע. צוררי משיח בהחלט אינם יכולים להיוושע, אך האם אנשים בעלי צביון של צוררי משיח יכולים להיוושע? (כן). אם נאמר שהם יכולים להיוושע, זה לא יהיה אובייקטיבי. נוכל לומר רק שיש להם תקווה להיוושע – זה יחסית אובייקטיבי. בסופו של דבר, השאלה אם אדם יכול להיוושע תלויה בו עצמו. היא תלויה בשאלה אם הוא יכול באמת לקבל את האמת, ליישם בפועל את האמת ולהתמסר לאמת. לכן, ניתן לומר רק שלסוג זה של אדם יש תקווה להיוושע. אז מדוע לצוררי משיח אין תקווה להיוושע? מכיוון שהם צוררי משיח; טבעם הוא טבעו של השטן. הם עוינים את האמת, שונאים את האל ואינם מקבלים את האמת כלל. האם האל עדיין יכול להושיעם? (לא). האל מושיע בני אדם מושחתים, לא שטן ושדים. האל מושיע את אלה שמקבלים את האמת, לא חלאות ששונאות את האמת. האם זה מבהיר את העניין? (כן). אנו משתפים כך כדי למנוע מאנשים מסוימים להגיע להבנה מעוותת. יש אנשים, שאחרי שהם מבדילים בין צוררי משיח לבין אנשים בעלי צביון של צוררי משיח, חושבים שמכיוון שהם-עצמם אינם צוררי משיח, הם נמצאים באזור בטוח, שהם באמת הבטיחו לעצמם מקלט ובוודאי לא יורחקו, יגורשו או יסולקו בעתיד. האם זוהי הבנה מעוותת? קיום התקווה להיוושע אינו אומר שאדם ייוושע. אנשים עדיין צריכים להיאחז בתקווה זו. גישתך כלפי האמת שונה מזו של צוררי משיח. אינך סולד מהאמת, או שהאנושיות שלך טובה מעט מזו של צוררי משיח; יש לך חוש מסוים של מצפון, אתה יחסית טוב-לב, אינך מזיק לאחרים, יודע להכות על חטא כשאתה עושה דבר-מה שגוי, ואתה יכול לשנות את דרכיך. די בקיומן של תכונות ספורות אלה כדי שיהיו לך התנאים הבסיסיים לקבל את האמת, ליישם בפועל את האמת ולהגיע לישועה. אך העובדה שאינך צורר משיח אינה אומרת שאתה תיוושע. אינך צורר משיח, אך אתה עדיין בן אנוש מושחת. האם כל בני האדם המושחתים יכולים להיוושע? לא בהכרח. גם אם אדם אינו צורר משיח או אדם רע, כל עוד הוא לא חותר אל האמת, הוא עדיין לא יכול להיוושע. הושעה של אנשים על ידי האל מושגת באמצעות קבלתם את האמת וחתירתם אליה. צביונותיהם המושחתים של אנשים עוינים את האל. כל עוד צביונות מושחתים קיימים אצל מישהו, הוא עדיין יכול למרוד באל, להתנגד לאל, לבגוד באל, וכן הלאה. לכן, על אנשים לקבל את השיפוט, הייסור, הניסיונות והזיכוך של דברי האל; הם זקוקים לאספקה ולהדרכה של דברי האל, לגיזום, למשמעת ולענישה מצד האל, וכן הלאה – שום דבר מעבודת האל הזו אינו יכול להיות חסר. לכן, כדי להגיע לישועה, נדרשת קודם כול עבודת האל, ובנוסף, אנשים צריכים להיות בעלי נחישות לשתף פעולה. עליהם להיות מסוגלים לסבול קשיים ולשלם מחיר, להיכנס אל מציאות-האמת לאחר הבנת האמת, וכן הלאה. זוהי הדרך היחידה להשיג את ישועת האל של אחרית הימים, ולקבל את הברכה הנדירה להפליא של הפיכה למושלמים על ידי האל בהתגלמותו, על בסיס הבנת האמת. זה עד כדי כך פשוט. בסדר, הבה נסיים כאן את השיתוף על נושא זה.

פריט שלושה עשר: להגן על אנשיו הנבחרים של האל מפני הפרעה, הטעיה, שליטה ופגיעה חמורה מצד צוררי משיח, ולאפשר להם להבחין בצוררי משיח ולסלק אותם מלבם

מספר משימות שמנהיגים ועובדים מוכרחים לבצע כאשר הם מזהים שצוררי משיח מפריעים לכנסייה

כעת נשתף על הנושא המרכזי. סיימנו את השיתוף שלנו על תחום האחריות השנים עשר של מנהיגים ועובדים. במסגרת השיתוף הנוכחי נדון בתחום האחריות השלושה עשר: "להגן על אנשיו הנבחרים של האל מפני הפרעה, הטעיה, שליטה ופגיעה חמורה מצד צוררי משיח, ולאפשר להם להבחין בצוררי משיח ולסלק אותם מלבם". הנושא של תחום האחריות השלושה עשר הוא האופן שבו מנהיגים ועובדים צריכים להתייחס לצוררי משיח. איזו עבודה צריכים מנהיגים ועובדים לבצע כאשר צוררי משיח מופיעים בכנסייה? ראשית, תחום אחריות זה קובע שכאשר פותרים בעיות כאלה, מנהיגים ועובדים צריכים להתייצב כדי להגן על האחים והאחיות מפני ההפרעה, ההטעיה, השליטה והפגיעה החמורה מצד צוררי המשיח. זוהי המשימה הראשונה שעליהם לבצע. באשר לאופן שבו צוררי משיח מפריעים, מטעים, שולטים ופוגעים קשות באנשיו הנבחרים של האל, שותף על כך רבות בעבר, ולכן תוכן זה לא יהיה הנושא העיקרי בשיתוף של היום. היום נתמקד בתחומי האחריות שמנהיגים ועובדים מוכרחים למלא ובעבודה שהם מוכרחים לעשות כאשר הם מתמודדים עם ההתנהגויות והפעולות האלה של צוררי משיח, כדי להגן על אנשיו הנבחרים של האל מפני נזק. ראשית, מנהיגים ועובדים מוכרחים להגן על אנשיו הנבחרים של האל מפני ההפרעה, הטעיה, השליטה והפגיעה החמורה מצד צוררי המשיח – זהו אחד מתחומי האחריות של מנהיגים ועובדים. מה פירוש "אחד מתחומי האחריות"? פירושו שבין המשימות הרבות שמנהיגים ועובדים נוטלים על עצמם, אחת המשימות החשובות היא ההגנה על אנשיו הנבחרים של האל כדי שיוכלו לנהל חיי כנסייה רגילים ללא הפרעה ופגיעה חמורה מצד צוררי משיח. זוהי גם משימה שאי אפשר לחמוק ממנה, ושבמסגרתה הם לא יכולים להתנער מאחריותם. מנהיגים ועובדים צריכים לייחס לכך חשיבות ואסור להם להזניח זאת. שמירה על תפקודם התקין של חיי הכנסייה היא משימה חשובה מאוד והיא המשימה הראשונה במעלה מבין כל עבודות הכנסייה. זהו גם תחום אחריות של מנהיגים ועובדים. עבודתם הבסיסית של מנהיגים ועובדים היא להוביל את אנשיו הנבחרים של האל לתוך מציאות-האמת. כאשר שטנים, צוררי משיח, באים להפריע ולהטעות אנשים, ולהתחרות עם האל על אנשיו הנבחרים, מנהיגים ועובדים צריכים לקום ולחשוף את צוררי המשיח כדי שאנשיו הנבחרים של האל יוכלו להבחין בהם, ובכך לגרום לצוררי המשיח לחשוף את פרצופם האמיתי, ואז להרחיקם מהכנסייה. זאת כדי למנוע מאנשיו הנבחרים של האל להישלט על ידי צוררי משיח ולהיפגע קשות מידם. זוהי האחריות שמנהיגים ועובדים צריכים למלא בעת ביצוע עבודת הכנסייה. אם כן, מה פירוש למנוע את הדברים האלה? כיצד יש למנוע אותם? פירושו המילולי של המונח "למנוע" הוא לעצור משהו מלהתרחש, במידה המרבית האפשרית. מהי הנקודה המרכזית כאן? עצירה של תקריות לפני שהן מתרחשות מהווה מניעה. בטיפול בתקריות של צוררי משיח, עבודתם העיקרית של מנהיגים ועובדים היא למנוע מצוררי משיח להפריע, להטעות, לשלוט ולפגוע קשות באנשיו הנבחרים של האל במידה המרבית האפשרית. עליהם להגן ככל האפשר על אנשיו הנבחרים של האל מפני הנזק של צוררי משיח. זוהי העבודה המרכזית שמנהיגים ועובדים צריכים לבצע, וזה מה שעליו אנו צריכים לשתף בבירור בנוגע לתחום האחריות השלושה עשר. אם כן, כיצד ניתן להגן על אנשיו הנבחרים של האל? על ידי עצירת המעשים הרעים הללו, שנעשים על ידי צוררי משיח, מלהתרחש. ישנן דרכים ושיטות רבות לעצור אותם, כגון חשיפה, גיזום, ניתוח והגבלה. מה עוד יש? (גירוש). זהו השלב האחרון. כאשר האחים והאחיות עדיין חסרי הבחנה ואינם יודעים שמישהו הוא צורר משיח, אך מנהיגים ועובדים כבר זיהו אותו ככזה, אם יגרשו אותו ישירות, אלה שהם חסרי הבחנה עלולים לפתח תפיסות ושיפוטים, וחלקם עלולים למעוד. במקרים כאלה, איזו עבודה צריכים מנהיגים ועובדים לבצע? מה הזכרתי זה עתה? (חשיפה, גיזום, ניתוח והגבלה). האם יש לכם שיטות טובות כלשהן לעצור צוררי משיח מלעשות רע? האם פיקוח עליהם הוא שיטה טובה? האם הוא נחשב לדרך ולשיטה יעילות שעולות בקנה אחד עם עקרונות? (כן). מהי הדרך הראויה להתייחס לצוררי משיח? האם שיפוט, ייסור, ניסיונות וזיכוך יכולים לעבוד על צוררי משיח? (לא). למה לא? (צוררי משיח אינם מקבלים את האמת; הם סולדים ממנה). צוררי משיח סולדים מהאמת ואינם מקבלים אותה, ולכן שימוש בניסיונות, זיכוכים, שיפוט וייסור כדי לטפל בצוררי משיח אינו הולם. יתרה מזו, האל אינו מבצע עליהם את העבודה הזו. הרעיון הזה אינו הולם, ולכן שיטה זו בהחלט לא תעבוד. אם כן, איזו שיטה בדיוק הולמת? אנשים רבים שסבלו רבות מנזקם של צוררי משיח שונאים אותם עמוקות ומאמינים שיש לשפוט, לגנות ולחשוף בפומבי את צוררי המשיח. הם חושבים שיש לגרום לצוררי משיח להודות בטעויותיהם ולהתוודות על חטאיהם בגלוי בכנסייה ולהיות מושפלים לחלוטין. האם לדעתכם יהיה זה הולם לאמץ שיטות אלה? (לא). אם נשקול את מהותם של צוררי משיח, נקיטת פעולות כאלה לא תהיה למעשה מוגזמת – כל דרך טיפול בשדים היא לגיטימית; אפשר לעשות זאת בקלות כמו למעוך חרק. לכן, מטרתם של מנהיגים ועובדים שעושים זאת נראית לגיטימית ונכונה מאוד, אך האם יש בעיות כלשהן בשיטות אלה? האם עבודה זו נמצאת בתחום האחריות של מנהיגים ועובדים? האם עשיית דברים בדרך זו עולה בקנה אחד עם עקרונות או לא? (לא). ברור שזה לא עולה בקנה אחד עם עקרונות. מאין באים עקרונות? (מדברי האל). נכון. אף שהמושאים של פעולות כאלה הם צוררי משיח – שדים – גם השיטות צריכות להיות תואמות לעקרונות ולדרישות האל, מכיוון שבביצוע עבודה זו מנהיגים ועובדים ממלאים את אחריותם, ולא מטפלים בענייני משפחה או בעניינים אישיים.

1. חשיפה

הטיפול בצוררי משיח ועצירתם כך שלא יעשו רע, לא יטעו את אנשיו הנבחרים של האל ולא יפגעו בהם, הם אחריותם של מנהיגים ועובדים. המטרה היא להגן על אנשיו הנבחרים של האל מפני נזק, לא לייסר איש או לנצל את ההזדמנות כדי לנקום במישהו, ובוודאי לא לנהל מסעות תעמולה נגד איש. לפיכך, מהן המשימות שמנהיגים ועובדים צריכים ליטול על עצמם כדי לעצור צוררי משיח מלעשות רע במידה המרבית האפשרית? הראשונה היא לחשוף אותם. מהי מטרת החשיפה? (לעזור לאנשים לפתח הבחנה). נכון. היא נועדה לעזור לאנשיו הנבחרים של האל להבחין במהותם של צוררי משיח, לגרום לכך שהם יוכלו להתרחק בתוך-תוכם מצוררי משיח ולא להיות מוטעים על ידם, וכדי שכאשר צוררי משיח ינסו להטעות אותם ולשלוט בהם, הם יוכלו לדחות אותם באופן פעיל, במקום לאפשר לצוררי המשיח לתמרן אותם ולשחק בהם. אם כן, האם חשיפתם חשובה? (כן). חשיפתם חשובה מאוד, אך עליך לחשוף אותם בדייקנות. כיצד עליך לחשוף אותם, אם כן? מה צריך להיות הבסיס לחשיפה שלך? האם זה בסדר לתייג אותם באופן שרירותי? האם זה בסדר לגנות אותם בפזיזות ללא בסיס? (לא). אם כן, כיצד עליך לחשוף אותם בדייקנות כדי להשיג את המטרה של הגנה על אנשיו הנבחרים של האל? (ראשית, עלינו לחשוף אותם באופן אובייקטיבי ואמיתי על סמך עובדת מעשיהם הרעים. בנוסף, עלינו להבחין בהם ולנתח אותם על פי דברי האל). שתי האמירות הללו קולעות למטרה; שני ההיבטים הכרחיים. ראשית, חייבות להיות הוכחות עובדתיות. עליך לשפוט ולאפיין את מהותם על סמך המילים השגויות, המעשים, והמחשבות וההשקפות האבסורדיות שנחשפו על ידי צוררי המשיח. עם זאת, הדבר החשוב ביותר הוא להבחין בהם ולנתח אותם על פי דברי האל. לאילו מדברי האל עליך להתייחס? אילו מילים הן הישירות והחודרות ביותר? (המילים שחושפות צוררי משיח). נכון; עליך למצוא כמה מילים שמסירות את המסיכות מפניהם של צוררי המשיח כדי לחשוף אותם ולערוך השוואות באופן הולם וחסר פניות, תוך הבטחת דיוק מוחלט. האחים והאחיות יבינו לאחר שישמעו זאת; מיד תהיה להם הבחנה כלפי האדם המעורב, והם יישמרו מפניו. כשתהיה להם הבחנה בליבם, הם ירגישו דחייה כלפי אדם זה: "אם כן, הוא צורר משיח ככלות הכול! הוא עזר לי בעבר ואפילו עשה לי טובות. חשבתי שהוא אדם טוב. באמצעות הניתוח והשיתוף הזה נחשפו הצביעות שלו וביטויי צורר המשיח המהותיים שלו, והדבר עזר לכולם לראות שהאדם הזה מסוכן. דברי האל חשפו אותו בדייקנות כה רבה! הוא לא אדם טוב. הוא אומר דברים נחמדים ונראה שאין בעיות במעשיו, אך על ידי חשיפת מהותו, כעת ברור שהוא אכן צורר משיח". אם שופטים לפי השינוי במחשבותיהם של אנשים, כאשר מנהיגים ועובדים עושים את עבודת החשיפה של צוררי המשיח, הם עוצרים צוררי משיח מלהטעות את אנשיו הנבחרים של האל ולהפריע להם במידה המרבית האפשרית. כמובן, הם גם ממלאים את האחריות של הגנה על אנשיו הנבחרים של האל מפני השליטה והפגיעה החמורה של צוררי המשיח. הם מבצעים אחת ממשימותיהם באופן מעשי. איזו משימה זו? חשיפת צוררי משיח. עבודת החשיפה של צוררי משיח היא אחת המשימות שמנהיגים ועובדים מוכרחים ליטול על עצמם כדי להגן על אנשיו הנבחרים של האל. באשר למשימות השונות שמנהיגים ועובדים מוכרחים לבצע, לא נסדר אותן לפי קנה המידה שלהן או התוצאות שהן משיגות; הבה נשתף תחילה על עבודת ה"חשיפה". חשיפת מהות טבעם של צוררי משיח כוללת חשיפה של הכוונות, המטרות וההשלכות של מעשיהם הרעים התמידיים, שמשבשים את עבודת הכנסייה ומפריעים לה; חשיפה של האופן שבו צוררי משיח, בעודם משרתים כמנהיגים וכעובדים, אינם מבצעים כלל עבודת כנסייה אמיתית ומתעלמים מההיווכחות בחיים של אנשיו הנבחרים של האל; חשיפה של פניהם המכוערות של צוררי המשיח כאנשים שאינם מכירים את עצמם כלל, אף פעם אינם מיישמים בפועל את האמת, ורק אומרים מילים ודוקטרינות כדי להטעות אנשים; וחשיפה של אמירותיהם ופעולותיהם השונות בפני אנשים ומאחורי גבם. חשיפה יסודית של היבטים אלה מראה את פרצופם האמיתי של צוררי המשיח כשטנים וכשדים רעים. זוהי משימה חשובה שמנהיגים ועובדים מוכרחים ליטול על עצמם. אם כן, במה צריכים מנהיגים ועובדים להיות ניחנים כדי לבצע משימה זו? ראשית, הם צריכים להיות בעלי תחושת עול מסוימת, הלא כן? (כן). כאשר מנהיגים ועובדים נושאים באחריות הזו, הם חושבים לעתים קרובות: "האדם הזה הוא צורר משיח. חלק מהאחים והאחיות פונים אליו לעתים קרובות עם שאלות, תמיד מתקרבים אליו ויש להם יחסים טובים איתו. לאחר שהוטעו על ידי אדם זה, אנשים רבים מעריצים אותו במיוחד. מה יש לעשות בנידון?" הם באים לפני האל כדי להתפלל ולעתים קרובות מחפשים במודע את דברי האל שחושפים צוררי משיח, ומצטיידים באמת בהקשר זה. לאחר מכן הם מבקשים מהאל להכין את הזמן הנכון או שהם מחפשים בעצמם זמן והזדמנות מתאימים כדי לשתף עם האחים והאחיות על עניין זה. הם מתייחסים לכך כאל העול שלהם וכאל משימה חשובה שעליהם ליטול על עצמם בהמשך. הם כל הזמן מתכוננים, מחפשים ומתפללים לאל כדי לקבל הדרכה; הם תמיד נמצאים במצב כזה ובמצב נפשי כזה. זוהי המשמעות של תחושת עול. לאחר שהתכוננו עם עול כזה במשך זמן מה, עליהם להמתין עד שהתנאים יבשילו. בטרם יוכלו להתחיל לחשוף את צורר המשיח, עליהם להמתין לכל הפחות עד שלשניים או שלושה אנשים תהיה הבחנה אמיתית לגביו. אם הם קובעים שמישהו נראה כצורר משיח על סמך תחושותיהם בלבד, אך אינם יכולים לראות נכוחה אם אותו אדם הוא אכן צורר משיח או לא, אזי אסור להם לפעול בפזיזות. בקיצור, כאשר הם מבצעים עבודה זו, בוודאי יהיו להם נאורות והדרכה מאת האל. זוהי המשמעות של ביצוע עבודה אמיתית ומילוי אחריותם של מנהיגים ועובדים.

