(א) אודות סמכותו של אלוהים

529. במרחבי היקום והשחקים, יצורים אין סוף חיים ומתרבים, מצייתים לחוק החיים המעגלי ודבקים בכלל אחד קבוע. כל מי שמת לוקח איתו את הסיפורים של כל מי שחי, וכל מי שחי חוזר על אותה היסטוריה טרגית של כל מי שמת. על כן, חזקה על האנושות לשאול את עצמה: מדוע אנו חיים? ומדוע אנו צריכים למות? מי שולט בעולם הזה? ומי ברא את האנושות הזו? האם אמא אדמה באמת בראה את האנושות? האם האנושות באמת שולטת בגורלה שלה? ...מזה אלפי שנים, האנושות שואלת את השאלות האלה פעם אחר פעם. למרבה הצער, ככל שהאנושות רודפת את השאלות האלה יותר, כך היא צמאה יותר למדע. המדע מספק סיפוק קצר והנאה זמנית של בשר ודם, אך בהחלט לא די בו לחלת את האנושות מהבידוד, מהבדידות, ומהאימה וחוסר האונים שהיא בקושי מסווה, השורים בעומק נשמתה. האנושות רק משתמשת בידע מדעי שניתן לראותו בעין בלתי מזוינת ושהמוח יכול להבינו כדי לשכך את לבה. עם זאת, אין די בידע מדעי כזה כדי למנוע מהאנושות לחקור תעלומות. האנושות פשוט אינה יודעת מי הריבון על התבל ועל כל הדברים, וקל וחומר שהיא אינה יודעת מה ראשיתה ועתידה של האנושות. האנושות רק חיה תחת החוק הזה בעל כורחה. איש לא יכול להימלט ממנו ואיש לא יכול לשנות אותו, מאחר שבכל צבא השמים, ישנו רק אחד החי מעולם ועד עולם והמחזיק בריבונות על הכל. הוא האחד שהאדם מעולם לא ראה, שהאנושות מעולם לא הכירה, שהאנושות מעולם לא האמינה בקיומו, אך הוא האחד שנפח נשמת חיים באבות האנושות והעניק לאנושות חיים. הוא האחד שמקיים ומזין את האנושות לשם קיומה, ומכוון את האנושות עד היום. יתר על כן, בו לבדו תלויה האנושות לשם הישרדותה. הוא מחזיק בריבונות על הכל ומושל בכל היצורים החיים בתבל. הוא פוקד על ארבע העונות, והוא זה שמזמן את הרוח, את הכפור, את השלג ואת הגשם. הוא מעניק לאנושות את אור השמש וגורם לבואו של הלילה. הוא שפרס את השמים ואת הארץ, סיפק לאדם את ההרים, את האגמים ואת הנהרות ואת כל היצורים החיים שבתוכם. מעשיו נמצאים בכל מקום, עוצמתו נמצאת בכל מקום, חוכמתו נמצאת בכל מקום וסמכותו נמצאת בכל מקום. כל אחד מהחוקים והכללים האלה הוא ההתגלמות של מעשיו, וכל אחד מהם חושף את חוכמתו ואת סמכותו. מי יכול לפטור את עצמו מריבונותו? ומי יכול להשתחרר מתכנוניו? הכל קיים תחת מבטו ויתרה מכך, הכל חי תחת ריבונותו. עוצמתו ומעשיו לא מותירים לאנושות ברירה אלא להכיר בעובדה שהוא אכן קיים והוא הריבון על הכל. אין מלבדו כל דבר היכול לפקוד על התבל, וקל וחומר שאין כל דבר היכול לקיים את האנושות ללא מנוח. ללא קשר לשאלה אם אתם מסוגלים לזהות את מעשי האל, ובלי קשר לשאלה אם אתם מאמינים בקיומו של אלוהים, אין ספק שגורלכם הוא נתון לקביעתו של אלוהים, ואין ספק שאלוהים תמיד יחזיק בריבונות על הכל. קיומו וסמכותו לא מותנים בשאלה אם האדם יכול להכיר ולתפוס אותם. רק הוא יודע את עברו של האדם, את ההווה שלו ואת עתידו, ורק הוא יכול לקבוע את גורל האנושות. בין אם אתם מסוגלים לקבל את העובדה הזאת ובין אם לא, בקרוב האנושות תהיה עדה לכל זאת במו עיניה, וזו העובדה שאלוהים יממש במהירה. האנושות חיה ומתה תחת עינו הפקוחה של אלוהים. האנושות חיה כתוצאה מניהולו של אלוהים, וכשעיניה נעצמות בפעם האחרונה, גם זה קורה כתוצאה מאותו ניהול. פעם אחר פעם, האדם בא והולך, הלוך ושוב. ללא יוצא מן הכלל, כל זה חלק מריבונותו ותכנונו של אלוהים. ניהולו של אלוהים תמיד צועד קדימה והוא מעולם לא חדל. הוא יגרום לאנושות להיות מודעת לקיומו, לבטוח בריבונותו, לחזות במעשיו ולשוב אל מלכותו. זוהי תוכניתו, וזו העבודה שהוא מבצע כבר אלפי שנים.

קטע מתוך "האדם יכול לזכות בישועה רק תחת ניהולו של אלוהים" ב'הדבר מופיע בבשר'

530. מאז החל בבריאת כול הדברים, החלה סמכותו של אלוהים לבוא לידי ביטוי ולהתגלות, כי אלוהים ברא את כול הדברים בעזרת מילים. תהיה אשר תהיה הדרך שבה ברא אותם, תהיה אשר תהיה הסיבה לכך שברא אותם, כול הדברים התהוו ועמדו על כנם והתקיימו בזכות דברי אלוהים, וזוהי סמכותו הייחודית של הבורא. בזמן שקדם להופעתה של האנושות בעולם, השתמש הבורא בעוצמתו ובסמכותו כדי לברוא את כול הדברים למען האנושות, ועשה שימוש בשיטותיו הייחודיות כדי להכין לאנושות סביבת מחיה מתאימה. כול אשר עשה היה בהכנה לאנושות, שעתידה היתה לקבל במהרה את נשימת אפו. כלומר בזמן שקדם לבריאת האנושות, סמכות אלוהים הופגנה בכול הברואים השונים מן האנושות, בדברים אדירים כמו השמיים, האור, הימים והיבשה, ובדברים קטנים כבעלי חיים וציפורים, וכן בכול מיני חרקים ומיקרואורגניזמים ובהם חיידקים שונים שלא ניתן לראותם בעין בלתי מזויינת. כול אחד מהם קיבל חיים באמצעות דברי הבורא, כול אחד מהם שגשג בזכות דברי הבורא וכול אחד מהם חי תחת ריבונותו של הבורא, בזכות דברי הבורא. על אף שהם לא קיבלו את נשימת אפו של הבורא, הם בכל זאת הפגינו את החיים והחיוניות שהבורא העניק להם, דרך צורותיהם השונות והמבנים השונים שלהם. על אף שהם לא קיבלו את היכולת לדבר, שניתנה על ידי הבורא לאנושות, כול אחד מהם קיבל דרך להביע את חייו, שהוענקה לו על ידי הבורא ושהיתה שונה משפתו של האדם. סמכות הבורא לא רק מעניקה חיוניות של חיים לעצמים חומריים נייחים לכאורה, כדי שלא ייעלמו לעולם, אלא יתרה מכך, מעניקה לכול יצור חי את האינסטינקט לפרות ולרבות, כדי שלא ייעלם לעולם וכדי שיעביר מדור לדור את חוקי ההישרדות ועקרונותיה, שהוענקו לו על ידי הבורא. האופן שבו מפעיל הבורא את סמכותו אינו מציית בנוקשות לנקודת מבט של "מאקרו" או "מיקרו" ואינו מוגבל לצורה כלשהי. הוא מסוגל לצוות על פעולות היקום ולהחזיק בריבונות על פני החיים והמוות של כול הדברים, ויתרה מכך, מסוגל לתמרן את כול הדברים כך שישרתו אותו. הוא יכול לנהל את כול פעולות ההרים, הנהרות והאגמים, ולשלוט בכל הדברים שבתוכם, ויותר מכך, מסוגל לספק את צורכיהם של כול הדברים. זהו הביטוי לסמכותו הייחודית של הבורא בין כול הדברים מלבד האנושות. ביטוי זה אינו למשך תקופת חיים בלבד, הוא לא יחדל ולא ינוח לעולם ואינו ניתן לשינוי או לפגיעה מידי אדם או דבר כלשהו, ושום אדם או דבר אינו יכול להוסיף לו או לגרוע ממנו – כי איש אינו יכול להחליף את זהות הבורא, ולפיכך אין ישות שנבראה, אשר יכולה להחליף את סמכות הבורא, ואין ישות שלא נבראה, אשר יכולה להשיג זאת. ניקח לדוגמה את שליחיו ומלאכיו של אלוהים. אין להם העוצמה של אלוהים, לא כל שכן סמכות הבורא, והסיבה לכך שאין להם העוצמה והסמכות של אלוהים היא שאין להם המהות של הבורא. הישויות שלא נבראו, דוגמת שליחיו ומלאכיו של אלוהים, יכולות אמנם לעשות דברים מסויימים מטעם אלוהים, אך הן אינן יכולות לייצג את אלוהים. אף שיש להן עוצמה מסויימת שאין לאדם, אין להן הסמכות של אלוהים, אין להן הסמכות של אלוהים לברוא את כול הדברים, לצוות על כול הדברים ולהחזיק בריבונות על כול הדברים. וכך, אין ישות שלא נבראה, אשר יכולה להחליף את הייחודיות של אלוהים, ובדומה לכך, אין ישות שלא נבראה, אשר יכולה להחליף את סמכותו ועוצמתו של אלוהים. האם קראתם בכתבי הקודש על שליח כלשהו של אלוהים, שברא את כול הדברים? ומדוע לא שלח אלוהים איש משליחיו או מלאכיו לברוא את כול הדברים? מפני שלא היתה להם הסמכות של אלוהים, ולפיכך לא היתה להם היכולת להפעיל את סמכותו של אלוהים. בדומה לכול הברואים, הם כפופים לריבונותו וסמכותו של הבורא, וכך באותו האופן, הבורא הוא גם האל שלהם, גם הריבון שלהם. בקרב כול אחד ואחד מהם – בין אם הוא אציל או פשוט עם, בעל עוצמה רבה או משנית – אין ולו אחד שיכול להתעלות על סמכותו של הבורא, וכך אין בקרבם ולו אחד שיכול להחליף את זהותו של הבורא. הם לעולם לא ייקראו אלוהים, ולעולם לא יוכלו להיות לבורא. אלה הן אמיתות ועובדות שאינן ניתנות לשינוי!

