אנו מזמינים את כל מבקשי האמת לפנות אלינו

הדבר מופיע בבשר

תוכן

הנתיב... (3)

בחיי שלי, אני תמיד מוכן להעניק את כולי לאלוהים – את גופי ואת דעתי. כך, אין לי נקיפות מצפון, ואני יכול לזכות במעט שלווה. אדם שמחפש חיים חייב ראשית למסור את כל לבו לאלוהים. זה תנאי מקדים. אני רוצה שאחיי ואחיותיי יתפללו איתי לאלוהים: "הו אלוהים! מי ייתן ורוחך בשמיים תעניק חסד לבני האדם בארץ, כדי שלבי יוכל לדבוק בך לחלוטין, כדי שתוכל לרגש את רוחי, וכדי שאוכל לראות את החביבות שלך בלבי וברוחי, על מנת שבני האדם על פני האדמה יתברכו לראות את יופייך. אלוהים! מי ייתן ורוחך תרגש שוב את רוחנו, כדי שאהבתנו תימשך זמן רב ולעולם לא תשתנה!" מה שאלוהים עושה בנו הוא קודם כל לבחון את לבנו, וכשאנחנו שופכים את לבנו לתוכו, זה הרגע שבו הוא מתחיל לרגש את רוחנו. רק ברוח אפשר לראות את חביבותו, עליונותו וגדולתו של אלוהים. זה הנתיב של רוח הקודש בבני האנוש. האם יש לכם חיים כאלה? האם חוויתם חיים של רוח הקודש? האם אלוהים אי-פעם ריגש את רוחכם? האם ראיתם כיצד רוח הקודש עובדת בבני אדם? האם מסרתם את כל לבכם לאלוהים? כשתתנו את כל לבכם לאלוהים, תהיו מסוגלים לחוות את החיים של רוח האל, ועבודתו תוכל להתגלות לכם ללא-הרף. ברגע הזה, תהפכו לבני אדם שרוח הקודש משתמשת בהם. האם אתם נכונים להיות בני אדם כאלה? בזיכרוני, כשרוח הקודש ריגשה אותי, ומסרתי את לבי לאלוהים לראשונה, נפלתי בפניו וקראתי: "הו אלוהים! אתה הוא זה שפקח את עיניי כדי שאוכל להבין את הישועה שלך. אני מוכן למסור לך את כל לבי, וכל מה שאני מבקש הוא שרצונך יתגשם. כל מה שאני רוצה הוא שלבי יזכה באישורך בנוכחותך, ושאוכל להגשים את רצונך." לעולם לא אשכח את התפילה הזו. התרגשתי עד עמקי נשמתי ובכיתי בכי תמרורים בפני אלוהים. זו הייתה התפילה המוצלחת הראשונה שלי בנוכחותו של אלוהים כאדם שזכה לישועה, וזו הייתה השאיפה הראשונה שלי. לאחר מכן, רוח הקודש ריגשה אותי לעתים תכופות. האם אי-פעם הייתה לכם חוויה כזו? כיצד רוח הקודש עבדה בכם? אני חושב שכל בני האדם ששואפים לאהוב את אלוהים חווים חוויה כזו במידה כזו או אחרת, אך בני האדם שוכחים אותן. אם מישהו אומר שהוא לא חווה חוויה כזו, הדבר מוכיח שהוא עדיין לא זכה בישועה, ושהוא עדיין נמצא בתחומו של השטן. העבודה שרוח הקודש מבצעת בכולם היא הנתיב של רוח הקודש, וזה גם הנתיב של בני אדם שמאמינים באלוהים ומחפשים אותו. השלב הראשון בעבודה שרוח הקודש מבצעת על בני האדם הוא ריגוש רוחם. לאחר מכן, הם מתחילים לאהוב את אלוהים ולחפש חיים. כל מי שנמצא בנתיב הזה שרוי בזרם של רוח הקודש. זו לא רק הדינאמיקה של עבודתו של אלוהים בסין היבשתית, אלא גם בכל רחבי התבל. הוא עושה זאת על כל האנושות. אם מישהו לא התרגש אפילו פעם אחת, זו הוכחה לכך שהוא לא נמצא בזרם השחזור. אני מתפלל לאלוהים ללא הפסקה בלבי שהוא ירגש את כל בני האדם – אני מייחל שאלוהים ירגש את כל בני האדם מתחת לשמש ושהם כולם יצעדו בנתיב הזה. אולי זו בקשה פעוטה לבקש מאלוהים, אך אני מאמין שהוא יעשה זאת. אני מקווה שכל אחיי ואחיותיי יתפללו לכך, שרצונו של אלוהים יתגשם, ושעבודתו תיחתם בהקדם כדי שרוחו בשמיים תזכה במנוחה. זו התקווה הקטנה שלי.

