דבר אלוהים היומי  מובאה 444

כיצד אתם תופסים את פרטי הרוח? כיצד עובדת רוח הקודש באדם? כיצד עובד השטן באדם? כיצד עובדות רוחות רעות באדם? וכיצד באה העבודה הזו לידי ביטוי? כשקורה לך משהו, האם הוא נובע מרוח הקודש, והאם עליך להתמסר לו או לדחות אותו? הנוהג של בני האדם בפועל מוביל לכך שדברים רבים נובעים מהרצון האנושי, אך בני האדם סבורים תמיד שהדברים הללו נובעים מרוח הקודש. חלקם נובעים מרוחות רעות, אך בני האדם חושבים בכל זאת שהם נובעים מרוח הקודש, ולפעמים רוח הקודש מכוונת את בני האדם מבפנים, אך בני האדם מפחדים שהכוונה כזו נובעת מהשטן, והם לא מעזים להתמסר לה, כשלמעשה, זוהי נאורות מרוח הקודש. לפיכך, ללא הבחנה, אין שום דרך לחוות את חוויות האדם בפועל, וללא הבחנה, אין שום דרך לזכות בחיים. כיצד עובדת רוח הקודש? כיצד עובדות רוחות רעות? מה נובע מרצונו של האדם? ומה נובע מההכוונה והנאורות של רוח הקודש? אם תתפוס את דפוסי עבודתה של רוח הקודש בקרב האדם, תהיה מסוגל לפתח את הידע שלך ולהבחין בין דברים שונים בחיי היום-יום שלך ובחוויות שלך בפועל. אתם תכירו את האל, תהיו מסוגלים להבין את השטן ולהבחין בו, לא תתמסרו או תחתרו לדברים מתוך בלבול, ותהיו בני אדם בעלי מחשבות ברורות, ואשר מתמסרים לעבודתה של רוח הקודש.

עבודתה של רוח הקודש היא סוג של הכוונה פעילה ונאורות חיובית. היא לא מתירה לבני האדם להיות שליליים. היא מביאה להם נחמה, מעניקה להם אמונה ונחישות ומאפשרת להם לעסוק בהפיכה למושלמים בידי האל. כשרוח הקודש עובדת, בני האדם מסוגלים להיווכח באופן פעיל. הם לא פסיביים והדבר לא נכפה עליהם, אלא שהם נוקטים יוזמה באופן פעיל. כשרוח הקודש עובדת, בני האדם שמחים ונכונים, והם מוכנים להתמסר לה ושמחים להצטנע בפניה. אפילו שהם כאובים ושבירים מבפנים, הם נחושים בדעתם לשתף פעולה, הם סובלים בשמחה, הם מסוגלים להתמסר לה, והרצון האנושי והחשיבה האנושית לא הכתימו אותם, וקל וחומר שלא הכתימו אותם רצונות ומניעים אנושיים. כשבני האדם חווים את עבודתה של רוח הקודש, הם קדושים במיוחד בתוך תוכם. בני האדם שמחזיקים בעבודתה של רוח הקודש מביאים לידי ביטוי את האהבה כלפי האל, את אהבתם של האחים והאחיות שלהם. הם מתענגים על הדברים שמענגים את האל, ומתעבים את הדברים שהאל מתעב. בני האדם שעבודתה של רוח הקודש מרגשת אותם הם בעלי אנושיות רגילה, חותרים ללא הרף אל האמת וניחנים באנושיות. כשרוח הקודש עובדת בתוך בני האדם, מצבם הולך ומשתפר, האנושיות שלהם הופכת ליותר ויותר רגילה, ועל אף שייתכן שחלק משיתוף הפעולה שלהם טיפשי, המניעים שלהם נכונים, ההיווכחות שלהם חיובית, הם לא מנסים להפריע, ואין בהם שום כוונות זדון. עבודתה של רוח הקודש היא רגילה ומעשית, רוח הקודש עובדת באדם לפי הכללים של החיים הרגילים של האדם, והיא הופכת את בני האדם לנאורים ומכוונת אותם בהתאם לחתירה הממשית של בני האדם הרגילים. כשרוח הקודש עובדת בבני האדם, היא מכוונת אותם והופכת אותם לנאורים בהתאם לצרכים של בני אדם רגילים, היא מקיימת אותם בהתאם לצרכים שלהם, והיא מכוונת אותם באופן חיובי והופכת אותם לנאורים על סמך מה שחסר להם ועל סמך הפגמים שלהם. עבודת רוח הקודש היא לכוון בני אדם ולהפוך אותם לנאורים בחיים האמיתיים. רק אם בני אדם חווים את דברי האל בחייהם בפועל, הם מסוגלים לראות את העבודה של רוח הקודש. אם בני האדם שרויים במצב חיובי בחיי היום-יום שלהם, ואם יש להם חיים רוחניים רגילים, הרי שעבודתה של רוח הקודש שורה עליהם. במצב כזה, כשהם אוכלים ושותים את דברי האל, הם מאמינים; כשהם מתפללים, יש להם השראה; כשהם מתמודדים עם משהו, הם לא שליליים; כשמשהו קורה להם, הם מסוגלים לראות את הלקחים שהאל דורש מהם ללמוד; הם לא שליליים או חלשים ועל אף שהם חווים קשיים אמיתיים, הם מוכנים להתמסר לכל הסידורים של האל.

אילו תוצאות משיגה עבודתה של רוח הקודש? אתה יכול להיות אוויל וחסר יכולת הבחנה, אך מספיק שרוח הקודש תעבוד בך כדי שתתמלא באמונה, כדי שתמיד תרגיש שאתה לא יכול לאהוב את האל מספיק, כדי שתהיה מוכן לשתף פעולה גם לנוכח קשיים אדירים. יקרו לך דברים, ולא יהיה לך ברור אם הם נובעים מהאל או מהשטן, אך אתה תהיה מסוגל לחכות, ולא תהה שלילי או רשלני. זו עבודתה הרגילה של רוח הקודש. כשרוח הקודש עובדת בתוככם, אתם עדיין נתקלים בקשיים אמיתיים. לפעמים אתם בוכים, ולפעמים יש דברים שאתם לא יכולים להתגבר עליהם, אך מדובר בשלב של העבודה הרגילה של רוח הקודש. על אף שלא התגברתם על הדברים האלה, ועל אף שבאותה עת הייתם חלשים והתלוננתם, לאחר מכן, אתם עדיין הייתם מסוגלים לאהוב את האל באמונה גמורה. השליליות שלך לא יכולה למנוע ממך לחוות חוויות רגילות, ובלי קשר למה שאחרים אומרים ולהתקפות שלהם, אתה עדיין מסוגל לאהוב את האל. במהלך תפילה, אתם תמיד מרגישיםשאתם חבים לאל על מה שקרה לכם בעבר, ואתם גומרים בדעתכם לְרַצות את האל ולמרוד בבשר כשתיתקלו בדברים כאלה בעתיד. חוזק זה מוכיח שעבודתה של רוח הקודש שורה עליכם, וזה המצב הרגיל של עבודתה של רוח הקודש.

איזו עבודה נובעת מהשטן? בעבודה שנובעת מהשטן, החזיונות בבני האדם מעורפלים, הם חסרי אנושיות רגילה, המניעים של מעשיהם שגויים, ועל אף שהם רוצים לאהוב את האל, תמיד יש בהם האשמות, וההאשמות והמחשבות האלה תמיד מגבילות אותם, מקשות על צמיחת חייהם, ומונעות מהם לבוא בפני האל במצב הרגיל. במילים אחרות, ברגע שעבודתו של השטן חודרת אל בני האדם, לבם לא יכול להיות רגוע בפני האל. הם לא יודעים מה לעשות עם עצמם, כשהם רואים אספה של אנשים, הם מיד רוצים לברוח, והם לא מסוגלים לעצום עיניים כשאחרים מתפללים. עבודתן של רוחות רעות הורסת את הקשר הרגיל בין האדם והאל ופוגמת בחזיונות הקודמים של בני האדם או בנתיב ההיווכחות בחיים הקודם שלהם. הם לעולם לא יכולים להתקרב לאל בלבם, תמיד מתרחשים דברים שגורמים להם להפרעה וכובלים אותם. לבם לא יכול למצוא שלווה, עד כדי שלא נותר בהם כוח לאהוב את האל והם חווים מפח נפש. אלה ביטוייה של עבודת השטן. עבודתו של השטן מתבטאת בדברים הבאים: אי יכולת לעמוד על שלך ולשאת עדות, כך שאתה הופך לאשפ בפני האל, ולאדם ללא נאמנות לאל. כשהשטן מפריע לך, אתה מאבד את האהבה והנאמנות לאל, אתה מאבד את הקשר הרגיל עם האל, אתה לא עוסק בחיפוש האמת או בשיפור עצמי, אתה נסוג לאחור והופכים לשליליים, אתה מתפנק, אתה נותן לחטא להתפשט ללא רסן, ואתה לא שונא חטאים. יתר על כן, הפרעתו של השטן הופכת אותך למופקר, גורמת למגע של האל לעזוב אותך, וגורמת לך להתלונן על האל ולהתנגד לו, מה שמוביל אותך לפקפק באל, ואז עולה הסיכון שתעזוב את האל. כל זה נובע מעבודתו של השטן.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עבודתה של רוח הקודש ועבודתו של השטן

דבר אלוהים היומי  מובאה 445

כשמשהו קורה לך בחיי היום-יום שלך, כיצד עליך להבדיל אם הוא נובע מעבודתה של רוח הקודש או מעבודתו של השטן? כשהתנאים של בני האדם רגילים, חייהם הרוחניים רגילים וגם חייהם כבשר ודם רגילים, וההיגיון שלהם רגיל ומסודר. באופן כללי, אפשר לומר שמה שהם חווים ומגלים בתוך עצמם נובע מכך שרוח הקודש נגעה בהם (הפקת תובנות או החזקה בידע פשוט בעת האכילה והשתייה של דברי האל, שמירה על נאמנות כשקורים להם דברים מסוימים, או הכוח לאהוב את האל כשקורים דברים מסוימים – כל הדברים האלה נובעים מרוח הקודש). עבודתה של רוח הקודש באדם רגילה במיוחד. האדם לא מסוגל לחוש בה, ונדמה שהיא נובעת מהאדם עצמו, אך למעשה, זוהי עבודתה של רוח הקודש. בחיי היום-יום, רוח הקודש עושה עבודה גדולה וגם קטנה בכולם, והעניין הוא רק שהיקף העבודה משתנה. יש בני אדם בעלי איכות טובה. הם מבינים דברים במהירות, והנאורות של רוח הקודש אדירה במיוחד בקרבם. יש בני אדם בעלי איכות ירודה, ונדרש להם זמן רב יותר להבין דברים, אך רוח הקודש מרגשת אותם בתוך תוכם, וגם הם מסוגלים להשיג נאמנות לאל – רוח הקודש עובדת בבני האדם ששואפים להתקרב לאל. כשבחיי היום-יום, בני האדם לא מתנגדים לאל או מורדים באל, לא עושים דברים שמשבשים את הניהול של האל, ולא מפריעים לעבודתו של האל, רוח הקודש עובדת בכולם במידה כזו או אחרת, מרגשת אותם, הופכת אותם לנאורים, מעניקה להם אמונה, מעניקה להם כוח, מובילה אותם להיווכח באופן פעיל ולא להיות עצלנים או לחמוד את הנאות הבשר, להיות מוכנים לנהוג לפי האמת ולכמוה לדברי האל – כל הדברים האלה הם עבודה שנובעת מרוח הקודש.

כשמצבם של בני האדם לא רגיל, רוח הקודש זונחת אותם, הם ממורמרים, המניעים שלהם שגויים, הם עצלנים, הם מתפנקים כבשר ודם, ולבם בוגד באמת – כל זה נובע מהשטן. כשהתנאים של בני האדם לא רגילים, כשהם חשוכים בתוך תוכם, וכשהם מאבדים את ההיגיון הרגיל שלהם, כשרוח הקודש זונחת אותם, וכשהם לא מסוגלים להרגיש את האל בתוך עצמם, פירוש הדבר שהשטן עובד בתוכם. אם תמיד יש לבני האדם כוח פנימי, ואם הם תמיד אוהבים את האל, באופן כללי, כשקורים להם דברים, הם נובעים מרוח הקודש, וכל אדם שהם פוגשים מגיע כתוצאה מהסדריו של האל. במילים אחרות, כשהתנאים שלך רגילים, כשאתה בתוך עבודתה האדירה של רוח הקודש, השטן לא יכול לערער אותך כלל. על יסוד זה, אפשר לומר שכל דבר נובע מרוח הקודש, ועל אף שייתכן שיש לכם מחשבות שגויות, אתם מסוגלים למרוד בהן ולא לפעול לפיהן. כל זה נובע מעבודתה של רוח הקודש. באילו מצבים השטן מתערב? כשהתנאים שלכם לא רגילים, כשהאל לא ריגש אתכם, כשאתם נעדרים את עבודתו של האל, כשאתם יבשים ושוממים מבפנים, כשאתם מתפללים לאל אך לא תופסים דבר, וכשאתם אוכלים ושותים את דברי האל אך לא זוכים בהארה או בנאורות – בזמנים כאלה קל לשטן לעבוד בתוככם. במילים אחרות, כשרוח הקודש נוטשת אותך ווכשאתה לא יכול להרגיש את האל, קורים לך דברים רבים שנובעים מפיתוי של השטן. השטן עובד במקביל לעבודתה של רוח הקודש, והוא מפריע לאדם במקביל לכך שרוח הקודש מרגשת את האדם בתוכו. אולם, ידה של עבודתה של רוח הקודש היא על העליונה, ובני האדם שהתנאים שלהם רגילים יכולים לנצח – זה הניצחון של עבודתה של רוח הקודש על עבודתו של השטן. כשרוח הקודש עובדת, עדיין קיים בבני האדם צביון מושחת, אך עם עבודתה של רוח הקודש, קל לבני האדם לגלות ולזהות את מרדנותם, את מניעיהם ואת המזהמים הקיימים בהם. רק בשלב זה הם מתחילים לחוש חרטה ומוכנים לחזור בתשובה, וכך צביונם המרדני והמושחת מוסר בהדרגה בתוך עבודת האל. עבודתה של רוח הקודש רגילה במיוחד, וכשהיא עובדת בבני האדם, עדיין יש להם בעיות, הם עדיין בוכים, הם עדיין סובלים, הם עדיין חלשים, ויש עדיין דברים רבים שלא ברורים להם. אולם במצב כזה, הם מסוגלים להימנע מנסיגה, והם יכולים לאהוב את האל, ועל אף שהם בוכים מתוך מצוקה, הם עדיין מסוגלים להלל את האל. עבודתה של רוח הקודש רגילה במיוחד והיא כלל לא על-טבעית. רוב בני האדם מאמינים שברגע שרוח הקודש מתחילה לעבוד, חלים שינויים במצבם של בני האדם, והדברים המהותיים שבהם מוסרים. אלה אמונות מעוותות. כשרוח הקודש עובדת באדם, הדברים השליליים באדם עדיין שם, ושיעור קומתו נותר בעינו, אך הוא זוכה בהארה ובנאורות של רוח הקודש, ולכן מצבו חיובי יותר, התנאים בתוכו רגילים, והוא משתנה במהירות. בחוויות האמיתיות של בני האדם, הם חווים בעיקר את העבודה של רוח הקודש או של השטן. אם הם לא מסוגלים להבין את המצבים האלה ולא מבחינים ביניהם, אין שום סיכוי שהם ייווכחו בחוויות אמיתיות, ועל אחת כמה וכמה שטבעם לא ישתנה. לפיכך, המפתח לחוויה של עבודת האל היא היכולת לזהות את הדברים האלה. כך, יהיה לבני האדם קל יותר לחוות אותה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עבודתה של רוח הקודש ועבודתו של השטן

דבר אלוהים היומי  מובאה 446

עבודתה של רוח הקודש מאפשרת לאנשים להשיג התקדמות חיובית, ואילו עבודתו של השטן גורמת להם להפוך שליליים ולסגת, למרוד באל ולהתנגד לו, לאבד את אמונתם בו ולהפוך חלשים בעת ביצועם חובתם. הדברים שנובעים מההארה של רוח הקודש לא נכפים עליך, אלא שהם טבעיים במיוחד. אם תתמסר להם, תזכ בשלווה, ואם לא תעשה זאת, לאחר מכן, תקבל נזיפה. עם ההארה של רוח הקודש, שום דבר לא יפריע למעשיך או יגביל אותם, אתה תשולח לחופשי, יהיה נתיב של נוהג במעשיך, לא תהיה כפוף לשום מגבלה, ותהיה מסוגל לפעול לפי כוונותיו של האל. עבודתו של השטן מפריעה לך בדרכים רבות: היא גורמת לך להיות לא מוכן להתפלל, עצל מדי לאכול ולשתות את דברי האל ולא פנוי לחיי הכנסייה; היא מנכרת אותך מהחיים הרוחניים. עבודתה של רוח הקודש לא מתערבת בחיי היום-יום שלך, והיא לא מתערבת בחיים הרוחניים הרגילים שלך. כשדברים רבים קורים לכם, אתם לא מסוגלים להבחין בהם ברגע שהם מתרחשים. לעומת זאת, אחרי כמה ימים, לבכם מתבהר ומחשבתכם מתבהרת. אתם מתחילים לקבל תחושה מסוימת אודות ענייני הרוח, ואט-אט אתם מסוגלים להבחין אם מחשבה מסוימת נובעת מהאל או מהשטן. יש דברים שגורמים לך להתנגד לאל באופן מובהק ולמרוד בו, או להפסיק להנהיג את דברי האל, וכל הדברים האלה נובעים מהשטן. יש דברים שהם לא גלויים, ושאתם לא יכולים לפענח בזמן אמת. לאחר מכן, אתם יכולים לראות את הביטויים שלהם ולהבחין. אם אתם יכולים לזהות בבירור אילו מהם נובעים מהשטן ואילו מהם מגיעים מרוח הקודש, לא תסטו מהדרך בקלות בחוויותיכם. לפעמים, כשהתנאים שלך לא טובים, יש לך מחשבות מסוימות שמחלצות אותך מהמצב השלילי שלך. זה מראה לך שכאשר התנאים שלך לא מיטיבים איתך, עדיין יכול להיות שחלק מהמחשבות שלך נובעות מרוח הקודש. גם כשאתה שלילי, לא כל המחשבות שלך נשלחות מהשטן. אילו כך היה המצב, מתי היית מסוגל לעבור למצב חיובי? לאחר שהיית שלילי למשך זמן מה, רוח הקודש נותנת לך את ההזדמנות להפוך למושלם, היא מרגשת אותך, מוציאה אותך מהמצב השלילי שלך ואתה נכנס למצב רגיל.

כשאתה יודע מהי עבודתה של רוח הקודש ומהי עבודתו של השטן, אתה יכול להשוות אותן למצבך במהלך החוויות שלך ולחוויות שלך עצמן, וכך יהיו בחוויות שלך הרבה יותר אמיתות שקשורות לעקרונות. לאחר שתבין את האמיתות האלו בנוגע לעקרונות, תהיה מסוגל לשלוט במצבך בפועל, ותהיה מסוגל להבחין בבני אדם ובאנשים שייקרו בדרכך, ולא תהיה חייב להשקיע מאמץ כה רב בהשגת עבודתה של רוח הקודש. כמובן, כך יהיה כל עוד המניעים שלך יהיו נכונים, וכל עוד תהיה מוכן לצאת לחפש ולהנהיג. ניסוחים כאלה – ניסוחים שנוגעים לעקרונות – צריכים להיכלל בחוויות שלך. בלעדיהם, החוויות שלך יהיו מלאות בהפרעות מהשטן ובידע אווילי. אם לא תבין איך רוח הקודש עובדת, לא תבין איך להתפלל לאל או איך עליך להיכנס, ואם לא תבין איך פועל השטן כדי להוליך אנשים שולל ולהפריע להם, לא תדע כיצד להתנגד לשטן ולשאת עדות. הדרך שבה עובדת רוח הקודש והדרך שבה פועל השטן הן דברים שאנשים צריכים להבין, והן דברים שאנשים צריכים לחוות במסגרת אמונתם באל.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עבודתה של רוח הקודש ועבודתו של השטן

דבר אלוהים היומי  מובאה 447

מה נכלל באנושיות הרגילה? תובנה, היגיון, מצפון ואופי. אם תוכל להשיג תקינות בכל אחד מההיבטים האלה, האנושיות שלך תעמוד ברמה הדרושה. עליך להיות בדמותו של בן אנוש רגיל ולהידמות למאמין באלוהים. אינך חייב להגיע להישגים אדירים או לעסוק בדיפלומטיה. עליכם פשוט להיות בן אנוש רגיל, עם היגיון של אדם רגיל, להיות מסוגל להבין דברים לאשורם, ולפחות להיראות כמו בן אנוש רגיל. די בכך. כל מה שנדרש ממך כיום תואם את היכולות שלך ואינך נדרש לעשות דבר שהוא מעבר ליכולתך. לא יאמרו לך דברים חסרי תועלת ולא תתבצע עליך עבודה חסרת תועלת. עליך להיפטר מכל הכיעור שמתבטא ומתגלה בחייך. השטן השחית אתכם והרעל של השטן גודש אתכם. כל מה שאתה מתבקש לעשות הוא להיפטר מהטבע השטני המושחת הזה. אינך מתבקש להפוך לאדם בכיר, מפורסם או דגול. זה חסר תועלת. העבודה שנעשית עליכם לוקחת בחשבון את מהותכם. מה שאני דורש מבני האדם תחום בגבולות מסוימים. אם היית מחקה את נימת קולם של אינטלקטואלים, גם זה לא היה עוזר. זה לא היה בר-ביצוע. בהתחשב באיכותכם, עליכם להיות מסוגלים לפחות לדבר בחוכמה ובטקט ולהסביר דברים באופן מובן וברור. זה כל מה שדרוש על מנת לעמוד בדרישות. אם, לכל הפחות, תשיגו תובנה והיגיון, אזי יהיה די בכך. הדבר החשוב ביותר כעת הוא להיפטר מהטבע השטני המושחת שלכם. עליך להיפטר מהכיעור הנגלה בך. אם לא תיפטר מהדברים האלה, איך תוכל לדבר על היגיון ותובנה עילאיים? בני אדם רבים, אשר רואים שהעידן השתנה, אינם מגלים ענווה או סבלנות, ובאותה מידה אפשר כבר שלא יהיו להם כלל אהבה או גינונים של קדושים. בני האדם כאלה מגוחכים מאוד! האם יש בהם אפילו קמצוץ של אנושיות רגילה? האם יש להם עדות כלשהי? אין להם תובנה והיגיון כלל וכלל. כמובן שיש לתקן היבטים מעוותים מסוימים בנוהגם של בני האדם. דוגמה לכך היא החיים הרוחניים הנוקשים של בני האדם בעבר והופעתם קהת חושים ורפת השכל בעבר – אלה כולם דברים שצריכים להשתנות. שינוי אין פרושו להניח לך להיות מופקר או להתענג על הבשר, ולומר כל מה שעולה בדעתך. אל לך לדבר בחופזה. דיבור או התנהגות של בן אנוש רגיל משמעם לדבר בהיגיון. כן פירושו כן, ולא פירושו לא. היצמד לעובדות ודבר באופן ראוי. אל תרמה, אל תשקר. יש להבין מהן המגבלות של אדם רגיל בכל הנוגע לשינוי טבעו. אם לא, לא תהיה מסוגל להיווכח במציאות.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, שיפור האיכות נועד לקבל את ישועתו של אלוהים

דבר אלוהים היומי  מובאה 448

מילוי חובתו של האדם הוא, למעשה, הגשמת כל מה שטבוע באדם, דהיינו, מה שהאדם מסוגל לעשות. או-אז, חובתו מולאה. חסרונותיו של האדם במהלך שירותו הולכים ומתמעטים אט אט ככל שניסיונו גובר ותוך כדי תהליך השיפוט שהוא עובר. הם אינם מעכבים את חובתו של האדם או משפיעים עליה. אלה שמפסיקים לשרת או מוותרים ונסוגים מחשש שמא יהיו פגמים בשירות שלהם הם הפחדנים ביותר. אם אנשים אינם יכולים להביע את מה שעליהם להביע במהלך השירות או להשיג את מה שבאפשרותם להשיג מטבעם ובמקום זאת הם מתפקדים כלאחר יד, אזי הם איבדו את התפקיד שנועד ליצירים נבראים. אנשים כאלה מכונים "בינוניים". הם אשפה חסרת תועלת. כיצד ניתן לכנות אנשים כאלה "יצירי בריאה" במובן האמיתי של המילה? האין הם ישויות מושחתות שמאירות כלפי חוץ אולם פנימיותן רקובה? אם אדם מכנה את עצמו האל אולם אינו מסוגל לבטא את הישות של האלוהות, לעשות את עבודתו של האל עצמו או לייצג את האל, אזי אין ספק שהוא אינו האל, משום שהוא לא קוֹרץ מהמהות של האל ואין בתוכו את מה שהאל מטבעו יכול להשיג. אם האדם מאבד את מה שמטבעו הוא יכול להשיג, אזי אין הוא יכול עוד להיחשב כאדם ואין הוא ראוי להתייצב כיציר בריאה או לבוא בפני האל ולשרת אותו. יתר על כן, הוא אינו ראוי לקבל את החסד של האל ואינו ראוי לכך שהאל ישגיח עליו, יגונן עליו ויהפוך אותו למושלם. רבים שאיבדו את אמונו של האל ממשיכים ומאבדים גם את חסדו של האל. לא רק שהם אינם שונאים את מעשיהם הרעים, בחוצפתם הם מפיצים את הרעיון שדרכו של האל אינה נכונה, והמרדניים אף מכחישים את קיומו של האל. כיצד אנשים כאלה, המלאים במרדנות כזו, יכולים להיות זכאים ליהנות מחסדי האל? אלה שאינם ממלאים את חובתם הם מרדניים מאוד כלפי האל והם חבים לו רבות, ובכל זאת הם מפנים עורף ומגדפים ואומרים שהאל טועה. איך אדם כזה יכול להיות ראוי להיעשות מושלם? האין הדבר מבשר על כך שהם יסולקו וייענשו? אנשים שאינם ממלאים את חובתם בפני האל כבר אשמים בפשע הנבזי ביותר, שאפילו מוות הוא עונש לא מספיק בגינו, ועדיין יש להם את החוצפה להתווכח עם האל ולהשוות את עצמם אליו. מה הטעם בהפיכת אנשים כאלה למושלמים? כאשר אנשים אינם מצליחים למלא את חובתם, עליהם לחוש אשמה ומחויבות. עליהם לשנוא את חולשתם ואת היותם חסרי תועלת, את מרדנותם ואת השחיתות שלהם, ויתרה מכך, עליהם להקדיש את חייהם לאל. רק אז הם יהיו יצירים נבראים שאוהבים את האל באמת ובתמים ורק אנשים כאלה ראויים ליהנות מברכותיו ומהבטחתו של האל ולהפוך למושלמים על-ידיו. ומה עם רובכם? כיצד אתם מתייחסים לאל שחי ביניכם? כיצד מילאתם את חובתכם בפניו? האם עשיתם את כל מה שנקראתם לעשות, אפילו במחיר חייכם? מה הקרבתם? האם לא קיבלתם ממני הרבה? האם אתם מסוגלים להבחין? עד כמה אתם נאמנים לי? כיצד שירתם אותי? ומה עם כל מה שהענקתי לכם ועשיתי למענכם? האם הבנתם את כל זה לעומק? האם כולכם שפטתם והשוויתם זאת במעט המצפון שיש בכם? למי יכולים דבריכם ומעשיכם להיות ראויים? הייתכן שקרבן זעיר שכזה שלכם ראוי לכל מה שהענקתי לכם? אין לי ברירה אחרת והקדשתי עצמי לכם בכל לבי, ולמרות זאת אתם צופנים כוונות מרושעות ואינכם מתייחסים אליי בלב שלם. זו החובה שביצעתם, התפקיד הזעום שמילאתם. האין זה כך? האם אינכם יודעים שכשלתם לחלוטין במילוי חובתו של יציר נברא? כיצד תוכלו להיחשב כיצירים נבראים? האין זה ברור לכם מה אתם מביעים ומביאים לידי ביטוי? כשלתם במילוי חובתכם, אך אתם מבקשים לזכות בסובלנות של האל ובחסדו השופע. חסד כזה לא הוכן עבור אנשים חסרי ערך ושפלים כמותכם, אלא עבור אלה שאינם מבקשים דבר ומקריבים בשמחה. אנשים כמותכם, בינוניים כמותכם, אינם ראויים כלל ליהנות מחסדי שמים. רק קשיים ועונשים בלתי פוסקים ילוו את ימיכם! אם אינכם מסוגלים להיות נאמנים לי, גורלכם יהיה סבל. אם אינכם מסוגלים לשאת באחריות כלפי דבריי ועבודתי, סופכם יהיה ענישה. כל החסד, הברכות וחיי המלכות הנפלאים לא יחולו עליכם. זה הסוף שאתם ראויים לו ואלו ההשלכות של מעשיכם!

