בפעמיים שאלוהים התגלם כבשר ודם כדי להתהלך על פני האדמה ולבצע את עבודת ישועת האדם הוא נתקל בהתנגדות קיצונית, גינוי ורדיפה קדחתנית מצד מנהיגים בעולם הדתי. עובדה זו מתמיהה ואף מזעזעת אנשים: מדוע בכל פעם שאלוהים מתחיל שלב חדש של עבודה הוא תמיד נתקל ביחס כזה? מדוע המתנגדים לאלוהים בצורה הקדחתנית והתוקפנית ביותר הם מנהיגים דתיים שקראו את כתבי הקודש שוב ושוב וששירתו את אלוהים במשך שנים כה רבות? מדוע המנהיגים הדתיים הללו, שאנשים רואים בהם את המאמינים הכי אדוקים, נאמנים וצייתנים לאלוהים, בעצם אינם מסוגלים לתאום לאלוהים, ובמקום זאת מתנהגים באופן סוטה וכאויבי אלוהים? האם ייתכן שאלוהים שגה בעבודתו? האם ייתכן שכוונותיו של אלוהים אינן הגיוניות? אין ספק שלא כך הם פני הדברים! יש שתי סיבות יסוד לכך שבזרמי הדת השונים ישנם אנשים המסוגלים להתנגד לאלוהים ולהפוך לאויבי אלוהים. הראשונה היא שבנוסף לכך שהאנשים הללו נעדרים אמת ונעדרים ידע באשר לעבודת רוח הקודש, הם גם נעדרים ידע על אלוהים, והם תמיד מסתמכים על היכרותם המוגבלת עם כתבי הקודש, תיאוריות תיאולוגיות ותפישות ודמיונות של אנשים כדי לתחום את עבודתו של אלוהים, שהיא תמיד חדשה ולעולם לא ישנה. השנייה היא מפני שהאנושות הושחתה עמוקות בידי השטן, אופייה הוא יהיר ומתנשא, היא איננה מסוגלת להישמע לאמת, והיא מעריכה במיוחד מעמד חברתי. שתי הסיבות הללו יחדיו מובילות לטרגדיה של אנושות המפנה עורף ומגנה את דרך האמת שוב ושוב לאורך ההיסטוריה.

התבוננו אלפיים שנה לאחור, כאשר ישוע אדוננו חי בקרב העם היהודי. הוא חולל ניסים רבים, סייע לבני אדם על יד ריפוי חולים וגירוש שדים, הטיף את בשורת מלכות השמיים, לימד אנשים כיצד לחזור בתשובה, ומחל להם על חטאיהם. כל הדברים הללו לא תועדו בתנ"ך, והם גם היוו עבודה שאיש לא ביצע בעבר. כמובן שאלו גם היו דברים שאיש לא יכול היה לבצע, מפני שמלבד אלוהים לאף אחד אין את הסמכות והעוצמה הדרושות לביצוע דברים כאלה. הישגיו של ישוע אדוננו באותו זמן היו: לקחת על עצמו באופן אישי את חטאי האדם בכך שנצלב למען יוכל האדם להינצל ולהיגאל מחטא; להרעיף על האדם שפעת חסד, שלום ואושר; ולהוציא את האדם מתוך כללי החוק באמצעות עבודת העידן החדש, שבו האדם אינו נענש עוד מפני שאינו מסוגל לציית לחוק. אותם אנשים שהיו כפופים לחוק יכלו להשיג את ישועת האלוהים ולהימנע מהשמדה רק על ידי כך שינהגו לפי עבודתו של ישוע אדוננו. אולם הכוהנים הגדולים, הסופרים והפרושים ביהדות לא הכירו בעבודת רוח הקודש, ולא הבינו את סוג העבודה שישוע אדוננו מבצע, ובראשם הם האמינו שאי-ציות לחוק והימנעות מתפילה בשם יהוה אלוהים כמוהם כבגידה באלוהים, וזה פשוט מזעזע. יתרה מזאת, הם התפארו בכך שהם קוראים נלהבים של כתבי הקודש ובכך שהם משרתים את יהוה אלוהים בבית המקדש במשך שנים רבות, והם האמינו שהדבר שבו הם נאחזים הוא האמת והדרך הטהורה ביותר. לכן