דברי אלוהים רלוונטיים:

כל הדברים בעולם משתנים במהירות עם מחשבותיו של האל הכול יכול ותחת מבטו. דברים שהאנושות לא שמעה עליהם מעולם מופיעים בפתאומיות, ואילו דברים שהאנושות מחזיקה בהם זה מכבר נעלמים מבלי דעת. איש לא יכול להעלות על הדעת את מיקומו של האל הכול יכול, ויתרה מזאת, איש לא יכול לחוש בהתעלותו ובגדולתו של כוח החיים של האל הכול יכול. התעלותו טמונה באופן שבו הוא יכול לתפוס את מה שבני האנוש לא מסוגלים לתפוס. גדולתו טמונה בכך שהאנושות זונחת אותו אך הוא מושיע את האנושות. הוא יודע את משמעותם של החיים והמוות. יתר על כן, הוא יודע מהם חוקי הקיום שהאנושות שנבראה צריכה לציית להם. הוא הבסיס לקיום האנושי והוא הגואל שיקים לתחייה את האנושות. הוא מכביד על לבבות שמחים במצוקה והוא מעודד לבבות עצובים בשמחה, וכל זאת למען עבודתו ולמען תוכניתו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אנחתו של האל הכול יכול

במרחבי היקום והשחקים, יצורים אין סוף חיים ומתרבים, מצייתים לחוק החיים המעגלי ודבקים בכלל אחד קבוע. כל מי שמת לוקח איתו את הסיפורים של אלה החיים, וכל מי שחי חוזר על אותה היסטוריה טרגית של אלה שגוועו. על כן, חזקה על האנושות לשאול את עצמה: מדוע אנו חיים? ומדוע עלינו למות? מי שולט בעולם הזה? ומי ברא את האנושות הזו? האם הטבע באמת ברא את האנושות? האם האנושות באמת שולטת בגורלה שלה? ...האנושות פשוט אינה יודעת מי הריבון על התבל ועל כל צבא השמיים, קל וחומר שהיא אינה יודעת מה ראשיתה ועתידה של האנושות. האנושות רק חיה על כורחה תחת החוק הזה. איש אינו יכול להימלט ממנו ואיש אינו יכול לשנותו, מאחר שבכל צבא השמים ישנו רק אחד החי מעולם ועד עולם שהוא הריבון על הכול. הוא האחד שהאדם מעולם לא ראהו, האחד שהאנושות מעולם לא הכירה, שהאנושות מעולם לא האמינה בקיומו, ובכל זאת, הוא האחד אשר נפח נשמת חיים באבות האנושות והעניק לאנושות חיים. הוא האחד שמקיים ומזין את האנושות ומתיר לה להתקיים, והוא האחד שמכוון את האנושות עד עצם היום הזה. יתר על כן, בו לבדו תלויה האנושות לשם הישרדותה. הוא הריבון על הכול והמושל בכל היצורים החיים בתבל. הוא פוקד על ארבע עונות השנה והוא זה שמזמן את הרוח, את הכפור, את השלג ואת הגשם. הוא מעניק לאנושות את אור השמש ומביא את הלילה. הוא שפרס את השמים ואת הארץ, העניק לאדם את ההרים, את האגמים ואת הנהרות ואת כל היצורים החיים בתוכם. מעשיו נמצאים בכל מקום, עוצמתו נמצאת בכל מקום, חוכמתו נמצאת בכל מקום וסמכותו נמצאת בכל מקום. כל אחד מהחוקים והכללים האלה הוא ההתגלמות של מעשיו, וכל אחד מהם חושף את חוכמתו ואת סמכותו. מי יכול לפטור את עצמו מריבונותו? ומי יכול להשתחרר מתכנוניו? הכול קיים תחת מבטו ויתרה מכך, הכול חי תחת ריבונותו. עוצמתו ומעשיו לא מותירים לאנושות ברירה אלא להכיר בעובדה שהוא אכן קיים ושהוא הריבון על הכול. אין מלבדו דבר היכול לפקוד על התבל, קל וחומר שאין כל דבר היכול לקיים את האנושות ללא מנוח. בין אם אתה מסוגל או לא מסוגל לזהות את מעשי האל ובין אם אתה מאמין או לא מאמין בקיומו של אלוהים, אין ספק שגורלך נתון לקביעתו של אלוהים ואין ספק שאלוהים תמיד יחזיק בריבונות על הכול. קיומו וסמכותו אינם מותנים בשאלה אם האדם מכיר בהם או תופס אותם. רק הוא מכיר את עברו של האדם, את ההווה שלו ואת עתידו, ורק הוא יכול לקבוע את גורל האנושות. בין אם אתה מסוגל לקבל את העובדה הזאת ובין אם לאו, בקרוב האנושות תהיה עדה לכל זאת במו עיניה, וזו העובדה שאלוהים יממש במהרה. האנושות חיה ומתה תחת עינו הפקוחה של אלוהים. האדם חי למען ניהולו של אלוהים, וכשעיניו נעצמות בפעם האחרונה, גם זה קורה למען ניהולו של אלוהים. פעם אחר פעם, האדם בא והולך, הלוך ושוב. ללא יוצא מן הכלל, כל זה חלק מריבונותו של אלוהים ומתכנונו. ניהולו של אלוהים תמיד צועד קדימה ומעולם לא חדל. הוא יגרום לאנושות להיות מודעת לקיומו, לבטוח בריבונותו, לחזות במעשיו ולשוב אל מלכותו. זו תוכניתו וזו העבודה שהוא מבצע כבר אלפי שנים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, נספח 3: האדם יכול להיוושע רק תחת ניהולו של אלוהים