אני מאמין שמכיוון שאלוהים יכול לבצע את עבודתו בעיר אחת של שדים, הוא בהחלט מסוגל לבצע את עבודתו באינספור ערים של שדים ברחבי תבל. אנחנו, בני האדם של העידן האחרון, בהחלט נראה את יום כבודו של אלוהים. זה נקרא "היותנו חסידים עד הסוף תוביל לישועה". אף אחד לא יכול להחליף את אלוהים בשלב הזה בעבודתו – רק אלוהים עצמו יכול לעשות זאת. הסיבה לכך היא שזה שלב יוצא מן הכלל. זה שלב בעבודת הכיבוש, ובני אנוש לא יכולים לכבוש בני אנוש אחרים. רק הדברים המובעים מפיו של אלוהים ורק הדברים שהוא עושה באופן אישי יכולים לכבוש את האנושות. מתוך התבל כולה, אלוהים משתמש במדינה של התנין הגדול האדום כאש כשטח בדיקות. לאחר מכן, הוא יתחיל את עבודתו בכל שאר המקומות. פירוש הדבר הוא שאלוהים יבצע עבודה אדירה אף יותר ברחבי התבל, וכל בני האדם בתבל יקבלו את עבודת הכיבוש של אלוהים. בני האדם מכל פלג ומכל זרם חייבים לקבל את שלב העבודה הזה. זה נתיב שחייבים לפסוע בו – אף אחד לא יכול להימלט ממנו. האם אתם מוכנים לקבל את מה שאלוהים הפקיד בידיכם? אני תמיד מרגיש שקבלת דבר שרוח הקודש מפקידה בידי היא דבר מופלא. בעיניי, זה האמון הרב ביותר שאלוהים נותן באנושות. אני מקווה שאחיי ואחיותיי יעבדו קשה לצדי ויקבלו זאת מאלוהים, כדי שאלוהים יוכל לזכות בכבוד ברחבי התבל כולה, וכדי שחיינו לא יהיו לשווא. עלינו לעשות משהו למען אלוהים, או שעלינו לנדור נדר. אם מישהו מאמין באלוהים אך אין לו מושא לעיסוק, הרי שהוא חי את חייו לריק, וכשיבוא יום מותו, יהיו לו רק רקיע כחול וקרקע מאובקת להביט בהם. האם אלה חיים בעלי משמעות? אם אתם מסוגלים לעמוד בדרישותיו של אלוהים במהלך חייכם, זה דבר יפהפה, הלא כן? מדוע אתם תמיד מחפשים צרות, ומדוע אתם תמיד עגמומיים? כך אתם לא זוכים בשום דבר מאלוהים, הלא כן? והאם אלוהים יכול לזכות במשהו מכם? בתוך ההבטחה שנתתי לאלוהים, אני פשוט נותן לו את לבי ולא משטה בו בדבריי. אני לא אעשה משהו כזה – אני מוכן רק לנחם את האל שאני אוהב בלבי, כדי שרוחו בשמיים תזכה לנחמה. הלב אומנם בעל ערך, אך האהבה יקרה יותר. אני מוכן לתת את האהבה היקרה ביותר בלבי לאלוהים, כדי שמה שהוא יהנה ממנו יהיה הדבר היפהפה ביותר שיש לי, וכדי לספק אותו באהבה שאני מעניק לו. האם אתם מוכנים לתת את אהבתכם לאלוהים להנאתו? האם אתם מוכנים להפוך את זה להון היחיד שלכם להישרדותכם? מה שאני רואה מחוויותיי הוא שככל שאני מעניק לאלוהים אהבה רבה יותר, כך אני מרגיש יותר שאני חי באושר, וכך יש לי כוח חסר גבולות, אני מוכן להקריב את כל גופו ודעתי, ואני תמיד מרגיש שלעולם לא אוכל לאהוב את אלוהים מספיק. אם כן, האם אהבתכם אהבה זניחה, או שמא היא אינסופית וגדולה לאין שיעור? אם באמת תרצו לאהוב את אלוהים, תמיד תהיה לכם יותר אהבה להשיב לו. אם זה המצב, איזה אדם ואיזה דבר יכולים לעמוד בדרכה של אהבתכם לאלוהים?

