מאת שן צ'ינצ'ינג, דרום קוריאה

רבים מצפים להיוושע בידי האדון עם בואו ולהילקח למלכות השמיים. נכון להיום, כנסיית האל הכול יכול היא היחידה שמעידה בפתיחות על שובו של ישוע אדוננו, ועל כך שהוא מבצע את עבודת השיפוט שמתחילה בבית האל כדי להושיע ולטהר אנשים. יש שיחושו בלבול למשמע החדשות הללו. הם קוראים את הפסוקים הבאים:

"הַמַּאֲמִין וְנִטְבָּל יִוָּשַׁע, וּמִי שֶׁלֹּא יַאֲמִין יֶאְשַׁם" (מרקוס ט"ז 16) ,"הֲרֵי בְּלִבּוֹ מַאֲמִין אִישׁ וְיֻצְדַּק, וּבְפִיו יוֹדֶה וְיִוָּשַׁע" (רומים י' 10), ומאמינים שמשמעותם היא שבגלל שישוע אדוננו נצלב כדי לכפר על חטאי האנושות כולה, כל עוד הם יאמינו בו, הם ייוושעו, וכשהם ייוושעו, הם ייוושעו לנצח. הם מאמינים שכל עוד הם ידבקו בשמו של האדון וישרדו עד הסוף, הם אולי יילקחו ישירות למלכות השמיים כשהאדון ישוב מבלי שיצטרכו לקבל את עבודת השיפוט של אלוהים ואת הטיהור באחרית הימים. האם האמונות האלו נכונות?

הבה נראה: האם האדון אמר פעם שברגע שאדם נושע הוא מורשה להיכנס למלכות השמיים? האם זה כתוב בכתבי הקודש? התשובה לשתי השאלות הללו היא לא ולא. ישוע אדוננו אמר, "לֹא כָּל הָאוֹמֵר לִי 'אֲדוֹנִי, אֲדוֹנִי' יִכָּנֵס לְמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם, אֶלָּא הָעוֹשֶׂה אֶת רְצוֹן אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם" (מתי ז' 21). פי דברי אלוהים, אנו יודעים שרק אלו שעושים את רצונו של אבינו שבשמיים יכולים להיכנס למלכות השמיים. עשיית רצונו של אבינו שבשמיים משמעה יישום דברי האלוהים הלכה למעשה, הישמעות לאלוהים, וחיים על פי דבר אלוהים ללא קשר למצב, ולעולם לא לחטוא או להתנגד לאלוהים. אך עדיין, אנו ממשיכים לשקר ולחטוא מבלי משים, ואפילו לא מסוגלים ליישם את הדברים שאלוהים לימד אותנו, אז האם אדם שעדיין מסוגל לחטוא ולהתנגד לאדון באופן שכזה יוכל להיכנס למלכות השמיים? למרבה הצער, אמונתנו ש"מי שנושע פעם אחת, נושע לתמיד", היא שגויה. כשמדובר בסוגיה החשובה של כניסה למלכות האלוהים, עלינו להישמע לדברי האדון. לא נוכל לפעול על פי רעיונותיו ותפיסותיו של האדם! אז מהי באמת משמעות ה"ישועה" בכתבי הקודש? איך ניתן באמת להיכנס למלכות השמיים? אלו השאלות שבהן נדון ואותן נחקור כעת.

המשמעות האמיתית של "ישועה"

