אנו מזמינים את כל מבקשי האמת לפנות אלינו

צאנו של אלוהים שומעות בקולו של אלוהים

צבעים אחידים

ערכות נושא

גופן

גודל גופן

מרווח בין שורות

רוחב הדף

0 תוצאת(תוצאות) חיפוש

לא נמצאו תוצאות

`

פרק 4, עליכם להכיר את האמיתות על עבודתו של אלוהים באחרית הימים

2. חשיבותה של עבודת הכיבוש של אלוהים.

דברי אלוהים רלוונטיים:

עבודת הכיבוש של היום היא להחזיר את כל העדות והכבוד ולגרום לכל בני האדם לעבוד את אלוהים, כך שתהיה עדות בקרב הברואים. זהו הדבר שיש לעשות בשלב זה של עבודה. כיצד בדיוק עתידה האנושות להיכבש? הדבר ייעשה על ידי שימוש בעבודה זו של מלים לשכנוע מלא של האדם; בעזרת גילוי, שיפוט, ייסורים וקללה ללא רחמים כדי להכניעו עד היסוד; ועל ידי גילוי מרדנותו של האדם ושיפוט התנגדותו, כדי שיוכל להכיר את אי-הצדק והזוהמה של האנושות שישמשו כדי להדגיש את טבעו הצודק של אלוהים. בעיקר, יהיה זה השימוש בדברים אלה שכובש את האדם ומשכנע אותו באופן מלא. מלים הן האמצעי לכיבושה הסופי של האנושות, ועל כל מי שמקבל כיבוש לקבל את ההכאה והשיפוט של המלים. תהליך הדיבור הנוכחי הוא תהליך הכיבוש. כיצד בדיוק על בני האדם לשתף פעולה? על ידי אכילה ושתייה של דברים אלה ביעילות והבנתם. בני אדם אינם יכולים להיכבש בעצמם. עליהם ללמוד להכיר, מתוך אכילתם ושתייתם של דברים אלה, את השחיתות והזוהמה שלהם, את מרדנותם ואי-צדקתם, וליפול בפני אלוהים. אם תוכל להבין את רצון אלוהים ואחר כך לנהוג לפיו, ויתרה מכך, להיות בעל חזון, ואם תוכל להישמע לחלוטין לדברים אלה ולא להפעיל שום בחירה שלך, הרי שתיכבש. ודברים אלה הם שיכבשו אותך. מדוע איבדה האנושות את העדות? מפני שלאיש אין אמונה באלוהים ואיש אינו מחזיק עוד את אלוהים בלבו. כיבוש האנושות פירושו לגרום לבני האדם לשקם את האמונה הזו. בני אדם נוטים תמיד אל העולם, יש בלבם תקוות רבות מדי, הם חפצים בדברים רבים מדי לעתידם, ויש להם דרישות מוגזמות רבות מדי. הם חושבים תמיד על בשרם ומתכננים למענו, ולעולם אינם מעוניינים לחפש את דרך האמונה באלוהים. לבם נלכד בידי השטן, הם איבדו את יראתם כלפי אלוהים, והם מקדישים את לבם לשטן. אך האדם נברא על ידי אלוהים. כך, איבד האדם את העדות, כלומר, איבד את כבודו של אלוהים. מטרת כיבושה של האנושות היא לתפוס מחדש את כבוד יראתו של האדם כלפי אלוהים.

מתוך 'האמת הפנימית של עבודת הכיבוש (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'

מטרת עבודתי לכבוש אינה רק לשם הכיבוש, אלא לכבוש על מנת לגלות צדק ואי-צדק, לרכוש הוכחה לעונשו של האדם, לגנות את הרשעים, ויתר על כן, אני כובש על מנת לעשות את בעלי הלב הממושמע למושלמים.