קטע מתוך "אלוהים עצמו, הייחודי א'" ב'הדבר מופיע בבשר'

531. אלוהים צפה בכול הדברים שברא כשהם מתהווים ועומדים על כנם בזכות דבריו, ומתחילים להשתנות בהדרגה. בעת הזו, האם אלוהים היה שבע רצון מן הדברים השונים שיצר בעזרת דבריו ומן המעשים השונים שהגשים? התשובה היא "וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב". מה אתם רואים כאן? מה מייצג המשפט "וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב"? מה הוא מסמל? משמעותו היא כי לאלוהים היו העוצמה והחוכמה להגשים את אשר תכנן והכתיב, להגשים את המטרות שהתכוון להגשים. כשאלוהים השלים כול אחת מהמשימות, האם חש חרטה? התשובה היא עדיין, "וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב". במלים אחרות, לא זו בלבד שהוא לא חש חרטה, אלא הוא היה שבע רצון. מהי משמעות הדבר, שהוא לא חש חרטה? משמעות הדבר היא שתוכניתו של אלוהים הינה מושלמת, שעוצמתו וחוכמתו הינן מושלמות ושרק בסמכותו ניתן להגיע לשלמות שכזו. כשהאדם מבצע משימה, האם ביכולתו לראות כי היא טובה, בדומה לאלוהים? האם דבר כלשהו שהאדם עושה יכול להגיע לשלמות? האם ביכולתו של האדם להשלים דבר-מה פעם אחת ולנצח נצחים? כפי שאומר האדם, "דבר אינו מושלם, רק טוב יותר", דבר ממה שהאדם עושה אינו יכול להגיע לשלמות. כשאלוהים ראה שכול הדברים שהוא עשה והגשים הם טובים, כול דבר שנעשה על ידי אלוהים נקבע על פי דבריו, כלומר כאשר "וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב", כול הדברים שיצר קיבלו צורה סופית, סווגו על פי מינם וקיבלו מעמד, מטרה ותפקוד קבועים, פעם אחת ולנצח נצחים. זאת ועוד, תפקידם בין כול הדברים והמסע שעליהם לעבור במהלך ניהול כול הדברים על ידי אלוהים, נקבעו כבר על ידי אלוהים ולא היו ניתנים לשינוי. זה היה החוק השמיימי שקבע הבורא לכול הדברים.

"וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב", מילים פשוטות אלה, שאין מעריכים אותן די הצורך, שמתעלמים מהן פעמים כה רבות, הן דברי החוק השמיימי והצו השמיימי שקבע אלוהים לכול הברואים. הן התגלמות נוספת של סמכות הבורא, מעשית יותר ועמוקה יותר. דרך דבריו, הבורא לא רק הצליח להשיג את כול אשר התכוון להשיג ולהגשים את כול אשר התכוון להגשים, אלא אף הצליח לשלוט במו ידיו בכול אשר ברא, בכול הדברים שיצר בסמכותו, ויתרה מזאת, הכול היה שיטתי וסדיר. כל הדברים אף התרבו, התקיימו וגוועו על פי דבריו, ויתרה מזאת, על פי סמכותו התקיימו בתוך החוק שקבע, ואף לא אחד מהם היה פטור ממנו! החוק הזה החל בו-ברגע שבו "וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב", והוא יתקיים, יימשך ויתפקד למען תוכנית הניהול של אלוהים עד עצם היום שבו יבוטל על ידי הבורא! סמכותו הייחודית של הבורא באה לידי ביטוי לא רק ביכולתו לברוא את כול הדברים ולצוות על כול הדברים להתהוות, אלא גם ביכולתו לשלוט ולהחזיק בריבונות על פני כול הדברים ולהעניק את החיים והחיוניות לכול הדברים, ויתרה מזאת, ביכולתו לגרום, פעם אחת ולנצח נצחים, לכול הדברים שהתכוון ליצור על פי תכניתו, להופיע ולהתקיים בעולם שנברא על ידו בצורה מושלמת, מבנה חיים מושלם ותפקיד מושלם. כך היא באה לידי ביטוי גם בדרך שבה מחשבות הבורא לא היו כפופות למגבלות כלשהן, לא היו מוגבלות על ידי הזמן, המרחב או הגיאוגרפיה. בדומה לסמכותו, זהותו הייחודית של הבורא תישאר ללא שינוי מנצח עד נצח. סמכותו תהיה תמיד ייצוג וסמל לזהותו הייחודית, וסמכותו תתקיים לנצח לצד זהותו!

קטע מתוך "אלוהים עצמו, הייחודי א'" ב'הדבר מופיע בבשר'

532. אלוהים ברא את הכול, ולכן הוא גורם לבריאה לכרוע תחת ריבונותו ולהישמע לריבונותו. הוא יצווה על הכול ולכן הכול נמצא בידיו. כל בריאת הכול, לרבות בעלי החיים, הצמחים, האנושות, ההרים, הנהרות והאגמים – הכול חייב להיות תחת ריבונותו. כל הדברים ברקיע ועל פני הקרקע חייבים להיות תחת ריבונותו. לא יכולה להיות להם ברירה, והם כולם חייבים להישמע לתזמוריו. כך ציווה אלוהים וזו סמכותו של אלוהים. אלוהים מצווה על הכול ומסדר ומדרג את כל הדברים, כשכל אחד מהם ממוין על פי סוג, ולכל אחד מהם מוקצה מעמדו שלו, על פי רצונו של אלוהים. יהיה גודלו אשר יהיה, אין דבר שיכול להתעלות על אלוהים, וכל הדברים משרתים את האנושות שברא אלוהים, ואין דבר שמעז להמרות את פיו של אלוהים או להציב לאלוהים דרישות.

קטע מתוך "הדרך שבה האדם צועד קובעת את הצלחתו או כשלונו" ב'הדבר מופיע בבשר'

533. בטרם נוצרה האנושות, היקום – כול כוכבי הלכת, כול הכוכבים שבשמיים – כבר התקיימו. ברמת המאקרו, גופים שמימיים אלה סבבו במסלולם באופן סדיר, תחת שליטתו של אלוהים, במשך הקיום כולו, יהיה אשר יהיה מספר השנים שבהן התקיים הדבר. השאלות, איזה כוכב לכת מגיע לאן ומתי בדיוק; איזה כוכב לכת מבצע איזו משימה, ומתי; איזה כוכב לכת סובב באיזה מסלול, ומתי הוא נעלם או מוחלף – כול הדברים האלה נמשכים ללא כול טעות, ולו הקלה שבקלות. מיקומיהם של כוכבי הלכת והמרחקים ביניהם מצייתים כולם לדפוסים מחמירים, שאת כולם ניתן לתאר בעזרת נתונים מדוייקים. את המסלולים שבהם הם נעים, המהירות והדפוסים של מסלוליהם ההיקפיים, הזמנים שבהם הם נמצאים במיקומים שונים, ניתן לכמת במדוייק ולתאר בעזרת חוקים מיוחדים. במשך עידנים, צייתו כוכבי הלכת לחוקים האלה ומעולם לא סטו מהם ולו במעט. אין כוח שיכול לשנות או להפר את מסלוליהם או את הדפוסים שלהם הם מצייתים. כיוון שהחוקים המיוחדים השולטים בתנועתם והנתונים המדוייקים המתארים אותם נקבעו מראש על ידי סמכותו של אלוהים, הם מצייתים לחוקים האלה בעצמם, תחת ריבונותו ושליטתו של הבורא. ברמת המאקרו, לא קשה לאדם לגלות דפוסים, נתונים וכן כמה תופעות וחוקים משונים ולא מוסברים. אף שהאנושות אינה מודה כי אלוהים קיים, אינה מקבלת את העובדה שהבורא יצר כול דבר ושיש לו ריבונות על כול דבר, ויתרה מזאת, אינה מכירה בקיומה של סמכות הבורא, המדענים, האסטרונומים והפיסיקאים האנושיים מגלים יותר ויותר, שקיומם של כול הדברים ביקום והעקרונות והדפוסים אשר מכתיבים את תנועותיהם, כולם נשלטים על ידי אנרגיה אפלה עצומה ובלתי נראית. עובדה זו מאלצת את האדם להתמודד עם העובדה שיש כוח עליון בקרב דפוסים אלה של תנועה, אשר מתזמר הכל, ולהודות בכך. עוצמתו יוצאת דופן, ועל אף שאיש אינו יכול לראות את פניו האמיתיות, הוא שולט בכול דבר בכול רגע. אין אדם או כוח שיכולים לחרוג מריבונותו. כשהוא עומד מול עובדה זו, מוכרח האדם להכיר בכך שהחוקים השולטים בקיומם של כול הדברים אינם ניתנים לשליטה על ידי בני אדם, ואיש אינו יכול לשנותם. ויחד עם זאת, מוכרח האדם להודות כי בני האדם אינם יכולים להבין את החוקים האלה במלואם והם אינם מתרחשים באופן טבעי, אלא מוכתבים על ידי אדון ושליט. כול אלה הם ביטויים לסמכותו של אלוהים, שהאנושות יכולה לתפוש ברמת המאקרו.

ברמת המיקרו, כול ההרים, הנהרות, האגמים, הימים והיבשות שהאדם רואה על פני האדמה, כול עונות השנה שהוא חווה, כול הדברים השוכנים על פני האדמה, ובהם צמחים, בעלי חיים, מיקרואורגניזמים ובני אדם, כפופים לריבונותו של אלוהים, נשלטים על ידי אלוהים. תחת ריבונותו ושליטתו של אלוהים, כול הדברים נוצרים או נעלמים בהתאם למחשבותיו, חיי כולם נשלטים על ידי חוקים מסויימים, והם גדלים ומתרבים בהתאם להם. אין אדם או דבר שהוא מעל לחוקים האלה. מדוע? התשובה היחידה היא, בזכות סמכותו של אלוהים. או במלים אחרות, בזכות מחשבותיו של אלוהים ודברי אלוהים, מפני שאלוהים עצמו עושה את כל אלה. כלומר סמכותו של אלוהים ומחשבותיו של אלוהים הן שיוצרות את החוקים האלה. הם ישתנו בהתאם למחשבותיו, ושינויים אלה כולם מתרחשים או נעלמים למען תוכניתו.

קטע מתוך "אלוהים עצמו, הייחודי ג'" ב'הדבר מופיע בבשר'

534. לאחר שדברי אלוהים נאמרים, סמכות אלוהים לוקחת פיקוד על הפעולה הזו, והעובדה שהובטחה מפי אלוהים מתחילה בהדרגה להיות למציאות. כתוצאה מכך, מתחילים להתרחש בין כול הדברים שינויים בכול דבר, כפי שעם בוא האביב, הדשא מוריק, הפרחים פורחים, ניצנים בוקעים מן העצים, הציפורים מתחילות לשיר, האווזים שבים, והשדות מלאים בני אדם... עם בוא האביב, כול הדברים מתחדשים וזהו מעשה הנס של הבורא. כשאלוהים מגשים את הבטחותיו, כול הדברים שבשמיים ובארץ מתחדשים ומשתנים בהתאם למחשבותיו של אלוהים – ואין בהם ולו אחד שפטור מכך. כשהתחייבות או הבטחה נאמרת מפי אלוהים, כול הדברים משרתים את הגשמתה ומתומרנים למען הגשמתה, וכול הברואים מתוזמרים ומסודרים תחת ריבונותו של הבורא, ממלאים כול אחד את תפקידו ומשרתים כול אחד את התפקיד המתאים לו. זהו הביטוי של סמכות הבורא. מה אתם רואים בכך? כיצד אתם מכירים את סמכותו של אלוהים? האם יש טווח לסמכותו של אלוהים? האם יש מגבלת זמן? האם ניתן לומר שיש לה גובה מסויים או אורך מסויים? האם ניתן לומר שיש לה גודל או חוזק מסויים? האם ניתן למדוד אותה בעזרת ממדי האדם? סמכותו של אלוהים אינה מבליחה ונעלמת, אינה באה והולכת, ואין איש שיכול למדוד עד כמה גדולה סמכותו בדיוק. אין זה משנה כמה זמן יחלוף, כשאלוהים מברך אדם, ברכה זו תימשך הלאה, והמשכה ישמש עדות לסמכותו של אלוהים, שלא ניתן לאמוד את ממדיה, ויאפשר לאנושות לחזות בהופעתו המחודשת של כוח החיים של הבורא, שלא ניתן לדכאו, פעם אחר פעם. כול הפגנה של סמכותו היא הדגמה מושלמת לדברים הנאמרים מפיו, והיא מודגמת לכול הדברים ולאנושות. זאת ועוד, כול דבר המתגשם בסמכותו הינו מעולה מאין כמוהו וחסר פגמים לחלוטין. ניתן לומר כי מחשבותיו, דבריו, סמכותו וכול הפעולה שהוא מגשים, כולם תמונה יפהפייה מאין כמוה, ושפתה של האנושות אינה מסוגלת לבטא את משמעותה וערכה לברואים. כשאלוהים מבטיח הבטחה לאדם, בין אם זה היכן יחיה או מה יעשה, הרקע שלו לפני או אחרי קבלת ההבטחה או השאלה עד כמה גדולות היו התהפוכות בסביבת חייו – כול זה מוכר לאלוהים ככף ידו. אין זה משנה כמה זמן יחלוף לאחר שנאמרו דברי אלוהים, עבורו הדבר הוא כאילו נאמרו זה עתה. כלומר לאלוהים יש עוצמה וסמכות כזו, שהוא יכול לעקוב אחרי כול הבטחה שהוא מבטיח לאנושות, לשלוט בה ולממשה, ואין זה משנה מהי ההבטחה, אין זה משנה כמה זמן אורכת הגשמתה המלאה, ויתרה מזאת, אין זה משנה כמה רחב ההיקף שהגשמתה משפיעה עליו – לדוגמה, זמן, גיאוגרפיה, גזע וכו' – ההבטחה הזו תתגשם ותמומש, ויתרה מזאת, הגשמתה ומימושה לא ידרשו ממנו כול מאמץ, ולו הקל שבקלים. ומה הדבר מוכיח? כי די בהיקף סמכותו ועוצמתו של אלוהים כדי לשלוט ביקום כולו ובאנושות כולה.