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, ההבדל בין כהונת האל בהתגלמותו כבשר ודם לבין חובתו של האדם

דבר אלוהים היומי  מובאה 449

לא די בכך שהנבערים והשחצנים אינם עושים כמיטב יכולתם ואינם ממלאים את חובתם, הם מושיטים את ידיהם לקבל חסד, כאילו שהם ראויים למה שהם מבקשים. ואם הם אינם מצליחים לזכות במבוקשם, הם נעשים פחות ופחות נאמנים. כיצד אנשים כאלה יכולים להיחשב הגיוניים? איכותכם ירודה ואתם משוללי היגיון, אינכם מסוגלים כלל למלא את החובה שעליכם למלא במהלך עבודת הניהול. ערככם כבר הידרדר לגמרי. חוסר יכולתכם לגמול לי על שהפגנתי כלפיכם חסד שכזה הוא כבר מעשה של מרדנות קיצונית שדי בו כדי להרשיע אתכם ולהדגים את פחדנותכם, את אי-כשירותכם, את שפלותכם ואת הניקלות שלכם. באיזו זכות אתם ממשיכים בהושטת הידיים שלכם? המעשים השגויים והכישלונות שלכם הם שאינכם מסוגלים לסייע ולו במעט לעבודתי, שאינכם מסוגלים להיות נאמנים ושאינכם מסוגלים לשאת עדות עליי, ובכל זאת אתם תוקפים אותי, אומרים דברי שקר אודותיי ומתלוננים שאינני צודק. האם זה מה שנאמנותכם מכילה? האם זה מה שאהבתכם מכילה? איזו עבודה אחרת אתם יכולים לעשות מעבר לכך? כיצד תרמתם לכל העבודה שנעשתה? כמה השקעתם? כבר גיליתי סובלנות רבה בכך שלא האשמתי אתכם, אבל אתם משמיעים תירוצים באוזניי בחוסר בושה ומתלוננים עליי מאחורי גבי. האם יש בכם אפילו שמץ אנושיות? על אף שחובתו של האדם מהולה במחשבות ותפיסות אנושיות רבות, עליך למלא את חובתך ולהפגין את נאמנותך. הטומאות בעבודתו של האדם נובעות מאיכותו, אולם אם האדם אינו ממלא את חובתו, הדבר מעיד על מרדנותו. אין כל התאמה בין חובת האדם לבין קבלתו ברכות או התמודדותו עם צרות. חובה היא הדבר שעל האדם לעשותו. זהו הייעוד שניתן לו משמיים ועליו למלא אותו מבלי לחפש תמורה, וללא תנאים או סיבות. רק זה נקרא ביצוע חובתו של אדם. קבלת ברכות מתייחסת לברכות שמהן נהנה אדם כאשר הוא מובא לידי שלמות לאחר שחווה שיפוט. התמודדות עם צרות מתייחסת לעונש שמקבל אדם כאשר צביונו לא משנה לאחר שעבר ייסור ושיפוט, כלומר, כאשר הוא אינו הופך למושלם. אולם בין אם הם מבורכים או חווים צרות, על יצירי בריאה למלא את חובתם, לעשות את מה שעליהם לעשות ואת מה שביכולתם לעשות. זה המינימום שאדם, אדם החותר אל האל, צריך לעשות. אל לך למלא את חובתך רק כדי לקבל ברכות ואל לך לסרב לבצע את חבותך מחשש שתחווה צרה. אומר לכם רק את הדבר הזה: מילוי חובתו של האדם הוא מה שעליו לעשות ואם הוא אינו מסוגל למלא את חובתו, אזי זו המרדנות שלו. באמצעות התהליך של ביצוע החובה, האדם משתנה בהדרגה ובאמצעות תהליך זה הוא מפגין את נאמנותו. לפיכך, ככל שתהיה מסוגל יותר לבצע את חובתך, כך תוכל לזכות בכמות גדולה יותר של האמת וכך הביטוי שלך ייעשה מעשי יותר. מי שרק מבצע את חובתו כלאחר יד ואינו מחפש את האמת יסולק בסופו של דבר, שכן אנשים כאלה אינם מבצעים את חובתם ביישום בפועל של האמת ואינם מיישמים בפועל את האמת במילוי חובתם. הם אלה שנותרים ללא שינוי והם יחוו צרות. לא רק שהביטויים שלהם אינם טהורים, אלא שכל מה שהם מבטאים הוא רע.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, ההבדל בין כהונת האל בהתגלמותו כבשר ודם לבין חובתו של האדם

דבר אלוהים היומי  מובאה 450

אם אין לך ידע כלשהו על עבודתו של אלוהים, לא תדע איך לשתף פעולה עם אלוהים. אם לא תכיר את עקרונות העבודה של אלוהים ולא תהיה מודע לאופן שבו השטן עובד על האדם, לא יהיה לך נתיב של נוהג. עיסוק קנאי לכשעצמו לא יאפשר לכם לבדו להשיג את התוצאות שאלוהים דורש. אמצעי כזה לחוות דברים דומה לדרכו של לורנס הקדוש, שלא עשה אבחנות כלשהן והתרכז רק בחוויה, בלי שהיה מודע למהות עבודתו של השטן, למהות עבודתה של רוח הקודש, למצבו של האדם ללא נוכחותו של אלוהים ולשאלה איזה סוג של בני אדם אלוהים רוצה להפוך למושלמים. אילו עקרונות יש לאמץ כאשר מטפלים בבני אדם שונים, כיצד לתפוס את רצונו הנוכחי של אלוהים, כיצד להכיר את טבעו של אלוהים וכלפי אילו בני אדם, נסיבות ועידנים מכוונים רחמיו של אלוהים, מלכותיותו והצדק שלו – הוא אינו מבחין בכל אלה. אם אין לאדם חזיונות רבים בבסיסו וכבסיס לחוויותיו, אזי חייו אינם באים בחשבון, ועל אחת כמה חוויותיו. הוא יכול להמשיך לציית בטיפשות לכל דבר ולשאת את הכול. קשה מאד להפוך בני בני אדם כאלה למושלמים. אפשר לומר שאם אין לך דבר מאותם חזיונות שהוזכרו קודם לכן, זו הוכחה מספקת לכך שאתה טיפש, שהנך דומה לנציב מלח שניצב לעד בישראל. בני אדם כאלה הם חסרי תועלת, לא-יוצלחים! יש כאלה שתמיד מצייתים בעיוורון. הם תמיד מכירים את עצמם ותמיד משתמשים בדרכי ההתנהלות שלהם בעת טיפול בעניינים חדשים, או שהם משתמשים ב"חוכמה" כדי לטפל בעניינים שוליים שאינם ראויים לציון. אלה בני אדם שנעדרים יכולת הבחנה, ודומה שאופיים הוא להיכנע להטרדות, והם נשארים תמיד כמו שהם ואינם משתנים לעולם. אנשים כאלה הם שוטים חסרי כל יכולת הבחנה. הם אינם מנסים לעולם לנקוט באמצעים בהתאם לנסיבות או לאנשים אחרים. לבני אדם כאלה אין חוויות. ראיתי בני אדם אחדים הכבולים כל כך לידע שלהם על עצמם עד שכאשר הם ניצבים בפני אלה שמכילים את עבודתן של רוחות רעות, הם מרכינים את ראשם ומתוודים על חטאיהם ואינם מעזים לעמוד על שלהם ולגנות אותם. גם כשהם ניצבים בבירור בפני עבודתה של רוח הקודש, הם אינם מעזים להתמסר. הם מאמינים שרוחות רעות נמצאות גם הן בידיו של אלוהים ואין להם טיפת אומץ לעמוד על שלהם ולהתנגד להן. בני אדם כאלה ממיטים חרפה על אלוהים והם בהחלט אינם מסוגלים לשאת בעול כבד למענו. אנשים מבולבלים כאלה אינם מבחינים בין דברים. לפיכך, יש לטהר אמצעי זה של חוויה היות שהוא אינו תקף בעיני אלוהים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, בנוגע לחוויות

דבר אלוהים היומי  מובאה 451

בזרם הנוכחי, לכל אדם שאוהב את אלוהים באמת ובתמים ניתנת ההזדמנות לכך שאלוהים יהפוך אותו למושלם. אין זה משנה אם הוא צעיר או מבוגר, כל עוד לבו מתמסר לאל וירא את האל, הוא יהיה מסוגל להיעשות מושלם על ידי אלוהים. אלוהים הופך בני אדם למושלמים בהתאם לתפקידיהם השונים. לכן, כל עוד אתה מקדיש את מלוא כוחך ונשמע לעבודת אלוהים, הוא יוכל להפוך אותך למושלם. כרגע, איש מכם איננו מושלם. לעתים, אתם מסוגלים לבצע תפקיד מסוג אחד, ולעתים, אתם מסוגלים לבצע שני סוגים. כל עוד אתם עושים את המרב כדי להקדיש את עצמכם לאלוהים, בסופו של דבר, אלוהים יהפוך אתכם למושלמים.

לבני אדם צעירים יש מעט פילוסופיות להתנהלות בעולם, והם חסרי חוכמה ותובנה. אלוהים נמצא כאן כדי להביא לידי שלמות את החוכמה והתובנה של בני האדם. דברי אלוהים מחפים על חסרונותיהם. אולם, טבעם של הצעירים אינו יציב, ואלוהים חייב לשנותו. לצעירים יש פחות תפיסות דתיות ופחות פילוסופיות להתנהלות בעולם. הם חושבים על הכול במונחים פשוטים, וההשקפות שלהם אינן מורכבות. זהו החלק של האנושיות שלהם שטרם התעצב, וזהו חלק ראוי לשבח. אולם, הצעירים הם בורים וחסרי תבונה. זה דבר שעל אלוהים להביאו לידי שלמות. כשאלוהים יביא אתכם לידי שלמות, תוכלו לפתח חוש הבחנה. תוכלו להבין באופן ברור דברים רוחניים רבים, ובהדרגה תהפכו לאנשים הראויים לכך שאלוהים יעשה בהם שימוש. גם לאחים ואחיות מבוגרים יותר יש תפקיד, ואלוהים לא ינטוש אותם. גם לאחים ואחיות מבוגרים יותר יש היבטים רצויים ובלתי רצויים. יש להם פילוסופיות רבות יותר להתנהלות בעולם ותפיסות דתיות רבות יותר. העשייה שלהם דבקה במוסכמות נוקשות רבות, והם מחבבים תקנות, שאותן הם מחילים באופן מכאני וללא גמישות. היבט זה אינו רצוי. אולם, אחים ואחיות מבוגרים יותר אלה נותרים רגועים ויציבים, יקרה מה שיקרה. טבעם יציב ואין להם מצבי רוח סוערים. ייתכן שנדרש להם זמן רב יותר כדי להבין דברים, אך אין זה פגם גדול. כל עוד אתם מסוגלים להישמע, כל עוד אתם מסוגלים לקבל את דברי אלוהים הנוכחיים ואינכם מותחים ביקורת על דברי אלוהים, כל עוד אתם דואגים רק להישמע ולהיות חסידי אל ואינכם שופטים את דברי האל או מטפחים מחשבות רעות אחרות עליהם, כל עוד אתם מקבלים את דבריו ונוהגים על פיהם – אם אתם עומדים בכל התנאים האלה – תוכלו להפוך למושלמים.

בין אם אתם אח או אחות, צעירים או מבוגרים יותר, אתם יודעים מהו התפקיד שעליכם למלא. בני הנוער אינם יהירים. המבוגרים יותר אינם שליליים ואינם נסוגים. יתר על כן, הם מסוגלים להיעזר זה בחוזקותיו של זה כדי לפצות על חולשותיהם, והם מסוגלים לשרת זה את זה ללא דעה קדומה כלשהי. גשר של חברות נבנה בין האחים והאחיות הצעירים למבוגרים יותר, ובזכות אהבתו של אלוהים, אתם מסוגלים להבין טוב יותר זה את זה. אחים ואחיות צעירים אינם מזלזלים באחים ובאחיות המבוגרים יותר, והאחים והאחיות המבוגרים יותר אינם צדקניים. האין זו שותפות הרמונית? אם תהיה לכולכם נחישות כזו, אזי רצון אלוהים לבטח יושג בדורכם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, אודות כל אחד שמבצע את תפקידו

דבר אלוהים היומי  מובאה 452

בעתיד יוחלט האם תבורכו או תקוללו על סמך העשייה שלכם כיום. אם אלוהים עתיד להפוך אתכם למושלמים, זה חייב לקרות מייד, בתקופה הזאת. לא תהיה הזדמנות נוספת בעתיד. אלוהים רוצה באמת ובתמים להפוך אתכם למושלמים כעת, וזו איננה רק צורת דיבור. בעתיד, אין זה משנה אילו ניסיונות יושתו עליכם, אילו אירועים יתרחשו, או באילו אסונות תיתקלו, אלוהים רוצה להפוך אתכם למושלמים – זוהי עובדה מוגמרת שאינה נתונה לוויכוח. היכן ניתן לראות זאת? ניתן לראות זאת בעובדה שבמהלך כל העידנים והדורות, דברי אלוהים מעולם לא נסקו לגבהים כאלה, כמו בימינו. הם נכנסו למישור הגבוה ביותר, ועבודתה של רוח הקודש בקרב כל בני האדם כיום היא חסרת תקדים. כמעט שאין מישהו מהדורות הקודמים שחווה דבר כזה. אפילו בתקופתו של ישוע לא היו התגלויות כמו בימינו. הדברים שנאמרו לכם, הדברים שאתם מבינים והחוויות שלכם – הגיעו כולם לשיא חדש. בעיצומם של הניסיונות והייסורים, אינכם עוזבים, וזו הוכחה דיה לכך שעבודתו של אלוהים הגיעה לתפארת חסרת תקדים. אין זה משהו שהאדם מסוגל לעשותו, ואין זה משהו שהאדם מחזיק בו, אלא זו עבודת האל עצמו. לכן, ניתן לראות, מתוך מציאויות רבות של עבודתו של אלוהים, שאלוהים רוצה להפוך את האדם למושלם, והוא בהחלט מסוגל להפוך אתכם לשלמים. אם אתם ניחנים בתובנה הזאת וגיליתם את הגילוי החדש הזה, אזי לא תמתינו לביאתו השנייה של ישוע, אלא תאפשרו לאלוהים להפוך אתכם לשלמים בעידן הנוכחי. לפיכך, על כל אחד מכם לעשות את המרב ולא לחסוך בכל מאמץ כדי שאלוהים יוכל להפוך אתכם למושלמים.

ובכן, אל לך להקדיש תשומת לב לדברים שליליים. תחילה, סלק מדרכך כל דבר שגורם לך תחושה שלילית והתעלם ממנו. כשאתה עוסק בענייניך, עשה זאת בלב שמחפש ומגשש את דרכו קדימה, לב שמתמסר לאלוהים. בכל פעם כשאתם מגלים חולשה כלשהי בעצמכם אך אינכם מאפשרים לה להגביל אתכם, ולמרות זאת, אתם ממלאים את התפקידים שעליכם למלא, הרי שעשיתם צעד חיובי קדימה. לדוגמה, לכם, האחים והאחיות המבוגרים יותר, יש תפיסות דתיות, אולם אתם מסוגלים להתפלל, להישמע לדברי אלוהים, לאכול ולשתות את דברי אלוהים ולשיר מזמורים... כלומר, עליכם להקדיש את עצמכם, בכל הכוח שתוכלו לאזור, בכל דבר שתוכלו לעשות, בכל תפקיד שתוכלו לבצע. אל תמתינו באופן פסיבי. הצעד הראשון הוא יכולתכם לתפקד לשביעות רצונו של אלוהים. לאחר מכן, לכשתהיו מסוגלים להבין את האמת ולהיווכח במציאות של דברי אלוהים, אלוהים יהפוך אתכם למושלמים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, אודות כל אחד שמבצע את תפקידו

דבר אלוהים היומי  מובאה 453

כל מי שנחוש בדעתו לעשות כן יכול לשרת את אלוהים. יחד עם זאת, המצב חייב להיות שרק מי שמקדיש את כל תשומת לבו המוחלטת לרצון האל ומבין את רצון האל יהיה כשיר וזכאי לשרת את אלוהים. זה מה שגיליתי ביניכם: אנשים רבים מאמינים שכל עוד הם מפיצים בלהט את בשורת האל, מתהלכים בדרכים, משקיעים מעצמם ונותנים דברים לאלוהים וכן הלאה, הרי שמדובר בשירות האל. אפילו בני אדם דתיים יותר מאמינים ששירות האל פירושו התרוצצות עם כתבי הקודש ביד, הפצת הבשורה של מלכות השמיים והושעת בני אדם על ידי הנעתם להכות על חטא ולהתוודות. ישנם גם אנשי דת רבים הסבורים ששירות האל מורכב מהטפה בכנסיות לאחר השלמת לימודים גבוהים והכשרה בסמינר ולימוד הזולת על ידי קריאה בכתבי הקודש. יתר על כן, ישנם בני אדם באזורים מוכי עוני המאמינים ששירות האל פירושו ריפוי חולים וגירוש שדים בקרב אחיהם ואחיותיהם להתפלל למענם או לשרת אותם. יש ביניכם רבים המאמינים ששירות האל פירושו אכילה ושתייה של דברי האל, תפילה יום-יומית לאלוהים וביקור בכנסיות בכל מקום ועבודה בהן. ישנם אחים ואחיות אחרים שמאמינים ששירות האל משמעו לעולם לא להינשא או להקים משפחה והם מקדישים את כל חייהם לאלוהים. אולם רק מעטים יודעים מה הפירוש המעשי של שירות האל. אף על פי שמשרתי האל רבים ככוכבי השמיים, מספרם של אלה שיכולים לשרת באופן ישיר ומסוגלים לשרת לפי רצון האל זעום – קטן עד מאוד. מדוע אני אומר זאת? אני אומר זאת מפני שאינכם מבינים את מהות הביטוי "שירות האל" ואתם מבינים מעט מאוד איך לשרת לפי רצון האל. קיים צורך דחוף בכך שבני האדם יבינו בדיוק איזה מין שירות לאלוהים יהיה מצוי בהרמוניה עם רצונו.

אם ברצונכם לשרת לפי רצון האל, עליכם להבין תחילה איזה מין בני אדם מרצים את אלוהים, איזה מין בני אדם אלוהים מתעב, איזה מין בני אדם אלוהים הופך למושלמים ואיזה מין בני אדם כשירים לשרת את אלוהים. זה המינימום שעליכם להצטייד בו. יתרה מכך, עליכם לדעת את מטרות עבודתו של אלוהים ואת העבודה שאלוהים יעשה כאן ועכשיו. לאחר שתבינו זאת ובאמצעות הכוונתם של דברי האל, עליכם להיווכח לראשונה בתפקיד שאלוהים מטיל עליכם, ולקבל לראשונה את המטלה הזאת. כשתהיינה לכם חוויות ממשיות של דברי האל וכשתכירו באמת את עבודת האל, תהיו כשירים לשרת את אלוהים. וכשתשרתו את אלוהים, הוא יפקח את עיני רוחכם ויאפשר לכם להבין טוב יותר את עבודתו ולראות אותה יותר בבירור. כשתיווכחו במציאות הזו, חוויותיכם יהיו עמוקות יותר ומעשיות יותר. כל אלה מכם שחוו חוויות כאלה יוכלו לצעוד בין הכנסיות ולהעניק אספקה לאחיכם ולאחיותיכם, כשכל צד יוכל להסתמך על מעלותיו של האחר כדי לפצות על מגרעותיו שלו ולהעשיר את הידע שברוחו. רק לאחר השגת ההשפעה הזו, תוכלו לשרת לפי רצון האל ולהפוך למושלמים בידי אלוהים במהלך שירותכם.

על משרתי האל להיות מקורביו של אלוהים. עליהם לְרַצות את אלוהים ולהיות מסוגלים לנאמנות מלאה לאלוהים. בין שאתם פועלים באופן פרטי או בפומבי, אתם יכולים לזכות בשמחת האל בפני אלוהים, אתם יכולים לעמוד איתן בפני אלוהים וללא קשר לאופן שבו אחרים מתייחסים אליכם, אתם תמיד פוסעים בנתיב שעליכם לפסוע בו ומסבים את כל תשומת לבכם למשא האל. רק אנשים כאלה הם מקורבי האל. הסיבה לכך שמקורבי האל יכולים לשרת אותו ישירות היא שאלוהים הטיל עליהם מטלה חשובה ואת משא האל. הם יכולים לקבל עליהם את לבו של האל כאילו היה לבם שלהם ולקחת את משא האל כמשאם שלהם והם אינם שוקלים את סיכוייהם העתידיים: אפילו כשאין להם סיכויים עתידיים ולא ירוויחו דבר, הם תמיד יאמינו באלוהים בלב שמלא באהבת האל. לכן בני אדם כאלה הם מקורבי האל. מקורבי האל הם גם אנשי סודו. רק אנשי סודו של אלוהים יכולים להיות שותפים לחוסר השקט שלו ולמחשבותיו ועל אף שבשרם כואב וחלוש, הם יכולים לשאת כאב ולנטוש את מה שהם אוהבים כדי לְרַצות את אלוהים. אלוהים מטיל משאות כבדים יותר על בני אדם כאלה ומה שאלוהים משתוקק לעשות נישא על ידי עדות כזו של בני האדם האלה. על כן, בני האדם האלה מרַצים את אלוהים. הם משרתי האל שתואמים לרצונו ורק בני אדם כאלה יכולים למשול יחד עם אלוהים. כשתהפוך באמת למקורב של האל, זה גם המועד המדויק שבו תמשול יחד עם אלוהים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, איך לשרת בהרמוניה עם רצון האל

דבר אלוהים היומי  מובאה 454

ישוע היה מסוגל למלא את המטלה שאלוהים הטיל עליו – עבודת הגאולה של האנושות כולה – מפני שהוא הסב את כל תשומת לבו לרצון האל בלי להכין תוכניות וסידורים כלשהם עבור עצמו. לכן הוא גם היה מקורבו של אלוהים – אלוהים עצמו – שזה דבר שכולכם מבינים היטב. (למעשה, הוא היה אלוהים עצמו שאלוהים העיד עליו. אני מזכיר זאת כאן כדי להשתמש בעובדה הזו על ישוע כדי להמחיש את העניין.) הוא היה מסוגל להציב את תוכנית הניהול של אלוהים במרכז והוא תמיד התפלל לאב שבשמיים ותמיד חיפש את רצונו של האב שבשמיים. הוא התפלל ואמר: "אלוהים האב! הגשם את רצונך ופעל על פי תוכניתך ולא על פי רצונותיי. האדם אומנם חלש, אך למה לך להתחשב בו? איך ייתכן שהאדם יהיה ראוי לדאגתך, האדם שהוא כמו נמלה בידך? בלבי אני רוצה רק למלא את רצונך ואני רוצה שתוכל לעשות את מה שאתה רוצה לעשות בי בהתאם לרצונך." בדרך לירושלים, ישוע חש יגון כאילו סכין סובבה בלבו, אולם לא הייתה לו כל כוונה להפר את מילתו. תמיד היה כוח רב עוצמה שדחף אותו קדימה אל המקום שבו הוא היה עתיד להיצלב. בסופו של דבר, הוא נצלב והפך לדמותו של הבשר החוטא והשלים את עבודת גאולתה של האנושות והשתחרר מכבלי המוות והשאול. התמותה, הגיהינום והשאול איבדו את כוחם מולו ונחלו תבוסה מידיו. הוא חי שלושים ושלוש שנים, שבהן עשה כל שביכולתו להשביע את רצון האל על פי עבודתו של אלוהים בזמן ההוא. הוא מעולם לא חשב על רווחיו או הפסדיו האישיים ותמיד חשב על רצון האל האב. לכן, לאחר שהוא נטבל, אלוהים אמר: "זֶה בְּנִי אֲהוּבִי אֲשֶׁר בּוֹ חָפַצְתִּי". בזכות שירותו בפני אלוהים, שהיה בהרמוניה עם רצון האל, אלוהים הטיל על כתפיו את המשא הכבד של גאולת האנושות כולה וגרם לו להגשים זאת, והוא היה כשיר וזכאי להשלים את המשימה החשובה הזו. במשך כל ימי חייו, הוא סבל ייסורים מאין כמותם למען אלוהים והשטן פיתה אותו אינספור פעמים, אך מעולם לא נפלה רוחו. אלוהים הפקיד בידיו משימה אדירה כזו מפני שהוא בטח בו ואהב אותו ולכן אלוהים אמר בעצמו: "זֶה בְּנִי אֲהוּבִי אֲשֶׁר בּוֹ חָפַצְתִּי". בזמן ההוא, רק ישוע יכול היה למלא את המטלה הזאת שהוטלה עליו. זה היה היבט מעשי אחד של השלמת עבודתו של אלוהים לגאול את כל בני האדם בעידן החסד.

