(ג) אזהרותיו של אלוהים לאדם

644. אלו המבקשים לזכות בחיים מבלי להסתמך על האמת שאומר המשיח הינם בני האדם המגוחכים ביותר עלי אדמות, ואלו שלא מקבלים את דרך החיים שמביא המשיח שוגים בדמיונות. לכן אני אומר שאלוהים יתעב לעולם את בני האדם שלא מקבלים את המשיח באחרית הימים. המשיח הוא השער של האדם למלכות השמיים באחרית הימים, ואיש לא יכול לפסוח עליו. רק דרך המשיח יכול אלוהים להפוך בני אדם למושלמים. אתם מאמינים באלוהים, ועל כן עליכם לקבל את דבריו ולהישמע לדרכו. עליכם לחשוב לא רק על קבלת ברכות מבלי לקבל את האמת או את צידת החיים. המשיח בא באחרית הימים כדי שכל מי שבאמת מאמין בו יוכל לקבל חיים. עבודתו מכוונת לסיום העידן הישן וכניסה לעידן החדש, וזהו הנתיב שכל מי שנכנס לעידן החדש צריך ללכת בו. אם אינכם מסוגלים להכיר במשיח, ובמקום זאת אתם מגנים אותו, מחללים את קדושתו ואף רודפים אותו, נגזר עליכם להישרף לעולמים ולעולם לא תיכנסו למלכות אלוהים. זאת משום שהמשיח הזה הוא בעצמו הביטוי של רוח הקודש, הביטוי של אלוהים והאחד שאלוהים הפקיד בידיו את עבודתו על פני האדמה. על כן אני אומר שאם אתם לא יכולים לקבל את כל מה שעושה המשיח באחרית הימים, אתם מחללים את קדושתה של רוח הקודש. העונש שייענשו המחללים את שם רוח הקודש ברור מאליו לכל. אני גם אומר לכם שאם אתם מתנגדים למשיח של אחרית הימים ומתכחשים לו, איש לא יוכל לשאת בהשלכות מעשיכם במקומכם. יתר על כן, מכאן ואילך לא תהיה לכם הזדמנות נוספת לזכות באישורו של אלוהים. גם אם תנסו לכפר על חטאיכם, לעולם לא תחזו שוב בפני אלוהים. זאת מפני שמי שאתם מתנגדים לו אינו בן אדם, ושמי שאתם מתכחשים לו אינו איזושהי ישות חסרת ערך, אלא המשיח. האם אתם מודעיםלהשלכות מעשיכם? לא עשיתם טעות קטנה אלא ביצעתם פשע נורא. על כן עצתי לכולם היא לא לחשוף שיניים כלפי האמת ולא למתוח ביקורת פזיזה, מפני שרק האמת תוכל להביא לכם חיים, ודבר מלבד האמת לא יכול לאפשר לכם להיוולד מחדש ולחזות בפניו של אלוהים.

קטע מתוך "רק המשיח של אחרית הימים יכול להעניק לאדם את דרך חיי הנצח" ב'הדבר מופיע בבשר'

645. אנחנו סמוכים ובטוחים ששום מדינה ושום כוח אינם יכולים לעמוד בדרכו של אלוהים ובמטרה שהוא רוצה להשיג. בסופו של דבר, אלוהים יעניש את כל מי שחוסם את עבודת האל, מתנגד לדבר האל, מפריע לתוכניתו של האל ופוגם בה. מי שמתריס נגד עבודת האל יישלח לגיהינום. כל מדינה שמתריסה נגד עבודת האל תיחרב. כל אומה שקמה להתנגד לעבודת האל תימחה מעל פני האדמה ותחדל מלהתקיים. אני מפציר בבני כל האומות, בבני כל המדינות, ואפילו בעובדי כל ענפי התעשייה, להקשיב לקולו של אלוהים, להתבונן בעבודת האל, לשים לב לגורלה של האנושות. בכך תעשו את אלוהים לקדוש ביותר, הנכבד ביותר, הנעלה ביותר והיחיד שיש לעבוד אותו בקרב האנושות, ותאפשרו לכל האנושות לזכות בברכת האל, כפי שצאצאיו של אברהם זכו בהבטחתו של יהוה, וכפי שאדם וחוה, שאותם אלוהים ברא בראשית, חיו בגן עדן.

עבודת האל שוטפת ושוצפת כמו גל רב-עוצמה. איש אינו יכול לחסום אותו ואיש אינו יכול לעצור אותו מלכת. רק מי שמקשיב לדבריו בקפידה ושואף ומשתוקק אליו יכול לצעוד בעקבותיו ולקבל את הבטחתו. על מי שלא יעשה זאת יומטו אסון מוחץ ועונש ראוי.

קטע מתוך "אלוהים שולט בגורל האנושות כולה" ב'הדבר מופיע בבשר'

646. אלוהים מחפש את בני האדם הכמהים להופעתו. הוא מחפש את בני האדם אשר מסוגלים לשמוע את דבריו, את בני האדם שלא שכחו את התפקיד שהטיל עליהם ומוכנים להציע לו את לבם ואת גופם. הוא מחפש את בני האדם הנשמעים לו כעוללים ואינם מתנגדים לו. אם אין מפריע, בשררה או בכוח, למסירותכם לאלוהים, אלוהים יראה אתכם בעין יפה ויעניק לכם את ברכותיו. אם מעמדכם רם, אם שמכם מכובד, אם אתם משופעים בידע, אם יש לכם נכסים רבים ואם רבים תומכים בכם, והדברים האלה לא מונעים מכם להתייצב בפני אלוהים, לקבל את השליחות והתפקיד שהוא מטיל עליכם ולעשות את מה אלוהים מבקש מכם, הרי שכל מעשיכם יהיו המשמעותיים ביותר בעולם והצודקים ביותר בקרב בני האדם. אם תדחו את הזמנתו של אלוהים כדי לשמר את מעמדכם ואת המטרות האישיות שלכם, אלוהים יקלל את כל מעשיכם ואפילו יתעב אותם. אולי אתם נשיאים, מדענים, כמרים או זקנים חכמים, אך בלי קשר לרום תפקידכם, אם אתם נסמכים על הידע והיכולות שלכם בפועלכם, תמיד תנחלו כישלון ולעולם לא תזכו בברכות האל. זאת משום שאלוהים אינו מקבל את מעשיכם, אינו סבור שיש צדק כלשהו במעשיכם ואינו חושב שאתם עובדים לטובת האנושות. הוא יאמר שאתם רק משתמשים בידע ובכוח של האנושות כדי לפשוט מהאדם את הגנת האל ולמנוע ממנו את ברכותיו. הוא יאמר שאתם מובילים את האנושות אל החושך, אל המוות ואל תחילתו של קיום שבו האדם איבד לעד את אלוהים ואת ברכתו.

קטע מתוך "אלוהים שולט בגורל האנושות כולה" ב'הדבר מופיע בבשר'

647. האם אתם רוצים לדעת מה היה שורש התנגדותם של הפרושים לישוע? האם אתם רוצים לדעת מה הייתה מהותם של הפרושים? היו להם דמיונות רבים לגבי המשיח. יתר על כן, הם האמינו רק שהמשיח יבוא, אך לא חיפשו אחר אמת החיים. כך, אפילו כיום, הם עדיין ממתינים למשיח, שכן אין להם כל ידע לגבי דרך החיים, והם אינם יודעים מהי דרך האמת. תאמרו בוודאי, כיצד יוכלו אנשים כה טיפשים, עקשנים ובורים לזכות בחסד אלוהים? כיצד יוכלו לראות את המשיח? הם התנגדו לישוע משום שלא ידעו מה המטרה שאליה מכוונת העבודה של רוח הקודש, משום שלא ידעו מהי דרך האמת שעליה דיבר ישוע ויתרה על כך, משום שלא הבינו את המשיח. ומאחר שמעולם לא ראו את המשיח, ומעולם לא היו בחברתו של המשיח, הם טעו בכך שנצמדו לשווא לשמו של המשיח ובו בזמן התנגדו בכל דרך אפשרית למהותו של המשיח. הפרושים ההם היו במהותם קשי עורף ויהירים ולא צייתו לאמת. עקרון אמונתם באלוהים היה: עמוקה ככל שתהיה דרשתך, עליונה ככל שתהיה סמכותך, אינך המשיח המושיע אלא אם כן מכנים אותך המשיח. האין ההשקפות האלה נלעגות ומגוחכות? אני שואל אתכם שוב: האם אינכם יכולים לטעות בקלות את אותן טעויות שטעו הפרושים הקדומים לאור העובדה שאינכם מבינים את ישוע כהוא זה? האם אתם מסוגלים להבחין בדרך האמת? האם אתם יכולים להתחייב שלא להתנגד למשיח? האם אתם מסוגלים לפעול על פי עבודתה של רוח הקודש? אם אינכם יודעים אם תתנגדו למשיח, אני אומר לכם שאתם כבר חיים על סף המוות. כל מי שלא הכיר את המשיח היה מסוגל להתנגד לישוע, לדחות אותו, להשמיץ אותו. כל מי שלא מבין את ישוע מסוגל להתכחש לו ולגנות אותו. זאת ועוד, אנשים כאלה עלולים לראות בשובו של ישוע תרמית של השטן, ואנשים רבים יותר יגנו את ישוע ששב כבשר ודם. האם כל זה לא מפחיד אתכם? אתם תתמודדו עם חילול הקודש כלפי רוח הקודש, הרס דבריה של רוח הקודש לכנסיות וזלזול בכל מה שמבטא ישוע. מה תוכלו לקבל מישוע אם אתם כל כך מבולבלים? כיצד תוכלו להבין את עבודתו של ישוע בשובו כבשר ודם על ענן לבן אם אתם מסרבים בעקשנות להבין את הטעויות שלכם? אומר לכם זאת: מי שלא מקבל את האמת אך ממתין בעיוורון לשובו של ישוע על עננים לבנים, בהכרח יחלל את קדושתה של רוח הקודש והוא מהסוג שיושמד. אתם מייחלים רק לחסדו של ישוע, ורוצים רק ליהנות מהברכה של מלכות השמיים, אך מעולם לא נשמעתם לדברים שאמר ישוע ומעולם לא קיבלתם את האמת שביטא ישוע בשובו כבשר ודם. מה תעלו על נס בתמורה לשובו של ישוע על ענן לבן? האם תהיה זו הכנות שבה אתם ממשיכים לחטוא שוב ושוב ואז מתוודים על כך, פעם אחר פעם? מה תקריבו לישוע השב על ענן לבן? האם יהיו אלה שנות העבודה שבהן אתם מרוממים את עצמכם? מה תעלו על נס כדי שישוע השב יבטח בכם? האם יהיה זה אופייכם היהיר שאינו מציית כלל לאמת?

קטע מתוך "כשתראו את גופו הרוחני של ישוע, אלוהים יברא מחדש את השמיים והארץ" ב'הדבר מופיע בבשר'

648. אומר לכם שאלו שמאמינים באלוהים רק בגלל האותות, הם בוודאי מהסוג שיומט עליו חורבן. מי שלא מסוגל לקבל את דבריו של ישוע ששב כבשר ודם הוא נצר לגיהינום, צאצאו של הארכי-מלאך, זה שיומט עליו חורבן עולמים. ישנם רבים שאולי לא מתעניינים בדבריי, אך בכל זאת ברצוני לומר לכל חסידיו של ישוע הקדושים כביכול, שכאשר שתראו במו עיניכם את ישוע יורד משמיים על ענן לבן, זו תהיה ההופעה הפומבית של שמש הצדק. ייתכן שתתלהבו מאוד בעת הזו, אך דעו לכם שהיום שבו תראו את ישוע יורד משמיים יהיה היום שבו אתם תרדו לגיהינום להיענש. זו תהיה העת שבה תסתיים תוכנית הניהול של אלוהים, וזה יהיה היום שבו אלוהים יגמול לצדיקים ויעניש את החוטאים. זאת משום ששיפוטו של אלוהים יסתיים עוד בטרם יראו בני האדם את האותות לכך, כאשר יהיה רק ביטוי של האמת. מי שיקבל את האמת ולא יחפש אחר אותות ועל כן יטוהר, ישוב לעמוד בפני כס מלכותו של אלוהים ויזכה לחיבוקו של הבורא. רק מי שממשיך להאמין בעיקשות כי "ישוע שאינו רוכב על ענן לבן הוא משיח שקר" ייענש לעולמי עד, משום שהוא מאמין רק בישוע המציג אותות ואינו מכיר בישוע שדוגל בשיפוט מחמיר ומציג את הדרך הנכונה לחיים. לכן אין מנוס מכך שישוע יטפל באנשים אלה כשישוב בגלוי על ענן לבן. הם עקשניים מדי, בטוחים מדי בעצמם, יהירים מדי. כיצד יכולים אנשים לא מוסריים כאלה לזכות לגמול מישוע? שובו של ישוע הוא ישועה גדולה לכל מי שמסוגל לקבל את האמת, אך הוא גם הסימן לגינויו של כל מי שאינו מסוגל לקבל את האמת. עליכם לבחור את הנתיב שלכם ולהימנע מחילול רוח הקודש ומדחיית האמת. אל תהיו בורים ויהירים, אלא אנשים שמצייתים להכוונתה של רוח הקודש, כמהים לאמת ומחפשים אחריה. רק כך תזכו בטוב. אני מייעץ לכם לפסוע בנתיב האמונה באל בזהירות. אל תמהרו להסיק מסקנות. יתר על כן, אל תקלו ראש באמונה באל ואל תנהגו בה בפזיזות. עליכם לדעת כי מי שמאמין באל צריך להיות צנוע ואחוז יראה לכל הפחות. מי ששמע את האמת ובכל זאת מתייחס אליה בהתנשאות, הוא שוטה ובור. מי ששמע את האמת אך מסיק מסקנות חפוזות או מגנה אותה נגוע ביהירות. אף אחד מהמאמינים בישוע אינו מוסמך לקלל או לגנות אחרים. על כולכם להיות הגיוניים ולקבל את האמת. מאחר ששמעתם את דרך האמת, או קראתם את דברי החיים, ייתכן שאתם מאמינים כי רק מילה אחת מכל עשרת אלפים מילים אלה עולה בקנה אחד עם האמונות שלכם ועם כתבי הקודש. במקרה זה, עליכם להמשיך לחפש בתוך המילים המעטות האלו. אני בכל זאת מייעץ לכם להיות צנועים, לא להיות בטוחים מדי בעצמכם ולא לרומם את עצמכם יותר מדי. גם אם יש רק שמץ יראת אל בלבכם, בכל זאת תזכו באור גדול יותר. אם תבחנו את הדברים האלה בזהירות ותהרהרו בהם שוב ושוב, תבינו אם אלה דברי אמת או לא, ואם אלה דברי חיים או לא. אולי אנשים שקראו רק משפטים בודדים יגנו בעיוורון דברים אלה, ויאמרו, "זה לא יותר מהארה כלשהי של רוח הקודש", או, "זהו משיח שקר שבא להונות את בני האדם." אנשים שאומרים דברים כאלה הם עיוורים מבערות! אתם מבינים מעט מדי מעבודתו של אלוהים ומחוכמתו, ואני מייעץ לכם להתחיל הכול מהתחלה! אסור לכם לגנות בעיוורון את דברי האלוהים בשל הופעתם של משיחי שקר באחרית הימים, ואסור לכם לחלל את קודשה של רוח הקודש מחשש להונאה. האם לא יהיה זה מצער מאוד? אם לאחר בחינה ממושכת אתם עדיין מאמינים כי דברים אלה אינם אמת, אינם הדרך ואינם התבטאותו של אלוהים, הרי שבסופו של דבר תיענשו ולא תזכו בחסד. אם אינכם מסוגלים לקבל אמת כזו הנאמרת בפשטות ובבהירות כה רבות, האין זו הוכחה שאינכם ראויים לישועת האל? שלא בורכתם די כדי להופיע לפני כס מלכות האלוהים? חשבו על כך! אל תהיו נמהרים ופזיזים ואל תתייחסו לאמונה באלוהים כמו למשחק. חשבו למען ייעודכם, למען עתידכם, למען חייכם, ואל תרמו את עצמכם. האם אתם מסוגלים לקבל את הדברים האלה?

