דבר אלוהים היומי  מובאה 580

לאורו של ברק, כל בעל חיים מתגלה בצורתו האמיתית. בדומה לכך, תחת אורי, האדם השיב לעצמו את הקדושה שהייתה לו בעבר. הו, העולם המושחת של העבר! סוף-סוף הוא קרס אל המים המזוהמים, שקע בהם והתמוסס בבוץ! הו, כל האנושות שבראתי! סוף-סוף היא שוב קמה לתחייה באור, מצאה את יסוד קיומה, והפסיקה להיאבק בבוץ! הו, שפע יצירי הבריאה שבידיי! מדוע הם לא מתחדשים באמצעות דבריי? מדוע הם לא באים לידי ביטוי באור? הארץ כבר אינה דוממת ושקטה כמוות, והשמיים כבר אינם שוממים ועצובים. תוהו ובוהו כבר לא מפריד בין השמיים והארץ, הם מאוחדים והם לעולם לא ייפרדו שוב. באירוע המשמח הזה, ברגע זה של עליזות, הצדק והקדושה שלי מתפשטים ברחבי היקום, וכל האנושות מהללת אותם ללא הפסק. ערי השמיים צוחקות בעליצות וממלכות הארץ רוקדות בשמחה. מי לא צוהל ברגע הזה? ומי לא בוכה ברגע הזה? הארץ במצבה הקדמוני שייכת לשמיים, והשמיים מאוחדים עם הארץ. האדם הוא החוט המאחד את השמיים והארץ, והודות לקדושתו של האדם והודות להתחדשותו, השמיים כבר אינם נסתרים מהארץ והארץ כבר אינה דוממת כלפי השמיים. פני האנושות מעוטרים בחיוכים מסופקים, ולבה כולו מתיקות ללא גבול. בני האדם לא רבים זה עם זה, ובני האדם לא מכים זה את זה. האם יש בני אדם כלשהם שלא חיים בשלום עם הזולת לאורי? האם יש בני אדם כלשהם שממיטים חרפה על שמי ביום שלי? כל בני האנוש מפנים אליי את מבטם מלא היראה, ובלבם הם קוראים לי בסתר. חקרתי כל מעשה של האנושות: בין בני האנוש שהתנקו, אין כאלה שמורדים בי, ואין כאלה המותחים עליי ביקורת. האנושות כולה אפופה בטבעי. כולם מתחילים להכיר אותי, מתקרבים אליי ומעריצים אותי. אני עומד איתן ברוח האדם, אני מרומם יותר מכל בעיני האדם ואני זורם בעורקיו. התרוממות הרוח השמחה בלבם של בני האדם ממלאת כל מרחב על פני האדמה, האוויר קר וצלול, ערפל כבד כבר לא מכסה את הקרקע, והשמש זורחת וזוהרת.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, דברי האל לתבל כולה, פרק 18

דבר אלוהים היומי  מובאה 581

המלכות מתפשטת בקרב האנושות, היא מתגבשת בקרב האנושות, היא קמה בקרב האנושות – אין אף כוח שיכול להשמיד את מלכותי. אנשיי, המצויים במלכות כיום, מי מכם אינו חבר במין האנושי? מי מכם מצוי מחוץ למצב האנושי? כשנקודת ההתחלה החדשה שלי תפורסם ברבים, איך יגיבו לכך אנשים? ראיתם במו עיניכם את מצבו של העולם האנושי. האם טרם ויתרתם על המחשבות של חיי נצח בעולם הזה? אני מהלך כעת בקרב בני עמי וחי בקרבם. כיום, מי שאוהבים אותי באמת ובתמים הם מבורכים. האנשים שמתמסרים לי הם ברוכים, הם לבטח יישארו במלכותי. מי שמכירים אותי הם מבורכים, הם לבטח יאחזו בכוח במלכותי. בני האדם שחותרים אליי הם ברוכים, הם לבטח ייחלצו מכבלי השטן וייהנו מברכותיי. בני האדם שמסוגלים למרוד בעצמם הם ברוכים, הם לבטח ייכבשו על ידי וינחלו את השפע שבמלכותי. אני אזכור את בני האדם שמתרוצצים למעני, אקבל את אלה שמשקיעים מעצמם למעני, ולאלה שמעניקים לי, אעניק דברים שיסבו להם הנאה. אני אברך את מי שנהנים מדבריי – הם לבטח יהיו עמודי התווך התומכים את קורות מלכותי, הם לבטח ייהנו משפע מאין כמוהו בביתי, ואיש לא יוכל להשתוות אליהם. האם אי-פעם קיבלתם את הברכות שהוכנו עבורכם? האם אי-פעם חתרתם אל ההבטחות שהובטחו לכם? תחת ההכוונה של אורי, לבטח תיחלצו מאחיזת החנק של כוחות האופל. לבטח לא תאבדו את הכוונת האור שלי באופל. אתם לבטח תהיו אדוני כל הדברים, לבטח תהיו מתגברים לפני השטן. לבטח, עם תבוסת ארצו של הדרקון הגדול האדום כאש, אתם תעמדו בקרב המוני האנשים כהוכחה לניצחון שלי. לבטח תעמדו נחושים ואיתנים בארץ סינים. באמצעות הייסורים שתסבלו, אתם תנחלו את ברכתי, ולבטח תקרינו את אור תהילתי לכל קצווי תבל.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, דברי האל לתבל כולה, פרק 19

דבר אלוהים היומי  מובאה 582

עם השלמת דבריי, המלכות מיוסדת בהדרגה על פני האדמה והאדם חוזר לעצמו בהדרגה, וכך מיוסדת על פני האדמה המלכות שבלבי. במלכות, כל אנשי האל זוכים מחדש בחיים של אדם רגיל. החורף הקפוא חולף, ומוחלף בעולם של ערי אביב, שבהן האביב נמשך כל השנה. אנשים כבר לא חשופים לקדרות העולם האנושי, והם כבר לא צריכים לסבול את הקור של עולמו של האדם. בני האדם לא רבים זה עם זה, מדינות לא יוצאות למלחמה זו בזו, ואין עוד קטל ואין עוד שפיכת דמים כתוצאה מקטל; כל הארצות מלאות באושר, וכל מקום שופע בחמימות בין בני אדם. אני נע ברחבי העולם, אני נהנה על כס מלכותי ואני שוכן בין הכוכבים. המלאכים מגישים לי כמנחה שירים וריקודים חדשים. שבריריותם כבר לא גורמת להם להזיל דמעות. אני כבר לא שומע את המלאכים בוכים בפניי, ואיש כבר לא מתלונן בפניי על מצוקה. כיום, כולכם חיים בפניי, ומחר כולכם תתקיימו במלכותי. האין זו הברכה הגדולה ביותר שהענקתי לאדם? משום המחיר שאתם משלמים בהווה, אתם תנחלו את ברכות העתיד ותחיו תחת כבודי. האם אתם עדיין לא רוצים לבוא במגע עם מהותה של רוחי? האם אתם עדיין רוצים להרוס את עצמכם? בני האדם מוכנים לעסוק בהבטחות שהם יכולים לראות, אפילו שהן בנות חלוף, אך איש לא מוכן לקבל את ההבטחות של מחר, אפילו שהן נצחיות. הדברים שהאדם יכול לראות הם דברים שאני אשמיד, והדברים שהאדם לא יכול לתפוס הם הדברים שאני אבצע. זהו ההבדל בין אלוהים והאדם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, דברי האל לתבל כולה, פרק 20

