1. מהי ההתגלמות כבשר ודם? מה מהותה של ההתגלמות כבשר ודם?

דברי אלוהים רלוונטיים:

"ההתגלמות" היא הופעתו של אלוהים כבשר ודם. אלוהים עובד בקרב האנושות שנבראה בצלם בשר ודם. לפיכך, כדי שאלוהים יתגלם כבשר ודם, עליו להיות תחילה בשר ודם בעל אנושיות רגילה. זו הדרישה המוקדמת הבסיסית ביותר. למעשה, ההשלכה של התגלמותו של אלוהים כבשר ודם היא שאלוהים חי ועובד כבשר ודם, שאלוהים בעצם מהותו הופך לבשר ודם – הופך לאדם. ניתן לחלק לשני שלבים את חייו ועבודתו בהתגלמותו כבשר ודם. הראשון הוא החיים שהוא חי לפני ביצוע כהונתו. הוא חי במשפחה אנושית רגילה, באנושיות רגילה לחלוטין, כשהוא נשמע למוסר ולחוקים הרגילים של חיים אנושיים, עם צרכים אנושיים רגילים (מזון, ביגוד, שינה, מחסה), חולשות אנושיות רגילות ורגשות אנושיים רגילים. במילים אחרות, במהלך השלב הראשון, הוא חי באנושיות לא אלוהית, רגילה לחלוטין, כשהוא עוסק בכל הפעילויות האנושיות הרגילות. השלב השני הוא החיים שהוא חי לאחר שהוא החל לבצע את כהונתו. הוא עדיין שוכן באנושיות רגילה עם קליפה אנושית רגילה, בלי להראות כל סימן חיצוני של על-טבעיות. אולם הוא חי אך ורק למען כהונתו ובמשך הזמן הזה, אנושיותו הרגילה קיימת לחלוטין כדי לקיים את העבודה הרגילה של אלוהותו. זאת מפני שבעת הזו, אנושיותו הרגילה התבגרה עד כדי כך שהוא מסוגל לבצע את כהונתו. לכן, השלב השני של חייו הוא ביצוע כהונתו באנושיותו הרגילה, חיים הן של אנושיות רגילה והן של אלוהות מוחלטת. הסיבה לכך שבמהלך השלב הראשון לחייו הוא חי באנושיות רגילה לחלוטין היא שאנושיותו עדיין אינה מסוגלת לקיים את העבודה האלוהית בכללותה ושהיא עדיין לא בוגרת. רק לאחר שאנושיותו מתבגרת ונעשית מסוגלת ליטול על עצמה את כהונתו, הוא יכול להתחיל לבצע את הכהונה שעליו לבצע. מכיוון שכבשר ודם, עליו לגדול ולהתבגר, השלב הראשון של חייו הוא שלב של אנושיות רגילה. לעומת זאת, בשלב השני, מכיוון שאנושיותו מסוגלת לקחת על עצמה את עבודתו ולבצע את כהונתו, החיים שאלוהים בהתגלמותו חי במהלך כהונתו הם חיים של אנושיות ואלוהות מוחלטת כאחת. לו אלוהים בהתגלמותו החל את כהונתו ברצינות מרגע לידתו, לו הוא עשה אותות ומופתים על-טבעיים, אזי לא הייתה לו מהות גשמית. לפיכך, אנושיותו קיימת למען מהותו הגשמית. לא ייתכנו בשר ודם ללא אנושיות ואדם ללא אנושיות הוא לא בן אנוש. באופן זה, אנושיות בשרו של אלוהים היא תכונה פנימית של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם. האמירה ש"כאשר אלוהים מתגלם כבשר ודם הוא כולו אלוהי וכלל לא אנושי", היא חילול הקודש מפני שקביעה זו פשוט לא קיימת והיא מפרה את עקרון ההתגלמות כבשר ודם. אפילו לאחר שהוא מתחיל לבצע את כהונתו, הוא עדיין חי באלוהות שלו עם קליפה חיצונית אנושית כאשר הוא עושה את עבודתו. העניין הוא שבאותה עת, אנושיותו משמשת למטרה אחת ויחידה – לאפשר לאלוהותו לבצע את העבודה בבשר ודם רגילים. לפיכך, הגורם המניע של העבודה הוא האלוהות ששוכנת באנושיות שלו. אלוהותו, ולא אנושיותו, היא שעובדת, אך אלוהות זו חבויה בתוך אנושיותו. עבודתו נעשית במהותה בידי אלוהותו המוחלטת ולא בידי אנושיותו. אולם זה שמבצע את העבודה הוא בשרו. אפשר לומר שהוא אדם וגם אלוהים, מפני שאלוהים הופך לאל שחי כבשר ודם עם קליפה אנושית ומהות אנושית, אך גם עם מהותו של אלוהים. מכיוון שהוא אדם עם מהותו של אלוהים, הוא נעלה על כל בני האדם שנבראו ועל כל אדם שיכול לבצע את עבודתו של אלוהים. על כן, בקרב כל מי שיש לו קליפה אנושית כמו שלו, בין כל מי שיש לו אנושיות, רק הוא אלוהים עצמו בהתגלמותו – כל היתר הם בני אדם נבראים. על אף שלכולם יש אנושיות, לבני האדם הנבראים אין דבר פרט לאנושיות, ואילו אלוהים בהתגלמותו שונה מהם. בבשרו יש לא רק אנושיות, אלא חשוב מכך, אלוהות. אנושיותו משתקפת במראה החיצוני של בשרו ובחיי היום יום שלו, אך קשה לתפוס את אלוהותו. מכיוון שאלוהותו באה לידי ביטוי רק כשיש לו אנושיות ומפני שהוא לא על-טבעי כפי שבני אדם מדמיינים, קשה מאוד לבני אדם לראותה. אפילו כיום קשה מאוד לבני אדם להבין לאשורה את מהותו האמיתית של אלוהים בהתגלמותו. אפילו לאחר שדיברתי על כך ממושכות, אני מניח שזו עדיין תעלומה בעיני רובכם. למעשה, הסוגייה הזו פשוטה מאוד: מכיוון שאלוהים מתגלם כבשר ודם, מהותו היא שילוב של אנושיות ואלוהות. השילוב הזה נקרא אלוהים עצמו, אלוהים עצמו על פני האדמה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, מהות הבשר שאלוהים שוכן בו

