גאנגקיאנג ארה"ב

בשנת 2007, עקב לחץ רב בחיי, הגעתי לסינגפור לבדי כדי לעבוד לפרנסתי. לאורך כל השנה היה מזג האוויר בסינגפור חם מאוד, לכן ניגרה ממני במהלך עבודתי זיעה בכמויות אדירות. המצב היה כל כך קשה עד כדי כך שהביא אותי לסבל בל יתואר. בנוסף לכך חיים אלה לא היו מוכרים לי – לא היו לי שם קרובי משפחה או חברים, כך שחשבתי שהעבודה היתה משעממת ומעייפת. באחד מימי אוגוסט, קיבלתי בדרכי חזרה הביתה מהעבודה עלון בנושא הבשורה שבו היה כתוב: "וֵאלֹהֵי כָּל חֶסֶד אֲשֶׁר קָרָא אֶתְכֶם אֶל כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָמִים בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ, אַחֲרֵי סִבְלְכֶם הַמְּעַט הוּא יַשְׁלִים אֶתְכֶם וְגַם יְיַצֵּב וִיחַזֵּק וִיכוֹנֵן אֶתְכֶם" (פטרוס א' ה' 10). כשראיתי דברים אלה, התמלא לבי ברגשות חמים. לאחר מכן, אח הביא אותי לכנסייה, והאחים והאחיות קיבלו את פניי בלבביות והגישו לי אוכל טעים. עבדתי במשך מרבית השנה מאז שעזבתי את הבית, וכבר זמן רב שלא נהניתי מחמימות משפחתית ומתבשילים ביתיים טעימים. מאחר שהייתי בודד ונישאתי ברוח ללא תכלית, שטפו את פניי דמעות חמות, ובאותו רגע הרגשתי שחזרתי הביתה. מאותו רגע הפכה הכנסייה להיות המקום שאליו אני צריך ללכת כל יום ראשון.

הוטבלתי בדצמבר, ובאופן רשמי עליתי על נתיב של אמונה באדוננו ושל וידוי על חטאים והכאה על חטא. באחד הימים בכנסייה, שמעתי את המטיף קורא מספר מת'יו, פרק 18 פסוקים 21-22: "כֵּיפָא נִגַּשׁ וְשָׁאַל אוֹתוֹ: 'אֲדוֹנִי, כַּמָּה פְּעָמִים יֶחֱטָא לִי אָחִי וְאֶסְלַח לוֹ? הַאִם עַד שֶׁבַע פְּעָמִים?' הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: 'אֵינֶנִּי אוֹמֵר לְךָ עַד שֶׁבַע פְּעָמִים אֶלָּא עַד שִׁבְעִים וָשֶׁבַע'." לאחר ששמעתי זאת, חשבתי לעצמי: "איך המחילה והסבלנות של ישוע אדוננו יכולות להיות אדירות כל כך? מחילתו כלפי אנשים היא פי שבעים ושבע. אם בני האדם היו מסוגלים באמת להגיע לרמתו, האהבה והחמימות היו שורים ביניהם!" התרגשתי עד עמקי נשמתי והייתי נחוש לפעול בהתאם לתורתו של אדוננו.

בשלוש השנים מאז שהתחלתי להאמין באדוננו, די התלהבתי להגיע למפגשים ולהקשיב לדרשות. מאוחר יותר, מינה אותי המעסיק שלי לנהל אתר בנייה, ואז כל כוחותיי הופנו לעבודה ובהדרגה הפסקתי להגיע למפגשים. לאחר מכן, כשהכירו לי חבר, פגשתי את אחד המנהלים, מר לי, וכשעבדתי יחד איתו הקמנו חברת בנייה. הייתי מאושר מאוד, וגמרתי אומר לעשות מאמץ רב. באותו זמן נשאבתי כליל למערבולת הכסף והפסקתי ללכת לכנסייה. כדי להביא להצלחת הפרויקט, כדי שהעובדים ישבחו את יכולותיי, לא הפגנתי כל אהבה או סבלנות כלפי העובדים ולעתים קרובות הייתי נוזף בהם ואף גורם לראש הצוות לבכות לאחר שהתעללתי בו. כל העובדים הביטו בי בפחד, ואף ברחו כדי לנסות להתחמק ממני. גם אנשים שהיו בעבר חברים טובים שלי הפנו אליי כתף קרה ולא רצו עוד לשתף אותי בדברים המעיקים עליהם. היה לי כל כך קשה לקבל יחס כזה! ישוע אדוננו לימד שמחילתנו כלפי אחרים צריכה להיות פי שבעים ושבע. לא מחלתי אפילו פעם אחת, אז איך אוכל להיראות כלל כמשיחי? ידעתי שמה שעשיתי היה שגוי, ורציתי לעבור מהפך בלבי, אך לאורך כל הדרך סבלתי מהיותי חסר כיוון. כשהייתי מדוכא, כל מה שיכולתי לעשות זה להתפלל לאדוננו ולומר את כל מה שעל לבי, ורק אז יכולתי להרגיש תחושת הקלה.

