דבר אלוהים היומי  מובאה 77

לפני שהאדם נגאל, נשתלו בו כבר רבים מהרעלים של השטן, ולאחר אלפי שנות השחתה בידי השטן יש באדם טבע שמתנגד לאל. לפיכך כשהאדם נגאל, לא היתה זו אלא גאולה בלבד. כלומר, האדם נקנה בחזרה במחיר גבוה, אך הטבע הרעיל שבתוכו לא הוסר. אדם שהוא כה מזוהם חייב לעבור שינוי בטרם יהיה ראוי לשרת את האל. באמצעות העבודה הזו של משפט וייסור, האדם יכיר באופן מלא את המהות המזוהמת והמושחתת שבתוכו ויהיה מסוגל להשתנות לגמרי ולהיטהר. רק כך האדם יוכל להיות ראוי לשוב בפני כס מלכותו של האל. כל העבודה הנוכחית מתבצעת כדי שהאדם יוכל להיטהר ולהשתנות. היא נועדה לכך שהאדם יוכל להשליך מעליו את שחיתותו ולהיטהר באמצעות המשפט והייסור של הדבר, ובאמצעות זיכוך. במקום להתייחס לשלב זה של העבודה כשלב של עבודת הישועה, יהיה זה הולם יותר לומר שזו עבודת טיהור. למען האמת, שלב זה הוא גם עבודת הכיבוש, כמו גם השלב השני בעבודת הישועה. האדם מגיע לכדי נפילה בנחלתו של האל דרך המשפט והייסור של דברו, ובאמצעות הזיכוך, השיפוט והחשיפה על ידי הדבר – כל הטומאות, התפיסות, המניעים והתקוות האישיים שבלב האדם נגלים לחלוטין. אף על פי שהאדם נגאל וחטאיו נמחלו, אין בכך אלא משום שהאל לא זוכר את העבירות שהאדם ביצע ואינו מתייחס אליו בהתאם לעבירות שלו. אולם, האדם חי בבשר מבלי להשתחרר מחטא, והוא יכול רק להמשיך לחטוא ולחשוף עד אין קץ את צביונותיו המושחתים השטניים. אלה הם החיים שהאדם חי – מעגל אינסופי של חטא ומחילה. רוב האנשים חוטאים ביום ומתוודים בערב. וכך, גם אם קורבן החטאת תקף לעד עבור האדם, הוא לא יכול להושיע את האדם מחטא. עבודת הישועה הושלמה רק עד מחציתה, מכיוון שלאדם יש עדיין צביונות מושחתים. לדוגמה, כשבני האדם גילו שהם צאצאי מואב, הם השמיעו דברי תלונה, חדלו לחפש חיים ונעשו שליליים לחלוטין. האין זה מראה שהאנושות עדיין אינה מסוגלת להישמע לריבונותו של האל? האין זה בדיוק הצביון השטני המושחת שלה? כשלא יוסרת, הרמת את ידיך גבוה מעל ידיהם של כל האחרים, אפילו מעל ידיו של ישוע, וקראת בקול רם: "להיות בן אהוב של האל! להיות מקורב של האל! אנחנו מעדיפים למות ולא להשתחוות לשטן! מרדו בשטן הזקן! מרדו בדרקון הגדול האדום כאש! מי ייתן והדרקון הגדול האדום כאש יאבד את שלטונו בחרפה! מי ייתן והאל ישלים אותנו!" הקריאות שלך היו רמות מאלה של כל האחרים. אך אז הגיעה עת הייסורים ושוב התגלה הצביון המושחת של בני האדם. אז, שככו הקריאות שלהם, והם איבדו את הנחישות שלהם. זו השחיתות של האדם והיא עמוקה יותר מחטא. השטן שתל אותה באדם והיא מושרשת עמוק בתוכו. לא קל לאדם להיות מודע לחטאיו ואין לו דרך לזהות את הטבע שמושרש בו עמוקות. רק באמצעות השיפוט של הדבר ניתן להשיג תוצאה זו. רק כך ניתן לשנות את האדם בהדרגה מנקודה זו ואילך.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (4)

דבר אלוהים היומי  מובאה 78

למשמע המילה "משפט", אתה חושב על הדברים שיהוה אמר כדי להורות לבני האדם בכל המקומות ועל הדברים שישוע דיבר בתוכחה אל הפרושים. אף שהדברים האלה חמורים, הם לא משפטו של האדם בידי האל. אלה הם רק דברים שהאל אמר בסביבות שונות, כלומר בנסיבות שונות, והם שונים מהדברים שאומר המשיח של אחרית הימים כשהוא שופט את האדם. המשיח של אחרית הימים משתמש באמיתות שונות כדי ללמד את האדם, לחשוף את מהות האדם ולנתח את דבריו ומעשיו של האדם. הדברים האלה מורכבים מאמיתות שונות, כגון חובת האדם, האופן שבו האדם צריך להתמסר לאל, האופן שבו האדם צריך להיות נאמן לאל, האופן שבו האדם צריך להביא לידי ביטוי את האנושיות הרגילה, וכן את חוכמתו וצביונו של האל. כל הדברים האלה מכוונים כלפי מהות האדם וצביונותיו המושחתים. בפרט, הדברים שחושפים כיצד האדם דוחה את האל מכוונים אף יותר כלפי האופן שבו האדם הוא התגלמות השטן וכוח אויב נגד האל. האל, בעבודת השיפוט שלו, לא מבהיר באופן מלא את טבע האדם במילים ספורות; הוא חושף וגוזם לאורך זמן. את כל השיטות השונות האלו של החשיפה והגיזום לא ניתן להחליף במילים רגילות; אלא, האמת, שהאדם בהחלט לא ניחן בה, היא המשמשת לביצוע עבודה זו של חשיפה וגיזום. רק שיטות כאלה נקראות שיפוט – רק באמצעות שיפוט כזה אפשר להכניע את האדם ולשכנע אותו לגמרי אודות האל, ויותר מכך, להכיר את האל באמת. עבודת השיפוט גורמת לאדם להבין את פניו האמיתיות של האל ואת האמת על מרדנותו שלו. עבודת השיפוט אפשרה לאדם לרכוש הבנה רבה על כוונותיו של האל, על מטרת עבודתו של האל, ועל התעלומות שהאדם לא יכול להבין. היא גם אפשרה לאדם להבין ולהכיר את מהותו המושחתת ואת שורש שחיתותו, וכן לגלות את פניו המכוערות. ההשפעות האלה מושגות כולן על ידי עבודת השיפוט, מפני שמהותה של העבודה הזו היא למעשה העבודה של פתיחת האמת, הדרך והחיים של האל בפני כל מי שמאמין בו. העבודה הזו היא עבודת השיפוט שעושה האל. אם אתה לא רואה חשיבות באמיתות האלה, אם אתה מנסה כל הזמן להתחמק מהן, או לחפש מחוץ להן דרך מוצא חדשה, אני אומר שאתה חוטא בחומרה. אם אתה מאמין באל אבל לא מחפש את האמת של האל או את כוונות האל, ולא אוהב את הדרך המקרבת אותך לאל, אני אומר שאתה מנסה להתחמק ממשפט. אתה בובה על חוט, ואתה בוגד הבורח מכס המלכות הלבן הגדול. האל לא יחוס על איש מהמורדים הנמלטים ממבטו. בני האדם האלה יקבלו עונש חמור עוד יותר. מי שבא להישפט בפני האל וכבר טוהר, יחיה לנצח במלכותו של האל. כל זה יקרה בעתיד, כמובן.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, המשיח עושה את עבודת השיפוט באמצעות האמת

דבר אלוהים היומי  מובאה 79

עבודת המשפט היא עבודתו של האל עצמו, ולכן האל עצמו חייב להיות זה שמבצע אותה – האדם לא יכול לעשות אותה במקומו. מאחר שהמשפט הוא כיבוש האדם באמצעות האמת, אין ספק שהאל מופיע עדיין בצלם הבשר והדם כדי לבצע את העבודה הזו בקרב בני האדם. כלומר, המשיח של אחרית הימים יְלמד באמצעות האמת את בני האדם בעולם כולו ויגלה להם את כל האמיתות. זוהי עבודת המשפט של האל. רבים חשים אי נוחות ביחס להתגלמותו השנייה של האל, מפני שהאדם מתקשה להאמין שהאל יבצע את עבודת המשפט בהתגלמות כבשר ודם. אף על פי כן, עליי לומר לך שלא פעם, עבודתו של האל עולה בהרבה על ציפיותיו של האדם, וקשה לדעת האדם לקבל אותה. זאת משום שבני האדם אינם אלא רימות על פני האדמה, ואילו האל הוא הנעלה הממלא את התבל. דעתו של האדם דומה לבור מים עכורים שממנו לא יוצא דבר מלבד רימות, ואילו כל שלב בעבודה שמכוונות מחשבותיו של האל הוא פרי חוכמתו של האל. האדם שואף תמיד להיאבק באל, ולכן אני אומר שמובן מאליו מי יחווה אובדן בסופו של דבר. אני מפציר בך שלא לראות בעצמך אדם שלא יסולא בפז. אם אחרים יכולים לקבל את משפטו של האל, מדוע אתה לא יכול לקבל אותו? עד כמה אתה נעלה מאחרים? אם אחרים יכולים להרכין את ראשיהם בפני האמת, מדוע אתה לא יכול לעשות זאת? לא ניתן לעצור את התנופה האדירה של עבודתו של האל. האל לא יחזור שוב על עבודת המשפט למען "תרומותיך", ואתה תתחרט עמוקות על כך שאיבדת הזדמנות טובה כל כך. אם אתה לא מאמין לדבריי, רק חכה שכס המלכות הלבן הגדול שברקיע יגזור את דינך! אתה ודאי יודע שכל בני ישראל דחו את ישוע והתכחשו לו, אך עובדת גאולתה של האנושות על ידי ישוע התפשטה בכל זאת בכל קצות היקום ולכל פינה על פני האדמה. האין זו עובדה שהאל הגשים זה מכבר? אם אתה עדיין מחכה לכך שישוע ייקח אותך לשמיים, אני אומר שאתה ענף יבש^[א] קשה עורף. ישוע לא יכיר במאמין שקר שכמותך שאינו נאמן לאמת ורק מחפש ברכות. נהפוך הוא, הוא לא ירחם עליך כשישליך אותך אל תוך אגם האש, שם תבער במשך רבבות שנים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, המשיח עושה את עבודת השיפוט באמצעות האמת

הערות שוליים:

א. ענף יבש: ביטוי סיני, שפירושו "מקרה אבוד".

דבר אלוהים היומי  מובאה 80

האם אתה מבין כעת מהו משפט ומהי אמת? אם אתה מבין כעת, אני מייעץ לך להתמסר בצייתנות למשפט. אחרת לעולם לא תהיה לך הזדמנות לזכות לאישורו של האל או להילקח על ידי האל אל מלכותו. האל יתעב וידחה לעולם את מי שרק מקבל את המשפט, אך שלא ניתן לטהרו לעולם, כלומר מי שנמלט בעיצומה של עבודת המשפט. חטאיהם רבים וחמורים בהרבה מחטאי הפרושים, מפני שהם בגדו באל ומפני שהם מורדים באל. אנשים אלה, שאינם ראויים אף לעמול, יקבלו עונש נצחי וחמור יותר. האל לא יחוס על אף בוגד שטען פעם לנאמנות בדבריו, אך אז בגד באל. אנשים כאלה יזכו לגמול באמצעות ענישת הרוח, הנפש והגוף. זה חושף את צביונו הצודק של האל, הלא כן? האין זו בדיוק מטרת האל בשיפוט האדם וגילויו? במהלך המשפט, האל שולח את כל מי שמבצע כל מיני מעשים רעים אל מקום השורץ רוחות רעות, ומאפשר לאותן רוחות רעות להשמיד את גוף הבשר שלהם כאוות נפשן, וגופם מצחין כגוויות. זה הגמול הראוי להם. האל כותב בספרי התיעוד של כל אדם כזה כל אחד ואחד מחטאיהם של מאמיני השקר, שליחי השקר ועובדי השקר האלה בספרי התיעוד שלהם ובזמן הנכון, הוא משליך אותם אל הרוחות הטמאות ומאפשר לרוחות הטמאות הללו לחלל כרצונן את כל גופם וגורם לכך שהם לעולם לא יקומו לתחייה ולעולם לא יראו שוב את האור. האל מונה בין הרעים את אותם צבועים שעשו שירות במשך פרק זמן מסוים אך לא נשארים נאמנים עד הסוף, ומניח להם לבוסס בבוץ עם האנשים הרעים וליצור עימם יחד כנופייה של ערב רב של חוטאים. בסופו של דבר, האל ישמיד אותם. האל משליך הצידה וזונח את מי שמעולם לא היה נאמן למשיח ולא תרם ולו שמץ מכוחו, והוא ישמיד את כל בני האדם האלה כשיתחלפו העידנים. הם לא יתקיימו עוד על פני האדמה, ועל אחת כמה וכמה לא יורשו להיכנס למלכותו של האל. האל מונה בין אלה שנותנים שירות לאנשיו את מי שמעולם לא היה כן בפני האל, אך לא הייתה לו ברירה אלא להתמודד עם האל כלאחר יד. רק מעטים מהאנשים האלה יכולים לשרוד, ואילו רובם יושמדו לצד בני האדם שעמלם אינו עומד בסטנדרטים. בסופו של דבר, האל יביא למלכותו את כל מי שמאוחד בלב ובנפש עם האל, את אנשיו של האל ואת בניו וכן את מי שהאל הועיד אותו מראש לשמש ככוהן. הם הזיקוק של עבודת האל. באשר למי שלא יכול להשתייך לאף אחת מהקטגוריות שקבע האל, הם יימנו על הכופרים. ודאי תוכלו לתאר לעצמכם מה יהיה סופם. אמרתי לכם כבר את כל מה שעליי לומר. ההחלטה באיזה נתיב לבחור היא שלכם בלבד. מה שעליכם להבין הוא זה: עבודתו של האל לעולם לא ממתינה למי שלא יכול לעמוד בקצב של האל, וטבעו הצודק של האל לא חס על איש.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, המשיח עושה את עבודת השיפוט באמצעות האמת