החיים שישוע חי על פני האדמה היו חיים רגילים של בשר ודם. הוא חי באנושיות הרגילה של בשרו ודמו. סמכותו – לעשות את עבודתו ולומר את דברו או לרפא חולים ולגרש שדים, לעשות דברים כה יוצאי דופן – לא באה לידי ביטוי, ברובה, עד שהחל את כהונתו. חייו לפני גיל עשרים ותשע, לפני שהוא ביצע את כהונתו, היו הוכחה מספקת לכך שהוא גוף גשמי רגיל בלבד. משום כך ומשום שהוא עדיין לא החל לבצע את כהונתו, בני אדם לא ראו בו שום דבר אלוהי ולא ראו יותר מבן אנוש רגיל, אדם רגיל – כשם שבאותה עת אנשים אחדים האמינו שהוא בנו של יוסף. בני האדם חשבו שהוא בנו של אדם פשוט ולא הייתה להם דרך לדעת שהוא התגלמותו של אלוהים כבשר ודם. גם כאשר הוא עשה נסים רבים במהלך ביצוע כהונתו, רוב בני האדם עדיין אמרו שהוא בנו של יוסף, משום שהוא היה המשיח עם קליפה חיצונית של אנושיות רגילה. אנושיותו הרגילה ועבודתו התקיימו שתיהן כדי להגשים את חשיבותה של ההתגלמות הראשונה ולהוכיח שאלוהים התגלם כולו כבשר ודם והפך לאדם פשוט לחלוטין. האנושיות הרגילה שלו לפני שהוא החל בעבודתו הייתה הוכחה לכך שהוא בשר ודם רגילים. בנוסף לכך, העובדה שהוא עשה לאחר מכן הוכיחה אף היא שהוא בשר ודם רגילים, מפני שהוא עשה אותות ומופתים, ריפא חולים וגירש שדים כבשר ודם עם אנושיות רגילה. הסיבה לכך שהוא יכול היה לעשות נסים הייתה שבשרו טמן בחובו את סמכותו של אלוהים ושהוא היה הבשר שעטתה רוח האל. הייתה לו הסמכות הזו בזכות רוח האל ופירוש הדבר לא היה שהוא לא בשר ודם. ריפוי חולים וגירוש שדים היו העבודה שהיה עליו לבצע בכהונתו, הם היו ביטוי לאלוהיות החבויה באנושיות שלו, ובלי קשר לשאלה אילו אותות הוא עשה וכיצד הוא הפגין את סמכותו, הוא עדיין חי באנושיות רגילה ועדיין היה בשר ודם רגילים. עד לשלב שבו הוא קם לתחייה לאחר מותו על הצלב, הוא שכן בתוך בשר ודם רגילים. הענקת חסד, ריפוי חולים וגירוש שדים היו כולם חלק מכהונתו – כולם היו עבודה שהוא ביצע כבשר ודם רגילים. לפני שהוא הלך אל הצלב, הוא מעולם לא עזב את בשרו האנושי הרגיל, היו אשר היו מעשיו. הוא היה אלוהים עצמו והוא עשה את עבודתו של אלוהים עצמו, אך מכיוון שהוא היה התגלמותו של אלוהים כבשר ודם, הוא אכל מזון ולבש בגדים והיו לו צרכים אנושיים רגילים, היגיון אנושי רגיל ושכל אנושי רגיל. כל הדברים האלה היו הוכחה לכך שהוא היה אדם רגיל וזו הייתה הוכחה לכך שהתגלמותו של אלוהים כבשר ודם הייתה בשר ודם עם אנושיות רגילה ולא על-טבעית. תפקידו היה להשלים את עבודת ההתגלמות הראשונה של אלוהים ולהגשים את הכהונה שעל ההתגלמות הראשונה לבצע. חשיבותה של התגלמות כבשר ודם היא בכך שאדם רגיל מבצע את עבודתו של אלוהים עצמו. כלומר שאלוהים מבצע את עבודתו האלוהית באנושיות, ועל ידי כך מביס את השטן. התגלמות כבשר ודם פירושה שרוח האל הופכת לבשר ודם, כלומר, אלוהים הופך לבשר ודם. העבודה שהבשר עושה היא עבודתה של רוח הקודש שמתממשת כבשר ודם ומתבטאת כבשר ודם. אף אחד מלבד אלוהים כבשר ודם לא יכול להגשים את כהונתו של אלוהים בהתגלמותו. כלומר, רק התגלמותו של אלוהים כבשר ודם, האנושיות הרגילה הזו – ואף אחד מלבדה – יכולה לבטא את העבודה האלוהית.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, מהות הבשר שאלוהים שוכן בו

אנושיותו של אלוהים בהתגלמותו קיימת כדי לשמר את העבודה האלוהית הרגילה בבשר. חשיבתו האנושית הרגילה מקיימת את אנושיותו הרגילה ואת כל פעילויותיו הגשמיות הרגילות. ניתן לומר שחשיבתו האנושית הרגילה קיימת כדי לקיים את כל עבודתו של אלוהים בבשר. לולא היה לבשר הזה שכל אנושי רגיל, אלוהים לא היה יכול לעבוד בבשר והדברים שעליו לעשות כבשר ודם לעולם לא היו יכולים להתגשם. על אף שיש לאלוהים בהתגלמותו שכל אנושי רגיל, עבודתו לא מהולה במחשבה אנושית. הוא לוקח על עצמו את העבודה באנושות עם שכל רגיל, עם התנאי המוקדם שיש לו אנושיות עם שכל, ולא על ידי הפעלת מחשבה אנושית רגילה. יהיו מחשבותיו כבשר ודם נשגבות ככל שיהיו, עבודתו אינה מוכתמת בהיגיון או בחשיבה. במילים אחרות, עבודתו לא נהגית על ידי השכל של בשרו, אלא מהווה ביטוי ישיר לעבודה האלוהית באנושיותו. כל עבודתו היא הכהונה שעליו להגשים ודבר ממנה לא נהגה במוחו. לדוגמה, ריפוי החולים, גירוש השדים והצליבה לא היו תוצרים של שכלו האנושי ושום אדם עם שכל אנושי לא יכול היה להגשים אותם. בדומה לכך, עבודת הכיבוש של ימינו היא כהונה שאלוהים בהתגלמותו חייב לבצע, אך היא לא עבודה של רצון אנושי, אלא עבודה שהאלוהיות שלו צריכה לעשות – עבודה ששום בן אנוש בשר ודם לא מסוגל לה. לפיכך, על אלוהים בהתגלמותו להיות בעל שכל אנושי רגיל ובעל אנושיות רגילה, מפני שעליו לבצע את עבודתו באנושות עם שכל רגיל. זוהי מהות עבודתו של אלוהים בהתגלמותו – עצם מהותו של אלוהים בהתגלמותו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, מהות הבשר שאלוהים שוכן בו