מתוך 'מי שיישמע לאלוהים באמת ובתמים ייפול לבטח בנחלתו' ב'הדבר מופיע בבשר'

עבודת הכיבוש הנוכחית היא עבודה שנועדה להבהיר מה יהיה סופו של האדם. מדוע אני אומר שהייסורים והשיפוט של היום הם השיפוט בפני הכס הלבן הגדול של אחרית הימים? האם אינכם רואים זאת? מדוע עבודת הכיבוש היא השלב האחרון? האם לא בדיוק כדי להביא לידי ביטוי מה יהיה סופו של כל סוג של בני אדם? האם לא כדי לאפשר לכל אחד, במהלך עבודת הכיבוש של הייסורים והשיפוט, להראות את אופיו האמיתי ואחר כך להיות מסווג על פי מינו? במקום לומר שזהו כיבוש האנושות, ייתכן שמוטב לומר שהדבר מראה מה יהיה סופו של כל סוג של בני אדם. כלומר, זהו שיפוט על חטאיהם שאחריו ניתן לראות את סוגי בני האדם השונים, וכך להחליט אם הם רשעים או צדיקים. לאחר עבודת הכיבוש באה עבודת תגמול הטוב וענישת הרע: בני אדם הנשמעים לחלוטין, כלומר אלה שנכבשו לחלוטין, יועברו לשלב הבא של הפצת העבודה לתבל כולה; אלה שלא נכבשו יועברו לחשכה ואסון יפקוד אותם. כך, בני האדם יסווגו על פי מינם, עושי הרע יקובצו עם הרוע, ולעולם לא יראו עוד את אור השמש, והצדיקים יקובצו עם הטוב, על מנת לקבל אור ולחיות לנצח באור. הסוף קרב לכל הדברים, סופו של האדם הוצג בבירור מול עיניו, וכל הדברים יסווגו על פי מינם. כיצד אם כן יכולים בני האדם להימלט מלסבול את הסיווג הזה? חשיפת הסוף לכל סוג של בני אדם נעשית כשהסוף קרוב לכל הדברים, במהלך עבודת כיבוש התבל כולה (כולל כל עבודת הכיבוש החל מן העבודה הנוכחית). חשיפה זו של קץ האנושות כולה, נעשית בפני כס השיפוט, במהלך הייסורים ובמהלך עבודת הכיבוש של אחרית הימים... השלב האחרון של הכיבוש נועד להושיע בני אדם וכן לגלות את סופם של בני האדם. הוא נועד לחשוף את הניוון של בני האדם באמצעות שיפוט וכך לגרום להם להתחרט, לקום ולעסוק בחיפוש אחר החיים והדרך הנכונה לחיי אדם. הוא נועד לעורר את לבם של קהי החושים והטיפשים ולהראות, באמצעות שיפוט, את מרדנותם. אולם, אם בני האדם בכל זאת אינם מסוגלים להתחרט, בכל זאת אינם מסוגלים לעסוק בחיפוש אחר הדרך הנכונה לחיי אדם ואינם מסוגלים להשליך מעליהם את השחיתויות האלה, הם יהיו לאובייקטים שאינם ניתנים להצלה, שהשטן יבלע אותם. זוהי משמעות הכיבוש – להושיע בני אדם וכן להראות את סופם. סוף טוב, סוף רע – כולם מתגלים באמצעות עבודת הכיבוש. התשובה לשאלה אם בני האדם ייוושעו או יקוללו, מתגלה כולה במהלך עבודת הכיבוש.

אחרית הימים היא הזמן שבו כל הדברים יסווגו על פי מינם באמצעות כיבוש. כיבוש הוא עבודת אחרית הימים; במלים אחרות, שיפוטו של כל אדם על חטאיו הוא עבודת אחרית הימים. שאם לא כן, כיצד ניתן לסווג בני אדם? עבודת הסיווג הנעשית בקרבכם היא תחילתה של עבודה כזו בתבל כולה. לאחר מכן, בני אדם מכל הלאומים בכל מקום יהיו גם הם כפופים לעבודת הכיבוש. פירוש הדבר הוא שכל אדם בבריאה יסווג על פי מינו ויבוא בפני כס השיפוט, להישפט. אין אדם או דבר שיכול לחמוק מלסבול את הייסורים והשיפוט האלה, ואין אדם או דבר שיכול לעקוף את הסיווג הזה על פי מין; הכל יסווגו לסוגים. הסיבה לכך היא שסופם של כל הדברים קרוב וכל השמיים והארץ מגיעים לסיומם. כיצד יכול האדם לחמוק מסוף קיומו?

