דברי האל רלוונטיים:

הסיבה להתנגדותו של האדם לאל נובעת, מצד אחד, מצביונו המושחת, ומצד שני, מבורות לגבי האל ומחוסר הבנה של עקרונות עבודתו של האל ושל כוונותיו כלפי האדם. שני היבטים אלה מהווים יחדיו את ההיסטוריה של התנגדות האדם לאל. מאמינים חדשים מתנגדים לאל מפני שהתנגדות כזו טמונה בטבעם, בעוד שההתנגדות לאל של מי שיש להם ותק של שנים באמונה נובעת מבורותם לגביו, בנוסף לצביונם המושחת.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, כל אדם שאינו מכיר את האל הוא אדם המתנגד לאל

עבודתו של האל מתקדמת תמיד ועל אף שמטרת עבודתו נותרת ללא שינוי, השיטה שלפיה הוא עובד משתנה תמיד וכתוצאה מכך, משתנים גם חסידי האל. ככל שעבודתו של האל רבה יותר, כך האדם לומד להכיר את האל ביסודיות רבה יותר וכך צביונו של האדם משתנה בהתאם בעקבות עבודתו של האל. אולם מכיוון שעבודתו של האל משתנה תמיד, בני האדם שלא מכירים את עבודתה של רוח הקודש ובני האדם המגוחכים שלא יודעים את האמת הופכים למתנגדיו של האל. עבודתו של האל לעולם לא מתאימה את עצמה לתפיסותיו של האדם, משום שעבודתו תמיד חדשה ולעולם לא ישנה והוא לעולם לא חוזר על עבודתו הישנה, אלא עושה עבודה שהוא לא עשה קודם לכן מעולם. מכיוון שהאל לא חוזר על עבודתו ומכיוון שהאדם תמיד שופט את עבודתו הנוכחית של האל על סמך עבודתו בעבר, קשה מאוד לאל לבצע כל שלב עבודה בעידן החדש. בפני האדם יש מכשולים רבים מדי! מחשבתו של האדם יותר מדי שמרנית! איש לא מכיר את עבודתו של האל, אך כולם מגבילים את העבודה הזו. כשהאדם עוזב את האל, הוא מאבד את החיים, את האמת ואת ברכותיו של האל, ועם זאת הוא אינו מקבל את החיים או את האמת, לא כל שכן את הברכות הגדולות יותר שהאל מעניק לאנושות. כל בני האדם רוצים לזכות באל, אך הם לא מסוגלים לשאת שום שינוי בעבודתו. מי שלא מקבל את עבודתו החדשה של האל מאמין שעבודתו של האל לא משתנה ונותרת תמיד במצב של קיפאון. לאמונתם, כל מה שנחוץ כדי לזכות בישועת נצח מהאל הוא לציית לחוקים, וכל עוד הם יכו על חטא ויתוודו על חטאיהם, הם ירצו תמיד את כוונותיו של האל. לדעתם, האל יכול להיות רק האל במסגרת החוקים ויכול להיות רק האל אשר נצלב למען האדם. לדעתם, האל גם לא אמור לחרוג מכתבי הקודש ואינו יכול לעשות זאת. הדעות האלה בדיוק הן מה שכבל אותם בחוזקה לחוקים הישנים ואזק אותם לתקנות נוקשות. בני אדם רבים עוד יותר מאמינים שתהיה אשר תהיה עבודתו החדשה של האל, נחוצות נבואות שיאששו אותה ושבכל שלב של עבודה כזו, כל חסידיו הניחנים בלב "אמיתי" חייבים גם לראות את התגלויות. אחרת, לא ייתכן שזו תהיה עבודתו של האל. גם כך, לא קל לאדם להכיר את האל. אם מביאים בחשבון, בנוסף לכך, את לבו המגוחך של האדם ואת טבעו המרדני והמלא יהירות וחשיבות עצמית, הרי שקשה לאדם עוד יותר לקבל את עבודתו החדשה של האל. האדם אינו בוחן בקפידה את עבודתו החדשה של האל ואינו מקבל אותה בענווה. במקום זאת, הוא מאמץ יחס של בוז וממתין להתגלויות ולהנחיה מצד האל. האין אלה ביטויים של אדם שמורד באל ומתנגד לו? איך ייתכן שבני אדם כאלה יזכו באישורו של האל?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, איך ייתכן שאדם הגביל את האל בתפיסותיו יקבל את ההתגלויות של האל?