2. גיזום

האחים והאחיות אמנם רוכשים הבחנה מסוימת לאחר שבוצעה עבודת החשיפה של צוררי המשיח, אבל לפני שצוררי המשיח נחשפים לחלוטין, הם באופן בלתי נמנע עושים מעשים נוספים כדי להטעות את האחים והאחיות ולהפריע להם, וגורמים לאנשים רבים יותר להעריץ ולהעריך אותם ולנהות אחריהם. הדבר מעכב מאוד את הכניסה של אנשיו הנבחרים של האל לנתיב הנכון של האמונה באל, מעכב את ההיווכחות בחיים שלהם וגורם נזק משמעותי. אם כן, המשימה השנייה שמנהיגים ועובדים מוכרחים ליטול על עצמם היא שכאשר צוררי משיח מוליכים שולל את האחים והאחיות ומפריעים להם, או כאשר מילותיהם ומעשיהם מפרים בבירור את עקרונות-האמת, מנהיגים ועובדים מוכרחים לאסוף את הראיות ולהתייצב מיד כדי לגזום אותם, ולחשוף את מעשיהם הרעים על פי דברי האל, כדי שהאחים והאחיות יוכלו להבחין ולראות לאשורן את פניהם האמיתיות של צוררי המשיח. זוהי האחריות שאי אפשר להתנער ממנה, של הגנה על אנשיו הנבחרים של האל ושמירה על עבודת בית האל. מנהיגים ועובדים אינם צריכים לשבת בחיבוק ידיים ולא לעשות דבר או להעלים עין; עליהם לנצל הזדמנויות מיד, לאתר את התקריות ולהתייצב כדי לגזום את צוררי המשיח ולחשוף בדייקנות את פעולותיהם, שאיפותיהם, רצונותיהם ומהותם. כמובן, יש גם צורך לאפיין בדייקנות רבה יותר איזה מין אנשים הם צוררי המשיח, כדי שהאחים והאחיות יוכלו לראות זאת בבירור, כדי שצוררי המשיח עצמם ידעו זאת וכדי שצוררי המשיח יהיו מודעים לכך שלא כולם חסרי הבחנה כלפיהם וניתן להטעותם – שלפחות חלק מהאנשים יכולים לראות לאשורן את פעולותיהם והתנהגותם ולראות לאשורם את שאיפותיהם ורצונותיהם הנסתרים, כמו גם את מהותם. כמובן, מטרת הגיזום של צוררי משיח היא לא רק לחשוף את מהותם באמצעות מילים. מה חשוב יותר? (ראשית, הדבר נועד לעזור לאחים ולאחיות לפתח הבחנה, וגם להגביל את מעשיהם הרעים של צוררי המשיח). נכון. זה נועד להגביל אותם, כדי שכאשר הם עושים דברים שמטעים אנשים ומפריעים להם, יהיו להם אי אילו ייסורי מצפון והם ירגישו פחד מסוים; לגרום להם להיות כפופים למגבלות, שיוטל עליהם ריסון כלשהו, ושלא יעזו לפעול בפזיזות; ליידע אותם שבבית האל יש לא רק את האמת, כשהאמת מחזיקה בכוח, אלא גם צווים מנהליים, ושלא ניתן לפעול בבית האל בעריצות ובפזיזות זדונית, לפגוע באינטרסים של בית האל, ולהזיק לאנשיו הנבחרים של האל; וגם ליידע אותם שהם יישאו באחריות על ביצוע פזיז של מעשים רעים, שמפריעים לעבודת הכנסייה ופוגעים בהיווכחות בחיים של אנשיו הנבחרים של האל. בעודם גוזמים באופן מיידי את צוררי המשיח, מנהיגים ועובדים מוכרחים גם לקום ולחשוף אותם, ולעזור לאנשים לפתח הבחנה ולראות לאשורם את השאיפות, הרצונות, הכוונות והמטרות של צוררי המשיח. דבר זה נועד גם, כמובן, להגן על אנשיו הנבחרים של האל ולשמור על האינטרסים של בית האל. אלה הם כל השיקולים שמנהיגים ועובדים מוכרחים לקחת בחשבון, וביצוע עבודה זו הוא בתחום אחריותם; הם אינם יכולים להזניח אותה או להיות רשלנים לגביה. אם מנהיגים ועובדים מגלים צוררי משיח בכנסייה, עליהם להיות תמיד ערניים למילותיהם ולמעשיהם ולאמירות המופרכות שהם מפיצים מאחורי הקלעים, ועליהם ליישם בפועל גיזום וחשיפה שלהם. זוהי אחת המשימות של מנהיגים ושל עובדים, שנועדו להגן על אנשיו הנבחרים של האל מפני הפרעה ונזק מצד צוררי משיח.

3. ניתוח

מהי המשימה הבאה של מנהיגים ושל עובדים? לנתח. ניתוח כמעט זהה לחשיפה, אך ישנם הבדלים במידה. כשמדובר בניתוח, לא מדובר רק בחשיפת עובדה, מצב אמיתי או רקע; הדבר כרוך בסוגיית האפיון, כלומר, הוא כרוך בצביונם של צוררי משיח, אותה סוגיית שורש מהותית. נתחו את גישתם כלפי האל, האמת, חובתם ועבודת בית האל, כמו גם את המניעים, הכוונות והמטרה מאחורי הפצת האמירות המופרכות שלהם – הסיבות לכך שהם עושים זאת – והבחינו מהי בדיוק מהותם באמצעות מחשבותיהם, השקפותיהם, דיבורם, מעשיהם והצביונות והביטויים שהם חושפים. יש להשוות את אלה לדברי האל ולהסבירם כדי שהאחים והאחיות יוכלו להשיג הבנה עמוקה יותר של צוררי המשיח ולראות בבירור מנקודת מבט מעשית מדוע בדיוק צוררי המשיח שלפניהם אומרים ועושים את הדברים האלה, מהי השקפתו של האל על אנשים כאלה, וכיצד הוא מאפיין אותם. כמובן, מנהיגים ועובדים צריכים גם לומר לאחים ולאחיות להתרחק מצוררי המשיח ולדחות אותם, וגם להיות ערניים כדי שלא ילכו שולל אחר מעשיהם, התנהגויותיהם, דיבורם והשקפותיהם של צוררי המשיח, וזאת כדי להימנע מאי-הבנה של האל, מהישמרות מפני האל, מהתרחקות מהאל, מדחיית האל, ואפילו משיפוט וגינוי פנימיים של האל כפי שעושים צוררי המשיח. בדומה למשימות אחרות כגון חשיפה וגיזום, מטרת הניתוח היא למנוע מצוררי המשיח להטעות את אנשיו הנבחרים של האל, להפריע להם ולפגוע בהם. הוא נועד להגן על אנשיו הנבחרים של האל מפני פגיעה קשה על ידי צוררי המשיח ומפני סטייה מהנתיב הנכון של האמונה באל. כאשר אנשיו הנבחרים של האל יראו בבירור את העובדות ואת המצב האמיתי של האופן שבו צוררי המשיח מפריעים לכנסייה ויראו בבירור את מהותם של צוררי המשיח, הם לא יהיו עוד מוטעים ונשלטים על ידם. גם אם כמה אנשים מבולבלים וטיפשים עדיין יעריצו ויעריכו אותם בתוך-תוכם ויקיימו עימם אינטראקציה איתם ויתקרבו אליהם, צוררי המשיח כבר לא יוכלו לגרום לבעיות גדולות. הם יעשו רק כמה דברים לאנשים הטיפשים, מבלי להשפיע כלל על ההיווכחות בחיים של אלה שמאמינים בכנות באל, וכך, הם לא יוכלו להפריע לעבודת הכנסייה ולשבש אותה. הגעה לרמה זו היא מה שמנהיגים ועובדים צריכים להיות מסוגלים להשיג. כלומר, עליהם להבטיח שאלה שמאמינים בכנות באל ומבצעים ברצון את חובותיהם ואלה שאוהבים את האמת יוכלו לחיות חיי כנסייה רגילים ולמלא את חובותיהם. בה בעת, עליהם גם להיות מסוגלים להבטיח שאנשים אלה יוכלו להישמר מפני הולכת השולל וההפרעות של צוררי המשיח, ולדחות את צוררי המשיח. זו עצירה במידה המרבית של עשיית הרע וההפרעות של צוררי המשיח, והשגת התוצאה של הגנה על אנשיו הנבחרים של האל באופן מלא. כמובן, לא משנה עד כמה תבצע את עבודתך ביעילות ועד כמה תדבר ביסודיות, בהכרח יהיו כמה אנשים טיפשים, אנשים בעלי איכות ירודה ואנשים מבולבלים שלא יוכלו לדחות את צוררי המשיח ועדיין יעריצו ויעריכו אותם בליבם. עם זאת, רוב האנשים יגיעו לנקודה שבה הם יוכלו לדחות את צוררי המשיח. אם מנהיגים ועובדים יוכלו להשיג זאת, הם כבר יגנו על אנשיו הנבחרים של האל במידה המרבית, וישיגו את התוצאה הרצויה במלואה. באשר לאותם שוטים שאינם יכולים להבין את האמת ולא משנה איך משתפים עליה, אם הם עדיין יכולים לעמול מעט, יש לתת להם קצת טיפול ועזרה, כמו גם קצת יותר אהבה, סבלנות וסובלנות. זה נקרא לעשות כל מה שצריך לעשות, ועבודה בדרך זו עולה בקנה אחד עם העקרונות. האם ישנם מנהיגים ועובדים רבים שיכולים לעמוד בסטנדרט זה? (לא). לפיכך, יש לעשות את המאמץ המרבי; עליכם להגן על אנשיו הנבחרים של האל ללא לאות ובמידה המרבית. מה פירוש "במידה המרבית"? פירושו לעשות כל מה שאפשר כדי לשתף את עקרונות-האמת שאתה מבין, להציג את הראיות שכבר הושגו – הביטויים השונים של מעשיהם הרעים של צוררי משיח – ולקשר אותם לדברי האל שחושפים צוררי משיח, לשתף עליהם ולנתח אותם. זאת כדי שהאחים והאחיות יוכלו לראות בבירור את המצב העובדתי והאמיתי, להבחין במהותם של צוררי המשיח ולראותה לאשורה, ולדעת את גישת האל כלפי צוררי משיח. זוהי משימה חשובה שמנהיגים ועובדים מוכרחים ליטול על עצמם.

4. הגבלה

מהי המשימה הבאה שמנהיגים ועובדים מוכרחים לבצע? המשימה היא להגביל. עבודת ה"הגבלה" הזו קלה לביצוע; היא כרוכה באימוץ כמה אמצעים מיוחדים כדי להשיג את תוצאת ההגבלה. לדוגמה, צוררי משיח תמיד משמיעים מילים ודוקטרינות, תמיד מרוממים את עצמם, לפעמים מזלזלים באחרים, לעתים קרובות מעידים במהלך כינוסים על כמות הסבל שעברו ועל התרומות שתרמו בבית האל, ומעידים על עצמם בחוסר בושה, מדברים על האופן שבו אחרים מעריצים אותם, עד כמה טובים יותר מאחרים, עד כמה הם ייחודיים, וכן הלאה. מנהיגים ועובדים צריכים לעשות כמיטב יכולתם כדי להגביל את שלל מעשיהם הרעים של צוררי המשיח שמטעים את אנשיו הנבחרים של האל ושולטים בהם, במקום להתייחס אליהם בסלחנות מתמדת. עליהם להגביל את זמן הדיבור שלהם ואת הנושאים שהם דנים בהם. בנוסף, בנוגע לפעולותיהם של צוררי משיח הן בציבור והן בפרטיות, כגון שימוש בטובות קטנות כדי למשוך אנשים לצדם, זריעת מחלוקות, הפצת תפיסות והערות שליליות, וכן הלאה, מנהיגים ועובדים אינם צריכים להתנהג כאילו הם חרשים או עיוורים. עליהם לתפוס באופן מידי את פעולותיהם של צוררי המשיח; ברגע שהם מגלים התנהגויות שמטעות אחרים ומפריעות להם, עליהם לחשוף ולנתח מיד את ההתנהגויות הללו ולהטיל הגבלות על צוררי המשיח, ולא לאפשר להם להסתובב ולהטעות אנשים ולהפריע לעבודת הכנסייה. האם זו אחת המשימות החשובות שמנהיגים ועובדים צריכים לבצע? (כן). האם אתה יכול להגביל את מעשיהם הרעים של צוררי המשיח רק על ידי גיזום, חשיפה וניתוח שלהם? (לא). אינך יכול להגביל אותם בדרך זו מכיוון שהם שטנים ושדים רעים. כל עוד ידיהם ורגליהם אינן כבולות, ופיהם אינו חתום, הם יפיצו אמירות מופרכות וידברו דברים שטניים שמפריעים לאנשים. מנהיגים ועובדים מוכרחים לנקוט פעולה מידית כדי להגביל אותם; במיוחד כאשר הם מפיצים אמירות מופרכות כדי להטעות אנשים ולהפריע להם, מנהיגים ועובדים מוכרחים להפסיק את מעשיהם ולעצור אותם בזמן. עליהם גם לאפשר לאנשיו הנבחרים של האל להיות בעלי הבחנה ולראות את פניהם האמיתיות של צוררי המשיח באופן ברור. זוהי העבודה המעשית שמנהיגים ועובדים צריכים לבצע.

