אנו מזמינים את כל מבקשי האמת לפנות אלינו

צאנו של אלוהים שומעות בקולו של אלוהים (יסודות למאמינים חדשים)

תוכן

פרק 1, עליכם לדעת שרק האל הכול יכול הוא האל האמיתי היחיד שברא את השמים והארץ וכל צבאם

2. האל הכול יכול הוא ישוע שחזר.

דברי אלוהים רלוונטיים:

אלוהים התגלם כבשר ודם בסין היבשתית, שעמיתנו בהונג קונג וטאיוואן קוראים לה "היבשת". כשאלוהים ירד ארצה, אף אחד בשמיים ובארץ לא ידע זאת, מכיוון שזו המשמעות האמיתית של האמירה שאלוהים חזר באופן מוסווה. הוא התגלם כבשר ודם לפני זמן רב וחי ועבד, אך איש לא ידע על כך. אפילו עד עצם היום הזה, איש לא מכיר בכך. אולי זו תישאר חידה נצחית. התגלמותו הנוכחית של אלוהים כבשר ודם היא לא דבר שבני האדם מסוגלים להיות מודעים לו. בלי קשר להיקפה הרב ולעוצמתה הרבה של עבודתה של רוח הקודש, אלוהים תמיד נשאר שקול, ולעולם לא חושף את עצמו. אפשר לומר שנדמה שהדבר הזה בעבודתו של אלוהים מתבצע במישור השמימי. על אף שהדבר ברור מאליו לכולם, איש לא מכיר בכך. כשאלוהים ישלים את עבודתו, כולם יתעוררו מחלומם הממושך ויחזרו לגישתם בעבר.[א] אני זוכר שאלוהים אמר פעם, "ההתגלמות כבשר ודם הפעם היא כמו נפילה לגוב של טיגריס." פירוש הדבר הוא שמפני שבסיבוב הזה בעבודתו של אלוהים, אלוהים מתגלם כבשר ודם ונולד במקום משכנו של התנין הגדול האדום כאש, בואו ארצה הפעם מלווה אפילו יותר בסכנות עזות. הוא יתמודד עם סכינים, רובים ואלות; הוא יתמודד עם פיתוי; הוא יתמודד עם המונים עם סבר פנים רצחני. בכל רגע, יש סכנה שהוא ייהרג. אלוהים בהחלט בא עם חרון אף. עם זאת, הוא בא על מנת לעשות את עבודת ההבאה לידי שלמות, כלומר החלק השני של עבודתו שממשיך לאחר עבודת הגאולה. למען השלב הזה בעבודתו, אלוהים הקדיש הרבה מחשבה ודאגה והוא משתמש בכל אמצעי שיעלה על הדעת כדי להימנע ממתקפות של פיתוי, והוא מסווה את עצמו בצנעה ולעולם לא מתרברב בזהותו. כשישוע הציל את האדם שלא על הצלב, הוא רק השלים עבודת גאולה. הוא לא עשה עבודה של הבא לידי שלמות. לפיכך, רק מחצית מעבודתו של אלוהים בוצעה בתקופתו, והשלמת עבודת הגאולה הייתה רק מחצית מתוכניתו המלאה. כשהעידן החדש עמד להתחיל והעידן הקודם עמד לחלוף, אלוהים האב החל להרהר בחלק השני של עבודתו והתחיל להתכונן לקראתו. בעבר, ההתגלמות הזו באחרית הימים אומנם לא נובאה, ולכן זה הניח את התשתית לסודיות המוגברת של התגלמותו של אלוהים כבשר ודם בפעם הזו. עם שחר, מבלי שאיש ידע זאת, אלוהים בא אל פני האדמה והתחיל את חייו כבשר ודם. בני האדם לא היו מודעים לרגע הזה. אולי הם ישנו עמוק, אולי רבים היו ערים והמתינו בציפייה, ואולי רבים התפללו בדממה לאלוהים שבשמיים. אולם בין כל בני האדם האלה, איש לא ידע שאלוהים כבר הגיע אל פני האדמה. אלוהים עבד כך כדי לבצע את עבודתו באופן חלק יותר ולהשיג תוצאות טובות יותר, והדבר נועד גם כדי להימנע מעוד פיתויים. כשהאדם יקיץ משנת האביב שלו, עבודתו של אלוהים כבר