דבר אלוהים היומי  מובאה 583

באורי, בני האדם רואים שוב את האור. בדבריי, בני האדם מוצאים את תענוגם. אני מגיע מהמזרח, אני בוקע מהמזרח. כאשר זוהר תהילתי זורח, כל העמים מתמלאים באור, הכול מוצף באור, ודבר לא נותר בחשכה. במלכות, החיים שאנשיו של האל חיים עם האל מאושרים עד אין קץ. מקווי המים מרקדים בשמחה לנוכח חייהם המבורכים של בני האדם, ההרים מתענגים עם בני האדם על השפע שלי. כל בני האדם עמלים, עובדים קשה, מפגינים את נאמנותם במלכותי. במלכותי, אין עוד מרדנות, אין עוד התנגדות. השמיים והארץ סומכים זה על זה, האדם ואני מתקרבים זה לזה ברגש עמוק, דרך שמחות החיים המתוקות, נשענים זה על זה... בעת הזו, אני מתחיל רשמית את חיי בשמיים. הפרעת השטן נעלמת, ובני האדם נוכחים בשלווה. בכל מרחבי היקום, אנשיי הנבחרים חיים בתפארתי, מבורכים עד אין קץ, לא כבני אדם החיים בקרב בני אדם אלא כבני אדם החיים עם האל. כל האנושות עברה את השחתת השטן, ושתתה עד כלות את מרורי החיים ואת מתיקותם. כעת, כשהאדם חי באורי, איך יוכל שלא לשמוח? איך יוכל אדם לוותר בקלות ראש על הרגע היפיפה הזה ולאפשר לו לחמוק ולחלוף? בני אדם! שירו את השיר בלבבכם וריקדו בשמחה למעני! רוממו את לבבותיכם הכנים והציעו לי אותם! הכו בתופיכם ונגנו בעליזות למעני! אני מקרין את אושרי ברחבי היקום כולו! אני מגלה את פניי מלאי הפאר לבני האדם! אקרא בקול גדול! אתנשא מעל היקום! אני כבר שולט בקרב בני האדם! בני האדם מרוממים אותי! אני משוטט בשמיים הכחולים מעל ובני האדם מהלכים עימי. אני מהלך בקרב בני האדם ואנשיי מקיפים אותי! לבות בני האדם מלאים שמחה, שיריהם מרעידים את היקום, סודקים את הרקיע! לא עוד עטוף היקום בערפל. אין עוד בוץ, אין עוד מקווי שופכין. בני האדם הקדושים של היקום! תחת עיניי הבוחנות, אתם מראים את פניכם האמיתיים. אינכם אנשים מכוסים בטינופת אלא קדושים טהורים כאבן ירקן. כולכם אהוביי, כולכם משוש לבי! כל הדברים חוזרים לחיים! כל הקדושים חזרו לשרתני בשמיים, נכנסו לחיבוק החם שלי, לא עוד מתייפחים, לא עוד חרדים, מתמסרים לי, שבים לביתי, ובמולדתם, הם יאהבוני עד אין קץ! ללא שינוי לעולם ועד! איפה הצער! איפה הדמעות! איפה הבשר! האדמה חולפת אך השמיים קיימים לעד. אני מופיע בפני כל העמים, וכל העמים מהללים אותי. החיים האלו, היופי הזה, מאז ומקדם ועד קץ הזמן, לא ישתנו. אלו הם חיי המלכות.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, דברי האל לתבל כולה, שימחו, בני האדם!

דבר אלוהים היומי  מובאה 584

עשיתי עבודה רבה בקרבכם, וכמובן, השמעתי גם כמה אמירות. אך אני חש שדבריי ועבודתי לא הגשימו במלואם את תכלית עבודתי של אחרית הימים. שכן באחרית הימים, עבודתי אינה למען אדם מסוים או אנשים מסוימים, אלא מיועדת להמחיש את צביוני האינהרנטי. אך בשל סיבות רבות מספור – אולי מחסור בזמן או לוח זמנים עמוס בעבודה – אנשים לא זכו בידע כלשהו אודותיי מתוך צביוני. על כן אני יוצא לדרך עם תוכניתי החדשה, עבודתי האחרונה, ופותח דף חדש בעבודתי, כדי שכל הרואים אותי יכו על חזם ויבכו ויקוננו ללא הרף על עצם קיומי. זאת משום שאני מביא את קץ האנושות לעולם, ומנקודה זו ואילך, אני חושף בפני האנושות את צביוני במלואו, כדי שכל המכירים אותי וכל אלה שאינם מכירים אותי יוכלו לשטוף את עיניהם ולראות שאכן באתי לעולם האנושי, באתי אל הארץ שבה כל הדברים מתרבים. זוהי תוכניתי, וה"וידוי" היחיד שלי מאז בריאת האנושות על ידי. מי ייתן ותתנו את מלוא תשומת לבכם לכל תנועה שלי, שכן שבט ייסוריי שוב מתקרב לאנושות, לכל המתנגדים לי.

יחד עם השמיים, אני מתחיל את העבודה שעלי לעשות. וכך אני מפלס את דרכי בין זרמי האנשים ונע בין שמיים וארץ, בלי שאיש יבחין אי פעם בתנועותיי או ישים לב לדבריי. לכן, תוכניתי ממשיכה להתקדם בצורה חלקה. אלא שכל חושיכם קהו עד כדי כך שאינכם מודעים כלל לשלבי עבודתי. אך לבטח יבוא יום ותבינו את מטרותיי. היום אני חי בכפיפה אחת עמכם וסובל עמכם, ומכבר למדתי להבין את הגישה שהאנושות נוקטת כלפיי. איני חפץ להרחיב על כך, וקל וחומר שאיני רוצה לבייש אתכם על ידי העלאת דוגמאות נוספות לנושא כאוב זה. אני רק מקווה שתזכרו בלבכם את כל מה שעשיתם, כדי שנוכל לסכם את חשבונותינו ביום שניפגש שוב. איני רוצה להאשים לשווא איש מכם, כי תמיד פעלתי בצדק, בהגינות ובכבוד. כמובן, אני גם מקווה שתוכלו להיות ישרים, ולא לעשות דבר הנוגד את השמיים והארץ או את מצפונכם. זהו הדבר היחיד שאני מבקש מכם. אנשים רבים חשים חסרי מנוחה ואי-נוחות משום שביצעו עוולות איומות, ורבים מתביישים בעצמם משום שמעולם לא עשו ולו מעשה טוב אחד. אך ישנם גם רבים, אשר לא זו בלבד שאינם חשים חרפה בגלל חטאיהם, הם גם הולכים מדחי אל דחי, וקורעים לחלוטין את המסיכה שמסתירה את תווי פניהם המבעיתים – שטרם נחשפו במלואם – כדי לבחון את צביוני. לא אכפת לי ממעשיו שלאף אדם ואיני שם לב לכך. תחת זאת, אני עושה את העבודה שעלי לעשות, בין אם זה איסוף מידע, שיטוט בארץ, או עשיית דבר מה שהוא מענייני. ברגעים מכריעים, אני ממשיך בעבודתי בקרב האדם כפי שתוכנן במקור, בקלות ובמהירות, ולא שנייה מאוחר מדי או מוקדם מדי. אולם, עם כל שלב בעבודתי, יש כאלה שמושלכים הצידה, כי אני מתעב את דרכי החנופה שלהם ואת כניעותם המזויפת. אלה המתועבים בעיניי יינטשו בוודאות, בין אם בכוונה ובין אם לאו. בקיצור, רצוני הוא שכל אלה שאני מתעב יישמרו מרחק ממני. למותר לציין, לא אחוס על אותם רעים שנותרו בביתי. מכיוון שיום עונשו של האדם קרב, איני ממהר לגרש את כל הנשמות הנבזות הללו מביתי, כי יש לי תוכנית משלי.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, הכן מספיק מעשים טובים למען ייעודך