מבחינתם, עבודתו של ישוע אדוננו הייתה מנוגדת לתנ"ך, הפרה את החוק, והיוותה דרך נפרדת מן התנ"ך, ומכיוון שכך הם העדיפו למות מאשר לקבל את הדרך שהפיץ ישוע אדוננו. הם אפילו התייחסו לעבודתו של ישוע אדוננו כ"כפירה", כ"כת מרושעת" וכ"הונאת בני אדם". למרות שלעבודתו ודבריו של ישוע אדוננו הייתה סמכות, עוצמה וחוכמה, למרות שהנסים שישוע אדוננו חולל הם חסרי תקדים בהיסטוריה, ולמרות שיותר ויותר אנשים באו לשאת עדות למעשיו של ישוע אדוננו ולהעיד על העובדה שישוע אדוננו הוא המשיח העתיד לבוא, הם עדיין לא היו מוכנים לבחון ולחפש את הדרך הנעלה יותר. במקום זאת, הם התמידו בהשקפותיהם, ובעקשנות הכחישו לחלוטין שישוע אדוננו הוא המשיח, שישוע אדוננו הוא המשיח העתיד לבוא. זה בדיוק כמו שהאל הכול יכול חשף: "האדם מסוגל לקבל רק עבודה מסוג אחד או רק נוהג מסוג אחד. קשה לאדם לקבל עבודה או דרכי נוהג שסותרים את תפיסותיו או נעלים ממנו, אך רוח הקודש תמיד עושה עבודה חדשה ולכן מופיעות קבוצה אחר קבוצה של מומחי דת המתנגדים לעבודה החדשה של אלוהים. בני האדם האלה הפכו למומחים בדיוק משום שהאדם לא יודע כלל שאלוהים תמיד חדש ואף-פעם לא ישן ולא מכיר את עקרונות עבודתו של אלוהים. מעבר לכך, הוא לא מכיר את הדרכים השונות שבהן אלוהים מושיע את האדם. על כן, האדם לגמרי לא מסוגל לדעת אם העבודה מגיעה מרוח הקודש או שמא היא עבודתו של אלוהים עצמו. בני אדם רבים נאחזים בגישה שאם העבודה תואמת את הדברים שנאמרו בעבר, הם מקבלים אותה, ואם היא נבדלת מהעבודה בעבר, הם מתנגדים לה ודוחים אותה" ('הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הכרת שלושת השלבים של עבודת האל היא הנתיב להכרת האל). כדי להתנהג כאדם המאמין באלוהים, לכל הפחות עלינו להחזיק בלב ירא אלוהים ולהיות רעבים וצמאים לצדק, שכן רק בדרך זו נוכל לזכות בהארה מרוח הקודש, לזכות בהבנה אודות עבודתו החדשה של אלוהים ולהיצמד לדרכו של אלוהים. עם זאת, אותם כוהנים גדולים, סופרים ופרושים מן היהדות באו במגע עם ישוע אדוננו פעמים רבות, אך זה פשוט אף פעם לא היה מתוך חיפוש אחר האמת. בכל פעם הם המציאו דרכים ואמצעים כדי לבחון את ישוע אדוננו, כדי להשיג משהו שבו יוכלו להשתמש כנגד ישוע אדוננו. כולם היו דומים בכך שלא היה להם כל ידע אודות לאלוהים, ובכך שהם החזיקו בתפישות בנוגע לעבודתו החדשה של אלוהים, בעוד שנתנאל, האישה השומרונית, השליחים והאנשים הפשוטים שהלכו בעקבות ישוע אדוננו היו מסוגלים לשים את תפישותיהם בצד ולבקש את האמת. בדרך זו הם היו מסוגלים להכיר את זהותו של המשיח, לזהות את קולו של אלוהים, להישמע לאמת ולקבלה ולשוב בפני אלוהים. באמצעות השוואה זו נוכל לראות בבירור שהאנשים הבכירים בעולם הדת היהודי לא היו רק עיקשים בשמרנותם, אלא גם היו יהירים ומתנשאים, שכן הם דחו את האמת מיסודה, ובוודאי שלא נשמעו לאמת. בכך נעוצה אחת מסיבות התנגדותם לאלוהים.

