דבר אלוהים היומי  מובאה 99

"ההתגלמות" היא הופעתו של האל כבשר ודם. האל עובד בקרב האנושות הברואה בצלם בשר ודם. לפיכך, מכיוון שהוא התגלמות האל, עליו להיות תחילה בשר ודם. בשר ודם בעל אנושיות רגילה; זו הדרישה המוקדמת הבסיסית ביותר. למעשה, ההשלכה של התגלמותו של האל כבשר ודם היא שהאל חי ועובד בבשר. שהאל בעצם מהותו הופך לבשר ודם – הופך לאדם. ניתן לחלק לשני שלבים את חייו ועבודתו בהתגלמותו כבשר ודם. הראשון הוא החיים שהוא חי לפני ביצוע כהונתו. הוא חי במשפחה אנושית רגילה, באנושיות רגילה לחלוטין, הוא ציית למוסר ולחוקים הרגילים של חיים אנושיים, עם צרכים אנושיים רגילים (מזון, ביגוד, שינה, מחסה), חולשות אנושיות רגילות ורגשות אנושיים רגילים. במילים אחרות, במהלך השלב הראשון, הוא חי באנושיות לא אלוהית, רגילה לחלוטין, כשהוא עוסק בכל הפעילויות האנושיות הרגילות. השלב השני הוא החיים שהוא חי לאחר שהוא החל לבצע את כהונתו. הוא עדיין שוכן באנושיות רגילה בגוף אנושי רגיל, בלי להראות כל סימן חיצוני של על-טבעיות. אולם הוא חי אך ורק למען כהונתו ובמשך הזמן הזה, אנושיותו הרגילה קיימת לחלוטין כדי לקיים את העבודה הרגילה של אלוהותו. זאת מפני שבעת הזו, אנושיותו הרגילה התבגרה עד כדי כך שהוא מסוגל לבצע את כהונתו. לכן, השלב השני של חייו הוא ביצוע כהונתו באנושיותו הרגילה, חיים הן של אנושיות רגילה והן של אלוהות שלמה. הסיבה לכך שבמהלך השלב הראשון לחייו הוא חי באנושיות רגילה לחלוטין היא שאנושיותו עדיין אינה מסוגלת לקיים את העבודה האלוהית בכללותה ושהיא עדיין לא בוגרת. רק לאחר שאנושיותו מתבגרת ונעשית מסוגלת ליטול על עצמה את כהונתו, הוא יכול להתחיל לבצע את הכהונה שעליו לבצע. מכיוון שהוא חי כבשר ודם, עליו לצמוח ולהתבגר. לכן, השלב הראשון של חייו הוא שלב של אנושיות רגילה, בעוד שבשלב השני, אנושיותו מסוגלת לקחת על עצמה את עבודתו ולבצע את כהונתו, וכך החיים שהאל בהתגלמותו חי במהלך כהונתו הם חיים של אנושיות ואלוהות מוחלטת כאחת. לו האל בהתגלמותו היה מתחיל את כהונתו באופן רשמי מרגע לידתו, כשהוא מציג אותות ומופתים על-טבעיים, אזי לא הייתה לו מהות גשמית. לפיכך, אנושיותו קיימת למען מהותו הגשמית. לא ייתכן שלבשר ודם לא תהיה אנושיות ואדם ללא אנושיות הוא לא בן אנוש. באופן זה, אנושיות בשרו של האל היא תכונה פנימית של האל בהתגלמותו כבשר ודם. האמירה ש'כאשר אלוהים מתגלם כבשר ודם הוא רק אלוהי ואין בו אנושיות' היא ניאוץ, מפני שקביעה זו פשוט לא קיימת והיא מפרה את עקרון ההתגלמות כבשר ודם. אפילו לאחר שהוא מתחיל לבצע את כהונתו, הוא עדיין חי באלוהות שלו עם קליפה חיצונית אנושית כאשר הוא עושה את עבודתו. העניין הוא שבאותה עת, אנושיותו משמשת למטרה אחת ויחידה – לאפשר לאלוהותו לבצע את העבודה בבשר ודם רגילים. לפיכך, הגורם שמבצע את העבודה הוא האלוהיות אשר שוכנת באנושיות שלו. אלוהיותו, ולא אנושיותו, היא שעובדת, אך אלוהיות זו חבויה בתוך אנושיותו. עבודתו נעשית במהותה בידי אלוהיותו המוחלטת ולא בידי אנושיותו. אולם זה שמבצע את העבודה הוא בשרו. אפשר לומר שהוא אדם וגם האל, שכן האל הופך לאל שחי בבשר; יש לו מעטפת אנושית ומהות אנושית, ועל אחת כמה וכמה שיש לו את מהותו של האל. מכיוון שהוא אדם עם מהותו של האל, הוא מעל לכל בני האדם הברואים ומעל לכל אדם שיכול לבצע את עבודת האל. על כן, בקרב כל מי שיש לו קליפה אנושית כמו שלו, בין כל מי שיש לו אנושיות, רק הוא האל עצמו בהתגלמותו – כל היתר הם בני אדם ברואים. על אף שלכולם יש אנושיות, לבני האדם הברואים אין דבר פרט לאנושיות, ואילו האל בהתגלמותו שונה מהם. בבשרו יש לא רק אנושיות, אלא חשוב מכול, יש לו אלוהיות. אנושיותו משתקפת במראה החיצוני של בשרו ובחיי היום יום שלו, אך קשה לתפוס את אלוהותו. מכיוון שאלוהותו באה לידי ביטוי רק כשיש לו אנושיות ומפני שהוא לא על-טבעי כפי שבני אדם מדמיינים, קשה מאוד לבני אדם לראותה. אפילו כיום קשה מאוד לבני אדם להבין לאשורה את מהותו האמיתית של אלוהים בהתגלמותו. אפילו לאחר שדיברתי על כך ממושכות, אני מניח שזו עדיין תעלומה בעיני רובכם. למעשה, הסוגייה הזו פשוטה מאוד: מכיוון שהאל מתגלם כבשר ודם, מהותו היא שילוב של אנושיות ואלוהיות. השילוב הזה נקרא האל עצמו, האל עצמו על פני האדמה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, מהות הבשר שאלוהים שוכן בו

דבר אלוהים היומי  מובאה 100

החיים שישוע חי על פני האדמה היו חיים רגילים של בשר ודם. הוא חי באנושיות הרגילה של בשרו ודמו. סמכותו – לעשות את עבודתו ולומר את דברו או לרפא חולים ולגרש שדים, לעשות דברים כה יוצאי דופן – לא באה לידי ביטוי, ברובה, עד שהחל את כהונתו. חייו לפני גיל עשרים ותשע, לפני שהוא ביצע את כהונתו, היו הוכחה מספקת לכך שהוא גוף גשמי רגיל בלבד. משום כך ומשום שהוא עדיין לא החל לבצע את כהונתו, בני אדם לא ראו בו שום דבר אלוהי ולא ראו יותר מבן אנוש רגיל, אדם רגיל – כשם שבאותה עת אנשים אחדים האמינו שהוא בנו של יוסף. בני האדם חשבו שהוא בנו של אדם פשוט ולא הייתה להם דרך לדעת שהוא התגלמותו של אלוהים כבשר ודם. גם כאשר הוא עשה נסים רבים במהלך ביצוע כהונתו, רוב בני האדם עדיין אמרו שהוא בנו של יוסף, משום שהוא היה המשיח עם קליפה חיצונית של אנושיות רגילה. אנושיותו הרגילה ועבודתו התקיימו שתיהן כדי להגשים את חשיבותה של ההתגלמות הראשונה ולהוכיח שאלוהים התגלם כולו כבשר ודם והפך לאדם פשוט לחלוטין. האנושיות הרגילה שלו לפני שהוא החל בעבודתו הייתה הוכחה לכך שהוא בשר ודם רגילים. בנוסף לכך, העובדה שהוא עשה לאחר מכן הוכיחה אף היא שהוא בשר ודם רגילים, מפני שהוא עשה אותות ומופתים, ריפא חולים וגירש שדים כבשר ודם עם אנושיות רגילה. הסיבה לכך שהוא יכול היה לעשות נסים הייתה שבשרו טמן בחובו את סמכותו של אלוהים ושהוא היה הבשר שעטתה רוח האל. הייתה לו הסמכות הזו בזכות רוח האל ופירוש הדבר לא היה שהוא לא בשר ודם. ריפוי חולים וגירוש שדים היו העבודה שהיה עליו לבצע בכהונתו, הם היו ביטוי לאלוהיות החבויה באנושיות שלו, ובלי קשר לשאלה אילו אותות הוא עשה וכיצד הוא הפגין את סמכותו, הוא עדיין חי באנושיות רגילה ועדיין היה בשר ודם רגילים. עד לשלב שבו הוא קם לתחייה לאחר מותו על הצלב, הוא שכן בתוך בשר ודם רגילים. הענקת חסד, ריפוי חולים וגירוש שדים היו כולם חלק מכהונתו – כולם היו עבודה שהוא ביצע כבשר ודם רגילים. לפני שהוא הלך אל הצלב, הוא מעולם לא עזב את בשרו האנושי הרגיל, היו אשר היו מעשיו. הוא היה אלוהים עצמו והוא עשה את עבודתו של אלוהים עצמו, אך מכיוון שהוא היה התגלמותו של אלוהים כבשר ודם, הוא אכל מזון ולבש בגדים והיו לו צרכים אנושיים רגילים, היגיון אנושי רגיל ושכל אנושי רגיל. כל הדברים האלה היו הוכחה לכך שהוא היה אדם רגיל וזו הייתה הוכחה לכך שהתגלמותו של אלוהים כבשר ודם הייתה בשר ודם עם אנושיות רגילה ולא על-טבעית. תפקידו היה להשלים את עבודת ההתגלמות הראשונה של אלוהים ולהגשים את הכהונה שעל ההתגלמות הראשונה לבצע. חשיבותה של התגלמות כבשר ודם היא בכך שאדם רגיל מבצע את עבודתו של אלוהים עצמו. כלומר שאלוהים מבצע את עבודתו האלוהית באנושיות, ועל ידי כך מביס את השטן. התגלמות כבשר ודם פירושה שרוח האל הופכת לבשר ודם, כלומר, אלוהים הופך לבשר ודם. העבודה שהבשר עושה היא עבודתה של רוח הקודש שמתממשת כבשר ודם ומתבטאת כבשר ודם. אף אחד מלבד אלוהים כבשר ודם לא יכול להגשים את כהונתו של אלוהים בהתגלמותו. כלומר, רק התגלמותו של אלוהים כבשר ודם, האנושיות הרגילה הזו – ואף אחד מלבדה – יכולה לבטא את העבודה האלוהית. אילו במהלך ביאתו הראשונה של אלוהים בהתגלמותו לא הייתה לו אנושיות רגילה לפני גיל עשרים ותשע – אילו מיד לאחר שנולד הוא יכול היה לעשות נסים, אילו מיד לאחר שלמד לדבר הוא יכול היה לדבר בשפת השמיים, אילו ברגע שדרך לראשונה על פני האדמה הוא יכול היה לתפוס את כל העניינים הארציים ולהבחין במחשבותיו וכוונותיו של כל אדם – לא ניתן היה לכנות אדם כזה אדם רגיל ולא ניתן היה לכנות בשר ודם כאלה בשר ודם אנושיים. אם כך היה קורה עם המשיח, משמעותה ומהותה של התגלמותו של אלוהים היו אובדות. העובדה שיש לו אנושיות רגילה מוכיחה שהוא אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם. העובדה שהוא עובר תהליך גדילה אנושי רגיל מוסיפה ומדגימה שהוא בשר ודם רגילים. יתרה מזאת, עבודתו מהווה הוכחה מספקת לכך שהוא דבר האל ורוח האל בהתגלמותם בבשר. אלוהים הופך לבשר משום צורכי עבודתו. במילים אחרות, השלב הזה של העבודה חייב להיעשות כבשר ודם, חייב להתבצע באנושיות רגילה. זהו התנאי המקדים ל"דבר המתגלם בבשר" ול"דבר המופיע בבשר" וזה והסיפור האמיתי מאחורי שתי ההתגלמויות של אלוהים. בני אדם עשויים להאמין שישוע עשה נסים כל ימי חייו, שעד לסוף עבודתו על פני האדמה הוא לא הראה סימנים לאנושיות, שלא היו לו צרכים אנושיים רגילים, חולשות או רגשות אנושיים, שהוא לא נזקק לצורכי החיים הבסיסיים, ושלא היו לו מחשבות אנושיות רגילות. הם מדמיינים שהיה לו רק שכל על-אנושי ואנושיות נשגבה. הם מאמינים שמכיוון שהוא אלוהים, הוא לא אמור לחשוב ולחיות בדומה לבני אנוש רגילים, שרק אדם רגיל, בן אנוש של ממש, יכול לחשוב מחשבות אנושיות רגילות ולחיות חיים אנושיים רגילים. כל אלה הן דעות ותפיסות אנושיות ותפיסות אלו מנוגדות לכוונות המקוריות בעבודתו של אלוהים. חשיבה אנושית רגילה מקיימת היגיון אנושי רגיל ואנושיות רגילה, אנושיות רגילה מקיימת את תפקודי הבשר הרגילים ותפקודי הבשר הרגילים מאפשרים את חיי הבשר הרגילים בשלמותם. רק על ידי עבודה כבשר ודם כאלה, אלוהים יכול להגשים את מטרת התגלמותו. אילו לאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם הייתה רק קליפת בשר חיצונית אולם הוא לא היה חושב מחשבות אנושיות, אזי לבשר והדם האלה לא היה היגיון אנושי, לא כל שכן אנושיות של ממש. איך ייתכן שגוף בשר ודם כזה ללא אנושיות יגשים את הכהונה שאלוהים בהתגלמותו צריך לבצע? השכל הרגיל מקיים את כל היבטי החיים האנושיים. ללא שכל רגיל, האדם לא היה אנושי. במילים אחרות, אדם שלא חושב מחשבות רגילות הוא חולה נפש ועל משיח שאין לו אנושיות אלא רק אלוהיות לא ניתן לומר שהוא אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם. אם כן, כיצד ייתכן שלאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם לא תהיה אנושיות רגילה? האין זה חילול הקודש לומר שלמשיח אין אנושיות? כל הפעילויות שבני אנוש רגילים עוסקים בהן נשענות על תפקודו של שכל אנושי רגיל. בלעדיו, בני אדם היו מתנהגים באופן חריג, הם אף לא היו מסוגלים להבדיל בין שחור ללבן ובין טוב לרע ולא היו להם אתיקה ועקרונות מוסר אנושיים. בדומה לכך, אילולא אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם היה חושב כאדם רגיל, הוא לא היה גוף בשר ודם של ממש – בשר ודם רגילים. גוף בשר ודם כזה שאינו חושב לא היה מסוגל לקחת על עצמו את העבודה האלוהית. הוא לא היה מסוגל לעסוק באופן רגיל בפעילויות של בשר ודם רגילים, לא כל שכן לחיות יחד עם בני אדם על פני האדמה. על כן, המשמעות של התגלמותו של אלוהים כבשר ודם, עצם מהותה של ביאתו של אלוהים בבשר, הייתה אובדת. אנושיותו של אלוהים בהתגלמותו קיימת כדי לשמר את העבודה האלוהית הרגילה בבשר. חשיבתו האנושית הרגילה מקיימת את אנושיותו הרגילה ואת כל פעילויותיו הגשמיות הרגילות. ניתן לומר שחשיבתו האנושית הרגילה קיימת כדי לקיים את כל עבודתו של אלוהים בבשר. לולא היה לבשר הזה שכל אנושי רגיל, אלוהים לא היה יכול לעבוד בבשר והדברים שעליו לעשות כבשר ודם לעולם לא היו יכולים להתגשם. על אף שיש לאלוהים בהתגלמותו שכל אנושי רגיל, עבודתו לא מהולה במחשבה אנושית. הוא לוקח על עצמו את העבודה באנושות עם שכל רגיל, עם התנאי המוקדם שיש לו אנושיות עם שכל, ולא על ידי הפעלת מחשבה אנושית רגילה. יהיו מחשבותיו כבשר ודם נשגבות ככל שיהיו, עבודתו אינה מוכתמת בהיגיון או בחשיבה. במילים אחרות, עבודתו לא נהגית על ידי השכל של בשרו, אלא מהווה ביטוי ישיר לעבודה האלוהית באנושיותו. כל עבודתו היא הכהונה שעליו להגשים ודבר ממנה לא נהגה במוחו. לדוגמה, ריפוי החולים, גירוש השדים והצליבה לא היו תוצרים של שכלו האנושי ושום אדם עם שכל אנושי לא יכול היה להגשים אותם. בדומה לכך, עבודת הכיבוש של ימינו היא כהונה שאלוהים בהתגלמותו חייב לבצע, אך היא לא עבודה של רצון אנושי, אלא עבודה שהאלוהיות שלו צריכה לעשות – עבודה ששום בן אנוש בשר ודם לא מסוגל לה. לפיכך, על אלוהים בהתגלמותו להיות בעל שכל אנושי רגיל ובעל אנושיות רגילה, מפני שעליו לבצע את עבודתו באנושות עם שכל רגיל. זוהי מהות עבודתו של אלוהים בהתגלמותו – עצם מהותו של אלוהים בהתגלמותו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, מהות הבשר שאלוהים שוכן בו

דבר אלוהים היומי  מובאה 101

לפני שישוע ביצע את העבודה, הוא פשוט חי באנושיותו הרגילה. איש לא יכול היה להבחין בכך שהוא אלוהים ואיש לא גילה שהוא אלוהים בהתגלמותו. בני אדם הכירו אותו רק כאדם פשוט לחלוטין. אנושיותו הפשוטה והרגילה לחלוטין הייתה הוכחה לכך שאלוהים התגלם כבשר ודם ושעידן החסד הוא עידן עבודתו של אלוהים בהתגלמותו ולא העידן לעבודתה של הרוח. זו הייתה הוכחה לכך שרוח האל התממשה באופן מלא כבשר ודם ולכך שבעידן התגלמותו של אלוהים כבשר ודם, גופו הגשמי יבצע את כל עבודתה של הרוח. המשיח בעל האנושיות הרגילה הוא גוף בשר ודם שהרוח מתממשת בו והוא בעל אנושיות רגילה, היגיון רגיל ומחשבה רגילה. "להתממש" פירושו שאלוהים הופך לאדם, רוחו הופכת לבשר. במילים פשוטות, הדבר מתרחש כשאלוהים עצמו שוכן בבשר בעל אנושיות רגילה ומבטא דרכו את עבודתו האלוהית – זו משמעותה של ההתממשות או ההתגלמות. במהלך ההתגלמות הראשונה של אלוהים, היה צורך שאלוהים ירפא חולים ויגרש שדים, מפני שעבודתו הייתה גאולה. כדי לגאול את האנושות כולה, היה עליו להיות סלחן ומלא חמלה. העבודה שהוא עשה לפני שהוא נצלב הייתה ריפוי חולים וגירוש שדים, דבר שבישר על כך שהוא מושיע את האדם מחטא ומזוהמה. מכיוון שהיה זה עידן החסד, היה צורך שהוא ירפא חולים ויעשה בכך אותות ומופתים שייצגו את החסד בעידן ההוא. זאת מפני שעידן החסד התמקד בהענקת חסד, שאותו מסמלים שלום, שמחה וברכות חומריות – כולם סימנים לאמונתם של בני האדם בישוע. כלומר ריפוי חולים, גירוש שדים והענקת חסד היו יכולות אינסטינקטיביות של גוף הבשר והדם של ישוע בעידן החסד. הן היו עבודתה של רוח האל שהתממשה כבשר ודם. אולם בשעה שהוא ביצע את העבודה הזו, הוא חי כבשר ודם ולא התעלה על הבשר. בלי קשר למעשי הריפוי שהוא ביצע, הוא עדיין ניחן באנושיות רגילה והוא עדיין חי חיים אנושיים רגילים. הסיבה לכך שאני אומר שבעידן התגלמותו של אלוהים, הבשר ביצע את כל עבודתה של הרוח היא שבלי קשר לעבודה שאלוהים עשה, הוא עשה אותה בבשר. אולם משום עבודתו, בני אדם לא ראו בבשרו גוף בעל מהות גשמית לחלוטין, מפני שבשר זה יכול היה לעשות נסים וברגעים מיוחדים, הוא יכול היה לעשות מעשים שהתעלו על הבשר. מובן שכל ההתרחשויות האלה חלו לאחר שהוא החל בכהונתו, כגון הפיתוי שעבר במשך ארבעים יום או כשצורתו השתנתה על ההר. על כן, במקרה של ישוע, המשמעות של התגלמות האל כבשר ודם לא הושלמה, אלא התגשמה רק באופן חלקי. החיים שהוא חי כבשר ודם לפני שהוא החל בעבודתו היו רגילים לחלוטין בכל המובנים. לאחר שהוא החל לעבוד, הוא שמר לעצמו רק את הקליפה החיצונית של בשרו ודמו. מכיוון שעבודתו הייתה ביטוי של אלוהיות, היא חרגה מהתפקודים הרגילים של הבשר והדם. אחרי הכול, אלוהים שהתגלם כבשר ודם היה שונה מבני אדם העשויים מבשר ודם. מובן שבחיי היום-יום שלו, הוא נזקק למזון, ללבוש, לשינה ולמחסה. הוא היה זקוק לכל הצרכים הבסיסיים הרגילים, ניחן בתחושות כמו בן אנוש רגיל וחשב כמו בן אנוש רגיל. בני האדם עדיין ראו בו אדם רגיל, אלא שהעבודה שהוא עשה הייתה על-טבעית. למעשה, בכל מה שעשה, הוא חי באנושיות שגרתית ורגילה וכל עוד הוא ביצע את העבודה, התחושה שלו הייתה רגילה במיוחד ומחשבותיו היו צלולות במיוחד, יותר ממחשבותיו של כל אדם רגיל אחר. אלוהים בהתגלמותו היה צריך להחזיק במחשבות ובתחושות כאלה, מפני שהעבודה האלוהית הייתה צריכה להתבטא על ידי בשר ודם שהתחושה שלו רגילה מאוד ושמחשבותיו צלולות מאוד – רק כך גופו העשוי בשר ודם היה יכול לבטא את העבודה האלוהית. לכל אורך שלושים ושלוש השנים וחצי שישוע חי על פני האדמה, הוא שמר על אנושיותו הרגילה, אך משום עבודתו במהלך כהונתו בת שלוש השנים וחצי, בני אדם חשבו שהוא נעלה מאוד ושהוא על-טבעי הרבה יותר מכפי שהיה בעבר. למעשה, אנושיותו הרגילה של ישוע נותרה ללא שינוי לפני שהוא החל בכהונתו ולאחר מכן. אנושיותו הייתה זהה לכל אורך הדרך, אך משום ההבדל בין התקופה שקדמה להתחלת כהונתו לבין התקופה שלאחריה, הופיעו שתי השקפות שונות בנוגע לבשרו. בלי קשר לשאלה מה בני האדם חשבו, אלוהים בהתגלמותו שמר על אנושיותו הרגילה המקורית כל הזמן, מפני שמאז שאלוהים התגלם כבשר ודם, הוא חי כבשר ודם, בשר ודם שניחנו באנושיות רגילה. בין אם הוא ביצע את כהונתו ובין אם לאו, לא ניתן היה למחוק את האנושיות הרגילה של בשרו ודמו, מפני שאנושיות היא המהות הבסיסית של הבשר והדם. לפני שישוע ביצע את כהונתו, גוף הבשר והדם שלו נותר רגיל לחלוטין ועסק בכל הפעילויות האנושיות הרגילות. הוא לא נראה על-טבעי כלל וכלל ולא הראה סימנים פלאיים כלשהם. באותה עת, הוא היה רק אדם פשוט מאוד שעבד את אלוהים, על אף שעיסוקו היה כן וישר יותר מזה של כל אדם. כך באה לידי ביטוי אנושיותו הרגילה לחלוטין. מכיוון שהוא לא עשה שום עבודה לפני שהחל בכהונתו, איש לא היה מודע לזהותו ואיש לא יכול היה להבחין בכך שבשרו שונה מכל היתר, מכיוון שהוא לא עשה שום נס ולא ביצע שום דבר מעבודתו של אלוהים עצמו. אולם לאחר שהוא החל לבצע את כהונתו, הוא שמר על הקליפה החיצונית של האנושיות הרגילה ועדיין חי עם היגיון אנושי רגיל. עם זאת, מכיוון שהוא החל לעשות את עבודתו של אלוהים עצמו, לקחת על עצמו את כהונת המשיח ולעשות עבודה שבני תמותה, בני אדם בשר ודם, לא מסוגלים לה, בני אדם הניחו שאין לו אנושיות רגילה ושהוא לא עשוי בשר ודם רגילים לחלוטין, אלא שהיה לו גוף בשר ודם לא שלם. משום העבודה שהוא ביצע, בני אדם אמרו שהוא אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם שאין לו אנושיות רגילה. זו הבנה מופרכת, מפני שבני האדם לא תפסו את החשיבות של התגלמותו של אלוהים כבשר ודם. ההבנה המופרכת הזו נבעה מהעובדה שהעבודה שביטא אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם הייתה העבודה האלוהית שבאה לידי ביטוי בגוף בשר ודם שניחן באנושיות רגילה. אלוהים עטה בשר ודם, הוא שכן בבשר ודם ועבודתו באנושיותו הסתירה את הרגילות של אנושיותו. לכן, בני אדם האמינו שאלוהים לא ניחן באנושיות, אלא רק באלוהיות.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, מהות הבשר שאלוהים שוכן בו

דבר אלוהים היומי  מובאה 102

אלוהים בהתגלמותו הראשונה לא השלים את עבודת ההתגלמות. הוא השלים רק את השלב הראשון של העבודה שהאל כבשר ודם היה אמור לבצע. על כן, כדי להשלים את עבודת ההתגלמות, אלוהים שב אל הבשר, כשהוא מביא לידי ביטוי את כל הרגילות והמעשיות של הבשר והדם, כלומר מביא לידי ביטוי את דבר האל בבשר ודם רגילים ופשוטים לחלוטין ובכך מסיים את העבודה שלא השלים כבשר ודם. להתגלמות השנייה כבשר ודם יש אותה מהות כמו לראשונה, אך היא מעשית ורגילה עוד יותר מהראשונה. כתוצאה מכך, הסבל שעוברת ההתגלמות השנייה כבשר ודם רב מזה של הראשונה, אך הסבל הזה הוא תוצאה של כהונתו של אלוהים כבשר ודם והוא שונה מסבלו של האדם המושחת. הוא נובע גם מהרגילות והמעשיות של בשרה ודמה של ההתגלמות. מכיוון שאלוהים מבצע את כהונתו כבשר ודם רגילים ומעשיים לחלוטין, על הבשר והדם האלה לשאת קשיים רבים. ככל שבשרו ודמו יהיו רגילים ומעשיים יותר, כך הוא יסבול יותר בעת ביצוע כהונתו. עבודתו של אלוהים מתבטאת כבשר ודם רגילים מאוד שאינם על-טבעיים כלל וכלל. מכיוון שגופו רגיל ושעליו לשאת על כתפיו גם את העבודה להושיע את האדם, הוא סובל במידה רבה עוד יותר מכפי שהיה סובל גוף על-טבעי – וכל הסבל הזה נובע מהמעשיות והרגילות של גופו. מהסבל שעברו שתי ההתגלמויות כבשר ודם בעת ביצוע כהונתן, ניתן לראות את מהותה של ההתגלמות כבשר ודם. ככל שהבשר ודם רגילים יותר, כך אלוהים נדרש לעבור קשיים גדולים יותר בעת ביצוע העבודה. ככל שהבשר ודם שמבצעים את העבודה הם מעשיים יותר, כך התפיסות של בני האדם נוקשות יותר וכך עלולות לפקוד את אלוהים סכנות רבות יותר. אולם ככל שהבשר מעשי יותר וככל שהוא ניחן בצרכים ובהיגיון מלא של אדם רגיל, כך הוא מסוגל יותר לקחת על עצמו את עבודתו של אלוהים בבשר. ישוע נצלב ושימש כקורבן חטאת באמצעות הבשר. כלומר, באמצעות בשר בעל אנושיות רגילה הוא הביס את השטן והושיע לחלוטין את האדם מהצלב. באמצעות הבשר השלם, התגלמותו השנייה של האל מבצעת את עבודת הכיבוש ומביסה את השטן. רק גוף בשר ודם רגיל ומעשי לחלוטין יכול לבצע את עבודת הכיבוש בשלמותה ולשאת עדות רבת עוצמה. כלומר, כיבוש האדם משיג תוקף דרך המעשיות והרגילות של האל כבשר ודם ולא דרך נסים והתגלויות על-טבעיים. הכהונה שמבצע האל הזה בהתגלמותו היא לדבר, ודרך הדיבור הוא כובש את האדם והופך אותו למושלם. במילים אחרות, עבודתה של הרוח המתממשת בבשר היא לדבר ותפקידו של הבשר הוא לדבר, ובכך להשיג את המטרה של כיבוש אנשים לחלוטין, חשיפתם, הפיכתם למושלמים וסילוקם. על כן, בעבודת הכיבוש תוגשם עבודתו של אלוהים כבשר ודם במלואה. עבודת הכפרה על חטאי אדם שבוצעה בפעם הראשונה הייתה רק תחילתה של עבודת ההתגלמות; רק הבשר שעושה את עבודת הכיבוש משלים את עבודת ההתגלמות כולה. מבחינת מגדר, התגלמות אחת היא זכר והשנייה היא נקבה. בכך הושלמה משמעות התגלמותו של אלוהים והופרכו תפיסותיו של האדם לגבי אלוהים: אלוהים יכול להיות הן זכר והן נקבה ואלוהים בהתגלמותו הוא במהותו נטול מגדר. הוא ברא את האיש והאישה כאחד ובעיניו אין הבחנה בין המינים. בשלב הזה בעבודה, אלוהים לא עושה אותות ומופתים, כך שהעבודה תשיג את תוצאותיה באמצעות מילים. זאת ועוד, הסיבה לכך היא שעבודתו של אלוהים בהתגלמותו הפעם היא לא לרפא חולים ולגרש שדים, אלא לכבוש את האדם על ידי דיבור. כלומר, היכולת המולדת שיש להתגלמות הזו של אלוהים כבשר ודם היא לומר דברים ולכבוש את האדם, לא לרפא חולים ולגרש שדים. עבודתו באנושיות רגילה איננה לעשות נסים, לרפא חולים ולגרש שדים, אלא לדבר. לכן ההתגלמות השנייה כבשר ודם נראית לבני האדם רגילה הרבה יותר מהראשונה. בני אדם רואים שהתגלמותו של אלוהים כבשר ודם איננה שקר. אולם ההתגלמות הזו של אלוהים שונה מההתגלמות של ישוע ועל אף ששתיהן התגלמויות של אלוהים, הן לא זהות לחלוטין. לישוע הייתה אנושיות רגילה ופשוטה, אך הוא לווה באותות ומופתים רבים. בהתגלמות הנוכחית של אלוהים, עיני האדם לא יראו אותות ומופתים ולא ריפוי חולים או גירוש שדים, גם לא הליכה על המים או צום במשך ארבעים יום... היא לא עושה עבודה זהה לזו שעשה ישוע, לא מפני שגוף הבשר והדם שלה שונה במהותו מזה של ישוע, אלא מפני שכהונתה היא לא לרפא חולים ולגרש שדים. אלוהים לא הורס את עבודתו שלו ולא מפריע לעבודתו שלו. מכיוון שהוא כובש את האדם באמצעות דבריו המעשיים, אין צורך להכניע אותו בעזרת נסים. לכן השלב הזה הוא השלמת עבודת ההתגלמות. אלוהים בהתגלמותו שאתה רואה היום הוא לחלוטין בשר ודם ואין בו שום דבר על-טבעי. הוא נעשה חולה בדומה לאחרים וזקוק למזון וללבוש בדיוק כמו אחרים. הוא לגמרי בשר ודם. אילו הפעם אלוהים בהתגלמותו היה עושה אותות ומופתים על-טבעיים, אילו הוא היה מרפא חולים ומגרש שדים ואילו הוא היה יכול להרוג במילה אחת, כיצד ניתן היה לבצע את עבודת הכיבוש? כיצד ניתן היה להפיץ את העבודה בקרב אומות הגויים? ריפוי חולים וגירוש שדים היו העבודה של עידן החסד. הם היו השלב הראשון בעבודת הגאולה. עתה, לאחר שאלוהים הושיע את האדם מהצלב, הוא לא מבצע עוד את העבודה הזו. אילו באחרית הימים, הופיע "אל" זהה לישוע שהיה מרפא חולים, מגרש שדים ונצלב למען האדם, "האל" הזה, למרות היותו זהה לתיאורו של אלוהים בכתבי הקודש ועל אף שהאדם היה מקבל אותו בקלות, לא היה במהותו גוף בשר ודם שרוח האל עוטה, אלא רוח רעה. זאת מפני שעקרון עבודתו של אלוהים הוא לעולם לא לחזור על מה שכבר השלים. לפיכך, עבודת התגלמותו השנייה של אלוהים שונה מעבודתה של הראשונה. באחרית הימים, אלוהים מממש את עבודת הכיבוש בבשר ודם רגילים. הוא לא מרפא חולים והוא לא ייצלב למען האדם, אלא הוא פשוט אומר דברים כבשר ודם וכובש את האדם כבשר ודם. רק גוף בשר ודם כזה הוא התגלמותו של אלוהים כבשר ודם. רק גוף בשר ודם כזה יכול להשלים את עבודתו של אלוהים כבשר ודם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, מהות הבשר שאלוהים שוכן בו