דרך החיים אינה דבר שיכול להיות לכל אחד, ולא דבר שכל אחד יכול להשיגו בקלות. הסיבה לכך היא שהחיים יכולים לבוא רק מאלוהים – כלומר, רק אלוהים עצמו מחזיק במהות החיים, ואין שום דרך חיים ללא אלוהים עצמו. לכן רק אלוהים הוא מקור החיים והמעיין הנובע הנצחי של מי החיים. מאז שהוא ברא את העולם, אלוהים עשה עבודה רבה בכל הנוגע לחיוניות של החיים, עשה עבודה רבה שמעניקה את החיים לאדם ושילם מחיר כבד כדי שהאדם יוכל לזכות בחיים. זאת משום שאלוהים עצמו הוא חיי נצח ואלוהים עצמו הוא הדרך שבה האדם קם לתחייה. אלוהים לעולם לא נעדר מלב האדם, והוא תמיד שוכן בקרב בני האדם. הוא הכוח המניע של חיי האדם, היסוד לקיום האדם ומשאב עשיר לקיומו של האדם החל מלידתו. הוא גורם לאדם להיוולד מחדש ומאפשר לו לחיות בעוז בכל תפקידיו. הודות לעוצמתו ולכוח החיים הבלתי נדלה שלו, חי האדם במשך דורות רבים שבמהלכם העוצמה של חיי אלוהים הייתה עמוד התווך של קיום האדם, ואלוהים שילם מחיר שאף אדם רגיל לא שילם מעולם. כוח החיים של אלוהים יכול לגבור על כל עוצמה. יתרה מזאת, הוא עולה על כל עוצמה. חייו נצחיים, עוצמתו אדירה, ואף יציר נברא או כוח אויב לא יכול להתגבר בקלות על כוח החיים שלו. כוח החיים של אלוהים קיים ומקרין את אורו הבהיר, ללא קשר לזמן או למקום. השמיים והארץ יכולים לעבור תהפוכות, אך חייו של אלוהים לעולם לא משתנים. הכל חולף אך חיי אלוהים נותרים, מפני שאלוהים הוא מקור קיומם ושורש קיומם של כל הדברים. חיי האדם מקורם באלוהים, קיום השמיים הוא בזכות אלוהים, וקיומה של הארץ נובע מעוצמת החיים של אלוהים. שום דבר בעל חיוניות לא יכול להתעלות על ריבונות אלוהים, ושום דבר בעל מרץ לא יכול להיחלץ מגבולות סמכותו של אלוהים. לכן על כל הבריות באשר הן לציית לריבונותו של אלוהים ולחיות תחת פיקודו של אלוהים. לכן איש לא יכול להימלט משליטתו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, רק המשיח של אחרית הימים יכול להעניק לאדם את דרך חיי הנצח