דבר אלוהים היומי  מובאה 81

האל אינו משכפל את העבודה בעידן כלשהו. מאחר שהגיעה אחרית הימים, הוא יעשה את העבודה שהוא עושה באחרית הימים, ויגלה את הצביון שלו בשלמותו באחרית הימים. ההתייחסות לאחרית הימים היא לעידן נפרד, שבו ישוע אמר שלבטח יפקדו אתכם אסון, רעידות אדמה, רעב ומגיפות, דבר שיוכיח לכם שזהו עידן חדש, ושזה כבר איננו עידן החסד הקודם. אם נניח, כפי שבני האדם אומרים, שאלוהים לעולם אינו משתנה, שצביונו תמיד רחום ואוהב, שאלוהים אוהב את האדם כמו שהוא אוהב את עצמו ושאלוהים מציע לכל אדם ישועה ולעולם אינו שונא את האדם, האם עבודתו אי-פעם הייתה יכולה להסתיים? כשישוע בא ונצלב, ובכך הקריב את עצמו למען כל החוטאים והעלה את עצמו כקורבן על המזבח, הוא כבר השלים את עבודת הגאולה ושם קץ לעידן החסד. אם כן, מה יהיה הטעם בחזרה על העבודה של העידן ההוא באחרית הימים? חזרה על אותה עבודה תהווה התכחשות לעבודתו של ישוע, הלא כן? אילו אלוהים לא עשה את עבודת הצליבה כשהוא בא בשלב הזה, אלא נותר אוהב ורחום, האם הוא היה מסוגל לשים קץ לעידן? האם אל אוהב ורחום היה מסוגל לשים קץ לעידן? בעבודתו האחרונה של סיום העידן, צביונו של האל הוא ייסור ומשפט, ובו הוא חושף את כל מה שאינו צודק, על מנת לשפוט בפרהסיה את כל העמים וכדי להביא לידי שלמות את מי שאוהב אותו בכנות. רק צביון מעין זה יכול להביא עידן אל סופו. אחרית הימים כבר הגיעה. כל הדברים ממוינים על פי סוגם, ומחולקים לקטגוריות שונות על סמך תכונותיהם השונות. זה בדיוק הזמן שבו האל מגלה את סופם של האנשים ואת ייעודיהם. אם אנשים לא יחוו ייסור ומשפט, מרדנות וחוסר הצדיקות שלהם לא יוכלו להיחשף. רק באמצעות ייסור ומשפט ניתן לחשוף את סופם של כל הדברים. אנשים חושפים את פרצופם האמיתי רק כשהם עוברים ייסור ומשפט. רוע ימוין עם רוע, וטוב עם טוב, וכל האנשים ימוינו על פי סוגם. סופם של כל הדברים ייחשף באמצעות ייסור ומשפט, כדי שהרשעים ייענשו והטובים יתוגמלו, וכל בני האדם ייכנעו לריבונותו של האל. יש להשיג את כל העבודה הזאת באמצעות ייסור ומשפט צודקים. משום ששחיתותו של האדם הגיעה לשיאה ומרדנותו חמורה ביותר, רק צביונו הצודק של האל, שעיקרו ייסור ומשפט, ונחשף באחרית הימים, יכול לחולל שינוי מלא באנשים ולהשלים אותם, לחשוף את הרוע, וכך להביא לענישה חמורה של כל אלה שאינם צדיקים. לפיכך, צביון כזה ספוג בחשיבות של העידן. צביון האל מתגלה ונחשף למען העבודה של כל עידן חדש. לא מדובר בכך שהאל חושף את צביונו באופן שרירותי וחסר משמעות. נניח שבאחרית הימים של חשיפת סופם של אנשים, האל עדיין היה מרעיף על אנשים רחמים וחסד אין-סופיים כדי לאהוב אותם, ממשיך לרחוש להם אהבה, ולא כופה עליהם משפט צדק, אלא דווקא מפגין כלפיהם סובלנות, סבלנות וסלחנות, והיה מוחל להם בלי קשר לחומרת חטאיהם, ללא שמץ של משפט צדק. מתי היה מסתיים אז כל ניהולו של האל? מתי היה צביון מעין זה מסוגל להוביל את בני האדם אל יעדה הראוי של האנושות? קחו לדוגמה שופט שתמיד רוחש אהבה לאנשים, שופט אוהב עם פנים אדיבים ולב רך. הוא אוהב אנשים בלי קשר לפשעים שביצעו והוא מביע אליהם אהבה ונוהג באיפוק כלפיהם, ולא משנה מי הם. במקרה כזה, מתי הוא יהיה מסוגל אי-פעם לפסוק דין צדק? באחרית הימים, רק משפט צדק יכול למיין אנשים על פי סוגם ולהביאם אל ממלכה חדשה. כך מסתיים העידן כולו באמצעות צביונו הצודק של האל, אשר מורכב ממשפט ומייסור.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, חזון עבודתו של אלוהים (3)

דבר אלוהים היומי  מובאה 82

לעבודת האל כבשר ודם יש חשיבות עילאית ודבר זה נאמר ביחס לעבודתו, ומי שבסופו של דבר משלים את העבודה הוא האל בהתגלמותו כבשר ודם, לא רוח האל. יש שמאמינים שבמועד לא ידוע כלשהו האל יירד אל פני האדמה ויופיע בפני האדם, ואז ישפוט באופן אישי את כל האנושות ויבחן את בני האדם בזה אחר זה בלי להשמיט איש. מי שחושב כך לא מכיר את השלב הזה בעבודת ההתגלמות. האל אינו שופט אנשים בזה אחר וגם לא מאלצים אותם לעבור מבחן בזה אחר זה. מעשה כזה לא יהיה עבודת שיפוט. האם בני האנוש לא הושחתו כולם באותו האופן? האין מהותה של האנושות כולה זהה? מהותה המושחתת של האנושות היא שנשפטת, מהותו של האדם שהושחתה על ידי השטן וכן כל חטאי האדם. האל אינו שופט את פגמיו הפעוטים וחסרי החשיבות של האדם. עבודת השיפוט היא ייצוגית ואינה מתבצעת באופן מיוחד עבור אדם מסוים. זו עבודה שבמסגרתה קבוצה של אנשים נשפטת באופן שמייצג את השיפוט של האנושות כולה. בכך שהאל בהתגלמותו כבשר ודם מבצע את עבודתו באופן אישי על קבוצת אנשים הוא משתמש בעבודתו כדי לייצג את עבודתה של האנושות כולה, ולאחר מכן עבודה זו תתפשט בהדרגה. כזו היא גם עבודת השיפוט. האל אינו שופט בן אדם מסוג מסוים או קבוצה מסוימת אלא, תחת זאת, הוא שופט את רשעותה של האנושות בכללותה – למשל את התנגדותו של האדם לאל, את חוסר היראה של האדם כלפיו או את ההפרעה של האדם לעבודתו של האל. מהותה של ההתנגדות האנושית לאל היא שנשפטת ועבודת השיפוט הזו היא עבודת הכיבוש של אחרית הימים. עבודתו ודבריו של האל בהתגלמותו כבשר ודם שהאדם עד להם הם עבודת השיפוט בפני כס המלכות הלבן הגדול באחרית הימים, דבר שהאדם טיפח בתפיסותיו בימים עברו. העבודה שמבצע האל בהתגלמותו כבשר ודם כיום היא בדיוק השיפוט בפני כס המלכות הלבן הגדול. האל בהתגלמותו כבשר ודם כיום הוא האל השופט את האנושות כולה באחרית הימים. הבשר והדם האלה והעבודה, הדבר וכלל צביונו של הבשר הם כל-כולו של האל. אף על פי שהיקפה של העבודה של הבשר הזה מוגבל ואינו כולל באופן ישיר את היקום כולו, מהותה של עבודת השיפוט היא שיפוט ישיר של כלל האנושות, לא רק עבור העם הנבחר בסין או עבור מספר מצומצם של אנשים. במהלך עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם, אף על פי שעבודה זו אינה כוללת את היקום כולו, היא מייצגת את העבודה של היקום כולו, ולאחר שהאל ישלים את העבודה בתחום של בשרו ודמו, הוא ירחיב מיד את העבודה הזו ליקום כולו, כפי שבשורתו של ישוע התפשטה לכל קצוות תבל לאחר תחייתו ועלייתו השמיימה. בין שזו עבודתה של רוח האל ובין שזו עבודת הבשר והדם, מדובר בעבודה שמתבצעת בהיקף מצומצם, אך כזו שמייצגת את עבודת היקום כולו. באחרית הימים האל מבצע את עבודתו באמצעות הופעה בזהותו כבשר ודם והאל בהתגלמותו כבשר ודם הוא האל השופט את האדם בפני כס המלכות הלבן הגדול. בין שהוא הרוח ובין שהוא הבשר והדם, האל שעושה את עבודת השיפוט הוא האל השופט את האנושות באחרית הימים. הדבר מוגדר על פי עבודתו של האל ולא על פי מראהו החיצוני או גורמים אחרים. אף על פי שיש לאדם תפיסות בנוגע לדברים אלה, איש אינו יכול להתכחש לעובדת המשפט של האל בהתגלמותו כבשר ודם ולעובדת כיבושו את האנושות כולה. בלי קשר למה שהאדם חושב על כך, בסופו של דבר עובדות הן עובדות. איש לא יכול לומר ש"האל הוא שמבצע את העבודה, אך הבשר והדם הם לא האל". אלו דברים מופרכים, כיוון שאיש מלבד האל בהתגלמותו כבשר ודם לא יכול לבצע את העבודה הזאת. מכיוון שהעבודה הזו כבר הושלמה, לאחר העבודה הזו לא תופיע בשנית עבודת השיפוט של האל את האדם. האל בהתגלמותו השנייה כבר השלים את כל עבודת הניהול במלואה ולא יהיה שלב רביעי לעבודתו של האל. מכיוון שמי שנשפט הוא אדם אדם שהוא בשר ודם והושחת, ולא רוחו של השטן היא שנשפטת ישירות, לכן עבודת השיפוט אינה מתבצעת בממלכת הרוח, אלא בקרב בני האדם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם

דבר אלוהים היומי  מובאה 83

איש אינו מתאים יותר ומוסמך יותר מאשר האל בהתגלמותו כבשר ודם לעבודת שיפוט השחיתות של בשרו של האדם. אילו רוח האל הייתה שופטת ישירות, הרי שהשיפוט לא היה מקיף, ויתר על כן, האדם היה מתקשה לקבל זאת, היות שהרוח אינה מסוגלת להתייצב פנים-אל-פנים מול האדם. בשל נקודה זו לבדה, ההשפעות לא היו מיידיות, קל וחומר שהאדם לא היה יכול לחזות בבהירות רבה יותר בצביון האל שאין לפגוע בו. ניתן להביס את השטן באופן מלא רק אם האל בהתגלמותו כבשר ודם שופט את שחיתותה של האנושות. האל בהתגלמותו כבשר ודם הוא גם אדם עם אנושיות רגילה, והוא מסוגל לשפוט באופן ישיר את אי-צדיקותו של האדם. זהו האות של קדושתו הטבעית ושל הייחודיות שלו. רק האל הוא בעל הסמכות ונמצא בעמדה לשפוט את האדם. היות שהוא מחזיק באמת ובצדקתו, ולכן הוא יכול לשפוט את האדם. מי שאינו מחזיק באמת ובצדיקות לא כשיר לשפוט אחרים. אילו רוח האל הייתה מבצעת את העבודה הזו, משמעות הדבר לא הייתה ניצחון על השטן. הרוח נעלית יותר מטבעה בהשוואה לבני תמותה ורוח האל קדושה מטבעה וגוברת על הבשר. אילו ביצעה רוח האל את העבודה הזו ישירות, היא לא היתה מסוגלת לשפוט את מלוא מרדנותו של האדם ולא היתה מסוגלת לגלות את מלוא אי-צדיקותו של האדם. זאת משום שעבודת השיפוט מתבצעת גם באמצעות תפיסותיו של האדם לגבי האל, ולאדם לא היו מעולם תפיסות לגבי הרוח. לכן הרוח אינה מסוגלת לחשוף טוב יותר את אי-צדיקותו של האדם, קל וחומר לחשוף באופן יסודי אי-צדיקות מעין זה. האל בהתגלמותו כבשר ודם הוא אויבו של כל מי שלא מכיר אותו. באמצעות שיפוט תפיסותיו של האדם לגביו והתנגדותו אליו, הוא חושף את מלוא מרדנותה של האנושות. השפעותיה של עבודת האל כבשר ודם בולטות יותר לעין מאשר השפעות עבודתה של הרוח. לפיכך, לא הרוח שופטת ישירות את האנושות כולה, אלא זו עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם. האדם מסוגל לראות את האל בהתגלמותו כבשר ודם ולגעת בו, והאל בשר ודם יכול לכבוש את האדם באופן מלא. האדם מתקדם מהתנגדות לו להתמסרות אליו, מרדיפתו לקבלתו, מאחיזה בתפיסות לגביו להכרתו, ומדחיית האל לאהבת האל. אלה השפעותיה של עבודת האל בהתגלמותו כבשר ודם. האדם יכול להינצל רק באמצעות קבלת שיפוטו של האל. האדם מכיר את האל רק בהדרגה באמצעות מוצא פיו. האל כובש את האדם כשהאדם מתנגד לו והאדם מקבל מהאל אספקת חיים כשהוא מקבל את הייסורים מידי האל. כל העבודה הזאת היא עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם ולא עבודתו של האל בזהותו כרוח. העבודה שמבצע האל בהתגלמותו היא העבודה האדירה ביותר, העבודה המעמיקה ביותר, והחלק החיוני ביותר מתוך שלושת שלבי עבודתו של האל הוא שני שלבי עבודת ההתגלמות. שחיתותו העמוקה של האדם היא מכשלה משמעותית בפני עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם. העבודה שמתבצעת על בני האדם באחרית הימים קשה ביותר באופן מיוחד והסביבה עוינת ואיכותו של כל אחד מסוגי בני האדם דלה למדי. אולם עם תום העבודה הזו, היא עדיין תשיג את ההשפעה הראויה ללא כל דופי. זו השפעתה של עבודת הבשר והדם והשפעה זו משכנעת יותר מאשר השפעתה של עבודת רוח האל. שלושת שלביה של עבודת האל יושלמו בבשר והאל בהתגלמותו חייב להשלימם. העבודה החשובה והחיונית ביותר נעשית בבשר והאל בהתגלמותו כבשר ודם חייב להושיע את האדם באופן אישי. אף שהאנושות כולה חשה שהאל בהתגלמותו כבשר ודם נראה בלתי קשור לאדם, למעשה הבשר הזה נוגע לגורלה ולקיומה של האנושות כולה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם

דבר אלוהים היומי  מובאה 84

היום האל שופט אתכם, מייסר אתכם ומגנה אתכם, אך אתה חייב לדעת שמטרת הגינוי שלך היא שתכיר את עצמך. האל מגנה, מקלל, שופט ומייסר כדי שתוכל להכיר את עצמך, כדי שצביונך ישתנה, ויתרה מכך, כדי שתכיר את ערכך, ותראה שכל מעשי האל צודקים ותואמים לצביונו ולדרישות עבודתו, שהוא פועל בהתאם לתוכניתו לישועת האדם, ושהוא האל הצודק שאוהב, מושיע, שופט ומייסר את האדם. אם אתה יודע רק שמעמדך נמוך, שאתה מושחת ומרדן, אך אינך יודע שהאל רוצה להבהיר את ישועתו באמצעות המשפט והייסורים שהוא עושה בך היום, אזי אין לך דרך לחוות דברים, ועל אחת כמה וכמה אינך מסוגל להמשיך הלאה. האל לא בא להרוג או להשמיד, אלא לשפוט, לקלל, לייסר ולהושיע. עד שתוכנית הניהול שלו בת ששת אלפים השנים תסתיים – לפני שהוא יגלה את סופו של כל סוג אדם – עבודתו על פני האדמה תהיה למען הישועה; מטרתה היא אך ורק להפוך את אוהביו למושלמים – באופן יסודי – ולהביאם להיכנע תחת ריבונותו. לא משנה כיצד האל מושיע אנשים, הכול נעשה על ידי כך שהוא גורם להם להתנתק מטבעם השטני הישן; כלומר, הוא מושיע אותם על ידי כך שהוא גורם להם לחפש חיים. אם הם לא יעשו זאת, לא תהיה להם דרך לקבל את ישועת האל. הישועה היא עבודתו של האל עצמו, והחיפוש אחר החיים הוא משהו שהאדם חייב לקחת על עצמו כדי לקבל ישועה. בעיני האדם, הישועה היא אהבת האל, ואהבת האל אינה יכולה להיות ייסורים, משפט וקללות; הישועה חייבת להכיל רחמים וחסד, ויתרה מכך, דברי נחמה וכן ברכות אין-סופיות המוענקות על ידי האל. אנשים מאמינים שכאשר האל מושיע את האדם, הוא עושה זאת על ידי כך שהוא נוגע לליבם בברכותיו ובחסדו, כדי שיוכלו לתת לו את ליבם. כלומר, הנגיעה שלו בליבו של אדם, היא ישועתו. סוג כזה של ישועה נעשה על ידי עריכת עסקה. רק כאשר האל יעניק לאדם מאה מונים, הוא ייכנע בפני שם האל וישאף להיטיב עמו ולהביא לו כבוד. זו אינה כוונת האל כלפי האנושות. האל בא לעבוד על פני האדמה כדי להושיע את האנושות המושחתת; אין בכך כל שקר. אילו היה, הוא בוודאי לא היה בא לעשות את עבודתו באופן אישי. בעבר, אמצעי הישועה שלו כללו הפגנת רחמים וחסד עילאיים, עד כדי כך שהוא נתן את כל כולו לשטן בתמורה לאנושות כולה. אין ההווה דומה כלל לעבר: הישועה המוענקת לכם היום מתרחשת בעת אחרית הימים, במהלך הסיווג של כל אחד לפי סוגו; האמצעי לישועה שלכם אינו רחמים או חסד, אלא ייסורים ומשפט, כדי שהאדם ייוושע באופן יסודי יותר. לכן, כל מה שאתם מקבלים הוא ייסורים, משפט ומכות חסרות רחמים, אך דעו זאת: במכות חסרות הלב האלה אין ולו שמץ של ענישה. תהיה אשר תהיה חומרת דבריי, מה שנופל בחלקכם הוא רק כמה מילים שעשויות להיראות לכם חסרות לב לחלוטין, ולא משנה כמה גדול כעסי, מה שמגיע אליכם הוא עדיין דברי תוכחה, ואינני מתכוון לפגוע בכם או להובילכם למותכם. כל זה עובדה, הלא כן? דעו שכיום, בין שזה משפט צדק ובין שזה זיכוך וייסורים חסרי רגש, הכול למען הישועה. לא משנה אם כיום כל אחד ימוין לפי סוגו או שכל מיני אנשים ייחשפו, מטרת כל דברי האל ועבודתו היא להושיע את אלה שאוהבים את האל באמת. הן משפט צדק והן זיכוך חסר רגש נעשים כדי לטהר את האדם; מילים קשות או דברי תוכחה נאמרים כדי לטהר ולמען הישועה. לכן, שיטת הישועה של היום שונה מזו של העבר. היום אתם זוכים לישועה באמצעות משפט צדק, וזהו כלי טוב למיון כל אחד מכם לפי סוגו. יתרה מכך, ייסורים חסרי רחמים משמשים כישועתכם העליונה – ומה יש לכם לומר לנוכח ייסורים ומשפט כאלה? האם לא נהניתם תמיד מישועה, מההתחלה ועד הסוף? ראיתם את האל בהתגלמותו והבנתם את כל-יכולתו ואת חוכמתו; בנוסף, חוויתם מכות והטלת משמעת חוזרות ונשנות. אולם, האם לא קיבלתם גם חסד עליון? האם ברכותיכם אינן גדולות משל כל אחד אחר? חסדיכם שופעים אף יותר מהכבוד והעושר שמהם נהנה שלמה! חשבו על כך: אילו כוונתי בבואי הייתה לגנות ולהעניש אתכם ולא להושיע אתכם, האם ימיכם היו נמשכים כל כך הרבה זמן? האם אתם, יצורים חוטאים מבשר ודם, הייתם יכולים לשרוד עד היום? אילו מטרתי הייתה רק להעניש אתכם, מדוע הייתי צריך להתגלם כבשר ודם ולצאת למפעל כה גדול? האם לא הייתי יכול להעניש אתכם, בני תמותה עלובים שכמותכם, באמירת מילה אחת בלבד? האם הייתי צריך להשמיד אתכם לאחר שגיניתי אתכם בכוונה? האם אתם עדיין לא מאמינים לדבריי אלה? האם הייתי יכול להושיע את האדם רק באמצעות רחמים וחסד? או האם הייתי יכול להשתמש רק בצליבה כדי להושיע את האדם? האם צביוני הצודק לא תורם יותר להפיכת האדם למסור לחלוטין? האם הוא לא מסוגל יותר להושיע את האדם עד תום?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עליכם להניח בצד את ברכות המעמד ולהבין את כוונת האל להושיע את האדם

דבר אלוהים היומי  מובאה 85

אף על פי שדבריי קשים, הם כולם ישועת האדם, שכן אני רק אומר דברים ואינני מעניש את בשר האדם. דברים אלה גורמים לאדם לחיות באור, לדעת שהאור קיים, לדעת שהאור יקר ערך, ויתרה מכך, לדעת עד כמה דברים אלה מועילים לו, וכן לדעת שהאל הוא ישועה. אף על פי שאמרתי דברי ייסורים ומשפט רבים, דבר לא בא עליכם למעשה. באתי בדיוק כדי לעשות את עבודתי ולומר את דבריי, ואף על פי שדבריי קשים, הם נאמרים כדי לשפוט את שחיתותכם ואת מרדנותכם. מטרתי כשאני עושה זאת נותרה להושיע את האדם מהשפעתו של השטן. המטרה היא להשתמש בדבריי כדי להושיע את האדם; מטרתי אינה לפגוע באדם באמצעות דבריי. דבריי קשים כדי להשיג תוצאות בעבודתי. רק באמצעות עבודה כזו יכול האדם להכיר את עצמו ולהתנתק מצביונו המרדני. המשמעות הגדולה ביותר של עבודת המילים היא לאפשר לאנשים ליישם את האמת בפועל כאשר הם מבינים אותה, להשיג שינויים בצביונם, ולזכות בידע על עצמם ועל עבודת האל. רק ביצוע העבודה באמצעות אמירת דברים, יכול לגשר על מערכת היחסים בין האל לאדם, ורק מילים יכולות להסביר את האמת. עבודה בדרך זו היא האמצעי הטוב ביותר לכיבוש האדם; מלבד אמירת דברים, שום שיטה אחרת אינה מסוגלת להעניק לאנשים הבנה ברורה יותר של האמת ושל עבודת האל. לכן, בשלב האחרון של עבודתו, האל משתמש בשיטת הדיבור אל האדם כדי לפתוח בפניו את כל האמיתות והתעלומות שהוא לא הבין, ומאפשר לו לזכות מהאל בדרך האמיתית ובחיים, ובכך לרצות את כוונותיו. מטרת העבודה של האל על האדם היא לאפשר לו לרצות את כוונות האל, והיא נעשית כדי להביא לו ישועה. לכן, בזמן שהאל מושיע את האדם, הוא אינו עושה את עבודת הענישה. בעת הבאת הישועה לאדם, האל אינו מעניש את הרעים או גומל לטובים, וגם אינו מגלה את היעדים של סוגי האנשים השונים. אלא, רק לאחר שהשלב האחרון של עבודתו יושלם, הוא יעשה את העבודה של הענשת הרעים וגמול לטובים, ורק אז הוא יגלה את סופם של כל סוגי האנשים השונים. אלה שייענשו יהיו אלה שלא ניתן להושיעם בפועל, ואילו אלה שייוושעו יהיו אלה שזכו בישועת האל בזמן ישועתו את האדם. בעת שעבודת הישועה של האל נעשית, כל אדם שניתן להושיעו ייוושע ככל האפשר, ואף אחד לא ייזנח, שכן מטרת העבודה של האל היא להושיע את האדם. כל אלה שבזמן ישועת האל את האדם לא יהיו מסוגלים להשיג שינוי בצביונם – וכן כל אלה שלא יהיו מסוגלים להתמסר לאל לחלוטין – יהפכו למושא לענישה. שלב עבודה זה – עבודת המילים – יפתח בפני אנשים את כל הדרכים והתעלומות שהם לא מבינים, כדי שיוכלו להבין את כוונות האל ואת דרישותיו מהם, וכדי שיהיו להם התנאים המוקדמים ליישם בפועל את דברי האל ולהשיג שינויים בצביונם. האל משתמש רק במילים כדי לעשות את עבודתו, ואינו מעניש אנשים על היותם מעט מרדנים; זאת משום שכעת הוא זמן עבודת הישועה. אם כל מי שפועל במרדנות היה נענש, לאף אחד לא הייתה הזדמנות להיוושע; כולם היו נענשים ונופלים לַשְּׁאוֹל. מטרת השימוש במילים כדי לשפוט את האדם היא לאפשר לו להכיר את עצמו ולהתמסר לאל; המטרה היא לא להעניש אותו בשיפוט כזה. בזמן עבודת המילים, אנשים רבים יחשפו את מרדנותם ואת התרסתם, וכן את חוסר התמסרותם לאל בהתגלמותו. אף על פי כן, הוא לא יעניש את כל האנשים האלה כתוצאה מכך, אלא רק יזנח את אלה המושחתים עד היסוד ושלא ניתן להושיעם. הוא ימסור את בשרם לשטן, ובמקרים ספורים, יחסל את בשרם. ואילו הנותרים ימשיכו לנהות אחר האל ולחוות גיזום. אם האנשים האלה ינהו אחר האל אך עדיין לא יהיו מסוגלים לקבל גיזום ויהפכו ליותר ויותר מנוונים, אזי הם יאבדו את הסיכוי שלהם לישועה. לכל אדם שקיבל את כיבושו על ידי דברי האל יהיו מספר הזדמנויות לישועה; האל יגלה את הסובלנות המרבית כלפי ישועתו של כל אחד מהאנשים האלה. במילים אחרות, הם יזכו למידת הרחמים הגדולה ביותר. כל עוד אנשים יחזרו מהדרך השגויה, וכל עוד הם יוכלו להכות על חטא, האל ייתן להם הזדמנויות לזכות בישועתו. כאשר בני אדם מורדים באל לראשונה, אין לו רצון להכותם; אלא, הוא עושה כל שביכולתו כדי להושיעם. אם למישהו באמת אין סיכוי לישועה, האל יזנח אותו. הסיבה שהאל לא ממהר להעניש אנשים מסוימים היא שהוא רוצה להושיע את כל מי שניתן להושיע. הוא שופט, מעניק נאורות ומדריך אנשים רק באמצעות מילים, ואינו משתמש במקל כדי להכותם. שימוש במילים כדי להביא ישועה לבני אדם הוא המטרה והמשמעות של השלב האחרון של העבודה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עליכם להניח בצד את ברכות המעמד ולהבין את כוונת האל להושיע את האדם

דבר אלוהים היומי  מובאה 86

האל מבצע את עבודת המשפט והייסורים כדי שבני האדם יזכו בידע אודותיו ולמען עדותו. אילו האל לא היה שופט את צביונם המושחת של בני האדם, הם לא היו מכירים את צביונו הצודק של האל שאינו סובל שום חטא ואף לא היו מסוגלים להפוך את ידיעתם הישנה לגבי האל לידיעה חדשה. לשם עדותו ולשם ניהולו של האל, הוא מציג בפומבי את כל-כולו וכך באמצעות הופעתו הפומבית של האל, הוא מאפשר לבני האדם להגיע לידע אודותיו ולשנות את צביונם ולשאת עדות מהדהדת על האל. השינוי בצביונם של בני האדם מושג באמצעות סוגי העבודה השונים והרבים שהאל מבצע. ללא שינויים כאלה בצביונם של בני האדם, הם לא יוכלו לשאת עדות על האל ואף לא להיות בהתאמה עם כוונות האל. השינוי בצביונו של אדם מציין שהוא שוחרר מכבלי השטן ומהשפעת החושך והפך באמת ובתמים למודל ודוגמה לעבודתו של האל, לעד על האל ולאדם שעולה בקנה אחד עם כוונותיו של האל. היום, האל המתגלם כבשר ודם ירד אל פני האדמה כדי לעשות את עבודתו בארץ והוא דורש שבני האדם ירכשו ידע לגביו, יתמסרו לו ויישאו עליו עדות – על האדם להכיר את עבודתו המעשית והרגילה של האל, עליו להתמסר לכל דבריו ולעבודתו שאינם עולים בקנה אחד עם תפיסותיו ועליו לשאת עדות על כל העבודה שהאל עושה לישועת בני האדם, כמו גם על כל המעשים שהוא עושה לכיבוש האדם. מי שנושאים עדות על האל חייבים להכיר את האל. רק עדות כזו היא מדויקת ומעשית ורק עדות כזו יכולה להמיט קלון על השטן. האל משתמש באנשים שלמדו להכיר אותו על ידי כך שחוו את משפטו, את ייסורו ואת גיזומו, על מנת שיישאו עליו עדות. הוא משתמש בבני האדם שהשטן השחית כדי שיישאו עליו עדות. הוא משתמש באנשים שצביונם השתנה ולכן זכו בברכתו כדי שיישאו עליו עדות. הוא אינו צריך שבני האדם יהללו אותו בפיהם ואף לא את שבחיהם ועדותם של בני מינו של השטן שאותם הוא לא הושיע. רק בני האדם שמכירים את האל ורק בני האדם שצביונם השתנה כשירים לשאת עדות על האל. האל לא יתיר לבני האדם להמיט קלון על שמו בכוונה תחילה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, רק אלה שמכירים את האל יכולים לשאת עדות למען האל

דבר אלוהים היומי  מובאה 87

באילו אמצעים מושגת הפיכתו של האדם למושלם בידי האל? היא מושגת באמצעות צביונו הצודק של האל. צביונו של האל מורכב בעיקר מצדק, חרון אף, מלכותיות, משפט וקללה, והאל הופך את האדם למושלם בעיקר באמצעות המשפט שלו. יש כאלה שאינם מבינים ושואלים מדוע האל מסוגל להפוך את האדם למושלם רק באמצעות משפט וקללה. הם אומרים: "אילו האל היה מקלל את האדם, האדם היה מת, הלא כן? אילו האל היה שופט את האדם, האדם היה מורשע, הלא כן? אם כן, איך ייתכן שהאדם עדיין יהפוך למושלם?" אלה דבריהם של אנשים שאינם מכירים את עבודתו של האל. הדבר שהאל מקלל הוא מרדנותו של האדם, והדברים שהאל שופט הם חטאיו של האדם. למרות שהאל מדבר בחומרה ומבלי לחוס על רגשות האדם, והוא חושף את כל מה שנמצא באדם באמצעות דברים קשים, הוא מגלה באמצעות כמה מילים מחמירות את הדברים המהותיים בתוך האדם, אזי דרך משפט כזה, הוא מעניק לאדם ידע עמוק בנוגע למהות הבשר, וכך האדם מתמסר בפני האל. בשרו של האדם הוא מן החטא ומן השטן, הוא מרדני, והוא מושא לייסור על ידי האל. על כן, על מנת לאפשר לאדם להכיר את עצמו, דברי השיפוט של האל חייבים להתרחש בו, וחייב להיות שימוש בכל סוג של זיכוך. רק כך תוכל עבודתו של האל להיות יעילה.

ניתן לראות מהדברים שהאל אמר שהוא כבר הרשיע את בשרו של האדם. אם כך, האין אלה מילות קללה? הדברים שהאל אומר מגלים את טיבו האמיתי של האדם, והוא נשפט באמצעות גילויים כאלה. כשהוא רואה שהוא אינו מסוגל לְרַצות את כוונות האל, הוא חש בתוכו צער וחרטה, הוא חש שהוא חב כל כך הרבה לאל, ושהוא לא מרצה את כוונותיו של האל. יש זמנים שבהם רוח הקודש מטילה עליך משמעת מתוכך, והמשמעת הזו נובעת מהשיפוט של האל. יש זמנים שבהם האל מוכיח אותך ומסתיר את פניו ממך, זמנים שבהם הוא אינו מתייחס אליך כלל ולא עובד בתוכך, אלא ממיט עליך ייסורים בדממה על מנת לזכך אותך. עבודתו של האל באדם נועדה בעיקר כדי להבהיר את צביונו הצודק של האל. איזו עדות נושא האדם על האל בסופו של דבר? הוא מעיד שהאל הוא אל צודק – שצביונו הוא צדק, חרון אף, ייסורים ומשפט. האדם מעיד על צביונו הצודק של האל. האל משתמש בשיפוט שלו כדי להפוך את האדם למושלם. הוא אוהב את האדם והוא הושיע את האדם – אך מה טמון באהבתו של האל? יש משפט, מלכותיות, חרון אף וקללה. על אף שהאל קילל את האדם בעבר, הוא לא השליך את האדם לחלוטין אל הבור ללא התחתית, אלא השתמש באמצעי הזה כדי לזכך את אמונתו של האדם. הוא לא המית את האדם, אלא פעל על מנת להפוך את האדם למושלם. מהות הבשר היא של השטן – האל תיאר זאת במדויק – אך העובדות שהאל מבצע לא מתבצעות לפי דבריו. הוא מקלל אותך כדי שתאהב אותו וכדי שתכיר את מהותו של הבשר. הוא ממיט עליך ייסורים כדי שתתעורר, כדי לאפשר לך להכיר את הפגמים שקיימים בך ולהכיר את חוסר הערך המוחלט של האדם. לפיכך, הקללות, המשפט, המלכותיות וחרון האף של האל – כולם נועדו להפוך את האדם למושלם. כל מה שהאל עושה כיום וכל הצביון הצודק שהוא מגלה בתוככם נועדו להפוך את האדם למושלם – כזו היא אהבתו של האל.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, רק על ידי חוויית ניסיונות כאובים תוכלו להכיר את חביבותו של האל

דבר אלוהים היומי  מובאה 88

האדם מאמין, על-פי התפיסות המסורתיות שלו, שאהבתו של האל היא חסדו, רחמיו והאהדה שהוא רוחש לחולשתו של האדם. על אף שהדברים האלה הם גם אהבתו של האל, הם יותר מדי חד צדדיים ואינם האמצעים העיקריים שבעזרתם האל הופך את האדם למושלם. בני אדם אחדים התחילו להאמין באל בשל מחלה. מחלה זו היא חסדו של האל בעבורך. בלעדיה לא היית מאמין באל, ואילו לא האמנת באל, לא היית מגיע עד הלום – על כן, אפילו החסד הזה הוא אהבתו של האל. בעתות האמונה בישוע, בני האדם עשו דברים רבים שהאל לא אהב, משום שהם לא הבינו את האמת, אבל האל ניחן באהבה וברחמים, והוא הביא את האדם עד הלום. ועל אף שהאדם אינו מבין דבר, האל בכל זאת מאפשר לאדם להיות חסיד שלו, ויתר על כן, הוא הוביל את האדם עד היום הזה. האין זו אהבתו של האל? הדבר שמתבטא בצביונו של האל הוא אהבתו של האל – זה נכון בהחלט! כשבניית הכנסייה הגיעה לשיאה, האל עשה את שלב העבודה של נותני השירות והשליך את האדם אל הבור ללא התחתית. כל המילים שנאמרו בתקופה של נותני השירות היו קללות: קללות הבשר שלך, קללות הצביון המושחת והשטני שלך וקללות של אותם דברים בך שאינם מרצים את כוונותיו של האל. העבודה שהאל עשה בשלב הזה התבטאה במלכותיות, זמן קצר לאחר מכן, האל ביצע את שלב העבודה של ייסורים, ואז הגיע ניסיון המוות. בעבודה כזו, האדם ראה את חרון האף, את המלכותיות, את המשפט ואת הייסורים של האל, אך הוא גם ראה את חסדו של האל, את אהבתו ואת הרחמים שלו. כל מה שהאל עשה וכל מה שהתבטא בצביונו היה אהבתו לאדם, וכל מה שהאל עשה הצליח למלא את צרכיו של האדם. הוא עשה זאת על מנת להפוך את האדם למושלם, והוא קיים את האדם בהתאם לשיעור קומתו. אלמלא האל עשה זאת, האדם לא היה מסוגל להתייצב בפני האל, ולא הייתה לו שום דרך להכיר את פניו האמיתיות של האל. מאז שהאדם החל לראשונה להאמין באל ועד היום, האל קיים את האדם בהדרגה בהתאם לשיעור קומתו של האדם, כך שהאדם הכיר אותו בהדרגה באופן פנימי. רק משהגיע האדם עד הלום, הוא מבין עד כמה מופלא השיפוט של האל. שלב העבודה של נותני השירות היה המקרה הראשון של עבודת הקללה מתקופת הבריאה ועד ימינו. האדם קולל והושלך אל הבור ללא התחתית. אלמלא האל עשה זאת, לא היה לאדם כיום ידע אמיתי על האל. רק באמצעות הקללה של האל, האדם הכיר באופן רשמי את צביונו של האל. האדם נחשף באמצעות הניסיון של נותני השירות. הוא ראה שנאמנותו אינה מקובלת, ששיעור קומתו נמוך מדי, שהוא אינו מסוגל לְרַצות את כוונות האל, ושטענותיו שלפיהן הוא מְרַצה את האל בכל עת הן מילים ותו לא. אף על פי שבשלב העבודה של נותני השירות, האל קילל את האדם, הרי שבמבט לאחור, שלב העבודה הזה של האל היה נפלא: הוא הביא עמו נקודת מפנה אדירה עבור האדם וגרם לשינוי אדיר בצביון חייו. לפני התקופה של נותני השירות, האדם לא הבין דבר לגבי העיסוק בחיפוש חיים, מה פירוש הדבר להאמין באל או מהי החוכמה מאחורי עבודתו של האל, והוא אף לא הבין שעבודתו של האל יכולה לבחון את האדם. מאז התקופה של נותני השירות ועד היום, האדם רואה כמה מופלאה עבודתו של האל – היא בלתי נתפסת עבור האדם. האדם אינו מסוגל לדמיין, בעזרת מוחו, איך האל עובד, והוא גם רואה עד כמה שיעור קומתו נמוך ושחלקים רבים מדי ממנו מרדניים. כשהאל קילל את האדם, הוא עשה זאת על מנת להשיג תוצאה מסוימת, והוא לא המית את האדם. על אף שהוא קילל את האדם, הוא עשה זאת באמצעות מילים, והקללות שלו לא באמת אירעו לאדם, מכיוון שהדבר אותו קילל האל היה המרדנות של האדם, ולכן דברי הקללה שלו נאמרו גם כדי להפוך את האדם למושלם. בין אם האל שופט את האדם או מקלל אותו, שני הדברים הופכים את האדם למושלם: שניהם נועדו להביא את הטומאה שבאדם לידי שלמות. באופן זה, האדם עובר זיכוך, והלקויות שבאדם מובאות לידי שלמות באמצעות דבריו ועבודתו של האל. בין שמדובר במילים חמורות, במשפט או בייסורים, כל שלב בעבודתו של האל ראוי לחלוטין והופך את האדם למושלם. לאורך העידנים, האל מעולם לא עשה עבודה כזו. כיום, הוא עובד בתוככם כדי שתעריכו את חוכמתו. אף על פי שסבלתם כאב מסוים בתוככם, התחושה בלבכם איתנה ושלווה. בורכתם בכך שאתם מסוגלים ליהנות מהשלב הזה בעבודתו של האל. בלי קשר למה שתהיו מסוגלים להשיג בעתיד, כל מה שאתם רואים מעבודתו של האל בכם כיום הוא אהבה. אם האדם לא יחווה את המשפט והזיכוך של האל, מעשיו ומרצו של האדם תמיד יישארו ברמה שטחית וצביונו תמיד יישאר ללא שינוי. האם זה נחשב לנפילה בנחלתו של האל? כיום, על אף שיש באדם עדיין דברים יהירים ושחצניים רבים, צביונו של האדם יציב הרבה יותר מאשר בעבר. הגיזום של האל אותך נועד להושיע אותך, ועל אף שאתה אולי חש מעט כאב כשזה קורה, יבוא יום שבו יתחולל שינוי בצביונך. בעת ההיא, תיזכר ותבין עד כמה עבודתו של האל חכמה, ובעת ההיא תהיה מסוגל להבין באמת ובתמים את כוונותיו של האל. ישנם כיום בני אדם מסוימים שאומרים שהם מבינים את כוונותיו של האל, אך זה לא מציאותי כלל. למעשה, הם מדברים דברי שקר, משום שכרגע הם עוד לא הבינו אם כוונותיו של האל הן להושיע את האדם או לקלל אותו. אולי אינך יכול להבין זאת בבירור כעת, אך יבוא יום שבו תבין שהגיע היום שבו האל זכה בתהילה, ותבין עד כמה אהבה כלפי האל היא משמעותית, וכך תכיר את החיים האנושיים, ובשרך יחיה בעולם של אהבה לאל, כך שרוחך תשולח לחופשי, חייך יתמלאו בשמחה ותמיד תהיה קרוב לאל ותתבונן באל. בעת ההיא, תדע באמת מה רב ערכה של עבודתו של האל כיום.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, רק על ידי חוויית ניסיונות כאובים תוכלו להכיר את חביבותו של האל

דבר אלוהים היומי  מובאה 89

העבודה שנעשית כעת נועדה לגרום לבני האדם למרוד בשטן, אביהם הקדמון. הכוונה של כל השיפוט באמצעות מילים היא לחשוף את טבעה המושחת של האנושות ולאפשר לבני אדם להבין את מהות החיים. השיפוט החוזר והנשנה חודר ללבם של בני האדם. כל שיפוט מתייחס ישירות לגורלם ונועד לפצוע את לבם כדי שהם יוכלו לוותר על כל הדברים האלה ולהכיר בכך את החיים, את העולם המזוהם הזה, להכיר את חוכמתו וכול יכולתו של אלוהים וכן את האנושות שהשטן השחית. ככל שהאדם מקבל יותר ייסורים ושיפוט כאלה, כך יכול לבו של האדם להיפצע יותר ורוחו יכולה להתעורר יותר. מטרתו של שיפוט כזה היא לעורר את רוחם של בני האדם האלה שהושחתו ורומו באופן העמוק ביותר. לאדם אין רוח, כלומר רוחו מתה לפני זמן רב, והוא לא יודע שיש שמיים, לא יודע שיש אלוהים ובוודאי לא יודע שהוא נאבק בתוך תהום המוות. איך הוא יכול כלל לדעת שהוא חי בגיהינום המרושע הזה עלי אדמות? איך הוא יכול כלל לדעת שגווייתו המרקיבה נפלה אל תוך שאול המוות משום שהשטן השחית אותה? איך הוא יכול כלל לדעת שהאנושות הרסה זה מכבר כל דבר על פני האדמה ללא תקנה? ואיך הוא יכול כלל לדעת שהבורא יורד היום אל פני האדמה ומחפש קבוצה של בני אדם מושחתים שהוא יוכל להושיעם? אפילו לאחר שהאדם חווה כל זיכוך ושיפוט אפשריים, מצפונו הקהה עדיין מתעורר אך בקושי ובאמת כמעט לא מגיב. האנושות מנוונת כל כך! למרות זאת, שיפוט כזה דומה לברד האכזר שיורד מהשמיים, הוא מועיל ביותר לאדם. לולא בני האדם נשפטו כך, לא הייתה שום תוצאה ולחלוטין לא היה ניתן להושיע בני אדם מתהום האומללות. לולא העבודה הזו, היה לבני אדם קשה מאוד להיחלץ מהשאול, מפני שלבם מת לפני זמן רב, והשטן רמס את רוחם לפני זמן רב. כדי להושיע אתכם, בני האדם ששקעו במעמקי הניוון, יש צורך לקרוא אליכם נמרצות, לשפוט אתכם נמרצות, ורק אז יהיה אפשר לעורר את לבבותיכם הקפואים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, רק מי שהפך למושלם יכול לחיות חיים בעלי משמעות

דבר אלוהים היומי  מובאה 90

אלוהים התגלם כבשר ודם במקום הנחשל והמטונף מכולם, ורק בדרך זו אלוהים יכול להראות בבירור את טבעו הקדוש והצודק במלואו. וכיצד מתגלה טבעו הצודק של אלוהים? הוא מתגלה כאשר הוא שופט את חטאי האדם, כאשר הוא שופט את השטן, כאשר הוא סולד מחטאים וכאשר הוא מתעב את האויבים שמתנגדים לו ומתמרדים נגדו. הדברים שאני אומר היום נועדו לשפוט את חטאי האדם, לשפוט את חוסר הצדק של האדם ולקלל את מרדנותו של האדם. נכלוליותו וערמומיותו של האדם, דבריו ומעשיו – כל הדברים שאינם עולים בקנה אחד עם כוונות האל חייבים לעבור שיפוט, וכל מרדנותו של האדם מאופיינת כחטא. דברי האל סובבים סביב עקרונות המשפט. האל משתמש בשיפוט על אי-צדיקותו של האדם, בקללה על מרדנותו של האדם ובחשיפת כל פניו המכוערים של האדם כדי להביא לידי ביטוי את צביונו הצודק. קדושה מייצגת את צביונו הצודק של האל, וקדושתו היא למעשה צביונו הצודק. הצביונות המושחתים שלכם הם ההקשר לדבריי כיום – על פיהם אני מדבר ושופט ומבצע את עבודת הכיבוש. רק זוהי העבודה המעשית, ורק כך ניתן להבליט את קדושת האל במלואה. אם לא יהיה בך שמץ של טבע מושחת, אלוהים לא ישפוט אותך ולא יראה לך את טבעו הצודק. כיוון שטבעך מושחת, אלוהים לא יניח לך, וכך מתגלה קדושתו. לו אלוהים היה רואה את היקף הטינופת והמרדנות של האדם אך לא היה מדבר או שופט אותך ולא היה מייסר אותך על רשעותך, אזי הייתה זו הוכחה לכך שהוא אינו אלוהים, כיוון שלא הייתה בו שנאה כלפי החטא. הוא היה מטונף בדיוק כמו האדם. כיום אני שופט אותך בגלל הטינופת שלך, ואני מייסר אותך בגלל השחיתות והמרדנות שלך. איני מציג לראווה את כוחי בפניכם או מדכא אתכם במכוון. אני עושה דברים אלו מפני שאתם, שנולדתם בארץ מטונפת זו, הזדהמתם באופן כה חמור מהטינופת. פשוט איבדתם את היושרה והאנושיות שלכם, כמו חזירים שחיים במקומות מטונפים. בגלל הזוהמה והשחיתות שלכם אתם נשפטים ואני שופך עליכם את חרון אפי. בדיוק בגלל השיפוט של הדברים האלה אתם מסוגלים לראות שהאל הוא האל הצודק, שהאל הוא האל הקדוש. בדיוק בגלל קדושתו וצדקתו הוא שופט אתכם ושופך עליכם את חרון אפו. בדיוק בגלל שהאל רואה את המרדנות של האנושות הוא חושף את צביונו הצודק. הזוהמה והשחיתות של האנושות חושפת את קדושת האל. די בכך כדי להוכיח שהוא האל עצמו, שהוא קדוש וללא רבב, ועם זאת חי בארץ הטינופת. אם מישהו מתבוסס ברפש עם אחרים ואין בו שמץ של קדושה וצביון צודק, אזי הוא לא ראוי לשפוט את אי-צדיקותו של האדם והוא לא מתאים לבצע את השיפוט של האדם. איך יכולים אנשים מטונפים באותה מידה להיות כשירים לשפוט את הדומים להם? רק האל הקדוש עצמו מסוגל לשפוט את האנושות המטונפת בכללותה. איך ייתכן שאדם ישפוט את חטאיו של אדם אחר? איך אדם יכול לראות את חטאיו של אדם אחר, ואיך אדם יכול להיות כשיר לגנות חטאים אלו? לו אלוהים לא היה כשיר לשפוט את חטאי האדם, אזי איך הוא היה יכול להיות האל הצודק בכבודו ובעצמו? כשנטיות הטבע המושחתות של בני האדם מתגלות, אלוהים מדבר כדי לשפוט את בני האדם, ורק אז בני האדם רואים שהוא קדוש. כאשר הוא שופט את האדם ומייסר אותו על חטאיו, בעודו ממשיך וחושף את חטאיו של האדם, אף אחד ושום דבר לא יכול להימלט ממשפט זה. הוא שופט כל דבר מטונף, ורק עקב כך אפשר לומר שטבעו צודק. אלמלא כך היה, איך ניתן היה לומר שאתם ניגודים גם בשם וגם כעובדה?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, כיצד השלב השני בעבודת הכיבוש נושא פרי

דבר אלוהים היומי  מובאה 91

העבודה שנעשתה בישראל שונה מאוד מהעבודה שנעשית כיום. יהוה הדריך את חייהם של בני ישראל ולא היו ייסורים ושיפוט רבים, מפני שבאותו זמן, בני האדם הבינו רק מעט מהעולם והיו להם רק מעט טבע מושחת. בזמן ההוא, בני ישראל נשמעו ליהוה ללא סייג. כאשר הוא ציווה עליהם לבנות מזבחות, הם הזדרזו לבנות מזבחות. כאשר הוא ציווה עליהם ללבוש גלימות כוהנים, הם צייתו. באותם ימים, יהוה היה כמו רועה המוביל עדר כבשים, כאשר הכבשים מצייתות להנחיותיו של הרועה ורועות באחו. יהוה הדריך את חייהם והנחה אותם בנוגע לאופן האכילה, הלבוש, המגורים והמסע שלהם. הזמן לא התאים לגילוי טבעו של אלוהים, כיוון שהאנושות באותה תקופה הייתה בינקותה. רק מעטים מתוכה היו מרדנים ומתנגדים, באנושות לא הייתה טינופת רבה, ולכן בני האדם לא יכלו לשמש כניגוד לטבעו של האל. קדושת האל מתגלה באמצעות אנשים הבאים מהארץ המטונפת. כיום, אלוהים משתמש בטינופת, שאותה חושפים אותם אנשים מהארץ המטונפת, ועורך משפט, וכך מתגלה מהותו במשפט. מדוע הוא שופט? הוא יכול לומר את דברי המשפט מפני שהוא סולד מחטא. איך הוא היה יכול להתמלא חמה אלמלא תיעב את מרדנותה של האנושות? לו לא היה בו גועל ולא דחייה, ולו היה מתעלם ממרדנותם של בני האדם, הייתה זו הוכחה לכך שהוא מטונף כמו האדם. אלוהים יכול לשפוט את האדם ולייסרו מפני שהוא מתעב טינופת, ואת מה שהוא מתעב אין בו. לו היו גם בו התנגדות ומרדנות, הוא לא היה מתעב את בני האדם שמתנגדים ומתמרדים. לו עבודת אחרית הימים הייתה מתבצעת בישראל, לא הייתה לה משמעות. מדוע עבודת אחרית הימים מתבצעת בסין, במקום החשוך והנחשל ביותר? כדי לגלות את קדושתו וצדקתו של האל. בקצרה, ככל שהמקום חשוך יותר, כך מתגלה ביתר בהירות קדושת האל. למעשה, כל זה נועד למען עבודתו של אלוהים. רק כיום אתם מבינים שאלוהים ירד מהשמיים כדי לעמוד ביניכם ולהתבלט על רקע הטינופת והמרדנות שלכם, ורק כעת אתם מבינים את אלוהים. האין זו רוממוּת אדירה? למעשה, אתם קבוצה של בני אדם שנבחרו בסין. העובדה שנבחרתם וזכיתם בחסדו של האל למרות שאינכם כשירים לזכות בחסד כה רב מוכיחה שכל זה הוא רוממוּת עצומה עבורכם. אלוהים הופיע בפניכם והראה לכם את טבעו הקדוש במלואו. הוא העניק לכם את כל זה ואפשר לכם ליהנות מכל הברכות האפשריות. לא רק שטעמתם מטבעו הצודק של אלוהים, אלא גם טעמתם מישועת האל, מגאולת האל ומאהבת האל האינסופית וחסרת הגבולות. אתם, בני האדם המטונפים מכולם, זכיתם בחסד כה רב – האינכם מבורכים? האין זה אלוהים שמרומם אתכם? אתם בני האדם במעמד הנמוך ביותר, ומטבעכם אינכם ראויים לברכות כה גדולות – ובכל זאת אלוהים חרג ממנהגו בכך שרומם אותך. האינך מתבייש? אם אינך מסוגל למלא את חובתך, הרי שבסופו של דבר תתבייש בעצמך ותעניש את עצמך. כיום, איני מטיל משמעת עליך ואיני מעניש אותך, ובשרך בריא ושלם. אבל בסופו של דבר, מילים אלו יגרמו לך בושה. עד כה לא ייסרתי אף אחד בפומבי. דבריי אולי חמורים, אך כיצד אני מתנהג כלפי בני אדם? אני מנחם אותם, מוכיח אותם ומזכיר להם. הסיבה היחידה שאני עושה זאת היא כדי להציל אתכם. האם באמת אינכם מבינים את רצוני? עליכם להבין את דבריי ולשאוב מהם השראה. רק כעת אנשים רבים מבינים זאת. האין זו הברכה של היותכם ניגוד? האין היותכם ניגוד הגדולה בברכות? בסופו של דבר, כאשר תלכו להפיץ את הבשורה, תאמרו כך: "אנחנו ניגודים טיפוסיים." ישאלו אתכם, "מה פירוש היותך ניגוד טיפוסי?" ואתה תאמר: "אנחנו ניגוד לעבודתו של אלוהים ולכוחו הגדול. טבעו הצודק של אלוהים מתגלה במלואו באמצעות מרדנותנו. אנחנו כלי השרת לעבודתו של אלוהים באחרית הימים, אנחנו הנספחים של עבודתו וגם כלי העבודה שלו". כאשר הם ישמעו זאת, הם יסתקרנו. אז תאמר: "אנחנו הדגימות והדגמים להשלמת עבודתו של אלוהים בתבל כולה, ולכיבוש האנושות כולה על ידיו. בין אם אנו קדושים או מטונפים, בסופו של דבר, אנחנו מבורכים יותר מכם, כיוון שראינו את אלוהים, והודות להזדמנות להיכבש על ידיו, מתגלה כוחו הגדול של האל. רק בזכות היותנו מטונפים ומושחתים התגלה טבעו הצודק של אלוהים. האם אתם יכולים לשאת עדות כזו על עבודת האל באחרית הימים? אינכם כשירים לכך! כל זה אינו אלא רוממות האל אותנו! למרות שאיננו יהירים, אנו יכולים להלל בגאווה את אלוהים, כי איש לא יכול לרשת הבטחה כה גדולה ואיש לא יכול לזכות בברכה כה גדולה. אנו אסירי תודה על כך שאנו המטונפים כל כך יכולים לשמש כניגודים במהלך הניהול של אלוהים." וכאשר ישאלו, "מהם דגימות ודגמים?" תאמר, "אנחנו המרדנים והמטונפים ביותר באנושות. השטן השחית אותנו יותר מכול, ואנו בני הבשר והדם הנחשלים והשפלים ביותר. אנו דוגמה טיפוסית לבני אדם שהשטן השתמש בהם. כיום, בחר בנו אלוהים להיות הראשונים באנושות שהוא כובש, וראינו את טבעו הצודק של האל וירשנו את הבטחתו. הוא משתמש בנו כדי לכבוש בני אדם נוספים, ולפיכך אנו הדגימות והדגמים מקרב האנושות לבני אדם שנכבשו". אין עדות טובה מדברים אלה, וזו ההתנסות הטובה ביותר שלך.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, כיצד השלב השני בעבודת הכיבוש נושא פרי

דבר אלוהים היומי  מובאה 92

עבודת הכיבוש שנעשית בכם היא בעלת החשיבות העמוקה ביותר. מצד אחד, מטרתה של העבודה הזו היא להביא לידי שלמות קבוצה של בני אדם, כלומר, להפוך אותם למושלמים ולקבוצה של מתגברים – בתור קבוצת בני האדם הראשונה שהושלמה, כלומר הביכורים. מצד שני, המטרה היא לאפשר לברואים ליהנות מאהבתו של האל, לקבל את הישועה הגדולה והמלאה ביותר מהאל, לאפשר לאדם ליהנות לא רק מחסד ומרחמים, אלא חשוב מכך, מייסור וממשפט. מבריאת העולם ועד ימינו, כל מה שהאל עשה בעבודתו הוא אהבה, ללא כל שנאה לאדם. אפילו הייסור והמשפט שראית הם אהבה, אהבה אמיתית וממשית יותר, אהבה שמובילה את האדם אל דרך הישר של החיים האנושיים. מצד שלישי, המטרה היא לשאת עדות בפני השטן. ומצד רביעי, המטרה היא להניח יסוד להפצה של עבודת הבשורה העתידית. כל העבודה שהאל עשה נועדה למען הובלתם של בני האדם אל דרך הישר של החיים האנושיים, כדי שיוכלו לחיות חיים אנושיים רגילים, מפני שהאדם אינו יודע איך לחיות את חייו. וללא הנחייה כזו, תחייה חיים ריקים מתוכן בלבד. חייך יהיו חסרי ערך ומשמעות, ולא תהיה מסוגל כלל להיות בן אדם רגיל. זו החשיבות העמוקה ביותר של כיבוש האדם. כולכם צאצאי מואב. עבודת הכיבוש המתבצעת עליכם, היא ישועתכם הגדולה. כולכם חיים בארץ של חטא והפקרות וכולכם בני אדם מופקרים וחוטאים. כיום, לא זו בלבד שאתם יכולים לראות את האל, אלא חשוב מכך, קיבלתם ייסור ומשפט, קיבלתם את הישועה העמוקה ביותר, כלומר קיבלתם את אהבתו הגדולה ביותר של האל. האל מפגין אהבת אמת כלפיכם בכל מעשיו. אין לו כל כוונה רעה. הוא שופט אתכם בגלל חטאיכם, כדי שתהרהרו בעצמכם ותקבלו את הישועה האדירה הזו. כל העבודה הזאת נעשית כדי להשלים את האדם. מראשית ועד קץ, האל עשה את המרב כדי להושיע את האדם, ופשוט אין לו כל רצון להשמיד לחלוטין את בני האדם שהוא ברא במו ידיו. כיום, הוא בא אל ביניכם כדי לעבוד. האין זו ישועה רבה אף יותר? אילו הוא שנא אתכם, האם הוא בכל זאת היה עושה עבודה בהיקף כזה ומנחה אתכם באופן אישי? למה לו לסבול כך? האל אינו שונא אתכם ואין לו כל כוונה רעה כלפיכם. עליכם לדעת שאהבתו של האל היא אמיתית ביותר. רק בשל מרדנותם של אנשים, עליו להושיע אותם באמצעות משפט. אחרת, היה זה עדיין בלתי אפשרי להושיע אותם. מכיוון שאינכם יודעים איך לחיות את חייכם ואינכם מודעים לאופן שבו יש לחיות, ומכיוון שאתם חיים בארץ מופקרת ומלאת חטאים זו ואתם עצמכם שדים מופקרים ומזוהמים, האל לא יכול לשאת זאת ולאפשר לכם לשקוע עוד יותר. הוא אינו יכול לשאת זאת ולראותכם חיים בארץ מזוהמת זו, כפי שקורה עכשיו, כשהשטן רומס אתכם כאוות נפשו, והוא גם אינו יכול לשאת זאת להניח לכם ליפול אל האדס. הוא רוצה רק לזכות בקבוצה זו של בני אדם ולהושיע אתכם עד תום. זו המטרה העיקרית של עשיית עבודת הכיבוש בכם – זה נעשה למען הישועה. אם אינך מבין שכל מה שנעשה בך הוא אהבה וישועה, אם אתה חושב שזו רק שיטה או דרך לענות את האדם ומעשה שאין לתת בו אמון, אזי אתה יכול באותה מידה לשוב לעולמך ולסבול כאב ומצוקה! אם אתה מוכן להיות בזרם הזה וליהנות מהמשפט הזה ומהישועה האדירה הזו, ליהנות מכל הברכות האלה שלא ניתן למצוא אותן בשום מקום בעולם האנושי, וליהנות מהאהבה הזו, אזי היה אדם טוב. הישאר בתוך הזרם הזה כדי לקבל את עבודת הכיבוש, על מנת שתוכל להפוך למושלם. ייתכן שכיום אתה סובל מעט כאב וזיכוך כתוצאה ממשפטו של האל, אך יש לכאב זה ערך ומשמעות. אף על פי שלגבי בני אדם, הייסור והמשפט של האל הם זיכוך וחשיפה חסרת רחמים ודברים המבוצעים במטרה להענישם על חטאיהם והענשת בשרם, כלום מעבודה זו לא נועד לגזור השמדה על בשרם. החשיפות החמורות באמצעות המילה נועדו כולן להוביל אותך אל הנתיב הנכון. חוויתם באופן אישי חלק כה גדול מהעבודה הזו, וברור שהיא לא הובילה אתכם לדרך רעה! כולה נועדה לאפשר לך להביא לידי ביטוי אנושיות רגילה, וכולה ניתנת להשגה בעזרת האנושיות הרגילה שלך. כל שלב בעבודת האל נעשה על סמך הצרכים שלך, בהתאם לחולשותיך ולשיעור קומתך בפועל, ושום נטל קשה מנשוא לא נכפה עליכם. אינך רואה זאת בבירור כיום ואתה חש שאני מחמיר איתך, ואתה תמיד מאמין שהסיבה לכך שאני מייסר ושופט אותך ונוזף בך בכל יום היא שאני שונא אותך. אולם למרות שהדברים שאתה מקבל הם ייסור ומשפט, למעשה, זו אהבה כלפיך, וזו ההגנה הטובה ביותר עבורך. אם אינך יכול לתפוס את המשמעות העמוקה יותר של העבודה הזו, לא תוכל בשום אופן להמשיך לחוות זאת. עליך להשיג נחמה מהישועה הזאת. אל תסרב להתעשת. אחרי שהגעת עד הלום, עליך לראות בבירור את חשיבותה של עבודת הכיבוש, ועליך לחדול לטפח השקפות אודותיה בדרך זו או אחרת!

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האמת הפנימית של עבודת הכיבוש (4)

דבר אלוהים היומי  מובאה 93

אלה המסוגלים לעמוד איתן במהלך עבודת המשפט והייסור של האל באחרית הימים – כלומר, במהלך עבודת הטיהור הסופית – יהיו אלה שייכנסו למנוחה הסופית לצד האל; לפיכך, כל אלה שייכנסו למנוחה ישתחררו מהשפעת השטן וייפלו בנחלתו של האל רק לאחר שעברו את עבודת הטיהור הסופית שלו. בני אדם אלה, שבסופו של דבר ייפלו בנחלתו של האל, ייכנסו למנוחה הסופית. מעצם מהותה, עבודת הייסור והמשפט של האל נועדה לטהר את המין האנושי, למען יום המנוחה הסופי; אחרת, אף אחד מבני המין האנושי לא יוכל להיות ממוין לפי סוגו, או להיכנס למנוחה. עבודה זו היא הנתיב היחיד של המין האנושי לצורך כניסה למנוחה. רק עבודת הטיהור של האל תטהר את בני האדם מאי-הצדיקות שלהם, ורק עבודת הייסור והמשפט שלו תחשוף את אותם יסודות מרדניים של המין האנושי, ובכך תבדיל בין אלה שניתן להושיעם לבין אלה שלא, ובין אלה שיישארו לבין אלה שלא. כשתסתיים עבודה זו, אותם אנשים שמורשים להישאר יטוהרו כולם וייכנסו לממלכה גבוהה יותר של אנושות, שבה ייהנו מחיים אנושיים שניים על פני האדמה, שיהיו נפלאים יותר; במילים אחרות, הם ייכנסו ליום המנוחה האנושי שלהם, ויחיו לצד האל. לאחר שאלה שאינם מורשים להישאר יעברו ייסור ושיפוט, פרצופם האמיתי ייחשף לחלוטין, ולאחר מכן הם יושמדו כולם, וכמו השטן, לא יורשו עוד לשרוד על פני האדמה. המין האנושי של העתיד לא יכלול עוד אנשים מסוג זה; אנשים כאלה אינם ראויים להיכנס לארץ המנוחה הסופית, וגם אינם ראויים להצטרף ליום המנוחה שהאל והמין האנושי יחלקו, שכן הם מטרות לענישה והם אנשים רעים ובלתי צדיקים. הם נגאלו פעם אחת, והם גם עברו שיפוט וייסור; הם גם עמלו פעם למען האל. אולם, כשיבוא היום האחרון, הם בכל זאת יסולקו ויושמדו בשל הרוע שלהם וכתוצאה ממרדנותם ומחוסר יכולתם להיגאל; הם לעולם לא יתקיימו עוד בעולם העתיד, ולא יחיו עוד בקרב המין האנושי של העתיד. בין אם הם רוחות של מתים או אנשים שעדיין חיים בבשר, כל עושי הרע וכל אלה שלא נושעו יושמדו ברגע שהקדושים שבקרב המין האנושי ייכנסו למנוחה. באשר לאותם רוחות ובני אדם עושי רע, או לרוחותיהם של אנשים צדיקים ולאלה שנוהגים בצדיקות, ללא קשר לעידן שבו הם נמצאים, כל הרעים יושמדו בסופו של דבר, וכל הצדיקים ישרדו. השאלה אם אדם או רוח יזכו בישועה אינה מוכרעת לחלוטין על בסיס עבודת העידן האחרון; אלא היא נקבעת על פי השאלה אם הם התנגדו לאל או מרדו בו. אנשים בעידן הקודם שביצעו מעשים רעים ולא יכלו לזכות בישועה יהיו, ללא ספק, מטרות לענישה, וגם אלה בעידן הנוכחי שעושים רע ולא ניתן להושיעם יהיו בוודאי מטרות לענישה. בני האדם מסווגים על בסיס טוב ורע, לא לפי התקופה שבה הם חיים. לאחר שסווגו כך, הם לא ייענשו או יתוגמלו מיד; אלא, האל יבצע את עבודתו של הענשת הרע ותגמול הטוב רק לאחר שיסיים לבצע את עבודת הכיבוש שלו באחרית הימים. למעשה, הוא מפריד את בני האדם לטובים ולרעים מאז שהחל לבצע את העבודה של הושעת האנושות. אלא שהוא יתגמל את הצדיקים ויעניש את הרשעים רק לאחר שעבודתו תסתיים; זה לא שהוא יפריד אותם לקטגוריות עם השלמת עבודתו ואז יתחיל מיד במלאכת הענשת הרע ותגמול הטוב. אלא מלאכה זו תתבצע רק כאשר עבודתו תושלם כליל. המטרה היחידה מאחורי עבודתו הסופית של האל של הענשת הרע ותגמול הטוב היא לטהר לחלוטין את כל בני האדם כדי שיוכל להביא למנוחת עולמים אנושות מקודשת לחלוטין. שלב זה של עבודתו הוא המכריע ביותר; זהו השלב האחרון בכל עבודת הניהול שלו. אם האל לא ישמיד את הרעים, אלא יאפשר להם להישאר, אזי האנושות כולה לא תוכל עדיין להיכנס למנוחה, והאל לא יוכל להביאה לממלכה טובה יותר. עבודה כזו לא תהיה גמורה לחלוטין. כשתסתיים עבודתו, כל המין האנושי יהיה מקודש לחלוטין; רק כך יוכל האל לחיות כשהוא שלו במנוחתו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האל והאדם ייכנסו יחד למנוחה

דבר אלוהים היומי  מובאה 94

צעדיי פוסעים ברחבי העולם עד קצות התבל, עיניי בוחנות ללא-הרף כל אדם ואדם, ויתרה מזאת, אני משגיח על התבל בכללותה. הלכה למעשה, דבריי מתפשטים אל כל פינות התבל. כל מי שמעז לא לשרת אותי, כל מי שמעז לא להיות נאמן אליי, כל מי שמעז לשפוט את שמי, וכל מי שמעז לגנות ולהשמיץ את בניי – כל מי שמסוגל לעשות את הדברים האלה חייב לעבור משפט חמור. המשפט שלי יחול במלואו. במילים אחרות, עתה זו תקופת המשפט, ובאמצעות עיון קפדני, תגלו שהמשפט שלי מתפרש על פני כל התבל. כמובן שגם ביתי לא יוחרג. בני האדם שמחשבותיהם, דבריהם ומעשיהם לא יתאמו את רצוני, יישפטו. הבינו זאת! המשפט שלי מכוון אל התבל כולה, ולא רק לקבוצה אחת של בני אדם או של דברים. האם הבנתם זאת? אם בתוך-תוכך אתה מתלבט במחשבותיך אודותיי, אתה תישפט בתוך-תוכך מיד.

המשפט שלי לובש צורות שונות. דעו זאת! אני האל הייחודי והחכם של התבל! אין דבר שאיני יכול לעשות. כל השיפוט שלי מתגלה לכם: אם יהיו לכם התלבטויות אודותיי במחשבותיכם, אעניק לכם השראה בתור אזהרה. אם לא תקשיב, מיד אטוש אותך (אין זה מתייחס להטלת ספק בשמי, אלא להתנהגויות חיצוניות הקשורות להנאות הבשר). אם מחשבותיך מתריסות נגדי, אם אתה מתלונן בפניי, אם אתה מקבל שוב ושוב את הדעות של השטן, ואם אינך נשמע לרגשות החיים, הרי שרוחך תהיה בחשיכה ובשרך יסבול כאב. אתה חייב להימצא בקרבתי. בשום אופן לא תוכל לשחזר את המצב הרגיל שלך בתוך יום או יומיים בלבד, וחייך ישתרכו מאחור באופן ניכר. באשר למופקרים בדיבור, אני אטיל משמעת על פיכם ולשונכם ואגרום ללשונכם לעבור גיזום. בני האדם המופקרים במעשיהם באופן משולח רסן, אני אזהיר אתכם ברוחכם ואמיט ייסורים קשים על מי שלא מקשיב לי. בני האדם ששופטים אותי ומתריסים נגדי בגלוי, כלומר, אלה שמפגינים חוסר התמסרות בדבריהם או במעשיהם – אני אנדה אותם ואטוש אותם לחלוטין, אגרום להם לגווע ולאבד את הברכות העליונות. אלה בני האדם שינודו לאחר שייבחרו. בני האדם הבורים, כלומר אלה שהחזיונות שלהם אינם ברורים – עדיין אהפוך אותם לנאורים ואושיע אותם. אולם בני האדם שמבינים את האמת אך אינם מנהיגים אותה יטופלו בהתאם לכללים המוזכרים לעיל, בין אם הם בורים או לא. באשר לבני האדם שכוונותיהם היו שגויות מהרגע הראשון – אני אגרום לכך שהם לא יוכלו לעולם לתפוס את המציאות, ובסופו של דבר, הם ינודו בהדרגה, בזה אחר זה. אף אחד מהם לא יישאר. עם זאת, הם שורדים כעת בהתאם להסדרים שלי (מפני שאינני עושה דברים בחיפזון, אלא באופן מסודר).

המשפט שלי מתגלה לחלוטין, והוא מכוון לבני אדם שונים, והם חייבים לתפוס את מקומם ההולם. אני אנהל ואשפוט את בני האדם בהתאם לכללים שהפרו. באשר לבני האדם שאינם מחזיקים בשם הזה ואשר אינם מקבלים את המשיח של אחרית הימים, להם יש רק כלל אחד: אני אטול מיד את רוחו, נפשו וגופו של כל מי שמתריס נגדי ואשליך אותו לשאול. במקרה של אלה שלא יתריסו נגדי, אני אחכה עד שתבשילו, ואז אני אשפוט אתכם בשנית. דבריי מסבירים הכול באופן בהיר ושום דבר אינו נסתר. אני רק מקווה שתזכרו אותם בכל עת!

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, אמירותיו של המשיח בראשית, פרק 67

דבר אלוהים היומי  מובאה 95

אחרית הימים היא המועד שבו כל הדברים ימוינו על פי סוגם, באמצעות כיבוש. הכיבוש הוא העבודה של אחרית הימים. במילים אחרות, המשפט של כל אדם בגין חטאיו הוא עבודת אחרית הימים. אחרת, איך ניתן למיין את בני האדם לפי סוגם? עבודת המיון לפי סוג שנעשית בקרבכם היא תחילתה של עבודה כזו ברחבי התבל כולה. לאחר מכן, אנשים מכל הארצות ומכל העמים יצטרכו גם הם לקבל את עבודת הכיבוש. פירוש הדבר הוא שכל אדם בבריאה יצטרך להיות ממוין על פי סוגו ולהיכנע בפני כס המשפט כדי להישפט. אין אדם או דבר שיוכל לחמוק מהסבל של הייסור והמשפט האלה, ואין אדם או דבר שלא ימוין על פי סוגו. כולם ימוינו לסוגים, כי קצם של כל הדברים קרב, וכל השמיים והארץ באו אל סופם. איך ייתכן שבני האדם יחמקו מהיום שבו הקיום האנושי יגיע אל קצו? לפיכך, כמה זמן מעשיכם המרדניים יוכלו להימשך עוד? האם אינכם רואים שאחרית הימים שלכם ממשמשת ובאה? איך ייתכן שאלה שיראים את האל וכמהים להופעתו לא יראו את יום ההופעה של צדקת האל? איך ייתכן שהם לא יקבלו את הגמול הסופי על הטוב? האם אתה אדם שעושה טוב או אדם שעושה רע? האם אתה אדם שמקבל משפט צדק ואז מתמסר, או האם אתה אדם שמקבל משפט צדק ואז מקולל? האם אתה חי באור בפני כס המשפט, או האם אתה חי בתוך האופל של השאול? האם אתה עצמך לא זה שיודע באופן הברור ביותר אם קיצך יהיה גמול או עונש? האין אתה הוא זה שיודע באופן הברור ביותר ומבין באופן העמוק ביותר שהאל צודק? אם כך, מהי בדיוק התנהלותך ומהו בדיוק לבך? בעודי כובש אותך כיום, האם באמת עליי להסביר לך מפורשות אם התנהגותך רעה או טובה? כמה ויתרת למעני? עד כמה עמוקה עבודתך אותי? האם אתה עצמך אינך יודע באופן הברור ביותר מהי התנהגותך כלפיי? אתה אמור לדעת טוב יותר מכל אדם אחר מה בדיוק יהיה סופך! אני אומר לך בכנות: אני רק בראתי את האנושות, ובראתי אותך, אך לא מסרתי אתכם לידי השטן. גם לא גרמתי לכם בכוונה תחילה להתמרד נגדי או להתנגד לי כדי שאעניש אתכם. האם כל האסונות הללו אינם תוצאה של לבכם העיקש והתנהלותכם המתועבת? אם כך, האם אינכם יכולים לקבוע בעצמכם גם מה יהיה סופכם? האם אינכם יודעים בלבכם, טוב יותר מכל אדם אחר, מה יהיה סופכם? הסיבה לכך שאני כובש אנשים היא כדי לחשוף אותם וכדי להיטיב להביא לך ישועה. זה לא נעשה כדי שתעשה מעשים רעים ולא כדי לגרום לך בכוונה תחילה לצעוד לתוך גיהינום ההשמדה. בבוא העת, כל הסבל האדיר שלך, הבכי וחריקת השיניים שלך – כל אלה יתרחשו בשל חטאיך, הלא כן? לפיכך, היותך טוב או רע הוא השיפוט הטוב ביותר שלך, הלא כן? האין זו ההוכחה הטובה ביותר מה יהיה קיצך?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האמת הפנימית של עבודת הכיבוש (1)

דבר אלוהים היומי  מובאה 96

קול רועם יוצא ומרעיד את היקום כולו, מחריש אוזניים ולאנשים לא נותר זמן להימלט ממנו. מקצתם מוכים ארצה, מקצתם מושמדים ומקצתם נשפטים. זהו באמת מחזה שכמותו איש לא ראה מעולם. הקשיבו היטב, פרצי הרעם מלווים בקולות יבבה, והקול הזה מגיע מן השאול, הקול הזה מגיע מן הגיהינום. זהו קול הבכי המר של אותם בני המרדות ששפטתי. אלה שאינם מקשיבים למה שאני אומר ואינם מיישמים בפועל את דבריי נשפטים לחומרה ומקבלים את קללת חרון אפי. קולי הוא משפט וחרון אף, הוא אינו מקל על איש ולא מגלה רחמים כלפי אף אחד, כי אני הוא אל הצדק בכבודו ובעצמו ואני מלא חרון אף, אני מלא בעירה, טיהור והשמד. דבר בי אינו נסתר ואין בי את תחושות הבשר, אלא להיפך, יש פתיחות, צדק והיעדר משוא פנים. היות שבניי הבכורים מצויים כבר עימי על כס המלכות, מושלים בשלל האומות ובשלל העמים, משפטם של הדברים ושל האנשים שאינם צודקים ואינם צדיקים מתחיל כעת. אני אבדוק אותם היטב בזה אחר זה, לא אחמיץ דבר ואחשוף אותם כליל, שכן השיפוט שלי התגלה במלואו ונערך באופן פתוח לגמרי – לא הסתרתי דבר. אני אפטר מכל אלה שלא עולים בקנה אחד עם כוונותיי ואתן להם ללכת לאבדון לנצח בבור ללא תחתית. שם אניח להם להישרף לנצח. רק זה הוא הצדק שלי ורק זו היושרה שלי. איש אינו יכול לשנות זאת, והכול חייב להיות בשליטתי.

רוב האנשים מתעלמים מאמירותיי וחושבים שמילים הן רק מילים ועובדות הן עובדות. הם עיוורים! האין הם יודעים שאני האל הנאמן בכבודו ובעצמו? דבריי מתגשמים בו-זמנית עם העובדות. האין זה באמת כך? אנשים פשוט אינם מבינים את דבריי, ורק אלה שהפכו לנאורים מסוגלים להבינם באמת. זוהי עובדה. ברגע שאנשים רואים את דבריי הם נתקפים אימה ומתרוצצים סביב כדי להסתתר. זה יקרה ביתר שאת עת ינחת משפטי. כשבראתי את כל הדברים, כשאשמיד את העולם וכשאשלים את בני הבכורים – כל הדברים האלה מתממשים באמצעות מילה אחת שיוצאת מפי. כך קורה משום שמילה שלי היא הסמכות, היא השיפוט. ניתן לומר שאני עצמי הוא המשפט והמלכותיות. זו עובדה שאינה ניתנת לשינוי. זהו היבט אחד של הצווים המנהליים שלי. זו רק דרך אחת שבה אני שופט אנשים. בעיניי, הכול, כולל כל האנשים, כל העניינים וכל הדברים – נתון בידיי ולשיפוטי. אף אדם ושום דבר אינם מעזים להתנהג בפראות ובזדון, והכול חייב להתגשם על פי מוצא פי. על פי התפיסה האנושית, כולם מאמינים לדברי האדם שהנני. כשרוחי אומרת את דברה – כולם מפקפקים בכך. אנשים אינם מכירים כלל את כול-יכולתי ואפילו מטיחים בי האשמות שווא. אני אומר לך עכשיו, כל המפקפקים בדבריי, כל המזלזלים בדבריי, הם אלה שיושמדו, הם בני האבדון הנצחיים. מכך ניתן להסיק כי מעטים מאוד הם הבנים הבכורים, מפני שכך אני עובד. כפי שכבר אמרתי, אני משיג הכול בלי לנקוף אצבע. אני משתמש רק בדבריי. כאן, אם כן, מצויה כול-יכולתי. איש אינו יכול למצוא בדבריי את המקור למוצא שפתיי או את מטרתו. אנשים אינם יכולים להשיג זאת והם מסוגלים לפעול רק בהתאם להנחייתי ולעשות הכול על פי כוונותיי ובהתאם לצדקתי, כדי שמשפחתי תדע צדק ושלווה, תחיה לנצח, תהיה איתנה ובלתי ניתנת לערעור לעולמים.

משפטי חל על כולם, צוויי המנהליים נוגעים בכולם, ודבריי וישותי מתגלים בפני כולם. זה הזמן לעבודה הגדולה של רוחי, (זו התקופה שבה נעשית ההבחנה בין אלה שיבורכו לאלה שגורלם יהיה רע). ברגע שדבריי יוצאים מפי, אני מבחין בין אלה שיתברכו לבין אלה שגורלם יהיה רע. כל זה ברור כשמש, ואני רואה זאת במבט חטוף. (אני אומר זאת ביחס לאנושיותי, ולכן הדברים האלה אינם סותרים את ייעודי ובחירתי.) אני משוטט בהרים ובנהרות ובין כל הדברים, במרחבי היקום, בוחן כל מקום ומטהר אותו, כדי שאותם מקומות טמאים ואותן ארצות מופקרות יחדלו כולם להתקיים ויישרפו עד כלות בשל דבריי. עבורי הכול קל. אם המועד שקבעתי מראש להשמדת העולם היה מגיע עכשיו, הייתי יכול לבלוע את העולם כולו במילה אחת. אבל אין זה הזמן עכשיו. הכול חייב להיות מוכן לפני שאעשה את העבודה הזאת, כדי שלא תיגרם הפרעה לתוכניתי וכדי שהניהול שלי לא ישובש. אני יודע כיצד לעשות זאת באופן מתקבל על הדעת: יש לי את חוכמתי ואת סידוריי שלי. אסור לבני האדם להזיז אצבע אחת. הישמרו פן אכה אתכם אפיים ארצה. הדבר כבר נגע בצווים המנהליים שלי. מכך ניתן להבין את חומרתם של הצווים המנהליים שלי ואת העקרונות שביסודם, שיש להם שני צדדים: מחד גיסא, אני הורג את כל אלה שאינם עולים בקנה אחד עם כוונותיי ומפרים את הצווים המנהליים שלי. מאידך גיסא, אני מקלל בחרון אפי את כל אלה שמפרים את הצווים המנהליים שלי. שני ההיבטים האלה חיוניים, הם עקרונות הביצוע מאחורי הצווים המנהליים שלי. כל אחד מטופל על פי שני עקרונות אלה, בלי כל רגש ובלי להתחשב במידת נאמנותו. די בכך כדי להראות את צדקתי, את מלכותיותי ואת חרון אפי, שישרוף את כל הדברים הארציים, את כל הדברים הגשמיים ואת כל הדברים שאינם תואמים את כוונותיי. יש בדבריי תעלומות שנותרות חבויות ויש בדבריי גם תעלומות שנחשפו. לכן, על פי התפיסות האנושיות ובדעתם של בני האדם, דבריי יהיו תמיד בלתי מובנים ולבי יהיה תמיד בלתי נתפס. כלומר, עליי לעקור מבני האדם את תפיסותיהם ואת דרך מחשבתם. זהו הפרט החשוב ביותר בתוכנית הניהול שלי. עליי לעשות זאת כך כדי לזכות בבניי הבכורים ולהגשים את הדברים שברצוני לעשות.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, אמירותיו של המשיח בראשית, פרק 103

דבר אלוהים היומי  מובאה 97

ציון! עלזי ושמחי! ציון! שירי בקול! חזרתי עטור ניצחון, חזרתי מנצח! כל העמים! מהרו ועמדו לפי הסדר! כל יצירי הבריאה! עצרו, כי דמותי ניצבת מול היקום כולו ומופיעה במזרח העולם! מי מעז לא לכרוע ברך ולסגוד לי? מי מעז לא לקרוא לי האל האמיתי? מי מעז לא להביט למעלה בלב ירא-אל? מי מעז לא להלל? מי מעז לא לעלוז ולשמוח? אנשיי ישמעו את קולי, בניי ישרדו במלכותי! הרים, נהרות וכל הדברים יריעו עד בלי קץ וידלגו אנה ואנה ללא הרף. בזמן הזה, איש לא יעז לסגת ואיש לא יעז להתקומם ולהתנגד. זה המעשה הנפלא שעשיתי, ועוד יותר מכך, זו עוצמתי האדירה! אגרום לכל דבר להיות בעל לב ירא-אל כלפיי, ואף יותר מכך, אגרום לכל דבר לשבחני. זו המטרה העילאית של תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים שלי, וכך ציוויתי. אפילו אדם אחד, אפילו חפץ אחד ואפילו אירוע אחד לא יעז להתקומם ולהתנגד לי. כל אנשיי ינהרו אל ההר שלי (במילים אחרות, אל העולם שאברא בעתיד), והם ייכנעו לי, שכן יש בי מלכותיות, משפט וסמכות. (הדברים מתייחסים לתקופה שבה אהיה בגוף. יש לי גם סמכות בבשר, אך היות שאין לגבור על מגבלות הזמן והמרחב בתוך הבשר, לא ניתן לומר שזכיתי בתהילה מלאה. למרות שאני משיג את הבנים הבכורים כבשר, לא ניתן לומר שזכיתי בתהילה. רק כאשר אשוב לציון ואשנה את מראי, ניתן יהיה לומר שיש לי סמכות – היינו שזכיתי בתהילה.) דבר לא יהיה לי קשה. הכול יושמד בהבל פי, ובהבל פי הכול ייברא ויובא לידי שלמות. כזו היא עוצמתי האדירה וכזו היא סמכותי. היות שאני מלא בעוצמה ובסמכות, אין אדם שיכול להעז להפריע לי. כבר ניצחתי את הכול, כבר ניצחתי את כל בני המרדות. אני מקבץ את כל בניי הבכורים כדי לחזור לציון איתי. אינני שב לציון לבדי. לפיכך, הכול יראו את בניי הבכורים וכך יפתחו לבבות יראי-אל כלפיי. זו מטרתי בכך שהשגתי את הבנים הבכורים, וזו הייתה תוכניתי מאז בריאת העולם.

כאשר הכול יהיה מוכן, יהיה זה היום שבו אשוב לציון, ויום זה ייזכר בכל העמים. כאשר אשוב לציון, כל הדברים עלי אדמות ישתתקו, ותשרה עליהם שלווה. כאשר אשוב לציון, הכול יחזור למראהו המקורי. אז אחל בעבודתי בציון. אעניש את הרשעים ואתגמל את הטובים, ואיישם את הצדק שלי ואוציא לפועל את משפטי. אשתמש בדבריי כדי להגשים את הכול ואגרום לכל אדם ולכל דבר לטעום את טעם ידי המייסרת, ואגרום לכל האנשים לחזות במלוא תפארתי, במלוא חוכמתי ובמלוא שפעתי. איש לא יעז לקום ולחרוץ משפט, שכן הכול מתבצע בי. בכך כולם יראו את מלוא כבודי ויטעמו את טעם נצחוני השלם, שכן הכול בא לידי ביטוי בי. כך ניתן לראות את עוצמתי האדירה ואת סמכותי. איש לא יעז לפגוע בי ואיש לא יעז להפריע לי. הכול לגביי יתפרסם בגלוי. מי יעז להסתיר דבר-מה? אין ספק שלא אגלה רחמים כלפי אותו אדם! על חדלי אישים כאלה לקבל ממני עונש חמור, ויש לסלק חלאות כאלה משדה הראייה שלי. אני אמשול בהם במוט ברזל ואשתמש בסמכותי לשפוט אותם ללא שמץ של רחמים ומבלי לחוס כלל על רגשותיהם, שכן אני אלוהים בכבודו ובעצמו, שאין בו את תחושות הבשר, שהוא מלכותי ושאין לפגוע בו. על כולם להבין זאת ולראות זאת, פן יוכו ארצה ויושמדו בידיי "ללא כל סיבה או היגיון", שכן המוט שלי יכה ארצה את כל אלו שפוגעים בי. לא אכפת לי אם הם מכירים את הצווים המנהליים שלי או לא, לא תהיה לכך כל חשיבות מבחינתי, שכן דמותי אינה יכולה לסבול פגיעה מצד איש. זו הסיבה לכך שנאמר שאני אריה. כל מי שאגע בו, אכה אותו ארצה. זו הסיבה לכך שנאמר שזהו חילול הקודש לומר שאני אלוהי החמלה, טוב-הלב והאהבה. במהותי, איני שה אלא אריה. איש אינו מעז לפגוע בי, ואת כל מי שיפגע בי אעניש מיידית במוות, ללא כל רחמים. די בכך להראות מהו טבעי. לכן, בעידן הסופי, קבוצה גדולה של אנשים תפרוש, ויהיה קשה לאנשים לסבול זאת, אך מצדי, אני נינוח ומאושר, ואיני רואה בכך משימה קשה כלל. כזהו טבעי.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, אמירותיו של המשיח בראשית, פרק 120

דבר אלוהים היומי  מובאה 98

במלכות, שלל יצירי הבריאה מתחילים להתחדש ולהשיב לעצמם את חיותם. עקב שינויים במצב הארץ, גם הגבולות בין ארץ לארץ מתחילים לזוז. ניבאתי שכאשר ארץ תיפרד מארץ, וארץ תתאחד עם ארץ, זה יהיה הזמן שבו ארסק כל מדינה לרסיסים. בעת ההיא, אחדש את הבריאה כולה ואחלק מחדש את היקום כולו, וכך אשליט סדר ביקום ואשנה את הישן לחדש – זוהי תוכניתי ואלה הם מעשיי. כאשר כל מדינה וכל אחד מאנשיי הנבחרים ישובו לפני כס מלכותי, או-אז אעניק את כל שפע השמיים לעולם האנושי, כדי שבזכותי, עולם זה יעלה על גדותיו מרוב שפע שאין שני לו. כל עוד העולם הישן קיים, אשליך את זעמי על כל מדינה ואפרסם את הצווים המנהליים המפורסמים ליקום כולו, וכל מי שיפר אותם יחווה ייסורים:

כשאני מדבר אל היקום כולו, כל בני האדם שומעים את קולי, כלומר, כל בני האדם רואים את כל המעשים שביצעתי ברחבי היקום. אלה שהולכים נגד כוונותיי, כלומר, שמתנגדים לי במעשי אנוש, ייפלו בייסוריי. אחדש את רבבות הכוכבים שבשמיים; בזכותי, השמש והירח יתחדשו והשמיים לא יהיו עוד כפי שהיו; וכל אשר על הארץ יתחדש – כל זה יתקיים בזכות דבריי. כל מדינות היקום יחולקו מחדש ויוחלפו במלכותי, כך שהמדינות על פני הארץ ייעלמו לנצח ותהיה רק המלכות הסוגדת לי; כל מדינות הארץ יושמדו ויחדלו מלהתקיים. מבין כל בני האנוש שבתבל, כל אלה השייכים לשדים יושמדו. כל הסוגדים לשטן ייפלו באש הבוערת שלי – כלומר, למעט אלה שנמצאים כעת בשטף, כולם יהפכו לאפר. כשאייסר כל עם, קהילות דתיות ישובו למלכותי במידה זו או אחרת, ומעשיי יכבשו אותן, כי הן יראו ש"הקדוש הרוכב על ענן לבן" כבר הגיע. כל בני האנוש ימויינו לפי סוגיהם, וייסוריהם השונים ייקבעו בהתאם למעשיהם; כל אלה שהתנגדו לי יאבדו, ואשר לאלה שמעשיהם על פני הארץ לא היו כרוכים בי, הם ימשיכו להתקיים על פני הארץ תחת שלטון בניי ואנשיי, בגלל התנהלותם. אופיע בפני רבבות מדינות ורבבות עמים, ואביע את קולי שלי על פני הארץ, אכריז על השלמת עבודתי הכבירה, ואאפשר לכל בני האדם לראות זאת במו עיניהם.

ככל שאמירותיי מעמיקות, אני גם מתבונן במצב היקום. באמצעות דבריי, כל הדברים מתחדשים. השמיים משתנים, וכך גם הארץ. האנושות נחשפת בדמותה המקורית, ואט-אט, בני האדם מופרדים על פי סוגם, ושבים מבלי משים לחיק "משפחתם". הדבר משמח אותי מאוד. אני חופשי מהפרעות, ובאופן בלתי מורגש, עבודתי הכבירה נשלמת, וכל הדברים משתנים. כשבראתי את העולם, הפרדתי את כל הדברים איש-איש לסוגו, וסיווגתי את כל הדברים בעלי הצורה. כשסוף תוכנית הניהול שלי יתקרב, אשחזר את המצב הקודם של הבריאה; אשחזר כל דבר לאופן שבו הוא היה במקור, אשנה הכול מקצה אל קצה כך שהכול יתאים לתוכניתי. הגיעה העת! השלב האחרון בתוכניתי עומד להסתיים. הוי, עולם ישן וטמא! לבטח תיפול בדבריי! תוכניתי לבטח תהפוך אותך לאין ואפס! הוי, כל הדברים! כולם יזכו בחיים חדשים בדבריי – יהיה להם ריבון! הוי, עולם חדש, מקודש וטהור! לבטח תתחדש בקרב תפארתי! הוי, הר ציון! אל תחריש עוד – שבתי בניצחון! אני מתבונן בארץ כולה מתוך כל הדברים. בני האדם על פני הארץ החלו בחיים חדשים ויש להם תקוות חדשות. הוי, אנשיי! איך לא תשובו לחיים באורי? איך לא תקפצו משמחה תחת הדרכתי? הארצות צועקות בששון, המים שוצפים בצחוק עליז! הוי, ישראל שקמה לתחייה! איך לא תתגאי בייעוד שקבעתי לך מראש? מי בכה? מי יילל? עם ישראל הישן כבר לא קיים, ועם ישראל הנוכחי קם על רגליו בעולם, זקוף ותמיר, קם בלבה של האנושות כולה. עם ישראל הנוכחי לבטח ירכוש את בסיס הקיום באמצעות אנשיי! הו, מצרים השנואה! האם את עדיין מתנגדת לי? איך תוכלי לנצל את רחמיי ולנסות להימלט מייסוריי? איך את יכולה שלא לחיות במסגרת הייסור שלי? כל אלה שאני אוהב לבטח יתקיימו לנצח, ולבטח אייסר לנצח את כל מי שמתנגד לי. זאת משום שאני אל קנא, ואיני חס על בני אדם בקלות על כל מעשיהם. אני אבחן את העולם כולו, וכשאופיע במזרח העולם, עם צדק, מלכותיות, חרון אף וייסור, אתגלה לפני ההמונים!

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, דברי האל לתבל כולה, פרק 26