דברי האל רלוונטיים:

אחרי עבודתו של יהוה, ישוע הפך לבשר ודם כדי לבצע את עבודתו בקרב בני האדם. עבודתו של ישוע לא בוצעה באופן מבודד, אלא התבססה על עבודתו של יהוה. הייתה זו עבודה לעידן חדש לאחר שהאל חתם את עידן החוק. באותו אופן, לאחר שעבודתו של ישוע הסתיימה, האל המשיך את עבודתו לעידן הבא, משום שכלל ניהולו של האל תמיד ממשיך להתקדם. כשהעידן הישן יחלוף, הוא יוחלף בעידן חדש, וברגע שהעבודה הישנה תושלם, עבודה חדשה תמשיך את ניהולו של האל. ההתגלמות הזו היא התגלמותו השנייה של האל, לאחר שהושלמה עבודתו של ישוע. מובן שההתגלמות הזו לא מתרחשת באופן מבודד; אלא היא שלב העבודה השלישי לאחר עידן החוק ועידן החסד. בכל פעם שהאל מתחיל שלב עבודה חדש, חייבת תמיד להיות התחלה חדשה ועליה תמיד לבשר על עידן חדש. הדבר נכון גם לגבי השינויים המקבילים בצביונו של האל, אופן עבודתו, מיקום עבודתו ושמו. לכן אין זה פלא שהאדם מתקשה לקבל את עבודתו של האל בעידן החדש. אולם גם כשהאדם מתנגד לו מאוד, האל תמיד מבצע את עבודתו, ותמיד מוביל את כלל האנושות קדימה. כשישוע בא אל עולמו של האדם, הוא פתח את עידן החסד וסיים את עידן החוק. באחרית הימים, האל התגלם שוב כבשר ודם, ובהתגלמות זו, הוא סיים את עידן החסד ופתח את עידן המלכות. כל מי שמסוגל לקבל את התגלמותו השנייה של האל יובל אל עידן המלכות, וגם יהיה מסוגל לקבל באופן אישי את הכוונתו של האל. אף על פי שישוע בא בקרב בני האדם ועבד רבות, הוא השלים רק את העבודה של גאולת האנושות כולה ושימש כקורבן החטאת של האדם; הוא לא הסיר מהאדם את כל צביונו המושחת. על מנת להושיע את האדם באופן מלא מהשפעתו של השטן, לא זו בלבד שישוע צריך היה לקחת על עצמו את חטאי האדם כקורבן חטאת, אלא שהאל צריך היה לבצע עבודה אדירה אף יותר כדי להסיר מהאדם לחלוטין את צביונו שהושחת על ידי השטן. על כן, לאחר שחטאיו של האדם נמחלו לו, האל חזר לבשר ודם כדי להוביל את האדם לעידן החדש, והתחיל את עבודת הייסור והשיפוט. העבודה הזו הביאה את האדם לתחום נעלה יותר. כל מי שמתמסר לריבונותו של האל ייהנה מאמת נעלה יותר ויקבל ברכות גדולות יותר. הוא יחיה באמת באור, ויזכה באמת, בדרך ובחיים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, הקדמה

כאשר ישוע עשה את עבודתו, הידע של האדם לגביו היה עדיין מעורפל ולא ברור. האדם האמין תמיד שישוע הוא בנו של דוִד והכריז עליו כנביא גדול וכאדון המיטיב שגאל את האדם מחטאיו. היו כאלה שנרפאו בזכות אמונתם כאשר רק נגעו בשולי בגדו. העיוורים הצליחו לראות, ואפילו את המתים ניתן היה להשיב לחיים. אולם האדם לא היה מסוגל לגלות את הצביון השטני המושחת המושרש עמוק בתוכו ולא ידע איך להשליך אותו. האדם זכה לחסד רב, כגון