5. פיקוח

השלב הבא לאחר הגבלת צוררי המשיח הוא פיקוח עליהם. ראו את מי צוררי המשיח הטעו ואילו אמירות מופרכות ודברים שטניים הם הפיצו מאחורי הקלעים, בדקו אם הם מצדדים בדרקון הגדול האדום כאש ופועלים בתיאום איתו, האם הם התחברו לעולם הדתי, האם הם נוקטים בחשאי מהלכים אפלוליים עם חברי הכנופיות שלהם, האם הם עלולים למסור מידע חשוב כלשהו על בית האל, וכן הלאה. גם זו אחריות שמנהיגים ועובדים צריכים למלא. לפני שפעולותיהם של צוררי המשיח מתגלות, מנהיגים ועובדים אינם צריכים "להתמסר לחלוטין ללימוד ספרי חכמים ולא לשים לב לעניינים חיצוניים", אלא להיות ערמומיים כנחשים. ברגע שמנהיגים ועובדים מגלים שמישהו הוא צורר משיח, ואם עדיין לא הגיעה העת להרחיק או לגרש את אותו אדם, עליהם לפקח עליו מקרוב כדי למנוע ממנו להמשיך לעשות רע, ולהבטיח שדבריו ומעשיו יהיו נתונים לפיקוח של אנשיו הנבחרים של האל. מכיוון שצוררי משיח אוהבים כוח ויצירת קשרים עם אנשים חזקים, מנהיגים ועובדים צריכים לפקח מקרוב על האנשים שעמם צוררי המשיח מקיימים תמיד אינטראקציה מאחורי הקלעים והאם הם בקשר עם אנשים דתיים. חלק מצוררי המשיח מתרועעים לעתים קרובות עם כמרים ובכירים דתיים, וחלקם אפילו מתקשרים עם אנשים ממחלקת העבודה של החזית המאוחדת. כאשר מתרחשות תקריות כאלה, מנהיגים ועובדים אינם צריכים להעלים מכך עין, אלא להיות ערניים כלפי צוררי המשיח ולהישמר. אם צורר משיח רואה ששיטותיו להטעיה ולמשיכת אנשים לצדו אינן עובדות בבית האל ושמעשיו הרעים נחשפו, והוא יודע שלא יגיע לסוף טוב, אינך יכול לחזות מה הוא עלול לעשות או עד לאיזו רמה הרוע שלו עלול להגיע. לכן, ברגע שאתה בטוח בלבך שמישהו הוא צורר משיח, עליך לפקח עליו מקרוב ולהשגיח עליו מבלי להרפות. זוהי אחריותך. מה הטעם לעשות זאת? הטעם הוא להגן על אנשיו הנבחרים של האל, ולעצור, במידה המרבית האפשרית, את צוררי המשיח מלבצע מעשים פסולים נגד הכנסייה והאחים והאחיות כדי להזיק לאחים ולאחיות. חלק מצוררי המשיח תמיד שואלים על המנחות: "מי מנהל את הכסף של בית האל? מי מנהל את החשבונות? האם החשבונות מנוהלים בדייקנות? האם ייתכן שיש מעילה בכספים? איפה הכסף של הכנסייה נשמר? האם הדברים האלה לא צריכים להיות פומביים, כך שלכולם את הזכות לדעת עליהם? כמה נכסים יש לבית האל? מי תרם הכי הרבה? למה אני לא יודע את הדברים האלה?" מדבריהם משתמע כאילו הם מודאגים מהעניינים הכספיים של בית האל, אך למעשה, יש להם מניע אחר. אין צורר משיח אחד שאינו חומד כסף. אז מה צריכים מנהיגים ועובדים לעשות במקרים כאלה? ראשית, עליכם לנהל כראוי את המנחות, להפקיד אותן למשמורת בידי אנשים מהימנים, ובשום אופן אסור לכם לתת לצוררי המשיח להצליח בהשגת מטרותיהם – אסור לכם להיות פזורי נפש בנקודה זו. ברגע שמתעורר מצב כזה, עליכם להבין: "משהו לא בסדר. צורר המשיח עומד לעשות משהו. הכסף של הכנסייה נמצא על הכוונת שלהם. ייתכן שהם מתכננים להתחבר לדרקון הגדול האדום כאש כדי לרקום מזימות ולגזול את כספי הכנסייה. עלינו להעביר אותו מיד!" ראשית, אינכם יכולים לתת לצוררי המשיח לדעת מי מנהל את הכספים של בית האל. יתרה מזו, אם האנשים שמנהלים את הכסף מרגישים שיש סיכון ביטחוני, יש להעביר במהירות הן את הכסף והן את האנשים שמנהלים אותו. האין זה משהו שהמנהיגים והעובדים צריכים לדאוג לו, והעבודה שהם צריכים לבצע? (כן). לעומת זאת, מנהיגים טיפשים שומעים את צוררי המשיח אומרים את הדברים האלה ובכל זאת הם חושבים, "האדם הזה נושא בעול ויודע להפגין דאגה לכסף של בית האל, אז בואו ניתן לו קצת אחריות ונניח לו לעזור בניהול החשבונות". בעשותם זאת, האם הם לא הפכו לבוגדים? (כן). לא רק שהם לא הצליחו להגן על המנחות, אלא שהם אפילו מכרו אותן לצוררי המשיח, והפכו למעשה לבוגדים. מה דעתכם על המנהיגים והעובדים האלה? האם הם לא אנשים רעים? האם הם לא שדים? לא רק שהם לא מילאו את אחריותם, אלא הם גם מסרו את מנחות האל ואת האחים והאחיות לצוררי המשיח. לכן, במקומות שבהם יש צוררי משיח, ברגע שמנהיגים ועובדים מגלים רמזים כלשהם לכך, עליהם לפתוח בחקירה ולבצע עבודה ספציפית, שבמסגרתה עבודת ה"פיקוח" היא הכרחית.

עבודת הפיקוח שמבצעים מנהיגים ועובדים לא נסובה על ריגול או על פעילויות ריגול כלשהן; היא פשוט עוסקת במילוי אחריותך, בדאגה רבה יותר, בהתבוננות קפדנית יותר, ובשימת לב למה שצוררי המשיח עושים ומה הם מתכוונים לעשות. אם אתה מגלה סימנים כלשהם לכך שהם עושים רע ומפריעים לכנסייה, עליך לנקוט באמצעי נגד בהקדם האפשרי; אסור לך בשום אופן לאפשר להם להצליח. זוהי עצירה במידה מרבית של תקריות שמפריעות לעבודת הכנסייה מצד צוררי משיח. באופן טבעי, זה גם שומר בצורה הטובה ביותר על עבודת הכנסייה ומגן על אנשיו הנבחרים של האל. זהו ביטוי לכך שמנהיגים ועובדים ממלאים את אחריותם. פיקוח אין משמעו לארגן כמה אנשים שיפעלו כסוכנים חשאיים, ולגרום להם לעקוב אחר אנשים, להיצמד אליהם ולפקח עליהם כמו מרגלים, או לערוך חיפוש בבתיהם ולהשתמש בשיטות חקירה קשות. בית האל אינו עוסק בפעילויות כאלה. עם זאת, עליך להבין מיד את מצבם של צוררי המשיח. אתה יכול לברר על מצבם העדכני ביותר על ידי שיחה עם בני משפחתם או עם אחים ואחיות שיכולים להבחין בהם או שמכירים אותם. האם כל אלה אינן שיטות ודרכים לביצוע עבודה זו? אם מנהיגים ועובדים מבצעים את המשימות שנופלות לתחום אחריותם ותואמות את העקרונות הנדרשים על ידי האל, הם ממלאים את אחריותם. מהי מטרתם של מנהיגים ועובדים במילוי אחריותם? המטרה היא שתעשה כל שלאל ידך כדי למנוע ככל הניתן מצוררי משיח לגרום לשיבושים ולהפרעות, ובכך למנוע מצוררי משיח להזיק לאנשיו הנבחרים של האל ולמכור את האינטרסים של בית האל. זוהי אחריותם של מנהיגים ושל עובדים. האם זה לא עוצר את התרחשותן של תקריות של צוררי משיח במידה המרבית? האם מנהיגים ועובדים שנוקטים בפעולות אלה אינם עושים כל מה שאפשר מבחינה אנושית? (כן). האם קשה לעשות זאת? (לא). זה לא קשה; זה משהו שאלה שמבינים את האמת יכולים להשיג. מה שאנשים יכולים להשיג, עליהם לעשות כמיטב יכולתם כדי להשיגו; השאר נתון בידי האל לעשותו, להפעיל עליו את ריבונותו ולתזמר, ואף להדריך. זה מה שהכי פחות מדאיג אותנו. יש לנו את האל מאחורינו. לא רק שיש לנו את האל בליבנו, אלא שיש לנו גם אמונה אמיתית. זו אינה תמיכה רוחנית; למעשה, האל נסתר, והוא לצד האנשים, תמיד נוכח בקרבם. בכל פעם שאנשים עושים משהו או מבצעים חובה כלשהי, הוא צופה; הוא שם כדי לעזור לך בכל עת ובכל מקום, שומר ומגן עליך. אנשים צריכים לעשות כמיטב יכולתם כדי להשיג את מה שעליהם לעשות. כל עוד אתה נעשה מודע, מרגיש בלבך, רואה בדברי האל, מקבל תזכורת מאנשים סביבך, או מקבל כל אות או סימן מהאל שמספק לך מידע – שזה משהו שעליך לעשות, שזה התפקיד שהאל מטיל עליך – אזי עליך למלא את אחריותך ולא לשבת בחיבוק ידיים או לצפות מהצד. אינך רובוט; יש לך שכל ומחשבות. כשמשהו קורה, אתה יודע בוודאות מה עליך לעשות, ובהחלט יש לך רגשות ומודעות. לכן, החל את הרגשות והמודעות האלה על מצבים ממשיים, הבא אותם לידי ביטוי והפוך אותם לפעולותיך, ובדרך זו, תמלא את אחריותך. עבור הדברים שאתה יכול להיות מודע להם, עליך ליישם בפועל על פי עקרונות-האמת שאתה מבין. בדרך זו, אתה עושה כמיטב יכולתך ומשקיע את מירב המאמצים כדי לבצע את חובתך. כמנהיג או עובד, כאשר אתה משקיע את מירב המאמצים, כלומר, כאשר אתה מונע ממעשיהם הרעים של צוררי המשיח להתרחש במידה המרבית, האל יהיה שבע רצון מכך שאתה יכול ליישם בפועל בדרך זו. מדוע האל יהיה שבע רצון? האל יקבע קביעה לגבי מנהיגים ועובדים כאלה: הם ממלאים את אחריותם ומשקיעים את מירב המאמצים כדי לבצע את העבודה הגלומה בתפקידם. האם זהו אישורו של האל? (כן).

6. גירוש

תחום האחריות השלושה עשר של מנהיגים ועובדים כולל משימות ספציפיות שעליהם לבצע, שכמה מהן מנינו: עליהם ליישם בפועל חשיפה, גיזום, ניתוח, הגבלה ופיקוח על צוררי משיח. השיתוף על העקרונות הבסיסיים הללו הסתיים. ללא קשר לפעולות הספציפיות שמנהיגים ועובדים נוקטים במצבים מיוחדים, העקרונות לטיפול בצוררי משיח נותרים ללא שינוי. בנוסף, המטרה העיקרית של משימות אלה היא להגן על אנשיו הנבחרים של האל. נניח שאנשיו הנבחרים של האל כבר זיהו פה אחד אדם כלשהו כצורר משיח, הבחינו וראו נכוחה שצורר המשיח תמיד שואף להטעות אנשים ולשלוט בהם; הם יודעים שכאשר צורר המשיח נוכח, לא יכולים להיות ימים טובים או חיי כנסייה טובים, וכולם דורשים פה אחד להרחיק את צורר המשיח מהכנסייה. בנסיבות אלה, ישנם מנהיגים ועובדים שעדיין תומכים בהשארת צורר המשיח כדי שישמש לצורך הכשרה ביישום בפועל של חשיפה, גיזום, ניתוח, הגבלה ופיקוח על צוררי משיח – האם עדיין יש צורך לעבור את התהליכים הללו? מנהיגים ועובדים מסוימים עשויים לומר: "אם לא נעבור את התהליכים האלה, האם לא תהיה זו הזנחה של אחריותי? רק מעבר של התהליכים האלה מדגיש את תפקידי כמנהיג. אני מוכרח לבצע את העבודה הזאת. בין שהאחים והאחיות מסכימים ובין שלא, אני מוכרח קודם כול להשאיר את צורר המשיח. אני אחשוף אותו תחילה, ואז אגזום ואנתח אותו, ואתן לאחים ולאחיות לאשר שהוא צורר משיח. לאחר הסכמה פה אחד, נרחיק או נגרש אותו. האם זה לא יהיה יעיל יותר?" כתוצאה מכך, בזמן הזה, צורר המשיח מתחיל שוב להפיץ תפיסות כדי להטעות אנשים, ולשבש את עבודת הכנסייה ולהפריע לה, וגורם לבהלה בקרב כולם, כשחלק מהאנשים אף מסרבים להגיע לכינוסים. כדי להפגין את נחישותם ולהוכיח שאינם מזניחים את אחריותם, המנהיגים והעובדים האלה פועלים כלאחר יד ומושכים את העבודה. כתוצאה מכך, הם עושים עיקופים מיותרים רבים, משבשים את הסדר של חיי הכנסייה ומפריעים לו ומבזבזים את זמנם היקר של אנשיו הנבחרים של האל בעת חתירה אל האמת, ורק לאחר מכן מרחיקים את צורר המשיח. האם גישה זו קבילה? (לא). מה שגוי בה? (זה רק קיום תקנות ופעולה למראית עין). מהי מטרתם של מנהיגים ועובדים בביצוע משימות אלה? (להגן על אנשיו הנבחרים של האל). אם כן, אם אנשים מסוימים עדיין לא הבחינו בצורר המשיח והם עדיין קשורים אליו למדי, וכשהמנהיגים והעובדים מחליטים לגרש את צורר המשיח מהכנסייה, אנשים מסוימים מתמרמרים ואומרים שבית האל אינו אוהב אנשים או הוגן כלפיהם, שהוא חסר עקרונות באופן פעולתו וכן הלאה, ואפילו אנשים מבולבלים מסוימים מוטעים ומושפעים על ידי צורר המשיח ורוצים ללכת אחריו ולעזוב את הכנסייה – מה יש לעשות במצב זה? בזמן זה, מנהיגים ועובדים צריכים לבצע עבודה מהותית כלשהי, כגון יישום בפועל של גיזום של צורר המשיח ושימוש בדברי האל כדי לחשוף ולנתח אותו, וכדי שהאחים והאחיות יוכלו להפיקלקחים באופן מעשי ובסופו של דבר להבחין בצורר המשיח. באחד הימים הם אומרים: "האדם הזה כל כך נתעב. הוא אכן אדם רע וצורר משיח. בואו נטהר אותו מאיתנו במהירות!" זהו לא קולו של אדם אחד, אלא קולם של אחים ואחיות רבים. במקרה זה, האם עדיין יש צורך לבצע את עבודת ההגבלה של צורר המשיח והפיקוח עליו? לא, פשוט גרשו אותו ישירות. מנהיגים ועובדים שמגיעים לרמה זו בעבודתם השיגו את התוצאה של הגנה על אנשיו הנבחרים של האל מפני הנזק של צוררי המשיח. מה זה מוכיח? בהיבט אחד, זה מוכיח שלאחים ולאחיות בכנסייה זו יש הבחנה, איכות וחוש צדק. בהיבט אחר, ייתכן שהמנהיגים והעובדים מסוגלים לבצע עבודה ממשית, או שפעולותיו של צורר המשיח הזה בוטות מדי, שאנושיותו רעה ומרושעת מדי, מה שמעורר זעם ציבורי, והוא עצמו חסם את דרכו מוקדם, ובכך חסך למנהיגים ולעובדים חלק ניכר מתהליך הטיפול בו. האין זה חוסך מאמץ רב? במצב כזה, הרחקתו או גירושו הם דבר טוב, הלא כן? יתרה מזאת, העבודה שמנהיגים ועובדים צריכים לבצע היא נרחבת ואינה מוגבלת למשימה האחת הזו. האם אתה חושב שעם גירוש צורר המשיח הכול נגמר? שהשגת הצלחה מלאה? רחוק מזה! יש לך עבודה אחרת לעשות. מלבד הטיפול בצוררי משיח וההגנה על אנשיו הנבחרים של האל מפני הנזק שלהם, בין שלל משימות חשובות אחרות, למנהיגים ולעובדים יש גם אחריות להוביל את אנשיו הנבחרים של האל אל תוך המציאות של דברי האל, להובילם לקראת פתרון צביונותיהם המושחתים, ולהובילם לפתרון של צביון צורר המשיח שלהם. עם זאת, אם צורר משיח מופיע תוך כדי ביצוע משימות אלה, אזי הטיפול בצורר המשיח הופך לעדיפות עליונה. תחילה עליהם לחשוף את צורר המשיח ולטפל בו, וגם לשתף על היבטים אחרים של האמת. אם ההפרעה של צורר המשיח מופיעה ונעשה קשה מאוד להמשיך בעבודה אחרת, כשהעבודה הזו נתקלת במכשולים ובהפרעות וצורר המשיח פוגע קשות בצמיחה של האחים והאחיות, בסדר של חיי הכנסייה ובסביבה של ביצוע חובות, אזי כמובן שיש לטפל תחילה במטרד הגדול ביותר ובשורש האסון הזה. רק לאחר שצורר המשיח יורחק ויטופל, תוכל עבודה אחרת להתנהל באופן תקין ומסודר. לכן, אם צורר משיח מופיע בכנסייה והאחים והאחיות מבחינים בו במהירות תוך פרק זמן קצר ואומרים פה אחד, "הסתלק, צורר משיח!" – האם זה לא יחסוך למנהיגים ולעובדים מאמץ רב? האם אינך צריך לשמוח בסתר ליבך? אתה עשוי לומר: "דאגתי שלא אוכל להגביל את צורר המשיח הזה, את השד הזה. דאגתי גם שאחים ואחיות מסוימים ילכו אחריו שולל וייפגעו קשות על ידו, וששיעור הקומה שלי קטן מכדי לחשוף את מהותו של צורר המשיח, לנתח את העניינים האלה ביסודיות ולפתור את הבעיה הזו". עכשיו, אין צורך לדאוג. האמירה האחת הזו של האחים והאחיות פותרת את הבעיה ומסירהאת ה"עול" של המנהיגים והעובדים. כמה נפלא הדבר! עליך להודות לאל; זהו חסד האל! סביר שדבר כזה קורה בכנסייה, כי דנו רבות בנושא חשיפת צוררי משיח, ומכיוון שהאחים והאחיות אינם נחותים בהרבה מהמנהיגים ומהעובדים, כפי שאתה עשוי להניח. תחת הדרכת דברי האל, יש להם גם יכולת מסוימת להבין את האמת באופן עצמאי ולפתור בעיות. כשהם מתאחדים כדי להצביע ולגרש צורר משיח, זהו דבר טוב, תופעה טובה! מנהיגים ועובדים אינם צריכים להרגיש עצובים, מאוכזבים או שליליים בגלל זה. לאחר הרחקת המכשולים הללו, צוררי המשיח, כל שלב בעבודה שמתבצעת לאחר מכן עדיין מהווה מבחן חמור עבור המנהיגים והעובדים. כל משימה שהם צריכים לבצע כרוכה באחריותם ובסוגיות הנוגעות לאיכותם וליכולת העבודה שלהם.