אלוהים רואה בכל אהבתה של האנושות כיקרה. הוא מרעיף אפילו יותר מברכותיו על כל בני האדם שאוהבים אותו. זאת משום שאהבתו של אלוהים כה קשה להשגה, משום שהיא מעטה כל כך, ומשום שכמעט לא ניתן למצוא אותה. ברחבי התבל, אלוהים ניסה לדרוש מבני האדם להשיב לו אהבה, אך לאורך כל העידנים ועד היום, מעטים בני האדם שהשיבו לאלוהים אהבה אמיתית – מספרם זעום. למיטב זיכרוני, פטרוס היה אחד, אך ישוע כיוון אותו באופן אישי, ורק כשפטרוס מת, הוא נתן את אהבתו המלאה לאלוהים וסיים את חייו. לפיכך, אלוהים מצמצם את היקף עבודתו בתבל תחת תנאים קשים כאלה, והוא משתמש במדינה של התנין הגדול האדום כאש כהדגמה. הוא ממקד את כל כוחו ואת כל מאמציו במקום אחד. יהיו לכך תוצאות חיוביות יותר וזה יועיל יותר לעדות עליו. תחת שני התנאים האלה, אלוהים העביר את עבודתו למען תבל כולה אל בני האדם בני האיכות הירודה ביותר בסין היבשתית והתחיל את עבודת הכיבוש האוהבת שלו, כדי שלאחר שבני האדם האלה יהיו מסוגלים לאהוב אותו, הוא יוכל לבצע את השלב הבא בעבודתו. זו תוכניתו של אלוהים. פרי עבודתו יהיה כך הכי גדול. היקף עבודתו גם ממוקד וגם מוגבל. ניכר איזה מחיר כבד אלוהים שילם וכמה מאמץ הוא השקיע בכך שהוא ביצע את עבודתו בנו, ויומנו בא. זו ברכתנו. על כן, מה שלא עולה בקנה אחד עם התפיסות האנושיות הוא שאנשי המערב מקנאים בנו על כך שנולדנו במקום נחמד, אך אנחנו רואים בעצמנו עלובים וצנועים. כך אלוהים מרומם אותנו, הלא כן? אנשי המערב מעריכים את צאצאי התנין הגדול האדום כאש, שתמיד היו אסקופה נדרסת – זו באמת הברכה שלנו. כשאני חושב על כך, אני מתמלא באדיבותו של אלוהים וביקירותו וקרבתו. מכך אפשר להבין שמה שאלוהים עושה לא תואם עם התפיסות האנושיות, ועל אף שכל בני האדם האלה מקוללים, ביקורת החוק לא מגבילה את אלוהים, והוא מיקד את עבודתו במכוון בפיסת האדמה הזו. זו הסיבה לכך שאני מתרונן ולכך שאני מרגיש אושר בל יתואר. כמי שלוקח חלק מרכזי בעבודה, בדיוק כמו הכוהנים הראשיים בקרב בני ישראל, אני מסוגל לבצע את עבודתה של רוח האל ישירות ולשרת אותה ישירות. זו ברכתי. מי יעז לחשוב על משהו כזה? אולם היום, זה ארע לנו באופן לא צפוי. זה באמת אושר עצום שראוי לחגיגה. אני מקווה שאלוהים ימשיך לברך אותנו ולרומם אותנו כדי שאלה מביננו שנמצאים בערימת הזבל יוכלו לשמש את אלוהים היטב, וכך הוא יאפשר לנו לגמול לו על אהבתו.

לגמול לאלוהים על אהבתו הוא הנתיב שאני צועד בו כעת, אך אני מרגיש שזה לא רצונו של אלוהים ושזה לא הנתיב שעליי לפסוע בו. אלוהים רוצה שאשמש אותו היטב – זה הנתיב של רוח הקודש. אולי אני טועה. אני חושב שזה הנתיב שאני צועד בו מאז שגמרתי בדעתי בפני אלוהים לפני זמן רב. אני מוכן שאלוהים יכוון אותי, כדי שאוכל לעלות על הנתיב שעליי לצעוד בו בהקדם האפשרי ולְרַצות את רצונו של אלוהים בהקדם האפשרי. בלי קשר למה שאחרים חושבים, אני סבור שהגשמת רצונו של אלוהים היא הדבר החשוב ביותר, וזה העניין החשוב ביותר בחיי. אין אף אחד שיכול לגזול ממני את הזכות הזו – זו השקפתי האישית, וייתכן שיש כאלה שלא יכולים להבין זאת, אבל אני מאמין שאני לא צריך להצדיק זאת בפני אף אחד. אני אצעד בנתיב שעליי לצעוד בו – ברגע שאזהה את הנתיב הנכון, אעלה עליו ולא ארד ממנו. לכן אני חוזר למילים האלה: אני שם לעצמי מטרה בלבי להגשים את רצונו של אלוהים. אני מצפה שאחיי ואחיותיי לא ימתחו עליי ביקורת! בסך הכל, באופן אישי, אני חושב שבני האדם יכולים לומר מה שהם רוצים, אך אני מרגיש שחיוני להגשים את רצונו של אלוהים ושאני לא צריך לסבול אילוצים בעניין הזה. אני לא יכול לטעות כשאני מגשים את רצונו של אלוהים, ולא ניתן לתכנן זאת על סמך האינטרסים שלי עצמי. אני מאמין שאלוהים ראה אל תוך לבי! אם כן, כיצד עליכם להבין זאת? האם אתם מוכנים להעלות את עצמכם כקורבן מנחה לאלוהים? האם אתם מוכנים שאלוהים ישתמש בכם? האם גם אתם נחושים להגשים את רצונו של אלוהים? אני מקווה שכל אחיי ואחיותיי יהיו מסוגלים לזכות במידה מסוימת של תמיכה מדבריי. על אף שהשקפתי שטחית מדי, אני עדיין אומר את מה שאני יכול לומר כדי שנוכל לקיים שיחה מלב אל לב ללא שום מחסומים, על מנת שאלוהים יוכל להישאר בקרבנו לעולמים. אלה מילים מלבי. בסדר! אלה כל המילים הכנות שיש על לבי היום. אני מקווה שאחיי ואחיותיי ימשיכו לעבוד קשה, ואני מקווה שרוח האל תמיד תשגיח עלינו!