בטרם נוצרה האנושות, היקום – כול כוכבי הלכת, כול הכוכבים שבשמיים – כבר התקיימו. ברמת המאקרו, גופים שמימיים אלה סבבו במסלולם באופן סדיר, תחת שליטתו של אלוהים, במשך הקיום כולו, יהיה אשר יהיה מספר השנים שבהן התקיים הדבר. השאלות, איזה כוכב לכת מגיע לאן ומתי בדיוק; איזה כוכב לכת מבצע איזו משימה, ומתי; איזה כוכב לכת סובב באיזה מסלול, ומתי הוא נעלם או מוחלף – כול הדברים האלה נמשכים ללא כול טעות, ולו הקלה שבקלות. מיקומיהם של כוכבי הלכת והמרחקים ביניהם מצייתים כולם לדפוסים מחמירים, שאת כולם ניתן לתאר בעזרת נתונים מדוייקים. את המסלולים שבהם הם נעים, המהירות והדפוסים של מסלוליהם ההיקפיים, הזמנים שבהם הם נמצאים במיקומים שונים, ניתן לכמת במדוייק ולתאר בעזרת חוקים מיוחדים. במשך עידנים, צייתו כוכבי הלכת לחוקים האלה ומעולם לא סטו מהם ולו במעט. אין כוח שיכול לשנות או להפר את מסלוליהם או את הדפוסים שלהם הם מצייתים. כיוון שהחוקים המיוחדים השולטים בתנועתם והנתונים המדוייקים המתארים אותם נקבעו מראש על ידי סמכותו של אלוהים, הם מצייתים לחוקים האלה בעצמם, תחת ריבונותו ושליטתו של הבורא. ברמת המאקרו, לא קשה לאדם לגלות דפוסים, נתונים וכן כמה תופעות וחוקים משונים ולא מוסברים. אף שהאנושות אינה מודה כי אלוהים קיים, אינה מקבלת את העובדה שהבורא יצר כול דבר ושיש לו ריבונות על כול דבר, ויתרה מזאת, אינה מכירה בקיומה של סמכות הבורא, המדענים, האסטרונומים והפיסיקאים האנושיים מגלים יותר ויותר, שקיומם של כול הדברים ביקום והעקרונות והדפוסים אשר מכתיבים את תנועותיהם, כולם נשלטים על ידי אנרגיה אפלה עצומה ובלתי נראית. עובדה זו מאלצת את האדם להתמודד עם העובדה שיש כוח עליון בקרב דפוסים אלה של תנועה, אשר מתזמר הכל, ולהודות בכך. עוצמתו יוצאת דופן, ועל אף שאיש אינו יכול לראות את פניו האמיתיות, הוא שולט בכול דבר בכול רגע. אין אדם או כוח שיכולים לחרוג מריבונותו. כשהוא עומד מול עובדה זו, מוכרח האדם להכיר בכך שהחוקים השולטים בקיומם של כול הדברים אינם ניתנים לשליטה על ידי בני אדם, ואיש אינו יכול לשנותם. ויחד עם זאת, מוכרח האדם להודות כי בני האדם אינם יכולים להבין את החוקים האלה במלואם והם אינם מתרחשים באופן טבעי, אלא מוכתבים על ידי אדון ושליט. כול אלה הם ביטויים לסמכותו של אלוהים, שהאנושות יכולה לתפוש ברמת המאקרו.

ברמת המיקרו, כל ההרים, הנהרות, האגמים, הימים והיבשות שהאדם עשוי לראות על פני האדמה, כל עונות השנה שהוא חווה, כל הדברים השוכנים על פני האדמה, ובהם צמחים, בעלי חיים, מיקרואורגניזמים ובני אדם, כפופים לריבונותו ולשליטתו של אלוהים. תחת ריבונותו ושליטתו של אלוהים, כל הדברים נוצרים או נעלמים בהתאם למחשבותיו, נוצרים חוקים ששולטים בקיום שלהם והם גדלים ומתרבים בהתאם להם. אין אדם או דבר שהוא מעל לחוקים האלה.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ג'

כשאלוהים ברא את כל הדברים, הוא קבע גבולות להרים, למישורים, למדבריות, לגבעות, לנהרות ולאגמים. על פני האדמה יש הרים, מישורים, מדבריות, גבעות, וכן מקווי מים שונים? האין הם פני שטח שונים? אלוהים קבע גבולות בין כל פני שטח שונים. כשאנו מדברים על קביעת גבולות, המשמעות היא שלהרים יש קווי מתאר משלהם, למישורים יש קווי מתאר משלהם, למדבריות יש תחום מסוים ולגבעות יש שטח קבוע. יש גם מספר קבוע של מקווי מים, כגון נהרות ואגמים. כלומר, כשאלוהים ברא את כל הדברים, הוא חילק הכול בבירור רב. ...בתוך כל הסביבות הגיאוגרפיות והשטחים השונים האלה, שנבראו על ידי אלוהים, הוא מנהל הכול בדרך מתוכננת ומסודרת. לכן, כל הסביבות הגיאוגרפיות האלה עדיין קיימות מזה אלפי שנים, עשרות אלפי שנים, לאחר שנבראו על ידי אלוהים. כל אחת מהן עדיין ממלאת את תפקידה. על אף שבתקופות מסוימות הרי געש מתפרצים, בתקופות מסוימות מתרחשות רעידות אדמה, ויש תזוזות גדולות של הקרקע, אלוהים בהחלט לא יאפשר לשטח מסוג כלשהו לאבד את תפקידו המקורי. רק בזכות ניהול זה של אלוהים, שליטתו בחוקים אלה ואחיזתו בהם, כל הדברים האלה – שמהם האנושות נהנית ושאותם היא רואה – יכולים לשרוד על פני האדמה בצורה מסודרת. ...

(...)