דבר אלוהים היומי  מובאה 103

בין אם בשלב זה אלוהים בהתגלמותו סובל קשיים או מבצע את כהונתו, הוא עושה זאת כדי להשלים את משמעותה של ההתגלמות בבשר ודם, מפני שזוהי התגלמותו האחרונה של אלוהים. אלוהים יכול להתגלם כבשר ודם רק פעמיים. לא תיתכן פעם שלישית. ההתגלמות הראשונה הייתה זכר, השנייה נקבה, וכך דמותו של אלוהים כבשר ודם הושלמה במחשבתו של האדם. יתרה מזאת, שתי ההתגלמויות כבר סיימו את עבודתו של אלוהים כבשר ודם. בפעם הראשונה הייתה לאלוהים בהתגלמותו אנושיות רגילה כדי להשלים את משמעותה של ההתגלמות. גם הפעם יש לו אנושיות רגילה, אך משמעותה של ההתגלמות הזו שונה: היא עמוקה יותר ולעבודתה יש חשיבות עמוקה יותר. הסיבה לכך שאלוהים התגלם כבשר ודם פעם נוספת היא כדי להשלים את משמעותה של ההתגלמות. כשאלוהים יסיים לגמרי את השלב הזה בעבודתו, מלוא המשמעות של ההתגלמות, כלומר עבודתו של אלוהים כבשר ודם, תושלם ולא תהיה עוד עבודה לעשותה כבשר ודם. כלומר, מעתה והלאה, אלוהים לא יתגלם עוד לעולם כבשר ודם כדי לעשות את עבודתו. אלוהים עושה את עבודת ההתגלמות רק כדי להושיע את האדם ולהפוך אותו למושלם. במילים אחרות, בשום אופן אין זה רגיל שאלוהים יתגלם כבשר ודם, אלא רק למען העבודה. על ידי התגלמות כבשר ודם כדי לעבוד, הוא מראה לשטן שאלוהים הוא בשר ודם, אדם רגיל, אדם פשוט – ובכל זאת הוא יכול להכניע את העולם, להביס את השטן, לגאול את האנושות ולכבוש אותה! מטרת עבודתו של השטן היא להשחית את האנושות ואילו מטרת עבודתו של אלוהים היא להושיע את האנושות. השטן לוכד את האדם בבור ללא תחתית ואילו אלוהים מחלץ אותו ממנה. השטן גורם לכל בני האדם לעבוד אותו, ואילו אלוהים גורם להם להישמע לריבונותו שלו, מפני שהוא אדון הבריאה. כל העבודה הזו מתגשמת דרך שתי ההתגלמויות של אלוהים. גוף הבשר והדם של אלוהים הוא במהותו איחוד בין אנושיות לאלוהיות והוא ניחן באנושיות רגילה. לפיכך, ללא התגלמותו של אלוהים כבשר ודם, אלוהים לא יכול היה להצליח להושיע את האנושות וללא האנושיות הרגילה של בשרו, עבודתו כבשר ודם עדיין לא הייתה יכולה להשיג את התוצאות האלה. מהות התגלמותו של אלוהים היא בכך שמוכרחה להיות לה אנושיות רגילה. כל מצב אחר יהיה מנוגד לכוונתו המקורית של אלוהים בהתגלמותו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, מהות הבשר שאלוהים שוכן בו

דבר אלוהים היומי  מובאה 104

מדוע אני אומר שמשמעותה של ההתגלמות לא הושלמה בעבודתו של ישוע? מפני שהדבר לא היה לבשר באופן מלא. מה שישוע עשה היה רק חלק אחד מעבודתו של אלוהים כבשר ודם. הוא עשה רק את עבודת הגאולה ולא עשה את עבודת הזכייה באדם באופן מלא. לכן, אלוהים התגלם כבשר ודם פעם נוספת באחרית הימים. גם השלב הזה בעבודה נעשה כבשר ודם פשוטים בידי בן אנוש רגיל לחלוטין שאנושיותו אינה נעלה כלל ועיקר. במילים אחרות, אלוהים הפך לבן אנוש שלם. הוא אדם שזהותו היא זהות אלוהים, אדם שלם, גוף בשר ודם שלם, שמבצע את העבודה. עיניים אנושיות רואות רק גוף בשר ודם שאינו נעלה כלל ועיקר, אדם רגיל מאוד שיכול לדבר בשפת השמיים, שאינו מראה סימנים פלאיים כלשהם, לא עושה נסים, לא כל שכן חושף את האמת הפנימית אודות הדת באולמות כנסים גדולים. נדמה לבני אדם שעבודתה של ההתגלמות השנייה כבשר ודם שונה לחלוטין מזו של הראשונה, עד כדי כך שנדמה שלשתיים אין שום דבר משותף ושלא ניתן לראות הפעם דבר מעבודתה של ההתגלמות הראשונה. על אף שעבודתה של ההתגלמות השנייה כבשר ודם שונה מזו של הראשונה, הדבר לא מוכיח שמקורן לא זהה. השאלה אם מקורן זהה תלויה באופי העבודה שעושות שתי ההתגלמויות כבשר ודם, ולא בקליפות החיצוניות שלהן. במהלך שלושת שלבי עבודתו, אלוהים התגלם פעמיים ובשתי הפעמים עבודתו של אלוהים בהתגלמותו משיקה עידן חדש ופותחת בעבודה חדשה. ההתגלמויות משלימות זו את זו. עיניים אנושיות לא מסוגלות להבחין בכך ששתי ההתגלמויות כבשר ודם נובעות למעשה ממקור זהה. מיותר לציין שהדבר הוא מעבר ליכולתן של העין האנושית או המחשבה האנושית. אולם הן זהות במהותן, מפני שעבודתן נובעת מאותה רוח. לא ניתן לענות על השאלה אם שתי ההתגלמויות כבשר ודם באות ממקור זהה על פי התקופה והמקום שבהם הן נולדו או על פי גורמים דומים אחרים, אלא רק לפי העבודה האלוהית שהן מבטאות. ההתגלמות השנייה כבשר ודם לא מבצעת שום דבר מהעבודה שישוע עשה, מפני שעבודתו של אלוהים לא מצייתת למוסכמות, אלא מפלסת נתיב חדש בכל פעם. ההתגלמות השנייה כבשר ודם לא מתכוונת להעמיק או לחזק את הרושם שעשתה ההתגלמות הראשונה בדעתם של בני האדם, אלא להוסיף על כך ולהביא זאת לידי שלמות, להעמיק את הידע של האדם לגבי אלוהים, להפר את כל הכללים הקיימים בלבם של בני האדם ולמחוק את הצלמים הכוזבים של אלוהים מלבם. ניתן לומר ששום שלב בודד בעבודתו של אלוהים עצמו לא יכול להעניק לאדם ידע מלא לגביו. כל אחד מהם נותן רק חלק ולא את השלם. על אף שאלוהים ביטא את צביונו באופן מלא, משום יכולת ההבנה המוגבלת של האדם, הידע שלו על אלוהים נותר עדיין לא שלם. בלתי אפשרי לבטא את טבעו של אלוהים במלואו בשפה אנושית. יתר על כן, איך שלב בודד בעבודתו של אלוהים יכול לבטא אותו באופן מלא? הוא עובד כבשר ודם במסווה אנושיותו הרגילה וניתן להכיר אותו רק על פי ביטויי האלוהיות שלו, ולא על פי הקליפה הגופנית שלו. אלוהים מתגלם כבשר ודם כדי לאפשר לאדם להכיר אותו באמצעות עבודתו המגוונת ואין בעבודתו שני שלבים הדומים זה לזה. רק כך האדם יכול לקבל ידע מלא על עבודתו של אלוהים כבשר ודם, ללא הגבלה לפן בודד. על אף שעבודתן של שתי ההתגלמויות כבשר ודם שונה, מהותן של ההתגלמויות והמקור לעבודתן זהים. העניין הוא רק שהן קיימות כדי לבצע שני שלבים שונים של העבודה ושהן מופיעות בשני עידנים שונים. יהיה אשר יהיה, התגלמויותיו של אלוהים כבשר ודם חולקות מהות זהה ומקור זהה – זו אמת שאיש אינו יכול להכחיש.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, מהות הבשר שאלוהים שוכן בו

דבר אלוהים היומי  מובאה 105

האל בהתגלמותו כבשר ודם נקרא המשיח והמשיח הוא הבשר שעוטה רוח האל. בשר זה שונה מכל אדם העשוי בשר ודם. הבדל זה נובע מהעובדה שהמשיח הוא התגלמותה של רוח האל, ולא של הבשר. יש בו הן אנושיות רגילה והן אלוהות מוחלטת. אף בן אדם אינו ניחן באלוהות של המשיח. האנושיות הרגילה שלו מקיימת את כל הפעילויות הרגילות שלו בבשר, בעוד שהאלוהות שלו מבצעת את העבודה של האל עצמו. בין אם זו האנושיות או האלוהות שלו, שתיהן מתמסרות לרצונו של האב שבשמיים. מהותו של המשיח היא הרוח, כלומר, האלוהות. לכן, המהות שלו היא של האל עצמו. מהות זו לא תשבש את עבודתו ואין הוא יכול לעשות דבר שיהרוס את עבודתו שלו והוא גם לעולם לא ישמיע מילים המנוגדות לרצונו שלו. לכן, האל בהתגלמותו לעולם לא יעשה עבודה כלשהי שמשבשת את הניהול שלו. על כל בני האדם להבין זאת. מהות העבודה של רוח הקודש היא להושיע את האדם והיא למען הניהול של האל עצמו. בדומה לכך, העבודה של המשיח היא להושיע את האדם והיא למען רצון האל. בהתחשב בכך שהאל מתגלם כבשר ודם, הוא מגשים את המהות שלו בתוך בשרו, כך שדי בבשרו כדי לבצע את עבודתו. לפיכך, כל העבודה של רוח האל מוחלפת בעבודה של המשיח בזמן ההתגלמות כבשר ודם, ובמרכזה של כל העבודה לאורך תקופת ההתגלמות כבשר ודם נמצאת העבודה של המשיח. לא ניתן למזג אותה עם עבודה מכל עידן אחר. ומאחר שהאל מתגלם כבשר ודם, הוא עובד מתוך הזהות של בשרו. מאחר שהוא מגיע כבשר ודם, הוא מסיים בבשר את העבודה שעליו לעשות. בין אם זו רוח האל ובין אם זה המשיח, שניהם הם האל עצמו והאל עושה את העבודה שעליו לעשות ומבצע את הכהונה שעליו לבצע.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, מהותו של המשיח היא התמסרות לרצון האב שבשמיים

דבר אלוהים היומי  מובאה 106

מהותו של האל עצמו מחזיקה בסמכות, אבל היא מסוגלת להתמסר במלואה לסמכות הנובעת ממנו. בין אם זו עבודת הרוח או עבודת הבשר, אלו לעולם לא יעמדו בקונפליקט זו עם זו. רוח האל היא הסמכות על כל הבריאה. הבשר עם מהות האל ניחן גם הוא בסמכות, אבל האל המתגלם כבשר ודם יכול לעשות את כל העבודה המתמסרת לרצון האב שבשמיים. דבר זה אינו בר השגה או תפיסה על ידי שום אדם. האל עצמו הוא הסמכות, אבל בשרו יכול להתמסר לסמכותו. זה מה שמשתמע מהנאמר: "המשיח מתמסר לרצונו של האל האב." האל הוא רוח והוא יכול לבצע את עבודת הישועה, כפי שהאל יכול גם להיות לאדם. בכל מקרה, האל עצמו עושה את עבודתו. הוא לא משבש ולא מפריע ובוודאי שאינו מבצע עבודה שסותרת את עצמה, שכן מהות העבודה שנעשית על ידי הרוח ועל ידי הבשר זהה. בין אם זו הרוח או הבשר, שניהם עובדים כדי למלא רצון יחיד ולנהל את אותה עבודה. אף על פי שלרוח ולבשר תכונות שונות, המהות שלהם זהה. בשניהם נמצאת מהות האל עצמו והזהות של האל עצמו. לאל עצמו אין יסודות של מרדנות. המהות שלו טובה. הוא הביטוי של כל היופי והטוב, כמו גם של כל האהבה. גם בבשר, האל אינו עושה דבר המתמרד כנגד האל האב. אפילו אם פירוש הדבר הקרבת חייו, הוא יהיה מוכן לעשות זאת בלב שלם והוא לא יבחר באפשרות אחרת. אין באל אלמנטים של צדקנות או חשיבות עצמית או של גאוותנות והתנשאות. אין בו אלמנטים של נכלוליות. כל דבר שמורד באל בא מהשטן. השטן הוא מקור כל הכיעור והרע. הסיבה שיש לאדם איכויות הדומות לאלו של השטן היא שהשטן השחית את האדם ועיבד אותו. השטן לא השחית את המשיח ולכן המשיח ניחן רק בתכונות האל ולא בתכונות של השטן. אין זה משנה כמה קשה העבודה או חלש הבשר, האל, בעודו שוכן בבשר ודם, לא יעשה דבר שישבש את עבודת האל עצמו וודאי שלא יזנח במרדנות את רצון האל האב. הוא מעדיף לסבול את מכאובי הבשר מאשר ללכת נגד רצונו של האל האב, בדיוק כפי שישוע אמר בתפילה, "אָבִי, אִם אֶפְשָׁר הַדָּבָר, הַעֲבֵר נָא מִמֶּנִּי אֶת הַכּוֹס הַזֺּאת, אַךְ לֹא כִּרְצוֹנִי אֲנִי כִּי אִם כִּרְצוֹנְךָ אַתָּה." בני האדם עושים את הבחירות שלהם, אך המשיח לא עושה זאת. אף שיש לו את זהותו של האל עצמו, הוא עדיין מחפש אחר רצונו של האל האב ומקיים את מה שהוטל עליו על ידי האל האב, מנקודת המבט של הבשר. זהו דבר שהאדם אינו יכול להשיגו. דבר שבא מהשטן לא יכול לשאת את מהות האל, אלא רק מהות שמורדת באל ומתנגדת לו. הוא לא יכול להתמסר לאל באופן מלא ועל אחת כמה וכמה לא להתמסר לרצון האל בחפץ לב. כל בני האדם מלבד המשיח עשויים לעשות דברים שמתנגדים לאל ואף אחד אינו יכול לקחת על עצמו באופן ישיר את העבודה שהאל הטיל עליו. אף אחד אינו מסוגל לראות בניהולו של האל חובה שעליו למלא. המהות של המשיח היא התמסרות לרצונו של האל האב. מרדנות כלפי האל היא מאפיין של השטן. שתי איכויות אלו אינן מתיישבות האחת עם השנייה וכל מי שיש לו את האיכויות של השטן אינו יכול להיקרא משיח. הסיבה לכך שהאדם אינו יכול לבצע את עבודת האל במקומו היא שאין לאדם כלום ממהות האל. האדם עובד עבור האל למען האינטרסים האישיים של האדם ולמען סיכויו העתידיים ואילו המשיח עובד כדי לנהות אחר רצונו של האל האב.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, מהותו של המשיח היא התמסרות לרצון האב שבשמיים

דבר אלוהים היומי  מובאה 107

אנושיותו של המשיח נשלטת על ידי האלוהות שלו. אף שהוא מתגלם כבשר ודם, האנושיות שלו איננה לגמרי כזו של אדם בשר ודם. יש לו אופי ייחודי משלו וגם הוא נשלט על ידי האלוהות שלו. לאלוהות שלו אין חולשות. החולשה של המשיח שייכת לאנושיות שלו. במידה מסוימת, חולשה זו מגבילה את האלוהות שלו, אלא שמגבלות כאלה הן רק בהיקף ובזמן מסוימים ואינן ללא גבולות. כשמגיע הזמן לבצע את עבודת האלוהות שלו, הדבר נעשה ללא קשר לאנושיות שלו. אנושיותו של המשיח נתונה כולה להכוונת האלוהות שלו. פרט לחיים הרגילים של האנושיות שלו, כל הפעולות האחרות של האנושיות שלו מושפעות ומשתנות על ידי האלוהות שלו ונתונות להכוונתה. על אף שיש למשיח אנושיות, היא אינה מפריעה לעבודת האלוהות שלו וזאת בדיוק מאחר שהאנושיות של המשיח מכוונת על ידי האלוהות שלו. על אף שהאנושיות שלו אינה בשלה באופן התנהלות חייו עם הזולת, אין זה משפיע על העבודה הרגילה של האלוהות שלו. כשאני אומר שהאנושיות שלו לא הושחתה, אני מתכוון לכך שהאנושיות של המשיח יכולה לקבל פקודות ישירות מהאלוהות שלו ושהוא ניחן בהיגיון נעלה יותר מזה של אדם פשוט. האנושיות שלו היא המתאימה ביותר להיות מודרכת על ידי האלוהות בעבודתו. האנושיות שלו היא המוכשרת ביותר לבטא את עבודת האלוהות והמוכשרת ביותר להתמסר לעבודה כזו. כשהאל עובד בהתגלמותו כבשר ודם, הוא לעולם לא שוכח את החובות שעל אדם בשר ודם לבצע. הוא מסוגל לעבוד את האל שבשמיים עם לב נאמן. הוא ניחן במהות האל והזהות שלו היא של האל עצמו. הוא רק הגיע אל פני האדמה והפך ליציר בריאה, בעל קליפה חיצונית של יציר בריאה, וכעת הוא ניחן באנושיות שלא הייתה לו לפני כן. הוא מסוגל לעבוד את האל בשמיים. זו ההוויה של האל עצמו שהאדם אינו יכול לחקותה. זהותו היא האל בכבודו ובעצמו. הוא עובד את האל מנקודת המבט של הבשר ולכן, המילים "המשיח עובד את האל שבשמיים" אינן טעות כלל. מה שהוא מבקש מן האדם הוא מה שיש בו עצמו. הוא כבר השיג את כל מה שהוא מבקש מן האדם לפני שביקש זאת ממנו. הוא לעולם לא יבוא בדרישות כלפי אחרים בעוד שהוא עצמו אינו מחויב להן, שכן הן מהוות את הווייתו. בכל דרך שבה יבצע עבודתו, הוא לעולם לא יפעל באופן שימרוד באל. אין זה משנה מה הוא מבקש מן האדם, לא תהיה דרישה שלא ניתנת לביצוע על ידי האדם. כל מה שהוא עושה הוא נהייה אחר רצונו של האל ולמען הניהול של האל. אלוהותו של המשיח נעלית מכל בני האדם ולכן הוא הסמכות העליונה על כל הברואים. סמכות זו היא האלוהות שלו, כלומר, הצביון וההוויה של האל עצמו, שקובעים את זהותו. לכן, אין זה משנה עד כמה האנושיות שלו רגילה, אין להכחיש שהוא ניחן בזהותו של האל עצמו. בלי קשר לנקודת ההשקפה שהוא מדבר ממנה ולאופן שבו הוא מתמסר לרצון האל, לא ניתן לומר שהוא איננו האל עצמו. בני אדם טיפשים ובורים מתייחסים לעיתים קרובות לאנושיות הרגילה של המשיח כפגם. אין זה משנה כיצד הוא מבטא ומגלה את ההוויה של האלוהות שלו, האדם אינו מסוגל להכיר בכך שהוא המשיח וככל שאותו משיח מפגין התמסרות וענווה, כך בני אדם טיפשים מתייחסים אל המשיח יותר בקלות ראש. ישנם אף כאלה שמאמצים כלפיו יחס של הדרה ובוז ובו בזמן מציבים במקום גבוה את אותם "אנשים דגולים" בעלי תדמית נשגבה כדי לסגוד להם. ההתנגדות והמרדנות של האדם כלפי האל נובעים מהעובדה שמהות האל בהתגלמותו כבשר ודם מתמסרת לרצונו של האל, כמו גם בשל האנושיות הרגילה של המשיח. בזאת טמון מקור ההתנגדות והמרדנות של האדם כלפי האל. אילו לא הייתה למשיח את דמות האנושיות שלו והוא לא היה שואף לקיים את רצון האל האב מנקודת מבט של נברא, אלא תחת זאת היה בעל אנושיות נעלית, הרי שקרוב לוודאי שלא הייתה מרדנות בקרב בני האדם. הסיבה שבגינה האדם מוכן תמיד להאמין באל בלתי נראה בשמיים היא מכיוון שלאל שבשמיים אין אנושיות ואין בו אף לא תכונה אחת של יציר נברא. לכן האדם תמיד מתייחס אליו בהערכה רבה ביותר, אך מפגין יחס של בוז כלפי המשיח.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, מהותו של המשיח היא התמסרות לרצון האב שבשמיים

דבר אלוהים היומי  מובאה 108

על אף שהמשיח עלי אדמות מסוגל לעבוד מטעם האל עצמו, הוא לא מגיע מתוך כוונה להראות את צלמו בבשר לכל בני האדם. הוא לא בא על מנת שכל בני האדם יראו אותו. הוא בא כדי להוביל בידו את האדם ובכך להכניס את האדם לעידן החדש. התפקיד של הבשר של המשיח הוא לשם עבודתו של האל עצמו, כלומר, לשם עבודת האל כבשר ודם, ולא כדי לאפשר לאדם להבין במלואה את מהות בשרו של האל. אין משנה כיצד הוא עובד, דבר ממה שהוא עושה אינו חורג ממה שהבשר יכול להשיג. אין זה משנה כיצד הוא עובד, הוא עושה זאת בגוף בשר עם אנושיות רגילה ואינו חושף לגמרי לבני האדם את פניו האמיתיים של האל. בנוסף, עבודתו בבשר לעולם איננה על-טבעית או בלתי ניתנת להערכה, כפי שהאדם חושב. למרות שהמשיח מייצג את האל עצמו בהתגלמותו כבשר ודם ומבצע באופן אישי את העבודה שעל האל עצמו לעשות, הוא אינו מתכחש לקיומו של האל שבשמיים ואינו מכריז בלהט על מעשיו שלו. תחת זאת, הוא נשאר חבוי בתוך בשרו בענווה. מלבד המשיח, לאלה הטוענים באופן שקרי שהם המשיח אין את האיכויות שלו. כאשר המשיח מוצג לצד צביון הגאוותנות והרוממות העצמית של אותם משיחי שקר, מיד מתברר איזה בשר הוא המשיח האמיתי. ככל שמשיחי שקר אלו שקריים יותר, כך הם מתפארים יותר בעצמם וכך הם מסוגלים יותר לחולל אותות ומופתים כדי להטעות את האדם. משיחי השקר אינם ניחנים באיכויות של האל. המשיח אינו נגוע בכל מרכיב שהוא השייך למשיחי השקר. האל הופך לבשר ודם רק כדי להשלים את עבודת הבשר והדם, לא סתם כדי לאפשר לבני האדם לראות אותו. במקום זאת, הוא מאפשר לעבודה להוכיח את זהותו ומאפשר למה שהוא מגלה להעיד על מהותו. מהותו אינה חסרת בסיס, זהותו לא נלקחה על ידיו, היא נקבעת על ידי עבודתו ומהותו. על אף שיש בו את מהות האל עצמו ושהוא מסוגל לעשות את עבודת האל עצמו. אחרי הכול הוא עדיין בשר ודם, בניגוד לרוח. הוא איננו האל עם התכונות של הרוח. הוא האל בקליפה של בשר. לכן, אין זה משנה עד כמה הוא רגיל וחלש וכיצד הוא מחפש את רצון האל האב, האלוהות שלו אינה מוטלת בספק. באל בהתגלמותו כבשר ודם קיימת לא רק האנושיות הרגילה על חולשותיה אלא קיימות גם הפלאיות והאיכות הבלתי נתפסת של האלוהות שלו, כמו גם כל המעשים שלו בבשר. לפיכך, הן האנושיות והן האלוהות מתקיימות למעשה ובפועל במשיח. אין זה כלל דבר ריקני או על-טבעי. הוא בא לעולם במטרה העיקרית לבצע עבודה. יש הכרח שיהיה בעל אנושיות רגילה כדי שיוכל לבצע עבודה על פני האדמה. אחרת, יהיה כוחה של האלוהות שלו רב ככל שיהיה, לא ניתן יהיה להשתמש כראוי בייעוד המקורי שלה. למרות שיש חשיבות רבה לאנושיות שלו, היא איננה המהות שלו. המהות שלו היא האלוהות ולכן, הרגע שבו הוא מתחיל לבצע את כהונתו עלי אדמות הוא הרגע שבו הוא מתחיל לבטא את ההוויה של האלוהות שלו. האנושיות שלו קיימת אך ורק כדי לקיים את החיים הרגילים של בשרו, כדי שהאלוהות שלו תוכל לבצע את העבודה כרגיל כבשר ודם. האלוהות היא זו שמכוונת את עבודתו באופן מוחלט. כשהוא ישלים עבודתו, הוא ישלים את כהונתו. על האדם להכיר את מכלול עבודתו ובאמצעות עבודתו הוא מאפשר לאדם להכיר אותו. במהלך עבודתו הוא מבטא באופן מלא למדי את הווית האלוהות שלו, שאיננה צביון המוכתם באנושיות או במחשבה והתנהגות אנושיות. כשיגיע המועד שבו כל כהונתו תגיע אל סופה, הוא כבר יבטא לחלוטין ובאופן מושלם את הצביון שעליו לבטא. עבודתו איננה נתונה להכוונתו של אף בן אדם. הביטוי של הצביון שלו גם הוא חופשי למדי ואינו נשלט על ידי המוח או מעובד על ידי מחשבה, אלא מתגלה באופן טבעי. זהו דבר ששום בן אדם אינו יכול להשיגו. גם אם הסביבה קשה או התנאים גרועים, הוא מסוגל לבטא את צביונו בזמן המתאים. המשיח מבטא את הווייתו של המשיח ואילו אלה שאינם המשיח לא ניחנים בצביונו של המשיח. לכן, גם אם כולם יתנגדו לו או שיהיו להם תפיסות לגביו, איש אינו יכול להכחיש על בסיס מחשבות האדם שהצביון שמבטא המשיח הוא צביונו של האל. כל מי שמחפש את המשיח בלב טהור או מחפש את האל בכוונה תחילה יודה שהוא המשיח, על סמך הביטוי של האלוהות שלו. הוא לעולם לא יתכחש למשיח על סמך היבט כלשהו שלו שאינו עולה בקנה אחד עם תפיסות האדם. אף על פי שהאדם טיפש מאוד, כולם יודעים בדיוק מהו רצונו של האדם ומה נובע מהאל. העניין הוא שאנשים רבים פשוט מתנגדים למשיח בכוונה תחילה בגלל הכוונות שלהם. אלמלא כן, לא הייתה לשום אדם סיבה להתכחש לקיומו של המשיח, מכיוון שהאלוהות שהמשיח מבטא אכן קיימת וניתן לראותה בעין בלתי מזוינת.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, מהותו של המשיח היא התמסרות לרצון האב שבשמיים

דבר אלוהים היומי  מובאה 109

העבודה והביטוי של המשיח קובעים את מהותו. הוא מסוגל להשלים בלב שלם את מה שהופקד בידיו. הוא מסוגל לעבוד את האל שבשמיים בלב שלם ולחפש בלב שלם את רצונו של האל האב. כל זה נקבע על ידי המהות שלו. וכך גם ההתגלות הטבעית שלו נקבעת על ידי המהות שלו. הסיבה לכך שאני קורא לה "ההתגלות הטבעית" שלו היא משום שהביטוי שלו אינו חיקוי או תוצאה של חינוך על ידי אדם או תוצאה של שנים רבות של טיפוח על ידי אדם. הוא לא למד זאת או התקשט בכך אלא הדבר טבוע בתוכו. האדם עשוי להתכחש לעבודתו, לביטוי שלו, לאנושיות שלו ולכל מהלך החיים של האנושיות הרגילה שלו, אבל איש אינו יכול להכחיש שהוא עובד את האל שבשמיים בלב שלם. איש אינו יכול להכחיש שהוא הגיע כדי למלא את רצונו של האב שבשמיים ואיש אינו יכול להכחיש את הכנות שבה הוא מחפש את האל האב. למרות שמראהו אינו נעים לחושים, שדיבורו לא משרה אור פנימי יוצא דופן ושעבודתו לא מזעזעת את הארץ או מרעידה את השמיים כפי שהאדם מדמיין, הוא אכן המשיח אשר מגשים את רצון האב שבשמיים בלב שלם ומתמסר לחלוטין לאב שבשמיים והוא מסור עד המוות. הסיבה לכך היא שהמהות שלו היא המהות של המשיח. קשה לאדם להאמין באמת זו, אולם זו עובדה. משכהונתו של המשיח תושלם, יוכל האדם לראות מעבודתו שצביונו והווייתו מייצגים את צביונו והווייתו של האל שבשמיים. בזמן ההוא, הסיכום של כל עבודתו יוכל לאשר שהוא אכן הבשר שבו מתגלם הדבר ואינו דומה לאדם בשר ודם. לכל צעד בעבודתו של המשיח בעולם יש חשיבות ייצוגית, אך האדם שחווה את העבודה בפועל של כל שלב אינו מסוגל לתפוס את החשיבות של עבודתו. הדבר נכון בייחוד עבור מספר השלבים של העבודה שבוצעו על ידי האל בהתגלמותו השנייה. רוב אלה שרק שמעו או ראו את דבריו של המשיח אך מעולם לא ראו אותו אינם יודעים דבר על עבודתו. אלה שראו את המשיח ושמעו את דברו וגם חוו את עבודתו מתקשים לקבל את עבודתו. האין זה כך מכיוון שהמראה והאנושיות הרגילה של המשיח אינם לטעמו של האדם? מי שיקבלו את עבודתו של המשיח אחרי הסתלקותו לא יחוו קשיים כאלה, מכיוון שהם רק יקבלו את עבודתו ולא יבואו במגע עם האנושיות הרגילה של המשיח. האדם אינו מסוגל להרפות מתפיסותיו לגבי האל ובמקום זאת לבחון אותו בקפידה. הסיבה לכך היא העובדה שהאדם מתמקד רק במראה שלו ואינו מסוגל לזהות את המהות שלו על סמך עבודתו ודבריו. אם יתעלם האדם ממראהו של המשיח או יימנע מדיון באנושיות של המשיח וידבר רק על האלוהות שלו, שעבודתה ודבריה אינן ניתנות להשגה על ידי אף אדם, הרי שיפחתו תפיסותיו של האדם בחצי, אפילו עד כדי כך שכל הקשיים של האדם יבואו על פתרונם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, מהותו של המשיח היא התמסרות לרצון האב שבשמיים

דבר אלוהים היומי  מובאה 110

מי שהוא האל בהתגלמותו יחזיק במהותו של האל, ומי שהוא האל בהתגלמותו יחזיק בביטויו של האל. מכיוון שהאל הופך לבשר, הוא יביא את העבודה שבכוונתו לבצע, ומכיוון שהאל הופך לבשר, הוא יבטא את מהותו, ויהיה מסוגל להביא לאדם את האמת, להעניק לו חיים ולהראות לו את הדרך. בשר שלא ניחן במהות האל הוא לא האל בהתגלמותו כבשר ודם; אין ספק בכך. כדי לברר אם מדובר בהתגלמותו של האל כבשר ודם, על האדם להכריע זאת על פי הצביון שהיא מבטאת והדברים שהיא אומרת. כלומר, יש לקבוע האם מדובר בהתגלמותו של האל כבשר ודם, והאם זו הדרך האמיתית, על סמך מהותו של האל בהתגלמותו. לכן, כאשר מכריעים האם מדובר באל בהתגלמותו, יש לבחון את מהותו (עבודתו, דבריו, צביונו, והיבטים רבים נוספים) ולא את המראה החיצוני. אם האדם בוחן רק את המראה החיצוני של האל וכתוצאה מכך מתעלם ממהותו, הדבר מעיד על בערותו ובורותו של האדם. מראה חיצוני לא קובע מהות; יתרה מזאת, עבודתו של האל לעולם לא תוכל לעלות בקנה אחד עם תפיסותיו של האדם. המראה החיצוני של ישוע סתר את תפיסותיו של האדם, הלא כן? מראהו ולבושו לא יכלו לרמוז על זהותו האמיתית, הלא כן? הרי לכן הפרושים המוקדמים התנגדו לישוע, משום שהם הביטו רק במראהו החיצוני ולא קיבלו בדקדקנות את הדברים שאמר, הלא כן? כולי תקווה שאף אחד מהאחים והאחיות, המחפשים את מראהו של האל, לא יחזור על הטרגדיה ההיסטורית. אל לכם להיות הפרושים של ימינו ולמסמר את האל לצלב פעם נוספת. עליכם לחשוב בזהירות איך לקדם בברכה את שובו של האל, ולהיות ברורים בדעתכם איך להיות בני אדם המתמסרים לאמת. זו האחריות של כל מי שמחכה לשובו של ישוע כשהוא רכוב על ענן. עלינו לשפשף את עיני רוחנו על מנת לראות בבירור, ולא לשגות בחלומות באספמיא. עלינו לחשוב על העבודה המציאותית של האל, ולהתבונן בהיבט המעשי שלו. אל תיסחפו או תשקעו בחלומות בהקיץ, בעודכם ממתינים תמיד ליום שבו האדון ישוע הרוכב על ענן ירד לפתע בקרבכם, כדי לקחת אתכם, על אף שמעולם לא הכרתם אותו או ראיתם אותו, ועל אף שאינכם יודעים איך לנהות אחר רצונו. מוטב לחשוב על עניינים מעשיים יותר!