באוגוסט 2015, הקפאנו את הפעילות העסקית, מפני שהחברה לא הצליחה לשגשג, וחזרתי הביתה. באותו זמן הרגשתי מדוכא מאוד, נהגתי להשתכר ולשחק קלפים כל היום. כשאשתי אמרה לי שעליי להפסיק לשתות, גידפתי אותה בצורה נוראה ואמרתי: "זה הכסף שלי, הרווחתי אותו, ואבזבז אותו איך שבא לי..." קיללתי אותה בצורה כל כך נוראית, ובתי לא העזה לומר דבר, אלא רק עמדה עצבנית בצד אחד וצפתה בי. אשתי לא יכלה לעשות דבר חוץ מלשבת בצד ולבכות. אחרי כל פעם שהייתי פוגע במשפחתי כך, הייתי מתחרט על כך אך לא היתה לי כל דרך לעצור את עצמי. באותם ימים, כבר כמעט איבדתי את ההגינות המאפיינת אדם משיחי, והתנהגותי ומעשיי היו בדיוק כמו של חסרי האמונה.

כשהייתי חסר אונים וסבלתי, חזרתי שוב לכנסייה. באותה תקופה התפללתי ללא הפסקה לישוע אדוננו: "אדוני! עשיתי דברים רבים שלא רציתי לעשות, ואמרתי לאנשים דברים מכאיבים. בכל פעם שחטאתי, התחרטתי על כך. באופן מיוחד שנאתי את עצמי, אך בשום פנים ואופן לא יכולתי לשלוט בכך. התפללתי והתוודיתי על חטאי בערב, אך במשך היום חזרתי על אותם חטאים, וכך הגעתי היום למצב שאיש אינו מעוניין בשום קשר איתי. כולם התרחקו ממני. הו, אדוני! אני מתחנן בפניך שתושיע אותי. מה עליי לעשות כדי להשתחרר מהחטאים?"

בראש השנה שנת 2016, דרכתי על אדמת אמריקה. הגעתי לעבוד בניו יורק. זמן לא רב לאחר מכן, נכנסתי לכנסייה כדי להשתתף בקורס לימוד רוחני, ושם פגשתי את האחות קינג ליאן. באחד הימים התקשרה אליי האחות קינג ליאן כדי לומר לי שיש לה חדשות טובות שבהן רצתה לשתף אותי. אמרתי: "מהן החדשות הטובות?" היא אמרה: "הגיע לכאן מיסיונר. אתה מעוניין ללכת לשמוע אותו?" אמרתי: "נהדר! איפה הוא ידבר?" היא קבעה איתי שעה שבה אגיע לביתה.