לפני שישוע ביצע את העבודה, הוא פשוט חי באנושיותו הרגילה. איש לא יכול היה להבחין בכך שהוא אלוהים ואיש לא גילה שהוא אלוהים בהתגלמותו. בני אדם הכירו אותו רק כאדם פשוט לחלוטין. אנושיותו הפשוטה והרגילה לחלוטין הייתה הוכחה לכך שאלוהים התגלם כבשר ודם ושעידן החסד הוא עידן עבודתו של אלוהים בהתגלמותו ולא העידן לעבודתה של הרוח. זו הייתה הוכחה לכך שרוח האל התממשה באופן מלא כבשר ודם ולכך שבעידן התגלמותו של אלוהים כבשר ודם, גופו הגשמי יבצע את כל עבודתה של הרוח. המשיח בעל האנושיות הרגילה הוא גוף בשר ודם שהרוח מתממשת בו והוא בעל אנושיות רגילה, היגיון רגיל ומחשבה רגילה. "להתממש" פירושו שאלוהים הופך לאדם, רוחו הופכת לבשר. במילים פשוטות, הדבר מתרחש כשאלוהים עצמו שוכן בבשר בעל אנושיות רגילה ומבטא דרכו את עבודתו האלוהית – זו משמעותה של ההתממשות או ההתגלמות.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, מהות הבשר שאלוהים שוכן בו

בפרק הזמן שבו ישוע אדוננו עבד, אנשים יכלו לראות שלאלוהים היו ביטויים אנושיים רבים. לדוגמה, הוא יכול לרקוד, להשתתף בחתונות, לשתף אנשים, לדבר עמם ולשוחח עמם. בנוסף לכך, ישוע אדוננו השלים גם עבודה רבה שייצגה את אלוהיותו, ומובן שכל עבודתו הייתה הבעה וגילוי של טבעו של אלוהים. במהלך הזמן הזה, כשאלוהיותו של אלוהים התגשמה בגוף בשר ודם שאנשים יכלו לראות ולחוש, הם לא חשו עוד שהוא מופיע ונעלם ושהם אינם יכולים להתקרב אליו. להיפך, הם יכלו לנסות לתפוס את רצון האל או להבין את אלוהיותו בכל תנועה של בר האנוש, בדבריו ובעבודתו. בר האנוש בהתגלמותו הביע את אלוהיותו של אלוהים באמצעות אנושיותו, והעביר את רצונו של אלוהים עבור האנושות. ובאמצעות הבעת רצון האל וטבעו, הוא גם חשף בפני אנשים את אלוהים שלא ניתן לראות או לחוש בעולם הרוחני. מה שאנשים ראו היה אלוהים עצמו, מוחשי ובעל בשר ודם. כך, בר האנוש בהתגלמותו הפך דברים כמו זהותו של אלוהים, מעמדו, דמותו, טבעו ומה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו לממשיים ומואנשים. על אף שהמראה החיצוני של בר האנוש היה בעל מגבלות מסוימות מבחינת דמותו של אלוהים, מהותו ומה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו, היו מסוגלים לחלוטין לייצג את זהותו ואת מעמדו של אלוהים – פשוט היו כמה הבדלים בצורת הביטוי. בין אם מדובר באנושיותו של בר האנוש או באלוהיותו, איננו יכולים להכחיש שהוא ייצג את זהותו ומעמדו של אלוהים. עם זאת, במהלך הזמן הזה אלוהים עבד כבשר ודם, דיבר מנקודת המבט של בשר ודם ועמד לפני האנושות עם הזהות והמעמד של בר האנוש, והדבר נתן לאנשים את ההזדמנות לפגוש ולחוות את דבריו האמיתיים ועבודתו האמיתית של אלוהים בקרב האנושות. הדבר גם אפשר לאנשים להשיג תובנות על אלוהיותו ועל גדולתו מתוך ענווה, כמו גם לקבל הבנה ראשונית והגדרה ראשונית של האמיתות והממשות של אלוהים. על אף שהעבודה שביצע ישוע אדוננו, דרכי עבודתו ונקודת המבט שממנה דיבר היו שונות מישותו האמיתית של אלוהים בעולם הרוחני, הכל לגביו ייצג באמת את אלוהים עצמו שבני האדם מעולם לא ראו לפני כן – לא ניתן להכחיש זאת! כלומר בלי קשר לשאלה באיזו צורה אלוהים מופיע, מאיזו נקודת מבט הוא מדבר, או באיזו דמות הוא ניצב בפני האנושות, אלוהים אינו מייצג דבר מלבד עצמו. הוא אינו יכול לייצג שום אדם – הוא אינו יכול לייצג שום אדם מושחת. אלוהים הוא אלוהים עצמו ולא ניתן להכחיש זאת.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ג'