מתוך 'האמת הפנימית של עבודת הכיבוש (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'

אילו עבודתו של אלוהים הייתה מראש מספקת לאדם מטרה ויעד סופי ונפלא, ואילו אלוהים היה משתמש בכך כדי לשבות את לבו של האדם ולגרום לו להיות חסיד שלו – אם אלוהים היה חותם הסכם עם האדם – הרי שלא היה זה כיבוש ולא הכנת חיי האדם. אילו אלוהים היה משתמש במטרה כדי לשלוט באדם ולזכות בלבו, הרי שאלוהים לא היה הופך את האדם למושלם, ולא היה מסוגל לזכות באדם, אלא שהוא היה משתמש ביעד שלו כדי לשלוט בו. אין דבר שחשוב לאדם יותר מאשר יעדו הסופי והשאלה אם יש דבר טוב שאפשר לקוות לו. אילו קיבל האדם תקווה יפה במהלך עבודת הכיבוש, ואילו קיבל האדם יעד הולם לעסוק בחתירה אליו לפני עבודת הכיבוש, לא זו בלבד שכיבוש האדם לא היה משיג את ההשפעה הרצויה, אלא שהדבר היה גם משנה גם את השפעתה עבודת הכיבוש. כלומר, עבודת הכיבוש משיגה את התוצאה הרצויה באמצעות סילוק גורלו וסיכוייו העתידיים של האדם, שיפוט האדם על טבעו המרדני והמטת ייסורים על האדם. היא לא משיגה את השפעתה באמצעות חתימת הסכם עם האדם, כלומר על-ידי הענקת ברכות וחסד לאדם, אלא על-ידי חשיפת נאמנותו של האדם באמצעות גזלת חירותו וסילוק סיכוייו העתידיים. זוהי מהותה של עבודת הכיבוש. אילו ניתנה לאדם תקווה נהדרת מלכתחילה, ועבודת הייסור והשיפוט הייתה נעשית לאחר מכן, האדם היה מקבל על עצמו את הייסורים ואת השיפוט על סמך העובדה שיש לו סיכויים עתידיים, ובסופו של דבר, הברואים לא היו נשמעים לבורא ללא תנאים ולא היו עובדים אותו ללא תנאים. במצב כזה, היה מתקיים רק ציות עיוור, מתוך בורות, או שהאדם היה מציב לאלוהים דרישות מתוך עיוורון, ולכן לא ניתן היה לכבוש את לב האדם באופן מלא. כתוצאה מכך, אין בכוחה של עבודת כיבוש כזו להביא לכך שאלוהים יזכה באדם ולכך שהאדם יעיד על אלוהים. ברואים כאלה לא יוכלו למלא את חובתם ורק ינסו להתמקח עם אלוהים – זה לא יהיה כיבוש, אלא רחמים וברכה. הבעיה הגדולה ביותר עם האדם היא שהוא חושב אך ורק על גורלו וסיכוייו העתידיים, שהוא סוגד אליהם כאלילים. האדם עוסק בחיפוש אחר אלוהים לשם גורלו וסיכוייו העתידיים – הוא לא עובד את אלוהים משום אהבתו כלפי אלוהים. על כן, במהלך כיבוש האדם, יש לסלק את אנוכיותו של האדם, את חמדנותו ואת המחסומים הגדולים ביותר הניצבים בפני עבודתו את אלוהים. כך ניתן יהיה להשיג את ההשפעות הרצויות של כיבוש האדם. כתוצאה מכך, בכיבוש המוקדם ביותר של האדם, יש לטהרו תחילה משאיפותיו המופלגות ומחולשותיו החמורות ביותר, ובכך לחשוף את אהבתו של האדם לאלוהים ולשנות את הכרתו את החיים האנושיים, את השקפתו על אלוהים ואת משמעות קיומו. כך מטוהרת אהבתו של האדם כלפי אלוהים ולבו נכבש. אולם בגישתו של אלוהים כלפי כל ברואיו, הוא לא כובש לשם כיבוש בלבד. במקום זאת, אלוהים כובש כדי לזכות באדם למען כבודו של אלוהים, וכדי להשיב את דמותו המוקדמת ביותר והמקורית של האדם. אילו אלוהים היה כובש אך ורק כדי לכבוש, הייתה אובדת בכך חשיבותה של עבודת הכיבוש. כלומר, אם אלוהים היה מנער את חוצנו מהאדם לאחר שהוא כבש אותו, ונעשה אדיש לחייו ולמותו, זה לא היה ניהול האנושות, וכיבוש האדם לא היה למען ישועתו. לב לבה של עבודת הישועה היא אך ורק לזכות באדם לאחר כיבושו, ולהביאו בסופו של דבר אל יעד נפלא. רק בכך ניתן להשיג את המטרה, שהיא ישועת האדם. במילים אחרות, הציפיות היחידות שמקומן בלבם של כל הברואים הן שהאדם יגיע ליעד יפהפה ויבוא אל המנוחה, וזו העבודה שעל הבורא לעשות...