ביום שקבענו, הגעתי לביתה של האחות קינג ליאן, וגם האחות זאו היתה שם. ראיתי שהן משתמשות בטלוויזיה כדי להשמיע קטע של הנאום: "לכן אני אומר שההיגיון של האדם איבד את תפקידו המקורי, ושגם מצפונו של האדם איבד את תפקידו המקורי ....יש לשנות את טבע האדם, החל מהידע על מהותו, דרך שינויים בחשיבתו, אופיו, והשקפתו המחשבתית – באמצעות שינויים מהיסוד. רק כך יושגו שינויים אמיתיים בטבעו של האדם. טבעו המושחת של האדם נובע מכך שהשטן הרעיל ורמס אותו, מהנזק המביש שהשטן הסב לחשיבה שלו, למוסר שלו, לתובנה שלו ולהיגיון שלו. האדם מתנגד לאלוהים ולא מבין את האמת בדיוק משום שהשטן השחית את היסודות האלה של האדם, ומשום שהם לא דומים כלל לאופן שבו אלוהים ברא אותם במקור. לפיכך, על השינויים בטבע האדם להתחיל משינויים בחשיבה שלו, בתובנה שלו וההיגיון שלו, ואלה ישנו את הכרתו את אלוהים ואת ידיעתו את האמת" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, מי שטבעו אינו משתנה צורר את אלוהים). התרגשתי מאוד למשמע דברים אלה. "האין זה אני שעליו הם מדברים? תמיד בזתי להם, מנסה ללמד אותם דבר או שניים או מקלל אותם על דבר אחר, ללא כל מוסר או היגיון, ואיבדתי את כל הנימוס של הקדושים". דברים אלה חדרו אל ליבת הווייתי. מעולם לא קראתי דברים כאלה, ולא שמעתי מטיף מדבר כך. לאורך חיי הציקה לי העובדה שביצעתי חטאים לעתים קרובות, אך בשום פנים ואופן לא הצלחתי להשתחרר ממצבים שבהם שלטו בי החטאים. דברים אלה הראו לי את הנתיב לנטישת החטא, דבר שהיה לי מוזר מאוד: דברים אלה נאמרו היטב, אך מי יכול היה לכתוב אותם?

האחות זאו אמרה לי שזה היה דבר האלוהים ושישוע אדוננו כבר חזר כבשר ודם, וביצע את עבודת השיפוט והזיכוך באמצעות דברו באחרית הימים. כששמעתי את החדשות הללו, לא יכולתי להאמין למשמע אוזניי. מי מבין המאמינים באדון אינו מצפה לחזרתו? כעת שמעתי באופן בלתי צפוי את החדשות אודות חזרתו של אדוננו, והרגשתי אובדן מוחלט: האם אדוננו באמת חזר? היה עליי לבקש מהאחיות לשתף אותי במהירות על כך. האחות זאו אמרה: "ישוע אדוננו באמת חזר, והוא התגלמותו של האל הכול יכול. הוא ביטא את האמת על טיהור האנשים והושעתם, והתחיל לעשות את עבודת המשפט החל מבית האל. מטרתו היא להושיע אותנו לחלוטין מפני שליטתו של השטן ושנתקבל על ידי אלוהים. בעידן החסד ישוע אדוננו רק השלים את עבודת הגאולה, הוא גאל אותנו מחטא, ושחרר אותנו מחטאינו, כך שלא נוכל להיות מורשעים על פי חוק, אך הוא לא חיסל את אופיינו החוטא. כולנו מסוגלים ללמוד מניסיון שלמרות העובדה שאדוננו שחרר אותנו מחטאנו, אנו עדיין סובלים משלשלאות אופיינו החוטא. לעתים קרובות אנו חוטאים ומעליבים את אדוננו, ואין כל דרך שנוכל להשתחרר משליטת החטא. בעבר לא ידענו למה זה קורה, ורק לאחר קריאת דברי האל הכול יכול הבנתי זאת. לאחר שהושחתנו על ידי השטן כבר נמלאנו בטבעו המושחת של השטן; למשל, נהיינו יהירים, מתנשאים, עקומים, בוגדניים, אנוכיים, נלעגים, תאבי בצע, זדוניים וכן הלאה. כאשר בני אדם נשלטים על ידי טבע מושחת זה, הם רבים וזוממים מזימות זה עם זה ומתחרים על עושר ותהילה, ואינם מסוגלים לחיות בהרמוניה; הם גם מבצעים חטאים לעתים קרובות ומתנגדים לאלוהים. כדי להציל לחלוטין בני אדם מחטא, צריך עדיין שאלוהים יבוא ויעשה את עבודת סילוק אופיו החוטא של האדם, ורק אז נהיה מסוגלים להתנקות, להיוושע ולהתקבל על ידי אלוהים. לאחר קריאת כמה קטעים מדברי האל הכול יכול, נבין". האחות זאו פתחה את הספר של דברי האל והחלה לקרוא: "על אף שהאדם נגאל ועל אף שנמחל לו על חטאיו, הדבר נחשב רק לכך שאלוהים לא זוכר את העבירות שהאדם ביצע ולא מתייחס אליו בהתאם לעבירות אלה. אולם אם האדם חי כבשר ודם ואם הוא לא השתחרר מחטא, הוא יכול רק להמשיך לחטוא ולחשוף עד אין קץ את הטבע השטני המושחת. אלה הם החיים שהאדם חי – מעגל אינסופי של חטא ומחילה. רוב בני האדם חוטאים ביום ואז מתוודים בערב. משום שכך, גם אם קורבן החטאת תקף לנצח למען האדם, הוא לא יוכל להושיע את האדם מחטא. עבודת הישועה הושלמה רק עד מחציתה, מכיוון שעדיין יש לאדם טבע מושחת..." (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (4)).