...מלבד קביעת הגבולות לסביבות הגיאוגרפיות השונות, אלוהים קבע גבולות גם לעופות ולבעלי החיים השונים, לדגים, לחרקים ולכל הצמחים. הוא אף קבע חוקים. בזכות ההבדלים בין הסביבות הגיאוגרפיות השונות ובזכות קיומן של סביבות גיאוגרפיות שונות, לסוגים שונים של עופות וחיות, דגים, חרקים וצמחים, יש סביבות הישרדות שונות. העופות, החיות והחרקים חיים בין הצמחים השונים, הדגים חיים במים והצמחים גדלים באדמה. ...כל הדברים שאלוהים ברא – בין אם הם מקובעים למקום אחד או שהם יכולים לנשום דרך נחיריים – לכולם יש חוקים להישרדותם. זמן רב בטרם ברא אלוהים את היצורים החיים האלה, הוא ברא להם את בתי הגידול שלהם, את סביבות ההישרדות שלהם. ליצורים החיים האלה יש סביבות הישרדות קבועות משלהם, מזון משלהם, בתי גידול קבועים משלהם, מקומות משלהם המתאימים להישרדותם, מקומות עם טמפרטורות המתאימות להישרדותם. בצורה זו הם לא ישוטטו לכל עבר ולא יערערו את הישרדותה של האנושות או ישפיעו על חייהם של בני האדם. כך מנהל אלוהים את כל הדברים ומספק לאנושות את סביבת ההישרדות הטובה ביותר. לכל אחד מן היצורים החיים מבין כל הדברים יש מזון משלו שמקיים את חייו בתוך סביבת ההישרדות שלו. המזון הזה הוא שמקבע אותם בתוך סביבת ההישרדות שבה נולדו. בסביבה מסוג זה, הם עדיין שורדים, מתרבים וממשיכים הלאה בהתאם לחוקים שקבע להם אלוהים. בזכות החוקים הללו, בזכות הגזרה הקדומה של אלוהים, כל הדברים חיים בהרמוניה עם האנושות, והאנושות מתקיימת תוך תלות הדדית עם כל הדברים.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ט'

מהרגע שבו אתה מגיח בבכי לעולם הזה, אתה מתחיל למלא את חובתך. אתה ממלא את תפקידך ומתחיל את מסע חייך למען התוכנית והייעוד של אלוהים. לא משנה מה הרקע שלכם והמסע הצפוי לכם, איש אינו יכול להימלט מהארגונים ומההסדרים שהותוו לו משמיים, ואיש אינו שולט בגורלו, מפני שאלוהים המושל בכל הוא היחיד המסוגל לבצע עבודה כזו. מראשית קיומו של האדם, אלוהים תמיד עובד כך – הוא מנהל את התבל ומכוון את כללי השינוי של כל הדברים ואת מסלולי התנועות שלהם. כמו כל שאר הדברים, האדם ניזון בשקט ובלא יודעין מהמתיקות, ומהגשם, ומהטל, הבאים מאלוהים. כמו כל שאר הדברים, האדם חי בלא יודעין תחת ידו המארגנת של אלוהים. לבו ורוחו של האדם מוחזקים בידו של אלוהים, וכל חייו גלויים לעיני האל. בין אם אתה מאמין בכך ובין אם לא, כל הדברים, החיים והמתים כאחד, ישתנו, יתחלפו, יתחדשו וייעלמו לפי מחשבותיו של אלוהים. כך אלוהים מושל בכול.

כשהלילה יורד בשקט, האדם לא מודע לכך, מפני שלב אדם אינו יכול לתפוס כיצד הלילה יורד ומאין הוא בא. כשהלילה עוזב בחשאי, האדם מברך את בואו של אור היום. אולם השאלה מאין בא האור וכיצד הוא גירש את חשכת הלילה מובנת לאדם עוד פחות, והוא מודע לכך עוד פחות. חילופי היום והלילה האלה החוזרים והנשנים מעבירים את האדם מפרק זמן אחד למשנהו ומניעים אותו מהקשר היסטורי אחד למשנהו, וכן מוודאים את הגשמתן של עבודתו של אלוהים בכל תקופה ושל תוכניתו של אלוהים לכל עידן.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אלוהים הוא מקור חיי האדם

מאז בריאת העולם, התחלתי להועיד ולבחור את קבוצת בני האדם הזו, כלומר אתכם כיום. בעצמי הסדרתי את מזגכם, איכותכם, מראכם, שיעור קומתכם, המשפחה שנולדתם אליה, עבודתכם ונישואיכם, כל כולכם, ואפילו את צבע שערכם, צבע עורכם ומועד לידתכם. אני מסדיר אפילו את הדברים שאתם עושים ואת בני האדם שאתם פוגשים מדי יום, ועל אחת כמה וכמה הסדרתי את התייצבותכם בפניי כיום. אל תטילו עצמכם לסערת רגשות. עליכם להתקדם ברוגע.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אמירותיו של המשיח בראשית, פרק 74