קטע מתוך "כשתראו את גופו הרוחני של ישוע, אלוהים יברא מחדש את השמיים והארץ" ב'הדבר מופיע בבשר'

649. באחרית הימים, המשיח יְלמד באמצעות האמת את בני האדם בעולם כולו ויגלה להם את כל האמיתות. זוהי עבודת המשפט של אלוהים. לרבים יש הרגשה רעה ביחס להתגלמותו השנייה של אלוהים, מפני שהאדם מתקשה להאמין שאלוהים יבצע את עבודת המשפט בהתגלמות כבשר ודם. אף על פי כן, עליי לומר לכם שלא פעם, עבודתו של אלוהים עולה בהרבה על ציפיותיו של האדם, וקשה לדעת האדם לקבל אותה. זאת משום שבני האדם אינם אלא שרצים על פני האדמה, ואילו אלוהים הוא הנעלה הממלא את התבל. דעתו של האדם דומה לבור מים עכורים שממנו לא יוצא דבר מלבד שרצים, ואילו כל שלב בעבודה שמכוונות מחשבותיו של אלוהים הוא פרי חוכמתו של אלוהים. האדם שואף תמיד להיאבק באלוהים, ולכן אני אומר שמובן מאליו מי יחווה אובדן בסופו של דבר. אני מפציר בכם שלא לראות בעצמכם בני אדם שלא יסולאו בפז. אם אחרים יכולים לקבל את משפטו של אלוהים, מדוע אתם לא יכולים לקבל אותו? עד כמה אתם נעלים מאחרים? אם אחרים יכולים להרכין את ראשיהם בפני האמת, מדוע אתם לא יכולים לעשות זאת? לא ניתן לעצור את התנופה האדירה של עבודתו של אלוהים. אלוהים לא יחזור שוב על עבודת המשפט למען "תרומותיכם", ואתם תתחרטו עמוקות על כך שאיבדתם הזדמנות טובה כל כך. אם אתם לא מאמינים לדבריי, רק חכו שכס המלכות הלבן הגדול שברקיע יגזור את דינכם! אתם ודאי יודעים שכל בני ישראל דחו את ישוע בבוז והתכחשו לו, אך עובדת גאולתה של האנושות על ידי ישוע התפשטה בכל זאת לכל קצוות תבל. האין זו המציאות שאלוהים הגשים זה מכבר? אם אתם עדיין מחכים לכך שישוע ייקח אתכם לשמיים, אני אומר שאתם ענף יבש קשה עורף.[א] ישוע לא יכיר במאמיני שקר שכמותכם שאינם נאמנים לאמת ורק מחפשים ברכות. נהפוך הוא, הוא לא ירחם עליכם כשישליך אתכם אל תוך אגם האש, שם תבערו במשך רבבות שנים.

קטע מתוך "המשיח עושה את עבודת המשפט באמצעות האמת" ב'הדבר מופיע בבשר'

650. אלוהים ברא את העולם הזה, ברא את האנושות הזו, ויתרה מזאת, הוא היה אדריכל התרבות היוונית העתיקה והציוויליזציה האנושית. רק אלוהים מנחם את האנושות הזו, ורק אלוהים דואג לאנושות הזו יומם וליל. ההתפתחות והקדמה האנושית הן חלק בלתי נפרד מריבונות האל, ועברה ועתידה של האנושות כרוכים הדוקות בתוכניותיו של אלוהים. אם אתם משיחיים אמיתיים, אתם ודאי מאמינים שעלייתה ונפילתה של כל מדינה או אומה מתרחשות לפי תוכניותיו של אלוהים. רק אלוהים יודע איזה גורל צפוי למדינה או לאומה ורק אלוהים שולט במסלולה של האנושות הזו. אם האנושות רוצה שגורלה יהיה טוב ואם מדינה רוצה שגורלה יהיה טוב, על האדם להרכין ראש בעבודתו את אלוהים, להכות על חטא ולהתוודות בפני אלוהים. אחרת גורלו ויעדו של האדם יהיו אסון בלתי נמנע.

קטע מתוך "אלוהים שולט בגורל האנושות כולה" ב'הדבר מופיע בבשר'

651. למען גורלכם, עליכם לשאוף לאישורו של אלוהים. כלומר מאחר שאתם מכירים בכך שאתם נמנים על בית האל, עליכם להביא שלוות לאלוהים ולְרַצות אותו מכל בחינה. במילים אחרות, עליכם להיות עקרוניים במעשיכם ולהיות תואמים לאמת בהם. אם הדבר יהיה נשגב מיכולותיכם, אלוהים יתעב וידחה אתכם, וכל בני האדם יבוזו לכם. וכשאתם במצב ביש כזה, אתם לא יכולים להימנות על בית האל. זו המשמעות של היעדר אישור מצד אלוהים.

קטע מתוך "שלוש תוכחות" ב'הדבר מופיע בבשר'

652. דרישותיי אומנם פשוטות, אך דבריי אליכם אינם פשוטים, כמו אחת ועוד אחת שווה שתיים. אם כל מה שתעשו יהיה לדבר על כך בצורה אקראית או ללהג הצהרות נבובות ונפוחות, אזי התוכניות והרצונות שלכם יהיו תמיד לא יותר מאשר דף חלק. לא אחוש רחמים על אלה מכם שסובלים במשך שנים רבות ועובדים קשה כל כך ללא כל תוצאה. נהפוך הוא, אלה שאינם עומדים בדרישותיי ייענשו, ולא יזכו בגמול, ובוודאי שלא באהדה. אולי אתם חושבים שאם הלכתם בדרכי האל במשך שנים רבות כל כך, ממילא השקעתם עבודה רבה, ולכן תזכו בקערת אורז בבית האל רק מפני שהייתם נותני שירות. אני סבור שמרביתכם חושבים כך מפני שעד כה תמיד דבקתם בעיקרון של "נצל פן תנוצל". לכן אני אומר לכם בשיא הרצינות: לא אכפת לי עד כמה ראויה לשבח עבודתכם הקשה, עד כמה מרשימים כישוריכם, עד כמה אתם דבקים בי, עד כמה אתם ידועים או עד כמה השתפרה הגישה שלכם. כל עוד אינכם עומדים בדרישותיי, לעולם לא תוכלו לזכות בשבחיי. ותרו בהקדם האפשרי על כל הרעיונות והחישובים שלכם והתחילו להתייחס לדרישותיי ברצינות. אחרת, אהפוך את כל האנשים לאפר על מנת לשים קץ לעבודתי, ובמקרה הטוב, אהפוך את שנות עבודתי וסבלי ללא כלום, מפני שאינני יכול להכניס למלכותי ואל העידן הבא את אויביי ואת האנשים בדמות השטן שמצחינים מרוע.

קטע מתוך "פשעים יובילו את האדם לגיהינום" ב'הדבר מופיע בבשר'

653. עכשיו הוא הזמן שבו רוחי עובדת נמרצות, והזמן שבו אני מתחיל את עבודתי בקרב אומות הגויים. אפילו יותר מזה, זה הזמן שבו אני מסווג את הבריאה כולה ושם כל ברייה בקטגוריה הראויה לה, כך שעבודתי תוכל להתקדם מהר יותר ובאופן יעיל יותר. לכן עודני דורש שתמסרו את כל כולכם למען כל עבודתי; יתר על כן, עליכם להבחין בבירור בכל העבודה שעשיתי בכם ולהיות בטוחים בה; עליכם להקדיש את כל כוחכם לעבודתי כדי שהיא תוכל להיות יעילה יותר. זה הדבר שעליכם להבין. חדלו מלהילחם זה בזה, מלחפש דרכי מפלט או מלחפש נחמות של בשר ודם, מה שיעכב את עבודתי ויהרוס את עתידכם המופלא. הדבר רק יהרוס אתכם ולא יגן עליכם בשום אופן. זה יהיה טיפשי מצדכם, הלא כן? הדבר שאתם נהנים ממנו היום בתאוותנות הוא בדיוק הדבר שהורס את עתידכם, בעוד הכאב שאתם סובלים כיום הוא בדיוק מה שמגן עליכם. עליכם להיות מודעים בבירור לדברים האלה כדי לחמוק מהפיתוי שתתקשו להימלט ממנו, ולהימנע מכניסה בשוגג לערפל הסמיך כך שלא תוכלו למצוא את השמש. כשהערפל הסמיך יתפזר, תמצאו את עצמכם בשיפוט של היום הגדול. עד אותו שלב, יקרב היום שלי לאנושות. איך תימלטו מהשיפוט שלי? איך תוכלו לשאת את החום הצורב של השמש? כשאני מעניק מעושרי לאדם, הוא לא מוקיר אותו בחיקו, אלא משליך אותו הצדה למקומות בלתי מורגשים. כשיבוא היום שלי, האדם לא יוכל עוד לגלות את השפע שלי או לחשוף את הדברים המרים שאמרתי לו לפני זמן רב. הוא ימרר בבכי על אובדן האור ועל הנפילה לחושך. מה שאתם רואים היום הוא רק חרב פי החדה. עוד לא ראיתם את המטה שבידי או את האש שבה אני שורף את האדם, וזו הסיבה לכך שאתם עדיין יהירים ומשולחי רסן בפניי. זו הסיבה לכך שאתם עדיין נאבקים בי בביתי ומערערים בלשונכם האנושית על הדברים שאמרתי לכם. האדם לא מפחד ממני, ואף שהוא עדיין נוטר לי טינה עד היום, הוא בכל זאת לא מפחד ממני כלל. יש בפיכם לשון ושיניים של חוטאים. דבריכם ומעשיכם הם כמו אלה של הנחש שפיתה את חווה לחטוא. אתם דורשים זה מזה עין תחת עין ושן תחת שן, ואתם נאבקים על עמדתכם, תהילתכם ורווחיכם בפניי, אך אתם לא יודעים שאני צופה בסתר בדבריכם ובמעשיכם. עוד לפני שאתם מתייצבים בפניי, אני כבר מכיר את דעתכם ולבכם לפניי ולפנים. האדם תמיד חפץ להימלט מבין ידיי ולהימנע מתצפית עיניי, אבל אני מעולם לא נמנעתי מדבריו וממעשיו. במקום זאת, בכוונה תחילה התרתי לדברים ולמעשים הללו להגיע לעיניי, כדי שאוכל לייסר אותו על חטאיו ולשפוט אותו על מרדנותו. כך, דבריו ומעשיו הנסתרים של האדם תמיד נשארים בפני כס המשפט שלי, וכס המלכות מעולם לא עזב את האדם משום שמרדנותו רבה מדי. עבודתי היא לשרוף ולטהר את כל הדברים והמעשים של האדם שנאמרו ונעשו בפני רוחי. כך[ב], לאחר שאעזוב את פני האדמה, בני האדם יהיו עדיין מסוגל לשמור על נאמנות כלפיי, והם ימשיכו לשרת אותי כפי שעושים משרתיי הקדושים בעבודתי – כך הם יאפשרו לעבודתי על פני האדמה להימשך עד היום שבו היא תושלם.

קטע מתוך "עבודת הפצת הבשורה היא גם עבודת ישועת האדם" ב'הדבר מופיע בבשר'

654. כל מיני רוחות רעות משוטטות על פני האדמה ללא-הרף בחיפוש אחר מקום מנוחה, והן מחפשות ללא מנוח אחר גוויות אדם שניתן לבלוע אותן. בני עמי! עליכם להישאר תחת הפיקוח וההגנה שלי. לעולם אל תתנהגו בהפקרות! לעולם אל תתנהגו בפזיזות! במקום זאת, הפגינו נאמנות בביתי, ורק בנאמנות אתם יכולים לערוך מתקפת נגד על הערמומיות של השטן. בשום פנים ואופן אסור לכם להתנהג כמו בעבר ולעשות דבר אחד בנוכחותי ודבר אחר מאחורי גבי – כך אתם כבר כל כך רעים שלא תוכלו לזכות בגאולה. ודאי אמרתי די והותר דברים כאלה, הלא כן? הסיבה ששבתי והזכרתי לאדם היא בדיוק משום שאופיו הישן היה חסר תקנה. אל תשתעממו! כל מה שאני אומר נועד להבטיח את גורלכם! מה שהשטן צריך הוא בדיוק מקום נתעב ומטונף. ככל שתהיו יותר חסרי תקנה עד ייאוש וככל שתהיו יותר מסואבים ותסרבו להישמע לריסון, כך הרוחות הטמאות ינצלו לתועלתן כל הזדמנות להסתנן. ברגע שתגיעו למצב הזה, נאמנותכם תהיה חסרת שחר והבל הבלים, ורוחות טמאות יזללו את נחישותכם והיא תהפוך להתמרדות או לתחבולות השטן ותשמש כדי לשבש את עבודתי. בשלב הזה, אני אכה אתכם למוות בכל זמן ובכל מקום שארצה. איש לא מבין את חומרת המצב הזה – בני האדם פשוט אוטמים את אוזניהם למה שהם שומעים ואינם נזהרים כלל. אני לא זוכר את מה שנעשה בעבר. האם אתם עדיין מחכים שאנהג בכם במידת הרחמים משום שאשכח שוב?