אם, אתם מסוגלים, כמו ישוע, להסב את כל תשומת לבכם למשא האל ולמרוד בבשרכם, אלוהים יפקיד בידיכם את משימותיו החשובות, כדי שתוכלו לעמוד בתנאים הנדרשים לשרת את האל. רק בנסיבות כאלה תעזו לומר שאתם נוהים אחר רצון האל ומשלימים את המטלה שהוא הטיל עליכם ורק אז תעזו לומר שאתם משרתים את אלוהים באמת ובתמים. בהשוואה למופת של ישוע, האם אתה מעז לומר שאתה מקורב לאלוהים? האם אתה מעז לומר שאתה נוהה אחר רצון האל? האם אתה מעז לומר שאתה באמת ובתמים משרת את אלוהים? כיום, אינך מבין כיצד עליך לשרת את אלוהים. האם אתה מעז לומר שאתה מקורב לאלוהים? אם אתה אומר שאתה משרת את אלוהים, האם אינך מחלל את קדושתו? חשוב על כך: האם אתה משרת את אלוהים או את עצמך? אתה משרת את השטן, אך מתעקש לומר שאתה משרת את אלוהים – בכך האין אתה מחלל את קדושתו של אלוהים? אנשים רבים מאחורי גבי חומדים את יתרונות המעמד. הם מאביסים את עצמם במזון, הם אוהבים לישון ומסבים את כל תשומת לבם לבשרם ותמיד חוששים שאין לבשר דרך להימלט. הם אינם ממלאים את תפקידם ההולם בכנסייה. הם אוכלי חינם על חשבון הכנסייה או שהם גוערים באחיהם ובאחיותיהם תוך שימוש בדבריי, מגבילים אחרים מעמדות של סמכות. בני האדם האלה חוזרים ואומרים שהם נוהים אחר רצון האל ותמיד אומרים שהם מקורבי האל – האין זה מגוחך? אם אתה מונע מהכוונות הנכונות אך אינך יכול לשרת לפי רצון האל, הרי שאתה משתטה. אולם אם הכוונות שלך אינן נכונות אך אתה בכל זאת אומר שאתה משרת את אלוהים, הרי שאתה מתנגד לאלוהים ואלוהים צריך להעניש אותך! אין לי שום אהדה לבני אדם כאלה! הם אוכלי חינם בבית האל והם תמיד חומדים את הנאות הבשר ואינם מתחשבים כלל בענייניו של אלוהים. הם תמיד מחפשים את מה שטוב להם ואינם מתייחסים לרצון האל. הם אינם מקבלים את הביקורת של רוח האל בשום דבר ממעשיהם. הם תמיד נכלוליים וערמומיים ומרמים את אחיהם ואחיותיהם והם דו-פרצופיים, כמו שועל בכרם הגונב ענבים ורומס את הכרם. האם ייתכן שבני אדם כאלה יהיו מקורביו של אלוהים? האם אתה כשיר לקבל את ברכות האל? אינך נושא שום עול בחייך ובכנסייה. האם אתה כשיר לקבל את המטלה שאלוהים מטיל עליך? מי יעז לסמוך על אדם כמוך? כשאתה משרת כך, האם אלוהים יוכל להפקיד בידך משימה גדולה יותר? האם זה לא יגרום לעיכובים בעבודה?

אני אומר זאת כדי שתוכלו להבין את התנאים שיש לקיים כדי לשרת בהרמוניה עם רצון האל. אם אינכם נותנים את לבכם לאלוהים ואם אינכם מסבים את כל תשומת לבכם לרצון האל, כפי שעשה ישוע, אזי אלוהים לא יכול לבטוח בכם ואלוהים ישפוט אתכם בסופו של דבר. אולי בשירות האל שלך כיום אתה עדיין מתכוון להונות את אלוהים ותמיד מתייחס אליו באופן שטחי. בקיצור, בלי קשר לכל השאר, אם תרמה את אלוהים, דינך ייחרץ לחומרה וללא רחמים. עליכם לנצל את העובדה שזה עתה עליתם על דרך הישר של שירות האל ועליכם לתת את לבכם לאלוהים בלי לפצל את נאמנותכם. בין שאתה בפני אלוהים או בפני בני אדם אחרים, לבך תמיד צריך להיות מכוון לאלוהים ועליך לגמור בדעתך לאהוב את אלוהים כפי שישוע אהב אותו. כך אלוהים יהפוך אותך למושלם, כדי שתהפוך למשרתו של אלוהים שתואם לרצונו. אם אתה באמת רוצה שאלוהים יהפוך אותך למושלם וששירותך יהיה בהרמוניה עם רצון האל, עליך לשנות את השקפותיך הקודמות בנוגע לאמונה באלוהים ולשנות את הדרך הישנה שבה נהגת לשרת את אלוהים, כדי שאלוהים יהפוך חלק גדול יותר ממך למושלם. כך אלוהים לא ייטוש אותך וכמו פטרוס, תהיה בחיל החלוץ של אוהבי האל. אם לא תחזור בתשובה, סופך יהיה כמו סופו של יהודה איש קריות. כל מי שמאמין באלוהים צריך להבין זאת.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, איך לשרת בהרמוניה עם רצון האל

דבר אלוהים היומי  מובאה 455

מאז שהאל החל בעבודתו ברחבי התבל, הוא הועיד מראש בני אדם רבים כדי שישרתו אותו, כולל בני אדם מכל המעמדות. תכליתו היא להשביע את רצונו שלו ולהביא את עבודתו לכדי שלמות חלקה. זו התכלית של האל כשהוא בוחר את בני האדם שישרתו אותו. כל מי שמשרת את האל חייב להבין את רצון האל. עבודה זו של האל מבהירה לבני האדם את חוכמתו, את כול יכולתו ואת עקרונות עבודתו על פני האדמה. למעשה, האל ירד ארצה כדי לעשות את עבודתו ולבוא במגע עם בני האדם, כדי שהם יכירו טוב יותר את מעשיו. כיום, מתמזל מזלה של קבוצה זו של אנשים לשרת את האל המעשי. זו ברכה שאין לה שיעור עבורכם. למען האמת, האל רומם אתכם. כשהאל בוחר אדם שישרת אותו, תמיד יש עקרונות לבחירתו. שירות האל בשום אופן אינו מבוסס רק על התלהבות, כפי שבני האדם מדמיינים. כיום, אתם רואים שכל מי שמשרתים את האל עושים זאת כיוון שהם זכו בהכוונתו של האל ובעבודתה של רוח הקודש וכיוון שהם אנשים שעוסקים בחיפוש האמת. אלו הדברים המינימליים הנדרשים מכל מי שמשרת את האל.

אין זה פשוט לשרת את האל. בני אדם שצביונם המושחת לא השתנה לא יוכלו לשרת את האל לעולם. אם דבר האל לא שפט וייסר את הצביון שלך, הרי שהצביון שלך עדיין מייצג את השטן, והדבר מוכיח שאתה משרת את האל בשל כוונותיך הטובות. זהו שירות המבוסס על טבעך השטני. אתה משרת את האל עם אופייך הטבעי ועל פי העדפותיך האישיות. יתר על כן, אתה תמיד חושב שהאל מתענג על כל דבר שאתה מוכן לעשות ושהאל מתעב כל דבר שאינך רוצה לעשות. אתה עובד על סמך העדפותיך בלבד. האם אפשר לקרוא לכך לשרת את האל? בסופו של דבר, צביון חייך לא ישתנה כהוא זה. במקום זאת, השירות שלך יהפוך אותך לעיקש אף יותר, והדבר יעמיק מאוד את הצביון המושחת שלך. כך בתוך תוכך, כללי השירות לאל מבוססים בעיקר על אופייך ועל הניסיון שצברת בשירותך על פי הצביון שלך. אלה החוויות והלקחים של האדם. זו הפילוסופיה של האדם להתנהלות בעולם. ניתן לסווג בני אדם כאלה כפרושים וכאנשי דת. אם הם לעולם לא יתעוררו ויכו על חטא, הם יהפכו לבטח למשיחי השקר ולצוררי המשיח אשר יוליכו בני אדם שולל באחרית הימים. משיחי השקר וצוררי המשיח שדובר בהם ייצאו מקרב בני אדם כאלה. אם בני האדם שמשרתים את האל יפעלו לפי אופיים ורצונם, אזי הם מסתכנים בסילוק בכל רגע. בני האדם שמקדישים את שנות ניסיונם הרבות כדי לשרת את האל על מנת לכבוש את לבו של הזולת, להטיף לו ולהגביל אותו ולרומם את עצמם – אלה שלעולם אינם מכים על חטא, לעולם אינם מתוודים על חטאיהם ולעולם אינם מוותרים על תועלות המעמד – אנשים אלה ייפלו אפיים ארצה בפני האל. אלה בני אדם מהסוג של פאולוס, כאלה שמרשים לעצמם דברים מתוקף מעמדם הבכיר ומנופפים בכישוריהם. האל לא יהפוך בני אדם כאלה למושלמים. שירות כזה משבש את עבודתו של האל. בני האדם תמיד דבקים בדברים הישנים. הם דבקים בתפיסות העבר ובכל דבר מהעבר. זה מכשול גדול בפני השירות שלהם. אם לא תוכל להתנער מהדברים האלה, הם יחנקו את כל חייך. האל לא יאשר אותך כלל ועיקר, אפילו אם רגליך יישברו מרוב ריצה וגבך יישבר מרוב מאמץ, ואפילו אם תקריב את עצמך בשירותך לאל. נהפוך הוא: הוא יאמר שאתה רשע.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, יש להיפטר מהשירות הדתי

דבר אלוהים היומי  מובאה 456

החל מהיום, האל יהפוך למושלמים באופן רשמי את בני האדם שאין להם תפיסות דתיות, שמוכנים להניח בצד את העצמיות הישנה שלהם ואשר מתמסרים לאל בפשטות. הוא יהפוך למושלמים את בני האדם שכמהים לדבר האל. בני האדם האלה צריכים לקום על רגליהם ולשרת את האל. יש לאל שפע אינסופי וחוכמה ללא גבול. עבודתו המדהימה ודבריו יקרי הערך ממתינים לגרום הנאה לבני אדם רבים אף יותר. המצב הנוכחי הוא שבני האדם שיש להם תפיסות דתיות, בני האדם שמסתמכים על הוותק שלהם ובני האדם שאינם יכולים להניח את עצמם בצד מתקשים לקבל את הדברים החדשים האלה. אין לרוח הקודש הזדמנות כלשהי להפוך את בני האדם האלה למושלמים. אם האדם לא גמר אומר להתמסר לאל ואינו צמא לדבר האל, אזי לא יהיה לו אמצעי כלשהו לקבל את הדברים החדשים האלה. הוא פשוט יהפוך ליותר ויותר מרדן, ליותר ויותר ערמומי, ובסופו של דבר, הוא יעלה על הדרך הלא נכונה. בעבודתו הנוכחית של האל, הוא ירומם יותר בני אדם שאוהבים אותו באמת ויכולים לקבל את האור החדש והוא יסלק לחלוטין את אנשי הדת שמרשים לעצמם דברים מתוקף מעמדם. האל אינו רוצה אף אחד מאלה שמתנגדים בעיקשות לשינוי. האם אתה רוצה להימנות על בני האדם האלה? האם אתה מבצע את שירותך על פי העדפותיך או לפי דרישותיו של האל? זה דבר שעליך לדעת בעצמך. האם אתה נמנה על אנשי הדת או שמא אתה תינוק בן יומו שהאל הופך למושלם? כמה משירותך זוכה לשבחיה של רוח הקודש? כמה מתוכו האל אפילו לא יטרח לזכור? עד כמה השתנו חייך כתוצאה משנות שירותך הרבות? האם כל זה ברור לך? אם יש לך אמונה אמיתית, אזי אתה תניח בצד את התפיסות הדתיות הישנות שלך ותשרת את האל טוב יותר בדרך חדשה. אין זה מאוחר מדי לקום על רגליך כעת. תפיסות דתיות ישנות מסוגלות לאבד את חייו של האדם. הניסיון שהאדם צובר עלול לגרום לו להתרחק מהאל ולעשות דברים בדרכו שלו. אם לא תוותר על הדברים האלה, הם יהפכו לאבן נגף לצמיחת חייך. האל תמיד הופך למושלמים את אלה שמשרתים אותו ואינו מסלק אותם בקלות. אם תקבל באמת ובתמים את המשפט והייסורים של דבר האל, אם תוכל להניח בצד את הנוהגים והתקנות הדתיים הישנים שלך ותימנע משימוש בתפיסות דתיות ישנות כאמות מידה לדבר האל כיום, רק אז יהיה לך עתיד. אולם אם תדבק בדברים ישנים ועדיין תנצור אותם בלבך, אזי אין לך כל דרך להיוושע. האל אינו מתייחס לבני אדם כאלה. אם אתה באמת רוצה להפוך למושלם, עליך לגמור בדעתך לנטוש לחלוטין את כל הדברים מהעבר. אפילו אם מה שנעשה בעבר היה נכון, אפילו אם הייתה זו עבודתו של האל, בכל זאת עליך להיות מסוגל להניח אותם בצד ולהפסיק לדבוק בהם. אפילו אם הייתה זו בבירור עבודתה של רוח הקודש אשר נעשתה ישירות בידי רוח הקודש, כיום עליך להניח אותה בצד. אסור לך להיאחז בה. זה מה שהאל דורש. הכול חייב להתחדש. בעבודתו של האל ובדברו של האל, הוא אינו מתייחס לדברים הישנים שהיו בעבר, הוא אינו נובר בהיסטוריה הישנה. האל תמיד חדש ולעולם אינו ישן. הוא אינו דבק אפילו בדבריו שלו מהעבר. מה שמראה שהאל אינו מציית לאף תקנה. לפיכך, אם אתה, כבן אנוש, תדבק בדברים מהעבר, אם תסרב לוותר עליהם ואם תיישם אותם באופן נוקשה ונוסחתי, בעוד שהאל כבר אינו עובד באמצעים הישנים שבהם עבד בעבר, הרי שדבריך ומעשיך יהוו הפרעה, הלא כן? האם האין הם עוינים לאל? האם אתה מוכן להחריב ולהרוס את כל חייך למען הדברים הישנים האלה? הדברים הישנים האלה יהפכו אותך לאדם שמשבש את עבודתו של האל. האם זה האדם שאתה רוצה להיות? אם באמת אינך רוצה זאת, אזי הפסק מיד את מה שאתה עושה וסוב על עקביך. התחל הכול מחדש. האל לא יזכור את השירות שלך בעבר.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, יש להיפטר מהשירות הדתי

דבר אלוהים היומי  מובאה 457

באשר לעבודה, האדם סבור שהעבודה היא התרוצצות אנה ואנה למען אלוהים, הטפה בכל מקום והשקעה למען אלוהים. על אף שאמונה זו נכונה, היא יותר מדי חד-צדדית. מה שאלוהים דורש מהאדם הוא לא רק להתרוצץ אנה ואנה למענו. מעבר לכך, עבודה זו קשורה לכהונה ולאספקה בתוך רוחו של האדם. אפילו אחרי כל השנים הללו, אחים ואחיות רבים מעולם לא חשבו על עבודה למען אלוהים מכיוון שהעבודה כפי שהאדם תופס אותה אינה עולה בקנה אחד עם מה שאלוהים דורש. לפיכך, אין לאדם עניין כלשהו בעבודה, וזו בדיוק הסיבה לכך שהיווכחותו של האדם היא גם חד-צדדית למדי. כולכם צריכים להתחיל להיווכח על-ידי עבודה למען אלוהים, כדי שתוכלו לחוות טוב יותר את כל ההיבטים של ההיווכחות. זה הדבר שעליכם להיווכח בו. העבודה אינה מתייחסת להתרוצצות אנה ואנה למען אלוהים, אלא לשאלה אם חיי האדם ומה שהאדם מביא לידי ביטוי בחייו מסוגלים לגרום לאלוהים הנאה. העבודה מתייחסת לכך שהאדם משתמש בנאמנותו לאלוהים ובידע שלו על אלוהים כדי להעיד על אלוהים וגם לכהן בקרב בני האדם. זו אחריותו של האדם, וזה מה שכל בני האדם צריכים להבין. ניתן לומר שההיווכחות שלכם היא עבודתכם ושאתם שואפים להיווכח במהלך עבודתכם למען אלוהים. חוויית עבודתו של אלוהים אין פירושה רק הידע שלכם כיצד לאכול ולשתות את דבר האל. חשוב מכך, עליכם לדעת כיצד להעיד על אלוהים ולהיות מסוגלים לשרת את אלוהים ולהיות מסוגלים לכהן בקרב בני האדם ולקיים אותם. זו עבודה וזו גם היווכחותכם. זה מה שכל אדם צריך להשיג. יש בני אדם רבים שרק מתמקדים בהתרוצצות אנה ואנה למען אלוהים ובהטפה בכל מקום, אך מתעלמים מהחוויות האישיות שלהם ומזניחים את היווכחותם בחיי הרוח. זה מה שגורם לבני האדם שמשרתים את אלוהים להפוך לכאלה שמתנגדים לאלוהים. אנשים אלה ששירתו את אלוהים וכיהנו בקרב בני האדם בכל השנים הללו פשוט התייחסו לעבודה ולהטפה כאל היווכחות, ואף אחד מהם לא ראה בחוויות הרוחניות האישיות שלו היווכחות חשובה. במקום זאת, הם נטלו את הנאורות שהפיקו מעבודתה של רוח הקודש כהון שממנו יוכלו ללמד אחרים. כשהם מטיפים, הם חשים עול רב ומקבלים את עבודתה של רוח הקודש, ובכך, הם משחררים את קולה של רוח הקודש. באותה עת, בני האדם שעובדים מרגישים זחוחים, כאילו עבודתה של רוח הקודש הייתה לחוויה הרוחנית האישית שלהם. הם חשים שכל המילים שהם אומרים במהלך הזמן הזה שייכות להוויה האישית שלהם, וגם חשים כאילו החוויה האישית שלהם אינה ברורה כפי שתיארו אותה. יתר על כן, אין להם שמץ של מושג מה הם יאמרו לפני שהם פוצים פה, אך כשרוח הקודש עובדת בקרבם, יוצא מפיהם שטף מתמשך ובלתי פוסק של מילים. לאחר שאתה מטיף כך פעם אחת, אתה חש ששיעור קומתך בפועל אינו נמוך כפי שסברת, וכמו שקורה במצב שבו רוח הקודש עובדת בקרבך כמה פעמים, אתה מסיק שכבר יש לך שיעור קומה וסובר בטעות שעבודתה של רוח הקודש היא ההיווכחות וההוויה שלך-עצמך. כשיש לך חוויה כזו ללא-הרף, אינך מקפיד על ההיווכחות שלך, אתה נעשה עצל בלי שתבחין בכך ואתה חדל לייחס כל חשיבות להיווכחות האישית שלך. לפיכך, כשאתה מכהן בקרב בני האדם, עליך להבחין בבירור בין שיעור קומתך לבין עבודתה של רוח הקודש. זה יסייע טוב יותר להיווכחות שלך ויועיל יותר לחווייתך. כשהאדם מתייחס לעבודתה של רוח הקודש כאל חווייתו האישית, הדבר הופך למקור לניוון של האדם. לכן אני אומר שתהיה אשר תהיה החובה שאתם ממלאים, עליכם לראות בהיווכחות שלכם לקח מרכזי.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עבודה והיווכחות (2)

דבר אלוהים היומי  מובאה 458

האדם עובד כדי להשביע את רצונו של אלוהים, כדי להביא בפני אלוהים את כל בני האדם אשר תואמים לרצונו, כדי להביא את האדם לאלוהים וכדי להציג לאדם את עבודתה של רוח הקודש ואת הכוונתו של אלוהים, ובכך להפוך את פירות עבודתו של אלוהים למושלמים. לפיכך, הכרחי שתבינו לאשורה את מהות העבודה. מכיוון שאלוהים משתמש בבני האדם, הם כולם ראויים לעבוד למען אלוהים, כלומר, לכולם יש הזדמנות לשמש את רוח הקודש. אולם יש עובדה אחת שעליכם להבין: כשהאדם עושה את העבודה שאלוהים הטיל עליו, יש לאדם הזדמנות לשמש את אלוהים, אך שיעור קומתו של האדם מורכב לא רק ממה שהוא אומר ויודע. אתם יכולים רק להכיר טוב יותר את הליקויים במהלך עבודתכם ולהשיג נאורות רבה יותר מרוח הקודש. באופן זה, תוכלו לזכות בהיווכחות טובה יותר במהלך עבודתכם. אם האדם מתייחס להכוונתו של אלוהים כהיווכחות שלו עצמו וכמשהו שמולד בתוכו, אזי אין לשיעור קומתו של האדם פוטנציאל לגדול. הנאורות שרוח הקודש עובדת באדם מתרחשת כשהוא במצב רגיל. ברגעים כאלה, האדם נוטה להניח בטעות שהנאורות שהוא מקבל היא שיעור קומתו הממשי, מכיוון שרוח הקודש מעניקה נאורות באופן הרגיל ביותר והיא משתמשת באופיו המולד של האדם. כשהאדם עובד ומדבר או כשהוא מתפלל ומבצע את התמסרותו הרוחנית, הוא לפתע מבין אמת מסוימת. אולם בפועל, האדם רואה רק את הנאורות שרוח הקודש מקנה לו (מן הסתם, נאורות זו קשורה לשיתוף פעולה מצד האדם) והדבר אינו מייצג את שיעור קומתו האמיתי של האדם. לאחר תקופה של חוויה שבה האדם נתקל בקשיים ובניסיונות אחדים, שיעור קומתו של האדם מתברר בנסיבות כאלה. רק אז האדם מגלה ששיעור קומתו אינו רב במיוחד ואז צצים האנוכיות, השיקולים האישיים והחמדנות של האדם. רק לאחר כמה מחזורים של חוויות כאלה, רבים מבני האדם שרוחם מתעוררת יבינו שמה שהם חוו בעבר לא היה המציאות שלהם, אלא הארה רגעית מרוח הקודש, ושהאדם רק קיבל את האור הזה. כשרוח הקודש מעניקה לאדם את הנאורות להבין את האמת, לרוב הדבר נעשה באופן ברור ומובהק ובלי להסביר כיצד אירעו הדברים או לאן הם הולכים. כלומר, במקום לשלב את קשייו של האדם בגילוי הזה, רוח הקודש חושפת את האמת באופן ישיר. כשהאדם נתקל בקשיים בתהליך ההיווכחות ואז משלב בכך את הנאורות של רוח הקודש, הדבר הופך לחווייתו של האדם בפועל... לפיכך, בו בזמן כשאתם מקבלים את עבודתה של רוח הקודש, עליכם לייחס אף יותר חשיבות להיווכחות שלכם ולראות בדיוק מהי עבודתה של רוח הקודש ומהי ההיווכחות שלכם, וכן לשלב את עבודתה של רוח הקודש בהיווכחות שלכם, כדי שהיא תיטיב להפוך אתכם למושלמים באופנים רבים וכדי שמהות עבודתה של רוח הקודש תתבצע בקרבכם. במהלך חווייתכם את עבודתה של רוח הקודש, תתוודעו לרוח הקודש כמו גם אל עצמכם, ויתר על כן, במהלך מקרים רבים של סבל עז, תפתחו קשר רגיל עם אלוהים והקשר בינכם לבין אלוהים יתהדק מיום ליום. לאחר מקרים רבים מספור של גיזום וזיכוך, תפתחו אהבה אמיתית לאלוהים. זו הסיבה לכך שעליכם להבין שסבל, מכות וצרות אינם דבר שיש לחשוש ממנו. הדבר המבהיל הוא שתהיה לכם רק את עבודתה של רוח הקודש ללא היווכחות שלכם. כשיבוא היום שבו תסתיים עבודתו של אלוהים, עמלכם יהיה לחינם. על אף שחוויתם את עבודתו של אלוהים, לא התוודעתם לרוח הקודש ולא הייתה לכם היווכחות משלכם. רוח הקודש הופכת את האדם לנאור לא על מנת לקיים את תשוקתו של האדם, אלא כדי לפלס נתיב להיווכחותו של האדם וכן כדי לאפשר לאדם להתוודע לרוח הקודש, ומאותו רגע ואילך, לפתח לב ירא-אל והערצה לאלוהים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עבודה והיווכחות (2)

דבר אלוהים היומי  מובאה 459

ישנן הרבה פחות חריגות בעבודתו של מי שעבר גיזום, משפט וייסור והביטוי של עבודתו הרבה יותר מדויק. מי שמסתמך בעבודתו על טבעיותו עושה טעויות משמעותיות למדי. עבודתם של בני אדם שלא הפכו למושלמים מבטאת יותר מדי מהטבעיות שלהם, וזהו מכשול משמעותי בפני עבודתה של רוח הקודש. יהיה שיעור קומתו של האדם טוב ככל שיהיה, הוא חייב גם כן לעבור גיזום ומשפט בטרם יוכל לבצע את העבודה שהאל הטיל עליו. אם הוא לא יעבור משפט כזה, גם אם עבודתו תיעשה היטב, היא לא תוכל לעלות בקנה אחד עם עקרונות האמת ותהיה תמיד רק תוצר של הטבעיות והטוב האנושי שלהם. עבודתם של אלה שעברו גיזום ומשפט מדויקת הרבה יותר מעבודתו של מי שלא נגזם ונשפט. מי שלא עבר משפט מבטא רק את הבשר והדם האנושיים ואת המחשבות האנושיות, יחד עם הרבה בינה אנושית וכישרונות אנושיים מולדים. זהו לא ביטוי מדויק של עבודת האל מצד האדם. בני אדם שיצעדו בעקבות אנשים כאלה יעשו זאת משום איכותם המולדת. משום שאדם כזה מבטא יותר מדי מהתובנות ומהחוויות של האדם, שהן כמעט מנותקות מכוונתו המקורית של האל ויותר מדי חורגות ממנה, עבודתו של אדם כזה לא יכולה להביא בני אדם בפני האל, אלא רק להביאם בפני האדם. לכן, מי שלא עבר שיפוט וייסור אינו כשיר לבצע את העבודה שהאל הטיל עליו. עבודתו של עובד כשיר יכולה להעלות בני אדם על דרך הישר ולהעניק להם כניסה גדולה יותר אל האמת. העבודה שהוא עושה יכולה להביא בני אדם בפני האל. בנוסף, העבודה שהוא עושה יכולה להשתנות מאדם לאדם ואינה כפופה לכללים ולכן היא מאפשרת לאנשים חופש וחירות ויכולת לצמוח בהדרגה בחייהם ולהיכנס לאמת באופן מעמיק יותר. עבודתו של עובד בלתי כשיר לוקה בחסר. עבודתו טיפשית. הוא יכול רק לגרום לבני אדם לציית לכללים ודרישותיו אינן שונות מאדם לאדם. הוא לא עובד על פי צרכיהם המעשיים של בני האדם. בעבודה כזו יש יותר מדי כללים ודוקטרינות והיא לא יכולה להקנות לבני אדם מציאות או יישום בפועל רגיל של צמיחה בחיים. עבודה כזו יכולה רק לאפשר לבני אדם לקיים כמה כללים חסרי ערך. הכוונה כזו יכולה רק להוליך אנשים שולל. אדם כזה מנהיג אותך להיות כמוהו. הוא יכול להקנות בך את מה ששייך לו ואת מה שהוא. כדי לזהות אם מי שמנהיג אותם כשיר, על החסידים להתבונן בנתיב ההנהגה ובתוצאות עבודתו ולבדוק אם חסידיו מקבלים עקרונות העולים בקנה אחד עם האמת ואם הם מקבלים דרכי יישום בפועל המתאימות לשינוי שלהם. עליך להבחין בין סוגי העבודה השונים של בני אדם שונים ולא להיות חסיד טיפש. יש לדבר השלכות על הכניסה של בני האדם. אם אינך מסוגל לזהות לאיזו מנהיגות יש נתיב ולאיזו אין, אזי תלך שולל בקלות. לכל הדברים הללו יש השלכה ישירה על חייך. יש יותר מדי טבעיות בעבודתם של בני אדם שלא הפכו למושלמים. היא מעורבת ביותר מדי רצון אנושי. הווייתם היא טבעיות, תכונותיהם המולדות, לא החיים לאחר שנגזמו או המציאות לאחר שעברו שינוי. איך אדם כזה יכול לתמוך במי שעוסק בחיפוש אחר חיים? החיים המקוריים של האדם הם הבינה או הכישרון המולדים שלו. בינה כזו או כישרון כזה רחוקים למדי מדרישותיו המדויקות של האל מן האדם. אם בן אדם לא הפך למושלם וצביונו המושחת לא נגזם, יהיה פער רחב בין מה שהוא מבטא לבין האמת. בדברים שהוא יבטא יתערבבו דברים מעורפלים, כגון דמיונו וחווייתו החד-צדדית. יתרה מזאת, בלי קשר לאופן שבו הוא עובד, בני האדם מרגישים שאין מטרה כללית ואמת המתאימות לכניסה של כל בני האדם. רוב הדברים שנדרשים מבני האדם הם מעבר ליכולתם, כאילו היו דגים מחוץ למים. כך עובד הרצון האנושי. צביונו המושחת של האדם, מחשבותיו ותפיסותיו מחלחלים לכל חלקי גופו. האדם לא נולד עם אינסטינקט ליישם בפועל את האמת וגם אין לו אינסטינקט להבין את האמת. כשמביאים בחשבון גם את צביונו המושחת של האדם, כשאדם טבעי כזה עובד, האין זה גורם לשיבושים? אך לבן אדם שהפך למושלם יש חוויה של האמת שבני האדם צריכים להבינה וידיעה של צביונותיהם המושחתים, כך שהדברים המעורפלים והבלתי מציאותיים בעבודתו פוחתים בהדרגה. ההכתמה האנושית פוחתת ועבודתו ושירותו של האדם מתקרבים יותר לסטנדרטים הנדרשים על-ידי האל. באופן זה, עבודתו נכנסת למציאות-האמת וגם נעשית מציאותית יותר. בפרט, המחשבות בדעתו של האדם חוסמות את עבודתה של רוח הקודש. לאדם יש דמיון עשיר והיגיון סביר והתנסות ארוכה בהתמודדות עם דברים. אם היבטים אלה של האדם לא עוברים גיזום ותיקון, הם כולם מכשולים בפני העבודה. לפיכך עבודתו של אדם לא יכולה להשיג את הרמה המדויקת ביותר, בייחוד עבודתם של בני אדם שלא הפכו למושלמים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עבודת האל ועבודת האדם