שלווה ואושר של הבשר, ברכה לכל המשפחה על סמך אמונתו של אחד מבניה, ריפוי מחלות וכדומה. היתר היו מעשיו הטובים של האדם ומראהו ירא השמיים. אדם שהיה יכול לחיות על סמך זאת, נחשב אז למאמין העומד בסטנדרט. רק מאמינים כאלה יכלו להיכנס לשמיים לאחר מותם, ופירוש הדבר שהם זכו בישועה. אולם במהלך חייהם של אנשים אלה, הם לא הבינו כלל את דרך החיים. הם רק חטאו ואחר כך התוודו, במעגל תמידי, ללא שום נתיב לשינוי צביונם. כזה היה מצבו של האדם בעידן החסד. האם האדם זכה לישועה מלאה? לא! לפיכך, לאחר שהשלב ההוא הושלם, נותרה עדיין עבודת השיפוט והייסור. השלב הזה הוא טיהור האדם באמצעות מילים ובכך מעניק לו נתיב לצעוד בו. השלב הזה לא היה נושא פרי ולא היה בעל משמעות אילו המשיך לעסוק בגירוש שדים, מפני שטבעו החוטא של האדם לא היה נעקר מן השורש, והאדם היה מגיע למבוי סתום לאחר שחטאיו נמחלו. באמצעות קורבן החטאת, נמחל לאדם על חטאיו, משום שעבודת הצליבה כבר באה לקצה והאל גבר על השטן. אולם צביונו המושחת של האדם נותר עדיין בתוכו, האדם יכול עדיין לחטוא ולהתנגד לאל והאל לא זכה באנושות. לכן, בשלב העבודה הזה, האל משתמש בדבר כדי לחשוף את צביונו המושחת של האדם וגורם לו ליישם בפועל בהתאם לנתיב הנכון. העבודה של השלב הזה משמעותית יותר מהעבודה בשלב הקודם ואף נושאת פירות רבים יותר, משום שכעת הדבר הוא זה שמספק את חיי האדם ישירות ומאפשר לצביונו של האדם להתחדש לגמרי. זה שלב עבודה הרבה יותר יסודי. לפיכך, ההתגלמות באחרית הימים השלימה את משמעות התגלמותו של האל כבשר ודם וסיימה לחלוטין את תוכנית הניהול של האל לישועת האדם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (4)

פעם נודעתי כיהוה. נקראתי גם המשיח, ופעם בני האדם קראו לי ישוע המושיע, באהבה ובכבוד. אולם כיום אני לא יהוה או ישוע שבני האדם הכירו בימים עברו – אני האל שחזר באחרית הימים, האל שיביא את העידן לקצו. אני האל עצמו שקם בקצווי ארץ, ששופע בכל צביוני ומלא סמכות, כבוד ותפארת. בני האדם מעולם לא היו איתי במגע, הם מעולם לא הכירו אותי, ומעולם לא הכירו את צביוני. מאז בריאת העולם ועד היום, איש לא ראה אותי. זה האל שמופיע בפני אנשים באחרית הימים אך הוא נסתר ביניהם. הוא שוכן בקרב אנשים, אמיתי וממשי, כמו השמש הבוערת והאש הלוהטת, והוא מלא עוצמה ושופע סמכות. אין אפילו אדם אחד או דבר אחד שלא יישפט על ידי דבריי, ואין אפילו אדם אחד או דבר אחד שלא יטוהר באש הלוהטת. בסופו של דבר, רבבות העמים יבורכו בזכות דבריי, וגם ינופצו לרסיסים בזכות דבריי. כך יראו כל האנשים באחרית הימים שאני המושיע שחזר, שאני האל הכול יכול שכובש את כל האנושות, ושהייתי פעם קורבן החטאת של האדם. אולם באחרית הימים