קטע מתוך "פרק 10" ב'דברי האל לתבל כולה' בספר 'הדבר מופיע בבשר'

655. רבים יעדיפו דין גיהינום על פני התנהגות ודיבור כנים. אין זה פלא שיש לי יחס אחר כלפי שקרנים. כמובן, אני מבין את הקושי האדיר שלכם להיות כנים. כולכם מתוחכמים ומיומנים מאוד במדידת הזולת באמצעות הסרגל הקטנוני שלכם, מה שהופך את העבודה שלי לפשוטה הרבה יותר. מכיוון שכל אחד מכם חובק סודות בחיקו, ובכן, אני אשלח אתכם בזה אחר זה לתוך אסון, לעבור "טבילת אש", כדי שמאותו רגע והלאה תהיו מחויבים לחלוטין לאמונה בדבריי. לבסוף, אחלץ מפיכם את המילים "אלוהים הוא אל נאמן", אז תביעו רגש עז ותקוננו על ש"עָקֹב הַלֵּב". מה יהיה הלך רוחכם בשלב הזה? אני סבור שלא תיסחפו כל כך בחשיבותכם העצמית כמו עכשיו. עוד פחות מכך תהיו "עמוקים מכדי להיות מובנים" כמו עכשיו. יש כאלה שנוהגים בהגינות ובמיוחד "בנימוס" בפני אלוהים, אך הופכים למתריסים ומשולחי רסן בפני רוח הקודש. האם תמנו אדם שכזה על שורות הישרים? אם אתם צבועים ומיומנים בהתערות בחברה, אני אומר שאתם בהחלט מקלים ראש באלוהים. אם דבריכם מלאים בתירוצים והצדקות חסרות ערך, אז אני אומר שאתם ממאנים להנהיג את האמת. אם יש לכם סודות שאתם לא ששים לשתף ואם אתם לא מוכנים לחשוף את סודותיכם – כלומר את הקשיים שלכם – בפני אחרים כדי לחפש את דרך האור, אני אומר שאתם לא תקבלו את הישועה בקלות, ושאתם לא תגיחו בקלות מהחושך. ...גורלו של כל אחד תלוי בהיותו בעל לב נועז וישר ונשמה טהורה. אם אתם שקרנים במיוחד, עם לב מלא זדון ונשמה טמאה, הרי שתגיעו בסופו של דבר למקום שבו האדם נענש, בהתאם לתיעוד גורלכם. אם אתם טוענים ליושר רב, אך אתם לעולם לא מצליחים לפעול בהתאם לאמת, ולא דוברים אף מילה של אמת, האם אתם עדיין מחכים מאלוהים לגמול לכם? האם אתם עדיין מקווים שאלוהים יתייחס אליכם כאל בבת עינו? האין חשיבה כזו מגוחכת? אתם מוליכים את אלוהים שולל מכל בחינה. אם כן, איך ייתכן ש בית האל יכיל בני אדם כמותכם, שידיהם טמאות?

קטע מתוך "שלוש תוכחות" ב'הדבר מופיע בבשר'

656. ובכן, יעילותו או חוסר יעילותו של החיפוש שלכם נמדדת לפי הדברים שאתם ניחנים בהם כעת. לפיהם ייקבע סופכם. במילים אחרות, סופכם מתגלה בקורבנות שהקרבתם ובדברים שעשיתם. סופכם ייוודע לפי החיפוש שלכם, לפי אמונתכם ולפי מעשיכם. לרבים מביניכם כבר לא תהיה ישועה, כי היום הוא היום שבו יתגלה סופם של בני האדם, ולא אפעל בבלבול בעבודתי. לא אוביל אל העידן הבא בני אדם שאין להם כל אפשרות לישועה. יגיע הזמן שבו תסתיים עבודתי. לא אעבוד על גופות מצחינות, חסרות חיים, שלא ניתן כלל להושיען. זוהי אחרית הימים של ישועת האדם, ולא אבצע עבודה חסרת תוחלת. אל תמחו כנגד השמיים והארץ – סוף העולם מגיע. הדבר הוא בלתי נמנע. הדברים הגיעו לנקודה זו, ואתה כאדם אינך יכול לעשות דבר כדי לעצור אותם. אינך יכול לשנות דברים כרצונך. אתמול לא שלמת את המחיר על מנת לבקש את האמת ולא היית נאמן, היום, המועד הגיע וכבר לא ניתן להושיע אותך, ומחר תסולק, ולא יהיה שום מרחב תמרון להושיע אותך. למרות שלבי רך ואני עושה כמיטב יכולתי כדי להושיע אותך. אם אינך עושה מאמץ למען עצמך או מקדיש מחשבה לעצמך, מה לי ולזה? אלו שחושבים רק על בשרם ונהנים מנוחות, אלו שנראים כמאמינים אבל אינם מאמינים באמת, אלו שעוסקים ברפואת אליל ובכשפים, המופקרים, המרופטים והבלויים, אלו שגונבים את הקורבנות והרכוש של יהוה, אלו שאוהבים שוחד, אלו שחולמים לריק על עלייתם לשמיים, אלו שהם יהירים וגאוותנים ומבקשים רק פרסום וממון לעצמם, אלו שמפזרים מילים חצופות, אלו שכופרים באלוהים עצמו, אלו שאינם עושים דבר אבל מבקרים את אלוהים עצמו ומשמיצים אותו, אלו שיוצרים חבורות ומבקשים עצמאות, אלו שמרוממים את עצמם מעל אלוהים, אותם גברים ונשים צעירים ובני גיל העמידה וזקנים, קלי דעת השקועים בפריצות, אותם גברים ונשים שנהנים מפרסום וממון אישי ורודפים אחר מעמד אישי בין אחרים, ואותם בני אדם חסרי חרטה הלכודים בחטא – האין כולם מעבר לאפשרות של ישועה? פריצות, חטא, תרופות אליל, כשפים, ניבולי פה ודיבור מלא חוצפה משתוללים בכם ללא מעצורים, בעוד שהאמת ודברי החיים נרמסים על ידיכם ושפת הקודש מחוללת בקרבכם. גויים שכמוכם, מלאים בטינופת ובמרדנות! מה יהיה סופכם? איך יש לאלו שאוהבים את הבשר, שמבצעים כישופים של הבשר וששקועים בחטא הפריצות את החוצפה להמשיך לחיות? האינכם יודעים שאנשים כמוכם הם תולעים שאין להן ישועה? איזו זכות יש לכם להעמיד דרישות? עד כה, לא התחולל שמץ של שינוי באלו שאינם אוהבים את האמת ואוהבים רק את הבשר – איך יכולים בני אדם כאלה להיוושע? אלו שאינם אוהבים את דרך החיים, שאינם מרוממים את אלוהים ונושאים לו עדות, שמתחבלים תחבולות למען מעמדם, שמהללים את עצמם – האם אינם כפי שהיו, אפילו כיום? מה הטעם להושיע אותם? יכולתך להיוושע אינה תלויה בוותק שלך או במספר שנות עבודתך, ועוד פחות מכך במספר ההמלצות שצברת. היא תלויה בשאלה, אם החיפוש שלך נשא פרי. עליך לדעת שאלו שאלוהים מושיע הם ה"עצים" נושאי הפרי, לא העצים שלמרות היותם עשירי עַלְוָה ועתירי פרחים אינם נושאים פרי. גם אם בילית שנים רבים בשיטוט ברחובות, מה חשיבות יש לדבר? איפה היא עדותך? יראת האל שלך קטנה בהרבה מאהבתך את עצמך ואת תשוקותיך מלאות התאווה – האין אדם כמוך מְנוּוָן? איך יכול אדם כזה להיות דוגמה ומודל לישועה? אופייך חסר תקנה, מרדנותך גדולה מדי, ואין לך סיכוי לישועה! אנשים כאלו יסולקו, הלא כן? האם מועד סיום עבודתי לא יהיה גם מועד הגעתו של יומך האחרון? עשיתי כה הרבה עבודה ואמרתי דברים כה רבים בקרבכם – כמה מהם נכנסו באמת לאוזניכם? לכמה מהם צייתם אי פעם? כאשר עבודתי תסתיים, זה יהיה המועד שבו תפסיק להתנגד לי, שבו תפסיק לצאת נגדי. בזמן שאני עובד, אתם מתנגדים לי ללא הפסק ולעולם אינכם מצייתים לדבריי. אני עושה את עבודתי ואתם עושים את ה"עבודה" שלכם ומקימים את הממלכה הקטנה שלכם. אינכם אלא להקת שועלים וכלבים, שעושים הכול כדי להתנגד לי! אתם מנסים כל הזמן לאמץ לחיקכם את אלו שמציעים לכם את אהבתם המלאה – היכן היראה שלכם? כל מעשיכם מלאים מרמה! אין בכם צייתנות או יראה, וכל מעשיכם מלאים מרמה וכפירה! האם אנשים כאלו יכולים להיוושע? גברים שטופי זימה ומושחתים מינית מנסים תמיד למשוך אליהם פרוצות מתגנדרות להנאתם. בהחלט לא אושיע שדים מושחתים מינית כאלו. אני שונא אתכם, שדים מטונפים, ותאוותנותכם וגנדרנותכם יובילו אתכם לגיהינום. מה יש לכם לומר להגנתכם? אתם דוחים, שדים מטונפים ורוחות רעות שכמוכם! אתם מגעילים! איך יכול זבל כזה להיוושע? האם יכולים אלו הלכודים בחטא להיוושע? כיום, האמת הזו, הדרך הזו והחיים האלו לא מושכים אתכם. לעומת זאת, אתם נמשכים לחטאים, לממון, למעמד, לפרסום ולרווח, להנאות הבשר, ליפי תוארם של הגברים ולקסמי הנשים. מה מכשיר אתכם להיכנס למלכותי? צלמכם גדול אפילו יותר מזה של אלוהים, מעמדכם גבוה אפילו יותר מזה של אלוהים, ויוקרתכם בקרב בני האדם גדולה אף יותר – הפכתם למושא הערצתם של בני האדם. האם לא הפכתם למלאך הראשי? כאשר יתגלה סופם של בני האדם, ובאותה עת תתקרב לסיומה עבודת הישועה, רבים מכם יהיו גופות שלא ניתן להושיען ושיש לסלקן. בזמן עבודת הישועה אני נדיב וטוב כלפי כל בני האדם. כאשר תסתיים העבודה, סופם של בני אדם מסוגים שונים יתגלה, ובאותה עת לא אהיה עוד נדיב וטוב. כיוון שסופם של בני האדם יתגלה, כל אחד יסווג לפי סוגו, ולא יהיה טעם לבצע עוד עבודת ישועה, כיוון שעידן הישועה יחלוף, ולאחר שיחלוף, לא ישוב עוד.

קטע מתוך "נוהג (7)" ב'הדבר מופיע בבשר'

657. הזהרתי אתכם פעמים רבות והענקתי לכם אמיתות רבות כדי לכבוש אתכם. כעת, אתם מרגישים מועשרים הרבה יותר מכפי שהרגשתם בעבר, מבינים עקרונות רבים בנוגע להתנהלות הראויה לאדם ומתאפיינים בכל כך הרבה היגיון בריא שנדרש מבני אדם מאמינים. כל זה היבול שקצרתם לאורך השנים הרבות. אינני מתכחש להישגים שלכם, אך עליי גם לומר בכנות שאני גם לא מתכחש למעשי המרי וההתקוממות הרבים שלכם נגדי לאורך השנים הרבות האלה, מפני שאין ביניכם אפילו קדוש אחד. כולכם, ללא יוצא מן הכלל, בני אדם שהשטן השחית אותם ואתם אויביו של המשיח. עד כה, הפשעים ומעשי המרי שלכם רבים מספור, ולכן אין זה מוזר כלל שאני תמיד חוזר על דבריי בפניכם. אינני רוצה לחיות כך אתכם, אך למען עתידכם ויעדיכם, אחזור שוב כאן ועכשיו על מה שכבר אמרתי בעבר. אני מקווה שתיענו לרצוני, ויותר מכך, אני מקווה שתהיו מסוגלים להאמין לכל מילה שאומר ולהבין את ההשלכות העמוקות של דבריי. אל תטילו ספק בדבריי, ועל אחת כמה וכמה, אל תתייחסו אל דבריי כרצונכם ותתעלמו מהם כרצונכם. זה בלתי נסבל בעיניי. אל תשפטו את דבריי, ויתרה מזאת, אל תקלו בהם ראש או תאמרו שאני תמיד מפתה אתכם, או גרוע מכך, שדבריי אליכם אינם מדויקים. גם דברים אלה בלתי נסבלים בעיניי. כיוון שאתם מתייחסים אליי ולדבריי בחשדנות כה רבה, לעולם אינכם שוקלים את דבריי ואתם מתעלמים ממני, אני אומר לכל אחד מכם בשיא הרצינות: אל תקשרו את דבריי לפילוסופיה, אל תשלבו אותם עם שקריהם של שרלטנים, ועל אחת כמה וכמה, אל תגיבו לדבריי בבוז. ייתכן שבעתיד איש לא יהיה מסוגל להגיד לכם את מה שאני אומר לכם, או לדבר אליכם ברוחב לב כזה, ועל אחת כמה וכמה, איש לא יוכל להסביר לכם את הטענות האלה בסבלנות. בעתיד תעבירו את ימיכם במחשבות על הימים הטובים או בבכי רם וביללות כאב, או שתחיו בלילות חשוכים בלי שמץ מהאמת או החיים שאני מספק, או שרק תחכו בייאוש, או שתחושו חרטה מרה עד שתצאו מדעתכם... למעשה, איש מכם אינו יכול להתחמק מהאפשרויות האלה, מכיוון שאיש מכם לא נמצא במקום שבו הוא עובד את האל באמת, אלא אתם שקועים בעולם של פריצות ורוע, מערבבים באמונותיכם, ברוחכם, בנשמתכם ובגופכם דברים כה רבים שאינם קשורים כלל לחיים ולאמת, ולמעשה סותרים אותם. לכן, אני מקווה למענכם שתוכלו לעלות על דרך האור. תקוותי היחידה היא שתהיו מסוגלים לדאוג לעצמכם ולטפל בעצמכם, ושלא תשימו דגש כה רב על היעד שלכם, בעודכם מתייחסים באדישות להתנהגותכם ולפשעיכם.