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, הקדמה

דבר אלוהים היומי  מובאה 111

האל בהתגלמותו כבשר ודם מציג את עצמו רק בפני אנשים ספורים אשר נוהים אחריו בתקופה שבה הוא מבצע את עבודתו באופן אישי, ולא בפני כל יצירי הבריאה. הוא התגלם כבשר ודם רק כדי להשלים שלב אחד בעבודתו, ולא כדי להראות את צלמו. אולם עליו לבצע את עבודתו בעצמו, ולפיכך עליו לעשות אותה כבשר ודם. כשהעבודה הזו תסתיים, הוא יעזוב את העולם האנושי. הוא אינו יכול להישאר בקרב האנושות לאורך זמן מחשש שיעמוד בדרכה של העבודה שעתידה לבוא. הוא מציג בפני ההמון רק את צביונו הצודק ואת כל מעשיו, ולא את צלם גופו כאשר הוא התגלם פעמיים כבשר ודם, משום שהאל יכול להראות את צלמו רק דרך צביונו ולא להחליף אותו בצלם התגלמותו כבשר ודם. צלם הבשר והדם שלו מוצג רק למספר מוגבל של בני אדם, רק לאלה אשר נוהים אחריו כשהוא עובד כבשר ודם. זו הסיבה לכך שהעבודה המתבצעת כעת נעשית בחשאי. באופן דומה, ישוע הראה עצמו רק ליהודים, כשהוא עשה את עבודתו, ומעולם לא נראה בפומבי באומות אחרות. לפיכך, כשהוא השלים את עבודתו, הוא עזב את העולם האנושי במהירות ולא התעכב. בתקופה שלאחר מכן, לא הוא הציג את צלמו לאדם, אלא הייתה זו רוח הקודש שביצעה את העבודה ישירות. לאחר שעבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם תסתיים לגמרי, הוא יעזוב את עולמם של בני התמותה ולעולם לא יעשה שוב עבודה דומה לזו שעשה בתקופה שבה היה בשר ודם. רוח הקודש עושה ישירות את כל העבודה שבאה לאחר מכן. במהלך התקופה הזו, האדם כמעט אינו יכול לראות את צלמו של האל כבשר ודם. הוא אינו מראה את עצמו לאדם כלל, אלא נותר נסתר תמיד. זמנה של עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם מוגבל. היא מתבצעת בעידן, תקופה ואומה מסוימים, ובקרב בני אדם מסוימים. עבודה כזו מייצגת רק את העבודה במהלך התקופה שבה האל מתגלם כבשר ודם. היא מייצגת עידן. היא מייצגת את עבודתה של רוח האל בעידן מסוים אחד, ולא את מכלול עבודתה. לפיכך, צלמו של האל בהתגלמותו כבשר ודם לא יראה לעיני כל העמים. הדבר שמוצג בפני ההמון הוא צדקתו של האל וכל צביונו, ולא צלמו כפי שהוא התגלם פעמיים כבשר ודם. לא צלם אחד נראה לעיני האדם ולא שני הצלמים במשולב. לפיכך, חיוני שהאל בהתגלמותו כבשר ודם יעזוב את פני האדמה עם השלמת העבודה שעליו לעשות, מפני שהוא בא רק כדי לעשות את העבודה שעליו לעשות, ולא כדי להראות את צלמו לבני האדם. על אף שהאל, שהתגלם פעמיים כבשר ודם, כבר הגשים את חשיבותה של ההתגלמות, הוא בכל זאת לא יגלה עצמו לאומה כלשהי שלא ראתה אותו מעולם בעבר. ישוע לעולם לא יראה את עצמו שוב ליהודים כשמש הצדק, והוא גם לא יעמוד על פסגת הר הזיתים ויופיע בפני כל העמים. כל מה שהיהודים ראו הוא את דיוקנו במהלך חייו ביהודה. הסיבה לכך היא שעבודתו של ישוע בהתגלמותו כבשר ודם נגמרה לפני אלפיים שנה. הוא לא ישוב ליהודה בצלם של יהודי, וודאי שלא יציג את צלמו כיהודי לאומות גויים כלשהן, משום שצלמו של ישוע בהתגלמותו כבשר ודם הוא בסך הכול צלם של יהודי, ולא צלמו של בר האנוש שיוחנן ראה. על אף שישוע הבטיח לאלה אשר נוהים אחריו שהוא ישוב, הוא לא סתם יראה את עצמו בצלם של יהודי לכל אלה שנמצאים באומות הגויים. עליכם לדעת שעבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם נועדה לפתוח עידן. העבודה הזו מוגבלת לכמה שנים והוא אינו יכול להשלים את כל עבודתה של רוח האל, בדיוק כפי שצלמו של ישוע כיהודי יכול היה לייצג רק את צלם האל כשהוא עבד ביהודה, והוא יכול היה לבצע את עבודת הצליבה בלבד. בתקופה שבה ישוע התגלם כבשר ודם, הוא לא יכול היה לעשות את העבודה של סיום העידן או של השמדת האנושות. לפיכך, לאחר שהוא נצלב והשלים את עבודתו, הוא עלה לרום הגבוה ביותר והסתתר לנצח מפני האדם. מאז ואילך, המאמינים הנאמנים מקרב אומות הגויים לא יכלו לראות את חזותו של ישוע האדון, אלא רק את דיוקנו, שאותו הם תלו על קיר. דיוקן זה הוא רק תמונה שצייר אדם, ולא הצלם שהאל עצמו הראה לאדם. האל לא יראה את עצמו בגלוי לעיני ההמון בצלם מהתקופה שבה התגלם פעמיים כבשר ודם. העבודה שהוא מבצע בקרב בני האדם נועדה לאפשר להם להבין את צביונו. כל זה מוצג לאדם דרך עבודת העידנים השונים. הדבר מושג באמצעות הצביון שהוא גילה ברבים ובאמצעות העבודה שהוא ביצע, ולא דרך חזותו של ישוע. כלומר האדם אינו מתוודע אל צלמו של האל באמצעות צלם הבשר והדם, אלא באמצעות העבודה שעושה האל בעל הצלם והצורה בהתגלמותו. ובאמצעות עבודתו, דמותו נראית וצביונו נודע. זו משמעות העבודה שברצונו לעשות כבשר ודם.

לאחר שהעבודה של שתי ההתגלמויות של האל כבשר ודם תגיע לסופה, הוא יתחיל להראות את צביונו הצודק בכל רחבי אומות הגויים ויאפשר להמון לראות את צלמו. הוא יבטא את צביונו ויבהיר בכך את סופן של הקטגוריות השונות של בני האדם, ובכך יביא את העידן הישן לקצו באופן מלא. הסיבה לכך שעבודתו כבשר ודם איננה נרחבת מאוד (כפי שישוע עבד רק ביהודה, וכיום אני עובד רק בקרבכם) היא שלעבודתו כבשר ודם יש גבולות וסייגים. הוא רק מבצע פרק זמן קצר של עבודה בצלם של בשר ודם רגילים. הוא אינו משתמש בהתגלמות זו כבשר ודם כדי לעשות את עבודת הנצח או את עבודת ההופעה בפני כל עמי הגויים. העבודה הזו כבשר ודם יכולה רק להיות מוגבלת בהיקפה (כגון עבודה ביהודה בלבד או בקרבכם בלבד), ואחר כך להתרחב, באמצעות העבודה המתבצעת בגבולות אלה. כמובן שעל רוח האל לבצע ישירות את עבודת ההרחבה הזו, וזו כבר לא תהיה עבודתו בהתגלמותו כבשר ודם. זאת מכיוון שיש גבולות לעבודה כבשר ודם והיא איננה מתרחבת לכל קצות תבל. היא אינה יכולה להשיג זאת. באמצעות העבודה כבשר ודם, רוח האל מבצעת את העבודה הבאה. על כן, העבודה שנעשית כבשר ודם היא עבודה ראשונית, אשר מתבצעת בתוך גבולות מסוימים. לאחר מכן, רוח האל ממשיכה בעבודה הזו, ואף עושה כן בהיקף נרחב.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (2)

דבר אלוהים היומי  מובאה 112

האל יורד אל פני האדמה רק כדי לעשות את העבודה של הנחיית העידן, בכוונתו רק לפתוח עידן חדש ולהביא את העידן הישן לקצו. הוא לא בא כדי להתנסות במהלך חיים של אדם על פני האדמה, לחוות עבור עצמו את השמחה והעצב של העולם האנושי, להפוך אדם מסוים למושלם במו ידיו או להשגיח באופן אישי על צמיחתו של אדם מסוים. זו איננה עבודתו. עבודתו היא רק לפתוח את העידן החדש ולהביא את העידן הישן לקצו. כלומר הוא יפתח באופן אישי עידן, יביא באופן אישי את העידן האחר לקצו ויביס את השטן על ידי ביצוע העבודה באופן אישי. בכל פעם שהוא מבצע את עבודתו באופן אישי, הוא כאילו מציב את כף רגלו בשדה הקרב. תחילה הוא כובש את העולם וגובר כבשר ודם על השטן. הוא זוכה בכל התהילה ומסיר את הלוט מעל העבודה של כל אלפיים השנים, באופן כזה שלכל בני האדם על פני האדמה יהיה את הנתיב הנכון לצעוד בו, כמו גם חיים של שמחה ושלווה. אולם האל אינו יכול לחיות זמן רב עם האדם על פני האדמה, מפני שהאל הוא האל, ואחרי הכול, הוא שונה מהאדם. הוא אינו יכול לחיות חיים שלמים של אדם רגיל, כלומר הוא אינו יכול לשכון על פני האדמה כאדם שאין בו שום דבר יוצא מגדר הרגיל, מכיוון שיש לאל חלק מזערי בלבד מהאנושיות הרגילה של בני האדם הרגילים על מנת לקיים את חייו כאדם. במילים אחרות, איך ייתכן שהאל יקים משפחה, יפתח קריירה ויגדל ילדים על פני האדמה? האם זו לא תהיה חרפה עבורו? יש לו אנושיות רגילה רק למטרה של ביצוע עבודה באופן רגיל, ולא כדי לאפשר לו להקים משפחה ולפתח קריירה בדומה לאדם רגיל. די בהיגיון הרגיל, במחשבה הרגילה שלו ובמזון והלבוש הרגילים של בשרו ודמו כדי להוכיח שיש לו אנושיות רגילה. אין צורך שיקים משפחה או יפתח קריירה כדי להוכיח שהוא מצויד באנושיות רגילה. אין בכך כל צורך! האל שיורד אל פני האדמה, הוא הדבר שנהיה לבשר. הוא פשוט מאפשר לאדם להבין את דברו ולראות את דברו, כלומר הוא מאפשר לאדם לראות את העבודה שמבצעים הבשר והדם. כוונתו איננה שבני האדם יתייחסו להתגלמותו כבשר ודם בדרך מסוימת, אלא רק שהאדם יהיה מסור עד הסוף, כלומר יתמסר לכל הדברים שיוצאים מפיו ולכל העבודה שהוא עושה. הוא רק עובד כבשר ודם והוא אינו מבקש מהאדם בכוונה תחילה להלל את גדולתה וקדושתה של התגלמותו כבשר ודם. הוא רק מראה לאדם את חוכמת עבודתו ואת כל הסמכות שבידיו. לפיכך, על אף שהוא ניחן באנושיות יוצאת דופן, הוא אינו מכריז הכרזות ומתמקד רק בעבודה שעליו לעשות. עליכם לדעת מדוע האל התגלם כבשר ודם, ובכל זאת הוא אינו מפרסם את אנושיותו הרגילה או מעיד עליה, אלא פשוט מבצע את העבודה שהוא רוצה לעשות. לפיכך, כל מה שאתם יכולים לראות מהאל בהתגלמותו כבשר ודם הוא את הווייתו האלוהית. הסיבה לכך היא שהוא לעולם אינו מכריז מהי הווייתו האנושית על מנת שהאדם יחקה אותה. רק כשאדם מנחה בני אדם אחרים הוא מדבר על הווייתו האנושית, כדי שיוכל לזכות בהערצתם ולשכנע אותם, ובכך להנהיג אותם. לעומת זאת, האל כובש את האדם באמצעות עבודתו בלבד (כלומר עבודה שהאדם אינו מסוגל להשיג). אין זה משנה אם האדם מעריץ אותו או סוגד לו. כל שהוא עושה הוא להחדיר באדם הרגשת יראה כלפיו או תחושה של דבר שלא ניתן להבין אותו. אין לאל צורך להרשים את האדם. כל שהוא זקוק לו הוא שתירא אותו לאחר שתהיה עד לצביונו. העבודה שהאל מבצע היא שלו. האדם אינו יכול לבצעה במקומו, ואף לא להשיגה. רק האל עצמו יכול לעשות את העבודה שלו ולבשר על עידן חדש כדי להוביל את האדם לחיים חדשים. העבודה שהוא עושה נועדה לאפשר לאדם לקבל חיים חדשים ולהיכנס לעידן חדש. שאר העבודה מועברת לבני האדם שניחנים באנושיות רגילה ואשר זוכים להערצתם של אחרים. לפיכך, בעידן החסד, האל השלים את העבודה של אלפיים שנה בתוך שלוש שנים וחצי בלבד מתוך שלושים ושלוש שנותיו כבשר ודם. כשהאל יורד אל פני האדמה כדי לבצע את עבודתו, הוא תמיד משלים את העבודה של אלפיים שנה או של עידן שלם בשנים ספורות בלבד. הוא אינו מתמהמה ואינו מתעכב. הוא פשוט מרכז את העבודה של שנים רבות כדי שהיא תושלם בתוך שנים מעטות. הסיבה לכך היא שהעבודה שהוא עושה באופן אישי נועדה פשוט לפתוח דרך מוצא ולהוביל את העידן החדש.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (2)

דבר אלוהים היומי  מובאה 113

כשהאל מבצע את עבודתו, הוא לא בא כדי לקחת חלק בשום בנייה או תנועה, אלא כדי לבצע את כהונתו. בכל פעם שהוא מתגלם כבשר ודם, הדבר נועד רק כדי להשלים שלב עבודה ולפתוח עידן חדש. עכשיו הגיע עידן המלכות, וכך גם הכשרת המלכות. שלב העבודה הזה איננו עבודתו של האדם, והוא לא נועד לעבוד באדם במידה מסוימת, אלא רק להשלים חלק מעבודתו של האל. האל אינו עושה את עבודתו של האדם, ועבודתו לא נועדה להשיג תוצאה מסוימת בעבודה באדם לפני שהאל יעזוב את פני האדמה. העבודה הזו נועדה לבצע את כהונתו של האל במלואה ולסיים את העבודה שעליו לעשות, שהיא להכין הסדרים ראויים לעבודתו על פני האדמה, ולזכות כך בתהילה. עבודתו של האל בהתגלמותו אינה דומה לעבודתם של בני אדם שרוח הקודש משתמשת בהם. כשהאל בא כדי לעשות את עבודתו על פני האדמה, הוא עוסק רק במימוש כהונתו. באשר לכל יתר העניינים שאינם קשורים לכהונתו, הוא כמעט אינו לוקח בהם חלק, ואף מעלים מהם עין. הוא רק מבצע את העבודה שעליו לעשות, ופחות מכול מטרידה אותו העבודה שעל האדם לעשות. העבודה שהוא עושה קשורה אך ורק לעידן שבו הוא נמצא ולכהונה שעליו לממש, כאילו כל יתר העניינים אינם בתחומו. הוא אינו מצטייד בידע בסיסי נוסף על החיים כאדם, לא רוכש כישורים חברתיים נוספים ואף לא מצטייד בכל דבר אחר שהאדם מבין. אין לו שום עניין בכל הדברים שעל האדם להיות מצויד בהם, והוא רק עושה את העבודה שהיא חובתו. על כן, בעיני האדם, לאל בהתגלמותו חסרים דברים רבים מאוד, אפילו עד כדי כך שהוא מעלים עין מדברים רבים שצריכים להיות לאדם, ואין לו הבנה בעניינים כאלה. נדמה שעניינים כגון ידע כללי על החיים, וכן עקרונות התנהגות בינאישית ואינטראקציה עם אחרים אינם קשורים אליו כלל. למרות זאת, לא ניתן לחוש מצד האל בהתגלמותו אפילו בשמץ של התנהגות חריגה. כלומר, אנושיותו רק מקיימת את חייו כאדם רגיל ואת החשיבה הרגילה במוחו, ומעניקה לו את היכולת להבחין בין טוב לרע. אולם הוא אינו מצויד בשום דבר אחר, בכל אחד מהדברים שאמורים להיות לאדם בלבד (יצירי הבריאה). האל מתגלם כבשר ודם רק כדי להגשים את כהונתו. עבודתו מכוונת לעידן שלם, לא לאדם או למקום ספציפיים, אלא לתבל כולה. זה כיוון עבודתו וזה העיקרון שעל פיו הוא עובד. איש אינו יכול לשנות זאת והאדם אינו יכול להיות מעורב בכך. בכל פעם שהאל מתגלם כבשר ודם, הוא מביא איתו את העבודה של אותו עידן, ואין לו כל כוונה לחיות לצד האדם במשך עשרים, שלושים, ארבעים או אפילו שבעים או שמונים שנה כדי שהאדם יבין אותו טוב יותר ויזכה בתובנות לגביו. אין צורך בכך! מעשה כזה לא יעמיק כלל את הידע שיש לאדם על צביונו האינהרנטי של האל. במקום זאת, הדבר רק יוסיף לתפיסות של בני האדם ויגרום לתפיסות ולמחשבות של האדם להתאבן. על כן, על כולכם להבין בדיוק מהי עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם. ודאי לא ייתכן שאינכם מבינים את דבריי: "לא באתי כדי לחוות את חייו של אדם רגיל"? האם שכחתם את המילים: "האל לא בא אל פני האדמה כדי לחיות חיים של אדם רגיל"? אינכם מבינים את מטרת התגלמותו של האל כבשר ודם, ואינכם יודעים מה פירוש המילים, "איך ייתכן שהאל יבוא אל פני האדמה בכוונה לחוות את חייו של יציר נברא?" האל בא אל פני האדמה אך ורק כדי להשלים את עבודתו, ולכן עבודתו על פני האדמה קצרת מועד. הוא בא אל פני האדמה לא מתוך כוונה שרוח האל תטפח את התגלמותו כבשר ודם לכדי יצור אנוש יוצא מגדר הרגיל אשר ינהיג את הכנסייה. כשהאל בא אל פני האדמה, זהו הדבר שהופך לבשר. אולם האדם אינו יודע על עבודתו ומייחס לו דברים באופן מאולץ. אך על כולכם להבין שהאל הוא הדבר שהיה לבשר, ולא גוף בשר ודם שרוח האל מטפחת כדי שימלא את מקומו של האל באופן זמני. האל עצמו אינו תוצר של טיפוח, אלא הוא הדבר שהיה לבשר, וכיום הוא מבצע את עבודתו באופן רשמי בקרב כולכם. כולכם יודעים שהתגלמותו של האל היא עובדה, וכולכם מכירים בכך, אך אתם מעמידים פנים שאתם מבינים אותה. אינכם מסוגלים כלל לתפוס את עבודתו של האל בהתגלמותו או את החשיבות והתמצית של התגלמותו כבשר ודם, ואתם רק מדקלמים מזיכרונכם באופן שטחי את דברי האחרים. האם אתה סבור שהאל בהתגלמותו כבשר ודם הוא כפי שאתה מדמיין אותו?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (3)

דבר אלוהים היומי  מובאה 114

האל מתגלם כבשר ודם אך ורק כדי להנחות את העידן ולהתחיל עבודה חדשה. עליכם להבין נקודה זו. הדבר שונה מאוד מתפקודו של האדם, ואין להזכיר את שני הדברים בנשימה אחת. האדם זקוק לתקופה ארוכה של טיפוח והבאה לידי שלמות לפני שניתן להשתמש בו לביצוע עבודה, ויש צורך באנושיות מובחרת במיוחד. לא זו בלבד שעל האדם להיות מסוגל לקיים את האנושיות הרגילה שלו, אלא עליו גם להבין עוד רבים מהעקרונות וכללי ההתנהגות כלפי אחרים, ויתרה מכך, עליו להתחייב ללמוד עוד על החוכמה והמוסר של האדם. זה מה שהאדם צריך להצטייד בו. אולם לא כך הדבר במקרה של האל בהתגלמותו כבשר ודם, מכיוון שעבודתו אינה מייצגת את האדם או את עבודתו של האדם, אלא היא ביטוי ישיר של הווייתו ויישום ישיר של העבודה שעליו לעשות. (כמובן, עבודתו מתבצעת במועד המתאים, לא באופן אקראי ובחוסר שימת לב, והיא מתחילה כשמגיעה העת לממש את כהונתו.) הוא אינו לוקח חלק בחיי האדם או בעבודתו, כלומר אנושיותו אינה מצוידת באף אחד מאלה (אך הדבר אינו משפיע על עבודתו). הוא מממש את כהונתו רק כשמגיעה העת לעשות זאת. יהא מעמדו אשר יהא, הוא פשוט ממשיך הלאה בעבודה שעליו לעשות. עבודתו אינה מושפעת כלל ועיקר ממה שהאדם יודע עליו ומהדעות של האדם לגביו. לדוגמה, כאשר ישוע ביצע את עבודתו, איש לא ידע בדיוק מיהו, אך הוא פשוט המשיך הלאה בעבודתו. שום דבר מזה לא הפריע לו לבצע את העבודה שהיה עליו לעשות. לכן הוא לא חשף בתחילה את זהותו ולא הכריז עליה, אלא רק גרם לבני אדם להפוך לחסידיו. זו לא הייתה כמובן רק ענוותו של האל, אלא גם הדרך שבה האל עבד כבשר ודם. הוא יכול היה לעבוד רק כך, מפני שהאדם לא יכול היה לזהותו בעין בלתי מזוינת. וגם אילו האדם זיהה אותו, האדם לא יכול היה לעזור לו בעבודתו. זאת ועוד, האל לא התגלם כבשר ודם כדי שהאדם יתוודע אל התגלמותו, אלא כדי לבצע עבודה ולממש את כהונתו. לפיכך, הוא לא ייחס חשיבות לכך שזהותו תיוודע ברבים. כאשר הוא השלים את כל העבודה שהיה עליו לעשות, האדם הבין באופן טבעי את כל זהותו ומעמדו. האל בהתגלמותו כבשר ודם שומר על שתיקה ולעולם אינו מכריז הכרזות. הוא לא שם לב לאדם או לאופן התקדמותו של האדם בנהייתו אחריו, אלא רק ממשיך הלאה במימוש כהונתו ובביצוע העבודה שעליו לעשות. איש אינו יכול לעמוד בדרכה של עבודתו. כשמגיעה העת לסיום עבודתו, היא תסתיים ותיחתם ללא ספק, ואיש אינו יכול להכתיב תוצאה אחרת. רק לאחר שהוא יעזוב את האדם עם השלמת עבודתו, האדם יבין את העבודה שהוא עושה, אף שעדיין לא בבהירות מוחלטת, ויידרש לאדם זמן רב כדי להבין באופן מלא את כוונותיו של האל כשביצע את עבודתו לראשונה. במילים אחרות, העבודה בעידן שבו האל מתגלם כבשר ודם נחלקת לשני חלקים. החלק האחד הוא העבודה שהאל עצמו בהתגלמותו עושה והדברים שהאל עצמו בהתגלמותו אומר. לאחר שכהונתו כבשר ודם תתממש במלואה, בני האדם שרוח הקודש משתמשת בהם יבצעו את החלק הנותר של העבודה. אז יגיע זמנו של האדם למלא את תפקידו, משום שהאל כבר פילס את הדרך, וכעת על האדם ללכת בה בעצמו. כלומר, האל מתגלם כבשר ודם כדי לבצע חלק אחד בעבודתו, והיא נמשכת ברצף על ידי רוח הקודש, וכן על ידי בני האדם שרוח הקודש משתמשת בהם. לכן, על האדם לדעת במה כרוכה העבודה הראשונית שהאל בהתגלמותו כבשר ודם יבצע בשלב העבודה הזה, ועליו להבין בדיוק את משמעותה של התגלמותו של האל כבשר ודם ואת העבודה שעליו לעשות, ולא לדרוש מהאל את מה שנדרש מהאדם. זו הטעות של האדם זו תפיסתו, ויתרה מכך, זו מרדנותו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (3)

דבר אלוהים היומי  מובאה 115

האל מתגלם כבשר ודם לא מתוך כוונה לאפשר לאדם להכיר את בשרו ודמו או לאפשר לאדם להבחין בהבדלים בין גופו של האל בהתגלמותו לבין גופו של האדם. האל אינו מתגלם כבשר ודם כדי לאמן את יכולת ההבחנה של האדם, ולא כל שכן מתוך כוונה שהאדם יעבוד את בשרו ודמו של האל בהתגלמותו, ובכך יזכה את האל בתהילה רבה. אף אחד מאלה איננו כוונתו של האל כשהוא מתגלם כבשר ודם. האל גם אינו מתגלם כבשר ודם כדי לגנות את האדם, לחשוף אותו בכוונה תחילה או להקשות עליו. אף אחד מאלה איננו כוונתו של האל. בכל פעם שהאל מתגלם כבשר ודם, זו צורת עבודה בלתי נמנעת. הוא עושה זאת למען עבודתו הרחבה יותר וניהולו הרחב יותר, לא מהסיבות שהאדם מעלה בדעתו. האל בא אל פני האדמה רק בהתאם למה שעבודתו דורשת ורק לפי הצורך. הוא אינו בא אל פני האדמה סתם כדי להתבונן סביב, אלא כדי לבצע את העבודה שעליו לעשות. איזו סיבה אחרת יש לו לקחת על עצמו עול כבד שכזה וליטול סיכונים כה גדולים כדי לבצע את העבודה הזו? האל מתגלם כבשר ודם רק כשעליו לעשות זאת, ותמיד עם משמעות ייחודית. אילו הדבר היה רק כדי לאפשר לאדם להביט באל ולהרחיב את אופקיו, אין צל של ספק שהוא לעולם לא היה בא בקרב בני האדם בקלות דעת כזו. הוא בא אל פני האדמה למען ניהולו ועבודתו הרחבה יותר וכדי לזכות בבני אדם נוספים. הוא בא כדי לייצג את העידן ולהביס את השטן, והוא עוטה על עצמו בשר ודם כדי להביס את השטן. יתרה מזאת, הוא בא כדי להנחות את האנושות כולה כיצד לחיות את חייה. כל הדברים האלה נוגעים לניהולו ונוגעים לעבודה של התבל כולה. אילו האל היה מתגלם כבשר ודם רק כדי לאפשר לאדם להכיר את בשרו ולפקוח את עיני האדם, מדוע שהוא לא יעשה את דרכו לכל אומה ואומה? האם לא יהיה זה עניין קל שבקלים? אולם הוא לא עשה זאת, אלא בחר במקום מתאים להתיישב בו ולהתחיל בו את העבודה שעליו לעשות. רק לגוף הבשר והדם הזה לכשעצמו יש חשיבות רבה. הוא מייצג עידן שלם וכן מבצע את העבודה של עידן שלם. הוא מביא את העידן הקודם לקצו וגם מבשר על העידן החדש. כל זה עניין חשוב שנוגע לניהולו של האל וכל זה הוא החשיבות של שלב עבודה אחד שהאל בא אל פני האדמה על מנת לבצעו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (3)