דבר אלוהים היומי  מובאה 460

עליך להבין את המצבים הרבים שבהם בני אדם יהיו כשרוח הקודש תבצע בהם את עבודתה. בייחוד אלה שמתואמים ביניהם בשרתם את אלוהים חייבים לתפוס טוב יותר את המצבים האלה. אם אתם רק מדברים על חוויות רבות ועל דרכים רבות להיווכחות, הדבר מוכיח שניסיונכם חד-צדדי מדי. בלי להכיר את מצבכם האמיתי ובלי לתפוס את עקרונות האמת, לא ניתן להשיג שינוי בטבע שלכם. בלי להכיר את עקרונות עבודת רוח הקודש או להבין את הפרי שהיא נושאת, יהיה לכם קשה להבחין בעבודתן של הרוחות הרעות. אתם חייבים לחשוף את עבודתן של הרוחות הרעות ואת התפיסות של בני אדם ולחדור ישירות ללב העניין. עליכם גם לציין את הסטיות הרבות בנוהג של בני האדם ואת הבעיות האפשריות באמונתם באלוהים, כדי שהם יזהו אותן. לכל הפחות, אסור לכם לגרום להם להרגיש שליליים או פסיביים. עם זאת, עליך להבין את הקשיים האובייקטיביים שרוב בני האדם מתמודדים איתם. אסור לך להיות בלתי סביר או "לנסות ללמד חזיר לשיר". זו התנהגות טיפשית. על מנת לפתור קשיים רבים שבני האדם חווים, עליך להבין תחילה את הדינמיקה של עבודתה של רוח הקודש. עליך להבין כיצד רוח הקודש עובדת על בני אדם שונים. עליך להבין את הקשיים שבני האדם נתקלים בהם ואת החסרונות שלהם, ועליך להבין את סוגיות המפתח של הבעיה ולרדת אל שורש הבעיה, ללא סטיות או שגיאות. רק בני אדם כאלה ראויים לתאם את השירות לאלוהים.

יכולתך לתפוס את סוגיות המפתח ולהבין דברים רבים בבירור תלויה בחוויות האישיות שלך. האופן שבו אתה חווה דברים הוא גם האופן שבו אתה מוביל אחרים. אם אתה מבין מילים ודוקטרינות, אזי אתה מוביל אחרים להבין מילים ודוקטרינות. האופן שבו אתה חווה את המציאות של דברי האל הוא האופן שבו תוביל אחרים להיווכח במציאות של אמירות האל. אם אתה מסוגל להבין אמיתות רבות ולתפוס בבירור דברים רבים בדברי האל, אזי אתה מסוגל להוביל אחרים להבין גם כן אמיתות רבות, ואלה שתוביל יבינו בבירור את החזיונות. אם תתמקד בתפיסת תחושות על-טבעיות, אזי אלה שתוביל יעשו אותו הדבר. אם תזניח את הנוהג ותדגיש במקום זאת את הדיון, אזי אלה שתוביל יתמקדו גם כן בדיון, ולא ינהיגו כלל ולא ישיגו כל שינוי בטבעם. הם יהיו נלהבים רק כלפי חוץ, בלי להנהיג אף אמת. כל בני האדם מספקים לאחרים את מה שיש להם בעצמם. סוג האדם קובע את הנתיב שאליו הוא מוביל אחרים, וכן את סוג בני האדם שהוא מוביל. על מנת להיות ראויים באמת לשימושו של אלוהים, אתם זקוקים לא רק לשאיפה, אלא גם לנאורות רבה מאלוהים, להנחיה מדברי האל, להתנסות בגיזום על ידי אלוהים ולזיכוך של דבריו. על בסיס זה, עליכם לשים לב להשקפות, למחשבות, להרהורים ולמסקנות שלכם בזמנים רגילים, ולעסוק בקליטתם ובסילוקם, בהתאם. כל אלה הם נתיבים להיווכחותכם במציאות, וכולם חיוניים – כך אלוהים מבצע עבודה. אם תיווכח בשיטה זו שבה אלוהים מבצע עבודה, תהיה לך ההזדמנות להפוך למושלם בידי אלוהים בכל יום. ובכל עת, בין שסביבתך תהיה קשה או נוחה, בין שיפקדו אותך מבחנים או פיתויים, בין שתעבוד או לא תעבוד, בין שתחיה כבודד או כחלק מקבוצה, תמיד תמצא הזדמנויות להפוך למושלם בידי אלוהים, בלי להחמיץ אף אחת מהן. תוכל לגלות את כולן, וכך תמצא את הסוד לחוות את דברי האל.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, היכולות שרועה ראוי צריך להיות מצויד בהן

דבר אלוהים היומי  מובאה 461

כיום, בני אדם רבים אינם מתייחסים ללקחים שיש ללמוד במהלך התיאום עם אחרים. גיליתי שרבים מכם כלל אינם לומדים את הלקחים במהלך התיאום עם אחרים. רובכם דבקים בהשקפות שלכם-עצמכם. בעת העבודה בכנסייה, אתה אומר את מה שיש לך להגיד, והזולת אומר את מה שיש לו להגיד, ואין קשר בין הדברים, למעשה אינכם משתפים פעולה כלל. כולכם שקועים רק בביטוי התובנות הפנימיות שלכם-עצמכם או בשחרור ה"עול" שיש בקרבכם, ואינכם מחפשים חיים כלל וכלל. נדמה שאתם עושים את העבודה רק כדי לצאת ידי חובה, ותמיד מאמינים שעליכם לצעוד בדרככם-שלכם, בלי קשר למה שהזולת אומר או עושה. אתה חושב שעליך לשתף כפי שרוח הקודש מנחה אותך, בלי קשר לנסיבות של הזולת. אינך מסוגל לגלות את נקודות החוזק של אחרים ואינך מסוגל לבחון את עצמך. ההבנה שלכם את הדברים בהחלט מעוותת. אפשר לומר שאפילו כעת אתם עדיין מפגינים צדקנות רבה, כאילו שהמחלה הישנה ההיא חזרה לסורה. אינכם מתקשרים זה עם זה כדי להשיג פתיחות מלאה, למשל, בנוגע לסוג התוצאה שהשגתם בעבודה בכנסיות מסוימות, או בנוגע למצבכם הפנימי בתקופה האחרונה, וכן הלאה – פשוט אינכם מתקשרים כך לעולם. ממש אין לכם כל מעורבות בנוהגים, כגון ויתור על התפיסות שלכם או מרידה בעצמכם. מנהיגים ועובדים חושבים רק איך למנוע מאחיהם ואחיותיהם להיות שליליים וכיצד ניתן לגרום להם להיות חסידים אדוקים. אולם, כולכם חושבים שדי בלהיות חסיד אדוק, ואין לכם הבנה בסיסית מה פירושו להכיר את עצמכם ולמרוד בעצמכם, ועוד פחות מכך אתם מבינים מה פירושו לשרת בתיאום עם אחרים. אתם חושבים רק על השגת הרצון לגמול לאלוהים על אהבתו, על השגת הרצון להביא לידי ביטוי את הסגנון של פטרוס. פרט לכך, אינכם חושבים על דבר. אתה אפילו אומר שאין זה משנה מה אחרים יעשו, אתה לא תציית בעיוורון, ושאין זה משנה מה טיבם של אחרים, אתה שואף לכך שאלוהים יהפוך אותך למושלם, ודי לך בכך. אולם, למעשה, העובדה היא שלא נמצא כלל ביטוי ממשי במציאות לרצונך. האין כל זה סוג ההתנהגות שאתם מפגינים כיום? כל אחד מכם דבק בתובנות של עצמו, וכולכם משתוקקים להפוך למושלמים. אני רואה שאתם משרתים כבר זמן כה רב ושלא התקדמתם הרבה. בייחוד בלקח הזה של שיתוף פעולה הרמוני, לא השגתם דבר וחצי דבר! כשאתה נכנס לכנסיות, אתה מתקשר בדרכך-שלך, והאחרים מתקשרים בדרכם. תיאום הרמוני הוא דבר נדיר, והדבר נכון עוד יותר כשמדובר בכפופים לכם. במילים אחרות, רק לעתים נדירות מישהו מכם מבין מה פירוש הדבר לשרת את אלוהים או כיצד יש לשרת את אלוהים. אתם מבולבלים ואתם מתייחסים ללקחים האלה כאל זוטות. ישנם אפילו בני אדם רבים שלא רק שאינם מנהיגים את ההיבט הזה של האמת, אלא אף ועושים מעשים רעים במודע. אפילו אנשים שמשרתים כבר שנים רבות רבים זה עם זה וזוממים זה נגד זה, מקנאים ותחרותיים. אדם לאדם זאב, ואין כלל שיתוף פעולה ביניהם. האין כל הדברים האלה מייצגים את שיעור קומתכם הממשי? אתם שמשרתים יחדיו מדי יום דומים לבני ישראל, ששירתו את אלוהים עצמו ישירות בבית המקדש מדי יום. איך ייתכן שאתם שמשרתים את אלוהים אינכם יודעים איך לשתף פעולה או איך לשרת?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, שרתו כמו בני ישראל

דבר אלוהים היומי  מובאה 462

כיום, הדרישה מכם לעבוד יחדיו בהרמוניה דומה לדרישתו של יהוה מבני ישראל שישרתו אותו. אחרת, פשוט הפסיקו לשרת. מפני שאתם בני האדם שמשרתים את אלוהים ישירות, עליכם, לכל הפחות, להיות מסוגלים לגלות נאמנות וציות בשירות שלכם, ועליכם גם להיות מסוגלים ללמוד את הלקחים באופן מעשי. בייחוד אלה מכם שעובדים בכנסייה – האם מישהו מהאחים והאחיות הכפופים לכם מעז לגזום אתכם? האם מישהו מעז לומר לכם פנים אל פנים שאתם טועים? אתם ניצבים גבוה מעל כולם, ואתם באמת מולכים כמלכים! אתם אפילו לא לומדים או נוכחים בלקחים מעשיים כאלה, ואתם עדיין מדברים על שירות לאלוהים! כיום, אתה מתבקש להוביל כמה כנסיות, אבל לא רק שאינך מתמסר, אתה אפילו דבק בתפיסות ובדעות שלך ואומר דברים, כגון "אני חושב שהדבר הזה צריך להיעשות כך, מכיוון שאלוהים אמר שהזולת לא צריך להגביל אותנו, ושכיום, איננו צריכים לציית בעיוורון." לפיכך, כל אחד מכם מחזיק בדעה משלו, ואף אחד לא נשמע לשני. על אף שאתה יודע בבירור שהשירות שלך נמצא במבוי סתום, אתה בכל זאת אומר, "בעיניי, השירות שלי אינו חריג מאוד. בכל מקרה, לכל אחד מאיתנו יש צד: אתה מדבר על שלך, ואני מדבר על שלי. אתה משתף על החזונות שלך, ואני מדבר על ההיווכחות שלי." לעולם אינכם מקבלים אחריות על דברים רבים שיש לטפל בהם, או שאתם מסתדרים עם המצב כמות שהוא, כשכל אחד מכם מבטא את הדעה האישית שלו ומגן היטב-היטב על המעמד, המוניטין והכבוד שלו-עצמו. אף אחד מכם אינו מוכן להצטנע, ושום צד לא ינקוט יוזמה ויוותר על מנת לתקן את הזולת ולעבור תיקון, כדי שהחיים יתקדמו מהר יותר. כשאתם עובדים בתיאום, עליכם ללמוד לחפש את האמת. אתם עשויים לומר: "אינני מבין בבירור היבט זה של האמת. מה הניסיון שלך איתו?" או שאתם עשויים לומר: "יש לך יותר ניסיון ממני בהיבט הזה. תוכל בבקשה להנחות אותי?" האין זאת דרך טובה לעשות זאת? האזנתם לדרשות רבות וצברתם ניסיון מסוים בשירות. אם לא תלמדו זה מזה, תסייעו זה לזה ותפצו האחד על חסרונותיו של האחר בעבודתכם בכנסייה, כיצד תוכלו להפיק לקחים כלשהם? כשאתם נתקלים בדבר כלשהו, עליכם לשתף זה עם זה, כדי שהדבר יוכל להועיל לחייכם. יתר על כן, עליכם לשתף ברגישות אודות דברים מסוימים, לפני קבלת החלטות כלשהן. רק כך, תהיו אחראיים כלפי הכנסייה ולא סתם תפעלו בשטחיות. לאחר שתבקרו בכל הכנסיות, עליכם להיפגש יחדיו ולשתף בנוגע לכל הנושאים שגיליתם ולכל הבעיות שנתקלתם בהן בעבודתכם, ואחר כך עליכם לתקשר אודות הנאורות וההארה שקיבלתם – זו הנהגה הכרחית של שירות. עליכם להשיג שיתוף פעולה הרמוני למען עבודתו של אלוהים, לטובת הכנסייה, וכדי לדרבן את אחיכם ואחיותיכם להתקדם. עליכם לתאם זה עם זה, וכל אחד יתקן את השני, וכך תגיעו לתוצאה טובה יותר בעבודה ותמלאו את רצונו של אלוהים. זהו שיתוף פעולה אמיתי, ורק אלה שיעסקו בכך יזכו בהיווכחות אמיתית. ייתכן שכאשר תשתפו פעולה, מילים אחדות יהיו בלתי הולמות, אבל אין זה משנה. שתפו לגבי זה בהמשך והבינו זאת היטב. אל תזניחו זאת. אחרי שיתוף כזה, תוכלו לפצות על החסרונות של אחיכם ואחיותיכם. רק התעמקות מתמדת כזאת בעבודתכם תניב תוצאות טובות יותר. כל אחד מכם, כמשרת האל, חייב להיות מסוגל להגן על האינטרסים של הכנסייה בכל מעשיו, במקום לדאוג לאינטרסים האישיים שלו. אין זה מתקבל על הדעת לפעול לבד ולחתור זה תחת זה. בני אדם שמתנהגים כך אינם מתאימים לשרת את אלוהים! טבעם של בני אדם כאלה נוראי. לא נותר בהם אפילו שמץ של אנושיות. הם השטן במאת האחוזים! הם חיות פרא! דברים כאלה ממשיכים להתרחש ביניכם גם כעת. אתם אפילו מרחיקים לכת ותוקפים זה את זה במהלך השיתוף, מחפשים אמתלות בכוונה תחילה ופניכם מתאדמות כשאתם מתווכחים על עניינים פעוטים. שום צד אינו מוכן לסגת, וכל אחד מסתיר מהאחר את אשר בלבו, מתבונן בזולת בעין בוחנת ועומד על המשמר. האם טבע כזה מתאים לשירות לאלוהים? האם עבודה כזו שלכם יכולה לספק דבר כלשהו לאחיכם ואחיותיכם? לא רק שאינך מסוגל לכוון את בני האדם למסלול חיים נכון, אלא שאתה למעשה מחדיר את טבעך המושחת באחיך ובאחיותיך. האם אינך פוגע בזולת? המצפון שלך נוראי, והוא רקוב עד היסוד! אינך נוכח במציאות ואינך מנהיג את האמת. בנוסף, אתה חושף ללא בושה את אופייך השטני בפני הזולת. אתה פשוט חסר בושה! האחים והאחיות האלה הופקדו בידיך, ואילו אתה מוליך אותם אל הגיהינום. האינך אדם שהמצפון שלו נרקב? אתה חסר כל בושה!

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, שרתו כמו בני ישראל

דבר אלוהים היומי  מובאה 463

האם אתה מסוגל לבטא באופן מוחשי את הצביון שהאל מביע בכל עידן, בשפה ראויה המעבירה את משמעותו של אותו עידן? האם אתה, החווה את עבודת האל באחרית הימים, מסוגל לתאר בפירוט את צביונו הצודק של האל? האם אתה יכול להעיד על צביונו של האל בבהירות ובדיוק? כיצד תספר אודות מה שראית וחווית לאותם מאמינים דתיים, אדוקים, עניים ומסכנים, הרעבים והצמאים לצדק ומחכים שתרעה אותם? איזה מין אנשים מחכים שתרעה אותם? האם אתה יכול לדמיין זאת? האם אתה מודע למשא שעל כתפיך, לשליחותך ולאחריותך? היכן תחושת השליחות ההיסטורית שלך? כיצד תשרת כראוי כאדון העידן הבא? האם יש לך תחושה חזקה של היותך אדון? כיצד יש להסביר את אדון כל הדברים? האם הוא באמת אדונם של כל היצורים החיים ושל כל הדברים הגשמיים בעולם? אילו תוכניות יש לך להתקדמות השלב הבא של העבודה? כמה אנשים מחכים שתרעה אותם? האם משימתך כבדה? הם עניים, מסכנים, עיוורים ואובדי עצות, מייללים באפלה – איה הדרך? כמה הם כמהים לאור, כמו לכוכב נופל, שירד לפתע ויפזר את כוחות האופל שדיכאו את האדם במשך שנים כה רבות. בחרדה הם מקווים ויום ולילה הם משתוקקים לכך – מי יוכל להבין זאת במלואו? אפילו ביום שבו האור מבזיק וחולף, האנשים הללו הסובלים עמוקות נותרים כלואים בצינוק אפל ללא תקוות שחרור; מתי יפסיקו לבכות? מה נורא גורלן של הרוחות השבריריות הללו, שמעולם לא זכו למנוחה, וכבר זמן רב הן כבולות במצב זה בכבלים חסרי רחמים ובהיסטוריה שקפאה על שמריה. ומי שמע את קול יללתם? מי ראה את מצבם האומלל? האם עלה על דעתך אי פעם כמה עצוב וחרד לבו של האל? כיצד הוא יכול לשאת ולראות את האנושות התמימה, אשר ברא במו ידיו, סובלת ייסורים שכאלה? הרי בני האדם, אחרי הכל, הם קורבנות שהורעלו. ולמרות שהאדם שרד עד היום, מי היה יודע שהאנושות הורעלה זה מכבר על ידי הרשע האחד? האם שכחת שאתה אחד הקורבנות? האם אינך מוכן, מתוך אהבתך לאל, לשאוף להושיע את כל הניצולים הללו? האם אינך מוכן להקדיש את כל כוחך כדי לגמול לאל, האוהב את האנושות כבשרו ודמו? כיצד בדיוק תבין את השימוש שהאל עושה בך כדי שתחיה את חייך המופלאים? האם באמת יש בך את הנחישות והאמונה לחיות חיים משמעותיים של אדם אדוק המשרת את האל?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, כיצד עליך לגשת לשליחותך העתידית?

דבר אלוהים היומי  מובאה 464

אנשים מאמינים בי, אך הם אינם יכולים לשאת עדות עליי או לשאת עדות למעני לפני שאני מגלה את זהותי. אנשים רואים רק שאני מתעלה על יצירי הבריאה ועל כל הקדושים ורואים שהעבודה שאני עושה לא יכולה להיעשות על ידי בני אדם. לפיכך, מהיהודים ועד האנשים של ימינו, כל מי שחוזה במעשיי המפוארים נמלא בסקרנות בלבד כלפי ואין ולו יציר בריאה אחד שפיו היה מסוגל לשאת עליי עדות. רק אבי נשא עדות עליי ופילס לי דרך בקרב כל יצירי הבריאה. אלמלא כן, לא משנה כמה הייתי עובד, האדם לעולם לא היה יודע שאני אדון הבריאה, שכן האדם יודע רק לקחת ממני ואין לו אמונה בי כתוצאה מעבודתי. האדם מכיר אותי רק כיוון שאני תמים ולא חוטא בשום אופן, כיוון שאני יכול להסביר תעלומות רבות, כיוון שאני נעלה מההמון או כיוון שהאדם הרוויח רבות ממני. עם זאת, מעטים מאמינים כי אני אדון הבריאה. לכן אני אומר שהאדם אינו יודע מדוע הוא מאמין בי, הוא אינו יודע את המטרה או החשיבות של האמונה בי. המציאות של האדם לוקה בחסר, כך שכמעט ואינו ראוי לשאת עליי עדות. אמונתכם האמיתית מעטה מדי ורווחיכם מעטים מדי, כך שעדותכם מעטה מדי. יתר על כן, אתם מבינים מעט מדי ולוקים בחסר יותר מדי, כך שכמעט ואינכם כשירים לשאת עדות על מעשי. אתם נחרצים מאוד, אך האם אתם בטוחים שתוכלו להעיד בהצלחה על מהות האל? מה שחוויתם וראיתם מתעלה על מה שחוו וראו קדושי ונביאי כל העידנים, אך האם אתם מסוגלים לספק עליי עדות גדולה יותר מדבריהם של אותם קדושי ונביאי העבר? מה שאני מעניק לכם עכשיו מתעלה על משה וגדול מדוד ובהתאם לכך אני מבקש שעדותכם תתעלה על זו של משה ושדבריכם יהיו גדולים מאלו של דוד. אני נותן לכם פי מאה, ובהתאם לכך אני מבקש מכם לגמול לי באותו אופן. עליכם לדעת שאני הוא שמעניק חיים לבני אנוש ואתם אלה שמקבלים חיים ממני וחייבים לשאת עדות עליי. זוהי חובתכם, שאני מטיל עליכם ושראוי שתעשו עבורי. הענקתי לכם את כל כבודי, הענקתי לכם את החיים שהעם הנבחר, ישראל, מעולם לא קיבל. עליכם לשאת עליי עדות ולהקדיש לי את נעוריכם ולהקריב את חייכם. מי שאעניק לו את כבודי יישא עדות עליי וייתן את חייו בעבורי – את זאת קבעתי מזמן. גורלכם שפר עליכם שאני מעניק לכם מכבודי וחובתכם היא להעיד על כבודי. אם תאמינו בי רק למען ברכות, אז עבודתי לא תהיה רבת חשיבות ואתם לא תבצעו את חובתכם. בני ישראל ראו רק את רחמיי, אהבתי וגדולתי והיהודים חזו רק באורך אפי ובגאולתי. הם ראו מעט מאוד מעבודת רוחי, עד כדי כך שרמת ההבנה שלהם הייתה רק אחד מרבבה מתוך מה שאתם ראיתם ושמעתם. מה שראיתם רב אפילו ממה שראו הכוהנים הגדולים מקרבם. האמיתות שאתם מבינים כיום מתעלות על שלהם. מה שראיתם כיום רב משנראה בעידן החוק, כמו גם בעידן החסד, ומה שחוויתם מתעלה אפילו על מה שחוו משה ואליהו. שכן בני ישראל הבינו רק את חוקי יהוה וראו רק את גבו של יהוה. היהודים הבינו רק את גאולת ישוע וקיבלו רק את החסד שהעניק ישוע, ומה שהם ראו היה רק את דמותו של ישוע בתוך בית היהודים. כיום אתם רואים את כבוד יהוה, את גאולת ישוע ואת כל מעשיי כיום. שמעתם גם את דברי רוחי, הערכתם את חוכמתי, למדתם להכיר את פלאי ולמדתם אודות צביוני. סיפרתי לכם גם את כל תכנית הניהול שלי. מה שראיתם אינו רק אל אוהב ורחום, אלא אל מלא צדק. ראיתם את עבודתי המופלאה וידעתם כי אני מלא וגדוש מלכותיות וחרי-אף. יתר על כך, אתם יודעים שבעבר המטתי את זעמי היוקד על בית ישראל ושכיום הוא בא עליכם. אתם מבינים יותר מתעלומותיי בשמיים מאשר ישעיה ויוחנן. אתם יודעים יותר על חביבותי ונכבדותי מאשר כל קדושי העידנים הקודמים. קיבלתם לא רק את האמת שלי, את הדרך שלי, את החיים שלי, אלא חזון והתגלות גדולים מאלה של יוחנן. אתם מבינים תעלומות רבות יותר ואף ראיתם את פני האמיתיים. קיבלתם יותר משיפוטי ואתם יודעים יותר אודות צביוני הצודק. וכך, למרות שנולדתם באחרית הימים, הבנתכם היא זו של הקודמים ושל העבר; חוויתם גם את דברי ימינו ואני עשיתי כל זאת באופן אישי. מה שאני מבקש מכם אינו מופרז, שכן נתתי לכם כל כך הרבה וראיתם רבות בי. לפיכך, אני מבקש מכם לשאת עליי עדות בפני הקדושים של כל העידנים וזו משאלת לבי היחידה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, מה אתה יודע על אמונה?

