(ד) אודות אלוהים כמקור החיים של כל הדברים

583. דרך החיים אינה דבר שיכול להיות לכל אחד, ולא דבר שכל אחד יכול להשיגו בקלות. הסיבה לכך היא שהחיים יכולים לבוא רק מאלוהים – כלומר, רק אלוהים עצמו מחזיק במהות החיים, ואין שום דרך חיים ללא אלוהים עצמו. לכן רק אלוהים הוא מקור החיים והמעיין הנובע הנצחי של מי החיים. מאז שהוא ברא את העולם, אלוהים עשה עבודה רבה בכל הנוגע לחיוניות של החיים, עשה עבודה רבה שמעניקה את החיים לאדם ושילם מחיר כבד כדי שהאדם יוכל לזכות בחיים. זאת משום שאלוהים עצמו הוא חיי נצח ואלוהים עצמו הוא הדרך שבה האדם קם לתחייה. אלוהים לעולם לא נעדר מלב האדם, והוא תמיד שוכן בקרב בני האדם. הוא הכוח המניע של חיי האדם, היסוד לקיום האדם ומשאב עשיר לקיומו של האדם החל מלידתו. הוא גורם לאדם להיוולד מחדש, והוא מאפשר לו לחיות בעוז בכל תפקידיו. הודות לעוצמתו ולכוח החיים הבלתי נדלה שלו, חי האדם במשך דורות רבים שבמהלכם העוצמה של חיי אלוהים הייתה עמוד התווך של קיום האדם, ושתמורתו אלוהים שילם מחיר שאף אדם רגיל לא שילם מעולם. כוח החיים של אלוהים יכול לגבור על כל עוצמה. יתרה מזאת, הוא עולה על כל עוצמה. חייו נצחיים, עוצמתו אדירה, ואף יציר נברא או כוח אויב לא יכול להתגבר בקלות על כוח החיים שלו. כוח החיים של אלוהים קיים ומקרין את אורו הבהיר, ללא קשר לזמן או למקום. השמיים והארץ יכולים לעבור תהפוכות, אך חייו של אלוהים לעולם לא משתנים. הכל חולף אך חיי אלוהים נותרים, מפני שאלוהים הוא מקור קיומם ושורש קיומם של כל הדברים. חיי האדם מקורם באלוהים, קיום השמיים הוא בזכות אלוהים, וקיומה של הארץ נובע מעוצמת החיים של אלוהים. שום דבר בעל חיוניות לא יכול להתעלות על ריבונות אלוהים, ושום דבר בעל מרץ לא יכול להיחלץ מגבולות סמכותו של אלוהים. לכן על כל הבריות באשר הן לציית לריבונותו של אלוהים ולחיות תחת פיקודו של אלוהים. לכן איש לא יכול להימלט משליטתו.

קטע מתוך "רק המשיח של אחרית הימים יכול להעניק לאדם את דרך חיי הנצח" ב'הדבר מופיע בבשר'