קטע מתוך "אלוהים עצמו, הייחודי א'" ב'הדבר מופיע בבשר'

535. בהתפתחותה של האנושות כיום, ניתן לומר שהמדע של האנושות משגשג, וניתן לתאר את הישגי מחקרו המדעי של האדם כמרשימים. חשוב לציין שיכולתו של האדם הולכת וגדלה, אך יש פריצת דרך מדעית אחת שהאנושות לא הצליחה להשיג: האנושות יצרה מטוסים, נושאות מטוסים ואת פצצת האטום; האנושות הגיעה לחלל, הלכה על הירח, המציאה את האינטרנט ומקיימת אורח חיים עתיר טכנולוגיה, אך האנושות לא מסוגלת לברוא יצור חי ונושם. האינסטינקטים של כל יצור חי, החוקים שעל פיהם הוא חי ומעגל החיים והמוות של כל מין ממיני היצורים החיים – המדע האנושי לא יכול ליצור את כל אלה או לשלוט בהם. בשלב vזה, יש לומר שבלי קשר לשאלה לאילו גבהים הגיע המדע האנושי, אין להשוות בינו לבין מחשבה כלשהי ממחשבותיו של הבורא, והוא לא מסוגל להבין את הפלא שבבריאה של הבורא ואת הכוח שבסמכותו. יש על פני האדמה אוקיינוסים כה רבים, אך הם מעולם לא חרגו מגבולותיהם ועלו על היבשה כרצונם, והסיבה לכך היא שאלוהים קבע גבולות לכל אחד מהם. הם נותרו במקום שבו הוא ציווה עליהם להיות, וללא רשות מאלוהים, הם לא יכולים להתנועע במרחב בחופשיות. ללא רשות מאלוהים, אסור להם לפלוש זה לתחומו של זה, הם יכולים לנוע רק כשאלוהים אומר להם לנוע, והכיוון שאליו הם ינועו והמקום שבו יישארו נקבעים בהתאם לסמכותו של אלוהים.

במילים פשוטות, "סמכותו של אלוהים" פירושה שהדבר תלוי באלוהים. לאלוהים יש זכות להחליט כיצד לעשות דבר מה, והדבר נעשה בכל דרך שהוא חפץ. החוק של כל הדברים תלוי באלוהים ולא באדם, והאדם לא יכול לשנותו. רצון האדם לא יכול להפעיל אותו, אלא שהוא משתנה בהתאם למחשבותיו של אלוהים, חוכמתו של אלוהים ופקודותיו של אלוהים, וזוהי עובדה שאיש לא יכול להכחיש. השמיים והארץ וכל צבאם, התבל, השמיים זרועי הכוכבים, ארבע עונות השנה, הדברים אשר נראים ואינם נראים לעין האדם – כולם מתקיימים, מתפקדים ומשתנים, ללא כל טעות ולו הקטנה ביותר, על פי סמכותו של אלוהים, בהתאם לפקודותיו של אלוהים, בהתאם לדיברותיו של אלוהים ובהתאם לחוקי ראשית הבריאה. אין אף אדם או חפץ שיכולים לשנות את חוקיהם או לשנות את המהלך הפנימי שבאמצעותו הם פועלים. הם נוצרו בזכות סמכותו של אלוהים והם מתים בזכות סמכותו של אלוהים. זהו עצם סמכותו של אלוהים.

קטע מתוך "אלוהים עצמו, הייחודי א'" ב'הדבר מופיע בבשר'

536. את הסמכות עצמה ניתן להסביר כעוצמתו של אלוהים. דבר ראשון, ניתן לומר בוודאות כי הן סמכות והן עוצמה הן דברים חיוביים. אין להן קשר לדבר שלילי כלשהו והן אינן קשורות לישויות כלשהן, שנבראו או שלא נבראו. עוצמתו של אלוהים מסוגלת לברוא דברים בכול צורה שהיא, שיש להם חיים וחיוניות, והדבר נקבע על ידי חייו של אלוהים. אלוהים הוא חיים, ולפיכך הוא המקור לכול היצורים החיים. זאת ועוד, סמכותו של אלוהים יכולה לגרום לכול היצורים החיים להישמע לכול מילה של אלוהים, כלומר להתהוות בהתאם לדברים הנאמרים מפי אלוהים ולחיות ולהתרבות במצוות אלוהים, שעל פיה אלוהים שולט בכול היצורים החיים ומצווה עליהם, ולעולם לא תהיה חריגה, לנצח נצחים. אין אדם או עצם שיש לו הדברים האלה. רק לבורא יש עוצמה כזו ורק הוא נושא אותה, ולפיכך היא מכונה בשם סמכות. זוהי ייחודיות הבורא. ככזו, בין אם זו המלה "סמכות" עצמה או מהותה של סמכות זו, כול אחת מהן ניתן לקשר רק לבורא, מפני שהיא סמל לזהותו ולמהותו הייחודית של הבורא ומייצגת את זהותו ומעמדו של הבורא. מלבד הבורא, אין אדם או עצם שניתן לקשרו למלה "סמכות". זהו פירוש לסמכותו הייחודית של הבורא.

קטע מתוך "אלוהים עצמו, הייחודי א'" ב'הדבר מופיע בבשר'

537. "אֶת־קַשְׁתִּ֕י נָתַ֖תִּי בֶּֽעָנָ֑ן וְהָֽיְתָה֙ לְא֣וֹת בְּרִ֔ית בֵּינִ֖י וּבֵ֥ין הָאָֽרֶץ". אלה הם הדברים המקוריים שנאמרו על ידי הבורא לאנושות. בשעה שאמר מילים אלה, הופיעה קשת בענן מול עיני האדם, ושם נותרה עד היום. הכול ראו קשת כזו, וכשאתם רואים אותה, האם אתם יודעים כיצד היא מופיעה? המדע אינו מסוגל להוכיח זאת, לאתר את מקורה או לזהות את מיקומה. הסיבה לכך היא שהקשת בענן היא אות לברית שנכרתה בין הבורא לבין האדם. היא אינה דורשת בסיס מדעי, היא לא נוצרה בידי האדם והאדם אינו מסוגל לשנותה. זהו המשך לסמכותו של הבורא לאחר שאמר את דבריו. הבורא נעזר בשיטתו המסויימת כדי לעמוד בברית שלו עם האדם ובהבטחתו, וכך השימוש שלו בקשת בענן כאות לברית שכרת, הוא צו וחוק שמיימי, שיישאר לנצח ללא שינוי, בין אם ביחס לבורא ובין אם ביחס לאנושות שנבראה. אולם יש לומר כי חוק זה שאינו ניתן לשינוי, הינו ביטוי אמיתי נוסף לסמכות הבורא בעקבות בריאת כול הדברים על ידו, ויש לומר כי לסמכותו ועוצמתו של הבורא אין גבולות. השימוש של הבורא בקשת בענן כאות הינו המשך והרחבה לסמכותו. היה זה מעשה נוסף שבוצע על ידי אלוהים בעזרת דבריו, וסימן לברית שכרת אלוהים עם האדם בעזרת מילים. הוא סיפר לאדם על הדבר שהחליט לקיים, ובאיזה אופן הדבר יוגשם וימומש, ובאופן זה הדבר התגשם בהתאם לדברים שנאמרו מפי אלוהים. רק אלוהים הוא בעל עוצמה שכזו וכיום, אלפי שנים לאחר שאמר דברים אלה, האדם יכול עדיין להביט בקשת בענן, שנאמרה מפי אלוהים. בזכות דברים אלה שנאמרו על ידי אלוהים, נותר הדבר הזה ללא שינוי עד עצם היום הזה. איש אינו יכול להסיר את הקשת הזו, איש אינו יכול לשנות את חוקיה, והיא קיימת אך ורק בזכות דברי אלוהים. זוהי בדיוק סמכותו של אלוהים. "אלוהים עומד בדבריו ודבריו מתגשמים, ומה שמתגשם נמשך לנצח". דברים אלה באים כאן לידי ביטוי בבירור, וזהו סימן ומאפיין ברור לסמכותו ועוצמתו של אלוהים. לשום ישות שנבראה אין סימן או מאפיין כזה, ולא ניתן לראותו בה, וכן לא ניתן לראותו בשום ישות שלא נבראה. הוא שייך אך ורק לאלוהים הייחודי ומבדיל את הזהות והמהות שיש רק לבורא, מזו של הברואים. יחד עם זאת, זהו גם סימן ומאפיין שמלבד אלוהים עצמו, אין ולו ישות אחת, שנבראה או שלא נבראה, אשר יכולה להתעלות עליו.

כריתת הברית עם האדם על ידי אלוהים היתה מעשה בעל חשיבות רבה, שבעזרתו הוא התכוון להעביר לאדם מסר על עובדה ולספר לו על רצונו, ולשם כך הוא עשה שימוש בשיטה ייחודית ונעזר באות מיוחד כדי לכרות ברית עם האדם, אות שהיה הבטחה לברית שכרת עם האדם. אם כך, האם כריתת הברית הזו היתה מאורע גדול? ועד כמה היה גדול בדיוק? זהו בדיוק הדבר המיוחד כל כך בברית: היא אינה ברית שנכרתה בין אדם אחד לאחר, או בין מדינה אחת לאחרת, אלא ברית שנכרתה בין הבורא לבין האנושות כולה, והיא תישאר בתוקף עד ליום שבו יבטל הבורא את כול הדברים. המוציא לפועל של ברית זו הוא הבורא, והבורא הוא גם השומר שלה. בקצרה, ברית הקשת בענן כולה, שנכרתה עם האנושות, הוגשמה ומומשה בהתאם לדו-שיח בין הבורא לאנושות, ונותרה כשהיתה עד עצם היום הזה. מה עוד יכולים הברואים לעשות, אם לא להיכנע לסמכות הבורא, להישמע לה, להאמין בה, להעריך אותה, להיות עדים לה ולהללה? כי איש מלבד אלוהים הייחודי, אינו בעל העוצמה לכרות ברית כזו. הופעת הקשת בענן, פעם אחר פעם, מכריזה לאנושות על הברית בין הבורא לאנושות ומפנה את תשומת לבה אליה. הדבר שמופגן בפני האנושות בהופעות התמידיות של הברית בין הבורא לאנושות, אינו קשת בענן ולא הברית עצמה, אלא סמכותו של הבורא, שאינה ניתנת לשינוי. הופעת הקשת בענן, פעם אחר פעם, מדגימה את מעשיו האדירים והפלאיים של הבורא במקומות נסתרים, ויחד עם זאת, מהווה השתקפות חיונית של סמכות הבורא, שלעולם לא תדהה ולעולם לא תשתנה. האין זו הפגנה של היבט נוסף בסמכותו הייחודית של הבורא?