דבר אלוהים היומי  מובאה 465

עכשיו אתה יודע באמת מדוע אתה מאמין בי? האם אתה יודע באמת את המטרה והחשיבות של עבודתי? האם אתה יודע באמת מהי חובתך? האם אתה יודע באמת מהי עדותי? אם אתה רק מאמין בי, אך אין בך סימן לכבודי ולעדותי, אזי סילקתי אותך זה מכבר. באשר לאלו שכבר יודעים הכל, הם קוץ גדול אף יותר בבשרי, ובביתי הם רק מכשולים בדרכי. הם עשבים שוטים שינוכשו לחלוטין במהלך עבודתי. אין להם כל שימוש, הם חסרי ערך ואני סולד מהם מזה זמן רב. חרון אפי נופל לעתים קרובות על נטולי העדות, ושבטי לא יסור מהם. זה מכבר מסרתי אותם לידיו של השטן ואין להם אף ברכה מברכותיי. בבוא היום, הייסור שלהם יהיה גרוע מזה של נשים פותות. כעת אני עושה רק את העבודה שהיא חובתי; אאגד את כל השיבולים לאלומות, יחד עם אותם עשבים שוטים. זוהי עבודתי כעת. עשבים אלו ינוכשו כולם במהלך הניכוש שלי, ואז גרגירי החיטה יאספו אל האסמים ואותם העשבים שנוכשו יושלכו אל האש להישרף עד עפר. עבודתי כעת היא רק לאגד את כל בני האדם לצרורות, כלומר, לכבוש אותם לחלוטין. אז אתחיל לנכש כדי לחשוף את קץ כל בני האדם. לכן עליך לדעת כיצד עליך להשביע את רצוני כעת וכיצד עליך לעלות על דרך המלך באמונתך בי. הדבר שאני רוצה הוא נאמנותך והתמסרותך כעת, אהבתך ועדותך כעת. אפילו אם אינך יודע ברגע זה מהי עדות או מהי אהבה, עליך לתת לי את כל כולך, ולמסור לידי את האוצרות היחידים שברשותך: נאמנותך והתמסרותך. עליך לדעת שהעדות לניצחוני על השטן מצויה בנאמנות ובהתמסרות של האדם, כמו גם העדות לכיבושי המוחלט את האדם. חובת אמונתך בי היא לשאת עליי עדות, להיות נאמן לי בלבד ולהיות מסור עד הסוף. לפני שאתחיל את הצעד הבא של עבודתי, כיצד תישא עליי עדות? כיצד תהיה נאמן ומסור לי? האם תקדיש את כל נאמנותך לתפקידך, או שמא פשוט תוותר? האם תעדיף להתמסר לכל הסדריי (גם אם אלו הם מוות או חורבן) או שתימלט באמצע הדרך כדי להימנע מייסוריי? אני מייסר אותך כדי שתישא עליי עדות, ותהיה נאמן ומסור לי. בנוסף, הייסורים הנוכחיים הם כדי לפרוש את הצעד הבא של עבודתי ולאפשר לעבודה להתקדם ללא הפרעה. לפיכך, אני דוחק בך להיות חכם ולא להתייחס לחייך או לחשיבות קיומך כאל חול חסר ערך. התוכל לדעת בדיוק מה עבודתי העתידית תהיה? התדע כיצד אעבוד בימים שיבואו וכיצד עבודתי תתפתח? עליך לדעת את חשיבות חווייתך את עבודתי, ובנוסף, את חשיבות אמונתך בי. עשיתי כל כך הרבה; כיצד אוכל לוותר בחצי הדרך כפי שאתה מדמיין? עשיתי עבודה כה נרחבת; כיצד אוכל להשמידה? אכן, באתי להביא עידן זה לקיצו. זו האמת, אך מעבר לכך עליך לדעת שאתחיל עידן חדש, עבודה חדשה, ומעל לכל, אפיץ את בשורת המלכות. לכן עליך לדעת שהעבודה כעת היא רק להתחיל עידן ולהניח את היסודות להפצת הבשורה בעתיד ולהביא את העידן לסיום בעתיד. עבודתי אינה פשוטה כפי שנדמה לך, ואינה חסרת ערך או משמעות כפי שאתה עשוי להאמין. לפיכך, עדיין עליי לומר לך: עליך לתת את חייך לעבודתי ויתר על כן, עליך להקדיש את עצמך לכבודי. במשך זמן רב ייחלתי שתישא עדות עליי, ועוד יותר ייחלתי לכך שתפיץ את בשורתי. עליך להבין את שבלבבי.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, מה אתה יודע על אמונה?

דבר אלוהים היומי  מובאה 466

על אף שאמונתכם כנה מאוד, אף אחד מביניכם לא מסוגל להסביר אותי לעומק, ואף אחד מכם לא מסוגל להעיד באופן מלא על כל העובדות שאתם רואים. חשבו על כך: כעת רובכם מזניחים את חובתכם, ובמקום זאת רודפים אחר דברים של בשר ודם, מפטמים את הבשר והדם ונהנים מהבשר והדם בחמדנות. יש לכם אמת מועטה. אם כך, איך תוכלו לשאת עדות על כל מה שראיתם? האם אתם באמת בטוחים שאתם יכולים להיות העדים שלי? אם יום יבוא ולא תהיה מסוגל להעיד על כל מה שראית כיום, הרי שתאבד את התפקיד של יציר נברא. לא תהיה עוד כל משמעות לקיום שלך. לא תהיה ראוי להיות בן אנוש. אפשר אפילו לומר שלא תהיה יותר בן אנוש! עשיתי עליך כמות אינסופית של עבודה. אולם משום שנכון לעכשיו אינך לומד דבר, לא מודע לדבר ועובד לשווא, כשאצטרך להרחיב את עבודתי, אתה תבהה בריקנות, לא יהיו מילים בפיך ותהיה חסר תועלת לחלוטין. האם זה לא יכניס אותך לדברי הימים כחוטא? כשזה יקרה, האם לא תחוש חרטה עמוקה ביותר? האם לא תשקע בדכדוך? אני לא עושה את כל העבודה הזו כעת מתוך חוסר מעש ושעמום, אלא כדי להניח יסוד לעבודתי העתידית. אני לא מצוי במבוי סתום שבגללו עליי להמציא משהו חדש. עליך להבין את העבודה שאני עושה: היא לא משחק ילדים ברחוב אלא מייצגת את אבי. עליכם לדעת שאני לא עושה את הכול בעצמי, אלא שאני מייצג את אבי. לצד זאת, תפקידכם הוא אך ורק ללכת אחריי, להתמסר לי, להשתנות ולהעיד. מה שעליכם להבין הוא מדוע אתם צריכים להאמין בי. זו השאלה החשובה ביותר שכל אחד מכם צריך להבין. למען תהילתו, אבי הועיד את כולכם עבורי מרגע שברא את העולם. הוא הועיד אתכם אך ורק למען העבודה שלי ולמען תהילתו. אתם מאמינים בי בזכות אבי. אתם חסידים שלי משום שאבי הועיד אתכם. אתם לא בחרתם דבר מכך. חשוב עוד יותר שתבינו שאתם אלה שאבי העניק לי כדי שתעידו למעני. משום שהוא העניק אתכם לי, עליכם לציית לדרכים שאני מעניק לכם ולדרכים ולדברים שאני מלמד אתכם, מכיוון שחובתכם היא לציית לדרכי. זו התכלית המקורית של אמונתכם בי. לכן אני אומר לכם: אתם בסך הכל בני אדם שאבי העניק לי כדי שהם יצייתו לדרכיי. עם זאת, אתם רק מאמינים בי. אתם לא שייכים לי, משום שאתם לא ממשפחת בני ישראל, אלא מזן הנחש העתיק. כל מה שאני מבקש מכם לעשות הוא לשאת עדות למעני, אך כיום עליכם ללכת בדרכי. כל זה למען עדות עתידית. אם תתפקדו רק כבני אדם שמקשיבים לדרכיי, לא יהיה לכם ערך, והחשיבות של כך שאבי העניק לי אתכם תאבד. מה שאני מתעקש לומר לכם הוא זה: עליכם ללכת בדרכי.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עד כמה אתה מבין את האל?

דבר אלוהים היומי  מובאה 467

כיצד רוח הקודש עובדת בתוך הכנסייה כעת? האם אתה תופס את השאלה הזאת? מהם הקשיים הגדולים ביותר של אחיך ואחיותיך? מה הכי חסר להם? נכון להיום, ישנם בני אדם שמגיבים בשלילה לניסיונות שהם עוברים, ומקצתם אפילו מתלוננים, אחרים כבר אינם מתקדמים משום שאלוהים כבר סיים לדבר. בני האדם לא עלו על דרך הישר של האמונה באלוהים. הם אינם יכולים לחיות באופן עצמאי והם אינם יכולים לשמר את חייהם הרוחניים. יש כאלה שמתקדמים ועוסקים במרץ בחיפוש ומוכנים להנהיג כשאלוהים מדבר. אולם כשאלוהים אינו מדבר, הם כבר אינם מתקדמים. בני האדם עדיין לא הבינו בלבם את רצונו של אלוהים, ואין להם אהבה ספונטנית לאלוהים. בעבר הם היו חסידי אל בעל כורחם. כעת ישנם כאלה שמאסו בעבודתו של אלוהים. האין אנשים כאלה בסכנה? בני אדם רבים חיים במצב של התמודדות בלבד. על אף שהם אוכלים ושותים את דברי האל ומתפללים אליו, הם לא עושים זאת בלב שלם, וכבר אין להם מוטיבציה כמו בעבר. מרבית בני האדם אינם מתעניינים בעבודה של אלוהים לזיכוך ולהבאה לידי שלמות, ואכן, נדמה שלעולם אין להם מוטיבציה פנימית כלשהי. כשהם לא מצליחים לעמוד בפני פשעים, הם אינם מרגישים כל חבות לאלוהים, וגם אין להם מודעות לחוש חרטה. הם אינם עוסקים בחיפוש האמת ואינם עוזבים את הכנסייה, ותחת זאת, הם עוסקים בחיפוש רק אחר הנאות זמניות. אלה אנשים טיפשים, ממש מטומטמים! כשתגיע העת, הם כולם יסולקו, ואף אחד מהם לא ייוושע! האם אתה חושב שאם מישהו זכה בישועה פעם אחת, פירוש הדבר שהוא תמיד ייוושע? אמונה זו היא הונאה מוחלטת! כל מי שלא חותר אל ההיווכחות בחיים יעבור ייסור. למרבית בני האדם אין שום עניין בהיווכחות בחיים, בחזיונות או בהנהגת האמת. הם אינם עוסקים בהיווכחות, וודאי שאינם עוסקים בהיווכחות באופן מעמיק יותר. האם הם לא הורסים את עצמם? כרגע, ישנה קבוצה של בני אדם שמצבם הולך ומשתפר. ככל שרוח הקודש עובדת יותר, כך ביטחונם העצמי גובר, וככל שהם חווים יותר דברים, כך הם חשים יותר בתעלומה העמוקה של עבודתו של אלוהים. ככל שהם נוכחים באופן מעמיק יותר, כך הם מבינים יותר. הם מרגישים שאהבתו של אלוהים כה אדירה, והם מרגישים יציבים ונאורים בתוך-תוכם. הם מבינים את עבודתו של אלוהים. אלה בני האדם שרוח הקודש עובדת בהם. יש כאלה שאומרים, "על אף שאין אמירות חדשות מאלוהים, אני בכל זאת חייב לשאוף להעמיק אל תוך האמת, ואני חייב להיות כן לגבי כל דבר בחוויות שלי בפועל ולהיווכח במציאות של דברי האל." אדם כזה מחזיק בעבודתה של רוח הקודש. אומנם אלוהים אינו מגלה את פניו והוא נסתר בפני כל בני האדם, ואומנם הוא אינו מבטא אף מילה, ולעיתים בני האדם חווים זיכוך פנימי מסוים, אבל אלוהים לא נטש לחלוטין את בני האדם. אם האדם לא יוכל לשמר את האמת שעליו להגשים, עבודתה של רוח הקודש לא תהיה בידיו. במהלך תקופת הזיכוך, שבה אלוהים אינו מגלה את עצמו, אם אתה חסר אמון ובמקום זאת אתה נרתע ומתרחק, ואם אינך מתמקד בהתנסות בדברי האל, הרי שאתה נס מעבודתו של אלוהים. בהמשך, אתה תימנה על אלה שיסולקו. אלה שאינם שואפים להיווכח בדברי האל אינם יכולים בשום אופן לשאת עליו עדות. אנשים שמסוגלים לשאת עדות על אלוהים ולְהשביע את רצונו מסתמכים כולם לגמרי על המוטיבציה שלהם לעסוק בחיפוש דברי האל. העבודה שאלוהים מבצע בבני האדם נועדה בראש ובראשונה לאפשר להם לזכות באמת. על מנת להפוך אותך למושלם, יש לגרום לך לעסוק בחיפוש אחר החיים, והכול נועד כדי שתהפוך לראוי לשימושו של אלוהים. הדברים היחידים שאתה עוסק בהם כעת הם האזנה לתעלומות, האזנה לדברי האל, התענגות על אשר רואות עיניך והתבוננות סביבך לראות אם יש משהו חדש או טרנד כלשהו, ובכך לספק את סקרנותך. אם זו כוונת לבך, אין שום דרך שבה תוכל לעמוד בדרישותיו של אלוהים. אלה שאינם עוסקים באמת לא יוכלו להיות חסידי אל ממש עד הסוף. ברגע זה, אין מדובר בכך שאלוהים אינו עושה דבר, אלא שבני האדם אינם משתפים פעולה איתו, משום שהם סולדים מעבודתו. הם רק רוצים לשמוע את דברי הברכה שלו, והם אינם מוכנים לשמוע את דברי המשפט והייסורים שלו. מה הסיבה לכך? הסיבה לכך היא שרצונם של בני האדם לזכות בברכות לא התגשם, ולפיכך הם נעשו שליליים וחלשים. אין מדובר בכך שאלוהים אינו מתיר לבני האדם בכוונה תחילה להיות חסידים שלו, וגם לא בכך שהוא מכה את האנושות בכוונה תחילה. בני האדם שליליים וחלשים רק משום שהכוונות שלהם אינן ראויות. אלוהים הוא האל שנותן לאדם חיים, והוא אינו יכול להוביל את האדם למוות. השליליות, החולשה והידרדרות של בני האדם נובעות כולן מהמעשים שלהם-עצמם.

עבודתו הנוכחית של אלוהים מעניקה לבני האדם זיכוך מסוים, ורק מי שיכול לעמוד איתן בקבלו את הזיכוך הזה יזכה באישורו של אלוהים. גם אם אלוהים מסתתר, על-ידי הימנעות מדיבור או בהפסקת עבודתו, אתם עדיין יכולים לעסוק בחיפוש במרץ. אפילו אם אלוהים יאמר שהוא דוחה אותך, בכל זאת תהיה חסיד אל. זו נשיאת עדות על אלוהים. אם אלוהים מסתתר ממך ואתה מפסיק להיות חסיד שלו, האם זו נשיאת עדות על אלוהים? אם בני האדם אינם נוכחים בפועל, אזי אין להם שיעור קומה ממשי, וכשהם נתקלים בניסיון אדיר, הם מועדים. כאשר אלוהים אינו מדבר או שמעשיו לא עולים בקנה אחד עם התפיסות שלך, אתה נשבר. אילו אלוהים היה פועל כעת על פי התפיסות שלך, אם הוא היה משביע את רצונך והיית מסוגל לעמוד על רגליך ולעסוק בחיפוש במרץ, מה היה אז הבסיס לחייך? אני אומר שישנם בני אדם רבים שחייהם תלויים לגמרי בסקרנות האנושית. בשום אופן אין להם לב אמיתי לעסוק בחיפוש. כל מי שאינו עוסק בשאיפה להיווכח באמת אלא מסתמך בחייו על סקרנותו הוא אדם בזוי והוא מצוי בסכנה! סוגי עבודתו השונים של אלוהים נועדו כולם להפוך את האנושות למושלמת. אולם, בני האדם תמיד סקרנים והם תמיד אוהבים לחקור שמועות, הם מודאגים בנוגע למתרחש בארצות זרות – לדוגמה, הם סקרנים בנוגע למתרחש בישראל או האם הייתה רעידת אדמה במצרים – הם תמיד מחפשים דברים חדשים וחדשניים כדי לספק את הרצונות האנוכיים שלהם. הם אינם עוסקים בחיפוש החיים והם אינם עוסקים בשאיפה להפוך למושלמים. הם רק שואפים שיומו של אלוהים יגיע מוקדם יותר, כדי שהחלום היפהפה שלהם יוכל להתגשם וכדי שהרצונות הראוותניים שלהם יתגשמו. אדם כזה אינו מעשי – זהו אדם בעל נקודת מבט לקויה. רק עיסוק בחיפוש האמת הוא היסוד של האמונה האנושית באלוהים, ואם בני האדם לא יחתרו אל ההיווכחות בחיים, אם הם לא ישאפו לְרַצות את אלוהים, הם ייענשו. אלה שייענשו הם אלה שלא הייתה להם עבודתה של רוח הקודש במהלך תקופת עבודתו של אלוהים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עליכם לשמר את מסירותכם לאלוהים

דבר אלוהים היומי  מובאה 468

כיצד על בני האדם לשתף פעולה עם אלוהים במהלך השלב הזה בעבודתו? אלוהים בוחן את בני האדם כעת. הוא אינו מבטא אף מילה, אלא הוא מסתתר ואינו בא במגע ישיר עם בני האדם. כלפי חוץ, נראה שהוא אינו עובד, אך האמת היא שהוא עדיין עובד בתוך האדם. לכל מי שחותר להיווכח בחיים יש חזון בקשר לעיסוקו בחיפוש אחר חיים, ואין לו ספקות, אפילו אם הוא אינו מבין לגמרי את עבודתו של אלוהים. בעיצומם של הניסיונות, אפילו כשאינך יודע מה אלוהים רוצה לעשות ואיזו עבודה הוא רוצה לבצע, עליך לדעת שכוונותיו של אלוהים עבור האנושות תמיד טובות. אם תעסוק בחיפוש אחריו בלב כן, הוא לעולם לא יעזוב אותך, ובסופו של דבר, הוא לבטח יהפוך אותך למושלם ויביא את בני האדם ליעד הולם. אין זה משנה כיצד אלוהים בוחן את בני האדם כעת, יבוא יום שבו הוא יספק לבני האדם תוצאה הולמת וייתן להם גמול הולם, בהתאם למה שהם עשו. אלוהים לא יוביל את בני האדם לנקודה מסוימת ואז פשוט ישליך אותם הצדה ויתעלם מהם. זאת משום שהוא אל נאמן. בשלב הזה, רוח הקודש עושה את עבודת הזיכוך. היא מזככת כל אדם ואדם. בשלבי העבודה שכללו את ניסיון המוות וניסיון הייסורים, הזיכוך בוצע באמצעות מילים. כדי שבני האדם יחוו את עבודתו של אלוהים, עליהם ראשית להבין את עבודתו הנוכחית וכיצד האנושות צריכה לשתף פעולה. אכן כן, זה דבר שכולם צריכים להבין. אין זה משנה מה אלוהים עושה, בין אם זה זיכוך או אפילו אם הוא אינו מדבר, שום שלב בעבודתו של אלוהים אינו תואם את התפיסות האנושיות. כל שלב ושלב בעבודתו מפרק ומנתץ את התפיסות האנושיות. זוהי העבודה של אלוהים. אולם, אתה חייב להאמין שמאחר שעבודתו של אלוהים הגיעה לשלב מסוים, יהיה אשר יהיה, הוא לא ימית את האנושות כולה. הוא מעניק לאנושות הן הבטחות והן ברכות, וכל מי שעוסק בחיפוש אחריו יהיה מסוגל לזכות בברכותיו, ואלוהים ינדה את מי שלא יעשה כן. הדבר תלוי בחיפוש שלכם. יהיה אשר יהיה, אתה חייב להאמין שכאשר עבודתו של אלוהים תסתיים, לכל אדם ואדם יהיה יעד הולם. אלוהים סיפק לאדם שאיפות יפהפיות, אך ללא חיפוש, לא ניתן להשיגן. עליך להיות מסוגל להבין זאת כעת – הזיכוך והייסורים שאלוהים גורם לבני אדם הם עבודתו, אולם על בני האדם, מצדם, לעסוק בשאיפה לשינוי טבעם בכל עת. בהתנסות המעשית שלך, עליך לדעת תחילה כיצד יש לאכול ולשתות את דברי האל. אתה חייב למצוא בדבריו את הדברים שעליך להיווכח בהם ואת החסרונות שלך, ולשאוף להיווכח בהתנסות המעשית שלך, לקחת את אותו חלק מדברי האל שיש להנהיגו ולנסות לעשות כן. אכילה ושתייה של דברי האל הן רק היבט אחד. בנוסף, יש לקיים את חיי הכנסייה. צריכים להיות לך חיים רוחניים הולמים, ועליך להיות מסוגל להעניק לאלוהים את כל המצבים הנוכחיים שלך. יהיו אשר יהיו השינויים שחלים בעבודתו של אלוהים, חייך הרוחניים צריכים להישאר הולמים. חיים רוחניים יכולים לשמר את ההיווכחות ההולמת שלך. אין זה משנה מה אלוהים יעשה, עליך להמשיך את חייך הרוחניים ללא הפרעה ולבצע את חובתך. זה מה שבני האדם צריכים לעשות. כל זה הוא עבודתה של רוח הקודש, אך בעוד שעבור בני האדם שמצבם הולם זו מושלמות, עבור בני האדם שמצבם אינו הולם, זהו ניסיון. בשלב הנוכחי של עבודת הזיכוך של רוח הקודש, יש כאלה שאומרים שעבודתו של אלוהים כה אדירה ושבני האדם זקוקים מאוד לזיכוך. אחרת, שיעור קומתם יהיה דל מדי ולא תהיה להם דרך כלשהי לקבל את רצונו של אלוהים. עם זאת, עבור בני האדם שמצבם אינו טוב, הדבר הופך לסיבה לא לעסוק בחיפוש אחר אלוהים, סיבה לא להשתתף באסיפות או לאכול ולשתות את דבר האל. אין זה משנה מה אלוהים עושה בעבודתו או אילו שינויים הוא מבצע, חייב להיות לבני האדם קו התחלה לחיים רוחניים הולמים. ייתכן שלא היית רשלני בשלב הנוכחי של חייך הרוחניים, אך עדיין לא זכית בדברים רבים ולא קצרת תבואה רבה. בנסיבות כאלה, גם אם אתה דבק בחייך הרוחניים כאילו שאתה מציית לכללים, עליך להמשיך ולדבוק בהם. עליך לציית לכללים אלה כדי שלא תנחל הפסדים בחייך, וכדי שתשביע את רצונו של אלוהים. אם חייך הרוחניים אינם הולמים, אינך יכול להבין את העבודה הנוכחית של אלוהים, ובמקום זאת אתה חש תמיד שהיא אינה תואמת לחלוטין את התפיסות שלך, ולמרות שאתה מוכן להיות חסיד אל, חסרה לך מוטיבציה פנימית. על כן, יהיו מעשיו הנוכחיים של אלוהים אשר יהיו, בני האדם חייבים לשתף פעולה. אם בני האדם לא ישתפו פעולה, רוח הקודש לא תוכל לעשות את עבודתה, ואם אין בלבם של בני האדם לשתף פעולה, הם לא יוכלו לזכות בעבודתה של רוח הקודש. אם ברצונך שעבודתה של רוח הקודש תשכון בתוכך, ואם ברצונך לקבל את אישורו של אלוהים, אתה חייב לשמר את המסירות המקורית שלך בפני אלוהים. אין זה הכרחי כעת שתהיה לך הבנה מעמיקה, תאוריה מורכבת או כיוצא באלה – כל מה שנדרש ממך הוא לקיים את דבר האל על יסודותיו המקוריים. אם בני האדם לא ישתפו פעולה עם אלוהים ולא יעסקו בהיווכחות עמוקה יותר, אלוהים ייקח מהם את מה שהיה להם בעבר. בתוך תוכם, בני האדם תמיד צמאים לנוחות, והם מעדיפים ליהנות ממה שכבר זמין להם. הם רוצים לזכות בהבטחותיו של אלוהים בלי לשלם כל מחיר. אלה המחשבות הראוותניות שיש לאנושות. זכייה בחיים עצמם בלי לשלם מחיר – אולם האם דבר כלשהו היה אי פעם קל כל כך? כשמישהו מאמין באלוהים ושואף להיווכח בחיים ולשנות את צביונו, עליו לשלם מחיר ולהגיע למצב שבו תמיד יהיה חסיד אל, בלי קשר למעשיו של אלוהים. זהו דבר שבני האדם חייבים לעשותו. אפילו אם אתם מצייתים לכך כתקנה, עליכם לדבוק בכך תמיד, ובלי קשר לחומרת הניסיונות, אסור לכם להרפות מהקשר ההולם שלכם עם אלוהים. עליכם להיות מסוגלים להתפלל, לקיים את חיי הכנסייה שלכם ולעולם לא לעזוב את אחיכם ואחיותיכם. כשאלוהים מנסה אותך, עליך עדיין לחפש את האמת. זו הדרישה המינימלית עבור חיים רוחניים. עליך לנצור תמיד בלבך את התשוקה לחפש, ולהתאמץ לשתף פעולה, תוך הקדשת כל האנרגיה שלך – האם ניתן לעשות זאת? אם אנשים יתייחסו לכך כאל תשתית, הם יוכלו להשיג יכולת הבחנה והיווכחות במציאות. קל לקבל את דברי אלוהים כשאתה עצמך במצב הולם. בנסיבות אלה, אין זה קשה להנהיג את האמת ואתה חש שעבודתו של אלוהים נהדרת. אולם אם אתה במצב גרוע, אין זה משנה עד כמה עבודתו של אלוהים נהדרת ואין זה משנה עד כמה יפה מישהו מדבר, אתה לא תתייחס לכך. כשמצבו של האדם אינו הולם, אלוהים אינו יכול לעבוד בו, והוא אינו יכול להשיג שינויים בטבעו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עליכם לשמר את מסירותכם לאלוהים