"אף על פי שישוע עשה עבודה רבה בקרב בני האדם, הוא רק השלים את גאולת האנושות כולה והיה לקורבן החטאת של האדם, והוא לא ריפא את טבעו המושחת של האדם. על מנת להושיע את האדם מהשפעתו של השטן באופן מלא, לא רק שישוע צריך היה לקחת על עצמו את חטאי האדם כקורבן חטאת, אלא שאלוהים צריך היה לעשות עבודה רבה יותר כדי להשלים את ריפוי האדם מטבעו, שהושחת על ידי השטן" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הקדמה).

"חטאי האדם זכו למחילה בזכות עבודת הצליבה של אלוהים, אך האדם המשיך לחיות בטבע השטני הישן והמושחת. מכיוון שכך, יש להושיע את האדם לחלוטין מהטבע השטני המושחת, כדי שאופיו החוטא של האדם יסולק לגמרי ולא יתפתח שוב לעולם, מה שיאפשר לטבעו של האדם להשתנות. הדבר דורש מהאדם להבין את נתיב הצמיחה בחיים, את דרך החיים ואת הדרך לשינוי טבעו. כמו כן, הדבר מצריך מהאדם לנהוג בהתאם לנתיב הזה. זאת כדי שטבעו יוכל להשתנות בהדרגה, כדי שהוא יוכל לחיות בזוהרו של האור, וכדי שהוא יוכל לעשות את כל הדברים בהתאם לרצונו של אלוהים, להשליך מעליו את הטבע השטני המושחת ולהשתחרר מהשפעת החושך של השטן, וכך להיחלץ לחלוטין מהחטא. רק אז האדם יזכה לישועה מלאה" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (4)). האחות זאו שיתפה באופן זה: לאחר שקראנו את דברי האל אלה, הם ברורים לנו, נכון? למרות העובדה שאנו מאמינים באדוננו שנים רבות, אין אנו מסוגלים להשתחרר מהשעבוד לחטא. הסיבה לכך היא שבעידן החסד אלוהים עשה רק את עבודת הגאולה, אך לא את עבודת סילוק החטא. לכן, ככל שנתוודה על חטאינו, נכה על חטא ונתגבר על עצמנו, או נצום ונתפלל, לא נוכל עדיין להגיע למצב של אי ביצוע חטא. פירוש הדבר הוא שאם אנו רוצים להשתחרר מהשעבוד של אופיינו החוטא, עצם חוויית עבודת הגאולה של ישוע אדוננו בלבד אינה מספקת. עלינו לקבל את עבודת המשפט שנעשתה על ידי ישוע אדוננו שחזר, מכיוון שרק עבודת המשפט של אלוהים באחרית הימים תוכל לחשוף את מקור החטאים שבני האדם מבצעים ולהראות להם את הנתיב להשתחרר מאופיים החוטא ולזכות בטיהור. כאשר אנו פועלים בהתאם למה שאלוהים אומר היום, הטבע המושחת שבתוכנו יתנקה בהדרגה ונשתחרר מהשעבוד לחטא, ורק אז נוכל לזכות בשחרור אמיתי ובחופש. לכן "כפרה על חטא" בעידן החסד ו"סילוק החטא" על ידי אלוהים באחרית הימים, הם שני סוגי עבודה שונים. ב"כפרה על חטא" ישוע אדוננו רק מקבל על עצמו את חטאי בני האדם, ופוטר אותם מהעונש שהיו אמורים לשאת בשל החטאים שביצעו. אך אין פירוש הדבר שבני האדם נטולי חטא או שלא יבצעו עוד חטאים ויהיו נקיים לחלוטין. "סילוק החטאים", פירושו לסלק את המקור של בני האדם החוטאים, לגרום להם להפסיק לחטוא, להביא למהפך באורח חייהם כשיהיו נקיים לחלוטין. לכן, רק על ידי קבלת עבודת המשפט של אלוהים באחרית הימים נוכל לזכות בישועה, להיות מובאים למלכות האל, ולזכות בהבטחת האל ובברכתו.