קטע מתוך "אלוהים עצמו, הייחודי א'" ב'הדבר מופיע בבשר'

538. לאחר שקראתם "וְאַ֨בְרָהָ֔ם הָי֧וֹ יִֽהְיֶ֛ה לְג֥וֹי גָּד֖וֹל וְעָצ֑וּם וְנִ֨בְרְכוּ ב֔וֹ כֹּ֖ל גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ" בבראשית י"ח 18, האם אתם מסוגלים להרגיש את סמכותו של אלוהים? האם אתם יכולים לחוש בטבעו היוצא דופן של הבורא? האם אתם יכולים לחוש בעליונותו של הבורא? דברי אלוהים הינם ודאיים. אלוהים אינו אומר דברים כאלה בשל ביטחונו בהצלחתו, או כייצוג לו, אלא הם הוכחה לסמכותן של אמירות אלוהים, ומצווה המגשימה את דברי אלוהים. יש כאן שני ביטויים שעליכם לשים אליהם לב. כאשר אלוהים אומר "וְאַ֨בְרָהָ֔ם הָי֧וֹ יִֽהְיֶ֛ה לְג֥וֹי גָּד֖וֹל וְעָצ֑וּם וְנִ֨בְרְכוּ ב֔וֹ כֹּ֖ל גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ", האם יש בדברים אלה גורם כלשהו של דו-משמעות? האם יש בהם גורם כלשהו של דאגה? האם יש בהם גורם כלשהו של פחד? בזכות המילים "היו יהיה" ו"נברכו" באמירותיו של אלוהים, לגורמים האלה, אשר ייחודיים לאדם ושלא פעם באים בו לידי ביטוי, לא היה מעולם כול קשר לבורא. איש לא היה מעז לומר מלים כאלה כשהוא מאחל טוב לאחרים, איש לא היה מעז לברך אחר בגוי גדול ועצום בביטחון שכזה או להבטיח שכל עמי הארץ יתברכו בו. ככול שדברי אלוהים ודאיים יותר, כך הם מוכיחים יותר דבר-מה – ומהו הדבר הזה? הם מוכיחים שלאלוהים יש סמכות כזו, שהסמכות הזו יכולה להגשים את הדברים האלה ושהגשמתם בלתי נמנעת. אלוהים היה בטוח בלבו, ללא כל היסוס ולו הקל שבקלים, בכול הדברים שבהם ברך את אברהם. זאת ועוד, דברים אלה יוגשמו בשלמותם בהתאם לדבריו, ושום כוח לא יהיה מסוגל לשנות את הגשמתם, לשבשה, לקלקל אותה או להפריע לה. יקרה אשר יקרה, דבר לא יוכל לבטל את הגשמתם ומימושם של דברי אלוהים או להשפיע עליהם. זהו עצם כוחם של הדברים שנאמרו מפי הבורא, וסמכותו של הבורא שאינה סובלת הכחשה מצד האדם! לאחר שקראתם את הדברים האלה, האם אתם עדיין חשים בספק? דברים אלה נאמרו מפי אלוהים, ובדברי אלוהים יש עוצמה, מלכותיות וסמכות. כוח וסמכות אלה, והעובדה שההגשמה בלתי נמנעת, אינם ניתנים להשגה על ידי ישות כלשהי, שנבראה או שלא נבראה, ואין ישות, שנבראה או שלא נבראה, אשר יכולה להתעלות עליהם. רק הבורא יכול לשוחח עם האנושות בנימה ואינטונציה כאלה, ועובדות הוכיחו כי הבטחותיו אינן מילים ריקות מתוכן או התרברבויות חסרות בסיס, אלא הן ביטוי לסמכות הייחודית ששום אדם, דבר או עצם אינו יכול להתעלות עליה.

קטע מתוך "אלוהים עצמו, הייחודי א'" ב'הדבר מופיע בבשר'

539. כשאלוהים אמר "אַרְבֶּ֤ה אֶֽת־זַרְעֲךָ֙", היתה זו הברית שאלוהים כרת עם אברהם, ובדומה לברית הקשת בענן, היא עתידה היתה להתגשם לנצח, והיתה גם הבטחה שניתנה לאברהם על ידי אלוהים. רק אלוהים מוסמך ומסוגל לגרום להבטחה הזו להתגשם. בין אם האדם מאמין בכך ובין אם לא, בין אם האדם מקבל זאת ובין אם לא, ויהיה אשר יהיה האופן שבו האדם רואה זאת והאופן שבו הוא מתייחס לכך, כול הדברים האלה יתגשמו מילה במילה, בהתאם לדברים שנאמרו על ידי אלוהים. דברי אלוהים לא ישתנו בגלל שינויים ברצונו או בתפיסותיו של האדם ולא בעקבות שינויים באדם, דבר או עצם כלשהו. כול הדברים עשויים להיעלם, אך דברי אלוהים יישארו לנצח. ההפך הוא הנכון, היום שבו כול הדברים ייעלמו, הוא בדיוק היום שבו דברי אלוהים יתגשמו במלואם, כי הוא הבורא, הוא בעל סמכות הבורא ועוצמת הבורא והוא שולט בכול הדברים ובכוח החיים כולו. הוא מסוגל לגרום לדבר-מה להופיע יש מאין, או להיעלם אין מיש, והוא שולט בהפיכתם של כול הדברים מחיים למתים, וכך בעבור אלוהים, אין דבר פשוט יותר מריבוי זרעו של מישהו. לאדם הדבר נשמע דמיוני כמו אגדה, אך בעיני אלוהים, מה שהוא מחליט לעשות ומבטיח לעשות, אינו דמיוני ולא אגדה, אלא עובדה שאלוהים כבר ראה ושתתגשם בוודאות. האם אתם מבינים זאת? האם העובדות מוכיחות כי צאצאיו של אברהם היו רבים? ועד כמה רבים בדיוק? רבים "כְּכוֹכְבֵ֣י הַשָּׁמַ֔יִם וְכַח֕וֹל אֲשֶׁ֖ר עַל־שְׂפַ֣ת הַיָּ֑ם", שעליהם דיבר אלוהים? האם הם התפשטו בין כול העמים ועל פני כול האיזורים, לכול מקום בעולם? ומה הגשים את העובדה הזו? האם היא הוגשמה על ידי סמכות דבריו של אלוהים? במשך כמה מאות או אלפי שנים לאחר שנאמרו דברי אלוהים, הם המשיכו להתגשם והיו לעובדות פעם אחר פעם. זהו כוחם של דברי אלוהים וזוהי הוכחה לסמכות אלוהים. כשבראשית ברא אלוהים את כול הדברים, אמר אלוהים יהי אור, והיה אור. הדבר התרחש במהירות רבה, התגשם בזמן קצר מאוד, ולא היה עיכוב בהתגשמותו והתממשותו. השפעות דבריו של אלוהים היו מיידיות. שני המקרים היו הפגנה של סמכות אלוהים, אך כשאלוהים ברך את אברהם, הוא אפשר לאדם לראות צד נוסף במהות סמכותו של אלוהים ואפשר לאדם לראות את ממדי סמכותו של אלוהים, שלא ניתן לאמוד אותם, ויתרה מכך, אפשר לאדם לראות צד אמיתי ומעולה יותר בסמכותו של אלוהים.

קטע מתוך "אלוהים עצמו, הייחודי א'" ב'הדבר מופיע בבשר'

540. לאחר שאלוהים ברך את אברהם ואיוב, הוא לא נותר במקום שבו היה ולא העביד את שליחיו, בשעה שהוא ממתין לראות מה תהיה התוצאה. ההפך הוא הנכון, מייד לאחר שאלוהים אמר את דבריו, בהנחיית סמכותו של אלוהים, החלו כול הדברים להישמע לפעולה שאלוהים התכוון לעשות, ובני האדם, הדברים והעצמים שנדרשו לו, היו מוכנים. כלומר, מייד לאחר שנאמרו המילים מפי אלוהים, החלה סמכותו של אלוהים לפעול ברחבי הארץ כולה, והוא קבע מהלך שיגשים ויממש את ההבטחות שהבטיח לאברהם ולאיוב, תוך כדי תכנון כול התוכניות וההכנות המתאימות לכול הדברים שהיו דרושים לכול צעד ולכול שלב עיקרי שתכנן לבצע. בעת ההיא, אלוהים לא תמרן רק את שליחיו, אלא את כול הדברים שנבראו על ידו. כלומר ההיקף שבו הופעלה סמכותו של אלוהים לא כלל את השליחים בלבד, אלא יתרה מכך, את כול הדברים שתומרנו כדי להישמע לפעולה שהוא התכוון להגשים. אלה היו הדרכים הספציפיות שבהן הופעלה סמכות אלוהים. אפשר שבדמיונכם יש לאחדים מכם ההבנה הבאה על סמכותו של אלוהים: לאלוהים יש סמכות ולאלוהים יש עוצמה, ולפיכך על אלוהים להישאר רק ברקיע השלישי, או להישאר רק במקום קבוע, ואין לו צורך לבצע פעולה מסויימת כלשהי, ואת כול עבודתו הוא משלים במחשבותיו. אחדים אף עשויים להאמין כי על אף שאלוהים ברך את אברהם, לא היה לו צורך לעשות דבר ודי היה לו רק לומר את דבריו. האם זה אכן מה שקרה? ברור שלא! על אף שאלוהים בעל סמכות ועוצמה, סמכותו הינה אמיתית וממשית, ולא ריקה מתוכן. אמיתותן ומציאותן של סמכות אלוהים ועוצמתו מתגלות ומתגלמות בהדרגה בבריאת כול הדברים על ידו, בשליטתו על כל הדברים ובתהליך שבו הוא מוביל ומנהל את האנושות. כול שיטה, כול נקודת מבט וכול פרט בריבונותו של אלוהים על האנושות ועל כול הדברים, וכול פעולה אשר הגשים, וכן הבנת כול הדברים על ידו – כולם מוכיחים, פשוטו כמשמעו, כי סמכותו ועוצמתו של אלוהים אינן מילים ריקות מתוכן. סמכותו ועוצמתו מתגלות ונחשפות ללא הרף ובכול הדברים. ביטויים וגילויים אלה מעידים על קיומה האמיתי של סמכות אלוהים, כי הוא משתמש בסמכותו ובעוצמתו כדי להמשיך בעבודתו, לצוות על כול הדברים ולשלוט בכול הדברים בכול רגע, ואת עוצמתו וסמכותו לא יכולים להחליף המלאכים או שליחיו של אלוהים. אלוהים החליט אילו ברכות יעניק לאברהם ולאיוב – הדבר היה תלוי בו. על אף ששליחי אלוהים ערכו ביקורים אישיים אצל אברהם ואיוב, מעשיהם היו בהתאם למצוות אלוהים ותחת סמכותו של אלוהים, וגם הם היו תחת ריבונותו של אלוהים. אף שהאדם רואה כיצד שליחיו של אלוהים מבקרים אצל אברהם, ואינו עד לכך שיהוה אלוהים עושה דבר כלשהו באופן אישי בכתבי הקודש, למעשה היחיד שמפעיל באמת עוצמה וסמכות הוא אלוהים עצמו, והדבר אינו סובל כול ספק מצד שום אדם! על אף שראיתם שהמלאכים והשליחים הם בעלי עוצמה רבה ושעשו נסים, או שעשו דברים מסויימים שהוטלו עליהם על ידי אלוהים, מעשיהם אינם אלא למען השלמת מטלתו של אלוהים, ובשום אופן אינם הפגנה של סמכות אלוהים – כי לשום אדם או עצם אין הסמכות של הבורא לברוא את כול הדברים ולשלוט בהם. וכך אין אדם או עצם שיכול להפעיל או להפגין את סמכותו של הבורא.