דבר אלוהים היומי  מובאה 116

ישועת האדם על ידי האל אינה נעשית ישירות באמצעות השיטה של הרוח וזהות הרוח, מכיוון שהאדם אינו יכול לגעת ברוח האל, לראותה או להתקרב אליה. אילו האל ניסה להושיע את האדם ישירות דרך נקודת המבט של הרוח, האדם לא יכול היה לקבל את ישועת האל. לולא האל לבש צורה חיצונית של אדם שנברא, לא הייתה לבני האדם אפשרות לקבל את הישועה הזו. זאת מכיוון שלאדם אין בשום אופן דרך להתקרב לאל, כשם שאיש לא היה יכול להתקרב לענן של יהוה. רק על ידי התגלמות כאדם שנברא, כלומר, רק על ידי שהוא אוצר את דברו בבשר שבו הוא מתגלם, האל יכול לעבוד בדברו באופן אישי בכל חסידיו. רק אז האדם יוכל באופן אישי לשמוע ולראות את דבר האל ואפילו לזכות בדבריו, ועל ידי כך לזכות בישועה מלאה. לולא האל התגלם כבשר ודם, שום בשר ודם לא היה מסוגל לזכות לישועה כה גדולה, ואף אדם לא היה נושע. אילו רוח האל עבדה ישירות בקרב בני האדם, האנושות כולה הייתה מוכית, או נלקחת באופן מוחלט לשבי השטן, מפאת חוסר יכולתה ליצור קשר עם האל. ההתגלמות הראשונה נועדה לגאול את האדם מחטא, באמצעות גופו של ישוע כבשר ודם, כלומר האל הושיע את האדם מהצלב, אך הצביון השטני המושחת נותר עדיין בתוך האדם. ההתגלמות השנייה לא נועדה עוד לשמש כקורבן חטאת, אלא כדי להושיע לחלוטין את מי שנגאל מחטא. הדבר נעשה כדי שמי שחטאיו נמחלו לו יוכל להיגאל מחטאיו, להיטהר לגמרי ולהשיג שינוי בצביונו, וכך להשתחרר מההשפעה האפלה של השטן ולשוב בפני כס המלכות של האל. רק כך האדם יכול להתקדש באופן מלא. האל החל בעבודת הישועה בתחילת עידן החסד, לאחר שעידן החוק בא אל סופו, והדבר נמשך לתוך אחרית הימים, כאשר האל יטהר את האנושות לגמרי על ידי עשיית עבודת השיפוט והייסור על האדם בשל מרדנותו. רק אז, האל יסיים את עבודת הישועה שלו וינוח. לפיכך, בשלושת שלבי העבודה, האל התגלם כבשר ודם רק פעמיים כדי לבצע בעצמו את עבודתו בקרב בני האדם. הסיבה לכך היא שרק אחד משלושת שלבי העבודה נועד להנחות את האדם בחייו, ואילו השניים האחרים הם עבודת הישועה. רק כשהאל מתגלם כבשר ודם הוא יכול לחיות לצד בני האדם, לחוות את סבלות העולם ולחיות כגוף בשר ודם רגיל. רק כך הוא יכול לספק לאדם את הדבר המעשי שהאדם זקוק לו כיציר נברא. האדם זוכה לישועה מלאה מהאל בזכות התגלמותו של האל כבשר ודם, ולא ישירות מהשמיים כמענה לתפילותיו. האדם הוא בשר ודם, הוא אינו מסוגל לראות את רוח האל, כל שכן להתקרב אליה, ולכן הוא יכול ליצור קשר רק עם האל בהתגלמותו כבשר ודם. רק כך האדם יכול להבין את הדבר כולו ואת כל האמיתות ולזכות בישועה מלאה. די יהיה בהתגלמות השנייה כדי לטהר את חטאי האדם ולזכך את האדם לחלוטין. לפיכך, ההתגלמות השנייה תסיים את מכלול עבודתו של האל כבשר ודם ותשלים את חשיבות התגלמותו של האל כבשר ודם. לאחר מכן, עבודתו של האל כבשר ודם תגיע לסופה המוחלט. לאחר ההתגלמות השנייה, הוא לא יתגלם כבשר ודם בשלישית למען עבודתו, זאת משום שכל הניהול שלו יסתיים. התגלמותו כבשר ודם של אחרית הימים תזכה באופן מלא באנשים שאותם האל בחר, וכל האנושות תמוין באחרית הימים על פי סוגיה. הוא לא יעשה עוד את עבודת הישועה ולא ישוב עוד כבשר ודם כדי לבצע עבודה כלשהי.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (4)

דבר אלוהים היומי  מובאה 117

הדברים שהאדם השיג כעת – שיעור קומתו הנוכחי, הידע שלו, אהבתו, נאמנותו, התמסרותו וכן התובנה שלו – הם תוצאות שהושגו באמצעות השיפוט של דבר האל. העובדה שאתה מסוגל להיות נאמן ולעמוד על רגליך עד כה הושגה באמצעות דבר האל. כעת, האדם מבין שעבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם היא אכן יוצאת מגדר הרגיל, ויש דברים רבים בה שהאדם אינו יכול להשיגם, ואלה הן תעלומות ופלאים. לפיכך, רבים החלו להתמסר לאל. מקצתם מעולם לא נשמעו לשום אדם מאז יום לידתם, אך כשהם רואים את דברי האל כיום, הם נשמעים לו באופן מלא בלי לשים לב לכך שהם עושים זאת, והם אינם מעזים להיות ביקורתיים או לומר כל דבר אחר. האנושות נכנעה בפני דבר האל ושרועה אפיים ארצה בפני השיפוט של דבר האל. לו רוח האל דיברה ישירות אל האדם, האנושות הייתה נשמעת לקול, ונופלת ארצה ללא דברי התגלות, כפי שפאולוס נפל ארצה בתוך האור בדרך לדמשק. לו האל המשיך לעבוד כך, האדם לעולם לא היה מתוודע לשחיתות שלו באמצעות השיפוט של דבר האל ולא היה משיג ישועה באופן זה. רק על ידי התגלמות כבשר ודם, האל יכול למסור את דבריו באופן אישי באוזני כל בני האנוש, כדי שכל מי שאוזניים לו יוכל לשמוע את דבריו ולקבל את עבודת השיפוט שלו באמצעות דברו. רק בדרך זו תושג התוצאה על ידי דברו, ולא הופעת רוח האל שתגרום לאדם להישמע מתוך פחד. רק באמצעות עבודה מעשית ויוצאת דופן כזו, צביונו הקודם של האדם, שהיה חבוי עמוק בתוכו במשך שנים רבות, יכול להיחשף במלואו, כדי שהאדם יוכל לזהותו ולשנותו. כל זה עבודתו המעשית של האל בהתגלמותו כבשר ודם, שבה הוא מדבר ושופט באופן מעשי ומשיג את התוצאות של שיפוט האדם באמצעות דבר האל. זו סמכותו של האל בהתגלמותו כבשר ודם וזו חשיבות התגלמותו של האל. הדבר נעשה כדי להודיע ברבים על הסמכות של האל בהתגלמותו, על התוצאות שמשיגה העבודה של דבר האל ועל התגלמותה של רוח האל כבשר ודם כדי להפגין את סמכותו של האל על ידי שיפוט האדם באמצעות דבר האל. על אף שבשרו של האל בהתגלמותו הוא בעל צורה חיצונית של אנושיות רגילה, התוצאות שדבריו משיגים הן שמראות לאדם שהאל מלא סמכות, שהוא האל עצמו ושדבריו הם ביטוי של האל עצמו. כך, האנושות כולה רואה שהוא האל עצמו, האל עצמו שהתגלם כבשר ודם, שאיש לא יכול לפגוע בו, שאיש אינו יכול להתעלות על שיפוטו באמצעות דבריו ושאין כוח אפל שיכול לגבור על סמכותו. התמסרות האדם לאל נובעת כולה מכך שהוא הדבר שנעשה בשר, כולה בשל סמכותו ושיפוטו באמצעות דברו. העבודה שמביאה התגלמותו כבשר ודם היא הסמכות שלו. האל התגלם כבשר ודם מפני שגם לבשר ודם יכולה להיות סמכות, וככזה הוא מסוגל לבצע עבודה בקרב בני האדם באופן מעשי, גלוי ומוחשי לאדם. עבודה כזו מעשית הרבה יותר מכל עבודה שנעשית ישירות על ידי רוח האל שכל הסמכות ברשותה, וגם תוצאותיה ניכרות. הסיבה לכך היא שהתגלמותו של האל כבשר ודם יכולה לדבר ולעשות עבודה באופן מעשי. לצורה החיצונית של בשר האל אין שום סמכות, והאדם יכול לבוא איתה במגע. אולם, מהותו של האל נושאת את הסמכות, אך סמכותו אינה גלויה לעינו של איש. כשהאל מדבר ועובד, האדם אינו מסוגל לגלות את קיומה של סמכותו. הדבר מאפשר לו לעשות את עבודתו המעשית. כל העבודה המעשית הזו יכולה להשיג תוצאות. על אף ששום אדם אינו מבין שלאל יש סמכות, אינו מבין שלא ניתן לפגוע באל ואינו רואה את חרון אפו, האל משיג את התוצאות שלהן התכוון בדבריו באמצעות סמכותו החבויה, חרון אפו הנסתר והדברים שהוא נושא בגלוי. במילים אחרות, באמצעות נימת קולו של האל, חומרת דיבורו וכל חוכמת דבריו, האדם משתכנע לחלוטין. כך האדם מתמסר לדבר האל בהתגלמותו כבשר ודם, שלכאורה אין לו סמכות, ובכך מושגת מטרת האל להושיע את האדם. זו משמעות נוספת של התגלמותו של האל כבשר ודם: לדבר באופן מעשי יותר ולאפשר למציאות דבריו להשפיע על האדם כדי שהאדם יהיה עד לעוצמה של דבר האל. על כן, אילו עבודה זו לא נעשתה באמצעות התגלמות כבשר ודם, היא לא הייתה משיגה תוצאות כלשהן ולא הייתה יכולה להושיע חוטאים באופן מלא. לולא התגלם האל כבשר ודם, הוא היה נותר רוח שאינה נראית לעין ואינה מוחשית לאדם. מאחר שהאדם נוצר כבשר ודם, האדם והאל שייכים לשני עולמות שונים והם שונים בטבעם. רוח האל אינה תואמת לאדם, שהוא בשר ודם, ואין שום דרך לייסד ביניהם יחסים כלשהם, על אחת כמה וכמה כאשר האדם אינו יכול להפוך לרוח. לפיכך, על רוח האל להתגלם כיציר שנברא כדי לעשות את עבודתה המקורית. האל יכול הן להתעלות למקום הגבוה ביותר והן להצטנע ולהפוך ליצור אנושי, לעשות עבודה ולחיות בקרב בני האדם. לעומת זאת, האדם אינו יכול להתעלות למקום הגבוה ביותר ולהפוך לרוח, לא כל שכן לרדת למקום הנמוך ביותר. לפיכך, על האל להתגלם כבשר ודם כדי לבצע את עבודתו. באופן דומה, במהלך ההתגלמות הראשונה, רק האל בהתגלמותו כבשר ודם יכול היה לגאול את האדם באמצעות צליבתו, ואילו רוח האל לא הייתה יכולה בשום דרך להיצלב כקורבן חטאת למען האדם. האל היה יכול להתגלם ישירות כבשר ודם כדי לשמש כקורבן חטאת למען האדם, אך האדם לא היה יכול לעלות ישירות השמיימה כדי לקחת את קורבן החטאת שהאל הכין עבורו. מכיוון שכך, ניתן רק לבקש מהאל לנוע הלוך ושוב כמה פעמים בין השמיים והארץ, ולא לבקש מהאדם לעלות השמיימה כדי לקחת את הישועה הזו. זאת משום שהאדם נפל מגדולתו, ואף יותר מכך, הוא אינו יכול לעלות השמיימה, לא כל שכן לקבל את קורבן החטאת. לפיכך, היה צורך שישוע יבוא בקרב בני האדם ויעשה באופן אישי את העבודה שהאדם פשוט לא יכול היה לבצע. בכל פעם שהאל מתגלם כבשר ודם, הדבר הכרחי בהחלט. אילו רוח האל יכלה לבצע ישירות שלב כלשהו מבין השלבים, האל לא היה סובל את ההשפלות הכרוכות בהתגלמותו כבשר ודם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (4)

דבר אלוהים היומי  מובאה 118

האל התגלם כבשר ודם משום שמושא עבודתו אינו רוחו של השטן או כל דבר אחר שאינו גשמי, אלא האדם, שהוא בשר ודם ואשר הושחת על ידי השטן. הסיבה לכך שהאל הפך את האדם העשוי בשר ודם למושא עבודתו היא בדיוק משום שבשרו ודמו הושחתו. יתר על כן, היות שהאדם הוא מושא ההשחתה, האל הפך את האדם למושא עבודתו היחיד בכל שלביה של עבודת הישועה שלו. האדם הוא יצור בן תמותה העשוי בשר ודם והאל הוא היחיד שיכול להציל את האדם. על כן, על האל להפוך לבשר ודם בעל אותן תכונות שיש לאדם כדי לבצע את עבודתו, כדי שלעבודתו תהיה השפעה טובה יותר. על האל להפוך לבשר ודם כדי לבצע את עבודתו דווקא משום שהאדם עשוי בשר ודם ואינו מסוגל להתגבר על החטא או להשיל מעליו את בשרו ודמו. גם אם מהותו וזהותו של האל בהתגלמותו כבשר ודם שונות מאוד ממהותו וזהותו של האדם, הופעתו זהה לזו של האדם. הוא נראה כאדם רגיל וחייו הם חיי אדם רגיל וכל מי שרואה אותו לא יכול להבחין בהבדל כלשהו בינו לבין אדם רגיל. די לו בהופעה רגילה זו ובאנושיות רגילה זו כדי לבצע את עבודתו האלוהית באנושיות רגילה. בשרו ודמו מאפשרים לו לבצע את עבודתו באנושיות רגילה ומסייעים לו לבצע את עבודתו בקרב בני האדם. יתר על כן, אנושיותו הרגילה מסייעת לו לבצע את עבודת הישועה בקרב בני האדם. גם אם אנושיותו הרגילה גרמה למהומה רבה בקרב בני האדם, למהומה כזו לא היו השפעות על התוצאות הרגילות של עבודתו. בקיצור, עבודתו של האל כבשר ודם רגילים מביאה לבני האדם תועלת עילאית. גם אם רוב בני האדם אינם מקבלים את אנושיותו הרגילה, עבודתו יכולה עדיין להשיג תוצאות ותוצאות אלו מושגות הודות לאנושיותו הרגילה. אין כל ספק בכך. התועלת שמפיק האדם מעבודת האל בהתגלמותו כבשר ודם גדולה עשרת מונים או תריסרי מונים מהתפיסות הקיימות בקרב בני האדם בנוגע לאנושיותו הרגילה של האל ובסופו של דבר, עבודתו של האל תבלע את כל התפיסות האלה. ההשפעה שהשיגה עבודתו, כלומר הידע של בני האדם בנוגע לאל, עולה לאין שיעור על תפיסותיהם של בני האדם בנוגע אליו. לא ניתן כלל לדמיין או למדוד את העבודה שהאל עושה בהתגלמותו כבשר ודם, היות שבשרו ודמו אינם דומים לבשרו ודמו של אף יצור אנושי. גם אם הקליפה זהה, המהות אינה אותה מהות. בשרו ודמו של האל יוצרים תפיסות רבות של האדם בנוגע לאל, אך בשרו ודמו של האל יכולים גם לאפשר לאדם לרכוש ידע רב ואף לכבוש כל אדם בעל קליפה דומה. זאת משום שהאל אינו אנושי בלבד אלא הוא אל עם קליפה של אדם ואיש אינו יכול לתהות על קנקנו או להבין אותו לגמרי. כולם אוהבים ומקדמים בברכה אל בלתי נראה ובלתי מוחשי. אם האל הוא רק רוח שהאדם אינו יכול לראותה, כל כך קל לבני האדם להאמין באל. בני האדם יכולים לתת דרור לדמיונם, לבחור כל צלם שמוצא חן בעיניהם כצלמו של האל כדי להתרצות ולשמוח בו. כך בני האדם יכולים לעשות את כל מה שהאל שלהם אוהב ביותר ואת מה שאותו אל הכי רוצה שיעשו ללא כל נקיפות מצפון. זאת ועוד, בני האדם מאמינים שאף אחד אינו נאמן ומסור לאל יותר מהם ושכל השאר הם כלבים גויים שאינם נאמנים לאל. ניתן לומר שזה מה שרוצים בני האדם שאמונתם באל מעורפלת ומבוססת על דוקטרינות. הם רוצים אותו הדבר, בשינויים קלים בלבד. אין זה אלא שהתדמיות שיש לאל בדמיונותיהם שונות, אך המהות זהה למעשה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם

דבר אלוהים היומי  מובאה 119

הסיבה היחידה לכך שהאל בהתגלמותו הפך לבשר ודם היא צרכיו של האדם המושחת. הסיבה לכך היא צרכיו של האדם ולא של האל וכל קורבנותיו וסבלותיו של האל הם למען האנושות ולא למען האל עצמו. אצל האל לא קיימים שיקולים של בעד ונגד ולא קיים כל גמול. הוא לא יקצור פירות עתידיים כלשהם, אלא את מה שהוא זכאי לו מלכתחילה. כל מעשיו וכל קורבנותיו למען האנושות לא נעשים כדי להפיק עבורו רווחים גדולים, אלא אך ורק למען האנושות. אף שעבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם כרוכה בקשיים שלא ניתן להעלותם על הדעת, ההשפעות שהיא משיגה בסופו של דבר עולות בהרבה על השפעותיה של העבודה שמבצעת רוח האל ישירות. העבודה המתבצעת על ידי הבשר והדם כרוכה בקשיים רבים והבשר והדם לא יכולים לשאת אותה זהות אדירה שנושאת רוח האל. הם אינם יכולים לבצע אותם מעשים על-טבעיים שמבצעת רוח האל ובוודאי שלא להחזיק באותה סמכות שמחזיקה בה רוח האל. עם זאת, מהות העבודה שמבצעים הבשר והדם חסרי החשיבות האלה עולה בהרבה על מהות העבודה שביצעה רוח האל ישירות ובשרו ודמו של האל הם התשובה לצרכים של האנושות כולה. עבור אלה שייוושעו, הערך השימושי של רוח האל נחות בהרבה מזה של הבשר: עבודתה של רוח האל מסוגלת לכסות את היקום כולו, על פני כל ההרים, הנהרות, האגמים והאוקיאנוסים, אך עבודתו של הבשר נוגעת באופן יעיל יותר בכל אדם שהוא בא עמו במגע. זאת ועוד, האדם יכול להבין טוב יותר את הבשר המוחשי של האל ולבטוח בו יותר, והוא יכול להעמיק עוד יותר את ידע האדם על האל, ולהותיר באדם רושם עמוק יותר בנוגע לפעולותיו המעשיות של האל. עבודתה של רוח האל אפופה במסתורין. קשה לבני תמותה לחזות אותה וקשה להם אף יותר לראותה, ולפיכך הם יכולים להסתמך רק על דמיונות חסרי בסיס. לעומת זאת, העבודה של הבשר היא רגילה, מעשית ועשירה בחוכמה, ומהווה עובדה שעיניו של אדם בן תמותה יכולות לראותה באופן אישי. האדם יכול להעריך באופן אישי את החוכמה שבעבודתו של האל בלי שיצטרך לעשות שימוש בדמיונו הפורה. זהו הדיוק והערך המעשי של עבודת האל כבשר ודם. רוח האל יכולה לעשות רק דברים שעין האדם לא מסוגלת לראותם ושהאדם מתקשה לדמיינם, כגון הנאורות של רוח האל, תנועתה של רוח האל וההכוונה של רוח האל, אך עבור אדם בר-דעת, דברים אלה לא יכולים לספק שום משמעות ברורה. הם יכולים לספק רק משמעות שנוגעת, או משמעות דומה למדי, אך הם לא יכולים לתת הוראות במילים. לעומת זאת, עבודתו של האל כבשר ודם שונה מאוד: יש בה הכוונה מדויקת במילים, ויש בה כוונות ברורות ומטרות נדרשות ברורות. לכן האדם לא צריך לגשש באפלה או להפעיל את דמיונו, קל וחומר לנחש. זוהי בהירותה של העבודה כבשר ודם וזה ההבדל העצום בינה לבין עבודתה של רוח האל. עבודתה של רוח האל מתאימה אך ורק להיקף מוגבל ואינה יכולה להוות תחליף לעבודת הבשר והדם. המטרות המדויקות שנדרשות מהאדם דרך עבודת הבשר והערך המעשי של הידע שמשיג האדם דרך עבודה זו עולים בהרבה על הערך המדויק והמעשי של עבודת הרוח. עבור אנשים מושחתים, רק עבודה שמספקת מילים מדויקות ויעדי חתירה ברורים, ושניתן לראותה ולגעת בה, היא מסוג העבודה שערכו רב ביותר. רק עבודה מציאותית והכוונה בעת הנכונה מתאימות לטעמו של האדם, ורק עבודה מעשית יכולה להושיע את האדם מצביונו המושחת והמנוון. רק האל בהתגלמותו יכול להשיג את הדברים האלה. רק האל בהתגלמותו יכול להושיע את האדם מצביונו הישן, המושחת והמסואב. אף שהרוח היא המהות הטבעית של האל, האל יכול לבצע עבודה כזו אך ורק כבשר ודם. אילו עבדה הרוח לבדה, הרי שעבודת האל לא הייתה יכולה להיות אפקטיבית – זו האמת הפשוטה. אף שרוב בני האדם הפכו לאויביו של האל משום הבשר והדם האלה, כשהאל ישלים את עבודתו, מתנגדיו לא רק יחדלו להיות אויביו, אלא, להיפך, יהפכו לעדיו. הם יהפכו לעדים שהאל כבש אותם, לעדים התואמים לאל ושלא ניתן להפרידם ממנו. האל יגרום לאדם להכיר את חשיבותה של עבודתו כבשר ודם לאדם והאדם יכיר את חשיבותם של הבשר והדם האלה למשמעות הקיום האנושי. הוא יכיר את ערכו המעשי של האל בהקשר עם צמיחת חיי האדם ויתרה מזאת, הוא יידע כי הבשר והדם האלה יהפכו למעיין שופע של חיים שהאדם לא יחפוץ להיפרד ממנו. אף שהתגלמותו של האל כבשר ודם שונה מאוד מזהותו וממעמדו של האל ונדמה לאדם שהיא לא עולה בקנה אחד עם מעמדו הממשי של האל, הבשר הזה, שלא ניחן בצלמו המהותי של האל או בזהותו המהותית של האל, יכול לבצע את העבודה שרוחו של האל אינה יכולה לעשות באופן ישיר. אלה הם המשמעות והערך המהותיים של התגלמותו של האל, ואלה הם המשמעות והערך שהאדם אינו מסוגל להעריך ולהכיר בהם. אף שכל האנושות רוחשת כבוד לרוח האל ומזלזלת בבשרו ובדמו של האל, בלי קשר להשקפתה ולחשיבתה, החשיבות והערך המעשיים של הבשר והדם עולים בהרבה על אלו של רוח האל. כמובן, הדבר מתייחס רק ביחס לאנושות המושחתת. לכל מי שמחפש אחר האמת ועורג להופעת האל, עבודתה של רוח האל יכולה להעניק רק ריגוש או השראה וכן תחושת נפלאוּת שעבודה זו היא נפלאה, בלתי נתפסת ושלא ניתן לדמיין אותה ותחושה שעבודה זו כה אדירה, נשגבה ונפלאה ועם זאת, איש לא יכול להשיג אותה או להגיע אליה. האדם ורוח האל יכולים רק להביט זה בזה ממרחק רב, כאילו קיים מרחק עצום ביניהם, והם אינם יכולים לדמות זה לזה לעולם, כאילו שקיימת מחיצה בלתי נראית בין האדם לבין האל. למעשה, זו אשליה שרוח האל העניקה לאדם, משום שרוח האל והאדם אינם שייכים לאותו מין ולעולם לא יתקיימו באותו עולם ומשום שרוח האל אינה חולקת דבר עם האדם. לכן האדם אינו זקוק לרוח האל, משום שרוח האל אינה מסוגלת לבצע ישירות את העבודה שהאדם זקוק לה ביותר. העבודה של הבשר והדם מספקת לאדם מטרות מעשיות לעסוק בהן, דברים ברורים ותחושה שהאל הוא מעשי ורגיל, שהוא צנוע ושגרתי. אף שייתכן שהאדם מפחד מהאל, עבור רוב האנשים קל למדי לבוא עימו במגע. האדם יכול לראות את זיו פניו ולשמוע את קולו והוא אינו צריך להתבונן בו ממרחק. האדם מרגיש שהוא יכול להתקרב אל הבשר הזה וכי הוא לא מרוחק ובלתי נתפס אלא גלוי ונגיש, משום שהבשר הזה נמצא באותו עולם כמו זה של האדם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם

דבר אלוהים היומי  מובאה 120

עבור כל מי שחיים בבשר, חתירה לשינוי בצביון מחייבת חתירה אל יעדים, והכרת האל מחייבת עדות לפעולות מעשיות ולפניו האמיתיים של האל. ניתן להשיג את שני הדברים האלה רק באמצעות בשרו ודמו של האל בהתגלמותו ורק בשר ודם רגילים ואמיתיים יכולים להגשימם. זו הסיבה לכך שההתגלמות כבשר ודם הכרחית – האנושות המושחתת כולה זקוקה לה. מכיוון שנדרש מבני האדם להכיר את האל, יש לעקור מלבם את הצלמים של האלים המעורפלים והעל-טבעיים ומכיוון שנדרש מבני האדם להתנער מצביונם המושחת, ראשית עליהם להכיר את צביונם המושחת. אם האדם לבדו יבצע את עבודת עקירת צלמי האלים המעורפלים מלבם של בני האדם, הרי שהוא ייכשל בהשגת התוצאה המיועדת. לא ניתן לחשוף, לסלק או לעקור לחלוטין את הצלמים של האלים המעורפלים שבלבם של בני האדם באמצעות מילים בלבד. בסופו של דבר, מעשה כזה לא יוכל לעקור דברים מושרשים אלה מלבם של בני האדם. רק על-ידי החלפת הדברים המעורפלים והעל-טבעיים האלה באל המעשי ובצלמו האמיתי של האל ועל-ידי מתן אפשרות לבני האדם להכירם באופן הדרגתי, ניתן להשיג את התוצאה ההולמת. האדם מכיר בכך שהאל שהוא חיפש בימים עברו הוא מעורפל ועל-טבעי. התוצאה הזו ניתנת להשגה לא באמצעות הנהגתה הישירה של רוח האל, קל וחומר לא באמצעות תורתו של אדם מסוים, אלא באמצעות האל בהתגלמותו כבשר ודם. תפיסותיו של האדם נחשפות במערומיהן כשהאל בהתגלמותו מבצע את עבודתו באופן רשמי. זאת משום שרגילותו ומעשיותו של האל בהתגלמותו עומדים כאנטי-תזה לאל המעורפל והעל-טבעי שבדמיונו של האדם. תפיסותיו המקוריות של האדם יכולות להתגלות אך ורק על ידי הנגדתן למול האל בהתגלמותו כבשר ודם. ללא ההשוואה לאל בהתגלמותו כבשר ודם, תפיסותיו של האדם אינן יכולות להיחשף. במילים אחרות, ללא הניגודיות שמספקת המעשיות, לא ייחשפו הדברים המעורפלים. איש אינו מסוגל להשתמש במילים כדי לבצע את העבודה הזאת ואיש אינו מסוגל לבטא את העבודה הזאת במילים. האל בכבודו ובעצמו יכול לבצע את עבודתו שלו ואיש מלבדו אינו יכול לעשות את העבודה הזאת מטעמו. לא משנה כמה עשירה שפתו של האדם, הוא אינו מסוגל לבטא את המעשיות ואת הרגילות של האל. האדם יכול להכיר את האל באופן מעשי יותר ולראות אותו ביתר בהירות רק אם האל עובד בקרב בני האדם באופן אישי ומציג בגלוי את צלמו ואת הווייתו. אף בן אנוש עשוי בשר ודם אינו יכול להשיג את ההשפעה הזו. כמובן, גם רוחו של האל אינה מסוגלת להשיג את ההשפעה הזאת. האל יכול להציל את האדם המושחת מהשפעתו של השטן, אך רוחו של האל אינה יכולה לבצע את העבודה הזאת ישירות. רק הבשר והדם שעוטה רוח האל, רק התגלמותו של האל כבשר ודם יכולים לעשות זאת. הבשר הזה הוא הן אדם והן האל. הוא אדם שניחן באנושיות רגילה וגם אל שגדוש באלוהיות. לכן, גם אם הבשר והדם האלה אינם רוח האל וגם אם הם נבדלים מאוד מרוחו, בכל זאת האל בהתגלמותו כבשר ודם הוא שמושיע את האדם, הוא רוח האל וגם הבשר והדם. אין זה משנה כיצד מכנים אותו, בסופו של דבר, האל עצמו הוא שמושיע את האנושות. זאת משום שרוח האל בלתי נפרדת מהבשר והדם ועבודתם של הבשר והדם היא גם עבודתה של רוח האל. העניין הוא פשוט שהעבודה הזאת לא מתבצעת תוך שימוש בזהותה של רוח האל אלא בזהותם של הבשר והדם. עבודה שיש לבצעה ישירות על ידי רוח האל אינה דורשת התגלמות כבשר ודם ועבודה שלשם ביצועה יש צורך בבשר ודם אינה יכולה להתבצע ישירות על ידי רוח האל אלא רק על ידי האל בהתגלמותו. זה מה שנדרש לשם העבודה הזאת וזה מה שדרוש לאנושות המושחתת. מבין שלושת שלביה של עבודת האל, רוח האל ביצעה ישירות רק שלב אחד ושני השלבים הנותרים מתבצעים על ידי האל בהתגלמותו ולא ישירות על ידי הרוח. עבודת עידן החוק שביצעה רוח האל לא כללה את שינוי צביונו המושחת של האדם ולא היה לה כל קשר להכרתו של האדם את האל. לעומת זאת, עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם בעידן החסד ובעידן המלכות קשורה לצביונו המושחת של האדם ולהכרתו את האל וזהו חלק חשוב וחיוני של עבודת הישועה. לפיכך, האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם וזקוקה יותר לעבודתו הישירה של האל בהתגלמותו כבשר ודם. האנושות זקוקה לאל בהתגלמותו כבשר ודם כדי שירעה אותה, יתמוך בה, ישקה אותה, יאכיל אותה, ישפוט וייסר אותה. היא זקוקה לחסד רב יותר ולגאולה גדולה יותר מהאל בהתגלמותו כבשר ודם. רק האל בהתגלמותו כבשר ודם יכול להיות איש סודו של האדם, רועה האדם, העוזר הנוכח של האדם וכל אלו הן הסיבות לנחיצותה של ההתגלמות, הן כיום והן בימים עברו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם

דבר אלוהים היומי  מובאה 121

האדם הושחת על ידי השטן והוא העליון מבין יצירי האל, לפיכך האדם זקוק לישועת האל. מושא ישועת האל הוא האדם – לא השטן – ומה שיינצל הוא בשרו ודמו של האדם ונשמתו של האדם – לא השדים. השטן הוא מושא ההשמדה של האל ואילו האדם הוא מושא ישועתו של האל. השטן השחית את בשרו ודמו של האדם ולפיכך יש להושיע ראשית את בשרו ודמו של האדם. בשרו ודמו של האדם הושחתו באופן מעמיק מאוד והפכו לדברים שמתנגדים לאל, אף בגלוי, ומכחישים את קיומו של האל. הבשר והדם המושחתים האלה פשוט סוררים מדי ואין דבר שקשה יותר לגזום אותו או לשנותו מאשר צביונם המושחת של הבשר והדם. השטן נכנס לבשרו ודמו של האדם כדי לעורר מהומה ומשתמש בבשרו ובדמו של האדם כדי להפריע לעבודת האל ולקלקל את תוכניתו של האל וכך הפך האדם לשטן ולאויבו של האל. כדי שניתן יהיה להושיע את האדם, יש קודם כול לכבוש אותו. זו הסיבה שהאל נענה לאתגר ועטה בשר ודם כדי לבצע את העבודה שבכוונתו לעשות ולהילחם בשטן. מטרתו היא ישועת האנושות שהושחתה והבסתו והשמדתו של השטן המורד נגדו. האל מביס את השטן באמצעות עבודת כיבוש האדם ובה-בעת מושיע את האנושות המושחתת. לפיכך, זו עבודה שמשיגה שתי מטרות בו זמנית. הוא עובד כבשר ודם ומדבר כבשר ודם ומבצע את כל עבודתו כבשר ודם כדי ליצור קשר טוב יותר עם האדם ולכבוש את האדם טוב יותר. בפעם האחרונה שבה האל יהפוך לבשר ודם, עבודתו באחרית הימים תושלם בהתגלמותו כבשר ודם. הוא יסווג את כל בני האדם על פי סוגיהם, ישלים את כל ניהולו וישלים גם את כל עבודתו כבשר ודם. עם תום כל עבודתו בעולם, הוא יזכה לניצחון מלא. בעבודתו כבשר ודם, האל יכבוש כליל את האנושות ויזכה באנושות באופן מלא. האין פירוש הדבר שכל ניהולו יגיע לסופו? כשהאל ישלים את עבודתו כבשר ודם, משהביס לחלוטין את השטן וזכה לניצחון, לא יהיו לשטן הזדמנויות נוספות להשחית את האדם. עבודתה של ההתגלמות הראשונה של האל כבשר ודם הייתה גאולת האדם מחטאיו ומחילה עליהם. כעת מדובר בעבודת כיבוש האנושות והזכייה המלאה בה, כדי שלשטן לא תהיה עוד דרך לבצע את עבודתו והוא ינחל מפלה גמורה והאל יזכה לניצחון גמור. זוהי עבודתם של הבשר והדם וזוהי עבודה שהאל מבצע בעצמו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם

דבר אלוהים היומי  מובאה 122

העבודה הראשונית של שלושת השלבים של עבודת האל בוצעה ישירות על ידי רוח האל ולא על ידי הבשר והדם. לעומת זאת, העבודה הסופית של שלושת השלבים של עבודת האל מתבצעת על ידי האל בהתגלמותו כבשר ודם, לא ישירות על ידי רוח האל. עבודת הגאולה בשלב הביניים התבצעה אף היא על ידי האל בהתגלמותו כבשר ודם. במהלך כל עבודת הניהול, העבודה החשובה ביותר היא ישועתו של האדם מהשפעת השטן. העבודה העיקרית היא לכבוש באופן מלא את האנשים שהושחתו, כך שניתן יהיה להשיב על כנו את הלב ירא-האל המקורי של מי שנכבשו, והם יוכלו להשיג חיים אנושיים רגילים, כלומר חיים רגילים של יציר בריאה. העבודה הזו קריטית והיא מהווה את עיקר עבודת הניהול. בשלושת שלביה של עבודת הישועה, השלב הראשון של עבודת עידן החוק היה מרוחק מעיקר עבודת הניהול. היא נראתה רק במידה מועטה כעבודת ישועה ולא היוותה את תחילת עבודתו של האל בהושעת האדם מהשפעתו של השטן. רוח האל עשתה את השלב הראשון בעבודה ישירות משום שעל פי חוק, האדם ידע רק לציית לחוק ולא הייתה לו אמת מעבר לכך ומשום שהעבודה בעידן החוק בקושי נגעה לשינויים בצביונו של האדם, קל וחומר שהעבודה לא נגעה לעבודת הושעת האדם מהשפעתו של השטן. באופן זה השלימה רוח האל את השלב הפשוט ביותר הזה של העבודה שלא נגע כלל לצביונו המושחת של האדם. השלב הזה בעבודה היה קשור רק במקצת לעיקר הניהול ולא היה לו קשר רב לעבודה הרשמית של ישועת האדם ולכן הוא לא חייב את האל להפוך לבשר ודם כדי לבצע את עבודתו באופן אישי. העבודה שמבצעת רוח האל היא מרומזת ובלתי נתפסת, היא מטילה על האדם מורא גדול והיא בלתי-נגישה עבורו. רוח האל אינה מתאימה לבצע ישירות את עבודת הגאולה ואינה מתאימה להעניק לאדם חיים באופן ישיר. עבור האדם, הדבר המתאים ביותר עבור האדם הוא להפוך את עבודתה של רוח האל לגישה הקרובה לאדם, כלומר הדבר הראוי ביותר עבור האדם הוא שהאל יהפוך לאדם שגרתי ורגיל כדי לעשות את עבודתו. לשם כך האל צריך להתגלם כבשר ודם כדי לתפוס את מקומה של רוח האל בעבודתה, ועבור האדם אין דרך הולמת יותר שבה האל יכול לעבוד. מבין שלושת שלבי העבודה האלה, הבשר והדם מבצעים שני שלבים ושני השלבים האלה הם מהלכי המפתח של עבודת הניהול. שתי ההתגלמויות משלימות זו את זו באופן מושלם. השלב הראשון בהתגלמותו של האל הניח את היסודות לשלב השני ואפשר לומר ששתי התגלמויותיו של האל יוצרות שלמות אחת ואינן סותרות זו את זו. האל בזהותו כבשר ודם מבצע את שני השלבים הללו בעבודתו, היות שהם כה חשובים לעבודת הניהול בכללותה. אפשר כמעט לומר שללא עבודתן של שתי התגלמויות האל, כל עבודת הניהול הייתה נעצרת ועבודת הושעתה של האנושות הייתה רק מילים נבובות. חשיבותה של עבודה זו מבוססת על צרכיה של האנושות, על המציאות של שחיתותה של האנושות, על חומרת מרדנותו של השטן ועל המידה שבה היא מפריעה לעבודה. העובד הנכון לביצוע העבודה נקבע לפי אופייה של העבודה שהעובד מבצע וחשיבותה. כאשר מדובר בחשיבותה של עבודה זאת ובשאלה באיזו שיטת עבודה יש לנקוט – עבודה שתבצע רוח האל ישירות, עבודה שיבצע האל בהתגלמותו או עבודה שתתבצע דרך האדם – ראשית יש לפסול את העבודה דרך האדם ובהתבסס על אופייה של העבודה ועל אופייה של עבודת רוח האל לעומת העבודה של הבשר והדם, ההכרעה הסופית היא שהעבודה הנעשית כבשר ודם מיטיבה יותר עם האדם בהשוואה לעבודה שרוח האל מבצעת ישירות וכי הראשונה מציעה יתרונות רבים יותר. זו הייתה מחשבתו של האל כאשר החליט אם יש לעשות את העבודה כרוח או כבשר ודם. לכל שלב בעבודה יש חשיבות ובסיס. אלה אינם דמיונות בעלמא והם אינם מתבצעים באופן שרירותי – יש בהם חוכמה מסוימת. כזו היא האמת מאחורי כל עבודת האל. בייחוד בעבודה כה אדירה, כמו עבודתו של האל בהתגלמותו באופן אישי כבשר ודם בקרב בני האדם, יש חלק גדול אף יותר מתוכניתו של האל. לכן חוכמתו של האל ומלוא הווייתו משתקפים בכל פעולה, מחשבה ורעיון בעבודתו. זוהי הווייתו הקונקרטית והשיטתית יותר של האל. לאדם קשה להעלות על דעתו מחשבות ורעיונות כה מעודנים וקשה לו להאמין בהם. יתרה מזאת, קשה לאדם להכיר אותם. האדם עושה עבודה על פי עקרון כללי שמשביע את רצונו ביותר. עם זאת, בהשוואה לעבודתו של האל, השוני פשוט גדול מדי. אף שמעשיו של האל אדירים ושעבודתו היא בקנה מידה עצום, מאחוריהם עומדים תוכניות והסדרים דקדקניים ומדויקים ביותר שהאדם אינו יכול להעלותם על הדעת. כל שלב בעבודת האל לא רק מתבצע על פי עיקרון אלא גם כולל דברים רבים שלא ניתן לבטאם בשפת אנוש ואלו הדברים הנסתרים מעינו של האדם. בין אם מדובר בעבודתה של רוח האל או בעבודתו של האל בהתגלמותו, כל אחת מהן כוללת את תוכניות העבודה של האל. האל אינו עובד ללא יסוד ואינו עושה עבודה לא חשובה. כשרוח האל עובדת ישירות, היא עושה זאת על פי מטרותיו וכשהאל הופך לאדם (כלומר, כשהוא משנה את קליפתו החיצונית) כדי לעבוד, הדבר נעשה אף יותר לשם תכליתו. לשם מה עוד הוא ישנה מרצונו את זהותו? לשם מה עוד הוא יהפוך מרצונו לאדם שנחשב שפל כל כך ולאדם שנרדף?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם

דבר אלוהים היומי  מובאה 123

לעבודת האל כבשר ודם יש חשיבות עילאית ודבר זה נאמר ביחס לעבודתו, ומי שבסופו של דבר משלים את העבודה הוא האל בהתגלמותו כבשר ודם, לא רוח האל. יש שמאמינים שבמועד לא ידוע כלשהו האל יירד אל פני האדמה ויופיע בפני האדם, ואז ישפוט באופן אישי את כל האנושות ויבחן את בני האדם בזה אחר זה בלי להשמיט איש. מי שחושב כך לא מכיר את השלב הזה בעבודת ההתגלמות. האל אינו שופט אנשים בזה אחר וגם לא מאלצים אותם לעבור מבחן בזה אחר זה. מעשה כזה לא יהיה עבודת שיפוט. האם בני האנוש לא הושחתו כולם באותו האופן? האין מהותה של האנושות כולה זהה? מהותה המושחתת של האנושות היא שנשפטת, מהותו של האדם שהושחתה על ידי השטן וכן כל חטאי האדם. האל אינו שופט את פגמיו הפעוטים וחסרי החשיבות של האדם. עבודת השיפוט היא ייצוגית ואינה מתבצעת באופן מיוחד עבור אדם מסוים. זו עבודה שבמסגרתה קבוצה של אנשים נשפטת באופן שמייצג את השיפוט של האנושות כולה. בכך שהאל בהתגלמותו כבשר ודם מבצע את עבודתו באופן אישי על קבוצת אנשים הוא משתמש בעבודתו כדי לייצג את עבודתה של האנושות כולה, ולאחר מכן עבודה זו תתפשט בהדרגה. כזו היא גם עבודת השיפוט. האל אינו שופט בן אדם מסוג מסוים או קבוצה מסוימת אלא, תחת זאת, הוא שופט את רשעותה של האנושות בכללותה – למשל את התנגדותו של האדם לאל, את חוסר היראה של האדם כלפיו או את ההפרעה של האדם לעבודתו של האל. מהותה של ההתנגדות האנושית לאל היא שנשפטת ועבודת השיפוט הזו היא עבודת הכיבוש של אחרית הימים. עבודתו ודבריו של האל בהתגלמותו כבשר ודם שהאדם עד להם הם עבודת השיפוט בפני כס המלכות הלבן הגדול באחרית הימים, דבר שהאדם טיפח בתפיסותיו בימים עברו. העבודה שמבצע האל בהתגלמותו כבשר ודם כיום היא בדיוק השיפוט בפני כס המלכות הלבן הגדול. האל בהתגלמותו כבשר ודם כיום הוא האל השופט את האנושות כולה באחרית הימים. הבשר והדם האלה והעבודה, הדבר וכלל צביונו של הבשר הם כל-כולו של האל. אף על פי שהיקפה של העבודה של הבשר הזה מוגבל ואינו כולל באופן ישיר את היקום כולו, מהותה של עבודת השיפוט היא שיפוט ישיר של כלל האנושות, לא רק עבור העם הנבחר בסין או עבור מספר מצומצם של אנשים. במהלך עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם, אף על פי שעבודה זו אינה כוללת את היקום כולו, היא מייצגת את העבודה של היקום כולו, ולאחר שהאל ישלים את העבודה בתחום של בשרו ודמו, הוא ירחיב מיד את העבודה הזו ליקום כולו, כפי שבשורתו של ישוע התפשטה לכל קצוות תבל לאחר תחייתו ועלייתו השמיימה. בין שזו עבודתה של רוח האל ובין שזו עבודת הבשר והדם, מדובר בעבודה שמתבצעת בהיקף מצומצם, אך כזו שמייצגת את עבודת היקום כולו. באחרית הימים האל מבצע את עבודתו באמצעות הופעה בזהותו כבשר ודם והאל בהתגלמותו כבשר ודם הוא האל השופט את האדם בפני כס המלכות הלבן הגדול. בין שהוא הרוח ובין שהוא הבשר והדם, האל שעושה את עבודת השיפוט הוא האל השופט את האנושות באחרית הימים. הדבר מוגדר על פי עבודתו של האל ולא על פי מראהו החיצוני או גורמים אחרים. אף על פי שיש לאדם תפיסות בנוגע לדברים אלה, איש אינו יכול להתכחש לעובדת המשפט של האל בהתגלמותו כבשר ודם ולעובדת כיבושו את האנושות כולה. בלי קשר למה שהאדם חושב על כך, בסופו של דבר עובדות הן עובדות. איש לא יכול לומר ש"האל הוא שמבצע את העבודה, אך הבשר והדם הם לא האל". אלו דברים מופרכים, כיוון שאיש מלבד האל בהתגלמותו כבשר ודם לא יכול לבצע את העבודה הזאת. מכיוון שהעבודה הזו כבר הושלמה, לאחר העבודה הזו לא תופיע בשנית עבודת השיפוט של האל את האדם. האל בהתגלמותו השנייה כבר השלים את כל עבודת הניהול במלואה ולא יהיה שלב רביעי לעבודתו של האל. מכיוון שמי שנשפט הוא אדם אדם שהוא בשר ודם והושחת, ולא רוחו של השטן היא שנשפטת ישירות, לכן עבודת השיפוט אינה מתבצעת בממלכת הרוח, אלא בקרב בני האדם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם

דבר אלוהים היומי  מובאה 124

איש אינו מתאים יותר ומוסמך יותר מאשר האל בהתגלמותו כבשר ודם לעבודת שיפוט השחיתות של בשרו של האדם. אילו רוח האל הייתה שופטת ישירות, הרי שהשיפוט לא היה מקיף, ויתר על כן, האדם היה מתקשה לקבל זאת, היות שהרוח אינה מסוגלת להתייצב פנים-אל-פנים מול האדם. בשל נקודה זו לבדה, ההשפעות לא היו מיידיות, קל וחומר שהאדם לא היה יכול לחזות בבהירות רבה יותר בצביון האל שאין לפגוע בו. ניתן להביס את השטן באופן מלא רק אם האל בהתגלמותו כבשר ודם שופט את שחיתותה של האנושות. האל בהתגלמותו כבשר ודם הוא גם אדם עם אנושיות רגילה, והוא מסוגל לשפוט באופן ישיר את אי-צדיקותו של האדם. זהו האות של קדושתו הטבעית ושל הייחודיות שלו. רק האל הוא בעל הסמכות ונמצא בעמדה לשפוט את האדם. היות שהוא מחזיק באמת ובצדקתו, ולכן הוא יכול לשפוט את האדם. מי שאינו מחזיק באמת ובצדיקות לא כשיר לשפוט אחרים. אילו רוח האל הייתה מבצעת את העבודה הזו, משמעות הדבר לא הייתה ניצחון על השטן. הרוח נעלית יותר מטבעה בהשוואה לבני תמותה ורוח האל קדושה מטבעה וגוברת על הבשר. אילו ביצעה רוח האל את העבודה הזו ישירות, היא לא היתה מסוגלת לשפוט את מלוא מרדנותו של האדם ולא היתה מסוגלת לגלות את מלוא אי-צדיקותו של האדם. זאת משום שעבודת השיפוט מתבצעת גם באמצעות תפיסותיו של האדם לגבי האל, ולאדם לא היו מעולם תפיסות לגבי הרוח. לכן הרוח אינה מסוגלת לחשוף טוב יותר את אי-צדיקותו של האדם, קל וחומר לחשוף באופן יסודי אי-צדיקות מעין זה. האל בהתגלמותו כבשר ודם הוא אויבו של כל מי שלא מכיר אותו. באמצעות שיפוט תפיסותיו של האדם לגביו והתנגדותו אליו, הוא חושף את מלוא מרדנותה של האנושות. השפעותיה של עבודת האל כבשר ודם בולטות יותר לעין מאשר השפעות עבודתה של הרוח. לפיכך, לא הרוח שופטת ישירות את האנושות כולה, אלא זו עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם. האדם מסוגל לראות את האל בהתגלמותו כבשר ודם ולגעת בו, והאל בשר ודם יכול לכבוש את האדם באופן מלא. האדם מתקדם מהתנגדות לו להתמסרות אליו, מרדיפתו לקבלתו, מאחיזה בתפיסות לגביו להכרתו, ומדחיית האל לאהבת האל. אלה השפעותיה של עבודת האל בהתגלמותו כבשר ודם. האדם יכול להינצל רק באמצעות קבלת שיפוטו של האל. האדם מכיר את האל רק בהדרגה באמצעות מוצא פיו. האל כובש את האדם כשהאדם מתנגד לו והאדם מקבל מהאל אספקת חיים כשהוא מקבל את הייסורים מידי האל. כל העבודה הזאת היא עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם ולא עבודתו של האל בזהותו כרוח. העבודה שמבצע האל בהתגלמותו היא העבודה האדירה ביותר, העבודה המעמיקה ביותר, והחלק החיוני ביותר מתוך שלושת שלבי עבודתו של האל הוא שני שלבי עבודת ההתגלמות. שחיתותו העמוקה של האדם היא מכשלה משמעותית בפני עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם. העבודה שמתבצעת על בני האדם באחרית הימים קשה ביותר באופן מיוחד והסביבה עוינת ואיכותו של כל אחד מסוגי בני האדם דלה למדי. אולם עם תום העבודה הזו, היא עדיין תשיג את ההשפעה הראויה ללא כל דופי. זו השפעתה של עבודת הבשר והדם והשפעה זו משכנעת יותר מאשר השפעתה של עבודת רוח האל. שלושת שלביה של עבודת האל יושלמו בבשר והאל בהתגלמותו חייב להשלימם. העבודה החשובה והחיונית ביותר נעשית בבשר והאל בהתגלמותו כבשר ודם חייב להושיע את האדם באופן אישי. אף שהאנושות כולה חשה שהאל בהתגלמותו כבשר ודם נראה בלתי קשור לאדם, למעשה הבשר הזה נוגע לגורלה ולקיומה של האנושות כולה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם

דבר אלוהים היומי  מובאה 125

כל אחד משלבי עבודתו של האל מיושם למען האנושות כולה ומכוון לכלל האנושות. אף שזו עבודת האל כבשר ודם, היא עדיין מכוונת לאנושות כולה. הוא האל של האנושות כולה והוא האל של כל יצור שנברא ושלא נברא. אף שהיקפה של עבודתו כבשר ודם מוגבל ואף שמושא עבודתו מוגבל גם הוא, בכל פעם שהוא מתגלם כבשר ודם כדי לבצע את עבודתו, הוא בוחר מושא לעבודתו שיהיה ייצוגי ביותר. הוא לא בוחר קבוצה של בני אדם פשוטים וחסרי חשיבות כדי לעבוד עליה, אלא במקום זאת בוחר כמושא לעבודתו קבוצה של בני אדם המסוגלים לייצג את עבודתו בבשר. קבוצת בני האדם הזו נבחרת משום שהיקפה של עבודתו כבשר ודם מוגבל והוכן במיוחד עבור התגלמותו כבשר ודם ונבחר במיוחד עבור עבודתו כבשר ודם. בחירתו של האל במושאי עבודתו אינה חסרת בסיס אלא נעשית על פי עיקרון: מושא העבודה חייב להועיל לעבודתו של האל כבשר ודם וחייב להיות מסוגל לייצג את כלל האנושות. למשל, היהודים היו מסוגלים לייצג את כלל האנושות כשקיבלו את הגאולה האישית של ישוע, והסינים מסוגלים לייצג את כלל האנושות כשהם מקבלים את הכיבוש האישי של האל בהתגלמותו כבשר ודם. ישנו בסיס לייצוג שייצגו היהודים את כלל האנושות וישנו גם בסיס לייצוג שמייצגים הסינים את כלל האנושות כשהם מקבלים את הכיבוש האישי של האל. דבר אינו מגלה את חשיבותה של הגאולה יותר מאשר עבודת הגאולה שבוצעה בקרב היהודים, ודבר אינו מגלה את היסודיות וההצלחה של עבודת הכיבוש יותר מאשר עבודת הכיבוש הנעשית בקרב הסינים. עבודתו ודבריו של האל בהתגלמותו כבשר ודם נראים כמכוונים אך ורק כלפי קבוצה קטנה של בני אדם, אך לאמיתו של דבר, עבודתו בקרב אותה קבוצה קטנה היא העבודה למען היקום כולו ודבריו מכוונים לכלל האנושות. עם תום עבודתו של האל כבשר ודם, חסידיו יתחילו להפיץ את העבודה שהוא עשה בקרבם. החוזקה הגדולה ביותר של עבודת האל בבשר היא יכולתו להותיר לחסידיו דברים ומילות המרצה מדויקים, ואת כוונותיו המדויקות לגבי האנושות, כדי שלאחר מכן יוכלו חסידיו להעביר הלאה – למי שיקבלו את הדרך הזאת – את כל עבודתו בבשר ואת כוונותיו לגבי כלל האנושות ביתר דיוק ובמונחים מעשיים יותר. רק האל כבשר ודם שעובד בקרב בני האדם באמת הופך למציאות את עובדת היותו של האל יחד עם בני האדם ואת חייו בקרבם, ומגשים את רצונו של האדם לראות את פניו של האל, להיות עד לעבודתו, ולשמוע את דבר האל מפיו. האל בהתגלמותו כבשר ודם מביא לסופו של העידן שבו רק גבו של יהוה הופיע בפני האנושות, והוא גם חותם את העידן שבו האמינה האנושות באלים המעורפלים. באופן ספציפי, העבודה של התגלמותו האחרונה של האל מביאה את כל האנושות לעידן מציאותי יותר, מעשי יותר ויפה יותר. לא זאת בלבד שעבודה זו חותמת את עידן החוק והתקנות, אלא, חשוב מכך, היא מגלה לאנושות את האל שהוא מעשי ורגיל, צודק וקדוש, אשר פותח את העבודה של תוכנית הניהול ומדגים את התעלומות של האנושות ואת ייעודה, שברא את האנושות ושמסיים את עבודת הניהול, ואשר היה נסתר במהלך אלפי שנים. עבודה זו מביאה את קצו המוחלט של עידן הערפול. היא חותמת את העידן שבו כלל האנושות רצתה לחפש את פניו של האל אך לא הייתה מסוגלת לעשות זאת. היא מסיימת את העידן שבו כלל האנושות שירתה את השטן והיא מוליכה את כלל האנושות בכל הדרך אל תוך תקופה חדשה לגמרי. כל זה הוא תוצאה של עבודתו של האל בבשר ודם במקום רוח האל. רק כשהאל עובד בבשר ודם, חסידיו חדלים לחפש את אותם דברים שנדמה שהם הן קיימים והן לא קיימים, ואינם מגששים עוד אחריהם, וחדלים לנחש את הכוונות של האלים המעורפלים. כשהאל יפיץ את עבודתו כבשר ודם, חסידיו יעבירו הלאה את העבודה שעשה כבשר ודם לכל הדתות והזרמים, ואלה ישדרו את כל דבריו באוזני האנושות כולה. כל מה שישמעו אלה שיקבלו את בשורת האל יהיו העובדות שבעבודתו, יהיו דברים שבני האדם ראו ושמעו באופן אישי ויהיו עובדות ולא שמועות. העובדות האלה הן הראיות שבאמצעותן האל מפיץ את העבודה והן גם הכלים שבהם הוא משתמש בהפצת העבודה. ללא קיומן של עובדות, בשורתו של האל לא תתפשט לכל המדינות ולכל המקומות. ללא עובדות אלא רק עם דמיונותיו של האדם, האל לא יוכל לעולם לבצע את עבודת כיבוש היקום כולו. הרוח אינה מוחשית לאדם והוא לא רואה אותה, ועבודתה של רוח האל לא יכולה להותיר לאדם ראיות או עובדות נוספות בדבר עבודתו של האל. האדם לא יחזה לעולם בפניו האמיתיים של האל, והוא יאמין תמיד באל מעורפל שלא קיים. האדם לא יחזה לעולם בפניו של האל וגם לא ישמע לעולם דברים שהאל אמר באופן אישי. אחרי הכול, דמיונותיו של האדם ריקים מתוכן ואינם יכולים להוות תחליף לפניו האמיתיים של האל. האדם לא יכול לחקות את צביונו האינהרנטי של האל ואת העבודה של האל עצמו. האל הבלתי נראה שנמצא בשמיים ועבודתו יכולים להיות מובאים אל פני האדמה אך ורק על ידי התגלמותו כבשר ודם ובואו אל בין בני האדם לצורך ביצוע עבודתו באופן אישי. זוהי הדרך האידיאלית ביותר עבור האל להופיע בפני האדם, דרך שבה האדם רואה את האל ומכיר את פניו האמיתיים של האל. דבר זה אינו בר השגה על ידי אל שאינו מתגלם כבשר ודם. משביצע האל את עבודתו עד שלב זה, עבודתו כבר השיגה את ההשפעה המיטבית ונחלה הצלחה מלאה. עבודתו האישית של האל בהתגלמותו כבר השלימה תשעים אחוזים מכל עבודת הניהול שלו. הבשר הזה אפשר התחלה טובה יותר לכל עבודתו של האל וסיכום של כל עבודתו. בנוסף, הוא הכריז על כל עבודתו של האל וביצע את ההשלמות המקיפות האחרונות של כל העבודה הזאת. מכאן ואילך, לא תהיה עוד התגלמות של האל כדי לבצע את השלב הרביעי בעבודתו של האל ולעולם לא תהיה עבודה פלאית כלשהי מצד התגלמות שלישית של האל.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם

דבר אלוהים היומי  מובאה 126

כל שלב בעבודתו של האל כבשר ודם מייצג את עבודתו למשך העידן כולו ואינו מייצג רק פרק זמן מסוים, כמו שעושה עבודתו של האדם. לפיכך, סופה של עבודת ההתגלמות האחרונה של האל אין פירושו שהעבודה הגיעה לסופה המוחלט, משום שעבודתו כבשר ודם מייצגת את העידן כולו ולא רק את פרק הזמן שבו הוא מבצע את עבודתו כבשר ודם. העניין הוא רק שהאל משלים את עבודת העידן כולו בפרק הזמן שבו הוא מתגלם כבשר ודם ולאחר מכן העבודה מתפשטת לכל המקומות. לאחר שהאל בהתגלמותו ישלים את כהונתו, הוא יפקיד את עבודתו העתידית בידי חסידיו. כך עבודתו בעידן כולו תימשך ללא הפסקה. העבודה בעידן ההתגלמות כולו תיחשב כעבודה שבוצעה במלואה כאשר היא תופץ לכל קצוות היקום. עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם פותחת תקופה חדשה ואלה שימשיכו את עבודתו הם אלה שהאל ישתמש בהם. העבודה שיבצעו בני אדם כלולה כולה בכהונתו של האל בהתגלמותו כבשר והיא לא מסוגלת לחרוג מההיקף הזה. אם האל בהתגלמותו כבשר ודם לא היה מגיע כדי לבצע את עבודתו, האדם לא היה מסוגל להביא את העידן הישן לסיומו ולא היה מסוגל להכריז על בואה של תקופה חדשה. העבודה שמבצע האדם שייכת בסך הכול לטווח חובתו שניתן להגשמה אנושית והיא אינה מייצגת את עבודתו של האל. רק האל בהתגלמותו כבשר ודם מסוגל לבוא ולהשלים את העבודה שעליו לבצע ואיש מלבדו אינו מסוגל לבצע עבודה זאת מטעמו. מובן, שאני מדבר על דברים שנוגעים לעבודת ההתגלמות. אל זה בהתגלמותו מבצע תחילה שלב של עבודה שאינו תואם את תפיסותיו של האדם ולאחר מכן האל מבצע עבודה נוספת שאינה תואמת את תפיסותיו של האדם. מטרתה של העבודה היא כיבושו של האדם. מבחינה אחת, התגלמותו של האל אינה תואמת את תפיסותיו של האדם ונוסף לכך, האל מבצע עוד עבודה שאינה תואמת את תפיסותיו של האדם, לכן האדם מפתח השקפות ביקורתיות אף יותר לגביו. האל רק מבצע את עבודת הכיבוש בקרב בני אדם האוחזים בכמות עצומה של תפיסות לגביו. בלי קשר לאופן שבו בני האדם מתייחסים אל האל, ברגע שהאל ישלים את כהונתו, כל בני האדם יהיו נתונים לריבונותו. עובדת העבודה הזו אינה משתקפת אך ורק בקרב הסינים אלא היא מייצגת גם את האופן שבו תיכבש האנושות כולה. ההשפעות המושגות על בני האדם האלה מבשרות על ההשפעות שיושגו על כלל האנושות והשפעות העבודה שהאל יעשה בעתיד יתעלו יותר ויותר אפילו על ההשפעות המושגות על בני האדם האלה. עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם אינה מלווה בתרועות רמות ואינה לוטה בערפל. זו עבודה אמיתית וממשית וזו עבודה שבה אחד הוא אחד ושניים הם שניים. היא אינה נסתרת מאיש ואינה מוליכה איש שולל. הדברים שבני האדם רואים אמיתיים וממשיים ומה שהאדם זוכה בו הוא ידע מעשי ואמת. כשתסתיים העבודה, יהיה לאדם ידע חדש על האל ולמי שמחפש את האל באמת לא יהיו עוד תפיסות לגביו. זו לא רק השפעת עבודתו של האל על הסינים, אלא גם ייצוג של השפעת עבודתו בכיבוש כלל האנושות, זאת משום שדבר אינו מועיל יותר לעבודת כיבוש כלל האנושות מאשר הבשר והדם האלה ועבודתם של הבשר והדם האלה וכל הקשור לבשר והדם האלה. הם מועילים לעבודת האל כיום ומועילים לעבודתו בעתיד. הבשר והדם האלה יכבשו את כלל האנושות ויזכו בכלל האנושות. לא קיימת עבודה טובה יותר שבאמצעותה כלל האנושות תחזה באל, תתמסר לאל ותכיר את האל. העבודה שהאדם מבצע מייצגת היקף מוגבל בלבד וכאשר האל עושה את עבודתו הוא אינו מדבר אל בן אדם מסוים, אלא אל האנושות בכללותה ואל כל מי שמקבל את דבריו. הסוף שהאל מכריז עליו הוא קצה של האנושות כולה, לא רק סופו של בן אדם מסוים. הוא אינו מעניק יחס מיוחד לאיש ואינו הופך איש לקורבן והוא עובד עבור כלל האנושות ומדבר אל כלל האנושות. לפיכך, אל זה בהתגלמותו כבר סיווג את כלל האנושות לסוגיה, כבר שפט את כלל האנושות וארגן ייעוד הולם לכלל האנושות. על אף שהאל מבצע את עבודתו רק בסין, למעשה הוא כבר פתר את עבודת היקום כולו. הוא אינו יכול להמתין עד שעבודתו תתפשט בקרב כלל האנושות לפני שיבטא את אמירותיו ויסדיר את הסדריו שלב אחרי שלב. האם לא יהיה זה מאוחר מדי? כעת הוא מסוגל לחלוטין להשלים מראש את העבודה העתידית. היות שמי שעובד הוא האל בהתגלמותו כבשר ודם, הוא מבצע עבודה בלתי מוגבלת בהיקף מוגבל ולאחר מכן הוא יגרום לאדם למלא את החובה שעליו למלא. זה עקרון עבודתו של האל. הוא יכול לחיות בקרב בני אדם רק לפרק זמן מצומצם ואינו יכול ללוות את בני האדם עד שתושלם העבודה של כל התקופה. משום שהוא האל, הוא מספר מראש על עבודתו העתידית. לאחר מכן, הוא יסווג את כלל האנושות לסוגיה באמצעות דבריו והאנושות תיווכח בעבודתו, שלב אחר שלב, על פי דבריו. איש לא יחמוק וכולם חייבים ליישם בפועל כך. לפיכך, בעתיד, דברי האל הם שיכוונו את העידן ולא רוח האל.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם

דבר אלוהים היומי  מובאה 127

בשרו ודמו של האדם הושחתו על ידי השטן והאדם התעוור מאוד וניזוק מאוד. הסיבה היסודית ביותר שבשלה האל עובד באופן אישי בבשר היא שמושא ישועתו הוא האדם העשוי בשר ודם ומשום שהשטן משתמש בבשרו ודמו של האדם כדי לשבש את עבודתו של האל. הקרב עם השטן הוא למעשה עבודת כיבוש האדם ובו בזמן, האדם הוא גם מושא ישועתו של האל. באופן זה, התגלמותו של האל כבשר ודם לצורך ביצוע עבודתו היא חיונית ביותר. השטן השחית את בשרו ודמו של האדם והאדם הפך להתגלמותו של השטן והיה למושא של תבוסה בידי האל. באופן זה, עבודת ניהול הקרב מול השטן והצלת האדם מתרחשת עלי אדמות והאל חייב להפוך לאנושי כדי להילחם בשטן. זו עבודה מעשית ביותר. כשהאל עובד כבשר ודם, הוא למעשה מנהל קרב עם השטן כבשר ודם. כשהאל עובד כבשר ודם, הוא מבצע את עבודתו במישור הרוחני והופך את מלוא עבודתו שבמישור הרוחני לאמיתית עלי אדמות. האדם הוא זה שנכבש, הוא זה שמתמרד באל וזה שמובס הוא התגלמותו של השטן (כמובן, גם זהו האדם) שעוין את האל וזה שבסופו של דבר נושע גם הוא האדם. באופן זה, ישנו הכרח גדול אף יותר שהאל יהפוך לבן אנוש בעל קליפה של יציר בריאה כדי שיוכל לנהל קרב אמיתי עם השטן, לכבוש את האדם, המתמרד בו ואשר עוטה קליפה חיצונית כמותו, ולהציל את האדם, העוטה קליפה חיצונית כשל האל ואשר ניזוק על ידי השטן. אויבו הוא האדם, מושא כיבושו הוא האדם ומושא ישועתו הוא האדם, שהאל עצמו ברא. לכן על האל להפוך לאנושי ובאופן זה תהפוך עבודתו לקלה בהרבה. הוא מסוגל להביס את השטן ולכבוש את האנושות ועוד יותר מכך, הוא מסוגל להושיע את האנושות. אף שהבשר והדם האלה רגילים ומעשיים, הם לא בשר ודם שגרתיים: האל כבשר ודם אינו אנושי בלבד, אלא בשרו ודמו הם אנושיים ואלוהיים גם יחד וזה ההבדל בינו לבין האדם וזהו חותם זהותו של האל. רק בשר ודם כאלה מסוגלים לבצע את העבודה שהאל מתכוון לבצע, למלא את כהונתו של האל כבשר ודם ולהשלים את עבודתו בקרב בני האדם. לולא היה זה כך, עבודתו של האל בקרב בני האדם הייתה תמיד ריקה מתוכן ופגומה. אף על פי שהאל מסוגל לנהל קרב עם רוחו של השטן ולהביס אותה, אופיו הישן של האדם המושחת לא ייפתר לעולם ומי שמורד באל ומתנגד לו לא יוכל לעולם להיות באמת ובתמים כפוף לריבונותו. כלומר, האל לא יוכל לעולם לכבוש את האנושות ולא יוכל לעולם לזכות בכלל האנושות. אם לא ניתן יהיה להשלים את עבודתו של האל על פני האדמה, הרי שניהולו לא יסתיים לעולם והאנושות בכללותה לא תוכל לנוח. אם האל לא יוכל לנוח עם כל יצירי בריאתו, הרי שעבודת ניהול כזאת לעולם לא תישא פרי וכבודו של האל ייעלם כתוצאה מכך. אף שאין כל סמכות לבשרו ודמו של האל, העבודה שהוא מבצע תשיג את ההשפעה שלה. זהו הכיוון הבלתי נמנע של עבודתו. בין שיש סמכות לבשרו ודמו ובין שלא, כל עוד הם מסוגלים לבצע את עבודתו של האל בכבודו ובעצמו, הרי שהם האל בכבודו ובעצמו. אין זה משנה עד כמה הבשר והדם האלה רגילים ושגרתיים, הם מסוגלים לעשות את העבודה המוטלת עליהם היות שהבשר והדם האלה הם האל ואינם רק אנושיים. הסיבה לכך שהבשר והדם האלה מסוגלים לבצע את העבודה שהאדם אינו יכול לבצעה היא שמהותו הפנימית של האל אינה דומה לזו של אף בן אנוש והסיבה שהם יכולים להציל את האדם היא שזהותו של האל שונה מזאת של כל בן אנוש. הבשר והדם האלה כה חשובים לאנושות משום שהאל הוא אדם, אבל עוד יותר מכך הוא אל מכיוון שהוא יכול לבצע את העבודה שאף אדם פשוט העשוי בשר ודם אינו יכול לבצע ומפני שהוא מסוגל להושיע את בני האדם המושחתים שהוא חי בקרבם בעולם. אף שהאל בהתגלמותוהוא גם אנושי, הוא חשוב לאנושות יותר מכל אדם בעל ערך, היות שהוא יכול לעשות את העבודה שרוח האל אינה יכולה לבצע, הוא כשיר יותר מאשר רוח ההאל להעיד על האל עצמו ולזכות באנושות באופן מלא. כתוצאה מכך, אף שהבשר והדם האלה רגילים ושגרתיים, בכל מה שנוגע לתרומתם לאנושות וחשיבותם לקיומה של האנושות, הם יקרי ערך ביותר ושום בן אנוש אינו יכול למדוד את ערכם וחשיבותם המעשיים של הבשר והדם האלה. אף שהבשר הזה אינו יכול להשמיד את השטן ישירות, הוא יכול להשתמש בעבודתו כדי לכבוש את האנושות ולהביס את השטן ולגרום לשטן להיכנע באופן מוחלט לריבונותו. האל מסוגל להביס את השטן ולהושיע את האנושות משום שהוא מתגלם כבשר ודם. הוא לא משמיד את השטן ישירות, אלא הופך לבשר ודם כדי לבצע את העבודה שתביא לכיבוש האנושות שהשטן השחית אותה. כך הוא מסוגל להעיד על עצמו טוב יותר בקרב יצירי בריאתו ולהושיע טוב יותר את האדם שהושחת. נצחונו של האל בהתגלמותו כבשר ודם על השטן משכנע יותר ומהווה עדות חזקה יותר מאשר השמדתו הישירה של השטן בידי רוח האל. האל בהתגלמותו כבשר ודם מועיל יותר לאדם בהכרת הבורא ומסוגל טוב יותר להעיד על עצמו בקרב יצירי בריאתו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם

דבר אלוהים היומי  מובאה 128

האל ירד ארצה כדי לעשות את עבודתו בקרב בני האדם, לגלות את עצמו לאדם ולאפשר לאדם לחזות בו. האם זה עניין של מה בכך? זה בהחלט לא דבר פשוט! אין זה כמו שהאדם מדמיין: שהאל בא כדי שהאדם יוכל להתבונן בו, כדי שהאדם יבין שהאל מעשי ואיננו מעורפל וחלול ושהאל נשגב אך גם צנוע. הייתכן שהדבר פשוט כל כך? בדיוק מפני שהשטן השחית את בשרו ודמו של האדם ומפני שהאדם הוא זה שהאל מתכוון להושיעו, האל חייב ללבוש בשר ודם כדי להילחם בשטן ולרעות את האדם באופן אישי. רק זה יביא תועלת לעבודתו. שתי התגלמויותיו של האל כבשר ודם אירעו על מנת להביס את השטן וגם על מנת להיטיב להושיע את האדם. זאת משום שרק האל יכול לנהל קרב כנגד השטן, בין שמדובר ברוח האל או בבשרו ודמו של האל בהתגלמותו. בקיצור, המלאכים אינם יכולים להילחם בשטן, וקל וחומר שהאדם שהשטן השחית אינו מסוגל לכך. למלאכים אין הכוחות לנהל את הקרב הזה, ולאדם יש עוד פחות תקווה להיות מעורב. לפיכך, אם האל רוצה לפעול על חיי האדם, אם הוא רוצה לבוא באופן אישי אל פני האדמה כדי להושיע את האדם, עליו להתגלם כבשר ודם באופן אישי. כלומר, עליו ללבוש את הבשר והדם באופן אישי, ועם זהותו האינהרנטית והעבודה שעליו לעשות, עליו לבוא אל בני האדם ולהושיע את האדם באופן אישי. אחרת, לו רוח האל או האדם היו עושים את העבודה הזו, אזי קרב זה היה מסתיים בלא כלום ולא היה מסתיים לעולם. רק כשהאל מתגלם כבשר ודם כדי ללחום בשטן באופן אישי בקרב בני האדם, יש לאדם סיכוי לישועה. יתר על כן, רק כך השטן יבויש ולא יוכל עוד לנצל לרעה הזדמנויות או לבצע את מזימותיו. רוח האל אינה מסוגלת להגשים את העבודה שמבצע האל בהתגלמותו כבשר ודם, ועל אחת כמה וכמה שאף בן אדם בשר ודם אינו מסוגל לבצע את העבודה הזו מטעם האל, מכיוון שהעבודה שהאל עושה מתבצעת למען חייו של האדם וכדי לשנות את צביונו המושחת של האדם. אילו האדם היה משתתף בקרב הזה, הוא היה רק משליך את נשקו ונס על נפשו בחרפה מוחלטת ובאי-סדר; הוא פשוט לא היה מסוגל לשנות את צביונו המושחת. הוא לא היה מסוגל להושיע את האדם מהצלב או לכבוש את כל האנושות המרדנית, אלא היה יכול רק לעשות מעט עבודה ישנה שאיננה חורגת מהעקרונות או עבודה שאינה קשורה להבסת השטן. אז למה לטרוח? הוא לא היה מסוגל לזכות באדם, וקל וחומר שלא היה יכול לבצע את העבודה של הבסת השטן, אז מה היה הטעם בכך? לכן, רק האל עצמו יכול לערוך את הקרב בשטן והאדם פשוט אינו מסוגל לעשות זאת. חובתו של האדם היא להתמסר וללכת אחר האל, מכיוון שהאדם אינו מסוגל לחלוטין לעשות עבודה הדומה לבריאת השמיים והארץ, וקל וחומר שאינו יכול לבצע את העבודה של המאבק כנגד השטן. האדם יכול רק לְרַצות את הבורא תחת מנהיגותו של האל עצמו, שבאמצעותה יובס השטן. זה הדבר היחידי שהאדם יכול לעשות. לכן, בכל פעם שפורץ קרב חדש, דהיינו בכל פעם שמתחילה העבודה של עידן חדש, האל עצמו עושה את העבודה הזו, שבאמצעותה הוא מוביל את העידן כולו ופותח נתיב חדש לאנושות כולה. השחר של כל עידן חדש הוא התחלה חדשה בקרב כנגד השטן, שבאמצעותה האדם נכנס לממלכה חדשה יותר ובעידן חדש שהאל עצמו מוביל. האדם הוא אדון הכול, אך בני האדם שיפלו בנחלתו של האל יהפכו לפרי של כל הקרבות בשטן. השטן הוא זה שמשחית את הכול, הוא זה שמפסיד בכל הקרבות והוא גם זה שייענש בתום הקרבות האלה. מבין האל, האדם והשטן, רק השטן יידחה בתיעוב. לעומת זאת, בני האדם שהשטן זכה בהם ושהאל לא השיב אותם אליו הופכים לאלה שנענשים במקום השטן. מבין שלושת אלה, כל הדברים צריכים לעבוד רק את האל. לעומת זאת, בני האדם שהשטן השחית ושהאל השיב אליו ואשר הולכים בדרך של האל הופכים לאלה שיקבלו את הבטחתו של האל וישפטו את הרשעים עבור האל. אין ספק שהאל ינצח והשטן יובס, אך מבין בני האדם יהיו שיזכו ויהיו שיפסידו. המנצחים יימנו על המתגברים ואלה שיפסידו יימנו על המפסידים. זה המיון של כל אדם לסוגו וזו התוצאה הסופית של כל עבודתו של האל. זו גם המטרה של כל עבודתו של האל אשר לא תשתנה לעולם. ליבת העבודה העיקרית בתוכנית הניהול של האל ממוקדת בישועת האדם, והאל מתגלם כבשר ודם בעיקר למען הליבה הזאת, למען העבודה הזו ועל מנת להביס את השטן. הפעם הראשונה שהאל התגלם כבשר ודם נועדה גם כן להביס את השטן: הוא התגלם כבשר ודם באופן אישי ונצלב באופן אישי כדי להשלים את עבודת הקרב הראשון, שהייתה העבודה של גאולת האנושות. בדומה לכך, גם השלב הנוכחי בעבודה מתבצע באופן אישי בידי האל, שהתגלם כבשר ודם כדי לעשות את עבודתו בקרב בני האדם, כדי לומר את דברו באופן אישי וכדי לאפשר לאדם לראות אותו. באופן בלתי נמנע, כמובן, הוא יעשה גם מעט עבודה אחרת לאורך הדרך, אך הסיבה העיקרית לכך שהוא מבצע את עבודתו באופן אישי היא על מנת להביס את השטן, לכבוש את האנושות כולה ולזכות בבני האדם האלה. ולכן, עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם באמת איננה פשוטה. אילו מטרתו הייתה רק להראות לאדם שהאל צנוע, נסתר ומעשי, אילו זה היה רק לשם ביצוע העבודה הזו, אזי הוא לא היה צריך להתגלם כבשר ודם. אפילו לו האל לא היה מתגלם כבשר ודם, הוא היה יכול לחשוף ישירות בפני האדם את צניעותו ואת נסתרותו, את גדולתו ואת קדושתו, אולם לדברים אלה אין כל קשר לעבודה של ניהול האנושות. אין להם יכולת להושיע את האדם או להשלים אותו, ועוד פחות מכך להביס את השטן. אילו הבסת השטן הייתה כרוכה רק בקרב של רוח האל ברוח אחרת, היה לעבודה הזו ערך מעשי נמוך עוד יותר. היא לא הייתה מסוגלת לגרום לאדם ליפול בנחלתו של האל והיא הייתה הורסת את גורלו של האדם ואת סיכוייו העתידיים. היות שכך, יש חשיבות עצומה לעבודה הנוכחית של האל. היא לא נועדה רק כדי לאפשר לאדם לראות את האל, כדי לפקוח את עיניו של האדם, או כדי לגעת בו ולעודד אותו מעט. אין לעבודה כזו כל חשיבות. אם אתה יכול לדבר רק על ידע כזה, הדבר מוכיח שאינך יודע מהי החשיבות האמיתית של התגלמותו של האל כבשר ודם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, שיקום חייו הרגילים של האדם והובלתו אל יעד נפלא

דבר אלוהים היומי  מובאה 129

לכל שלב של עבודה שהאל עושה יש חשיבות מעשית משל עצמו. כשישוע הגיע, הוא בא בצורה של גבר, וכאשר האל מגיע הפעם, צורתו היא של אישה. מתוך כך ניתן לראות שהעובדה שהאל ברא הן גברים והן נשים יכולה לשמש את עבודתו ושאין אצל האל הבחנה מגדרית. כשרוחו מגיעה, הוא יכול לעטות על עצמו כל בשר כרצונו, והבשר הזה מייצג אותו. בין שזה בשר של גבר או של אישה, הוא יכול לייצג את האל כל עוד זוהי התגלמותו כבשר ודם. אילו ישוע היה מופיע כאישה בבואו, במילים אחרות, אילו העיבור על ידי רוח הקודש היה מוביל ללידת בת ולא בן, אותו השלב בעבודה היה מתבצע עד תום בכל מקרה. לו כך היה, גבר היה ודאי משלים את שלב העבודה הנוכחי, אך בכל זאת העבודה הייתה מתבצעת עד תום. לעבודה המתבצעת בכל שלב יש חשיבות משלה. אף אחד משלבי העבודה הללו לא חוזר על עצמו והם אינם סותרים זה את זה. בזמנו, כשישוע ביצע את עבודתו, הוא נקרא הבן היחידי, והמילה "בן" מצביעה על מגדר של זכר. מדוע הבן היחידי אינו מוזכר בשלב הזה? משום שצורכי העבודה דרשו שינוי במגדר מזה של ישוע. אצל האל, אין הבחנה מגדרית. האל עושה את עבודתו כרצונו, וכשהוא עובד, הוא אינו כפוף למגבלות כלשהן אלא חופשי ביותר. עם זאת, לכל שלב בעבודה יש חשיבות מעשית משלו. האל התגלם פעמיים כבשר ודם וברור מאליו שהתגלמותו באחרית הימים היא ההתגלמות הסופית. הוא בא כדי לפרסם את כל מעשיו. לולא הוא התגלם כבשר ודם בשלב הזה כדי לעשות באופן אישי עבודה שהאדם יהיה עד לה, האדם היה מחזיק לנצח בתפיסה שהאל הוא רק זכר ולא נקבה. לפני כן, האנושות כולה האמינה שהאל יכול להיות רק זכר ושנקבה אינה יכולה להיקרא האל, מפני שהאנושות כולה ראתה בגברים בעלי הסמכות ביחס לנשים. בני האדם סברו שאף אישה אינה יכולה להיות בעלת סמכות, אלא רק גברים. יתר על כן, הם אף אמרו שהגבר הוא הראש של האישה ושעל האישה להישמע לגבר ושהיא אינה יכולה להתעלות עליו. כשנאמר בעבר שהגבר הוא הראש של האישה, הדבר נאמר ביחס לאדם וחוה, שהנחש הוליך אותם שולל, ולא ביחס לאיש ולאישה שיהוה ברא בראשית. כמובן שעל כל אישה להישמע לבעלה ולאהוב אותו ועל כל בעל ללמוד לכלכל ולפרנס את משפחתו. אלה הם החוקים והתקנות שקבע יהוה שעל האנושות לציית להם בחייה על פני האדמה. יהוה אמר לאישה, "וְאֶל־אִישֵׁךְ֙ תְּשׁ֣וּקָתֵ֔ךְ וְה֖וּא יִמְשָׁל־בָּֽךְ." יהוה דיבר כך רק כדי שהאנושות (כלומר, הן האיש והן האישה) תוכל לחיות חיים רגילים תחת ריבונותו של יהוה וכדי שיהיה לחיים של האנושות מבנה וכדי שהסדר שלהם לא ישתבש. לכן, יהוה קבע כללים מתאימים לאופן שבו האיש והאישה צריכים לפעול, אך הם התייחסו רק לכל היצירים הנבראים החיים על פני האדמה ולא היה לכך כל קשר להתגלמותו של האל כבשר ודם. איך ייתכן שהאל יהיה זהה ליציריו הנבראים? דבריו כוונו רק לאנושות שהוא ברא. הוא קבע כללים לאיש ולאישה כדי שהאנושות תוכל לחיות חיים רגילים. בראשית, כשיהוה ברא את האנושות, הוא יצר שני סוגים של בני אנוש, הן זכר והן נקבה, ועל כן ישנה הפרדה בין זכר לנקבה בהתגלמויותיו כבשר ודם. הוא לא קבע את עבודתו על סמך הדברים שהוא אמר לאדם וחוה. שתי הפעמים שבהן הוא התגלם כבשר ודם נקבעו לחלוטין בהתאם לחשיבתו כשהוא ברא את האנושות לראשונה. כלומר הוא השלים את העבודה של שתי ההתגלמויות שלו על סמך הזכר והנקבה לפני שהם הושחתו. אילו האנושות הייתה לוקחת את הדברים שיהוה אמר לאדם וחוה, שהנחש הוליך אותם שולל, והייתה מחילה אותם על העבודה של התגלמותו של האל, הרי שגם ישוע היה נדרש לאהוב את אשתו כראוי, הלא כן? לו כך היה, האם האל היה עדיין האל? לו כך היה, האם הוא עדיין היה יכול להשלים את עבודתו? לו היה זה שגוי שהתגלמותו של האל כבשר ודם תהיה נקבה, האם לא הייתה זו שגיאה עצומה גם כן בכך שהאל ברא את האישה? אם אנשים עדיין מאמינים שזו שגיאה שהאל יתגלם כנקבה, האין פירוש הדבר שישוע, שלא התחתן ולפיכך לא יכול היה לאהוב את אשתו, היה שגיאה דומה להתגלמות הנוכחית? מכיוון שאתה משתמש בדברים שיהוה אמר לחוה כדי למדוד את האמת בדבר התגלמותו של האל כיום, הרי שעליך להשתמש בדברי יהוה לאדם כדי לשפוט את ישוע האדון שהתגלם כבשר ודם בעידן החסד. האין אלה היינו הך? מכיוון שאתה שופט את ישוע האדון על פי הזכר שהנחש לא הוליך אותו שולל, אינך רשאי לשפוט את האמת של ההתגלמות כיום על פי הנקבה שהנחש הוליך אותה שולל. זה לא יהיה הוגן! כאשר אתה אומד כך את האל, הדבר מעיד על כך שאתה נטול היגיון. כשיהוה התגלם פעמיים כבשר ודם, המגדר של גופו היה קשור לזכר ולנקבה שהנחש לא הוליכם שולל. הוא התגלם פעמיים כבשר ודם בהתאם לזכר ולנקבה שהנחש לא הוליכם שולל. אל תחשוב שהזכריות של ישוע הייתה זהה לזו של אדם שהנחש הוליך אותו שולל. אין כל קשר בין השניים, הם זכרים שלכל אחד מהם טבע שונה. ודאי לא ייתכן שהזכריות של ישוע מוכיחה שהוא ראש רק לכל הנשים ולא לכל הגברים? האין הוא המלך של כל היהודים (גברים ונשים כאחד)? הוא האל עצמו, ולא רק ראש לאישה אלא ראש גם לגבר. הוא אדון כל יצירי הבריאה וראש לכל יצירי הבריאה. איך ייתכן שאתה תקבע שהזכריות של ישוע היא סמל של ראש לאישה? האין זה חילול הקודש? ישוע הוא זכר שלא הושחת. הוא האל, הוא המשיח, הוא האדון. כיצד ייתכן שהוא יהיה זכר כמו אדם שהושחת? ישוע הוא הבשר והדם שלובשת רוח האל הקדושה מכול. איך אתה יכול לומר שהוא אל בעל זכריות כמו זו של אדם? לו כך היה הדבר, כל עבודתו של האל הייתה טעות, הלא כן? האם יהוה היה משלב בישוע את זכריותו של אדם שהנחש הוליכו שולל? האין ההתגלמות הנוכחית דוגמה נוספת לעבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם, שהמגדר שלה שונה מזה של ישוע אך שאופייה דומה לאופיו? האם אתה עדיין מעז לומר שהאל בהתגלמותו אינו יכול להיות נקבה, מפני שהאישה הייתה זו שהנחש הוליך שולל לראשונה? האם אתה עדיין מעז לומר שמכיוון שהאישה היא הטמאה ביותר ומקור השחתתה של האנושות, לא ייתכן שהאל יתגלם כנקבה? האם אתה מעז להתעקש ולומר ש"האישה תישמע תמיד לגבר ולעולם לא תוכל לבטא את האל ישירות או לייצג אותו ישירות"? לא הבנת בעבר, אך האם אתה יכול עדיין לחלל כעת את קדושת עבודתו של האל, בייחוד את התגלמותו כבשר ודם? אם הדבר אינו ברור לך, מוטב שתנצור את לשונך, שמא יתגלו טיפשותך ובורותך וייחשף כיעורך. אל תחשוב שאתה מבין הכול. אני אומר לך שלא די בכל מה שראית וחווית על מנת שתבין ולו אלפית מתוכנית הניהול שלי. מדוע, אם כן, אתה כה יהיר? לא די במעט הכישרון ובידע המזערי שיש לך כדי לשמש בעבודתו של ישוע אפילו לשנייה אחת! כמה חוויות יש לך באמת? הדברים שראית וכל הדברים ששמעת בימי חייך וכן הדברים שדמיינת, כולם פחותים מהעבודה שאני עושה ברגע אחד! מוטב שלא תיטפל לזוטות ולא תחפש פגמים. לא משנה כמה גאוותן אתה, אינך אלא יציר בריאה שאינו שווה אפילו לנמלה! כל שיש בקרבך פחות ממה שיש בקרבה של נמלה! אל תחשוב שרק משום שחווית דברים רבים ויש לך ותק מסוים, אתה זכאי לנפנף בידיך ולדבר גבוהה-גבוהה. האם אין לך את החוויות האלה ואת הוותק שלך בגלל הדברים שאמרתי? האם אתה מאמין שהם הושגו דרך עבודתך ועמלך שלך? כיום, אתה רואה את התגלמותי כבשר ודם, וכתוצאה מכך בלבד יש בך שלל השקפות ותפיסות אין קץ. לולא ההתגלמות שלי, אפילו אם היו לך כישרונות יוצאי דופן, לא היו לך השקפות כה רבות. והאין זה נכון שההשקפות שלך נבעו מהן? לולא התגלם ישוע כבשר ודם באותה פעם ראשונה, האם היית יודע כלל אודות ההתגלמות? רק בזכות הידע שקיבלת מההתגלמות הראשונה יש לך את החוצפה לנסות לשפוט את ההתגלמות השנייה, הלא כן? מדוע אתה בוחן אותה בקפידה במקום להיות חסיד מסור? כשתיכנס לתוך הזרם הזה ותתייצב בפני האל בהתגלמותו, האם הוא יתיר לך לחקור אותו? אתה רשאי לחקור את ההיסטוריה המשפחתית שלך, אך אם תנסה לחקור את "ההיסטוריה המשפחתית" של האל, האם האל של ימינו יתיר לך לערוך מחקר כזה? האין אתה עיוור? האין אתה ממיט חרפה על עצמך?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, שתי ההתגלמויות משלימות את חשיבותה של ההתגלמות

דבר אלוהים היומי  מובאה 130

ישוע ואני נובעים מרוח אחת. על אף שאין קשר בין בשרנו, רוחנו אחת. על אף שהדברים שאנחנו עושים והעבודה שאנחנו נוטלים על עצמנו לא זהים, אנו דומים במהותנו. בשרנו מתגלם בדרכים שונות, אך הסיבה לכך היא התחלפות התקופה והשוני בדרישות של עבודתנו. כהונותינו אינן דומות, כך שהעבודה שאנו מבצעים והצביון שאנו חושפים בפני האדם שונים גם כן. זו הסיבה לכך שהדברים שהאדם רואה ומבין כיום שונים מאלו שבעבר, וזאת משום התחלפות התקופה. על אף שהם שונים במגדר שלהם ובצורה של בשרם ועל אף שהם לא נולדו לאותה משפחה, לא כל שכן באותה תקופה, רוחם אחת. על אף שאין שום קשר דם או קשר פיזי בין בשרם, אי-אפשר להכחיש שאלה התגלמויותיו של האל כבשר ודם בשתי תקופות שונות. זו אמת שלא ניתן לערער עליה שאלה התגלמויותיו של האל כבשר ודם, אולם, הן אינן נצר לאותה שושלת ואינן דוברות שפה אנושית משותפת (האחת הייתה זכר שדיבר את שפת היהודים והאחרת היא נקבה שמדברת רק סינית). אלה הסיבות לכך שהן חיות במדינות שונות ועושות את העבודה שעל כל אחד מהן לעשות, וכן בתקופות שונות. למרות העובדה שהן אותה רוח ושמהותן זהה, אין דמיון מוחלט כלל בין המעטפות החיצוניות של בשרן ודמן. הדבר היחיד שהן חולקות הוא אותה אנושיות, אך בכל הנוגע למראה החיצוני של בשרן ודמן ולנסיבות לידתן, הו אינן דומות. לדברים אלה אין כל השפעה על העבודה של כל אחת מהן או על הידע של האדם אודותן. כי, בסופו של דבר, הן אותה רוח ואיש אינו יכול להפריד ביניהן. על אף שאין ביניהן קשר דם, רוחן מכוונת את כל הווייתן ומקצה להן עבודה שונה בתקופות שונות, ובשרן ודמן אינם נצר לאותה שושלת. רוח יהוה אינה אביו של רוחו של ישוע, ורוחו של ישוע אינה בנו של רוח יהוה – הן אותה רוח. באופן דומה, אין קשר דם בין האל בהתגלמותו כיום לבין ישוע, אבל חד הם, מפני שרוחם אחת. האל יכול לבצע את עבודת רוחב הלב והחמלה וכן את עבודת המשפט הצודק והייסור על האדם ואת הטלת הקללות על האדם, ובסופו של דבר, הוא יכול לבצע את העבודה של השמדת העולם והענשת הרעים. האין הוא עושה את כל זה בעצמו? האין זו כול יכולתו של האל?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, שתי ההתגלמויות משלימות את חשיבותה של ההתגלמות