584. מאז שברא אלוהים את כל הדברים על סמך החוקים שקבע, הם פועלים וממשיכים להתפתח באופן סדיר. תחת מבטו, תחת שלטונו, כל הדברים התפתחו באופן סדיר לצד הישרדותם של בני האדם. אין ולו דבר אחד שמסוגל לשנות את החוקים האלה, ואין ולו דבר אחד שיכול להשמידם. בזכות שלטונו של אלוהים יכולות כל הישויות להתרבות, ובזכות שלטונו וניהולו יכולות כל הישויות לשרוד. כלומר, תחת שלטונו של אלוהים, כל הישויות נוצרות, משגשגות, נעלמות ומתגלגלות מחדש באופן מסודר. כשמגיע האביב, גשם דקיק מלחלח את האדמה ומביא עמו את תחושת האביב. הקרקע מתחילה להפשיר ועשב מפלס את דרכו לפני הקרקע ומתחיל לנבוט, בעוד שהעצים נעשים בהדרגה ירוקים. כל היצורים החיים האלה מביאים לאדמה חיוניות רעננה. זהו המראה של כל הישויות אשר באות לעולם ומשגשגות. כל מיני בעלי חיים יוצאים אף הם ממחילותיהם כדי לחוש את חמימות האביב ולהתחיל שנה חדשה. כל הישויות מתחממות בחום הקיץ ונהנות מן החמימות שמביאה עמה העונה. הן גדלות במהירות; עצים, עשב וכל מיני צמחים צומחים במהירות רבה מאוד, ואחר כך פורחים ונושאים פרי. כל הישויות עסוקות מאוד במהלך הקיץ, לרבות בני האדם. בסתיו, הגשמים מביאים עמם את קרירות הסתיו, וכל סוגי היצורים החיים מתחילים לחוש את בואה של עונת האסיף. כל הישויות נושאות פרי, ובני האדם מתחילים לאסוף את מיני הפירות האלה כמזון להכנה לחורף. בחורף, כל הישויות מתחילות בהדרגה לנוח בקור, להשתתק, וגם בני האדם לוקחים הפסקה במהלך העונה הזו. מעברים אלה מאביב, לקיץ, לאביב ולסתיו – כל השינויים האלה מתרחשים על פי החוקים שקבע אלוהים. הוא מנהיג את כל הדברים ואת האנושות בעזרת החוקים האלה, והוא קבע לאנושות אורח חיים עשיר וססגוני, כשהכין סביבת הישרדות שיש בה טמפרטורות שונות ועונות שונות. בסביבות הישרדות מסודרות אלה, בני אדם יכולים אף הם לשרוד ולהתרבות באופן מסודר. בני אדם אינם יכולים לשנות את החוקים האלה ואין ולו אדם או ישות אחת, שיכולים להפר אותם. למרות שחלו אין ספור שינויים – ימים הפכו לשדות ושדות הפכו לימים - החוקים האלה ממשיכים להתקיים, והם מתקיימים מפני שאלוהים קיים. הדבר הוא בזכות שלטונו וניהולו של אלוהים. בסביבה מסודרת ורחבה מעין זו, חייהם של בני האדם מתקדמים במסגרת החוקים והכללים האלה. החוקים האלה טיפחו דור אחר דור של בני אדם, ודור אחר דור של בני אדם שרד במסגרת החוקים האלה. בני האדם נהנו מסביבת ההישרדות המסודרת הזו, כמו גם מכל הדברים הרבים שאלוהים ברא במשך דורות על גבי דורות. אף שבני האדם חשים כי חוקים מסוג זה הם מולדים, אף שהם מתייחסים אליהם בביטול מוחלט, ואף שהם אינם יכולים להרגיש שאלוהים מתזמר את החוקים האלה, שאלוהים שולט על החוקים האלה, יהיה אשר יהיה, אלוהים תמיד עוסק בעבודה זו, שאינה משתנה. מטרתו בעבודה הזו, שאינה משתנה, היא למען הישרדותה של האנושות, וכדי שבני האדם יוכלו להמשיך הלאה.

קטע מתוך "אלוהים עצמו, הייחודי ט'" ב'הדבר מופיע בבשר'

585. אלוהים פוקד על הכללים השולטים בתפעול של כל הדברים. הוא פוקד על הכללים השולטים בהישרדות של כל הדברים. הוא שולט בכל הדברים ומסדיר אותם כך שיחזקו זה את זה אך גם יהיו תלויים זה בזה, כדי שלא יגוועו או ייעלמו. רק כך האנושות יכולה להמשיך לחיות. רק כך היא יכולה לחיות תחת השגחתו של אלוהים בסביבה כזאת. הכללים האלה המושלים בכול מצויים תחת ריבונותו של אלוהים, והאנושות לא יכולה להתערב בהם או לשנות אותם. רק אלוהים עצמו יודע את הכללים האלה ורק הוא עצמו מנהל אותם. מתי ינבטו העצים, מתי ירד הגשם, כמה מים וכמה תזונה תיתן האדמה לצמחים, באיזו עונה ינשרו העלים, באיזו עונה יישאו העצים פרי, כמה חומרי מזון ייתן אור השמש לעצים, מה יפלטו העצים לאחר שהוזנו מאור השמש – כל הדברים האלה הוסדרו מראש על ידי אלוהים כאשר ברא את כל הדברים, כחוקים שאיש אינו יכול להפר. הדברים שאלוהים ברא– בין אם הם חיים, ובין אם לא נראים חיים לבני אדם – כולם בידי אלוהים ותחת ריבונותו. איש לא יכול לשנות או להפר את הכלל הזה. כלומר, כשאלוהים ברא את הכל, הוא הגה את טיב קיומם. העץ לא יכול להכות שורש, לנבוט ולגדול ללא האדמה. אם לא היו עצים על פני האדמה, הם היו מתייבשת. בנוסף לכך, העץ הוא ביתן של ציפורי השיר – הוא המקום שבו הן תופסות מחסה מפני הרוח. האם העץ היה בסדר ללא אור השמש? (הוא לא היה בסדר.) אם לעץ הייתה רק האדמה, הדברים לא היו עובדים. כל זה הוא למען האנושות ולמען הישרדותה של האנושות. האדם מקבל אוויר צח מהעץ וחי על פני האדמה שהעץ מגן עליה. האדם לא יכול לחיות בלי אור השמש, האדם לא יכול לחיות בלי כל שפע היצורים החיים. על אף שהיחסים בין כל הדברים האלה מורכבים, עליך לזכור שאלוהים ברא את הכללים שמושלים בכל הדברים, כדי שהם יוכלו לחזק זה את זה, להסתמך זה על זה ולהתקיים יחדיו. במילים אחרות, כל דבר שאלוהים ברא הוא בעל ערך וחשיבות. אם אלוהים היה בורא דבר חסר חשיבות, אלוהים היה מניח לו להיעלם. זו אחת השיטות שאלוהים השתמש בהן כדי לקיים את הכל.