לאחר ששמעתי את דברי האל ואת השיתוף של האחיות, הרגשתי שהם התאימו במידה רבה לאמת ושהיו מציאותיים מאוד. אני חושב שוב על כל אותן שנים שבהן הייתי יהיר וחסר מעצורים, שנים שבהן האנשים בעבודה פחדו ממני ושמרו ממני מרחק, אשתי ובתי בבית פחדו גם הן ממני, איש לא רצה להיות חבר שלי. איני מסוגל אפילו למצוא מישהו שאוכל לנהל איתו שיחות נפש, והרגשתי תחושה עמוקה של כאב, ושהייתי כישלון כאדם. כמו כן, שנאתי את עצמי, אך לא מצאתי כל דרך לשינוי. אכן, אנו זקוקים לחזרתו של ישוע אדוננו ושיעשה את עבודת הישועה והניקוי. כששמעתי היום על חזרתו של ישוע אדוננו במטרה לבטא את האמת, לעשות את עבודת הניקוי ולגרום למהפך אצל בני האדם, הרגשתי באמת שאני בר מזל! באותו יום כשיצאתי הביתה, האחות נתנה לי עותק של הספר "צאנו של אלוהים שומעות בקולו של אלוהים" ואמרה שבהתחלה היא חיה בחטא ולא היתה מסוגלת להשתחרר ממנו כמוני. מאוחר יותר, לאחר שהיא קראה את הדברים בספר זה, היא מצאה לבסוף כיצד לנהוג. לקחתי את הספר בשמחה והחלטתי להאמין באל הכול יכול באמונה שלמה!

מאז שקיבלתי על עצמי את עבודת האל הכול יכול באחרית הימים, קראתי את חלק הארי של דברי האל, ובהדרגה הבנתי משהו על שלושת השלבים של עבודת האל, מסתורין ההתגלמות כבשר ודם, את משמעות השמות של אלוהים, הסיפור הפנימי של כתבי הקודש, והיבטים אחרים, ואמונתי באלוהים גברה. כשרק התחלתי, לבי נחמץ וכאב כשקראתי את הדברים אודות אלוהים השופט את אופיים השטני של בני האדם. היו לי עדיין רעיונות בקרבי, וחשבתי שאלוהים החמיר בדבריו יתר על המידה. מאוחר יותר קראתי בדברי האל: "באחרית הימים, המשיח משתמש באמיתות שונות כדי ללמד את האדם, לחשוף את מהות האדם ולנתח את דבריו ומעשיו של האדם. הדברים האלה מורכבים מאמיתות שונות, כגון חובת האדם, האופן שבו האדם צריך להישמע לאלוהים, האופן שבו האדם צריך להיות נאמן לאלוהים, האופן שבו האדם צריך להביא לידי ביטוי את האנושיות הרגילה, וכן את חוכמתו וטבעו של אלוהים, וכן הלאה. כל הדברים האלה מתמקדים במהות האדם ובטבעו המושחת. בפרט, הדברים שחושפים כיצד האדם דוחה בבוז את אלוהים נאמרים ביחס לכך שהאדם הוא התגלמות השטן וכוח אויב נגד אלוהים. כשאלוהים עושה את עבודת המשפט, הוא לא רק מבהיר את אופיו של האדם בדברים מעטים בלבד, אלא מבצע התגלות, טיפול וגיזום בטווח הארוך. את השיטות האלה של ההתגלות, הטיפול והגיזום לא ניתן להחליף במילים רגילות, אלא רק באמת, שהיא לא ברשותו של האדם כלל. רק שיטות כאלה כזו נחשבת למשפט – רק באמצעות משפט כזה אפשר לשכך את האדם ולשכנע אותו לגמרי להישמע לאלוהים ולהכיר את אלוהים באמת" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, המשיח עושה את עבודת המשפט באמצעות האמת). הבנתי מדברי האל שבעבודת המשפט של אלוהים באחרית הימים, נעשה שימוש באמת שבה לא שולט האדם כלל, כדי להראות את מרדנותם ושחיתותם של בני האדם וכדי לנתח את צורת הדיבור וההתנהגות שלהם. רק בהיותם חשופים לאורך זמן בפני אלוהים, מטפלים וגוזמים, הם יכולים להכיר אט-אט את הטבע המושחת והאופי הבסיסי שלהם ולראות בבירור את השחיתות של עצמם, את אופן ההתנהגות המכוער שלהם ולהגיע למצב שישנאו את עצמם ולאחר מכן יעברו מהפך. אם אלוהים לא היה עובד בדרך זו, לא הייתי מכיר את טבעי המושחת, אז איך הייתי משתחרר מאופיי החוטא וזוכה לניקוי? ככל שקראתי את דברי האל, הרגשתי שעבודת המשפט של אלוהים היא טובה מאוד! דברי האל אכן יכולים לנקות בני אדם, להביא למהפך בחייהם ולהושיע אותם.