דבר אלוהים היומי  מובאה 131

בהתחשב בכך שאלוהים הוא האדיר ביותר בכל התבל ובמישור מעליה, האם ייתכן שהוא יסביר את עצמו לגמרי באמצעות צלם בשר ודם? אלוהים לובש את גוף הבשר והדם הזה כדי לעשות שלב אחד בעבודתו. אין חשיבות מיוחדת לצלם הזה העשוי בשר ודם. אין לו כל קשר לעידנים שחלפו, והוא אינו קשור כלל לטבעו של אלוהים. מדוע ישוע לא הרשה שצלמו יישאר? מדוע הוא לא הרשה לאדם לצייר את צלמו כדי שזה יונחל לדורות הבאים? מדוע הוא לא הרשה לבני האדם להכיר בכך שצלמו הוא צלמו של אלוהים? על אף שצלם האדם נוצר בצלמו ובדמותו של אלוהים, האם מראהו של האדם מסוגל לייצג את צלמו הנשגב של אלוהים? כשאלוהים מתגלם כבשר ודם, הוא בסך הכול יורד מהשמיים אל תוך גוף מסוים העשוי בשר ודם. רוחו היא שיורדת אל תוך גוף הבשר והדם, ובאמצעותו הוא עושה את עבודת הרוח. רוח האל היא זו שמתבטאת בגוף הבשר ודם, ורוח האל היא זו שעושה את עבודתה כבשר ודם. העבודה שנעשית כבשר ודם מייצגת את רוח האל לחלוטין, והבשר והדם נועדו למען העבודה. אך אין פירוש הדבר שהצלם של גוף הבשר והדם מחליף את צלמו האמיתי של אלוהים עצמו. זו לא המטרה או החשיבות של התגלמותו של אלוהים כבשר ודם. הוא הופך לבשר ודם רק כדי שרוח האל תוכל למצוא מקום משכן שמתאים לעבודתה, על מנת להגשים טוב יותר את עבודתה כבשר ודם. זאת כדי שבני האדם יוכלו לראות את מעשיה, להבין את טבעה, לשמוע את דבריה ולהכיר את מופלאות עבודתה. שמו של אלוהים מייצג את טבעו, עבודתו מייצגת את זהותו, אך הוא מעולם לא אמר שמראהו כבשר ודם מייצג את צלמו. זו רק תפיסה של האדם. על כן, ההיבטים החיוניים של התגלמותו של אלוהים כבשר ודם הם שמו, עבודתו, טבעו והמין שלו. ההיבטים האלה משמשים כדי לייצג את הניהול שלו בעידן הזה. הופעתו כבשר ודם אינה נוגעת כלל ועיקר לניהול שלו, אשר נעשה רק למען עבודתו באותה עת. עם זאת, לא ייתכן שלא יהיה לאלוהים בהתגלמותו מראה מסוים, ולכן הוא בוחר את המשפחה המתאימה כדי לקבוע את מראהו. אילו הייתה חשיבות ייצוגית למראהו של אלוהים, אזי כל מי שהיו לו תווי פנים דומים לשלו היה גם כן מייצג את אלוהים. זו הייתה יכולה להיות טעות שערורייתית, הלא כן? האדם צייר את דיוקנו של ישוע כדי שהאדם יוכל לעבוד אותו. באותה עת, רוח הקודש לא נתנה שום הנחיות מיוחדות, ולכן האדם העביר את הדיוקן הלאה עד ימינו. למען האמת, לפי כוונתו המקורית של אלוהים, האדם לא היה אמור לעשות זאת. רק קנאותו של האדם גרמה לדיוקנו של ישוע להישאר עד ימינו. אלוהים הוא רוח, והאדם לעולם לא יהיה מסוגל להכיל את מהות צלמו של אלוהים בניתוח הסופי שלו. רק טבעו של אלוהים יכול לייצג את צלמו. באשר למראה של אפו, פיו, עיניו ושיערו, אלה דברים שהם מעבר ליכולתך להכיל. כשההתגלות הופיעה בפני יוחנן, הוא חזה בצלמו של בר האנוש: מפיו יצאה חרב פיפיות חדה, עיניו היו כשלהבת אש, ראשו ושיערו היו לבנים כצמר, כפות רגליו היו כמו נחושת מלוטשת, והוא חגר אבנט זהב סביב חזהו. על אף שדבריו היו מלאי חיים, צלם האל שהוא תיאר לא היה צלמו של יציר נברא. מה שהוא ראה היה רק חיזיון, ולא את צלמו של אדם מהעולם החומרי. יוחנן ראה חיזיון, אך הוא לא היה עד למראהו האמיתי של אלוהים. צלמו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם, בהיותו צלם של יציר נברא, אינו יכול לייצג את טבעו של אלוהים במלואו. כשיהוה ברא את האנושות, הוא אמר שהוא עשה זאת בצלמו ובדמותו וברא זכר ונקבה. באותה עת, הוא אמר שהוא ברא זכר ונקבה בצלמו של אלוהים. על אף שצלמו של האדם דומה לצלמו של אלוהים, אי-אפשר להבין מכך שמראהו של האדם הוא צלמו של אלוהים. בנוסף לכך, לא ניתן להשתמש בשפה האנושית כדי לתמצת באופן מלא את צלמו של אלוהים, מכיוון שאלוהים נשגב מדי, גדול מדי, מופלא מדי ובלתי נתפס.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, חזון עבודתו של אלוהים (3)

דבר אלוהים היומי  מובאה 132

הפעם, האל מגיע לבצע עבודה לא בגוף רוחני, אלא בגוף פשוט לגמרי. יתרה מכך, זהו הגוף של התגלמותו השנייה של האל, וזהו גם הגוף שבו האל חוזר אל הבשר והדם. זהו בשר פשוט לגמרי. כשמביטים בו, לא ניתן לראות שום דבר שמבדיל בינו לבין אחרים, אבל ניתן לזכות ממנו באמיתות שלא נשמעו מעולם. רק הבשר חסר החשיבות הזה הוא התגלמות של כל דברי האמת של האל, נושא עבודת האל באחרית הימים, והביטוי שבאמצעותו האדם מבין את כלל צביונו של האל. האם אינך משתוקק לראות את האל שבשמיים? האם אינך משתוקק להבין את האל שבשמיים? האם אינך משתוקק לראות את יעדה של האנושות? הוא יגלה לך את כל הסודות האלה – סודות שאיש מעולם לא היה מסוגל לגלות לך – והוא גם יספר לך את האמיתות שאינך מבין. הוא השער שלך למלכות, והמדריך שלך לעידן החדש. הבשר הרגיל הזה אוצר בתוכו תעלומות רבות שאדם לא יצליח לתפוס. מעשיו לא מובנים לך, אבל די במטרה הכוללת של עבודתו כדי לאפשר לך להבין שבניגוד לאמונת בני האדם, הוא איננו בשר פשוט, משום שהוא מייצג את כוונות האל באחרית הימים, ואת הדאגה שהאל מפגין כלפי האנושות באחרית הימים. למרות שאינך יכול לשמוע את דבריו שנדמה שמזעזעים את השמיים ואת הארץ, למרות שאינך יכול לראות את עיניו הבוערות כלהבות, ולמרות שאינך יכול לקבל את משמעת הברזל שלו, בכל זאת אתה יכול לשמוע בדבריו שהאל זועם, לדעת שהוא מגלה רחמים כלפי האנושות, ולראות את צביונו הצודק ואת חוכמתו, ויתרה מכך, להעריך את דאגתו לאנושות כולה. עבודתו של האל באחרית הימים נועדה לאפשר לאדם לראות את האל שבשמיים חי בקרב בני אדם על פני האדמה, ולאפשר לאדם להכיר את האל, להתמסר לו, לירוא אותו ולאהוב אותו. לכן הוא שב והתגלם כבשר ודם בשנית. האדם אמנם רואה כיום אל אשר זהה לאדם, אל ולו אף ושתי עיניים, ואל שהוא מאוד לא יוצא דופן, אולם בסופו של דבר, האל יוכיח לכם שאם האדם הזה לא היה קיים, השמיים והארץ היו עוברים שינוי עצום; אם האדם הזה לא היה קיים, השמיים היו מתקדרים, הארץ הייתה שוקעת בתוהו ובוהו, והאנושות כולה הייתה מוכית רעב ומגיפות. הוא יראה לכם שאם האל בהתגלמותו של אחרית הימים לא היה בא כדי להושיע אתכם, האל היה משמיד את האנושות כולה בגיהינום זה מכבר; אם הבשר הזה לא היה קיים, הייתם חוטאים גדולים וגוויות לנצח נצחים. עליכם לדעת שאם הבשר הזה לא היה קיים, היה זה בלתי אפשרי עבור האנושות כולה להימלט מפורענות גדולה, ובלתי אפשרי עבורה להתחמק מהעונש החמור יותר שהאל ימיט על האנושות באחרית הימים. אלמלא נולד הבשר הפשוט הזה, הייתם כולכם במצב שבו הייתם מתחננים לחיים בלי יכולת לחיות ומתחננים למוות בלי יכולת למות; אם הבשר הזה לא היה קיים, לא הייתם יכולים לזכות כיום באמת ולהתייצב בפני כס המלכות של האל, אלא האל היה מעניש אתכם על חטאיכם החמורים. הידעתם שאלמלא שובו של האל כבשר ודם, לאיש לא היה סיכוי לישועה; ושאלמלא בא הבשר הזה, האל היה מסיים את העידן הישן כבר מזמן? מכיוון שכך, האם עדיין תדחו את התגלמותו השנייה של האל? בהתחשב בכך שביכולתכם לזכות בהטבות נהדרות כל כך מהאדם הפשוט הזה, למה שלא תקבלו אותו בשמחה?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, הידעת? האל עשה מעשה אדיר בקרב בני האדם

דבר אלוהים היומי  מובאה 133

עבודתו של האל היא משהו שאינך יכול לתפוס. אם אינך יכול להבין באופן מלא אם בחירתך נכונה, או אם עבודתו של האל יכולה להצליח, למה שלא תנסה את מזלך ותראה אם האיש הפשוט הזה יוכל לעזור לך מאוד, ואם האל אכן עשה עבודה אדירה? עם זאת, עליי לומר לך שבתקופתו של נח, בני האדם אכלו ושתו, התחתנו ונמסרו לנישואין עד כדי כך שנמאס לאל לראות זאת, לכן הוא שלח מבול גדול להשמיד את האנושות, וחס רק על משפחתו בת שמונה הנפשות של נח ועל סוגים שונים של בעלי חיים. עם זאת, באחרית הימים, האל יחוס רק על מי שיהיו נאמנים לו עד הסוף. שני העידנים האלה אמנם אופיינו בשחיתות רבה שהאל מאס בה, ובאנושות כה מושחתת שהכחישה שהאל היה אדונה, אולם האל השמיד את בני האדם רק בתקופתו של נח. בשני העידנים, האנושות העציבה את האל עד מאוד, אבל באחרית הימים, האל נותר עד כה סבלני כלפי בני האדם. מדוע? האם לא תהיתם אי פעם מדוע? אם באמת אינכם יודעים, אספר לכם. האל יכול להעניק חסד לבני האדם באחרית הימים לא משום שהם פחות מושחתים מבני האדם בתקופתו של נח או משום שהכו על חטא, ועוד פחות מכך משום שהאל לא יכול להביא את עצמו להשמיד את בני האדם באחרית הימים מפני שהטכנולוגיה התקדמה כל כך. אלא משום שהאל צריך לבצע עבודה בקרב קבוצה של אנשים באחרית הימים, ושהוא יבצע עבודה זאת בעצמו בהתגלמותו כבשר ודם. יתר על כן, האל יבחר בחלק מהקבוצה הזו כמושאי ישועתו וכפרי של תוכנית הניהול שלו, ויביא את בני האדם האלה אל העידן הבא. לכן, כך או כך, המחיר ששילם האל היה כולו במסגרת הכנה לעבודה שתבצע התגלמותו כבשר ודם באחרית הימים. העובדה שהגעתם ליום הזה היא בזכות הבשר הזה. יש לכם סיכוי לשרוד היא משום שהאל חי כבשר ודם. כל הברכות האלה הושגו בזכות האיש הפשוט הזה. יתרה מזאת, בסופו של דבר, כל אומות העולם יעבדו את האיש הפשוט הזה, ויכירו תודה ויתמסרו לאיש הלא-חשוב הזה, משום שהאמת, החיים והדרך שהוא הביא הם שהושיעו את האנושות כולה, שיככו את הסכסוך בין האל לאדם, קרבו ביניהם וקישרו בין מחשבותיהם של האל ושל האדם. הוא גם זה שהשיג תהילה גדולה אף יותר לאל. האין איש פשוט כזה ראוי לאמונתך ולהערצתך? האם לא ראוי לקרוא בשם משיח לבשר הפשוט הזה? האם איש פשוט כזה אינו יכול להיות לביטוי של האל בקרב בני האדם? האם איש כזה אשר הציל את האנושות מאסון אינו ראוי לאהבתכם ולתשוקתכם להשאירו עמכם? אם אתם דוחים את האמיתות שבוקעות מפיו וגם בזים לקיומו בקרבכם, מה יהיה בסופכם?

כל עבודתו של האל באחרית הימים מתבצעת בידי האיש הפשוט הזה. הוא יעניק לך הכול, ויותר מכך, הוא יהיה מסוגל להחליט בכל דבר שקשור אליך. האם האיש הזה יכול להיות כפי שאתם מאמינים שהוא, איש כה פשוט שאפילו אינו ראוי לאזכור? האם לא די באמת שלו על מנת לשכנע אתכם לחלוטין? האם לא די לכם לראות במו עיניכם את מעשיו כדי להשתכנע? או שמא הנתיב שבו הוא מוביל אינו ראוי לכם? בסופו של דבר, מה גורם לכם לחוש כלפיו עוינות, לדחות אותו ולהתרחק ממנו? איש זה הוא שמבטא את האמת, מספק את האמת ונותן לכם נתיב לפסוע בו. האם ייתכן שעדיין אינכם יכולים למצוא את סימני עבודתו של האל באמיתות האלה? אלמלא עבודתו של ישוע, האנושות לא הייתה יכולה לרדת מן הצלב, אך ללא ההתגלמות הנוכחית, היורדים מן הצלב לא היו יכולים לזכות אי פעם באישורו של האל או להיכנס לעידן החדש. ללא ביאתו של האיש הפשוט הזה, לעולם לא תהיה לכם ההזדמנות לראות את פניו האמיתיים של האל, ולא תעמדו בדרישות לכך, מפני שצריך היה להשמיד אתכם זה מכבר. עקב ביאתה של ההתגלמות השנייה של האל, האל מחל לכם וחמל עליכם. בלי קשר לכך, הדברים שעליי לומר לכם לסיכום הם אלה: האיש הפשוט הזה, שהוא התגלמות האל כבשר ודם, חשוב מאוד עבורכם. זהו המעשה האדיר שהאל כבר עשה בקרב בני האדם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, הידעת? האל עשה מעשה אדיר בקרב בני האדם

דבר אלוהים היומי  מובאה 134

מה עליך לדעת על האל המעשי? הרוח, האדם והדבר מרכיבים יחדיו את האל המעשי עצמו וזו משמעותו האמיתית של האל המעשי עצמו. אם אתה מכיר רק את האדם – אם אתה מכיר רק את מנהגיו ואישיותו של האל – אבל אינך מכיר את עבודתה של הרוח או את מה שהרוח עושה כבשר ודם ואם אתה שם לב רק לרוח ולדבר ומתפלל רק אל הרוח אך אינך מכיר את עבודתה של רוח האל באל המעשי, הרי שהדבר מוכיח שאינך מכיר את האל המעשי. הכרת האל המעשי כוללת את הכרת דבריו וחווייתם ואת תפיסת הכללים והעקרונות של העבודה שעושה רוח הקודש ואת תפיסת האופן שבו רוח האל עובדת כבשר ודם. היא כוללת גם את הידיעה שכל פעולה של האל כבשר ודם נשלטת על ידי הרוח ושהדברים שהוא אומר הם ביטוי ישיר של הרוח. לכן, כדי להכיר את האל המעשי, חשוב ביותר שתכירו את האופן שבו האל עובד באנושיות ובאלוהות. דבר זה, בתורו, נוגע לביטויי רוח האל שכל בני האדם באים איתם במגע.

מהם ההיבטים של ביטויי הרוח? לפעמים האל עובד באנושיות ולעתים הוא עובד באלוהות, אך בשני המקרים רוח האל היא השולטת. תהיה אשר תהיה רוחם של בני האדם, כזהו הביטוי החיצוני שלהם. רוח האל עובדת באופן רגיל, אבל להכוונת האל באמצעות הרוח יש שני חלקים: חלק אחד הוא עבודת האל באנושיות והשני הוא עבודתו באמצעות האלוהות. עליך לדעת זאת בבירור. עבודתה של רוח האל משתנה בהתאם לנסיבות: כשנדרשת עבודתה האנושית של הרוח, הרוח מכוונת את העבודה האנושית הזו, וכשנדרשת עבודתה האלוהית של הרוח, האלוהות מופיעה ישירות על מנת להוציא אותה לפועל. משום שהאל עובד ומופיע כבשר ודם, הוא עובד הן באנושיות והן באלוהות. רוח האל מכוונת את עבודת האל באנושיותו ועבודה זו נעשית כדי לענות על צורכי הבשר של בני האדם, להקל על המגע עם האל, לאפשר להם לראות את המעשיות ואת הרגילות של האל ולאפשר להם לראות שרוח האל התגלמה כבשר ודם ונמצאת בקרב בני האדם, חיה יחד עם בני האדם ומקיימת מגע עם בני האדם. עבודת האל באלוהות נעשית כדי להעניק אספקה לחייהם של בני האדם ולהנחות את בני האדם בכול מהצד החיובי, תוך שינוי טבעם של בני האדם ומתן אפשרות להם לחזות בהופעת הרוח כבשר ודם. על פי רוב, הצמיחה בחיי האדם מושגת ישירות באמצעות עבודתו של האל ודבריו באלוהות. רק אם בני האדם יקבלו את עבודתו של האל באלוהות, הם יוכלו לשנות את טבעם. רק אז תוכל רוחם להגיע לרוויה. רק אם תתווסף לכך העבודה באנושיות – הרעייה, התמיכה והאספקה של האל באנושיות – אזי התוצאות של עבודת האל יושגו במלואן. האל המעשי עצמו שעליו מדובר היום עובד הן באנושיות והן באלוהות. באמצעות הופעת האל המעשי, העבודה והחיים האנושיים הרגילים שלו והעבודה האלוהית לגמרי שלו מושגים. אנושיותו ואלוהותו משתלבות זו בזו והעבודה של שתיהן מושגת באמצעות מילים. בין שבאנושיות ובין שבאלוהות, הוא מבטא מילים. כשהאל עובד באנושיות, הוא מדבר בשפת האנושות, כדי שבני האדם יוכלו לבוא במגע עם דבריו ולהבין אותם. דבריו נאמרים בפשטות וקל להבין אותם, כך שאפשר לספקם לכל בני האדם. בין אם יש לבני אדם ידע או אם השכלתם מועטה, כולם יכולים לקבל את דברי האל. גם עבודת האל באלוהות מתבצעת במילים, אבל היא מלאה באספקה, היא מלאת חיים, היא אינה מוכתמת ברעיונות אנושיים, לא כרוכות בה העדפות אנושיות והיא חסרת מגבלות אנושיות – היא מחוץ לתחומי אנושיות רגילה כלשהי. היא מתבצעת בבשר, אך היא ביטוי ישיר של רוח האל. אם בני האדם יקבלו רק את עבודת האל באנושיות, הם יגבילו את עצמם לטווח מסוים ולכן יידרש זמן ממושך של גיזום והטלת משמעת כדי שיחול בהם אף השינוי הקל ביותר. אולם ללא עבודתה של רוח הקודש או נוכחותה, הם תמיד ישובו לסורם. ניתן לתקן את החוליים והליקויים הללו רק באמצעות העבודה באלוהות ורק אז ניתן להשלים את בני האדם. במקום גיזום ממושך, נדרשים אספקה חיובית, שימוש בדברים כדי לפצות על כל החסרונות, שימוש בדברים כדי לגלות את כל מצביהם של בני האדם, שימוש בדברים כדי לכוון את חייהם, את כל אמירותיהם ואת כל מעשיהם ולחשוף את כוונותיהם ומניעיהם. זו עבודתו המעשית של האל המעשי. לכן, בגישתכם כלפי האל המעשי עליכם להתמסר מיד לאנושיותו, לזהותו ולהכיר בו, ויתר על כן, עליכם לקבל את העבודה האלוהית שלו ואת הדברים שלו ולהתמסר להם. הופעת האל כבשר ודם פירושה שכל עבודתה של רוח האל וכל דבריה נעשים באמצעות אנושיותו הרגילה של האל ובאמצעות התגלמותו כבשר ודם. במילים אחרות, רוח האל מכוונת באופן מיידי את עבודתו האנושית ומבצעת את עבודת האלוהות כבשר ודם. אפשר לראות באל בהתגלמותו כבשר ודם הן את עבודת האל על האנושות והן עבודה אלוהית לחלוטין. זו המשמעות הממשית של הופעת האל המעשי כבשר ודם. אם תוכל להבין זאת בבירור, תוכל להתחבר לכל חלקיו השונים של האל. אתה תחדל לייחס חשיבות מופרזת לעבודתו באלוהות ותחדל להתבונן בעבודתו באנושיות בזלזול מופרז. אתה גם תימנע מכל גישה קיצונית ולא תפנה לדרכים עוקפות. באופן כללי, המשמעות של האל המעשי היא שעבודתן של אנושיותו ושל אלוהותו, כפי שרוחו מכוונת אותה, מתבטאת באמצעות בשרו ודמו, כך שבני האדם יכולים לראות שהוא מלא חיוניות, מציאותי, אמיתי וממשי.

עבודתה של רוח האל על הטבע האנושי מורכבת משלבי ביניים. בכך שהאל הופך את הטבע האנושי למושלם, הוא מאפשר לאנושיותו לקבל את הכוונתה של רוח האל, שבעקבותיה אנושיותו מסוגלת לספק לכנסיות ולרעות אותן. זהו אחד מהביטויים של עבודתו הרגילה של האל. לכן, אם תוכל להבין בבירור את עקרונות עבודתו של האל באנושיות, סביר שלא תחזיק בתפיסות על עבודת האל באנושיות. בלי קשר לכל דבר אחר, רוח האל אינה יכולה לטעות. היא צודקת ולא עושה טעויות – היא אינה עושה דבר באופן שגוי. עבודה אלוהית היא ביטוי ישיר של כוונות האל, ללא הפרעה של האנושיות. העבודה הזו לא הופכת למושלמת, אלא מגיעה ישירות מרוח האל. יחד עם זאת, העובדה שהאל יכול לעבוד באלוהות היא בזכות אנושיותו הרגילה. זה כלל לא דבר על-טבעי ונדמה שהדבר מתבצע בידי בן אדם רגיל. האל ירד ארצה מהשמיים בעיקר כדי לבטא את דברי האל באמצעות הבשר והדם, כדי להשלים את עבודתה של רוח האל באמצעות הבשר והדם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עליך לדעת שהאל המעשי הוא האל עצמו

דבר אלוהים היומי  מובאה 135

כיום הכרתם של בני האדם את האל המעשי עדיין יותר מדי חד-צדדית והבנתם את חשיבותה של ההתגלמות כבשר ודם עדיין מועטה מדי. עם בשרו ודמו של האל, בני האדם רואים באמצעות עבודתו ודבריו שרוח האל מכילה דברים רבים מאוד ושהיא עשירה מאוד. אולם יהיה מה שיהיה, העדות של האל מגיעה בסופו של דבר מרוח האל: מעשי האל בבשר, העקרונות שהוא עובד על פיהם, מעשיו באנושיות ומעשיו באלוהות. בני האדם חייבים לדעת זאת. כיום אתה יכול לעבוד את האדם הזה, אבל במהותו של דבר, אתה עובד את רוח האל וזה המעט שעל בני האדם להשיג בהכרתם את האל בהתגלמותו כבשר ודם: הכרת מהותה של רוח האל באמצעות הבשר והדם, הכרת העבודה האלוהית של רוח האל כבשר ודם והכרת העבודה האנושית כבשר ודם, קבלת כל דבריה ואמירותיה של רוח האל כבשר ודם וראייה כיצד רוח האל מכוונת את הבשר והדם ומדגימה את עוצמתה כבשר ודם. כלומר, האדם לומד להכיר את הרוח בשמיים באמצעות הבשר והדם. הופעת האל המעשי עצמו בקרב בני האדם הפריכה את האל המעורפל בתפיסותיהם של בני האדם. עבודתם של בני האדם את אל המעשי עצמו הגבירה את ההתמסרות שלהם לאל ובאמצעות העבודה האלוהית של רוח האל כבשר ודם ובאמצעות עבודתה האנושית כבשר ודם, האדם זוכה בהתגלות וברעייה ובצביון חייו מושגים שינויים. זו המשמעות הממשית של בואה של רוח האל כבשר ודם, המטרה העיקרית לכך שבני האדם יוכלו לבוא במגע עם האל, להסתמך על האל ולהגיע להכרה של האל.

על פי רוב, מה אמורה להיות גישתם של בני האדם כלפי האל המעשי? מה אתה יודע על ההתגלמות, על הופעת הדבר כבשר ודם, על הופעת האל כבשר ודם, על מעשיו של האל המעשי? מהם נושאי הדיון העיקריים כיום? ההתגלמות, בואו של הדבר כבשר ודם והופעת האל כבשר ודם – יש להבין את כל הסוגיות האלה. עליכם להבין את הסוגיות האלה בהדרגה ולרכוש ידע ברור אודותיהן בחוויות חייכם המבוססות על שיעור קומתכם ועל העידן. התהליך שבו אנשים חווים את דברי האל הוא התהליך שבו הם מכירים את הופעת דברי האל בבשר ודם. ככל שבני האדם חווים יותר את דברי האל, כך הם מכירים יותר את רוח האל. באמצעות חוויית דברי האל, בני האדם תופסים את עקרונות העבודה של הרוח ומכירים את האל המעשי עצמו. למעשה, כשהאל הופך את בני האדם למושלמים וזוכה בהם, הוא מיידע אותם אודות מעשיו של האל המעשי. הוא משתמש בעבודתו של האל המעשי כדי להראות לבני האדם את החשיבות האמיתית של ההתגלמות כבשר ודם ולהראות להם שרוח האל באמת הופיעה בפני האדם. כשהאל זוכה בבני אדם והופך אותם למושלמים, משמעות הדבר היא שביטוייו של האל המעשי כבשו אותם, וכי באמצעות דבריו של האל המעשי הם עברו שינוי, וחייו הוטמעו בהם ומילאו אותם במהותו (בין שבמה שהוא, באנושיות שלו או באלוהות שלו), מילאו אותם במהות דבריו וגרמו לבני האדם להביא לידי ביטוי את דבריו. כשהאל זוכה בבני אדם, הוא עושה זאת בעיקר באמצעות דברים ואמירות של האל המעשי כדרך לגזום את ליקוייהם של בני האדם ולשפוט ולחשוף את צביונם המרדני ובכך לגרום להם לזכות במה שהם צריכים ולהוכיח להם שהאל בא בקרב בני האדם. חשוב מכול, העבודה שעושה האל המעשי היא הושעתו של כל אדם ואדם מהשפעתו של השטן, הרחקתו מארץ הזוהמה וסילוק טבעו המושחת. המשמעות העמוקה ביותר של נפילה בנחלתו של האל המעשי היא היכולת להביא לידי ביטוי אנושיות רגילה עם האל המעשי כמופת וכדגם לחיקוי, היכולת לנהוג על פי דבריו ודרישותיו של האל המעשי, מבלי לסטות או לחרוג מהם, ליישם בפועל בהתאם לכל מה שהוא אומר ולהיות מסוגל להשיג את כל מה שהוא מבקש. כך תיפול בנחלתו של האל. כשתיפול בנחלתו של האל, לא זו בלבד שתהיה לך עבודתה של רוח הקודש. בעיקר תוכל להביא לידי ביטוי את דרישותיו של האל המעשי. עצם הזכייה בעבודתה של רוח הקודש אין פירושה שיש לך חיים. השאלה העיקרית היא אם אתה מסוגלים לפעול על פי דרישותיו של האל המעשי ממך ושאלה זו מתקשרת ליכולתך ליפול בנחלתו של האל. זו המשמעות הגדולה ביותר של עבודת האל המעשי כבשר ודם. כלומר, האל זוכה בקבוצה של בני אדם בכך שהוא מופיע באמת ובאופן מוחשי כבשר ודם ובכך שהוא מלא חיים, מציאותי, גלוי לבני האדם ושהוא מבצע באמת את עבודת רוח האל כבשר ודם ופועל כבשר ודם כמופת לבני האדם. בואו של האל כבשר ודם נועד בעיקר לאפשר לבני האדם לראות את מעשיו המעשיים של האל, להעניק לרוח האל חסרת הצורה צורה של בשר ודם ולאפשר לבני האדם לראות את האל ולגעת בו. כך, בני האדם שהאל השלים יביאו אותו לידי ביטוי, ייפלו בנחלתו ויעלו בקנה אחד עם כוונותיו. אילו האל דיבר רק בשמיים ולא היה יורד ארצה באמת, בני האדם עדיין לא היו מסוגלים להכיר את האל. הם היו יכולים רק להטיף על מעשי האל באמצעות תיאוריה ריקה מתוכן, ודברי האל לא היו עומדים לרשותם כמציאות. האל ירד ארצה בעיקר כדי לשמש כמופת ודגם לחיקוי למי שייפול בנחלתו. רק כך בני האדם יכולים להכיר את האל באמת, לגעת באל ולראותו, ורק אז הם יכולים באמת ליפול בנחלת האל.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עליך לדעת שהאל המעשי הוא האל עצמו

דבר אלוהים היומי  מובאה 136

יש שני חלקים לעבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם. כשהוא התגלם כבשר ודם בפעם הראשונה, בני האדם לא האמינו בו ולא הכירו אותו והם מסמרו את ישוע לצלב. בפעם השנייה שהוא התגלם כבשר ודם, בני האדם עדיין לא האמינו בו, ועל אחת כמה וכמה לא הכירו אותו, והם שוב מסמרו את המשיח לצלב. האין האדם אויבו של האל? אם האדם לא מכיר את האל, כיצד יוכל האדם להיות מקורב לאל? כיצד הוא יוכל להיות כשיר לשאת עדות על האל? טענות האדם בדבר אהבת האל, עבודת האל ושבח האל – כולן שקרים ערמומיים, הלא כן? אם תקדיש את חייך לדברים בלתי מציאותיים ולא מעשיים אלה, האם אין פירושו של דבר שאתה עמל לשווא? כיצד תוכל להיות מקורב לאל כאשר אינך יודע אפילו מיהו האל? האין עיסוק כזה מעורפל ומופשט? האין זו תרמית? כיצד יכול אדם להיות מקורב לאל? מהי החשיבות בפועל של קרבה לאל? האם אתה מסוגל להיות מקורב לרוח האל? האם אתה יכול לראות עד כמה דגולה ונשגבה רוח זו? קרבה לאל הבלתי-נראה והלא מוחשי – האין זה עיסוק מעורפל ומופשט? מהי המשמעות המעשית של עיסוק כזה? האין מדובר אך ורק בשקר ערמומי? עיסוקך הוא להפוך למקורב של האל, אולם בפועל אתה כלב שעשועיו של השטן, מפני שאינך מכיר את האל ואתה עוסק ב"אדון הכול" שאינו קיים. הוא בלתי נראה, בלתי נתפס, תוצר התפיסות שלך-עצמך. באופן כללי, "אל" כזה הוא השטן, ובאופן מעשי, הוא אתה-עצמך. אתה רוצה להיות מקורב לעצמך, ועם זאת, אתה עדיין אומר שרצונך הוא להיות מקורב לאל – האין זה חילול קודש? מה הערך של עיסוק כזה? אם רוח האל אינה מתגלמת כבשר ודם, הרי שמהות האל אינה אלא רוח חיים בלתי נראית ובלתי מוחשית, נטולת צורה ומעורפלת, מסוג שאינו גשמי, שאינו נגיש ושאינו מובן לאדם. כיצד יוכל האדם להיות קרוב לרוח כזו, נטולת גוף, מופלאה ובלתי נתפסת? האין זו בדיחה? נימוקים מגוחכים כאלה אינם תקפים ואינם מעשיים. האדם הנברא שונה שוני מהותי מרוח האל, ולכן כיצד יוכלו שני אלה להיות מקורבים זה לזה? אלמלא התגשמה רוח האל כבשר ודם, ואלמלא התגלם האל כבשר ודם והשפיל עצמו בכך שהפך ליציר נברא, הרי שהאדם הנברא לא היה כשיר ולא היה מסוגל להפוך למקורב אליו. למעט אותם מאמינים אדוקים אשר מתמזל מזלם להפוך למקורבי האל לאחר שנשמותיהם מגיעות לשמיים, רוב בני האדם לא יכולים להפוך למקורבים לרוח האל. אם אנשים רוצים להפוך למקורביו של האל שבשמיים בהנחיית האל המתגלם כבשר ודם, האין הם לא-אנושיים מטופשים להחריד? אנשים עוסקים רק בשאיפה ל"נאמנות" לאל בלתי נראה, ואינם מקדישים כל מחשבה לאל שניתן לראות, שכן קל כל כך להיות נאמן לאל בלתי נראה – אנשים יכולים לעשות כראות עיניהם. אולם השאיפה לאל הגלוי לעין אינה כה פשוטה. האדם המחפש אל מעורפל אינו יכול בשום אופן לזכות באל, שכן כל הדברים המעורפלים והמופשטים הם פרי דמיונו של האדם והוא לא יכול להשיג אותם. אילו האל המהלך בקרבכם היה אל נשגב ומרומם, שהיה בלתי נגיש לכם, כיצד הייתם תופסים את כוונותיו? וכיצד הייתם מכירים ומבינים אותו? אילו הוא היה רק עושה את עבודתו ולא מקיים כל מגע שגרתי עם האדם, או שלא היה בו כל שמץ של אנושיות רגילה, והיה בלתי נגיש לבני תמותה, הרי שאז, גם אם היה עובד רבות למענכם אך לא היה לכם כל מגע עמו ולא יכולתם לראות אותו, כיצד הייתם יכולים להכיר אותו? אלמלא ההתגלמות כבשר ודם הניחנים באנושיות רגילה, לא הייתה לאדם שום דרך להכיר את האל. רק בזכות התגלמות האל כבשר ודם, האדם כשיר להיות מקורבו של האל בהתגלמותו כבשר ודם. אנשים הופכים למקורביו של האל מכיוון שהם באים במגע עמו, מכיוון שהם שוהים במחיצתו ומארחים לו לחברה, וכך מכירים אותו בהדרגה. אלמלא כן, האם עיסוק זה של האדם לא היה לשווא? במילים אחרות, לא רק עבודת האל היא שמאפשרת לאדם להיות מקורב לאל, אלא המעשיות והנורמליות של האל בהתגלמותו כבשר ודם. רק בזכות התגלמות האל כבשר ודם יש לאנשים הזדמנות למלא את חובתם ולעבוד את האל האמיתי. האין זו האמת האמיתית והמציאותית ביותר? כעת, האם אתה עדיין רוצה להפוך למקורב של האל שבשמיים? רק כשהאל משפיל את עצמו במידה מסוימת, דהיינו רק כשהוא מתגלם כבשר ודם, יכול האדם להפוך למקורבו ולאיש סודו. מהות האל היא הרוח: כיצד האדם כשיר להיות מקורב לרוח הזו, שהיא כה מרוממת וכה בלתי נתפסת? רק כשרוח האל יורדת ומתגלמת כבשר ודם, והופכת ליציר בריאה שזהה כלפי חוץ לבן אדם, אנשים יכולים להבין את כוונות האל וליפול בנחלתו בדרך מעשית. האל מדבר ועובד בהתגלמותו כבשר ודם, חולק את השמחות, את רגעי הצער ואת המצוקות של בני האדם, חי באותו עולם שבו חיים בני האדם, מגן עליהם ומנחה אותם, ודרך זה הוא מטהר את בני האדם ומאפשר להם לזכות בישועתו ובברכתו. רק משזכו בדברים אלה, האנשים מבינים באמת ובתמים את כוונות האל ורק אז הם יכולים להפוך למקורביו של האל. זו הדרך המעשית היחידה. אילו האל היה בלתי נראה ובלתי מוחשי לאנשים, כיצד היו יכולים להפוך למקורבים לו? האין זו דוקטרינה ריקה מתוכן?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, רק מי שמכיר את האל ואת עבודתו יכול לְרַצות את האל