מפני שתמיד יש התפתחויות חדשות בעבודתו של האל, יש עבודה שנעשית ישנה ומיושנת, כאשר מתחילה עבודה חדשה. סוגי העבודות השונים הללו, העבודה הישנה והעבודה החדשה, אינם סותרים זה את זה, אלא משלימים זה את זה – כל שלב בא בעקבות השלב שלפניו. מפני שיש עבודה חדשה, יש לסלק את הדברים הישנים כמובן. לדוגמה, חלק מהנוהגים המבוססים והאמירות השגרתיות של האדם, בשילוב עם שנים רבות של ניסיונו ותורתו של האדם, גיבשו כל מיני תפיסות בדעתו של האדם. נוחה עוד יותר להתגבשות של תפיסות כאלה בדעתו של האדם היא העובדה שהאל טרם חשף את פניו האמיתיות ואת צביונו הפנימי במלואם בפני האדם, בשילוב עם התפשטותן של תיאוריות מסורתיות מימי קדם במשך שנים רבות. ניתן לומר שבמהלך אמונתו של האדם באל, השפעתן של תפיסות שונות הובילה להתגבשות ולהתפתחות מתמשכות של כל מיני הבנות תפיסתיות של האל בקרב בני האדם, אשר גרמו לאנשים דתיים רבים המשרתים את האל להפוך לאויביו. לכן ככל שהתפיסות הדתיות של בני האדם חזקות יותר, כך הם מתנגדים יותר לאל, וכך הם יותר אויבי האל. עבודתו של האל תמיד חדשה ולעולם אינה ישנה; היא לעולם לא מגבשת תקנות ובמקום זאת היא משתנה ומתחדשת ללא הרף במידה כזו או אחרת. עבודה באופן כזה היא ביטוי לצביון האינהרנטי של האל עצמו. היא גם העיקרון האינהרנטי של עבודת האל ואחד האמצעים שהאל מגשים באמצעותם את ניהולו. לולא עבד האל כך, האדם לא היה משתנה ולא היה מסוגל להכיר את האל, והשטן לא היה מובס. לפיכך, בעבודתו של האל חלים תמיד שינויים שנראים אקראיים, אך הם למעשה מחזוריים. עם זאת, הדרך שבה האדם מאמין באל שונה למדי. הוא נצמד לתקנות ולמערכות הישנות והמוכרות, וככל שהן ישנות יותר, כך הן מתקבלות יותר על דעתו. כיצד יכולה דעתו המטופשת של האדם, דעת עיקשת כאבן, לקבל עבודות ומילים חדשות כה רבות ובלתי נתפסות של האל? האדם מתעב את האל שתמיד חדש ולעולם אינו ישן. האדם אוהב רק את האל הישן, הקשיש, בעל השיער הלבן, הנטוע במקומו. לפיכך, כיוון שהאל והאדם מעדיפים כל אחד דבר אחר, האדם הפך לאויבו של האל. רבות מהסתירות האלה קיימות עדיין גם היום, אף שהאל כבר עושה עבודה חדשה מזה כמעט ששת אלפים שנה. אם כך, הן חסרות תקנה. ...כוונתו של האל היתה מאז ומתמיד שעבודתו תהיה חדשה וחיה, ולא מיושנת ומתה, והדברים שהוא רוצה שהאדם ייאחז בהם משתנים לפי העידן והתקופה, והם אינם נצחיים ובלתי משתנים. הסיבה לכך היא שהוא אל שגורם לאדם לחיות ולהיות חדש, לעומת השטן שגורם לאדם למות ולהתיישן. האם אתם עדיין לא מבינים זאת? יש לך תפיסות על האל ואתה לא מסוגל להרפות מהן מפני שדעתך מקובעת. זאת לא משום שאין מספיק הגיון בעבודתו של האל, או משום שעבודתו של האל אינה מתחשבת בתחושות האדם; כמו כן, הסיבה לכך היא לא שהאל תמיד מתרשל במילוי חובותיו. אינך יכול להרפות מתפיסותיך