קטע מתוך "פשעים יובילו את האדם לגיהינום" ב'הדבר מופיע בבשר'

658. ככל שתרבה לבצע פשעים, כך יפחתו סיכוייך להשיג יעד טוב. מצד שני, ככל שיפחתו פשעיך, כך ירבו הסיכויים שלך לזכות בשבחי האל. אם תרבה בפשעים עד כדי כך שלא אוכל לסלוח לך, הרי שכילית את הסיכויים שלך לזכות במחילה. במקרה כזה, היעד שלך לא יהיה למעלה אלא למטה. אם אינך מאמין לי, היה נועז ועשה עוול, ותראה לאן זה יוביל אותך. אם אתה אדם ישר שמנהיג את האמת, אין ספק שתהיה לך הזדמנות לזכות במחילה על פשעיך, ומעשי המרי שלך יהיו פחות תכופים. אם אתה אדם שאינו מוכן להנהיג את האמת, אין ספק שפשעיך נגד אלוהים יתרבו ומעשי המרי שלך יהיו תכופים יותר ויותר, עד שתעבור את הגבול, ואז תושמד כליל. אז יוכחד חלומך הנעים לזכות בחסד. אל תחשוב שפשעיך הם לא יותר מטעויות של אדם ילדותי או טיפש. אל תתרץ את אי-הנהגתך את האמת בשיעור קומתך הדל, ומעבר לכך, אל תתייחס לפשעים שביצעת כאל מעשים של אדם שאינו מבין מה הוא עושה. אם אתה מיטיב לסלוח לעצמך ומתייחס לעצמך בנדיבות, אזי אני אומר שאתה מוג לב שלעולם לא יזכה באמת, ופשעיך לעולם לא יחדלו לרדוף אותך. הם תמיד ימנעו ממך לעמוד בדרישות של האמת ויהפכו אותך לשותף נאמן של השטן לעולמי עד. עצתי לך היא עדיין זו: אל תתייחס רק ליעדך, בשעה שאינך מבחין בפשעים הנסתרים שלך. התייחס אל פשעיך ברצינות, ואל תתעלם מאף אחד מהם מתוך דאגה ליעדך.

קטע מתוך "פשעים יובילו את האדם לגיהינום" ב'הדבר מופיע בבשר'

659. על אף שאהבה היא חלק ממהותו של אלוהים, ועל אף שהוא מרחם על כולם, בני האדם מתעלמים מהעובדה שמהותו היא גם כבוד, ושוכחים אותה. העובדה שיש בו אהבה אין פירושה שבני האדם יכולים לפגוע בו בחופשיות ושאין לו רשות או תגובות. העובדה שיש לו רחמים אין פירושה שאין לו עקרונות בהתייחסותו לבני האדם. אלוהים חי. הוא באמת קיים. הוא לא בובה דמיונית על חוט או משהו אחר. מכיוון שהוא קיים, עלינו להקשיב בזהירות לקול לבו כל הזמן, לשים לב ליחסו ולהבין את רגשותיו. אסור לנו להשתמש בדמיונות של בני האדם כדי להגדיר את אלוהים, ואסור לנו להכפיף את אלוהים למחשבות והרצונות של בני האדם ולכפות על אלוהים את סגנונו וחשיבותו של האדם באופן שבו הוא מתייחס אל האנושות. אם אתם עושים זאת, אתם מכעיסים את אלוהים, אתם מתגרים בחרון אפו של אלוהים, ואתם קוראים תיגר על כבודו של אלוהים! לפיכך, אחרי שהבנתם את חומרת העניין, אני מפציר בכל אחד ואחד מכם להיות זהיר ושקול במעשיו. היו זהירים ושקולים בדיבורכם. ובאשר לאופן שבו אתם מתייחסים לאלוהים, ככל שתהיו יותר זהירים ושקולים, כך ייטב! כשאתם לא מבינים מה יחסו של אלוהים, אל תדברו ברשלנות, אל תהיו רשלנים במעשיכם ואל תדביקו תוויות ברשלנות. יותר מכך, אל תסיקו מסקנות באופן שרירותי. במקום זאת, עליכם להמתין ולחפש. זה גם ביטוי של יראת האל והישמרות מרע. אם תוכלו להשיג את המטרה הזו מעל הכל, ואם תאמצו את היחס הזה מעל הכל, אלוהים לא יאשים אתכם בטיפשותכם, בורותכם וחוסר ההבנה שלכם של הסיבות שמאחורי הדבר. תחת זאת, בשל גישתכם החוששת להעליב את אלוהים, יחס הכבוד שלכם כלפי כוונותיו של אלוהים ומוכנותכם להישמע לו, אלוהים יזכור אתכם, יכוון אתכם ויהפוך אתכם לנאורים, או יהיה סובלני לבוסריות והבורות שלכם. מצד שני, אם יחסכם כלפי אלוהים יהיה מזלזל – אם תמתחו ביקורת על אלוהים באופן שרירותי, ואם תנחשו ותגדירו את רעיונותיו של אלוהים באופן שרירותי – אלוהים יגזור את דינכם, יטיל עליכם משמעת ואפילו יעניש אתכם, או שהוא יעביר לכם מסר. ייתכן שהמסר הזה יהיה קשור לסופכם. לפיכך, אני בכל זאת רוצה להדגיש זאת פעם נוספת: עליכם להיות זהירים ושקולים לגבי כל מה שמגיע מאלוהים. אל תדברו ברשלנות, ואל תהיו רשלנים במעשיכם. לפני שאתם אומרים דבר מה, עליכם לחשוב: האם הדברים האלה יכעיסו את אלוהים? האם הדברים האלה מבטאים יראת אל? אפילו בעניינים פשוטים, עליכם בכל זאת לנסות לענות על השאלות האלה וממש לחשוב עליהן. אם אתם יכולים באמת לנהוג על פי העקרונות האלה בכל מקום, בכל הדברים ובכל המועדים, ולאמץ גישה כזו בייחוד כשאינכם מבינים דבר מה, אלוהים תמיד יכוון אתכם ותמיד ייתן לכם נתיב לצעוד בו. ללא קשר לרושם שבני האדם יוצרים, אלוהים רואה הכל בבירור ובפשטות, והוא יספק לכם הערכה מדויקת וראויה של הרשמים האלה. לאחר שתחוו את הניסיון הסופי, אלוהים ייקח את התנהגותכם הכוללת ויסכם אותה כדי לקבוע את סופכם. התוצאה הזו תשכנע את כולם מעבר לכל ספק. מה שאני רוצה לומר לכם הוא שכל מעשה שלכם, כל פעולה שלכם וכל מחשבה שלכם יכריעו את גורלכם.

קטע מתוך "כיצד להכיר את טבעו של אלוהים ואת תוצאת עבודתו" ב'הדבר מופיע בבשר'

660. בשאלה כיצד בני האדם מבקשים וכיצד הם ניגשים לאלוהים ישנה חשיבות עליונה לגישות של בני האדם. אל תזניחו את אלוהים כאילו הוא אוויר המרחף במחשבותיכם. תמיד חשבו על האל שאתם מאמינים בו כאל חי, כאל אמיתי. הוא לא נמצא אי-שם ברקיע השלישי בחוסר מעש. במקום זאת, הוא כל הזמן מתבונן בלבם של כל בני האדם, מביט במה אתם עושים, בכל מילה קטנה ובכל מעשה קטן שלכם, ומביט בהתנהגותכם וביחסכם לאלוהים. בין שאתם מוכנים להתמסר אל אלוהים ובין שלא, כל התנהגותכם, מחשבותיכם ודעותיכם גלויות לאלוהים, והוא מביט בהן. על פי התנהגותכם ועל פי מעשיכם ולפי יחסכם אליו דעתו עליכם ויחסו אליכם, משתנים כל העת. אני רוצה לתת עצה לבני אדם אחדים: אל תשימו את עצמכם כתינוקות בידיו של אלוהים כאילו שעליו לכרכר סביבכם, כאילו שאינו יכול לעזוב אתכם לעולם, וכאילו שיחסו אליכם הוא קבוע ואינו יכול להשתנות, ואני מייעץ לכם להפסיק לחלום! אלוהים הוא צודק בטיפולו בכל אדם ואדם. הוא ניגש לעבודה של כיבושו וישועתו של האדם במלוא הרצינות. זה הניהול שלו. הוא מטפל בכל אדם ואדם ברצינות, ולא כחיית מחמד שהוא רוצה לשחק איתה. אהבתו של אלוהים לאדם היא לא אהבה שמפנקת יתר על המידה. רחמיו וסובלנותו כלפי האנושות היא לא פייסניים או פזיזים. נהפוך הוא, אהבתו של אלוהים לאנושות מורכבת מהוקרה, רחמים וכבוד לחייה. רחמיו וסובלנותו מבטאים את ציפיותיו מהאדם. רחמיו וסובלנותו הם מה שהאנושות צריכה כדי לשרוד. אלוהים חי, ואלוהים באמת קיים. יחסו לאנושות הוא עקרוני, ולא דוגמטי כלל, והוא יכול להשתנות. מה שהוא רוצה למען האנושות משתנה בהדרגה ומתפתח עם הזמן, בהתאם לנסיבות וליחס שלו לכל אדם ואדם. על כן, אתם צריכים להבין זאת בבהירות גמורה בלבכם שמהותו של אלוהים אינה ניתנת לשינוי ושטבעו יתבטא בזמנים שונים ובהקשרים שונים. אתם אולי לא חושבים שזה עניין כבד משקל, ואתם משתמשים בתפיסות האישיות שלכם כדי לדמיין איך אלוהים צריך לעשות דברים. אולם יש זמנים שבהם ההיפך הגמור מההשקפה שלכם הוא הנכון, ושכאשר אתם משתמשים בתפיסות האישיות שלכם כדי לאמוד את אלוהים, אתם מכעיסים אותו. זאת משום שאלוהים לא פועל כפי שאתם חושבים שהוא פועל, ואלוהים לא מתייחס בעניין הזה כפי שאתם אומרים שהוא יתייחס אליו. לכן אני מזכיר לכם להיזהר, להיות שקולים בגישתכם לכל הדברים שבסביבתכם וללמוד איך לאמץ את העיקרון של הצעידה בדרכו של אלוהים בכל הדברים – לירוא את אלוהים ולסור מרע. עליכם לפתח הבנה מוצקה בעניינים הקשורים לרצונו של אלוהים וליחסו של אלוהים. חפשו בני אדם נאורים שיוכלו לתקשר זאת, וחפש במלוא הרצינות. אל תתייחסו לאלוהים שבאמונתך כאל בובה על חוט – אל תמתחו ביקורת באופן שרירותי, אל תסיקו מסקנות שרירותיות, תנו לאלוהים את הכבוד שמגיע לו. בתהליך הישועה של אלוהים, כשאלוהים יגדיר את סופכם, בין שהוא יעניק לכם מרחמיו, מסובלנותו או ממשפטו וייסוריו, יחסו אליכם לא קבוע. הוא תלוי ביחסכם לאלוהים ובמידה שבה אתם מבינים את אלוהים. אל תתנו להיבט מקרי של האופן שבו אתם מכירים או מבינים את אלוהים להגדיר אותו לנצח נצחים. אל תאמינו באלוהים מת – האמינו באלוהים חי.

קטע מתוך "כיצד להכיר את טבעו של אלוהים ואת תוצאת עבודתו" ב'הדבר מופיע בבשר'

661. אתם מאוד רוצים שאלוהים יסב לכם עונג, אך אתם מאוד רחוקים מאלוהים. מה הבעיה כאן? אתם מקבלים רק את דבריו, אך לא את טיפולו או גיזומו. יותר מכך, אתם לא מסוגלים לקבל את כל הסדריו ולהאמין בו לגמרי. אם כך, מהי הבעיה כאן? אם ננתח זאת, נראה שאמונתכם היא כקליפת ביצה ריקה שלעולם לא יתפתח ממנה אפרוח, מפני שאמונתכם לא סיפקה לכם את האמת ולא העניקה לכם חיים. במקום זאת, היא רק יצרה בתוככם תחושה כוזבת של תזונה ותקווה. אם כן, מטרתכם באמונתכם באלוהים היא לשמר את התקווה הזו ואת תחושת התזונה הזו – אתם לא מאמינים למען האמת והחיים. לכן אני אומר שדרך אמונתכם באלוהים אינה אלא ניסיון לזכות באהדתו של אלוהים על ידי התרפסות וחוסר בושה, ומכאן שהיא לא יכולה להיחשב לאמונה אמיתית. כיצד יכול לבקוע אפרוח מאמונה שכזו? במילים אחרות, איזה פרי אמונה שכזו יכולה להניב? מטרת אמונתכם באלוהים היא לנצל את אלוהים כדי להשיג את היעדים שלכם. זו עובדה נוספת שמעידה על העבירה שלכם נגד טבעו של אלוהים, הלא כן? אתם מאמינים בקיומו של אלוהים שבשמיים אך מכחישים את קיומו של אלוהים שבארץ. אולם אני לא מקבל את ההשקפות שלכם. אני משבח רק את בני האדם ששומרים על שתי רגליים על הקרקע ומשרתים את אלוהים שעל פני האדמה, ולעולם לא את אלה שלא מכירים במשיח שעל פני האדמה. בלי קשר לשאלה כמה בני האדם האלה נאמנים לאלוהים שבשמיים, בסופו של דבר הם לא יינצלו מִיָדי המענישה את הרשעים. בני אדם כאלה הם הרשעים, הרשעים שמתנגדים לאלוהים ושמעולם לא נשמעו בשמחה למשיח. כמובן, קבוצת בני האדם הזו כוללת את כל אלה שלא מודעים למשיח, וכן את אלה שלא מכירים בו. אתם חושבים שאתם יכולים להתנהג כאוות נפשכם כלפי המשיח כל עוד אתם נאמנים לאלוהים שבשמיים. טעות! הבורות שלכם לגבי המשיח היא גם בורות לגבי אלוהים שבשמיים. בלי קשר לשאלה כמה אתם נאמנים לאלוהים שבשמיים, נאמנותכם היא לא יותר ממילים ריקות מתוכן והעמדת פנים. זאת מפני שאלוהים שעל פני האדמה לא רק מגלם תפקיד חשוב במתן האמת והידע המעמיק לבני האדם, אלא שהוא גם נושא תפקיד חשוב יותר בכל הקשור לגינוי האדם ולמציאת העובדות הדרושות להענשת הרשעים לאחר מכן. האם הבנתם את התועלת שבדבר ואת תוצאותיו הקשות? האם חוויתם אותן? כולי תקווה שבקרוב תבינו את האמת הזאת: שכדי להכיר את אלוהים, עליכם לא רק להכיר את אלוהים שבשמיים, אלא, וזה הרבה יותר חשוב, עליכם גם להכיר את אלוהים שעל פני האדמה. אל תטעו לגבי מה שצריך להימצא בראש סדר העדיפויות שלכם, ואל תאפשרו לטפל לבוא לפני העיקר. רק כך תוכלו באמת לבנות קשר טוב עם אלוהים, להתקרב לאלוהים ולקרב את לבכם אליו. אם אתם מאמינים בי מזה שנים רבות, ואם אתם מקושרים אליי מזה זמן רב, ובכל זאת נותרתם רחוקים ממני, הרי שאתם ודאי פוגעים לעתים קרובות בטבעו של אלוהים, ועל כן יהיה קשה מאוד לעמוד על סופכם. אם כל השנים הרבות שבהן הייתם מקושרים אליי לא הפכו אתכם לבני אדם אנושיים שיודעים את האמת, ובמקום זאת דרכיכם הרעות השתרשו בטבעכם; אם אתם לא רק לוקים בשיגעון גדלות חמור פי שניים מאשר בעבר, אלא גם אי-הבנתכם אותי החמירה עד כדי כך שאתם תופסים אותי כשוליה שלכם, הרי שאני אומר שהחולי שאתם סובלים ממנו כבר לא שטחי, אלא שהוא חדר אל עצמותיכם. כל מה שביכולתכם לעשות עתה הוא לחכות ולערוך הכנות להלוויה שלכם! אסור לכם להפציר בי להיות אלוהיכם, משום שחטאתם חטא הראוי למיתה, חטא שלא יימחל לכם. אפילו אם אגלה לכם רחמים, אלוהים שבשמיים יתעקש להמית אתכם, מפני שהעבירה שלכם נגד טבעו של אלוהים היא לא בגדר בעיה רגילה, אלא שזו בעיה חמורה ביותר. בבוא היום, אל תאשימו אותי שלא הודעתי לכם מראש. הכל מסתכם בזאת: ברגע שאתם מתקשרים עם המשיח – אלוהים שעל פני האדמה – כאדם רגיל, כלומר מתוך אמונה שהאל הזה הוא אדם רגיל ותו לאו, הרי שאתם גוועים. אלה הם דברי התוכחה היחידים שלי לכולכם.