דבר אלוהים היומי  מובאה 469

אם אין לבני האדם אמון כלשהו, לא קל להם להתקדם בנתיב הזה. כולם יכולים להבין כעת שעבודתו של אלוהים כלל אינה עולה בקנה אחד עם התפיסות והדמיונות של בני האדם. אלוהים עשה עבודה כה רבה ודיבר דברים כה רבים שחורגים לחלוטין מהתפיסות האנושיות ואף על פי שאנשים עשויים להכיר בכך שזו האמת, הם עדיין מועדים לתפיסות בנוגע לאל שעשויות להתעורר בהם. אם אנשים רוצים להבין את האמת ולזכות בה, צריכים להיות להם אמון וכוח רצון כדי שיהיו מסוגלים לדבוק במה שכבר ראו ובדברים שהשיגו מההתנסויות שלהם. אין זה משנה מה אלוהים עושה בבני האדם, עליהם לשמר את הדברים שהם עצמם ניחנים בהם, להיות כנים בפני אלוהים, ולהישאר מסורים לו עד הסוף. זו חובתה של האנושות. על בני האדם לשמר את מה שעליהם לעשות. אמונה באלוהים דורשת התמסרות לאלוהים והתנסות בעבודתו. אלוהים עשה עבודה כה רבה – ניתן לומר שבעיני בני האדם, הכול הוא הבאה לידי שלמות, זיכוך, ויותר מכך, ייסורים. לא היה אפילו שלב אחד בעבודתו של אלוהים שעלה בקנה אחד עם התפיסות האנושיות. בני האדם נהנו מדבריו החמורים של אלוהים. כשאלוהים יגיע, בני האדם צריכים ליהנות מהמלכותיות שלו ומחרון אפו, אך יהיו דבריו חמורים ככל שיהיו, הוא בא כדי להושיע את האנושות וכדי להפוך אותה למושלמת. כיצירי בריאה, על בני האדם למלא את החובות המוטלות עליהם ולשאת עדות על אלוהים בעיצומו של הזיכוך. בכל ניסיון, עליהם לשמר את העדות שעליהם לשאת, ועליהם לעשות כן בקול רם למען אלוהים. מי שעושה זאת הוא מתגבר. אין זה משנה כיצד אלוהים מזכך אותך, אתה נשאר מלא אמון ולעולם לא מאבד את אמונך באלוהים. אתה עושה את מה שעל האדם לעשות. זה מה שאלוהים דורש מהאדם, ולבו של האדם צריך להיות מסוגל לשוב לאלוהים באופן מלא ולפנות אליו בכל רגע ורגע. זהו מתגבר. בני האדם שאלוהים מתייחס אליהם כאל "מתגברים" הם אלה שעדיין מסוגלים לשאת עדות, לשמר את האמון שלהם ואת מסירותם לאלוהים כשהם נתונים להשפעתו של השטן ומצויים תחת מצור של השטן, כלומר, כשהם מוצאים עצמם בתוך כוחות החושך. אם הנך מסוגל עדיין לשמור על לב טהור בפני אלוהים ולקיים את אהבתך האמיתית לאלוהים, בלי קשר לנסיבות, אזי הנך נושא עדות בפני אלוהים, וזהו הדבר שאלוהים מכנה להיות "מתגבר". אם עיסוקך בחיפוש מצוין כשאלוהים מברך אותך, אך אתה נסוג ללא ברכותיו, האם זהו טוהר? מאחר שאתם בטוחים שהדרך הזו נכונה, עליכם לצעוד בה עד הסוף. עליכם לשמר את מסירותכם לאלוהים. מאחר שראית שאלוהים עצמו בא אל פני האדמה כדי להפוך אותך למושלם, עליך להעניק לו את לבך בשלמותו. אם תוכל להמשיך להיות חסיד אל בלי קשר למה שאלוהים יעשה, אפילו אם הוא יועיד לך תוצאה שלילית בסוף, יהיה זה שימור הטוהר שלך בפני אלוהים. העלאת קורבן קודש רוחני ועלמה טהורה לאלוהים פירושם שמירה על לב כן בפני אלוהים. מבחינת האנושות, כנות היא טוהר, והיכולת להיות כנים בפני אלוהים היא שמירה על טוהר. זה מה שעליך להנהיג. כשעליך להתפלל, אתה מתפלל. כשעליך להתכנס יחד ולשתף, אתה עושה זאת. כשעליך לשיר מזמורים, אתה שר מזמורים. כשעליך למרוד בבשר, אתה מורד בבשר. כשאתה ממלא את חובתך, אינך מתבלבל. כשאתה ניצב בפני ניסיונות, אתה עומד איתן. זוהי מסירות לאלוהים. אם לא תקיים את מה שנדרש מבני האדם, אזי כל הסבל והנחישות שלך בעבר היו לחינם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עליכם לשמר את מסירותכם לאלוהים

דבר אלוהים היומי  מובאה 470

בכל שלב בעבודתו של אלוהים, יש דרך שבה בני האדם צריכים לשתף פעולה. אלוהים מזכך את בני האדם כדי שיהיה להם אמון בעודם עוברים זיכוך. אלוהים הופך את בני האדם למושלמים כדי שיהיה להם אמון להפוך למושלמים בידי אלוהים וכדי שהם יהיו מוכנים לקבל את הזיכוך, ואת הגיזום בידי אלוהים. רוח האל עובדת בקרב בני האדם כדי להביא להם נאורות והארה, וכדי שהם ישתפו פעולה עם אלוהים ויישמו זאת בפועל. אלוהים אינו מדבר במהלך הזיכוך. הוא אינו משמיע את קולו, אך עדיין ישנה עבודה שבני האדם צריכים לעשותה. עליך לשמר את מה שכבר ברשותך, עליך להיות מסוגל עדיין להתפלל לאלוהים, להיות קרוב לאלוהים ולשאת עדות בפני אלוהים. כך תמלא את חובתך האישית. כולכם צריכים להבין בבירור מעבודתו של אלוהים שהניסיונות שבהם הוא בוחן את ביטחונם ואהבתם של בני האדם דורשים מהם להתפלל יותר לאלוהים ולהתענג לעתים קרובות יותר על דברי האל בפני האל. אם אלוהים יהפוך אותך לנאור ויגרום לך להבין את רצונו, ולמרות זאת אתה לא תנהיג זאת כלל, לא תזכה בדבר. כשאתם מנהיגים את דברי האל, עליכם עדיין להיות מסוגלים להתפלל אליו, וכשאתם מתענגים על דבריו, עליכם לבוא בפניו ולחפש ולהיות בטוחים בו לחלוטין, בלי לחוש רפיון לב או קרירות. אלה שאינם מנהיגים את דברי האל מלאים באנרגיה באסיפות, אך נופלים אל תוך החשיכה כשהם חוזרים לביתם. יש כאלה שאפילו אינם רוצים להתכנס יחדיו. על כן, עליך לראות בבירור מהי החובה שבני האדם צריכים לבצע. ייתכן שאינך יודע מה רצונו של אלוהים בפועל, אך אתה יכול למלא את חובתך. אתה יכול להתפלל כשעליך לעשות זאת, אתה יכול להנהיג את האמת כשעליך לעשות זאת ואתה יכול לעשות את מה שבני האדם צריכים לעשות. אתה יכול לשמר את החזון המקורי שלך. כך תהיה מסוגל יותר לקבל את השלב הבא בעבודתו של אלוהים. אם אינך עוסק בחיפוש כאשר אלוהים עובד בסתר, זו בעיה. כשאלוהים מדבר ומטיף באסיפות, אתה מאזין בהתלהבות, אך כשהוא אינו מדבר, אתה חסר מרץ ואתה נסוג. איזה מין אדם מתנהג כך? זה מישהו שפשוט שוחה עם הזרם. אין לו שום עמדה, שום עדות ושום חזון! מרבית בני האדם הם כאלה. אם תמשיך כך, יום יבוא ויפקוד אותך ניסיון אדיר, ואתה תיענש. חשוב מאוד שתהיה לך עמדה בתהליך שבו אלוהים הופך את בני האדם למושלמים. אם לא תפקפק בשום שלב בעבודתו של אלוהים, אם תמלא את חובתך כאדם, אם תשמר בכנות את מה שאלוהים רוצה שתנהיג, כלומר אם תזכור את דברי התוכחה של אלוהים, ויהיו מעשיו כיום אשר יהיו, לא תשכח את דברי התוכחה שלו, אם לא תטיל ספק בעבודתו, אם תשמר את עמדתך, תשמר את עדותך, ואם תנחל ניצחון בכל צעד לאורך הדרך – אזי, בסופו של דבר, אלוהים יהפוך אותך למושלם ולמתגבר. אם הנך מסוגל לעמוד איתן בכל שלב בניסיונות של אלוהים, ואם עדיין תוכל לעמוד איתן בסוף הדרך, אזי אתה מתגבר, אתה אדם שאלוהים הפך אותו למושלם. אם אינך מסוגל לעמוד איתן בניסיונות הנוכחיים, אזי בעתיד יהיה לך קשה אף יותר. אם תחווה רק מעט סבל חסר חשיבות ולא תעסוק בחיפוש האמת, אזי בסופו של דבר לא תזכה בדבר. תיוותר בידיים ריקות. יש בני אדם שמוותרים על העיסוק שלהם בחיפוש כשהם רואים שאלוהים אינו מדבר, ולבם נפוץ לכל עבר. האין הם שוטים? לבני אדם כאלה אין שום מציאות. כשאלוהים מדבר, הם תמיד מתרוצצים ונראים כלפי חוץ עסוקים ונלהבים, אך כעת, כשהוא אינו מדבר, הם כבר אינם עוסקים בחיפוש. לבני אדם כאלה אין עתיד. במהלך הזיכוך, עליך להיווכח מנקודת מבט חיובית וללמוד את הלקחים שעליך ללמוד. כשאתה מתפלל לאלוהים וקורא את דבריו, עליך להשוות אליו את המצב שלך, לגלות את חסרונותיך ולהבין שעדיין ישנם לקחים רבים שעליך ללמוד. ככל שתעסקו בחיפוש בכנות רבה יותר בעודכם עוברים זיכוך, כך תגלו יותר שהנכם לקויים. כשאתה חווה זיכוך, אתה נתקל בעניינים רבים. אינך יכול לראות אותם בבירור, אתה מתלונן, אתה מגלה את בשרך שלך – רק כך תוכל לגלות שיש בך צביונות מושחתים רבים מדי.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עליכם לשמר את מסירותכם לאלוהים

דבר אלוהים היומי  מובאה 471

עבודתו של אלוהים באחרית הימים דורשת אמון אדיר – אמון אדיר אף יותר מזה שהיה לאיוב. ללא אמון, בני האדם לא יהיו מסוגלים להמשיך לצבור ניסיון, והם גם לא יוכלו להפוך למושלמים בידי אלוהים. כשיגיע יומם של הניסיונות האדירים, יהיו אנשים שיעזבו את הכנסיות, מקצתם כאן, מקצתם שם. יהיו כאלה שהתקדמו יפה למדי בעיסוקם בחיפוש בימים שקדמו לכך, ולא יהיה ברור מדוע הם חדלו להאמין. יקרו דברים רבים שלא תבין ואלוהים כלל לא יעשה אותות ומופתים, ולא יעשה שום דבר על-טבעי. הדבר נועד לבדוק האם אתה מסוגל לעמוד איתן – אלוהים משתמש בעובדות כדי לזכך את בני האדם. עדיין לא סבלת סבל רב. בעתיד, כשיתרחשו ניסיונות אדירים, במקומות מסוימים כל באי הכנסייה יעזבו, ואלה שהיית בקשר טוב איתם יעזבו ויינטשו את אמונתם. האם תהיה מסוגל אז לעמוד איתן? עד כה, הניסיונות שעברת היו קלים, וסביר להניח שבקושי הצלחת לעמוד בהם. השלב הזה כולל זיכוך והבאה לידי שלמות באמצעות מילים בלבד. בשלב הבא, העובדות ינחתו עליך כדי לזכך אותך, ואז תהיה שרוי בשיא המצוקה. ברגע שהמצב יהיה חמור באמת, אלוהים ייעץ לך להזדרז ולעזוב, ואנשים דתיים ינסו לפתות אותך ללכת איתם. הדבר נועד לבדוק אם תוכל להמשיך לצעוד בנתיב, וכל אלה הם ניסיונות. הניסיונות הנוכחיים קלים, אך יבוא יום שבו בבתים אחדים ההורים כבר לא יאמינו, ובבתים אחרים הילדים כבר לא יאמינו. האם תהיה מסוגל להמשיך? ככל שתתקדם יותר, כך הניסיונות יהפכו לאדירים יותר. אלוהים מבצע את העבודה של זיכוך בני האדם על פי הצרכים שלהם ושיעור קומתם. במהלך השלב שבו אלוהים הופך את בני האדם למושלמים, לא ייתכן שמספרם של בני האדם ימשיל לגדול – הוא רק יפחת. רק באמצעות הזיכוך הזה יוכלו בני האדם להפוך למושלמים. גיזום, הטלת משמעת, מבחן, ייסורים וקללות – האם תוכל לעמוד בכל זה? כשאתה רואה כנסייה שמצבה טוב במיוחד, שבה כל האחיות והאחים עוסקים בחיפוש במרץ רב, אתה עצמך מתעודד. כשיבוא היום שבו כולם כבר עזבו, מקצתם כבר לא מאמינים, מקצתם עזבו כדי לעשות עסקים או כדי להתחתן, ומקצתם הצטרפו לדת, האם תהיה מסוגל אז לעמוד איתן? האם תוכל להישאר ללא כל הפרעה בתוך-תוכך? האופן שבו אלוהים הופך את בני האדם למושלמים אינו דבר כה פשוט! הוא משתמש בדברים רבים כדי לזכך את בני האדם. בני האדם רואים בהם שיטות, אך בכוונתו המקורית של אלוהים, אלה אינן שיטות כלל וכלל, אלא עובדות. בסופו של דבר, לאחר שאלוהים יזכך את בני האדם עד שלב מסוים וכבר לא יהיו להם תלונות כלשהן, השלב הזה בעבודתו יסתיים. העבודה האדירה של רוח הקודש היא להפוך אותך למושלם, וכשהיא אינה עובדת ומסתתרת, הדבר נועד אף יותר כדי להפוך אותך למושלם. כך בייחוד אפשר לראות אם בני האדם אוהבים את אלוהים, אם הם באמת נותנים בו אמון. כשאלוהים מדבר בפשטות, אין לך צורך לחפש. רק כשהוא נסתר, עליך לחפש ולגשש את דרכך. עליך להיות מסוגל למלא את חובתו של ברוא, ואין זה משנה מה יהיה סופך בעתיד ומה יהיה היעד שלך, עליך להיות מסוגל לעסוק בחיפוש ידע ולאהוב את אלוהים במהלך שנות חייך. אין זה משנה כיצד אלוהים יתייחס אליך, עליך להיות מסוגל לא להתלונן. יש תנאי אחד לעבודתה של רוח הקודש בקרב בני האדם. עליהם להיות צמאים ולחפש, לא להיות רפי לב ולפקפק במעשיו של אלוהים, ועליהם להיות מסוגלים לקיים את חובתם בכל עת. רק באופן זה הם יוכלו לזכות בעבודתה של רוח הקודש. מה שנדרש מהאנושות בכל שלב בעבודתו של אלוהים הוא אמון עצום והתייצבות בפני אלוהים כדי לחפש. רק באמצעות התנסות יוכלו בני האדם לגלות עד כמה אלוהים חביב וכיצד רוח הקודש עובדת בבני האדם. אם לא תתנסו, אם לא תגששו את דרככם מבעד לכך, אם לא תעסקו בחיפוש, לא תזכו בדבר. עליכם לגשש קדימה באמצעות ההתנסויות שלכם, ורק באמצעות ההתנסויות שלכם תוכלו לראות את מעשיו של אלוהים ולזהות את המופלאות שלו ואת היותו בלתי נתפס.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עליכם לשמר את מסירותכם לאלוהים

דבר אלוהים היומי  מובאה 472

האל מאפשר לך לחוות סוגים שונים של קשיים, תסכולים ומצוקות, כמו גם כישלונות ומכשולים רבים. בסוף, בעת שאתה חווה את הדברים האלה, האל גורם לך להבין שכל הדברים שהוא אומר הם נכונים והאמת. בו בזמן, הוא גורם לך להבין שמה שאתה חושב ומדמיין, כמו גם התפיסות שלך, הידע, הפילוסופיות והתאוריות הפילוסופיות, והדברים שלמדת בעולם ושהוריך לימדו אותך, הם כולם שגויים, ושהדברים הללו לא יוכלו להנחות אותך לנתיב הנכון בחיים ולא יוכלו להוביל אותך להבנת האמת ולבואך בפני האל. אם אתה עדיין חי לפי הדברים הללו, אתה צועד בנתיב הכישלון, כמו גם בנתיב ההתנגדות והבגידה באל. בסוף, האל יגרום לך לראות זאת בבהירות. זהו תהליך שאתה חייב לחוות, ורק כך ניתן יהיה להשיג תוצאות, אבל זה גם משהו שלאל כואב לראותו. אנשים הם מרדניים ויש להם צביונות מושחתים, אז הם חייבים לסבול מעט, ולחוות את המכשולים הללו. ללא הסבל הזה, אין להם כל דרך להיטהר. אם לאדם יש לב שאוהב את האמת באמת ובתמים, ואם הוא באמת ובתמים מוכן לקבל עליו את שיטות הישועה השונות של האל ולשלם את המחיר, אזי אין צורך שיסבול כל כך הרבה. האל לא רוצה לגרום לאנשים לסבול הרבה, ולא רוצה שיחוו כל כך הרבה מכשולים וכישלונות. אולם, בני האדם הם מרדניים מדי. הם לא מוכנים לעשות כפי שאומרים להם, לא מוכנים להתמסר, ולא מסוגלים ללכת בנתיב הנכון או לקחת קיצורי דרך. הם פשוט הולכים בדרכים שלהם, ומורדים באל ומתנגדים לו. אנשים הם יצורים מושחתים. כל שהאל יכול לעשות הוא למסור אותם לידי השטן ולהעמיד אותם בנסיבות שונות על מנת לחשלם שוב ושוב, וכך לאפשר להם לזכות בחוויות מחוויות שונות וללמוד לקחים שונים, וללמוד להבין את תמציתם של דברים מרושעים שונים. לאחר מכן, כשהם יהרהרו בעבר, הם יבינו שדברי האל הם האמת, יודו שדברי האל הם האמת ויודו שהאל הוא המציאות של כל מה שחיובי, ושהוא זה שבאמת אוהב את בני האדם, דואג להם ויכול להושיעם. האל לא רוצה שאנשים יסבלו כל כך הרבה, אבל בני האדם הם מרדניים מדי, הם רוצים לעלות על הנתיב השגוי ולחוות את הסבל הזה. לאל אין ברירה מלבד לארגן לאנשים נסיבות שונות שוב ושוב על מנת לחשלם. באיזו מידה הם מחושלים לבסוף? במידה שאתה אומר, "חוויתי כל סוג של נסיבות, וכעת אני מבין סוף סוף שמלבד האל אין כל אדם, מאורע או דבר מה שיכולים לגרום לי להבין את האמת, שיכולים לגרום לי ליהנות מהאמת, או שיכולים לגרום לי להיכנס למציאויות-האמת. אם איישם בפועל בצייתנות לפי דברי האל, אם אהיה צייתן ואדע את מקומי כאדם, אדבק במעמדי ובחובתי כיציר בריאה, אקבל עליי בצייתנות את ריבונות האל ואת הסדריו, לא אמשיך להתלונן ולא אציג בפני האל דרישות מופרזות ואוכל להתמסר באמת בפני הבורא, רק אז אהפוך להיות מישהו שמתמסר לאל באמת ובתמים." כשאנשים מגיעים לרמה הזו, הם באמת משתחווים בפני האל, והאל כבר לא צריך לארגן עבורם נסיבות שעליהם לחוות. אם כך, באילו נתיב אתם מבקשים ללכת? אין אף אדם שיש לו רצון סובייקטיבי לסבול, ואין אף אדם שרוצה לחוות מכשולים, כישלון, קשיים, תסכולים או מצוקה, אבל זו הדרך היחידה. לאנשים יש טבע שטני. הם מרדניים מדי, ומחשבותיהם והשקפותיהם סבוכות מדי. מדי יום, ליבך חווה סתירות בלתי פוסקות, מריבות וסערות. אתה מבין אמיתות מעטות בלבד, היווכחותך בחיים היא שטחית, ואינך חזק מספיק כדי לגבור על התפיסות, הדמיונות והצביונות המושחתים של הבשר. אתה מסוגל רק לנקוט בגישה הרגילה של האדם: לחוות כל העת כישלונות ותסכולים, להידרדר כל העת למטה, לתת לקשיים להכות בך, ולהתפלש ברפש, עד שמגיע היום שבו אתה אומר, "עייפתי. נמאס לי. אני לא רוצה לחיות כך. אני לא רוצה לחוות את הכישלונות הללו. אני מוכן לבוא בצייתנות בפני הבורא. אקשיב למה שיש לאל לומר, ואעשה כדבריו. זהו הנתיב הנכון היחיד בחיים." רק ביום שבו תשתכנע לחלוטין ותודה בתבוסה תהיה מסוגל לבוא בפני האל. האם למדתם מכל זה דבר מה לגבי צביונו של האל? מהי הגישה שבה האל נוקט באשר לבני האדם? לא משנה מה האל עושה, הוא רוצה את הטוב ביותר עבור בני האדם. לא משנה אילו נסיבות הוא מארגן או מה הוא מבקש ממך לעשות, הוא תמיד מבקש לחזות בתוצאה הטובה ביותר. נגיד שאתה חווה עניין מסוים ונתקל במכשולים ובכישלונות. האל לא מעוניין לראותך חווה מפח נפש כשאתה נכשל, לראות איך אתה חושב שאתה מחוסל ושהשטן לכד אותך, ואז מוותר על עצמך, לא מצליח לחזור ולעמוד על רגליך, ונסחף לתוך ייאוש – זו אינה התוצאה שהאל רוצה לראות. מה הוא כן רוצה לראות? שבעוד שייתכן שנכשלת בעניין המסוים הזה, אתה עדיין מסוגל לחפש את האמת ולהרהר בעצמך ובסיבה לכישלונך, לקבל את הלקח שהכישלון הזה לימד אותך, לזכור אותו לעתיד, לדעת ששגוי לנהוג בצורה כזו ושהדבר היחיד שנכון לעשות הוא ליישם בפועל לפי דברי האל, ואז להבין, "אני אדם רע. יש לי צביון שטני מושחת. יש בי מרדנות. אני רחוק מאוד מהאדם הצודק שעליו האל מדבר, וליבי אינו ירא-אל." הצלחת לראות את העובדה הזו בבהירות. הצלחת להבין את האמת שבדבר, ודרך המכשול הזה, הכישלון הזה, זכית בשכל ישר ובבגרות. זה מה שהאל רוצה לראות. מה הכוונה ב"בגרות"? הכוונה שהאל יכול לזכות בך, שניתן להושיע אותך, שאתה יכול להיכנס למציאויות-האמת, ושעלית על הנתיב של לירוא את האל ולסור מרע. האל מקווה לראות אנשים עולים על הנתיב הנכון. מאחורי מעשי האל ניצבות כוונות כנות, ומעשיו מצביעים על אהבתו הנסתרת, אבל לעיתים קרובות, אנשים לא חשים בכך. אנשים הם צרי-מוחין וקטנוניים להפליא. ברגע שהם לא מצליחים ליהנות מחסדו של האל ומברכותיו, הם מתלוננים עליו, נעשים שליליים, ופועלים בכעס, אבל האל לא נוטר להם טינה. הוא פשוט מתייחס אליהם כאל ילדים בורים ולא נוהג איתם בקטנוניות. הוא מארגן עבורם נסיבות שמאפשרות להם להבין איך ניתן לזכות בחסד ובברכות, שנותנות להם להבין מהי משמעות החסד עבור האדם, ומה יכול האדם להפיק ממנו. נניח שאתה אוהב לאכול משהו שהאל אומר שיזיק לבריאותך אם תאכל ממנו בהגזמה. אתה לא מקשיב, מתעקש לאכול זאת, והאל מאפשר לך לבחור בכך באופן חופשי. כתוצאה מכך, אתה נעשה חולה. לאחר שחווית זאת מספר פעמים, אתה מבין שהאל צדק בדבריו אליך, שכל מה שאמר היה נכון, שעליך ליישם בפועל לפי דבריו, ושזהו הנתיב הנכון. אם כך, לאן מביאים אותך כל המכשולים, הכישלונות והסבל שאתה חווה? קודם כול, אתה מסוגל לחוש בכוונותיו הכנות של האל. שנית, זה גורם לך להאמין ולהיות בטוח בכך שדברי האל נכונים הם ושהם כולם מעשיים, וכך אמונתך באל גדלה. בנוסף לכך, לאחר שחווית תקופה זו של כישלונות, אתה לומד להבין עד כמה דברי האל הם אמינים ומדויקים, אתה מבין שדבריו הם האמת, ואתה מבין את עקרונות יישום האמת בפועל. לכן, טוב עבורך לחוות כישלון, אפילו שהוא גורם לך לסבול ומחשל אותך. אבל אם החישול הזה גורם לך לשוב בסופו של דבר ולהתייצב בפני האל, גורם לך להבין את דבריו ולאמצם לליבך בתור האמת, וגורם לך להכיר את האל, אזי החישול, המכשולים והכישלונות שחווית לא היו לשווא. זו התוצאה שבה האל מעוניין.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, כיצד לזהות את מהות טבעו של פאולוס

דבר אלוהים היומי  מובאה 473

עליך לזכור שהמילים האלו נאמרו כעת: בהמשך, תתנסה במצוקות גדולות ובסבל גדול עוד יותר! הבאה לידי שלמות איננה דבר פשוט או קל. לכל הפחות, צריכה להיות לך האמונה של איוב, ואולי אפילו אמונה חזקה משלו. עליך לדעת שהניסיונות בעתיד יהיו גדולים יותר מהניסיונות שאיוב הועמד בהם, ושעליך לעבור ייסורים ארוכי טווח. האם זה דבר פשוט? אם לא ניתן לשפר את האיכות שלך, אם יכולת ההבנה שלך לוקה בחסר, ואם הידע שלך מועט מדי, הרי שהפעם לא תישא שום עדות, אלא תהפוך לבדיחה, לכלי משחק בידי השטן. אם אינך יכול להיאחז בחזיונות כעת, הרי שאין לך יסוד כלל ואתה תושלך בעתיד! אין זה קל לצעוד בחלק כלשהו של הנתיב ולכן אל תקל ראש בכך. בחן זאת בקפידה והיערך כדי לצעוד כראוי בישורת האחרונה של הנתיב הזה. זהו הנתיב שיש לצעוד בו בעתיד, הנתיב שכל האנשים חייבים לצעוד בו. אל לך להתעלם מידע זה; אל תחשוב שדבריי אליך הם דברי סרק. יום יבוא ותעשה בהם שימוש טוב – מילותיי אינן יכולות להיאמר לשווא. זה הזמן עבורך להצטייד, זה הזמן לסלול את הדרך לעתיד. עליך להכין את הנתיב שבו תצעד בהמשך, עליך להיות מודאג וחרד באשר ליכולתך לעמוד איתן בהמשך, ועליך להיערך היטב לנתיב העתידי שלך. אל תהיה גרגרן ועצלן! עליך לעשות כל שביכולתך כדי להפיק את המרב מהזמן שלך, כך שתזכה בכל מה שדרוש לך. אני מעניק לך הכול כדי שתוכל להבין. ראיתם במו עיניכם שבתוך פחות משלוש שנים אמרתי דברים רבים כל כך ועשיתי עבודה רבה כל כך. אחת הסיבות לכך שעבדתי באופן זה היא שהזמן קצר מדי, שלא יכולים להיות עיכובים נוספים. אתה מדמיין שבני האדם צריכים קודם כול להגיע לבהירות פנימית מושלמת לפני שיוכלו לשאת עדות ולשמש את אלוהים – אולם האם זה לא יהיה איטי מדי? עד מתי, אם כן, אצטרך ללוות אותך? אם אתה מצפה שאלווה אותך עד שאזדקן ושיערי יאפיר, זה בלתי אפשרי! אחרי שכל בני האדם יתנסו במצוקה גדולה יותר, הם יגיעו להבנה אמיתית בתוך תוכם. אלה שלבי העבודה. לאחר שתבין באופן מלא את החזיונות ששותפו כיום ולאחר שתגיע לשיעור קומה אמיתי, כל קושי שהוא שתעבור בעתיד לא יכריע אותך, ותהיה מסוגל לעמוד בו. לאחר שאשלים את שלב העבודה האחרון הזה ולאחר שאסיים לבטא את המילים האחרונות, בעתיד, בני האדם יצטרכו לצעוד בנתיב שלהם לבדם. הדבר יגשים את המילים שנאמרו בעבר: רוח הקודש מפקידה משימה בידיו של כל אדם ואדם, ויש לה עבודה לעשות בכל אדם ואדם. בעתיד, כולם יצעדו בנתיב שהם צריכים לצעוד בו, בהובלת רוח הקודש. מי יהיה מסוגל לדאוג לאחרים במהלך המצוקות? לכל אדם סבל משלו, ולכל אחד שיעור קומה משלו. לשום אדם אין שיעור קומה זהה לזה של אדם אחר. בעלים לא יוכלו להשגיח על רעיותיהם או הורים על ילדיהם – איש לא יוכל להשגיח על מישהו אחר. זה יהיה שונה מהמצב הנוכחי, שבו דאגה ותמיכה הדדיות עדיין אפשריות. זו תהיה העת שבה ייחשפו בני אדם מכל הסוגים. כלומר, כשאלוהים מכה ברועה, הצאן נפוץ לכל עבר, ובאותה עת, לא יהיה לכם מנהיג אמיתי. בני האדם יתפלגו – המצב יהיה שונה מהמצב הנוכחי, שבו אתם יכולים להתאחד כקהילה. בעתיד, אנשים שאינם ניחנים בעבודתה של רוח הקודש יגלו את פרצופם האמיתי. בעלים "ימכרו" את רעיותיהם, רעיות "ימכרו" את בעליהן, ילדים "ימכרו" את הוריהם והורים ירדפו את ילדיהם – לא ניתן להבין את הלב האנושי! כל מה שניתן לעשות הוא להיאחז במה שיש לאדם ולצעוד היטב בישורת האחרונה של הנתיב. לעת עתה, אינכם מבינים זאת בבירור. כולכם קצרי רואי. אין זה קל להתנסות בהצלחה בשלב העבודה הזה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, כיצד עליכם לצעוד בישורת האחרונה של הנתיב