הפכתי גם ללהבות השמש הלוהטת ששורפות את הכל, ואני גם הופך לשמש הצדקה שחושפת את הכל. זו עבודתי באחרית הימים. בחרתי בשם הזה ואני נושא בחובי את הצביון הזה כדי שכל האנשים יוכלו להבין שאני האל הצודק, השמש הבוערת והאש הלוהטת. עשיתי זאת כדי שכולם יוכלו לעבוד אותי, את האל האמיתי היחיד, וכדי שהם יראו את פניי האמיתיים: אני לא רק אלוהיהם של בני ישראל, ואני לא רק הגואל – אלא אני אלוהיהם של כל הברואים ברחבי השמיים, והארץ והמים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, המושיע כבר חזר על "ענן לבן"

אמירותיו של האל נמשכות והוא משתמש בשיטות ובזוויות מבט רבות כדי להזהיר אותנו באשר למה שעלינו לעשות, ובו בזמן מביע את קול לבו. דבריו נושאים כוח חיים, הם מעניקים לנו את הדרך שבה עלינו ללכת ומאפשרים לנו להבין מהי האמת בדיוק. דבריו מתחילים למשוך אותנו, אנחנו מתחילים לשים לב לנימה ולאופן הדיבור שלו, ובאופן לא מודע, אנחנו מתחילים להקשיב לקול לבו של האדם הצנוע הזה. הוא עובד למעננו מכל הלב, לא אוכל ולא ישן למעננו, בוכה למעננו, נאנח למעננו, ונאנק מחולי למעננו; הוא סובל השפלה למען ייעודנו וישועתנו, ולבו מדמם ומזיל דמעות בגלל המרדנות וקהות החושים שלנו. לאף אדם מן השורה אין הוויה כזו ואין תכונות כאלה, ואף אדם מושחת לא יכול להיות ניחן בהם או להשיגם. הוא מפגין סבלנות וסובלנות שאין כמותן לאף אדם מן השורה, ושום יציר בריאה לא ניחן באהבה שיש לו. איש מלבדו לא יכול לדעת את כל מחשבותינו, או להכיר את טבענו ומהותנו ככף ידו, או לשפוט את המרדנות ואת השחיתות של האנושות, או לדבר אלינו ולפעול בנו כך בשמו של האל שבשמיים. איש מלבדו לא ניחן בסמכות, בחוכמה ובכבוד של האל. צביונו של האל, תכונות האל ומהותו מוצגים בו במלואם. איש מלבדו לא יכול להראות לנו את הדרך ולהביא לנו אור. איש מלבדו לא יכול לחשוף את התעלומות שהאל לא חשף מאז הבריאה ועד היום. איש מלבדו לא יכול להושיע אותנו משעבוד השטן ומהצביונות המושחתים שלנו-עצמנו. הוא מייצג את האל; הוא מביע את קול לבו של האל, את תוכחות האל ואת דברי המשפט של האל כלפי האנושות כולה. הוא פתח עידן חדש, תקופה חדשה, והביא שמיים וארץ חדשים ועבודה חדשה, הוא הביא לנו תקווה ושם קץ לחיים שניהלנו במצב מעורפל, והוא אפשר לכל הווייתנו לחזות בנתיב הישועה באופן מלא. הוא כבש את כל הווייתנו וזכה בלבנו. מרגע זה ואילך, ליבנו השיג מודעות ורוחנו כאילו קמה לתחייה: האדם הפשוט וחסר החשיבות הזה, האדם הזה שחי בקרבנו ונדחה על ידינו במשך זמן כה רב – האין זה האדון ישוע, הנמצא תמיד במחשבותינו, בין אם אנו ערים או חולמים, ושאליו אנחנו כמהים יומם וליל? זה הוא! זה באמת הוא! הוא האל שלנו! הוא האמת, הדרך והחיים!