קטע מתוך "כיצד להכיר את אלוהים על פני האדמה" ב'הדבר מופיע בבשר'

662. במהלך חיי אמונתו באלוהים, כל אדם התנגד לאלוהים והוליך אותו שולל ברגעים מסוימים. ישנם מעשים מוטעים שלא צריך לרשום כעבירות, אך יש כאלה שאין עליהם מחילה. זאת מפני שרבים הם המעשים שמפרים צווים מנהליים, וזו עבירה נגד טבעו של אלוהים. רבים החוששים לגורלם שלהם עשויים לשאול מהם המעשים האלה. עליכם לדעת שאתם גאוותנים ויהירים מאופייכם, ושאתם לא מוכנים להודות בעובדות. לפיכך, אספר לכם אט-אט לאחר שתהרהרו בעצמכם. אני דוחק בכם להבין טוב יותר את תוכנם של הצווים המנהליים ולהתאמץ להכיר את טבעו של אלוהים. אחרת, תתקשו לשמור על שתיקה ולהימנע מדיבור מתפאר, ובלא יודעין, תפגעו בטבעו של אלוהים, תצללו אל תוך החושך ותאבדו את הנוכחות של רוח הקודש והאור. זאת מכיוון שאתם חסרי עקרונות בפועלכם. אם אתם תעשו או תאמרו דברים שאסור לכם לומר או לעשות, אז תזכו לתגמול הולם. עליכם לדעת שעל אף שאתם חסרי עקרונות בדיבורכם ובפועלכם, אלוהים עקרוני מאוד בשניהם. הסיבה לכך שאתם זוכים לתגמול היא שפגעתם באלוהים, ולא באדם כלשהו. אם, אתם מבצעים עבירות רבות נגד טבעו של אלוהים בחייכם, אתם ודאי ילדי הגיהינום. בעיני האדם, ייתכן שייראה כאילו ביצעתם רק מעשים מעטים שלא תואמים את האמת ותו לא. עם זאת, האם אתם מודעים לכך שבעיני אלוהים, כבר לא נותרו עבורכם עוד קורבנות חטאת? זאת משום שהפרתם את הצווים המנהליים של אלוהים יותר מפעם אחת, ואתם לא מראים כל סימן לחרטה. לפיכך, אין לכם ברירה אלא ליפול אל הגיהינום, שם אלוהים מעניש את האדם. במהלך הזמן שבו הם נמנו על חסידי אלוהים, מספר מצומצם של בני אדם ביצעו מעשים המפרים את העקרונות, אך לאחר שהם עברו טיפול והדרכה, הם גילו בהדרגה את השחיתות שלהם עצמם, ואז הם עלו על דרך הישר של המציאות, והם ממשיכים לצעוד בה ביציבות כיום. בני אדם כאלה הם אלה שיישארו בסוף. הישרים הם אלה שאני מחפש. אם אתם ישרים ופועלים עקרונית, תוכלו להיות אנשי סודו של אלוהים. אם מעשיכם לא פוגעים בטבעו של אלוהים, ואם אתם שואפים לרצון האל ולבכם ירא את אלוהים, הרי שאמונתכם עומדת בדרישות. כל מי שלא ירא את אלוהים וכל מי שלבו לא רועד מרוב פחד, עלול בקלות להפר את הצווים המנהליים של אלוהים. רבים משרתים את אלוהים על סמך תשוקה ולא מבינים את הצווים המנהליים של אלוהים, ויתרה מזאת, אין להם שמץ של מושג לגבי השלכות דבריו. כך, חרף כוונותיהם הטובות, הם לרוב עושים בסופו של דבר דברים המפריעים את הניהול של אלוהים. במקרים חמורים, הם מסולקים ומאבדים את ההזדמנות להיות חסידי אל, ובסופו של דבר, הם מושלכים אל הגיהינום ללא כל קשר עם בית האל. בני האדם האלה עובדים בבית האל עם כוונות טובות אך בבורות, ולבסוף מעוררים את חמתו של טבעו של אלוהים. בני האדם מביאים לבית האל את דרכיהם לשרת בעלי סמכות ואצילים ומנסים להביא אותן לידי ביטוי, וביהירותם הם חושבים שדרכים כאלה יכולות לשמש כאן בקלות. מעולם לא עלה בדעתם שלאלוהים יש טבע של אריה ולא של טלה. לפיכך, מי שבא במגע עם אלוהים בפעם הראשונה לא מסוגל לתקשר עמו, משום שלבו של אלוהים הוא לא כְּלִבו של האדם. רק לאחר שתבינו אמיתות רבות, תוכלו להכיר את אלוהים ברציפות. ההיכרות הזו לא מורכבת מכתבים ודוקטרינות, אלא שהיא יכולה לשמש כאוצר שבאמצעותו תוכלו לזכות באמונו המלא של אלוהים, וכהוכחה לכך שאתם מסבים לו עונג. אם חסרה לכם המציאות של ההיכרות הזו, ואם אתם לא מצוידים באמת, שירותכם הנלהב יביא עליכם רק תיעוב ודחייה מאלוהים.

קטע מתוך "שלוש תוכחות" ב'הדבר מופיע בבשר'

663. כל משפט שאמרתי מכיל את טבעו של אלוהים. טוב תעשו אם תהרהרו בדבריי בקפידה, ואין ספק שתרוויחו מהם רבות. מהותו של אלוהים קשה מאוד לתפיסה, אך אני בטוח שכולכם מבינים את טבעו של אלוהים לפחות באופן חלקי. אם כן, אני מקווה שתראו לי את המעשים שלא פוגעים בטבעו של אלוהים, ושתעשו יותר מהם. אז אהיה רגוע. לדוגמה, שמרו את אלוהים בלבכם בכל עת. היצמדו לדבריו במעשיכם. חפשו את כוונותיו בכל דבר, ואל תעשו דברים שמזלזלים באלוהים ומבזים אותו. מעבר לכך, אל תרחיקו את אלוהים ממחשבותיכם כדי למלא את החלל העתידי בלבכם. אם תעשו זאת, תפגעו בטבעו של אלוהים. שוב, אם לעולם לא תעירו הערות של חילול הקודש או תתלוננו על אלוהים לאורך כל חייכם, ואם תוכלו להוציא לפועל כראוי את כל מה שהוא הטיל עליכם וכן תישמעו לכל דברי האל לאורך כל חייכם, הרי שתצליחו להימנע מהפרת הצווים המנהליים. לדוגמה, אם אי-פעם אמרתם "מדוע אני לא חושב שהוא אלוהים?" "אני חושב שהדברים האלה אינם אלא נאורות כלשהי של רוח הקודש," "אני לא חושב שכל מה שאלוהים עושה נכון בהכרח," "האנושיות של אלוהים לא נעלה משלי," "דברי האל פשוט לא אמינים," או הערות שיפוטיות דומות, אני מפציר בכם להתוודות על חטאיכם ולהכות על חטא לעתים קרובות יותר. אחרת לעולם לא יהיה לכם סיכוי למחילה, משום שלא פגעתם באדם כלשהו, אלא באלוהים עצמו. אולי אתם מאמינים שאתם רק מותחים ביקורת על בן אדם, אך רוח האל לא רואה זאת כך. הזלזול שלכם בבשרו ודמו של אלוהים שווה לזלזול באלוהים עצמו. מכיוון שכך, האם לא פגעתם בטבעו של אלוהים? עליכם לזכור שכל מה שעושה רוח האל נועד להגן על עבודתו של אלוהים כבשר ודם וגם לעשות את העבודה הזו היטב. אם אתם מתעלמים מכך, אני אומר שלעולם לא תהיו מסוגלים להאמין באלוהים בהצלחה. זאת משום שעוררתם את חמתו של אלוהים, ולכן עליו להשתמש בעונש ראוי כדי ללמד אתכם לקח.

קטע מתוך "חשוב מאוד להבין את טבעו של אלוהים" ב'הדבר מופיע בבשר'

664. לאחר הבנת טבעו של אלוהים ומה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו, האם הגעתם למסקנות כלשהן לגבי הדרך שבה עליכם להתייחס לאלוהים? בתגובה לשאלה הזו, לסיכום, ברצוני לתת לכם שלושה דברי תוכחה: ראשית, אל תבחנו את אלוהים. בלי קשר לשאלה כמה אתם מבינים לגבי אלוהים, ובלי קשר לשאלה כמה אתם יודעים על טבעו, בשום פנים ואופן אל תבחנו אותו. שנית, אל תתחרו באלוהים על מעמד. בלי קשר למעמד שאלוהים נותן לכם או לעבודה שהוא מטיל עליכם, בלי קשר לתפקיד שאליו הוא מקדם אתכם, ולמה שהשקעתם והקרבתם למען אלוהים, בשום פנים ואופן אל תתמודדו נגדו על מעמד. שלישית, אל תתחרו באלוהים. גם אם אתם מבינים או אם אתם יכולים להישמע למה שאלוהים עושה עמכם, למה שהוא מסדר עבורכם ולדברים שהוא מביא אליכם, אל תתחרו בו בשום פנים ואופן. אם אתם יכולים לעמוד בדרישות האלה, תוכלו להיות בטוחים יחסית, ולא תכעיסו את אלוהים בקלות.

קטע מתוך "עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ג'" ב'הדבר מופיע בבשר'

665. אולי סבלת לא מעט בזמנך, אך עדיין אינך מבין דבר. אתה בור בכל הנוגע לחיים. על אף שעברת ייסורים ומשפט, לא השתנית כלל, ובתוך-תוכך לא זכית בחיים. כשיגיע הזמן לבחון את עבודתך, אתה תחווה ניסיון עז כאש וצרה גדולה אף יותר. האש הזו תהפוך את כל הווייתך לאפר. כמי שאין לו חיים, שאין קמצוץ של זהב טהור בתוכו, כמי שעדיין תקוע עם טבעו המושחת הישן, וכמי שאפילו אינו יכול לעשות עבודה טובה כניגוד, איך ייתכן שלא תסולק? האם אדם שחייו אינם שווים פרוטה ושאינו ניחן בחיים יכול להועיל בעבודת הכיבוש? בבוא הזמן הזה, ימיכם יהיו קשים אף יותר מאלה של נוח ושל סדום! תפילותיך לא יועילו לך אז. לאחר שעבודת הישועה תסתיים, איך תוכל לשוב ולהתחיל להכות מחדש על חטא? ברגע שכל עבודת הישועה תיגמר, היא לא תהיה עוד. תהיה רק התחלה של העבודה של הענשת הרשעים. אתה מתנגד, אתה מתמרד, ואתה עושה דברים שאתה יודע שהם רעים. האם אינך ראוי לענישה חמורה? אני מסביר לכם את זה היום מפורשות. אם תבחר לא להקשיב, אזי כשיפקוד אותך אסון בהמשך, האם לא יהיה זה מאוחר מדי אם רק אז תתחיל להתחרט ולהאמין? אני נותן לך הזדמנות להכות על חטא היום, אך אתה מסרב לעשות זאת. כמה זמן אתה רוצה לחכות? עד יום הייסורים? אינני זוכר היום את עבירות העבר שלך. אני סולח לך שוב ושוב, מתעלם מהצד השלילי שלך ומתבונן רק בצד החיובי שלך, משום שכל דבריי ועבודתי בהווה נועדו להושיע אותך, ומשום שאין לי כוונות רעות ביחס אליך. ועדיין, אתה מסרב להיווכח. אינך מסוגל להבחין בין טוב לרע, ואינך יודע להעריך נדיבות. האין בני אדם כאלה פשוט ממתינים לבואם של העונש והגמול הצודק?

קטע מתוך "האמת הפנימית של עבודת הכיבוש (1)" ב'הדבר מופיע בבשר'