כולנו יודעים שבסוף עידן החוק, האנושות נעשתה מושחתת יותר ויותר בידי השטן. בני ישראל הפרו לעיתים קרובות את החוקים והדברות וביצעו יותר ויותר חטאים – עד כדי כך שאף קורבן כבר לא כיפר על כך, והם כולם היו בסכנת הרשעה ומיתה על פי החוק. כדי להציל את האנושות מסכנת המוות, אלוהים ירד אל פני האדמה והתגלם בבשר ודם כישוע אדוננו, כדי לבצע את עבודת הגאולה, להיצלב למען האדם, להיות קורבן החטאת עבור האנושות כולה, וכדי למחול לאדם על חטאיו אחת ולתמיד. מאז, כל עוד אנו מאמינים בישוע אדוננו, מתוודים על חטאינו ומכים על חטא, הוא ימחל לנו על חטאינו ונוכל ליהנות מכל הברכות והחסדים שהאדון יעניק לנו. עבור אלו שחיו תחת ה"חוק", זו היתה ה"ישועה". לכן, ה"ישועה" שישוע אדוננו דיבר עליה אינה כפי שאנו מדמיינים, שכל עוד נאמין בו ניוושע אחת ולתמיד. אלא, משמעה שאלו שחטאו כבר לא יורשעו ויודנו למיתה בהתאם לחוק, ושחטאי האדם יימחלו. הבה נביט בקטע זה מדברי האל הכול יכול: "על אף שהאדם נגאל ועל אף שנמחל לו על חטאיו, הדבר נחשב רק לכך שאלוהים לא זוכר את העבירות שהאדם ביצע ולא מתייחס אליו בהתאם לעבירות אלה. אולם אם האדם חי כבשר ודם ואם הוא לא השתחרר מחטא, הוא יכול רק להמשיך לחטוא ולחשוף עד אין קץ את הטבע השטני המושחת. אלה הם החיים שהאדם חי – מעגל אינסופי של חטא ומחילה. רוב בני האדם חוטאים ביום ואז מתוודים בערב. משום שכך, גם אם קורבן החטאת תקף לנצח למען האדם, הוא לא יוכל להושיע את האדם מחטא. עבודת הישועה הושלמה רק עד מחציתה, מכיוון שעדיין יש לאדם טבע מושחת. ... לא קל לאדם לפתח מודעות לחטאיו. האדם לא מסוגל לזהות את האופי שמושרש בו עמוקות. רק באמצעות השיפוט של דבר האל, ניתן להשיג תוצאות כאלה. רק כך ניתן לשנות את האדם בהדרגה מהשלב הזה ואילך" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (4)).

כשאנו מאמינים באדון, אפילו שאנו מקבלים את מתנת הישועה וחטאינו נמחלים לנו, עדיין לא השתחררנו מכבלי החטא ואנו ממשיכים לחיות בחטא. מספר דוגמאות לכך הן: אנו יכולים להיות יהירים מאוד, תמיד רוצים לומר את המילה האחרונה בכל מפגש קבוצתי ולגרום לאנשים לעשות כרצוננו, ואם מישהו לא עושה כרצוננו, אנו יכולים להתרגז עליו ולגעור בו, ובמקרים חמורים יותר, להעניש אותו או להתעלל בו בצורה כלשהי. אנו יכולים להיות אנוכיים מאוד ולבסס את חיינו על האינטרס האישי שלנו, ואפילו לנסות לנהל משא ומתן עם אלוהים במסגרת אמונתנו בו. כשהכול רגוע ומתנהל על מי מנוחות, אנו מודים לו, אבל כשאנו נתקלים בקשיים ומכשולים, אנו נמלאים בורות ומתלוננים בפניו, ואפילו מידרדרים לרמה כזו שאנו בוגדים בו וזונחים אותו. אנו יכולים להיות ערמומיים מאוד, כך שבכל פעם שמדובר באינטרסים האישיים שלנו, אנו משקרים ומרמים מבלי משים. אלו רק מספר דוגמאות לאופן שבו אנו ממשיכים לחיות בחטא. בכתבי הקודש נאמר: "הֵן אִם נֶחֱטָא בְּזָדוֹן לְאַחַר שֶׁקִּבַּלְנוּ אֶת יְדִיעַת הָאֱמֶת, לֹא יִשָּׁאֵר עוֹד קָרְבָּן לְכַפֵּר עַל חֲטָאִים, אֶלָּא צִפִּיַּת חֲרָדָה לְדִין, וְלַהַט אֵשׁ אֲשֶׁר תֺּאכַל אֶת הָאוֹיְבִים" (עברים י' 26-27). "כָּל עוֹשֵׂה חֵטְא עֶבֶד הוּא לַחֵטְא. וְאֵין הָעֶבֶד שׁוֹכֵן בַּבַּיִת לְעוֹלָם; הַבֵּן שׁוֹכֵן לְעוֹלָם" (יוחנן ח' 34-35). אלוהים הוא קדוש. גם אחרי שלמדנו על דרך האמת, אנו עדיין מסוגלים לחטוא ולהתנגד לאלוהים. משמעות הדבר היא שהחטא הוא שמכוון את חיינו, ולכן אלוהים לא יכול להללנו. בכתבי הקודש נאמר: "הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבִּלְעָדֶיהָ לֹא יִרְאֶה אִישׁ אֶת הָאָדוֹן" (עברים י"ב 14). אם אדם לא טוהר מחטאיו, והוא חוטא לעיתים קרובות ומתנגד לאלוהים, האם הוא יוכל להיוושע לנצח? האם הוא ראוי להיכנס למלכות השמיים? ברור שלא. רק לאחר שטוהרנו ביסודיות מחטאינו נוכל להתקדש ולהיכנס למלכות השמיים. ייתכן שיהיו שישאלו: איך נוכל להיטהר כדי להיכנס למלכות השמיים?