קטע מתוך "אלוהים עצמו, הייחודי ז'" ב'הדבר מופיע בבשר'

586. כשאלוהים ברא את כל הדברים, הוא נעזר בכל מיני שיטות ודרכים כדי לאזן ביניהם, לאזן את תנאי המחיה של ההרים והאגמים, לאזן את תנאי המחייה של הצמחים וכל מיני בעלי החיים, העופות, החרקים – מטרתו הייתה לאפשר לכל סוגי היצורים החיים לחיות ולהתרבות במסגרת החוקים שהוא קבע. אין דבר כלשהו של הבריאה שיכול לחרוג מן החוקים האלה, ולא ניתן להפר את החוקים האלה. רק בתוך סביבה בסיסית מסוג זה יכולים בני האדם לשרוד ולהתרבות בביטחון, מדור לדור. אם יצור חי כלשהו יחרוג מהכמות או התחום שקבע אלוהים, או אם הוא יחרוג מקצב הצמיחה, התכיפות או המספר תחת שלטונו, סביבת ההישרדות של האנושות תסבול מדרגות שונות של הרס. ויחד עם זאת, הישרדותה של האנושות תהיה מאוימת. אם מספרם של יצורים חיים מסוג מסוים יהיה גדול מדי, הם יגזלו מבני האדם את מזונם, ישמידו את מקורות המים של בני האדם, ויהרסו את מולדתם. בצורה זו, התרבותם או מצב הישרדותם של בני האדם יושפעו מיד. ...אם יהיו סוג אחד או כמה סוגים של יצורים חיים שיחרגו ממספרם ההולם, האוויר, הטמפרטורה, הלחות, ואף תכולת האוויר במרחב ההישרדות של האנושות, יורעלו ויושמדו בדרגות שונות. באופן דומה, הישרדותם וגורלם של בני האדם בנסיבות אלה יהיו עדיין נתונים לאיום מצד הסביבה הזו. לפיכך, אם בני האדם יאבדו את האיזונים האלה, האוויר שהם נושמים ייהרס, המים שהם שותים יזוהמו והטמפרטורות הדרושות להם ישתנו אף הן, יושפעו בדרגות שונות. אם הדבר יתרחש, סביבות ההישרדות השייכות באופן טבעי לאנושות יהיו נתונות להשפעות ולאתגרים עצומים. בנסיבות כאלה שבהן סביבות ההישרדות הבסיסיות של בני האדם הושמדו, מה יהיו גורלה של האנושות והאפשרויות שיעמדו בפניה? זוהי בעיה חמורה מאוד! מכיוון שאלוהים יודע מהי הסיבה לקיומו של כל אחד מהדברים של הבריאה עבור האנושות, מהו תפקידו של כל דבר מכל סוג שהוא ברא, מהי ההשפעה שיש לו על בני אדם, וכמה רבה התועלת שהוא מביא לאנושות – בלבו של אלוהים יש תוכנית לכל הדברים האלה והוא מנהל כל היבט והיבט בכל הדברים שברא, ולכן כל דבר ודבר שהוא עושה חשוב מאוד לבני האדם – הכול הכרחי. מכאן שכאשר תראו תופעה אקולוגית כלשהי בקרב כל הדברים או חוקים טבעיים כלשהם בקרב כל הדברים, לא תטילו עוד ספק בצורך שבכל דבר ודבר שנברא על ידי אלוהים. אתם לא תשתמשו עוד במילים נבערות כדי לשפוט באופן שרירותי את הסדריו של אלוהים לכל הדברים ואת הדרכים השונות שבהן הוא מספק את צורכי האנושות. כמו כן, לא תסיקו מסקנות שרירותיות על חוקיו של אלוהים לכל הדברים שברא.