תושלם זה מכבר והוא יעזוב ויחתום את חיי הנדודים והלינה הזמנית שלו על פני האדמה. משום שעבודתו של אלוהים דורשת ממנו לנהוג ולפעול באופן אישי, ומשום שאין דרך שבה האדם יכול לעזור, אלוהים חווה כאב עצום כדי לבוא אל פני האדמה ולעשות את העבודה בעצמו. האדם לא מסוגל למלא את מקומו של אלוהים בעבודתו. לפיכך, אלוהים עמד בסכנות גדולות פי כמה אלפי מונים מאשר הוא עמד בפניהן במהלך עידן חסד כדי לרדת אל האומה שבה שוכן התנין הגדול האדום כאש כדי לעשות את עבודתו, כדי להקדיש את כל מחשבותיו ודאגתו לגאולת הקבוצה הזו של בני אדם חסרי כל, לגאולת קבוצת בני האדם הזו, השקועה עמוק בבוץ. על אף שאף אחד לא יודע שאלוהים קיים, אלוהים לא מוטרד, משום שהדבר מועיל מאוד לעבודתו של אלוהים. כולם מרושעים ואכזריים, ולכן איך ייתכן שמישהו יסבול את קיומו של אלוהים? זו הסיבה שאלוהים תמיד דומם על פני האדמה. בלי קשר למידת האכזריות של האדם, אלוהים לא מקדיש לכך כל מחשבה, אלא פשוט ממשיך לעשות את העבודה שעליו לעשות כדי להגשים את המטלה האדירה ביותר שהאב שבשמיים הפקיד בידיו. מי מבינכם זיהה אי-פעם את חביבותו של אלוהים? מי מפגין יותר התחשבות כלפי העול שנושא אלוהים האב מאשר בנו? מי מסוגל להבין את רצונו של אלוהים האב? רוחו של אלוהים האב בשמיים לרוב מודאגת, ובנו בארץ מתפלל לעתים קרובות בנוגע לרצונו של אלוהים האב ודואג עד בלי די. האם מישהו מכיר את אהבתו של אלוהים האב לבנו? האם מישהו יודע כמה הבן היקיר מתגעגע לאלוהים האב? השניים קרועים בין שמיים וארץ ומביטים זה בזה בלי-הרף ממרחקים, תוך שהם עומדים זה לצד זה ברוחם. הו, האנושות! מתי תתחשבי בלבו של אלוהים? מתי תביני את כוונתו של אלוהים? האב והבן תמיד נסמכו זה על זה. אם כן, מדוע הם צריכים להיפרד, כשהאחד נשאר בשמיים שמעל והשני יורד אל הארץ שמתחת? האב אוהב את בנו והבן אוהב את אביו. אם כן, מדוע הוא מוכרח לחכות בגעגוע כה עז ובחרדה כה רבה? על אף שהם נפרדו לא מזמן, האם מישהו יודע שהאב כבר כמה בקוצר רוח במשך ימים ולילות רבים ומחכה ומצפה מזה זמן רב לשובו של בנו יקירו? הוא מביט, הוא יושב בשקט, הוא ממתין. הכל למען שובו של בנו במהירה. מתי הוא יהיה שוב עם בנו, שנודד על פני האדמה? על אף שברגע שהם יתאחדו, הם יהיו ביחד לנצח נצחים, כיצד הוא יכול לעמוד באלפי הימים והלילות בנפרד, כשהאחד בשמיים שמעל והשני בארץ שמתחת? עשרות שנים על פני האדמה הם כמו אלפי שנים בשמיים. איך ייתכן שאלוהים האב לא ידאג? כשאלוהים בא אל פני האדמה, הוא חווה את התהפוכות הרבות של העולם האנושי בדיוק כפי שהאדם חווה אותן. אלוהים עצמו הוא חף מכל פשע. אם כן, מודע שאלוהים יסבול את אותו כאב שהאדם חווה? מה הפלא שאלוהים האב מייחל בבהילות כה רבה לשובו של בנו. מי יכול להבין את לבו של אלוהים? אלוהים נותן לאדם יותר מדי. כיצד האדם יכול להשיב ללבו של אלוהים כגמולו? אולם האדם נותן לאלוהים מעט מדי. לכן, איך ייתכן שאלוהים לא יהיה מודאג?