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, נספח 4: התבוננות בהופעתו של האל במשפטו ובייסוריו

העבודה כיום קידמה את העבודה של עידן החסד. כלומר העבודה במסגרת תוכנית הניהול הכוללת בת ששת אלפי השנים התקדמה הלאה. על אף שעידן החסד הסתיים, חלה התקדמות בעבודתו של האל. מדוע אני אומר שוב ושוב ששלב העבודה הזה בנוי על היסוד של עידן החסד ועידן החוק? משום שהעבודה של היום הזה היא המשך של העבודה שנעשתה בעידן החסד והתקדמות מעבר לעבודה שנעשתה בעידן החוק. שלושת השלבים קשורים זה לזה בקשר הדוק, כאשר כל שלב בשרשרת קשור קשר הדוק לזה שאחריו. מדוע אני אומר גם ששלב העבודה הזה בנוי על יסוד השלב שישוע עשה? נניח שהשלב הזה לא היה בנוי על יסוד העבודה שישוע עשה, אזי היה צורך בצליבה נוספת בשלב הזה, ועבודת הגאולה מהשלב הקודם הייתה צריכה להתבצע מחדש. זה היה חסר משמעות. לפיכך, העבודה לא הסתיימה לחלוטין, אלא העידן התקדם הלאה והעבודה רוממה עוד יותר מבעבר. אפשר לומר ששלב העבודה הזה בנוי על יסודות עידן החוק ועל סלע עבודתו של ישוע. עבודת האל נבנית שלב-אחר-שלב והשלב הזה איננו התחלה חדשה. רק השילוב של שלושת שלבי העבודה יכול להיחשב לתוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים. העבודה של השלב הזה נעשית על יסודות העבודה בעידן החסד. לו שני שלבי העבודה האלה לא היו קשורים זה לזה, אזי מדוע הצליבה לא חוזרת בשלב הזה? מדוע אינני נושא את חטאי האדם, ובמקום זאת אני בא כדי לשפוט ולייסר את האדם באופן ישיר? לולא עשיתי את עבודת המשפט והייסורים על האדם אחרי הצליבה, כאשר בואי עכשיו אינו באמצעות התעברות מרוח הקודש, אזי לא הייתי מוסמך לשפוט ולייסר את האדם. בדיוק מפני שאני וישוע חד הם, אני בא ישירות כדי לשפוט את האדם ולהמיט עליו ייסורים. שלב העבודה הזה מבוסס כולו על השלב שקדם לו. זו הסיבה לכך שרק עבודה כזו יכולה להושיע את האדם, צעד-אחר-צעד. ישוע ואני נובעים מרוח אחת. על אף שאין קשר בין בשרנו, רוחנו אחת. על אף שהדברים שאנחנו עושים והעבודה שאנחנו נוטלים על עצמנו לא זהים, אנו דומים במהותנו. בשרנו מתגלם בדרכים שונות, אך הסיבה לכך היא התחלפות התקופה והשוני בדרישות של עבודתנו. כהונותינו אינן דומות, כך שהעבודה שאנו מבצעים והצביון שאנו חושפים בפני האדם שונים גם כן. זו הסיבה לכך שהדברים שהאדם רואה ומבין כיום שונים מאלו שבעבר, וזאת משום התחלפות התקופה. על אף שהם שונים במגדר שלהם ובצורה של בשרם ועל אף שהם לא נולדו לאותה משפחה, לא כל שכן באותה תקופה, רוחם אחת. על אף שאין שום קשר דם או קשר פיזי בין בשרם, אי-אפשר להכחיש שאלה התגלמויותיו של האל כבשר ודם בשתי תקופות שונות. זו אמת שלא ניתן לערער עליה שאלה התגלמויותיו של האל כבשר ודם, אולם, הן אינן נצר לאותה שושלת ואינן דוברות שפה אנושית משותפת (האחת הייתה זכר שדיבר את שפת היהודים והאחרת היא נקבה שמדברת רק סינית). אלה הסיבות לכך שהן חיות במדינות שונות ועושות את העבודה שעל כל אחד מהן לעשות, וכן בתקופות שונות. למרות העובדה שהן אותה רוח ושמהותן זהה, אין דמיון מוחלט כלל בין המעטפות החיצוניות של בשרן ודמן. הדבר היחיד שהן חולקות הוא אותה אנושיות, אך בכל הנוגע למראה החיצוני של בשרן ודמן ולנסיבות לידתן, הו אינן דומות. לדברים אלה אין כל השפעה על העבודה של כל אחת מהן או על הידע של האדם אודותן. כי, בסופו של דבר, הן אותה רוח ואיש אינו יכול להפריד ביניהן. על אף שאין ביניהן