כי אתה לא מספיק מתמסר, ואין לך ולו את הצלם הקלוש ביותר של יציר נברא, ולא מפני שהאל מקשה עליך. אתה זה שגרמת לכל זה, ואין לכך שום קשר לאל – האדם הוא שיצר את כל הסבל והפורענות. מחשבותיו של האל תמיד טובות: אין ברצונו לגרום לך לגבש תפיסות, אלא ברצונו שתשתנה ותתחדש עם חלוף העידנים. אולם אתה לא יודע מה טוב עבורך, ואתה תמיד בוחן או מנתח. לא האל מקשה עליך, אלא העובדה שאין לך לב ירא-אל, ומרדנותך רבה מדי. יציר נברא קטן מעז לקחת חלק פעוט ממה שהאל נתן בעבר ואז להסתובב ולהשתמש בו כדי לתקוף את האל – האין זו מרדנות האדם? הוגן לומר שבני האדם לא ראויים כלל לבטא את השקפותיהם בפני האל, ועוד פחות מכך להציג לראווה כאוות נפשם את שפתם הזולה, המצחינה, הרקובה והמליצית – שלא לדבר על התפיסות המעופשות האלה. האין הן אפילו יותר חסרות ערך?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, רק מי שמכיר את עבודתו הנוכחית של האל יכול לשרת את האל

דעו לכם שאתם מתנגדים לעבודתו של אלוהים או משתמשים בתפיסות שלכם עצמכם כדי למדוד את העבודה של ימינו משום שאתם לא מכירים את עקרונות עבודתו של אלוהים ומשום שאתם לא מתייחסים במספיק רצינות לעבודתה של רוח הקודש. התנגדותכם לאלוהים והפרעתכם לעבודתה של רוח הקודש נובעות מתפיסותיכם ומהגאוותנות הטבעית שלכם. הן לא נגרמות מכך שעבודתו של אלוהים מוטעית אלא משום שאתם יותר מדי מרדנים מטבעכם. לאחר שבני אדם מסוימים מוצאים את אמונתם באלוהים, הם אפילו לא יכולים לומר בוודאות מהיכן הגיע האדם, אך הם מעזים לשאת בפומבי נאומים שבהם הם אומדים את הדברים הטובים והרעים בעבודתה של רוח הקודש. והם אפילו מתחצפים, מעבירים ביקורת ומטיפים לשליחים שמחזיקים בעבודתה החדשה של רוח הקודש. אנושיותם נחותה מדי ואין להם אפילו טיפה אחת של היגיון. יבוא יום שבו עבודתה של רוח הקודש תדחה בתיעוב בני אדם כאלה והם יישרפו באש הגיהינום, הלא כן? הם לא מכירים את עבודת האל, אך במקום זאת הם מבקרים את עבודתו וגם מנסים להורות לאלוהים איך לעבוד. איך ייתכן שבני אדם חסרי היגיון כאלה יכירו את אלוהים? האדם מתחיל להכיר את אלוהים במהלך התהליך שבו הוא מחפש אותו וחווה אותו. הוא לא מתחיל להכיר את אלוהים באמצעות הנאורות של רוח הקודש בכך שהוא מבקר את אלוהים מתוך גחמה. ככל שבני אדם מכירים את אלוהים באופן יותר מדויק, כך הם פחות מתנגדים אליו. בניגוד לכך, ככל שבני אדם פחות מכירים את אלוהים, כך סביר יותר שהם יתנגדו אליו. תפיסותיכם, טבעכם הישן והאנושיות, האופי וההשקפה המוסרית שלכם הם ה"הון" שבאמצעותו אתם מתנגדים לאלוהים, וככל שהמוסר שלכם מושחת יותר, תכונותיכם דוחות ואנושיותכם שפלה, כך אתם יותר אויבים של אלוהים. מי שמחזיק בתפיסות חזקות וניחן בטבע יהיר עוין את אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם אפילו יותר, ובני אדם כאלה הם צוררי המשיח. אם תפיסותיכם לא יתוקנו, הן תמיד יהיו נגד אלוהים, לעולם לא תוכלו להיות תואמים לאלוהים ותמיד תהיו נפרדים ממנו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, הכרת שלושת השלבים של עבודת האל היא הנתיב להכרת האל