כמעט אף אדם לא מבין את לבו המתוח של אלוהים, משום שאיכותם של בני האדם ירודה מדי ורגישותם הרוחנית עמומה למדי, ומפני שהם כולם לא מבחינים במעשיו של אלוהים או מתייחסים אליהם. לכן, אלוהים ממשיך לדאוג לגבי האדם, כאילו אופיו החייתי של האדם יכול להתפרץ בכל רגע. גם זה מוכיח שבואו של אלוהים אל פני האדמה מלווה בפיתוי רב. אולם על מנת להשלים קבוצה של בני אדם, אלוהים רב הכבוד גילה לאדם את כל כוונותיו מבלי להסתיר דבר. הוא גמר בדעתו בנחישות להשלים את קבוצת בני האדם הזו. לפיכך, כשהוא חווה מצוקות או פיתויים, הוא לא מישיר אליהם מבט ובוחר להתעלם מהם. הוא רק עושה בשקט את עבודתו שלו, באמונה יציבה שיום יבוא שבו אלוהים יזכה לכבוד והאדם יכיר את אלוהים ומתוך אמונה שלאחר שאלוהים ישלים את בני האדם, הם יבינו לגמרי את לבו של אלוהים. כרגע, ייתכן שיש בני אדם שמנסים לפתות את אלוהים ובני אדם שלא מבינים אותו או מאשימים אותו. אלוהים לא מתייחס לאף אחד מהם. כשאלוהים ירד בכבוד רב, כל בני האדם יבינו שכל מה שאלוהים עושה נועד למען האנושות, וכל בני האדם יבינו שכל מה שאלוהים עושה נועד לכך שהאנושות תוכל לשרוד. בואו של אלוהים מלווה בפיתויים, ואלוהים גם בא עם מלכותיות וחרון אף. כשאלוהים יעזוב את האדם, הוא כבר יזכה בכבוד, והוא יעזוב כשהוא רב כבוד ומאושר על חזרתו. אלוהים העובד על פני האדמה לא נעלב מדברים, גם אם בני האדם דוחים אותו בדרכים רבות. הוא פשוט עושה את עבודתו. אלוהים ברא את העולם לפני אלפי שנים. הוא חזר אל פני האדמה כדי לעשות עבודה חסרת גבולות, והוא חווה חוויה מלאה של הדחייה וההשמצה של העולם האנושי. איש לא מקבל את פניו של אלוהים בברכה. כולם פשוט מביטים בו בניכור. לאורך אלפי שנות המצוקה האלה, התנהגותו של האדם ניפצה זה מכבר את לבו של אלוהים. הוא כבר לא מתייחס למרד של בני האדם, אלא יוצר במקום זאת תוכנית נפרדת כדי לחולל שינוי באדם ולטהר אותו. הלגלוג, ההשמצה, הרדיפה, הצרה, חבלי הצליבה, חרם האדם, וכל דבר אחר שאלוהים חווה כבשר ודם – אלוהים טעם מספיק מכל אלה. אלוהים כבשר ודם סבל באופן יסודי את האומללות של העולם האנושי. רוח האל האב בשמיים כבר מזמן לא עומדת במראות האלה, ולכן אלוהים האב מטה את ראשו לאחור ועוצם את עיניו, בציפייה לשובו של בנו יקירו. כל מה שהוא רוצה הוא שכל בני האדם יקשיבו ויישמעו לו, שהם יהיו מסוגלים לחוש בושה רבה בפני בשרו ודמו, ושהם לא ימרדו בו. כל מה שהוא רוצה הוא שכל בני האדם יאמינו שאלוהים קיים. הוא הפסיק כבר מזמן להציב דרישות מחמירות יותר לאדם, משום שאלוהים שילם מחיר יקר מדי, אך האדם חי תחת גפנו ותחת תאנתו,[ב] ולא מתייחס לעבודתו של אלוהים.

מתוך 'עבודה והיווכחות (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'