הביטויים שמפגינים מנהיגי שקר כשצוררי משיח גורמים להפרעות

סיימנו לשתף על האחריות השלוש עשרה של מנהיגים ועובדים, "להגן על אנשיו הנבחרים של האל מפני שיבושים והפרעות, הונאה, שליטה ופגיעה חמורה מצד צוררי משיח, ולאפשר להם להבחין בצוררי משיח ולנטוש אותם מלבם". כעת, נשווה זאת לעבודה שמנהיגים ועובדים צריכים לבצע, כדי לנתח ולחשוף את הביטויים של סוג האנשים שאינם יכולים למלא את אחריותם כמנהיגים וכעובדים – הביטויים של מנהיגי שקר. בעת ביצוע עבודה זו, ישנן משימות רבות שמנהיגים ועובדים צריכים לבצע, הדורשות מאדם איכות מסוימת, וכן דורשות ממנו להיות קשוב, זהיר, רציני, אחראי, מתחשב בעולו של האל, ובעל לב אוהב המגן על אנשיו הנבחרים של האל, וכן הלאה. רק אם אדם ניחן בתכונות אלה הוא יכול למלא את אחריותו וחובתו. לעומת זאת, מנהיגי שקר הם ההפך הגמור; אנושיותם אינה ניחנה בתכונות אלה. ייתכן שיש להם איכות מסוימת, יכולת לקבל את האמת ויכולת להבחין בצוררי משיח, או שאיכותם מעט ירודה יותר, וגם אם אינם מבחינים בבירור במהות הטבע של צורר המשיח, הם לפחות יכולים להבחין בצוררי משיח מסוימים שמעשיהם הרעים ברורים, או שאיכותם ירודה עד כדי כך שאינם יכולים להבחין או לראות לאשורו את ההבדל בין אנשים בעלי מהות של צורר משיח לבין אנשים בעלי צביון של צורר משיח. בכל מקרה, מנהיגי שקר עדיין מפגינים את שני הביטויים הללו: מצד אחד, הם אינם מבצעים עבודה ממשית, ומצד שני, הם מבצעים רק עבודה כללית ושטחית כלשהי, מבלי שהם מסוגלים כלל לפתור בעיות ממשיותאו לבצע עבודה ממשית. בעבודה הקשורה לאחריות השלוש עשרה, שני המאפיינים הללו של מנהיגי שקר עדיין בולטים. כעת נשתף מהם בדיוק הביטויים הספציפיים שלהם.

1. הם לא חושפים צוררי משיח ולא מטפלים בהם מחשש שיעליבו אותם

כאשר צוררי משיח משבשים ומפריעים, מטעים, שולטים או פוגעים קשות באנשיו הנבחרים של האל, הביטוי הראשון של מנהיגי שקר הוא חוסר מעש. מהו חוסר מעש? פירושו אי-ביצוע עבודה ממשית. מאחורי אי-ביצוע עבודה ממשית יש תמיד סיבות, והעיקרית שבהן היא הפחד לפגוע באנשים וחוסר התעוזה לדבוק בעקרונות. לאחר שאנשים אלה הופכים למנהיגים, הם מתהדרים בכוחם וחושבים: "יש לי מעמד, אני בעל תפקיד רשמי של הכנסייה. אני חייב לנהל את ענייני המזון, הלבוש, הדיור והתחבורה של האחים והאחיות; אני חייב להבחין אם דבריהם של האחים והאחיות תואמים לאמת והולמים את התנהגות הקדושים. אני חייב לבדוק אם הם כנים לאל, אם חיים הרוחניים תקינים, אם הם עורכים תפילות בוקר וערב ואם הכינוסים השגרתיים שלהם תקינים – עליי לנהל את כל זה". מנהיגי שקר דואגים רק לבעיות אלה. למראית עין, נראה שהם ממלאים את אחריותם כמנהיגים ועובדים, אך כאשר מתעוררות בעיות מהותיות ועקרוניות, ואפילו כאשר מופיע צורר משיח, מנהיגי השקר מסתתרים בצללים, אינם מוציאים הגה ואינם אומרים מילה, ומעמידים פנים שאינם יודעים ואינם רואים. לא משנה אילו דברים מופרכים מפיצים צוררי המשיח, הם מעמידים פנים שלא שמעו דבר. כשצורר המשיח משבש ומפריע, מוליך שולל ושולט באנשיו הנבחרים של האל, הם גם מעמידים פנים שאינם יודעים, ונראה שכל המידע הזה נעלם כשהוא מגיע אליהם. הם מעמידים פנים שאינם יכולים להבחין בצוררי משיח שאפילו אחים ואחיות רגילים יכולים להבחין בהם, ואומרים: "אני לא מצליח לראות אותם לאשורם. מה יקרה אם אגרש את האדם הלא-נכון? מה יקרה אם אבין לא נכון את האחים והאחיות? חוץ מזה, בית האל עדיין זקוק לאנשים שיתנו שירות!" הם משתמשים בתירוצים שונים כדי להתחמק ממילוי אחריותם כמנהיגים ועובדים, נמנעים מלטפל בצוררי משיח ואינם מגנים על האחים והאחיות מפני נזקם של צוררי המשיח. ישנם אפילו מנהיגי שקר שאומרים: "אם אחשוף כל הזמן את צוררי המשיח, מה יקרה אם הם יסיתו את האחים והאחיות לתקוף אותי? ואז איש לא יבחר בי בבחירות הבאות, ולא אוכל להמשיך להיות מנהיג. אין לי השפעה חזקה כמו להם!" כדי לשמור על מעמדם ועל ביטחונם האישי, מנהיגי שקר אינם ממלאים כלל את אחריותם להגן על אנשיו הנבחרים של האל, ואינם עוצרים במידה המרבית האפשרית את צוררי המשיח מלפגוע באחים ובאחיות. הם גם מחפשים לרצות אחרים וגם מתחבאים בשריונם, ובה בעת הם גם אנשים אנוכיים ומתועבים. הם אינם מגנים על האחים והאחיות, אך דואגים היטב להגן על עצמם. כשמדובר בטיפול בצוררי משיח, בגיזום ובחשיפה שלהם על מנת שהאחים והאחיות יפתחו הבחנה, הם מתים מפחד, דואגים שמעמדם לא יהיה בטוח, ומרגישים שפעולה כזו אינה לטובתם. הם מתעלמים לחלוטין מהאינטרסים של אנשיו הנבחרים של האל, וחושבים רק על האינטרסים, המוניטין והביטחון האישי שלהם עצמם, ועל ביטחון משפחתם, וחוששים שמא יפגעו בטעות בצוררי המשיח, מה שיעורר עוינות אכזרית מצדם ויגרור פעולות נקם. לסוג זה של מנהיגי שקר יש למעשה איכות מסוימת. בזכות איכותם והבנתם, הם יודעים היטב בליבם מיהם צוררי משיח, אך הבעיה טמונה בפחד שלהם לפגוע בצוררי המשיח. הם רואים שצביונם של צוררי המשיח מרושע, ואינם מעזים לפגוע בהם. כדי להגן על עצמם, הם אינם מהססים להקריב את האינטרסים של בית האל ושל אנשיו הנבחרים של האל; הם צופים באדישות באחים ובאחיות נמסרים לידי צוררי המשיח, ומאפשרים לאלה להטעות אותם, לשלוט ולפגוע בהם קשות כרצונם. מאחורי הקלעים, מנהיגי שקר אומרים רק מעת לעת לאנשים תמימים יחסית בעלי אנושיות טובה שאינם מהווים איום עליהם: "האדם הזה הוא צורר משיח. הוא מטעה אחרים. הוא לא אדם טוב". עם זאת, בפני כל האחים והאחיות ובפני צוררי המשיח, הם לעולם אינם מעזים לומר לצוררי המשיח "לא", ולו פעם אחת. לעולם אין להם אומץ לחשוף כל מעשה רע או את מהותו של צורר המשיח. אפילו בזמן כינוסים, כשצוררי המשיח משתלטים על הדיבור ומדברים שעה או שעתיים, הם אינם מעזים להוציא הגה. אם צוררי המשיח דופקים על השולחן ונועצים מבט, הם אפילו לא מעזים לנשום בקול. בתחום עבודתם, אותם אנשים ששיעור קומתם קטן, אותם בעלי אנושיות פחדנית, ואותם אנשים שרוצים לחתור אל האמת אך טרם השיגו הבחנה, חשים מצוקה נוכח העובדה שאין מנהיגים או עובדים שיכולים לקום ולחשוף את מעשיהם הרעים של צוררי המשיח ולהבחין בהם. הם צופים בחוסר אונים כיצד צוררי המשיח משתוללים בכנסייה, פועלים בפזיזות זדונית ומשבשים את חיי הכנסייה ומפריעים להם, מבלי שיהיה כל אמצעי להתמודד איתם. מנהיגי השקר, בינתיים, אינם מבצעים כל עבודה ממשית ואינם פותרים בעיות ממשיות עבור אנשיו הנבחרים של האל. כשהאחים והאחיות נקלעים לקשיים, מנהיגי השקר לא רק שאינם חושפים ומגבילים את מעשיו הרעים של צורר המשיח, אלא הם אפילו אינם מעזים לומר מילה הוגנת. גם אם יש להם מעט נקיפות מצפון והם חשים אשמה, ומזילים כמה דמעות בתפילה לאל בדלתיים סגורות, למחרת בכינוס, כשהם רואים את צוררי המשיח מעירים הערות חסרות אחריות על עבודת בית האל ושופטים אותה באופן שרירותי, ואפילו שופטים בעקיפין את האל ומפיצים תפיסות לגביו, הם אינם עושים דבר בנידון למרות שהם יודעים שזה לא נכון. אפילו כשהם רואים את צוררי המשיח מבזבזים מנחות, הם נוקטים גישה של התעלמות. הם אינם חושפים או מגבילים את צוררי המשיח כלל, ובכל זאת אינם חשים שמץ של נקיפות מצפון בליבם – זהו חוסר אחריות משווע! כל אדם בעל שמץ של מצפון, גם אם הוא מרגיש שכוחו דל, צריך להתאחד עם אחים ואחיות בעלי שיעור קומה שניחנים בהבחנה כלשהי כדי לשתף על העניין ולדון כיצד יש לטפל בצוררי המשיח. אך למנהיגי שקר אין נחישות או אומץ כאלה, ובוודאי שאין להם אחריות כזו. הם אפילו אומרים לאחים ולאחיות: "צוררי המשיח מרושעים מדי. אם נפגע בהם, הם ידווחו עלינו לממשלה, ואז איש מאיתנו לא יוכל להאמין באל. צוררי המשיח יודעים איפה נקודות הכינוס של הכנסייה, אז אסור לנו להרגיז אותם". זוהי לחלוטין הגישה המכוערת של ויתור וכניעה לצוררי משיח, של התפשרות עם השטן והתחננות לרחמיו.

מלבד הגנה על עצמם, מנהיגי שקר אינם מבצעים אף אחת מהמשימות שמנהיגים ועובדים צריכים לבצע, כגון הגנה על אנשיו הנבחרים של האל וסיוע להם בפיתוח הבחנה כלפי צוררי משיח. הם אינם ממלאים כלל את אחריותם, ובכל זאת הם רוצים תמיד שהאחים והאחיות יבחרו בהם כמנהיגים. לאחר סיום קדנציה אחת, הם רוצים להיבחר לקדנציה הבאה. האין זה חוסר בושה וחוסר תקנה? האם אנשים מסוג זה ראויים להיות מנהיגים? (לא). בית האל מפקיד בידך את הצאן, אך כשחיות הטרף מגיעות, ברגע המכריע, אתה דואג רק להגן על עצמך ומוסר את הצאן לחיות הטרף. אתה מתנהג כצב המכווץ בתוך שריונו, ומוצא מקלט, מקום בטוח להסתתר בו. כתוצאה מכך, הצאן נפגע – חלקו נטרף וחלקו אובד. נניח שמנהיג רואה את צוררי המשיח משבשים את עבודת הכנסייה ומפריעים לה ללא נקיפות מצפון, ומטעים את אנשיו הנבחרים של האל ושולטים בהם, ובכל זאת הוא נוקט גישה של התעלמות כדי לשמור על תדמיתו, מעמדו ומקור פרנסתו, וכדי להבטיח את ביטחונו. כתוצאה מכך, רוב אנשיו הנבחרים של האל מוטעים, חשים חסרי אונים, ונעשים שליליים וחלשים; חלקם אף נלכדים על ידי צוררי המשיח, וחלקם אינם מוכנים למלא את חובתם. ובכל זאת, המנהיג הזה אינו מרגיש דבר כשהוא רואה את השיבושים וההפרעות שגורמים צוררי המשיח; אין לו כלל נקיפות מצפון. האם למנהיג או לעובד מסוג זה יש אנושיות כלשהי? כדי להשיג את מטרתם, שהיא שמירה על עצמם, הם אינם מהססים למסור את אנשיו הנבחרים של האל לידי צוררי המשיח, ומתירים להם להטעותם, לפגוע קשות ולהתעלל בהם. איזה מין מנהיג זה? (מנהיג שקר). האין זה שותפו של השטן לדבר עבירה? לצד מי הוא עומד באמת? אף שהוא מאופיין כמנהיג שקר, מהות הבעיה הזו עשויה להיות חמורה יותר מאשר מנהיג שקר. יש בה טבע של בגידה באחים ובאחיות, בדיוק כמו שאנשים מסוימים שנעצרים ועוברים עינויים הופכים לבוגדים ומוסרים את האחים והאחיות לידי הדרקון הגדול האדום כאש כדי שיפגע בהם קשות. אם כן, מהו טבעו של מנהיג שקר שמוסר את אנשיו הנבחרים של האל לידי צוררי משיח? האין מנהיגי שקר כאלה נתעבים במיוחד? בהשוואה לצוררי משיח, נראה שכלפי חוץ למנהיגי שקר אלה אין כוונה להתנגד לאמת. נראה שהם יכולים לשתף מעט על האמת, שיש להם יכולת הבנה מסוימת, ושהם יכולים ליישם בפועל מעט מהאמת. חלקם אף מסוגלים לסבול ולשלם מחיר. ובכל זאת, כשבית האל מפקיד בידיהם את צאן האל, וכשאנשים רעים ושדים מופיעים, הם אינם משתמשים בחייהם שלהם כדי לעשות כל שביכולתם להגן על אנשיו הנבחרים של האל. במקום זאת, הם עושים כל שביכולתם להגן על עצמם, ודוחפים את האחים והאחיות קדימה כמגן אנושי כדי להבטיח את ביטחונם ואת האינטרסים שלהם. כמה מתועבים ואנוכיים הם אנשים אלה! למראית עין, נראה שאין בעיות גדולות באנושיותם. הם אוהבים אנשים, יכולים לעזור לאחרים, מוכנים לשלם מחיר ומסוגלים לסבול כל קושי בעת ביצוע חובתם. עם זאת, כשצוררי משיח מופיעים, הם עושים דבר בלתי צפוי ובלתי מובן: לא משנה איך צוררי המשיח מטעים את אנשיו הנבחרים של האל, או משבשים ומפריעים לחיי הכנסייה, הם אינם עושים דבר, ולא משנה כמה אנשים מותקפים, מודרים או נפגעים על ידי צוררי המשיח, הם מתעלמים מכך. בעשותם כן, המנהיגים האלה מוסרים לחלוטין את אנשיו הנבחרים של האל לשליטתם של צוררי המשיח, ומתירים להם להטעות אותם ולפגוע בהם קשות כרצונם, בעוד המנהיגים עצמם אינם מבצעים כל עבודה. לאחר שצוררי המשיח מטוהרים והבעיה נפתרת, המנהיגים האלה יוצאים ומשתפים על הכרתם את עצמם, על חולשתם, פחדנותם, אנוכיותם וערמומיותם, ועל כך שלא היו נאמנים, שלא הגנו היטב על אנשיו הנבחרים של האל, ושאכזבו את האל ואת האחים והאחיות. נראה שהם מלאי חרטה; נראה שהם השתנו ושהם מסוגלים להכות על חטא. עם זאת, כשצוררי משיח מופיעים שוב, הם דוחפים אליהם את האחים והאחיות בדיוק כפי שעשו בפעם הקודמת, ומוצאים לעצמם מקום בטוח להסתתר בו. אף שהם לא הוטעו או נפגעו על ידי צוררי המשיח בעצמם, הם הזניחו את אחריותם ובגדו בתפקיד שהוטל על ידי האל, וגישתם לחובתם, גישתם לאנשיו הנבחרים של האל ופניהם האמיתיות נחשפו לחלוטין. בכל פעם שצוררי משיח מופיעים, הם אינם בוחרים לעמוד לצד האל ולהילחם בצוררי המשיח עד הסוף, ואינם אומרים את מה שצריך לומר או עושים את העבודה שצריך לעשות כדי להגן על אנשיו הנבחרים של האל ובכך להשקיט את מצפונם, וקל וחומר שאינם ממלאים את אחריותם כמנהיגים כדי לרצות את כוונות האל. כל הבחירות והפעולות של מנהיגי השקר הללו נועדו אך ורק למנוע פגיעה במעמדם. הם אינם דואגים לחייהם או למותם של אנשיו הנבחרים של האל. מבחינתם, הכול בסדר כל עוד המוניטין, האינטרסים והמעמד שלהם אינם נפגעים. מי שחושף את צוררי המשיח, מי שמגרש את צוררי המשיח, וכיצד יש לטפל בצוררי המשיח – נראה שעניינים אלה אינם נוגעים להם; הם אינם מתעניינים ואינם מתערבים. כשצוררי משיח משבשים את חיי הכנסייה ומפריעים להם, פוגעים באנשיו הנבחרים של האל, ומעלילים על אלה החותרים אל האמת ומתנכלים להם, הם מתעלמים מכך. הדברים האלה אינם חשובים להם; הכול בסדר מבחינתם, כל עוד מעמדם אינו בסכנה. מה דעתכם על אנשים מסוג זה? בדרך כלל, נראה שאנושיותם אינה רעה, ושהם יכולים לבצע עבודה מסוימת. כשהם מתמודדים עם גיזום, נראה שהם מכירים את עצמם ויש בהם חרטה מסוימת. עם זאת, כשהם נתקלים בצוררי משיח שמפריעים לכנסייה, הם מאבדים לחלוטין את ההיגיון, אין להם שמץ של חוש צדק, ואף אין להם אומץ להילחם בצוררי המשיח. כשהם רואים שדים ושטנים ומתפשרים; כשהם רואים אנשים רעים הגורמים לשיבושים ולהפרעות, הם נמנעים מהם. אם לשפוט על פי גישתם כלפי אנשים רעים וצוררי משיח, באיזה נתיב הם הולכים? האין זה ממחיש את הבעיה שלהם? (כן). על פניו, אדם כזה אינו נראה כצורר משיח, אך גישתו כלפי מעשיהם של אנשים רעים וצוררי משיח היא בדיוק צביונו של צורר משיח, וטבעה מרושע מאוד. ניתן לומר שזהו טבע של נטישת אחריות ומכירת אנשיו הנבחרים של האל. האין טבעו של מעשה זה חמור מאוד? האם יש להם שמץ של נאמנות כלפי עבודת הכנסייה וכלפי מה שהטיל האל? האם יש להם שמץ של אחריות? לא משנה מתי מפקידים בידיהם תפקיד או משימה, העיקרון שלהם הוא לא לפגוע באנשים ולהגן על עצמם. זהו הסטנדרט הגבוה ביותר שלהם להתנהלות, וזהו גם עיקרון הפעולה שלהם, שלעולם לא ישתנה. לא נדון כרגע אם אנשים מסוג זה יכולים להיוושע. רק על סמך הטיפול בצוררי משיח, האם מנהיגי שקר אלה ראויים לקבל את מה שמטיל האל? האם הם ראויים להיות מנהיגים ועובדים? (לא). אנשים אלה אינם ראויים להיות מנהיגים ועובדים. זאת מכיוון שאין להם מצפון והיגיון, והם אינם ראויים לקבל על עצמם את העבודה של הנהגת הכנסייה; הם אינם מונעים ככל האפשר מצוררי המשיח לפגוע באנשיו הנבחרים של האל, וגם אינם עושים כל שביכולתם למלא את האחריות הזו ולבצע את העבודה הזו היטב כדי להגן על אנשיו הנבחרים של האל – זה לא שהם אינם יכולים לעשות זאת בגלל איכות ירודה, אלא שהם פשוט אינם עושים זאת. לכן, מנקודת המבט הזו, אנשים שפוחדים לפגוע באחרים בהחלט אינם ראויים להיות מנהיגים ועובדים. האם אין מנהיגים ועובדים רבים מסוג זה? (כן). כשלא קורה כלום, הם מתרוצצי אנה ואנה בהתלהבות רבה יותר מכולם; הם עסוקים עד כדי כך שאינם מסרקים את שערם או רוחצים את פניהם, ונראה שהם מגיעים לרמה רוחנית גבוהה. אך כשצורר משיח מופיע, הם נעלמים; הם מוצאים תירוצים שונים כדי להתחמק, ופשוט אינם מטפלים בצוררי המשיח. מהו טבעו של מעשה זה? זוהי חוסר נאמנות בביצוע חובתם וחוסר אמינות. ברגעים מכריעים, הם יכולים אפילו לבגוד באל ולעמוד לצד השטן, לצפות כיצדכיצד אנשים רעים משבשים את עבודת הכנסייה ומזיקים לה ולהתעלם מכך. הם פחות מועילים מכלב שמירה. זהו סוג אחד של מנהיגי שקר.