דבר אלוהים היומי  מובאה 585

עתה הגיעה העת שבה אני קובע את סופו של כל אדם, לא השלב שבו התחלתי להכין את האדם. אני רושם בספר הרשומות שלי, בזה אחר זה, את דבריו ומעשיו של כל אדם, את מסלול נהייתו אחריי, את סיווגו האינהרנטי ואת הביטויים הסופיים שלו. באופן זה איש לא יחמוק מידי, וכולם ימוינו איש איש לסוגו על פי הקצאתי, ולא משנה באיזה סוג אדם מדובר. אני קובע את יעדו של כל אדם לא על בסיס גיל, ותק, או כמות הסבל, ובוודאי שלא על בסיס עליבותו, אלא על פי השאלה אם הוא ניחן באמת. אין ברירה אחרת מלבד זו. עליכם להבין שכל אלה שאינם נוהים אחר רצון האל ייענשו, ללא יוצא מן הכלל. זהו דבר שאיש אינו יכול לשנותו. לכן, כל הנענשים באים על עונשם בשל צדקת האל וכתגמול על אינספור מעשיהם הרעים. לא שיניתי דבר בתוכניתי מאז ראשיתה. אלא שבכל הנוגע לאדם, נראה שמספרם של אלה שאני מפנה אליהם את דבריי הולך ופוחת, וכך גם מספרם של אלה שאני באמת מאשר. עם זאת, אני עומד על כך שתוכניתי מעולם לא השתנתה; אלא אמונתו ואהבתו של האדם הן שמשתנות תדיר, הולכות ודועכות, עד כדי כך שכל אדם עלול לעבור מהתרפסות בפניי להפגנת קרירות כלפיי ואף לסילוקי. גישתי כלפיכם לא תהיה חמה ולא קרה, עד שאחוש גועל ותיעוב, ולבסוף אטיל עליכם את עונשכם. אולם, ביום עונשכם, אני עדיין אראה אתכם, אך אתם כבר לא תוכלו לראות אותי. מכיוון שהחיים בקרבכם כבר הפכו למשעממים ומשמימים עבורי, כך שלמותר לציין, בחרתי בסביבת מגורים אחרת, כדי להימנע מפגיעת מילותיכם הזדוניות ולהתרחק מהתנהגותכם המושחתת והבלתי נסבלת, וכדי שלא תוכלו עוד להונות אותי או להתייחס אליי בשטחיות. לפני שאעזוב אתכם, עליי עדיין להפציר בכם להימנע מלעשות את מה שאינו תואם את האמת. תחת זאת, עליכם לעשות את מה שמרצה כולם, את מה שמביא תועלת לכולם, ואת מה שמועיל לייעודכם שלכם, אחרת, אתם תהיו אלה שיסבלו באסון.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, הכן מספיק מעשים טובים למען ייעודך

דבר אלוהים היומי  מובאה 586

רחמיי מובעים כלפי אלה שאוהבים אותי ומוותרים על עצמם. ואילו העונש הפוקד את עושי הרע הוא בדיוק הוכחה לצביוני הצודק, ויתרה מכך, עדות לזעמי. כשיבוא האסון, כל המתנגדים לי יבכו כשיפלו קורבן לרעב ולמגיפה. אלה שביצעו כל מיני מעשים רעים, אך נהו אחריי שנים רבות, לא יימלטו מלשלם על חטאיהם; גם הם יוטלו אל תוך האסון, שכמותו לא נראה אלא רק לעתים רחוקות במשך מיליוני שנים, והם יחיו במצב מתמיד של בהלה ופחד. ואלה מבין חסידיי, שהפגינו כלפיי נאמנות מוחלטת, ישמחו ויהללו את עוצמתי. הם יחוו סיפוק שאין לתארו ויחיו בתוך שמחה שכמוה לא הענקתי מעולם לאנושות. כי אני מוקיר את מעשיו הטובים של האדם ומתעב את מעשיו הרעים. מאז שהתחלתי להנהיג את האנושות, קיוויתי בשקיקה לזכות בקבוצת אנשים שמאוחדים עמי בנפש. ואילו את אלה שאינם מאוחדים עמי בנפש, מעולם לא שכחתי; אני תמיד מתעב אותם בלבי, וממתין להזדמנות לגרום להם לתת את הדין על מעשיהם הרעים, דבר שאתענג לראות. עתה יומי הגיע סוף סוף, ואיני צריך להמתין עוד!

עבודתי האחרונה אינה מיועדת רק להעניש את האדם, אלא גם לסדר את ייעודו. על אחת כמה וכמה שהיא נועדה לכך שכל האנשים יכירו במעשיי ובפעולותיי. אגרום לכל אדם ואדם לראות שכל מה שעשיתי הוא נכון וביטוי לצביוני, שאין זה מעשה ידי אדם, וקל וחומר שאין זה הטבע שהביאו את האנושות עד הלום, אלא אני הוא המזין כל יצור חי בקרב כל הדברים. ללא קיומי, האנושות רק תאבד ותסבול מפגעי הפורענות. שום בן אנוש לא יראה עוד לעולם את השמש והירח היפים, או את העולם הירוק; האנושות תפגוש רק את הלילה האפל והקר ואת גיא צלמוות הבלתי נמנע. אני הגאולה היחידה של האנושות. אני תקוותה היחידה של האנושות, ויתרה מכך, אני הוא זה שעליו נשען קיומה של האנושות כולה. בלעדיי, האנושות תגיע מיד לקיפאון, בלעדיי, האנושות רק תסבול מקטסטרופה הרסנית ותרמס תחת רגליהם של כל מיני רוחות, אף שאיש אינו שם לב אליי. עשיתי עבודה שאיש מלבדי אינו יכול לעשותה, ואני מקווה רק שהאדם יוכל לגמול לי בכמה מעשים טובים. על אף שרק מעטים יכלו לגמול לי, עדיין אסיים את מסעי בעולם האנושי ואתחיל בשלב הבא של עבודתי העומדת להתגלות, כי התרוצצותי בקרב האדם במשך כל אותן שנים נשאה פרי, ואני מרוצה מאוד. מה שחשוב לי אינו מספר האנשים, אלא מעשיהם הטובים. על כל פנים, אני מקווה שתאגרו כמות מספקת של מעשים טובים לקראת ייעודכם שלכם. אז אהיה מרוצה; אחרת, איש מכם לא יוכל להימלט ממתקפת האסון. האסון מקורו בי, וכמובן שאני מתזמר אותו. אם לא תוכלו להיראות כטובים בעיניי, לא תימלטו מסבל האסון. בעת צרה, מעשיכם ופעולותיכם לא נחשבו הולמים לחלוטין, שכן אמונתכם ואהבתכם היו ריקות מתוכן, והצגתם את עצמכם רק כחששנים או כקשוחים. בנוגע לכך, אשפוט רק בין טוב לרע. הדרך שבה כל אחד מכם פועל ומביע את עצמו היא הדבר שממשיך לעניין אותי, ועל בסיס זה אקבע את סופכם. אולם, עליי להבהיר את העניין הבא: לא ארחם עוד על אלה שלא הפגינו כלפיי ולו שמץ של נאמנות בעתות צרה, שכן יש גבול לרחמיי. יתרה מכך, איני מחבב את מי שאי פעם בגד בי, וקל וחומר שאיני אוהב להתרועע עם אלה המוכרים את האינטרסים של חבריהם. זהו צביוני, יהיה האדם אשר יהיה. אני חייב לומר לכם זאת: כל מי ששובר את לבי לא יזכה לחנינה נוספת ממני, וכל מי שהיה נאמן לי יישאר בלבי לנצח.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, הכן מספיק מעשים טובים למען ייעודך