בכל עידן ובכל שלב בעבודה, שמי אינו חסר בסיס, אלא שיש לו חשיבות ייצוגית: כל שם מייצג עידן אחד. "יהוה" מייצג את עידן החוק, והוא תואר הכבוד לאל שעם ישראל עבד. "ישוע" מייצג את עידן החסד, והוא שמו של אלוהי כל בני האדם שזכו לגאולה במהלך עידן החסד. אם האדם עדיין נכסף לבואו של ישוע המשיח במהלך אחרית הימים, ועדיין מצפה שהוא יבוא באותו צלם שהוא לבש בארץ יהודה, הרי שכל תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים תיעצר בעידן החסד ולא תוכל להתקדם הלאה. יתר על כן, אחרית הימים לעולם לא תגיע, והעידן לעולם לא יגיע לקצו. זאת משום שישוע המושיע נועד רק לגאולתה וישועתה של האנושות. אימצתי את השם ישוע למען כל החוטאים בעידן החסד, וזה לא יהיה שמי כשאביא את כל האנושות לקצה. על אף שהשמות יהוה, ישוע והמשיח מייצגים כולם את רוחי, הם מסמלים את העידנים השונים בתוכנית הניהול שלי, והם לא מייצגים את כל כולי. השמות שבהם בני האדם על פני האדמה קוראים לי לא יכולים לבטא את כל טבעי ואת כל מהותי. הם בסך הכל שמות שונים שבהם אני נקרא במהלך עידנים שונים. על כן, כשיבוא העידן האחרון – העידן של אחרית הימים – שמי ישתנה שוב. לא אקרא יהוה, או ישוע, וקל וחומר שלא אקרא המשיח, אלא אקרא האל הכול יכול רב-העוצמה בכבודו ובעצמו, ובשם הזה אביא את העידן כולו לקצו. פעם נודעתי כיהוה. נקראתי גם המשיח, ופעם בני האדם קראו לי ישוע המושיע, משום שהם אהבו אותי וכיבדו אותי. אולם כיום אני לא יהוה או ישוע שבני האדם הכירו בימים עברו – אני האל שחזר באחרית הימים, האל שיביא את העידן לקצו. אני אלוהים עצמו שקם בקצווי ארץ, ששופע בכל טבעי ומלא סמכות, כבוד ותפארת. בני האדם מעולם לא באו איתי במגע, מעולם לא הכירו אותו, ומעולם לא הכירו את טבעי. מאז בריאת העולם ועד היום, איש לא ראה אותי. זה האל שמופיע במהלך אחרית הימים אך נסתר מבני האדם. הוא שוכן בקרב בני האדם באמת ובתמים, כמו השמש הבוערת והאש הלוהטת, והוא מלא עוצמה ושופע סמכות. אין אפילו אדם אחד או דבר אחד שלא אשפוט בדבריי, ואין אפילו אדם אחד או דבר אחד שלא יטוהר באש הלוהטת. בסופו של דבר, דבריי יברכו את כל האומות, ודבריי גם ינפצו את כל האומות לרסיסים. כך יראו כל בני האדם במהלך אחרית הימים שאני המושיע שחזר, שאני האל הכול יכול שכובש את כל האנושות, ושהייתי פעם קורבן החטאת של האדם. אולם באחרית הימים אני גם הופך ללהבות השמש ששורפות את הכל, ואני גם הופך לשמש הצדקה שחושפת את הכל. זו עבודתי באחרית הימים. בחרתי בשם הזה ואני ניחן בטבע הזה כדי שכל בני האדם יוכלו להבין שאני אל צודק, ושאני השמש הבוערת והאש הלוהטת. עשיתי זאת כדי שכולם יוכלו לעבוד אותי, את האל האמיתי היחיד, וכדי שהם יראו את פניי האמיתיים: אני לא רק אלוהיהם של בני ישראל, ואני לא רק הגואל – אני אלוהיהם של כל הברואים ברחבי השמיים, והארץ והמים.

מתוך 'המושיע כבר חזר על 'ענן לבן'' ב'הדבר מופיע בבשר'