2. הם לא מסוגלים להבחין בצוררי משיח

ישנו סוג נוסף של מנהיג שקר: כאשר צוררי משיח מופיעים, הוא אינו מסוגל להבחין מהם צביונם ומהותם, מה הם מבטאים וחושפים, אילו שיבושים והפרעות הם גורמים לאחים ולאחיות, אילו אמירות, מחשבות, השקפות והתנהגויות עלולות להטעות, את האחים והאחיות ולהפריע להם, באילו שיטות צוררי משיח משתמשים כדי לשלוט באנשים, ובאילו נסיבות צוררי משיח עלולים להוליך שולל את האחים והאחיות, לשלוט בהם ולפגוע בהם קשות. בכל הסוגיות הללו מנהיג השקר אינו מסוגל להבחין. צוררי המשיח מטעים את האחים והאחיות; הם, יחד עם האחים והאחיות שהולכו שולל, פורשים מהכנסייה כדי לקיים כינוסים משלהם ולהקים מלכויות עצמאיות. הם אינם מקבלים את הנהגת בית האל, אינם מקבלים את סידורי העבודה של בית האל, ואינם מתמסרים לשום סידור או הנחיה מבית האל, לא כל שכן לדרישותיו של האל מהאנשים. אולם מנהיג השקר אינו רואה כל בעיה בפעולות אלה של צוררי המשיח שנועדו להטעות את אנשיו הנבחרים של האל. הוא אינו יכול לראות מהי הבעיה במצבים אלה, וקל וחומר שאינו יכול לראות כיצד המילים, המעשים, המחשבות וההשקפות של צוררי המשיח מפריעים לאנשים, מטעים אותם ופוגעים בהם. הוא אינו יכול לראות את ההשפעות השליליות הללו ואינו יודע כיצד להבחין בהן. ישנם אחים ואחיות מן השורה אשר מסוגלים, בזכות מה שראו ושמעו, להיות בעלי מידה מסוימת של הבחנה, תפיסה ומודעות, אך מנהיג השקר אינו יכול לראות את הדברים לאשורם. אפילו כשמישהו מציין שפלוני עושה דברים מסוימים כדי להטעות אנשים וליצור קליקות מאחורי הקלעים, מנהיג השקר עדיין מונע זאת באומרו: "אסור לנו להפיץ את האמירות הללו. אל תגרמו להפרעות. יש להם יחסים טובים – מה רע בכך שהם משתפים יחד? אנחנו צריכים לתת לאנשים חופש!" הוא עדיין אינו יכול לראות את הדברים לאשורם. אם אינו יכול לראות את הדברים לאשורם, הוא יכול להתבונן ולחפש, ולשתף עם אחים ואחיות שמבינים את האמת ויש להם מידה מסוימת של הבחנה. אולם מנהיג השקר הוא צדקן למדי. כשאחים ואחיות מציעים לו תזכורת, הוא אינו מקבל אותה, וחושב: "אתה המנהיג או אני? מכיוון שנבחרתי להיות המנהיג, אני בוודאי מבין את האמת טוב יותר מהאדם הממוצע. אחרת, מדוע שאיבחר אני ולא אחר? זה מוכיח שאני טוב יותר מכולכם. בין שאני מבוגר מכם ובין שאני צעיר מכם, האיכות שלי בהחלט טובה יותר משלכם. כשצורר משיח מופיע, אני צריך להיות זה שמזהה אותו ראשון. אם אתם תזהו אותו ראשונים, לא אסכים עם הערכתכם. נחכה עד שאני אזהה אותו לפני שנעשה משהו!" כתוצאה מכך, צורר המשיח מפיץ דברי כפירה ודברים מופרכים רבים בקרב האחים והאחיות, מתנגד בגלוי לסידורי העבודה של בית האל, וצועק בקול נגד הכנסייה, בית האל וסידורי העבודה של העליון, ומתנגד להם. צורר המשיח אף מושך בגלוי אחים ואחיות לצידו כדי שייקחו חלק בכינוסים בלעדיים, שבהם המשתתפים מקשיבים רק להטפה של משיח השקר ומקבלים את הנהגתו. אפילו אלה בעלי האיכות הירודה ביותר בכנסייה יכולים לראות שהאדם הזה הוא צורר משיח. רק במצב כזה מודה מנהיג השקר: "אוי ואבוי, הוא צורר משיח! איך זה שרק עכשיו הבנתי? לא, למעשה הבנתי זאת קודם, אך לא אמרתי דבר כי פחדתי ששיעור קומתם של האחים והאחיות נמוך והם חסרי הבחנה". הוא אפילו רוקח לעצמו שקר מזהיר. ברור שהוא הניח לאחים ולאחיות לספוג נזקים רבים כל כך מצורר המשיח, משום שהוא עצמו קהה חושים, אטום מוח, בעל איכות ירודה ואינו מסוגל להבחין בצוררי משיח. במקום לחוש אשמה, הוא מאשים את האחים והאחיות בדיבורי הבל, בהפצת שמועות חסרות בסיס ובהבנה שגויה של אנשים, וכן הלאה. איזה מין מנהיג זה? האין הוא פזור נפש לחלוטין? מנהיג כזה אינו מסוגל מיסודו לשאת בעבודת הכנסייה. על פני השטח, הוא מרבה לאכול ולשתות את דברי האל, להתפלל, להשתתף בכינוסים, להאזין לדרשות, לכתוב רשימות רוחניות ומאמרי עדות, ונראה שהוא משקיע מאמץ רב, אך כשמתעוררות בעיות, הוא אינו יכול לפתור אותן, אינו יכול לחפש את האמת על פי דברי האל, ובוודאי שאינו יכול להבחין בצוררי משיח על בסיס דברי האל. מנהיגי שקר יכולים בדרך כלל להטיף במשך שעה או שעתיים; כשהם משתפים על דברי האל ועל חוויותיהם-שלהם, הם מלהגים ללא סוף, אך דווקא כשצורר משיח מפיץ דברי כפירה ושקרים כדי להטעות את האחים והאחיות ולשבש את עבודת הכנסייה ולהפריע לה, אין להם מה לומר, והם אינם עושים דבר. לא זו בלבד שהם לא נוקטים שום אמצעי מנע ולא מובילים את האחים והאחיות להבחנה בדברי הכפירה ובשקרים של צוררי המשיח, אלא שגם כשהם רואים את השיבושים וההפרעות שגורם צורר המשיח, הם אינם חושפים ומנתחים זאת, ואינם גוזמים את צוררי המשיח; הם אינם עושים שום עבודה. מהי הבעיה של אנשים מסוג זה? (האיכות שלהם ירודה מדי). למרות איכותם הירודה, הם עדיין מתרברבים שהם אנשים רוחניים, מנהיגים טובים, וכאלה שחותרים אל האמת ואוהבים את דברי האל, והם טוענים בחוסר בושה שהם ויתרו על הנאות המשפחה והבשר כדי למלא את חובותיהם כמנהיגים וכעובדים. למעשה, הם מנהיגי שקר אמיתיים, חסרי אחריות, נטולי מצפון והיגיון, ובמידה רבה קהי חושים ואטומי מוח – הם פרושים צבועים ואותנטיים. הם יודעים רק להטיף דוקטרינות ולצעוק סיסמאות. כשאנשים שואלים אותם שאלות, הם מסוגלים להפיק שטף של תיאוריות כדי להטעות אותם, אך למעשה, הם אינם יכולים להסביר כלל את עקרונות-האמת בבהירות. אף על פי כן, הם מחשיבים את עצמם כבעלי יכולת הבנה וכמביני האמת. בליבם, הם יודעים בבירור שכאשר אנשים מבקשים מהם פתרונות לבעיות, הם אינם יכולים לספק תשובות התואמות את האמת, ובכל זאת הם עדיין מעמידים פני מנהיגים טובים ואנשים רוחניים. האין זה מעט חסר בושה? (כן). רוב מנהיגי השקר חולקים תכונה משותפת ובעיה משותפת: היותם חסרי בושה. הם חושבים שהיותם בעלי מעמד ותואר של מנהיג, והיותם מסוגלים לדבר על תיאוריות רוחניות, הופכים אותם לאנשים רוחניים. הם מבלים יותר זמן מאחרים באכילה ושתייה של דברי האל, בהאזנה לדרשות ובצפייה בסרטונים של בית האל, ומשתפים יותר עם אחרים על דברי האל, ולכן הם מאמינים שהם יכולים לעשות את עבודתם של מנהיגים ועובדים ולמלא את אחריותם. אך העובדה היא, שכאשר מתעוררת הבעיה הגדולה של צוררי משיח אשר מטעים את אנשיו הנבחרים של האל ומפריעים להם ללא נקיפות מצפון, הם רק צופים אך אין להם כוח לעשות דבר, והם אינם יודעים באילו חלקים מדברי האל להשתמש כדי לקשר ולנתח את צוררי המשיח, על מנת שהאחים והאחיות ירכשו הבחנה, יידחו את צוררי המשיח מלבם, וימנעו מלהיות מוטעים ונשלטים על ידם. אף שלפעמים הם חשים מעט בהלה בתוכם, הם עדיין חושבים שהם מאמינים באל זמן רב והאזינו לדרשות רבות, ושהם מבינים את האמת טוב יותר מהאדם הממוצע ויודעים לדבר ברהיטות. הם מרבים להתרברב: "אני רוחני. אני יכול להטיף. אף שאיני יכול לפתור את בעיית ההטעיה וההפרעה של צוררי המשיח לאנשיו הנבחרים של האל, ואיני יכול לקשר את דברי האל לצוררי המשיח ולהבחין בהם, עשיתי את העבודה שהייתי צריך לעשות ואמרתי את מה שהייתי צריך לומר. כל עוד האחים והאחיות יכולים להבין, זה בסדר!" באשר לתוצאה הסופית, האם אנשיו הנבחרים של האל אכן זכו להגנה, הדבר אינו ברור להם בליבם. הם גם חושבים שהם חכמים ומעמידים פנים שהם פותרים בעיות, אך בסופו של דבר, הם רק מדברים הרבה מילים ודוקטרינות מבלי לפתור בפועל את הסוגיות. הם אינם יכולים לשתף על האמת כדי לחשוף ולנתח את צוררי המשיח. במקום זאת, הם רק פולטים מילים ודוקטרינות כדי להצדיק את עצמם ולהגן על עצמם, מדברים במשך שעה או שעתיים ומותירים את האנשים מבולבלים לחלוטין, ומעורפלים אפילו לגבי הדברים שהבינו במקור. הם נכשלים בחילוץ האחים והאחיות מהולכת השולל של צורר המשיח, והם גם נכשלים בכך שאינם מאפשרים להם להבחין בצוררי המשיח ולדחות אותם מלבם – הם לעולם אינם משיגים את התוצאה של הגנה על האחים והאחיות. אפילו אם הם יכולים לראות את התוצאה הזו, הם עדיין טוענים לזהות של מנהיג ואינם משפילים את עצמם כדי לחפש את האמת עם אחרים, או לדווח על הבעיה לדרגים שמעליהם כדי לחפש פתרונות. האין אנשים כאלה נבלים? אתה כלום, ובכל זאת אתה מעמיד פנים. בשביל מה אתה מתחזה? מכיוון שאינך יכול להיות מנהיג, עליך לפרוש וללכת להתחזות במקום אחר. אסור לך להזיק לאנשיו הנבחרים של האל! בזמן שאתה מתחזה, צוררי המשיח מנצלים את ההזדמנות לעשות כל כך הרבה מעשים רעים המפריעים לאנשים ושולטים בהם, מטעים ופוגעים ברבים! מי ייקח אחריות על כך? בית האל יגלה מי האחראי!