קטע מתוך "אלוהים עצמו, הייחודי א'" ב'הדבר מופיע בבשר'

541. האם אלוהים יכול היה לעשות משהו כדי להוכיח את זהותו? עבור אלוהים, הדבר היה קל – "קלי קלות". הוא יכול היה לעשות משהו בכל מקום ובכל זמן כדי להוכיח את זהותו ומהותו, אך אלוהים עשה דברים עם תוכנית ובשלבים. הוא לא עשה דברים ללא אבחנה. הוא חיפש את הזמן המתאים וההזדמנות הנכונה לעשות דבר משמעותי ביותר כדי שהאנושות תראה. הדבר הוכיח את סמכותו ואת זהותו. אם כן, האם הקמתו לתחייה של אלעזר הוכיחה את זהות ישוע אדוננו? בואו נסתכל בפסקה זו בכתבי הקודש: "לְאַחַר שֶׁאָמַר אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, קָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל: 'אֶלְעָזָר, צֵא הַחוּצָה!' יָצָא הַמֵּת...". כשישוע אדוננו עשה זאת, הוא אמר דבר אחד בלבד: "אֶלְעָזָר, צֵא הַחוּצָה!" אז יצא אלעזר מקברו – הדבר הזה הושג בזכות משפט אחד שהאדון הגה. בזמן הזה, ישוע אדוננו לא הקים מזבח, והוא לא ביצע כל פעולה אחרת. הוא רק אמר דבר אחד. האם הדבר הזה נקרא נס, או ציווי? או שמא זה היה איזה מין מעשה קסם? על פניו, נראה שאפשר לכנות זאת נס, ואם תביטו בו מנקודת מבט עכשווית, מובן שתוכלו עדיין לכנות זאת נס. עם זאת, בהחלט אי-אפשר לכנות זאת כישוף להשבת נשמה מן המוות ובפירוש לא מעשה קסם. נכון לומר שהנס הזה היה הדגמה קטנטנה ורגילה ביותר של סמכות הבורא. זו סמכותו ויכולתו של אלוהים. לאלוהים יש הסמכות לגרום לאדם למות, לנשמתו לעזוב את הגוף ולשוב אל השאול, או לכל מקום שאליו עליה ללכת. מתי אדם ימות ולאן ילך לאחר מותו – אלוהים קובע את הדברים הללו. הוא יכול לעשות זאת בכל זמן ובכל מקום. בני אדם, אירועים, חפצים, מרחב או מקום לא מגבילים אותו. אם ברצונו לעשות זאת הוא יכול לעשות זאת, מכיוון שכל הדברים והיצורים החיים נתונים למרותו, וכולם מתרבים, חיים וגוועים על פי דברו וסמכותו. הוא יכול להחיות מת – גם זה דבר שהוא יכול לעשות בכל זמן ובכל מקום. זו הסמכות שנמצאת רק בידי הבורא.

כשישוע אדוננו עשה דבר כמו השבת אלעזר לחיים, מטרתו הייתה לספק הוכחה שבני האדם והשטן יכלו לראות, וליידע את בני האדם ואת השטן שכל דבר של האנושות, החיים והמוות של האנושות נתונים ביד אלוהים ושעל אף שהוא התגלם כבשר ודם, כמו תמיד, הוא נותר בשליטה על העולם הגשמי הנראה, כמו גם על העולם הרוחני שבני האדם אינם יכולים לראות. זאת כדי ליידע את בני האדם והשטן שאף דבר של האנושות אינו נתון לשליטת השטן. זו הייתה חשיפה והדגמה של סמכותו של אלוהים וזו הייתה גם דרך שבה אלוהים העביר מסר לכל הדברים, שחייה ומותה של האנושות נתונים בידי אלוהים. הקמתו לתחייה של אלעזר בידי ישוע אדוננו – הגישה הזו הייתה אחת מדרכי הבורא ללמד ולהדריך את האנושות. זו הייתה פעולה ממשית שבה הוא עשה שימוש ביכולתו ובסמכותו כדי להדריך את האנושות ולספק את צורכיהם של בני האדם. זו הייתה דרך ללא מילים בשביל הבורא לאפשר לאנושות לראות את האמת של היותו בשליטה על כל הדברים. זו הייתה דרך בשבילו לספר לאנושות באמצעות פעולות מעשיות, שאין ישועה אלא דרכו. האמצעי האילם הזה להדרכתו את האנושות נשמר לנצח – הוא בל ימחה והוא הביא אל לבם של בני האדם הלם ונאורות שלעולם לא ידהו. הקמתו לתחייה של אלעזר פארה את אלוהים – יש לכך השפעה עמוקה על כל אחד ואחד מחסידי האל. היא טובעת בכל אדם שמבין את האירוע הזה לעומק את ההבנה ואת החזון שרק אלוהים יכול לצוות על החיים והמוות של האנושות.

קטע מתוך "עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ג'" ב'הדבר מופיע בבשר'

542. מהרגע שבו אתה מגיח בבכי לעולם הזה, אתה מתחיל למלא את חובתכם. כשאתה נכנס לתפקידך בתוכנית ובייעוד של אלוהים, אתה מתחיל את מסע החיים. לא משנה מה הרקע שלכם והמסע הצפוי לכם, איש אינו יכול להימלט מהארגונים ומההסדרים שהותוו לו משמיים, ואיש אינו שולט בגורלו, מפני שאלוהים המושל בכל הוא היחיד המסוגל לבצע עבודה כזו. מראשית קיומו של האדם, אלוהים תמיד עובד כך– הוא מנהל את התבל ומכוון את כללי השינוי של כל הדברים ואת מסלולי התנועות שלהם. כמו כל שאר הדברים, האדם ניזון בשקט ובלא יודעין מהמתיקות, ומהגשם, ומהטל, הבאים מאלוהים. כמו כל שאר הדברים, האדם חי בלא יודעין תחת ידו המארגנת של אלוהים. לבו ורוחו של האדם מוחזקים בידו של אלוהים, וכל חייו גלויים לעיני האל. בין אם אתה מאמין בכך ובין אם לא, כל הדברים, החיים והמתים כאחד, ישתנו, יתחלפו, יתחדשו וייעלמו לפי מחשבותיו של אלוהים. כך אלוהים מושל בכול.

קטע מתוך "אלוהים הוא מקור חיי האדם" ב'הדבר מופיע בבשר'

543. אם גורל לידתו של האדם נקבע על פי חייו הקודמים, מותו מסמן את סופו של גורל זה. אם לידתו של האדם היא התחלת משימתו בחיים האלה, מותו מסמן את סופה של משימה זו. כיוון שהבורא קבע מערכת נסיבות קבועה ללידתו של האדם, אין צורך לומר שהוא אף סידר מערכת קבועה של נסיבות למותו. במילים אחרות, איש אינו נולד במקרה, מותו של איש אינו בלתי צפוי, והן הלידה והן המוות קשורים בהכרח לחייו הקודמים והנוכחיים של האדם. נסיבות לידתו ומותו של אדם נקבעות בשני המקרים על ידי הבורא. זהו ייעודו של האדם, גורלו של האדם. כפי שניתן לומר על לידתו של האדם, גם מותו של כול אדם יתרחש במסגרת מערכת שונה של נסיבות מיוחדות, ומכאן אורכי החיים השונים של בני האדם והאופנים והמועדים השונים שבהם הם מתים. יש בני אדם חזקים ובריאים, שמתים מוקדם. אחרים חלשים וחולניים, אך הם חיים עד גיל זיקנה והולכים לעולמם בשלווה. יש הנספים מסיבות לא טבעיות, אחרים מסיבות טבעיות. יש המסיימים את חייהם הרחק מביתם, אחרים עוצמים את עיניהם בפעם האחרונה כשיקיריהם לצדם. יש המתים באוויר, אחרים מתחת לאדמה. יש השוקעים אל מתחת למים, אחרים אובדים באסונות. יש המתים בבוקר, אחרים בלילה... הכול רוצים בלידה מהוללת, בחיים נוצצים ובמוות מזהיר, אך איש אינו יכול לחרוג מייעודו, איש אינו יכול לחמוק מריבונותו של הבורא. זהו גורל האדם. האדם יכול לתכנן תוכניות מכול הסוגים לעתידו, אך איש אינו יכול לתכנן את האופן והמועד של לידתו ושל פרידתו מן העולם. על אף שבני אדם עושים כמיטב יכולתם כדי להימנע מבואו של המוות ולהתנגד לו, בכל זאת המוות מתקרב בשקט, ללא ידיעתם. איש אינו יודע מתי וכיצד ימות, לא כל שכן היכן יקרה הדבר. מובן שכוח החיים והמוות אינו בידי האנושות, ולא בידי ישות כלשהי בעולם הטבע, אלא בידי הבורא, שסמכותו הינה ייחודית. חייה ומותה של האנושות אינם תוצר של חוק כלשהו בעולם הטבע, אלא תוצאה של ריבונות סמכותו של אלוהים.