גורלם של האנושות והיקום שזור באופן הדוק בריבונותו של הבורא, קשור באופן שאינו ניתן להתרה לתזמורי הבורא. בסופו של דבר, לא ניתן להפרידו מסמכות הבורא. דרך חוקי כול הדברים, מגיע האדם לידי הבנה של תזמור הבורא וריבונותו. דרך כללי ההישרדות הוא תופש את שלטון הבורא. מגורלם של כול הדברים הוא מסיק מסקנות על הדרכים שבהן הבורא מפעיל עליהם את ריבונותו ושליטתו. ובמעגלי החיים של בני האדם וכול הדברים, האדם חווה באמת את התזמורים והסדרים שקובע הבורא לכול הדברים והיצורים החיים, ועֵד באמת לאופן שבו תזמורים וסדרים אלה באים במקום כול החוקים, הכללים והמוסדות הארציים, כול העוצמות והכוחות האחרים. לאור זאת מוכרחה האנושות להכיר בכך שאין ישות שנבראה, אשר יכולה להפר את ריבונותו של הבורא, שאין כוח שיכול להתערב באירועים ובדברים שנקבעו מראש על ידי הבורא, או לשנותם. על פי חוקים וכללים אלוהיים אלה, בני האדם וכול הדברים חיים ומתרבים, מדור לדור. האין זו ההתגלמות האמיתית של סמכות הבורא?

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ג'

אלוהים שולט בגורל האנושות כולה

(פרק נבחר מדברי אלוהים)

כבני אנוש וכמשיחיים אדוקים, אחריותנו וחובתנו הן להעלות כמנחה את שכלנו ואת גופנו למען מילוי התפקיד שאלוהים מטיל עלינו, מפני שכל הווייתנו נובעת מאלוהים וקיימת הודות לריבונות האל. אם שכלנו וגופנו אינם נתונים למילוי התפקיד שאלוהים מטיל עלינו או למען המטרה הצודקת של האנושות, נשמתנו לא תהיה ראויה לאלה שהקריבו את חייהם למען התפקיד שאלוהים הטיל עליהם, וקל וחומר שהיא לא תהיה ראויה לאלוהים שהעניק לנו הכול.

אלוהים ברא את העולם הזה, ברא את האנושות הזו, ויתרה מזאת, הוא היה אדריכל התרבות היוונית העתיקה והציוויליזציה האנושית. רק אלוהים מנחם את האנושות הזו, ורק אלוהים דואג לאנושות הזו יומם וליל. ההתפתחות והקדמה האנושית הן חלק בלתי נפרד מריבונות האל, ועברה ועתידה של האנושות כרוכים הדוקות בתוכניותיו של אלוהים. אם אתם משיחיים אמיתיים, אתם ודאי מאמינים שעלייתה ונפילתה של כל מדינה או אומה מתרחשות לפי תוכניותיו של אלוהים. רק אלוהים יודע איזה גורל צפוי למדינה או לאומה ורק אלוהים שולט במסלולה של האנושות הזו. אם האנושות רוצה שגורלה יהיה טוב ואם מדינה רוצה שגורלה יהיה טוב, על האדם להרכין ראש בעבודתו את אלוהים, להכות על חטא ולהתוודות בפני אלוהים. אחרת גורלו ויעדו של האדם יהיו אסון בלתי נמנע.

חזרו אל התקופה שבה בנה נוח את התיבה: האנושות הייתה מושחתת עד היסוד; היא התרחקה מברכתו של אלוהים, אלוהים לא דאג לה עוד, והיא איבדה את הבטחותיו של אלוהים. בני האדם חיו בחשכה, ללא אורו של אלוהים. על כן אופיים נעשה מופקר והם פרקו עול ולקו בהסתאבות מבחילה. בני אדם כאלה לא היו יכולים עוד לקבל את הבטחת האל. הם לא היו כשירים לראות את פני האל או לשמוע את קול האל, מפני שהם נטשו את האל, השליכו את כל מה שהוא העניק להם ושכחו את תורתו. לבם התרחק יותר ויותר מאלוהים, וככל שהתרחק כך הם הפכו למסואבים מעבר לכל היגיון ואנושיות ונעשו רשעים יותר ויותר. כך הם קרבו מאוד למוות, ואלוהים זעם עליהם והעניש אותם. רק נח עבד את אלוהים וסר מרע, ולכן יכול היה לשמוע את קול האל ולשמוע את הוראות האל. הוא בנה את התיבה על פי הוראות האל ואסף אליה את כל מיני היצורים החיים. וכך, ברגע שהכול היה מוכן, אלוהים המיט חורבן על העולם. רק נח ושבעת בני משפחתו ניצלו מהחורבן, מפני שנח עבד את יהוה וסר מרע.