על אף שהופעתו של אלוהים בהתגלמותו הייתה זהה בדיוק לזו של בן אדם, ועל אף שהוא למד ידע אנושי ודיבר בשפת בני אדם, ושלפעמים הוא אף הביע את רעיונותיו באמצעים וביטויים אנושיים, האופן שבו הוא ראה את בני האדם, את מהות הדברים היה שונה לחלוטין מהאופן שבו אנשים מושחתים רואים את האנושות ואת מהות הדברים. נקודת המבט שלו והגובה שבו הוא ניצב אינם בני השגה לאדם מושחת. זאת משום שמכיוון שאלוהים הוא האמת, הבשר שהוא עוטה מכיל גם הוא את המהות של אלוהים ומחשבותיו ושל מה שהוא מביע באמצעות אנושיותו – כולם אמת גם כן. עבור אנשים מושחתים, הדברים שהוא הביע כבשר ודם הם אספקות של האמת ושל החיים. האספקה הזו לא מיועדת לאדם אחד בלבד, אלא לאנושות כולה. עבור כל אדם מושחת, בלבו ניצבים רק אותם אנשים מעטים המקורבים אליו. רק אותם אנשים מעטים שיקרים לו, שהוא דואג להם. כאשר אסון ניצב באופק, הוא חושב ראשית על ילדיו, על אשתו, או על הוריו, ואדם נדיב יותר יחשוב לכל היותר על קרוב משפחה או חבר טוב. האם הוא יחשוב על נוספים? לעולם לא! מכיוון שאחרי הכל, בני אדם הם בני אדם, והם מסוגלים להביט בכל רק מנקודת המבט של אדם ומגובה של אדם. עם זאת, אלוהים בהתגלמותו שונה לחלוטין מאדם מושחת. בלי קשר לשאלות כמה רגיל, כמה שגרתי, וכמה נחות גופו של אלוהים בהתגלמותו, או אפילו כמה אנשים מתנשאים עליו, מחשבותיו וגישתו לאנושות הם דברים שאיש לא יוכל להחזיק או לחקות. הוא תמיד צופה באנושות מנקודת מבט אלוהית, ממרומי מעמדו כבורא העולם. הוא תמיד רואה את האנושות דרך המהות ודפוס החשיבה של אלוהים. הוא בפירוש אינו יכול לראות את האנושות מגובהו של אדם ממוצע ומנקודת המבט של אדם מושחת. כשאנשים מביטים באנושות, הם מסתכלים בראייה אנושית והם משתמשים בדברים כמו ידע אנושי וכללים והשערות אנושיים כמדד. זה בתחום שאנשים יכולים לראות בעיניהם – בתחום שאנשים מושחתים יכולים להשיג. כשאלוהים מביט באנושות, הוא מביט בראייה אלוהית ומשתמש במהותו ובמה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו כמדד. התחום הזה כולל דברים שאנשים לא יכולים לראות וזו הנקודה שבה אלוהים בהתגלמותו ובני אדם מושחתים נבדלים לחלוטין. ההבדל הזה נקבע על פי המהויות השונות של אלוהים ושל בני האדם. המהויות השונות הללו הן אלה שקובעות את זהויותיהם ועמדותיהם, כמו גם את נקודות המבט והגבהים שמהם הם רואים את הדברים.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ג'

הבשר שרוח האל לובשת הוא בשרו של אלוהים עצמו. רוח האל היא עליונה, היא כול-יכולה, קדושה וצודקת. בדומה לכך, גם בשרה עליון, כול-יכול, קדוש וצודק. בשר כזה יכול לעשות רק את מה שצודק ומועיל לאנושות, את מה שקדוש, מהולל ועוצמתי. הוא אינו מסוגל לעשות דבר שמנוגד לאמת, למוסר ולצדק, לא כל שכן דבר שבוגד ברוח האל. רוח האל קדושה, ולפיכך השטן אינו מסוגל להשחית את בשרה. המהות של בשרה שונה מזו של בשר האדם. זאת מכיוון שהשטן משחית את האדם, לא את אלוהים. השטן אינו יכול בשום אופן להשחית את בשרו של אלוהים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, בעיה חמורה מאוד: בגידה (2)

אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם נקרא משיח, ולכן המשיח שיכול להעניק לבני אדם את האמת נקרא אלוהים. אין בכך שום דבר מוגזם, מפני שהוא מחזיק במהות אלוהים ובטבעו ובחוכמה בעבודתו – דברים שהאדם לא יכול להשיג. מי שמכנה את עצמו משיח אבל לא יכול לעשות את עבודתו של אלוהים הוא רמאי. המשיח הוא לא רק התגלמות אלוהים על פני האדמה, אלא הבשר והדם שאלוהים בחר כדי לבצע ולהשלים את עבודתו בקרב בני האדם. לא כל אדם יכול לתפוס את מקום הבשר והדם האלה, אלא רק מי שיכול לשאת באופן הולם את עבודתו של אלוהים על פני האדמה, לבטא את טבעו של אלוהים, לייצג את אלוהים נאמנה ולספק לאדם חיים. במוקדם או במאוחר, כל מתחזי המשיח האלה ייפלו, מפני שעל אף שהם טוענים שהם המשיח, אין להם דבר ממהותו של המשיח. על כן אני אומר שהאדם לא יכול להגדיר את אמיתות המשיח – אלוהים עצמו משיב ומחליט עליה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, רק המשיח של אחרית הימים יכול להעניק לאדם את דרך חיי הנצח

מהותו של המשיח היא ציות לרצון האב שבשמיים

(פרק נבחר מדברי אלוהים)

האל בהתגלמותו כבשר ודם נקרא המשיח והמשיח הוא הבשר שעוטה רוח האל. בשר זה שונה מכל אדם העשוי בשר ודם. הבדל זה נובע מהעובדה שהמשיח איננו בשר ודם, אלא הוא התגלמותה של רוח האל. יש בו הן אנושיות רגילה והן אלוהות מוחלטת. אף בן אדם אינו ניחן באלוהות של המשיח. האנושיות הרגילה שלו מקיימת את כל הפעילויות הרגילות שלו בבשר, בעוד שהאלוהות שלו מבצעת את העבודה של אלוהים עצמו. בין אם זו האנושיות או האלוהות שלו, שתיהן מתמסרות לרצונו של האב שבשמיים. מהותו של המשיח היא הרוח, כלומר, האלוהות. לכן, המהות שלו היא של אלוהים עצמו. מהות זו לא תפריע לעבודתו ואין הוא יכול לעשות דבר שיהרוס את עבודתו שלו והוא גם לעולם לא ישמיע מילים המנוגדות לרצונו שלו. לכן, האל בהתגלמותו לעולם לא יעשה עבודה כלשהי שפוגמת בניהול שלו. על כל בני האדם להבין זאת. מהות העבודה של רוח הקודש היא להושיע את האדם והיא למען הניהול של אלוהים עצמו. בדומה לכך, העבודה של המשיח היא להושיע את האדם והיא למען רצון האל. בהתחשב בכך שהאל מתגלם כבשר ודם, הוא מגשים את המהות שלו בתוך בשרו, כך שדי בבשרו כדי לבצע את עבודתו. לפיכך, כל העבודה של רוח האל מוחלפת בעבודה של המשיח בזמן ההתגלמות כבשר ודם, ובמרכזה של כל העבודה לאורך תקופת ההתגלמות כבשר ודם נמצאת העבודה של המשיח. לא ניתן למזג אותה עם עבודה מכל עידן אחר. ומאחר שהאל מתגלם כבשר ודם, הוא עובד מתוך הזהות של בשרו. מאחר שהוא מגיע כבשר ודם, הוא מסיים בבשר את העבודה שעליו לעשות. בין אם זו רוח האל ובין אם זה המשיח, שניהם הם אלוהים עצמו ואלוהים עושה את העבודה שעליו לעשות ומבצע את הכהונה שעליו לבצע.