דבר אלוהים היומי  מובאה 587

במרחביו העצומים של העולם, אוקיינוסים יבשו והפכו לשדות, ושדות הוצפו והיו לאוקיינוסים, שוב ושוב פעמים אין ספור. אין מי שמסוגל להוביל ולכוון את האנושות, מלבד האל המחזיק בריבונות על הכול, בקרב כל הדברים. אין אף אחד "אדיר כוח" שעמל למען האנושות הזו או עושה את ההכנות בעבורה, ועל אחת כמה וכמה אין אף אחד שמסוגל להוביל את האנושות הזו אל יעד האור ולשחרר אותה מהעוולות של עולמו של האדם. האל מקונן על עתיד האנושות ומתאבל על נפילת האנושות, והוא כואב את הצעדה המתמשכת של האנושות לעבר דעיכה ואל נתיב האין-חזור. איש לא הקדיש מחשבה לדבר זה: לאן עשויות מועדות להיות פניה של אנושות שכזו, ששברה לחלוטין את לבו של האל והתנערה ממנו, ובמקום זאת חיפשה את הרע. בדיוק מסיבה זו אף אחד אינו מנסה לחוש בחרון אפו של האל, ואף אחד אינו מחפש את הדרך שמרצה את האל או מנסה להתקרב אליו, ואף יותר מכך, שאיש אינו מנסה להעריך את צערו וכאבו של האל. אפילו לאחר ששמע את קולו של האל, האדם ממשיך בנתיב שלו, ממשיך להפנות את גבו לאל, מתחמק מחסדו ודאגתו של האל וסר מן האמת של האל, הוא מעדיף למכור את עצמו לשטן, אויבו של האל. ומי בכלל מקדיש מחשבה כלשהי – כל עוד נמשכת עיקשותו של האדם – לאופן שבו האל יתנהג כלפי האנושות הזו, שמתעלמת ממנו באופן מוחלט כל כך? איש אינו יודע שהסיבה לתזכורות ולתוכחות החוזרות ונשנות של האל כלפי האדם היא, שהוא כבר הכין במו ידיו אסון חסר תקדים, שבשרו ונשמתו של האדם לא יוכלו לשאת, שהוא לא רק עונש לבשר, אלא ממוקד גם בנשמתו של האדם. עליך לדעת זאת: כשתוכנית האל נכשלת, וכשכל תזכורותיו ותוכחותיו אינן נושאות פרי, איזה סוג של זעם הוא ישחרר? יהיה זה משהו שאף יציר בריאה לא חווה או ידע אי פעם. על כן אני אומר שהאסון הזה הוא חסר תקדים ולעולם לא יחזור שנית. הסיבה לכך היא שתוכניתו של האל היא לברוא את האנושות רק פעם אחת ולהושיע את האנושות רק פעם אחת. זו הפעם הראשונה וגם האחרונה. לפיכך, איש אינו יכול להעריך את הכוונות הקפדניות ואת הציפייה הלהוטה שבה האל מושיע את האנושות הפעם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האל הוא מקור חיי האדם

דבר אלוהים היומי  מובאה 588

האדם מבין מעט את העבודה הנוכחית ואת העבודה העתידית, אך הוא לא מבין את היעד שהאנושות תיכנס אליו. כיציר בריאה, על האדם למלא את חובתו של יציר בריאה: על האדם לנהות אחר האל בכל אשר האל עושה, ועליכם לפעול בכל דרך שאצווה עליכם. אינן לך שום דרך לנהל דברים בעצמך, ואין לכם שום שליטה על עצמך – הכול צריך להיות נתון לרחמיו של האל והכול נמצא בידיו. אילו עבודתו של האל הייתה מספקת לאדם מראש סוף, יעד נפלא, ואילו האל היה משתמש בכך כדי לשבות את לבו של האדם ולגרום לו לנהות אחריו – אם האל היה חותם הסכם עם האדם – הרי שלא היה זה כיבוש ולא עבודה על חיי האדם. אילו האל היה משתמש במטרה של האדם כדי לשלוט בו ולזכות בלבו, הרי שהאל לא היה הופך את האדם למושלם ולא היה מסוגל לזכות באדם, אלא היה משתמש ביעד שלו כדי לשלוט בו. אין דבר שחשוב לאדם יותר מאשר הקץ הסופי, יעדו הסופי ומאשר השאלה אם יש דבר טוב שאפשר לקוות לו. אילו קיבל האדם תקווה יפה במהלך עבודת הכיבוש, ואילו קיבל האדם יעד הולם שאליו ישאף, לפני עבודת הכיבוש, אזי לא זו בלבד שכיבוש האדם לא היה משיג את ההשפעה הרצויה, אלא שהדבר היה גם משפיע על התוצאה של עבודת הכיבוש. כלומר, עבודת הכיבוש משיגה את התוצאה הרצויה באמצעות סילוק גורלו וסיכוייו העתידיים של האדם, שיפוט האדם על צביונו המרדני וייסור צביונו המרדני של האדם. היא לא משיגה את השפעתה באמצעות חתימת הסכם עם האדם, כלומר על-ידי הענקת ברכות וחסד לאדם, אלא על-ידי חשיפת נאמנותו של האדם באמצעות גזלת "חירותו" וחיסול סיכוייו העתידיים. זוהי תמציתה של עבודת הכיבוש. אילו ניתנה לאדם תקווה נהדרת מלכתחילה ועבודת הייסורים והשיפוט הייתה נעשית לאחר מכן, אזי האדם היה מקבל על עצמו את הייסורים ואת השיפוט על סמך העובדה שיש לו סיכויים עתידיים, ובסופו של דבר, לא הייתה מושגת התמסרות של כל יצירי הבריאה לבורא ללא תנאי, והלא היו עובדים אותו ללא תנאי. הייתה מתקיימת רק התמסרות עיוורת, התמסרות מתוך בורות, או שהאדם היה מציב לאל דרישות מתוך עיוורון, ולא ניתן היה לכבוש את לב האדם באופן מלא. כתוצאה מכך, לעבודת כיבוש כזו אין יכולת לזכות באדם ויותר מכך, לשאת עדות על האל. יצירי בריאה כאלה לא יוכלו למלא את חובתם ורק יתמקחו עם האל – זה לא יהיה כיבוש, אלא רחמים וברכות. הבעיה הגדולה ביותר בקשר לאדם היא שהוא חושב אך ורק על גורלו וסיכוייו העתידיים, שהוא סוגד להם. האדם חותר אל האל לשם גורלו וסיכוייו העתידיים. הוא אינו עובד את האל בשל אהבתו לאל. על כן, במהלך כיבוש האדם, יש לגזום את אנוכיותו של האדם, את חמדנותו ואת המכשולים הגדולים ביותר בפני עבודתו את האל ובאמצעות זאת לחסלם. כך ניתן יהיה להשיג את ההשפעות של כיבוש האדם. כתוצאה מכך, בשלבים הראשונים בכיבושו של האדם, יש לטהרו משאיפותיו המופלגות ומחולשותיו הקטלניות ביותר, ובכך לחשוף את לבו אוהב-האל של האדם לאל ולשנות את הידע שלו אודות החיים האנושיים, את השקפתו על האל ואת משמעות קיומו. כך יטוהר לבו אוהב-האל של האדם כלפי האל וכך ייכבש לבו. אולם גישתו של האל כלפי כל יצירי הבריאה שלו איננה לכבוש לשם כיבוש בלבד. במקום זאת, האל כובש כדי לזכות באדם, למען תהילתו של האל, וכדי להשיב לאדם את דמותו המוקדמת ביותר והמקורית. אילו האל היה כובש אך ורק כדי לכבוש, הייתה אובדת בכך חשיבותה של עבודת הכיבוש. כלומר, אם האל היה מנער את חוצנו מהאדם לאחר שכבש אותו ומתעלם מחייו וממותו של האדם, אזי לא היה זה ניהול האנושות, וכיבוש האדם לא היה למען ישועתו. לב לבה של עבודת הישועה היא אך ורק לזכות באדם לאחר כיבושו ולהביאו בסופו של דבר אל יעד נפלא. רק בכך ניתן להשיג את המטרה, שהיא ישועת האדם. במילים אחרות, הציפיות היחידות שצריכות להיות לכל יצירי הבריאה הן שהאדם יגיע ליעד יפהפה וייכנס למנוחה, וזו העבודה שעל הבורא לעשות. אילו האדם היה עושה את העבודה הזו, היא הייתה מוגבלת מדי: היא הייתה מקדמת את האדם במידת מה, אך לא היה בכוחה להביא אותו אל יעדו הנצחי. האדם אינו מסוגל לקבוע את גורל האדם, ואף יותר מכך, הוא אינו מסוגל להבטיח את סיכוייו ויעדו העתידיים של האדם. לעומת זאת, העבודה שהאל עושה שונה. היות שהאל ברא את האדם, הוא מנהיג אותו. היות שהאל מושיע את האדם, הוא יושיע אותו כליל ויזכה בו באופן מלא. היות שהאל מנהיג את האדם, הוא יביא אותו אל היעד הראוי לו. והיות שהאל ברא את האדם ושהוא מנהל אותו, עליו לשאת באחריות לגורלו ולסיכוייו העתידיים של האדם. זו העבודה שהבורא עושה. על אף שעבודת הכיבוש מוגשמת על-ידי טיהור האדם מסיכוייו העתידיים, בסופו של דבר יש להביא את האדם אל היעד הראוי שהאל הכין עבורו. הסיבה לכך שיש לאדם יעד ושגורלו מובטח היא בדיוק משום שהאל מכין את האדם. היעד הראוי שבו מדובר כאן אינו תקוותיו וסיכוייו העתידיים של האדם, שמהם הוא טוהר בימים עברו – יש הבדל בין השניים. הדברים שהאדם מקווה להם וחותר אליהם הם הכמיהות העולות מחתירות אל התאוות הראוותניות של הבשר, ולא היעד שהאדם ראוי לו. לעומת זאת, הדברים שהאל הכין עבור האדם הם הברכות וההבטחות המגיעות לאדם לאחר שטוהר, שאותן הכין האל לאדם לאחר בריאת העולם ואשר אינן נגועות בבחירותיו, השקפותיו, דמיונו או בשרו ודמו של האדם. היעד הזה לא הוכן עבור אדם מסוים אלא זהו מקום המנוחה של כלל האנושות. לפיכך, זהו היעד הראוי ביותר עבור האנושות.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, שיקום חייו הרגילים של האדם והובלתו אל יעד נפלא