איך נוכל להיוושע ולהיכנס למלכות השמיים?

האל הכול יכול אומר, "אף על פי שישוע עשה עבודה רבה בקרב בני האדם, הוא רק השלים את גאולת האנושות כולה והיה לקורבן החטאת של האדם. הוא לא ריפא את טבעו המושחת של האדם. על מנת להושיע את האדם מהשפעתו של השטן באופן מלא, לא רק שישוע צריך היה לקחת על עצמו את חטאי האדם כקורבן חטאת, אלא שאלוהים צריך היה לעשות עבודה רבה יותר כדי להשלים את ריפוי האדם מטבעו, שהושחת על ידי השטן. על כן, לאחר שאלוהים מחל לאדם על חטאיו, אלוהים חזר לבשר ודם כדי להוביל את האדם לעידן חדש, והתחיל את עבודת הייסור והמשפט, והעבודה הזו הביאה את האדם למישור נעלה יותר" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הקדמה). מכך אנו למדים שכדי לפתור את הטבע השטני שטבוע בנו עמוק וכדי להשתחרר באופן מוחלט מכבלי החטא, האדון חייב לשוב באחרית הימים ולבצע את עבודת השיפוט שתתחיל בבית האל, ולבטא את האמיתות שיטהרו ויושיעו את האנושות. למעשה, האדון ניבא זאת כבר לפני זמן רב, כנאמר בכתבי הקודש: "עוֹד רַבּוֹת יֵשׁ לִי לְהַגִּיד לָכֶם, אֶלָּא שֶׁאַתֶּם אֵינְכֶם יְכוֹלִים לָשֵׂאת זֺאת עַכְשָׁו. אֲבָל הוּא, אֲשֶׁר הוּא רוּחַ הָאֱמֶת, כְּשֶׁיָּבוֹא יַדְרִיךְ אֶתְכֶם אֶל כָּל הָאֱמֶת" (יוחנן ט"ז 12-13). "מִי שֶׁדּוֹחֶה אוֹתִי וְאֵינוֹ מְקַבֵּל אֶת דְּבָרַי, יֵשׁ הַשּׁוֹפֵט אוֹתוֹ. הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי הוּא יִשְׁפֺּט אוֹתוֹ בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן" (יוחנן י"ב 48). "שֶׁהֲרֵי עֵת לְהַתְחִיל הַמִּשְׁפָּט מִבֵּית אֱלֹהִים" (פטרוס א' ד' 17).

כיום, על בסיס עבודת הגאולה של ישוע אדוננו, האל הכול יכול מבצע את עבודת השיפוט שמתחילה בבית האל, ומבטא את כל האמיתות שיטהרו ויושיעו את האנושות ויפתרו את טבעו החוטא של האדם אחת ולתמיד וישחררו אותו מכבלי החטא, ויטהרו אותו, עד שאלוהים יזכה בו ויוביל אותו למלכותו. עבודת השיפוט של האל הכול יכול באחרית הימים מגשימה נבואות אלו במלואן. כל אלו שיקבלו את עבודת האלוהים באחרית הימים יזכו בטיהורו ובישועתו. תינתן להם ההזדמנות להפוך למתגברים לפני הגעת האסונות הגדולים, לחלוק בתהילתו של אלוהים, ולהילקח למלכות השמיים. אז איך האל הכול יכול ישפוט ויטהר את האנשים וישחררם מכבלי החטא?