מהותו של אלוהים עצמו מחזיקה בסמכות, אבל היא מסוגלת להתמסר במלואה לסמכות הנובעת ממנו. בין אם זו עבודת הרוח או עבודת הבשר, אלו לעולם לא יעמדו בקונפליקט זו עם זו. רוח האל היא הסמכות על כל הבריאה. הבשר עם מהות האל ניחן גם הוא בסמכות, אבל האל המתגלם כבשר ודם יכול לעשות את כל העבודה הנשמעת לרצון האב שבשמיים. אדם בודד לא יוכל לתפוס או להבין זאת. אלוהים עצמו הוא הסמכות, אבל בשרו יכול להתמסר לסמכותו. זה מה שמשתמע מהנאמר: "המשיח נשמע לרצונו של אלוהים האב". אלוהים הוא רוח והוא יכול לבצע את עבודת הישועה, כפי שאלוהים יכול גם להיות לאדם. בכל מקרה, אלוהים עצמו עושה את עבודתו. הוא לא מפריע ולא מפסיק ובוודאי שאינו מבצע עבודה שסותרת את עצמה, שכן מהות העבודה שנעשית על ידי הרוח ועל ידי הבשר זהה. בין אם זו הרוח או הבשר, שניהם עובדים כדי למלא רצון יחיד ולבצע אותה עבודה. אף על פי שלרוח ולבשר תכונות שונות, המהות שלהם זהה. בשניהם נמצאת מהות האל עצמו והזהות של האל עצמו. לאלוהים עצמו אין יסודות של מרדנות. המהות שלו טובה. הוא הביטוי של כל היופי והטוב, כמו גם של כל האהבה. גם בבשר, אלוהים אינו עושה דבר הממרה את פיו של אלוהים האב. אפילו אם פירוש הדבר הקרבת חייו, הוא יהיה מוכן לעשות זאת בלב שלם והוא לא יבחר באפשרות אחרת. אין באלוהים אלמנטים של צדקנות או חשיבות עצמית או של יהירות והתנשאות. אין בו אלמנטים של נוכלות. כל דבר שממרה את פיו של אלוהים בא מהשטן. השטן הוא מקור כל הכיעור והרשע. הסיבה שיש לאדם איכויות הדומות לאלו של השטן היא שהשטן השחית את האדם ועיבד אותו. השטן לא השחית את המשיח ולכן המשיח ניחן רק בתכונות האל ולא בתכונות של השטן. אין זה משנה כמה קשה העבודה או חלש הבשר, אלוהים, בעודו שוכן בבשר ודם, לא יעשה דבר שיפריע לעבודת אלוהים עצמו וודאי שלא יזנח במרדנות את רצון אלוהים האב. הוא מעדיף לסבול את מכאובי הבשר מאשר ללכת נגד רצונו של אלוהים האב, בדיוק כפי שישוע אמר בתפילה, "אָבִי, אִם אֶפְשָׁר הַדָּבָר, הַעֲבֵר נָא מִמֶּנִּי אֶת הַכּוֹס הַזֺּאת, אַךְ לֹא כִּרְצוֹנִי אֲנִי כִּי אִם כִּרְצוֹנְךָ אַתָּה". בני האדם עושים את הבחירות שלהם, אך המשיח לא עושה זאת. אף שיש לו את זהותו של אלוהים עצמו, הוא עדיין מחפש אחר רצונו של אלוהים האב ומקיים את מה שהוטל עליו על ידי אלוהים האב, מנקודת המבט של הבשר. זהו דבר שהאדם אינו יכול להשיגו. דבר שבא מהשטן לא יכול לקבל את מהות האל, אלא רק את מהות שממרה את פיו של אלוהים ומתנגדת לו. הוא לא יכול להישמע לאלוהים באופן מלא ועל אחת כמה וכמה לא למלא את רצון האל בחפץ לב. כל בני האדם מלבד המשיח עשויים לעשות דברים שנוגדים את אלוהים ואף אחד אינו יכול לקחת על עצמו באופן ישיר את העבודה שאלוהים הטיל עליו. אף אחד אינו מסוגל לראות בניהולו של אלוהים חובה שעליו למלא. המהות של המשיח היא התמסרות לרצונו של אלוהים האב. מרדנות כלפי אלוהים היא מאפיין של השטן. שתי איכויות אלו אינן מתיישבות האחת עם השנייה וכל מי שיש לו את האיכויות של השטן אינו יכול להיקרא משיח. הסיבה לכך שהאדם אינו יכול לבצע את עבודת האל במקומו היא שאין לאדם כלום ממהות האל. האדם עובד עבור אלוהים למען האינטרסים האישיים של האדם ולמען סיכויו העתידיים ואילו המשיח עובד כדי לעשות את רצונו של אלוהים האב.