באחד המפגשים, כששיתפתי את חוויותיי שבהן השתמשתי תמיד בביטויים כמו "אני חושב", ו"הנה מה שאני חושב", אחד האחים הפנה את תשומת לבי לכך שהרגל זה בדיבור שלי הוא סימן ליהירות. אם מישהו אחר היה בעבר חושף אותי כך, הייתי מתווכח איתו וסותר אותו במהירות. אך באותה פעם בחרתי להיות בשקט בלי להתווכח ולהצטדק, מכיוון שחשבתי על דברי "דרשות ושיתופים על היווכחות בחיים ": "אם אתה תמיד אומר 'אני חושב' כשמדובר בכל נושא שבו אתה נתקל, ובכן, עדיף שתשתחרר מדעותיך. אני ממליץ לך להשתחרר מדעותיך ולחפש את האמת. בחן את דברי האל. דעתך אינה האמת! ...אתה יהיר מדי וצדקן! לנוכח האמת, אינך יכול אפילו להשתחרר מהתפיסות ומהאשליות שלך או להתכחש להן. אינך מעוניין להישמע לאלוהים ולו במעט! מבין כל מי שמחפש את האמת, שלבו ירא אלוהים, מי אומר עדיין 'אני חושב'? אמירה כזאת כבר אינה קיימת. זוהי חשיפה של הטבע השטני". לכן הרגשתי שמה שהאח אמר נכון, ולא היה לי כל בסיס להפריך את דבריו. מה שהאדם חושב שהוא האמת אינו יכול לשמש תחליף לאמת. כל מה שהאדם חושב בא מהשטן. אם משתמשים תמיד במילה "אני" בתחילת משפט, הדבר מעיד על כך שאלוהים אינו נמצא בלבו של הדובר ושהדובר אינו ירא אלוהים. כמה יהיר יכולתי להיות כשתמיד דיברתי כך!