קטע מתוך "אלוהים עצמו, הייחודי ג'" ב'הדבר מופיע בבשר'

544. תחת סמכותו של אלוהים כול אדם מקבל באופן אקטיבי או פסיבי את ריבונותו ואת הסידורים שהוא קובע, ואין זה משנה כמה האדם נאבק במהלך חייו, אין זה משנה בכמה דרכים עקלקלות הוא הולך, בסופו של דבר הוא ישוב למסלול הגורל שהבורא התווה למענו. זהו חוסר האפשרות להתעלות על ריבונותו של הבורא, על האופן שבו סמכותו שולטת ביקום. חוסר אפשרות זה להתעלות עליה, צורה זו של שליטה, הם שאחראים לחוקים אשר מכתיבים את חייהם של כול הדברים, שמאפשרים לבני אדם להתגלגל פעם אחר פעם, ללא הפרעה, שגורמים לעולם להסתובב באופן סדיר ולהתקדם, יום אחר יום, שנה אחר שנה. הייתם עדים לכול העובדות האלה ואתם מבינים אותן, בין אם באופן שטחי או באופן עמוק. עומק הבנתכם תלוי בניסיונכם ובידע שלכם על האמת, ובידע שלכם על אלוהים. השאלה, עד כמה אתם מיטיבים להכיר את מציאות האמת, באיזו מידה חוויתם את דברי אלוהים, עד כמה אתם מיטיבים להכיר את מהותו וטבעו של אלוהים – מייצגת את עומק הבנתכם ביחס לריבונותו של אלוהים והסידורים שהוא קובע. האם קיום ריבונותו של אלוהים והסידורים שהוא קובע תלוי בשאלה, אם בני אדם נשמעים להם? האם העובדה שלאלוהים יש הסמכות הזו נקבעת על ידי השאלה, אם האנושות נשמעת לה? סמכותו של אלוהים מתקיימת ללא קשר לנסיבות. בכול המצבים, אלוהים מכתיב ומסדר כול גורל אנושי ואת כול הדברים, בהתאם למחשבותיו ולרצונותיו. הדבר לא ישתנה מפני שבני האדם משתנים, ואינו תלוי ברצונו של האדם, אינו ניתן לשינוי על ידי שינויים כלשהם בזמן, במרחב ובגיאוגרפיה, כי סמכותו של אלוהים היא עצם מהותו. השאלה אם האדם מסוגל להכיר ולקבל את ריבונותו של אלוהים ואם הוא מסוגל להישמע לה, אינה משנה ולו במעט את עובדת ריבונותו של אלוהים על הגורל האנושי. כלומר אין זה משנה איזו גישה נוקט האדם כלפי ריבונותו של אלוהים, היא בפשטות אינה יכולה לשנות את העובדה שאלוהים מחזיק בריבונות על הגורל האנושי ועל כול הדברים. גם אם אינכם נשמעים לריבונותו של אלוהים, הוא בכול זאת מצווה על גורלכם. גם אם אינכם יכולים להכיר את ריבונותו, סמכותו בכול זאת קיימת. סמכותו של אלוהים ועובדת ריבונותו של אלוהים על הגורל האנושי אינן תלויות ברצון האדם, אינן משתנות בהתאם להעדפותיו ובחירותיו של האדם. סמכותו של אלוהים היא בכול מקום, בכול שעה, בכול רגע. אילו השמיים והארץ היו חולפים מן העולם, סמכותו לא היתה חולפת לעולם, כי הוא אלוהים עצמו, הוא בעל הסמכות הייחודית, וסמכותו אינה מוגבלת על ידי בני אדם, אירועים או דברים, על ידי המרחב או הגיאוגרפיה. אלוהים מפעיל את סמכותו בכול עת, מראה את כוחו, ממשיך בעבודת הניהול שלו כתמיד. הוא שולט בכול הדברים בכול עת, מקיים את כול הדברים, מתזמר את כול הדברים, כפי שעשה תמיד. איש אינו יכול לשנות זאת. זוהי עובדה. זוהי האמת הבלתי משתנה מזה עידן ועידנים!

קטע מתוך "אלוהים עצמו, הייחודי ג'" ב'הדבר מופיע בבשר'

545. האמיתות הנוגעות לסמכותו של אלוהים הן אמיתות שעל כול אדם להתייחס אליהן ברצינות, לחוות ולהבין בלבו. שכן לאמיתות אלה יש השפעה על חייו של כול אדם, על עברו של כול אדם, ההווה שלו ועתידו, על נקודות המפנה המכריעות שעל כול אדם לעבור בחייו, על הידע של האדם אודות ריבונותו של אלוהים ועל הגישה שעמה עליו לעמוד מול סמכותו של אלוהים, וכמובן על יעדו הסופי של כול אדם. לפיכך יש צורך באנרגיה של חיים שלמים כדי להכיר ולהבין אותן. כשתתייחסו ברצינות לסמכותו של אלוהים, כשתקבלו את ריבונותו של אלוהים, תגיעו בהדרגה להבנה, כי סמכותו של אלוהים קיימת באמת. אך אם לעולם לא תכירו בסמכותו של אלוהים, לעולם לא תקבלו את ריבונותו, יהיה אשר יהיה מספר השנים שתחיו, לא תרכשו ולו מעט ידע על ריבונותו של אלוהים. אם לא תכירו ולא תבינו באמת את סמכותו של אלוהים, כאשר תגיעו לסוף הדרך, גם אם האמנתם באלוהים במשך עשורים, לא יהיו לכם תוצאות ממשיות כלשהן בחייכם, הידע שלכם אודות ריבונותו של אלוהים על הגורל האנושי יהיה אפסי באופן בלתי נמנע. האין זה דבר עצוב מאוד? לפיכך אין זה משנה כמה הרחקתם לכת בחייכם, אין זה משנה בני כמה אתם כעת, אין זה משנה עד כמה ארוכה שארית המסע שלכם, דבר ראשון עליכם להכיר בסמכותו של אלוהים ולהתייחס אליה ברצינות, לקבל את העובדה שאלוהים הוא אדונכם הייחודי. רכישת ידע ברור ומדוייק והבנת האמיתות האלה אודות ריבונותו של אלוהים על הגורל האנושי הן לקח חובה לכול אדם, המפתח להכרת חיי האדם והשגת האמת, החיים והלקח הבסיסי של הכרת אלוהים שכול אדם מתמודד עמו מדי יום ושאיש אינו יכול לחמוק מפניו. אם מישהו מכם מבקש להיעזר בקיצורי דרך כדי להגיע למטרה זו, אני אומר לכם כי הדבר בלתי אפשרי! אם מישהו מכם מבקש להימלט מריבונותו של אלוהים, הדבר אפשרי עוד פחות! אלוהים הוא אדונו היחיד של האדם, אלוהים הוא האדון היחיד של הגורל האנושי, ולפיכך אין זה אפשרי שהאדם יכתיב בעצמו את גורלו, אין זה אפשרי שיתעלה עליו. יהיו יכולותיו רבות ככול שיהיו, האדם אינו יכול להשפיע על גורלם של אחרים, לא כול שכן לתזמר אותו, לסדרו, לשלוט בו או לשנותו. רק אלוהים עצמו הייחודי מכתיב את כול הדברים למען האדם, כי רק הוא בעל הסמכות הייחודית אשר מחזיקה בריבונות על הגורל האנושי. לפיכך רק הבורא הוא אדונו הייחודי של האדם. סמכות הבורא מחזיקה בריבונות לא רק על האנושות שנבראה, אלא גם על ישויות שלא נבראו, ששום אדם אינו יכול לראותן, על הכוכבים, על היקום. זוהי עובדה שאין עליה עוררין, עובדה אשר קיימת באמת, שאין אדם או דבר שיכול לשנותה. אם מישהו מכם עדיין אינו שבע רצון מן הדברים כפי שהם, אם אתם מאמינים שיש לכם מיומנות או יכולת מיוחדת כלשהי ועדיין חושבים שאולי יתמזל מזלכם ותשנו את נסיבותיכם הנוכחיות או תימלטו מהן; אם אתם מנסים לשנות את גורלכם באמצעות מאמץ אנושי, וכך מובלטים ביחס לאחרים וזוכים בעושר ותהילה, אני אומר לכם, אתם מקשים על עצמכם, אתם רק מחפשים צרות, אתם כורים את קברכם במו ידיכם! באחד הימים, במוקדם או במאוחר, תגלו שבחרתם בחירה לא נכונה, שמאמציכם היו לשווא. שאפתנותכם, רצונכם להיאבק בגורל והתנהגותכם הגסה, יובילו אתכם בדרך שאין ממנה חזרה, ועל כך תשלמו מחיר כבד. על אף שכעת אינכם מבינים את חומרת ההשלכות, ככול שתחוו ותעריכו יותר ויותר לעומק את האמת, כי אלוהים הוא אדון הגורל האנושי, תגיעו אט אט להבנה של הדברים שעליהם אני מדבר היום והשלכותיהם האמיתיות. השאלה, אם יש לכם באמת לב ורוח, אם אתם אנשים האוהבים את האמת, תלויה בסוג הגישה שתנקטו כלפי ריבונותו של אלוהים וכלפי האמת. ודבר זה כמובן קובע אם תוכלו להכיר ולהבין באמת את סמכותו של אלוהים. אם מעולם לא חשתם בחייכם בריבונותו של אלוהים ובסידורים שהוא קובע, לא כול שכן הכרתם בסמכותו של אלוהים וקיבלתם אותה, תהיו חסרי ערך לחלוטין, תהיו ללא ספק מושא לתיעובו ולדחייתו של אלוהים, בגלל הדרך שבה הלכתם והבחירה שבחרתם. אך מי שיכול לקבל את ניסיונו של אלוהים בעבודתו, לקבל את ריבונותו, להישמע לסמכותו ולרכוש בהדרגה חוויה אמיתית של דבריו, ירכוש ידע אמיתי על סמכותו של אלוהים, הבנה אמיתית על ריבונותו, ויהיה באמת לנתין הבורא. רק אנשים כאלה ייוושעו באמת.

קטע מתוך "אלוהים עצמו, הייחודי ג'" ב'הדבר מופיע בבשר'

546. אלוהים ברא את העולם הזה, ברא את האנושות הזו, ויתרה מזאת, הוא היה אדריכל התרבות היוונית העתיקה והציוויליזציה האנושית. רק אלוהים מנחם את האנושות הזו, ורק אלוהים דואג לאנושות הזו יומם וליל. ההתפתחות והקדמה האנושית הן חלק בלתי נפרד מריבונות האל, ועברה ועתידה של האנושות כרוכים הדוקות בתוכניותיו של אלוהים. אם אתם משיחיים אמיתיים, אתם ודאי מאמינים שעלייתה ונפילתה של כל מדינה או אומה מתרחשות לפי תוכניותיו של אלוהים. רק אלוהים יודע איזה גורל צפוי למדינה או לאומה ורק אלוהים שולט במסלולה של האנושות הזו. אם האנושות רוצה שגורלה יהיה טוב ואם מדינה רוצה שגורלה יהיה טוב, על האדם להרכין ראש בעבודתו את אלוהים, להכות על חטא ולהתוודות בפני אלוהים. אחרת גורלו ויעדו של האדם יהיו אסון בלתי נמנע.

קטע מתוך "אלוהים שולט בגורל האנושות כולה" ב'הדבר מופיע בבשר'

547. גורלם של האנושות והיקום שזור באופן הדוק בריבונותו של הבורא, קשור באופן שאינו ניתן להתרה לתזמורי הבורא. בסופו של דבר, לא ניתן להפרידו מסמכות הבורא. דרך חוקי כול הדברים, מגיע האדם לידי הבנה של תזמור הבורא וריבונותו. דרך כללי ההישרדות הוא תופש את שלטון הבורא. מגורלם של כול הדברים הוא מסיק מסקנות על הדרכים שבהן הבורא מפעיל עליהם את ריבונותו ושליטתו. ובמעגלי החיים של בני האדם וכול הדברים, האדם חווה באמת את התזמורים והסדרים שקובע הבורא לכול הדברים והיצורים החיים, ועֵד באמת לאופן שבו תזמורים וסדרים אלה באים במקום כול החוקים, הכללים והמוסדות הארציים, כול העוצמות והכוחות האחרים. לאור זאת מוכרחה האנושות להכיר בכך שאין ישות שנבראה, אשר יכולה להפר את ריבונותו של הבורא, שאין כוח שיכול להתערב באירועים ובדברים שנקבעו מראש על ידי הבורא, או לשנותם. על פי חוקים וכללים אלוהיים אלה, בני האדם וכול הדברים חיים ומתרבים, מדור לדור. האין זו ההתגלמות האמיתית של סמכות הבורא?