666. עבודתי בקרבכם אינה דומה כלל לעבודתו של יהוה בישראל, והיא במיוחד לא דומה לעבודתו של ישוע ביהודה. אני מפגין סובלנות אדירה בדיבורי ובעבודתי וכובש את האנשים המנוונים האלה בכעס ובמשפט. הדבר שונה לחלוטין מהאופן שבו יהוה הוביל את עמו בישראל. עבודתו בישראל הייתה הענקת מזון והמים החיים, והוא היה מלא בחמלה ואהבה לבני עמו בקיימו אותם. העבודה של היום מתבצעת באומה מקוללת של אנשים שאינם נבחרים. אין מזון בשפע ואין הזנה של מים חיים כדי להרוות את הצמא. יתרה מכך, אין אספקה שופעת של סחורה חומרית. יש רק אספקה שופעת של משפט, קללות וייסורים. הרימות האלה שחיות בערימת הגללים בשום אופן לא ראויות לזכות בגבעות הבקר והצאן, בעושר הרב ובילדים היפים בכל רחבי הארץ שהענקתי לישראל. ישראל של היום מעלה לי כקורבן מנחה על המזבח את הבקר, והצאן, ופריטי הזהב והכסף שאני מזין אותם בהם. הם נותנים לי יותר מהמעשר שיהוה דרש תחת החוק, ולכן נתתי להם אפילו יותר – יותר מפי מאה משזכו בו בני ישראל תחת החוק. ההזנה שאני מזין את ישראל עולה על מה שזכו לו גם אברהם וגם יצחק. אני אפרה וארבה את משפחת ישראל ואפיץ את עמי ישראל אל כל רחבי העולם. בני האדם שאני מברך ודואג להם הם עדיין עם ישראל הנבחר, כלומר בני האדם שמקדישים לי הכול ואשר זכו בכל הדברים ממני. משום שהם מתחשבים בי, הם מקריבים עגלים ושיים בני יומם על המזבח הקדוש שלי ומוסרים לי את כל מה שיש להם, אפילו עד כדי כך שהם מוסרים לי את בניהם בכוריהם בציפייה לשובי. ומה איתכם? אתם מעוררים את כעסי, מציבים לי דרישות, גונבים את הקורבנות שאנשים מקריבים לי, ואינכם יודעים שאתם פוגעים בי. לפיכך, אתם זוכים רק בבכי ובעונש באפלה. עוררתם את כעסי פעמים רבות, והמטרתי עליכם את הלהבות הבוערות שלי, עד שבני אדם רבים מתו באופן טרגי ובתים מאושרים הפכו לקברים שוממים. אני חש רק כעס ללא קץ כלפי הרימות האלה, ואין לי כל כוונה לברך אותם. רק למען עבודתי חרגתי מהרגלי ורוממתי אתכם, וסבלתי השפלה אדירה ועבדתי בקרבכם. אלמלא רצונו של אבי, איך הייתי חי תחת קורת גג אחת עם הרימות המתגוללות בערימת הגללים? אני חש תיעוב עצום כלפי כל הפעולות והמילים שלכם, ומשום שיש לי "עניין" מסוים בטינופת ובמרדנות שלכם – הדבר הפך לאוסף גדול של דבריי. אחרת, בשום אופן לא הייתי שוהה במחיצתכם במשך זמן כה רב. על כן, עליכם לדעת שגישתי כלפיכם היא רק גישה של חמלה ורחמים; אין לי אף טיפת אהבה כלפיכם. יש לי רק סובלנות כלפיכם, משום שאני עושה זאת רק למען עבודתי. ואתם ראיתם את מעשיי רק משום שבחרתי בטינופת ובמרדנות כ"חומרי גלם". אחרת, בשום אופן לא הייתי חושף את מעשיי בפני הרימות האלה. אני עובד בכם רק באי-רצון. אין שום דמיון בין גישתי בעבודה הזו לבין הנכונות והמוכנות שאפיינו את עבודתי בישראל. אני מדבר בקרבכם באי-רצון ונושא את הכעס שלי. אילולא עבודתי הגדולה יותר, איך הייתי סובל את המראה המתמשך של רימות כאלה? אילולא הצורך לפעול למען שמי, זה מכבר הייתי עולה אל הגבהים הרמים ביותר ומבעיר עד היסוד את הרימות האלה יחד עם ערימת הגללים שלהן! אילולא הצורך לפעול למען תהילתי, איך הייתי מתיר לשדים הרעים האלה להתנגד אליי בגלוי ולנענע בראשיהם לנגד עיניי? אילולא הצורך לבצע את עבודתי על מי מנוחות וללא כל מחסומים, איך הייתי מתיר לבני האדם האלה, המשולים לרימות, להתעלל בי באופן מופקר? אם מאה בני אדם בכפר בישראל היו מתקוממים ומתנגדים לי כך, אפילו אם הם היו מעלים לי קורבנות, בכל זאת הייתי משמיד אותם ומטיל אותם לחרכים בקרקע, כדי שבני האדם בערים אחרות לא יתמרדו עוד לעולם. אני אש מכלה-כל ואיני סובל פגיעה. מפני שאני הוא זה שברא את כל בני האנוש, הם חייבים להישמע לכל דבריי ומעשיי ולא למרוד נגדי. אין לבני האדם זכות להתערב בעבודתי, וקל וחומר שאינם מוסמכים לנתח מה נכון ולא נכון בעבודתי ובדבריי. אני אדון הבריאה, והברואים צריכים להשיג את כל הדברים שאני דורש מהם בלב מלא יראה כלפיי. הם לא צריכים לשכנע אותי ובמיוחד אסור להם להתנגד. אני משתמש בסמכות שלי כדי למלוך על עמי, וכל בני האדם ששייכים לבריאה שלי צריכים להישמע לסמכות שלי. על אף שאתם עזי מצח וחצופים בפניי כיום, על אף שאתם מפרים את הדברים שאני מורה לכם ולא יודעים פחד, אני מקבל את המרדנות שלכם בסובלנות. לא אתרגז באופן שישפיע על עבודתי מפני שהרימות הקטנות וחסרות החשיבות הפכו את העפר בערימת הגללים. למען רצונו של אבי, אני סובל את הקיום המתמשך של כל הדברים שאני מתעב ושל הדברים שאני בוחל בהם, ואמשיך לנהוג כך עד שהאמירות שלי יושלמו, עד הרגע האחרון ממש. אל תדאגו! אני לא יכול לשקוע לאותה רמה של רימה חסרת שם, ואני לא אשווה את רמת הכישרון שלי לזו שלכם. אני מתעב אתכם, אך אני מסוגל לעמוד בכך. אתם ממרים את פי, אך לא תוכלו להימלט מהיום שבו אמיט עליכם ייסורים, שאותו הבטיח לי אבי. האם רימה ברואה יכולה להשתוות לאדון כל הבריאה? בסתיו, עלי שלכת ישובו לשורשיהם; אתם תשובו לבית "אביכם" ואני אשוב אל צדו של אבי. חיבתו העדינה של אבי תלווה אותי והרמיסה של אביכם תבוא בעקבותיכם. לי תהיה תהילתו של אבי ולכם תהיה הבושה של אביכם. אני אשתמש בייסורים שאני מרסן מזה זמן רב כדי ללוות אתכם, ואתם תפגשו בייסורים שלי בבשרכם המעופש, שמושחת מזה כבר עשרות אלפי שנים. אני אסיים בכם את עבודת המילים שלי המלווה בסובלנות, ואתם תתחילו לגלם את התפקיד של חווית האסון הנובע מדבריי. אני אשמח מאוד ואעבוד בישראל, ואתם תבכו ותחרקו שיניים, תתקיימו ותמותו בבוץ. אני אשוב לצורתי המקורית ולא אשאר עוד בטינופת במחיצתכם, ואילו אתם תשיבו לעצמכם את כיעורכם המקורי ותמשיכו להתחפר לכם בערימת הגללים. כשעבודתי ודבריי יסתיימו, יהיה זה יום שמחה עבורי. כשהתנגדותכם ומרדנותכם יסתיימו, יהיה זה יום של בכי עבורכם. לא תהיה לי חמלה עליכם, ואתם לעולם לא תראו אותי שוב. לא אנהל איתכם דו-שיח עמכם, ואתם כבר לא תפגשו בי. אשנא את מרדנותכם, ואתם תתגעגעו לחביבותי. אכה אתכם, ואתם תתגעגעו אליי. אפרד מכם בשמחה, ואתם תהיו מודעים לחובכם לי. לעולם לא אראה אתכם שוב, אך אתם תמיד תקוו לראות אותי. אשנא אתכם משום שאתם מתנגדים לי כעת, ואתם תתגעגעו אליי, משום שאני מטיל עליכם ייסורים כעת. לא אהיה מוכן לחיות איתכם במחיצה אחת, אך אתם תשתוקקו לכך במרירות ותבכו עד אין קץ, משום שתתחרטו על כל מה שעשיתם לי. אתם תתחרטו על המרדנות וההתנגדות שלכם, ואפילו תשתטחו על הקרקע בחרטה, תיפלו ארצה לפניי ותישבעו לא להמרות שוב את פי. אולם בלבכם, אתם פשוט תאהבו אותי, אך לא תהיו מסוגלים לשמוע את קולי – אגרום לכם להתבייש בעצמכם.

קטע מתוך "כאשר עלי השלכת ישובו לשורשיהם, תתחרטו על כל מעשיכם הרעים" ב'הדבר מופיע בבשר'

667. כעת אני מתבונן בבשר ובדם משולחי הרסן שלכם שרוצים להונות אותי, ויש לי רק אזהרה קטנה לתת לכם, אם כי לא "אשרת" אתכם באמצעות ייסורים. עליכם לדעת איזה תפקיד אתם מגלמים בעבודתי, ואז אהיה מרוצה. בכל עניין מעבר לכך, לא אכפת לי כלל אם תתנגדו אליי, אם תבזבזו את כספי, אם תאכלו את הקורבנות שהועלו לכבודי, יהוה, אם תנשכו זה את זה, רימות שכמותכם, או אם יהיו ביניכם סכסוכים או שתחללו זה את זה, יצורים דמויי כלבים שכמותכם. אתם צריכים רק לדעת אילו מין יצורים אתם, ואני אהיה מרוצה. מלבד הדברים האלה, אם ברצונכם לשלוף זה מול זה כלי נשק או להיאבק זה בזה במילים, אין בכך פסול. אין לי שום עניין להתערב בדברים כאלה, ואני כלל לא מעורב בעניינים אנושיים. אין הכוונה שלא אכפת לי מהסכסוכים ביניכם, אלא שאני לא אחד מכם, ולכן אני לא משתתף בעניינים ביניכם. אני עצמי לא אחד מהברואים ואני לא שייך לעולם, ולכן, אני מתעב את החיים השוקקים בקרב בני האדם ואת הקשרים המסובכים והלא ראויים ביניהם. אני מתעב בפרט את המוני האדם ההומים. יחד עם זאת, אני מכיר לעומק את הפגמים שבלבו של כל ברוא וברוא, ולפני שבראתי אתכם, כבר הכרתי את הרשע שקיים בעומקי הלב האנושי, והכרתי את כל ההונאה והנכלוליות בלב האנושי. על כן, אף על פי שמעשי הרשע של בני האדם לא מותירים מאחוריהם שום עקבות, אני בכל זאת יודע שהרשעות הטמונה בלבכם עולה על העושר של כל הדברים שבראתי. כל אחד מכם עלה לגבהים הרמים ביותר של ההמון. עליתם והפכתם לאבותיהם של ההמון. אתם שרירותיים במיוחד, ואתם מתפרעים בקרב כל הרימות, מחפשים מקום נוח ומנסים לטרוף את הרימות הקטנות מכם. אתם מרושעים וזדוניים בלבכם, ואתם עולים אף על רוחות הרפאים ששקעו אל מצולות הים. אתם חיים בתחתית ערימת הגללים ומפריעים לרימות לכל אורכה ורוחבה כך שלא תהיה להן מנוחה. אתם נאבקים זה בזה לזמן מה ואז נרגעים. אתם לא יודעים מהו מקומכם, אך אתם בכל זאת נאבקים זה בזה בערימת הגללים. מה אתם יכולים להשיג מהמאבק הזה? אם באמת היה לכם לב מלא יראה כלפיי, איך הייתם יכולים להיאבק זה בזה מאחורי גבי? גם אם מעמדכם רם, אתם בכל זאת תולעים קטנות ומצחינות בין הגללים, הלא כן? האם תהיו מסוגלים להצמיח כנפיים ולהפוך ליונה ברקיע? תולעים קטנות ומצחינות שכמוכם שגונבות את קורבנות המנחה מהמזבח שלי, יהוה. האם כך אתם יכולים להציל את המוניטין ההרוס, הכושל שלכם ולהפוך לעם ישראל הנבחר? אתם חדלי אישים חסרי בושה! בני אדם העלו את הקורבנות האלה על המזבח למעני כביטוי לרגשות הנדיבים, שחשים אלה היראים מפניי. הקורבנות האלה נועדו לשליטתי ולשימושי, אז איך ייתכן שאתם תשדדו ממני את התורים הקטנים שבני אדם נתנו לי? האם אתם לא מפחדים להפוך ליהודה איש קריות? האם אתם לא מפחדים שארצכם תהפוך לשדה דמים? יצורים חסרי בושה שכמותכם! אתם חושבים שהתורים שבני האדם מעלים לי כקורבנות מנחה נועדו כולם להזין את הכרס שלכם, רימות שכמותכם? מה שנתתי לכם הוא מה ששמחתי ורציתי לתת לכם. מה שלא נתתי לכם שייך לי. אתם לא יכולים פשוט לגנוב את קורבנות המנחה שלי. אני הוא יהוה, מבצע העבודה, אדון הבריאה, ואני הסיבה לכך שבני האדם מעלים קורבנות מנחה. האם אתם חושבים שהקורבנות האלה הם פיצוי על כל ההתרוצצויות שלכם? באמת אין לכם בושה! למען מי אתם מתרוצצים? אתם עושים זאת למען עצמכם, הלא כן? מדוע אתם גונבים את הקורבנות שלי? מדוע אתם גונבים כסף מארנק הכסף שלי? אתם בניו של יהודה איש קריות, הלא כן? הקורבנות שלי, יהוה, נועדו להנאתם של הכוהנים. האם אתם כוהנים? אתם מעזים לאכול את הקורבנות שלי בזחיחות, ואתם אפילו פורשים אותם על השולחן – אתם חסרי ערך! חדלי אישים חסרי תועלת שכמותכם! האש שלי, אש יהוה, תעלה אתכם בלהבות!

קטע מתוך "כאשר עלי השלכת ישובו לשורשיהם, תתחרטו על כל מעשיכם הרעים" ב'הדבר מופיע בבשר'

