אפליקציית כנסיית האל הכול יכול

הקשב לקולו של אלוהים וקדם את פני ישוע אדוננו בשובו!

אנו מזמינים את כל מבקשי האמת לפנות אלינו

הדבר מופיע בבשר

צבעים אחידים

ערכות נושא

גופן

גודל גופן

מרווח בין שורות

רוחב הדף

0 תוצאת(תוצאות) חיפוש

לא נמצאו תוצאות

`

כשעלי השלכת ישובו לשורשיהם, אתם תתחרטו על כל הדברים הרעים שעשיתם

הייתם עדים באופן אישי לעבודה שביצעתי בקרבכם, אתם עצמכם שמעתם את הדברים שאמרתי, ואתם מכירים את גישתי אליכם, ולכן אתם אמורים לדעת מדוע אני עושה את העבודה הזו בכם. אומר לכם את האמת – אתם אינכם אלא כלים שמשרתים את עבודת הכיבוש שלי באחרית הימים. אתם מכשירים שמשרתים את עבודתי בקרב אומות הגויים. אני מדבר דרך הרשע שלכם, הטינופת שלכם, התנגדותכם ומרדנותכם, על מנת להיטיב להרחיב את עבודתי להפצת שמי בקרב אומות הגויים, כלומר להפצתו בקרב כל האומות מחוץ לישראל. אני עושה זאת כדי ששמי, מעשיי וקולי יוכלו להתפשט ברחבי אומות הגויים, וכך אוכל לכבוש את כל האומות האלה שאינן ישראל וכל בני האדם באומות האלה יוכלו לעבוד אותי – האומות האלה יהפכו לארצות הקודש שלי מחוץ לארצות ישראל ומצרים. הרחבת עבודתי היא למעשה הרחבת עבודת הכיבוש שלי והרחבת ארץ הקודש שלי. זוהי הרחבת דריסת הרגל שלי על פני האדמה. עליכם להבין בבירור שאתם רק ברואים ששייכים לאומות הגויים שאני כובש. במקור, לא היה לכם מעמד ולא היה לכם כל ערך לניצול – שום תועלת. הסיבה היחידה לכך שיש לכם תועלת כעת היא שרוממתי את הרמשים מערימת הזבל והפכתי אותם לאותות ומופתים לכיבוש שלי את העולם – "חומרי האסמכתה" היחידים לכיבוש שלי את העולם. רק בזכות כך התמזל מזלכם לבוא איתי במגע ולהתקהל ביחד איתי כעת. בחרתי בכם משום מעמדכם הנמוך כאותות והמופתים שלי, הדוגמאות לעבודת הכיבוש שלי. זו הסיבה היחידה לכך שאני עובד ומדבר בקרבכם, וזו הסיבה היחידה לכך שאני חי ושוהה איתכם במחיצה אחת. עליכם לדעת שרק משום הניהול שלי ושאט הנפש העזה שאני חש כלפיכם בהיותכם רמשים בערימת הזבל, אני מדבר בקרבכם, והמצב כה חמור עד שהוא מרתיח את דמי. עבודתי בקרבכם לא זהה כלל לעבודתו של יהוה בישראל, והיא במיוחד לא זהה לעבודתו של ישוע ביהודה. אני מפגין סובלנות אדירה בכך שאני מדבר ועובד, ואני כובש את העמים המנוונים האלה בכעס ובמשפט. הדבר שונה מהאופן שבו יהוה הוביל את עמו בישראל. עבודתו בישראל הייתה הענקת מזון והמים חיים, והוא היה מלא בחמלה ואהבה לבני עמו בקיומו אותם. העבודה של היום מתבצעת באומה שלא נבחרה אלא קוללה. אין מזון בשפע, ואין הזנה של מים חיים כדי להרוות את הצמא. מעבר לכך, יש אספקה שופעת של סחורה חומרית. יש רק שפע של משפט, קללות וייסורים. הרמשים האלה בערימת הזבל בשום אופן לא ראויים לזכות בגבעות הבקר והצאן, בעושר הרב ובילדים היפהפיים ביותר בכל רחבי הארץ שהענקתי לישראל. ישראל של היום מעלה לי כקורבן מנחה על המזבח