אנושיותו של המשיח נשלטת על ידי האלוהות שלו. אף שהוא מתגלם כבשר ודם, האנושיות שלו איננה לגמרי כזו של אדם בשר ודם. יש לו אופי ייחודי משלו וגם הוא נשלט על ידי האלוהות שלו. לאלוהות שלו אין חולשות. החולשה של המשיח שייכת לאנושיות שלו. במידה מסוימת, חולשה זו מגבילה את האלוהות שלו, אלא שמגבלות כאלה הן רק בהיקף ובזמן מסוימים ואינן ללא גבולות. כשמגיע הזמן לבצע את עבודת האלוהות שלו, הדבר נעשה ללא קשר לאנושיות שלו. אנושיותו של המשיח מונחית כולה על ידי האלוהות שלו. פרט לחיים הרגילים של האנושיות שלו, כל הפעולות האחרות של האנושיות שלו מושפעות ומונחות על ידי האלוהות שלו. על אף שיש למשיח אנושיות, היא אינה פוגמת בעבודת האלוהות שלו וזאת בדיוק מאחר שהאנושיות של המשיח מכוונת על ידי האלוהות שלו. על אף שהאנושיות שלו אינה בשלה באופן התנהלותו עם הזולת, אין זה משפיע על העבודה הרגילה של האלוהות שלו. כשאני אומר שהאנושיות שלו לא הושחתה, אני מתכוון לכך שהאנושיות של המשיח יכולה לקבל פקודות ישירות מהאלוהות שלו ושהוא ניחן בהיגיון נעלה יותר מזה של אדם פשוט. האנושיות שלו היא המתאימה ביותר להיות מודרכת על ידי האלוהות בעבודתו. האנושיות שלו היא המוכשרת ביותר לבטא את עבודת האלוהות והמוכשרת ביותר להתמסר לעבודה כזו. כשאלוהים עובד בהתגלמותו כבשר ודם, הוא לעולם לא שוכח את החובות שעל אדם בשר ודם למלא. הוא מסוגל לעבוד את אלוהים שבשמיים עם לב נאמן. הוא ניחן במהות האל והזהות שלו היא של אלוהים עצמו. הוא רק הגיע אל פני האדמה והפך ליציר נברא, בעל קליפה חיצונית של יציר נברא, וכעת הוא ניחן באנושיות שלא הייתה לו לפני כן. הוא מסוגל לעבוד את אלוהים בשמיים. זו ההוויה של אלוהים עצמו שהאדם אינו יכול לחקותה. זהותו היא אלוהים בכבודו ובעצמו. הוא עובד את אלוהים מנקודת המבט של הבשר ולכן, המילים "המשיח עובד את אלוהים שבשמיים" אינן טעות כלל. מה שהוא מבקש מן האדם הוא מה שיש בו עצמו. הוא כבר השיג את כל מה שהוא מבקש מן האדם לפני שביקש זאת ממנו. הוא לעולם לא יבוא בדרישות כלפי אחרים בעוד שהוא עצמו אינו מחויב להן, שכן הן מהוות את הווייתו. בכל דרך שבה יבצע עבודתו, הוא לעולם לא יפעל באופן שימרה את פיו של אלוהים. אין זה משנה מה הוא מבקש מן האדם, לא תהיה דרישה שלא ניתנת לביצוע על ידי האדם. כל מה שהוא עושה הוא מילוי רצונו של אלוהים ולמען הניהול של אלוהים. אלוהותו של המשיח נעלית מכל בני האדם ולכן הוא הסמכות העליונה על כל הברואים. סמכות זו היא האלוהות שלו, כלומר, הטבע וההוויה של אלוהים עצמו, שקובעים את זהותו. לכן, אין זה משנה עד כמה האנושיות שלו רגילה, אין להכחיש שהוא ניחן בזהותו של אלוהים עצמו. בלי קשר לנקודת ההשקפה שהוא מדבר ממנה ולאופן שבו הוא נשמע לרצון האל, לא ניתן לומר שהוא איננו אלוהים עצמו. בני אדם טיפשים ובורים מוצאים לעיתים קרובות פגם באנושיות הרגילה של המשיח. אין זה משנה כיצד הוא מבטא ומגלה את ההוויה של האלוהות שלו, האדם אינו מסוגל להכיר בכך שהוא המשיח וככל שאותו משיח מפגין צייתנות וענווה, כך בני אדם טיפשים מתייחסים אל המשיח יותר בקלות ראש. ישנם אף כאלה שמאמצים כלפיו יחס של הדרה ובוז ובו בזמן מעלים על נס את אותם "אנשים דגולים" בעלי תדמית נשגבה. ההתנגדות והמרי של האדם כלפי אלוהים נובעים מהעובדה שמהות האל בהתגלמותו כבשר ודם מתמסרת לרצונו של אלוהים, כמו גם בשל האנושיות הרגילה של המשיח. בזאת טמון מקור ההתנגדות והמרדנות של האדם כלפי אלוהים. אילו לא היה למשיח את מסווה האנושיות שלו והוא לא היה שואף לקיים את רצון האל האב מנקודת מבט של נברא, אלא תחת זאת היה בעל אנושיות נעלית, הרי שקרוב לוודאי שלא הייתה מרדנות בקרב בני האדם. הסיבה שבגינה האדם מוכן תמיד להאמין באל בלתי נראה בשמיים היא מכיוון שלאלוהים שבשמיים אין אנושיות ואין בו אף לא תכונה אחת של יציר נברא. לכן האדם תמיד מתייחס אליו בהערכה רבה ביותר, אך מפגין יחס של בוז כלפי המשיח.