קטע מתוך "אלוהים עצמו, הייחודי ט'" ב'הדבר מופיע בבשר'

587. אילו כל הדברים של הבריאה היו מאבדים את חוקיהם, הם היו חדלים להתקיים. אילו אבדו החוקים של כל הדברים, אזי היצורים החיים בין כל הדברים לא היו יכולים להמשיך הלאה. גם בני האדם היו מאבדים את סביבות ההישרדות שלהם, שבהן הם תלויים להישרדותם. אילו בני האדם היו מאבדים את כל אלה, הם לא היו יכולים להמשיך לחיות ולהתרבות מדור לדור. הסיבה לכך שיצורי האנוש שרדו עד היום היא כי אלוהים סיפק להם את כל הדברים של הבריאה שיזינו אותם, שיזינו את האנושות בדרכים שונות. רק מפני שאלוהים מזין את האנושות בדרכים שונות, היא שרדה עד כה, עד עצם היום הזה. עם סוג זה של סביבת הישרדות קבועה, מיטיבה ומסודרת, כל סוגי בני האדם על פני האדמה, כל סוגי הגזעים, יכולים לשרוד בתוך התחומים שהוכתבו להם. איש אינו יכול לחרוג מן התחומים או הגבולות האלה, מפני שאלוהים הוא שקבע אותם.

קטע מתוך "אלוהים עצמו, הייחודי ט'" ב'הדבר מופיע בבשר'

588. העולם הרוחני הוא מקום חשוב, השונה מן העולם החומרי. ומדוע אני אומר שהוא חשוב? אנחנו נדבר על כך בפירוט. קיומו של העולם הרוחני קשור בקשר שלא ניתן להתירו לעולמה החומרי של האנושות. הוא ממלא תפקיד חשוב במעגל החיים והמוות של בני האדם בריבונותו של אלוהים על כל הדברים. זהו תפקידו, וזוהי אחת הסיבות לכך שקיומו חשוב. מפני שזהו מקום שחמשת החושים אינם יכולים להבחין בו, איש אינו יכול לשפוט במדויק אם הוא קיים או לא. ההתרחשויות בעולם הרוחני קשורות בקשר הדוק לקיומה של האנושות, וכתוצאה מכך, סדר חייה של האנושות אף הוא מושפע במידה עצומה מן העולם הרוחני. האם הדבר קשור לריבונותו של אלוהים? אכן. כשאני אומר זאת, אתם מבינים מדוע אני דן בנושא הזה: מפני שהוא נוגע לריבונותו של אלוהים ולניהולו. בעולם כזה – שאינו נראה לעיניהם של בני האדם – כל צו ופקודה שמיימיים וכן המערכת הניהולית שלו, נעלים הרבה יותר מן החוקים והמערכות של מדינה כלשהי בעולם החומרי, ואין ישות החיה בעולם הזה שתעז להפר אותם או לנכס אותם לעצמה. האם הדבר קשור לריבונותו ולניהולו של אלוהים? בעולם הזה, יש צווים מנהליים ברורים, פקודות שמיימיות ברורות וחוקים ברורים. ברמות שונות ובאזורים שונים, פקידים ממלאים בקפידה את חובתם ומצייתים לכללים ותקנות, משום שהם יודעים מהן ההשלכות של הפרת צו שמיימי, הם מודעים בבירור לאופן שבו אלוהים מעניש על הרע וגומל על הטוב, ולאופן שבו הוא מנהל את כל הדברים, שבו הוא שולט בכל הדברים. יתרה מזאת, הם מבינים בבירור כיצד אלוהים מוציא לפועל את הצווים והחוקים השמיימיים שלו. האם הללו שונים מן העולם החומרי שבו שוכנת האנושות? הם שונים במידה עצומה. זהו עולם השונה לחלוטין מן העולם החומרי. מכיוון שיש צווים וחוקים שמיימיים, הדבר נוגע לריבונותו ולניהולו של אלוהים, כמו כן, לטבעו של אלוהים, למה שיש לו ומה שהינו.