העבודה הנעשית בהווה דחפה קדימה את עבודת עידן החסד. כלומר העבודה בכול תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים התקדמה הלאה. על אף שעידן החסד הסתיים, עבודתו של אלוהים התקדמה הלאה. מדוע אני אומר שוב ושוב, כי שלב עבודה זה בנוי על יסוד עידן החסד ועידן החוק? משמעות הדבר היא כי העבודה של היום הינה המשך של העבודה שנעשתה בעידן החסד והעלאה של העבודה שנעשתה בעידן החוק. שלושת השלבים קשורים זה לזה בקשר הדוק וכל שלב מחובר לבא אחריו. מדוע אני אומר גם ששלב זה של עבודה בנוי על יסוד השלב שנעשה על ידי ישוע? לולא היה השלב הזה בנוי על יסוד העבודה שעשה ישוע, היה בשלב זה עדיין צורך לבצע את הצליבה, עבודת הגאולה שנעשתה בעבר. הדבר היה חסר משמעות. לפיכך אין זה כי העבודה הסתיימה לחלוטין, אלא כי העידן התקדם הלאה והעבודה נעשתה נעלית עוד יותר מבעבר. ניתן לומר כי שלב זה של עבודה בנוי על יסודות עידן החוק ועל סלע עבודתו של ישוע. העבודה נבנית שלב אחר שלב, ושלב זה אינו התחלה חדשה. רק שילוב שלושת שלבי העבודה יכול להיחשב לתוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים. שלב זה נעשה על יסודות העבודה בעידן החסד. אם שני שלבי עבודה אלה אינם קשורים זה לזה, מדוע אין צליבה בשלב הזה? מדוע איני נושא את חטאי האדם? איני בא באמצעות הולדה על ידי רוח הקודש ולא אצלב כדי לשאת את חטאי האדם, אלא הנני כאן כדי לייסר את האדם ישירות. לולא ייסרתי את האדם בעקבות הצליבה, ולולא באתי כעת באמצעות הולדה על ידי רוח הקודש, לא הייתי מוסמך לייסר את האדם. בדיוק מפני שאני וישוע אחד הם, אני בא ישירות כדי לייסר ולשפוט את האדם. שלב זה של עבודה בנוי כולו על יסוד השלב הקודם. לכן רק עבודה כזו יכולה להביא את האדם לידי ישועה, שלב אחר שלב. ישוע ואני באים מאותה רוח. על אף שבין בשרו לבשרי אין קשר, רוחנו אחת היא. על אף שהדברים שאנו עושים והעבודה שאנו נושאים בעולה אינם זהים, אנו דומים במהותנו. בשרנו קיבל צורות שונות, וזאת משום התחלפות התקופה והצורך בעבודתנו. כהונותינו אינן דומות, כך שהעבודה שאנו מקדמים והטבע שאנו מגלים לאדם, שונים הם. זוהי הסיבה לכך שהדברים שהאדם רואה ומקבל היום אינם דומים למה שראה וקיבל בעבר, וזאת משום התחלפות התקופה. על אף שבשרם שונה במינו ובצורתו, ועל אף שלא נולדו לאותה משפחה, לא כל שכן באותה תקופה, רוחם אחת היא. על אף שאין שום קשר דם או קשר פיזי בין בשרו של האחד לבשרו של האחר, אין בכך כדי להכחיש שהם התגלמויותיו של אלוהים בבשר ודם בשתי תקופות שונות. אמת שאינה ניתנת להכחשה היא שהם התגלמויותיו של אלוהים בבשר ודם, על אף שאין הם נצר לאותה שושלת ואינם דוברים שפה אנושית משותפת (האחד היה זכר שדיבר את שפת היהודים והאחר הוא נקבה המדברת רק סינית). מסיבות אלה הם עושים את העבודה שעליהם לעשות בארצות שונות וכן בתקופות שונות. למרות העובדה שהם אותה רוח עצמה, בעלי מהות זהה, אין דימיון מוחלט כלל בין המעטפות החיצוניות של בשרם. הם רק שותפים לאנושיות זהה, אך הופעתו ולידתו של בשרם אינן זהות. אין לכך השפעה על עבודתו של כול אחד מהם או על הידע שיש לאדם על אודותיהם, שהרי אחרי הכול הם אותה רוח ואיש אינו יכול להפריד ביניהם. על אף שאין ביניהם קשר דם, כול ישותם מכוונת על ידי רוחם, כך שהם מבצעים עבודה שונה בתקופות שונות, כשבשרם אינו נצר לאותה שושלת. בדומה לכך, רוח יהוה אינה אבי רוחו של ישוע, כפי שרוחו של ישוע אינה בנה של רוח יהוה. הם אותה רוח. כך גם התגלמות אלוהים בבשר ודם של ימינו וישוע. על אף שאין ביניהם קשר דם, הם אחד, וזאת מפני שרוחם אחת היא.

מתוך 'שתי ההתגלמויות משלימות את משמעותה של ההתגלמות' ב'הדבר מופיע בבשר'

על אף שעבודתן של שתי ההתגלמויות בבשר ודם שונה, מהותן של ההתגלמויות והמקור לעבודתן, זהים; אלא שהן קיימות כדי לבצע שני שלבים שונים של העבודה, ועולות בשני עידנים שונים. יהיה אשר יהיה, התגלמויותיו של אלוהים בבשר ודם חולקות מהות זהה ומקור זהה – זוהי אמת שאיש אינו יכול להכחיש.