בנוסף, ככל שיותר יהודים רגילים התחילו ללכת בעקבות ישוע אדוננו, הכוהנים הגדולים, הסופרים והפרושים החלו לדאוג מאובדן מקומם בלבם של פשוטי העם. כאשר האנשים לא סגדו להם ולא הלכו אחריהם עוד, הם הלכו והתמלאו חרדה, שכן סמכותם ועוצמתם של דבריו ועבודתו של ישוע אדוננו היו הרחק מחוץ להישג ידם; הן גרמו להם להחוויר בהשוואה ולהתבייש בעצמם, מה שעורר תחושת משבר בקרבם: כל שנדרש הוא שישוע אדוננו יחיה יום אחד, ואז אפילו יותר אנשים פשוטים יינטשו אותם וילכו אחר ישוע, וכך יהיו פחות אנשים בבית המקדש, מה שיפריע להם להמשיך ליהנות מחיים שבהם צרכיהם נתמכים ומסופקים על ידי אחרים באורח שאין דומה לו. דבר זה הפך את ישוע אדוננו לצנינים בעיניהם ולקוץ בבשרם, הפך אותו לאויב שאינו יכול להתקיים עמם באותו עולם. במטרה לשמור על מקומם, הם חשבו על כל הדברים שהם יכלו לעשות והשתמשו בכל מיני שיטות נתעבות כדי להעלות אישומים כוזבים כנגד ישוע אדוננו. הם גינו וניאצו את עבודתו של ישוע אדוננו, הם הכפישו והשמיצו את ישוע אדוננו, אמרו שהוא מסתמך על בעל זבוב כדי לגרש שדים, והציגו עדות שקר נגד ישוע לפיה הוא דיבר נגד המקום הקדוש ונגד החוק (ראו מעשי השליחים ו' 14-10). הם היו מוכנים לעשות כל מה שיידרש כדי לעקור את ישוע אדוננו מן העם היהודי, ובסופו של דבר הם צלבו אותו ללא רחמים. כשישוע אדוננו הוקם לתחייה, הוא הופיע בפני שליחיו, וכאשר הללו הפיצו את הבשורה, נתגלו כוחות וניסים, ועובדות אלו מספיקות לאמת שדרך זו מכילה את עבודת רוח הקודש, שהיא נתמכת בידי רוח הקודש, ושהיא דרך האמת! בנסיבות אלה, אותם כוהנים גדולים, סופרים ופרושים עדיין לא הרהרו בשאלה: איך ייתכן שבשורת ישוע אדוננו משגשגת כל כך? למעשה, אלה הבקיאים בכתבי הקודש והחושבים את עצמם "מכובדים" חשים שמתחת לכבודם לבקש וללמוד דברים שכאלה עם דייגים כפריים ופשוטי עם נבערים שאין להם ידע או מעמד. הם אפילו פעלו בצביעות בשם "הגנה על החוק ועל דרך האמת" בעודם ממשיכים לנצל את הכוח שבקצות אצבעותיהם על ידי שיתוף פעולה עם השליטים כדי להגביר את הדיכוי, הרדיפה והטבח הקדחתניים שלהם של השליחים וחסידי ישוע היהודים שהיו מקרב פשוטי העם. הם עשו כל שביכולתם כדי למנוע מאנשים ללכת אחר ישוע אדוננו. הם אפילו אסרו על אנשים להפיץ את שמו של ישוע אדוננו. ... הם באמת היו מוכנים לבצע כל פשע על מנת לשמר את מעמדם ופרנסתם, וזו הסיבה האחרת להתנגדותם הקדחתנית וגינוים את ישוע אדוננו. כמובן שמעשיהם המרושעים עוררו את חמתו העזה של אלוהים, והם סבלו מעונשי האל. הגזע היהודי כולו היה לאומה מובסת במשך קרוב לאלפיים שנה, וזהו המחיר הכואב שהם שילמו על שגינו את אלוהים והתנגדו לו.