האם אתם רוצים לדעת מה היה שורש התנגדותם של הפרושים לישוע? האם אתם רוצים לדעת מה הייתה מהותם של הפרושים? היו להם דמיונות רבים לגבי המשיח. יתר על כן, הם האמינו רק שהמשיח יבוא, אך לא חתרו אל אמת-חיים. כך, אפילו כיום, הם עדיין ממתינים למשיח, שכן אין להם כל ידע לגבי דרך החיים, והם אינם יודעים מהי דרך האמת. תאמרו בוודאי, כיצד יוכלו אנשים כה טיפשים, עקשנים ובורים לזכות בברכתו של האל? כיצד יוכלו לראות את המשיח? הם התנגדו לישוע משום שלא ידעו מה כיוון העבודה של רוח הקודש, משום שלא ידעו מהי דרך האמת שעליה דיבר, ויתירה מכך, משום שלא הבינו את המשיח. ומאחר שמעולם לא ראו את המשיח, ומעולם לא היה להם מגע עם המשיח, הם טעו בכך שנצמדו רק לשמו של המשיח ובו בזמן התנגדו בכל דרך אפשרית למהותו של המשיח. הפרושים ההם היו במהותם קשי עורף ויהירים ולא צייתו לאמת. עקרון אמונתם באלוהים היה: עמוקה ככל שתהיה דרשתך, עליונה ככל שתהיה סמכותך, אינך המשיח המושיע אלא אם כן מכנים אותך המשיח. האין ההשקפה הזאת נלעגת ומגוחכת? אני שואל אתכם שוב: האין זה קל עד מאוד עבורכם לעשות את אותן הטעויות שטעו הפרושים של אותה עת, לאור העובדה שאינכם מבינים את ישוע כהוא זה? האם אתה מסוגל להבחין בדרך האמת? האם אתה באמת יכול להבטיח שלא תתנגד למשיח? האם אתה מסוגל לנהות אחר עבודתה של רוח הקודש? אם אינך יודע אם תתנגד למשיח, אזי אני אומר שאתה כבר חי על סף המוות. כל מי שלא הכיר את המשיח היה מסוגל להתנגד לישוע, לדחות אותו, להשמיץ אותו. כל מי שלא מבין את ישוע מסוגל לדחות אותו ולגדף אותו. יתירה מכך, אנשים כאלה עלולים לראות בשובו של ישוע הולכת שולל על ידי השטן, ורוב האנשים האלה יגנו את ישוע ששב כבשר ודם. האם כל זה לא מפחיד אתכם? אתם תתייצבו אל מול ניאוץ כלפי רוח הקודש, הרס דבריה של רוח הקודש לכנסיות ותיעוב ודחיה של כל מה שמבטא ישוע. במה תוכלו לזכות מישוע אם אתם כל כך מבולבלים? כיצד תוכלו להבין את העבודה שישוע מבצע בשובו כבשר ודם על ענן לבן אם אתם מסרבים בעקשנות להבין את הטעויות שלכם? אומר לכם זאת: אנשים שלא מקבלים את האמת אך ממתינים בעיוורון לשובו של ישוע על עננים לבנים, הם בהכרח אלה שמנאצים את רוח הקודש והם לבטח מהסוג שיושמד. אתם מייחלים רק לחסדו של ישוע, ורוצים רק ליהנות מממלכת השמיים המאושרת, אך מעולם לא צייתתם לדברים שאמר ישוע ומעולם לא קיבלתם את האמת שמבטא ישוע בשובו כבשר ודם. מה תציגו בתמורה לעובדת שובו של ישוע על ענן לבן? האם תהיה זו הכנות שבה אתם ממשיכים לחטוא שוב ושוב ואז משמיעים וידוי, פעם אחר פעם? מה תקריבו למען ישוע אשר שב על ענן לבן? האם את הון שנות העבודה הרבות שבאמצעותו אתם מרוממים את עצמכם? מה תציגו כדי שישוע השב יבטח בכם? האם יהיה זה טבעכם הגאוותן שאינו מתמסר לשום אמת?