קטע מתוך "אלוהים עצמו, הייחודי י'" ב'הדבר מופיע בבשר'

589. אלוהים קבע צווים שמיימיים, פקודות ומערכות שונים בתחום הרוחני, ולאחר ההכרזה על צווים שמיימיים, פקודות ומערכות אלה, הם מתבצעים בקפידה, כפי שנקבע על ידי אלוהים, על ידי ישויות בתפקידים רשמיים שונים בעולם הרוחני, ואיש אינו מעז להפר אותם. לכן, במעגל החיים והמוות של האנושות בעולמו של האדם, בין אם מישהו מתגלגל לבעל חיים או לאדם, חלים עליו חוקים. מכיוון שחוקים אלה מגיעים מאלוהים, איש אינו מעז להפר אותם, ואיש אינו מסוגל להפר אותם. רק בזכות ריבונות זו של אלוהים, ומפני שיש חוקים כאלה, העולם החומרי שבני האדם רואים, סדיר ומסודר. רק בזכות ריבונות זו של אלוהים, האנושות מסוגלת להתקיים בשלום לצד העולם האחר, הבלתי נראה לחלוטין לאנושות, ולחיות עמו בהרמוניה – וכל הדברים האלה אינם ניתנים להפרדה מריבונותו של אלוהים. לאחר שחייו הגשמיים של אדם מגיעים לקצם, לנשמה יש עדיין חיים, אזי מה היה קורה לולא ניהולו של אלוהים? הנשמה הייתה משוטטת בכל מקום, פולשת לכל מקום, ואף הייתה פוגעת ביצורים החיים שבעולם של האנושות. פגיעה כזו לא הייתה רק כלפי האנושות, אלא גם כלפי צמחים ובעלי חיים – אך הראשונים שהיו נפגעים היו בני האדם. אילו הדבר התרחש – אילו נשמה כזו הייתה ללא ניהול, ואכן פגעה באנשים, ואכן עשתה מעשים מרושעים – היה גם הייתה זוכה לטיפול הולם בעולם הרוחני: אילו המצב היה חמור, הנשמה הייתה חדלה במהרה להתקיים, היא הייתה מושמדת. אם הדבר היה אפשרי, היא הייתה ממוקמת במקום כלשהו ואחר כך מתגלגלת מחדש. כלומר, ניהול הנשמות השונות על ידי העולם הרוחני הוא מסודר, ומתבצע בהתאם לצעדים וכללים. רק בזכות הניהול הזה העולם החומרי של האדם לא הידרדר לתוהו ובוהו, רק בזכותו יש לאנושות בעולם החומרי מנטליות רגילה, רציונליות רגילה וחיים גשמיים מסודרים. רק לאחר שיש לאנושות חיים רגילים כאלה, יכולים אלה החיים כבשר ודם להמשיך לשגשג ולהתרבות לאורך הדורות.

קטע מתוך "אלוהים עצמו, הייחודי י'" ב'הדבר מופיע בבשר'

590. מותו של יצור חי – סיומם של חיים גשמיים – מרמז על כך שהיצור החי עבר מן העולם החומרי לעולם הרוחני, ואילו לידתם של חיים גשמיים חדשים מרמזת על כך שיצור חי בא מן העולם הרוחני לעולם החומרי והחל לקבל על עצמו את תפקידו, למלא את תפקידו. בין אם זוהי עזיבתו או הגעתו של יצור חי, שתיהן בלתי נפרדות מעבודתו של העולם הרוחני. כשמישהו בא אל העולם החומרי, אלוהים כבר ערך הסדרים והגדרות מתאימים בעולם החומרי ביחס למשפחה שאליה יגיע, לתקופה שאליה יגיע, לשעה שבה יגיע, ולתפקיד שימלא. וכך כל חייו של אותו אדם – הדברים שהוא עושה והנתיבים שבהם הוא הולך – מתקדמים על פי הסדרי העולם הרוחני ללא כל פגם. בינתיים, המועד שבו חיים גשמיים מסתיימים, והאופן והמקום שבהם הם מסתיימים, ברורים ומובחנים לעולם הרוחני. אלוהים שולט בעולם החומרי ובעולם הרוחני, והוא לא יעכב את מעגל החיים והמוות הרגיל של נשמה כלשהי, ולא יוכל לטעות בהסדרי מעגל החיים והמוות של נשמה כלשהי. כל אחד מהפקידים בעלי התפקידים הרשמיים בעולם הרוחני מבצע את מטלותיו, ועושה את הדברים שעליו לעשות בהתאם להוראות ולכללים של אלוהים. וכך, בעולמה של האנושות, כל תופעה חומרית שהאדם רואה הינה מסודרת ונטולת תוהו ובוהו. כל זאת בזכות שליטתו המסודרת של אלוהים בכל הדברים, וכן מפני שסמכותו של אלוהים שולטת בכול, וכל הדברים שבהם הוא שולט כוללים את העולם החומרי שבו חי האדם, ויתרה מכך, את העולם הרוחני הבלתי נראה שמאחורי האנושות. לכן, אם האנושות חפצה בחיים טובים ומבקשת לחיות בסביבה נחמדה, בעוד שכל העולם החומרי הנראה לעין עומד לרשותה, עליה לקבל גם את העולם הרוחני שאותו איש אינו יכול לראות, ששולט בכל יצור חי למען האנושות, ושהינו מסודר.