668. עבדתי ודיברתי כך בקרבכם, הקדשתי כוח ומאמץ כה רבים, אך מתי האזנתם אי-פעם לדברים שאני אומר לכם בפשטות? היכן כרעתם לפניי, בפני הכל-יכול? מדוע אתם מתייחסים אליי כך? מדוע כל דבר שאתם אומרים ועושים מעורר את כעסי? מדוע אתם מקשים כל כך את לבכם? האם אי-פעם הכיתי אתכם? מדוע אתם לא עושים דבר מלבד לגרום לי צער וחרדה? האם אתם מחכים ליום חרון אפי, חרון יהוה, שיכה בכם? האם אתם מחכים שאתן דרור לכעס שהתעורר בעקבות מרדנותכם? האם כל מה שאני עושה הוא לא למענכם? אך מאז ומתמיד התייחסתם כך אליי, אל יהוה: אתם גונבים את קורבנותיי, לוקחים את מנחות המזבח שלי לביתכם כדי להאכיל את הגורים ובני הגורים במאורת הזאב. בני אדם נלחמים זה בזה, עומדים זה מול זה במבטים חודרים וזועמים ובחרבות ובחניתות. הם משליכים את דבריי, דברי הכל-יכול, לבית השימוש ומטנפים אותם כצואה. היכן היושר שלכם? אנושיותכם הפכה לחייתיות! לבכם הפך מזמן לאבן. האם אתם לא יודעים שכשיגיע יום חרון אפי, אשפוט את הרוע שאתם מבצעים כיום נגדי, נגד הכל-יכול? האם אתם חושבים שאם תרמו אותי כך, אם תשליכו את דבריי לרפש ולא תקשיבו להם – האם לדעתכם, אם תנהגו כך מאחורי גבי, תוכלו להימלט ממבט החמה שלי? האם ידוע לכם שעיניי, עיני יהוה, כבר ראו אתכם כשגנבתם את קורבנותיי וחמדתם את רכושי? האם אתם לא יודעים שכאשר גנבתם את קורבנותיי, היה זה בפני המזבח שעליו מקריבים את הקורבנות? כיצד יכולתם להאמין שאתם חכמים מספיק כדי לרמות אותי כך? כיצד יכול חרון אפי המשתולל לסור מעל חטאיכם הנתעבים? כיצד יכול זעמי לפסוח על מעשיכם הרעים? הרוע שאתם מבצעים היום לא פותח לכם דרך מוצא, אלא צובר לכם ייסורים למחר. הוא מעורר ייסורים ממני, הכל-יכול, כלפיכם. כיצד יוכלו מעשיכם הרעים ודבריכם הרעים לחמוק מייסוריי? כיצד יוכלו תפילותיכם להגיע לאוזניי? כיצד אוכל לפתוח דרך מוצא מרשעותכם? כיצד אוכל להתעלם ממעשיכם הרעים בהתנגדותכם לי? כיצד אוכל שלא לכרות את לשונותיכם, הארסיות כלשונו של הנחש? אתם לא קוראים אליי למען צדקתכם, אלא צוברים את חרון אפי כתוצאה מרשעותכם. כיצד אוכל לסלוח לכם? בעיניי, עיני הכל-יכול, דבריכם ומעשיכם מטונפים. עיניי, עיני הכל-יכול, רואות את רשעותכם שלכם כייסורים בלתי פוסקים. כיצד יכולים ייסוריי ושיפוטי הצודק לסור מעליכם? כיוון שאתם עושים זאת לי, גורמים לי צער וחרון אף, כיצד אוכל להניח לכם להימלט מידיי ולסור מהיום שבו אני, יהוה, אייסר ואקלל אתכם? האם אתם לא יודעים שכל דבריכם ואמירותיכם המרושעים כבר הגיעו לאוזניי? האם אתם לא יודעים שרשעותכם כבר הכתימה את גלימת הצדק הקדושה שלי? האם אתם לא יודעים שמרדנותכם כבר עוררה את כעסי העז? האם אתם לא יודעים שמזמן גרמתם לי לרתוח מזעם, ומזמן ניסיתם את סבלנותי? האם אתם לא יודעים שכבר פגעתם בבשרי עד שנקרע לגזרים? התאפקתי עד כה, כך שאפרוק את זעמי, ולא אהיה סבלני עוד כלפיכם. האם אתם לא יודעים שמעשיכם הרעים כבר הגיעו לעיניי, ושזעקותיי כבר הגיעו לאוזני אבי? כיצד הוא יכול להניח לכם להתייחס אליי כך? האם משהו מעבודתי וממעשיי הוא לא למענכם? אך מי מבינכם נעשה אוהב יותר כלפי עבודתי, עבודת יהוה? האם אני יכול לבגוד ברצונו של אבי, מפני שאני חלש ובגלל הייסורים שסבלתי? האם אתם לא מבינים ללבי? אני מדבר אליכם כפי שדיבר יהוה – האם לא ויתרתי למענכם על דברים כה רבים? על אף שאני מוכן לשאת את כל הייסורים האלה למען עבודתו של אבי, כיצד תוכלו להשתחרר מהייסורים שאני מביא עליכם כתוצאה מייסוריי? האם לא נהניתם מחלקים כה רבים ממני? כיום אבי העניק אותי אתכם. האם אתם לא יודעים שאתם נהנים מדברים רבים כל כך מלבד דבריי הנדיבים? האם אתם לא יודעים שחיי הוחלפו תמורת חייכם והדברים שאתם נהנים מהם? האם אתם לא יודעים שאבי השתמש בחיי כדי להילחם בשטן, ושהוא אף העניק לכם את חיי וגרם לכם לקבל פי מאה, ואפשר לכם להימנע מפיתויים כה רבים? האם אתם לא יודעים שרק באמצעות עבודתי נפטרתם מפיתויים רבים, ומייסורים רבים של אש? האם אתם לא יודעים שרק בזכותי אבי הניח לכם ליהנות עד כה? כיצד אתם יכולים להישאר נוקשים וסרבנים כיום, כאילו לבכם כוסה ביבלות? כיצד יכול הרוע שאתם מבצעים היום לחמוק מיום חרון אפי שיגיע בעקבות עזיבתי את העולם? כיצד אוכל להניח לנוקשים ולסרבנים לחמוק מכעסו של יהוה?

קטע מתוך "אף אדם בשר ודם לא יכול להימלט מיום חרון אפי" ב'הדבר מופיע בבשר'

669. חשבו על העבר: מתי היה מבטי זועם, וקולי חמור כלפיכם? מתי נהגתי בכם בקטנוניות? מתי נזפתי בכם באופן לא סביר? מתי נזפתי בכם פנים אל פנים? האם לא למען עבודתי אני קורא לאבי לשמור עליכם מכל פיתוי? מדוע אתם מתייחסים אליי כך? האם ניצלתי אי-פעם את סמכותי כדי להכות את בשרכם? מדוע אתם גומלים לי כך? לאחר שנשפתם לעברי חום וקור, אתם לא חמים ולא קרים, ואחר כך אתם מנסים לשדל אותי ומסתירים ממני דברים, ופיותיכם מלאים ברוק של חוטאים. האם אתם חושבים שלשונותיכם יכולות לרמות את רוחי? האם אתם חושבים שלשונותיכם יכולות לחמוק מחרון אפי? האם אתם חושבים שלשונותיכם יכולות לשפוט את מעשיי, מעשי יהוה, ככל שיחפצו? האם אני האל שהאדם שופט? האם אוכל להניח לשרץ קטן לחלל כך את קדושתי? כיצד אוכל להניח שבנים מרדניים כאלה יזכו בברכותיי הנצחיות? דבריכם ומעשיכם חשפו אתכם מזמן וגזרו את דינכם. כאשר מתחתי את השמיים ובראתי את כל הדברים, לא הנחתי לשום ברייה להשתתף כרצונה, ועל אחת כמה וכמה לא הנחתי ליצור כלשהו להפריע לעבודתי ולניהולי כרצונו. לא הייתי סובלני כלפי אדם או חפץ כלשהו. כיצד אוכל לחוס על מי שנוהג בי באכזריות ובחוסר אנושיות? כיצד אוכל לסלוח למי שמורד בדבריי? כיצד אוכל לחוס על מי שממרה את פי? האם גורלו של האדם לא בידיי, ידי הכל-יכול? כיצד אוכל לראות ברשעותכם ובמרדנותכם דבר קדוש? כיצד יוכלו חטאיכם לטמא את קדושתי? אני לא מתלכלך מטומאתם של הרשעים, ואני לא נהנה ממנחותיהם של הרשעים. אילו הייתם נאמנים לי, ליהוה, האם הייתם יכולים לקחת לעצמכם את הקורבנות שעל המזבח שלי? האם הייתם יכולים לחלל את שמי הקדוש בלשונכם הארסית? האם הייתם יכולים למרוד כך בדבריי? האם הייתם יכולים להתייחס לכבודי ולשמי הקדוש כאל כלי לשירות השטן, המזיק? חיי ניתנו להנאתם של הקדושים. כיצד אוכל להניח לכם לשחק בחיי ככל שתחפצו ולהשתמש בהם כבכלי לסכסוך ביניכם לבין עצמכם? כיצד אתם יכולים להיות כה חסרי לב וכה סוטים מדרך הטוב, באופן שבו אתם נוהגים כלפיי? האם אתם לא יודעים שכבר כתבתי את מעשיכם הרעים בדברי החיים האלו? כיצד תוכלו להימלט מיום חרון אפי כשאייסר את מצרים? איך אני יכול להרשות לכם להתנגד לי ולהתריס כנגדי כך, פעם אחר פעם? אני אומר לכם בפשטות, כשיבוא היום, ייסוריכם יהיו יותר קשים מנשוא מייסוריה של מצרים! כיצד תוכלו להימלט מיום חרון אפי? אני אומר לכם בכנות: סבלנותי הייתה מוכנה למעשיכם הרעים, והיא קיימת למען ייסוריכם ביום ההוא. האם אתם לא אלה שיסבלו בעקבות שיפוט מלא זעם משאגיע לקצה סבלנותי? האם לא כל הדברים הם בידיי, ידי הכול יכול? כיצד אוכל להניח לכם להמרות כך את פי, תחת השמיים? חייכם יהיו קשים מאוד, מפני שפגשתם במשיח שעליו נאמר שהוא יבוא, אך לא בא מעולם. האם אתם לא אויביו? ישוע היה חברכם, אך אתם אויביו של המשיח. האם אתם לא יודעים, כי על אף שאתם חבריו של ישוע, מעשיכם הרעים מילאו את כליהם של השנואים? אף שאתם קרובים מאוד ליהוה, האם אתם לא יודעים שדבריכם הרעים הגיעו לאוזני יהוה ועוררו את חרון אפו? כיצד הוא יכול להיות קרוב אליכם, וכיצד הוא יכול שלא לשרוף את הכלים האלה שלכם, המלאים מעשים רעים? כיצד הוא יכול שלא להיות אויבכם?

קטע מתוך "אף אדם בשר ודם לא יכול להימלט מיום חרון אפי" ב'הדבר מופיע בבשר'

670. אתם כולכם ישובים בכיסאות מהודרים, מושיבים איתכם את בני הדור הצעיר אשר כמותכם ומטיפים להם. אינכם יודעים שה"צאצאים" שלכם כבר איבדו מזמן את כל מרצם ואת עבודתי. כבודי מאיר מארץ המזרח אל ארץ המערב, אך כאשר כבודי יתפשט אל קצות העולם ויתחיל לעלות ולזרוח, אני אקח את כבודי מהמזרח ואביא אותו למערב, כדי שאנשי החושך שנטשו אותי במזרח יאבדו את זיו האור שלי מאותו רגע ואילך. באותה עת, אתם תחיו בגיא צלמוות. על אף שבני האדם כיום טובים מאה מונים מבני האדם בעבר, הם עדיין לא יכולים לעמוד בדרישות שלי, והם עדיין לא מהווים עדות לכבודי. העובדה שאתם מסוגלים להיות טובים מאה מונים מבני האדם בעבר נובעת לגמרי מעבודתי – זה הפרי שמניבה עבודתי על פני האדמה. יחד עם זאת, אני עדיין חש גועל כלפי המילים והמעשים שלכם, וכן כלפי האופי שלכם, ואני נוטר לכם טינה רבה על מעשיכם בפניי, מכיוון שאתם לא מבינים אותי כלל. אם כן, איך ייתכן שתביאו לידי ביטוי בחייכם את כבודי, ואיך ייתכן שתהיו נאמנים לחלוטין לעבודתי העתידית? אמונתכם יפה מאוד. אתם אומרים שאתם מוכנים להקדיש את חייכם לעבודתי – ושאתם מוכנים להקריב אותם למענה – אך הטבע שלכם לא השתנה במיוחד. אלה היו רק מילים יהירות, ואילו המעשים שלכם בפועל אומללים ביותר. נדמה שלשונו ושפתיו של האדם נמצאים בשמיים אך רגליו נמצאות הרחק למטה בארץ, ולכן דבריו ומעשיו וכן המוניטין שלו עדיין שרויים במצב מזעזע. המוניטין שלכם נהרס, התנהלותכם מבישה, אופן הדיבור שלכם עלוב, חייכם מתועבים, ואפילו כל האנושיות שלכם הידרדרה לכדי עליבות גסה. אתם צרי אופקים כלפי הבריות, ואתם עומדים על המקח על כל דבר קטן. אתם רבים על המוניטין והמעמד שלכם עצמכם, אפילו עד כדי כך שאתם מוכנים לרדת לגיהינום, אל אגם האש. די במילים ובמעשים שלכם בהווה כדי שאוכל להכריע שאתם חוטאים. די בגישתכם לעבודתי כדי שאוכל להכריע שאתם רשעים, ודי בטבע שלכם כדי לומר שאתם נפשות מטונפות מלאות בתועבות. די בביטויים שלכם ובמה שאתם מגלים כדי לקבוע שאתם בני אדם ששתו לרוויה מדמן של רוחות טמאות. כשמדובר על כניסה למלכות, אתם לא מסגירים את רגשותיכם. האם אתם סבורים שדי במצבכם הנוכחי כדי שתוכלו להיכנס בשערי מלכות השמיים? האם אתם סבורים שתוכלו לזכות להיכנס לארץ הקודש של עבודתי ודבריי מבלי שאבחן קודם לכן את דבריכם ומעשיכם? מי מסוגל לשטות בי בהצלחה? איך ייתכן שההתנהגויות המתועבות והעלובות שלכם יחמקו ממבטי? אני הכרעתי שחייכם הם חיים של שתיית דמן של הרוחות הטמאות ואכילת בשרן, מפני שאתם מחקים אותן בפניי מדי יום. ההתנהגות שלכם בפניי הייתה רעה במיוחד, ולכן איך ייתכן שלא אגעל? יש בדבריכם מן הסיאוב של רוחות טמאות: אתם מוליכים שולל, מסתירים ומתחנפים בדיוק כמו אלה שמבצעים מעשי כישוף, כמו אלה שמוליכים שולל ושותים את דמם של הרשעים. כל הביטויים של האנושות מאוד מרושעים, ולכן איך ייתכן שכל בני האדם ייכנסו לארץ הקודש שבה מצויים הצדיקים? האם אתם חושבים שהתנהגותכם המתועבת יכולה לבדל אתכם כקדושים בשונה מהרשעים? לשונכם דמוית הנחש תהרוס בסופו של דבר את בשרכם שמשמיד ומבצע תועבות, והידיים שלכם שמכוסות בדמן של רוחות טמאות יגררו את נשמתכם בסופו של דבר לגיהינום. אם כן, מדוע אתם לא ממהרים לנצל את ההזדמנות הזו לטהר את ידיכם שמכוסות בזוהמה? ומדוע אתם לא מנצלים את ההזדמנות הזו כדי לכרות את לשונכם שאומרת דברי רשע? האם ייתכן שאתם מוכנים לסבול באש הגיהינום למען ידיכם, לשונכם ושפתיכם? אני משגיח על לבם של בני האדם בשתי עיניי, מפני שזמן רב לפני שבראתי את האנושות, תפסתי את לבם בתוך ידיי. לפני זמן רב, ראיתי מבעד ללבו של האדם, ולכן איך ייתכן שהמחשבות שעל לבו של האדם יימלטו ממבטי? ואיך ייתכן שהאדם יספיק להימלט מהאש שרוחי תצית?