מאוחר יותר, קראתי גם את הפסוק בספר "דרשות ושיתופים על היווכחות בחיים" שבו היה כתוב: "בני אדם הופכים להיות יהירים לאחר שהם רוכשים לעצמם כמה נכסים. אם מישהו הוא בעל איכות גבוהה, ויש לו רמה מסוימת של מסוגלות, הוא יחשוב: 'אני טוב יותר מאחרים'. בכך, בני אדם אלה חושפים את טבעם היהיר, ואינם רוחשים כבוד לאיש זולתם. זוהי תופעה רגילה, מכיוון שהם מיומנים ובעלי יכולות. לו היו מכירים את עצמם, היו בוודאי חושבים שאינם שווים אפילו אגורה שחוקה. אם כן, על מה יש להם להיות יהירים? הוא חושב שאין על מה להיות יהיר, ושאין לו נכסים המצדיקים את יהירותו, ואז הוא לא יהפוך להיות יהיר. האין זה המקרה? יש בני אדם שחושבים שהם טובים יותר מאחרים, ושהם יכולים להבין כל עניין בצורה ברורה, אם כן מה עומד לקרות באחד הימים? כאשר הם סובלים ממפלה גדולה והם מושפלים עקב כישלונם, האם הם עדיין יוכלו להיות יהירים? הם ירגישו שהם אינם מסוגלים להרים ראש, אינם מעזרים לראות איש. לכן כאשר אותם אנשים בעלי טבע יהיר ומתנשא חווים כישלון או מושפלים מספר פעמים, או מטופלים ונגזמים היטב מספר פעמים, יימצא באופן טבעי פתרון לטבעם היהיר. כל בני האדם משתנים כך. כאשר חווים את השיפוט והייסורים מאת אלוהים, כאשר הם נגזמים ומטופלים, כאשר הם ממושמעים על ידי רוח הקודש, וכשסובלים כישלונות ומפלות, בני אדם יהפכו להיות ישרים יותר. יהירותם תפחת בהדרגה, והם לא יהיו כה צדקנים. גם אם הם מבינים משהו לעומק, הם עדיין יחפשו את האמת לגביו, יחפשו רעיונות של אחרים, כדי לנקוט אמצעי זהירות לנוכח אפשרות לטעות. זוהי התוצאה שמגיעים אליה דרך המשפט והייסורים מאת אלוהים. לכן יהיר וצדקן ככל שתהיה, אל תפחד ואל תדאג. כל עוד אתה חווה את המשפט והייסורים בידי אלוהים, ומקבל עוד גיזום וטיפול, במיוחד את המשמעת של רוח הקודש, תתחיל להשתנות בהדרגה. איש לא יוכל לעזור לך בכך, לכן עליך להסתמך על תפילה לאלוהים, על חיפוש האמת ועל זכייה בעבודתה של רוח הקודש, כיוון שלאחר שרוח הקודש עובדת עליך, כל בעיותיך ייפתרו". פסוק זה שותף באופן חודר למדי, והוא באמת עשה את העבודה! שמתי לב שבעבר, במקום העבודה או בבית, תמיד הייתי במעמד גבוה ומרצה לאחרים, וכל זה היה בגלל שליטת אופיו היהיר של השטן. מכיוון שחשבתי את עצמי כבעל יכולת המסוגל להרוויח כסף, התרברבתי לגבי מעמדי הבכיר, ובזתי לכל אחד אחר חוץ מאשר לעצמי, חשבתי שלא היה טוב ממני, ותמיד נעמדתי על בימה. לאחר שקיבלתי את עבודת האל באחרית הימים, קראתי דברים רבים בכל הנוגע לאלוהים השופט וחושף את אופיים היהיר של בני האדם. כמו כן, בעקבות הדברים ששיתפו האחים והאחיות במפגשים, התחלתי להבין באופן רדוד יותר את אופיי היהיר. ראיתי שלמעשה איני טוב יותר מכל אחד אחר, ושכל יכולתי ועושרי הוענקו לי על ידי אלוהים, לכן לא היתה לי כל סיבה להתפאר. באותו זמן גם מצאתי את הדרך לחולל מהפך באופיי היהיר ולנהוג על פי דברי האל, כלומר לקבל שאני מטופל ונגזם אף יותר על ידי האחים והאחיות, להשוות את עצמי לדברי האל ולעשות חשבון נפש מעמיק יותר, להכיר את עצמי באמת ואת השנאה העצמית שלי, ולא להסתמך עוד על הטבע השטני בכל מה שאני עושה אלא לפעול בהתאם לדברי האל. תוך כדי חוויית הגיזום והטיפול באופן זה פעמים רבות, ומה שלמדתי מחשבון הנפש שעשיתי, אופיי היהיר החל לזכות בהדרגה במהפכים.

בזמן שקראתי עוד מדברי האל, וחייתי בקביעות את חיי הכנסייה, התחלתי להרגיש יותר ויותר עד כמה הייתי בר מזל, עד כדי כך שיכולת לקבל את עבודת האל באחרים הימים. בכנסיית האל הכול יכול, כל האחים והאחיות מלאי להט לטפל זה בזה בכנות. כולם טהורים ופשוטים, והם משתפים את חוויותיהם זה עם זה, וגם אם מתגלה הטבע המושחת שלהם, הם מסוגלים לערוך חשבון נפש ולהכיר את עצמם על סמך דברי האל. ראיתי שדברי האל הכול יכול יכולים באמת ובתמיד לנקות בני אדם ולחולל בהם מהפך. אלוהים ביטא את דבריו בעצמו כדי להוביל אותנו להשתחרר מהחטא ולזכות בישועה, לכן אנו באמת מבורכים! כשחשבתי כמה אנשים יש עדיין המאמינים באלוהים בכנות וממתינים בלהיטות לחזרתו של ישוע אדוננו, וכמהים להשתחרר משלשלאות החטא ולזכות בניקוי, החלטתי להתפלל לאלוהים: אני מוכן להפיץ את בשורת המלכות אף ליותר אנשים, ולגרום להם להיות כמוני, ללכת בדרך האל ולזכות בישועת האל של אחרית הימים.