עכשיו הביטו בעידן הנוכחי: כבר אין בני אדם צדיקים כנח, שיכולים לעבוד את אלוהים ולסור מרע. ואף על פי כן, אלוהים עדיין נוהג בחסד כלפי האנושות הזו והוא מוחל לה בתקופה הסופית הזו. אלוהים מחפש את בני האדם הכמהים להופעתו. הוא מחפש את בני האדם אשר מסוגלים לשמוע את דבריו, את בני האדם שלא שכחו את התפקיד שהטיל עליהם ומוכנים להציע לו את לבם ואת גופם. הוא מחפש את בני האדם הנשמעים לו כעוללים ואינם מתנגדים לו. אם אין מפריע, בשררה או בכוח, למסירותכם לאלוהים, אלוהים יראה אתכם בעין יפה ויעניק לכם את ברכותיו. אם מעמדכם רם, אם שמכם מכובד, אם אתם משופעים בידע, אם יש לכם נכסים רבים ואם רבים תומכים בכם, והדברים האלה לא מונעים מכם להתייצב בפני אלוהים, לקבל את השליחות והתפקיד שהוא מטיל עליכם ולעשות את מה אלוהים מבקש מכם, הרי שכל מעשיכם יהיו המשמעותיים ביותר בעולם והצודקים ביותר בקרב בני האדם. אם תדחו את הזמנתו של אלוהים כדי לשמר את מעמדכם ואת המטרות האישיות שלכם, אלוהים יקלל את כל מעשיכם ואפילו יתעב אותם. אולי אתם נשיאים, מדענים, כמרים או זקנים חכמים, אך בלי קשר לרום תפקידכם, אם אתם נסמכים על הידע והיכולות שלכם בפועלכם, תמיד תנחלו כישלון ולעולם לא תזכו בברכות האל. זאת משום שאלוהים אינו מקבל את מעשיכם, אינו סבור שיש צדק כלשהו במעשיכם ואינו חושב שאתם עובדים לטובת האנושות. הוא יאמר שאתם רק משתמשים בידע ובכוח של האנושות כדי לפשוט מהאדם את הגנת האל ולמנוע ממנו את ברכותיו. הוא יאמר שאתם מובילים את האנושות אל החושך, אל המוות ואל תחילתו של קיום שבו האדם איבד לעד את אלוהים ואת ברכתו.

מאז שהאדם המציא לראשונה את מדעי החברה, מדע וידע העסיקו את דעתו של האדם. לאחר מכן הפכו המדע והידע לכלים לשליטה באנושות ולא נותר לאדם מספיק מקום לעבוד את אלוהים, ולא תנאים מיטיבים לעבודת האל. מעמדו של אלוהים בלב האדם פוחת יותר ויותר. אדם שאין בלבו אלוהים, עולמו הפנימי חשוך, ריק וחסר תקווה. לכן קמו רבים בתחום מדעי החברה, והיסטוריונים ופוליטיקאים רבים, והגו תיאוריות של מדעי החברה, את תורת האבולוציה האנושית ותיאוריות נוספות, שסותרות את האמת לפיה אלוהים ברא את האדם, כדי למלא בהן את לבו ודעתו של האדם. וכך בני האדם שמאמינים שאלוהים ברא את הכול הולכים ומתמעטים, ובני האדם שמאמינים בתורת האבולוציה הולכים ומתרבים. עוד ועוד בני אדם מתייחסים לתיאורים של עבודת האל ולדברי האל בעידן התנ"ך כאל מיתוסים ואגדות. בני האדם נעשים אדישים בלבם לאצילותו ולגדולתו של אלוהים, לאמונה שאלוהים קיים ושהוא ריבון הכול. הישרדותה של האנושות וגורלן של מדינות ואומות כבר לא חשובים להם. האדם חי בעולם נבוב ורק אכילה, שתייה ורדיפת תענוגות מעניינים אותו. ...רק מעטים מקבלים על עצמם אחריות ומחפשים היכן מבצע אלוהים את עבודתו כיום, או מבררים כיצד שולט אלוהים ביעדו של האדם ומסדיר אותו. וכך, ללא ידיעת האדם, הציוויליזציה האנושית מסוגלת פחות ופחות להיענות למשאלות האדם, ויותר ויותר בני אדם מרגישים שחייהם בעולם כזה פחות מאושרים מחייהם של אנשי העבר. אפילו בני אדם ממדינות שהיו פעם תרבותיות מאוד משמיעים תלונות כאלה. זאת משום שללא הכוונת האל, גם אם שליטים וסוציולוגים יתאמצו מאוד לשמר את הציוויליזציה האנושית, ניסיונותיהם יהיו לשווא. איש אינו יכול למלא את הריקנות שבלבו של האדם, מפני שאיש מלבד אלוהים אינו יכול להיות חייו של אדם, ושום תיאוריה חברתית אינה יכולה לשחרר את האדם מהריקנות שהוא לוקה בה. מדע, ידע, חירות, דמוקרטיה, פנאי, נוחות – אלה מביאים לאדם רק נחמה זמנית. אפילו עם הדברים האלה, אין מנוס מכך שהאדם עדיין חוטא ומקונן על עוולות החברה. הדברים האלה אינם יכולים לשכך את תשוקת האדם ואת תאוותו לחקור. מכיוון שאלוהים הוא שברא את האדם, קורבנות השווא וחקירותיו של האדם יכולים רק להוסיף למצוקתו. האדם יתקיים במצב של פחד תמידי והוא לא יידע כיצד להתמודד עם עתיד האנושות או עם הדרך שלפניו. האדם אפילו מתחיל לחשוש מפני מדע וידע, ולחשוש עוד יותר מתחושת הריקנות שלו. בעולם הזה, בלי קשר לשאלה אם אתם חיים במדינה חופשית או במדינה ללא זכויות אדם, אין לכם כל אפשרות להימלט מגורל האנושות. בין שאתם שליטים ובין שאתם נתינים, אינכם יכולים כלל וכלל לברוח מתשוקתכם לחקור את הגורל, את המסתורין ואת היעד של האנושות. על אחת כמה וכמה אינכם מסוגלים לברוח מתחושת הריקנות המבלבלת. התופעות האלה המשותפות לאנושות כולה מכונות בפי הסוציולוגים תופעות חברתיות. עם זאת אדם, דגול ככל שיהיה, אינו יכול לקום ולפתור את הבעיות האלה. אחרי ככלות הכול, האדם הוא רק אדם. אף בן אדם אינו יכול להחליף את מעמדו ואת חייו של אלוהים. האנושות אינה זקוקה רק לחברה הוגנת שבה כל אדם אוכל לשובע ונהנה משוויון ומחירות, אלא גם לישועת האל ולחיים שהוא מעניק לאנושות. רק כשהאדם מקבל את ישועת האל והחיים שהוא מעניק לאנושות יכולים הצרכים, הכמיהה לחקור והריקנות הרוחנית של האדם לבוא על סיפוקם. אם בני האדם במדינה או באומה מסוימות אינם מסוגלים לקבל את ישועתו ודאגתו של אלוהים, הרי שהמדינה או האומה הזו תצעד בדרך להידרדרות אל החושך, ואלוהים יחריב אותה.