דבר אלוהים היומי  מובאה 589

הבורא מתכוון לתזמר את יצירי הבריאה. אל לך להשליך הצדה דבר כלשהו שהאל עושה או לא להישמע לו, ואל לך להתמרד נגד האל. כאשר עבודתו של האל תשיג בסופו של דבר את מטרותיו, הוא יזכה בתהילה באופן זה. מדוע לא נאמר כיום שאתה צאצא מואב או יוצא חלציו של הדרקון הגדול האדום כאש? מדוע אין מדברים עוד על העם הנבחר אלא רק על ברואים? הברוא – זה היה הכינוי המקורי של האדם, וזו זהותו המולדת. השמות משתנים רק משום שהעידנים והתקופות של העבודה שונים. למעשה, האדם הוא יציר בריאה רגיל. כל יצירי הבריאה, המושחתים ביותר או הקדושים ביותר, חייבים למלא את חובתו של ברוא. כשהאל מבצע את עבודת הכיבוש, הוא אינו שולט בך באמצעות הסיכויים העתידיים שלך, גורלך או ייעודך. למעשה, אין צורך לעבוד באופן כזה. מטרתה של עבודת הכיבוש היא לגרום לאדם לבצע את חובתו של יציר בריאה, לגרום לו לעבוד את הבורא. רק לאחר מכן, הוא יכול להיכנס ליעד הנפלא. גורלו של אדם נשלט בידי האל. אינך מסוגל לשלוט בעצמך: גם אם תמיד האדם תמיד יתרוצץ ויעסיק את עצמו בדברים למען עצמו, הוא עדיין אינו מסוגל לשלוט בעצמו. אילו ידעת מהם סיכוייך העתידיים ואילו היית מסוגל לשלוט בגורלך, האם עדיין היית נקרא יציר בריאה? לסיכומו של עניין, ללא קשר לאופן עבודתו של האל, כל עבודתו נעשית למען האדם. זה כמו שהשמיים והארץ וכל הדברים כולם נבראו על ידי האל כדי לשרת את האדם: האל ברא את הירח, השמש והכוכבים למען האדם, הוא ברא את בעלי החיים והצמחים למען האדם, הוא ברא את האביב, הקיץ, הסתיו והחורף למען האדם, וכן הלאה – כל אלה נוצרו למען קיומו של האדם. על כן, לא משנה כיצד האל מייסר את האדם ושופט אותו, הכול נועד לישועת האדם. אפילו שהוא שולל מהאדם את תקוותיו הגשמיות, הדבר נועד לטהר אותו, וטיהור האדם נעשה למען קיומו של האדם. יעדו של האדם נתון בידי הבורא, ולכן כיצד יכול האדם לשלוט בעצמו?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, שיקום חייו הרגילים של האדם והובלתו אל יעד נפלא