קטע מתוך "אלוהים עצמו, הייחודי ג'" ב'הדבר מופיע בבשר'

548. אף שאלוהים הינו בעל סמכות ועוצמה, הוא קפדן מאוד ובעל עקרונות במעשיו, ונותר נאמן לדבריו. קפדנותו ועקרונות מעשיו, מראים כי לא ניתן להפר את דבר אלוהים ולא ניתן להתעלות על סמכותו של אלוהים. על אף שהוא בעל סמכות עליונה, וכול הדברים הם תחת ריבונותו, ועל אף שיש לו העוצמה לשלוט בכול הדברים, אלוהים מעולם לא גרם נזק לתוכניתו ולא הפר אותה, ובכל פעם שבה הוא מפעיל את סמכותו, הדבר נעשה בהתאמה קפדנית לעקרונותיו, מציית בדיוק לדברים שנאמרו מפיו והולך בעקבות הצעדים והמטרות של תוכניתו. אין צורך לומר, שכל הדברים הנשלטים על ידי אלוהים מצייתים אף הם לעקרונות שעל פיהם מופעלת סמכותו של אלוהים, ואין אדם או דבר הפטור מהסדרי סמכותו, והם אף אינם יכולים לשנות את העקרונות שעל פיהם סמכותו מופעלת. בעיני אלוהים, המבורכים זוכים למזל טוב כתוצאה מסמכות אלוהים והמקוללים מקבלים את עונשם בשל סמכותו. תחת ריבונות סמכותו של אלוהים, אין איש או דבר הפטור מהפעלת סמכותו, והם אף אינם יכולים לשנות את העקרונות שעל פיהם סמכותו מופעלת. סמכות הבורא אינה משתנה בעקבות שינויים בגורם כלשהו, ובדומה לכך, העקרונות שעל פיהם מופעלת סמכותו אינם משתנים מכול סיבה שהיא. השמיים והארץ עשויים לעבור תהפוכות גדולות, אך סמכות הבורא לא תשתנה. כול הדברים עשויים להיעלם, אך סמכות הבורא לא תיעלם לעולם. זוהי מהות סמכותו של הבורא, שאינה ניתנת לשינוי ושאינה ניתנת להפרה, וזהו עצם ייחודיותו של הבורא!

קטע מתוך "אלוהים עצמו, הייחודי א'" ב'הדבר מופיע בבשר'

549. השטן לא העז מעולם להפר את סמכותו של אלוהים, ויתרה מזאת, האזין תמיד בקשב ונשמע לפקודותיו ולמצוותיו הספציפיות של אלוהים, ומעולם לא העז להתריס נגדן, ומובן שלא העז לשנות כרצונו איזו מפקודותיו של אלוהים. אלה הם הגבולות שקבע אלוהים לשטן, ולפיכך השטן לא העז מעולם לחצות את הגבולות האלה. האין זה כוחה של סמכות אלוהים? האין זו עדות לסמכותו של אלוהים? לשטן יש תפיסה ברורה הרבה יותר מזו של האנושות על הדרך שבה יש להתנהג כלפי אלוהים, והדרך שבה יש לראות את אלוהים, וכך בעולם הרוח, רואה השטן את מעמדו וסמכותו של אלוהים בבירור רב, ויש לו הבנה עמוקה יותר על כוח סמכותו של אלוהים והעקרונות שמאחורי הפעלת סמכותו. הוא אינו מעז כלל להתעלם מהם ואינו מעז להפר אותם בכול דרך שהיא ולא לעשות דבר כלשהו המפר את סמכות אלוהים, והוא אינו מעז לקרוא תגר על חרון אפו של אלוהים בשום דרך שהיא. על אף שהוא רע וגאוותן מטבעו, השטן לא העז מעולם לחצות את הגבולות והסייגים שנקבעו לו על ידי אלוהים. במשך מיליוני שנים, הוא ציית בקפידה לגבולות אלה, נשמע לכול מצווה ופקודה שניתנה לו על ידי אלוהים, ומעולם לא העז לעבור את הגבול. על אף שהוא מרושע, השטן חכם הרבה יותר מן האנושות המושחתת. הוא מכיר את זהותו של הבורא ויודע את גבולותיו. מתוך מעשיו "הכנועים" של השטן, ניתן לראות כי סמכותו ועוצמתו של אלוהים הן צווים שמיימיים שהשטן אינו יכול להפר, ובדיוק בזכות ייחודיותו וסמכותו של אלוהים, כול הדברים משתנים ומתרבים בדרך מסודרת, האנושות יכולה לחיות ולהתרבות במסגרת המהלך שקבע אלוהים, כשאין אדם או עצם המסוגל להפר את הסדר הזה ואין אדם או עצם המסוגל לשנות את החוק הזה – כי כולם באים מידי הבורא ומן הסדר והסמכות של הבורא.

קטע מתוך "אלוהים עצמו, הייחודי א'" ב'הדבר מופיע בבשר'

550. זהותו המיוחדת של השטן גרמה לרבים להפגין עניין עז בביטוייו בהיבטים שונים. יש אף אנשים טיפשים רבים המאמינים כי מלבד אלוהים, גם השטן הוא בעל סמכות, כי השטן מסוגל לעשות נסים ומסוגל לעשות דברים שאינם אפשריים לאדם. וכך בנוסף לעבודת אלוהים, האנושות שומרת מקום בלבה גם לשטן, ואף סוגדת לשטן כמו לאלוהים. אנשים אלה הם מעוררי רחמים ונתעבים בעת ובעונה אחת. הם מעוררי רחמים בגלל בורותם ונתעבים בגלל חוסר אמונתם ומהותם הרעה מטבעה. בשלב זה, אני חש כי יש צורך ליידע אתכם מהי סמכות, מה היא מסמלת ומה היא מייצגת. במובן רחב, אלוהים עצמו הוא סמכות, סמכותו מסמלת את עליונותו ומהותו של אלוהים, וסמכותו של אלוהים עצמו מייצגת את מעמדו וזהותו של אלוהים. אם כך, האם השטן מעז לומר שהוא עצמו אלוהים? האם השטן מעז לומר שהוא ברא את כול הדברים ומחזיק בריבונות על כול הדברים? מובן שלא! כי הוא אינו מסוגל לברוא את כול הדברים. עד כה, הוא לא יצר מעולם דבר שנברא בידי אלוהים, ולא ברא מעולם דבר שיש לו חיים. כיוון שאין לו הסמכות של אלוהים, לא ייתכן שיהיו לו אי-פעם מעמדו וזהותו של אלוהים, והדבר נקבע על ידי מהותו. האם יש לו עוצמה זהה לזו של אלוהים? מובן שלא! הדברים שאותם אנו מכנים בשם מעשי השטן והנסים שעושה השטן? האם זוהי עוצמה? האם ניתן לכנותם בשם סמכות? מובן שלא! השטן מכוון את גאות הרוע ומשבש, מקלקל וקוטע כול היבט בעבודתו של אלוהים. במשך אלף השנים האחרונות, מלבד השחתת האנושות וניצולה לרעה, ורמייתו והדחתו של האדם לשחיתות ולדחייתו של אלוהים, כדי שהאדם יילך לעבר גיא צלמוות, האם עשה השטן דבר כלשהו הראוי להנצחה, לשבח או להוקרה, ולו המעטים ביותר, מצד האדם? אילו היו לשטן סמכות ועוצמה, האם הוא היה משחית את האנושות? אילו היו לשטן סמכות ועוצמה, האם הוא היה מזיק לאנושות? אילו היו לשטן עוצמה וסמכות, האם האנושות היתה נוטשת את אלוהים ופונה אל המוות? מכיוון שאין לשטן סמכות ולא עוצמה, מה עלינו להסיק באשר למהותם של כול הדברים שהוא עושה? יש המגדירים את כול אשר השטן עושה כהולכת שולל בלבד, אך אני מאמין שהגדרה כזו אינה מתאימה כול כך. האם המעשים הרעים של השחתת האנושות על ידו אינם אלא הולכת שולל? את כוח הרוע שבו התעלל השטן באיוב ואת רצונו העז להתעלל בו ולכלותו, לא ניתן להשיג על ידי הולכת שולל בלבד. במבט לאחור, בן-רגע, עדרי הצאן והבקר של איוב התפזרו לכול עבר על פני הגבעות וההרים ונעלמו. בן-רגע, נעלם עושרו הרב של איוב. האם ניתן היה להשיג זאת בעזרת הולכת שולל בלבד? אופיים של כול הדברים שעושה השטן מתאים למונחים שליליים כגון לשבש, לקטוע, להשמיד, להזיק, רוע, זדון וחשכה, וכך התרחשותם של כול הדברים הרעים והמרושעים קשורה באופן שאין להתירו למעשי השטן, ואינה נפרדת ממהותו הרעה של השטן. אין זה משנה עד כמה השטן "רב עוצמה", אין זה משנה עד כמה הוא נועז ושאפתן, אין זה משנה עד כמה רבה יכולתו לגרום נזק, אין זה משנה עד כמה רחב טווח השיטות שבהן הוא משחית ומפתה את האדם, אין זה משנה עד כמה מחוכמות המזימות והתחבולות שבעזרתן הוא מאיים על האדם, אין זה משנה עד כמה משתנה הצורה שבה הוא מתקיים, הוא מעולם לא הצליח לברוא ולו יצור חי אחד, מעולם לא הצליח לקבוע חוקים או כללים לקיומם של כול הדברים ומעולם לא הצליח לשלוט בעצם כלשהו, בין אם חי או דומם. בכל היקום והרקיע אין ולו אדם או עצם אחד שנולד ממנו או שמתקיים בגללו. אין ולו אדם או עצם אחד הנשלט על ידו. ההפך הוא הנכון, לא זו בלבד שעליו לחיות תחת ריבונותו של אלוהים, אלא יתרה מכך, עליו להישמע לכול פקודותיו ומצוותיו של אלוהים. ללא רשות מאלוהים, קשה לשטן לגעת ולו בטיפת מים או בגרגר חול על פני האדמה. ללא רשות מאלוהים, השטן אף אינו חופשי להניע את הנמלים על פני האדמה – לא כול שכן את האנושות, שנבראה על ידי אלוהים. בעיני אלוהים, השטן נחות מן החבצלות שעל ההר, מן הציפורים העפות באוויר, מן הדגים אשר בים ומן התולעים שעל פני האדמה. תפקידו בין כול הדברים הוא לשרת את כול הדברים, לפעול למען האנושות ולשרת את עבודתו של אלוהים ואת תוכנית הניהול שלו. יהיה טבעו מרושע ככול שיהיה, ומהותו רעה ככול שתהיה, הדבר היחיד שביכולתו לעשות הוא למלא בחריצות את תפקידו: לשרת את אלוהים ולשמש לו ניגוד. זוהי מהותו ועמדתו של השטן. מהותו אינה קשורה לחיים, אינה קשורה לעוצמה, אינה קשורה לסמכות. הוא אינו אלא כלי משחק בידי אלוהים, מכונה בלבד בשירותו של אלוהים!