את הבקר, והצאן, והזהב והכסף שאני מזין אותם בהם, והם נותנים לי יותר מהמעשר שיהוה דרש תחת החוק, ולכן נתתי להם אפילו יותר – פי מאה ממה שזכו בו בני ישראל תחת החוק. האופן שבו אני מזין את ישראל מתעלה על ההזנה שזכו לה גם אברהם וגם יצחק. אני אפרה וארבה את משפחת ישראל, ואני אפיץ את עמי ישראל אל כל רחבי העולם. בני האדם שאני מברך הם עדיין עם ישראל הנבחר, כלומר בני האדם שמקדישים לי הכל ואשר זכו בכל הדברים ממני. משום שהם מתחשבים בי, הם מקריבים עגלים ושיים בני יומם ששייכים להם על המזבח הקדוש שלי ומעלים את כל מה שיש להם כקורבן מנחה לפניי, אפילו עד כדי כך שהם מעלים כקורבן מנחה את בניהם בכוריהם בציפייה לשובי. ומה איתכם? אתם מעוררים את הכעס שלי, אתם מציבים לי דרישות, אתם גונבים את הקורבנות של אלה שמעלים לי דברים כקורבן מנחה, ואתם לא יודעים שאתם פוגעים בי. לפיכך, אתם זוכים רק בבכי ובעונש באפלה. התגריתם בכעס שלי פעמים רבות, והמטרתי עליכם את הלהבות הבוערות שלי, כל שהיו בני אדם רבים שמתו באופן טרגי, ושביתם הפכו לקברים שוממים. כל מה שאני חש כלפי הרמשים האלה הוא כעס אינסופי, ואין לי כל כוונה לברך אותם. רק למען עבודתי חרגתי מהרגלי ורוממתי אתכם, וסבלתי השפלה אדירה כדי לעבוד בקרבכם. אלמלא כבודו של אבי, איך ייתכן שהייתי חי תחת קורת גג אחת עם הרמשים הזוחלים על ערימת הזבל? אני חש תיעוב עצום כלפי כל הפעולות והמילים שלכם, משום שיש לי "עניין" מסוים בטינופת ובמרדניות שלכם – הם הפכו לתמצית דבריי. אחרת, בשום אופן לא הייתי שוהה במחיצתכם במשך זמן כה רב. על כן, עליכם לדעת שגישתי כלפיכם היא רק גישה של אהדה ורחמים וגישה נטולת אהבה – יש לי רק סובלנות כלפיכם, משום שאני רק עושה זאת למען עבודתי. ואתם ראיתם את מעשיי רק משום שבחרתי בטינופת ובמרדנות כ"חומרי גלם". אחרת, בשום אופן לא הייתי חושף את מעשיי בפני הרמשים האלה. אני פשוט עובד בכם באי-רצון. אין שום דמיון בין גישתי בעבודה הזו לבין הנכונות והמוכנות המאפיינות את עבודתי בישראל. אני מדבר בקרבכם באי-רצון ונושא את הכעס שלי. אילולא עבודתי האדירה ביותר, איך ייתכן שהייתי סובל את המראה המתמשך של רמשים כאלה? אילולא הצורך לפעול למען שמי, זה מכבר הייתי עולה אל הגבהים הרמים ביותר ומבעיר עד היסוד את הרמשים האלה ואת ערימת הזבל! אילולא הצורך לפעול למען כבודי, איך ייתכן שהייתי מתיר לשדים הרעים האלה להתנגד אליי בגלוי ולנענע בראשיהם לנגד עיניי? אילולא הצורך לבצע את עבודתי על מי מנוחות וללא כל מחסומים, איך ייתכן שהייתי מתיר לבני האדם האלה המשולים לרמשים להתעלל בי באופן מופקר? אם מאה בני אדם בכפר בישראל היו מתקוממים ומתנגדים לי כך, אפילו אם הם היו מעלים לי קורבנות, בכל זאת הייתי משמיד אותם והם היו מתנקזים לחרכים בקרקע, כדי שבני האדם בערים אחרות לא יתמרדו עוד. אני אש בוערת ואני לא סובל פגיעה. מפני שאני הוא זה שברא את