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, כשתראה את גופו הרוחני של ישוע, האל כבר ישלים את הבריאה מחדש של השמיים ושל הארץ

מקור התנגדותו ומרדנותו של האדם כלפי האל הוא השחתתו בידי השטן. בגלל השחתתו של השטן, מצפונו של האדם קהה; הוא לא מוסרי, מחשבותיו מנוונות, והשקפתו המנטלית נחשלת. לפני שהושחת בידי השטן, האדם התמסר לאל באופן טבעי והתמסר לדבריו לאחר ששמע אותם. הוא היה באופן טבעי בעל היגיון ומצפון בריאים, ובעל אנושיות רגילה. לאחר שהאדם הושחת בידי השטן, הגיונו, מצפונו ואנושיותו המקוריים קהו ונפגמו בידי השטן. כך, הוא איבד את התמסרותו ואהבתו כלפי האל. הגיונו של האדם הפך חריג, צביונו הפך לצביון של חיה, ומרדנותו כלפי האל מעצימה ומחמירה יותר ויותר. אך האדם עדיין אינו יודע זאת ואינו מבין זאת, והוא רק מתנגד ומורד בהתמדה. גילויי צביונו של האדם הם ביטויים של הגיונו, תובנתו ומצפונו; מכיוון שהגיונו ותובנתו אינם בריאים, ומצפונו קהה ביותר, צביונו הוא צביון של מרדנות כלפי האל...

ההתגלות של צביונו המושחת של האדם לא נובעת אלא ממצפונו הקהה, מטבעו הזדוני ומהגיונו הלקוי; אם מצפונו והגיונו של האדם יוכלו לשוב להיות רגילים, הוא יהפוך לאדם הראוי לשימוש בפני האל. מצפונו של האדם היה קהה מאז ומתמיד והגיונו, שמעולם לא היה בריא, הולך ונהיה קהה יותר, ומשום כך האדם הופך מרדן יותר ויותר כלפי האל, עד כדי כך שהוא אפילו צלב את ישוע, מסרב לאפשר להתגלמותו של האל באחרית הימים להיכנס לביתו, מגנה את בשרו של האל, ורואה את בשרו של האל כשפל. אילו הייתה לאדם ולו מעט אנושיות, הוא לא היה כה אכזרי ביחסו לבשרו של האל בהתגלמותו; אילו היה לו ולו מעט היגיון, הוא לא היה כה מרושע ביחסו לבשרו של האל בהתגלמותו; אילו היה לו ולו מעט מצפון, הוא לא היה "מודה" לאל בהתגלמותו בדרך זו. האדם חי בעידן שבו האל התגלם כבשר ודם, ובכל זאת אינו מסוגל להודות לאל על שהעניק לו הזדמנות טובה כל כך, ובמקום זאת מקלל את בואו של האל, או מתעלם לחלוטין מעובדת התגלמותו של האל, ונראה שהוא מתנגד לה וסולד ממנה. האל, בקצרה, תמיד המשיך בעבודתו בסבלנות, וזאת בלי קשר לאופן שבו האדם מתייחס לבואו – אף על פי שהאדם לא הפגין כלפיו ולו שמץ של קבלת פנים, ומציב לו דרישות בעיוורון. צביונו של האדם הפך מרושע ביותר, הגיונו הפך קהה ביותר, ומצפונו נרמס לחלוטין בידי אותו הרע וכבר מזמן חדל להיות מצפונו המקורי של האדם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, מי שצביונו אינו משתנה הוא אויב האל