על אף שהמשיח עלי אדמות מסוגל לעבוד מטעם אלוהים עצמו, הוא לא מגיע מתוך כוונה להראות את צלמו בבשר לכל בני האדם. הוא לא בא על מנת שכל בני האדם יראו אותו. הוא בא כדי להוביל בידו את האדם ובכך להכניס את האדם לעידן החדש. התפקיד של הבשר של המשיח הוא לשם עבודתו של אלוהים עצמו, כלומר, לשם עבודת האל כבשר ודם, ולא כדי לאפשר לאדם להבין את מהות בשרו של האל. אין משנה כיצד הוא עובד, דבר ממה שהוא עושה אינו חורג ממה שהבשר יכול להשיג. אין זה משנה כיצד הוא עובד, הוא עושה זאת בגוף בשר עם אנושיות רגילה ואינו חושף לגמרי לבני האדם את פניו האמיתיים של אלוהים. בנוסף, עבודתו בבשר לעולם איננה על-טבעית או בלתי ניתנת להערכה, כפי שהאדם חושב. למרות שהמשיח מייצג את אלוהים עצמו בהתגלמותו כבשר ודם ומבצע באופן אישי את העבודה שעל אלוהים עצמו לעשות, הוא אינו מתכחש לקיומו של אלוהים שבשמיים ואינו מכריז בלהט על מעשיו שלו. תחת זאת, הוא נשאר חבוי בתוך בשרו בענווה. מלבד המשיח, לאלה הטוענים באופן שקרי שהם המשיח אין את האיכויות שלו. כאשר המשיח מוצג לצד היהירות והרוממות העצמית של אותם משיחי שקר, מיד מתברר איזה בשר הוא המשיח האמיתי. ככל שמשיחי שקר אלו שקריים יותר, כך הם מתפארים יותר בעצמם וכך הם מסוגלים יותר לחולל אותות ומופתים כדי להונות את האדם. משיחי השקר אינם ניחנים באיכויות של אלוהים. המשיח אינו נגוע בכל מרכיב שהוא השייך למשיחי השקר. אלוהים הופך לבשר ודם רק כדי להשלים את עבודת הבשר והדם, לא סתם כדי לאפשר לבני האדם לראות אותו. במקום זאת, הוא מאפשר לעבודה להוכיח את זהותו ומאפשר למה שהוא מגלה להעיד על מהותו. מהותו אינה מופרכת, זהותו לא נלקחה על ידיו, היא נקבעת על ידי עבודתו ומהותו. על אף שיש בו את מהות האל עצמו ושהוא מסוגל לעשות את עבודת האל עצמו. אחרי הכול הוא עדיין בשר ודם, בניגוד לרוח הקודש. הוא איננו אלוהים עם התכונות של רוח הקודש. הוא אלוהים בקליפה של בשר. לכן, אין זה משנה עד כמה הוא רגיל וחלש וכיצד הוא שואף לקיים את רצון האל האב, האלוהות שלו אינה מוטלת בספק. באל בהתגלמותו כבשר ודם קיימת לא רק האנושיות הרגילה על חולשותיה אלא קיימות גם הפלאיות והאיכות הבלתי נתפסת של האלוהות שלו, כמו גם כל המעשים שלו בבשר. לפיכך, הן האנושיות והן האלוהות מתקיימות למעשה ובפועל במשיח. אין זה כלל דבר ריקני או על-טבעי. הוא בא לעולם במטרה העיקרית לבצע עבודה. יש הכרח שיהיה בעל אנושיות רגילה כדי שיוכל לבצע עבודה על פני האדמה. אחרת, יהיה כוחה של האלוהות שלו רב ככל שיהיה, לא ניתן יהיה להשתמש כראוי בייעוד המקורי שלה. למרות שיש חשיבות רבה לאנושיות שלו, היא איננה המהות שלו. המהות שלו היא האלוהות ולכן, הרגע שבו הוא מתחיל לבצע את כהונתו עלי אדמות הוא הרגע שבו הוא מתחיל לבטא את ההוויה של האלוהות שלו. האנושיות שלו קיימת אך ורק כדי לקיים את החיים הרגילים של בשרו, כדי שהאלוהות שלו תוכל להשלים את העבודה כרגיל כבשר ודם. האלוהות היא זו שמנתבת את עבודתו באופן מוחלט. כשהוא ישלים עבודתו, הוא ישלים את כהונתו. על האדם להכיר את מכלול עבודתו ובאמצעות עבודתו הוא מאפשר לאדם להכיר אותו. במהלך עבודתו הוא מבטא באופן מלא למדי את הווית האלוהות שלו, שאיננה טבע המוכתם באנושיות או במחשבה והתנהגות אנושיות. כשיגיע המועד שבו כל כהונתו תגיע אל סופה, הוא כבר יבטא לחלוטין ובאופן מושלם את הטבע שעליו לבטא. עבודתו איננה נתונה להכוונתו של אף בן אדם. הביטוי של הטבע שלו גם הוא חופשי למדי ואינו נשלט על ידי המוח או מעובד על ידי מחשבה, אלא מתגלה באופן טבעי. זהו דבר ששום בן אדם אינו יכול להשיגו. גם אם הסביבה קשה או התנאים גרועים, הוא מסוגל לבטא את טבעו בזמן המתאים. המשיח מבטא את הווייתו של המשיח ואילו אלה שאינם המשיח לא ניחנים בטבעו של המשיח. לכן, גם אם כולם יתנגדו לו או שיהיו להם תפיסות לגביו, איש אינו יכול להכחיש על בסיס מחשבות האדם שהטבע שמבטא המשיח הוא טבעו של אלוהים. כל מי שמחפש את המשיח בלב טהור או מחפש את אלוהים בכוונה תחילה יודה שהוא המשיח, על סמך הביטוי של האלוהות שלו. הוא לעולם לא יתכחש למשיח על סמך היבט כלשהו שלו שאינו עולה בקנה אחד עם תפיסות האדם. אף על פי שהאדם טיפש מאוד, כולם יודעים בדיוק מהו רצונו של האדם ומה נובע מאלוהים. העניין הוא שאנשים רבים פשוט מתנגדים למשיח בכוונה תחילה בגלל הכוונות שלהם. אלמלא כן, לא הייתה לשום אדם סיבה להתכחש לקיומו של המשיח, מכיוון שהאלוהות שהמשיח מבטא אכן קיימת וניתן לראותה בעין בלתי מזוינת.