קטע מתוך "אלוהים עצמו, הייחודי י'" ב'הדבר מופיע בבשר'

591. מהרגע שבו אתה מגיח בבכי לעולם הזה, אתה מתחיל למלא את חובתכם. כשאתה נכנס לתפקידך בתוכנית ובייעוד של אלוהים, אתה מתחיל את מסע החיים. לא משנה מה הרקע שלכם והמסע הצפוי לכם, איש אינו יכול להימלט מהארגונים ומההסדרים שהותוו לו משמיים, ואיש אינו שולט בגורלו, מפני שאלוהים המושל בכל הוא היחיד המסוגל לבצע עבודה כזו. מראשית קיומו של האדם, אלוהים תמיד עובד כך– הוא מנהל את התבל ומכוון את כללי השינוי של כל הדברים ואת מסלולי התנועות שלהם. כמו כל שאר הדברים, האדם ניזון בשקט ובלא יודעין מהמתיקות, ומהגשם, ומהטל, הבאים מאלוהים. כמו כל שאר הדברים, האדם חי בלא יודעין תחת ידו המארגנת של אלוהים. לבו ורוחו של האדם מוחזקים בידו של אלוהים, וכל חייו גלויים לעיני האל. בין אם אתה מאמין בכך ובין אם לא, כל הדברים, החיים והמתים כאחד, ישתנו, יתחלפו, יתחדשו וייעלמו לפי מחשבותיו של אלוהים. כך אלוהים מושל בכול.

קטע מתוך "אלוהים הוא מקור חיי האדם" ב'הדבר מופיע בבשר'

592. אלוהים ברא את העולם הזה והביא לתוכו את האדם, יצור חי שאלוהים העניק לו חיים. לאחר מכן, האדם זכה בהורים ובקרובי משפחה, וכבר לא היה לבד. מהרגע שבו האדם ראה לראשונה את העולם החומרי הזה, גורלו היה להתקיים בהתאם לייעוד שקבע לו אלוהים. נשימת החיים שמפיח אלוהים בכל יצור חי תומכת בצמיחתו עד בגרות. במהלך התהליך הזה, איש אינו מרגיש שהאדם גדל בהשגחת האל. במקום זאת, כולם סבורים שהאדם גדל בחיק הוריו האוהבים, ושאינסטינקט החיים שלו הוא שמכוון את צמיחתו. זאת משום שהאדם אינו יודע מי העניק לו את חייו ומאין הם באו, וקל וחומר שהוא אינו יודע איך אינסטינקט החיים מחולל נסים. האדם יודע רק שהמזון הוא הבסיס להמשך חייו, שההתמדה היא מקור קיומו, ושהאמונות שהוא מחזיק הן הנכס שבו תלויה הישרדותו. האדם אינו מודע כלל לחסד האל ולתמיכתו, ולכן הוא מבזבז את החיים שאלוהים העניק לו... אף אחד מבני האנוש האלה שאלוהים דואג להם יומם וליל אינו מקבל על עצמו לעבוד את אלוהים. רק אלוהים ממשיך לעבוד על האדם לפי תוכניתו, מבלי ציפיות מהאדם. הוא עושה זאת מתוך תקווה שיום אחד, האדם יתעורר מחלומו ויבין לפתע את הערך והמשמעות של החיים, יבין את המחיר שאלוהים שילם בעבור כל מה שנתן לאדם ויידע כמה אלוהים משתוקק שהאדם ישוב אליו...