הבה נחזור לימי ההווה, לתקופת אחרית הימים. אלוהים הכין ישועה גדולה יותר לאלה שנגאלו על ידו. ישועה זו היא השיפוט והטיהור של האדם שאלוהים מבצע באמצעות דבריו. זוהי עבודה חדשה ונעלה יותר. שלב זה של העבודה יפטור את האדם לחלוטין מטבעו המושחת והשטני. היא תשחרר את האדם מהשפעתו האפלה של השטן ותהפוך את האנושות לגזע שמכיר את אלוהים, שתואם לאלוהים ושבאמת ובתמים שייך לאלוהים, וכך ייוושע האדם ויהפוך למושלם. זהו השלב האחרון בתוכנית הניהול בת ששת אלפים השנים של אלוהים. כחלק מעבודתו של אלוהים באחרית הימים, המשיח שהתגלם כבשר ודם מביע כל מיני אמיתות המטהרות ומושיעות את האדם. הוא חושף ושופט את מהותו ואופיו המושחתים של האדם והוא מציין את הנתיב שבו יכול האדם לצעוד כדי לפרוץ את כבלי שחיתותו. הוא גם חושף כל מיני תעלומות שמיימיות. יתרה מכך, אלוהים משתמש בחוכמתו, עוצמתו וסמכותו כדי להפיץ את בשורת אחרית הימים לכל משפחה בתבל, ומיליוני האנשים המבקשים את האמת וצמאים לה שבו בזה אחר זה מבין הזרמים הדתיים השונים אל נוכחותו של האל הכול יכול. המראה חסר התקדים הזה של כל האומות הנוהרות אל ההר קם והופיע, ובשורת אחרית הימים מתפשטת בימים אלה בקרב כל עם ובכל מקום ברחבי העולם. אולם נוכח כל האמיתות הללו, הפלא הגדול הזה והעדות לעבודתה של רוח הקודש, מנהיגי העולם הדתי מעלימים עין ואינם מתרגשים כלל וכלל; הם אינם לומדים אותן בקפידה, והם בוודאי לא מקבלים אותן בענווה. האנשים הללו הם בדיוק כמו הפרושים. הם אינם מכירים בכך שעבודת רוח הקודש נעה קדימה ללא הפסק. הם אינם מכירים בכך שעקרון עבודת רוח הקודש הוא שהיא תמיד חדשה ולעולם לא ישנה. אין להם שמץ ידיעה על עבודת האל הכול יכול באחרית הימים, והם אף מאמינים בביטחון מוגזם שמאחר שהם כבר נהנים מדרך נעלה יותר מזו של עידן החוק, ומאחר שהם בקיאים בברית הישנה והחדשה כאחת והם עבדו ונשאו דרשות במשך שנים רבות, הם כבר השיגו את האמת ומכירים את אלוהים. יתרה מזאת, הם מאמינים בעיקשות בנכונותה של תפישה מוטעית לפיה כל דברי אלוהים כלולים בכתבי הקודש, שאם דבר-מה חורג מגבולות עבודתו של ישוע אדוננו, אם הוא חורג מכתבי הקודש, הרי שזו אינה דרך האמת. סטייה מדרישותיו של אלוהים מהאדם בעידן החסד מהווה עבירה כנגד תורת המשיח, ורק הדברים שהם מקבלים, יודעים ונאחזים בהם הם דרך האמת; כל דבר מעבר לזה הוא כפירה או כת מרושעת. אנשים אלה תחמו את אלוהים באורח נוקשה בתוך כתבי הקודש, והגבילו אותו לתחומי התפישות והדמיון של האדם. לא משנה כמה נעלה העבודה של האל הכול יכול, כמה מעבודת רוח הקודש יש בה, כמה דרכי תרגול היא מביאה, וכמה עובדות מאמתות אותה, הם אינם מכירים בכך שמקורה באלוהים, ולכן כולם מחזיקים בהשקפות עוינות וגישה ספקנית כלפי שובו של ישוע אדוננו, עד כדי כך שהם מחללים את התגלמותו של אלוהים ומזלזלים ומגנים את עבודתו ודבריו של המשיח באחרית הימים. האם הם אינם זהים לפרושים אשר היו