דבר אלוהים היומי  מובאה 474

רוב בני האדם מאמינים באלוהים למען הייעוד העתידי שלהם או למען הנאה זמנית. בקרב בני אדם שלא עברו אף גיזום, האמונה באלוהים היא למען הכניסה לשמיים, למען זכייה בגמול. היא לא כדי שיהפכו למושלמים, או כדי למלא את חובתו של יציר בריאה. כלומר, רוב בני האדם לא מאמינים באלוהים כדי למלא את אחריותם או כדי להשלים את חובתם. נדירים המקרים שבהם בני אדם מאמינים באלוהים כדי לחיות חיים בעלי משמעות, ואין בני אדם המאמינים, שמכיוון שהאדם חי, עליו לאהוב את אלוהים כי זהו דבר טבעי לחלוטין ומוצדק, ושזה ייעודו הטבעי של האדם. לכן, על אף שכל אדם עוסק בחיפוש היעדים הייחודיים לו, המטרה והמניע של עיסוקם של כל בני האדם דומים. יתרה מזאת, רוב בני האדם סוגדים לאותם הדברים. במהלך אלפי השנים האחרונות, מאמינים רבים מתו ורבים מתו ונולדו מחדש. לא אדם אחד או שניים מחפשים את אלוהים, ואפילו לא אלף או אלפיים, אך רוב בני האדם האלה עוסקים בחיפוש למען הסיכויים העתידיים שלהם או למען התקוות המפוארות שלהם. נדירים בני האדם שמסורים למשיח. הרבה מאמינים אדוקים מתו כשהם לכודים ברשתותיהם שלהם. מעבר לכך, מספר בני האדם שזכו בניצחון הוא קטן להחריד. עד היום, אנשים לא יודעים את הסיבות לניצחונם, או את סוד הצלחתם. בני האדם שמחפשים את המשיח באופן כפייתי עדיין לא זכו בתובנה פתאומית. הם עדיין לא הצליחו לפרש את התעלומות האלה משום שהם פשוט לא יודעים. אף על פי שהם משקיעים מאמצים אדירים בעיסוקם בחיפוש, הדרך שבה הם צועדים אינה דרך ההצלחה אלא דרך הכישלון שבה צעדו קודמיהם בעבר. לכן, ללא קשר לאופן שבו הם מחפשים, הם צועדים בדרך המובילה לחושך, הלא כן? הם זוכים רק בפירות מרים, הלא כן? אומנם קשה לחזות אם בני אדם ההולכים בעקבותיהם של אלה שהצליחו בעבר יצליחו או ייכשלו, אך מה קטנים סיכוייהם של בני אדם ההולכים בעקבותיהם של אלה שנכשלו. יש להם סיכוי גדול אף יותר להיכשל, הלא כן? איזה ערך יש לדרך שהם צועדים בה? האין הם מבזבזים את זמנם? בין אם בני אדם מצליחים בעיסוקם בחיפוש ובין אם הם נכשלים, יש סיבה לכך. הצלחתם או כישלונם לא נקבעים רק על פי העובדה שהם מחפשים כאוות נפשם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, הדרך שבה האדם צועד קובעת את הצלחתו או כשלונו

דבר אלוהים היומי  מובאה 475

במסגרת אמונתו של האדם באל, הדרישה הבסיסית ביותר היא שלבו יהיה ישר, שהוא יוכל להקדיש את עצמו באופן מוחלט, ולהתמסר באמת ובתמים. הדבר שהאדם מתקשה לעשות יותר מכל הוא לתת את כל חייו בתמורה לאמונה אמיתית, שבאמצעותה יוכל לזכות באמת כולה ולמלא את חובתו כיציר בריאה. זאת לא משיג אדם שנכשל, ועל אחת כמה וכמה לא משיג זאת מי שלא יכול למצוא את המשיח. בדיוק משום שהאדם אינו מצטיין בהקדשת עצמו לאל באופן מוחלט, משום שהאדם אינו נכון לבצע את חובתו למען הבורא, משום שהאדם רואה את האמת אך נמנע ממנה וצועד בנתיב משלו, משום שהאדם תמיד חותר על ידי הליכה בנתיב של מי שנכשל, ומשום שהאדם תמיד מתמרד נגד שמיים, לכן האדם תמיד נכשל, תמיד נופל למלכודת התכסיסים של השטן ונופל ברשת שלו עצמו. משום שהאדם לא מכיר את המשיח, משום שהאדם לא מיומן בהבנת האמת ובחוויית האמת, משום שהאדם מעריץ את פאולוס יתר על המידה ויש לו רצון חזק מדי לעלות לשמיים, ומשום שהאדם תמיד דורש שהמשיח יציית לו והוא פוקד על האל, כך כל אותם האישים הדגולים והנעלים האלה ובני האדם שחוו את תהפוכות העולם עדיין אינם מסוגלים לחמוק מן המוות, והם מתים במהלך ייסורו של האל. כל שאני יכול לומר על בני האדם האלה שהוא שהם מתים מוות טרגי, ושיש הצדקה לסופם, כלומר למותם. האין כישלונם אף יותר בלתי נסבל לדין השמיים? האמת באה מעולמו של האדם, אך המשיח הוא זה שמוסר את האמת לאדם. מקורה במשיח, כלומר מאלוהים עצמו, והאדם לא יכול להשיג אותה. אולם המשיח רק מספק את האמת בלבד – הוא לא בא לכאן כדי להחליט אם האדם יצליח בחתירתו אל האמת. מכאן, ההצלחה או הכישלון באמת תלויים רק בחיפושו של האדם. לפיכך, ההצלחה או הכישלון של האדם במונחים של האמת תלויים לחלוטין בחתירתו שלו. זה עניין שמעולם לא היה קשור למשיח, אלא נקבע על פי חתירתו של האדם. לא ניתן לתלות באלוהים את כל ייעודו של האדם ואת הצלחתו או כישלונו, כך שאלוהים יישא באחריות לגביהם. זאת משום שזה לא עניין הנוגע לאלוהים עצמו אלא עניין המתקשר באופן ישיר לחובה שיציר בריאה חייב למלא. רוב בני האדם יודעים קצת על עיסוקם וייעודם של פאולוס ופטרוס, אך בני האדם לא מכירים דבר מלבד סופם של פטרוס ופאולוס, והם לא יודעים דבר על סוד הצלחתו של פטרוס, או על הליקויים שהובילו לכישלונו של פאולוס. על כן, אם אתם כלל לא מסוגלים להבין את מהותה העמוקה של עיסוקם, הרי שהעיסוק של רובכם עדיין ייכשל; ואפילו אם מעטים מכם יצליחו, הם עדיין לא ישתוו לפטרוס. אם דרך העיסוק שלכם היא הדרך הנכונה, יש לכם סיכוי להצליח. אם הדרך שבה אתם פוסעים בעיסוקכם בחיפוש האמת היא לא הדרך הנכונה, לעולם לא תהיו מסוגלים להצליח, וסופכם יהיה דומה לסופו של פאולוס.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, הדרך שבה האדם צועד קובעת את הצלחתו או כשלונו

דבר אלוהים היומי  מובאה 476

פטרוס היה אדם שהפך למושלם. רק לאחר שהוא חווה ייסורים ומשפט וזכה משום כך בלב טהור ואוהב-אל, הוא הפך למושלם לגמרי. הדרך שבה הוא צעד הייתה הדרך של ההפיכה למושלם. כלומר מהרגע הראשון, הדרך שפטרוס צעד בה הייתה הדרך הנכונה, והמניע לאמונתו באלוהים היה המניע הנכון, ולכן הוא היה לאדם שהפך למושלם, והוא פסע בדרך חדשה שהאדם מעולם לא צעד בה בעבר. לעומת זאת, הדרך שפאולוס צעד בה מהרגע הראשון הייתה הדרך המנוגדת למשיח, ורק משום שרוח הקודש רצתה להשתמש בו ולנצל בעבודתה את הכישרונות שלו ואת כל מעלותיו, הוא עבד עבור המשיח במשך כמה עשורים. הוא בסך הכול היה אדם שרוח הקודש השתמשה בו, והיא לא השתמשה בו משום שישוע ראה בעין יפה את אנושיותו, אלא משום הכישרונות שלו. הוא היה מסוגל לעבוד למען ישוע משום שהוא הוכה אפיים ארצה, ולא משום שהוא שמח לעשות זאת. הוא היה מסוגל לעשות עבודה כזו בזכות הנאורות וההכוונה של רוח הקודש, והעבודה שהוא עשה לא ייצגה בשום אופן את חיפושו או את אנושיותו. עבודתו של פאולוס מייצגת עבודה של משרת, כלומר הוא עשה עבודה של שליח. פטרוס, לעומת זאת, היה שונה: הוא גם עשה עבודה. היא לא הייתה רבה כעבודתו של פאולוס, אך הוא עבד מתוך החיפוש שלו אחר היווכחות, ועבודתו הייתה שונה מעבודתו של פאולוס. עבודתו של פטרוס הייתה מילוי חובתו של יציר בריאה. הוא לא עבד בתפקיד שליח, אלא עבד כחלק מחיפושו אחר אהבת האל. גם מהלך עבודתו של פאולוס כלל את עיסוקו האישי: עיסוקו היה אך ורק למען תקוותיו לעתיד ולמען רצונו בייעוד טוב. הוא לא קיבל זיכוך במהלך עבודתו, והוא גם לא קיבל גיזום. הוא האמין שכל עוד עבודתו משביעה את רצון האל, וכל עוד כל מעשיו מרצים את אלוהים, ממתין לו גמול בסוף הדרך. לא היו חוויות אישיות בעבודתו – היא נעשתה לשם העבודה עצמה ולא מתוך חיפוש אחר שינוי. כל עבודתו הייתה עסקת חליפין. היא לא הכילה דבר מהחובה או מההתמסרות של יציר בריאה. במהלך עבודתו, לא התרחש שינוי בצביונו הישן של פאולוס. עבודתו הייתה רק שירות לאחרים, והיא לא הייתה מסוגלת להביא לשינוי בצביונו. פאולוס ביצע את עבודתו באופן ישיר, מבלי להפוך למושלם או לעבור גיזום, והגמול הוא מה שהניע אותו. פטרוס היה שונה: הוא עבר גיזום וכן זיכוך. המטרה וההנעה של עבודתו של פטרוס היו שונות מהותית מאלה של פאולוס. על אף שפטרוס לא עשה כמות רבה של עבודה, טבעו עבר שינויים רבים, וחיפושו היה אחר האמת ושינוי של ממש. עבודתו לא התבצעה רק לשם העבודה עצמה. על אף שפאולוס עשה עבודה רבה, כולה הייתה עבודתה של רוח הקודש, ואפילו שפאולוס שיתף פעולה עם העבודה הזו, הוא לא חווה אותה. הסיבה היחידה שפטרוס עשה פחות עבודה הייתה שרוח הקודש לא עשתה עבודה רבה דרכו. כמות עבודתם לא קבעה אם הם הפכו למושלמים. עיסוקו של האחד היה כדי לקבל גמול ואילו עיסוקו של השני היה כדי לזכות באהבה שלמה לאלוהים ולמלא את חובתו כיציר בריאה, ככל שיכול היה להביא לידי ביטוי צלם חביב כדי להשביע את רצונו של אלוהים. הם היו שונים מבחינה חיצונית וגם מהותם הייתה שונה. לא תוכלו לקבוע מי מהם הפך למושלם על סמך כמות העבודה שהם עשו. פטרוס רצה להביא לידי ביטוי בחייו את צלמו של אדם שאוהב את אלוהים, להיות אדם שמתמסר לאלוהים, להיות אדם שמקבל גיזום ולהיום אדם שממלא את חובתו כיציר בריאה. הוא היה מסוגל להקדיש עת עצמו לאלוהים, להפקיד את כל כולו בידיו של אלוהים ולהתמסר לו עד המוות. זה מה שהוא גמר בדעתו לעשות, ויתר על כן, זה מה שהוא השיג. זו הסיבה המהותית לכך שסופו היה שונה מזה של פאולוס בסופו של דבר. העבודה שרוח הקודש עשתה בפטרוס הייתה להפוך אותו למושלם, והעבודה שרוח הקודש עשתה בפאולוס הייתה להשתמש בו. זאת משום שהאופי וההשקפות שלהם בנוגע לחיפוש היו שונים. לשניהם הייתה עבודתה של רוח הקודש. פטרוס יישם את העבודה הזו בעצמו וכן סיפק אותה לאחרים. לעומת זאת, פאולוס רק סיפק את כל עבודתה של רוח הקודש לאחרים ולא זכה ממנה לדבר בעצמו. לכן, לאחר שפאולוס חווה את עבודתה של רוח הקודש במשך שנים כה רבות, בקושי חלו בו שינויים. הוא עדיין נשאר כמעט בדיוק במצבו הטבעי ועדיין היה פאולוס הישן. אחר שעמד בקשיים של עבודה רבת שנים הוא רק למד איך לעבוד ורכש סיבולת, אך אופיו הישן – אופיו התחרותי ורודף הבצע – נותר כשהיה. לאחר שעבד במשך שנים כה רבות, הוא לא הכיר את טבעו המושחת ולא נפטר מטבעו הישן, וטבעו זה עדיין ניכר בבירור בעבודתו. בסך הכול היה בו יותר ניסיון בעבודה, אך ניסיון מועט כל כך כשלעצמו לא היה מסוגל לשנות אותו, ולא יכול היה לשנות את השקפותיו על הקיום או על משמעות החיפוש שלו. על אף שהוא עבד שנים רבות למען המשיח, ולא התנכל עוד לאדוננו ישוע, בלבו לא השתנתה הכרתו את אלוהים. פירוש הדבר הוא שהוא לא עבד כדי להתמסר לאלוהים, אלא נאלץ לעבוד לשם הייעוד העתידי שלו. משום שבראשית, הוא התנכל למשיח ולא נשמע למשיח. הוא היה מורד מיסודו שהתנגד למשיח במכוון ואדם שלא הכיר את עבודתה של רוח הקודש. גם כאשר עבודתו כבר כמעט הסתיימה, הוא עדיין לא הכיר את עבודתה של רוח הקודש, ופעל רק מרצונו החופשי בהתאם לאופיו, מבלי להתייחס כלל לרצונה של רוח הקודש. ולכן טבעו היה עוין כלפי המשיח והוא לא התמסר לאמת. אדם כזה, שעבודתה של רוח הקודש זנחה אותו, אשר לא מכיר את עבודתה של רוח הקודש ואשר גם מתנגד למשיח – כיצד יכול אדם כזה לזכות בישועה? ישועת האדם לא תלויה בכמות העבודה שהוא עושה, או במידת התמסרותו. היא נקבעת בהתאם למידה שבה הוא מכיר את עבודתה של רוח הקודש, ליכולתו להנהיג את האמת ולמידה שהשקפותיו על החיפוש עולות בקנה אחד עם האמת.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, הדרך שבה האדם צועד קובעת את הצלחתו או כשלונו

דבר אלוהים היומי  מובאה 477

על אף שגילויים טבעיים אכן התרחשו לאחר שפטרוס הפך לחסיד של ישוע, בטבעו הוא היה מוכן מלכתחילה להישמע לרוח הקודש ולחפש את המשיח. ההתמסרות שלו לרוח הקודש הייתה טהורה: הוא לא חיפש פרסום או עושר – מה שהניע אותו היה התמסרות לאמת. אף על פי שהיו שלושה מקרים שבהם פטרוס הכחיש שהוא מכיר את המשיח, ואף על פי שהוא פיתה את האדון ישוע, החולשה האנושית הקלה הזו לא באה לידי ביטוי בטבעו, לא השפיעה על עיסוקו העתידי ולא יכולה להוכיח כראוי שהפיתוי שלו היה מעשה של צורר משיח. חולשה אנושית רגילה היא דבר שמשותף לכל בני האדם בעולם – האם ציפית שפטרוס יהיה שונה? בני האדם מחזיקים בהשקפות מסוימות על פטרוס משום שהוא עשה כמה טעויות טיפשיות, הלא כן? ובני האדם מעריצים כל כך את פאולוס בזכות כל העבודה שהוא עשה, ובזכות כל האיגרות שהוא כתב, הלא כן? כיצד האדם יהיה מסוגל להבין את מהותו של האדם לאשורה? בני אדם בעלי היגיון יכולים לראות דבר כה פשוט, נכון? על אף שהשנים הרבות שבהן פטרוס עבר חוויות כאובות לא תועדו בספרי הקודש, זו לא הוכחה שפטרוס לא חווה חוויות אמיתיות או שפטרוס לא הפך למושלם. כיצד יכול אדם לתפוס את עבודתו המלאה של אלוהים? ישוע לא בחר באופן אישי מה יתועד בכתבי הקודש – דורות מאוחרים יותר ערכו אותם. על כן, כל מה שתועד בספרי הקודש נבחר על פי תפיסותיו של האדם, הלא כן? מעבר לכך, סופם של פטרוס ופאולוס לא מפורטים במפורש באיגרות, ולכן האדם שופט את פטרוס ואת פאולוס על פי תפיסותיו שלו, ועל פי העדפותיו שלו. ומשום שפאולוס עשה כל כך הרבה עבודה, משום ש"תרומותיו" היו כה רבות, הוא זכה באמון ההמונים. האדם מתרכז בדברים שטחיים בלבד, הלא כן? כיצד האדם יהיה מסוגל להבין את מהותו של האדם לאשורה? זאת ועוד, מכיוון שפאולוס היה מושא להערצה במשך אלפי שנים, מי יעז להתכחש בפזיזות לעבודתו? פטרוס היה רק דייג, ולכן איך ייתכן שתרומתו רבה כתרומתו של פאולוס? על סמך תרומותיהם, פאולוס אמור היה לבוא על גמולו לפני פטרוס, ואמור היה להיות יותר כשיר לזכות לאישורו של אלוהים. מי היה מאמין שהדרך היחידה שבה אלוהים טיפל בפאולוס הייתה לעשות עבודה באמצעות הכישרונות שלו, בעוד שאלוהים הפך את פטרוס למושלם? לאדוננו ישוע לא היו בשום פנים ואופן תוכניות עבור פטרוס ופאולוס מההתחלה: הם הפכו למושלמים או שימשו לעבודה בהתאם לאופיים הפנימי. על כן, מה שבני האדם רואים הוא בסך הכול תרומותיו החיצוניות של האדם, ואילו מה שאלוהים רואה הוא מהותו של האדם, וכן הדרך שבה האדם צועד בחיפושו מההתחלה, והמניע לחיפושו של האדם. בני האדם מודדים אדם על פי השקפותיהם ועל פי התפיסות שלהם עצמם, אך סופו של אדם לא נקבע על פי חיצוניותו. לכן אני אומר שאם הדרך שאתם צועדים בה מלכתחילה היא דרך ההצלחה, ואם נקודת המבט שלכם בנוגע לחיפוש היא נקודת המבט הנכונה מלכתחילה, אתם דומים לפטרוס. אם הדרך שאתם פוסעים בה היא דרך הכישלון, גם אם תשלמו מחיר יקר, סופכם יהיה כסופו של פאולוס. כך או כך, ייעודכם וההצלחה או הכישלון שלכם נקבעים שניהם על פי חיפושכם בדרך הנכונה או השגויה, ולא על פי מסירותכם או המחיר שאתם משלמים. המהות של פטרוס ופאולוס והמטרות אליהן חתרו היו שונות. האדם לא מסוגל לגלות את הדברים האלה, ורק אלוהים יכול לדעת אותם בשלמותם. זאת מכיוון שאלוהים רואה את מהותו של האדם, ואילו האדם לא מכיר את מהותו כלל ועיקר. האדם לא מסוגל לחזות במהות הטמונה באדם או בשיעור הקומה שלו בפועל, ולפיכך הוא לא מסוגל לזהות את הסיבות לכישלון ולהצלחה של פאולוס ופטרוס. הסיבה לכך שרוב בני האדם מעריצים את פאולוס ולא את פטרוס היא משום שפאולוס שימש לעבודה ציבורית, והאדם מסוגל לתפוס את העבודה הזו, ולכן בני האדם מכירים ב"הישגים" של פאולוס. לעומת זאת, החוויות של פטרוס אינן גלויות לאדם, והאדם לא מסוגל להשיג את הדברים שהוא חיפש, ולכן אין לאדם עניין בפטרוס.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, הדרך שבה האדם צועד קובעת את הצלחתו או כשלונו

דבר אלוהים היומי  מובאה 478

פטרוס הפך למושלם באמצעות חוויית הגיזום והזיכוך. הוא אמר, "עליי להשביע את רצונו של אלוהים בכל עת. בכל מעשיי, אני רק שואף להשביע את רצונו של אלוהים, וגם אם יומטו עליי ייסורים, וגם אם אישפט, אני עדיין אשמח לעשות זאת". פטרוס הקדיש את כל כולו לאלוהים, ועבודתו, דבריו וכל חייו נועדו כולם לאהוב את אלוהים. הוא היה אדם שחיפש קדושה, וככל שהוא חווה יותר דברים, כך גדלה אהבתו לאלוהים בעומק לבו. פאולוס, לעומתו, עשה רק עבודה כלפי חוץ, ועל אף שגם הוא עבד קשה, מאמציו הוקדשו לעשיית עבודתו כראוי כדי לזכות בגמול. אילו הוא ידע שהוא לא יקבל גמול, הוא היה מפסיק לעבוד. לפטרוס היו חשובים אהבת האמת בתוך לבו והדברים המעשיים שניתן להשיג. לא היה אכפת לו אם הוא יקבל גמול – היה אכפת לו אם טבעו יכול להשתנות. לפאולוס היה אכפת מעבודה קשה, מעבודה ומסירות כלפי חוץ, ומהדוקטרינות שבני אדם רגילים לא התנסו בהן. לא היה אכפת לו כלל מהשינויים העמוקים בתוכו ומאהבת אמת לאלוהים. החוויות של פטרוס נועדו להשיג אהבת אמת לאלוהים והכרה אמיתית שלו. חוויותיו נועדו לזכות בקשר קרוב יותר עם אלוהים ולהביא לידי ביטוי דברים מעשיים בחייו. עבודתו של פאולוס נבעה ממה שישוע הטיל עליו, והיא נועדה להשיג את הדברים שהוא חפץ בהם, אך הדברים האלה לא היו קשורים להכרתו את עצמו ואת אלוהים. עבודתו נועדה אך ורק להימנע מייסורים וממשפט. מה שפטרוס חיפש היה אהבה טהורה, ומה שפאולוס חיפש היה כתר הצדקה. פטרוס חווה שנים רבות של עבודת רוח הקודש והכיר את המשיח באופן מעשי, וכן הכיר את עצמו היטב. משום כך, אהבתו לאלוהים הייתה טהורה. שנים רבות של זיכוך העצימו את הכרתו את ישוע ואת החיים, ואהבתו הייתה אהבה שלא תלויה בדבר – הייתה זו אהבה ספונטנית, והוא לא ביקש דבר בתמורה ולא קיווה לגמול. פאולוס עבד במשך שנים רבות, אך הוא לא הכיר את המשיח באופן מעמיק, והכרתו את עצמו הייתה שטחית. פשוט לא הייתה לו אהבה למשיח, ועבודתו ומסלול צעידתו נועדו לאפשר לו לנוח על זרי הדפנה. הוא חיפש את הכתר המשובח ביותר, ולא את האהבה הטהורה ביותר. הוא לא חיפש באופן פעיל, אלא רק באופן פסיבי. הוא לא ביצע את חובתו, אלא נאלץ לעסוק בחיפוש לאחר שעבודתה של רוח הקודש השתלטה עליו. משום כך, עיסוקו לא מוכיח שהוא היה יציר בריאה. פטרוס היה יציר בריאה כשיר שביצע את חובתו. בני אדם חושבים שכל מי שתורם לאלוהים צריך לקבל גמול, ושככל שהתרומה גדולה יותר, כך מובן יותר מאליו שאלוהים יגמול לתורם בעין יפה. מהות השקפתו של האדם היא של עסקת חליפין, והוא לא שואף באופן פעיל לבצע את חובתו כיציר בריאה. מבחינתו של אלוהים, ככל שבני האדם מחפשים אהבת אמת והתמסרות מוחלטת לאלוהים, שפירושם גם שאיפה לבצע את חובתם כיצירי בריאה, כך הם יכולים יותר לזכות באישורו של אלוהים. מנקודת מבטו של אלוהים, האדם נדרש להחזיר לעצמו את חובתו ומעמדו המקוריים. האדם הוא יציר בריאה, לכן אסור לאדם לצאת מגבולותיו ולהציב דרישות לאלוהים, ועליו למלא את חובתו כברוא אל ולא יותר. הייעודים של פאולוס ופטרוס נמדדו לפי יכולתם למלא את חובתם כיצירי בריאה, ולא לפי מידת תרומתם. ייעודיהם נקבעו על פי מה שהם חיפשו מההתחלה, ולא על פי כמות העבודה שהם עשו או דעתם של אחרים עליהם. משום כך, שאיפת האדם לבצע את חובתו באופן פעיל כיציר בריאה היא הדרך להצלחה; חיפוש הדרך של אהבת אמת לאלוהים הוא הדרך הנכונה ביותר; שאיפת האדם לשינויים בצביונו הישן וחיפושו אחר אהבה טהורה לאלוהים הם הדרך להצלחה. דרך כזו להצלחה היא הדרך להחזרת החובה המקורית והמראה המקורי של יציר בריאה. זו דרך החזרה, וזו גם המטרה של כל עבודתו של אלוהים מהראשית ועד התכלית. אם חיפושו של אדם נגוע בדרישות אישיות ראוותניות וחשקים לא רציונליים, ההשפעה שהוא ישיג לא תשנה את טבעו. עיסוק כזה סותר את עבודת החזרה. אין ספק שזו לא עבודה שעושה רוח הקודש, ולכן זו הוכחה שעיסוק כזה לא יקבל אישור מאלוהים. איזו חשיבות יש לעיסוק שלא יקבל אישור מאלוהים?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, הדרך שבה האדם צועד קובעת את הצלחתו או כשלונו