ייתכן שמדינתכם משגשגת כיום, אך אם תרשו לבני עמכם להתרחק מאלוהים, המדינה תגלה שהיא הולכת ומאבדת את ברכות האל. התרבות של המדינה תירמס יותר ויותר, ובתוך זמן קצר בני האדם יתקוממו נגד אלוהים ויקללו את השמיים. וכך, ללא ידיעת האדם, ייחרץ גורלה של המדינה לחורבן. אלוהים ירומם מדינות חזקות שיטפלו במדינות שאלוהים קילל ואולי גם ימחה אותן מעל פני האדמה. עלייתן ונפילתן של מדינה או אומה תלויות בשאלה אם שליטיה עובדים את אלוהים, ובשאלה אם הם מעודדים את נתיניהם להתקרב לאלוהים ולעבוד אותו. ואף על פי כן, בתקופה הסופית הזו, מפני שבני האדם שמחפשים את אלוהים באמת ועובדים אותו באמת פוחתים והולכים, אלוהים נושא פניו במיוחד למדינות שבהן המשיחיות היא דת המדינה. הוא מקבץ אותן למחנה הצודק יחסית בעולם, בעוד מדינות אתאיסטיות או מדינות אשר אינן עובדות את האל האמיתי נעשות יריבותיו של המחנה הצודק. כך לא רק שיש לאלוהים מקום לבצע את עבודתו בקרב בני האדם, אלא שהוא גם זוכה במדינות שיכולות לפעול בסמכות צודקת כדי להטיל עיצומים ומגבלות על המדינות המתנגדות לאלוהים. אף על פי כן, עדיין לא מתרבים בני האדם המתייצבים לעבוד את אלוהים, משום שהאדם התרחק מאוד מאלוהים, ומשום שבמשך זמן רב מדי, האדם שכח את אלוהים. אמנם נותרו בעולם מדינות הפועלות בצדיקות ומתנגדות לרשעות, אלא שהמצב הזה רחוק ממשאת נפשו של אלוהים, משום שאף שליט מדינה לא יאפשר לאל לשלוט בבני עמו, ואף מפלגה לא תקבץ את אנשיה לעבוד את אלוהים. אלוהים איבד את מקומו הראוי בלבה של כל מדינה, אומה, מפלגת שלטון, ואפילו בלבו של כל אדם. על אף שקיימים כוחות צדק בעולם, שלטון שאין בו מקום לאלוהים בלב האדם הוא שלטון שברירי. ללא ברכת האל, הזירה הפוליטית תידרדר לאי-סדר ולא תוכל לעמוד אף במכה אחת. בעבור האנושות, החיים ללא ברכת האל הם כמו חיים ללא אור השמש. לא חשוב עד כמה שליטים יתרמו בשקדנות לבני עמם, לא חשוב כמה ועידות צדק בני האדם יקיימו יחדיו, דבר מאלה לא יהפוך את היוצרות או ישנה את גורל האנושות. האדם סבור שמדינה שבה יש לבני האדם מזון לאכול ובגדים ללבוש, שבה בני האדם חיים בשלום זה עם זה, היא מדינה טובה ומנהיגותה טובה. אולם אלוהים לא חושב כך. הוא סבור שמדינה שאין בה איש שעובד אותו היא מדינה שהוא ימחה מעל פני האדמה. דרך המחשבה של האדם רחוק מדי מדרך המחשבה של אלוהים. אם כך, אם שליטה של מדינה מסוימת אינו עובד את אלוהים, גורלה של המדינה יהיה רע ומר, ולא יהיה לה יעד.