קטע מתוך "אלוהים עצמו, הייחודי א'" ב'הדבר מופיע בבשר'

551. על אף שהשטן הביט באיוב בעיניים חומדות, הוא לא העז לגעת ולו בשערה אחת על גופו ללא רשות מאלוהים. על אף שהשטן רע ואכזר מטבעו, לאחר שאלוהים נתן לו פקודה, לא הייתה לשטן ברירה אלא להישמע למצוותו של אלוהים. על כך, על אף שהשטן היה אחוז טירוף כמו זאב בין כבשים כשהוא מצא את איוב, הוא לא העז לשכוח את הגבולות שאלוהים הציב לו, לא העז להפר את פקודותיו של אלוהים, ובכל אשר עשה, הוא לא העז לחרוג מהעקרונות והגבולות שבדברי האל – האין זו עובדה? מכך ניתן לראות שהשטן לא מעז להפר דבר מדבריו של יהוה אלוהים. בעיני השטן, כל מילה מפיו של אלוהים היא פקודה, חוק שמימי וביטוי של סמכות האל – כי מכל מילה של אלוהים משתמע עונשו של אלוהים למי שיפר את פקודותיו ולמי שלא יישמע לחוקים השמימיים ויתנגד להם. השטן יודע בבירור שאם הוא יפר את פקודותיו של אלוהים, עליו לקבל את ההשלכות של הפרת סמכותו של אלוהים וההתנגדות לחוקים השמימיים. ומהן ההשלכות האלה בדיוק? מיותר לציין שהן כמובן, עונש מידי אלוהים. מעשי השטן כלפי איוב לא היו אלא ייצוג בזעיר אנפין של השחתתו את האדם, וכשהשטן ביצע את המעשים האלה, הגבולות שאלוהים הציב והפקודות שהוא נתן לשטן היו רק ייצוג בזעיר אנפין של העקרונות שבבסיס כל דבר שהוא עושה. בנוסף לכך, תפקידו ועמדתו של השטן בעניין זה היו רק ייצוג בזעיר אנפין של תפקידו ועמדתו בעבודת הניהול של אלוהים, וציותו המוחלט של השטן לאלוהים בפיתויו את איוב היה רק ייצוג בזעיר אנפין של האופן שבו השטן לא מעז להביע ולו את ההתנגדות הקלה ביותר כלפי אלוהים במהלך עבודת הניהול שלו. איזו אזהרה נותנים לכם הייצוגים האלה בזעיר אנפין? בין כל הדברים לרבות השטן, אין אף אדם או דבר שיכולים להפר את החוקים והצווים השמימיים של הבורא, ואין אדם או דבר שמעזים להפר את החוקים והצווים השמימיים האלה, מפני שאין אדם או חפץ שיכולים לשנות את העונש שהבורא מטיל על כל מי שלא נשמע להם, ואף אחד מהם לא יכול לחמוק מהעונש הזה. רק הבורא יכול לקבוע חוקים וצווים שמיימיים, רק לבורא יש הסמכות להוציאם לפועל, ועוצמתו של הבורא היא הדבר היחיד שאף אדם או דבר לא יכולים להפר. זוהי סמכותו הייחודית של הבורא, הסמכות הזו נשגבת מכל הדברים, ולכן לא ניתן לומר ש"אלוהים הוא הגדול מכולם והשטן הוא מספר שתיים". אין עוד אל מלבד הבורא, בעל הסמכות הייחודית!

קטע מתוך "אלוהים עצמו, הייחודי א'" ב'הדבר מופיע בבשר'

552. השטן משחית את האנושות מזה אלפי שנים. הוא גרם לכמויות מופלגות של רוע, רימה דור אחר דור וביצע פשעים מתועבים בעולם. הוא התעלל באדם, רימה את האדם, פיתה את האדם להתנגד לאלוהים וביצע מעשים רעים שהפריעו לתוכנית הניהול של אלוהים ושיבשו אותה פעם אחר פעם. אולם בסמכותו של אלוהים, כל הדברים והיצורים החיים ממשיכים להישמע לכללים ולחוקים שאלוהים קבע. בהשוואה לסמכותו של אלוהים, אופיו הרע והשתוללותו של השטן מכוערים כל כך, מגעילים ונבזיים כל כך וקטנים ופגיעים כל כך. על אף שהשטן מתהלך בין כל הדברים שאלוהים ברא, השטן לא מסוגל לגרום ולו לשינוי הקל ביותר בבני האדם, בדברים ובחפצים שאלוהים מצווה עליהם. חלפו כמה אלפי שנים, והאנושות נהנית עדיין מהאור והאוויר שהעניק אלוהים, נושמת עדיין את הנשימה שהפיח אלוהים עצמו, נהנית עדיין מהפרחים, הציפורים, הדגים והחרקים שאלוהים ברא, ונהנית עדיין מכל הדברים שאלוהים סיפק לה. יום ולילה עדיין מחליפים זה את זה בהתמדה, ארבע העונות מתחלפות כרגיל, האווזים העפים בשמיים עוזבים בחורף ועדיין שבים באביב הבא, הדגים שבמים לא עוזבים לעולם את הנהרות והאגמים שהם ביתם, הציקאדות שעל הארץ יוצאות מגדרן מרוב שירה בימי הקיץ, הצרצרים שבדשא מזמזמים ברכות בקצב הרוח בסתיו, האווזים מתקבצים ללהקות ואילו העיטים נותרים יחידים, להקות האריות מקיימות את עצמן על ידי ציד, האיילים לא מתרחקים מהעשב והפרחים... יצורים חיים מכל סוג בין כל הדברים עוזבים ושבים ועוזבים שוב, מיליון שינויים מתרחשים כהרף עין – אך מה שאינו משתנה הוא האינסטינקטים וחוקי ההישרדות שלהם. הם חיים מפני שאלוהים מספק את צורכיהם ומזין אותם, ואיש לא יכול לשנות את האינסטינקטים שלהם ואיש לא יכול גם לשבש את כללי הישרדותם. על אף שהשטן השחית ורימה את האנושות שחיה בין כל הדברים, האדם בכל זאת לא יכול לוותר על המים שאלוהים יצר, על האוויר שאלוהים יצר, ועל כל הדברים שאלוהים יצר, והאדם עדיין חי ומתפשט במרחב הזה שאלוהים ברא. האינסטינקטים של האנושות לא השתנו. האדם עדיין מסתמך על עיניו כדי לראות, על אוזניו כדי לשמוע, על מוחו כדי לחשוב, על לבו כדי להבין, על רגליו וכפות רגליו כדי ללכת, על כפות ידיו כדי לעבוד, וכן הלאה. כל האינסטינקטים שאלוהים העניק לאדם כדי שהוא יוכל לקבל את הדברים שאלוהים מספק, נותרים ללא שינוי, היכולות שבעזרתן האדם משתף פעולה עם אלוהים לא השתנו, יכולתו של האדם לבצע חובתו של יציר נברא לא השתנה, צרכיו הרוחניים של האדם לא השתנו, רצונו של האדם למצוא את מקורותיו לא השתנו, תשוקתו של האדם שהבורא יושיע אותו לא השתנתה. כאלה הן נסיבותיה הנוכחיות של האנושות, אשר חיה תחת סמכותו של אלוהים וששרדה את ההרס שטוף הדם שגרם השטן. על אף שהאנושות עברה דיכוי מצד השטן, ועל אף שהיא כבר לאד אדם וחוה מראשית הבריאה, אלא מלאה בדברים המנוגדים לאלוהים, כגון ידע, דמיון, תפיסות וכן הלאה, ועל אף שהיא מלאה בטבע השטני המושחת, בעיני אלוהים, האנושות עודנה אותה אנושות שהוא ברא. אלוהים עדיין שולט באנושות ומתזמר את חייה, והיא עדיין חיה את המהלך שאלוהים קבע. לכן בעיני אלוהים, האנושות שהשטן השחית רק מכוסה זוהמה, עם בטן מקרקרת, עם תגובות איטיות מעט, עם זיכרון שהידרדר ובגיל מבוגר מעט יותר – אולם אף אחד מהתפקודים והאינסטינקטים של האדם לא נפגע כלל. זו האנושות שאלוהים מתכוון להושיע. האנושות הזו צריכה רק לשמוע את קריאתו של הבורא, את קולו של הבורא, והיא תקום ותמהר לאתר את מקורו של הקול הזה. האנושות הזו צריכה רק לראות את דמותו של הבורא, והיא לא תשים לב לשום דבר אחר, היא תזנח הכל כדי להתמסר לאלוהים ואף תקריב את חייה למענו. כשלבה של האנושות יבין את דבריו הכנים של הבורא, האנושות תדחה את השטן ותתייצב לצד הבורא. כשהאנושות תנקה לחלוטין את הלכלוך מעל גופה ותשוב ויקבל את האספקה והמזון מהבורא, זיכרונה של האנושות ישוקם, ובעת הזו, האנושות תשוב באמת לריבונותו של הבורא.

קטע מתוך "אלוהים עצמו, הייחודי א'" ב'הדבר מופיע בבשר'

553. האדם אינו יכול לחקות את סמכותו של אלוהים, הוא אינו יכול להתחזות ולקבל את זהותו ומעמדו של אלוהים. על אף שאתם מסוגלים לחקות את הנימה שבה אלוהים מדבר, אינכם יכולים לחקות את מהותו של אלוהים. על אף שאתם מסוגלים לעמוד במקומו של אלוהים ולהתחזות לו, לעולם לא תוכלו לעשות את אשר אלוהים מתכוון לעשות ולעולם לא תוכלו לשלוט ולצוות על כול הדברים. בעיני אלוהים, תהיו לנצח ברייה קטנה, ואין זה משנה עד כמה רבים כישוריכם ויכולותיכם, אין זה משנה בכמה מתנות ניחנתם, כול שלמותכם היא תחת שליטתו של הבורא. על אף שאתם מסוגלים לומר כמה מילים פזיזות, הדבר אינו יכול להראות שיש להן מהות של הבורא, ולא לייצג שיש לכם סמכות כשל הבורא. סמכותו ועוצמתו של אלוהים הן מהותו של אלוהים עצמו. הן לא נלמדו ולא נוספו מבחוץ, אלא הן מהותו הפנימית של אלוהים עצמו. וכך את הקשר בין הבורא לברואים לא ניתן לשנות לעולם. כאחד הברואים, על האדם לשמור על מקומו, להתנהג באופן מצפוני ולשמור מתוך מילוי חובתו על הדברים שהופקדו בידיו על ידי הבורא. ואסור לו לאדם לנהוג שלא כשורה, ולא לעשות דברים שהם מחוץ לטווח יכולתו או לעשות דברים המתועבים בעיני אלוהים. אסור לו לאדם לנסות להיות דגול, יוצא דופן או מעל לאחרים, ולא לשאוף להיות אלוהים. כך אסור לבני אדם לשאוף להיות. השאיפה להיות דגול או יוצא דופן הינה מגוחכת. השאיפה להיות אלוהים מבישה עוד יותר. הוא מגעילה ונתעבת. הדבר הראוי לשבח, והדבר שעל הברואים להיאחז בו יותר מכול דבר אחר, הוא להיות לברייה אמיתית. זוהי המטרה היחידה שעל בני האדם לחתור אליה.

קטע מתוך "אלוהים עצמו, הייחודי א'" ב'הדבר מופיע בבשר'

קודם: יא. דברים אודות הכרת אלוהים

הבא: (ב) אודות טבעו הצודק של אלוהים

דברי אלוהים הם הבסיס לאמונתו של האדם. האם חשתם משבר אמונה, או שאתם צריכים להקשיב לקולו של אלוהים ולפתח אמונה אמיתית בו? האתר שלנו מציג את הדברים שרוח הקודש אומרת לכל הכנסיות, ואלה יסייעו לכם. אתם מוזמנים לשוחח עימנו בצ'ט ולהחליף רעיונות.

תוכן דומה

(ב) אודות טבעו הצודק של אלוהים

554. בעבודתו האחרונה של סיום העידן, טבעו של אלוהים הוא טבע של ייסורים ומשפט, ובו הוא מגלה את כל הדברים המרושעים, על מנת לשפוט בפרהסיה את כל...

אזהרה למי שלא מנהיג את האמת

אלה מבין האחים והאחיות שתמיד מביעים את השליליות שלהם הם משרתי השטן ומפריעים לכנסייה. יום יבוא ובני האדם האלה יסולקו ויגורשו. אם בני אדם...

הגדרות

  • טקסט
  • ערכות נושא

צבעים אחידים

ערכות נושא

גופן

גודל גופן

מרווח בין שורות

מרווח בין שורות

רוחב דף

תוכן

חיפוש

  • חיפוש טקסט
  • חיפוש בספר זה