העבודה והביטוי של המשיח קובעים את מהותו. הוא מסוגל להשלים בלב שלם את מה שהופקד בידיו. הוא מסוגל לעבוד את אלוהים שבשמיים בלב שלם ולשאוף בלב שלם לתהות אחר רצונו של אלוהים האב. כל זה נקבע על ידי המהות שלו. וכך גם ההתגלות הטבעית שלו נקבעת על ידי המהות שלו. הסיבה לכך שאני קורא לה "ההתגלות הטבעית" שלו היא משום שהביטוי שלו אינו חיקוי או תוצאה של חינוך על ידי אדם או תוצאה של שנים רבות של טיפוח על ידי אדם. הוא לא למד זאת או התקשט בכך אלא הדבר טבוע בתוכו. האדם עשוי להתכחש לעבודתו, לביטוי שלו, לאנושיות שלו ולכל מהלך החיים של האנושיות הרגילה שלו, אבל איש אינו יכול להכחיש שהוא עובד את אלוהים שבשמיים בלב שלם. איש אינו יכול להכחיש שהוא הגיע כדי למלא את רצונו של האב שבשמיים ואיש אינו יכול להכחיש את הכנות שבה הוא תר אחר אלוהים האב. למרות שמראהו אינו נעים לחושים, שדיבורו לא משרה אווירה יוצאת דופן ושעבודתו לא מזעזעת את הארץ או מרעידה את השמיים כפי שהאדם מדמיין, הוא אכן המשיח אשר מגשים את רצון האב שבשמיים בלב שלם ומתמסר לחלוטין לאב שבשמיים והוא צייתן עד המוות. הסיבה לכך היא שהמהות שלו היא המהות של המשיח. קשה לאדם להאמין באמת זו, אולם זו עובדה. משכהונתו של המשיח תושלם, יוכל האדם לראות מעבודתו שטבעו והווייתו מייצגים את טבעו והווייתו של אלוהים שבשמיים. בזמן ההוא, הסיכום של כל עבודתו יוכל לאשר שהוא אכן הבשר שבו מתגלם הדבר ואינו דומה לאדם בשר ודם. לכל צעד בעבודתו של המשיח בעולם יש חשיבות ייצוגית, אך האדם שחווה את העבודה בפועל של כל שלב אינו מסוגל לתפוס את החשיבות של עבודתו. הדבר נכון בייחוד עבור מספר השלבים של העבודה שבוצעו על ידי האל בהתגלמותו השנייה. רוב אלה שרק שמעו או ראו את דבריו של המשיח אך מעולם לא ראו אותו אינם יודעים דבר על עבודתו. אלה שראו את המשיח ושמעו את דברו וגם חוו את עבודתו מתקשים לקבל את עבודתו. האין זה כך מכיוון שהמראה והאנושיות הרגילה של המשיח אינם לטעמו של האדם? מי שיקבלו את עבודתו של המשיח אחרי הסתלקותו לא יחוו קשיים כאלה, מכיוון שהם רק יקבלו את עבודתו ולא יבואו במגע עם האנושיות הרגילה של המשיח. האדם אינו מסוגל להרפות מתפיסותיו לגבי אלוהים ובמקום זאת לבחון אותו בקפידה. הסיבה לכך היא העובדה שהאדם מתמקד רק במראה שלו ואינו מסוגל לזהות את המהות שלו על סמך עבודתו ודבריו. אם יתעלם האדם ממראהו של המשיח או יימנע מדיון באנושיות של המשיח וידבר רק על האלוהות שלו, שאף אדם אינו יכול לתפוס את עבודתה ואת דבריה, הרי שיפחתו תפיסותיו של האדם בחצי, אפילו עד כדי כך שכל הקשיים של האדם יבואו על פתרונם. במהלך העבודה של האל בהתגלמותו כבשר ודם, האדם אינו יכול לסבול אותו והוא מלא בתפיסות רבות בנוגע אליו, ומקרים של התנגדות ומרדנות נפוצים. האדם אינו יכול לסבול את קיומו של אלוהים, להפגין יד רכה כלפי הענווה וההסתר של המשיח או לסלוח למהותו של המשיח שנשמעת לאב שבשמיים. לכן הוא אינו יכול להישאר עם האדם לנצח לאחר סיום עבודתו, מכיוון שהאדם מסרב לאפשר לו לחיות לצדו. אם האדם אינו מסוגל להפגין יד רכה כלפיו במהלך תקופת העבודה שלו, כיצד יוכלו בני האדם לסבול את חייו לצדם אחרי השלמת כהונתו, כשהוא צופה בהם חווים את דבריו בהדרגה? האם לא ייפלו רבים מהם בגללו? האדם מתיר לו רק לעבוד על פני האדמה. זו היד הרכה שהאדם מסוגל להפגין. אלמלא עבודתו, האדם היה כבר מזמן מגרש אותו מעל פני האדמה. אם כן, כמה רכה תהיה ידו של האדם לאחר שעבודתו תושלם? האם האדם לא יהרוג אותו אז ויענה אותו למוות? לולא הוא נקרא משיח, הוא לא יכול היה כלל לעבוד בקרב בני האדם. אם הוא לא היה עובד בזהות של אלוהים עצמו ובמקום זאת היה עובד רק כאדם רגיל, אזי האדם לא היה סובל ולו משפט אחד מפיו וודאי שלא היה סובל אף מקצת מעבודתו. לכן הוא רק יכול לשאת עמו את הזהות הזו בעבודתו. כך עבודתו חזקה יותר מאשר לולא עשה כן, מכיוון שכל בני האדם מוכנים להישמע למעמד ולזהות דגולה. אם הוא לא נושא את הזהות של אלוהים עצמו במהלך עבודתו או מופיע כאלוהים עצמו, אזי לא הייתה לו הזדמנות לעבוד כלל. למרות העובדה שהוא ניחן במהות האל ובהוויה של המשיח, האדם לא היה מרפה ולא היה מאפשר לו לבצע את העבודה בקלות בקרב בני האדם. הוא נושא את זהותו של אלוהים עצמו בעבודתו, על אף שעבודה שכזו עוצמתית פי עשרות מונים מעבודה המתבצעת ללא זהות כזו, האדם עדיין אינו נשמע לו לחלוטין, משום שהאדם מתמסר רק למעמדו ולא למהות שלו. אם כן, כשיום אחד אולי יפרוש המשיח מתפקידו, הייתכן שהאדם יאפשר לו להישאר בחיים אפילו ליום אחד? אלוהים מוכן לחיות בעולם עם האדם כדי שיוכל לראות את השפעות עבודת ידו בשנים הבאות. אולם האדם אינו מסוגל לסבול את נוכחותו אפילו יום אחד ולכן אלוהים יוותר. כבר עכשיו רכות ידו וחסדו של האדם הם שמתירים לאלוהים לבצע בקרב בני האדם את העבודה שעליו לעשות כדי לבצע את כהונתו. על אף שאלה שכבר כבש באופן אישי מעניקים לו חסד כזה, הם עדיין מרשים לו להישאר רק עד שעבודתו תסתיים, לא רגע אחד יותר. אם כך הדבר, מה עם אלה שהוא לא כבש? האין הסיבה שהאדם מתייחס כך לאל בהתגלמותו כבשר ודם היא שהוא המשיח בקליפה של אדם רגיל? אם הייתה לו רק אלוהות ולא אנושיות נורמלית, האם לא היו קשיי האדם באים על פתרונם בקלות רבה? האדם מודה בחוסר רצון באלוהות שלו ואינו מגלה שום עניין בקליפתו כאדם פשוט, למרות העובדה שהמהות שלו היא בדיוק זו של המשיח שמתמסר לרצון האב שבשמיים. ככזה, הוא יכול רק לבטל את עבודתו בקרב בני האדם כדי לחלוק עמם שמחות וצער, מכיוון שהאדם לא יכול לסבול עוד את קיומו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו

קודם: 5. כיצד עליכם להאמין באלוהים כדי שהוא יושיע אתכם ויהפוך אתכם למושלמים?

הבא: 2. חשיבותה של התגלמותו של אלוהים כבשר ודם

אסונות הפכו כעת לאירוע שכיח ברחבי העולם. האם תרצו להילקח למלכות השמיים לפני האסונות הגדולים? הצטרפו לקבוצת אונליין כדי לדון בכך ולמצוא את הדרך.

תוכן דומה

הקדמה

למרות שבני אדם רבים מאמינים באלוהים, מעטים מבינים את משמעותה של אמונה באלוהים ומה עליהם לעשות כדי למלא את רצונו של אלוהים. זאת משום שעל אף...

הגדרות

  • טקסט
  • ערכות נושא

צבעים אחידים

ערכות נושא

גופן

גודל גופן

מרווח בין שורות

מרווח בין שורות

רוחב דף

תוכן

חיפוש

  • חיפוש טקסט
  • חיפוש בספר זה