כל יצור שבא לעולם הזה חייב לחוות חיים ומוות, והרוב חוו מחזור של מוות ולידה מחדש. מי שחי כיום ימות בקרוב והמתים ישובו בקרוב. כל זה הוא חלק ממסלול החיים שאלוהים הסדיר למען כל יצור חי. עם זאת, המסלול הזה והמחזור הזה הם בדיוק האמת שאלוהים רוצה שהאדם יראה: שהחיים שאלוהים העניק לאדם הם אינסופיים ולא מוגבלים על ידי פיזיות, זמן או חלל. אלה הם מסתרי החיים שאלוהים העניק לאדם, וזו וההוכחה לכך שהוא מקור החיים. על אף שרבים אולי אינם מאמינים שאלוהים הוא מקור החיים, האדם נהנה בהכרח מכל מה שנובע מאלוהים, בין שהוא מאמין באלוהים ובין שהוא מכחיש את קיומו. אם יום אחד, אלוהים יתחרט ופתאום יחליט לקחת בחזרה את כל מה שקיים בעולם ולהשיב אליו את החיים שהוא העניק, הרי ששום דבר לא יוסיף עוד להתקיים. אלוהים משתמש בחייו כדי לקיים את כל הדברים, החיים והדוממים, ולהביא את כולם לסדר תקין מכוח עוצמתו וסמכותו. זוהי אמת שאיש אינו מבין או תופס, והאמיתות הבלתי נתפסות האלה הן עצם התגלמותו של כוח החיים של אלוהים והעדות לקיומו. כעת, תן לי לגלות לך סוד: אף ברייה אינה יכולה לתפוס את גדולתם ועוצמתם של חיי האל. כך זה כעת, כך היה בעבר, וכך יהיה בעתיד. הסוד השני שאחשוף הוא זה: אלוהים הוא מקור החיים לכל יצירי הבריאה, יהיו אשר יהיו ההבדלים בצורתם או במבנה שלהם. לא משנה איזה סוג של יצור חי אתה, לא תוכל לשנות את נתיב החיים שאלוהים קבע. כך או כך, כל מה שאני רוצה הוא שהאדם יבין שללא השמירה, ההשגחה והדאגה של אלוהים, האדם אינו יכול לקבל את כל מה שהוא אמור לקבל, גם אם ינסה בקפידה וייאבק בכל מאודו. ללא אספקת החיים שאלוהים מעניק, האדם מאבד את מובן הערך של החיים ומאבד את מובן המשמעות של חייו. איך ייתכן שאלוהים יאפשר לאדם שמבזבז בקלות דעת את ערך חייו לחיות בשאננות כזו? כפי שאמרתי בעבר: אל תשכח שאלוהים הוא מקור חייך.

קטע מתוך "אלוהים הוא מקור חיי האדם" ב'הדבר מופיע בבשר'

593. אלוהים הוא השולט בכל הדברים והמנהל את כל הדברים. הוא ברא את כל שיש, הוא מנהל את כל שיש, והוא אף שולט בכל שיש ותומך בכל שיש. זהו מעמדו של אלוהים, זוהי זהותו של אלוהים. עבור כל הדברים וכל שיש, זהותו האמיתית של אלוהים היא זהות הבורא ושליטם של כל הדברים. כזו היא הזהות שיש לאלוהים, והוא ייחודי בקרב כל הדברים. אף אחד מברואיו של אלוהים – בין אם הם מקרב האנושות או בעולם הרוחני – אינו יכול להתחזות לאלוהים בזהותו ובמעמדו או להחליפו בעזרת אמצעים או תירוצים כלשהם, שכן יש רק אחד בקרב כל הדברים שיש לו זהות, עוצמה וסמכות כאלה, וכן היכולת לשלוט בכל הדברים: האל הייחודי שלנו עצמו. הוא חי ונע בקרב כל הדברים. הוא יכול לעלות למקום הגבוה ביותר, מעל לכל הדברים. הוא יכול להצטנע ולהיות לאדם, להיות אחד מאלה העשויים בשר ודם, לעמוד פנים אל פנים מול בני אדם ולהיות שותפם לטוב ולרע. יחד עם זאת, הוא מצווה על כל שיש, ומחליט על גורלו של כל שיש, ובאיזה כיוון ינוע. יתרה מכך, הוא מנחה את גורל האנושות כולה ואת הכיוון של האנושות כולה. על כל היצורים החיים לסגוד ולציית לאל שכזה ולהכירו. לכן, יהיו אשר יהיו הקבוצה והסוג בקרב האנושות שאליהם אתה שייך, להאמין באלוהים, להיות חסיד של אלוהים, לירוא את אלוהים, לקבל את שלטונו של אלוהים ולקבל את הסדריו של אלוהים לגורלך, היא הברירה היחידה, והברירה ההכרחית, לכל אדם, לכל יצור חי. בייחודיותו של אלוהים, בני אדם רואים כי סמכותו, טבעו הצודק, מהותו והאמצעים שבהם הוא מספק את צורכיהם של כל הדברים, כולם ייחודיים. ייחודיותו קובעת את זהותו האמיתית של אלוהים עצמו ואת מעמדו. לפיכך, בקרב כל הברואים, אם יצור חי כלשהו בעולם הרוחני או מקרב האנושות היה מבקש לעמוד במקומו של אלוהים, הדבר היה בלתי אפשרי, כמו גם הניסיון להתחזות לאלוהים. זוהי עובדה.