בני האנוש, בני האדם חייבים להישמע לכל מה שאני אומר ולא למרוד נגדי. אין לבני האדם זכות להתערב בעבודתי, והם בפרט לא מוסמכים לנתח מה נכון ולא נכון בעבודתי ובדבריי. אני אדון הבריאה, והברואים צריכים להשיג את כל הדברים שאני דורש מהם בלב מלא יראה כלפיי. הם לא צריכים לנמק נימוקים בפניי, ובמיוחד, הם לא צריכים להתנגד. אני משתמש בסמכות שלי כדי למלוך על עמי, וכל בני האדם ששייכים לבריאה שלי צריכים להישמע לסמכות שלי. על אף שאתם עזי מצח וחצופים בפניי כיום, על אף אתם מפרים את דברי ההוראה שלי, ועל אף שאתם לא מפחדים, אני מקבל את המרדנות שלכם בסובלנות. לא אתרגז באופן שישפיע על עבודתי מפני שהרמשים הקטנים והזערוריים הפכו את האדמה בערימת הזבל. למען רצונו של אבי, אני סובל את הקיום המתמשך של כל הדברים שאני מתעב ושל הדברים שאני בוחל בהם, עד שהאמירות שלו יושלמו, ועד הרגע האחרון ממש. אל תדאגו! אני לא יכול לשקוע לאותה רמה של רמשים חסרי שם, ואני לא אשווה את רמת הכישרון שלי לזו שלכם. אני מתעב אתכם, אך אני מסוגל לעמוד בכך. אתם ממרים את פי, אך לא תוכלו להימלט מהיום שבו אמיט עליכם ייסורים שאותו הבטיח לי אבי. האם רמש ברוא יכול להשתוות לאדון כל הבריאה? בסתיו, עלי שלכת ישובו לשורשיהם, אתם תשובו לבית אביכם, ואני אשוב אל צדו של אבי. אני אלווה בחיבתו העדינה של אבי, והרמיסה של אביכם תתקדם אחריכם. יהיה לי כבודו של אבי, ותהיה לכם הבושה של אביכם. אני אשתמש בייסורים שאני מרסן מזה זמן רב כדי ללוות אתכם, ואתם תפגשו בייסורים שלי בבשרכם המעופש שכבר מושחת מזה עשרות אלפי שנים. אסיים בכם את עבודת המילים שלי המלווה בסובלנות, ואתם תתחילו לגלם את התפקיד של חווית אסון הנובע מדבריי. אשמח מאוד ואעבוד בישראל, ואתם תבכו ותחרקו שיניים, ותתקיימו ותמותו בבוץ. אשיב לעצמי את צורתי המקורית וכבר לא אשאר בטינופת במחיצתכם, ואילו אתם תשיבו לעצמכם את כיעורכם המקורי ותמשיכו להתחפר לכם בערימת הזבל. כשעבודתי ודבריי יסתיימו, יהיה זה יום שמחה עבורי. כשהתנגדותכם ומרדנותכם יסתיימו, יהיה זה יום הבכי שלכם. לא תהיה לי חמלה עליכם, ואתם לא תראו אותי שוב. כבר לא אנהל איתכם דו-שיח, ואתם כבר לא תפגשו בי. אשנא את המרדניות שלכם, ואתם תתגעגעו לחביבותי. אכה אתכם, ואתם תתגעגעו אליי. אפרד מכם בשמחה, ואתם תהיו מודעים לחוב שאתם חבים לי. לעולם לא אראה אתכם שוב, אך תמיד תקוו לראות אותי. אשנא אתכם משום שאתם מתנגדים לי כעת, ואתם תתגעגעו אליי, משום שאני מטיל עליכם ייסורים כעת. לא אהיה מוכן לחיות איתכם במחיצה אחת, אך תשתוקקו לכך במרירות ותבכו עד אין קץ, משום שתתחרטו על כל מה שעשיתם לי. אתם תתחרטו על המרדנות וההתנגדות שלכם, ואפילו תשתטחו על הקרקע בחרטה, ותיפלו ארצה לפניי ותישבעו לא להמרות שוב את פי. אולם בלבכם, אתם פשוט אוהבים אותי ולא תהיו מסוגלים לשמוע את קולי – אני חייב לגרום לכם להתבייש בעצמכם.

כעת אני רואה את הבשר והדם משולחי הרסן שלכם שרוצים להונות אותי, ויש לי רק אזהרה קטנה לתת לכם. אני בהחלט לא נוקט פעולה באמצעות ייסורים כדי "לשרת" אתכם. עליכם לדעת איזה תפקיד אתם מגלמים בעבודתי, ואז אהיה מרוצה. בנוסף על כך, לא אכפת לי כלל אם תתנגדו אליי, אם תבזבזו את כספי, אם תאכלו את הקורבנות שהועלו לכבודי, יהוה, אם תנשכו זה את זה, רמשים שכמותכם, או אם יהיה סכסוך או הפרה ביניכם, יצורים דמויי כלבים שכמותכם. אתם צריכים רק לדעת אילו מין יצורים אתם, ואני אהיה מרוצה. מלבד הדברים האלה, מותר לכם להיות מוכנים לתקוף זה את זה בחרבות או בחניתות או להיאבק זה בזה באמצעות מילים. אין לי שום עניין להתערב בדברים האלה, ואני כלל לא מעורב בעניינים אנושיים. העניין הוא לא שאכפת לי מהסכסוכים ביניכם, אלא שאני לא אחד מכם, ולכן אני לא משתתף בעניינים ביניכם. אני עצמי לא אחד מהברואים ואני לא שייך לעולם, ולכן, אני מתעב את החיים השוקקים בקרב בני האדם ואת הקשרים המסובכים והלא ראויים בין בני האדם. אני מתעה בפרט את המוני האדם ההומים. יחד עם זאת, אני מכיר לעומק את הפגמים שבלבו של כל ברוא וברוא, ולפני שבראתי אתכם, כבר הכרתי את הרשע שקיים בעומקי הלב האנושי, והכרתי את כל ההונאה והשחיתות בלב האנושי. על כן, אפילו אם אין כל זכר כאשר בני האדם עושים דברים רעים, אני בכל זאת יודע שהרשעות השמורה בלבכם מדכאת את העושר של כל הדברים שבראתי. כל אחד מכם עלה לגבהים הרמים ביותר של ההמון. עליתם והפכתם לאבותיהם של בני האדם בהמון. אתם שרירותיים במיוחד, ואתם מתפרעים בקרב כל הרמשים המחפשים מקום שלו ומנסים לטרוף את הרמשים שקטנים מכם. אתם מרושעים וזדוניים בלבכם, ואתם עולים על רוחות הרפאים ששקעו אל המצולות. אתם חיים בתחתית ערימת הזבל ומפריעים לרמשים לכל אורכה ורוחבה כך שלא תהיה להם מנוחה, ואתם נאבקים זה בזה לזמן מה ואז נרגעים. אתם עדיין לא יודעים מה מהמעמד שלכם, אך אתם בכל זאת נאבקים זה בזה בערימת הזבל. מה אתם יכולים להשיג מהמאבק הזה? אם באמת היה לכם לב מלא יראה כלפיי, איך ייתכן שהייתם יכולים להיאבק זה בזה מאחורי גבי? גם אם מעמדכם רם, אתם בכל זאת תולעים קטנות ומצחינות בזבל, הלא כן? האם תהיו מסוגלים להצמיח כנפיים ולהפוך ליונת שלום ברקיע? תולעים קטנות ומצחינות שכמוכם שגונבות את קורבנות המנחה מהמזבח שלי, יהוה, האם אתם יכולים להושיע את השמות הנכשלים שלכם ולהפוך לעם ישראל הנבחר? אתם חדלי אישים חסרי בושה! בני האדם העלו את הקורבנות האלה על המזבח למעני כביטוי לרגשות הנדיבים שחשים אלה שמפחדים ממני. הקורבנות האלה נועדו לשליטתי ולשימושי, ולכן איך ייתכן שאתם תשדדו ממני את התורים שבני האדם נותנים לי? האם אתם לא מפחדים להפוך ליהודה איש קריות? האם אתם לא מפחדים שארצכם תהפוך לשדה דם? יצורים חסרי בושה שכמותכם! אתם חושבים שהתורים שבני האדם מעלים לי כקורבנות מנחה נועדו כולם להזין את הכרס שלכם, רמשים שכמותכם? מה שנתתי לכם הוא מה ששמחתי ורציתי לתת לכם. מה שלא נתתי לכם שייך לי, ואתם לא יכולים פשוט לגנוב את קורבנות המנחה שלי. אני הוא יהוה, זה שעובד, אדון הבריאה, ואני הסיבה לכך שבני האדם מעלים קורבנות מנחה. האם אתם חושבים שהקורבנות האלה הם פיצוי על כל ההתרוצצויות שלכם? באמת אין לכם בושה! למען מי אתם מתרוצצים? אתם עושים זאת למען עצמכם, הלא כן? מדוע אתם גונבים את הקורבנות שלי? מדוע אתם גונבים כסף מארנק הכסף שלי? אתם בניו של יהודה איש קריות, הלא כן? הקורבנות שלי, יהוה, נועדו להנאתם של הכוהנים. האם אתם כוהנים? אתם מעזים לאכול את הקורבנות שלי בזחיחות, ואתם אפילו פורשים אותם על השולחן – אתם חסרי ערך! חדלי אישים חסרי תועלת שכמותכם! האש שלי, יהוה, תעלה אתכם בלהבות!

קודם:מה אתם יודעים על אמונה?

הבא:אף אדם בשר ודם לא יכול להימלט מיום חרון אפי

ייתכן שתאהב גם...