בזמנם עיקשים, שמרנים, יהירים ומתנשאים, זלזלו באמת וחיללו את שם רוח הקודש? זה בדיוק כמו שאמר האל הכול יכול: "אם אתם מכירים את אלוהים רק משלב אחד בעבודתו, הכרתכם פעוטה מדי. הכרתכם היא רק טיפה בים. אם לא כך הדבר, איך ייתכן שהממסד הדתי השמרני ממסמר את אלוהים לצלב בעודו בחיים? הסיבה לכך היא שהאדם מכניס את אלוהים לסד של מגבלות מסוימות, הלא כן? בני אדם רבים מתנגדים לאלוהים ומפריעים לעבודתה של רוח הקודש מפני שהם לא מכירים את עבודתו העשירה ומגוונת של אלוהים, ויתרה מכך, הם עושים זאת מפני שיש להם רק קמצוץ של ידע ודוקטרינה המאפשרים להעריך את עבודתה של רוח הקודש. האין זה כך? על אף שחוויותיהם של בני אדם כאלה הן שטחיות, הם יהירים ומפונקים באופיים והם בזים לעבודתה של רוח הקודש, מתעלמים מתפיסותיה של רוח הקודש ויתרה מזאת, הם משתמשים בטיעונים הישנים והשוליים שלהם כדי לאמת את עבודתה של רוח הקודש. הם גם מעמידים פנים ומאמינים לגמרי בהשכלתם ולמדנותם ומאמינים לגמרי שהם מסוגלים לנסוע ברחבי העולם. בני אדם כאלה הם אלה שרוח הקודש מתעבת ודוחה, הלא כן? הם יסולקו לפני העידן החדש, הלא כן? בני האדם המתייצבים בפני אלוהים ומתנגדים לו בגלוי הם אנשים עלובים וקצרי ראייה שבסך הכל מנסים להוכיח כמה הם נבונים, הלא כן? הם מנסים לכבוש את ה"אקדמיה" העולמית כשבידם רק ידע זעום על ספרי הקודש; הם מנסים להפוך את כיוון עבודתה של רוח הקודש ומשתדלים לגרום לה להתאים את עצמה להלך המחשבה שלהם עצמם כשהם יכולים ללמד בני אדם רק דוקטרינה שטחית; הם כל כך קצרי ראייה שהם מנסים לראות במבט חטוף אחד 6,000 שנים של עבודת האל. האם בני האדם האלה ניחנים בהיגיון כלשהו? למעשה, ככל שבן אדם מכיר את אלוהים יותר טוב, כך הוא פחות ממהר למתוח ביקורת על עבודתו. יתר על כן, בן אדם כזה ממעט לדבר על הכרתו את עבודת האל כיום, אך הוא הביקורת שלו לא נחפזת. ככל שבני אדם מכירים פחות את אלוהים, כך הם יותר יהירים ובעלי ביטחון עצמי מופרז יותר וכך הם מצהירים יותר הצהרות מיותרות על הווייתו של אלוהים. עם זאת, הם מדברים רק על תיאוריה ולא מציעים הוכחות אמיתיות. בני אדם כאלה הם חסרי כל ערך. בני אדם שרואים בעבודתה של רוח הקודש משחק הם קלי דעת! בני אדם שלא נזהרים כשהם נתקלים בעבודה החדשה של רוח הקודש, שמדברים ללא הרף, שממהרים למתוח ביקורת, שמשלחים רסן מהאינסטינקט הטבעי שלהם להתכחש לנכונותה של עבודתה של רוח הקודש וכן מעליבים אותה ומחללים את קדושתה – בני אדם כה גסי רוח אינם מבינים כהוא זה את עבודתה של רוח הקודש, הלא כן? יתרה מזאת, האין הם יהירים, גאוותנים מטבעם ובלתי ניתנים לשליטה?" ('הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הכרת שלושת השלבים של עבודת האל היא הנתיב להכרת האל)

מפני שאנשים שבאמת מאמינים באלוהים שבים במספרים גדולים לבית האל, ההתפשטות ההדרגתית של עבודת האל באחרית הימים הגיעה לשיאה, אך אפילו שעבודת רוח הקודש משגשגת כל כך, המנהיגים הדתיים הרגילים לכוח ומעמד והמומחים הדתיים המדריכים אחרים אינם מהרהרים בדרכם, ואינם מנמיכים את ראשיהם היהירים בחיפוש ולימוד. להיפך, אנשים אלה מבינים שמעמדם נעשה הפכפך יותר ויותר, והוא אינו יציב אף לרגע, והם מתחילים לחשוש שכל האחרים יִפְנוּ אל האל הכול יכול ויַפְנוּ להם כתף קרה. כתוצאה מכך, מטיפים, בכירים, מנהיגים ועובדים מזרמי הדת השונים פועלים בשם "השגחה על העדר עבור אלוהים וקיום דרך האמת" כדי "להציל את המצב הנוכחי". הם החלו לנקוט באמצעים כמו ייצור והפצה של חומרי תעמולה, להשתמש באינטרנט כדי להפיץ שמועות ושיטות נתעבות אחרות לחלל בזדון את שם האל הכול יכול ולתקוף אותו. הם מפיצים שמועות מבזות, טוענים שדברי האל הכול יכול הם אינם דברי אלוהים, שהם נכתבו בידי אדם, ואפילו אומרים שטויות כמו "הספר הזה הוא כמו סם שמטיל עליך לחש, אם תקרא הוא יעשה לך שטיפת מוח" לצד דברים אחרים שמעוותים ומסלפים עובדות ומשמיצים את כנסיית האל הכול יכול כ"סיעת הברק ממזרח" שהיא ארגון פשע. בהטעיית המאמינים והטלת אימה עליהם בדרך זו, הם גורמים לאנשים טיפשים ונבערים שלא להעז להתקרב וליצור מגע עם בשורת האל, וחוסמים את זרמי הדת השונים עד כדי כך שסיכה לא תיכנס ביניהם ומים לא יוכלו לחדור. מנהיגים דתיים אלה אוסרים על מאמיניהם בכל לשון של איסור לקרוא את ספריו של הברק ממזרח או להקשיב לדרשותיו. הם אינם מתירים למאמינים לקבל אנשים המטיפים על ישועת האל באחרית הימים או אפילו זרים כלשהם, והם פועלים בניגוד גמור לתורתו של אלוהים בעידן החסד לפיה על האדם לארח זרים. הדבר המזעזע ביותר עבור אנשים הוא שלמרות שהם מאמינים באלוהים, אנשים אלה משתפים פעולה עם המשטר השטני של המפלגה הקומוניסטית הסינית, מסייעים לו בעסקיו המפוקפקים והמרושעים, עוקבים ומדווחים על אחים ואחיות המפיצים את בשורת אחרית הימים, והם אפילו משמשים כבוגדים מוסווים בתוך הכנסייה כדי לאסוף מידע לצורך הלכידה החשאית של נוצרים בידי המפלגה הקומוניסטית הסינית. נראה שהם חשים רווחה מן השנאה שבלבם על ידי חיסול אלה הנושאים עדות לאלוהים באבחה אחת ופסילת עבודת האל החדשה. אנשים אלה לחלוטין מודעים לכך שחסידי האל הכול יכול הם אנשים בעלי אופי טוב המאמינים באלוהים באמת ובתמים, והם גם מודעים לכך שלאנשים האלה המטיפים על ישועת האל באחרית הימים אין כל כוונת רשע, אולם הם עדיין מעליבים אותם באורח אכזרי ולא תרבותי, מגרשים אותם ואפילו תוקפים גופנית את האחים והאחיות המפיצים את הבשורה. ברור שמנהיגים דתיים אלה חדלו זה מכבר להחזיק בעבודת רוח הקודש, וברור גם שהם אינם מקבלים את האמת, שהם מתעבים את האמת, ושהם שונאים את האמת באופיים ובמהותם. כלפי חוץ אנשים אלה מתרוצצים ומתאמצים לבצע עבודה, אולם מבפנים הם מבולבלים מרוב שאפתנות פרועה ומרדנות. למעשה, הם רק מנסים לזמום למען השגת מעמד, מתרוצצים לתועלתם האישית, ועושים כל שביכולתם לספק את תאוותיהם האנוכיות.

ניתן לראות בבירור שלא משנה אם מדובר בעולם הדתי של היהדות דאז או בדמויות דתיות מן זרמי הדת השונים של היום, הסיבה שהם מסוגלים שוב ושוב להתנגד לאלוהים, לאמת ולדרך האמת, הסיבה שהם מעדיפים "למות ולא להיכנע" ו"לקבל את המוות בשלווה" היא, בסופו של דבר, מפני שהם אינם מכירים בעיקרון שעבודת האל היא תמיד חדשה ולעולם לא ישנה, ואין להם ידע על עבודתו החדשה של אלוהים. יתרה מזאת, הם אינם עוסקים בחיפוש האמת כלל. הם עיקשים ושמרנים, הם יהירים ומתנשאים. זה גם קשור מאוד לכך שהם דואגים מדי למעמדם ולכך שהם בעלי איכות נמוכה מאוד. כיום, בנקודת מפתח זו שבה עידן חדש מחליף את הישן, המאבק בעולם הרוחני הגיע לשיאו. אם אנשים עדיין מאמינים בשמועות ובעדויות השקריות המופצת בידי דמויות דתיות ואף מרשים לאלה לתמרן אותם, אם הם אינם מקשיבים ואף בזים ולועגים לעבודה המבוצעת ולדברים הנאמרים בידי אלוהים באחרית הימים, אם הם לא ייקחו אחריות על חייהם שלהם ופשוט ילכו אחר העדר וייסחפו עם הזרם בעודם מפגינים ביקורתיות יתרה כלפי עבודת רוח הקודש בחוסר כבוד ללא גבול, אם הם אינם מעסיקים את עצמם בהבחנה ופשוט סוגדים, מקשיבים ומצייתים בצורה עיוורת לשמועות ולהונאות של מטיפים ובכירים, אם הם אינם מסוגלים לפנות אל עבר הצדק, להשתחרר מכוחות השטן, לבקש את דרך האמת ולהקשיב לקולו של אלוהים, אם הם אינם מסוגלים לעשות את כל אלה, הם לעולם לא יוכלו לקדם בברכה את שובו של אלוהים, הם לעולם לא יוכלו להביט בפני הבורא, הם לעולם לא יזכו בהזדמנות להכיר את אלוהים, הם רק יהפכו לבובה בהיסטוריה, לאובייקט הקרבה בשביל השטן, והם ישקעו באפלה, שם הם ייללו ויחרקו בשיניהם עד שיגוועו, ממש כפי שנחזה בכתבי הקודש: "ויכרת יהוה מישראל ראש וזנב כפה ואגמון יום אחד. זקן ונשוא-פנים הוא הראש ונביא מורה-שקר הוא הזנב. טו ויהיו מאשרי העם-הזה מתעים ומאשריו מבלעים" (ישעיהו ט, 16-14). עלינו לדעת שאלוהים לא יבחר באף אדם שאינו צמא לאמת, שאמונתו באלוהים אינה ברורה, שאין לו עמדה החלטית בדעותיו, שמעריץ את הכוח וההשפעה ומנצל מצבים. להיפך, אלוהים מחפש את העלמות החסודות שמכבדות את אלוהים כגדול, שמוחן צלול, שמצייתות בהכנעה, שבאמת צמאות לאלוהים ומבקשות אותו, והוא הופך אותן למושלמות ומביא אותן לנחלתו. זוהי עובדה רחבת יריעה! האם ייתכן שהדם ששפכו בני ישראל לא הספיק להבהיר לכם את הלקח הזה?