I

בשרו של האדם הוא כמו הנחש: מהותו היא לפגוע בחייו וכשהוא מקבל את מבוקשו כליל, אתה מאבד את חייך. הבשר הוא משל השטן. תמיד יש בו רצונות מופרזים, הוא תמיד חושב על עצמו, תמיד כָּמֵהַּ לחיים קלים ורוצה להתענג על נוחות, נטול דאגה ותחושת בהילות, מתבוסס בבטלה, ואם תְּרַצֶּה אותו עד לנקודה מסוימת, הוא יטרוף אותך בסופו של דבר. אם תוכל לזכות בחיים בפני האל ומה יהיה קיצך הסופי תלוי באופן שבו תיישם בפועל את המרד שלך בבשר.

II

האל הושיע אותך ובחר בך והועיד אותך מראש, אך אם אינך מוכן לְרַצּוֹת אותו היום, אינך רוצה ליישם בפועל את האמת, אינך רוצה למרוד בבשרך שלך בלב אוהב-אל אמיתי, הרי שבסופו של דבר תהרוס את עצמך ותסבול כאב עז. אם תמיד תְּרַצֶּה את הבשר, השטן יבלע אותך אט-אט ויותיר אותך ללא חיים ומבלי שהרוח תרגש אותך, עד שיבוא יום שבו פנימיותך תתמלא אופל.

III

כשתחיה באופל, כבר תהיה שבוי בידי השטן, האל כבר לא יהיה בלבך ואז תתכחש לקיומו של האל ותעזוב אותו. על כן, אם אנשים רוצים לאהוב את האל, עליהם לשלם את מחיר הכאב ולשאת מצוקות. אין צורך בלהט ובמצוקות חיצוניים, בקריאה נוספת ובהתרוצצות רבה יותר. במקום זאת, עליהם לשים בצד את הדברים שבתוכם: את המחשבות המופרזות, האינטרסים האישיים ואת תוכניותיהם, תפיסותיהם וכוונותיהם האישיות. זו היא כוונת האל.

מתוך: הדבר, כרך ראשון – הופעתו של האל ועבודתו, רק אהבת האל היא אמונת אמת באל