ישנם מנהיגים ועובדים שאינם עושים שום עבודה ממשית בעת טיפול בתקריות הקשורות לצוררי משיח, וגם אינם מסוגלים להבחין בצוררי משיח. בתקופה שבה צוררי המשיח מטעים את האחים והאחיות ושולטים בהם, הם לעולם אינם חושפים באמת את מעשיהם הרעים ואת מהותם של צוררי המשיח, וגם אינם יכולים להסבירם בבהירות. מאוחר יותר, כמה מאנשיו הנבחרים של האל שהם בעלי ההבחנה חושפים ומגרשים את צוררי המשיח, ומנהיגי השקר הללו חשים שזהו הישגם האישי. לאחר שצוררי המשיח מגורשים, הם מסכמים ומשמיעים דוקטרינה כלשהי: "ראו, כשצוררי המשיח מדברים ופועלים, חיי הכנסייה הופכים ללא תקינים, לאנשים נגרמת הפרעה, והם סובלים מהפסדים בחייהם. כדי להימנע מנזקם של צוררי משיח, עלינו להבחין בפעולותיהם, במילותיהם, באנושיותם, במהותם של צוררי המשיח וכדומה – עלינו להבין את כל הדברים הללו. האל מתיר את הופעתם של צוררי משיח בכנסייה, מאפשר להם לעשות דברים ולחשוף את כיעורם, וחושף את צוררי המשיח, כדי שנוכל להצטייד באמת, לצמוח בהבחנה ולהגדיל את שיעור קומתנו במהירות האפשרית – כוונותיו הטובות של האל טמונות בזה! כעת הבחנו בצוררי המשיח ואיננו מוגבלים עוד על ידם; כולם מסוגלים לנטוש אותם. זהו עניין הראוי לחגיגה!" בסופו של דבר, מנהיגי השקר מאמצים נימה רשמית ומציגים את הסיכום שלהם, כאילו עשו עבודה ממשית רבה, שילמו מחיר כבד ומילאו תפקיד משמעותי בגירוש צוררי המשיח. האין זה מעט חסר בושה? ברור, מן ההתחלה ועד הסוף, לא עלה בידם להבחין מהו צורר משיח; הם אינם מבינים כיצד צוררי משיח מטעים אנשים, מה הם עושים לאנשיו הנבחרים של האל, או מהי מהות צביונם, ובכל זאת הם מעמידים פנים שעשו עבודה רבה. ברור שהאחים והאחיות הם שהבחינו בצוררי המשיח וגירשו אותם מהכנסייה; ברור שמנהיגי השקר לא מילאו את התפקיד שמנהיגים ועובדים צריכים למלא ולא מילאו את אחריותם, ובכל זאת הם מסכמים ולוקחים לעצמם את הקרדיט, כאילו תכננו הכול מראש וכעת הם מספרים לאחים ולאחיות שפעולותיהם נשאו פרי והיו הצלחה גדולה. האין זה חסר בושה? למה אתה מדבר בנימה רשמית כל כך? אינך עושה שום עבודה ממשית ובכל זאת אתה מדבר כמו פקיד רשמי. האם אתה פקיד של הדרקון הגדול האדום כאש? האין אנשים כאלה פרושים? (כן). הם יודעים רק להשמיע סיסמאות ולהטיף דוקטרינות. כשדברים קורים, לא רק שלא עולה בידם להתייחס אליהם נכונה, אלא שגם אין להם שום נתיב ליישום בפועל. הם רק פולטים שטויות ומחילים תקנות באופן עיוור; הם אינם מסוגלים מיסודם לפתור שום בעיה. לאחר שהדברים חולפים, הם מתנהגים כאילו דבר לא קרה, מעמידים פני אנשים טובים, ולוקחים לעצמם את הקרדיט בחוסר בושה בוטה. אנשים אלה הם פרושים טיפוסיים. הם יכולים רק להטיף דוקטרינות, לצעוק סיסמאות, להשקיע מעט מאמץ ולסבול מעט קשיים, והם אינם מסוגלים לעשות שום עבודה ממשית, ובכל זאת הם עדיין מעמידים פני אנשים רוחניים. הם פרושים. כזו היא מהותם של מנהיגי שקר מסוג זה. הם יכולים להטיף כל כך הרבה דוקטרינות בפני כולם, אז מדוע אינם יכולים לחשוף את צוררי המשיח ולטפל בהם? הם יכולים להטיף במשך שעות רצופות והם ניחנים בכושר ביטוי מעולה, אז מדוע, כשהם ניצבים בפני בעיות ממשיות – במיוחד כשהם ניצבים בפני מעשיהם הרעים של צוררי משיח – הם אינם מסוגלים לטפל בהם, ונראים מוכי אלם? מה הסיבה לכך? זה משום שהאיכות שלהם ירודה מדי. עד כמה ירודה? הם חסרי הבנה רוחנית. הם משכילים ואינטליגנטים, פיקחים למדי בטיפול בעניינים חיצוניים, ויש להם הבנה מסוימת בחוק. אולם, כשמדובר בענייני אמונה באל, בעניינים רוחניים ובסוגיות מהותיות שונות, הם אינם מסוגלים להבחין ואינם יכולים לראות שום דבר לאשורו, וגם אינם יכולים למצוא שום עקרונות-אמת. כשאין בעיות על הפרק, הם יושבים בשלווה כמו דייג הממתין לשלל, אך כשמתעוררות בעיות, הם מתנהגים כמו ליצנים מגוחכים, כמו נמלים על מחבת לוהטת, וחושפים הופעה מעוררת רחמים. לפעמים הם מתנהגים ברצינות ובחגיגיות רבה. כשהם אינם חגיגיים, הם נראים רגילים, אך כשהם נעשים חגיגיים, זה למעשה מעורר צחוק. זאת משום שכשהם חגיגיים, הם אינם אומרים אלא דברים מופרכים ומילים חסרות הבנה רוחנית, שכל-כולם הערות חובבניות. ובכל זאת, הם שומרים על ארשת פנים חגיגית ורצינית – האין זה מגוחך? אם מישהו מעלה שאלות קריטיות כדי שיענו עליהן, הם מבולבלים ושותקים, ונראים נבוכים במיוחד. ישנם מנהיגי שקר רבים כאלה. הביטויים העיקריים שלהם הם איכות ירודה וחוסר הבנה רוחנית; הם אנשים פזורי נפש. מה פירוש הדבר, חוסר הבנה רוחנית? כשמדובר בעניינים רוחניים ובעניינים הכרוכים באמת, זה כאילו שהם מנסים לתרגם יוונית עתיקה – הם אינם מבינים דבר. אף על פי כן, הם עדיין מעמידים פנים, ואומרים: "אני רוחני. אני מאמין באל זמן רב. אני מבין אמיתות רבות. אתם מאמינים חדשים, זה עתה התחלתם להאמין באל ואינכם מבינים את האמת. אי אפשר לסמוך עליכם". הם תמיד מחשיבים את עצמם כמי שהאמינו באל זמן רב ומבינים את האמת. אנשים כאלה הם גם מעוררי שנאה וגם מגוחכים. בכך מסתיים השיתוף על הביטויים של מנהיגי שקר כאלה.

3. הם מתנהגים ככוח ההגנה של צוררי המשיח

ישנו סוג נוסף של מנהיג שקר, שהוא מעורר שנאה אף יותר. לא זו בלבד שהם אינם חושפים צוררי משיח, אלא שהם גם משמשים כמגן עבורם, ומשתמשים בעזרה אוהבת כתירוץ להתיר את מעשיהם הרעים של צוררי המשיח, המשבשים את עבודת הכנסייה ומפריעים לה. לא משנה כמה שקרים יפיצו צוררי המשיח כדי להטעות אנשים, מנהיגי השקר הללו לא רק שאינם מפריכים או חושפים אותם, אלא הם גם מספקים הזדמנויות לצוררי המשיח להביע בחופשיות את השקפותיהם ולהשמיע את דבריהם. הם נותרים אדישים לכל סוג של שיבוש והפרעה, הטעייה או נזק שאנשיו הנבחרים של האל סובלים. אפילו כשאנשים מסוימים מציינים: "האנשים האלה הם צוררי משיח. הם אלה שבית האל צריך להגביל; אין לקדם או לטפח אותם, ובוודאי שאין להגן עליהם. הם הזיקו לאחים ולאחיות די והותר. הגיע הזמן לבוא איתם חשבון ולחשוף אותם ולטפל בהם ביסודיות", מנהיגי השקר יוצאים להגנתם של צוררי המשיח. תוך התחשבות בגורמים כמו גילם של צוררי המשיח, שנות אמונתם באל ותרומותיהם בעבר, הם משתמשים בתירוצים שונים כדי לדבר בעדם ולהגן עליהם. כאשר מנהיגים בכירים יותר באים לבדוק את העבודה או לטפל בצוררי המשיח, מנהיגי השקר מונעים מהאחים ומהאחיות לדווח להם על עובדות מעשיהם הרעים של צוררי המשיח. הם אף נוקטים באמצעים לאיטום הכנסייה, כדי שהמנהיגים הבכירים לא יהיו מודעים לכך שצוררי המשיח מפריעים לכנסייה, והם גם חוסמים אחים ואחיות בעלי הבחנה מלחשוף את צוררי המשיח. ללא קשר לתירוצים שבהם משתמשים מנהיגי השקר, או למטרותיהם בהיותם מגן עבור צוררי המשיח, הרי שבעשותם זאת, הם בסופו של דבר מגנים על האינטרסים של צוררי המשיח תוך בגידה באינטרסים של הכנסייה ושל אנשיו הנבחרים של האל. הם משתמשים בתירוצים שונים כדי להגן על צוררי המשיח, כגון "גם צוררי המשיח מאמינים באל ויש להם זכות דיבור בבית האל" ו"הם ביצעו חובות מסוכנות בעבר; בית האל צריך להתחשב בתרומותיהם מהעבר". הם מונעים מהאחים ומהאחיות להבחין בצוררי המשיח ואינם מאפשרים למנהיגים הבכירים ללמוד על שלל מעשיהם הרעים, ובה בעת הם עצמם אינם חושפים את צוררי המשיח וקל וחומר שאינם גוזמים אותם. צוררי משיח אלה עשויים להיות בני משפחתם, חבריהם הקרובים, או, בסבירות גבוהה יותר, אנשים שהם מעריצים ומתקשים רגשית לוותר עליהם. ללא קשר למצב, כל עוד הם יודעים שאנשים אלה הם צוררי משיח והם עדיין מגנים על מעשיהם הרעים, אומרים לאחרים להתייחס אליהם באהבה, ואף משתמשים באמצעים שונים כדי לספק לצוררי המשיח הזדמנויות להפיץ שקרים שונים ע מנת להטעות את אנשיו הנבחרים של האל ולהפריע להם, ביטויים אלה מוכיחים שהם משמשים כמגן עבור צוררי המשיח. ייתכן שמנהיגי שקר מסוימים עשו מעט עבודה ממשית בתחומים אחרים, אך כשמדובר בטיפול בצוררי המשיח, הם אינם מטפלים בהם בהתאם לדרישות בית האל. יתרה מכך, הם אינם ממלאים את אחריותם של מנהיגים ועובדים כנדרש על ידי בית האל – הם אינם עוצרים במידה המרבית את צוררי המשיח מלהפיץ תפיסות, רגשות שליליים, דברי כפירה ושקרים שנועדולהטעות אנשים בכנסייה. במקום זאת, הם לעתים קרובות תומכים בדוקטרינות המתחכמות שמשמיעים צוררי המשיח, וכן באמירותיהם והערותיהם המבוססות על ידע או על פילוסופיית השטן, כדברים חיוביים. כל אלה הם ביטויים לכך שהם משמשים כמגן עבור צוררי המשיח. כמובן, ישנם גם מנהיגי שקר שאינם מטפלים בצוררי המשיח משום שהם מעריכים את השפעתם בחברה. הם אומרים: "רוב האחים והאחיות הם מהשכבות הנמוכות של החברה ואין להם השפעה. אף שאדם זה הוא צורר משיח בעל אנושיות רעה, יש לו כוח והשפעה בעולם והוא בעל יכולת. כשהאחים והאחיות או הכנסייה ניצבים בפני סכנה, האם איננו זקוקים לאדם חזק שיבוא ויגן עלינו? לכן, הבה נתעלם ממעשיהם הרעים ולא ניקח זאת כל כך ברצינות". מנהיגי השקר מוכנים לשמש כמגן עבור צוררי המשיח כדי שצוררי המשיח יתמכו בהם ויגבו אותם – אפילו זה אינו מתחת לכבודם של מנהיגי השקר. ישנם גם מנהיגי שקר המחזיקים בהשקפה שגויה. הם אומרים: "לחלק מצוררי המשיח יש מעמד והשפעה בחברה; יש להם יוקרה. בכנסייה שלנו יש שני אנשים כאלה. אף שהם צוררי משיח, אם נרחיק אותם, אנשים יחשבו שבכנסייה שלנו אין אנשים בעלי יכולת, ואלה שבחוגי הדת יזלזלו בנו. אנחנו צריכים לשמור אותם בסביבה לרושם. לכן שני האנשים האלה הם אוצרות הכנסייה שלנו; איש אינו יכול להבחין בהם או להרחיקם. חובה להגן עליהם". איזה מין היגיון זה? הם מחשיבים את צוררי המשיח ככישרונות, ולכן הם מגנים עליהם. האין מנהיגי השקר הללו נבלים? (כן). ללא קשר לנסיבות, כל עוד מנהיגים ועובדים מאפשרים לצוררי משיח לעשות ככל העולה על רוחם בכנסייה ולהפריע לעבודת הכנסייה, הם מנהיגי שקר ועובדי שקר. ללא קשר לאופן שבו צוררי משיח ואנשים רעים מפיצים שקרים, לכמות האנשים שמוטעים כתוצאה מכך, לאופן שבו הם תוקפים ומדירים דמויות חיוביות, ולכמה מאנשיו הנבחרים של האל הם מזיקים, מנהיגי השקר מתעלמים מכך ומשחקים אותה תמימים – כל עוד הם יכולים לשמור על עצמם, זה בסדר מבחינתם. אלה הם הביטויים העיקריים של מנהיגי שקר. לא משנה מה אומרים או עושים צוררי המשיח, מנהיגי השקר אינם חושפים, מנתחים או מגבילים אותם כדי שהאחים והאחיות יוכלו להבחין בהם ולנטוש אותם. במקום זאת, הם מטפחים את צוררי המשיח כמו חיות מחמד, משרתים אותם ומגנים עליהם כמו על בעלי מעמד, נותנים להם אור ירוק, ויוצרים עבורם הזדמנויות שונות להופיע. האינטרסים של מי מוקרבים בזמן שהם מאפשרים לצוררי המשיח ליהנות מחופש מלא? (האינטרסים של אנשיו הנבחרים של האל). לא זו בלבד שמנהיגי השקר נכשלים בהגנה על אנשיו הנבחרים של האל, אלא שהם גם מאפשרים לצוררי המשיח לקחת את השליטה בכנסייה, וגורמים לאחים ולאחיות לשרת את צוררי המשיח כמו שוורים וסוסים, כמו עבדים, למלא אחר פקודותיהם של צוררי המשיח, לקבל את הערותיהם, מחשבותיהם והשקפותיהם המופרכות, לקבל את שליטתם, ואף לקבל את הנזק החמור שהם גורמים, וכן הלאה. זוהי העבודה שעושים מנהיגי השקר. האם הם עוצרים ככל יכולתם את צוררי המשיח מלפגוע קשות באנשיו הנבחרים של האל? האם הם מילאו את האחריות של מנהיגים ועובדים? האם הם ביצעו את עבודת ההגנה על אנשיו הנבחרים של האל? (לא). בקיצור, ללא קשר לסיבה, כל מנהיג שנותן לצוררי משיח אור ירוק לעשות כרצונם מבלי לבצע כל עבודה הוא מנהיג שקר. מדוע אני אומר שהם מנהיגי שקר? כי כשצוררי משיח מטעים את אנשיו הנבחרים של האל ושולטים בהם, הם מאפשרים לאחים ולאחיות לסבול נזקים שונים מידיהם של צוררי המשיח, ובכך בוגדים בתפקיד שהטיל עליהם האל. בית האל הפקיד בידיך את כבשי האל, את אנשיו הנבחרים של האל, ואתה לא מילאת את אחריותך. אינך ראוי לשאת את מה שמטיל האל! ללא קשר לסיבה או לכל הצדקה שיש לך, אם במהלך כהונתך כמנהיג שימשת כמגן עבור צוררי משיח, וגרמת לאחים ולאחיות לסבול קשות מן ההפרעות, הולכת השולל, השליטה והנזק החמור של צוררי המשיח, אזי אתה חוטא לדורות. הסיבה לכך היא, שלא שאינך יכול להבחין בצוררי משיח או לראות את מהותם לאשורה – אתה יודע בבירור בליבך שצוררי משיח הם שטנים ושדים, ובכל זאת אינך מאפשר לאנשיו הנבחרים של האל לחשוף ולהבחין בהם. במקום זאת, אתה מאפשר לאחים ולאחיות להקשיב להם, לקבל אותם ולציית להם. זה מנוגד לחלוטין לאמת. האין זה הופך אותך לחוטא לדורות? (כן). לא זו בלבד שלא הגנת על אלה שמבצעים את חובותיהם בכנות וחותרים אל האמת, אלא שגם קידמת צוררי משיח לעמדות של מנהיגים ועובדים, טיפחת אותם כמו חיות מחמד וגרמת לאחים ולאחיות לציית לפקודותיהם. בית האל הפקיד בידיך את אנשיו הנבחרים של האל לא כדי שישמשו כעבדים של צוררי המשיח או כעבדיך, אלא כדי שתוביל את אנשיו הנבחרים של האל להילחם נגד השטן וצוררי המשיח ולהבחין בצוררי המשיח ולדחות אותם, וכדי לאפשר לאנשיו הנבחרים של האל לחיות חיי כנסייה תקינים, לבצע את חובותיהם כראוי, להיכנס למציאות-האמת, ולהתמסר לאל ולהעיד עליו תחת הדרכת האל. אם אינך יכול אפילו למלא אחריות זו, האם אתה ראוי להיקרא אדם? ובכל זאת אתה רוצה להגן על צוררי המשיח. האם צוררי המשיח הם אבותיך או אליליך? אפילו אם יש לך קשר דם איתם, עליך לדבוק בעקרונות-האמת ולהעדיף את הצדק על פני המשפחה. עליך לחוש מחויבות למילוי אחריותך כמנהיג וכעובד – לחשוף את צוררי המשיח, להבחין בהם ולדחות אותם, ולעשות כל שביכולתך כדי להגן על האחים ועל האחיות במידה המרבית, ולמנוע מהם להיפגע על ידי צוררי משיח. זה נקרא לבצע את חובתך בנאמנות ולהשלים את מה שהוטל על ידי האל; רק כך תוכל להיקרא מנהיג או עובד העומד בדרישות. אם אינך ממלא את חובותיך כמנהיג וכעובד ומשמש מרצונך כמגן עבור צוררי משיח, מה עוד תוכל להיות מלבד חוטא לדורות? בכך מסתיים השיתוף על מנהיגי שקר המשמשים כמגן עבור צוררי משיח. ברור, שהצבת אנשים כאלה בשורות מנהיגי השקר אינה בלתי צודקת כלל; זהו אחד הביטויים של מנהיגי שקר אמיתיים.