קטע מתוך "האופי שלכם כה עלוב!" ב'הדבר מופיע בבשר'

671. אני חי ביניכם ומתרועע איתכם מזה כמה אביבים וסתווים, אני חי בקרבכם ואיתכם מזה זמן רב. כמה מהתנהגותכם הבזויה חמקה מעיניי? דבריכם הכנים בהחלט מהדהדים באוזניי. מיליונים על מיליונים של שאיפותיכם הונחו על המזבח שלי – הן רבות מספור. אולם באשר למסירות וההשקעה שלכם, אינכם נותנים דבר. אין אפילו טיפה קטנה של כנות על המזבח שלי. איפה הפירות שהניבה אמונתכם בי? קיבלתם ממני חסד עד-אין-קץ, וראיתם אינסוף תעלומות מהשמיים. אפילו הראיתי לכם את להבות השמיים, אך לא הייתי מוכן לשרוף אתכם. כמה נתתם לי בתמורה? כמה אתם מוכנים לתת לי? בעודכם אוחזים במזון שנתתי לכם, אתם פונים ומציעים לי אותו, ואפילו אומרים שזה דבר שקיבלתם בתמורה על זיעת אפכם בביצוע עבודה קשה, ושאתם נותנים לי את כל שיש לכם. איך ייתכן שאתם לא יודעים שה"תרומות" שאתם מציעים לי הן דברים שגנבתם מהמזבח שלי? וכעת אתם מציעים אותם לי – אתם מרמים אותי, הלא כן? איך ייתכן שאתם לא יודעים שמה שאני נהנה ממנו היום הוא כל המנחות שעל המזבח שלי, ולא מה שהרווחתם בתמורה לעבודה הקשה ואז הצעתם לי? אתם למעשה מעזים לרמות אותי כך, ולכן איך ייתכן שאמחל לכם? איך ייתכן שאשא זאת עוד? נתתי לכם הכל. פתחתי הכל בפניכם, מילאתי את הצרכים שלכם ופקחתי את עיניכם, אך אתם מרמים אותי כך ומתעלמים ממצפונכם. הענקתי לכם הכל בחוסר אנוכיות, כך שאפילו שתסבלו, תזכו ממני בכל מה שהבאתי מהשמיים. אולם אין לכם שום מסירות כלל, ואפילו אם יש לכם תרומה זעירה, אתם "מתחשבנים" איתי לאחר מכן. תרומתכם לא תהיה שווה דבר בסופו של דבר, הלא כן? מה שנתתם לי הוא אך ורק גרגיר חול אחד, אבל מה שביקשתי מכם הוא טון זהב. אתם מתנהגים בחוסר היגיון, הלא כן? אני עובד בקרבכם. אין שום זכר למעשר שאני אמור לקבל, ועל אחת כמה וכמה אין זכר לקורבנות נוספים. יתרה מזאת, המעשר שמפרישים בני האדם יראי האל נחטף בידי הרשעים. כולכם ברחתם ממני, הלא כן? כולכם עוינים כלפיי, הלא כן? כולכם משמידים את המזבח שלי, הלא כן? איך ייתכן שאנשים כאלה ייחשבו לאוצרות בעיניי? בני אדם כאלה הם חזירים וכלבים שאני מתעב, הלא כן? איך ייתכן שאתייחס למעשיכם הרעים כאל אוצר? למען מי נועדה העבודה שלי באמת? האם ייתכן שהיא נועדה רק להכות את כולכם אפיים ארצה כדי לחשוף את הסמכות שלי? כל חייכם תלויים במילה אחת ממני, הלא כן? מדוע אני משתמש רק במילים כדי לכוון אתכם, ומדוע לא הפכתי מילים לעובדות כדי להכות אתכם אפיים ארצה ברגע שיכולתי? האם דבריי ועבודתי נועדו רק להכות את האנושות אפיים ארצה? האם אני אל שהורג בני אדם תמימים ללא הבחנה? ברגע זה, כמה מכם שניצבים לפניי מחפשים בכל הווייתם את הנתיב הנכון של חיים אנושיים? רק הגוף שלכם נמצא לפניי. לבכם עדיין משוטט, והוא הרחק-הרחק ממני. מפני שאתם לא יודעים מהי עבודתי בפועל, ישנם כמה מכם שרוצים לעזוב אותי, שרוצים להתרחק ממני, ואשר רוצים לחיות בגן עדן שבו אין ייסורים ואין משפט. האין זה מה שבני האדם מייחלים לו בלבם? אני בהחלט לא כופה עליכם. אתם הם אלה שצריכים לבחור באיזה נתיב תצעדו, והנתיב של היום כולל משפט וקללה, אך על כולכם לדעת שהדברים שהענקתי לכם, בין שמדובר במשפט או בייסורים, הם המתנות הטובות ביותר שאני יכול לתת לכם, והם כולם דברים שאתם זקוקים להם בדחיפות.

קטע מתוך "האופי שלכם כה עלוב!" ב'הדבר מופיע בבשר'

672. כל הנפשות שהשטן השחית משועבדות בתחומו של השטן. רק בני האדם שמאמינים במשיח הופרדו, נושעו ממחנה השטן והובאו אל המלכות העכשווית. בני האדם האלה כבר אינם חיים תחת השפעתו של השטן. אף על פי כן, אופיו של האדם עדיין טבוע בבשרו של האדם. פירוש הדבר הוא שעל אף שנפשותיכם נושעו, אופייכם נותר כשהיה, ועדיין נותר סיכוי של מאה אחוזים שתבגדו בי. זו הסיבה לכך שעבודתי מתארכת כל כך – משום שאופייכם סורר כל כך. כעת, כולכם חווים קשיים כמיטב יכולתכם, בעודכם ממלאים את חובותיכם, אך כל אחד מכם מסוגל לבגוד בי ולחזור אל תחומו של השטן, אל מחנהו, ולשוב אל חייו הקודמים – זו עובדה שאין עליה עוררין. במקרה הזה, לא תוכלו להציג אפילו שביב של אנושיות או צלם אנוש, שיש לכם כעת. במקרים חמורים, אתם תושמדו, ויתרה מזאת, תקוללו לעד, תיענשו בעונשים חמורים ולעולם לא תתגלמו שוב כבשר ודם. זו הבעיה שניצבת בפניכם. אני מזכיר לכם זאת באופן זה, ראשית, על מנת שעבודתי לא תהיה לשווא, ושנית, כדי שכולכם תוכלו לחיות בימי אור. למען האמת, הבעיה הקריטית ביותר איננה אם עבודתי תהיה לשווא או לא. הנושא הקריטי הוא שתוכלו לחיות חיים שמחים ותזכו לעתיד מזהיר. עבודתי היא העבודה של הושעת נפשותיהם של בני האדם. אם נפשך תיפול לידיו של השטן, גופך לא ימצא שלווה. אם אגן על גופך, גם נפשך תהיה לבטח נתונה להגנתי. אם אתעב אותך באמת, גופך ונפשך ייפלו מיד לידיו של השטן. התוכל לתאר לעצמך את מצבך אז? אם יום יבוא ודבריי יושחתו לריק עליכם, אזי אמסור את כולכם לשטן, אשר יענה אתכם עינויים קשים עד שכעסי ישכך לגמרי, או שאעניש אתכם בעצמי, בני אנוש חסרי תקנה, משום שלבכם הבוגד בי לעולם לא ישתנה.

קטע מתוך "בעיה חמורה מאוד: בגידה (2)" ב'הדבר מופיע בבשר'

673. כולי תקווה שבשלב האחרון של עבודתי, תהיו מסוגלים לתפקד באופן יוצא מן הכלל, תהיו מסורים לחלוטין, ושליבכם לא יהיה עוד חצוי. כמובן, אני מקווה גם שלכולכם יהיה יעד טוב. אף על פי כן, עדיין יש לי דרישה משלי, והיא שתקבלו את ההחלטה הטובה ביותר ותעלו לי כקורבן מנחה את מסירותכם הסופית והיחידה. אם למישהו לא תהיה המסירות היחידה הזו, האדם הזה יהפוך ללא ספק לאוצרו של השטן, ואני לא אמשיך להשתמש בו. אני אשלח אותו הביתה להשגחת הוריו. עבודתי הועילה לכם מאוד. מה שאני מקווה לקבל מכם הוא לב ישר השואף להתעלות, אך עד כה ידיי נותרו ריקות. חשבו על כך: כשיום יבוא ועדיין אהיה כאוב באופן בל יתואר, מה תהיה אז גישתי כלפיכם? האם אהיה ידידותי כלפיכם כמו שאני כעת? האם לבי יהיה שלו כמו שהוא כיום? האם אתם מבינים את רגשותיו של אדם שעמל בקפידה על שדותיו אך לא קצר אפילו שיבולת אחת? האם אתם מבינים כמה חמורה פציעתו של אדם שחווה מכה קשה? האם אתם יכולים לטעום את מרירותו של אדם מלא תקווה שנאלץ להיפרד ממישהו בריב? האם ראיתם את כעסו של אדם שהתגרו בו? האם אתם יכולים לחוש את יצר הנקמה של אדם שחווה יחס עוין ומרמה? אם אתם מבינים את המנטליות של בני האדם האלה, אני חושב שלא תתקשו לדמיין את הגישה שאלוהים ינקוט בעת הענישה. לבסוף, אני מקווה שכולכם תשקיעו מאמץ רב למען יעדכם. אף על פי כן, מוטב שלא תשתמשו באמצעי הונאה במאמציכם, פן אמשיך להתאכזב מכם בלבי. למה מובילה אכזבה כזו? אתם מוליכים את עצמכם שולל, הלא כן? כמעט לא ניתן להושיע את בני האדם שחושבים על יעדם אך הורסים אותו. אפילו אם בני אדם כאלה יתרגזו, מי ירחם עליהם? בסך הכול, אני עדיין מוכן לאחל שיהיה לכם יעד ראוי וטוב. יתרה מזאת, אני מקווה שאף אחד מכם לא יחווה אסון.

קטע מתוך "שיחה בנושא היעד" ב'הדבר מופיע בבשר'

674. עבודתי האחרונה לא נועדה רק למען הענשת האדם אלא גם למען הסדרת ייעודו של האדם. מעבר לכך, מהות עבודתי היא גם לזכות בהכרת תודה מכל בני האדם על כל מה שעשיתי. אני רוצה שכל אדם ואדם יראה שכל מה שעשיתי היה הדבר הנכון לעשות והבעה של הטבע שלי. מעשי האדם הם לא מה שהביא את האנושות הלום, ועל אחת כמה וכמה שטבעו הוא לא זה עשה זאת. נהפוך הוא, אני הוא זה שמזין כל יצור חי בבריאה. ללא הקיום שלי, האנושות תוכל רק לרדת לטמיון ולסבול מאסונות. אף בן אנוש לא יראה עוד את השמש והירח היפהפיים או את העולם הירוק – האנושות תפגוש רק בלילה הצונן ובגיא צלמוות חסר הרחמים. אני ישועתה היחידה של האנושות. אני תקוותה היחידה של האנושות, ויתר על כן, עליי שעון עצם קיומה של האנושות. בלעדיי, האנושות תקפא מיד על מקומה. בלעדיי, האנושות תוכה באסון ותירמס תחת רגליהן של רוחות רפאים שונות, אפילו שאיש לא שומע לי. עשיתי עבודה שאף אחד אחר לא יכול לעשות רק מתוך תקווה שהאדם ישיב לי כגמולי במעשים טובים. על אף שמעטים הם אלה שיכולים להשיב לי כגמולי, אני בכל זאת משלים את מסעי בעולם האנושי ומתחיל את השלב הבא בעבודה המתפתחת שלי, מכיוון שהתרוצצותי בקרב בני האדם לאורך השנים הרבות נשאה פירות, ואני מרוצה מאוד. לא אכפת לי ממספר בני האדם אלא ממעשיהם הטובים. כך או כך, כולי תקווה שתכינו מספיק מעשים טובים למען ייעודכם שלכם – אז אתרצה. אחרת, אף אחד מכם לא יימלט מהאסון. אני הוא זה שימיט עליכם את האסון, ומובן שאני הוא זה שיתזמר אותו. אם לא תוכלו להיראות טובים בעיניי, הרי שאין לכם מנוס, והאסון יפקוד אתכם. בעתות צרה, פעולותיכם ומעשיכם לא נחשבו ראויים לגמרי, משום שאמונתכם ואהבתכם היו ריקות מתוכן, ורק הפגנתם ביישנות או קשיחות. בנוגע לכך, אשפוט רק לטוב או לרע. הדבר שמעסיק אותי הוא עדיין האופן שבו כל אחד מכם פועל ומתבטא. זה הדבר שעליו מבוססת הכרעתי באשר לסופכם. עם זאת, חשוב לי להבהיר שלא ארחם עוד על אלה שהיו לגמרי לא נאמנים לי בעתות מצוקה, משום שיש גבול לרחמיי. מעבר לכך, אין בי כל חיבה לאף בן אדם שבגד בי בעבר, ויותר מכך, אין לי כל עניין להתקשר עם אלה שבגדו בעניינם של חבריהם. זה הטבע שלי, יהיה האדם אשר יהיה. אני חייב לומר לכם: כל מי ששובר את לבי לא יזכה שוב לחנינה, וכל מי שהיה נאמן יישאר לנצח בלבי.

קטע מתוך "הכינו מספיק מעשים טובים למען ייעודכם" ב'הדבר מופיע בבשר'

הערות שוליים:

א. ענף יבש: ביטוי סיני, שפירושו "מקרה אבוד."

ב. בטקסט המקורי לא מופיעות המילים "כך".

קודם: (ב) דברי התוכחה והנחמה של אלוהים לאדם

הבא: יד. דברים אודות אמות המידה של אלוהים להגדרת סופו של האדם ואודות קצו של אדם מכל סוג שהוא

דברי אלוהים הם הבסיס לאמונתו של האדם. האם חשתם משבר אמונה, או שאתם צריכים להקשיב לקולו של אלוהים ולפתח אמונה אמיתית בו? האתר שלנו מציג את הדברים שרוח הקודש אומרת לכל הכנסיות, ואלה יסייעו לכם. אתם מוזמנים לשוחח עימנו בצ'ט ולהחליף רעיונות.

תוכן דומה

(ב) אודות טבעו הצודק של אלוהים

554. בעבודתו האחרונה של סיום העידן, טבעו של אלוהים הוא טבע של ייסורים ומשפט, ובו הוא מגלה את כל הדברים המרושעים, על מנת לשפוט בפרהסיה את כל...

עבודת האל ונוהגו של האדם

לא ניתן להפריד בין עבודת האל בקרב בני האדם לבין בני האדם, משום שהם מושא העבודה הזאת, והם ברואי האל היכולים להעיד על אלוהים. לא ניתן להפריד...

אלוהים עצמו, הייחודי י'

אלוהים הוא מקור החיים של הכל (ד') היום נעסוק בנושא מיוחד. לכל מאמין, יש רק שני דברים עיקריים שעליו לדעת, לחוות ולהבין – ומהם שני הדברים...

(א) דברים בנושא אמונה באלוהים

מהי אמונה אמיתית באלוהים כיום? זוהי קבלה של דבר האל כמציאות חייכם והכרה של אלוהים על פי דברו במטרה לרחוש אליו אהבת אמת. לשם הבהרה: האמונה...

הגדרות

  • טקסט
  • ערכות נושא

צבעים אחידים

ערכות נושא

גופן

גודל גופן

מרווח בין שורות

מרווח בין שורות

רוחב דף

תוכן

חיפוש

  • חיפוש טקסט
  • חיפוש בספר זה