מדברי האל הכול יכול: "באחרית הימים, המשיח משתמש באמיתות שונות כדי ללמד את האדם, לחשוף את מהות האדם ולנתח את דבריו ומעשיו של האדם. הדברים האלה מורכבים מאמיתות שונות, כגון חובת האדם, האופן שבו האדם צריך להישמע לאלוהים, האופן שבו האדם צריך להיות נאמן לאלוהים, האופן שבו האדם צריך להביא לידי ביטוי את האנושיות הרגילה, וכן את חוכמתו וטבעו של אלוהים, וכן הלאה. כל הדברים האלה מתמקדים במהות האדם ובטבעו המושחת. בפרט, הדברים שחושפים כיצד האדם דוחה בבוז את אלוהים נאמרים ביחס לכך שהאדם הוא התגלמות השטן וכוח אויב נגד אלוהים. כשאלוהים עושה את עבודת המשפט, הוא לא רק מבהיר את אופיו של האדם בדברים מעטים בלבד, אלא מבצע התגלות, טיפול וגיזום בטווח הארוך. את השיטות האלה של ההתגלות, הטיפול והגיזום לא ניתן להחליף במילים רגילות, אלא רק באמת, שהיא לא ברשותו של האדם כלל. רק שיטות כאלה נחשבות למשפט – רק באמצעות משפט כזה אפשר לשכך את האדם ולשכנע אותו לגמרי להישמע לאלוהים ולהכיר את אלוהים באמת" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, המשיח עושה את עבודת המשפט באמצעות האמת).

מכך אנו למדים שאלוהים משתמש באמיתות רבות כדי לשפוט ולחשוף את טבעו השטני של האדם שגורם לו למרוד באלוהים ולהתנגד לו. כשאנו חווים את השיפוט שבדברי האל הכול יכול, אנו חווים באופן אישי את העובדה שטבעו הצודק של אלוהים אינו סובל פגיעה. כל מילה מדברי אלוהים חודרת ללבנו וחושפת שחיתויות משחיתויות שונות, כמו גם מחשבות ורעיונות מוטעים, מניעים מושחתים, ורעיונות ודמיונות שנמצאים במעמקי לבנו, כמו גם את הטבע השטני שמאחורי כל הדברים הללו, וכך אנו נרתעים מרוב בושה וחשים חרטה עמוקה עד שאנו נופלים אפיים ארצה בפניו ומכים על חטא. בינתיים, אלוהים גם מראה לנו נתיבים לנהוג בהם, למשל, אילו השקפות צריכות להיות לנו באמונתנו באלוהים, איך להיות בני אדם ישרים, איך להלל את אלוהים ולשאת לו עדות, איך להימנע מללכת אחרי צורר המשיח, איך לזכות בצייתנות אמיתית ובאהבת אמת לאלוהים, וכך הלאה. רק אחרי שנחווה את עבודת השיפוט של אלוהים וננהג לפי דברי אלוהים, נוכל להביא לידי ביטוי את האנושיות הרגילה. זו תהיה כולה תוצאת שיפוטו של אלוהים.

כיום, עדויות שונות של אחים ואחיות רבים בכנסיית האל הכול יכול שחוו את השיפוט, התפרסמו באינטרנט. מהחוויות והעדויות הללו ניתן ללמוד שרק באמצעות חוויית עבודת הייסור והשיפוט שאלוהים מבצע באחרית הימים, הוא יכול לטהר את האדם ולזכות בו – וזו הדרך היחידה להגיע למלכות השמיים. כרגע, אנשים רבים מכל רחבי העולם שמאמינים באמת באלוהים מצאו את הנתיב למלכות השמיים דרך דברי האל הכול יכול ושבו אליו. אם נמשיך לדבוק ברעיון "מי שנושע פעם אחת, נושע לתמיד" ולא נקבל את עבודת השיפוט של אלוהים באחרית הימים, טבענו המושחת לא יטוהר ולא ישתנה, ולכן, לעולם לא נזכה בהזדמנות להיכנס למלכות השמיים. אז, למה אתם מחכים?