מכיוון שאתם נקראים אנשיי, הדברים אינם כמו שהיו בעבר. עליכם להאזין ולהישמע לאמירות של רוחי ולעקוב מקרוב אחר עבודתי. אסור לכם להפריד בין רוחי לבין בשרי, משום שמטבענו אנחנו אחד ואיננו ניתנים להפרדה. כל מי שיפריד בין הרוח לבין הדמות ויתמקד רק בדמות או רק ברוח ינחל אובדן ויוכל רק לשתות מכוס המרורים שלו, ללא שום חלופה אחרת. רק לבני האדם שמסוגלים לראות ברוח ובדמות שלמות בלתי נפרדת ישנה היכרות מספקת איתי, והחיים הפנימיים שלהם יחוו שינוי הדרגתי. על מנת שהשלב הבא של עבודתי יתקדם באופן חלק וללא מכשולים, אני משתמש בזיכוך באמצעות מילים, כדי לבחון את כל באי ביתי, ואני משתמש בשיטות עבודה כדי לבחון את חסידיי. בנסיבות האלה, ניתן לומר שהם כולם מאבדים תקווה. כבני אדם, אין ביניהם ולו אחד שמצבו אינו שלילי ופסיבי, כאילו שכל הסביבה השתנתה. יש כאלה שמלינים על השמיים והארץ. יש כאלה שבייאושם, מתמלאים נחישות ומקבלים את המבחן של מילותיי. יש כאלה שמביטים ברקיע ונאנחים עמוקות, כשדמעות ממלאות את עיניהם, כאילו לבם נשבר על מותו בטרם עת של עולל רך. יש כאלה שאפילו חשים שחיים כאלה הם דבר מביש, ומתפללים שאלוהים ייקח אותם בקרוב. יש כאלה שמעבירים את כל יומם בערפול חושים, כאילו שחלו במחלה קשה ועדיין לא התעשתו. יש כאלה, שאחרי שהם מתלוננים, עוזבים בשקט. ויש כאלה שעדיין מהללים אותי ממקום שהותם, אך נותרים שליליים במידת מה. כיום, לאחר שהכול התגלה, אינני צריך לדבר עוד על העבר. חשוב יותר שתהיו מסוגלים להפגין נאמנות עילאית מהעמדה שאני נותן לכם כיום, כדי שכל מה שתעשו יקבל את אישורי, כדי שכל מה שתאמרו יהיה תוצר של הנאורות וההארה שלי וכדי שבסופו של דבר, מה שתביאו לידי ביטוי בחייכם יהיה הצלם שלי וההגשמה המושלמת שלי.

דבריי משתחררים ומובעים בכל זמן ובכל מקום, וכך גם אתם צריכים להכיר את עצמכם בפניי בכל עת. זאת משום שאחרי הכול, היום הזה שונה מכל מה שהיה לפניו ואינכם יכולים עוד להגשים את כל מה שאתם רוצים. במקום זאת, תחת ההכוונה של דבריי, עליכם להיות מסוגלים להכניע את גופכם. עליכם להשתמש בדבריי כנקודת משען ואסור לכם לנהוג בפזיזות. ניתן למצוא בדבריי את כל הנתיבים לנוהג אמיתי למען הכנסייה. אלה שאינם פועלים בהתאם לדבריי פוגעים ישירות ברוחי ואני אשמיד אותם. מכיוון שהדברים הגיעו למצבם הנוכחי, אינכם צריכים להרגיש יותר מדי צער וחרטה על מעשיכם ופעולותיכם בעבר. רוחב לבי אינסופי כמו הים והשמיים – איך ייתכן שלא אכיר את יכולותיו וידיעותיו של האדם כמו את כף ידי? מי מבין בני האדם אינו נתון בידיי? האם אתם חושבים שאינני יודע כלל מהו שיעור קומתכם, שאין לי מושג על כך? זה בלתי אפשרי! לפיכך, כשכל בני האדם שוקעים בייאוש, כשהם אינם יכולים לחכות עוד ומייחלים להתחיל מחדש, כשהם רוצים לשאול אותי מה מתרחש, כשאחדים מהם מתהוללים ואחרים מעלים בדעתם להתמרד, כשאחדים מהם עדיין נותנים שירות בנאמנות, אני מתחיל את החלק השני של תקופת המשפט: טיהור ושיפוט של אנשיי. כלומר, אני מתחיל באופן רשמי להכשיר את אנשיי ומאפשר לכם לא רק לשאת עליי עדות יפהפייה, אלא יתרה מכך, לנחול ניצחון יפהפה למעני בקרב ממקום מושבם של אנשיי.

בכל עת, אנשיי חייבים לעמוד על המשמר נגד המזימות הערמומיות של השטן ולהגן על שער ביתי למעני. עליהם להיות מסוגלים לתמוך זה בזה ולקיים זה את זה, ובכך לא ליפול למלכודת של השטן, משום שאז יהיה מאוחר מדי להתחרט. מדוע אני מכשיר אתכם בבהילות כזו? מדוע אני מספר לכם את העובדות של העולם הרוחני? מדוע אני מזכיר לכם ומוכיח אתכם פעם אחר פעם? האם אי-פעם הקדשתם לכך מחשבה? האם הגעתם אי-פעם להבנה בנושא? לפיכך, לא רק שעליכם להיות מסוגלים להפוך למיומנים על סמך יסודות העבר, אלא שמעבר לכך, עליכם לסלק את הדברים הטמאים בכם בהכוונתן של המילים הנוכחיות, ובכך יתאפשר לכל אחת ממילותיי להכות שורש וללבלב ברוחכם, ובאופן חשוב יותר, לשאת יותר פרי. זאת משום שמה שאני דורש הוא לא פרחים בהירים ורבים אלא שפע פרי, פרי בשל תמיד. האם אתם מבינים את הפירוש האמיתי של דבריי? על אף שהפרחים בחממה רבים כמו כוכבי השמיים ומושכים קהל מעריצים, ברגע שהם קמלים, הם נעשים מרוטים כמו מזימותיו הערמומיות של השטן, ואיש אינו מתעניין בהם עוד. אך כל אותם אנשים אשר הוכו על ידי רוחות ונחרכו בשמש ונושאים עדות עליי, אף שאינה ביפי תפרחתה, יניבו פרי כאשר פרחיהם יקמלו, כי זו דרישתי. כשאני אומר את הדברים האלה, כמה מתוכם אתם מבינים? ברגע שהפרחים קמלים ונושאים פרי וברגע שניתן יהיה למסור את כל הפירות האלה להנאתי, אחתום את כל עבודתי על פני האדמה, ואתחיל ליהנות מההתגבשות של חוכמתי!

22 בפברואר, 1992