דבר אלוהים היומי  מובאה 479

העבודה שעשה פאולוס הוצגה לאדם, אך טוהר אהבתו לאלוהים ועומק אהבתו לאלוהים בלבו – את אלה האדם לא יכול לראות. האדם יכול לחזות רק בעבודה שהוא עשה, וממנה האדם יודע שרוח הקודש לבטח השתמשה בו, ולכן האדם חושב שפאולוס יותר טוב מפטרוס ושעבודתו הייתה רבה יותר, משום שהוא היה מסוגל לתמוך בכנסיות. פטרוס רק דאג לחוויותיו האישיות, ואסף סביבו רק בני אדם ספורים במהלך עבודתו המזדמנת. קיימות ממנו רק מעט איגרות שאינן מוכרות היטב, אך מי יודע מה רבה הייתה האהבה לאלוהים בעומק לבו? פאולוס עשה לילות כימים בעבודתו למען אלוהים: כל עוד הייתה עבודה, הוא עשה אותה. הוא הרגיש שכך הוא יהיה מסוגל לזכות בכתר, ויוכל לְרַצות את אלוהים, אך הוא לא חיפש דרכים להשתנות באמצעות עבודתו. כל דבר שלא השביע את רצונו של אלוהים בחייו של פטרוס גרם לפטרוס להרגיש שלא בנוח. אם דבר מה לא השביע את רצונו של אלוהים, פטרוס התמלא בחרטה וחיפש דרך ראויה שבה הוא יוכל לְרַצות את לבו של אלוהים. אפילו בהיבטים הכי הפעוטים והכי חסרי החשיבות בחייו, הוא דרש מעצמו להשביע את רצונו של אלוהים. הוא החמיר לא פחות בכל הנוגע לטבעו הישן, והיה קפדני בדרישותיו מעצמו, כדי להתקדם אל עומק האמת. פאולוס חיפש רק מוניטין ומעמד שטחיים. הוא שאף להתרברב בפני האדם, ולא שאף להתקדם כהוא זה בהיווכחותו בחיים. היה לו אכפת מדוקטרינה ולא מהמציאות. יש כאלה שאומרים: "פאולוס עשה עבודה רבה למען אלוהים. מדוע אלוהים לא זכר אותו? פטרוס ביצע רק עבודה מעטה למען אלוהים, ולא תרם תרומה רבה לכנסיות. מדוע הוא הפך למושלם?" פטרוס אהב את אלוהים במידה מסוימת, כפי שאלוהים דרש. רק לבני אדם כאלה יש עדות. ומה עם פאולוס? עד כמה פאולוס אהב את אלוהים? האם אתם יודעים? למה נועדה עבודתו של פאולוס? ולמה נועדה עבודתו של פטרוס? פטרוס לא עשה עבודה רבה, אך האם אתם יודעים מה היה בעומק לבו? עבודתו של פאולוס נוגעת לכלכלת הכנסיות ולתמיכה בכנסיות. פטרוס חווה שינויים בטבע חייו – הוא חווה את האהבה לאלוהים. עכשיו, כשאתם יודעים את ההבדל במהותם, אתם יכולים להבין מי מהם האמין באלוהים באמת ומי מהם לא האמין באלוהים באמת. אחד מהם אהב את אלוהים באמת, והשני לא אהב את אלוהים באמת; האחד השתנה בצביונו והשני לא; האחד שירת בצניעות ובני אדם נטו שלא להבחין בו, והשני זכה בהערצתם של בני האדם ושמו פואר; האחד חיפש קדושה והשני לא, ועל אף שהוא לא היה טמא, לא הייתה לו אהבה טהורה; האחד ניחן באנושיות אמיתית והשני לא; האחד ניחן בהיגיון של יציר בריאה והשני לא. אלה ההבדלים במהותם של פאולוס ופטרוס. הדרך שפטרוס צעד בה היא דרך ההצלחה, וזו גם הדרך להשגת החזרה לאנושיות רגילה ולחובתו של יציר בריאה. פטרוס מייצג את כל המצליחים. הדרך שפאולוס צעד בה היא דרך הכישלון, והוא מייצג את כל בני האדם שנשמעים לאלוהים ומשקיעים מאמצים רק באופן שטחי, ואין בהם לב אוהב-אל באמת ובתמים. פאולוס מייצג את בני האדם שלא מחזיקים באמת. באמונתו באלוהים, פטרוס שאף לְרַצות את אלוהים בכול, ושאף להתמסר לכל הוראותיו של אלוהים. ללא כל תלונה, הוא היה מסוגל לקבל ייסורים ומשפט, וכן זיכוך, צרות וחוסר בחייו, ואף אחד מהדברים האלה לא יכול היה לשנות את לבו אוהב-האל. האין זו האהבה המושלמת לאלוהים? האין זה מילוי חובתו של יציר בריאה? בין אם מתוך ייסורים, משפט או צרות – אתה תמיד מסוגל להגיע להתמסרות עד המוות, זה מה שכל יציר בריאה צריך להגיע אליו, וזה טוהר האהבה לאלוהים. אם האדם יכול להגיע לכך, אזי הוא יציר בריאה כשיר, ואין דבר שמשביע יותר את רצונו של הבורא. תארו לעצמכם שאתם מסוגלים לעבוד למען אלוהים, אך שאתם לא מתמסרים לאלוהים, ושאתם לא מסוגלים לאהוב את אלוהים באמת. בכך לא רק שלא תמלאו את חובתו של יציר בריאה, אלא שאלוהים גם יגנה אתכם, משום שהאמת לא ברשותכם, משום שאתם לא מסוגלים להתמסר לאלוהים, ומשום מורדים באלוהים. אכפת לכם רק מעבודתכם למען אלוהים, ולא אכפת לכם מהנהגת האמת או מהכרת עצמכם. אתם לא מבינים או מכירים את הבורא, ואתם לא מתמסרים לבורא או אוהבים אותו. אתם מורדים באל מבטן ומלידה, והבורא לא אוהב בני אדם כאלה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, הדרך שבה האדם צועד קובעת את הצלחתו או כשלונו

דבר אלוהים היומי  מובאה 480

יש כאלה שאומרים: "פאולוס עשה כמות אדירה של עבודה, נשא עול גדול למען הכנסיות ותרם להן כל כך הרבה. שלוש עשרה האיגרות של פאולוס תמכו ב-2,000 שנים של עידן החסד, ומלבד ארבע הבשורות, הן כתבי הקודש החשובים ביותר. מי יכול להשוות לו? איש לא יכול לפענח את ההתגלות של יוחנן, ואילו האיגרות של פאולוס מספקות חיים, והעבודה שהוא עשה הועילה לכנסיות. מי עוד יכול היה להשיג דברים כאלה? ואיזו עבודה עשה פטרוס?" כשהאדם מודד אחרים, הוא עושה זאת על פי תרומתם. כשאלוהים מודד את האדם, הוא עושה זאת על פי טבעו. מבין בני האדם שחיפשו חיים, פאולוס היה אדם שלא הכיר את מהותו שלו. הוא לא היה צנוע או מסור בשום אופן, והוא לא הכיר את תמציתו, שהייתה מנוגדת לאלוהים. על כן, הוא היה אדם שלא עבר חוויות מפורטות ואדם שלא הנהיג את האמת. פטרוס היה שונה. הוא היה מודע לפגמים שלו, לחסרונות שלו ולצביונו המושחת יציר בריאה, ולכן הייתה לו דרך הנהגה שבאמצעותה הוא שינה את צביונו. הוא לא היה מבני האדם שיש להם רק דוקטרינה ואין להם מציאות כלל. בני האדם שמשתנים הם כאלה שזכו לישועה – הם כאלה שכשירים לעסוק בחיפוש האמת. בני אדם שלא משתנים הם כאלה שאבד עליהם הקלח מעצם טבעם – הם בני האדם שלא זכו בישועה, כלומר בני האדם שאלוהים דוחה בתיעוב אלוהים לא יזכור אותם גם אם הם עשו הרבה עבודה. כשאתם משווים זאת לחיפוש שלכם, תוכלו לזהות בקלות אם אתם דומים לפטרוס או לפאולוס. אם עדיין אין אמת במה שאתם מחפשים, ואם אתם עדיין יהירים וחצופים כמו פאולוס עד היום, ואתם עדיין רברבנים וחלקלקים כמוהו, אין ספק שאתם אווילים כושלים. אם אתם מחפשים כמו שפטרוס חיפש, אם אתם שואפים לנוהגים ולשינויים אמיתיים ואתם לא יהירים או עקשנים, אלא שואפים למלא את חובתכם, משמע שתהיו יצירי בריאה שיכולים להשיג ניצחון. פאולוס לא הכיר את התמצית והשחיתות שלו, ועל אחת כמה וכמה הוא לא הכיר את המרדנות שלו. הוא מעולם לא הזכיר את ההתרסה הבזויה שלו כלפי המשיח, והוא לא הביע חרטה רבה. הוא רק הציע הסבר קצר, ובמעמקי לבו הוא לא נכנע לגמרי לאלוהים. על אף שהוא נפל ארצה בדרך לדמשק, הוא לא התבונן עמוק אל תוך עצמו. הוא הסתפק בהמשך עבודתו בלבד ולא חשב את ההכרה העצמית ואת שינוי הטבע הישן שלו לעניינים החיוניים ביותר. הוא הסתפק באמירת האמת בלבד, בכלכלת בני אדם אחרים כדרך לשכך את המצפון שלו, ובכך שהוא כבר לא מתנכל לתלמידיו של ישוע כדי להתנחם ולסלוח לעצמו על חטאי העבר. המטרה של עיסוקו הייתה אך ורק כתר עתידי ועבודה בת חלוף; המטרה של עיסוקו הייתה חסד רב. הוא לא חיפש אמת מספקת, ולא שאף להתקדמות נוספת לעומק האמת שהוא לא הבין בעבר. לכן אפשר לומר שהיכרותו את עצמו הייתה שקרית, והוא לא קיבל ייסורים או משפט. יכולתו לעבוד אין פירושה שהוא לא הכיר את טבעו ומהותו שלו עצמו. הוא התמקד בנוהגים כלפי חוץ בלבד. מעבר לכך, הוא לא חתר לשינוי אלא להכרה. עבודתו הייתה לגמרי תוצאה של הופעתו של ישוע על הדרך לדמשק. היא לא הייתה דבר שהוא גמר בדעתו לעשות במקור, והיא לא הייתה עבודה שהתרחשה לאחר שטבעו הישן זכה לגיזום. ללא קשר לאופן שבו הוא עבד, טבעו הישן לא השתנה, ולכן עבודתו לא כיפרה על חטאי העבר שלו אלא רק השפיעה על הכנסיות באותה תקופה. בהיותו אדם כזה, שטבעו הישן לא השתנה – כלומר אדם שלא זכה לישועה ושהאמת לא הייתה ברשותו – האדון ישוע לא היה מסוגל לקבל אותו בשום אופן. הוא לא היה מלא באהבה ויראה לישוע המשיח, והוא לא היה מיומן בחיפוש האמת, וקל וחומר שהוא לא חקר את תעלומת ההתגלמות כבשר ודם. הוא היה בסך הכול אדם בעל כישורי התחכמות, אשר לא היה נכנע לאדם יותר מרומם ממנו או לאדם שהאמת בידיו. הוא קינא בבני האדם ובאמיתות שהיו מנוגדים אליו או עוינים כלפיו, והעדיף בני אדם מוכשרים שהיו בעלי שם ידוע ובעלי ידע מעמיק. הוא לא אהב להתרועע עם בני אדם עניים שחיפשו את הדרך האמיתית ודאגו לאמת בלבד. במקום זאת, הוא התעניין באישים בכירים מארגונים דתיים שדיברו רק על דוקטרינות ואשר היה להם ידע רב. לא הייתה בו אהבה לעבודה החדשה של רוח הקודש, ולא היה לו אכפת מכיוונה של העבודה החדשה של רוח הקודש. במקום זאת, הוא העדיף את התקנות והדוקטרינות שהיו מרוממות יותר מאמיתות כלליות. על סמך מהותו המולדת וכל הדברים שהוא חיפש, הוא לא ראוי להיחשב למשיחי שחיפש את האמת, וקל וחומר שהוא לא ראוי להיחשב לעבד נאמן בבית האל, משום שצביעותו הייתה רבה מדי ומרדנותו הייתה חמורה מדי. על אף שהוא ידוע כעבדו של האדון ישוע, הוא לא היה כשיר כלל לבוא בשער של מלכות שמיים, מכיוון שמעשיו מראשית ועד תכלית לא היו צודקים כלל ועיקר. אפשר לראות בו רק אדם צבוע וחוטא אשר אף על פי כן עבד למען המשיח. על אף שאי-אפשר לקרוא לו אדם רע, בהחלט אפשר לקרוא לו חוטא. הוא עשה עבודה רבה, אך אין לשפוט אותו על סמך כמות העבודה שהוא עשה, אלא על איכותה ומהותה. רק כך אפשר להגיע ללב העניין. הוא תמיד האמין: "אני מסוגל לעבוד. אני יותר טוב מבני אדם אחרים. אני מתחשב בעול של אלוהים יותר מכל אדם אחר, ואיש לא מכה על חטא יותר ממני, מכיוון שהאור הגדול האיר עליי וראיתי את האור הגדול, ולכן אני מכה על חטא יותר מכל אדם אחר." באותה עת, זה מה שהוא חשב בלבו. עם סיום עבודתו, פאולוס אמר: "נלחמתי במלחמה, השלמתי את המרוץ. מעתה שמורה לי עטרת הצדק." המלחמה, העבודה והמרוץ שלו היו כולם למען כתר הצדקה, והוא לא פרץ קדימה באופן פעיל. על אף שעבודתו לא הייתה שטחית, אפשר לומר שעבודתו נועדה אך ורק כדי לכפר על הטעויות שלו, לכפר על ההאשמות שמצפונו הטיח בו. הוא רק קיווה להשלים את עבודתו, לסיים את המרוץ, ולהילחם במלחמה כמה שיותר מהר, כדי לזכות בכתר הצדקה שהוא השתוקק אליו בהקדם האפשרי. הוא לא השתוקק לפגוש את האדון ישוע באמצעות חוויותיו והכרתו האמיתית, אלא לסיים את עבודתו כמה שיותר מהר, כדי לקבל את הגמול שהוא זכאי לו על עבודתו כשהוא יפגוש את האדון ישוע. הוא השתמש בעבודתו כנחמה וכעסקת חליפין בתמורה לכתר עתידי. הוא לא חיפש את האמת או את אלוהים, כי אם את הכתר. איך ייתכן שעיסוק כזה יעמוד ברף? הדמיונות המופלאים שלו חדרו אל כל מניעיו, אל כל עבודתו, אל המחיר שהוא שילם ואל כל מאמציו – הוא עבד אך ורק על פי רצונותיו שלו. לאורך כל עבודתו, הוא כלל לא שילם את המחיר בנכונות – הוא רק ביצע עסקה. הוא לא עשה מאמצים מרצון כדי למלא את חובתו, אלא מרצון להשיג את מטרת העסקה. האם יש ערך למאמצים כאלה? מי היה משבח את מאמציו הטמאים? למי יש עניין במאמצים כאלה? עבודתו הייתה מלאה בחלומות על העתיד ובתוכניות נפלאות, והיא לא הכילה אף דרך לשנות את הטבע האנושי. כל כך הרבה מנדיבותו הייתה העמדת פנים. עבודתו לא העניקה חיים, אלא הייתה אדיבות מזויפת – היא הייתה עסקת חליפין. איך ייתכן שעבודה כזו תוביל את האדם לדרך החזרה אל חובתו המקורית?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, הדרך שבה האדם צועד קובעת את הצלחתו או כשלונו

דבר אלוהים היומי  מובאה 481

כל מה שפטרוס חתר אליו תאם לכוונותיו של האל. הוא חתר לרצות את כוונות האל, וגם אם נאלץ לסבול מצוקות וצרות, הוא היה בכל זאת מוכן לרצות את כוונות האל. אין חתירה נעלה מזו עבור מאמין באל. הדברים שפאולוס חתר אליהם היו נגועים בבשרו ודמו, ובתפיסות, בתוכניות ובמזימות האישיות שלו. הוא לא היה יציר בריאה שעמד בדרישות כלל ועיקר; הוא לא היה אדם השואף לרצות את כוונות האל. פטרוס חתר להיות נתון לרחמי תזמוריו של האל, ועל אף שהעבודה שהוא עשה לא הייתה רבה, המניע של עיסוקו ושל הדרך שהוא צעד בה היה נכון. אף על פי שהוא לא היה מסוגל לזכות באנשים רבים, הוא היה מסוגל לחתור אל דרך האמת. משום כך אפשר לומר שהוא היה יציר בריאה שעמד בדרישות. כיום, אפילו אם אתם לא עובדים, עליכם להיות מסוגלים לבצע את חובתו של יציר בריאה ולשאוף להשאיר את הכול בידי תזמוריו של אלוהים. עליכם להיות מסוגלים להתמסר לכל דבריו של אלוהים ולחוות צרות שונות וזיכוך. על אף שאתם חלשים, עדיין עליכם להיות מסוגלים לאהוב את אלוהים בלבכם. בני האדם שנושאים באחריות על חייהם מוכנים לבצע את חובתו של יציר בריאה, והשקפתם של בני אדם כאלה בנוגע לחיפוש היא ההשקפה הנכונה. אלה בני האדם שאלוהים צריך. אם עשיתם עבודה רבה ובני אדם אחרים זכו בתורותיכם, אך אתם עצמכם לא השתניתם, ואתם לא נושאים עדות כלל, ולא עברתם אף חוויה אמיתית, כך שבסוף חייכם, אף מעשה שלכם לא נושא עדות, האם השתניתם? האם אתם עוסקים בחיפוש האמת? רוח הקודש השתמשה בכם בעבר, אך כשהיא השתמשה בכם, היא השתמשה בחלק שלכם שיכול היה לעבוד, והוא לא השתמשה בחלק שלכם שלא יכול היה לעבוד. אילו שאפתם להשתנות, הייתם הופכים למושלמים בהדרגה תוך כדי שרוח הקודש משתמשת בכם. עם זאת, רוח הקודש לא נושאת באחריות על כך שתיפלו בנחלתו של אלוהים, והדבר תלוי באופן חיפושכם. אם אין שינויים בצביון האישי שלכם, הסיבה לכך היא שהשקפתכם בנוגע לחיפוש שגויה. אם לא קיבלתם גמול, זו בעיה שלכם, והדבר נובע מכך שאתם עצמכם לא יישמתם בפועל את האמת, ושאתם לא מסוגלים להשביע את רצונו של אלוהים. על כן, שום דבר לא יותר חשוב מהחוויות האישיות שלכם, ושום דבר לא חיוני יותר מההיווכחות האישית שלכם! בסופו של דבר, יש בני אדם שיאמרו, "עשיתי כל כך הרבה עבודה למענך, ולמרות שההישגים שלי לא זכו להכרה, התאמצתי בשקדנות. האם אתה לא יכול לתת לי להיכנס לשמיים ולאכול את פרי החיים?" עליך לדעת אילו בני אדם אני רוצה. בני אדם טמאים לא מורשים להיכנס למלכות – בני האדם הטמאים לא מורשים לחלל את האדמה הקדושה. על אף שעשית עבודה רבה ועבדת שנים רבות, בסופו של דבר, אם אתה עדיין מזוהם ללא תקנה, דין השמיים לא יסבול את רצונך להיכנס למלכותי! מאז ייסוד העולם ועד היום, מעולם לא אפשרתי לחנפנים להיכנס בקלות למלכותי. זהו כלל שמימי ואיש לא יכול להפר אותו! עליכם לחפש חיים. כיום, בני האדם שיהפכו למושלמים שייכים לאותו סוג שפטרוס היה שייך אליו: הם בני האדם ששואפים לשנות את צביונם שלהם, ואשר מוכנים לשאת עדות על אלוהים ולמלא את חובתם כיציר בריאה. רק בני אדם כאלה יהפכו למושלמים. אם אתה דואג רק לגמול ולא שואף לשינוי בצביון חייך, כל מאמציךיהיו לשווא. זו אמת שאי-אפשר לשנות!

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, הדרך שבה האדם צועד קובעת את הצלחתו או כשלונו

דבר אלוהים היומי  מובאה 482

מההבדל בין מהותם של פטרוס ופאולוס עליך להבין שכל מי שלא חותר אחר חיים עובד לשווא! אתה מאמין באל ואתה נוהה אחר האל, ולכן חייב להיות לך לב אוהב-אל. עליך להשליך מעליך את הצביון המושחת שלך, עליך לחתור לריצוי כוונותיו של האל, ועליך למלא את חובתך כיציר בריאה. מכיוון שאתה מאמין באל ואתה נוהה אחריו, עליך להקריב הכול למענו. אל לך לקבל החלטות אישיות או להציב דרישות, ועליך להשיג את ריצוי כוונותיו של האל. מכיוון שנבראת, עליך להתמסר לאדון שברא אותך, משום שמעצם מהותך אין לך ריבונות על עצמך ואין לך יכולת טבעית לשלוט בגורלך. כיוון שאתה אדם המאמין באל, עליך לחתור אל קדושה ואל שינוי. מכיוון שאתה יציר בריאה, עליכם לדבוק בחובתכם ולדעת את מקומכם, ואסור לכם לחרוג מחובתכם. הדרישות האלה לא נועדו להגביל אתכם או לדכא אתכם באמצעות דוקטרינה, אלא הן הדרך שבה אתם יכולים למלא את חובתכם – אותה דרך שכל בני האדם הצדיקים יכולים וצריכים לעלות עליה. אם תשוו את התמצית של פטרוס ופאולוס, תדעו כיצד עליכם לחפש. מבין הדרכים שפטרוס ופאולוס צעדו בהן, האחת היא הדרך להפוך למושלם, והשנייה היא הדרך לנידוי – פטרוס ופאולוס מייצגים שתי דרכים שונות. על אף ששניהם קיבלו את עבודתה של רוח הקודש, ששניהם זכו בנאורות ובהארה של רוח הקודש, וששניהם קיבלו את מה שהאדון ישוע הטיל עליהם, הם לא נשאו פרי באותה מידה: אחד מהם באמת נשא פרי, והשני לא. ממהותם, מהעבודה שהם עשו, מהדברים שהם ביטאו כלפי חוץ ומהסוף שלהם, עליכם להבין על איזו דרך עליכם לעלות, ובאיזו דרך עליכם לבחור לצעוד. הם צעדו בשתי דרכים שונות בבירור. פאולוס ופטרוס היו התמצית של כל דרך, ולכן מההתחלה הם שימשו לאפיון שתי הדרכים האלה. מה הנקודות העיקריות בחוויותיו של פאולוס, ומדוע הוא לא הצליח? מה הנקודות העיקריות בחוויותיו של פטרוס, וכיצד הוא חווה את ההפיכה למושלם? אם תשוו בין הדברים שהיו חשובים להם, תדעו בדיוק איזה סוג של אדם אלוהים דורש, מה רצון האל, מה טבעו של אלוהים, איזה סוג של אדם יהפוך למושלם בסופו של דבר, וגם איזה סוג של אדם לא יהפוך למושלם, מה טבעו של מי שיהפוך למושלם, ומה טבעו של מי שלא יהפוך למושלם. את העניינים המהותיים האלה אפשר לראות בחוויותיהם של פטרוס ופאולוס. אלוהים ברא את הכול, ולכן הוא גורם לבריאה לכרוע תחת ריבונותו ולהישמע לריבונותו. הוא יצווה על הכול ולכן הכול נמצא בידיו. כל בריאת הכול, לרבות בעלי החיים, הצמחים, האנושות, ההרים, הנהרות והאגמים – הכול חייב להיות תחת ריבונותו. כל הדברים ברקיע ועל פני הקרקע חייבים להיות תחת ריבונותו. לא יכולה להיות להם ברירה, והם כולם חייבים להישמע לתזמוריו. כך ציווה אלוהים וזו סמכותו של אלוהים. אלוהים מצווה על הכול ומסדר ומדרג את כל הדברים, כשכל אחד מהם ממוין על פי סוג, ולכל אחד מהם מוקצה מעמדו שלו, על פי רצונו של אלוהים. יהיה גודלו אשר יהיה, אין דבר שיכול להתעלות על אלוהים, וכל הדברים משרתים את האנושות שברא אלוהים, ואין דבר שמעז להמרות את פיו של אלוהים או להציב לאלוהים דרישות. לכן האדם, כיציר בריאה, חייב גם הוא למלא את חובתו של אדם. גם אם האדם מוכרז אדון הכול או אם הוא מופקד על הכול, וגם אם הוא יזכה למעמד הגבוה ביותר בין כל הדברים, הוא עדיין בן אנוש קטן תחת ריבונותו של אלוהים, ואינו אלא בן אנוש חסר חשיבות, יציר בריאה, והוא לעולם לא יתעלה על אלוהים. כיציר בריאה, על האדם לשאוף למלא את חובתו של יציר בריאה, ולשאוף לאהוב את אלוהים מבלי לבצע בחירות אחרות, משום שאלוהים ראוי לאהבתו של האדם. על בני האדם ששואפים לאהוב את אלוהים שלא לחפש אף הטבות אישיות או את הדברים שהם משתוקקים אליהם. זה האופן הנכון ביותר לעיסוק בחיפוש. אם מה שאתם מחפשים הוא האמת, אם מה שאתם מנהיגים הוא האמת, ואם מה שאתם משיגים הוא שינוי בטבע שלכם, הדרך שאתם פוסעים בה היא הדרך הנכונה. אם מה שאתם מחפשים הוא ברכות הבשר והדם, ואם מה שאתם מנהיגים הוא האמת של התפיסות שלכם, ואם אין שינוי בצביון שלכם, אם אתם כלל וכלל לא מסורים לאלוהים כבשר ודם, ואם אתם עדיין חיים בעמימות, משמע שמה שאתם מחפשים ללא ספק ייקח אתכם לגיהינום, משום שהדרך שאתם צועדים בה היא דרך הכישלון. הפיכתכם למושלמים או הנידוי שלכם תלויים בחיפוש שלכם. במילים אחרות, הדרך שבה האדם צועד קובעת את הצלחתו או כשלונו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, הדרך שבה האדם צועד קובעת את הצלחתו או כשלונו