4. לא אכפת להם מאנשים שהולכו שולל בידי צוררי משיח, והם לא שואלים עליהם

יש למנהיגי שקר ביטוי נוסף, מקומם אף יותר. כשמנהיגי שקר מסוימים באים במגע עם צוררי משיח, ה מסוגלים להבחין בהם במידה מסוימת, אך הם לא מטפלים בהם באופן מידי. הם גם אינם חושפים ומנתחים מיידית את מעשיהם הרעים ואת מהותם של צוררי המשיח דרך התנהגויותיהם השונות, כדי לאפשר לאחים ולאחיות להבחין בהם ולדחות אותם. זה כשלעצמו נחשב כאי מילוי של תחומי האחריות של מנהיגים ועובדים. כאשר אחים ואחיות מסוימים הולכים שולל והולכים אחר צוררי משיח, מנהיגי השקר הללו נותרים אדישים, כאילו אין לדבר כל קשר אליהם. יתרה מזאת, אין בליבם שום תוכחה עצמית או האשמה עצמית. הם אינם חשים שהכזיבו את האל או את האחים והאחיות. במקום זאת, הם אומרים לעתים קרובות את השורה ה"קלאסית" הבאה: "האנשים האלה הולכו שולל בידי צוררי משיח. מגיע להם! זו אשמתם שהם חסרי הבחנה. גם אם לא היו הולכים אחר צוררי משיח, הם עדיין היו מיועדים להרחקה על ידי בית האל". לאחר שהאחים והאחיות הולכו שולל בידי צוררי משיח, לא רק שמנהיגי השקר הללו אינם חשים שום תוכחה עצמית או אשמה, אלא שיתרה מכך, הם אינם מהרהרים או מכים על חטא. במקום זאת, הם אומרים דברים כה חסרי אנושיות, בטענה שמגיע לאחים ולאחיות הללו להיות מולכים שולל בידי צוררי משיח. מה ניתן לראות מהמילים הללו? האם לאנשים האלה יש אנושיות כלשהי? (לא). חוסר האנושיות שלהם הוא ודאי. אז למה הם אומרים את הדברים האלה? (כדי להתנער מאחריות). ראשית, זה כדי להתנער מאחריות, להטעות אנשים ולהקהות את חושיהם. הם מאמינים: "האנשים האלה הולכו שולל בידי צוררי משיח כי הם חסרי הבחנה, ואין לזה שום קשר אליי. הם לא חתרו אל האמת, אז מגיע להם להיות מולכים שולל!" מה פירוש "מגיע להם"? פירושו הוא שהאנשים האלה צריכים להיות מולכים שולל ונשלטים בידי צוררי משיח, וצריכים להיפגע קשות בידי צוררי משיח – כל יחס שיקבלו מצוררי המשיח, מגיע להם; מגיע להם לנהות אחר צוררי המשיח. המשמעות הנסתרת היא שהאנשים האלה לא צריכים לנהות אחר האל אלא אחר צוררי המשיח, שנהייתם אחר האל הייתה טעות, שבחירתו של האל בהם הייתה טעות, ושאף על פי שנכנסו לבית האל, היה זה בלתי נמנע שיובלו החוצה על ידי צוררי משיח. האין זה מה שמנהיגי השקר רומזים? הם לא רק משמיצים את האחים והאחיות, אלא גם מנאצים את האל. האין אנשים כאלה נתעבים? (כן). הם נתעבים ביותר! בנוסף להתנערות מאחריות ולטיוח העובדה והאמת שלא הגנו על האחים והאחיות, הם אפילו תוקפים אותם, באומרם שמגיע לאנשים האלה להיות מולכים שולל בידי צוררי המשיח ושהם אינם ראויים להאמין באל ולקבל את ישועת האל. האמירה האחת הזו חושפת עד כמה נאלח אופיים! אף שהם לא הפריעו לאחים ולאחיות, הטעו או דיכאו אותם ישירות כמו צוררי המשיח, גישתם כלפי האחים והאחיות, כלפי התפקיד שהטיל האל וכלפי הצאן שהופקד בידיהם על ידי בית האל, חושפת עד כמה ליבם אטום ודמם קר! כל מי שמקבל את עבודת האל אינו עושה זאת בקלות; הדבר כרוך בהקרבה ובשיתוף פעולה של מי שמטיפים את הבשורה. הדבר כרוך בהשקעה רבה של כוח אדם ומשאבים, ויתרה מכך, הוא מכיל בתוכו את דם לבו של האל. האל הוא זה שמסדר אנשים, מאורעות, דברים וסביבות שונים כדי להביא אנשים לפניו. מנהיגי שקר מתעלמים מכל אלה. לא משנה מי הולכים שולל אחר צוררי משיח, הם פוטרים זאת במשפט אחד: "מגיע להם!" במעשיהם, הם גורמים לכל עמלם של המעורבים ולדם לבו של האל לרדת לטמיון, ומאיינים אותו כליל. מה פירוש "מגיע להם"? פירושו הוא, "מי אמר לך להטיף להם את הבשורה? הם אינם ראויים להאמין באל. הייתה זו טעות להטיף להם את הבשורה. מי אמר להם לנהות אחר צוררי משיח? אף שלא עשיתי שום עבודה ממשית, גם לא גרמתי להם לנהות אחר צוררי המשיח. הם התעקשו על כך בעצמם; מגיע להם לנהות אחר צוררי המשיח!" איזה מין אנושיות יש לאדם כזה? האם יש לו לב כלל? הם חיות קרות-דם, גרועים אפילו מכלבי שמירה, ועם כל זאת הם מנהיגים? הם אינם ראויים! עליכם להיות בעלי הבחנה: כיוון שאנשים כאלה הם חסרי מצפון והיגיון והם קרי דם כל כך, אסור לכם לבחור בהם למנהיגים. אל תהיו פזורי נפש! לא רק שהם אינם עושים כל שביכולתם כדי לתקן את הנזק ולהשיב את אלה שהולכו שולל בידי צוררי משיח, אלא שהם גם אומרים דברים אכזריים כאלה – הם זדוניים כל כך! הבעיה עם סוג זה של אנשים חמורה יותר בטבעה מזו של מנהיג שקר ממוצע. אף שלא ניתן לראות בהם צוררי משיח, על סמך ביטוייהם ברור שאין להם אנושיות ושהם אינם ראויים להיות מנהיגים או עובדים. הם אינם אלא בוגדים מכוערים וכפויי טובה! הם אינם יודעים מהו התפקיד שהטיל האל, וגם אין להם שום מודעות לאיזו עבודה עליהם לבצע. הם אינם מתייחסים לכך עם מצפון ועם היגיון; הם אינם ראויים להיות מנהיגים של אנשיו הנבחרים של האל ואינם ראויים לקבל את התפקיד שהטיל האל. בפרט, למנהיגי שקר אין אהבה לאנשיו הנבחרים של האל. כשהאחים והאחיות הולכים שולל, הם אפילו מוסיפים חטא על פשע, באומרם דברים כמו "מגיע להם", ואינם מפגינים שום אהדה. אם אדם כזה יראה מישהו שנקלע לאסון או לקשיים, הוא לא יעזור אלא יוסיף חטא על פשע. מצפונו לא יחוש שום תוכחה עצמית, והוא ימשיך להיות מנהיג כפי שהיה תמיד. האין זה חסר בושה? (כן). שלא לדבר על האחים והאחיות, כמאמין באל וכיציר בריאה, כל מי שניחן באנושיות רגילה יחוש אהדה אפילו אם כופר טוב נפגע קשות בידי שדים; על אחת כמה וכמה שליבו צריך לכאוב כאשר האחים והאחיות – אלה המאמינים בכנות באל – הם אלה שהולכו שולל ונפגעו בידי צוררי משיח. מנהיגי השקר הללו אינם מבצעים שום עבודה ממשית בזמן שצוררי המשיח עושים רע ופוגעים באנשיו הנבחרים של האל. הם אינם חושפים ואינם מנתחים את מעשיהם הרעים ואת מהותם של צוררי המשיח, וקל וחומר שאין להם את תחושת העול של עזרה לאחים ולאחיות כדי שיזכו בהבחנה בצוררי משיח ויידחו אותם מליבם. הם אינם חשים שום אחריות לעניין זה. גם כאשר אנשים מסוימים הולכים שולל אחר צוררי המשיח, הם פשוט פולטים את האמירה הקרה וחסרת הלב, "מגיע להם". זה באמת מקומם! כדי להתנער מאחריות, כדי לשמור על עצמם, כדי להטעות ולהקהות את חושיהם של אנשים נוספים, וכדי להימנע מגינוי על ידי האל, הם אומרים דברים כה חסרי אנושיות. האין זה נתעב? (כן). לא משנה מה תאמר, לא מילאת את אחריותך, ולא ביצעת את עבודתך כראוי – אלה הם הביטויים של מנהיג שקר; לא משנה כמה תנסה, אינך יכול להכחיש את הדברים האלה. אתה מנהיג שקר.

לאחר שאחים ואחיות מסוימים מולכים שולל בידי צוררי משיח, מנהיגי שקר מסוימים לא רק מתנהגים בקרירות, בחוסר לב ובחוסר אחריות באומרם שמגיע לאנשים האלה להיות מולכים שולל, אלא שגם כאשר סידורי העבודה של בית האל דורשים מהם למלא את אחריותם ולהשיב במידה המרבית האפשרית את אלה מביניהם שניחנו באנושיות טובה יחסית ויש תקווה להשיבם, מנהיגי השקר הללו עדיין אינם מבצעים שום עבודה ממשית. גם כאשר אנשים מסוימים מבקשים לחזור לכנסייה, הם נותרים אדישים ומזלזלים, ואינם מתייחסים לחיי אדם כאל הדבר היקר ביותר שיש להוקיר. הם אינם מצליחים להשיב במידה המרבית האפשרית את אותם אחים ואחיות שהולכו שולל. הם אינם יכולים למלא אחריות זו, ואינם עושים שום מאמץ לעשות זאת. אף שסידורי העבודה של בית האל דורשים שוב ושוב לבצע עבודה זו היטב, מנהיגי השקר נותרים אדישים, אינם נוקטים שום פעולה ואינם מבצעים שום עבודה. כתוצאה מכך, אנשים מסוימים שהולכו שולל בידי צוררי משיח ובודדו או הורחקו עדיין אינם יכולים לחזור לבית האל ולא חידשו את חיי הכנסייה הרגילים שלהם. כמובן, אנשים מסוימים אכן אינם עומדים בתנאים להשבה על ידי בית האל מהיבטים שונים, אך ישנם אחרים שניתן להשיב. אם באמצעות עזרה אוהבת ותמיכה סבלנית הם יכולים להבין את האמת, להבחין בצוררי המשיח ולדחות אותם, ניתן להשיבם. אולם, מכיוון שהמנהיגים והעובדים אינם מבצעים עבודה ממשית, אינם מיישמים את סידורי העבודה של בית האל, ואינם מתייחסים לחייהם של אנשים אלה כחשובים, אנשים מסוימים עדיין ממשיכים לשוטט בחוץ. המנהיגים והעובדים הללו מתעלמים מסידורי העבודה של בית האל בתירוצים שונים. הם אפילו מתעלמים מאותם אחים ואחיות שרוצים לחזור לכנסייה ועומדים בתנאי הקבלה של הכנסייה. הם ממציאים כל מיני תירוצים, באומרם שלאנשים האלה יש אנושיות רעה, שהם ניצבים בפני סיכונים ביטחוניים, שהם אוהבים להתלבש יפה, נהנים מתענוגות הבשר, חובבים מעמד, וכן הלאה. באמצעות התירוצים והסיבות המומצאים הללו, הם מסרבים לאפשר להם לחזור לכנסייה. האנשים האלה הולכו שולל ונשלטים בידי צוררי המשיח, אך אובדנם אינו מעניין את מנהיגי השקר. אין להם ולו שמץ של חוש אחריות ומצפון. אולי הם חושבים שהשבת האנשים האלה היא קשה או מסוכנת, או אולי הם אינם רוצים ואינם מסכימים לכך עמוק בפנים. בכל מקרה, מסיבות שונות, הם אינם מיישמים כלל את סידור העבודה הנזכר לעיל של בית האל. אלה הם הביטויים של מנהיגי שקר כאלה. לא רק שהם אינם משתפים פעולה באופן פעיל ואינם ממלאים את אחריותם בנוגע לכל משימה שהוטלה עליהם על ידי האל או בית האל, אלא שכאשר מישהו חושף את הזנחת אחריותם, הם מגוננים על עצמם, אומרים דברים שמתנערים מאחריות ומצדיקים את עצמם כדי להסתיר את האמת על הזנחתם. האין מנהיגי שקר כאלה נתעבים אף יותר? (כן). לסיכום, מנהיגי השקר הללו גם מתרשלים בטיפול בצוררי משיח הפוגעים קשות באנשיו הנבחרים של האל, ואינם מבצעים שום עבודה ממשית כלל. הם מתעלמים מכל פרט בעבודה זו הנדרש על ידי בית האל. הם אינם מוכנים לסבול קשיים או לשלם מחיר, ומעדיפים רק לעשות כרצונם ולפעול ככל העולה על רוחם – הם עושים מעט אם מתחשק להם ולא עושים כלום אם לא. הם מתעלמים לחלוטין מסידורי העבודה של בית האל, הם מתעלמים מהחובות ומהאחריות שהופקדו בידיהם על ידי בית האל, והם מתעלמים במיוחד מכוונותיו ומדרישותיו של האל. לאנשים האלה אין אנושיות ואין מצפון; הם גוויות מהלכות. האם תעזו להפקיד את העניין החשוב הזה של חייכם, החתירה לישועה במסגרת אמונה באל, בידי אנשים חסרי אנושיות? (לא). גם אם הם לא ימסרו אותך לידי צוררי משיח, האם הם יעשו כל שביכולתם כדי להילחם נגד צוררי משיח כאשר אלה מוליכים שולל את אנשיו הנבחרים של האל ופוגעים בהם? לא, הם לא יעשו זאת, כי אנשים כאלה הם חיות קרות-דם ללא חוש אחריות. הם משמשים כמנהיגים רק כדי להבטיח לעצמם הטבות.

מנהיגי שקר מגלים לפעמים דאגה לאחים ולאחיות; הם שואלים אותם אם חסר להם משהו, איך מצבם מבחינת מזון ומגורים, וכן הלאה. הם קשובים למדי בכל הנוגע לעניינים הקשורים לחיי היום-יום, אך כשמדובר בעניינים הכרוכים במה שמטיל האל, בחייהם ובמותם של האחים והאחיות, ובעקרונות-האמת, הם נותרים אדישים ואינם עושים דבר, ולא משנה מי מבקש מהם. אכפת להם רק מהנאות הבשר של אנשים, ממזון, מלבוש, ממחסה, מתחבורה, או מהטבות חומריות, והם מטפלים רק בעניינים כאלה. יש כאלה שאומרים: "דבריך סותרים. הרי אמרת שהם קרי דם? האם אדם קר-דם יהיה מוכן לעשות את הדברים האלה למען אחרים?" האם אדם קר-דם יהיה טוב לב עד כדי כך שיעשה את הדברים האלה למען כולם? (לא). למעשה, אנשים קרי-דם מסוימים אכן יעשו את הדברים האלה, ויש לכך שתי סיבות. האחת היא, שבזמן שהם עושים דברים למען כולם, הם גם עושים דברים למען עצמם, והם מפיקים מכך תועלת. אם הם אינם יכולים להפיק שום תועלת מעשיית דבר כלשהו, צאו וראו אם הם עדיין עושים זאת – הם ישנו מיד את גישתם ויפסיקו. יתרה מזאת, בכספו של מי הם משתמשים כדי לעשות את הדברים האלה ולחפש הטבות לכולם? בית האל הוא זה שמשלם את החשבון. נדיבות במשאבי בית האל היא המומחיות של אנשים אלה. איך ייתכן שלא יעשו את הדברים האלה כשהם מרוויחים מכך באופן אישי? בזמן שהם מחפשים הטבות לכולם, הם למעשה עושים דברים למען עצמם. הם אינם טובים לב עד כדי כך שיחפשו הטבות למען כולם! אם הם באמת היו מחפשים הטבות לכולם, לא היו אמורים להיות להם מניעים אנוכיים, והם היו צריכים לטפל בעניינים בהתאם לעקרונות של בית האל. אולם, במקום זאת הם תמיד מחפשים הטבות לעצמם, ואינם מקדישים שום מחשבה להיווכחות בחיים של אנשיו הנבחרים של האל. בנוסף, הם עושים דברים למען כולם כדי שאנשים יעריכו אותם ויאמרו, "האדם הזה מחפש הטבות עבורנו ושואף להגן על האינטרסים שלנו. אם חסר לנו משהו, עלינו לבקש ממנו שיטפל בזה. כשהוא בסביבה, לא נסבול שום יחס גרוע". הם עושים את הדברים האלה כדי שכולם יודו להם. כשהם פועלים כך, הם זוכים הן בתהילה והן בהטבות, אז למה שלא יעשו את הדברים האלה? אם הם היו מחפשים הטבות לכולם, אך איש לא היה יודע שזה מעשה ידיהם, וכולם היו מודים לאל, ואיש מעולם לא היה חש כלפיהם הכרת תודה, האם הם עדיין היו עושים זאת? הם בהחלט לא היו במצב רוח לעשות זאת; פרצופם האמיתי היה נחשף. כשאנשים כאלה עושים משהו, מהות טבעם נחשפת במלואה. לכן, כאשר צוררי משיח מפריעים לכנסייה, הם בהחלט לא יבצעו שום עבודה ממשית כדי להגן על אנשיו הנבחרים של האל.

זה עתה שיתפנו על כך שלאחר שאנשיו הנבחרים של האל סובלים מהטעיה, שליטה ופגיעה מצד צוררי משיח, מנהיגי השקר עדיין מעלימים עין מכך. הם אינם חושבים על שום אמצעי להשיב את אנשיו הנבחרים של האל, ואינם ממלאים את חובותיהם ואת אחריותם. הם מתחשבים רק ברגשותיהם-שלהם, במצבי הרוח ובאינטרסים שלהם-עצמם. הם אינם ממלאים את אחריותם ואינם נושאים בה; במקום זאת, הם מתנערים מאחריותם ומתחמקים ממנה. והם אפילו מותחים ביקורת על אנשיו הנבחרים של האל לאחר שהם מולכים שולל ונשלטים בידי צוררי משיח, באומרם שהם אינם מאמינים באל בכנות, וזאת כדי להתנער מאחריותם-הם, מבלי לחוש שום נקיפות מצפון כלל. מנהיגי השקר הללו הם הנתעבים ביותר. סוגי הביטויים השונים של מנהיגי שהקר שדנו בהם כולם דוחים למדי, אך לסוג האנשים האחרון פשוט אין אנושיות כלל. אדם מסוג זה הוא חיה קרה-דם, חיה בלבוש אדם; לא ניתן לראות בו כחלק מהאנושות, אלא יש לסווגו בין החיות. מדוע הם אינם ממלאים את אחריותם? כי אין להם אנושיות, אין להם מצפון או היגיון. אחריות, חובות, אהבה, סבלנות, רחמים, הגנה על האחים והאחיות – אף אחד מהדברים האלה אינו בליבם; הם אינם ניחנים בתכונות אלה. החוסר בתכונות אלה באנושיותם שקול לחוסר אנושיות. אלה הם הביטויים של הסוג הרביעי של מנהיגי השקר.