קשר דם, רוחן מכוונת את כל הווייתן ומקצה להן עבודה שונה בתקופות שונות, ובשרן ודמן אינם נצר לאותה שושלת. רוח יהוה אינה אביו של רוחו של ישוע, ורוחו של ישוע אינה בנו של רוח יהוה – הן אותה רוח. באופן דומה, אין קשר דם בין האל בהתגלמותו כיום לבין ישוע, אבל חד הם, מפני שרוחם אחת. האל יכול לבצע את עבודת רוחב הלב והחמלה וכן את עבודת המשפט הצודק והייסור על האדם ואת הטלת הקללות על האדם, ובסופו של דבר, הוא יכול לבצע את העבודה של השמדת העולם והענשת הרעים. האין הוא עושה את כל זה בעצמו? האין זו כול יכולתו של האל?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, שתי ההתגלמויות משלימות את חשיבותה של ההתגלמות

נדמה לבני אדם שעבודתה של ההתגלמות השנייה כבשר ודם שונה לחלוטין מזו של הראשונה, עד כדי כך שנדמה שלשתיים אין שום דבר משותף ושלא ניתן לראות הפעם דבר מעבודתה של ההתגלמות הראשונה. על אף שעבודתה של ההתגלמות השנייה כבשר ודם שונה מזו של הראשונה, הדבר לא מוכיח שמקורן לא זהה. השאלה אם מקורן זהה תלויה באופי העבודה שעושות שתי ההתגלמויות כבשר ודם, ולא בקליפות החיצוניות שלהן. במהלך שלושת שלבי עבודתו, אלוהים התגלם פעמיים ובשתי הפעמים עבודתו של אלוהים בהתגלמותו משיקה עידן חדש ופותחת בעבודה חדשה. ההתגלמויות משלימות זו את זו. עיניים אנושיות לא מסוגלות להבחין בכך ששתי ההתגלמויות כבשר ודם נובעות למעשה ממקור זהה. מיותר לציין שהדבר הוא מעבר ליכולתן של העין האנושית או המחשבה האנושית. אולם הן זהות במהותן, מפני שעבודתן נובעת מאותה רוח. לא ניתן לענות על השאלה אם שתי ההתגלמויות כבשר ודם באות ממקור זהה על פי התקופה והמקום שבהם הן נולדו או על פי גורמים דומים אחרים, אלא רק לפי העבודה האלוהית שהן מבטאות. ההתגלמות השנייה כבשר ודם לא מבצעת שום דבר מהעבודה שישוע עשה, מפני שעבודתו של אלוהים לא מצייתת למוסכמות, אלא מפלסת נתיב חדש בכל פעם. ההתגלמות השנייה כבשר ודם לא מתכוונת להעמיק או לחזק את הרושם שעשתה ההתגלמות הראשונה בדעתם של בני האדם, אלא להוסיף על כך ולהביא זאת לידי שלמות, להעמיק את הידע של האדם לגבי אלוהים, להפר את כל הכללים הקיימים בלבם של בני האדם ולמחוק את הצלמים הכוזבים של אלוהים מלבם. ניתן לומר ששום שלב בודד בעבודתו של אלוהים עצמו לא יכול להעניק לאדם ידע מלא לגביו. כל אחד מהם נותן רק חלק ולא את השלם. על אף שאלוהים ביטא את צביונו באופן מלא, משום יכולת ההבנה המוגבלת של האדם, הידע שלו על אלוהים נותר עדיין לא שלם. בלתי אפשרי לבטא את טבעו של אלוהים במלואו בשפה אנושית. יתר על כן, איך שלב בודד בעבודתו של אלוהים יכול לבטא אותו באופן מלא? הוא עובד כבשר ודם במסווה אנושיותו הרגילה וניתן להכיר אותו רק על פי ביטויי האלוהיות שלו, ולא על פי הקליפה הגופנית שלו. אלוהים מתגלם כבשר ודם כדי לאפשר לאדם להכיר אותו באמצעות עבודתו המגוונת ואין בעבודתו שני שלבים הדומים זה לזה. רק כך האדם יכול לקבל ידע מלא על עבודתו של אלוהים כבשר ודם, ללא הגבלה לפן בודד. על אף שעבודתן של שתי ההתגלמויות כבשר ודם שונה, מהותן של ההתגלמויות והמקור לעבודתן זהים. העניין הוא רק שהן קיימות כדי לבצע שני שלבים שונים של העבודה ושהן מופיעות בשני עידנים שונים. יהיה אשר יהיה, התגלמויותיו של אלוהים כבשר ודם חולקות מהות זהה ומקור זהה – זו אמת שאיש אינו יכול להכחיש.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, מהות הבשר שאלוהים שוכן בו