דבר אלוהים היומי  מובאה 137

כשהאל יורד ארצה, הוא עושה רק עבודתו שבאלוהות, שזה מה שהרוח השמיימית הפקידה בידי האל בהתגלמותו כבשר ודם. כשהוא בא, הוא רק מדבר בכל רחבי האדמה, כדי לבטא את האמירות שלו באמצעים שונים ומנקודות מבט שונות. הספקת צרכי האדם ולימוד האדם הם בעיקר מטרותיו ועקרון העבודה שלו והוא אינו עוסק בדברים כמו יחסים בין-אישיים או פרטי חייהם של אנשים. כהונתו העיקרית היא לדבר בשם הרוח. כלומר, כאשר רוח האל מופיעה כבשר ודם באופן מוחשי, היא רק מספקת לחייו של האדם ומשחררת את האמת. היא לא מתערבת בעבודת האדם, כלומר, היא לא משתתפת בעבודה האנושית. בני אנוש אינם יכולים לעשות עבודה אלוהית והאל לא משתתף בעבודה אנושית. לאורך כל השנים מאז שהאל ירד ארצה כדי לבצע את עבודתו, הוא תמיד עשה אותה דרך בני אדם. אולם בני האדם האלה אינם יכולים להיחשב כאל בהתגלמותו כבשר ודם, אלא רק כאנשים שהאל משתמש בהם. אולם האל של ימינו יכול כבר לדבר ישירות מנקודת המבט של האלוהות, להכריז את קולה של הרוח ולעבוד בשם הרוח. בדומה לכך, כל בני האדם שהאל השתמש בהם לאורך העידנים הם מקרים שבהם רוח האל עבדה בגוף בשר ודם. אם כך, מדוע הם לא נקראים האל? אולם כיום, האל הוא גם רוח האל העובדת ישירות כבשר ודם וגם ישוע היה רוח האל העובדת כבשר ודם. שני אלה נקראים האל. אם כך מה ההבדל? בני האדם שהאל השתמש בהם לאורך כל העידנים היו כולם בעלי חשיבה והיגיון רגילים. הם הבינו את עקרונות ההתנהלות העצמית וההתמודדות עם עניינים. היו להם תפיסות אנושיות רגילות והם החזיקו בכל הדברים שצריכים להיות לבני אדם רגילים. לרובם היו כישרון יוצא דופן ואינטליגנציה מולדת. בעבודתה של רוח האל בבני האדם האלה, היא רותמת לטובתה את כישוריהם, שהם מתנות האל. רוח האל מביאה את כישוריהם לידי ביטוי ומשתמשת במעלותיהם בשירות האל. עם זאת, מהות האל נטולת תפיסות או מחשבה, היא אינה מהולה בכוונות אנושיות ואף אין בה את מה שבני אדם רגילים מצוידים בו. כלומר האל אפילו לא בקי בעקרונות ההתנהלות העצמית וההתמודדות עם עניינים. זה המצב כשהאל של ימינו יורד ארצה. עבודתו ודבריו אינם מהולים בכוונות אנושיות או בחשיבה אנושית, אלא הם ביטוי ישיר של כוונותיה של הרוח והוא עובד ישירות מטעם האל. פירוש הדבר הוא שהרוח מדברת ישירות, כלומר, האלוהות עושה את העבודה ישירות ואינה משלבת כוונות אנושיות כלל. במילים אחרות, האל בהתגלמותו כבשר ודם מגלם את האלוהות באופן ישיר, ללא חשיבה או תפיסות אנושיות ואינו מבין כלל את עקרונות ההתנהלות האנושית. לו רק האלוהות עבדה (כלומר, לו רק האל עצמו היה עובד), עבודתו של האל לא הייתה יכולה להתבצע על פני האדמה. לכן, כאשר האל יורד ארצה, הוא חייב להשתמש בבני אדם מעטים כדי לעבוד באנושיות, יחד עם עבודתו באלוהות. במילים אחרות, הוא משתמש בעבודה אנושית כדי לתמוך בעבודתו האלוהית. אחרת, האדם לא יוכל לבוא במגע ישיר עם העבודה האלוהית. כך היה עם ישוע ותלמידיו. במהלך חייו, ישוע ביטל את החוקים הישנים וייסד דברות חדשים. הוא גם אמר דברים רבים. כל העבודה הזו נעשתה באלוהות. כל האחרים, כגון פטרוס, פאולוס ויוחנן, התבססו בעבודתם אחר כך על דבריו של ישוע. כלומר האל השיק את עבודתו בעידן ההוא ופתח את עידן החסד. כלומר הוא פתח תקופה חדשה, ביטל את הישנה וגם הגשים את הדברים: "האל הוא הראשית והתכלית." במילים אחרות, על האדם לבצע את העבודה האנושית על יסוד העבודה האלוהית. לאחר שישוע אמר את כל מה שהיה עליו לומר והשלים עבודתו על פני האדמה, הוא עזב את האדם. לאחר מכן, כל האנשים עבדו על פי העקרונות שהתבטאו בדבריו ויישמו בפועל על פי האמיתות שהוא אמר. כל בני אדם האלה עבדו למען ישוע. אילו ישוע היה עובד לבדו, לא משנה כמה דברים הוא היה מדבר, לא היה לבני האדם אמצעי כלשהו לבוא במגע עם דבריו, מכיוון שהוא היה עובד באלוהות והיה יכול היה רק לומר דברים אלוהיים. הוא לא היה מסוגל להסביר דברים באופן שבו בני אדם רגילים יכלו להבין את דבריו. לכן היה צורך בשליחים ובנביאים שבאו אחריו כדי להוסיף על עבודתו. זה העיקרון שעל פיו האל בהתגלמותו כבשר ודם עובד – שימוש בבשרו ובדמו כדי לדבר ולעבוד על מנת להשלים את העבודה האלוהית, ולאחר מכן שימוש במתי-מעט בני אדם או אולי יותר, שעולים בקנה אחד עם כוונותיו של האל, כדי להוסיף על עבודתו. כלומר האל משתמש באנשים שעולים בקנה אחד עם כוונותיו כדי לעשות את עבודת הרעייה וההשקיה באנושות, כך שאנשיו הנבחרים של האל יוכלו להיכנס למציאות-האמת.

אילו האל בהתגלמותו כבשר ודם היה עושה רק את העבודה האלוהית ולא היו בני אדם שעולים בקנה אחד עם כוונותיו שיעבדו בתיאום איתו, אזי האדם לא יכול היה להבין את כוונות האל או ליצור קשר עם האל. האל חייב להשתמש בבני אדם רגילים שעולים בקנה אחד עם כוונותיו כדי להשלים את העבודה הזו, כדי להשגיח על הכנסיות ולרעות אותן וכדי להגיע לרמה שהתהליכים הקוגניטיביים של האדם ומוחו של האדם מסוגלים לדמיין. במילים אחרות, האל משתמש בבני אדם ספורים שעולים בקנה אחד עם כוונותיו כדי "לתרגם" את העבודה שהוא עושה באלוהות שלו כדי שאפשר יהיה לפתוח אותה, להמיר את השפה האלוהית לשפה אנושית, כך שכל בני האדם יוכלו לתפוס ולהבין אותה. אילולא האל היה עושה כך, איש לא היה מבין את שפתו האלוהית, מכיוון שאחרי הכול, מעטים הם בני האדם העולים בקנה אחד עם כוונותיו של האל ויכולת ההבנה של האדם מועטה. זו הסיבה שהאל בוחר בשיטה הזו רק כשהוא עובד בהתגלמותו כבשר ודם. אילו הייתה רק עבודה אלוהית, לא הייתה לאדם דרך להכיר את האל או להיות בקשר עמו, מכיוון שהאדם אינו מבין את שפתו של האל. האדם מסוגל להבין את השפה הזו רק באמצעות אנשים שעולים בקנה אחד עם כוונותיו של האל שמבהירים את דבריו. עם זאת, אילו היו רק בני אדם כאלה העובדים באנושיות, היה ניתן רק לשמר את חייו הרגילים של האדם. לא היה ניתן לשנות את צביונו של האדם. לא הייתה לעבודתו של האל התחלה חדשה. היו רק השירים הישנים, רק הדברים הנדושים. רק באמצעות פעולתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם, אשר אומר כל מה שצריך להיאמר ועושה כל מה שצריך להיעשות בתקופת התגלמותו, שאחריה בני האדם עובדים וחווים חוויות בהתאם לדבריו – רק כך יוכל צביון חייהם להשתנות ורק כך הם יוכלו לזרום עם הזמן. מי שעובד באלוהות מייצג את האל, בעוד מי שעובד באנושיות נמנה על בני האדם שהאל משתמש בהם. כלומר, האל בהתגלמותו כבשר ודם שונה מהותית מבני האדם שהאל משתמש בהם. האל בהתגלמותו כבשר ודם יכול לעשות את העבודה האלוהית ואילו בני האדם שהאל משתמש בהם אינם יכולים לעשות זאת. בתחילת כל עידן, רוח האל מדברת באופן אישי ופותחת את התקופה החדשה כדי להביא את האדם להתחלה חדשה. כשרוח האל מסיימת את דבריה, הדבר מסמל שעבודתו של האל באלוהות שלו הושלמה. לאחר מכן, כל בני האדם הולכים בעקבות אלה שהאל משתמש בהם כדי להיכנס לחוויית החיים שלהם. באופן דומה, זה גם השלב שבו האל מביא את האדם אל העידן החדש ומעניק לבני האדם התחלה חדשה. בזאת מסתיימת עבודתו של האל כבשר ודם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, ההבדל המהותי בין האל בהתגלמותו כבשר ודם לבין בני האדם שהאל משתמש בהם

דבר אלוהים היומי  מובאה 138

האל לא יורד ארצה כדי להפוך את האנושיות הרגילה שלו למושלמת. הוא לא בא כדי לעשות את העבודה של האנושיות הרגילה. הוא בא רק כדי לעשות את העבודה האלוהית באנושיות רגילה. מה שהאל מגדיר כאנושיות רגילה אינו כפי שבני האדם מתארים לעצמם. האדם מגדיר "אנושיות רגילה" כנישואין וגידול ילדים, שזו הוכחה לכך שאתה בן אדם רגיל. אולם האל לא רואה זאת כך. הוא תופס אנושיות רגילה כחשיבת מחשבות אנושיות רגילות, ניהול חיים רגילים והיוולדות לבני אדם רגילים. אולם אורח חייו הרגיל אינו כולל אישה או בעל וילדים, כפי שבני האדם מדברים על אורח חיים רגיל. כלומר עבור האדם, האנושיות הרגילה שעליה האל מדבר היא דבר שהאדם תופס כהיעדר אנושיות, כמעט ללא רגשות ולכאורה ללא צרכים של הבשר, ממש כמו ישוע, שהיה רק בעל חיצוניות של אדם רגיל ולבש צורה של אדם רגיל, אך במהותו לא ניחן לחלוטין בכל המאפיינים ההולמים אדם רגיל. מכאן ניתן לראות שהמהות של האל בהתגלמותו כבשר ודם אינה מכילה את כל מה שנכלל באנושיות רגילה, אלא רק חלק מהדברים שבני האדם צריכים להצטייד בהם כדי לקיים את שגרת החיים האנושיים הרגילים וכן היגיון אנושי רגיל. אולם לדברים אלה אין כל קשר למה שאדם מחשיב כאנושיות רגילה. אלה הדברים שצריכים להיות לאל בהתגלמותו כבשר ודם. עם זאת, יש שטוענים שניתן יהיה לומר שהאל בהתגלמותו כבשר ודם ניחן באנושיות רגילה רק אם יהיה נשוי ויהיו לו בנים ובנות, משפחה. בלי הדברים האלה, הם אומרים, הוא איננו בן אדם רגיל. אם כן, אני שואל אותך, "האם לאל יש רעיה? האם ייתכן שלאל יש בעל? האם יכולים להיות לאל ילדים?" האין אלה טענות מופרכות? עם זאת, האל בהתגלמותו כבשר ודם לא יכול לצוץ מתוך סדק בין סלעים או ליפול מהשמיים. הוא רק יכול להיוולד למשפחה אנושית רגילה. לכן יש לו הורים ואחיות. אלה הם הדברים שחייבים להיות לאנושיות הרגילה של האל בהתגלמותו כבשר ודם. כך היה עם ישוע. לישוע היו אב ואם, אחיות ואחים וכל זה היה רגיל. אולם לו היו לו רעיה ובנים ובנות, אזי האנושיות הרגילה שלו לא הייתה זו שהאל רצה עבור האל בהתגלמותו כבשר ודם. לו היה זה כך, הוא לא היה מסוגל לעבוד מטעם האלוהות. דווקא משום שלא היו לו רעיה או ילדים אך שהוא נולד להורים רגילים במשפחה רגילה, הוא היה מסוגל לבצע את העבודה האלוהית. לשם הבהרה נוספת, האל מחשיב בן אדם רגיל כמי שנולד למשפחה רגילה. רק אדם כזה כשיר לבצע את העבודה האלוהית. מנגד, אילו היו לאדם זה רעיה, ילדים או בעל, הוא לא יכול היה לעשות עבודה אלוהית מכיוון שהוא היה ניחן רק באנושיות הרגילה שבני האנוש דורשים, אך לא באנושיות הרגילה שהאל דורש. הדברים שנחשבים בעיני האל והדברים שבני האדם מבינים לרוב שונים מאוד, כשמיים וארץ. חלק ניכר מהשלב הזה של עבודתו של האל מנוגד לתפיסותיהם של בני האדם ושונה מהן לאין שיעור. אפשר לומר שהשלב הזה בעבודתו של האל מורכב לגמרי מעבודה ממשית של האלוהות, כאשר האנושיות ממלאת תפקיד תומך בלבד בעבודה זו. מכיוון שהאל יורד ארצה כדי לבצע את עבודתו בעצמו, במקום להניח לאדם לעשות זאת, הוא מתגלם כבשר ודם (באדם רגיל, בלתי שלם) כדי לבצע את עבודתו. הוא משתמש בהתגלמות זו כדי להציג לאנושות עידן חדש, כדי לספר לאנושות על השלב הבא בעבודתו וכדי לבקש מבני האדם ליישם בפועל בהתאם לנתיב המתואר בדבריו. בזאת, עבודתו של האל כבשר ודם מסתיימת. הוא עומד לעזוב את האנושות, לא עוד לשכון בבשר ובדם של האנושיות הרגילה, אלא להתרחק מן האדם כדי להתקדם בחלק נוסף של עבודתו. לאחר מכן, הוא משתמש בבני אדם שעולים בקנה אחד עם כוונותיו כדי להמשיך בעבודתו על פני האדמה בקרב הקבוצה הזו של בני אדם, אך באנושיות שלהם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, ההבדל המהותי בין האל בהתגלמותו כבשר ודם לבין בני האדם שהאל משתמש בהם

דבר אלוהים היומי  מובאה 139

האל בהתגלמותו כבשר ודם אינו יכול להישאר עם האדם לנצח מכיוון שיש לאל עוד הרבה עבודה לעשות. הוא לא יכול להיות לכוד בבשר ודם. עליו להשיל את הבשר כדי לעשות את העבודה שעליו לעשות, למרות שהוא עושה את עבודתו בצלם הבשר והדם. כשהאל יורד ארצה, הוא לא ממתין עד שיגיע למצב שאליו אדם רגיל צריך להגיע לפני שימות ויעזוב את האנושות. בלי קשר לגילו של הבשר שלו, כאשר עבודתו מסתיימת, הוא עוזב את האדם. אין לו גיל – הוא אינו סופר את ימיו על פי תוחלת החיים האנושית. במקום זאת, הוא מסיים את חייו כבשר ודם על פי שלבי עבודתו. ייתכן שיהיו כאלה שיחשבו שהאל בהתגלמותו כבשר ודם חייב לגדול במידה מסוימת, להתבגר, להזדקן ולעזוב רק כאשר גופו כושל. זהו דמיונו של האדם. האל אינו עובד כך. הוא מתגלם כבשר ודם רק כדי לעשות את העבודה שהוא אמור לעשות, לא כדי לחיות חיים של אדם רגיל של היוולדות להורים, התבגרות, הקמת משפחה ופיתוח קריירה, הבאת ילדים לעולם או חוויית העליות והמורדות של החיים – כל הפעילויות של אדם רגיל. כאשר האל יורד ארצה זו רוח האל בהתגלמותה כבשר ודם וכניסתה לגוף בשר ודם, אך האל לא חי חיים של אדם רגיל. הוא בא רק כדי לבצע חלק אחד בתוכנית הניהול שלו. לאחר מכן הוא יעזוב את האנושות. כאשר הוא מתגלם כבשר ודם, רוח האל לא הופכת את האנושיות הרגילה של הבשר והדם למושלמת. במקום זאת, בזמן שהאל קובע מראש, האלוהות עובדת באופן ישיר. לאחר מכן, אחרי שהאל עושה את כל מה שעליו לעשות ומשלים את כהונתו במלואה, עבודתה של רוח האל בשלב זה מסתיימת, ואז חיי האל בהתגלמותו כבשר ודם מגיעים גם הם לסיומם, בין אם גופו העשוי בשר ודם מיצה את תוחלת חייו ובין אם לאו. כלומר שלב החיים שאליו הבשר מגיע, משך הזמן שהוא חי על פני האדמה – הכול נקבע על פי עבודתה של רוח האל. אין לכך כל קשר למה שהאדם מחשיב כאנושיות רגילה. קחו לדוגמה את ישוע. הוא חי כבשר ודם במשך שלושים ושלוש שנים וחצי. על פי תוחלת החיים של גוף אנושי, הוא לא היה צריך למות בגיל כזה והוא לא היה צריך לעזוב. אולם לרוח האל כל זה לא היה חשוב. כשהעבודה שלו הסתיימה, באותו רגע גופו נלקח ונעלם יחד עם הרוח. זה העיקרון שעל פיו האל עובד כבשר ודם. אם כך, במובן הצר של הדברים, אנושיותו של האל בהתגלמותו כבשר ודם איננה בעלת חשיבות עליונה. שוב, הוא לא יורד ארצה כדי לחיות חיים של בן אנוש רגיל. הוא אינו מבסס לעצמו תחילה חיי אדם רגילים ורק לאחר מכן מתחיל לעבוד. במקום זאת, כל עוד הוא נולד למשפחה אנושית רגילה, הוא מסוגל לבצע עבודה אלוהית שאינה מוכתמת בכוונותיהם של בני אדם, דהיינו כזו שאינה נוגעת לבשר, כזו שבהחלט אינה מאמצת את דרכי החברה או מערבת את מחשבותיו ותפיסותיו של האדם, ויתר על כן, כזו שאינה מערבת פילוסופיות של האדם להתנהלות בעולם. זו העבודה שהאל בהתגלמותו כבשר ודם מתכוון לבצע וזו גם החשיבות המעשית של התגלמותו כבשר ודם. האל מתגלם כבשר ודם בעיקר כדי לעשות שלב של העבודה שצריך להתבצע כבשר ודם, בלי לעבור אף תהליך טריוויאלי אחר. ובאשר לחוויות של אדם רגיל – אין לו כאלה. העבודה שהאל בהתגלמותו כבשר ודם צריך לעשות אינה כוללת חוויות אנושיות רגילות. לכן, האל עוטה בשר ודם כדי לבצע את העבודה שעליו לבצע כבשר ודם. לשאר הדברים אין שום קשר אליו. הוא לא עובר תהליכים טריוויאליים רבים כל כך. לאחר שעבודתו מסתיימת, מסתיימת גם החשיבות של התגלמותו כבשר ודם. סיום השלב הזה פירושו שהעבודה שהיה עליו לעשות כבשר ודם הסתיימה והכהונה של בשרו הושלמה. אולם הוא אינו יכול להמשיך לעבוד כבשר ודם ללא הגבלת זמן. עליו לעבור למקום אחר כדי לעבוד, מקום מחוץ לבשר. רק כך הוא יכול לבצע את עבודתו במלואה ולהתקדם להשפעה רבה יותר. האל עובד על פי תוכניתו המקורית. הוא יודע בבירור, כמו שהוא מכיר את כף ידו, איזו עבודה עליו לעשות ואיזו עבודה הוא השלים. האל מוביל כל אדם לצעוד בנתיב שהוא קבע מראש. לא ניתן להתחמק מכך. רק מי שרוח האל מנחה אותו יוכל להיכנס למנוחה. ייתכן שבעבודה מאוחרת יותר, לא האל ינחה את האדם באמצעות דיבור כבשר ודם, אלא רוח עם דמות מוחשית תנחה את האדם בחייו. רק אז יוכל האדם לגעת באל באופן קונקרטי, להתבונן באל ולהיכנס באופן טוב יותר למציאות שהאל דורש, כדי שהאל המעשי יוכל להפוך אותו למושלם. זו העבודה שהאל מתכוון להשלים והדבר שהוא תכנן מזמן. מכאן, כולכם תצטרכו לראות את הנתיב שעליכם ללכת בו!

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, ההבדל המהותי בין האל בהתגלמותו כבשר ודם לבין בני האדם שהאל משתמש בהם

דבר אלוהים היומי  מובאה 140

האל שהתגלם כבשר ודם נקרא "משיח", ועל כן, כינוי המשיח שיכול להעניק לאנשים את האמת בשם "אל" אינו מוגזם כלל ועיקר. זאת משום שהוא ניחן במהותו של האל, והוא ניחן בצביונו של האל ובחוכמת עבודתו של האל, שהאדם אינו יכול להשיגם. אלה הקוראים לעצמם "משיח", אך אינם יכולים לעשות את עבודת האל, הם מתחזים. המשיח אינו רק התגלותו של האל על פני האדמה, אלא גם הבשר הייחודי שהאל עטה בעודו מבצע ומשלים את עבודתו בקרב האדם. אין זה בשר שאפשר להחליפו בכל אדם שהוא, אלא הוא בשר שיכול לשאת כראוי את עבודת האל על פני האדמה, לבטא את צביונו של האל, ויכול לייצג כראוי את האל, ולספק לאדם חיים. אלה שטוענים שהם המשיח לא ניחנים ולו בשמץ ממהותו של המשיח, ולכן כל אלה המחקים את המשיח ייפלו במוקדם או במאוחר. ועל כן אני אומר שהאדם אינו יכול לקבוע את אמיתותו של המשיח, אלא האל עצמו הוא שעונה על כך ומחליט על כך. באופן זה, אם אתה באמת רוצה לחפש את דרך החיים, עליך להכיר תחילה בכך שהאל מבצע את העבודה של הענקת דרך החיים לאדם באמצעות בואו בקרב בני האדם, ועליך להכיר בכך שהוא בא בקרב בני האדם באחרית הימים כדי להעניק לאדם את דרך החיים. לא בעבר, אלא היום.

המשיח של אחרית הימים מביא חיים, ומביא את דרך האמת המתמשכת והנצחית. אמת זו היא הנתיב שבאמצעותו האדם זוכה בחיים, וזה הנתיב היחיד שבאמצעותו האדם יכיר את האל, והאל יאשרו. אם אינך מחפש את דרך החיים שהמשיח של אחרית הימים מספק, לעולם לא תזכה באישורו של ישוע, ולעולם לא תהיה ראוי להיכנס בשער מלכות השמיים, שכן אתה בובה ואסיר של ההיסטוריה. אלה הנשלטים על ידי תקנות, על ידי מילים ועל ידי כבלי ההיסטוריה לעולם לא יוכלו לזכות בחיים, ולעולם לא יוכלו לזכות בדרך החיים הנצחית. זאת משום שכל מה שיש להם הוא מים עכורים שהם נאחזו בהם במשך אלפי שנים, במקום מי החיים הזורמים מכס המלכות. אלה נטולי האספקה של מי החיים יישארו לנצח גוויות, צעצועים בידי השטן ובני הגיהנום. כיצד, אם כן, יוכלו לחזות באל? אתה רק מחפש להיאחז בעבר, לעמוד במקום ולשמר דברים כמות שהם, ואינך מחפש לשנות את המצב הקיים ולזנוח את ההיסטוריה, אם כן, האם לא תהיה תמיד עוין כלפי האל? שלבי עבודתו של האל הם סוחפים ועצומים, כגלים גועשים וכרעמים מתגלגלים – ובכל זאת אתה יושב וממתין להשמדה באפס מעשה, נאחז במה שיָשָׁן וממתין שדברים ייפלו לידיך. באופן זה, כיצד תוכל להיחשב כמי שהולך בעקבות השה? כיצד הדבר יכול להעיד שהאל שבו אתה נאחז הוא האל שתמיד מתחדש ולעולם לא מתיישן? וכיצד יוכלו המילים שבספריך המצהיבים להעביר אותך לעידן חדש? כיצד יוכלו להוביל אותך לחפש את שלבי עבודתו של האל? וכיצד יוכלו להעלות אותך השמיימה? מה שאתה מחזיק בידיך הן רק מילים שיכולות לספק נחמה זמנית בלבד, ולא אמיתות המסוגלות להעניק לך חיים. הדברים של כתבי הקודש שאתה קורא יכולים רק להעשיר את לשונך; הם לא דברי חוכמה שיכולים לעזור לך להכיר את החיים האנושיים, וקל וחומר שאינם הנתיב שיכול להוביל אותך לשלמות. האם פער זה לא מעורר בך הרהור? האם הוא לא מעניק לך תובנה לגבי התעלומות הגלומות בו? האם אתה מסוגל להביא את עצמך השמיימה כדי לפגוש את האל בכוחות עצמך? ללא בואו של האל, האם אתה תוכל לקחת את עצמך השמיימה כדי ליהנות מאושר משפחתי עם האל? האם אתה עדיין חולם כעת? אם כן, אני דוחק בך להפסיק לחלום ולראות מי פועל כעת – ראה מי מבצע כעת את העבודה של ישועת האדם באחרית הימים. אם לא תעשה זאת, לעולם לא תזכה באמת, ולעולם לא תזכה בחיים.

אלה החפצים לזכות בחיים מבלי להסתמך על האמת הנאמרת על ידי המשיח הם האנשים המגוחכים ביותר עלי אדמות, ואלה שאינם מקבלים את דרך החיים שהמשיח מביא אבודים בתוך פנטזיה. ועל כן אני אומר שאלה שאינם מקבלים את המשיח של אחרית הימים יהיו לעד מושא לתיעובו של האל. המשיח הוא שער הכניסה של האדם למלכות באחרית הימים, ואין איש שיכול לעקוף אותו. איש לא יכול להפוך למושלם בידי האל, אלא דרך המשיח. אתה מאמין באל, ועל כן עליך לקבל את דבריו ולהתמסר לדברו. אל תחשוב רק על זכייה בברכות בעודך לא מסוגל לקבל את האמת ואת אספקת החיים. המשיח בא באחרית הימים כדי שיוכל לספק חיים לכל אלה המאמינים בו בכנות. עבודה זו קיימת למען סיומו של העידן הישן וכניסה לעידן החדש, ועבודה זו היא הנתיב שכל אלה שייכנסו לעידן החדש חייבים לעבור בו. אם אתה אינך מכיר במשיח, ויתרה מכך, מגנה, מנאץ או רודף אותו, נגזר עליך להישרף לנצח ולעולם לא תיכנס למלכות האל. זאת משום שהמשיח הזה הוא עצמו ביטויה של רוח הקודש, ביטויו של האל, זה שהאל הפקיד בידיו את עבודתו על פני האדמה, ועל כן אני אומר שאם אינך יכול לקבל את כל מה שהמשיח של אחרית הימים עושה, הרי שאתה מנאץ את רוח הקודש. הגמול הראוי לאלה המנאצים את רוח הקודש מובן מאליו לכול. אני גם אומר לך זאת: אם אתה תתנגד למשיח של אחרית הימים, אם אתה תדחה את המשיח של אחרית הימים, איש לא יוכל לשאת עבורך בתוצאות. יתרה מכך, מאותו רגע ואילך לא תהיה לך לעולם ההזדמנות לזכות באישורו של האל; גם אם תרצה לכפר על מעשיך, לא תוכל לחזות שוב בפניו של האל. זאת משום שמה שאתה מתנגד לו אינו בן-אדם, מה שאתה דוחה אינו איזשהו אדם חסר חשיבות, אלא המשיח. האם אתה יודע מהן התוצאות של הדבר? אינך עושה טעות קטנה, אלא מבצע חטא מתועב. ועל כן אני מייעץ לכל אדם לא לחשוף את ניביו, לא לשלוף את טופריו ולא להשמיע ביקורת שרירותית בפני האמת, שכן רק האמת יכולה להביא לך חיים, ושום דבר מלבד האמת לא יכול לאפשר לך להיוולד מחדש ולחזות שוב בפניו של האל.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, רק המשיח של אחרית הימים יכול להעניק לאדם את דרך חיי הנצח