אלה הם פחות או יותר ארבעת סוגי הביטויים של מנהיגי שקר שיש לחשוף במסגרת תחום האחריות השלושה עשר של מנהיגים ועובדים. כמובן, ישנם ביטויים דומים נוספים, אך ארבעת הסוגים הללו כבר יכולים בעצם לייצג את הביטויים השונים של מנהיגי שקר בעת ביצוע עבודה זו, כמו גם את מהות אנושיותם. לא משנה לכמה קטגוריות נחלק את ביטוייהם, את שני הביטויים הבולטים של מנהיגי שקר ניתן, בכל מקרה, למצוא עדיין בתוך ארבע הקטגוריות הללו: האחד מהם הוא אי-ביצוע עבודה ממשית, והשני הוא חוסר יכולת לבצע עבודה ממשית. אלה הם שני הביטויים הבולטים ביותר של מנהיגי שקר. בכל מקרה, ללא קשר לאנושיותם ולאיכותם של מנהיגי השקר, וללא קשר לאופן שבו הם מתייחסים לאמת, שני הביטויים הללו מגולמים בתוך אותן ארבע קטגוריות. זהו סוף התוכן על חשיפת מנהיגי שקר בשיתוף שלנו היום, אודות תחום האחריות השלושה עשר של מנהיגים ועובדים.

השלמה: מענה על שאלות

יש לכם שאלות? (אלוהים, אני רוצה לשאול שאלה. בתחילת הכינוס, אלוהים שאל אותנו מה ההבדל בין אנשים עם צביון של צוררי משיח לבין צוררי משיח ממשיים, ומהם המאפיינים הטיפוסיים של מהותם של צוררי משיח. באותו זמן, הרגשנו שהמוח שלנו ריק, ולאחר שהרהרנו במשך זמן מה, יכולנו לחשוב רק על כמה מילים ודוקטרינות פשוטות מאוד. אלוהים משתף אמיתות על חשיפת צוררי משיח כבר יותר משנה, אך אנו מסוגלים להבין וליישם בפועל רק כמות קטנה מאוד מהן. סיבה אחת לכך היא שלא השקענו מאמץ באמיתות אלה, וסיבה נוספת היא שנתקלנו יחסית במעט צוררי משיח ולא הגענו להבנת האמיתות הללו דרך ראיית הקשר שלהן למצבים ממשיים. לכן, גם עכשיו אין לנו באמת שום כניסה לאמיתות אלה, אין לנו הבחנה רבה בצוררי משיח, ובתוכנו ישנם ביטויים רבים של צביון צוררי משיח שעדיין לא זיהינו. אני רוצה לשאול איך לפתור את הבעיה הזו). לגבי כל היבט של האמת, אתה חייב שיהיו לך כמה חוויות אמיתיות והבנה חווייתית, ולהגיע להבנה אמיתית, כדי שדברי האמת ייחרטו בליבך. תהליך השגת האמת הוא תמיד כזה. הדברים שאתה יכול לזכור הם אלה שהשגת דרך חוויותיך; הם הרשמים העמוקים ביותר. לכן, בעת ששיתפנו היום על נושא צוררי המשיח, גרמתי לכם לסקור תחילה את התוכן הזה. הצלחתם להיזכר בחלק ממנו. מתוך הדברים שיכולתם להיזכר בהם, חלקם תיאורטיים עבורכם, אך באופן טבעי ישנם כמה ביטויים של צוררי משיח שאתם יכולים פחות או יותר להתאים לחיים האמיתיים – כולם חייבים לחוות זאת בדרך זו. המצב הרגיל אצל אנשים הוא שלא משנה עד כמה טובה נראית ההבנה שלהם בעת האזנה לדרשות, הם מבינים רק באופן תיאורטי ובמונחים של דוקטרינה, ואין להם ידיעה של האמת. מתי אדם יכול להבין את האמת? רק כאשר אדם חווה את הדברים האלה הוא יכול לקבל ידע מעשי כלשהו. ללא חוויה של נסיבות אמיתיות, איש אינו יכול להשיג ידע. וכך, כיוון ששיתפנו היום על נושא צוררי המשיח, היה צורך לעשות סקירה מהירה ולתת לכם תזכורת פשוטה. לאחר מכן, ללא קשר לשאלה אם שיתפנו על תחומי האחריות של מנהיגים ועובדים או על הביטויים השונים של מנהיגי שקר, זה לפחות לא היה חלול מדי עבורכם – זה הכול. עם זאת, אתם עדיין צריכים להיחשף לביטויים השונים של צוררי משיח. יש כאלה שאומרים: "אם אלוהים לא יסדר כמה אנשים, מאורעות ודברים ממשיים, איפה נוכל להשיג חשיפה? אנחנו לא יכולים לחפש צוררי משיח בעצמנו, נכון?" אינכם צריכים לחפש אותם. הפתרון הפשוט ביותר הוא שכאשר אתה נתקל בצוררי משיח, נסה כמיטב יכולתך להתאים אותם לדברי האל. התאם את הגילויים החיצוניים, האמירות, הפעולות והצביונות שלהם, כמו גם את מחשבותיהם ונקודות מבטם, ואפילו את דרך התנהלותם והתמודדותם עם העולם, את אורח חייהם, וכן הלאה – כלומר, התאם אותם לחמישה עשר הביטויים של צוררי משיח שדנו בהם. התאם כמה שיותר מהם. כזו היא יכולת ההבנה של אנשים: הם אינם יכולים לזכור הרבה, כי הזיכרון האנושי מוגבל. אנשים יכולים לדבר בשלמות על הדברים שהם באמת השיגו דרך ניסיונם האישי. לא משנה כמה הם אומרים, דבריהם אינם מבוססים על זיכרון אלא על חוויה ועל מה שהתנסו בו. הדברים שהם השיגו הם הקרובים ביותר לאמת ולמה שנכון עובדתית – אלה דברים שאנשים השיגו מניסיונם. מלבדם, דברים התואמים לתפיסות ולדמיונות אנושיים ודברים המבוססים על ידע אינם תואמים לאמת, ולא משנה במשך כמה שנים הם תפסו מקום דומיננטי במוחך לאחר שנכנסו אליו לראשונה. כאשר אתה מבין באמת ובתמים את האמת, הדברים האלה יסולקו ויידחו. אולם, הדברים הקרובים לאמת והתואמים לאמת, שרכשת מניסיונך, הם אלה בעלי הערך. בין שאתם מבינים במלואן את השאלות ששאלתי היום ובין שלא, יש בוודאי חלק מנושא ההבחנה בצוררי משיח שאתם יכולים להבין, כי כולכם חוויתם הטעייה והפרעה מסוימות מצד צוררי משיח. הדבר העניק לכם מעט הבחנה, וכאשר אתם נתקלים בצוררי משיח העושים רע ומפריעים לעבודת הכנסייה, האמיתות הללו יכולות להועיל לכם. המילים הללו מועילות רק כאשר אתם נתקלים בסביבות ממשיות. אם לא חווית את ההטעייה של צוררי משיח ורק דמיינת את מעשיהם במוחך, זה חסר תועלת. לא משנה כמה טוב הדמיון שלך, זה לא אומר שתהיה מסוגל להבחין בהם. רק כאשר הם ניצבים בפני סביבות ממשיות אנשים מגיבים באופן אינסטינקטיבי, תוך שימוש במחשבותיהם ובנקודות מבטם, בכמה תיאוריות שנחשפו אליהן, ובכמה דוקטרינות, שיטות ודרכים שלמדו, כדי להתמודד עם עניינים אלה ולטפל בהם, ובסופו של דבר לעשות בחירות שונות. אך עוד לפני שאנשים נתקלו במצבים אלה, זה כבר טוב למדי אם יש להם הבנה ורושם טהורים לגבי תיאוריות שונות. יש כאלה שאומרים: "מה התועלת בכך שאתה אומר כל כך הרבה לפני שנתקלנו בצוררי משיח?" יש בכך תועלת. האין המילים החושפות את צוררי המשיח מודפסות בספר? האם אלה מילים שאתה יכול לחוות במלואן ולהבין לאשורן ביום או יומיים? לא. מטרת הדפסתן בספר היא להושיע אתכם ולאפשר לכם לקרוא את המילים האלה לעתים קרובות, ולהבין את האמיתות הללו, כמו גם לקרוא את דברי האל ולקבל אספקת-חיים כאשר תיתקלו במצבים שונים בעתיד – בין שזו תקרית עם צורר משיח, קשיים בשינוי צביונכם, או כל דבר אחר. דברי האל בספר זה הם המקור עבורך לחוות עניינים כאלה ולטפל בהם ולהיכנס להיבטים אלה של האמת. הכמות שאתה יכול להבין בעת האזנה לדרשות אינה מייצגת את המציאות שבה אתה מחזיק. אם אינך יכול להבין או לזכור משהו בפעם אחת, אין זה אומר שלעולם לא תחווה אותו או שלא תגיע להבנתו בעתיד. בקיצור, עליכם להבין שרק דברים שאנשים רוכשים דרך ניסיון ומכירים על בסיס דברי האל קשורים לאמת. לרוב, הדברים שאנשים זוכרים והדברים שהם מבינים במוחם אינם קשורים לאמת; הם דוקטרינליים בלבד. מהם הדברים החשובים ביותר בכל הנוגע לאמת? הדברים החשובים ביותר הם חוויה וכניסה. בכל היבט של האמת, כאשר אנשים חווים אותו בפועל, הקציר הסופי שלהם הוא פרי האמת והנתיב להישרדותם. לכן, אין זו בעיה כאשר לא זוכרים.

אילו הייתי מתחיל לדון בנושא המרכזי הישר עם תחילת הכינוס, הרי שהייתם מתקשים להגיב בזמן, נכון? לכן, הייתי צריך להשתמש בכמה שיטות, ולשאול אתכם תחילה, "האם אתם זוכרים את ההבדל בין אנשים עם מהות של צוררי משיח לבין אנשים עם צביון של צוררי משיח?" על ידי כך שהצגתי שאלה זו תחילה, מטרתי לא הייתה להותיר אתכם המומים או לחשוף אתכם, אלא לתת לכם רמז. לאחר מכן, ערכנו סקירה, וכמה אנשים נזכרו בהדרגה: "שיתפנו בעבר על האופן שבו צוררי משיח מתייחסים לאמת, ומהי האנושיות של צוררי משיח". חלק מהתוכן על צוררי משיח כבר הותיר עליכם רושם עמוק; תוכן זה ממתין לשימושך כאשר תחווה דברים כאלה, כדי שיהווה מדריך וכיוון ליישום בפועל שלך. אך ישנו תוכן רב עוד יותר שלא הותיר עליך שום רושם כלל לאחר ששמעת אותו לראשונה. גם את התוכן הזה צריך לחוות. כאשר תעבור את החוויות האלה ואז תאכל ותשתה, ותקרא קריאת-תפילה את המילים האלה, תשיג אף יותר. בין שזהו תוכן שהותיר עליך רושם ובין שלא, לאחר שתחווה את הדברים האלה, הכול יתערבב יחד. הדוקטרינות שזכרת יהפכו להבנתך המעשית ולהישגיך לאחר שתחווה אותן. באשר לתוכן שלא הותיר עליך רושם, לאחר שתחווה אותו פעם אחת, ייתכן שיהיה לך רושם כלשהו, אך זה יהיה רק מעט ידע תפיסתי. ידע תפיסתי זה יכול להישאר רק ברמת הדוקטרינה. אתה עתיד לחוות דברים דומים שוב, ובשלב זה הוא ינחה אותך, ייתן לך כיוון, ויספק לך נתיב ליישום בפועל. חוויית דברי האל וחוויית האמת היא תהליך מסוג זה. האם זה מביך שלא ידעתם איך לענות על השאלה ששאלתי? זה לא מביך. אם תשאלו אותי שאלה יש מאין, גם אני אצטרך להרהר בה בו מקום, ולשקול מה משמעות השאלה ואילו היבטים של האמת היא כוללת. המוח והשכל האנושיים פועלים כך – הם זקוקים לזמן כדי להגיב. גם אם זה משהו שאתה מכיר היטב, אם לא נתקלת בו שנים רבות, עדיין תזדקק לזמן להגיב כשתיתקל בו שוב פתאום. לא משנה כמה עמוק חווית משהו, אם תיתקל בו שוב לאחר ימים רבים או שנים רבות, עדיין תזדקק לזמן כדי להגיב – שלא לדבר על כך שהבנתכם בנושא צוררי משיח היא רק ברמת המילים והדוקטרינות, אינכם יכולים עדיין להתאים אותה לצוררי המשיח שאתם פוגשים בחיים האמיתיים, וניתן לומר שבעצם אתם עדיין לא יכולים להבחין בצוררי משיח. לכן, האמיתות הללו ממתינות לכך שתחוו אותן באופן מעשי – רק אז תוכלו לאמת את האותנטיות והדיוק של דברי האל. לדוגמה, שיתפנו בעבר שצוררי משיח הם חסרי תשובה בעקשנות. נניח ששיננת זאת ואתה אומר, "אלוהים אמר שצוררי משיח מסרבים בכל תוקף להכות על חטא. הם יתריסו נגד אלוהים ויתנגדו לו עד הסוף. הם אינם מקבלים את האמת ולעולם לא יודו שדברי האל הם האמת, ויהי מה. הם סולדים מהאמת". אתה מבין את האמירה הזו, מקבל אותה או שיש לך רושם ממנה רק מבחינה דוקטרינלית; זהו רק מעט ידע תפיסתי. בתת-המודע שלך, אתה מרגיש שהאמירה הזו נכונה, אך אילו מילים ספציפיות שצוררי משיח אומרים, אילו צביונות מושחתים שהם חושפים, ואיזה טבע המניע אותם, וכן הלאה, מתאימים ומתואמים עם דברי האל החושפים את צוררי המשיח? אילו מהם יכולים להדגים שחשיפתו של האל היא עובדתית? הדבר דורש ממך לפגוש צורר משיח באופן אישי, או לשמוע על מעשיו ודבריו של צורר משיח ממי שצפו בהם, ובסופו של דבר, אתה מבין, "דברי האל כל כך מעשיים, הם נכונים לחלוטין. האדם הזה אופיין כצורר משיח והודח מספר פעמים. אף שעדיין לא גורש או הורחק, ביטוייו וגילוייו מראים שהוא אינו מקבל את האמת כלל, שהוא מסרב בכל תוקף להכות על חטא, ויש לו לא רק צביון של צוררי משיח, אלא גם מהות טבע של צוררי משיח – הוא באמת צורר משיח בכל רמ"ח אבריו". וביום מן הימים, כאשר אדם זה יגורש, תאשר בליבך: "דברי האל כל כך מדויקים! אנשים עם צביון של צוררי משיח יכולים להשתנות, אך אלה עם מהות של צוררי משיח לא ישתנו". המילים האלה משתרשות בליבך. זה לא רק זיכרון או רושם קל, וגם לא רק סוג של ידע תפיסתי. במקום זאת, אתה מבין ומקבל לעומק את דברי האל: "צורר משיח לא ישתנה; הוא יתנגד לאל עד הסוף. לא פלא שאלוהים אינו מושיע אותם; לא פלא שאלוהים אינו פועל על אנשים כאלה. לא פלא שאין להם לעולם נאורות או אור בעת ביצוע חובתם והם אינם מראים שום צמיחה כלל – הם נחושים ללכת בדרכם-שלהם. זהו באמת צורר משיח!" כאשר אתה מאמת את הדיוק של דברי האל, אתה חושב לעצמך: "דברי האל הם באמת האמת. המילים האלה נכונות. אמן!" מה פירוש הדבר שאתה אומר אמן? פירושו שדרך חוויותיך הגעת להבנה שדברי האל הם הקריטריון למדידת כל הדברים, שדברי האל הם האמת, ושאפילו כאשר העידן הזה והאנושות הזו יחלפו, דברי האל לא יחלפו. מדוע הם לא יחלפו? כי מהותם של צוררי המשיח לעולם לא תשתנה, ודברי האל החושפים את מהותם של צוררי המשיח לעולם לא ישתנו, ולא משנה מתי. אף שהעידן הזה יחלוף, אף שהאנושות המושחתת הזו תחלוף, דברי האל הללו יהיו תמיד אמת העובדות – איש אינו יכול להכחיש זאת. זהו דבר האל! כאשר אתה מרגיש שדברי האל תואמים ומתאימים לעובדות שאתה רואה ושבהן אתה נתקל, וליבך זוכה לאישור, וזו לא רק תחושה שדברי האל חייבים להיות נכונים או שדברי האל אינם שגויים, אלא שראית וחווית זאת באופן אישי, אזי באופן טבעי תאמר אמן לדברי האל. באותו זמן, אם אשאל שוב, "מהם הביטויים של אנשים עם מהות של צוררי משיח?" הבנתך הפנימית תתגלה מיד. לא יהיה לך רק רושם, ביטוי שעלה בזיכרון, או סוג של מודעות או ידע תפיסתי. אתה תאמר מיד, "צוררי משיח אינם מקבלים את האמת באופן מוחלט והם מסרבים בתוקף להכות על חטא!" אף שאין לאמירה זו מבנה לוגי ממשי ואף שהיא נאמרת די בפתאומיות ואנשים לא יבינו אותה בהתחלה, אך אתה יודע מה פירושה כי חווית אותה וראית אותה במו עיניך. צוררי משיח הם בדיוק דברים נתעבים שכאלה – הם לעולם לא יכו על חטא. את המילים האלה צריך לחוות; כל מי שלא יחווה אותן לא ישיג דבר.

2 באוקטובר 2021