אלוהים אינו נוטל חלק בפוליטיקה של האדם אבל אלוהים שולט בגורלה של כל מדינה וכל אומה. אלוהים שולט בעולם הזה ובתבל כולה. גורלו של האדם ותוכניתו של אלוהים קשורים קשר הדוק זה בזה, ושום אדם, מדינה או אומה אינם פטורים מריבונותו של אלוהים. אם האדם רוצה לדעת את גורלו, עליו להתייצב בפני אלוהים. אלוהים יביא שגשוג לחסידיו ולעובדים אותו ויגרום להידרדרות והיכחדות למי שמתנגד לו ודוחה אותו.

היזכרו בתיאור בתנ"ך כיצד אלוהים החריב את סדום, וחשבו גם על כך שאשת לוט הפכה לנציב מלח. היזכרו באנשי נינווה שכיפרו על עוונותיהם בשק ואפר, וזכרו מה קרה אחרי שהיהודים צלבו את ישוע לפני אלפיים שנה. היהודים הוגלו מארץ ישראל ונמלטו לארצות העולם. רבים מהם נהרגו, והעם היהודי כולו חווה כאב חסר תקדים על חורבן ארצו. הם צלבו את אלוהים – חטאו חטא מחריד – והתגרו בטבעו של אלוהים. הם אולצו לשלם על מעשיהם ולשאת בתוצאות מעשיהם. הם גינו את אלוהים ודחו את אלוהים, ולכן לא נותר להם אלא גורל אחד: להיענש בידי אלוהים. אלה היו התוצאה המרה והאסון המר ששליטיהם המיטו על מדינתם ועל עמם.

היום אלוהים שב לעולם לבצע את עבודתו. התחנה הראשונה שלו היא הדוגמה לשלטון רודני: סין, המעוז האיתן של האתאיזם. הודות לחוכמתו ולעוצמתו זכה אלוהים בקבוצה של בני אדם. בפרק הזמן הזה, רדפה אותו מפלגת השלטון של סין בכל האמצעים והוא סבל ייסורים רבים, ללא מקום להניח את ראשו וללא יכולת למצוא מקלט. אף על פי כן, אלוהים עדיין ממשיך בעבודה שהוא מתכוון לעשות: הוא משמיע את קולו ומפיץ את הבשורה. איש לא יכול להעלות על דעתו את כל-יכולתו של אלוהים. בסין, מדינה שמתייחסת לאלוהים כאל אויב, אלוהים מעולם לא חדל מעבודתו. להפך, בני אדם נוספים קיבלו את עבודתו ואת דברו, משום שאלוהים מציל כל אחד ואחד מבני האדם ככל שהדבר אפשרי. אנחנו סמוכים ובטוחים ששום מדינה ושום כוח אינם יכולים לעמוד בדרכו של מה שאלוהים רוצה להשיג. בסופו של דבר, אלוהים יעניש את כל מי שחוסם את עבודת האל, מתנגד לדבר האל, מפריע לתוכניתו של האל ופוגם בה. מי שמתריס נגד עבודת האל יישלח לגיהינום. כל מדינה שמתריסה נגד עבודת האל תיחרב. אם אומה קמה להתנגד לעבודת האל, אלוהים ימחה את אותה אומה מעל פני האדמה והיא תחדל להתקיים. אני מפציר בבני כל האומות, בבני כל המדינות, ואפילו בעובדי כל ענפי התעשייה, להקשיב לקולו של אלוהים, להתבונן בעבודת האל, לשים לב לגורלה של האנושות כדי לעשות את אלוהים לקדוש ביותר, הנכבד ביותר, הנעלה ביותר והיחיד שיש לעבוד אותו בקרב האנושות, ותאפשרו לכל האנושות לזכות בברכת האל, כפי שצאצאיו של אברהם זכו בהבטחתו של יהוה, וכפי שאדם וחוה, שאותם אלוהים ברא בראשית, חיו בגן עדן.

עבודת האל שוטפת ושוצפת כמו גל רב-עוצמה. איש אינו יכול לחסום אותו ואיש אינו יכול לעצור אותו מלכת. רק מי שמקשיב לדבריו בקפידה ושואף ומשתוקק אליו יכול לצעוד בעקבותיו ולקבל את הבטחתו. על מי שלא יעשה זאת יומטו אסון מוחץ ועונש ראוי.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו