דבר אלוהים היומי  מובאה 141

על פי רוב, הכרת עבודתו של האל בימים אלה פירושה לדעת מהי כהונתו העיקרית של האל בהתגלמותו כבשר ודם באחרית הימים ומה המטרה שלשמה הוא הגיע. בדבריי הקודמים ציינתי שהאל הגיע (באחרית הימים) כדי להוות דוגמה ומופת לפני עזיבתו. כיצד האל מהווה דוגמה ומופת? הוא עושה זאת באמצעות אמירת מילים, עבודה ודיבור בכל רחבי הארץ. זוהי עבודת האל באחרית הימים. הוא רק מדבר כדי שפני האדמה יהפכו לעולם של מילים, כדי שדבריו יספקו את כל הדרוש לכל בני האדם ויהפכו אותם לנאורים וכדי שרוחו של האדם תתעורר והוא יוכל לראות בבירור את החזיונות. באחרית הימים, האל התגלם כבשר ובדם ובא לארץ בעיקר כדי לדבר. כשישוע הגיע, הוא הטיף את בשורת מלכות שמיים ויישם את עבודת הגאולה של הצליבה. הוא שם קץ לעידן החוק וחיסל את כל הדברים הישנים. הופעתו של ישוע חתמה את עידן החוק וציינה את תחילתו של עידן החסד. הופעתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם באחרית הימים שמה קץ לעידן החסד. הוא הגיע בעיקר כדי לומר את דבריו, תוך שהוא משתמש בדבריו כדי להביא את בני האדם לשלמות, כדי להפוך את בני האדם לנאורים ולהאיר אותם וכך להסיר את מקומו של האל המעורפל מלבם. כשישוע הגיע, הוא לא ביצע את שלב העבודה הזה. כשהוא הגיע, הוא עשה ניסים רבים, ריפא חולים, גירש שדים ועשה את עבודת הגאולה של הצליבה. כתוצאה מכך, בתפיסותיהם של בני האדם, הם מאמינים שכך האל צריך להיות. זאת מפני שכאשר ישוע שהה עלי אדמות, הוא לא עבד למען סילוק צלם האל המעורפל מלבם של בני האדם. כשהוא הגיע, הוא נצלב, ריפא חולים, גירש שדים והטיף את בשורת מלכות שמיים. מצד אחד, האל בהתגלמותו כבשר ודם באחרית הימים עוקר את המקום שתפס האל המעורפל בתפיסותיהם של בני האדם כדי שצלמו של האל המעורפל יימחה מלבם של בני האדם. באמצעות דבריו ועבודתו המעשיים, נדודיו בין ארצות העולם והעבודה המעשית והרגילה באופן יוצא מגדר הרגיל שהוא עושה בקרב בני האדם, הוא גורם לאדם להכיר את המעשיות של האל ומסלק את מקומו של האל המעורפל מלב האדם. מצד שני, האל משתמש בדברים שנאמרים על ידי התגלמותו כבשר ודם כדי להפוך את בני האדם למושלמים ועל מנת לבצע את כל הדברים. זוהי העבודה שהאל יממש במהלך אחרית הימים.

הדברים שחובה עליכם לדעת:

1. עבודתו של האל אינה על-טבעית ואסור לכם לגבש תפיסות לגביה.

2. חובה עליכם להבין את העבודה העיקרית שהאל בהתגלמותו כבשר ודם בא לעשות הפעם.

הוא לא הגיע כדי לרפא חולים, לגרש שדים או לעשות ניסים והוא לא הגיע כדי להטיף את בשורת ההכאה על חטא או לגאול את בני האדם. זאת משום שישוע כבר עשה את העבודה הזו והאל לא חוזר על אותה עבודה. כיום, האל הגיע כדי לשים קץ לעידן החסד ולמגר את כל הנוהגים של עידן החסד. האל המעשי הגיע בעיקר כדי לחשוף את מעשיותו. כשישוע הגיע, הוא אמר דברים מועטים. הוא בעיקר עשה נסים, חולל אותות ומופתים, ריפא חולים וגירש שדים או התנבא במטרה לשכנע את בני האדם ולגרום להם לראות שהוא באמת האל ושאין בו את תחושות הבשר. בסופו של דבר, ישוע השלים את עבודת הצליבה. האל של ימינו אינו מחולל אותות ומופתים ואינו מרפא חולים ומגרש שדים. כשישוע הגיע, העבודה שהוא עשה ייצגה חלק אחד של האל, אך הפעם האל הגיע כדי לבצע את שלב העבודה שיש לעשותו, שכן האל אינו חוזר על אותה עבודה. הוא אל שתמיד הנו חדש ולעולם לא ישׇן ולכן כל מה שאתה רואה כיום הם דבריו ועבודתו של האל המעשי.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, הכרת עבודתו של האל כיום

דבר אלוהים היומי  מובאה 142

באחרית הימים, האל התגלם כבשר ודם בעיקר כדי לומר את דבריו, להסביר את כל הדרוש לחיי בני האדם, לציין אל מה בני האדם צריכים להיכנס ולהראות לבני האדם את מעשיו של האל, את חוכמתו, את כל-יכולתו ואת פלאותיו של האל. באמצעות הדרכים הרבות שבהן האל מדבר, בני האדם חוזים בעליונותו של האל, בגדולתו של האל ויתרה מכך, בענוותו ובהסתר פניו של האל. בני האדם רואים שהאל הוא עליון, אך גם שהוא עניו ונסתר ושהוא יכול להיעשות לפחוּת מכולם. חלק מדבריו נאמרים היישר מנקודת המבט של רוח האל, חלק היישר מנקודת מבטם של בני האדם וחלק מנקודת המבט של גוף שלישי. מזה ניתן לראות שאופן עבודתו של האל משתנה לאין שיעור ושבאמצעות דבריו הוא מאפשר לבני האדם לראות זאת. עבודת האל באחרית הימים היא רגילה ומעשית ולכן קבוצת בני האדם באחרית הימים ניצבת בפני הניסיון הגדול מכולם. בשל הרגילות והמעשיות של האל, כל בני האדם נכנסים בקרב ניסיונות כאלה. הסיבה לכך שבני האדם נקלעים לניסיונותיו של האל היא הרגילות והמעשיות שלו. במהלך העידן של ישוע, לא היו תפיסות או ניסיונות. משום שרוב העבודה שעשה ישוע עלתה בקנה אחד עם תפיסותיהם של בני האדם, אנשים נעשו לחסידיו והם לא גיבשו תפיסות לגביו. הניסיונות של ימינו הם הניסיונות הגדולים ביותר שבפניהם ניצבו בני האדם אי פעם וכשנאמר שבני האדם האלה צלחו את התלאות הקשות, הכוונה היא לתלאות האלה. כיום, האל מדבר כדי ליצור אמונה, אהבה, קבלת הסבל והתמסרות בבני האדם האלה. הדברים שאומר האל בהתגלמותו כבשר ודם באחרית הימים נאמרים בהתאם למהות הטבע של האדם, בהתאם להתנהגותו של האדם ובהתאם למה שבני האדם צריכים להיכנס אליו כיום. דבריו גם מעשיים וגם רגילים: הוא אינו מדבר על המחר ואינו מביט לאחור אל האתמול. הוא מדבר רק על הדברים שיש להיכנס אליהם, ליישם בפועל ולהבין כיום. אם יקום בהווה אדם שיכול לחולל אותות ומופתים, לגרש שדים, לרפא חולים ולעשות נסים רבים ואם אדם זה יטען שהוא ישוע ששב לעולם, אזי זה יהיה זיוף מעשה ידיהן של רוחות רעות שמחקות את ישוע. זכרו זאת! האל אינו חוזר על אותה עבודה. שלב עבודתו של ישוע כבר הושלם והאל לעולם לא יוציא לפועל שוב את שלב העבודה הזה. עבודתו של האל אינה מתיישבת עם תפיסותיהם של בני האדם. לדוגמה, הברית הישנה חזתה את ביאת המשיח והתוצאה של נבואה זו הייתה בואו של ישוע. משום שזה כבר קרה, לא יהיה זה בסדר אם יבוא משיח נוסף. ישוע כבר בא פעם אחת, ולכן לא יהיה זה בסדר אם הפעם ישוע יבוא שוב. יש שם אחד לכל עידן וכל אחד מהשמות האלה כולל אפיון של אותו עידן. לפי תפיסותיהם של בני האדם, האל תמיד חייב לחולל אותות ומופתים, תמיד חייב לרפא חולים ולגרש שדים ותמיד חייב להיות בדיוק כמו ישוע. אולם הפעם האל אינו כזה כלל ועיקר. אם באחרית הימים האל עדיין יחולל אותות ומופתים ועדיין יגרש שדים וירפא חולים – אם הוא יעשה בדיוק את שעשה ישוע – אזי האל יחזור על אותה עבודה ועבודתו של ישוע תאבד כל חשיבות או ערך. לכן האל מוציא לפועל שלב עבודה אחד בכל עידן. מיד עם השלמת כל שלב בעבודתו של האל, רוחות רעות מחקות אותו ולאחר שהשטן מתחיל להתחקות אחר עקבותיו של האל, האל עובר לשיטה שונה. עם השלמת שלב בעבודתו של האל, רוחות רעות מחקות אותו. זה חייב להיות ברור לכם. מדוע עבודתו של האל כיום שונה מעבודתו של ישוע? מדוע האל אינו מחולל אותות ומופתים כיום ולא מגרש שדים או מרפא חולים? אם עבודתו של ישוע הייתה זהה לעבודה שנעשתה בעידן החוק, האם הוא היה יכול לייצג את האל של עידן החסד? האם הוא היה יכול להשלים את עבודת הצליבה? אם ישוע היה נכנס לבית המקדש ושומר את השבת, כמו בעידן החוק, איש לא היה רודף אותו וכולם היו מאמצים אותו אל לבם. לו פני הדברים היו כך, האם הוא היה יכול להיצלב? האם הוא היה יכול להשלים את עבודת הגאולה? מה היה הטעם בכך שהאל בהתגלמותו כבשר ודם באחרית הימים חולל אותות ומופתים כמו שעשה ישוע? רק אם האל יבצע שלב נוסף בעבודתו במהלך אחרית הימים, שלב שמייצג חלק מתוכנית הניהול שלו, יוכלו בני האדם לזכות בהבנה עמוקה יותר של האל ורק אז תושלם תוכנית הניהול של האל.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, הכרת עבודתו של האל כיום

דבר אלוהים היומי  מובאה 143

באחרית הימים, האל הגיע בעיקר כדי לומר את דבריו. הוא מדבר מנקודת המבט של רוח האל, מנקודת המבט של בני האדם ומנקודת המבט של גוף שלישי. הוא מדבר בדרכים שונות, משתמש בדרך אחת לפרק זמן מסוים ומשתמש בשיטת דיבור כדי לשנות את תפיסותיהם של בני האדם ולסלק את צלם האל המעורפל מלבם. זו העבודה העיקרית שהאל עושה. משום שבני האדם מאמינים שהאל הגיע כדי לרפא חולים, לגרש שדים, לעשות נסים ולהעניק לבני האדם ברכות חומריות, האל מוציא לפועל את שלב העבודה הזה – עבודת משפט וייסור – כדי לסלק דברים כאלה מתפיסותיהם של בני האדם על מנת שיכירו את המעשיות והרגילות של האל. כך יוכל צלמו של ישוע להימחות מלבם ולהתחלף בצלם חדש של האל. ברגע שצלם האל בלבם של בני האדם מתיישן, הוא נהפך לאליל. כשישוע הגיע וביצע את השלב הזה בעבודה, הוא לא ייצג את האל בשלמותו. הוא חולל כמה אותות ומופתים, אמר כמה דברים ובסופו של דבר נצלב. הוא ייצג חלק אחד של האל. הוא לא היה יכול לייצג את האל בשלמותו, אלא ייצג את האל על ידי ביצוע חלק אחד בעבודתו של האל. זאת משום שהאל כה אדיר, מופלא ובלתי ניתן לתפיסה ומשום שהאל מבצע רק חלק אחד בעבודתו בכל עידן. העבודה שהאל עושה בעידן הזה היא בעיקר אספקת דברי החיים לאדם; חשיפת מהות הטבע של האדם וצביונו המושחת וחיסול התפיסות הדתיות, החשיבה הפיאודלית, החשיבה המיושנת וכן הידע והתרבות של האדם. כל אלה חייבים להיטהר באמצעות חשיפתם בדברי האל. באחרית הימים, האל משתמש במילים ולא באותות ומופתים כדי להפוך את בני האדם למושלמים. הוא משתמש בדבריו כדי לחשוף את בני האדם, לשפוט אותם, לייסר אותם ולהפוך אותם למושלמים, כדי שבאמצעות דברי האל, בני האדם יראו את חוכמתו וחביבותו של האל ויבינו את צביונו של האל וכדי שיחזו במעשיו של האל. במהלך עידן החוק, יהוה הוציא את משה ממצרים באמצעות דבריו ודיבר דברים אחדים אל בני ישראל. בזמן ההוא, חלק ממעשיו של האל התגלו, אך משום שאיכותם של בני האדם הייתה מוגבלת ודבר לא היה יכול להביאם לידי הבנה מלאה, האל המשיך לדבר ולעבוד. בעידן החסד בני האדם חזו שוב בחלק ממעשיו של האל. ישוע היה מסוגל לחולל אותות ומופתים, לרפא חולים, לגרש שדים ולהיצלב ושלושה ימים לאחר צליבתו הוא קם לתחייה והופיע בפני בני האדם כבשר ודם. זה כל מה שידעו בני האדם על האל. בני האדם יודעים רק את מה שהאל מגלה להם ואם האל לא היה מגלה לבני האדם דבר נוסף, הרי שהם היו תוחמים כך את האל. לכן האל ממשיך בעבודתו כדי להעמיק הכרת האדם אותו וכדי שבני האדם ילמדו בהדרגה להכיר את מהות האל. באחרית הימים, האל משתמש בדבריו כדי להפוך את בני האדם למושלמים. דברי האל חושפים את צביונך המושחת ומעשיות האל מחליפה את תפיסותיך הדתיות. באחרית הימים, האל התגלם כבשר ודם בעיקר כדי להגשים את הדברים הבאים: "הדבר נהיה לבשר, הדבר חודר לבשר הדבר מופיע בבשר" ואם אינכם מבינים זאת היטב, לא תוכלו לעמוד איתנים. באחרית הימים, האל בעיקר מתכוון להשלים שלב בעבודתו שבו הדבר מופיע בבשר וזה חלק אחד מתוכנית הניהול של האל. לכן הידע שלכם חייב להיות ברור. ללא קשר לאופן עבודתו של האל, הוא לא מרשה לבני האדם לתחום אותו. אילו האל לא עשה את העבודה הזאת באחרית הימים, היכרותו של האדם את האל לא הייתה יכולה להעמיק. כל שהיית יודע היה שהאל יכול להיצלב ולהחריב את סדום ושישוע יכול לקום לתחייה ולהופיע בפני פטרוס... אולם לעולם לא היית אומר שדברי האל יכולים לעשות כל דבר ויכולים לכבוש את בני האדם. רק באמצעות התנסות בדברי האל תוכל לדבר על ידע כזה וככל שתחווה יותר מעבודת האל, כך תעמיק היכרותך אותו. רק אז תפסיק לתחום את האל בתפיסותיך האישיות. בני האדם מכירים את האל על ידי התנסות בעבודת האל. אין שום דרך נכונה אחרת להכיר את האל.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, הכרת עבודתו של האל כיום

דבר אלוהים היומי  מובאה 144

כיום צריך להיות ברור לכולכם שבאחרית הימים מדובר בעיקר על עובדת "הדבר נהיה לבשר" שהאל מבצע. באמצעות עבודתו הממשית של האל עלי אדמות, הוא גורם לכך שבני האדם יכירו אותו, יבואו עמו במגע ויחזו במעשיו המעשיים. הוא גורם לבני האדם לראות בבירור שהוא מסוגל לחולל אותות ומופתים ושיש גם זמנים שבהם הוא איננו יכול לעשות זאת, הדבר תלוי בעידן. תוכל להבין שאין זה כך שהאל אינו מסוגל לחולל אותות ומופתים, אלא שהוא משנה את שיטת עבודתו בהתאם לעבודה שיש לעשותה ובהתאם לעידן. בשלב העבודה הנוכחי, הוא אינו מחולל אותות ומופתים. הוא חולל אותות ומופתים בעידן של ישוע משום שעבודתו בעידן ההוא הייתה שונה. האל אינו עושה את העבודה ההיא כיום ויש כאלה שסבורים שהוא איננו מסוגל לחולל אותות ומופתים או לחלופין, שאם האל אינו מחולל אותות ומופתים, הוא איננו האל. האין זאת טענה מופרכת? האל מסוגל לחולל אותות ומופתים אך הוא עובד בעידן שונה ולכן הוא לא עושה עבודה כזו. משום שזהו עידן שונה ומשום שמדובר בשלב שונה בעבודתו של האל, גם המעשים שחשף האל שונים. אמונתו של האדם באל איננה אמונה באותות ומופתים ולא אמונה בניסים, אלא אמונה בעבודתו המעשית של האל במהלך העידן החדש. האדם מכיר את האל באמצעות האופן שבו האל עובד והיכרות זו מצמיחה באדם את האמונה באל, כלומר את האמונה בעבודתו של האל ובמעשיו. בשלב העבודה הנוכחי, האל בעיקר מדבר. אל תחכה לראות אותות ומופתים. לא תראה כאלה! זאת משום שלא נולדת בעידן החסד. אילו נולדת בעידן החסד, ייתכן שהיית רואה אותות ומופתים. אבל נולדת באחרית הימים ולכן באפשרותך לראות רק את המעשיות והרגילות של האל. אל תצפה לראות את ישוע העל-טבעי באחרית הימים. באפשרותך לראות רק את האל המעשי בהתגלמותו כבשר ודם, שהוא אינו שונה מכל אדם רגיל אחר. בכל עידן האל חושף מעשים שונים. בכל עידן האל חושף חלק ממעשיו ועבודתו בכל עידן מייצגת חלק אחד מצביונו של האל וחלק אחד ממעשיו של האל. המעשים שהאל חושף משתנים בהתאם לעידן שבו הוא עובד, אך כולם מעניקים לבני האדם ידע מעמיק יותר אודות האל ואמונה ממשית ומוצקה יותר באל. בני האדם מאמינים באל בזכות כל המעשים שהאל עושה, משום שהאל כה מופלא ואדיר, משום שהוא כול-יכול ובלתי ניתן לתפיסה. אם אתה מאמין באל משום שהוא מסוגל לחולל אותות ומופתים, לרפא חולים ולגרש שדים, הרי שהשקפתך שגויה ואנשים אחדים יאמרו לך, "האין גם רוחות רעות מסוגלות לעשות דברים כאלה?" האין זה בלבול בין צלם האל לצלם השטן? כיום אמונתם של בני האדם באל נובעת ממעשיו הרבים של האל, מהעבודה האדירה שהאל עושה ומהדרכים הרבות שבהן האל מדבר. האל משתמש באמירותו כדי לכבוש את בני האדם ולהפוך אותם למושלמים. בני האדם מאמינים באל בזכות מעשיו הרבים של האל ולא משום שהוא מסוגל לחולל אותות ומופתים. בני האדם מצליחים להכיר את האל רק בהיותם עדים למעשיו. רק הכרת מעשיו המעשיים של האל, אופן עבודתו, השיטות החכמות שבהן הוא משתמש, אופן דיבורו והדרך שבה הוא מביא את בני האדם לידי שלמות – רק הכרת ההיבטים הללו תאפשר לך לתפוס את המעשיות של האל ולהבין את צביונו, לדעת מה הוא אוהב, מה הוא מתעב ואיך הוא עובד על האדם. הבנת הדברים האהובים והשנואים על האל תאפשר לך להבחין בין החיובי לשלילי והיכרותך עם האל תקדם את חייך. בסיכומו של עניין, עליך לזכות בידע על עבודתו של האל ועליך לתקן את השקפותיך על האמונה באל.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, הכרת עבודתו של האל כיום

דבר אלוהים היומי  מובאה 145

בלי קשר לאופן עיסוקך, מעל לכל עליך להבין את העבודה שהאל עושה כיום, ועליך לדעת את חשיבותה של עבודה זו. עליך להבין ולדעת מהי העבודה שהאל מביא בבואו באחרית הימים, מהו הצביון שהוא מביא, ומה הוא ישלים באדם. אם אתה לא יודע או מבין את העבודה שהאל בא לבצע בהתגלמותו כבשר ודם, כיצד תוכל להבין את כוונותיו וכיצד תוכל להפוך למקורב לו? למעשה, זו לא משימה מורכבת להיות מקורבים לאל, אך זו גם אינה משימה פשוטה. אם בני אדם יכולים להבין זאת לעומק וליישם זאת בפועל, אזי הדבר פשוט. אם בני אדם אינם מבינים זאת לעומק, המשימה נעשית קשה בהרבה, ויתר על כן, עיסוקם נוטה להוביל אותם לעירפול. אם בעיסוקם בחיפוש אחר האל, אין לאנשים עמדה יציבה משלהם, והם לא יודעים מהי האמת שעליהם לדבוק בה, פירוש הדבר שאין להם תשתית, ואי לכך הם יתקשו לשמור על יציבות. כיום רבים מאוד לא מבינים את האמת, והם לא יכולים להבדיל בין טוב ורע או לדעת מה לאהוב או לשנוא. בני אדם כאלה מתקשים לשמור על יציבות. המפתח לאמונה באל הוא היכולת ליישם בפועל את האמת, לגלות התחשבות בכוונות האל, לדעת מהי העבודה שהאל עושה באדם בבואו בהתגלמותו כבשר ודם ומהם העקרונות שעליהם מושתתים דבריו. אל תנהו אחר ההמון. עליכם להחזיק בעקרונות באשר לדברים שעליכם להיכנס אליהם ולדבוק בהם. אם תדבוק בדברים בך שמקורם בנאורות של האל, הדבר יסייע לך. אם לא תעשה כך, יום אחד תפנה לצד אחד וביום המחרת תפנה לצד המנוגד, ולעולם לא תשיג הישג מעשי. התנהלות כזו לא תועיל לחייך בשום אופן. מי שאינו מבין את האמת תמיד נוהה אחר אחרים: אם אחרים יאמרו על דבר מה שהוא עבודתה של רוח הקודש, גם אתה תאמר שזוהי עבודתה של רוח הקודש; אם הם יאמרו על אותו דבר שהוא עבודתה של רוח רעה, גם אתה תפקפק בדבר הזה, או תגיד גם כן שמדובר בעבודתה של רוח רעה. אתה תמיד חוזר כתוכי אחר דבריהם של אחרים, לא מסוגל להבחין בדבר בכוחות עצמך, ולא מסוגל לחשוב לבד. זהו אדם ללא עמדה משלו, ונטול יכולת הבחנה – אדם כזה הוא חדל אישים חסר ערך! אתה חוזר תמיד על דבריהם של אחרים: כיום הם אומרים שמדובר בעבודתה של רוח הקודש, אך סביר להניח שביום מן הימים מישהו יאמר שלא מדובר בעבודתה של רוח הקודש אלא במעשה ידיו של האדם – אך אתה אינך יכול להבחין בכך, וכשאתה שומע אחרים אומרים דבר כזה, גם אתה אומר את אותו הדבר. למעשה מדובר בעבודתה של רוח הקודש, אולם אתה גורס שמדובר במעשה ידי האדם – האם לא הפכת לאחד מאלה שמנאצים את עבודת רוח הקודש? האם לא התנגדת בכך לאל, משום שאין לך יכולת הבחנה? אולי יום יבוא ויופיע שוטה שייטען כי "מדובר בעבודתה של רוח רעה", ולמשמע דברים אלה תתבלבל, ושוב תהיה מוגבל על ידי דברי הזולת. בכל פעם שמישהו גורם להפרעה, אינך מסוגל לעמוד על שלך, משום שהאמת אינה בידך. האמונה באל והמאמץ להכיר את האל אינם דברים פעוטים. לא ניתן לממשם באמצעות התקהלות והאזנה להטפות בלבד, ולא ניתן להפוך למושלמים באמצעות להט בלבד. עליך לחוות חוויות, ולדעת, ולפעול על פי עקרונות, ולזכות בעבודתה של רוח הקודש. לאחר שתחווה חוויות, תוכל להבחין בין דברים רבים – תדע להבחין בין טוב ורע, בין צדק לבין רשע, בין דברים שהם בשר ודם לבין הדברים השייכים לאמת. תוכל להבחין בין כל אלה ובעשותך כן, בלי קשר לנסיבות, לעולם לא תהיה אבוד. רק זה הוא שיעור הקומה האמיתי שלך.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, רק מי שמכיר את האל ואת עבודתו יכול לְרַצות את האל

דבר אלוהים היומי  מובאה 146

הכרת עבודתו של האל היא לא משימה פשוטה: עיסוקך צריך להתבסס על אמות מידה ועל מטרה. עליך לדעת כיצד לחפש את דרך האמת, כיצד לזהות אם אכן מדובר בדרך האמיתית וכיצד לזהות אם אכן מדובר בעבודתו של האל. מהו העיקרון היסודי ביותר של חיפוש דרך האמת? עליך לבחון האם הדרך הזו כוללת את עבודתה של רוח הקודש, האם הדברים הנאמרים מבטאים את האמת, על מי ניתנת עדות, וכן להכריע מה המשמעות הגלומה בהם מבחינתך. היכולת להבחין בין דרך האמת לדרך הכזב מצריכה מספר היבטים של ידע בסיסי, שהיסודי בהם הוא ההבחנה אם עבודתה של רוח הקודש נוכחת בה או לא. זאת משום שמהות אמונתם של אנשים באל היא האמונה ברוח האל, ואפילו אמונתם באל בהתגלמותו כבשר ודם נובעת מכך שהבשר והדם מגלמים את רוחו של האל, ולפיכך גם אמונה כזו היא עדיין אמונה ברוח האל. יש הבדלים בין רוח האל לבין בשרו ודמו, אך מכיוון שהבשר והדם מקורם ברוח, והם למעשה דבר האל שהפך לבשר ודם, הרי שהדבר שהאדם מאמין בו הוא עדיין המהות הטבעית של האל. אם כן, בהבחנתך אם מדובר בדרך האמת, ראשית עליך לבדוק אם נוכחת בה עבודתה של רוח הקודש, ולאחר מכן עליך לבדוק אם יש אמת בדרך זו. האמת, כפי שהיא נקראת, היא צביון החיים של האנושיות הרגילה. במילים אחרות, היא מה שנדרש מן האדם כשהאל ברא אותו בראשית, וליתר דיוק, האנושיות הרגילה בכללותה (לרבות ההיגיון האנושי, התובנות, החוכמה והידע הבסיסי של דרך ההתנהלות של אדם). כלומר, עליך לבדוק אם דרך זו יכולה להוביל אנשים לחיים אנושיים רגילים, אם האמת שעליה מדובר מציבה דרישות על בסיס המציאות של האנושיות הרגילה, אם האמת הזו מציאותית ומעשית ואם העיתוי שלה נכון. אם ישנה אמת, הרי שהיא יכולה להוביל אנשים לחוויות רגילות ומעשיות; יתר על כן, האנשים הופכים לרגילים יותר ויותר, ההיגיון האנושי שלהם הופך לשלם יותר, חייהם כבשר בדם וחייהם הרוחניים הופכים מסודרים יותר מאי-פעם ורגשותיהם הופכים ליותר ויותר רגילים. זהו העיקרון השני. יש עיקרון אחד נוסף, שהוא אם אנשים מכירים את האל יותר ויותר ושמא חוויית עבודה ואמת כאלה יכולה לעורר בהם לב אוהב-אל, ולקרב אותם לאל יותר מאי-פעם. כל אלה מאפשרים למדוד אם אכן מדובר בדרך האמת. יש צורך בסיסי לקבוע אם הדרך הזו מציאותית ולא על-טבעית ואם היא יכולה לספק לחיי האדם. אם הדרך עומדת בעקרונות אלה, ניתן להסיק שמדובר בדרך האמת. אני לא אומר את הדברים אלה כדי לגרום לכם לקבל דרכים אחרות במהלך החוויות העתידיות שלכם, ואני לא אומר אותם כנבואה שתהיה בעתיד עבודה של תקופה חדשה. אני אומר אותם כדי שתוכלו לדעת בוודאות שהדרך הקיימת היום היא דרך האמת, וכדי להרגיע את ספקותיכם בנוגע לאמונתכם בעבודה הנוכחית ולאפשר לכם לזכות בתובנות בנוגע אליה. ישנם רבים שפוסעים בדרך מבולבלים, חרף היותם משוכנעים באמיתותה. ודאות כזו לא מושתתת על עקרונות ובמוקדם או במאוחר, אנשים אלה יסולקו. אפילו אלה המגלים התלהבות מיוחדת בחסידותם רק שלושה קבין ואינם בטוחים חמישה, והדבר מראה כי אין להם תשתית. משום שאיכותכם עלובה מדי והתשתית שלכם שטחית מדי, אינכם מבינים דבר בהבחנה. האל לא חוזר על עבודתו, הוא לא עושה עבודה שאינה מציאותית, הוא לא בא בדרישות מוגזמות מהאדם והוא לא עושה עבודה החורגת מגבול ההיגיון האנושי. כל העבודה שהוא עושה נמצאת בגבולות ההיגיון האנושי הרגיל והיא לא חורגת מגבולות ההיגיון של האנושיות הרגילה, ועבודתו נעשית בהתאם לדרישות הרגילות של האדם. כשמדובר בעבודתה של רוח הקודש, אנשים הופכים אף לרגילים יותר ואנושיותם הופכת אף רגילה יותר. אנשים זוכים בידע הולך וגדל בנוגע לצביונם השטני המושחת ובנוגע למהות האדם, והם זוכים גם בכמיהה הולכת וגוברת לאמת. במילים אחרות, חיי האדם מתפתחים עוד ועוד וצביונו המושחת של האדם מסוגל עם הזמן ליותר ויותר שינויים – פירוש כל הדברים האלה הוא שהאל הופך לחיי האדם. אם דרך כלשהי לא מסוגלת לחשוף את הדברים שהם עצמם מהותו של האדם, לא מסוגלת לשנות את צביונו של האדם ויתר על כן, לא מסוגלת להביא אנשים בפני האל או להעניק להם הבנה אמיתית של האל, והיא אפילו הופכת את אנושיותם לעלובה יותר ואת ההיגיון שלהם לחריג יותר, הרי שזו אינה דרך האמת וייתכן שמדובר בעבודתה של רוח רעה או בדרך הישנה. במילים אחרות, זו לא יכולה להיות עבודתה הנוכחית של רוח הקודש. אתם מאמינים באל מזה שנים כה רבות, אך אין לכם שמץ של מושג בנוגע לעקרונות ההבחנה בין דרך האמת ודרך הכזב, או בנוגע לחיפוש אחר דרך האמת. רוב בני האדם אפילו לא מתעניינים בעניינים אלה – הם פשוט נוהים אחר הרוב וחוזרים על דברי הרוב. כיצד אפשר לומר שאלה הם בני אדם המחפשים אחר דרך האמת? וכיצד יוכלו בני אדם כאלה למצוא את דרך האמת? אם תתפסו את עקרונות המפתח האלה, יהיה אשר יהיה, לא יוליכו אתכם שולל. כיום, חיוני שאנשים יהיו מסוגלים להבחין. זוהי יכולת שצריכה להיות חלק מהאנושיות הרגילה, וזוהי יכולת שצריכה להיות לאנשים בחוויותיהם. אם אפילו כיום אנשים עדיין לא מסוגלים להבחין בין דבר לדבר בתהליך ההליכה בעקבות האל, ואם הגיונם האנושי עדיין לא התפתח, הרי שהם טיפשים מדי ועיסוקם מוטעה וחורג. באמונתך היום לא קיימת ולו יכולת ההבחנה המזערית ביותר, ואף שאתה צודק בדבריך שאכן מצאת את דרך האמת, האם זכית בה באמת? האם הצלחת להבחין בדבר מה ולו פעם אחת? מהי מהותה של דרך האמת? בדרך האמת, לא זכית בדרך האמת, ולא זכית ולו בשמץ מן האמת, כלומר לא השגת את מה שהאל דורש ממך. לכן לא חל שינוי בטבעך המושחת. אם תמשיך כך בעיסוקך, תסולק בסופו של דבר. כיוון שהיית חסיד האל עד היום, עליך להיות בטוח שהדרך שבה בחרת היא דרך האמת ולא לפקפק עוד. רבים חשים תמיד חוסר ודאות ומפסיקים לעסוק בחיפוש האמת בגלל עניין פעוט. אלה הם בני האדם שאין להם כל ידע בנוגע לעבודת האל – הם אלה שמאמינים באל מתוך בלבול. מי שלא מכיר את עבודתו של האל לא מסוגל להיות מקורב אליו ולא יכול להעיד עליו. אני מייעץ לאלה שמחפשים רק ברכות ועוסקים רק בדברים המעורפלים והמופשטים לעסוק בחיפוש האמת מהר ככל האפשר, על מנת להעניק משמעות לחייהם. הפסיקו לשטות בעצמכם!

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, רק מי שמכיר את האל ואת עבודתו יכול לְרַצות את האל

דבר אלוהים היומי  מובאה 147

מכלול העבודה שבוצע במשך ששת אלפים שנה השתנה בהדרגה עם חילופי התקופות השונות. השינויים בעבודה זו התבססו על המצב הכללי של העולם ועל מגמות ההתפתחות של האנושות כולה. עבודת הניהול השתנתה בהתאם רק בהדרגה. לא הכול תוכנן מראשית הבריאה. לפני שהעולם נברא, או זמן קצר מאוד לאחר מכן, יהוה עדיין לא תכנן את השלב הראשון של העבודה, שלב החוק, את השלב השני של העבודה, שלב החסד, או את השלב השלישי של העבודה, שלב הכיבוש, שבו הוא יתחיל בקרב אחדים מצאצאי מואב ועל-ידי כך יכבוש את היקום כולו. אחרי שהאל ברא את העולם, הוא מעולם לא אמר את הדברים האלה והוא גם מעולם לא אמר אותם אחרי מואב. לאמיתו של דבר, לפני לוט הוא מעולם לא אמר אותם. כל עבודתו של האל נעשית באופן ספונטני. כך בדיוק התפתחה כל עבודת הניהול שלו בת ששת אלפי השנים. הוא בשום פנים ואופן לא כתב תוכנית בסגנון "טבלת סיכום עבור התפתחות האנושות" לפני שברא את העולם. בעבודתו של האל, הוא מבטא ישירות את מה שהנו. הוא אינו מייגע את מוחו בגיבוש תוכנית. כמובן, לא מעט נביאים ניבאו נבואות רבות, אך עדיין לא ניתן לומר שעבודתו של האל תמיד הייתה פרי תכנון מדויק. נבואות אלה נאמרו על פי עבודתו של האל באותה עת. העבודה שהאל עושה היא כולה העבודה הממשית ביותר. הוא מבצע אותה בהתאם להתפתחות של כל תקופה ומבסס אותה על האופן שבו דברים משתנים. עבורו, ביצוע עבודה דומֶה להתאמת התרופה למחלה. בזמן שהוא עושה את עבודתו, הוא מתבונן, ואז ממשיך בעבודתו על פי אבחנותיו. בכל שלב של עבודתו של האל הוא מסוגל לבטא את חוכמתו ועוצמתו האדירות. הוא חושף את חוכמתו וסמכותו העצומות בהתאם לעבודה בכל עידן מסוים ומאפשר לכל אותם אנשים שהוא החזיר במהלך אותו עידן לחזות במלוא צביונו. הוא מספק את צורכי האנשים בהתאם לעבודה שצריכה להיעשות בכל עידן ועושה כל עבודה שהיא שעליו לעשות. הוא מספק לאנשים את מה שדרוש להם, בהתאם למידה שבה השטן השחית אותם. הדבר דומה לאופן שבו כאשר יהוה ברא תחילה את אדם וחוה, הוא עשה זאת כדי לאפשר להם להביא את האל לידי ביטוי על פני האדמה וכדי שהם יוכלו לשאת עדות על האל בקרב הבריאה. אולם חוה חטאה לאחר שהנחש פיתה אותה, וגם אדם עשה זאת. שניהם אכלו בגן העדן מפרי עץ הדעת טוב ורע. לכן יהוה היה צריך לבצע עבודה נוספת עליהם. בראותו שהם עירומים, הוא כיסה את גופם בבגדים עשויים מעורות של חיה. לאחר מכן הוא אמר לאדם, "כִּֽי־שָׁמַעְתָּ֮ לְק֣וֹל אִשְׁתֶּךָ֒ וַתֹּ֙אכַל֙ מִן־הָעֵ֔ץ אֲשֶׁ֤ר צִוִּיתִ֙יךָ֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א תֹאכַ֖ל מִמֶּ֑נּוּ אֲרוּרָ֤ה הָֽאֲדָמָה֙ בַּֽעֲבוּרֶ֔ךָ... עַ֤ד שֽׁוּבְךָ֙ אֶל־הָ֣אֲדָמָ֔ה כִּ֥י מִמֶּ֖נָּה לֻקָּ֑חְתָּ כִּֽי־עָפָ֣ר אַ֔תָּה וְאֶל־עָפָ֖ר תָּשֽׁוּב." לאישה הוא אמר, "הַרְבָּ֤ה אַרְבֶּה֙ עִצְּבוֹנֵ֣ךְ וְהֵֽרֹנֵ֔ךְ בְּעֶ֖צֶב תֵּֽלְדִ֣י בָנִ֑ים וְאֶל־אִישֵׁךְ֙ תְּשׁ֣וּקָתֵ֔ךְ וְה֖וּא יִמְשָׁל־בָּֽךְ." מאז ואילך, הוא גירש אותם מגן העדן וגרם להם לחיות מחוצה לו, בדיוק כפי שהאדם המודרני חי כעת על פני האדמה. כאשר האל ברא את האדם בראשית, זו לא הייתה תוכניתו להניח לאדם להתפתות על ידי הנחש לאחר שהוא נברא ואז לקלל את האדם והנחש. למעשה לא הייתה לו תוכנית כזו. הדברים פשוט התפתחו כך והדבר גרם לו לעבודה חדשה בקרב הבריאה שלו. אחרי שיהוה עשה את העבודה הזאת על אדם וחוה על פני האדמה, האנושות המשיכה להתפתח במשך כמה אלפי שנים, עד אשר "וַיַּ֣רְא יְהוָ֔ה כִּ֥י רַבָּ֛ה רָעַ֥ת הָאָדָ֖ם בָּאָ֑רֶץ וְכָל־יֵ֙צֶר֙ מַחְשְׁבֹ֣ת לִבּ֔וֹ רַ֥ק רַ֖ע כָּל־הַיּֽוֹם׃ וַיִּנָּ֣חֶם יְהוָ֔ה כִּֽי־עָשָׂ֥ה אֶת־הָֽאָדָ֖ם בָּאָ֑רֶץ וַיִּתְעַצֵּ֖ב אֶל־לִבּֽוֹ׃ ...וְנֹ֕חַ מָ֥צָא חֵ֖ן בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה". באותה עת הייתה ליהוה עבודה חדשה נוספת, משום שהאנושות שהוא ברא נעשתה חוטאת מדי אחרי שהנחש פיתה אותה. לאור הנסיבות הללו, יהוה בחר להציל מקרב כלל האנושות את משפחתו של נח, ואז הוא ביצע את העבודה של השמדת העולם על-ידי מבול. האנושות המשיכה להתפתח באופן זה עד עצם היום הזה והלכה ונעשתה מושחתת יותר ויותר, ובבוא העת כאשר ההתפתחות האנושית תגיע לשיאה, יהיה זה סופה של האנושות. מבראשית ועד קץ העולם, האמת הפנימית של עבודתו של האל תמיד הייתה ותמיד תהיה כזו. באופן דומה, אנשים ימוינו לסוגיהם. אין זה כך כלל ועיקר שגורלו של כל אדם נקבע מראש בתקופת בראשית להשתייך לקטגוריה מסוימת. אלא, כל אחד מקוטלג בהדרגה רק לאחר שעבר תהליך של התפתחות. בסופו של דבר, כל מי שלא ניתן להביאו לישועה שלמה ייאסף אל "אבותיו". דבר מתוך עבודתו של האל בקרב האנושות לא הוכן מראש בעת בריאת העולם. אלא, התפתחות הדברים היא שאיפשרה לאל לבצע את עבודתו בקרב האנושות, שלב אחר שלב ובאופן מציאותי ומעשי יותר. למשל, יהוה האל לא ברא את הנחש כדי לפתות את האישה. זו לא הייתה התוכנית הספציפית שלו וזה גם לא היה משהו שהוא קבע מראש. ניתן לומר שזה היה מקרה בלתי צפוי. לפיכך, זו הייתה הסיבה לכך שיהוה גירש את אדם וחוה מגן עדן ונשבע לא לברוא שוב את האדם. עם זאת, אנשים מגלים את חוכמתו של האל רק על יסוד זה. בדיוק כפי שאמרתי קודם לכן: "אני מוציא לפועל את חוכמתי על סמך מזימותיו של השטן." אין זה משנה עד כמה מושחתת האנושות נעשית או כיצד הנחש מפתה אותה, ליהוה יש עדיין את חוכמתו. לפיכך, הוא עוסק בעבודה חדשה מאז שברא את העולם ושום שלב מהשלבים של העבודה הזאת לא חזר על עצמו מעולם. השטן רקח מזימות ללא הרף, האנושות הושחתה ללא הרף על ידי השטן, ויהוה האל המשיך להוציא לפועל ללא הרף את עבודתו החכמה. הוא מעולם לא כשל ומעולם לא הפסיק לעבוד, מאז בריאת העולם. לאחר שבני האדם הושחתו על ידי השטן, האל המשיך לעבוד בקרבם כדי להביס אותו, את האויב שהיה מקור השחיתות שלהם. הקרב הזה התחולל בעוצמה מבראשית והוא יימשך עד קץ העולם. בעשותו עבודה כה רבה, האל יהוה לא רק איפשר לבני האדם שהושחתו על ידי השטן לקבל את ישועתו הגדולה, אלא אף איפשר להם לראות את חוכמתו, את כל-יכולתו ואת סמכותו. יתרה מכך, בסופו של דבר, הוא יאפשר להם לראות את צביונו הצודק – כשיעניש את הרעים ויתגמל את הטובים. הוא מנהל מלחמה בשטן עד עצם היום הזה ומעולם לא הובס. זאת משום שהוא אל חכם, והוא מוציא לפועל את חוכמתו על סמך מזימותיו של השטן. לכן, האל לא רק גורם לכל דבר בשמיים לציית לסמכותו, אלא הוא גם גורם לכל דבר על פני האדמה להימצא תחת רגליו, ולא פחות מכך, הוא גורם לאנשים הרעים הפולשים לאנושות ומטרידים אותה ליפול בייסור מידיו. התוצאות של כל העבודה הזו מתרחשות בזכות חוכמתו. הוא מעולם לא גילה את חוכמתו לפני שהאנושות הייתה קיימת, שכן לא היו לו אויבים בשמיים, על פני האדמה או בכל מקום שהוא ביקום כולו, ולא היו כוחות אפלים שפלשו לדבר כלשהו בטבע. לאחר שהמלאך הראשי בגד בו, הוא ברא את האנושות על פני האדמה, ובגלל האנושות, הוא החל באופן רשמי את מלחמתו בת אלפי השנים עם השטן, המלאך הראשי – מלחמה שהולכת ומתעצמת בכל שלב חדש. כול-יכולתו וחוכמתו נוכחים בכל אחד מהשלבים האלה. רק אז, היו הכול בשמיים ובארץ עדים לחוכמתו של האל, לכול-יכולתו, ובייחוד למעשיותו של האל. הוא ממשיך להוציא לפועל את עבודתו באותו אופן מעשי עד עצם היום הזה. בנוסף, בעודו מבצע את עבודתו, הוא גם מגלה את חוכמתו ואת כל-יכולתו. הוא מאפשר לכם לראות את האמת הפנימית של כל שלב בעבודה, לראות בדיוק כיצד ניתן להסביר את כול-יכולתו של האל, ויתרה מזאת, לראות הסבר סופי למעשיות של האל.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עליך לדעת כיצד האנושות כולה התפתחה עד היום

דבר אלוהים היומי  מובאה 148

עבודתה של רוח הקודש נעשית תמיד באופן ספונטני. היא יכולה לתכנן את עבודתה בכל עת ולהוציא אותה לפועל בכל עת. מדוע אני אומר תמיד שעבודתה של רוח הקודש מציאותית ותמיד חדשה, שהיא אף פעם לא ישנה ושתמיד היא רעננה ברמה הגבוהה ביותר? עבודתה לא תוכננה מראש לפני שהעולם נברא. זה כלל לא מה שקרה! כל שלב בעבודה משיג את השפעתו הראויה לזמן הרלוונטי והשלבים אינם משבשים זה את זה. פעמים רבות, ייתכן שהתוכניות שאתה חושב עליהן פשוט אינן תואמות את עבודתה האחרונה של רוח הקודש. עבודתה אינה כה פשוטה כמו שהאדם סבור וגם אינה מורכבת כמו שהאדם מדמיין – היא מורכבת ממתן אספקה לבני האדם בכל עת ובכל מקום, בהתאם לצורכיהם באותה עת. מהותם של בני האנוש אינה ברורה יותר לאיש מאשר לרוח הקודש, ודווקא מסיבה זו, דבר אינו יכול להתאים לצרכים המציאותיים של בני האדם כמו עבודתה. לכן, מנקודת מבט אנושית, נראה שעבודתה תוכננה כמה אלפי שנים מראש. כאשר היא עובדת בקרבכם עכשיו, בעודה עובדת ומדברת וצופה במצבים שאתם מצויים בהם, יש לה בדיוק את הדברים הנכונים לומר כשהיא נתקלת בכל סוג של מצב, והיא אומרת דברים שהם בדיוק מה שאנשים זקוקים לו. למשל, השלב הראשון של עבודתה: עת הייסורים. לאחר מכן, האל ניהל את עבודתו על פי מה שבני האדם הציגו, המרדנות שלהם, המצבים החיוביים שצמחו מהם והמצבים השליליים, כמו גם הסף התחתון ביותר שאליו אנשים יכולים ליפול כאשר מצבים שליליים אלה מגיעים לנקודה מסוימת. האל ניצל את הדברים האלה כדי להשיג תוצאה טובה הרבה יותר בעבודתו. כלומר, הוא עושה עבודה מקיימת בקרב בני האדם, על פי מצבם בכל פרק זמן נתון. הוא מבצע כל שלב בעבודתו על פי המצבים הממשיים של בני האדם. כל יצירי הבריאה נתונים בידיו. איך ייתכן שלא יכיר אותם? האל מבצע את השלב הבא בעבודה שיש לעשותו, בכל עת ובכל מקום, בהתאם למצבים של בני האדם. בשום אופן עבודה זו לא תוכננה אלפי שנים מראש. זו תפיסה אנושית! הוא עובד בעודו מתבונן בהשפעות של עבודתו, ועבודתו מעמיקה ומתפתחת ללא הרף. בכל פעם, לאחר התבוננות בתוצאות עבודתו, הוא מיישם את השלב הבא בעבודתו. הוא משתמש בדברים רבים כדי לבצע מעבר הדרגתי ולהפוך את עבודתו החדשה לגלויה עבור בני האדם לאורך זמן. סוג זה של עבודה יכול לספק את צורכיהם של בני האדם, משום שהאל מכיר את בני האדם לפני ולפנים. כך הוא מבצע את עבודתו מהשמיים. בדומה לכך, האל בהתגלמותו עושה את עבודתו באותו אופן, מסדיר הסדרים ועובד בקרב בני האנוש בהתאם לנסיבות בפועל. דבר מעבודתו לא הוסדר לפני בריאת העולם וגם לא תוכנן בקפידה מראש. אלפיים שנה לאחר בריאת העולם, יהוה ראה שהאנושות נעשתה כה מושחתת, עד שהוא השתמש בפיו של הנביא ישעיהו כדי לחזות שבתום עידן החוק, יהוה יבצע את עבודתו לגאול את האנושות בעידן החסד. זאת הייתה, כמובן, תוכניתו של יהוה, אולם גם תוכנית זו נעשתה בהתאם לנסיבות שהאל ראה באותה עת. הוא בהחלט לא חשב על כך מיד לאחר שברא את אדם. ישעיהו רק השמיע נבואה, אבל יהוה לא עשה הכנות מוקדמות לעבודה זו בעידן החוק אלא הוא התניע אותה בראשית עידן החסד, כשהשליח הופיע בחלומו של יוסף כדי להפוך אותו לנאור בעזרת ההודעה שהאל יהיה לבשר, ורק אז החלה עבודת ההתגלמות שלו. בניגוד למה שאנשים מדמיינים, האל לא התכונן לעבודת ההתגלמות שלו מיד לאחר שברא את העולם. הדבר הוחלט רק על פי מידת ההתפתחות של האנושות ומצב המלחמה של האל בשטן.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עליך לדעת כיצד האנושות כולה התפתחה עד היום

דבר אלוהים היומי  מובאה 149

כשהאל הופך לבשר, רוחו יורדת אל אדם. במלים אחרות, רוח האל עוטה על עצמה גוף פיזי. הוא בא לעשות את עבודתו על פני האדמה לא כדי להביא עימו שלבים מוגבלים מסוימים. עבודתו בלתי מוגבלת לחלוטין. העבודה שרוח הקודש עושה בבשר עדיין נקבעת על פי תוצאות עבודתה והיא משתמשת בדברים כאלה כדי לקבוע את משך הזמן שבו היא תעשה עבודה בעודה בבשר. רוח הקודש חושפת ישירות כל שלב בעבודתה ובוחנת את עבודתה תוך כדי תנועה. עבודה זו אינה על-טבעית כל כך עד שהיא חורגת מגבולות הדמיון האנושי. הדבר דומה לעבודתו של יהוה כשברא את השמים והארץ וכל צבאם. הוא תכנן ועבד בו זמנית. הוא הפריד את האור מהחושך והבוקר והערב נוצרו – זה לקח יום אחד. ביום השני הוא ברא את השמים וגם זה לקח יום אחד. אחר כך, הוא ברא את הארץ, את הימים ואת כל היצורים שאכלסו אותם וזה לקח יום נוסף. הדבר נמשך עד היום השישי, כאשר האל ברא את האדם ונתן לו לנהל את כל הדברים שעל פני האדמה. אז, ביום השביעי, כאשר סיים לברוא את הכול, הוא נח. האל בירך את היום השביעי וקבע אותו כיום קדוש. הוא החליט לקבוע את היום הקדוש הזה רק אחרי שכבר ברא את כל הדברים, לא לפני שברא אותם. גם עבודה זו בוצעה באופן ספונטני. לפני שברא את כל הדברים, הוא לא החליט לברוא את העולם בשישה ימים ואז לנוח בשביעי. הדבר כלל אינו עולה בקנה אחד עם העובדות. הוא לא ביטא דבר כזה וגם לא תכנן זאת. הוא בשום פנים ואופן לא אמר שבריאת כל הדברים תושלם ביום השישי ושהוא ינוח ביום השביעי, אלא הוא ברא בהתאם למה שהיה טוב בעיניו באותה עת. ברגע שהוא סיים לברוא את הכול, היה זה כבר היום השישי. לו הוא היה מסיים לברוא הכול ביום החמישי, הוא היה קובע בהתאם את היום השישי כיום קדוש. אולם, למעשה הוא סיים לברוא הכול ביום השישי וכך הפך היום השביעי ליום קדוש, דבר שעבר מדור לדור עד עצם היום הזה. לפיכך, עבודתו הנוכחית מתבצעת באותו אופן. הוא מדבר ומספק את הצרכים שלכם בהתאם למצבים שלכם. כלומר, הרוח מדברת ופועלת בהתאם לנסיבות של האנשים. היא משגיחה על הכול ועובדת בכל עת ובכל מקום. הדברים שאני עושה ואומר, הדברים שאני משית עליכם ומעניק לכם הם, ללא יוצא מן הכלל, מה שנחוץ לכם. לפיכך, אף אחת מעבודותיי אינה מנותקת מהמציאות, הכול מעשי, משום שכולכם יודעים ש"רוח האל משגיחה על הכול". לו כל זה הוחלט מראש, האם לא היה זה יותר מדי חד וחלק? אתה חושב שהאל הכין תוכניות עבור ששת אלפים שנה ואז קבע מראש שהאנושות תהיה מרדנית, מתנגדת, לא-ישרה ורמאית ושתתאפיין בשחיתות של הבשר, בצביון שטני, בעיניים מלאות תאווה ובפינוק עצמי. דבר מכל זה לא נקבע מראש על ידי האל, אלא הכול קרה כתוצאה משחיתות על-ידי השטן. יש מי שיאמרו, "האם השטן לא היה גם כן נתון בידו של האל? האל קבע מראש שהשטן ישחית את האדם באופן הזה ולאחר מכן, האל ביצע את עבודתו בקרב בני האדם." האמנם האל היה קובע מראש שהשטן ישחית את האנושות? האל משתוקק לאפשר לבני האדם לחיות כרגיל, אז האם הוא באמת היה מפריע לחייהם? לו היה זה כך, האם המאמץ להביס את השטן ולהושיע את האנושות לא היה לשווא? כיצד ייתכן שהמרדנות של האנושות נקבעה מראש? זה קרה בגלל הפרעת השטן, אז איך ייתכן שהאל קבע זאת מראש? השטן שנתון בידו של האל ושעליו אתם חושבים שונה מאוד מהשטן שנתון בידו של האל שאני מדבר עליו. על-פי הצהרותיכם ש"האל הוא כול-יכול והשטן נתון בידיו", השטן לעולם לא היה יכול לבגוד בו. האם לא אמרת שהאל כול-יכול? הידע שלכם מופשט מדי ואינו מחובר למציאות. האדם לא יוכל לעולם לרדת לעומקן של מחשבות האל והוא גם לא יוכל אי פעם להבין את חוכמתו! האל כול-יכול. אין זה שקר כלל וכלל. המלאך הראשי בגד באל משום שהאל נתן לו תחילה נתח מסמכותו. כמובן שזה היה אירוע בלתי צפוי, בדיוק כמו כאשר חוה נכנעה לפיתוי של הנחש. עם זאת, אין זה משנה כיצד השטן מוציא לפועל את בגידתו, הוא עדיין איננו כול-יכול כמו האל. כפי שאמרתם, השטן הוא בסך הכול רב-עוצמה. אין זה משנה מה הוא עושה, סמכותו של האל תמיד תביס אותו. זו המשמעות האמיתית שמאחורי האמרה, "האל כול-יכול והשטן נתון בידיו." לכן, המלחמה בשטן חייבת להתבצע שלב אחר שלב. יתר על כן, האל מתכנן את עבודתו בתגובה לתחבולות השטן – כלומר, הוא מביא ישועה לאנושות וחושף את כול-יכולתו ואת חוכמתו באופן שהולם את העידן. בדומה לכך, עבודת אחרית הימים לא נקבעה מראש בשלב מוקדם, לפני עידן החסד. קביעות מראש אינן נעשות בצורה מסודרת כזו: ראשית, שינוי צביונו החיצוני של האדם, שנית, הכפפת האדם לייסורים ולניסיונות של האל, שלישית, לגרום לאדם לחוות את ניסיון המוות, רביעית, לגרום לאדם לחוות את מועד אהבת האל ולהביע נחישות של יציר נברא, חמישית, לאפשר לאדם לראות את כוונות האל ולהכיר אותו באופן מלא, ולבסוף, להפוך את האדם לשלם. האל לא תכנן את כל הדברים האלה במהלך עידן החסד, אלא הוא החל לתכנן אותם בעידן הנוכחי. השטן עובד וכך גם האל. השטן מביע את צביונו המושחת ואילו האל מדבר ישירות וחושף כמה דברים חיוניים. זו העבודה שנעשית כיום, עם אותו עקרון עבודה שהיה בשימוש לפני זמן רב, לאחר בריאת העולם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עליך לדעת כיצד האנושות כולה התפתחה עד היום

דבר אלוהים היומי  מובאה 150

בתחילה האל ברא את אדם וחוה, והוא גם ברא נחש. מבין כל הדברים, נחש זה היה הארסי ביותר. גופו הכיל ארס והשטן השתמש בכך כדי לנצל אותו. הנחש הוא שפיתה את חוה לחטוא. אדם חטא אחרי שחוה חטאה, ואז שניהם יכלו להבחין בין טוב לרע. אם יהוה ידע שהנחש יפתה את חוה ושחוה תפתה את אדם, לשם מה הוא שם את כולם בתוך גן? אם הוא היה מסוגל לחזות את הדברים האלה, לשם מה הוא ברא נחש ושם אותו בגן עדן? מדוע פרי עץ הדעת טוב ורע היה בגן עדן? האם האל התכוון שהם יאכלו את הפרי? כשיהוה בא, אדם וחוה לא העזו להתייצב מולו ורק אז יהוה ידע שהם אכלו מפרי עץ הדעת טוב ורע ונפלו טרף לתחבולות של הנחש. בסופו של דבר, האל קילל את הנחש וקילל גם את אדם וחוה. בזמן ששניהם אכלו מפרי העץ, יהוה כלל לא היה מודע לכך שהם עושים זאת. האנושות הושחתה עד כדי כך שנעשתה מרושעת ומופקרת מבחינה מינית, עד כדי כך שכל מה שבני האדם טיפחו בלבם היה מרושע וחסר צדיקות. הכול היה טינופת. לכן יהוה הצטער על כך שברא את האנושות. לאחר מכן, הוא ביצע את עבודתו להשמדת העולם בעזרת מבול, שנח ובניו שרדו אותו. דברים אחדים למעשה אינם כה משוכללים ועל-טבעיים כמו שאנשים עשויים לדמיין. יש מי ששואלים, "מאחר שהאל ידע שהמלאך הראשי יבגוד בו, למה הוא ברא אותו?" אלה העובדות: לפני שהארץ הייתה קיימת, המלאך הראשי היה האדיר ביותר מבין מלאכי השמיים. היה לו סמכות שיפוט על כל המלאכים בשמיים. זו הסמכות שהאל העניק לו. פרט לאל, הוא היה האדיר ביותר מבין מלאכי השמיים. מאוחר יותר, אחרי שהאל ברא את האנושות, המלאך הראשי ביצע בגידה גדולה אף יותר כנגד האל. אני אומר שהוא בגד באל כי הוא רצה לנהל את האנושות ולגבור על סמכותו של האל. המלאך הראשי הוא שפיתה את חוה לחטוא והוא עשה זאת משום שרצה לבסס את מלכותו על פני האדמה ולגרום לבני האדם לבגוד באל ולציית לארכי-מלאך במקום זאת. המלאך הראשי ראה שדברים רבים כל כך יכולים לציית לו – המלאכים יכולים, כמו גם כל האנשים על פני האדמה. הציפורים והחיות, העצים, היערות, ההרים, הנהרות וכל הדברים על פני כדור הארץ היו תחת השגחתם של בני האנוש – כלומר, אדם וחוה – ואילו אדם וחוה צייתו לארכי מלאך. הארכי מלאך התאווה, אפוא, להתעלות על סמכותו של האל ולבגוד באל. לאחר מכן, הוא הנהיג מלאכים רבים לבגידה באל, ומאוחר יותר אלה הפכו לסוגים שונים של רוחות טמאות. האין זה נכון שהתפתחות האנושות עד ימינו נגרמה על ידי השחתתה בידי הארכי מלאך? בני האדם הם כפי שהנם כיום רק בגלל שהארכי מלאך בגד באל והשחית את האנושות. עבודה זו של שלב-אחר-שלב כלל אינה מופשטת ופשוטה כפי שבני האדם עשויים לדמיין. השטן בגד מסיבה מסוימת, אך בני האדם אינם מסוגלים להבין עובדה כה פשוטה. למה האל, אשר ברא את השמים והארץ וכל צבאם, ברא גם את השטן? מאחר שהאל מתעב את השטן כל כך והשטן הוא אויבו, למה הוא ברא את השטן? בכך שברא את השטן, האם הוא לא ברא אויב? האל לא ממש ברא אויב, אלא הוא ברא מלאך ומאוחר יותר אותו מלאך בגד בו. מעמדו התרומם עד כדי כך שהוא רצה לבגוד באל. אפשר לומר שזה היה צירוף מקרים, אבל זה גם היה דבר בלתי נמנע. זה דומה לאופן שבו אדם בהכרח ימות לאחר שהתבגר עד לנקודה מסוימת. העניינים פשוט התפתחו עד לשלב הזה. אי-אילו טיפשים מגוחכים אומרים, "מאחר שהשטן הוא האויב שלך, למה יצרת אותו? האם לא ידעת שהמלאך הראשי יבגוד בך? האם אינך יכול לראות מנצח ועד נצח? האם לא הכרת את אופיו של המלאך הראשי? מכיוון שידעת בבירור שהוא יבגוד בך, למה עשית אותו למלאך הראשי? לא רק שהוא בגד בך, הוא גם הנהיג הרבה מאוד מלאכים אחרים והוא ירד אל העולם של בני התמותה כדי להשחית את האנושות. ועדיין, עד היום, טרם הצלחת להשלים את תוכנית הניהול שלך בת ששת אלפי השנים." האם הדברים האלה נכונים? כאשר אתה חושב כך, האם אינך מכניס את עצמך ליותר צרות ממה שנחוץ? יש אחרים שאומרים, "אם השטן לא היה משחית את האנושות לגמרי עד ימינו, האל לא היה מביא לאנושות ישועה כזאת. לפיכך, חוכמתו של האל וכול-יכולתו היו נותרים בלתי נראים. היכן הייתה חוכמתו נחשפת? לכן, האל ברא את המין האנושי עבור השטן, כדי שהאל יוכל מאוחר יותר לחשוף את כול-יכולתו – אחרת, איך האדם היה יכול לגלות את חוכמתו של האל? אם האדם לא היה מתנגד לאל או מורד בו, לא היה צורך לחשוף את מעשיו של האל. אם כל יצירי הבריאה היו עובדים אותו ומצייתים לו, לא הייתה לאל עבודה." דבר זה רחוק אף יותר מהמציאות משום שאין באל שום זוהמה ולכן הוא אינו יכול לברוא זוהמה. הוא חושף את מעשיו כעת רק כדי להביס את אויבו, כדי להושיע את בני האנוש שברא וכדי להביס את השדים ואת השטן, ששונאים את האל, בוגדים בו ומתנגדים לו ואשר היו תחת ריבונותו והיו שייכים לו בראשית. האל רוצה להביס את השדים האלה ועל ידי כך, לחשוף את כול-יכולתו בפני כל הדברים. האנושות וכל דבר על פני האדמה מצויים כעת תחת השפעתו של השטן ורובצים תחת השפעתם של הרעים. האל רוצה לחשוף את מעשיו בפני כל הדברים כדי שאנשים יכירו אותו ובכך הוא יביס את השטן ויכניע את אויביו לחלוטין. המכלול של עבודה זו מושג על-ידי חשיפת מעשיו. כל יצירי הבריאה שלו מצויים תחת השפעתו של השטן, לכן האל רוצה לחשוף בפניהם את כול-יכולתו ובכך להביס את השטן. אם לא היה שטן, האל לא היה צריך לחשוף את מעשיו. לולא ההפרעה מצד השטן, האל היה בורא את האנושות ומנהיג אותה לחיים בגן עדן. מדוע, לפני בגידתו של השטן, האל מעולם לא חשף את כל מעשיו בפני המלאכים או המלאך הראשי? אם, בזמן בראשית, כל המלאכים והמלאך הראשי היו מכירים את האל ומצייתים לו, האל לא היה מבצע את מהלכי העבודה חסרי המשמעות ההם. בגלל קיומם של השטן והשדים, גם בני האנוש התנגדו לאל והם מלאים וגדושים בצביון מרדני. לכן האל רוצה לחשוף את מעשיו. מכיוון שהאל רוצה לנהל מלחמה בשטן, עליו להשתמש בסמכות שלו ובכל מעשיו כדי להביס אותו. בדרך זו, עבודת הישועה שהוא מבצע בקרב בני האנוש תאפשר להם לראות את חוכמתו ואת כול-יכולתו. העבודה שהאל עושה כיום משמעותית ואינה דומה בשום אופן לאותה עבודה שאנשים אחדים מתייחסים אליה באומרם, "האין העבודה שאתה עושה סותרת את עצמה? האין רצף העבודה הזה רק תרגיל של גרימת הפרעה לעצמך? אתה בראת את השטן ואז אפשרת לו לבגוד בך ולהתנגד לך. אתה בראת את בני האנוש ואז מסרת אותם לידי השטן ואיפשרת לאדם וחוה להתפתות. מאחר שעשית את כל הדברים האלה בכוונה, למה אתה עדיין מתעב את האנושות? למה אתה מתעב את השטן? האין כל אלה מעשיך-שלך? מה יש לך לשנוא?" לא מעט אנשים מגוחכים אומרים דברים כאלה. הם רוצים לאהוב את האל, אבל בתוך-תוכם הם מתלוננים על האל. איזו סתירה! אינך מבין את האמת. יש לך יותר מדי מחשבות על-טבעיות ואתה אפילו טוען שהאל טעה – אתה אבסורדי כל כך! אתה זה שמעוות את האמת. לא מדובר בכך שהאל טעה! יש אנשים שאף שבים ומתלוננים, "אתה זה שברא את השטן ואתה זה שהשלכת את השטן בקרב בני האנוש ומסרת אותם לידיו. כאשר בני האנוש ניחנו בצביון שטני, לא סלחת להם. להיפך, שנאת אותם במידה מסוימת. בתחילה, אהבת אותם במידה מסוימת. אבל עכשיו אתה מתעב אותם. אתה זה ששונא את האנושות, אבל אתה גם זה שאוהב את האנושות. מה בדיוק קורה כאן? האין זו סתירה?" אין זה משנה איך תסתכלו על זה, זה מה שקרה בשמיים. זה היה האופן שבו המלאך הראשי בגד באל והאנושות הושחתה, וזה האופן שבו בני האנוש המשיכו להתנהג עד ימינו. אין זה משנה איך אתם מנסחים זאת. זה כל הסיפור. עם זאת, עליכם להבין שכל המטרה מאחורי העבודה הזאת שהאל עושה כיום היא להושיע אתכם ולהביס את השטן.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עליך לדעת כיצד האנושות כולה התפתחה עד היום

דבר אלוהים היומי  מובאה 151

האל משתמש בניהול של בני האדם כדי להביס את השטן. על ידי השחתת בני האדם, השטן סותם את הגולל על גורלם ומפריע לעבודתו של האל. מצד שני, עבודת האל היא ישועת האנושות. איזה שלב בעבודת האל לא נועד להושיע את האנושות? איזה שלב לא נועד לטהר בני אדם ולגרום להם לנהוג בצדיקות ולהביא לידי ביטוי צלם של אנשים שניתן לאהוב אותם? השטן, לעומת זאת, לא עושה זאת. הוא משחית את האנושות. הוא מבצע ללא הרף את עבודת ההשחתה של האנושות ברחבי היקום. כמובן, גם האל עושה את עבודתו, בלי להתייחס לשטן. אין זה משנה כמה סמכות יש לשטן, סמכות זו עדיין ניתנה לו על ידי האל. פשוט מאוד, האל לא נתן לו את כל הסמכות של האל, לכן אין זה משנה מה השטן יעשה, הוא לעולם לא יוכל להתעלות על האל ותמיד יהיה בהישג ידו של האל. האל לא חשף דבר ממעשיו בעודו בשמיים. הוא רק נתן לשטן חלק קטן מסמכותו והתיר לו לשלוט במלאכים האחרים. לכן, אין זה משנה מה השטן יעשה, הוא לא יוכל להתעלות על סמכותו של האל, משום שהסמכות שהאל העניק לו במקור מוגבלת. כשם שהאל עובד, כך השטן מפריע. באחרית הימים הפרעותיו יסתיימו וגם עבודתו של האל תסתיים ובני האדם מהסוג שהאל רוצה להפוך להשלים אכן יושלמו. האל מנהיג בני אדם באופן חיובי. חייו הם מים חיים, בלתי נדלים וללא גבולות. השטן השחית את האדם במידה מסוימת. בסופו של דבר, מי החיים ישלימו את האדם ולשטן לא תהיה אפשרות להפריע ולהוציא לפועל את עבודתו. כך יוכל האל לזכות בבני אדם אלה באופן מוחלט. גם עכשיו, השטן עדיין מסרב לקבל זאת. הוא ממשיך להתעמת עם האל, אבל האל אינו מתייחס אליו. האל אמר, "אני אנצח את כל כוחות האופל של השטן ואת כל ההשפעות האפלות." זו העבודה שיש לעשותה בבשר, והיא גם זו שהופכת את ההתגלמות כבשר ודם למשמעותית. דהיינו, השלמת שלב העבודה של הבסת השטן באחרית הימים וחיסול כל מה ששייך לשטן. ניצחונו של האל על השטן בלתי נמנע! למעשה, השטן כבר נכשל מזמן. כאשר הבשורה החלה להתפשט ברחבי ארצו של הדרקון הגדול האדום כאש – כלומר, כאשר האל בהתגלמותו כבשר ודם החל את עבודתו ועבודה זו יצאה לדרך – השטן הובס לחלוטין, משום שעצם המטרה של ההתגלמות היה להכניע את השטן. ברגע שהשטן ראה שהאל הפך שוב לבשר והחל להוציא לפועל את עבודתו, ששום כוח לא היה יכול לעוצרה, הוא הוכה בתדהמה למראה העבודה הזאת ולא העז לעשות עוד מעשים רעים. בתחילה השטן חשב שגם הוא ניחן בשפע של חוכמה והוא שיבש את עבודת האל והפריע לה. אבל הוא לא ציפה שהאל יהפוך שוב לבשר או שהאל ישתמש בעבודתו במרדנות של השטן בתור התגלות ומשפט עבור האנושות, ובכך יכבוש את בני האדם ויביס את השטן. האל חכם יותר מהשטן ועבודתו מתעלה עליו בהרבה. לכן, כפי שציינתי בעבר, "העבודה שאני עושה מתבצעת בתגובה לתחבולות של השטן. בסופו של דבר, אני אחשוף את כול-יכולתי ואת חוסר האונים של השטן." האל יעשה את עבודתו בחזית ואילו השטן ישתרך מאחור, עד שבסופו של דבר הוא יושמד – הוא אפילו לא יידע מה פגע בו! הוא יבין את האמת רק ברגע שיימחץ ויתרסק, ואז הוא כבר יישרף באגם האש. האם הוא לא ישתכנע אז לחלוטין? כי אז לא יהיו עוד לשטן מזימות לחרוש!

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עליך לדעת כיצד האנושות כולה התפתחה עד היום

דבר אלוהים היומי  מובאה 152

לא ניתן להפריד בין עבודת האל בקרב בני האדם לבין בני האדם, משום שבני האדם הם מושא העבודה הזאת והם ברואי האל היחידים שיכולים להעיד על האל. לא ניתן להפריד בין חיי האדם וכל פעילויותיו לבין האל והאל הוא ששולט בהן. ניתן אף לומר שאף בן אדם לא יכול להתקיים באופן שאינו תלוי באל. לא ניתן להכחיש זאת מפני שזו עובדה. כל מעשיו של האל נעשים לטובת האנושות ומכוונים נגד תכסיסי השטן. כל מה שהאדם זקוק לו בא מהאל והאל הוא המקור לחיי האדם. לכן האדם פשוט אינו מסוגל להיפרד מהאל. יתר על כן, לאל מעולם לא הייתה כל כוונה להיפרד מהאדם. עבודתו של האל היא למען כלל האנושות ומחשבותיו תמיד נדיבות. לכן, עבור האדם, הן עבודתו של האל והן מחשבותיו (כלומר כוונות האל) הן "חזיונות" שהאדם צריך להכירם. חזיונות כאלה הם גם ניהולו של האל וגם עבודה שהאדם לא מסוגל לעשותה. בתוך כך, דרישות האל מהאדם במהלך עבודתו של האל קרויות "הנוהג" של האדם. חזיונות הם עבודתו של האל עצמו או שהם כוונותיו של האל עבור האנושות או המטרות והחשיבות של עבודתו. ניתן גם לומר שחזיונות הם חלק מהניהול, משום שהניהול הזה הוא עבודתו של האל והוא מכוון אל האדם. כלומר, זוהי העבודה שהאל מבצע בקרב בני האדם. העבודה הזו היא הראיה והנתיב להכרת האדם את האל וחשיבותה עבור האדם עילאית. אם במקום לשים לב להכרת עבודתו של האל, בני אדם יקדישו את תשומת לבם אך ורק לדוקטרינות האמונה באל או לפרטים חסרי חשיבות לגמרי, אזי הם פשוט לא יכירו את האל ויתרה מזאת, הם לא יהיו תואמים לכוונות האל. עבודתו של האל המועילה מאוד להכרת האדם את האל קרויה חזיונות. חזיונות אלה הם עבודתו של האל, כוונותיו של האל והמטרות והחשיבות של עבודתו של האל. הם כולם מועילים לאדם. המונח נוהג מתייחס למה שהאדם צריך לעשות, למה שיצירי בריאה חסידי האל צריכים לעשות וזוהי גם חובתו של האדם. הדבר שהאדם אמור לעשות אינו דבר שהאדם הבין מלכתחילה, אלא דרישות שהאל מציב לאדם במסגרת עבודתו של האל. הדרישות האלה הופכות בהדרגה למעמיקות יותר ומרוממות יותר כאשר האל עובד. למשל, במהלך עידן החוק, האדם נדרש לציית לחוק ובמהלך עידן החסד, האדם נדרש לשאת את הצלב. עידן המלכות שונה: הדרישות מהאדם גבוהות משהיו בעידן החוק ובעידן החסד. ככל שהחזיונות הופכים לנשגבים יותר, כך עולה רמת הדרישות מהאדם והן נעשות ברורות יותר ומעשיות יותר. בדומה לכך, החזיונות גם הופכים למעשיים יותר ויותר. לא זאת בלבד שהחזיונות המעשיים הרבים האלה מובילים להתמסרות האדם לאל, אלא שהם מובילים גם להכרתו את האל.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עבודת האל ונוהגו של האדם

דבר אלוהים היומי  מובאה 153

בהשוואה לעידנים קודמים, עבודתו של האל במהלך עידן המלכות מציאותית יותר, מכוונת יותר למהותו של האדם ולשינויים בצביונו, ומסוגלת יותר להעיד על האל בכבודו ובעצמו בפני כל חסידיו. במילים אחרות, במהלך עידן המלכות, במהלך עבודתו של האל, האל חושף מעצמו בפני האדם יותר מאי-פעם. פירוש הדבר הוא שהחזיונות שעל האדם להכיר נעלים יותר מהחזיונות של כל עידן קודם. היות שעבודתו של האל בקרב בני האדם נכנסה לשטח חסר תקדים, החזיונות שהאדם נחשף אליהם בעידן המלכות הם הנעלים ביותר במהלך כל עבודת הניהול. עבודתו של האל נכנסה לשטח חסר תקדים ולפיכך החזיונות שהאדם יכיר הפכו לנעלים ביותר מבין כל החזיונות והנוהג הנגזר מהם עבור האדם גם הוא נעלה יותר מזה שבכל עידן קודם, משום שנוהגו של האדם משתנה בד בבד עם החזיונות, והפיכת החזיונות למושלמים מסמנת גם את הפיכת הדרישות מהאדם למושלמות. ברגע שניהולו של האל נעצר, גם הנוהג של האדם נעצר, וללא עבודתו של האל, לא תהיה לאדם ברירה אלא להיצמד לדוקטרינות של ימים עברו, אחרת לא יהיה לו כל מוצא אחר. ללא חזיונות חדשים, לא יהיה לאדם שום נוהג חדש. ללא חזיונות שלמים, לא יהיה לאדם נוהג מושלם. ללא חזיונות נעלים יותר, לא יהיה לאדם נוהג נעלה יותר. הנוהג של האדם משתנה בד בבד עם עקבותיו של האל ובאופן דומה, הידע והחוויה של האדם משתנים אף הם בד בבד עם עבודתו של האל. בלי קשר ליכולותיו של האדם, עדיין לא ניתן להפריד בינו לבין האל ואם האל יפסיק לעבוד ולו לרגע, האדם ימות מיד מחרון אפו של האל. אין לאדם דבר להתפאר בו, שכן יהיו ידיעותיו של האדם נרחבות כיום ככל שיהיו ויהיו חוויותיו מעמיקות ככל שיהיו, לא ניתן להפריד בינו לבין עבודתו של האל. זאת משום שהנוהג של האדם והדברים שעליו לשאוף אליהם באמונתו באל לא ניתנים להפרדה מהחזיונות. בכל נקודה בעבודתו של האל ישנם חזיונות שהאדם אמור להכיר, ובעקבותיהם באות דרישות מתאימות מהאדם. ללא החזיונות הללו כתשתית, האדם פשוט לא יהיה מסוגל לבצע את הנוהג או להיות חסיד אל באופן יציב. אם האדם לא יכיר את האל ולא יבין את כוונות האל, כל מעשיו יהיו לריק והאל לא יוכל לאשר אותם. גם אם אדם הוא עתיר כישרונות, עדיין לא ניתן להפריד בינו לבין עבודת האל והכוונת האל. גם אם פעולותיו של האדם רבות וטובות, הן עדיין לא יכולות לבוא במקום עבודתו של האל. לכן, נוהגו של האדם לא יכול בשום אופן להיות נפרד מהחזיונות. למי שלא מקבלים את החזיונות החדשים אין נוהג חדש. לנוהג שלהם אין כל קשר לאמת מכיוון שהם נצמדים לדוקטרינה ומצייתים לחוקים שעברו מהעולם. לאנשים כאלה אין חזיונות חדשים כלל וכתוצאה מכך הם אינם משלבים בנוהג שלהם דבר מהעידן החדש. הם איבדו את החזיונות ובכך גם איבדו את עבודתה של רוח הקודש ואת האמת. מי שאין להם אמת הם תולדה של אבסורדיות, הם התגלמותו של השטן. אין זה משנה לאיזה סוג הם משתייכים, הם אינם יכולים להיות ללא החזיונות של עבודת האל וללא נוכחותה של רוח הקודש. מרגע שהאדם מאבד את החזיונות, הוא תכף ומיד יורד שאולה וחי בחשיכה. בני אדם ללא חזיונות הם חסידים שוטים של האל, הם אלה שאין להם את עבודתה של רוח הקודש והם חיים בגיהינום. בני אדם כאלה אינם עוסקים בחיפוש האמת אלא מציגים לראווה את שמו של האל כשלט חוצות. מי שאינו מכיר את עבודתה של רוח הקודש, שאינו מכיר את האל בהתגלמותו כבשר ודם, שאינו מכיר את שלושת שלבי העבודה המהווים את ניהולו של האל – אינו מכיר את החזיונות ולפיכך האמת אינה ברשותו. והאין אלה שהאמת אינה ברשותם עושי רע? מי שנכון ליישם בפועל את האמת, מי שנכון לשאוף להכיר את האל ומי שמשתף פעולה עם האל באמת ובתמים הוא אדם שהחזיונות מהווים עבורו תשתית. האל מאשר אותו משום שהוא משתף פעולה עם האל ושיתוף הפעולה הזה הוא מה שהאדם צריך ליישם בפועל.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עבודת האל ונוהגו של האדם

דבר אלוהים היומי  מובאה 154

החזיונות כוללים נתיבים רבים ליישום בפועל. הדרישות המעשיות מהאדם כלולות אף הן בחזיונות וכך גם עבודת האל שהאדם צריך להכיר. בעבר, במהלך האסיפות המיוחדות או אסיפות הענק שהתקיימו במקומות שונים, דובר רק על היבט אחד של נתיב היישום בפועל. היישום בפועל הזה הוא כל שיש ליישם בפועל במסגרת עידן החסד והקשר שלו להכרת האל רופף מאוד, היות שהחיזיון היחידי של עידן החסד היה חזיון צליבתו של ישוע ולא היו חזיונות גדולים יותר. האדם היה אמור להכיר רק את עבודת האל של גאולת האנושות דרך הצליבה ולכן במהלך עידן החסד לא היו חזיונות אחרים שהאדם יכול היה להכירם. כך הייתה לאדם רק הכרה קלושה של האל ומלבד הכרת אהבתו וחמלתו של ישוע, היו לו רק כמה דברים פשוטים ועלובים ליישם בפועל, דברים המרוחקים מרחק רב מימינו. בעבר, ללא קשר לאופן שבו בני האדם התכנסו, הם לא היו מסוגלים לדבר על הכרה מעשית של עבודת האל, קל וחומר שאיש לא היה מסוגל לומר בבירור מהו הנתיב המתאים ביותר לנוהג עבור האדם. האדם בסך הכול הוסיף כמה פרטים פשוטים לתשתית האיפוק והסבלנות. פשוט לא היה כל שינוי במהות הנוהג שלו, משום שבמהלך אותו עידן, האל לא עשה כל עבודה חדשה ודרישותיו היחידות מהאדם היו איפוק וסבלנות, או נשיאת הצלב. מלבד הנוהגים האלה, לא היו חזיונות נעלים יותר מאשר צליבתו של ישוע. בעבר, לא הוזכרו כלל חזיונות אחרים, מכיוון שהאל לא ביצע עבודה רבה ומכיוון שדרישותיו מהאדם היו מוגבלות. כך, בלי קשר למה שהאדם עשה, הוא לא היה מסוגל לחרוג מהגבולות האלה, גבולות שהיו רק כמה דברים פשוטים ושטחיים שהאדם צריך ליישם בפועל. כיום אני מדבר על חזיונות אחרים מכיוון שכיום נעשתה עבודה רבה יותר, עבודה העולה פי כמה וכמה על זו שנעשתה בעידן החוק ובעידן החסד. הדרישות מהאדם גדלו אף הן פי כמה וכמה לעומת הדרישות בעידני העבר. אם האדם לא יהיה מסוגל להכיר את העבודה הזאת במלואה, לא תהיה לה חשיבות מרובה. אפשר לומר שהאדם יתקשה להכיר את העבודה הזאת במלואה אם לא יקדיש לכך מאמץ של חיים שלמים. בעבודת הכיבוש, דיבור המוגבל לנתיב הנוהג בלבד יהפוך את כיבוש האדם לבלתי אפשרי. דיבורים בלבד על החזיונות ללא כל דרישות מהאדם יהפכו גם כן את כיבוש האדם לבלתי אפשרי. אם היה מדובר אך ורק על נתיב הנוהג, היה זה בלתי אפשרי לפגוע בעקב אכילס של האדם או להפריך את תפיסותיו של האדם והיה בלתי אפשרי לכבוש את האדם לגמרי. חזיונות הם האמצעי העיקרי לכיבוש האדם, אך אם לא היה נתיב יישום בפועל הנפרד מהחזיונות, לאדם לא הייתה דרך להיות חסיד האל, קל וחומר שלא היה לו כל אמצעי להיכנס. זה היה עקרון עבודת האל מהראשית ועד התכלית: בחזיונות ישנם הדברים שניתן ליישמם בפועל וכך קיימים גם חזיונות בנוסף ליישום בפועל. היקף השינויים הן בחיי האדם והן בצביונו מלווה את השינויים בחזיונות. אילו היה האדם מסתמך רק על מאמציו שלו, היה זה בלתי אפשרי עבורו להשיג שינוי משמעותי. החזיונות מדברים על עבודתו של האל בכבודו ובעצמו ועל הניהול של האל. המונח נוהג מתייחס לנתיב הנוהג של האדם ולאופן שבו האדם מתקיים. בכל ניהולו של האל, היחסים בין חזיונות לנוהג הם היחסים בין האל לאדם. אילו סולקו החזיונות או אילו היה מדובר בהם בלי לדבר על נוהג, או אילו היו רק חזיונות ונוהג האדם היה נמחק, הרי שלא ניתן היה להחשיב דברים כאלה כניהולו של האל, קל וחומר שלא היה ניתן היה לומר שעבודתו של האל נעשית למען האנושות. בכך, לא רק שחובתו של האדם הייתה מסולקת, אלא שהייתה זו גם התכחשות לתכלית עבודתו של האל. לו האדם היה נדרש מראשית ועד תכלית לקיים את הנוהג ותו לא, בלי שהייתה מעורבת בכך עבודת האל, יתר על כן, אם האדם לא היה נדרש להכיר את עבודת האל, הרי שעבודה כזו הייתה נקראת עוד פחות מכך ניהולו של האל. אילו האדם לא הכיר את האל ולא היה מודע לכוונות האל אלא קיים את הנוהג שלו בעיוורון, באופן מעורפל ומופשט, אזי הוא לעולם לא היה הופך ליציר בריאה כשיר לגמרי. לפיכך, שני הדברים האלה חיוניים. אילו התקיימה אך ורק עבודתו של האל, כלומר אילו התקיימו רק החזיונות ולא היה שיתוף פעולה או נוהג מצד האדם, לא ניתן היה לקרוא לדברים האלה ניהולו של האל. אילו התקיימו רק נוהג וכניסה מצד האדם, הרי שבלי קשר לאיכות של נתיב הכניסה של האדם, גם זה לא היה מתקבל על הדעת. הכניסה של האדם חייבת להשתנות בהדרגה בד בבד עם העבודה והחזיונות. היא לא יכולה להשתנות מתוך גחמה. העקרונות של נוהג האדם אינם חופשיים וחסרי גבולות, אלא נתונים במסגרת גבולות מסוימים. העקרונות האלה משתנים בד בבד עם חזיונות העבודה. לכן ניהולו של האל מסתכם בסופו של דבר בעבודת האל ובנוהג של האדם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עבודת האל ונוהגו של האדם

דבר אלוהים היומי  מובאה 155

עבודת הניהול התרחשה מלכתחילה אך ורק בגלל האנושות, כלומר היא נוצרה רק בשל הקיום האנושי. לא היה כל ניהול לפני האנושות או בראשית, כאשר נבראו השמיים והארץ וכל צבאם. לו בכל עבודת האל לא היה קיים נוהג המועיל לאדם, כלומר, לו האל לא היה בא בדרישות מתאימות מהאנושות המושחתת (לולא היה נתיב הולם לנוהג האדם בעבודה שהאל מבצע), הרי שאי-אפשר היה לקרוא לעבודה הזו ניהולו של האל. אילו מכלול עבודתו של האל היה כרוך רק בהנחיית נוהגה של האנושות המושחתת והאל לא היה מבצע כל יוזמה משלו ולא מציג שמץ מכול-יכולתו או מחוכמתו, הרי שללא קשר לגובה דרישותיו של האל מהאדם ולמשך הזמן שהאל היה חי בקרב בני האדם, האדם לא היה מכיר את צביונו של האל כהוא זה. אילו היה זה המצב, הרי שעוד פחות היה ראוי לקרוא עבודה כזו ניהולו של האל. במילים אחרות, עבודת הניהול של האל היא העבודה שהאל מבצע וכל העבודה המתבצעת בהכוונת האל בידי מי שנפל בנחלת האל. ניתן לסכם את העבודה הזו כניהול. במילים אחרות, עבודתו של האל בקרב בני האדם וכן שיתוף הפעולה בין האל וכל חסידיו – אלה נקראים יחדיו ניהול. כאן, עבודתו של האל נקראת חזיונות ושיתוף הפעולה של האדם נקרא נוהג. ככל שעבודתו של האל נעלה יותר (כלומר ככל שהחזיונות נעלים יותר), כך צביונו של האל נגלה לאדם יותר, כך הוא סותר יותר את תפיסותיו של האדם וכך נוהגו של האדם ושיתוף הפעולה מצדו נעשים נעלים יותר. ככל שגדלות הדרישות מהאדם, כך עבודתו של האל סותרת יותר את תפיסותיו של האדם וכתוצאה מכך, הניסיונות של האדם והרף שהאדם נדרש לעמוד בו נעשים קשים יותר. עם תום העבודה הזאת, כל החזיונות יושלמו והדברים שהאדם נדרש ליישם בפועל יגיעו לפסגת השלמות. זו תהיה גם העת שבה כל בן אדם יסווג על פי סוגו, היות שהדברים שהאדם נדרש להכיר כבר יוצגו בפניו. לכן כשהחזיונות יגיעו לשיאם, העבודה תתקרב לסופה בהתאם וגם נוהגו של האדם יגיע לפסגתו. נוהגו של האדם מבוסס על עבודת האל וניהולו של האל בא לידי ביטוי מלא רק הודות לנוהגו של האדם ולשיתוף הפעולה מצדו. האדם הוא גולת הכותרת של עבודת האל ומושא העבודה של כל ניהולו של האל וגם התוצר של כלל ניהולו של האל. אילו האל עבד לבדו, ללא שיתוף פעולה מצד האדם, דבר לא היה מביא את כלל עבודתו לכדי מימוש וכך ניהולו של האל היה חסר חשיבות. מלבד עבודתו של האל, רק כאשר האל בוחר מושאים הולמים כדי לבטא את עבודתו ולהוכיח את כל יכולתו והחוכמה שלו, האל יכול להגשים את מטרת ניהולו ולהשיג את המטרה של השימוש בכל העבודה הזאת כדי להביס לחלוטין את השטן. לפיכך, האדם הוא חלק חיוני בעבודת הניהול של האל והאדם הוא היחיד שמסוגל לגרום לניהולו של האל לשאת פרי ולהגשים את מטרתו הסופית. מלבד האדם, אף יצור אחר אינו יכול למלא את התפקיד הזה. אם האדם אמור להיות המימוש האמיתי של עבודת הניהול, הרי שיש לסלק לגמרי את מרדנותה של האנושות המושחתת. לשם כך, האדם צריך לקבל נוהג המתאים לזמנים שונים והאל צריך לעשות את העבודה המקבילה בקרב בני האדם. רק כך ניתן יהיה בסופו של דבר לזכות בקבוצה של אנשים שיהיו המימוש של עבודת הניהול של האל. עבודתו של האל בקרב בני האדם לא יכולה להעיד על האל עצמו רק באמצעות עבודתו של האל לבדו. כדי שעדות כזו תושג, נדרשים גם בני אדם חיים המתאימים לעבודתו. האל יעבוד על בני האדם האלה, שדרכם עבודתו תבוא אז לידי ביטוי ובכך עדות כזו למען האל תינשא בקרב יצירי הבריאה ובכך האל ישיג את מטרת עבודתו. האל לא עובד לבדו כדי להביס את השטן, משום שהוא לא יכול להעיד על עצמו ישירות בקרב כל יצירי הבריאה. אילו עשה כן, היה זה בלתי אפשרי לשכנע את האדם לחלוטין. לכן האל צריך לעבוד על האדם כדי לכבוש אותו ורק אז האל יוכל הוא לזכות בעדות בקרב כל יצירי הבריאה. אילו האל היה עובד לבדו ללא שיתוף פעולה מצד האדם או אלמלא היה צורך בשיתוף פעולה מצד האדם, האדם לעולם לא יכול היה להכיר את צביונו של האל ולעולם לא היה מודע לכוונות האל. אזי לא ניתן היה לקרוא לעבודת הניהול של האל בשם זה. אילו האדם עצמו היה רק מתאמץ, שואף ועובד קשה בלי להבין את עבודת האל, אזי האדם היה מבצע מעשי קונדס. ללא עבודתה של רוח הקודש, מעשיו של האדם שייכים לשטן והם מרדניים ורעים. השטן מוצג לראווה בכל מעשיו של האנושות המושחתת ואין בהם דבר שתואם לאל וכל מעשי האדם הם התגלמותו של השטן. מכל הדברים שנאמרו, דבר אינו מוציא מהכלל את החזיונות והנוהג. על סמך החזיונות, האדם מוצא את הנוהג ואת הנתיב להתמסרות, כך שיוכל להניח בצד את תפיסותיו ולזכות באותם דברים שלא היו ברשותו בעבר. האל דורש מהאדם לשתף איתו פעולה ולהתמסר באופן מלא לדרישותיו והאדם מבקש לחזות בעבודה שהאל ביצע בכבודו ובעצמו, לחוות את עוצמתו הכול-יכולה של האל ולהכיר את צביונו של האל. בסיכומו של עניין, הדברים האלה הם ניהולו של האל. איחודו של האל עם האדם הוא הניהול, והוא הניהול המשמעותי ביותר.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עבודת האל ונוהגו של האדם

דבר אלוהים היומי  מובאה 156

מה שנוגע לחזיונות מתייחס בראש ובראשונה לעבודתו של האל בכבודו ובעצמו וכל הנוגע לנוהג צריך להיעשות על ידי האדם ואינו קשור כלל לאל. את עבודת האל משלים האל עצמו ונוהגו של האדם נעשה על ידי האדם עצמו. הדברים שהאל עצמו צריך לעשות לא צריכים להיעשות על ידי האדם, ודברים שהאדם צריך ליישם בפועל אינם קשורים לאל. עבודתו של האל היא כהונתו והיא אינה קשורה לאדם. האדם אינו צריך לעשות את העבודה הזו ויתרה מזאת, האדם לא יהיה מסוגל לעשות את העבודה שהאל צריך לעשות. הדברים שהאדם נדרש ליישם בפועל חייבים להתבצע על ידי האדם, בין שמדובר בהקרבת חייו או במסירתו לשטן כדי לשאת עדות – כל אלה דברים שהאדם חייב לעשות. האל משלים בעצמו את כל העבודה שעליו לעשות ובפני האדם מוצגים הדברים שעליו לעשות, ושארית העבודה נותרת לאדם לעשותה. האל לא עושה עבודה נוספת. הוא עושה רק את העבודה שבתחום כהונתו ורק מראה לאדם את הדרך ורק עושה את עבודת פתיחת הדרך ולא עושה את עבודת ריצוף הדרך. על הכול להבין זאת. יישום בפועל של האמת פירושו יישום בפועל של דברי האל וכל אלה הם חובתו של האדם, הדברים שעל האדם לעשות, והם אינם נוגעים כלל לאל. אם האדם דורש שגם האל יסבול עינוי וזיכוך באמת, כמו האדם, הרי שהאדם מרדן. עבודתו של האל היא לבצע את כהונתו וחובתו של האדם היא להתמסר להכוונתו של האל ללא כל התנגדות. מהאדם נדרש להשיג את שחובתו לעשות, ללא קשר לאופן שבו האל עובד או חי. רק האל עצמו יכול לבוא בדרישות לאדם, כלומר, רק האל עצמו כשיר לבוא בדרישות לאדם. לאדם לא אמורה להיות כל ברירה והוא אמור רק להתמסר לגמרי וליישם בפועל – זה ההיגיון שאמור להיות לאדם. כשתושלם העבודה שעל האל לבצע בעצמו, האדם נדרש לחוות אותה בהדרגה. אם בסופו של דבר, כשיושלם כל ניהולו של האל, האדם עדיין לא יבצע את מה שהאל דורש, יהיה על האדם להיענש. אם האדם לא ימלא את דרישותיו של האל, יהיה זה בגלל מרדנותו של האדם. אין פירוש הדבר שהאל לא ביצע את עבודתו ביסודיות מספקת. כל מי שלא יכול ליישם בפועל את דברי האל, שאינו יכול לעמוד בדרישותיו של האל ושאינו יכול להעניק את נאמנותו ולמלא את חובתו – כל אלה ייענשו. כיום, מה שנדרש מכם להשיג אינו דרישות נוספות, אלא את חובתו של האדם ואת מה שכל בני האדם צריכים לעשות. אם אינכם מסוגלים אפילו למלא את חובתכם או לעשות זאת היטב, האם אינכם ממיטים על עצמכם צרות? האם אינכם מחזרים אחר המוות? כיצד תוכלו עדיין לצפות שיהיו לכם עתיד וסיכויים עתידיים? עבודתו של האל נעשית למען האנושות ושיתוף הפעולה של האדם ניתן למען ניהולו של האל. לאחר שהאל יעשה את כל שעליו לעשות, האדם נדרש לקיים את היישום בפועל שלו ללא מגבלה ולשתף פעולה עם האל. בעבודת האל, על האדם להתאמץ ככל יכולתו, להישבע אמונים לאל ולא להתעמק בתפיסות רבות או לשבת באופן פסיבי ולהמתין למוות. האל יכול להקריב את עצמו למען האדם, אז מדוע האדם לא מוכן להישבע אמונים לאל? לבו ומחשבתו של האל שווים ביחס לאדם, אז מדוע האדם לא משתף פעולה במקצת? האל עובד למען האנושות, אז מדוע האדם לא ממלא את חובתו למען ניהולו של האל? עבודתו של האל הגיעה עד הלום, אך אתם עדיין רואים ואינכם נוקפים אצבע, שומעים ואינכם משים ממקומכם. האין בני אדם כאלה מושאים לאבדון? האל כבר הקדיש את כל כולו לאדם, אז מדוע האדם לא מסוגל כיום למלא את חובתו ברצינות? עבור האל, עבודתו נמצאת בעדיפות ראשונה ועבודת הניהול שלו בעלת חשיבות מרבית. עבור האדם, יישום בפועל של דברי האל ומילוי דרישותיו של האל הם בעדיפות הראשונה. על כולכם להבין זאת. הדברים שנאמרו לכם חדרו לליבת הווייתכם ועבודתו של האל נכנסה לתחום חסר תקדים. רבים עדיין אינם מבינים את האמת או השקר של הדרך הזאת. הם עדיין ממתינים לראות מה יקרה ואינם ממלאים את חובתם. במקום זאת, הם בוחנים בקפידה כל מילה וכל פעולה של האל, מתמקדים במה שהוא אוכל ולובש ותפיסותיהם נעשות חמורות אף יותר. האין אנשים כאלה מקימים מהומה על לא דבר? כיצד ייתכן שאנשים כאלה מחפשים אחר האל? וכיצד ייתכן שהם אלה שיש להם כוונה להתמסר לאל? הם מפנים עורף לנאמנותם ולחובתם ובמקום זאת מתמקדים במיקומו של האל. הם ממש שערורייה! אם האדם יבין את כל מה שהוא אמור להבין ויישם בפועל את כל מה שהוא אמור ליישם בפועל, האל לבטח ייתן את ברכותו לאדם, משום שדרישותיו מהאדם הן חובתו של האדם ומה שהאדם אמור לבצע. אם האדם אינו מסוגל לתפוס את מה שהוא אמור להבין ואינו מסוגל ליישם בפועל את מה שעליו ליישם בפועל, האדם ייענש. מי שלא משתף פעולה עם האל עוין את האל ומי שלא מקבל את העבודה החדשה מתנגד לה, אפילו אם אינו עושה דבר המהווה בבירור התנגדות לעבודה הזאת. כל מי שלא מיישם בפועל את האמת שהאל דורש מתנגד במכוון לדברי האל ומורד בהם, אפילו אם הוא מקדיש תשומת לב מיוחדת לעבודתה של רוח הקודש. מי שאינו מציית או שאינו מסור לדברי האל הוא מרדן ומתנגד לאל. מי שלא ממלא את חובתו אינו משתף פעולה עם האל ומי שאינו משתף פעולה עם האל אינו מקבל את עבודתה של רוח הקודש.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עבודת האל ונוהגו של האדם

דבר אלוהים היומי  מובאה 157

כאשר עבודתו של האל מגיעה לנקודה מסוימת וניהולו מגיע לנקודה מסוימת, כל מי שתואם לכוונותיו של האל מסוגל למלא את דרישותיו. האל בא לאדם בדרישות על פי אמות המידה שלו ועל פי הדברים שהאדם מסוגל להשיג. כשהאל מדבר על ניהולו, הוא גם מתווה את הדרך עבור האדם ומעניק לאדם נתיב להישרדות. ניהולו של האל ונוהגו של האדם שייכים שניהם לאותו שלב בעבודה והם מתבצעים במקביל. השיח בנושא ניהולו של האל מתייחס לשינויים בצביונו של האדם והשיח בנושא הדברים שהאדם אמור לעשות ובנושא השינויים בצביונו של האדם מתייחס לעבודתו של האל. בשום שלב לא יכולה להתקיים הפרדה בין שני אלה. נוהגו של האדם משתנה בהדרגה משום שדרישותיו של האל מהאדם משתנות אף הן ומשום שעבודתו של האל תמיד משתנה ומתקדמת. אם נוהגו של האדם יישאר לכוד בדוקטרינות, הדבר יוכיח שהוא נעדר את עבודתו של האל ואת הכוונתו. אם נוהגו של האדם לעולם לא ישתנה או יעמיק, הדבר יוכיח שנוהגו של האדם מתקיים על פי רצונו של האדם וזה איננו נוהג האמת. אם אין לאדם נתיב לצעוד בו, הוא כבר נפל לידי השטן והוא נשלט על ידיו ופירוש הדבר שהוא נשלט על ידי הרוחות הרעות. אם נוהגו של האדם לא יעמיק, עבודתו של האל לא תתפתח, ואם לא יחול שינוי בעבודתו של האל, כניסת האדם תיעצר – זה בלתי נמנע. לאורך כל עבודתו של האל, אם האדם היה נשמע תמיד לחוק של יהוה, עבודתו של האל לא הייתה יכולה להתקדם, קל וחומר שלא ניתן היה להביא את כל העידן לסופו. אם האדם היה תמיד נושא את הצלב ונוהג בסבלנות ובצניעות, עבודתו של האל לא הייתה יכולה להתקדם. לא ניתן לסיים סתם כך ששת אלפי שנות ניהול בקרב בני אדם שרק מצייתים לחוק או רק נאחזים בצלב ונוהגים בסבלנות וצניעות. במקום זאת, כל עבודת הניהול של האל באה לקצה בקרב אנשי אחרית הימים המכירים את האל ואשר חולצו מאחיזת השטן והתנערו כליל מהשפעתו של השטן. זהו הכיוון הבלתי נמנע של עבודת האל. מדוע נאמר שנוהלם של אנשי הכנסיות הדתיות מיושן? הסיבה לכן היא שמה שהם מיישמים בפועל מנותק מהעבודה שנעשית כיום. בעידן החסד, מה שהם יישמו בפועל היה נכון, אך היות שהעידן הזה חלף ועבודתו של האל השתנתה, היישום בפועל שלהם הלך והתיישן. העבודה החדשה והאור החדש הותירו אותו מאחור. עבודתה של רוח הקודש הלכה והעמיקה על סמך תשתיתה המקורית. אולם בני האדם האלה עדיין תקועים בשלב המקורי של עבודת האל ועדיין דבקים בנוהגים הישנים ובאור הישן. עבודתו של האל יכולה להשתנות מן הקצה אל הקצה בתוך שלוש או חמש שנים. על כן, האם לא ייתכן שתמורות משמעותיות אף יותר יתרחשו במהלך אלפיים שנה? אם לאדם אין נוהג חדש או אור חדש, פירוש הדבר שהוא לא עמד בקצב של עבודתה של רוח הקודש. זהו הכישלון של האדם. לא ניתן להתכחש לקיומה של עבודתו החדשה של האל משום שכיום, מי שניחן בעבר בעבודתה של רוח הקודש עדיין מציית לנוהגים מיושנים. עבודתה של רוח הקודש תמיד מתקדמת וכל מי שמצוי בשטף של רוח הקודש חייב אף הוא להעמיק ולהשתנות. אסור לו לעצור באף שלב. רק מי שלא מכיר את עבודתה של רוח הקודש יישאר בעבודתה המקורית ולא יקבל את העבודה החדשה של רוח הקודש. רק המרדנים לא יהיו מסוגלים לזכות בעבודתה של רוח הקודש. אם נוהגו של האדם לא יעמוד בקצב של עבודתה החדשה של רוח הקודש, נוהגו של האדם לבטח יתנתק מהעבודה של ימינו ולבטח לא יעלה בקנה אחד עם העבודה של ימינו. בני אדם מיושנים כאלה פשוט אינם מסוגלים להגשים את רצון האל, קל וחומר שהם לא יוכלו להפוך לבני האדם אשר יישאו בסופו של דבר עדות על האל. יתרה מזאת, לא ניתן יהיה להשלים את כל עבודת הניהול בקרב קבוצה כזו של בני אדם. באשר למי שציית בעבר לחוקי יהוה ולמי שנשא בעבר את עול הצלב, אם הוא אינו יכול לקבל את שלב העבודה של אחרית הימים, הרי שכל מה שהוא עשה היה לשווא וחסר תועלת. הביטוי המובהק ביותר של עבודתה של רוח הקודש הוא אימוץ הכאן והעכשיו, לא לדבוק בעבר. מי שלא עמד בקצב של העבודה של ימינו ומי שהתנתק מהנוהג של ימינו הוא זה שמתנגד לעבודתה של רוח הקודש ואינו מקבל אותה. בני אדם כאלה מתריסים נגד עבודתו הנוכחית של האל. אף שהם נאחזים באור של העבר, לא ניתן להכחיש שהם אינם מכירים את עבודתה של רוח הקודש. מדוע דובר כה רבות על השינויים בנוהגו של האדם, על ההבדלים בנוהג בין העבר וההווה, על האופן שבו התקיים הנוהג בעידן הקודם ועל האופן שהוא מתקיים כיום? תמיד מדברים על הפערים האלה בנוהגו של האדם משום שעבודתה של רוח הקודש תמיד מתקדמת ולכן הנוהג של האדם צריך תמיד להשתנות. אם האדם נותר תקוע בשלב אחד, הדבר מוכיח שהוא אינו מסוגל לעמוד בקצב של העבודה החדשה והאור החדש של האל. הדבר לא מוכיח שתוכנית הניהול של האל לא השתנתה. מי שנמצא מחוץ לשטף של רוח הקודש תמיד חושב שהוא צודק, אך למעשה, האל חדל לעבוד בבני האדם האלה זה מכבר והם נעדרים את עבודתה של רוח הקודש. עבודתו של האל עברה מזמן לקבוצה אחרת של בני אדם, קבוצה שבה האל מתכוון להשלים את עבודתו החדשה. מכיוון שאנשי הדת אינם מסוגלים לקבל את עבודתו החדשה של האל והם רק נאחזים בעבודה הישנה מהעבר, האל נטש את בני האדם האלה והוא מבצע את עבודתו החדשה על בני האדם שמקבלים את העבודה החדשה הזו. אלו הם בני האדם שמשתפים פעולה עם עבודתו החדשה של האל ורק כך ניהולו יכול להתבצע. ניהולו של האל תמיד מתקדם ונוהגו של האדם תמיד הולך ונישא מעלה. האל תמיד עובד והאדם תמיד זקוק לו, כך ששניהם מגיעים לשיאם והאל והאדם משיגים איחוד מלא. בכך מתבטאת הגשמתה של עבודת האל וזו התוצאה הסופית של כל ניהולו של האל.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עבודת האל ונוהגו של האדם

דבר אלוהים היומי  מובאה 158

בכל אחד משלביה של עבודת האל, ישנן גם דרישות מקבילות מהאדם. כל מי שנמצא בשטף של רוח הקודש ניחן בנוכחותה של רוח הקודש ובמשמעת שלה ומי שלא נמצא בשטף של רוח הקודש נתון לפקודתו של השטן ונעדר את עבודתה של רוח הקודש. בני אדם הנמצאים בשטף של רוח הקודש הם אלה שמקבלים את עבודתו החדשה של האל ואלה שמשתפים פעולה בעבודתו החדשה של האל. אם מי שנמצא בתוך השטף הזה אינו מסוגל לשתף פעולה ואינו יכול ליישם בפועל את האמת שהאל דורש כיום, תוטל עליו משמעת ובמקרה הגרוע ביותר רוח הקודש תיטוש אותו. מי שיקבל את העבודה החדשה של רוח הקודש יחיה בתוך השטף של רוח הקודש ויזכה לטיפול ולהגנה מצד רוח הקודש. רוח הקודש הופכת לנאור את מי שנכון ליישם את האמת ומטילה משמעת על מי שאינו נכון ליישם את האמת ואף מענישה אותו. אין זה משנה באיזה סוג של אנשים מדובר, אם הם בתוך השטף של רוח הקודש, האל יישא באחריות על כל מי שיקבל את עבודתו החדשה למען שמו. מי שמאדיר את שמו של האל ונכון ליישם בפועל את דבריו יזכה בברכתו. מי שיתמרד כנגדו ולא יישם בפועל את דבריו יקבל ממנו עונש. בני האדם שנמצאים בשטף של רוח הקודש הם אלה שמקבלים את העבודה החדשה ומכיוון שקיבלו את העבודה החדשה, עליהם לשתף פעולה עם האל כראוי ואסור להם להתנהג כמורדים שאינם ממלאים את חובתם. זו הדרישה היחידה של האל מהאדם. מצבו של מי שאינו מקבל את העבודה החדשה שונה: בני האדם האלה נמצאים מחוץ לשטף של רוח הקודש והמשמעת והתוכחה של רוח הקודש לא חלות עליהם. בני האדם האלה חיים כל היום בבשר, הם חיים בתוך מחשבותיהם וכל מעשיהם הם על פי הדוקטרינות שמפיקים הניתוח והמחקר של מוחם שלהם. אלה אינן הדרישות של עבודתה החדשה של רוח הקודש, קל וחומר שאין זה שיתוף פעולה עם האל. מי שאינו מקבל את עבודתו החדשה של האל נעדר את נוכחותו של האל ויתרה מזאת, הוא לא נהנה מברכתו ומהגנתו של האל. רוב דבריהם ומעשיהם של בני אדם כאלה נאחזים בדרישות העבר של עבודת רוח הקודש. הם מהווים דוקטרינות, לא אמת. די בדוקטרינות ובתקנות האלה כדי להוכיח שההתכנסות של אנשים אלה אינה אלא דת. הם אינם אנשיו הנבחרים או מושאי עבודתו של האל. לאספה של כל בני האדם האלה אפשר לקרוא כנס דת גדול, אך אי-אפשר לקרוא לה כנסייה. זו עובדה שלא ניתן לשנותה. עבודתה החדשה של רוח הקודש אינה ברשותם. ממעשיהם עולה ניחוח חזק של דת. נדמה שהדברים שהם מביאים לידי ביטוי גדושים בדת. לא קיימות בהם נוכחותה של רוח הקודש ועבודתה, קל וחומר שהם אינם זכאים לקבל את המשמעת או את הנאורות של רוח הקודש. בני האדם האלה הם כולם גופות חסרות חיים ושרצים חסרי רוחניות. הם לא מכירים את מרדנותו והתנגדותו של האדם, לא מכירים את כל רשעותו של האדם וקל וחומר שהם לא מכירים את כל עבודתו של האל ואת כוונותיו הנוכחיות. הם כולם בני אדם בורים ושפלים, חלאות אדם שאינם ראויים להיקרא מאמינים! אף מעשה שלהם לא נוגע לניהולו של האל ועל אחת כמה וכמה אינו יכול לשבש את תוכניותיו של האל. דבריהם ומעשיהם מגעילים מדי, עלובים מדי, ופשוט אינם ראוי כלל לציון. דבר ממה שעושים בני האדם שלא נמצאים בתוך השטף של רוח הקודש אינו נוגע כלל לעבודה החדשה של רוח הקודש. משום כך, ללא קשר למעשיהם, הם חסרים את המשמעת של רוח הקודש ומעבר לכך, הם חסרים את הנאורות של רוח הקודש. זאת משום שכל בני האדם האלה לא אוהבים את האמת, הם בני אדם שרוח הקודש דחתה אותם בתיעוב. הם נקראים רשעים מפני שהם מתהלכים בגוף בשר ודם ועושים כל מה שמתחשק להם תחת שלט שנושא את שם האל. בשעה שהאל עובד, הם עוינים כלפיו במכוון והם רצים בכיוון המנוגד לו. חוסר שיתוף הפעולה של האדם עם האל הוא מעשה מרדני ביותר בפני עצמו ולכן בייחוד אלה שפועלים במכוון נגד האל יקבלו את עונשם הצודק, הלא כן?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עבודת האל ונוהגו של האדם

דבר אלוהים היומי  מובאה 159

עליכם להכיר את החזונות של עבודתו של האל ולתפוס את הכיוון הכללי של עבודתו. זו כניסה חיובית. ברגע שהתמחית באופן מדויק באמת של החזונות, הכניסה שלך תהיה מובטחת. אין זה משנה כיצד עבודתו של האל תשתנה, אתה תישאר איתן בלבך, החזונות יהיו ברורים לך ויהיה יעד להיווכחות ולחתירה שלך. בדרך זו, כל הניסיון והידע שבך ילכו ויעמיקו וייעשו מפורטים יותר. ברגע שתבין את התמונה הרחבה במלואה, לא תסבול מאובדן בחייך ולא תתעה בדרך. אם לא תכיר את שלבי העבודה האלה, אזי תסבול מאובדן על כל צעד ושעל, יידרשו לך יותר מכמה ימים לשנות את מהלך הדברים ולא תוכל לעלות על דרך הישר אפילו בתוך כמה שבועות. האם הדבר לא יגרום לעיכובים? כניסה חיובית ויישום בפועל כרוכים בדברים רבים שעליכם להתמחות בהם. באשר לחזונות עבודתו של האל, עליך לתפוס את הדברים הבאים: את החשיבות של עבודת הכיבוש של האל, את הנתיב העתידי להפיכתך למושלם, מה יש להשיג באמצעות התנסות בניסיונות ובמצוקות, מהי החשיבות של השיפוט והייסורים, מהם העקרונות מאחורי עבודתה של רוח הקודש ומהם העקרונות מאחורי ההפיכה למושלם והכיבוש. כל אלה משתייכים לאמת של החזונות. השאר הם שלושת שלבי העבודה בעידן החוק, בעידן החסד ובעידן המלכות, כמו גם העדות העתידית. גם אלה הם האמת של החזונות והם הדבר היסודי ביותר וגם המכריע ביותר. כיום, עליכם להיכנס לדברים רבים כל כך וליישמם בפועל, וכיום יש יותר שכבות ויתר פירוט. אם אין לך כל ידע אודות אמיתות אלה, הדבר מוכיח שעדיין עליך להשיג כניסה. לרוב, הידע של בני האדם על האמת שטחי מדי. הם אינם מסוגלים ליישם בפועל אמיתות בסיסיות מסוימות ואינם יודעים לטפל אפילו בעניינים של מה בכך. הסיבה לכך שבני האדם אינם מסוגלים ליישם בפועל את האמת היא שצביונם מרדני והידע שלהם על העבודה של ימינו שטחי וחד-צדדי מדי. לפיכך, אין זו משימה קלה לבני אדם להפוך למושלמים. אתה יותר מדי מרדני ואתה משמר יותר מדי מהעצמי הישן שלך. אינך מסוגל להתייצב לצד האמת ואינך מסוגל ליישם בפועל אפילו את האמיתות הברורות מאליהן. לא ניתן להושיע אנשים כאלה והם אלה שלא נכבשו. אם לכניסה שלך אין פירוט ואין יעדים, אזי הצמיחה תגיע אליך באיטיות. אם אין בכניסה שלך אפילו טיפת מציאות, אזי החתירה שלך תהיה לשווא. אם אינך מודע למהות האמת, אזי תיוותר ללא שינוי. צמיחה בחייו של אדם ושינויים בצביונו יושגו על ידי כניסה למציאות, ויתרה מכך, על ידי כניסה לחוויות מפורטות. אם יש לך חוויות מפורטות רבות במהלך כניסתך ויש לך הרבה ידע וכניסה בפועל, אזי צביונך ישתנה במהירות. גם אם נכון לעכשיו היישום בפועל אינו ברור לך לחלוטין, עליך לכל הפחות להבין בבירור את החזונות של עבודת האל. אלמלא כן, לא תהיה מסוגל להיכנס. הכניסה אפשרית רק כאשר אתה ניחן בידע אודות האמת. רק אם רוח הקודש תעניק לך נאורות בחוויה שלך, תזכה בהבנה מעמיקה יותר של האמת ובכניסה מעמיקה יותר. אתם חייבים להכיר את עבודת האל.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, ההבדל בין כהונת האל בהתגלמותו כבשר ודם לבין חובתו של האדם

דבר אלוהים היומי  מובאה 160

בראשית, לאחר בריאת האנושות, היו אלה בני ישראל ששימשו כבסיס לעבודתו של האל. ארץ ישראל כולה הייתה הבסיס לעבודתו של יהוה עלי אדמות. עבודתו של יהוה הייתה להנהיג את האדם ולרעותו ישירות על ידי קביעת החוקים, כדי שהאדם יוכל לחיות חיים רגילים ולעבוד את יהוה בצורה רגילה על פני האדמה. בעידן החוק, האדם לא היה יכול לראות את האל או לגעת בו. מאחר שכל מה שהאל עשה נועד להדריך את בני האדם הראשונים שהשטן השחיתם, ללמד אותם ולרעות אותם, דבריו כללו אך ורק חוקים, תקנונים ונורמות התנהגות אנושית, והם לא העניקו לבני האדם את אמיתות החיים. תחת הנהגתו של האל, בני ישראל לא הושחתו עמוקות בידי השטן. עבודת החוק של האל הייתה רק השלב הראשוני בעבודת הישועה, רק תחילתה של עבודת הישועה, ולמעשה לא היה לה שום קשר לשינויים בצביון חייו של האדם. לכן, בראשיתה של עבודת הישועה, לא היה לאל צורך לעטות על עצמו בשר כדי לעבוד בישראל. זו הסיבה לכך שהוא היה זקוק למדיום – לכלי – שבאמצעותו הוא יבוא במגע עם האדם. לפיכך, קמו מקרב היצירים שנבראו כאלה שדיברו ועבדו בשם יהוה, ובאופן זה באו בני האדם שנבראו בצלם והנביאים לעבוד בקרב האנושות. בני האדם שנבראו בצלם עבדו בקרב האנושות בשם יהוה. הכינוי "בני אדם שנבראו בצלם" שניתן להם על ידי יהוה מציין שאנשים כאלה חוקקו את החוקים בשם יהוה. הם שימשו גם ככוהנים בעם ישראל, כוהנים שיהוה השגיח והגן עליהם ושרוחו של יהוה עבדה בהם. הם היו מנהיגי העם ושירתו ישירות את יהוה. תפקידם של הנביאים, לעומת זאת, היה לשאת דברים בשם יהוה לעמי כל הארצות והשבטים. הם גם ניבאו את עבודתו של יהוה. בין אם היו אלה בני האדם או הנביאים, כולם רוממו על ידי רוחו של יהוה עצמו ועבודתו של יהוה הייתה טבועה בהם. הם היו אלה מקרב העם שייצגו ישירות את יהוה. הם עשו את עבודתם רק משום שיהוה רומם אותם ולא משום שהם היו הבשר והדם שרוח הקודש עצמה התגלמה בהם. לכן, אף על פי שהם היו דומים בדבריהם ובעבודתם בשם האל, בני האדם שנבראו בצלם והנביאים האלה בעידן החוק לא היו הבשר והדם של האל בהתגלמותו. עבודתו של האל בעידן החסד ובשלב האחרון הייתה הפוכה לגמרי, שכן הן עבודת הישועה והן המשפט של האדם נעשו על ידי האל עצמו בהתגלמותו כבשר ודם, לכן פשוט לא היה צורך לרומם שוב את הנביאים ואת בני האדם שנבראו בצלם כדי שיעבדו בשם האל. בעיני האדם, אין הבדלים מהותיים בין המהות לבין השיטה של עבודתם. מסיבה זו, אנשים מתבלבלים כל הזמן בין עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם לבין העבודה של הנביאים ובני האדם שנבראו בצלם. הופעתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם הייתה בעיקרה זהה לזו של הנביאים ובני האדם שנבראו בצלם, והאל בהתגלמותו כבשר ודם היה רגיל ומעשי עוד יותר מאשר הנביאים. לפיכך, האדם אינו מסוגל להבחין ביניהם. האדם מתמקד אך ורק בהופעה החיצונית, ואינו מודע כלל לכך שלמרות ששני אלה דומים בעבודתם ובדיבורם, ישנו הבדל מהותי ביניהם. מאחר שיכולת האבחנה של האדם דלה מדי, הוא אינו מסוגל להבחין בין נושאים פשוטים, ועל אחת כמה וכמה בין נושאים מורכבים כל כך. כאשר הנביאים ואותם אנשים ששימשו את רוח הקודש דיברו ועבדו, הדבר נעשה כדי למלא את חובותיו של האדם, כדי למלא את תפקידו של יציר נברא, וזה היה דבר שעל האדם לעשות. לעומת זאת, דבריו ועבודתו של האל בהתגלמותו נועדו להוציא לפועל את כהונתו. למרות שצורתו החיצונית של האל הייתה כשל יציר נברא, עבודתו לא נועדה למילוי תפקידו אלא להוציא לפועל את כהונתו. המונח "חובה" מתייחס ליצירים נבראים, ואילו "כהונה" מתייחס לבשרו של האל בהתגלמותו. ישנו הבדל מהותי בין שני המונחים. לא ניתן להחליף ביניהם. עבודת האדם היא רק למלא את חובתו ואילו עבודת האל היא לנהל ולהוציא לפועל את כהונתו. לכן, אף על פי ששליחים רבים שימשו את רוח הקודש ונביאים רבים נמלאו בה, עבודתם ודבריהם היו רק כדי למלא את חובתם כיצירים נבראים. הנבואות שלהם אולי חרגו מדרך החיים שהאל בהתגלמותו כבשר ודם דיבר עליה, והאנושיות שלהם אולי אף התעלתה על זו של האל בהתגלמותו, אבל הם עדיין מילאו את חובתם ולא הוציאו לפועל כהונה. חובתו של האדם מתייחסת לתפקיד של האדם. זה מה שהאדם מסוגל להשיג. לעומת זאת, הכהונה שהאל בהתגלמותו כבשר ודם מבצע קשורה לניהול שלו, וזה דבר שהאדם אינו מסוגל להשיגו. בין אם האל בהתגלמותו כבשר ודם מדבר, עובד או מחולל מופתים, הוא עושה עבודה גדולה במסגרת הניהול שלו, ועבודה כזו לא יכולה להיעשות במקומו על ידי האדם. עבודת האדם היא רק למלא את חובתו כיציר נברא בשלב נתון של עבודת הניהול של האל. ללא הניהול של האל, דהיינו, אילו כהונתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם הייתה אובדת, אזי חובתו של היציר הנברא הייתה אובדת גם כן. עבודתו של האל בביצוע כהונתו היא לנהל את האדם, ואילו מילוי חובתו של האדם הוא מילוי מחויבות שלו לעמידה בדרישות של הבורא ובשום אופן לא ניתן להתייחס לכך כאל הוצאה לפועל של כהונה. עבור מהותו האינהרנטית של האל – עבור רוחו – עבודת האל היא הניהול שלו. אולם עבור האל בהתגלמותו כבשר ודם, אשר לובש צורה חיצונית של יציר נברא, עבודתו היא הוצאה לפועל של כהונתו. כל עבודה שהיא שהאל עושה נועדה להוציא לפועל את כהונתו. האדם יכול רק לעשות כמיטב יכולתו במסגרת הניהול של האל ובהדרכתו של האל.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, ההבדל בין כהונת האל בהתגלמותו כבשר ודם לבין חובתו של האדם

דבר אלוהים היומי  מובאה 161

בעידן החסד ישוע דיבר גם מילים רבות ועשה עבודה רבה. במה הוא היה שונה מישעיהו? במה הוא היה שונה מדניאל? האם הוא היה נביא? מדוע נאמר שהוא המשיח? מהם ההבדלים ביניהם? כולם היו גברים שדיברו מילים, ודבריהם נראו לאדם פחות או יותר זהים. כולם דיברו מילים ועשו עבודה. נביאי הברית הישנה דיברו נבואות וישוע יכול היה לעשות זאת גם כן. מדוע זה כך? ההבחנה כאן מבוססת על אופי העבודה. על מנת להבין עניין זה, אל תשקול את האופי של הבשר וגם אל תשקול את העומק או השטחיות של דבריהם. עליך תמיד לשקול תחילה את עבודתם ואת ההשפעות שעבודתם משיגה באדם. הנבואות שדיברו הנביאים באותה תקופה לא סיפקו את חיי האדם, וההשראות שקיבלו ישעיהו ודניאל ודומיהם היו נבואות בלבד ולא דרך החיים. אלמלא ההתגלות הישירה של יהוה, איש מהם לא היה יכול לעשות את העבודה ההיא, שאינה אפשרית עבור בני תמותה. גם ישוע דיבר מילים רבות, אבל מילים אלו היו דרך החיים שממנה האדם היה יכול למצוא דרך ליישם בפועל. כלומר, ראשית, ישוע היה מסוגל לספק את חיי האדם, שכן ישוע הוא החיים. שנית, הוא היה מסוגל להפוך על פניהן את ההיבטים המעוותים של האדם. שלישית, עבודתו יכלה להמשיך את עבודתו של יהוה על מנת להמשיך את העידן. רביעית, הוא היה מסוגל להבין את הצרכים שבתוך האדם ולהבין מה חסר לאדם. חמישית, הוא היה מסוגל לפתוח עידן חדש ולסיים את הישן. לכן ישוע נקרא האל והמשיח. הוא שונה לא רק מישעיהו, אלא גם מכל שאר הנביאים. קחו את ישעיהו כהשוואה לעבודת הנביאים. ראשית, הוא לא היה מסוגל לספק את חיי האדם. שנית, הוא לא היה מסוגל לפתוח עידן חדש. הוא פעל תחת הנהגתו של יהוה ולא כדי לפתוח עידן חדש. שלישית, הדברים שהוא דיבר היו נשגבים מבינתו. הוא קיבל גילויים ישירות מרוח האל והאחרים לא הבינו אותם, אפילו כשהאזינו להם. די בכמה דברים אלה כדי להוכיח שדבריו היו נבואות ותו לא, לא יותר מאשר היבט אחד של עבודה שנעשה במקום יהוה. אולם, הוא לא היה מסוגל לייצג לחלוטין את יהוה. הוא היה משרתו של יהוה, מכשיר בעבודתו של יהוה. הוא עשה עבודה רק בעידן החוק ובמסגרת עבודתו של יהוה. הוא לא עבד מעבר לעידן החוק. לעומת זאת, עבודתו של ישוע שונה. הוא התעלה מעבר למסגרת עבודתו של יהוה. הוא עבד כאל בהתגלמותו כבשר ודם ועבר צליבה על מנת לגאול את האנושות כולה. כלומר, הוא עשה עבודה חדשה מחוץ לעבודה שעשה יהוה. זו הייתה תחילתו של עידן חדש. בנוסף, ישוע היה מסוגל לדבר על מה שהאדם לא היה יכול להשיג. עבודתו הייתה בתוך הניהול של האל וכללה את האנושות כולה. הוא לא עבד רק על בני אדם אחדים ועבודתו גם לא נועדה להוביל מספר מוגבל של בני אדם. באשר לאופן שבו האל התגלם כאדם, כיצד רוח האל העניקה גילויים באותה תקופה וכיצד רוח האל נחה על האדם כדי לעשות עבודה – אלה עניינים שהאדם אינו יכול לראותם או לגעת בהם. אין זה אפשרי כלל שהאמיתות הללו יהוו הוכחה לכך שהוא האל בהתגלמותו כבשר ודם. לפיכך, ניתן לבצע אבחנות רק מתוך דבריו ועבודתו של האל המוחשיים לאדם. רק זה אמיתי. זאת משום שענייני הרוח אינם גלויים לעיניך ורק האל עצמו מבין אותם לאשורם, ואפילו התגלמותו של האל כבשר ודם אינה יודעת הכול. אתה רק יכול לאמת אם הוא האל על-פי העבודה שהוא עשה. מעבודתו של האל ניתן לראות, ראשית, שהוא מסוגל לפתוח עידן חדש; שנית, שהוא מסוגל לספק את חיי האדם ולהראות לאדם את הדרך לצעוד בה. די בכך כדי לקבוע שהוא האל עצמו. העבודה שהוא עושה יכולה, לכל הפחות, לייצג באופן מלא את רוח האל, ומעבודה כזו ניתן לראות שרוח האל שורה בו. מכיוון שהעבודה שנעשתה על ידי האל בהתגלמותו כבשר ודם הייתה בעיקר להתחיל עידן חדש, להוביל עבודה חדשה ולפתוח תחום חדש, די באלה כדי לקבוע שהוא האל עצמו. לפיכך, זה מה שמבדיל בינו לבין ישעיהו, דניאל ושאר הנביאים הגדולים. ישעיהו, דניאל והאחרים באו כולם ממעמד של גברים משכילים ובני תרבות. הם היו גברים יוצאי דופן תחת הנהגתו של יהוה. גם בשרו של האל בהתגלמותו היה בקיא ולא חסר לו היגיון, אולם אנושיותו הייתה רגילה ביותר. הוא היה אדם רגיל ולא ניתן היה להבחין אצלו בעין בלתי מזוינת באנושיות מיוחדת כלשהי או לגלות באנושיותו דבר מה שאינו כשל האחרים. הוא כלל לא היה על-טבעי או ייחודי והוא לא היה בעל השכלה גבוהה, ידע או תיאוריה כלשהם. החיים שעליהם הוא דיבר והנתיב שהוא הוביל לא הושגו באמצעות תיאוריה, ידע, ניסיון חיים או חינוך מהבית, אלא הם היו העבודה הישירה של רוח האל, שהיא עבודת ההתגלמות בבשר. מאחר שלאדם יש תפיסות גדולות אודות האל, ובדיוק משום שתפיסות אלה מורכבות מיותר מדי רכיבים מעורפלים ועל-טבעיים, אזי, בעיני האדם, אל רגיל עם חולשות אנושיות שאינו יכול לחולל אותות ומופתים לבטח איננו האל. האין אלה התפיסות המופרכות של האדם? לולא היה בשרו של האל בהתגלמותו אדם רגיל, כיצד היה ניתן לומר שהוא הפך לבשר? להיות בשר פירושו להיות אדם פשוט ורגיל. לו האל היה ישות נשגבת, אזי הוא לא היה הבשר. כדי להוכיח שהוא הבשר, האל בהתגלמותו היה צריך להיות בעל בשר רגיל. זה פשוט נעשה כדי להשלים את החשיבות של ההתגלמות. אולם, כך לא קרה עם הנביאים ובני האדם שנבראו בצלם. הם היו גברים מוכשרים שרוח הקודש השתמשה בהם. בעיני האנשים, האנושיות שלהם הייתה דגולה ביותר והם עשו מעשים רבים שהתעלו מעל לאנושיות רגילה. לכן, אנשים התייחסו אליהם כאל האל. כעת, על כולכם להבין זאת בבירור, כי כל האנשים בעידני העבר התבלבלו בקלות בנושא זה. בנוסף, ההתגלמות היא הדבר המסתורי ביותר והאל בהתגלמותו כבשר ודם הוא הדבר שהאדם מתקשה ביותר לקבל. דבריי תורמים לביצוע תפקידכם ולהבנתכם את המסתורין של ההתגלמות. כל זה קשור לניהול של האל, לחזונות. הבנתכם זאת תועיל יותר לרכישת ידע אודות החזונות, כלומר אודות עבודת הניהול של האל. באופן זה, גם תזכו בהבנה רבה של החובה שעל אנשים מסוגים שונים לבצע. למרות שמילים אלה אינן מראות לכם את הדרך ישירות, הן עדיין עוזרות מאוד לכניסה שלכם, שכן בחייכם כיום יש חוסר רב בחזונות ודבר זה יהפוך למכשול משמעותי שימנע את הכניסה שלכם. אם לא הצלחתם להבין את הסוגיות הללו, לא תהיה שום מוטיבציה שתניע את הכניסה שלכם. וכיצד יכול עיסוק שכזה לאפשר לכם למלא את חובתכם כראוי?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, ההבדל בין כהונת האל בהתגלמותו כבשר ודם לבין חובתו של האדם

דבר אלוהים היומי  מובאה 162

יש כאלה שישאלו, "מה ההבדל בין העבודה שעושה אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם לבין עבודתם של הנביאים והשליחים מימים עברו? גם דוד כונה בשם אדון, וגם ישוע. על אף שהעבודה שעשו הייתה שונה, כינו אותם בשם זהה. אמרו לי: מדוע לא הייתה זהותם זהה? יוחנן ראה חזון שנבע גם הוא מרוח הקודש, והוא הצליח לומר את הדברים שרוח הקודש התכוונה לומר. מדוע זהותו של יוחנן הייתה שונה מזו של ישוע?" הדברים שישוע אמר הצליחו לייצג את אלוהים באופן מלא והם ייצגו באופן מלא את עבודתו של אלוהים. מה שיוחנן ראה היה חזון, והוא לא היה מסוגל לייצג באופן מלא את עבודתו של אלוהים. מדוע יוחנן, פטרוס ופאולוס אמרו דברים כה רבים, כשם שעשה ישוע, אך לא הייתה להם זהות זהה לזו של ישוע? הסיבה העיקרית לכך היא שהעבודה שעשו הייתה שונה. ישוע ייצג את רוח האל והוא היה רוח האל העובדת ישירות. הוא עשה את עבודת העידן החדש, את העבודה שאיש לא עשה לפניו. הוא פילס דרך חדשה, והוא ייצג את יהוה ואת אלוהים עצמו. לעומת זאת, פטרוס, פאולוס ודוד, יהיה כינוים אשר יהיה, ייצגו רק את זהותו של יציר בריאה, והם היו שליחים של ישוע או יהוה. על כן, בלי קשר לשאלות כמה עבודה הם עשו וכמה גדולים היו הנסים שהם עשו, הם היו בכל זאת רק יצירי בריאה שלא מסוגלים לייצג את רוח האל. הם עבדו בשם אלוהים או לאחר שאלוהים שלח אותם. יתרה מזאת, הם עבדו בעידנים שישוע ויהוה פתחו, והם לא עשו כל עבודה אחרת. אחרי הכול, הם היו רק יצירי בריאה. בתנ"ך, נביאים רבים אמרו דברי נבואה או כתבו ספרי נבואה. איש לא אמר שהם אלוהים, אך מיד כשישוע החל בעבודתו, רוח האל נשאה עדות על היותו אלוהים. מדוע? בשלב הזה עליך כבר לדעת! קודם לכן, השליחים והנביאים כתבו איגרות שונות וניבאו נבואות רבות. מאוחר יותר, בני האדם בחרו אחדות מהן ואיגדו אותן בכתבי הקודש, ואחרות אבדו. מכיוון שיש כאלה שאומרים שכל דבר שהם אמרו נבע מרוח הקודש, מדוע חלק מהדברים האלה נחשבים טובים, ואחרים נחשבים רעים? ומדוע חלקם נבחרו, ואחרים לא? אילו אכן היו אלה דברים שאמרה רוח הקודש, האם היה צורך בכך שבני אדם יבחרו בהם? מדוע תיאורי הדברים שאמר ישוע והעבודה שהוא עשה שונים בכל אחת מארבע הבשורות? האין זו אשמתם של אלה שתיעדו אותם? יש כאלה שישאלו, "מכיוון שהאיגרות שכתבו פאולוס ומחבריה האחרים של הברית החדשה, והעבודה שהם עשו, נבעו באופן חלקי מרצון האדם, ומכיוון שהם מהולים בתפיסותיו של האדם, האם אין טומאה אנושית בדברים שאתה (אלוהים) אומר היום? האם הם באמת לא כוללים דבר מתפיסותיו של האדם?" השלב הזה בעבודה שאלוהים עושה שונה לחלוטין מהשלב שעשו פאולוס והשליחים והנביאים הרבים. לא זו בלבד שיש הבדל בזהות, אלא שבאופן עקרוני, יש הבדל בעבודה שמתבצעת. לאחר שפאולוס הוכה ונפל אפיים ארצה בפני אדוננו, רוח הקודש הנחתה אותו לעבוד, והוא הפך לשליח. לכן הוא כתב איגרות לכנסיות, וכל האיגרות האלה התבססו על משנתו של ישוע. אדוננו שלח את פאולוס כדי לעבוד בשם ישוע אדוננו, אך כשאלוהים עצמו בא, הוא לא עבד בשם כלשהו ולא ייצג בעבודתו אף אחד מלבד רוח האל. אלוהים בא כדי לעשות את עבודתו ישירות: האדם לא הפך אותו למושלם, ועבודתו לא בוצעה על סמך משנתו של אדם כלשהו. בשלב העבודה הזה, אלוהים לא מנחה באמצעות דיבור על חוויותיו האישיות, אלא מבצע את עבודתו ישירות בהתאם למה ששייך לו. לדוגמה, הניסיון של עושי השירות, עתות הייסורים, הניסיון של המוות, עת האהבה כלפי אלוהים... כל אלה הם עבודה שלא נעשתה בעבר, זוהי עבודה של העידן הנוכחי, ולא של חוויות האדם. מהן חוויות האדם בדברים שאמרתי? האין כולן מגיעות ישירות מרוח הקודש והאין הן כולן פרי יצירתה? העניין הוא רק שאיכותך כה נמוכה עד שאתה לא מסוגל להבחין באמת! אורח החיים המעשי שעליו אני מדבר הוא של הובלת נתיב, והוא מעולם לא נאמר על ידי איש, ואיש לא חווה מעולם את הנתיב הזה או ידע על המציאות הזו. לפני שאמרתי את הדברים האלה, איש לא אמר אותם. איש לא דיבר מעולם על חוויות כאלה או בפירוט כזה. יתרה מכך, איש לא הצביע מעולם על מצבים כאלה כדי לחשוף את הדברים האלה. איש לא הוביל מעולם את הנתיב שאני מוביל כיום, ואילו אדם הוביל אותו, לא היה זה נתיב חדש. קחו לדוגמה את פאולוס ופטרוס. לא היו להם חוויות אישיות משלהם לפני שישוע הראה את הנתיב. רק לאחר שישוע הראה את הנתיב, הם חוו את הדברים שישוע אמר ואת הנתיב שהוא הוביל. מתוך כך הם רכשו חוויות רבות וכתבו את האיגרות. על כן, חוויות האדם לא זהות לעבודתו של אלוהים, ועבודתו של אלוהים לא זהה לידע שמתארות תפיסותיו וחוויותיו של האדם. אמרתי פעם אחר פעם שכיום אני מוביל נתיב חדש ועושה עבודה חדשה, ושעבודתי ואמירותיי שונות מאלה של יוחנן וכל יתר הנביאים. אני לעולם לא רוכש תחילה חוויות ורק אחר כך מספר לכם עליהן – אין כך הדבר כלל. אילו היה כך, זה היה מעכב אתכם לפני זמן רב, הלא כן? בעבר, הידע שרבים דיברו עליו היה גם הוא נשגב, אך כל דבריהם נאמרו רק על סמך אותן דמויות רוחניות לכאורה. הם לא הובילו את הדרך אלא נבעו מתוך חוויותיהם, מתוך הדברים שהם ראו ומתוך הידע שלהם. חלק מן הדברים האלה היו התפיסות שלהם, וחלקם היו חוויות שהם סיכמו. כיום, אופייה של עבודתי שונה לחלוטין מזה של עבודתם. לא חוויתי הובלה של אחרים ולא קיבלתי את האפשרות שאחרים יהפכו אותי למושלם. יתר על כן, כל הדברים שדיברתי עליהם ואשר שיתפתי לא דומים לדבריו של שום אדם אחר, ואף אדם אחר מעולם לא אמר אותם. כיום, תהיו אשר תהיו, עבודתכם מתבצעת על סמך הדברים שאני אומר. ללא האמירות האלה והעבודה הזו, מי היה מסוגל לחוות את הדברים האלה (הניסיונות של עושי השירות, עת הייסורים...), ומי היה מסוגל לדבר על ידע כזה? האם אתם באמת לא מסוגלים להבין זאת? בלי קשר לשלב העבודה, מיד לאחר שדבריי נאמרים, אתם מתחילים לשתף בהתאם לדבריי ולעבוד על פיהם, וזו לא דרך שאיש מכם הגה. משהגעת עד הלום, האם אתה לא מסוגל להבין שאלה כה פשוטה וברורה? זו לא דרך שמישהו הגה והיא לא מבוססת על דרכה של אישיות רוחנית כלשהי. זוהי דרך חדשה, ואפילו רבים מהדברים שישוע אמר בעבר לא תקפים עוד. הדברים שאני מדבר עליהם הם עבודת פתיחתה של תקופה חדשה, וזו עבודה שעומדת בזכות עצמה. העבודה שאני עושה והדברים שאני אומר כולם חדשים. האין זו העבודה החדשה של היום? גם עבודתו של ישוע הייתה כזו. עבודתו אף הייתה שונה מזו של האנשים בבית המקדש וכן מעבודתם של הפרושים, ולא היה כל דמיון בינה לבין העבודה שעשו כל בני ישראל. לאחר שבני האדם נחשפו אליה, הם לא הצליחו להחליט: "האם אלוהים באמת עשה אותה?" ישוע לא דבק בחוק של יהוה. כשהוא בא ללמד את האדם, כל הדברים שהוא אמר היו חדשים ושונים מהדברים שאמרו הקדושים והנביאים הקדומים בתנ"ך. משום כך, בני האדם נותרו חסרי ודאות. זו הסיבה לכך שקשה כל כך להתמודד עם האדם. לפני שקיבלתם את שלב העבודה החדש הזה, הנתיב שבו הלכו מרביתכם היה הנהגה של יסודותיהם של האישים הרוחניים ההם והיווכחות ביסודות האלה. אולם כיום, העבודה שאני עושה שונה מאוד, ולכן אתם לא מצליחים להחליט אם היא נכונה או לא. לא אכפת לי באיזה נתיב צעדת בעבר, ולא מעניין אותי את "מזונו" של מי אכלת ואל מי התייחסת כאל "אביך". מכיוון שבאתי והבאתי עבודה חדשה להכוונת האדם, כל חסידיי צריכים לפעול בהתאם לדבריי. לא משנה כמה סמכות יש ל"משפחה" שממנה באת, עליך ללכת בעקבותיי ואסור לך לפעול בהתאם לנהגים הקודמים שלך. "אביך האומֶן" צריך לפנות את מקומו, ועליך להתייצב בפני אלוהיך כדי לבקש את החלק שאתה זכאי לו. כל כולך בידיי, ואסור לך להאמין יותר מדי בצורה עיוורת באביך האומן. הוא לא יכול לשלוט בך באופן מלא. העבודה של היום עומדת בזכות עצמה. מן הסתם, כל הדברים שאני אומר היום לא מבוססים על יסודות מן העבר. זוהי התחלה חדשה, ואם אתה אומר שהיא נוצרה בידי אדם, אתה עיוור עד כדי כך שלא ניתן להושיע אותך!

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, בנוגע לתארים וזהות

דבר אלוהים היומי  מובאה 163

ישעיהו, יחזקאל, משה, דוד, אברהם ודניאל היו מנהיגים או נביאים בקרב העם הנבחר, עם ישראל. מדוע הם לא נקראים אלוהים? מדוע רוח הקודש לא נשאה עליהם עדות? מדוע רוח הקודש נשאה עדות על ישוע מיד לאחר שהוא החל לעשות את עבודתו ולומר את דבריו? ומדוע רוח הקודש לא נשאה עדות על אחרים? גם הם, בני אדם בשר ודם, נקראו "אדון". בלי קשר לכינויים, עבודתם מייצגת את הווייתם ומהותם, והווייתם ומהותם מייצגות את זהותם. מהותם לא קשורה לתארים שלהם. היא מיוצגת על ידי הדברים שהם הביעו והדברים שהם הביאו לידי ביטוי. בתנ"ך לא היה שום דבר חריג בתואר אדון, וניתן היה לכנות אדם בכל תואר, אך לא ניתן היה לשנות את מהותו וזהותו הפנימית. האם בין משיחי השקר, נביאי השקר ומוליכי השולל האלה אין גם כאלה שנקראו בשם "אלוהים"? ומדוע הם לא אלוהים? מפני שהם לא מסוגלים לעשות את עבודתו של אלוהים. בשורש מהותם, הם בני אדם, כאלה שמוליכים אחרים שולל, והם לא אלוהים. לכן אין להם זהות של אלוהים. גם דוד כונה אדון בקרב שנים עשר השבטים, הלא כן? גם ישוע כונה אדון. מדוע רק ישוע נקרא אלוהים בהתגלמותו? גם ירמיהו היה ידוע בשם בר אנוש, הלא כן? וישוע היה ידוע בשם בר אנוש, הלא כן? מדוע ישוע נצלב בשם אלוהים? האין זה מפני שמהותו הייתה שונה? האין זה מפני שהעבודה שהוא עשה הייתה שונה? האם יש חשיבות לתואר? על אף שגם ישוע כונה בשם בר אנוש, הוא היה התגלמותו הראשונה של אלוהים כבשר ודם. הוא בא כדי ללתפוס את השלטון ולבצע את עבודת הגאולה. הדבר מוכיח שזהותו ומהותו של ישוע היו שונות מאלה של אחרים שכונו אף הם בשם בר אנוש. כיום, מי מכם מעז לומר שכל הדברים שאמרו בני אדם ששימשו את רוח הקודש נבעו מרוח הקודש? האם מישהו כאן מעז לומר דברים כאלה? אם אתה אומר דברים כאלה, מדוע ספר הנבואה של עזרא נגנז ומדוע נעשה אותו הדבר לספריהם של אותם קדושים ונביאים קדומים? אם הם כולם נבעו מרוח הקודש, מדוע אתם מעזים לבחור בחירות כה גחמניות? האם אתם מוסמכים לבחור את עבודתה של רוח הקודש? סיפורים רבים מישראל נגנזו אף הם. אם אתה מאמין שהכתבים האלה מהעבר נבעו כולם מרוח הקודש, מדוע חלק מהספרים נגנזו? אם כולם נבעו מרוח הקודש, צריך היה לשמור את כולם ולשלוח אותם לעיונם של האחים והאחיות בכנסיות, לא לבחור או לגנוז אותם על פי רצון האדם. אסור לעשות זאת. האמירה שחוויותיהם של פאולוס ויוחנן מהולות בתובנותיהם האישיות, אין פירושה שחוויותיהם והידע שלהם נבעו מהשטן, אלא רק שהיו להם דברים שנבעו מהחוויות והתובנות האישיות שלהם. הידע שלהם תאם את הרקע של חוויותיהם בפועל באותה עת. מי יכול לומר בביטחון שכולו נבע מרוח הקודש? אם כל ארבע הבשורות נבעו מרוח הקודש, מדוע מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן אמרו דברים שונים על עבודתו של ישוע? אם אתם לא מאמינים בכך, עיינו בתיאורים שבכתבי הקודש שמתארים כיצד פטרוס התכחש לישוע שלוש פעמים: הם כולם שונים, ולכל אחד מהם יש מאפיינים משלו. בני אדם רבים שחסר להם ידע אומרים, "אלוהים בהתגלמותו הוא גם אדם. אם כך, האם ייתכן שהדברים שהוא אומר נבעו כולם מרוח הקודש? אם דבריהם של פאולוס ויוחנן היו מהולים ברצון אנושי, האם הדברים שהוא אומר לא מהולים למעשה ברצון אנושי?" בני אדם שאומרים דברים כאלה הם עיוורים ובורים! קראו בעיון את ארבע הבשורות. קראו את הדברים המתועדים בהן בנוגע למה שישוע עשה והדברים שהוא אמר. חד וחלק – כל תיאור שונה מרעהו, ולכל אחד מהם יש נקודת מבט משלו. אילו כל הדברים שכתבו מחברי הספרים האלה נבעו מרוח הקודש, כולם צריכים להיות זהים ועקביים. אם כן, מדוע יש ביניהם פערים? האין האדם טיפש מאוד, אם הוא לא מסוגל להבין זאת? אם אתה מתבקש לשאת עדות ללוהים, איזו מין עדות אתה יכול לספק? האם היכרות כזו עם אלוהים מאפשרת לשאת לו עדות? אם אחרים שואלים אותך, "אם תיעודיהם של יוחנן ולוקס היו מהולים ברצון אנושי, הדברים שאומר האל שלך גם הם מהולים ברצון אנושי, הלא כן?" האם אתה יכול להשיב תשובה ברורה? לאחר שלוקס ומתי שמעו את דברי ישוע וראו את עבודתו, הם העלו על הכתב על הידע שלהם בדמות זיכרונות המפרטים חלק מהעובדות לגבי העבודה שישוע עשה. האם אתה יכול לומר שרוח הקודש חשפה את כל הידע שלהם? מחוץ לכתבי הקודש, היו אישים רוחניים רבים בעלי ידע נעלה על שלהם. מדוע הדורות הבאים לא אימצו את דבריהם של האישים האלה? האם רוח הקודש לא השתמשה גם בהם? דעו לכם שבעבודה של היום, אני לא מדבר על התובנות שלי עצמי שמבוססות על יסודות עבודתו של ישוע, או על הידע שלי על רקע עבודתו של ישוע. איזו עבודה עשה ישוע בזמנו? ואיזו עבודה אני עושה כיום? אין תקדים לדברים שאני עושה ואומר. איש לא צעד בעבר בנתיב שבו אני צועד כיום – אנשי העידנים והדורות הקודמים מעולם לא צעדו בו. כיום הנתיב הזה נפתח, והאין זה מעשה ידיה של רוח הקודש? על אף שזה היה מעשה ידיה של רוח הקודש, מנהיגי העבר ביצעו כולם את עבודתם על סמך יסודות שהניחו אחרים, אולם עבודתו של אלוהים עצמו שונה. שלב העבודה של ישוע היה זהה: הוא פילס דרך חדשה. כשהוא בא, הוא הטיף את בשורת מלכות השמיים ואמר שעל האדם להכות על חטא ולהתוודות. לאחר שישוע השלים את עבודתו, פטרוס ופאולוס ואחרים התחילו לבצע את עבודתו של ישוע. לאחר שישוע נצלב ועלה השמיימה, רוח הקודש שלחה אותם כדי להפיץ את דרך הצלב. על אף שדבריו של פאולוס היו נשגבים, הם היו גם מבוססים על היסודות שהניח ישוע בדבריו, כגון סבלנות, אהבה, סבל, כיסוי ראש, הטבלה או דוקטרינות אחרות שיש לציית להן. כל זה נאמר בהתבסס על דבריו של ישוע. הם לא היו מסוגלים לפלס דרך חדשה, מפני שהם כולם היו בני אדם בשימושו של אלוהים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, בנוגע לתארים וזהות

דבר אלוהים היומי  מובאה 164

אמירותיו ועבודתו של ישוע באותה עת לא נצמדו לדוקטרינה, והוא לא ביצע את עבודתו בהתאם לעבודתה של חוקי התנ"ך, אלא בהתאם לעבודה שצריכה הייתה להיעשות בעידן החסד. הוא עמל בהתאם לעבודה שהוא ייסד, בהתאם לתוכניתו שלו ובהתאם לכהונתו. הוא לא עבד לפי חוקי התנ"ך. דבר מהדברים שהוא עשה לא היה לפי חוקי התנ"ך והוא לא בא לעבוד כדי להגשים את דברי הנביאים. שום שלב בעבודתו של אלוהים לא בוצע במפורש להגשים את נבואותיהם של הנביאים הקדומים, ואלוהים לא בא כדי לציית לדוקטרינה או לממש בכוונה תחילה את נבואותיהם של הנביאים הקדומים. אולם פעולותיו לא הפרו את נבואותיהם של הנביאים הקדומים, ולא הפריעו לעבודה שהוא עשה קודם לכן. הדגש בעבודתו לא היה ציות לדוקטרינה כלשהי אלא עשיית העבודה שהיה עליו לעשות בעצמו. הוא לא היה נביא או חוזה, אלא איש מעשה שבא כדי לעשות את העבודה שהוא אמור לעשות, לפתוח את התקופה החדשה שלו ולבצע את עבודתו החדשה. מובן שכאשר ישוע בא לעשות את עבודתו, הוא גם הגשים רבים מן הדברים שאמרו הנביאים הקדומים שבתנ"ך. כך גם העבודה של היום הגשימה את נבואותיהם של נביאים קדומים מן התנ"ך. העניין הוא שאני לא מציית ל"אלמנך הישן" הזה, זה הכול. זאת מכיוון שיש עוד עבודה שעליי לעשות, שיש עוד דברים שעליי לומר לכם. העבודה והדברים האלה חשובים הרבה יותר מהסברת פסוקים מכתבי הקודש, מפני שלעבודה כזו אין משמעות רבה או ערך רב עבורכם, והיא לא יכולה לעזור לכם או לשנות אתכם. בכוונתי לעשות עבודה חדשה לא למען הגשמת פסוק כלשהו מכתבי הקודש. אם אלוהים ירד אל פני האדמה רק כדי להגשים את דברי הנביאים הקדומים מהתנ"ך, מי אדיר יותר, אלוהים בהתגלמותו או אותם נביאים קדומים? אחרי הכל, האם הנביאים אחראים על אלוהים או שאלוהים אחראי על הנביאים? כיצד תסביר את הדברים האלה?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, בנוגע לתארים וזהות

דבר אלוהים היומי  מובאה 165

כל שלב בעבודתו של אלוהים שייך לאותו זרם. על כן, בתוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים של אלוהים, לאחר כל שלב בא מיד השלב הבא, מייסוד העולם עד עצם היום הזה. לולא היה מי שיסלול את הדרך, לא היה מי שיבוא לאחר מכן. מכיוון שיש מי שבא לאחר מכן, יש גם מי שסולל את הדרך. כך העבודה עוברת בירושה, שלב אחר שלב. כל שלב בא בעקבות קודמו, ומבלי מישהו שיפלס את הדרך, לא ניתן היה להתחיל בעבודה, ולאלוהים לא היו אמצעים לקדם את עבודתו. אף שלב לא משבש את רעהו, וכל שלב בא בעקבות רעהו ברצף, כך שנוצר זרם. אותה רוח עושה את כל זה. אולם גם אם מישהו מפלס את הדרך או מבצע את עבודתו של אחר, הדבר לא קובע את זהותו. הלא כן? יוחנן פילס את הדרך וישוע המשיך את עבודתו, האם הדבר מוכיח שזהותו של ישוע נחותה מזו של יוחנן? יהוה ביצע את עבודתו לפני ישוע. אם כך, האם אפשר לומר שיהוה גדול מישוע? אין חשיבות לשאלה אם הם סללו את הדרך או המשיכו את עבודתם של אחרים. הדברים החשובים מכל הם מהות עבודתם והזהות שהיא מייצגת. הלא כן? מכיוון שאלוהים התכוון לעבוד בקרב בני האדם, היה עליו לרומם את מי שיכול היה לעשות את העבודה של סלילת הדרך. כשיוחנן התחיל להטיף, הוא אמר, "פַּנּוּ דֶּרֶךְ יהוה, יַשְּׁרוּ מְסִלּוֹתָיו". "שׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה, כִּי קָרְבָה מַלְכוּת שָׁמַיִם". הוא אמר זאת מההתחלה. מדוע הוא יכול היה לומר את הדברים האלה? מבחינת הסדר שבו נאמרו הדברים האלה, יוחנן הוא זה שאמר לראשונה את בשורת מלכות השמיים, וישוע דיבר לאחר מכן. על פי תפיסות האדם, יוחנן הוא זה שפילס את הדרך החדשה, ולכן מובן שיוחנן גדול מישוע. אולם יוחנן לא אמר שהוא המשיח, ואלוהים לא נשא עדות על היותו בנו האהוב של אלוהים. אלוהים רק נעזר בו כדי לפלס את הדרך ולהכין אותה לאדון. הוא סלל את הדרך לישוע, אך לא יכול היה לעבוד בשם ישוע. כל עבודת האדם קוימה אף היא בידי רוח הקודש.

בעידן התנ"ך, יהוה הוא זה שהוביל את הדרך, ועבודתו ייצגה את עידן התנ"ך כולו ואת כל העבודה שנעשתה בישראל. משה רק קיים את העבודה הזו על פני האדמה, ומאמציו נחשבים לשיתוף פעולה מצד האדם. באותה עת, יהוה הוא זה שדיבר וקרא למשה, רומם אותו בקרב עם ישראל, וגרם למשה להוביל את העם למדבר ולכנען. זו לא הייתה עבודתו של משה עצמו, אלא עבודה שיהוה כיוון באופן אישי, ולכן לא ניתן לקרוא למשה אלוהים. בנוסף, משה קבע את החוקים, אך יהוה חוקק את החוקים האלה באופן אישי. הוא פשוט גרם למשה לומר אותם. גם ישוע יצר דברות, ביטל את חוקי התנ"ך וקבע את דברות העידן החדש. מדוע ישוע הוא אלוהים עצמו? זאת מפני שיש הבדל. בזמנו, העבודה שמשה עשה לא ייצגה את העידן ולא פילסה דרך חדשה. יהוה כיוון אותו, והוא היה רק אדם שאלוהים השתמש בו. כשישוע בא, יוחנן כבר ביצע שלב עבודה של סלילת הדרך וכבר התחיל להפיץ את הבשורה על מלכות השמיים (רוח הקודש החלה בכך). כשישוע בא, הוא עשה ישירות את העבודה שלו עצמו, אך היה הבדל גדול בין עבודתו לבין העבודה של משה. גם ישעיהו ניבא נבואות רבות – מדוע הוא לא היה אלוהים עצמו? ישוע לא ניבא נבואות כה רבות – מדוע הוא היה אלוהים עצמו? איש לא העז לומר שעבודתו של ישוע בזמנו נבעה כולה מרוח הקודש, ואיש לא העז לומר שהיא נבעה כולה מרצון האדם או שהיא הייתה לחלוטין עבודתו של אלוהים עצמו. לאדם לא הייתה דרך לנתח דברים כאלה. אפשר לומר שישעיהו עשה עבודה כזו וניבא נבואות כאלה, וכולן נבעו מרוח הקודש. הן לא נבעו ישירות מישעיהו עצמו, אלא היו התגלויות של יהוה. ישוע לא עשה עבודה רבה, לא אמר דברים רבים ולא ניבא נבואות רבות. ההטפות שלו לא נשמעו נשגבות במיוחד לאדם, אך הוא היה אלוהים עצמו, והאדם לא יכול להסביר זאת. איש לא האמין מעולם ביוחנן, בישעיהו או בדוד, ואיש מעולם לא קרא להם אלוהים, דוד האל או יוחנן האל. איש לא דיבר כך מעולם, ורק ישוע כונה אי-פעם משיח. הסיווג הזה נעשה על פי עדותו של אלוהים, העבודה שהוא לקח על עצמו והכהונה שהוא ביצע. באשר לבני האדם הדגולים מכתבי הקודש – אברהם, דוד, יהושע, דניאל, ישעיהו, יוחנן וישוע – דרך העבודה שהם עשו ניתן לדעת מיהו אלוהים עצמו ואילו סוגים של בני אדם הם נביאים ואילו שליחים. ההבחנה מי שימש את אלוהים ומי היה אלוהים עצמו נעשית ונקבעת על פי המהות והסוג של העבודה שכל אחד עשה. אם אתה לא מצליח להבחין בהבדל, הדבר מוכיח שאינך יודע מה פירוש הדבר להאמין באלוהים. ישוע הוא אלוהים מפני שהוא אמר דברים כה רבים ועשה עבודה כה רבה, ובפרט עשה נסים רבים. בדומה לכך, גם יוחנן עשה עבודה רבה ואמר דברים רבים, וכך גם משה. מדוע הם לא נקראים אלוהים? אדם נברא ישירות על ידי אלוהים. מדוע הוא לא נקרא אלוהים, אלא רק יציר בריאה? אם מישהו אומר לך, "כיום, אלוהים עושה עבודה כה רבה ואומר דברים כה רבים. הוא אלוהים עצמו. אם כך, כיוון שמשה אמר דברים כה רבים, גם הוא היה בוודאי אלוהים עצמו!" עליך לשאול אותו בתגובה, "בימים ההם, מדוע אלוהים נשא עדות על ישוע ולא על יוחנן שהוא אלוהים עצמו? יוחנן קדם לישוע, הלא כן? עבודתו של מי הייתה אדירה יותר, של יוחנן או של ישוע? לאדם, עבודתו של יוחנן נראית גדולה משל ישוע. אם כן, מדוע רוח הקודש נשאה עדות על ישוע ולא על יוחנן?" אותו דבר מתרחש כיום! בתקופה שבה משה הוביל את בני ישראל, יהוה דיבר אליו מבין העננים. משה לא דיבר ישירות, אלא הונחה ישירות על ידי יהוה. זו הייתה העבודה של ישראל מהתנ"ך. רוח האל או ההוויה של אלוהים לא שכנו במשה. הוא לא יכול היה לעשות את העבודה הזו, ולכן יש הבדל גדול בין העבודה שהוא עשה לבין העבודה של ישוע. הסיבה לכך היא שהעבודה שהם עשו הייתה שונה! ניתן להבחין אם מישהו משמש את אלוהים, או שהוא נביא, שליח או אלוהים עצמו, על פי אופייה של עבודתו. הדבר ישים קץ לספקות שלך. בכתבי הקודש נכתב שרק השה יכול לפתוח את שבעת החותמות. לכל אורך העידנים, היו פרשנים רבים של כתבי הקודש בקרב האישים הדגולים ההם. אם כך, האם אפשר לומר שהם כולם היו השה? האם אפשר לומר שהפרשנויות שלהם נבעו כולן מאלוהים? הם רק פרשנים. אין להם הזהות של השה. איך ייתכן שהם יהיו ראויים לפתוח את שבעת החותמות? נכון ש"רק השה יכול לפתוח את שבעת החותמות", אך הוא בא לא רק כדי לפתוח את שבעת החותמות. אין הכרח בעבודה זו – היא נעשית כבדרך אגב. עבודתו של השה ברורה לו לחלוטין. האם יש לו צורך להקדיש זמן רב לפירוש כתבי הקודש? האם יש להוסיף את "עידן השה המפרש את כתבי הקודש" לששת אלפי שנות עבודה? הוא בא כדי לעשות עבודה חדשה, אך הוא גם מספק כמה גילויים על עבודת העבר וגורם לבני אדם להבין את האמת על ששת אלפי שנות העבודה. אין צורך להסביר פסוקים רבים מכתבי הקודש. העבודה של היום היא הדבר העיקרי והחשוב. עליך לדעת שאלוהים לא בא במיוחד כדי לשבור את שבעת החותמות, אלא כדי לעשות את עבודת הישועה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, בנוגע לתארים וזהות

דבר אלוהים היומי  מובאה 166

בעידן החסד, יוחנן סלל את הדרך לישוע. יוחנן לא היה יכול לעשות את עבודתו של האל עצמו ורק מילא את חובתו של אדם. על אף שיוחנן היה מבשרו של האדון, הוא לא היה יכול לייצג את האל. הוא היה רק אדם שרוח הקודש השתמשה בו. לאחר הטבלת ישוע, רוח הקודש ירדה עליו בדמות גשמית כיונה. לאחר מכן הוא החל בעבודתו, כלומר, החל לבצע את כהונת המשיח. זו הסיבה לכך שהוא אימץ את זהותו של האל, מכיוון שהוא נבע מהאל. אין זה משנה מה היה מצב אמונתו קודם לכן – אולי היא הייתה חלשה לעתים או חזקה לעתים – כל זה היה שייך לחייו האנושיים הרגילים, לפני שהוא ביצע את כהונתו. לאחר שהוא הוטבל (נמשח), מיד היו עימו עוצמתו ותהילתו של האל, ולכן הוא החל לבצע את כהונתו. הוא היה יכול לבצע אותות ומופתים ולעשות ניסים, היו לו עוצמה וסמכות, מכיוון שהוא עבד ישירות מטעם האל עצמו. הוא עשה את עבודתה של רוח הקודש במקומה וביטא את קולה של רוח הקודש. על כן, הוא היה האל בעצמו; אין על כך עוררין. רוח הקודש השתמשה ביוחנן. הוא לא היה יכול לייצג את האל והוא לא היה מסוגל לייצג את האל. אילו רצה לעשות זאת, רוח הקודש לא הייתה מתירה זאת, מכיוון שהוא לא היה יכול לעשות את העבודה שהאל עצמו התכוון לבצע. אולי היה בו הרבה מרצון האדם או שהיה דבר מה סוטה בו. הוא לא היה יכול בשום אופן לייצג ישירות את האל. שגיאותיו ומעשיו האבסורדיים ייצגו רק אותו עצמו, אך עבודתו ייצגה את רוח הקודש. עם זאת, אי אפשר לומר שכל כולו ייצג את האל. האם העיוותים שלו יכלו גם הם לייצג את האל? עיוותים בייצוג האדם הם דבר רגיל, אך אם יש סטיות בייצוג האל, האין זו המטת חרפה על האל? היה זה חילול קודש כנגד רוח הקודש, הלא כן? רוח הקודש אינה מאפשרת בקלות לאדם לעמוד במקום האל, גם אם אחרים מרוממים אותו. אם הוא איננו האל, הוא לא יוכל להישאר עומד בסוף. רוח הקודש אינה מאפשרת לאדם לייצג את האל כאוות נפשו! לדוגמה, רוח הקודש נשאה עדות על יוחנן ואף חשפה שהוא האיש שיסלול את הדרך לישוע, אך העבודה שרוח הקודש עשתה בו הייתה מדודה היטב. כל מה שיוחנן התבקש לעשות הוא להיות סולל הדרך לישוע, להכין לו את הדרך. במילים אחרות, רוח הקודש תמכה בעבודתו רק בסלילת הדרך ואפשרה לו לעשות את העבודה הזו בלבד, ולא הותר לו לעשות עבודה אחרת. יוחנן ייצג את אליהו, הוא ייצג נביא שסלל את הדרך. רוח הקודש תמכה בכך. כל עוד עבודתו הייתה סלילת הדרך, רוח הקודש תמכה בו. אולם לו הוא היה טוען שהוא האל עצמו שבא לסיים את עבודת הגאולה, היה על רוח הקודש להטיל עליו משמעת. תהיה עבודתו של יוחנן חשובה ככל שתהיה, ולמרות שרוח הקודש תמכה בה, עבודתו נותרה בגבולות מסוימים. בהנחה שרוח הקודש אכן תמכה בעבודתו, העוצמה שניתנה לו באותה עת הייתה מוגבלת לסלילת הדרך. הוא לא היה יכול לעשות כל עבודה אחרת, משום שהוא היה רק יוחנן שסלל את הדרך, ולא ישוע. לפיכך, עדותה של רוח הקודש היא המפתח, אך לעבודה שרוח הקודש מתירה לאדם לעשות יש חשיבות מכרעת עוד יותר. באותה עת, נישאו עדויות מהדהדות רבות על יוחנן, הלא כן? גם עבודתו הייתה אדירה, הלא כן? אולם העבודה שהוא עשה לא הייתה יכולה להתעלות על זו של ישוע, מכיוון שהוא היה רק אדם שרוח הקודש השתמשה בו, והוא לא היה יכול לייצג את האל באופן ישיר. לכן, העבודה שהוא עשה הייתה מוגבלת. אחרי שהוא סיים את העבודה של סלילת הדרך, רוח הקודש לא המשיכה לתמוך בעדות שלו, לא באה בעקבותיו שום עבודה חדשה, והוא עזב כשהחלה עבודתו של האל עצמו.

יש בני אדם שרוחות רעות משתלטות עליהם ואשר קוראים בקול רם, "אני האל!" אולם בסופו של דבר, הם מתגלים, מכיוון שהם מייצגים דבר שגוי. הם מייצגים את השטן, ורוח הקודש לא שמה לב אליהם כלל. אין זה משנה עד כמה תרומם את עצמך ובאיזו עוצמה תזעק בקול, אתה עדיין יציר נברא ששייך לשטן. אני לעולם איני קורא, "אני האל, אני בנו האהוב של האל!" אולם העבודה שאני עושה היא עבודתו של האל. האם יש לי צורך לצעוק? אין צורך ברוממות. האל מבצע את עבודתו בעצמו ואין לו צורך בכך שהאדם יעניק לו מעמד או תואר כבוד. עבודתו מייצגת את זהותו ומעמדו. לפני הטבלתו של ישוע, הוא היה האל עצמו, הלא כן? הוא היה האל בהתגלמותו כבשר ודם, הלא כן? הרי לא ניתן לומר שהוא הפך לבנו היחידי של האל רק לאחר שנישאה עליו עדות? האם לא היה אדם בשם ישוע זמן רב לפני שהוא החל את עבודתו? אינך יכול ליצור נתיבים חדשים או לייצג את רוח האל. אינך יכול לבטא את עבודתה של רוח האל או את הדברים שהיא אומרת. אינך יכול לעשות את עבודתו של האל עצמו או את עבודתה של רוח האל. אינך מסוגל להביע את החוכמה והפלא של האל ואת היותו בלתי נתפס, ולא את מכלול הטבע שבאמצעותו האל ממיט על האדם ייסורים. לפיכך, אין טעם לנסות לטעון שאתה האל. יהיה לך רק את השם ולא דבר מהמהות. האל עצמו הגיע, אך איש אינו מזהה אותו. אך הוא ממשיך בעבודתו ועושה זאת כשהוא מייצג את רוח האל. בין אם תקרא לו אדם או האל, האדון או המשיח, ובין אם תקרא לה אחות, אין זה משנה. אולם העבודה שהוא עושה היא עבודתה של רוח האל והיא מייצגת את עבודתו של האל עצמו. לא אכפת לו באיזה שם האדם מכנה אותו. האם השם הזה יכול לקבוע את עבודתו? יהיה אשר יהיה השם שבו תכנה אותו, ככל שהדבר נוגע לאל, הוא התגלמותה של רוח האל כבשר ודם. הוא מייצג את רוח האל והיא מאשרת אותו. אם אינך מסוגל לפנות את הדרך לעידן חדש או לשים קץ לישן, או לציין עידן חדש או לעשות עבודה חדשה, הרי שלא ניתן לכנות אותך בשם האל!

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (1)

דבר אלוהים היומי  מובאה 167

אפילו אדם שרוח הקודש משתמשת בו אינו יכול לייצג את האל עצמו. לא זו בלבד שאדם זה אינו יכול לייצג את האל, אלא אף עבודתו אינה יכולה לייצג את האל באופן ישיר. במילים אחרות, לא ניתן לשלב באופן ישיר את ניסיונו של האדם בניהולו של האל, וניסיון זה אינו יכול לייצג את ניהולו של האל. כל העבודה שהאל עצמו עושה היא העבודה שבכוונתו לעשות בתוכנית הניהול שלו עצמו, והיא נוגעת לניהול הרחב. העבודה שמבצע האדם מורכבת מהענקת ניסיונו האישי. היא מורכבת ממציאת נתיב התנסות חדש, מעבר לזה שבו הלכו קודמיו, ומהובלת אחיו ואחיותיו בהנחיית רוח הקודש. בני האדם האלה מספקים את ניסיונם האישי או את כתביהם הרוחניים של אנשי רוח. על אף שהם משמשים את רוח הקודש, עבודתם של בני אדם כאלה אינה קשורה לעבודת הניהול הגדולה בתוכנית בת ששת אלפי השנים. רוח הקודש רק מרוממת אותם בתקופות שונות כדי שהם יובילו בני אדם בתוך הזרם של רוח הקודש עד שהם יסיימו למלא את תפקידם או שחייהם יגיעו לקצם. מטרת העבודה שהם עושים היא רק להכין דרך מתאימה לאל עצמו או להמשיך פריט מסוים בניהולו של האל עצמו על פני האדמה. בני אדם כאלה לכשעצמם אינם מסוגלים לעשות את עבודת הניהול הגדולה יותר של האל, וגם אינם יכולים לפלס דרכי מוצא חדשות. לא כל שכן, הם אינם מסוגלים להשלים את כל עבודתו של האל מהעידן הקודם. לפיכך העבודה שהם עושים מייצגת רק יציר נברא שממלא את תפקידו ואשר אינו יכול לייצג את האל עצמו שמבצע את כהונתו. זאת משום שהעבודה שהם עושים אינה דומה לזו שעושה האל עצמו. האדם אינו יכול לעשות במקום האל את העבודה שמבשרת על עידן חדש. אף אחד מלבד האל עצמו אינו יכול לעשות אותה. כל העבודה שהאדם עושה היא מילוי חובתו כיציר נברא, והיא נעשית כשרוח הקודש מרגשת אותו או הופכת אותו לנאור. ההנחיה שבני אדם כאלה מספקים נוגעת אך ורק לשאלות כיצד יש לנהוג בחיי היום-יום של האדם וכיצד על האדם לפעול בהרמוניה עם כוונות האל. עבודתו של אדם אינה כרוכה בניהול של האל ואינה מייצגת את עבודתה של רוח הקודש. לדוגמה, העבודה של העד לי ושל השומר ני נועדה להוביל את הדרך. בין שהדרך חדשה או ישנה, העבודה התבססה על העיקרון של היצמדות לספרי הקודש. עבודתם הייתה הקמת כנסיות, בין שהכנסיות המקומיות שופצו או נבנו. העבודה שהם עשו המשיכה את העבודה שישוע ושליחיו לא סיימו או לא המשיכו לפתח בעידן החסד. עבודתם שיחזרה את מה שישוע דרש בעבודתו מאותה תקופה מהדורות שיבואו אחריו, כגון כיסוי ראש, הטבלה, בציעת לחם ושתיית יין. אפשר לומר שעבודתם הייתה להיצמד לספרי הקודש ולחפש נתיבים מתוך ספרי הקודש. הם לא ביצעו שום התקדמות חדשה. לפיכך, ניתן לראות בעבודתם רק מציאת דרכים חדשות בתוך ספרי הקודש, וכן נהגים טובים ומציאותיים יותר. אולם אי-אפשר למצוא בעבודתם את כוונותיו הנוכחיות של האל, לא כל שכן את העבודה החדשה שהאל יעשה באחרית הימים. הסיבה לכך היא שהנתיב שהם צעדו בו היה עדיין הנתיב הישן – לא הייתה התחדשות ולא התקדמות. הם המשיכו להיצמד לעובדת הצליבה של ישוע, לנוהג של בקשה מבני האדם להכות על חטא ולהתוודות על חטאיהם, לאמירה שמי שישרוד עד הסוף יזכה בישועה, ולאמירה שראש האישה הוא האיש, ועל האישה להישמע לבעלה. הם נצמדו אף יותר מכך לתפיסה המסורתית שאסור לאחיות להטיף, והן יכולות רק להישמע לאחרים. לו נמשכה הנהגה כזו, רוח הקודש לא הייתה מסוגלת לעולם לבצע עבודה חדשה, לשחרר בני אדם מהכללים, או להובילם אל מישור החירות והיופי. לפיכך, שלב העבודה הזה, אשר משנה את העידן, דורש שהאל עצמו יעבוד וידבר. אף אדם אינו יכול לעשות זאת במקומו. עד כה, כל עבודתה של רוח הקודש מחוץ לזרם נעצרה לחלוטין, ובני האדם ששימשו את רוח הקודש הלכו לאיבוד. לפיכך, מכיוון שעבודתם של בני האדם שרוח הקודש משתמשת בהם אינה דומה לעבודה שעושה האל עצמו, יש שוני הן בזהותם והן בנושאים שלמענם הם פועלים. הסיבה לכך היא שהעבודה שבכוונתה של רוח הקודש לעשות היא שונה, ולכן היא מעניקה זהויות ומעמדות שונים לכל העושים את העבודה. בני האדם שמשמשים את רוח הקודש יכולים גם כן לעשות עבודה חדשה מסוימת ויכולים לבטל עבודה מסוימת שנעשתה בעידן הקודם, אך עבודתם אינה יכולה לבטא את צביונו וכוונותיו של האל בעידן החדש. הם עובדים רק כדי לבטל את עבודת העידן הקודם ולא כדי לעשות את העבודה החדשה ולייצג ישירות את טבעו של האל עצמו. לפיכך, אין זה משנה כמה נהגים מיושנים הם מבטלים או כמה נהגים חדשים הם מציגים, הם עדיין מייצגים את האדם ואת היצירים הנבראים. אולם כשהאל עצמו מבצע עבודה, הוא אינו מכריז בגלוי על ביטול נהגים מהעידן הישן או על התחלת עידן חדש. הוא ישיר ובלתי אמצעי בעבודתו. הוא גלוי בביצוע העבודה שבכוונתו לבצע. כלומר, הוא מבטא ישירות את העבודה שהוא חולל, עושה באופן ישיר את עבודתו כפי שהתכוון לעשותה במקור ומבטא את הווייתו ואת טבעו. בעיני האדם, טבעו וכן עבודתו של האל אינם דומים לאלה של עידני העבר. אולם מנקודת המבט של האל עצמו, זה רק המשך ופיתוח נוסף של עבודתו. כשהאל עצמו עובד, הוא מבטא את דברו ומביא ישירות את העבודה החדשה. לעומת זאת, כשהאדם עובד, הוא עושה זאת באמצעות עיון ולימוד או שזהו המשך של ידע ושיטתיות של נוהג שנוסדו על גבי עבודתם של אחרים. כלומר, מהות העבודה שהאדם עושה היא לשמור על הסדר שנקבע ו"לצעוד בנתיבים ישנים בנעליים חדשות". פירוש הדבר הוא שאפילו הנתיב שבו הולכים בני האדם שמשמשים את רוח הקודש מושתת על הנתיב שפילס האל עצמו. לכן, בסיכומו של דבר, האדם הוא עדיין אדם, והאל הוא עדיין האל.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (1)

דבר אלוהים היומי  מובאה 168

יוחנן נולד בעקבות הבטחה, בדומה לאופן שבו יצחק נולד לאברהם. הוא סלל את הדרך לישוע ועשה עבודה רבה, אך הוא לא היה האל. לעומת זאת, הוא היה אחד הנביאים, מפני שהוא רק סלל את הדרך לישוע. עבודתו הייתה אדירה גם היא, ורק אחרי שהוא סלל את הדרך, ישוע החל בעבודתו באופן רשמי. באופן מהותי, הוא פשוט נתן שירות למען ישוע, ועבודתו שירתה את עבודתו של ישוע. אחרי שיוחנן סיים לסלול את הדרך, ישוע החל בעבודתו, עבודה שהייתה חדשה יותר, ממוקדת יותר ומפורטת יותר. יוחנן עשה רק את החלק הראשוני של העבודה. חלק גדול יותר מהעבודה החדשה נעשה בידי ישוע. גם יוחנן עשה עבודה חדשה, אך הוא לא היה זה שבישר על עידן חדש. יוחנן נולד בעקבות הבטחה, והמלאך מסר את שמו. באותה עת, היו שביקשו לקרוא לו על שם אביו, זכריה, אך אימו פצתה פה ואמרה, "אסור שהילד הזה ייקרא בשם הזה. יש לקרוא לו יוחנן." רוח הקודש ציוותה על כל זה. גם השם ישוע ניתן על פי ציווי של רוח הקודש. ישוע נולד מרוח הקודש ובעקבות הבטחתה של רוח הקודש. ישוע היה האל, המשיח ובר האנוש. עם זאת, עבודתו של יוחנן הייתה אדירה גם היא, אך מדוע הוא לא נקרא האל? מהו בדיוק ההבדל בין העבודה שישוע עשה לעבודה שיוחנן עשה? האם הסיבה היחידה לכך הייתה שיוחנן היה זה שסלל את הדרך לישוע? או שמא מאחר שהאל קבע זאת מראש? על אף שיוחנן גם אמר, "שׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה, כִּי קָרְבָה מַלְכוּת שָׁמַיִם", והטיף גם הוא את הבשורה של מלכות השמיים, עבודתו לא המשיכה להתפתח והייתה התחלה בלבד. לעומת זאת, ישוע בישר על עידן חדש והביא את העידן הישן לקצו, אך הוא גם הגשים את החוק של כתבי הקודש. העבודה שהוא עשה הייתה אדירה מזו של יוחנן, ויותר מכך, הוא בא כדי לגאול את האנושות כולה – הוא עשה את שלב העבודה הזה, ואילו יוחנן רק הכין את הדרך. על אף שעבודתו הייתה אדירה, דבריו רבים והתלמידים שהיו לחסידיו היו רבים מאוד, עבודתו רק הביאה לאדם התחלה חדשה. האדם מעולם לא קיבל ממנו חיים, את הדרך או אמיתות עמוקות יותר, והאדם אף לא קיבל ממנו הבנה על כוונותיו של האל. יוחנן היה נביא דגול (אליהו), אשר פרץ דרך חדשה למען עבודתו של ישוע והכין את הנבחרים. הוא היה המבשר של עידן החסד. לא ניתן להבחין בעניינים כאלה רק על ידי צפייה במראה האנושי הרגיל שלהם. דבר זה הולם אף יותר מאחר שיוחנן גם עשה עבודה רבה למדי, ויתרה מזאת, הוא נולד בעקבות הבטחה של רוח הקודש ורוח הקודש תמכה בעבודתו. מכיוון שכך, ההבחנה בין זהויותיהם כשלעצמה יכולה להיעשות רק באמצעות עבודתם, משום שהמראה החיצוני של האדם אינו חושף את תמציתו, וגם אין שום דרך לאדם לדעת לבטח מהי עדותה של רוח הקודש. העבודה שעשה יוחנן והעבודה שעשה ישוע לא היו דומות והיו בעלות אופי שונה. על פי זאת ניתן לקבוע אם יוחנן היה או לא היה האל. עבודתו של ישוע הייתה ליזום, להמשיך, לסכם ולהביא לידי מימוש. ישוע ביצע כל אחד מהשלבים האלה, ואילו עבודתו של יוחנן לא הייתה אלא יצירת התחלה. בתחילה, ישוע הפיץ את הבשורה והטיף לדרך ההכאה על חטא, ואחר כך הוא המשיך להטבלת האדם, לריפוי מחלות ולגירוש שדים. לבסוף, הוא גאל את האנושות מחטא והשלים את עבודתו לעידן כולו. הוא גם הלך ממקום למקום, הטיף לבני האדם והפיץ את הבשורה של מלכות השמיים. בהיבט זה, הוא ויוחנן היו דומים, כאשר ההבדל הוא שישוע בישר על עידן חדש והביא לאדם את עידן החסד. מפיו יצא הדבר אודות האופן שבו על האדם לנהוג ואודות הדרך שבה על האדם ללכת בעידן החסד, ולבסוף הוא סיים את עבודת הגאולה. יוחנן לעולם לא היה יכול לבצע את העבודה הזו. לכן, ישוע הוא זה שעשה את עבודתו של האל עצמו, הוא האל עצמו, והוא מייצג ישירות את האל. לפי תפיסותיו של האדם, כל בני האדם שנולדו בעקבות הבטחה, נולדו מרוח האל, נתמכו על ידי רוח הקודש ופרצו דרכים חדשות – הם האל. לפי ההיגיון הזה, גם יוחנן אמור להיות האל, וכך גם משה, אברהם ודוד... גם הם אמורים להיות האל. האין זו בדיחה מושלמת?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (1)

דבר אלוהים היומי  מובאה 169

יש כאלה שעשויים לתהות, "מדוע האל עצמו מוכרח לבשר על העידן החדש? האם יציר נברא לא יכול לעמוד במקומו?" כולכם מודעים לכך שהאל מתגלם כבשר ודם כדי לבשר על עידן חדש, ולכך שכאשר הוא מבשר על עידן חדש, הוא בו בזמן מסיים את העידן הקודם. האל הוא הראשית והתכלית, הוא עצמו מניע את עבודתו, ולכן, הוא עצמו מוכרח גם לסיים את העידן הקודם. זו ההוכחה לכך שהוא הביס את השטן ולניצחונו על העולם. בכל פעם שהוא עצמו עובד בקרב בני האדם, זו תחילתו של קרב חדש. ללא התחלה של עבודה חדשה, לא היה כמובן סיכום של העבודה הישנה. ואם אין סיכום של העבודה הישנה, זו הוכחה לכך שהקרב עם השטן טרם הסתיים. רק אם האל עצמו בא ומבצע עבודה חדשה בקרב בני האדם, האדם יכול להשתחרר לחלוטין מכוחו של השטן ולזכות בחיים חדשים ובהתחלה חדשה. אחרת, האדם יחיה לנצח בעידן הישן ותחת כוחו הישן של השטן. בכל עידן שהאל מוביל, משתחרר חלק מסוים באדם, וכך האדם מתקדם לצד עבודתו של האל לעבר עידן חדש. ניצחונו של האל הוא ניצחון לכל חסידיו. אילו הגזע של ברואי האנושות היה אחראי לסיכום העידן, היה זה לא יותר מאשר מרד או בגידה באל, לא התמסרות לאל, הן מנקודת מבטו של האדם והן מזו של השטן, ועבודתו של האדם הייתה הופכת לכלי בידיו של השטן. רק אם האדם יתמסר לאל וילך בעקבותיו בעידן שהאל עצמו בישר, השטן ישתכנע באופן מלא, מפני שזו חובתו של יציר נברא. לכן אני אומר שעליכם רק לנהות ולהתמסר, ואיני מבקש מכם שום דבר נוסף. זו הכוונה בכך שכל אדם ימלא את חובתו ויבצע את תפקידו. האל עושה את עבודתו שלו ואין לו צורך באדם שיעשה את העבודה במקומו. הוא אף אינו מתערב בעבודתם של הברואים. האדם ממלא את חובתו ואינו מתערב בעבודתו של האל. רק זה מהווה התמסרות והוכחה לתבוסתו של השטן. לאחר שהאל עצמו סיים להביא את העידן החדש, הוא לא יורד שוב לעבוד בעצמו בקרב בני האדם. רק אז האדם נכנס באופן רשמי לעידן החדש כדי למלא את חובתו ולבצע את משימתו כיציר נברא. אלה הם עקרונות עבודתו של האל, שאיש אינו יכול להפר אותם. רק עבודה כזו היא הגיונית וסבירה. האל עצמו עושה את עבודתו. הוא זה שמניע את עבודתו קדימה והוא גם זה שמסיים אותה. הוא זה שמתכנן את העבודה והוא גם זה שמנהל אותה, ויתרה מזאת, הוא זה שגורם לעבודה להתממש. כפי שנאמר בכתבי הקודש, "אני הראשית והתכלית. אני הזורע והקוצר." כל העבודה הזו הנוגעת לניהול האל נעשית על ידי האל עצמו. הוא הריבון של תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים. איש אינו יכול לעשות את עבודתו במקומו או לסיים את עבודתו, מפני שהוא השולט בכול. מכיוון שהוא ברא את העולם, הוא יוביל את העולם כולו לחיות לאורו, ובוודאי שהוא גם יסיים את העידן כולו, ובכך יגשים את תוכניתו במלואה!

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (1)

דבר אלוהים היומי  מובאה 170

כל צביונו של האל התגלה במהלכה של תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים. צביון זה לא התגלה רק בעידן החסד או רק בעידן החוק, לא כל שכן רק בתקופה הזו של אחרית הימים. העבודה שנעשית באחרית הימים מייצגת שיפוט, חרון אף וייסור. העבודה שנעשית באחרית הימים אינה יכולה להחליף את העבודה של עידן החוק או של עידן החסד. יחד עם זאת, שלושת השלבים מתחברים יחד לישות אחת, וכולם עבודה של אל אחד. באופן טבעי, ביצוע העבודה הזו נחלק לעידנים שונים. העבודה שנעשית באחרית הימים מביאה הכול לידי סיום, העבודה שנעשתה בעידן החוק היא עבודת התחלה, והעבודה שנעשתה בעידן החסד הייתה עבודת גאולה. באשר לחזונות של העבודה בכל תוכנית הניהול הזו בת ששת אלפי השנים, איש אינו יכול לזכות בתובנה או בהבנה לגביהם וחזונות אלה נותרים בגדר חידות. באחרית הימים, נעשית רק העבודה של דבר האל, כדי לפתוח את עידן המלכות, אך היא אינה מייצגת את כל העידנים. אחרית הימים אינה אלא אחרית הימים ואינה אלא עידן המלכות, והיא אינה מייצגת את עידן החסד או את עידן החוק. אחרית הימים היא רק המועד שבו כל העבודה של תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים נחשפת בפניכם. זו חשיפת התעלומה. אף אדם אינו יכול לחשוף תעלומה כזו. תהא בקיאותו בספרי הקודש רבה ככל שתהיה, היא נותרת מילים בלבד, משום שהאדם אינו מבין את תמציתם של ספרי הקודש. כשהאדם קורא בספרי הקודש, ייתכן שהוא יבין אמיתות מסוימות, יסביר מילים מסוימות או ינתח אי-אלו פסוקים וציטוטים מפורסמים ניתוח מדוקדק, אולם הוא לעולם לא יוכל לפענח את המשמעות שמילים אלו מכילות, משום שהאדם רואה רק מילים מתות ולא את התמונות של עבודתם של יהוה וישוע, והאדם אינו מסוגל לפתור את התעלומה של עבודה זו. לפיכך, התעלומה של תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים היא התעלומה הגדולה ביותר, הנסתרת ביותר, וזו שהאדם כלל אינו מסוגל להבינה. איש אינו יכול להבין ישירות את כוונותיו של האל, אלא אם האל עצמו מסביר ומגלה אותן לאדם. אחרת, דברים אלה יישארו תמיד חידות עבור האדם ותעלומות חתומות לעולמים. לא כל שכן עבור אותם אנשים מעולם הדת. אילולא היה הדבר מוסבר לכם היום, גם אתם לא הייתם מבינים זאת. עבודה זו של ששת אלפי השנים מסתורית יותר מכל הנבואות של הנביאים. זו התעלומה הגדולה ביותר מימי הבריאה ועד ימינו, ואף נביא בכל העידנים מעולם לא הצליח לרדת לעומקה, מכיוון שתעלומה זו מתגלה רק בעידן האחרון והיא מעולם לא נחשפה. אם תתפסו את התעלומה הזו ותהיו מסוגלים להבין אותה במלואה, התעלומה הזו תכבוש את כל בני האדם הדתיים. רק זה החזון הגדול ביותר. זה החזון שהאדם כמה יותר מכול להבינו, אך גם החזון הבלתי מובן ביותר לאדם. כשהייתם בעידן החסד, לא הכרתם את מהות העבודה שעשו ישוע או יהוה. בני האדם לא הבינו מדוע יהוה קבע חוקים, מדוע הוא דרש מההמון לציית לחוקים ומדוע היה צריך להקים את בית המקדש. ועוד פחות אנשים הבינו מדוע האל הוביל את בני ישראל ממצרים אל המדבר ואז לארץ כנען. רק בימינו, עניינים אלה מתגלים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (4)

דבר אלוהים היומי  מובאה 171

איש אינו מסוגל לחיות באופן עצמאי מלבד בני האדם שמקבלים הכוונה והדרכה מיוחדות מרוח הקודש, מכיוון שעבורם נדרשות הכהונה והרעייה שמקבלים בני האדם שהאל משתמש בהם. לפיכך, בכל עידן, האל מרומם בני אדם אחרים, אשר ממהרים ומתרוצצים לרעות את הכנסיות למען עבודתו של האל. פירוש הדבר הוא שעבודתו של האל חייבת להתבצע באמצעות אותם בני אדם שנושאים חן בעיניו ושמהם הוא מרוצה. על מנת לעבוד, רוח הקודש חייבת להשתמש לצורך עבודתה באותו חלק בתוכם שראוי לשימוש, והאל מכשיר אותם לשימוש על ידי כך שרוח הקודש הופכת אותם למושלמים. מאחר שיכולת ההבנה של האדם לקויה מדי, אותם אנשים שהאל משתמש בהם צריכים לרעות אותו. כך בדיוק היה כאשר האל השתמש במשה, שבו הוא מצא הרבה דברים ראויים לשימוש באותה עת, ואשר בהם הוא השתמש כדי לעשות את עבודתו של האל במהלך השלב ההוא. בשלב הנוכחי, האל משתמש באדם וגם מנצל את אותו חלק באדם שרוח הקודש יכולה להשתמש בו לעבודתה, ורוח הקודש מכוונת את האדם, ובו-בזמן גם הופכת למושלמת את השארית שלו, שאינה ראויה לשימוש.

מטרת העבודה שמבצע האדם שהאל משתמש בו היא לשתף פעולה עם העבודה של המשיח או של רוח הקודש. האל מרומם את האדם הזה מקרב כל בני האדם, הוא נועד להוביל את כל אנשיו הנבחרים של האל, והאל מרומם אותו גם כדי לעשות את עבודת שיתוף הפעולה האנושי. באמצעות אדם כזה, שמסוגל לעשות את שיתוף הפעולה האנושי, ניתן להשיג דרישות רבות יותר מאלה שהאל מציב בפני האדם וחלק גדול יותר מהעבודה שרוח הקודש חייבת לעשות בקרב בני האדם. אפשר לנסח זאת גם אחרת: כוונתו של האל כאשר הוא משתמש באדם זה היא שכל חסידי האל ייטיבו להבין את כוונותיו של האל, ושהם יוכלו לעמוד בדרישות רבות יותר שהאל מציב בפניהם. מאחר שבני האדם אינם מסוגלים להבין ישירות את דברי האל או את כוונותיו, האל רומם אדם שמשמש אותו לביצוע עבודה כזו. ניתן לתאר את האדם הזה שמשמש את האל גם כמדיום, שדרכו האל מנחה את בני האדם, וכ"מתרגם", שמתקשר בין האל לבין בני האדם. לפיכך, אדם כזה שונה מכל בני האדם שעובדים בביתו של האל או מהשליחים שלו. כמוהם, אפשר לומר שהוא משרת את האל, אך מהות עבודתו והרקע לשימוש שהאל עושה בו שונים מאוד מאלה של עובדים ושליחים אחרים. האל מרומם את האדם שהוא משתמש בו מבחינת מהות העבודה של אותו אדם והרקע של השימוש בו, והאל מכין אותו לעבודת האל, ואדם זה משתף פעולה בעבודה של האל עצמו. איש לא יוכל אי פעם לעשות עבודה זו במקומו – זהו שיתוף פעולה אנושי חיוני, לצד העבודה האלוהית. לעומת זאת, העבודה שמבצעים עובדים או שליחים אחרים היא רק ההעברה והיישום של ההיבטים הרבים של ההסדרים עבור הכנסיות במהלך כל תקופה, או שזו עבודה של אספקת חיים פשוטה כלשהי לשם קיומם של חיי הכנסייה. האל אינו ממנה את העובדים והשליחים האלה, ועל אחת כמה וכמה שלא ניתן לכנותם ככאלה שרוח הקודש משתמשת בהם. הם נבחרים מקרב הכנסיות, ולאחר שהם הוכשרו וטופחו במשך פרק זמן מסוים, הכשירים נשמרים, ואילו הבלתי כשירים מוחזרים למקום מוצאם. מאחר שאנשים אלה נבחרים מקרב הכנסיות, מקצתם חושפים את פרצופם האמיתי לאחר שהם הופכים למנהיגים, ומקצתם אף עושים מעשים רעים רבים ומסולקים בסופו של דבר. לעומת זאת, האדם שהאל משתמש בו הוא אדם שהאל הכין אותו ואשר ניחן באיכות מסוימת ובאנושיות. רוח הקודש הכינה אותו והפכה אותו למושלם מראש, והיא מובילה אותו לחלוטין, מכוונת אותו ופוקדת עליו, בייחוד בכל הנוגע לעבודתו. כתוצאה מכך, אין כל סטייה בנתיב של הובלת אנשיו הנבחרים של האל, מכיוון שאין ספק שהאל נושא באחריות על עבודתו שלו, והאל עושה את עבודתו שלו בכל עת.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, בנוגע לשימושו של האל באדם

דבר אלוהים היומי  מובאה 172

העבודה בשטף של רוח הקודש, בין שזו עבודתו של האל עצמו או עבודתם של בני האדם שבהם נעשה שימוש, היא עבודתה של רוח הקודש. מהותו של האל עצמו היא הרוח שניתן לקרוא לה רוח הקודש, או הרוח המועצמת שבעתיים. על כל פנים, זוהי רוחו של האל. אולם רוחו של האל נקראה בשמות שונים בתקופות שונות. מהותם היא אחת בלבד. לפיכך, עבודתו של האל עצמו היא עבודתה של רוח הקודש ואילו עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם היא לא אחרת מאשר עבודתה של רוח הקודש. עבודתם של בני אדם שנעשה בהם שימוש גם היא עבודתה של רוח הקודש. אולם עבודתו של האל היא הביטוי המלא של רוח הקודש והיא אמיתית לחלוטין. לעומת זאת, עבודת בני האדם שנעשה בהם שימוש מתערבבת בדברים אנושיים רבים והיא לא הביטוי הישיר לרוח הקודש, ועל אחת כמה וכמה שהיא לא הביטוי המלא שלה. העבודה של רוח הקודש היא מגוונת ואף תנאי לא מגביל אותה. העבודה של רוח הקודש שונה אצל בני אדם שונים. היא מציגה מהויות שונות ומשתנית לפי התקופות, כמו גם לפי המדינות. כמובן, אף שרוח הקודש עובדת בדרכים רבות ושונות ועל פי עקרונות רבים, בלי קשר לאופן בו נעשית העבודה או לסוג בני האדם, המהות שלה שונה תמיד. לכל העבודה שנעשית על בני אדם שונים יש עקרונות משלה וכולה מייצגת את המהות של מושאיה. זאת מפני שעבודתה של רוח הקודש ספציפית למדי בהיקפה ומחושבת למדי. העבודה שנעשית כבשר ודם בהתגלמותו לא זהה לעבודה שנעשית על בני אדם והעבודה משתנה גם בהתאם לאיכות האדם שעליו היא נעשית. עבודה שנעשית כבשר ודם בהתגלמותו לא נעשית על בני אדם והיא איננה אותה עבודה הנעשית על בני אדם. בקיצור, בלי קשר לאופן שבו העבודה נעשית, העבודה על מושאים שונים תמיד שונה והעקרונות שלפיהם רוח הקודש עובדת שונים בהתאם למצבים ולטבע של בני האדם השונים שעליהם היא עובדת. רוח הקודש עובדת על בני אדם שונים בהתבסס על מהותם הטבעית והיא לא באה אליהם בדרישות החורגות מאותה מהות או מבצעת בהם עבודה מעבר לאיכותם הטבעית. לפיכך, עבודתה של רוח הקודש על האדם מאפשרת לבני האדם לראות את מהותו של מושא העבודה. מהותו הטבעית של האדם לא משתנה ואיכותו הטבעית של האדם מוגבלת. רוח הקודש משתמשת בבני אדם או עובדת עליהם בהתאם למגבלות איכותם כדי שהעבודה תוכל להועיל להם. כשרוח הקודש עובדת על בני אדם שנעשה בהם שימוש, כישרונותיהם ואיכותם הטבעית פורצים החוצה ולא נותרים עצורים. איכותו הטבעית של האדם מוקדשת לשירות העבודה. אפשר לומר שרוח הקודש משתמשת בחלקים של האדם השמישים לעבודה על מנת להגיע לתוצאות באותה עבודה. לעומת זאת, העבודה שנעשית כבשר ודם בהתגלמותו מבטאת באופן ישיר את עבודתה של רוח הקודש ואינה מוכתמת בתודעה ובמחשבות האנושיות. כישרונותיו וחוויותיו של האדם או מצבו המולד אינם יכולים להשיגה. העבודה המגוונת של רוח הקודש נועדה כולה להיטיב עם האדם ולבנות אותו. אולם יש בני אדם שניתן להופכם למושלמים ואילו באחרים לא קיימים התנאים להיעשות מושלמים. כלומר, אי-אפשר להפוך אותם למושלמים ובקושי ניתן להושיעם. אף על פי שהם אולי קיבלו את עבודתה של רוח הקודש, בסופו של דבר הם מסולקים. כלומר, גם אם עבודתה של רוח הקודש היא לחנך את בני האדם, לא ניתן לומר שכל מי שנעשתה עליו עבודתה של רוח הקודש יהפוך למושלם לגמרי, משום שהנתיב שבני אדם רבים פוסעים בו בעיסוקם אינו הנתיב להפיכתם למושלמים. יש ברשותם רק את העבודה החד-צדדית של רוח הקודש, ללא שיתוף פעולה אנושי סובייקטיבי או עיסוק אנושי ראוי. כך, עבודתה של רוח הקודש על בני האדם האלה באה לשרת את בני האדם שבתהליך הפיכה למושלמים. בני אדם לא יכולים לראות את עבודתה של רוח הקודש ישירות או לגעת בה ישירות. ניתן לבטא אותה רק על ידי בני אדם בעלי כישרון לעבודה. כלומר, עבודתה של רוח הקודש מוגשת לחסידים באמצעות הביטויים שמבטאים בני אדם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עבודת האל ועבודת האדם

דבר אלוהים היומי  מובאה 173

עבודתה של רוח הקודש מתגשמת ומושלמת באמצעות בני אדם מסוגים רבים ובמצבים רבים ושונים. אף על פי שעבודתו של האל בהתגלמותו יכולה לייצג עבודה של תקופה שלמה ולייצג את כניסתם של בני האדם במשך תקופה שלמה, עדיין צריכה להתבצע עבודה שמטרתה היווכחות מפורטת של בני האדם בידי בני אדם שרוח הקודש משתמשת בהם ולא על ידי האל בהתגלמותו כבשר ודם. אם כן, עבודתו של האל או כהונתו של האל הן עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם, שהאדם אינו יכול לעשותה במקומו. עבודתה של רוח הקודש מסתיימת באמצעות בני אדם מסוגים רבים ושונים ואף בן אדם אחד אינו מסוגל לבצעה בשלמותה ואף אדם אחד אינו מסוגל להביעה בשלמותה. מנהיגי הכנסיות לא יכולים לייצג באופן מלא את עבודתה של רוח הקודש, אלא רק לבצע עבודת הנהגה מסוימת. כך ניתן לחלק את עבודתה של רוח הקודש לשלושה חלקים: עבודתו של האל עצמו, עבודתם של בני האדם שנעשה בהם שימוש והעבודה על כל מי שנמצא בשטף של רוח הקודש. עבודתו של האל עצמו היא להוביל את התקופה כולה. עבודתם של בני האדם שנעשה בהם שימוש היא להנהיג את כל חסידי האל ואת אלה שמשתפים פעולה עם עבודתו של האל בשליחות או בקבלת תפקידים שמוטלים אחרי שהאל עשה את עבודתו. העבודה שעושה רוח הקודש על אלו שנמצאים בשטף היא לשמר את כל עבודתו של האל, כלומר לשמר את הניהול כולו ואת עדותו של האל, ובבת אחת להפוך למושלם את מי שיכול להפוך למושלם. שלושת החלקים האלה יחדיו מהווים את מלוא עבודתה של רוח הקודש, אך ללא עבודתו של האל עצמו, עבודת הניהול כולה תקפא על שמריה. עבודתו של האל עצמו כרוכה בעבודתה של האנושות כולה והיא גם מייצגת את העבודה של התקופה כולה. כלומר, עבודתו של האל מייצגת כל דינמיקה ומגמה של עבודתה של רוח הקודש, ואילו עבודתם של השליחים באה בעקבות עבודתו של האל עצמו ומתבצעת אחריה, והיא לא מובילה את התקופה ולא מייצגת את מגמות עבודתה של רוח הקודש בתקופה שלמה. הם עושים רק את העבודה שהאדם אמור לעשות, שאין לכך כל קשר לעבודת הניהול. העבודה שהאל עושה בעצמו היא פרויקט במסגרת עבודת הניהול. עבודתו של האדם היא רק החובה שבני האדם שנעשה בהם שימוש מבצעים ואין לה קשר לעבודת הניהול. למרות העובדה ששתיהן הן עבודתה של רוח הקודש, בגלל זהויות שונות וייצוגים שונים של העבודה, יש הבדלים ברורים ומהותיים בין עבודתו של האל לבין עבודתו של האדם. יתרה מזאת, היקף העבודה שעושה רוח הקודש משתנה על מושאים בעלי זהויות שונות. אלה הם העקרונות וההיקף של עבודתה של רוח הקודש.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עבודת האל ועבודת האדם

דבר אלוהים היומי  מובאה 174

עבודתו של האדם מציינת את חווייתו ואת אנושיותו. הדברים שהאדם מספק והעבודה שהוא מבצע מייצגים אותו. ראייתו של האדם, שיקוליו של האדם, ההיגיון של האדם וכן דמיונו העשיר כלולים כולם בעבודתו. חווייתו של האדם יכולה בייחוד לציין טוב יותר את עבודתו והדברים שהאדם חווה יהיו למרכיבי עבודתו. עבודתו של האדם יכולה לבטא את חווייתו. כשבני אדם מסוימים חווים דברים בצורה שלילית, מרבית השפה של השיתוף שלהם תהיה מורכבת מרכיבים שליליים. אם חווייתם חיובית לפרק זמן מסוים ובייחוד אם יש להם נתיב בהיבט החיובי, שיתופם מעודד מאוד ובני אדם יכולים לקבל מהם אספקה חיובית. אם עובד נעשה שלילי לפרק זמן מסוים, שיתופו תמיד יישא רכיבים שליליים. שיתוף כזה מדכא, ואחרים ייעשו מדוכאים באופן לא מודע בעקבות השיתוף שלו. מצבם של החסידים משתנה על פי מצבו של המנהיג. תהא מהותו הפנימית של עובד אשר תהא, זה מה שהוא מבטא ועבודתה של רוח הקודש משתנה תכופות יחד עם מצבו של האדם. האל עובד על פי חווייתו של האדם והוא אינו כופה דברים על האדם, אלא בא אל האדם בדרישות על פי המסלול הרגיל של חווייתו. פירוש הדבר הוא ששיתופו של האדם נבדל מדבר האל. שיתופו של האדם מבטא את התובנות והחוויות האישיות שלו ומביע את תובנותיו וחוויותיו על בסיס עבודת האל. לאחר שהאל עובד או מדבר, בני האדם אחראים לגלות מה מתוך זה עליהם ליישם בפועל או להיכנס אליו, ואז למסור זאת לחסידים. לפיכך, עבודתו של האדם מייצגת את כניסתו ואת היישום בפועל שלו. כמובן, עבודה זאת מתערבבת בלקחים ובחוויות אנושיים או במחשבות אנושיות מסוימות. בלי קשר לאופן שבו עובדת רוח הקודש, בין שהיא עובדת על בני אדם או על האל בהתגלמותו כבשר ודם, העובדים תמיד מבטאים את הווייתם. אף על פי שרוח הקודש היא זו שעובדת, העבודה מושתתת על מהותו הטבעית של האדם, משום שרוח הקודש אינה עובדת ללא תשתית. במילים אחרות, העבודה לא מתבצעת יש מאין אלא נעשית תמיד בהתאם לנסיבות בפועל ולמצבים אמיתיים. רק כך ניתן לחולל שינוי בצביונו של האדם ורק כך ניתן לשנות את תפיסותיו הישנות ואת רעיונותיו הישנים. האדם מבטא את מה שהוא רואה וחווה ומסוגל לדמיין ואת מה שנתפס במחשבה האנושית, אפילו אם מדובר בדוקטרינות או בתפיסות. עבודת האדם אינה יכולה לחרוג מהיקפה של חוויית האדם וכך גם מה שהאדם רואה או מה שהאדם יכול לדמיין או לתפוס. בלי קשר לגודל העבודה, כל מה שהאל מבטא הם מהותו של האל עצמו והם מחוץ להישג ידו של האדם. כלומר, הם מחוץ להישג ידה של חשיבת האדם. האל מבטא את עבודתו, שהיא הנהגת האנושות כולה ואין לכך קשר לפרטי החוויה האנושית, אלא היא נוגעת לניהול של האל. האדם מבטא את חווייתו ואילו האל מבטא את הווייתו, שהיא טבעו הפנימי הקיים מחוץ להישג ידו של האדם. חווייתו של האדם היא התובנה שלו והידע שצבר בהתבסס על ביטוי האל את הווייתו. התובנה והידע האלה קרויים הווייתו של האדם ובסיס הביטוי שלהם הוא צביונו ואיכותו הפנימיים של האדם, ולכן הם קרויים הווייתו של האדם. האדם מסוגל לשתף את מה שהוא חווה ורואה. איש אינו מסוגל לשתף דברים שלא חווה, לא ראה או שנשגבים מבינתו, כלומר, דברים שאינם מצויים בתוכו. אם הדברים שהאדם מבטא אינם דברים שחווה, מדובר בדמיונו או בדוקטרינה. במילים פשוטות, אין כל מציאות בדבריו. אם מעולם לא באת במגע עם דברים של החברה, לא תוכל לשתף בבירור את קשרי הגומלין המורכבים של החברה. אם לא הייתה לכם משפחה אבל אחרים היו מדברים על ענייני משפחה, לא הייתם יכולים להבין את רוב דבריהם. לכן, מה שאדם משתף והעבודה שהוא עושה מייצגים את הווייתו הפנימית. אם מישהו שיתף את מה שהוא מבין באשר לייסור ומשפט, אבל אתה לא חווית זאת, לא תעז להכחיש את ידיעותיו ועל אחת כמה וכמה לא תעז להיות בטוח בכך במאת האחוזים. הסיבה לכך היא שהשיתוף שלו הוא דבר שמעולם לא חווית, דבר שמעולם לא ידעת, ואינך יכול לדמיין זאת. אתה רק יכול לשאוב מהידע שלו נתיב הנוגע להתנסות בייסורים ובמשפט בעתיד. אך הנתיב הזה יכול להיות רק על סמך ידע של דוקטרינה, הוא לא יכול להחליף את ההבנה שלך וקל וחומר לא את חווייתך. יכול להיות שתחשוב שדבריו נכונים למדי, אך כשתחווה זאת על בשרך, תגלה שהם לא מעשיים מבחינות רבות. אולי אתה מרגיש שחלק ממה שאתה שומע לא מעשי כלל ותחזיק בתפיסות על כך באותה עת ולמרות שתקבל זאת, תעשה כן רק על כורחך. אך כאשר החוויה האישית שלך, הידע שממנו הסקת תפיסות שונות, יהפוך לאופן שבו אתה מיישם בפועל וככל שתרבה ליישם בפועל, כך תבין יותר את הערך והפירוש האמיתיים של הדברים ששמעת. לאחר שחווית זאת באופן אישי, תוכל לדבר על הידע שאמור להיות לך על מה שחווית. בנוסף, תוכל גם להבחין בין אלה שהידע שלהם אמיתי ומעשי לבין אלה שהידע שלהם מבוסס על דוקטרינה והוא חסר ערך. אם כן, השאלה אם הידע שאתה מבטא עולה בקנה אחד עם האמת תלויה מאוד בשאלה אם חווית אותו בפועל. כשיש אמת בחווייתך, הידע שלך יהיה מעשי ובעל ערך. באמצעות החוויה, תוכל גם לזכות בהבחנה ובתובנה, להעמיק את הידע שלך ולהעצים את החוכמה וההיגיון הבריא באופן שבו עליך להתנהל. הידע שמפגינים בני האדם שהאמת אינה בידם הוא דוקטרינה, רם ונישא ככל שיהיה. אמנם ייתכן שבן האדם מהסוג הזה חכם מאוד בכל הנוגע לעניינים גשמיים, אך הוא אינו מסוגל לבצע הבחנות בענייני הרוח. זאת משום שאין לו כל ניסיון בעניינים רוחניים. אלו הם בני אדם שאינם נאורים בענייני הרוח ואשר אין להם הבנה רוחנית. יהיה אשר יהיה סוג הידע שאתה מבטא, כל עוד מדובר בהווייתך, אזי זו חווייתך האישית והידע האמיתי שלך. הדברים שעליהם דנים בני אדם שכל דבריהם הם דוקטרינה, כלומר אלה שהאמת והמציאות אינן בידיהם, יכולים להיקרא גם ההוויה שלהם, משום שהם הגיעו לדוקטרינה שלהם רק דרך הרהור עמוק וזו התוצאה של מחשבותיהם העמוקות. אך זוהי בכל זאת דוקטרינה בלבד והיא אינה אלא פרי דמיונם!

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עבודת האל ועבודת האדם

דבר אלוהים היומי  מובאה 175

חוויותיהם של בני אדם מסוגים שונים מייצגות את הדברים הטמונים בקרבם. כל מי שאין לו חוויה רוחנית אינו יכול לדבר על ידיעת האמת או על ידע נכון בנוגע לדברים רוחניים שונים. מה שאדם מבטא הוא מהותו הפנימית – בזאת אין ספק. מי שמעוניין בידע לגבי דברים רוחניים ובידע לגבי האמת זקוק לחוויה אמיתית. אם אינך יכול לדבר בבירור על היגיון בריא בחיים האנושיים, עד כמה פחותה תהיה יכולתך לדבר על עניינים של רוח? למי שיכול להוביל כנסיות, לספק חיים לבני אדם ולהיות שליחים לבני האדם חייבת להיות חוויה בפועל וחייבות להיות הבנה נכונה של עניינים של הרוח והבנה נכונה וחוויה נכונה של האמת. רק אנשים כאלה כשירים להיות העובדים או השליחים המובילים את הכנסיות. אחרת, הם יכולים רק להיות חסידים כפחותים בבני האדם ואינם יכולים להיות מנהיגים, קל וחומר שאינם יכולים להיות שליחים המסוגלים לספק חיים לבני אדם. זאת מפני שתפקידם של שליחים הוא לא להיחפז או להילחם, אלא לעשות את העבודה של כהונת החיים ולהנהיג אחרים לשינוי בצביונם. על אלה שממלאים תפקיד זה מוטל לשאת באחריות כבדה, כזו שלא כל אחד יכול לשאת. רק בני אדם בעלי הוויה של חיים יכולים לקחת על עצמם עבודה כזו, כלומר בני אדם שחוו את האמת. לא כל מי שיכול לוותר או להיחפז או מוכן להשקיע את עצמו יכול לקחת על עצמו עבודה כזו. אנשים שלא חוו את האמת כלל, שלא נגזמו או נשפטו, אינם מסוגלים לבצע עבודה כזו. אנשים שלא חוו דבר, אנשים ללא מציאות, אינם מסוגלים לראות את המציאות בבירור משום שלהם עצמם אין הוויה מסוג זה. לכן לא זאת בלבד שאדם כזה לא מסוגל לבצע את עבודת ההנהגה, אלא שאם הוא נותר ללא האמת במשך זמן רב, הוא יהיה מושא לסילוק. התובנה שאתה מבטא יכולה לשמש הוכחה לקשיים שחווית בחייך, לדברים שבגינם יוסרת ולנושאים שבגינם נשפטת. הדבר נכון גם ביחס לניסיונות: המקום שבו האדם מזוכך, שבו הוא חלש, הוא התחומים שהאדם חווה, שבהם יש לו נתיב. למשל, אם אדם סובל מתסכול בנישואיו, לעיתים קרובות הוא ישתף, "תודה לאל, השבח לאל, עליי לרצות את כוונות האל ולהקדיש את כל חיי ועליי להפקיד את נישואיי בידיו של האל. אני מוכן להקדיש את כל חיי לאל." כל הדברים המצויים באדם מדגימים את מהותו באמצעות השיתוף. קצב הדיבור של האדם, עוצמת קול גבוהה או נמוכה, עניינים כאלה שאינם קשורים בחוויה ואינם יכולים לייצג את מה שיש לו ואת מה שהוא. עניינים אלה רק יכולים ללמד אם אופיו טוב או רע או אם טבעו טוב או רע, אך לא ניתן להשוות זאת להיותו של אדם בעל חוויות. יכולת ההתבטאות של האדם, מיומנות הדיבור שלו וקצב הדיבור שלו הם רק עניינים של תרגול והם לא יכולים להחליף את החוויה שלו. כשאתה מדבר על חוויותיך האישיות, אתה משתף את הדברים שאתה מייחס להם חשיבות ואת כל הדברים שבך. הדיבור שלי מייצג את הווייתי, אך מה שאני אומר הוא מחוץ להישג ידו של האדם. מה שאני אומר אינו הדבר שהאדם חווה וגם אינו דבר שהאדם יכול לראות. זהו גם לא דבר שהאדם יכול לבוא איתו במגע, אבל הוא מי שאני. יש כאלה שרק מכירים בכך שאני משתף את מה שחוויתי, אבל לא מבינים שזהו ביטוי ישיר של הרוח. כמובן שמה שאני אומר הוא מה שחוויתי. אני הוא זה שמבצע את עבודת הניהול למעלה מששת אלפים שנה. חוויתי הכול מראשית בריאת האנושות ועד היום. איך ייתכן שלא אוכל לדון בכך? בכל הנוגע לטבעו של האדם, ראיתי אותו בבירור, צפיתי בו מזמן. איך ייתכן שלא אוכל לדבר על כך בבירור? מכיוון שראיתי בבירור את מהותו של האדם, אני כשיר לייסר את האדם ולשפוט אותו, מפני שכל בני האדם באו ממני, אך הושחתו בידי השטן. כמובן שאני כשיר גם להעריך את העבודה שעשיתי. גם אם לא התגלמותי כבשר ודם היא שמבצעת את העבודה הזאת, זהו הביטוי הישיר של רוח האל וזה מה ששייך לי ומה שאני. לפיכך, אני כשיר לבטא זאת ולבצע את העבודה שעליי לבצע. הדברים שהאדם אומר הם הדברים שהוא חווה. אלה הדברים שהוא ראה, הדברים שדעתו יכולה להבין ושחושיו יכולים לאתר. אלה הדברים שהאדם יכול לשתף. הדברים שאומר האל בהתגלמותו כבשר ודם הם הביטוי הישיר של הרוח והם מבטאים את העבודה שביצעה הרוח ואשר הבשר לא חווה או ראה, אך הם עדיין מבטאים את הווייתו של האל, משום שמהותו של הבשר היא הרוח, והיא מבטאת את עבודתה של הרוח. זו עבודה שהרוח כבר ביצעה, אף שהיא מחוץ להישג ידו של הבשר. לאחר ההתגלמות, באמצעות הביטוי של הבשר והדם, האל מאפשר לבני האדם להכיר את הווייתו של האל ומתיר לבני האדם לראות את טבעו של האל ואת העבודה שעשה. עבודתו של האדם מבהירה טוב יותר לבני האדם אל מה עליהם להיכנס ומה עליהם להבין. עבודתו כוללת את הנהגת בני אדם לכדי הבנה וחוויה של האמת. עבודתו של האדם היא לתמוך בבני אדם ואילו עבודתו של האל היא לפלס נתיבים חדשים ותקופות חדשות עבור האנושות ולגלות לבני אדם את מה שבני תמותה אינם יודעים ובכך לאפשר להם להכיר את צביונו של האל. עבודתו של האל היא להנהיג את כלל האנושות.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עבודת האל ועבודת האדם

דבר אלוהים היומי  מובאה 176

כל עבודתה של רוח הקודש מתבצעת כדי להועיל לבני האדם. מטרתה לבנות את בני האדם. אין עבודה שלא מועילה לבני אדם. בלי קשר לעומקה או לשטחיותה של האמת ובלי קשר לאיכותו של מי שמקבל את האמת, כל מה שעושה רוח הקודש מועיל לבני האדם. אך עבודתה של רוח הקודש לא יכולה להיעשות ישירות – עליה להתבטא באמצעות בני האדם שמשתפים פעולה עם האל. רק כך ניתן להשיג את תוצאות עבודתה של רוח הקודש. כמובן, כאשר רוח הקודש עובדת ישירות, היא אינה מוכתמת כלל, אך כאשר היא עוברת דרך האדם, היא מוכתמת מאוד וזו אינה עוד עבודתה המקורית של רוח הקודש. כיוון שכך, האמת משתנה בדרגות שונות. חסידים אינם מקבלים את הכוונה המקורית של רוח הקודש, אלא שילוב בין עבודתה של רוח הקודש לבין החוויה והידע של האדם. החלק של מה שמקבלים החסידים מעבודתה של רוח הקודש הוא נכון, ואילו החוויה והידע של האדם שהם מקבלים משתנים משום שהעובדים שונים. עובדים בעלי נאורות והכוונה של רוח הקודש ימשיכו לחוות חוויות על סמך אותן נאורות והכוונה. בחוויות האלה משולבות דעתו של האדם וחווייתו וכן ההוויה האנושית, ואחר כך הם זוכים בידע או בתובנה שצריכים להיות להם. זו דרך היישום בפועל של האדם לאחר שחווה את האמת. דרך זו של יישום בפועל אינה תמיד זהה משום שבני אדם חווים דברים בצורה שונה והדברים שהם חווים הם שונים. כך, אותה נאורות של רוח הקודש מביאה לידע שונה וליישום בפועל שונה מפני שמי שזוכה בנאורות הוא אדם שונה. יש כאלה שעושים טעויות קלות במהלך היישום בפועל שלהם ואילו אחרים עושים טעויות משמעותיות, ויש כאלה שעושים רק טעויות. הסיבה לכך היא שלבני אדם יש יכולת הבנה שונה ומפני שאיכותם הטבעית שונה. לאנשים אחדים יש הבנה מסוג אחד לאחר ששמעו מסר ויש אנשים עם הבנה אחרת לאחר ששמעו אמת. יש כאלה שחורגים מעט ואילו אחרים לא מבינים כלל את הפירוש האמיתי של האמת. לפיכך, הבנתו של האדם מכתיבה את האופן שבו הוא ינהיג אחרים. זוהי האמת לאמיתה, מפני שעבודתו של האדם היא רק ביטוי של הווייתו. בני האדם שמונהגים בידי אלה שמבינים את האמת כראוי יזכו גם הם להבין את האמת כראוי. אפילו אם יש בני אדם שהבנתם אבסורדית, הם מעטים מאוד ולא כל בני האדם יהיו כאלה. אם לאדם יש הבנה אבסורדית של האמת, אלה שהולכים בעקבותיו יהיו גם הם מעוותים ואנשים אלה יהיו אבסורדיים במלוא מובן המילה. רמת הבנת האמת של החסידים תלויה במידה רבה בעובדים. כמובן שהאמת מהאל נכונה וחסרת שגיאות והיא ודאית לחלוטין. עם זאת, העובדים אינם צודקים לחלוטין ואי-אפשר לומר שהם מהימנים לגמרי. אם לעובדים ישנה דרך מאוד מעשית ליישם בפועל את האמת, אזי גם לחסידים תהיה דרך ליישם בפועל. אם לעובדים אין דרך ליישם בפועל את האמת אלא רק דוקטרינה, אזי לחסידים לא תהיה מציאות כלל. איכותם וטבעם של החסידים קבועים מלידה ואינם קשורים לעובדים, אך המידה שבה חסידים מבינים את האמת ומכירים את האל תלויה בעובדים (זה המצב רק עבור אנשים מסוימים). אופיו של עובד יהיה גם אופיים של החסידים שהוא מנהיגם. העובד מבטא את הווייתו שלו, ללא סייגים. הדרישות שהוא מציב לחסידיו הן הדברים שהוא עצמו מוכן או יכול להשיג. רוב העובדים משתמשים במעשים שלהם כבסיס לדרישות מחסידיהם, אף על פי שהחסידים אינם מסוגלים כלל להשיג הרבה מאוד מתוך זה והדברים שבני האדם אינם יכולים להשיג הופכים למכשול בדרך לכניסתם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עבודת האל ועבודת האדם

דבר אלוהים היומי  מובאה 177

ישנן הרבה פחות חריגות בעבודתו של מי שעבר גיזום, משפט וייסור והביטוי של עבודתו הרבה יותר מדויק. מי שמסתמך בעבודתו על טבעיותו עושה טעויות משמעותיות למדי. עבודתם של בני אדם שלא הפכו למושלמים מבטאת יותר מדי מהטבעיות שלהם, וזהו מכשול משמעותי בפני עבודתה של רוח הקודש. יהיה שיעור קומתו של האדם טוב ככל שיהיה, הוא חייב גם כן לעבור גיזום ומשפט בטרם יוכל לבצע את העבודה שהאל הטיל עליו. אם הוא לא יעבור משפט כזה, גם אם עבודתו תיעשה היטב, היא לא תוכל לעלות בקנה אחד עם עקרונות האמת ותהיה תמיד רק תוצר של הטבעיות והטוב האנושי שלהם. עבודתם של אלה שעברו גיזום ומשפט מדויקת הרבה יותר מעבודתו של מי שלא נגזם ונשפט. מי שלא עבר משפט מבטא רק את הבשר והדם האנושיים ואת המחשבות האנושיות, יחד עם הרבה בינה אנושית וכישרונות אנושיים מולדים. זהו לא ביטוי מדויק של עבודת האל מצד האדם. בני אדם שיצעדו בעקבות אנשים כאלה יעשו זאת משום איכותם המולדת. משום שאדם כזה מבטא יותר מדי מהתובנות ומהחוויות של האדם, שהן כמעט מנותקות מכוונתו המקורית של האל ויותר מדי חורגות ממנה, עבודתו של אדם כזה לא יכולה להביא בני אדם בפני האל, אלא רק להביאם בפני האדם. לכן, מי שלא עבר שיפוט וייסור אינו כשיר לבצע את העבודה שהאל הטיל עליו. עבודתו של עובד כשיר יכולה להעלות בני אדם על דרך הישר ולהעניק להם כניסה גדולה יותר אל האמת. העבודה שהוא עושה יכולה להביא בני אדם בפני האל. בנוסף, העבודה שהוא עושה יכולה להשתנות מאדם לאדם ואינה כפופה לכללים ולכן היא מאפשרת לאנשים חופש וחירות ויכולת לצמוח בהדרגה בחייהם ולהיכנס לאמת באופן מעמיק יותר. עבודתו של עובד בלתי כשיר לוקה בחסר. עבודתו טיפשית. הוא יכול רק לגרום לבני אדם לציית לכללים ודרישותיו אינן שונות מאדם לאדם. הוא לא עובד על פי צרכיהם המעשיים של בני האדם. בעבודה כזו יש יותר מדי כללים ודוקטרינות והיא לא יכולה להקנות לבני אדם מציאות או יישום בפועל רגיל של צמיחה בחיים. עבודה כזו יכולה רק לאפשר לבני אדם לקיים כמה כללים חסרי ערך. הכוונה כזו יכולה רק להוליך אנשים שולל. אדם כזה מנהיג אותך להיות כמוהו. הוא יכול להקנות בך את מה ששייך לו ואת מה שהוא. כדי לזהות אם מי שמנהיג אותם כשיר, על החסידים להתבונן בנתיב ההנהגה ובתוצאות עבודתו ולבדוק אם חסידיו מקבלים עקרונות העולים בקנה אחד עם האמת ואם הם מקבלים דרכי יישום בפועל המתאימות לשינוי שלהם. עליך להבחין בין סוגי העבודה השונים של בני אדם שונים ולא להיות חסיד טיפש. יש לדבר השלכות על הכניסה של בני האדם. אם אינך מסוגל לזהות לאיזו מנהיגות יש נתיב ולאיזו אין, אזי תלך שולל בקלות. לכל הדברים הללו יש השלכה ישירה על חייך. יש יותר מדי טבעיות בעבודתם של בני אדם שלא הפכו למושלמים. היא מעורבת ביותר מדי רצון אנושי. הווייתם היא טבעיות, תכונותיהם המולדות, לא החיים לאחר שנגזמו או המציאות לאחר שעברו שינוי. איך אדם כזה יכול לתמוך במי שעוסק בחיפוש אחר חיים? החיים המקוריים של האדם הם הבינה או הכישרון המולדים שלו. בינה כזו או כישרון כזה רחוקים למדי מדרישותיו המדויקות של האל מן האדם. אם בן אדם לא הפך למושלם וצביונו המושחת לא נגזם, יהיה פער רחב בין מה שהוא מבטא לבין האמת. בדברים שהוא יבטא יתערבבו דברים מעורפלים, כגון דמיונו וחווייתו החד-צדדית. יתרה מזאת, בלי קשר לאופן שבו הוא עובד, בני האדם מרגישים שאין מטרה כללית ואמת המתאימות לכניסה של כל בני האדם. רוב הדברים שנדרשים מבני האדם הם מעבר ליכולתם, כאילו היו דגים מחוץ למים. כך עובד הרצון האנושי. צביונו המושחת של האדם, מחשבותיו ותפיסותיו מחלחלים לכל חלקי גופו. האדם לא נולד עם אינסטינקט ליישם בפועל את האמת וגם אין לו אינסטינקט להבין את האמת. כשמביאים בחשבון גם את צביונו המושחת של האדם, כשאדם טבעי כזה עובד, האין זה גורם לשיבושים? אך לבן אדם שהפך למושלם יש חוויה של האמת שבני האדם צריכים להבינה וידיעה של צביונותיהם המושחתים, כך שהדברים המעורפלים והבלתי מציאותיים בעבודתו פוחתים בהדרגה. ההכתמה האנושית פוחתת ועבודתו ושירותו של האדם מתקרבים יותר לסטנדרטים הנדרשים על-ידי האל. באופן זה, עבודתו נכנסת למציאות-האמת וגם נעשית מציאותית יותר. בפרט, המחשבות בדעתו של האדם חוסמות את עבודתה של רוח הקודש. לאדם יש דמיון עשיר והיגיון סביר והתנסות ארוכה בהתמודדות עם דברים. אם היבטים אלה של האדם לא עוברים גיזום ותיקון, הם כולם מכשולים בפני העבודה. לפיכך עבודתו של אדם לא יכולה להשיג את הרמה המדויקת ביותר, בייחוד עבודתם של בני אדם שלא הפכו למושלמים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עבודת האל ועבודת האדם

דבר אלוהים היומי  מובאה 178

עבודתו של האדם נותרת בטווח והיא מוגבלת. בן אדם אחד מסוגל לעשות רק עבודה של שלב מסוים ואינו מסוגל לבצע את עבודת התקופה כולה – אחרת הוא ינהיג אנשים לתוך כללים. עבודתו של אדם יכולה לחול על פרק זמן מסוים או על שלב מסוים. זאת משום שיש טווח לחווייתו של אדם. לא ניתן להשוות את עבודתו של אדם לעבודתו של האל. דרכי היישום בפועל של אדם וידיעתו את האמת חלים כולם על טווח מסוים. אי-אפשר לומר שהנתיב שבו צועד האדם הוא לחלוטין כוונותיה של רוח הקודש, שכן רוח הקודש יכולה רק להפוך אדם לנאור, אך לא למלא אותו לגמרי. הדברים שהאדם יכול לחוות נמצאים כולם בטווח האנושיות הרגילה ואינם יכולים לחרוג מטווח המחשבות שבדעת אנושית רגילה. כל מי שמסוגל להביא לידי ביטוי את מציאות-האמת חווה בטווח הזה. כשהם חווים את האמת, זו תמיד חוויה של חיים אנושיים רגילים עם נאורות מרוח הקודש. זו לא חוויה החורגת מחיים אנושיים רגילים. הם חווים את האמת בזכות הנאורות שרוח הקודש העניקה להם על בסיס חייהם האנושיים. יתרה מזאת, האמת הזו שונה מאדם לאדם ועומקה קשור למצבו של האדם. ניתן רק לומר שהנתיב שבו הם צועדים הוא חייהם האנושיים הרגילים של אדם העוסק בחיפוש האמת וניתן לכנותו הנתיב שבו צועד אדם רגיל שרוח הקודש הפכה אותו לנאור. אי-אפשר לומר שהנתיב שבו הם צועדים הוא הנתיב שבה צועדת רוח הקודש. בחוויה האנושית הרגילה, מפני שבני האדם שמחפשים את האמת אינם זהים זה לזה, עבודתה של רוח הקודש גם היא אינה זהה. בנוסף, משום שהסביבות שבני האדם חווים וטווחי החוויה שלהם אינם זהים ובגלל הערבוב בין דעתם לבין מחשבותיהם, חווייתם מהולה במידות שונות. כל אדם מבין אמת על פי מצבו האישי השונה. הבנתו את המשמעות האמיתית של האמת אינה מלאה, וזהו רק היבט אחד או רק היבטים ספורים של האמת. טווח האמת שהאדם חווה משתנה מאדם לאדם בהתאם למצבו של כל אדם. כך, הידע על אותה אמת שמביעים אנשים שונים אינו זהה. כלומר, תמיד יש מגבלות לחווייתו של אדם והיא לא יכולה לייצג באופן מלא את כוונותיה של רוח הקודש ולא ניתן להתייחס לעבודתו של האדם כאל עבודתו של האל, אפילו אם מה שאדם מבטא קרוב מאוד לכוונותיו של האל ואפילו אם חווייתו של אדם קרובה מאוד לעבודת ההפיכה למושלמים שרוח הקודש מבצעת. האדם יכול להיות רק משרתו של האל ולעשות את העבודה שהאל מפקיד בידיו. האדם יכול רק לבטא את הידע בשל הנאורות שמעניקה לו רוח הקודש והאמיתות שקיבל מחוויותיו האישיות. האדם אינו כשיר לתנאים הדרושים כדי לשמש כשופרה של רוח הקודש ואינו נהנה מהם. הוא אינו רשאי לומר שעבודתו היא העבודה של האל. האדם כפוף לעקרונות העבודה של בני האדם ולכל אדם יש חוויות שונות ונמצא במצב שונה. עבודתו של האדם כוללת את כל החוויות הנובעות מהנאורות שמעניקה רוח הקודש. החוויות האלה יכולות לייצג רק את הווייתו של האדם והן לא מייצגות את הווייתו של האל או את כוונותיה של רוח הקודש. לפיכך, אי-אפשר לומר שהנתיב שבו פוסע האדם הוא הנתיב שבו צועדת רוח הקודש, משום שעבודתו של האדם לא יכולה לייצג את עבודת האל ועבודתו של האדם וחווייתו הן לא כוונותיה המלאות של רוח הקודש. עבודתו של האדם עלולה להפוך לכפופה לכללים ושיטת עבודתו מוגבלת לטווח מצומצם ואינה יכולה להוביל בני אדם לדרך חופשית. רוב החסידים חיים בתוך טווח מצומצם וגם אופן חווייתם מוגבל בטווח מצומצם. חווייתו של האדם תמיד מוגבלת וגם שיטת עבודתו מוגבלת לסוגים ספורים ולא ניתן להשוות אותה לעבודתה של רוח הקודש או לעבודתו של האל עצמו. זאת משום שבסופו של דבר, חווייתו של האדם מוגבלת. בלי קשר לאופן שבו מבצע האל את עבודתו, היא לא מוגבלת לכללים. בלי קשר לאופן שבו היא מתבצעת, היא לא מוגבלת לשיטה אחת. עבודתו של האל לא כפופה לכללים כלשהם, אלא משוחררת וחופשיה. בלי קשר לכמות הזמן שהאדם מקדיש להיות חסיד אל, הוא לא יוכל לזקק חוקים כלשהם שינחו את דרכי עבודתו של האל. אף שעבודת האל כפופה לעקרונות, היא תמיד מתבצעת בדרכים חדשות ותמיד יש בה התפתחויות חדשות מחוץ להישג ידו של האדם. בפרק זמן אחד יכולים להיות לאל סוגים שונים של עבודה ודרכים שונות להנהיג בני אדם ובכך יש לבני האדם תמיד היווכחות חדשה ושינויים. אינך יכול להבחין בחוקי עבודתו של האל מפני שהוא תמיד עובד בדרכים חדשות ורק כך חסידי האל אינם כבולים לכללים. עבודת האל עצמו תמיד נמנעת מתפיסותיהם של בני האדם וסותרת אותן. רק מי שנוהים אחר האל וחותרים אליו בלב שלם יכולים לזכות בשינוי בצביונו ולחיות חיים חופשיים שאינם מוגבלים על ידי כללים כלשהם או מרוסנים על ידי תפיסות דתיות כלשהן. עבודת האדם מציבה לו דרישות על סמך החוויה שלו ועל סמך מה שהוא עצמו מסוגל להשיג. הרף של הדרישות האלה מוגבל לטווח מסוים ושיטות היישום בפועל גם הן מוגבלות מאוד. לכן חסידים חיים באופן לא מודע בתחומי הטווח המוגבל הזה. בחלוף הזמן, הדברים האלה הופכים לכללים ולטקסים. אם בן אדם שהאל לא הפך למושלם באופן אישי ושהאל לא שפט הוא זה שמנהיג את העבודה של תקופה אחת, כל חסידיו יהפכו לאנשי דת ולמומחים בהתנגדות לאל. לפיכך, אם אדם מסוים הוא מנהיג כשיר, עליו להיות אדם שנשפט ושקיבל עליו להפוך למושלם. מי שלא נשפט, גם אם עבודתה של רוח הקודש בידיו, מביע אך ורק דברים מעורפלים ולא מעשיים. עם הזמן, הוא יוביל בני אדם לכללים מעורפלים ועל-טבעיים. העבודה שהאל מבצע לא עולה בקנה אחד עם בשרו ודמו של האדם. היא לא עולה בקנה אחד עם מחשבותיו של האדם אלא סותרת את תפיסותיו. היא לא מוכתמת בגוונים דתיים מעורפלים. תוצאותיה של עבודת האל מצויות מחוץ להישג ידו של מי שהאל לא הפך למושלם ונשגבות מבינתו של האדם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עבודת האל ועבודת האדם

דבר אלוהים היומי  מובאה 179

קל מאוד לאדם לבצע עבודה במחשבתו. למשל, כמרים ומנהיגים בעולם הדתי נשענים על כישרונותיהם ועל משרותיהם בביצוע עבודתם. אנשים שיצעדו בעקבותיהם במשך זמן רב יידבקו בכישרונותיהם ויושפעו מהווייתם במידה מסוימת. הם מתמקדים בכישרונות, ביכולות ובידע של בני אדם והם קשובים לדברים על-טבעיים מסוימים ולדוקטרינות עמוקות רבות שאינן מציאותיות (הדוקטרינות המעמיקות האלה כמובן אינן ניתנות להשגה). הם לא מתמקדים בשינויים בטבעם של בני האדם, אלא בהכשרתם להטיף ולעבוד ובשיפור הידע של בני האדם והדוקטרינות הדתיות הרבות שלהם. הם לא מתמקדים במידה שבה טבעם של בני האדם משתנה או במידה שבה בני האדם מבינים את האמת. הם לא עוסקים במהותם של בני האדם, קל וחומר שהם לא מנסים להכיר את המצבים הרגילים והחריגים של בני האדם. הם לא סותרים את תפיסותיהם של בני האדם או חושפים אותן, קל וחומר שהם לא גוזמים את בני האדם בשל פגמיהם או שחיתותם. רוב חסידיהם משרתים תוך שימוש בכישרונותיהם, והם מציגים רק תפיסות דתיות ותיאוריות תיאולוגיות שאין להן נגיעה למציאות ושאינן מסוגלות להעניק חיים לבני אדם. למעשה, מהות עבודתם היא טיפוח כישרונות, טיפוח אדם חסר כול לכדי בוגר סמינר כישרוני, שלאחר מכן ייצא לעבוד ולהנהיג. האם אתה מסוגל להבחין בחוקים כלשהם בששת אלפי שנות העבודה של האל? בעבודה שמבצע האדם ישנם כללים ומגבלות רבים והמוח האנושי דוגמטי מדי. לכן מה שהאדם מבטא הוא ידע מסוים ותובנות מסוימות במסגרת חוויותיו. האדם לא מסוגל לבטא דבר פרט לכך. חוויותיו של האדם או הידע שלו לא נובעים מכישרונותיו המולדים או מהאינסטינקטים שלו. הם נובעים מהכוונת האל ומהרעייה הישירה של האל. לאדם יש רק את היכולת לקבל את הרעייה הזו אך לא היכולת להביע ישירות מהי האלוהות. האדם לא מסוגל להיות המקור, אלא רק כלי הקיבול המקבל מים מהמקור. זהו האינסטינקט האנושי, היכולת שצריכה להיות לאדם בהיותו בן אנוש. אם האדם מאבד את היכולת לקבל את דבר האל ואת האינסטינקט האנושי, אדם זה מאבד גם את הדבר היקר ביותר ומאבד את חובתו של אדם שנברא. אם לבן אדם אין כל ידע או חוויה באשר לדבר האל או לעבודתו, אדם זה מאבד את חובתו – את החובה המוטלת עליו כיציר נברא – ומאבד את כבודו כיציר נברא. האינסטינקט של האל הוא לבטא את מהותה של האלוהות, בין כבשר ודם ובין כרוח באופן ישיר – זו כהונתו של האל. האדם מבטא את החוויות או הידע שלו עצמו (כלומר מבטא את מהותו) במהלך עבודת האל או לאחריה. זהו האינסטינקט של האדם וחובתו של האדם וזה מה שעליו להשיג. אף על פי שהבעתו של האדם פחותה לאין שיעור ממה שמביע האל ואף על פי שההתבטאות של האדם מוגבלת בכללים רבים, על האדם למלא את החובה שעליו למלא ולעשות את שעליו לעשות. האדם צריך לעשות את כל מה שבן אנוש מסוגל לעשות כדי למלא את חובתו ללא כל סייג.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עבודת האל ועבודת האדם

דבר אלוהים היומי  מובאה 180

עליכם ללמוד כיצד להבחין בין עבודת האל לעבודת האדם. מה אתה יכול לראות בעבודתו של האדם? עבודתו של האדם כוללת רכיבים רבים מחווייתו. מה שהאדם מביע הוא מהותו. גם עבודתו של האל מביעה את מהותו, אך מהותו של האל שונה מזו של האדם. מהותו של האדם מייצגת את חווייתו ואת חייו (הדברים שאדם חווה או נתקל בהם בחייו או הפילוסופיות להתנהלות בעולם שבהן הוא מחזיק) ובני אדם החיים בסביבות שונות מביעים הוויות שונות. ניתן לראות אם יש לך חוויות מהחברה וכיצד אתה חי וחווה בפועל במשפחתך על פי הדברים שאתה מביע. לעומת זאת, לא ניתן לראות מתוך עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם אם יש לו חוויות חברתיות. האל מודע היטב למהותו של האדם והוא יכול לחשוף כל מיני נוהגים הנוגעים לכל מיני בני אדם. הוא אפילו טוב יותר בחשיפת צביון מושחת והתנהגות מרדנית של בני האדם. הוא לא חי בקרב בני האדם הארציים, אבל הוא מודע לטבעם של בני התמותה ולכל שחיתויותיהם של בני האדם הארציים. זו ההוויה של האל. אף שהאל אינו מתעסק בעולם, הוא מכיר את הכללים לעיסוק בעולם משום שהוא מבין לגמרי את הטבע האנושי. הוא יודע על עבודתה של הרוח, שעין האדם לא תראה ואוזנו לא תשמע, הן בהווה והן בעבר. בכך כלולה חוכמה שאינה פילוסופיה להתנהלות בעולם ופלאים שהאדם מתקשה לרדת לעומקם. זו ההוויה של האל, הגלויה לבני האדם אך גם נסתרת מהם. הוא אינו מביע את ההוויה של בן אדם יוצא מגדר הרגיל, אלא את התכונות וההוויה הפנימיות של הרוח. האל אינו נוסע ברחבי העולם אבל הוא יודע עליו הכול. הוא יוצר קשר עם "דמויי-האדם" הנעדרים כל ידע או תובנה, אך הוא מביע דברים המתעלים על ידע ועל דבריהם של בני אדם דגולים. הוא חי בקרב קבוצה של בני אדם אטומים וקהי חושים, חסרי אנושיות שאינם מבינים את המוסכמות ואת חיי האנושות. עם זאת, הוא יכול לבקש מהאנושות להביא לידי ביטוי את האנושות הרגילה, ובו בזמן לחשוף את האנושיות השפלה והנמוכה של האנושות. כל אלה הם הווייתו, המרוממת יותר מזו של כל בשר ודם. אין לאל צורך לחוות חיי חברה מסובכים, מגושמים ובזויים כדי לבצע את העבודה שעליו לבצע ולחשוף באופן מוחלט את מהותה של האנושות המושחתת. חיי החברה הבזויים אינם בונים את בשרו ודמו. עבודתו ודבריו רק חושפים את מרדנותו של האדם ואינם מספקים לאדם את החוויה והלקחים כדי להתמודד עם העולם. האל לא צריך לחקור את החברה או את משפחתו של האדם, כשהוא מעניק לאדם חיים. חשיפתו של האדם ושיפוטו אינם מהווים ביטוי לחוויות הבשר של האל. זו החשיפה של חוסר צדיקותו של האדם לאחר שהכיר זה מכבר את מרדנותו של האדם ותיעב את שחיתותה של האנושות. העבודה שהאל מבצע נעשית רק כדי לגלות לאדם את צביונו של האל ולבטא את הווייתו. רק האל יכול לעשות את העבודה הזאת. אין זה דבר שאדם בשר ודם מסוגל לבצעו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עבודת האל ועבודת האדם

דבר אלוהים היומי  מובאה 181

העבודה שמבצע האל לא מייצגת את חוויית הבשר והדם שלו. העבודה שמבצע האדם מייצגת את חווייתו שלו. כולם מדברים על חווייתם האישית. האל יכול לבטא את האמת ישירות ואילו האדם יכול רק לבטא את החוויה המקבילה לחוויית האמת שלו. לעבודתו של האל אין כללים והיא אינה כפופה לאילוצי זמן או למגבלות גיאוגרפיות. האל יכול לבטא את מהותו בכל עת ובכל מקום. האל עובד כראות עיניו. עבודתו של האדם כפופה לתנאים ולהקשר. בלעדיהם, הוא לא יהיה מסוגל לעבוד ולהביע את הכרתו את האל או את חווייתו את האמת. על מנת לדעת אם דבר מסוים הוא עבודתו של האל עצמו או עבודתו של אדם עליכם רק להשוות את ההבדלים ביניהם. אם אין עבודה שהאל עשה בעצמו אלא רק עבודה של האדם, פשוט תדע שהתורות הללו של האנשים נעלות, מעבר ליכולת של כל אחד אחר, ושנימת הדיבור שלהם, העקרונות שלפיהם הם מטפלים בעניינים ואורח עבודתם היציב והמנוסה הם מעבר להישג ידם של אחרים. כולכם מעריצים אנשים כאלה שאיכותם טובה והידע שלהם נשגב, אבל אינך מסוגל לראות מתוך עבודתו של האל ומתוך דבריו עד כמה נעלה אנושיותו. במקום זאת, האל הוא רגיל וכשהוא עובד, הוא רגיל ומעשי, אבל הוא גם לא ניתן להערכה מדויקת על ידי בני תמותה, ולכן בני האדם מפתחים כלפיו סוג של לב ירא-אל. ייתכן שחווייתו של בן אדם מסוים בעבודתו מתקדמת במיוחד או שדמיונו וההיגיון שלו מתקדמים במיוחד ואנושיותו טובה במיוחד – תכונות כאלה יכולות אמנם לזכות בהערצתם של בני אדם, אך הן לא יעוררו בהם יראה ופחד. כל בני האדם מעריצים את מי שמסוגל לעבוד היטב, את מי שניחן בחוויה עמוקה במיוחד ויכול ליישם בפועל את האמת, אבל אנשים כאלה לא יכולים לעולם לעורר יראה – רק הערצה וקנאה. עם זאת, בני אדם שחוו את עבודתו של האל לא מעריצים את האל, אלא מרגישים שעבודתו נמצאת מעבר להישג ידו של האדם, שהיא נשגבה מבינתם ושהיא רעננה ונפלאה. כשבני אדם חווים את עבודתו של האל, הדבר הראשון שהם יודעים לגביו הוא שהוא נשגב מבינתם, חכם ונפלא. הם יראים אותו באופן לא מודע וחשים את המסתורין בעבודה שהוא עושה, שהיא נשגבה מהבינה האנושית. בני אדם רק מעוניינים להיות מסוגלים לעמוד בדרישותיו ולרצות את כוונותיו. הם לא שואפים להתעלות עליו, משום שהעבודה שהאל מבצע חורגת מגבולות חשיבתו ודמיונו של האדם, והאדם לא יכול לבצע אותה במקומו. אפילו האדם עצמו לא מכיר את מגרעותיו שלו, ואילו האל עיצב נתיב חדש ובא כדי להכניס את האדם לעולם חדש ויפה יותר וכך האנושות תזכה להתקדמות חדשה ולהתחלה חדשה. מה שבני אדם חשים כלפי האל אינו הערצה, או ליתר דיוק, אינו הערצה בלבד. חווייתם העמוקה ביותר היא יראה ואהבה וההרגשה שהאל אכן נפלא. הוא עושה עבודה שהאדם לא יכול לעשות ואומר דברים שהאדם לא יכול לומר. לבני אדם שחוו את עבודתו של האל תמיד יש הרגשה שלא ניתן לתארה. בני אדם בעלי ניסיון מעמיק מספיק מסוגלים להבין את האהבה לאל. הם מסוגלים להרגיש את חביבותו, שעבודתו כה חכמה ונפלאה, ובכך נוצרת בקרבם עוצמה אינסופית. לא מדובר בפחד או באהבה וכבוד המתעוררים לפרקים, אלא בתחושה עמוקה של חמלתו של האל ושל סובלנותו כלפי האדם. עם זאת, בני אדם שחוו את הייסור והשיפוט בידי האל חשים את רוממותו ואת העובדה שהוא אינו סובל שום פגיעה. אפילו בני אדם שחוו חלק ניכר מעבודתו של האל לא מסוגלים לתפוס אותו. כל בני האדם היראים אותו באמת יודעים שעבודתו לא עולה בקנה אחד עם תפיסותיהם של בני האדם, אלא תמיד סותרת אותן. האל לא זקוק להערצתם המלאה של בני אדם או להתמסרותם למראית עין, אלא עליהם להגיע ליראה אמיתית ולהתמסרות אמיתית. בחלק כה גדול מעבודתו, כל מי שיש לו חוויה מפתח כלפיו לב ירא-אל, שנעלה על הערצה. בני אדם ראו את צביונו של האל עקב עבודת הייסור והשיפוט שלו, ולפיכך הם יש בהם לבבות יראי-אל כלפיו. האל נועד לעורר יראה והתמסרות, משום שהווייתו וצביונו אינם זהים לאלה של יציר בריאה, אלא מתעלים על הווייתו וצביונו של יציר בריאה. האל מתקיים בפני עצמו ונצחי. האל הוא יציר שלא נברא ורק הוא ראוי ליראה ולהתמסרות; האדם אינו כשיר לכך. לכן כל בני האדם שחוו את עבודתו של האל והכירו אותו באמת מפתחים לבבות יראי-אל כלפיו. לעומת זאת, מי שלא מרפה מתפיסותיו על האל, מי שפשוט לא רואה בו אל, אין בו כלל לב ירא-אל ואף שהוא חסיד אל הוא לא נכבש – הוא מרדני מעצם טבעו. האל מתכוון להשיג בעבודתו מצב שבו לכל יציר בריאה יהיה לב ירא-אל כלפי הבורא, יעבוד אותו וייכנע לריבונותו ללא תנאי. זו התוצאה הסופית שעבודתו בכללותה נועדה להשיג. אם בבני אדם שחוו עבודה כזו אין לבבות יראי-אל, אפילו במקצת, ואם מרדנותם משכבר לא משתנה כלל, הרי שבני האדם האלה יסולקו. אם גישתו של בן אדם כלפי האל היא הערצה בלבד או כבוד מרוחק, אך כלל לא אהבה, הרי שזו תוצאה שאליה הגיע אדם ללא לב אוהב-אל ולאדם כזה אין את התנאים להפוך למושלם. אם לא די בכמות כזו של עבודה כדי לזכות באהבתו האמיתית של בן האדם, הרי שהאדם הזה לא זכה באל והוא לא באמת עוסק בחיפוש האמת. בן אדם שלא אוהב את האל לא אוהב את האמת ולכן הוא לא יכול לזכות באל, וקל וחומר שהוא לא יכול לזכות באישורו של האל. אנשים שכאלו, ללא קשר לאופן שבו הם חווים את עבודת רוח הקודש וללא קשר לאופן שבו הם חווים את השיפוט, אינם יכולים להיות בעלי לב ירא-אל. אלה הם אנשים שטבעם אינו ניתן לשינוי ושצביונם מרושע במידה קיצונית. כל בני האדם שאין בהם לב ירא-אל יסולקו ויהיו מושא לענישה. הם ייענשו בדיוק כמו אלה שעושים מעשים מרושעים ויסבלו אפילו יותר מאלה שחטאו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עבודת האל ועבודת האדם

דבר אלוהים היומי  מובאה 182

ככלות הכול, עבודתו של אלוהים שונה מעבודתו של האדם, ולכן איך ייתכן שההתבטאויות של אלוהים זהות להתבטאויות שלהם? אלוהים ניחן בצביון המסוים שלו, ואילו לאדם יש חובות שעליו לבצע. צביונו של אלוהים מתבטא בעבודתו, ואילו חובתו של האדם מתגלמת בחוויותיו של האדם ומתבטאת בעיסוקיו של האדם. לפיכך, ניתן לדעת באמצעות העבודה המתבצעת, האם מדובר בהתבטאות של אלוהים או של האדם. אלוהים עצמו אינו צריך להסביר זאת, והאדם אינו נדרש לשאוף לשאת עדות. יתר על כן, אלוהים עצמו אינו צריך לדכא אף אדם. כל זה הוא גילוי טבעי. אין זה משהו שנכפה על האדם או משהו שהאדם יכול להתערב בו. ניתן לזהות את חובתו של האדם על-פי החוויות שלו, והוא אינו נדרש לבצע עבודה ניסיונית נוספת. כל מהותו של האדם יכולה להתגלות כאשר הוא ממלא את חובתו, ואילו אלוהים יכול לבטא את טבעו הפנימי בעת ביצוע עבודתו שלו. אם מדובר בעבודתו של האדם, אזי לא ניתן להסוות אותה. אם מדובר בעבודתו של אלוהים, הרי שעל אחת כמה וכמה איש אינו יכול להסוות את טבעו של אלוהים, ועוד פחות מכך לשלוט בו. אי-אפשר לומר על שום אדם שהוא אלוהים, ועבודתו ודבריו אינם יכולים להיתפס כקדושים או כלא ניתנים לשינוי. ניתן לומר שאלוהים אנושי מפני שהוא עטה בשר ודם, אך לא ניתן להתייחס אל עבודתו כאל עבודה של בן אדם או חובה של בן אדם. יתרה מזאת, לא ניתן להקביל בין אמירותיו של אלוהים למכתביו של פאולוס, ולא ניתן לייחס מידה שווה למשפט ולייסורים של אלוהים ולדברי ההדרכה של האדם. לפיכך, ישנם עקרונות להבחנה בין עבודתו של אלוהים לעבודתו של האדם. הן מובחנות לפי מהותן ולא לפי היקף העבודה או היעילות הזמנית של העבודה. רוב האנשים עושים טעויות עקרוניות בנושא זה. זאת משום שהאדם מתבונן בחיצוניות שביכולתו להשיג, ואילו אלוהים מתבונן במהות, שלא ניתן לראותה בעין פיסית של בן אדם. אם תתייחסו לדברי האל ולעבודתו כאל חובתו של אדם ממוצע ותתייחסו לעבודתו רחבת ההיקף של האדם כאל עבודתו של אלוהים העוטה בשר ודם ולא כאל החובה שהאדם מבצע, הרי שאתם טועים באופן עקרוני, הלא כן? ניתן לכתוב בקלות מכתבים וביוגרפיות של בני אדם, אולם רק על בסיס עבודתה של רוח הקודש. לעומת זאת, האדם אינו יכול להפיק בקלות את אמירותיו של אלוהים, והחוכמה והחשיבה האנושיות אינן יכולות ליצור אותן. יתרה מזאת, בני האדם אינם יכולים לחקור אותן ולהסבירן באופן יסודי. אם אין לכם כל תגובה לעניינים העקרוניים האלה, הדבר מוכיח שאמונתכם אינה אמיתית ביותר ואינה מדויקת ביותר. ניתן רק לומר שאמונתכם מעורפלת מאוד, ואף מבולבלת וחסרת עקרונות. גם אם אינכם מבינים את העניינים המהותיים הבסיסיים ביותר של אלוהים והאדם, האין אמונה כזו נטולת כל חדות עין?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, איזו גישה צריכה להיות לכם כלפי שלוש עשרה האיגרות?

דבר אלוהים היומי  מובאה 183

ישוע חי על פני האדמה שלושים ושלוש שנים וחצי. הוא בא כדי לעשות את עבודת הצליבה ובאמצעות הצליבה, האל זכה לחלק אחד מכבודו. כשהאל הפך לבשר ודם, הוא היה יכול להיות צנוע וחבוי והיה יכול לשאת סבל רב. אף על פי שהוא היה האל עצמו, הוא עדיין סבל השפלות והשמצות וסבל כאב רב כשמוסמר לצלב כדי להשלים את עבודת הגאולה. לאחר השלב הזה בעבודתו, על אף שבני האדם ראו שהאל זכה לכבוד רב, זה לא היה כל כבודו. זה היה רק חלק אחד מהכבוד שהאל זכה בו באמצעות ישוע. אף על פי שישוע הצליח לשאת כל קושי, להיות צנוע וחבוי ולהיצלב למען האל, האל זכה רק בחלק אחד מכבודו והוא זכה בכבודו בישראל. לאל יש עדיין חלק נוסף של כבודו: לרדת ארצה כדי לעבוד באופן מעשי ולהפוך קבוצת בני אדם למושלמים. במהלך שלב העבודה של ישוע, הוא עשה כמה דברים על-טבעיים, אך שלב העבודה הזה בהחלט לא נועד רק לעשיית אותות ומופתים. הוא נועד בעיקר כדי להראות שישוע היה יכול לסבול ולהיצלב למען האל, שישוע היה מסוגל לסבול כאב אדיר משום שהוא אהב את האל ושעל אף שהאל נטש אותו, הוא עדיין היה מוכן להקריב את חייו למען רצון האל. לאחר שהאל השלים את עבודתו בעם ישראל וישוע נצלב, האל זכה בכבוד ונשא עדות בפני השטן. אינכם יודעים וגם לא ראיתם כיצד האל הפך לבשר ודם בסין, לכן איך תוכלו לראות שהאל זכה בכבוד? כשהאל מבצע בכם עבודת כיבוש רבה ואתם עומדים איתנים, אזי שלב זה בעבודת האל נוחל הצלחה ומהווה חלק מכבודו של האל. אתם רואים רק את זה והאל עדיין לא הפך אתכם למושלמים ועדיין לא התמסרתם לאל בלב שלם. עדיין לא ראיתם במלואו את הכבוד הזה. אתם רואים רק שהאל כבש כבר את לבכם, שלעולם לא תוכלו לעזוב אותו ושתהיו חסידי האל עד הסוף, שלבכם לא ישתנה ושזהו כבודו של האל. במה אתם רואים את כבודו של האל? בהשפעת עבודתו על בני האדם. בני האדם רואים שהאל כה חביב, הוא שוכן בלבם והם לא מוכנים לעזוב אותו – זה כבודו של האל. כשיתעורר כוחם של האחים והאחיות בכנסיות וכשהם יוכלו לאהוב את האל מעומק לבם ולראות את העוצמה האדירה של העבודה שהאל עושה ואת עוצמת דבריו שאין שני לה, כשהם ייראו שיש סמכות בדבריו ושהוא יכול לפתוח בעבודתו בעיר הרפאים שהיא סין היבשתית, כשלבם של בני האדם ישתחווה בפני האל למרות חולשתם וכשהם יהיו מוכנים לקבל את דברי האל; כשבני האדם יהיו מסוגלים, על אף שהם חלשים ולא ראויים, לראות שדברי האל כה חביבים וכה ראויים להוקרתם – אזי זה יהיה כבודו של האל. כשיבוא היום שבו האל יהפוך את בני האדם למושלמים והם יוכלו להיכנע בפניו ולהתמסר לו לחלוטין ולהפקיד את עתידם וגורלם בידי האל, אזי יזכה האל באופן מלא בחלקו השני של כבודו. כלומר, כאשר עבודתו של האל המעשי תושלם לגמרי, עבודתו בסין היבשתית תסתיים. במילים אחרות, לאחר שהאל יהפוך למושלמים את מי שהוא ייעד מראש ובחר בהם, האל יזכה בכבוד. האל אמר שהוא הביא את החלק השני של כבודו למזרח, אך הדבר אינו גלוי לעין הבלתי מזוינת. האל הביא את עבודתו למזרח: הוא כבר בא למזרח וזהו כבוד האל. כיום, על אף שעבודתו טרם הושלמה, משום שהאל החליט לעבוד, היא לבטח תתבצע. האל החליט להשלים את עבודתו בסין, והוא גמר בדעתו להשלים אתכם. בכך הוא לא הותיר לך מוצא – הוא כבר כבש את לבך ועליך להמשיך בין אם תרצה או לא תרצה לעשות זאת, ושתיפול בנחלתו של האל, האל יזכה בתהילה. כיום, האל עדיין לא זוכה בתהילה מלאה מפני שהוא עדיין לא הפך אתכם למושלמים. אף על פי שלבכם שב אל האל, יש עדיין חולשות רבות בבשרכם ודמכם, אינכם מסוגלים לְרַצות את האל, עדיין אינכם מסוגלים להתחשב בכוונות האל ויש בכם עדיין דברים שליליים רבים שעליכם להיפטר מהם ועליכם לעבור עדיין זיכוך וניסיונות רבים. רק כך יוכל צביון חייכם להשתנות ותוכלו ליפול בנחלתו של האל.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, דיון קצר על "מלכות אלף השנים הגיעה"

דבר אלוהים היומי  מובאה 184

עבודתו של ישוע בזמנו הייתה גאולת האנושות כולה. חטאיהם של כל מאמיניו נסלחו. כל עוד בני האדם האמינו בו, הוא היה גואל אותם; אם בני האדם האמינו בו, הם כבר לא היו חוטאים – הם שוחררו מחטאיהם. זו הייתה משמעותה של ישועה ושל הצדקה על ידי אמונה. אולם בקרב המאמינים נותר חלק מרדני שהתנגד לאלוהים, ושעדיין היה צריך להסיר באיטיות. משמעותה של ישועה לא הייתה שהאדם נפל לחלוטין בנחלתו של ישוע, אלא שהאדם לא היה שייך עוד לחטא, שנמחל לו על חטאיו: אם הם האמינו, בני האדם לא היו שייכים עוד לחטא. בזמנו, ישוע עשה עבודה רבה שהייתה בלתי נתפסת עבור תלמידיו, ואמר דברים רבים שבני האדם לא הבינו. זאת משום שבזמנו, הוא לא סיפק כל הסבר. לפיכך, כמה שנים לאחר שהוא עזב, מתי יצר את שושלת היוחסין שלו, ואחרים גם עשו עבודה רבה שהייתה רצון האדם. ישוע לא בא כדי להפוך את האדם למושלם וכדי לזכות בו, אלא כדי לעשות שלב עבודה אחד: להביא את הבשורה על מלכות שמיים ולהשלים את עבודת הצליבה. על כן, לאחר שנצלב, עבודתו הסתיימה לחלוטין. אולם בשלב הנוכחי – עבודת הכיבוש – יש לומר דברים רבים יותר ולעשות עבודה רבה יותר, ותהליכים רבים צריכים להתקיים. יש גם לגלות את מסתרי עבודתם של ישוע ויהוה, כדי שלכל בני האדם תהיה הבנה ובהירות באמונתם, מכיוון שזו העבודה של אחרית הימים, ומכיוון שאחרית הימים היא סוף עבודתו של אלוהים – מועד סיומה של עבודתו. השלב הזה בעבודה יבהיר לכם את החוק של יהוה ואת הגאולה של ישוע, והוא נועד בעיקר כדי שתוכלו להבין את כל העבודה של תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים של אלוהים, להעריך את כל חשיבותה ומהותה של תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים שלו, להבין את המטרה של כל העבודה שישוע עשה ושל הדברים שהוא אמר, ולהבין אפילו את אמונתכם העיוורת בספרי הקודש והערצתכם אותם. השלב הזה יאפשר לכם לתפוס את כל זה באופן יסודי. אתם תבינו הן את העבודה שישוע עשה והן את העבודה של אלוהים כיום, ואתם תתפסו ותראו את כל האמת, החיים והדרך. בשלב העבודה שעשה ישוע, מדוע ישוע עזב מבלי לעשות את עבודת הסיום? מפני ששלב עבודתו של ישוע לא היה עבודת הסיום. כשהוא נצלב, גם דבריו נחתמו; אחרי שהוא נצלב, עבודתו הסתיימה לחלוטין. השלב הנוכחי שונה: רק לאחר שהדברים ייאמרו עד תום ורק לאחר שתושלם כל עבודתו של אלוהים, עבודתו תסתיים. במהלך שלב העבודה של ישוע, נותרו דברים רבים שלא נאמרו, או שלא בוטאו במלואם. אולם לישוע לא היה אכפת מה אמר ומה לא אמר, מכיוון ששליחותו לא הייתה שליחות של מילים, ולכן לאחר שהוא נצלב, הוא עזב. שלב העבודה ההוא נועד בעיקר למען הצליבה, והוא לא דומה לשלב הנוכחי. שלב העבודה הנוכחי נועד בעיקר למען ההשלמה, ההבהרה וחתימת העבודה כולה. אם הדברים לא ייאמרו עד תום, לא תהיה דרך לסיים עבודה זו, מכיוון שבשלב העבודה הזה, העבודה כולה מסתיימת ומתבצעת באמצעות מילים. בזמנו, ישוע עשה עבודה רבה שהאדם לא היה מסוגל להעלות על הדעת. הוא עזב בשקט, וכיום יש עדיין רבים שלא מבינים את דבריו, שהבנתם שגויה אך הם מאמינים שהיא נכונה, שלא יודעים שהם טועים. השלב האחרון יביא את עבודתו של אלוהים לסופה המוחלט ויחתום אותה. כולם יבינו ויכירו את תוכנית הניהול של אלוהים. התפיסות שיש באדם, כוונותיו, הבנותיו המופרכות, תפיסותיו בנוגע לעבודתם של יהוה וישוע, דעותיו על הגויים וכל עיוותיו האחרים יתוקנו. האדם יבין את כל הנתיבים הנכונים בחיים, את כל העבודה שאלוהים עשה ואת כל האמת. כשכך יקרה, יסתיים שלב העבודה הזה. עבודתו של יהוה הייתה בריאת העולם, זו הייתה הראשית. שלב העבודה הנוכחי הוא סופה של העבודה והסיכום. בהתחלה, עבודתו של אלוהים התבצעה בקרב העם הנבחר, ישראל, וזה היה שחר של תקופה חדשה במקום הקדוש מכולם. שלב העבודה האחרון מתבצע במדינה הטמאה מכולן, כדי לשפוט את העולם ולסיים את העידן. בשלב הראשון, עבודתו של אלוהים נעשתה במקום הבהיר מכולם, ואילו השלב האחרון מתבצע במקום החשוך מכולם, והחושך הזה יגורש, האור יצא וכל בני האדם ייכבשו. כשאנשי המקום הטמא והחשוך מכל הזה ייכבשו והאוכלוסייה כולה תכיר בכך שיש אלוהים ושהוא האל האמיתי, וכשכל אדם ישוכנע לחלוטין, העובדה הזו תשמש כדי לבצע את עבודת הכיבוש בתבל כולה. שלב העבודה הזה הוא סמלי: לאחר שעבודת העידן הזה תסתיים, עבודת ששת אלפי שנות ניהול תסתיים לחלוטין. לאחר שתושבי המקום החשוך מכל ייכבשו, מיותר לציין שכך יקרה גם בכל מקום אחר. מכיוון שכך, עבודת הכיבוש בסין לכשעצמה נושאת עמה סמליות משמעותית. סין מגלמת את כל כוחות החושך, והעם הסיני מייצג את כל מי ששייך לבשר, לשטן, ולבשר ודם. הסינים הם אלה שהתנין הגדול האדום כאש השחית יותר מכל, שהתנגדותם לאלוהים היא העזה ביותר, שאנושיותם היא השפלה והטמאה ביותר, ולכן הם אב-הטיפוס של האנושות המושחתת כולה. אין פירוש הדבר שלמדינות אחרות אין בעיות כלל. התפיסות של האדם כולן זהות, ועל אף שייתכן שיש לבני האדם במדינות האלה איכות טובה, אם הם לא מכירים את אלוהים, פירוש הדבר הוא שהם מתנגדים לו. מדוע גם היהודים התנגדו לאלוהים ומרדו בו? מדוע גם הפרושים התנגדו לו? מדוע יהודה איש קריות בגד בישוע? בזמנו, רבים מהתלמידים לא הכירו את ישוע. אחרי שישוע נצלב וקם לתחייה, מדוע בני האדם עדיין לא האמינו בו? כל מרדנותו של האדם זהה, הלא כן? העניין הוא רק שהסינים משמשים כדוגמה, וכשהם ייכבשו, הם יהפכו לאות ולמופת וישרתו כנקודת התייחסות לאחרים. מדוע אמרתי תמיד שאתם נספח לתוכנית הניהול שלי? בעם הסיני, השחיתות, הטומאה, הרשעות, ההתנגדות והמרדנות באות לידי ביטוי באופן המלא ביותר ומתגלות על כל צורותיהן השונות. מצד אחד, איכותם נמוכה, ומצד שני, חייהם והלך רוחם נחשלים, וההרגלים שלהם, סביבתם החברתית, המשפחה שאליה נולדו – כולם ירודים ונחשלים ביותר. גם מעמדם נמוך. העבודה במקום הזה היא סמלית, ולאחר שעבודת המבחן הזו תתבצע במלואה, העבודה הבאה של אלוהים תהיה הרבה יותר קלה. אם ניתן יהיה להשלים את שלב העבודה הזה, אין ספק שגם העבודה הבאה תושלם כראוי. לאחר ששלב העבודה הזה יוגשם, תושג הצלחה אדירה וגמורה, ועבודת הכיבוש בכל רחבי תבל תסתיים לחלוטין.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, חזון עבודתו של אלוהים (2)

דבר אלוהים היומי  מובאה 185

העבודה כיום על צאצאי מואב מושיעה את אלה שנפלו למקומות החשוכים ביותר. על אף שהם קוללו, אלוהים מוכן לזכות בתהילה מהם, הסיבה לכך היא שבמקור הם כולם היו אנשים ללא אלוהים בלבם. כיבוש אמיתי הוא רק הפיכת בני אדם שאין אלוהים בלבם למי שמתמסרים לאלוהים ולאוהביו, והפרי של עבודה כזו הוא המשכנע ביותר ובעל הערך הרב ביותר. רק זו זכייה בתהילה – זו התהילה שאלוהים רוצה לזכות בה באחרית הימים. על אף שבני האדם האלה ממעמד נמוך, העובדה שהם מסוגלים כעת לזכות בישועה כה אדירה היא אכן רוממותם בידי אלוהים. העבודה הזו משמעותית מאוד, ואלוהים זוכה בבני האדם האלה באמצעות משפט. כוונתו של אלוהים איננה להעניש אותם, אלא להושיעם. אילו, במהלך אחרית הימים, אלוהים עדיין היה מבצע את עבודת הכיבוש בעם ישראל, היא הייתה חסרת ערך. אפילו אילו היא הייתה נושאת פרי, לא היו לה ערך או חשיבות רבה, ואלוהים לא היה מסוגל לזכות במלוא התהילה. הוא עובד עליכם, אתם שנפלתם למקומות החשוכים ביותר, אתם הנחשלים ביותר. בני אדם כאלה אינם מכירים בכך שאלוהים קיים והם מעולם לא ידעו שאלוהים קיים. השטן השחית את יצירי הבריאה האלה עד כדי כך שהם שכחו את אלוהים. השטן עיוור אותם והם אינם יודעים שיש אלוהים בשמיים. בלבכם, כולכם עובדים אלילים ועובדים את השטן – האם אינכם בני המעמד הנמוך ביותר והנחשלים ביותר? אתם הבשר העלוב ביותר, אין לכם חירות אישית ואתם גם סובלים ממצוקות. אתם גם בני אדם במעמד הנמוך ביותר בחברה, אפילו ללא חופש אמונה. מכאן חשיבותה של העבודה עליכם. העבודה עליכם כיום, צאצאי מואב, לא נועדה להשפיל אתכם, אלא לחשוף את חשיבותה של העבודה. עבורכם, זו עלייה משמעותית בדרגה. אם יש לאדם היגיון ותובנה, הוא יאמר: "אני צאצא של מואב. באמת אינני ראוי לקבל מאלוהים רוממות אדירה כזו או ברכות כה אדירות. לפי כל מעשיי ודבריי, ועל סמך המעמד והערך שלי – בשום אופן אינני ראוי לברכות כה אדירות מאלוהים. בני ישראל אוהבים את אלוהים אהבה אדירה והוא מעניק להם את החסד שממנו הם נהנים, אבל מעמדם עולה בהרבה על זה שלנו. אברהם היה מסור מאוד ליהוה, ופטרוס היה מסור מאוד לישוע – המסירות שלהם עלתה על המסירות שלנו פי מאות מונים. על סמך המעשים שלנו, אנחנו לחלוטין בלתי ראויים ליהנות מחסדו של אלוהים." פשוט לא ניתן להביא כלל וכלל בפני אלוהים את שירותם של בני האדם האלה בסין. הוא פשוט חסר כל סדר. העובדה שאתם נהנים כעת מחסד כה רב של אלוהים נובעת אך ורק מרוממותו של אלוהים! מתי חיפשתם את עבודתו של אלוהים? מתי הקרבתם את חייכם לאלוהים? מתי ויתרתם ברצון על משפחתכם, הוריכם וילדיכם? איש מכם לא שילם מחיר גבוה! אילולא רוח הקודש הוציאה אתכם, כמה מכם הייתם מסוגלים להקריב הכול? הייתם חסידי אל עד היום רק תחת אילוץ וכפייה. איפה המסירות שלכם? איפה ההתמסרות שלכם? על סמך המעשים שלכם, צריך היה להשמיד אתכם מזמן – צריך היה למחות את כולכם עד האחרון. איזו זכות יש לכם ליהנות מברכות כה אדירות? אינכם ראויים כלל וכלל! מי מבינכם פילס נתיב משלו? מי מבינכם מצא את הדרך האמיתית בעצמו? כולכם חדלי אישים עצלנים, גרגרנים ומחפשי נוחות! אתם חושבים שאתם נהדרים? על מה יש לכם להתרברב? אפילו אם נתעלם מכך שאתם צאצאי מואב, האם אופייכם ומקום הולדתכם נעלים? אפילו אם נתעלם מכך שאתם צאצאיו של מואב, האם אין כולכם צאצאיו לחלוטין? האם ניתן לשנות את האמת שבעובדות? האם חשיפת אופייכם כעת נוגדת את העובדות? התבוננו בהתרפסות שלכם, בחייכם ובאישיותכם – האם אינכם יודעים שאתם הנמוכים שבנמוכים מקרב האנושות? על מה יש לכם להתרברב? התבוננו במעמדכם בחברה. האם אינכם ברמה הנמוכה ביותר? אתם חושבים שיש טעות בדבריי? אברהם הקריב את יצחק. מה אתם הקרבתם? איוב הקריב הכול. מה אתם הקרבתם? רבים כל כך הקריבו את עצמם, מסרו את חייהם ושפכו את דמם, על מנת לחפש את הדרך האמיתית. האם אתם שילמתם את המחיר הזה? בהשוואה לכך, אינכם כשירים כלל ליהנות מחסד כה אדיר. האם נעשה לכם עוול כאשר נאמר כיום שאתם צאצאי מואב? אל תחשבו שאתם נעלים כל כך. אין לכם על מה להתרברב. ישועה כה אדירה וחסד כה אדיר ניתנים לכם ביד חופשית. לא הקרבתם דבר, ובכל זאת אתם נהנים מחסד ביד חופשית. האם אינכם מתביישים? האם הדרך האמיתית הזו היא דבר שמצאתם וחיפשתם בעצמכם? רוח הקודש אילצה אתכם לקבל אותה, הלא כן? מעולם לא היה לכם לב מחפש, ועל אחת כמה וכמה לא לב שמחפש את האמת וכמה לאמת. פשוט התרווחתם לכם ונהניתם ממנה. זכיתם באמת הזו ללא כל מאמץ מצדכם. איזו זכות יש לכם להתלונן? האם אתה חושב שאתה בעל הערך הרב ביותר? בהשוואה לאלה שהקריבו את כל חייהם ושפכו את דמם, על מה יש לכם להתלונן? השמדתכם כעת תהיה הדבר הנכון והטבעי! אין לכם ברירה אלא להתמסר ולהיות חסידי אל. אתם פשוט בלתי ראויים! מרביתכם נקראתם, אך אילולא הסביבה שלכם אילצה אתכם או אילולא נקראתם, לא הייתם מוכנים כלל וכלל לצאת. מי מוכן לקבל על עצמו התכחשות כזו? מי מוכן לוותר על תענוגות הבשר? כולכם בני אדם שמתהוללים בתאווה ובנוחות ומבקשים לעצמם חיי מותרות! זכיתם בברכות כה אדירות – מה עוד יש לכם לומר? אילו תלונות יש לכם? הותר לכם ליהנות מהברכות האדירות ביותר ומהחסד האדיר ביותר בשמיים, והעבודה שהתגלתה לכם כעת מעולם לא נעשתה בעבר על פני האדמה. האין זו ברכה? אתם מיוסרים כיום משום שהתנגדתם לאלוהים ומרדתם בו. בזכות הייסורים האלה, חזיתם בחסדו ובאהבתו של אלוהים, ואף יותר מכך, חזיתם בצדק ובקדושה שלו. בזכות הייסורים האלה ובשל הטינופת האנושית, חזיתם בעוצמתו האדירה של אלוהים בקדושתו ובגדולתו. האין זו האמת הנדירה ביותר? האין אלה חיים בעלי משמעות? העבודה שאלוהים עושה מלאת משמעות! לכן, ככל שמעמדכם נמוך יותר, כך הוא מוכיח יותר עד כמה אלוהים רומם אתכם, וכך הוא מוכיח יותר את ערכה הרב של עבודתו עליכם כיום. זהו פשוט אוצר שלא יסולא בפז, שלא ניתן להשיגו בשום מקום אחר! לאורך כל העידנים, איש לא נהנה מישועה כה אדירה. העובדה שמעמדכם נמוך מוכיחה עד כמה ישועתו של אלוהים אדירה, ועד כמה אלוהים נאמן לאנושות – הוא מושיע ולא משמיד.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, חשיבות ישועתם של צאצאי מואב

דבר אלוהים היומי  מובאה 186

כשהאל בא אל פני האדמה, הוא לא היה שייך לעולם, והוא לא התגלם כבשר ודם כדי ליהנות מהעולם. הוא נולד במקום שבו עבודתו תוכל לחשוף את צביונו ולהיות משמעותית ביותר, ולא משנה אם הייתה זו ארץ קדושה או מזוהמת. בלי קשר למקום שבו הוא עובד, הוא קדוש. הוא ברא את כל הדברים בעולם, אם כי השטן השחית אותם. אולם כל הדברים עדיין שייכים לאל. כולם נתונים בידיו. הוא בא לארץ מזוהמת ועובד בה כדי לחשוף את קדושתו. הוא עושה זאת רק למען עבודתו, כלומר, הוא סובל השפלה אדירה בביצוע עבודה כזו, רק כדי להושיע את האנשים בארץ המזוהמת הזו. הדבר נעשה למען עדות, למען האנושות כולה. עבודה כזו מראה לאנשים את צדקתו של האל, והיא מיטיבה להפגין את עליונותו. גדולותו ויושרו מתבטאים בדיוק בישועה של קבוצת אנשים נחותים, שהאחרים בזים להם. העובדה שהוא נולד בארץ טמאה אינה מוכיחה שהוא שפל. היא פשוט מאפשרת לכל יצירי הבריאה לחזות בגדולתו ובאהבתו האמיתית לאנושות. ככל שהוא פועל כך יותר, כך הדבר מגלה יותר את אהבתו הטהורה לאדם, שאין בה רבב. האל קדוש וצודק, למרות שהוא נולד בארץ טמאה, ולמרות שהוא חי בקרב האנשים האלה המלאים בזוהמה, בדיוק כפי שישוע חי בקרב חוטאים בעידן החסד. האם כל פרט ופרט בעבודתו לא נעשה למען הישרדות האנושות כולה? האם היא לא נועדה כולה כדי שהאנושות תוכל לזכות בישועה אדירה? לפני אלפיים שנה, אלוהים חי עם חוטאים במשך כמה שנים. הוא עשה זאת למען הגאולה. כיום, הוא חי בקרב קבוצה של בני אדם מטונפים ממעמד נמוך. הוא עושה זאת למען הישועה. האם כל העבודה הזו לא נועדה למענכם, בני האנוש? אם העבודה לא נועדה להושיע את האנושות, מדוע הוא חי וסבל עם חוטאים במשך כל כך הרבה שנים לאחר שנולד באבוס? אם העבודה לא נועדה להושיע את האנושות, מדוע הוא חזר כבשר ודם בפעם השנייה, נולד בארץ הזו, שבה מתקהלים שדים, וחי עם בני האדם שהשטן השחית אותם באופן יסודי? האין אלוהים נאמן? איזה חלק בעבודתו לא נועד למען האנושות? איזה חלק ממנה לא נועד למען גורלכם? אלוהים קדוש – זו עובדה נצחית. טינופת לא מזהמת אותו, על אף שהוא בא לארץ מטונפת. פירוש הדבר של כל זה הוא שאהבתו של אלוהים לאנושות חסרת אנוכיות לחלוטין, ושהסבל וההשפלה שהוא חווה אדירים ביותר! האם אינכם יודעים איזו השפלה אדירה הוא סובל למען כולכם ולמען גורלכם? במקום להושיע בני אדם דגולים או את בניהן של משפחות עשירות ורבות השפעה, הוא מושיע דווקא את בני האדם מהמעמד הנמוך שאחרים מזלזלים בהם. האין כל זה מהווה את קדושתו? האין כל זה מהווה את הצדק שלו? למען הישרדות האנושות כולה, הוא מעדיף להיוולד בארץ מטונפת לסבול את כל ההשפלות. אלוהים אמיתי מאוד – הוא אינו עושה עבודת שקר. האין זה נכון שכל שלב בעבודתו נעשה באופן מעשי כל כך? על אף שכל בני האדם משמיצים אותו ואומרים שהוא יושב לשולחן עם חוטאים, ואפילו שכל בני האדם לועגים לו ואומרים שהוא חי בקרב בני הזוהמה, בקרב בני האדם מהמעמד הנמוך ביותר, הוא בכל זאת מקדיש את עצמו בחוסר אנוכיות, והאנושות בכל זאת דוחה אותו כך. האין הסבל שהוא חווה גדול מהסבל שלכם? האין העבודה שהוא עושה גדולה יותר מהמחיר שאתם שילמתם? אתם נולדתם בארץ מטונפת, אך אתם זכיתם בקדושתו של אלוהים. אתם נולדתם בארץ ששדים מתקהלים בה, אך קיבלתם הגנה אדירה. אילו ברירות יש לכם? אילו תלונות יש לכם? האין הסבל שהוא חווה רב יותר מהסבל שאתם חוויתם? הוא בא אל פני האדמה והוא מעולם לא נהנה מתענוגות העולם האנושי. הוא מתעב את הדברים האלה. אלוהים לא בא אל פני האדמה כדי ליהנות מתועלת חומרית מהאדם, והוא גם לא עשה זאת כדי ליהנות מהמזון, הלבוש והקישוטים של בני האדם. הוא אינו מתייחס כלל לדברים האלה. הוא בא אל פני האדמה כדי לסבול למען האדם, ולא כדי ליהנות מעושר ארצי. הוא בא כדי לסבול, כדי לעבוד וכדי להשלים את תוכנית הניהול שלו. הוא לא בחר לו מקום מגורים נחמד, בשגרירות או במלון מפואר, ואין לו כמה משרתים לשרת אותו. ממה שראיתם, אינכם יודעים האם הוא בא לעבוד או ליהנות? האם עיניכם אינן רואות? כמה הוא נתן לכם? לו הוא היה נולד במקום נוח למגורים, האם הוא היה מסוגל לזכות בתהילה? האם הוא היה מסוגל לעבוד? האם הייתה חשיבות כלשהי למעשיו? האם הוא היה מסוגל לכבוש את האנושות לגמרי? האם הוא היה מסוגל לחלץ בני אדם מארץ הטינופת? אנשים שואלים, בהתאם לתפיסות שלהם, "מאחר שאלוהים קדוש, מדוע הוא נולד במקום המטונף הזה? אתה שונא ומתעב אותנו, בני האנוש המטונפים. אתה מתעב את ההתנגדות והמרדנות שלנו. מדוע, אם כן, אתה חי בקרבנו? אתה אל כה נעלה. יכולת להיוולד בכל מקום שהוא. מדוע, אם כן, היית חייב להיוולד בארץ המטונפת הזו? אתה מטיל עלינו ייסורים ושופט אותנו מדי יום, ואתה יודע היטב שאנחנו צאצאי מואב, אז מדוע אתה עדיין חי בקרבנו? מדוע נולדת למשפחה של צאצאי מואב? מדוע עשית זאת?" מחשבות כאלה שלכם הן חסרות כל היגיון! רק עבודה כזו מאפשרת לבני האדם לחזות בגדולתו, צניעותו והסתר פניו של אלוהים. הוא מוכן להקריב הכול למען עבודתו, והוא חווה את כל הסבל למען עבודתו. הוא פועל למען האנושות, ועוד יותר מכך, כדי לגבור על השטן, כדי שכל יצירי הבריאה יוכלו להישמע לריבונותו של אלוהים. רק זו היא עבודה בעלת ערך ומשמעות.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, חשיבות ישועתם של צאצאי מואב

דבר אלוהים היומי  מובאה 187

בתקופה שבה ישוע עבד ביהודה, הוא עשה זאת בגלוי, אך כעת אני עובד ומדבר בקרבכם בחשאי. הגויים אינם מודעים לכך כלל. עבודתי בקרבכם סגורה בפני אנשים מבחוץ. הדברים האלה, הייסורים והשיפוטים האלה ידועים רק לכם ולא לאף אדם אחר. כל העבודה הזו מתבצעת בקרבכם ופתוחה רק לכם. אף אחד בקרב הגויים אינו יודע על כך, מפני שהעת טרם הגיעה. בני האדם כאן קרובים להפוך לשלמים, לאחר שעברו ייסורים, אך אלה שבחוץ אינם יודעים דבר על כך. העבודה הזו נסתרת מדי! התגלמותו של האל כבשר ודם נסתרת מהם, אולם לאלה אשר נמצאים בזרם הזה, ניתן לומר שהאל גלוי. על אף שהכול גלוי באל, הכול חשוף והכול משוחרר בו, הדבר נכון רק לגבי אלה שמאמינים בו. ככל שהדבר נוגע לאחרים, לגויים, דבר אינו ידוע להם. לעבודה שמתבצעת כאן בקרבכם, ובסין, מגבלות קפדניות כדי למנוע מהם לדעת זאת. אם הם יהיו מודעים לעבודה הזאת, הם רק יגנו אותה וירדפו אותה. הם לא יאמינו בה. העבודה באומה של הדרקון הגדול האדום כאש, המקום הנחשל מכולם, איננה משימה קלה. אילו העבודה הזו הייתה מתפרסמת, לא ניתן היה להמשיך בה. שלב העבודה הזה פשוט לא יכול להתבצע במקום הזה. אילו עבודה זו הייתה מתבצעת בגלוי, איך הם היו יכולים להתיר לה להתקדם? הדבר היה מעמיד את העבודה בסיכון גדול עוד יותר, הלא כן? אילו העבודה הזו לא הייתה נסתרת, אלא התבצעה כמו בתקופתו של ישוע, כאשר הוא ריפא חולים וגירש שדים באופן מדהים, האם השדים לא היו משתלטים עליה מזמן? האם הם היו יכולים לסבול את קיומו של האל? אילו הייתי נכנס כעת לבתי הכנסת כדי להטיף ולהרצות לבני האדם, היו קורעים אותי לגזרים לפני זמן רב, הלא כן? ואם זה היה קורה, כיצד יכולה הייתה העבודה שלי להמשיך להתבצע? העובדה שאותות ומופתים לא מתבטאים בגלוי נועדה כדי להסתיר. לכן, אסור שהגויים יראו את עבודתי, יידעו עליה או יגלו אותה. אילו שלב העבודה הזה היה נעשה באופן דומה לשלב של ישוע בעידן החסד, הוא לא יכול היה להיות כה יציב כפי שהוא כעת. על כן, הסתרת העבודה באופן הזה מועילה לכם ולעבודה כולה. כשעבודתו של האל על פני האדמה תגיע לקצה, כלומר כשהעבודה החשאית תסתיים, שלב העבודה הזה יפרוץ אל פני השטח. כולם יידעו שיש בסין קבוצה של מתגברים. כולם יידעו שהאל התגלם כבשר ודם בסין ושעבודתו הגיעה לסופה. רק אז יתברר לאדם: מדוע טרם נראתה בסין הידרדרות או התמוטטות? מתברר שהאל מבצע את עבודתו בסין באופן אישי ושהוא הביא קבוצה של בני אדם לידי שלמות והפך אותם למתגברים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (2)