מתוך 'מהות הבשר שאלוהים מתגלם בו' ב'הדבר מופיע בבשר'

הפעם הראשונה שבה נכנסתי אל קרבם של בני האדם הייתה במהלך עידן הגאולה. מובן שהופעתי בקרב המשפחה היהודית. לפיכך, הראשונים שראו את אלוהים בא אל פני האדמה היו בני העם היהודי. הסיבה לכך שעשיתי את העבודה הזו באופן אישי הייתה שרציתי להשתמש בהתגלמותי כבשר ודם כקורבן חטאת בעבודת הגאולה שלי. על כן, הראשונים שראו אותי היו היהודים בעידן החסד. זו הייתה הפעם הראשונה שעבדתי כבשר ודם. בעידן המלכות, עבודתי היא לכבוש בני אדם ולהפוך אותם למושלמים, ולכן אני עושה שוב את עבודת הרעייה כבשר ודם. זו הפעם השנייה שבה אני עובד כבשר ודם. בשני השלבים האחרונים של העבודה, מה שבני האדם באים איתו במגע הוא כבר לא הרוח הנסתרת והבלתי ניתנת למגע, אלא אישיותה של רוח האל שמתגשמת כבשר ודם. לפיכך, בעיני האדם, הפכתי שוב לבן אדם ללא המראה או התחושה של אלוהים. מעבר לכך, האל שבני האדם רואים אינו רק זכר כי עם גם נקבה, וזה מדהים ומבלבל אותם יותר מכל. פעם אחר פעם, עבודתי היוצאת מהכלל מנפצת אמונות ישנות שהוחזקו מזה שנים רבות מאוד. בני האדם נדהמים! הדבר המתקרא אלוהים הוא לא רק רוח הקודש, הרוח הזו המועצמת שבעתיים, הרוח המקיפה הזו, אלא גם אדם, אדם רגיל, אדם שגרתי באופן מובהק. הוא לא רק זכר, כי עם גם נקבה. הם דומים בכך ששניהם נולדו לבני אנוש, והם שונים בכך שאחד מהם הוא תולדה של רוח הקודש, והשנייה נולדה לבני אנוש אך נבעה ישירות מרוח האל. הם דומים בכך ששתי ההתגלמויות של אלוהים כבשר ודם מבצעות את עבודתו של אלוהים האב, והם שונים בכך שהאחד עושה את עבודת הגאולה, והשנייה עושה את עבודת הכיבוש. שניהם מייצגים את האב, אך האחד הוא אדון הגאולה המלא בנדיבות ורחמים, והשנייה היא אלוהי הצדק המלא חמה ומשפט. האחד הוא המפקד העליון שישיק את עבודת הגאולה, והשנייה היא אלוהים הצודק שישלים את עבודת הכיבוש. האחד הוא ההתחלה, והשנייה היא הסוף. האחד הוא השר ודם ללא חטא, והשנייה היא בשר ודם שמשלים את הגאולה, ממשיך את העבודה ולעולם לא שייך לחטא. שניהם אותה הרוח, אך הם שוכנים בגופים שונים של בשר ודם, והם נולדו במקומות שונים. והם מופרדים בכמה אלפי שנים. עם זאת, העבודות של שניהם משלימות זו את זו באופן הדדי, ולעולם לא סותרת זו את זו. אפשר לדבר עליהן בנשימה אחת. שניהם בני אדם, אך האחד הוא תינוק ממין זכר והשני הוא עוללה ממין נקבה.

מתוך 'עד כמה אתם מבינים את אלוהים?' ב'הדבר מופיע בבשר'

לא זו בלבד שאלוהים הוא רוח, אלא הוא יכול גם להתגלם בבשר ודם. זאת ועוד, הוא גוף של כבוד. אתם לא ראיתם את ישוע, אך בני ישראל, כלומר היהודים באותה תקופה, היו עדים לו. הוא היה בתחילה בשר ודם, אך לאחר שנצלב, היה לגוף הכבוד. הוא הרוח השורה בכול והוא יכול לעשות את עבודתו בכול המקומות. הוא יכול להיות יהוה, ישוע והמשיח. לבסוף הוא יכול להיות לאל הכול יכול. הוא צדק, שיפוט וייסור, הוא קללה וחרון אף, אך גם רחמים ואהבה. כל העבודה הנעשית על ידו יכולה לייצגו.

מתוך 'שתי ההתגלמויות משלימות את משמעותה של ההתגלמות' ב'הדבר מופיע בבשר'

הערות שוליים:

א. המילים "ויחזרו לגישתם בעבר" מתייחסות לאופן שבו התפיסות וההשקפות של בני האדם לגבי אלוהים משתנות ברגע שהם מכירים את אלוהים.

ב. המילים "חי תחת גפנו ותחת תאנתו" מעידות שבני האדם לא מודאגים מעבודתו של אלוהים ושהם לא סבורים שהיא חשובה.