...כשאלוהים מבצע את עבודת הכיבוש, הוא לא שולט בכם באמצעות הסיכויים העתידיים שלכם, גורלכם או יעדכם. למעשה, אין צורך לעבוד באופן כזה. מטרתה של עבודת הכיבוש היא לגרום לאדם למלא את חובתו של ברוא, כלומר לגרום לו לעבוד את הבורא. רק לאחר מכן, הוא יכול לבוא אל יעד הנפלא.

מתוך 'שיקום חייו הרגילים של האדם והובלתו אל יעד נפלא' ב'הדבר מופיע בבשר'

התוצאה שיש להשיג בעבודת הכיבוש היא בעיקר שבשרו של האדם יחדל להתמרד, כלומר, שמחשבתו של האדם תזכה בהבנה חדשה של אלוהים, לבו יישמע לאלוהים עד תום, והוא יהיה נחוש להתקיים למען אלוהים. האופן שבו מזגו או בשרו של אדם משתנים אינו קובע, אם הוא נכבש, אלא כאשר אתה חושב, תודעתך וחושיך משתנים – כלומר, כשכל גישתך המנטלית משתנה – אלוהים כובש אותך. כאשר החלטת להישמע ואימצת מנטליות חדשה, כשאינך מביא עוד תפיסות או כוונות משלך לדבריו ועבודתו של אלוהים, וכשמוחך יכול לחשוב באופן רגיל, כלומר, כשאתה יכול להתאמץ למען אלוהים בכל לבך – אדם כזה או אדם שנכבש באופן מלא. בתחום הדת, רבים סובלים באופן משמעותי למדי במשך כל חייהם, מכניעים את גופם או נושאים את הצלב שלהם, ואף סובלים עד לנשמתם האחרונה! יש שעדיין צמים בבוקר יום מותם. כל חייהם הם מונעים מעצמם מזון טוב ובגדים יפים, ומדגישים רק את הסבל. הם מסוגלים להכניע את גופם ולזנוח את בשרם. רוח נשיאת הסבל שלהם ראויה לשבח. אך חשיבתם, תפיסותיהם, גישתם המנטלית, ועצם אופיים הישן – אף אחד מאלה לא זכה לכל טיפול. אין להם הבנה אמיתית של עצמם. הדימוי המחשבתי שיש להם על אלוהים הוא הדימוי המסורתי, של אל מופשט ומעורפל. נחישותם לסבול למען אלוהים באה מקנאותם ואופיים החיובי. על אף שהם מאמינים באלוהים, הם אינם מבינים את אלוהים ואינם יודעים מהו רצונו. הם רק עובדים מתוך עיוורון וסובלים מתוך עיוורון למען אלוהים. הם אינם מייחסים כל ערך להבחנה ולא אכפת להם כיצד להבטיח ששירותם אכן ישביע את רצונו של אלוהים. עוד פחות מכך הם יודעים כיצד להשיג הבנה של אלוהים. האל שהם משרתים אינו אלוהים בדמותו המקורית, אלא אל שהם עצמם העלו באוב, אל שעליו שמעו או אל אגדי המצוי בכתובים. לאחר מכן הם נעזרים בדמיונם הפורה ובלבם האדוק כדי לסבול למען אלוהים ולקחת על עצמם את העבודה שאלוהים רוצה לעשות. שירותם אינו מדויק דיו, כך שלמעשה אין איש המשרת את אלוהים באמת בדרך המשביעה את רצונו. אין זה משנה עד כמה הם מוכנים לסבול, נקודת מבטם המקורית על השירות והדימוי המחשבתי שיש להם על אלוהים נותרים ללא שינוי, מפני שהם לא עברו את הייסורים והשיפוט של אלוהים ואת הזיכוך והטיהור שלו, ומפני שאיש לא הנחה אותם בעזרת האמת. גם אם הם מאמינים בישוע המושיע, איש מהם לא ראה אותו מעולם. הם רק יודעים עליו מאגדות ושמועות. כך, השירות שלהם מסתכם בלא יותר משירות אקראי בעיניים עצומות, כמו עיוור המשרת את אביו. מה ניתן להשיג בסופו של דבר באמצעות שירות מסוג זה? ומי יראה אותו בעין יפה? מן ההתחלה עד הסוף, השירות שלהם אינו משתנה לעולם כלל. הם מקבלים רק שיעורים מעשה ידי אדם ומבססים את השירות שלהם רק על הטבעיות שלהם ועל הדברים שמוצאים חן בעיניהם שלהם. איזה גמול יכול להיות לכך? ... הם נשמעים עד הסוף, ובכל זאת, הם אינם נכבשים ואינם יכולים להציע עדות לכך שנכבשו. הם סבלו במידה לא מעטה, אך בתוך-תוכם הם אינם מכירים כלל את אלוהים. דבר מחשיבתם הישנה, תפיסותיהם הישנות, מנהגיהם הדתיים, הבנותיהם האנושיות ורעיונותיהם האנושיים, לא טופל. אין בהם הבנה חדשה כלל. הבנתם על אלוהים אינה אמיתית ואינה מדויקת ולו במעט. הם לא הבינו כהלכה את רצונו של אלוהים. האם ייתכן שהדבר הוא למען שירות האל? יהיה אשר יהיה האופן שבו הבנת את אלוהים בעבר, נניח שתשמור עליו היום ותמשיך לבסס את הבנתך על אלוהים על תפיסותיך ורעיונותיך שלך, ואין זה משנה מה יעשה אלוהים. כלומר, נניח שאין לך כל הבנה חדשה ואמיתית על אלוהים ואינך מצליח להכיר את דמותו האמיתית וטבעו האמיתי של אלוהים. נניח שהבנתך על אלוהים עדיין מונחית על ידי חשיבה פאודלית מלאת אמונות טפלות, והיא עדיין תולדה של דמיונות ותפיסות אנושיות. אם כך הדבר, הרי שלא נכבשת. כשאני אומר לך את כל הדברים האלה כעת, מטרתי היא לאפשר לך להבין ולנצל את הידע הזה כדי להוביל אותך להבנה מדויקת וחדשה. הכוונה בהם היא גם להיפטר מן התפיסות הישנות והידע הישן האלה שאתה נושא בתוכך, כדי שתוכל להיות לך הבנה חדשה. אם אתה אוכל ושותה את דבריי באמת, הבנתך תשתנה במידה ניכרת. כל עוד אתה שומר על לב ממושמע כשאתה אוכל ושותה את דברי אלוהים, נקודת מבטך תשתנה. כל עוד אתה מסוגל לקבל את הייסורים החוזרים ונשנים, המנטליות הישנה שלך תשתנה בהדרגה. כל עוד המנטליות הישנה שלך מוחלפת עד היסוד בחדשה, גם הנוהג שלך ישתנה בהתאם. בדרך זו, השירות שלך ייעשה מכוון יותר ויותר למטרה, מסוגל יותר ויותר להשביע את רצונו של אלוהים. אם תוכל לשנות את חייך, את הבנתך על החיים ואת תפיסותיך הרבות על אלוהים, הטבעיות שלך תצטמצם בהדרגה. זו, ולא פחות מכך, היא התוצאה לאחר שאלוהים כובש את האדם; זהו השינוי שייראה באדם.

מתוך 'האמת הפנימית של עבודת הכיבוש (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

עבודת הכיבוש הנעשית בך היא בעלת החשיבות העמוקה ביותר. מצד אחד, מטרתה של עבודה זו היא להביא לידי שלמות קבוצה של בני אדם, כלומר, להביאם לידי שלמות, כך שיהיו לקבוצה של מתגברים, כקבוצת בני האדם הראשונה שהושלמה, כלומר, הביכורים. מצד שני, המטרה היא לאפשר לברואים ליהנות מאהבתו של אלוהים, לקבל את הישועה הגדולה ביותר מאלוהים, ולקבל מאלוהים ישועה מלאה, לאפשר לאדם ליהנות לא רק מחסד ורחמים, אלא חשוב יותר, מייסורים ושיפוט. מבריאת העולם ועד עתה, כל שעשה אלוהים בעבודתו הוא אהבה, ללא כל שנאה לאדם. גם הייסורים והשיפוט שראיתם הם אהבה, אהבה אמיתית וממשית יותר, אהבה המובילה את האדם אל הדרך הנכונה לחיים אנושיים. מצד שלישי, המטרה היא לשאת עדות בפני השטן. ומצד רביעי, המטרה היא להניח יסודות להפצת עבודת הבשורה העתידית. כל העבודה אשר עשה היא למטרת הובלתם של בני האדם אל הדרך הנכונה לחיים אנושיים, כדי שיוכלו להיות להם חיים רגילים של אנושות, מפני שהאדם אינו יודע כיצד לנהל חיים. ללא הנחייה כזו, תוכל לחיות רק חיים ריקים מתוכן, חיים חסרי ערך וחסרי משמעות, ולא תדע כלל כיצד להיות אדם רגיל. זוהי המשמעות העמוקה ביותר של כיבוש האדם.

מתוך 'האמת הפנימית של עבודת הכיבוש (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'

להיעשות מושלמים הוא דבר-מה שעל כול הברואים לקבלו. אם העבודה בשלב זה כרוכה רק בהבאתם של בני אדם לידי שלמות, ניתן לעשותה באנגליה, באמריקה או בישראל. ניתן לעשותה על בני כול עם שהוא. אך עבודת הכיבוש היא בררנית. השלב הראשון בעבודת הכיבוש הוא קצר מועד. יתרה מזאת, הוא ישמש כדי להשפיל את השטן ולכבוש את התבל כולה. זוהי עבודת הכיבוש ההתחלתית. ניתן לומר שאפשר להביא לידי שלמות כול ברוא המאמין באלוהים, מפני שהבאה לידי שלמות היא דבר-מה שניתן להשיג רק לאחר שינוי ארוך טווח. אך הכיבוש הוא שונה. על הנכבש להיות זה המשתרך רחוק יותר מכול מאחור, החי בחושך העמוק ביותר, ואף השפל ביותר, המוכן פחות מכול לקבל את אלוהים והמורד באלוהים יותר מכול. זהו האדם מן הסוג שיכול להעיד על כך שנכבש. מטרתה העיקרית של עבודת הכיבוש היא להביס את השטן. מטרתה העיקרית של הבאת בני אדם לידי שלמות, לעומת זאת, היא לזכות בבני אדם. המטרה היא לאפשר לבני אדם, לאחר שנכבשו, לשאת עדות לכך שעבודת הכיבוש הזו מוקמה כאן, על בני אדם כמוכם. המטרה היא שבני אדם יישאו עדות לאחר שנכבשו. בבני אדם אלה שנכבשו ייעשה שימוש כדי להשיג את מטרת השפלתו של השטן.

מתוך 'רק מי שהובא לידי שלמות יכול לחיות חיים בעלי משמעות' ב'הדבר מופיע בבשר'

בתחילה, עבודתו של אלוהים התבצעה בקרב העם הנבחר, ישראל, וזה היה שחר של תקופה חדשה במקום הקדוש מכל המקומות. שלב העבודה האחרון מתבצע בארץ הטמאה מכולן, כדי לשפוט את העולם ולהביא את העידן לסופו. בשלב הראשון, עבודתו של אלוהים נעשתה במקום הבהיר מכל המקומות, והשלב האחרון מתבצע במקום החשוך מכל המקומות, והחושך הזה יגורש, יובא האור וכל בני האדם ייכבשו. כשאנשי המקום הטמא והחשוך הזה מכל המקומות ייכבשו, והאוכלוסייה כולה תכיר בכך שיש אלוהים, שהוא האל האמיתי, וכל אדם ישוכנע לחלוטין, עובדה זו תשמש כדי לבצע את עבודת הכיבוש בתבל כולה. שלב זה של עבודה הוא סמלי: לאחר שעבודת העידן הזה תסתיים, עבודת 6,000 שנות ניהול תבוא אל קצה המוחלט. לאחר שתושבי המקום החשוך מכל המקומות ייכבשו, אין צורך לומר שכך יהיה גם בכל מקום אחר. לפיכך, רק עבודת הכיבוש בסין נושאת עמה סמליות בעלת משמעות. סין מגלמת בתוכה את כל כוחות החושך, והעם הסיני מייצג את כל מי ששייך לבשר, לשטן, לבשר ודם. הסינים הם שהושחתו יותר מכל על ידי התנין הגדול האדום כאש, שהתנגדותם לאלוהים היא העזה ביותר, שאנושיותם היא השפלה והטמאה ביותר, ולפיכך הם האב-טיפוס של האנושות המושחתת כולה... מדוע אמרתי תמיד שאתם נספח לתוכנית הניהול שלי? בעם הסיני, השחיתות, הטומאה, הרשעות, ההתנגדות והמרדנות, באות לידי ביטוי באופן המלא ביותר ומתגלות בכל צורותיהן השונות. מצד אחד, איכותם נמוכה, ומצד שני, חייהם והלך רוחם נחשלים, והרגליהם, סביבתם החברתית, המשפחה שאליה נולדו – כולם ירודים ונחשלים ביותר. גם מעמדם נמוך. העבודה במקום הזה היא סמלית, ולאחר שעבודת מבחן זו תתבצע במלואה, עבודתו המאוחרת יותר תתקדם בצורה טובה הרבה יותר. אם ניתן יהיה להשלים שלב זה של עבודה, הרי שהעבודה המאוחרת יותר מובנת מאליה. לאחר ששלב זה של עבודה יוגשם, והצלחה גדולה תושג באופן מלא, עבודת הכיבוש בתבל כולה תגיע לסופה המוחלט. למעשה, לאחר שהעבודה בקרבכם תנחל הצלחה, הדבר יהיה שווה ערך להצלחה בתבל כולה. זוהי המשמעות והסיבה לכך שברצוני לעשות מכם דוגמה מייצגת. מרדנות, התנגדות, טומאה, רשעות... כולן מצויות באנשים אלה, ובהם מיוצגת כל מרדנותה של האנושות – הם באמת משהו מיוחד. לפיכך, הם מוצגים כעיקר הכיבוש, ולאחר שייכבשו, הם יהיו באופן טבעי לדוגמה מייצגת לאחרים.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (2)' ב'הדבר מופיע בבשר'

השלב של אחרית הימים, שבו האדם ייכבש, הוא השלב האחרון של הקרב בשטן וגם השלב האחרון בעבודת הישועה המלאה של האדם מתחומו של השטן. המשמעות הפנימית של כיבוש האדם היא להשיב לבורא לאחר כיבושו את התגלמות השטן, הלא היא האדם שהשטן השחית. כך הוא ייטוש את השטן ויחזור לאלוהים באופן מלא. כך, האדם יזכה בישועה מלאה. על כן, עבודת הישועה היא העבודה האחרונה בקרב בשטן, והשלב האחרון בניהולו של אלוהים לשם הבסת השטן. ללא העבודה הזו, בסופו של דבר, לא ניתן היה להושיע את האדם באופן מלא, לא ניתן היה גם להביס את השטן לחלוטין, והאנושות לעולם לא הייתה מסוגלת לבוא אל היעד הנפלא או להשתחרר מהשפעתו של השטן. כתוצאה מכך, לא ניתן להשלים את עבודת הישועה של האדם לפני שיושלם הקרב בשטן, מכיוון שלב לבה של עבודת הניהול של אלוהים הוא לשם ישועת האנושות. האנושות המוקדמת ביותר הייתה בידיו של אלוהים, אך משום הפיתוי וההשחתה של השטן, השטן כבל את האדם והאדם נפל לו לנחלה. לפיכך, השטן הפך לזה שיש להביסו בעבודת הניהול של אלוהים. משום שהשטן השתלט על האדם, ומשום שהאדם הוא המושא של כל ניהולו של אלוהים, כדי להושיע את האדם, אלוהים צריך לחטוף אותו בחזרה מידי השטן. פירוש הדבר הוא שאלוהים חייב להשיב את האדם לאחר שהוא הוחזק בשבי השטן. השטן מובס באמצעות שינויים בטבעו הישן של האדם אשר משיבים לו את הגיונו המקורי, וכך ניתן לחטוף את האדם, שנלקח בשבי, בחזרה מהשטן. אם האדם ישוחרר מהשפעותיו ומכבליו של השטן, השטן יבויש, האדם יילקח בסופו של דבר בחזרה, והשטן יובס. ומשום שהאדם שוחרר מההשפעה החשוכה של השטן, האדם יהפוך לשלל הקרב הגדול הזה, והשטן יהפוך למושא הענישה, לאחר שהקרב יסתיים. לאחר מכן, עבודת הישועה של האנושות תושלם במלואה.

מתוך 'שיקום חייו הרגילים של האדם והובלתו אל יעד נפלא' ב'הדבר מופיע בבשר'

קודם:חשיבותה של עבודתו של אלוהים באמירת דברים.

הבא:חשיבותה של עבודת המשפט והייסורים של אלוהים.

ייתכן שתאהב גם...