קטע מתוך "אלוהים עצמו, הייחודי י'" ב'הדבר מופיע בבשר'

594. עבודתי האחרונה לא נועדה רק למען הענשת האדם אלא גם למען הסדרת ייעודו של האדם. מעבר לכך, מהות עבודתי היא גם לזכות בהכרת תודה מכל בני האדם על כל מה שעשיתי. אני רוצה שכל אדם ואדם יראה שכל מה שעשיתי היה הדבר הנכון לעשות והבעה של הטבע שלי. מעשי האדם הם לא מה שהביא את האנושות הלום, ועל אחת כמה וכמה שטבעו הוא לא זה עשה זאת. נהפוך הוא, אני הוא זה שמזין כל יצור חי בבריאה. ללא הקיום שלי, האנושות תוכל רק לרדת לטמיון ולסבול מאסונות. אף בן אנוש לא יראה עוד את השמש והירח היפהפיים או את העולם הירוק – האנושות תפגוש רק בלילה הצונן ובגיא צלמוות חסר הרחמים. אני ישועתה היחידה של האנושות. אני תקוותה היחידה של האנושות, ויתר על כן, עליי שעון עצם קיומה של האנושות. בלעדיי, האנושות תקפא מיד על מקומה. בלעדיי, האנושות תוכה באסון ותירמס תחת רגליהן של רוחות רפאים שונות, אפילו שאיש לא שומע לי. עשיתי עבודה שאף אחד אחר לא יכול לעשות רק מתוך תקווה שהאדם ישיב לי כגמולי במעשים טובים. על אף שמעטים הם אלה שיכולים להשיב לי כגמולי, אני בכל זאת משלים את מסעי בעולם האנושי ומתחיל את השלב הבא בעבודה המתפתחת שלי, מכיוון שהתרוצצותי בקרב בני האדם לאורך השנים הרבות נשאה פירות, ואני מרוצה מאוד. לא אכפת לי ממספר בני האדם אלא ממעשיהם הטובים. כך או כך, כולי תקווה שתכינו מספיק מעשים טובים למען ייעודכם שלכם – אז אתרצה. אחרת, אף אחד מכם לא יימלט מהאסון. אני הוא זה שימיט עליכם את האסון, ומובן שאני הוא זה שיתזמר אותו. אם לא תוכלו להיראות טובים בעיניי, הרי שאין לכם מנוס, והאסון יפקוד אתכם.

קטע מתוך "הכינו מספיק מעשים טובים למען ייעודכם" ב'הדבר מופיע בבשר'

קודם: (ג) אודות קדושתו של אלוהים

הבא: יב. דברים אודות החוקה, הצווים המנהליים והדיברות של עידן המלכות

דברי אלוהים הם הבסיס לאמונתו של האדם. האם חשתם משבר אמונה, או שאתם צריכים להקשיב לקולו של אלוהים ולפתח אמונה אמיתית בו? האתר שלנו מציג את הדברים שרוח הקודש אומרת לכל הכנסיות, ואלה יסייעו לכם. אתם מוזמנים לשוחח עימנו בצ'ט ולהחליף רעיונות.

תוכן דומה

(ב) אודות טבעו הצודק של אלוהים

554. בעבודתו האחרונה של סיום העידן, טבעו של אלוהים הוא טבע של ייסורים ומשפט, ובו הוא מגלה את כל הדברים המרושעים, על מנת לשפוט בפרהסיה את כל...

פרק 22

האדם חי בתוך האור, אך הוא אינו מודע לערכו הרב של האור. הוא אינו יודע את מהותו של האור ואת מקורו של האור, ויתרה מזו, הוא אינו יודע למי האור...

בנוגע לתארים וזהות

אם אתם רוצים להיות ראויים לשימושו של אלוהים, עליכם להכיר את עבודתו של אלוהים, עליכם להכיר את העבודה שהוא עשה בעבר (בתנ"ך ובברית החדשה),...

אלוהים שולט בגורל האנושות כולה

כבני אנוש וכמשיחיים אדוקים, אחריותנו וחובתנו הן להעלות כמנחה את שכלנו ואת גופנו למען מילוי התפקיד שאלוהים מטיל עלינו, מפני שכל הווייתנו...

הגדרות

  • טקסט
  • ערכות נושא

צבעים אחידים

ערכות נושא

גופן

גודל גופן

מרווח בין שורות

מרווח בין שורות

רוחב דף

תוכן

חיפוש

  • חיפוש טקסט
  • חיפוש בספר זה