דבר אלוהים היומי  מובאה 590

ברגע שתושלם עבודת הכיבוש, האדם יובא אל עולם מלא יופי. החיים האלה עדיין יהיו, כמובן, על פני האדמה, אך הם יהיו שונים לחלוטין מחיי האדם כיום. אלה יהיו חיי האנושות לאחר שהאל יכבוש את האנושות כולה. זו תהיה התחלה חדשה לאדם על פני האדמה, והעובדה שיהיו לאנושות חיים כאלה תהיה ההוכחה לכך שהאדם בא אל מישור חדש ויפהפה. זו תהיה ההתחלה של חיי האדם והאל על פני האדמה. הנחת היסוד לחיים יפהפיים כאלה חייבת להיות שלאחר שהאל טיהר את האדם וכבש אותו, האדם מתמסר לבורא. על כן, עבודת הכיבוש היא השלב האחרון בעבודתו של האל לפני שהאדם נכנס אל היעד הנפלא. חיים כאלה הם החיים העתידיים של האדם על פני האדמה, החיים היפהפיים ביותר על פני האדמה, החיים שהאדם עורג אליהם והחיים שהאדם לא השיג מעולם בתולדות העולם. חיים אלה הם התוצאה הסופית של עבודת הניהול בת ששת אלפי השנים, הדבר שהאנושות נכספת אליו יותר מכול וכן הבטחתו של האל לאדם. אך הבטחה זו אינה יכולה להתגשם מיד: האדם ייכנס אל יעדו העתידי רק לאחר שתושלם עבודת אחרית הימים ולאחר שהאל יכבוש אותו לגמרי, כלומר לאחר שהשטן יובס לחלוטין. טבעו של האדם כבר לא יהיה טבע של חוטא לאחר שהאל יזכך אותו, משום שהאל כבר הביס את השטן, ולכן לא תהיה עוד פלישה של כוחות עוינים ולא יהיו עוד כוחות עוינים שיוכלו לתקוף את בשרו של האדם. על כן, האדם יהיה חופשי ומקודש – הוא ייכנס אל הנצח. רק אם כוחות החושך העוינים ישועבדו, האדם יהיה חופשי בכל אשר יפנה, כך שיהיה חף ממרדנות או מהתנגדות. כדי שהכול יהיה טוב עם האדם, יש רק לשעבד את השטן. הסיבה למצב הנוכחי היא שהשטן עדיין גורם להפרעות בכל מקום על פני האדמה, ומשום שעבודת הניהול של האל טרם באה אל סופה. לאחר שהשטן יובס, האדם ייצא לחופשי לגמרי. כשהאדם יזכה באל וייחלץ מהשפעתו של השטן, הוא יחזה בשמש הצדק. הוא יזכה שוב בחיים הראויים לאדם רגיל ובכל מה שמגיע לאדם רגיל, כגון היכולת להבחין בין טוב לרע, ההבנה איך לאכול ולהתלבש והיכולת לחיות חיים רגילים – הוא יזכה מחדש בכל זה. אלמלא הנחש פיתה את חוה, היו לאדם אותם חיים רגילים שהיו לו לאחר שנברא בראשית. הוא היה אמור לאכול, להתלבש ולנהל חיים של אדם רגיל על פני האדמה. אולם לאחר שהאדם הפך למסואב, החיים האלה הפכו לחלום בלתי מושג, ואפילו כיום האדם אינו מעז להעלות בדמיונו דברים כאלה. למעשה, החיים היפהפיים האלה שהאדם עורג אליהם הם הכרח. אילולא היה לאדם יעד כזה, חייו המסואבים על פני האדמה לא היו נפסקים לעולם, ואילולא היו חיים יפהפיים כאלה, גורלו של השטן והעידן שבו יש לשטן השפעה על העולם לא היו באים אל סופם. האדם חייב להגיע למישור שמחוץ להישג ידם של כוחות החושך. כשזה יקרה, הדבר יוכיח שהשטן הובס. כך, כאשר השטן לא יפריע עוד, האל עצמו ישלוט באנושות והוא יפקד על חיי האדם במלואם וישלוט בהם. רק אז השטן יובס באמת. חיי האדם כיום הם בעיקר חיי זוהמה, והם עדיין חיי סבל ומצוקה. מצב זה אינו יכול להיקרא תבוסה של השטן. האדם עדיין לא נמלט מים המצוקות, ועדיין לא נמלט ממצוקת חייו של האדם או מהשפעת השטן, והידע שלו על האל עדיין מזערי. השטן יצר את כל מצוקותיו של האדם. השטן הוא זה שהביא את הסבל אל חיי האדם, ורק לאחר שהשטן ישועבד, האדם יהיה מסוגל להימלט לחלוטין מים הצרות. עם זאת, הדרך לשעבד את השטן היא באמצעות כיבוש לבו של האדם וזכייה בו, והפיכת האדם לשלל הקרב מול השטן.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, שיקום חייו הרגילים של האדם והובלתו אל יעד נפלא

דבר אלוהים היומי  מובאה 591

החתירה הנוכחית של האדם בהפיכתו למתגבר ולמושלם קודמת ליכולתו לנהל חיי אנוש רגילים על פני האדמה. אלו המטרות שהאדם מנסה להשיג לפני שהשטן ישועבד. מעצם מהותה, חתירתו של האדם בהפיכתו למתגבר ולמושלם או ביכולתו להביא תועלת אדירה היא למעשה הימלטות מהשפעתו של השטן: האדם חותר להפוך למתגבר, אך התוצאה הסופית תהיה הימלטותו מהשפעתו של השטן. רק כשהאדם יימלט מהשפעתו של השטן, הוא יוכל לחיות חיי אנוש רגילים על פני האדמה, חיים של עבודת האל. כיום, האדם עוסק בהפיכה למתגבר ולמושלם לפני שיש לו חיי אנוש רגילים על פני האדמה. הוא חותר לכך בעיקר כדי להיטהר וליישם בפועל את האמת וכדי להיות מסוגל לעבוד את הבורא. אם יהיו לאדם חיי אנוש רגילים על פני האדמה, חיים ללא מצוקות או צרות, הרי שהאדם לא יעסוק בהפיכה למתגבר. "ההפיכה למתגבר" ו"ההפיכה למושלם" הן המטרות שהאל מציב בפני האדם, ובאמצעות העיסוק בהשגת המטרות האלה, האל גורם לאדם להנהיג את האמת ולהביא לידי ביטוי חיים בעלי חשיבות. המטרה היא להשלים את האדם ולזכות בו, והעיסוק בהפיכה למתגבר ולמושלם הוא רק אמצעי. אם האדם ייכנס אל היעד הנפלא הזה בעתיד, לא תהיה עוד התייחסות להפיכה למתגבר ולמושלם. כל ברוא ימלא אז את חובתו ותו לא. כיום, האל גורם לאדם לעסוק בדברים האלה פשוט כדי להגדיר לאדם טווח פעולה, כדי שעיסוקו של האדם יהיה ממוקד ומעשי יותר. אלמלא כן, האדם היה חי בתוך מופשטות מעורפלת וחותר אל כניסה אל בחיי נצח, ולו היה זה המצב, האדם היה אומלל עוד יותר, הלא כן? האם עיסוק כזה, ללא יעדים או עקרונות, איננו הונאה עצמית? בסופו של דבר, מטבע הדברים, העיסוק הזה לא היה נושא פרי. בסופו של יום, האדם היה עדיין חי תחת השפעתו של השטן ולא היה מסוגל להיחלץ ממנו. לשם מה לו לכרוך עצמו בעיסוק כה חסר מטרה? כשהאדם ייווכח ביעד הנצחי, הוא יעבוד את הבורא, ומשום שהאדם זכה בישועה ונוכח בנצח, הוא לא יעסוק במטרות כלשהן, ויתרה מזאת, הוא לא יצטרך לדאוג עוד שהשטן יצוּר עליו. באותה עת כל אדם יידע את מקומו ויבצע את חובתו, ואפילו אם בני האדם לא יעברו ייסורים ושיפוט, כל אחד מהם ימלא את חובתו. בעת הזו, האדם יהיה יציר בריאה, הן בזהותו והן במעמדו. לא תתקיים עוד הבחנה בין בכירים וזוטרים. כל אדם פשוט ימלא תפקיד שונה. עם זאת, האדם עדיין יחיה ביעד מסודר והולם עבור האנושות. האדם ימלא את חובתו על מנת לעבוד את הבורא, ואנושות כזו תהיה האנושות של הנצח. באותה עת, האדם יזכה בחיים שמוארים באורו של האל, חיים תחת השגחתו והגנתו של האל, חיים יחד עם האל. האנושות תקיים חיים רגילים על פני האדמה וכל בני האדם ייווכחו בדרך הישר. תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים תביס את השטן לחלוטין, ופירושו שהאל ישיב את צלמו המקורי של האדם לאחר בריאתו על פני האדמה, ובכך האל ירצה את כוונותיו המקוריות. בראשית, לפני שהשטן השחית את האנושות, האנושות חיה חיים רגילים על פני האדמה. לאחר מכן, כאשר השטן השחית את האדם, האדם איבד את החיים הרגילים האלה, וכך החלה עבודת הניהול של האל והקרב נגד השטן להשבת חייו הרגילים של האדם. רק עם תום עבודת הניהול בת ששת אלפי השנים של האל, יתחילו באופן רשמי חיי האנושות כולה על פני האדמה. רק אז יהיו לאדם חיים נפלאים, והאל ישיב את התכלית המקורית של בריאת האדם מבראשית, וכן את צלמו המקורי של האדם. לכן, לאחר שיהיו לאדם חיי אנוש רגילים על פני האדמה, הוא יפסיק לעסוק בהפיכה למתגבר ולמושלם, משום שהאדם יהיה קדוש. "המתגברים" ו"המושלמים" שאנשים מדברים עליהם הם המטרות שהאל העניק לאדם במהלך הקרב בין האל לשטן, והמטרות האלה קיימות רק מפני שהאדם הושחת. הדרך להביס את השטן היא לתת לכם מטרה ולגרום לכם לעסוק בהגשמתה. כשהאל דורש מכם להיות מתגברים, להפוך למושלמים או לשמש אותו, אתם נדרשים לשאת עדות כדי לבייש את השטן. בסופו של דבר, האדם יחיה חיי אנוש רגילים על פני האדמה ויהיה קדוש. כשזה יקרה, האם בני האדם עדיין ישאפו להפוך למתגברים? הם כולם יצירי בריאה, הלא כן? באשר להפיכה למתגברים ולמושלמים, מילים אלו מכוונות כלפי השטן וכלפי הזוהמה של האדם. האין המילה "מתגבר" מתייחסת לניצחון על השטן ועל הכוחות העוינים? כשאתה אומר שהפכת למושלם, מה בך הפך למושלם? התנערתם מהצביון השטני המושחת שלכם, כדי שתוכלו לרחוש אהבה עילאית כלפי האל, הלא כן? הדברים האלה נאמרים ביחס לדברים המזוהמים שבאדם, וביחס לשטן. הם אינם נאמרים ביחס לאל.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, שיקום חייו הרגילים של האדם והובלתו אל יעד נפלא

דבר אלוהים היומי  מובאה 592

כשהאדם ישיג חיי אנוש אמיתיים על פני האדמה, וכל כוחות השטן ישועבדו, האדם יחיה בקלות רבה למדי על פני האדמה. הדברים לא יהיו מורכבים כמו שהם כיום: קשרים בין-אישיים, קשרים חברתיים, קשרי משפחה מורכבים – הם מטרידים כל כך ומכאיבים כל כך! כל כך מתסכל לחיות בתוך כל זה! לאחר שהאדם ייכבש, לבו ודעתו ישתנו: יהיו לו לב ירא-אל ולב אוהב-אל. לאחר שהאל יכבוש את כל בני האדם בתבל שרוצים לאהוב אותו, כלומר לאחר שהשטן יובס, ולאחר שהשטן וכל כוחות החושך ישועבדו, חייו של האדם על פני האדמה יהיו נטולי הפרעות והוא יהיה מסוגל לחיות בחופשיות על פני האדמה. לו חיי האדם היו ללא קשרי בשר וללא העניינים המורכבים של הבשר, הם היו קלים בהרבה. קשרי הבשר של האדם מורכבים מדי, ועובדה זו מוכיחה שהוא עדיין לא השתחרר מהשפעתו של השטן. אילו היו לך קשרים כאלה עם כל אחד מאחיך ואחיותיך, אם היו לך קשרים כאלה עם כל בן משפחה שלך, דבר לא היה מטריד אותך ולא היית צריך לדאוג בשל איש. לא היה יכול להיות מצב טוב מכך, וכך, האדם היה משתחרר ממחצית מסבלו. כשהאדם יחיה חיי אנוש רגילים על פני האדמה, הוא ידמה למלאך. על אף שהוא עדיין יהיה בשר ודם, הוא ידמה מאוד למלאך. זו ההבטחה הסופית, זו ההבטחה האחרונה שהאדם מקבל. כיום, האדם עובר ייסור ומשפט. האם אתה חושב שאין משמעות לעובדה שהאדם חווה דברים כאלה? הייתכן שעבודת הייסורים והמשפט מתבצעת ללא סיבה? בעבר, נאמר שהשתת ייסורים ומשפט על האדם כמוהם כהשלכתו לבור ללא תחתית, כלומר שלילת גורלו וסיכוייו העתידיים. כל זה נועד למטרה אחת: טיהור האדם. האדם אינו מושלך לבור ללא תחתית בכוונה תחילה, ואז האל מנער חוצנו ממנו. במקום זאת, הדבר נועד לגזום את המרדנות שבאדם כדי שבסופו של דבר ניתן יהיה לטהר את כל הדברים שבאדם, על מנת שהוא יוכל להכיר את האל באמת ולהידמות לאדם קדוש. אם זה ייעשה, הכול יוגשם. למעשה, לאחר גיזום הדברים שבאדם שיש לגזום אותם ולאחר שהאדם יישא עדות מהדהדת, השטן יובס גם כן, וגם אם חלק מהדברים האלה שהיו באדם מלכתחילה לא יטוהרו לגמרי, ברגע שהשטן יובס, הוא כבר לא יגרום להפרעות, ובשלב הזה, האדם יטוהר לחלוטין. האדם מעולם לא חווה חיים כאלה, אך לאחר שהשטן יובס, הכול יבוא על מקומו בשלום, והדברים הפעוטים האלה באדם ייפתרו כולם. כל שאר הבעיות יסתיימו ברגע שהבעיה המרכזית הזו תיפתר. במהלך התגלמותו של האל כבשר ודם על פני האדמה, כשהוא עושה את עבודתו באופן אישי בקרב בני האדם, כל העבודה שהוא עושה נועדה להביס את השטן, והוא יביס את השטן על-ידי כיבוש האדם והשלמתכם. כשתישאו עדות מהדהדת, גם זה יהיה אות לתבוסתו של השטן. ראשית האדם נכבש, ובסופו של דבר הוא הופך למושלם לחלוטין, כדי להביס את השטן. עם זאת, בעצם תמציתו של דבר, תבוסתו של השטן מלווה גם בישועת האנושות כולה מים המצוקות הריקני הזה. בין אם העבודה הזו מתבצעת בתבל כולה או רק בסין, היא נועדה כולה להבסת השטן ולהושעת האנושות כולה, כדי שהאדם ייכנס אל מקום המנוחה. האל בהתגלמותו, הבשר ודם הרגילים האלה, נועדו בדיוק להבסת השטן. עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם נועדה להביא ישועה לכל אדם תחת השמיים אשר אוהב את האל, היא נועדה לכבוש את האנושות כולה, ויתרה מזאת, היא נועדה להביס את השטן. לא ניתן להפריד את הליבה של עבודת הניהול של האל מהבסת השטן, זאת כדי להביא ישועה לאנושות כולה. מדוע נאמר תמיד בחלקים כה רבים מהעבודה הזו שעליכם לשאת עדות? וכלפי מי מופנית העדות הזו? האין היא מופנית כלפי השטן? העדות הזו היא נישאת למען האל והיא נועדה להעיד שעבודתו של האל השיגה את השפעתה. נשיאת העדות מתקשרת לעבודה של הבסת השטן. אלמלא היה קרב כנגד השטן, האדם לא היה נדרש לשאת עדות. מאחר שהאל חייב להביס את השטן, במקביל להושעת האדם, האל דורש שהאדם יישא עליו עדות בפני השטן, והאל משתמש בעדות זו להושיע את האדם ולהילחם בשטן. כתוצאה מכך, האדם הוא הן מושא הישועה והן כלי-שרת להבסת השטן, ולכן, האדם נמצא בליבה של עבודת הניהול השלמה של האל, ואילו השטן הוא רק מושא ההשמדה והאויב. ייתכן שאתה מרגיש שלא עשית דבר, אך משום השינויים בצביונך, נישאה עדות, ועדות זו מופנית כלפי השטן ולא כלפי האדם. האדם אינו כשיר ליהנות מעדות כזו. כיצד הוא יכול להבין את העבודה שהאל עושה? מושא מאבקו של האל הוא השטן. לעומת זאת, האדם הוא רק מושא הישועה. לאדם יש צביון שטני מושחת והוא אינו מסוגל להבין את העבודה הזו. זאת משום ההשחתה של השטן. אין זה טבעו של האדם מבראשית, אלא הוא נשלט על ידי השטן. כיום, עבודתו העיקרית של האל היא להביס את השטן, כלומר לכבוש את האדם לחלוטין, כדי שהאדם יוכל לשאת עדות סופית על האל בפני השטן. כך יוגשמו כל הדברים. במקרים רבים, בעינך הבלתי מזוינת נדמה שדבר לא קרה, אך למעשה העבודה כבר הושלמה. האדם דורש שכל עבודת ההשלמה תהיה גלויה, אולם אני השלמתי את עבודתי מבלי שהפכתי אותה לגלויה לעיניך. זאת משום שהשטן נכנע, ופירושו שהוא נחל תבוסה גמורה ושכל חוכמתו, עוצמתו וסמכותו של האל הביסו את השטן. זו בדיוק העדות שיש לשאת, ועל אף שהדבר לא מתבטא באדם בבירור, על אף שהדבר לא נראה בעין בלתי מזוינת, השטן כבר הובס. העבודה הזו מכוונת כולה כלפי השטן והיא מתבצעת משום הקרב בשטן. לכן, יש דברים רבים שהצליחו והאדם אינו רואה זאת, אך בעיני האל הם הצליחו זה מכבר. זו אחת האמיתות הפנימיות של מכלול עבודתו של האל.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, שיקום חייו הרגילים של האדם והובלתו אל יעד נפלא

דבר אלוהים היומי  מובאה 593

לכל מי שמוכן להפוך למושלם יש סיכוי להפוך למושלם, ולכן כולם צריכים להירגע: בעתיד, כולכם תיכנסו ליעד. אולם אם אינך מוכן להפוך למושלם ואינכם מוכן להיכנס לממלכה המופלאה, זו הבעיה שלך. כל מי שמוכן להפוך למושלם ולהיות נאמן לאל, כל מי שמתמסר לאל וכל מי שממלא את תפקידו נאמנה – כל בני האדם האלה יכולים להפוך למושלמים. כיום, כל מי שלא ממלא את תפקידו נאמנה, כל מי שלא נאמן לאל, כל מי שלא מתמסר לאל, ובפרט מי שקיבל את הנאורות וההארה של רוח הקודש אך אינו מיישם אותן בפועל – כל בני האדם האלה אינם מסוגלים להפוך למושלמים. כל מי שמוכן להיות נאמן ולהתמסר לאל יכול להפוך למושלם, אפילו אם הוא קצת בור. כל מי שמוכן לחתור יכול להפוך למושלם. אין צורך לדאוג בשל כך. כל עוד אתה מוכן לחתור בכיוון הזה, תוכל להפוך למושלם. אינני מוכן לנטוש או לסלק אף אחד מכם, אך אם בני האדם אינם שואפים להצליח, הם פשוט הורסים את עצמם. לא אני מסלק אתכם, אלא אתם עצמכם. אם אתה עצמך אינך שואף להצליח – אם אתה עצל, אינך מבצע את חובתך, אינך נאמן, אינך חותר אל האמת ותמיד עושה כאוות נפשך, אם אתה מתנהג בהפקרות, נאבק למען תהילה ועושר ופועל באופן חסר מצפון כלפי בני המין השני, אזי אתה תישא את עול חטאיך ואינך ראוי לרחמיו של איש. כוונתי היא שכולכם תהפכו למושלמים ולכל הפחות תיכבשו, כדי שניתן יהיה להשלים בהצלחה את שלב העבודה הזה. האל רוצה שכל בני האדם יהפכו למושלמים, שהם ייפלו בנחלתו, שהוא יטהר את כולם, ושהם יהפכו לאהוביו. אין זה משנה אם אני אומר שאתם נחשלים או שאיכותכם ירודה – אלה הן עובדות. העובדה שאני אומר זאת אינה מוכיחה שאני מתכוון לנטוש אתכם או שאיבדתי כל תקווה לגביכם, קל וחומר שהיא לא מוכיחה שאינני מוכן להושיע אתכם. היום באתי כדי לעשות את העבודה של ישועתכם, כלומר העבודה שאני עושה היא המשך של עבודת הישועה. לכל אדם יש סיכוי להפוך למושלם: אם אתה מוכן לכך ואם אתה חותר לכך, בסופו של דבר תהיה מסוגל להשיג את התוצאה הזאת ולא אטוש אף אחד מכם. אם איכותך ירודה, דרישותיי ממך יהיו בהתאם לאיכות הירודה שלך. אם איכותך גבוהה, דרישותיי ממך יהיו בהתאם לאיכות הגבוהה שלך. אם אתה בור ואינך יודע קרוא וכתוב, דרישותיי ממך יהיו בהתאם לאי ידיעת קרוא וכתוב שלך. אם אתה יודע קרוא וכתוב, דרישותיי ממך יהיו בהתאם לרמת יכולתך לקרוא ולכתוב. אם אתה זקן, דרישותיי ממך יהיו בהתאם לגילך. אם אתה מסוגל לארח אחרים, דרישותיי ממך יהיו בהתאם לכך. אם אינך מסוגל לארח אחרים ואתה יכול למלא רק תפקיד מסוים, בין שמדובר בהפצת הבשורה, באחזקת הכנסייה, או בביצוע פעילויות כלליות אחרות, אהפוך אותך למושלם בהתאם לתפקיד שתמלא. נאמנות, התמסרות עד הסוף ועיסוק בחתירה אחר אהבה עילאית כלפי האל – אלה הדברים שעליך להשיג, ואין נוהג שמתעלה על שלושת הדברים האלה. בסופו של דבר, נדרש מהאדם להשיג את שלושת הדברים האלה, ואם הוא יכול להשיג אותם, אזי הוא יהפוך למושלם. אולם מעל הכול, עליך לחתור באמת ובתמים, עליך להתקדם ולהשתפר ולא להיות פסיבי בהקשר זה. אמרתי שלכל אדם יש סיכוי להפוך למושלם ושכל אדם יכול להפוך למושלם, וזה עדיין נכון, אך אם אינך שואף להתפר בחתירתך, אם לא תשיגו את שלושת הקריטריונים האלה, אזי בסופו של דבר תהיו מוכרחים להיות מסולקים. אני רוצה שכולם ידביקו את הפערים, שכולם יקבלו את עבודתה ואת נאורותה של רוח הקודש ושכולם יהיו מסוגלים להתמסר עד הסוף, משום שזו החובה שכל אחד מכם צריך למלא. לאחר שכולכם תמלאו את חובתכם, כולכם תהפכו למושלמים וכולכם תישאו עדות מהדהדת. כל מי שנושא עדות הוא אדם שניצח את השטן וזכה בהבטחתו של האל. בני האדם האלה יישארו לחיות ביעד הנפלא.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, שיקום חייו הרגילים של האדם והובלתו אל יעד נפלא

דבר אלוהים היומי  מובאה 594

בראשית, האל היה במנוחה. באותה עת לא היו בני אדם או כל דבר אחר על פני האדמה, והאל טרם עשה כל עבודה. הוא החל בעבודת הניהול שלו רק לאחר שהמין האנושי נוצר ולאחר שהושחת; מאותו רגע ואילך, הוא חדל לנוח, ובמקום זאת החל להיות טרוד בענייני המין האנושי. האל איבד את מנוחתו בגלל שחיתותו של המין האנושי, וגם בגלל בגידתו של הארכי-מלאך. אם האל לא יביס את השטן ויושיע את המין האנושי המושחת, הוא לעולם לא יוכל לשוב למנוחה. כשם שלאדם אין מנוחה, כך גם לאל, וכשהוא ישוב לנוח, ינוחו גם בני האדם. חיים במנוחה פירושם חיים ללא מלחמה, ללא זוהמה וללא כל אי-צדק מתמשך. כלומר, אלה חיים נטולי הפרעות של השטן (כאן "השטן" מתייחס לכוחות אויב) וללא שחיתותו של השטן, והם גם אינם מועדים לפלישה של כל כוח שמתנגד לאל; אלה חיים שבהם כל דבר מתנהל לפי סוגו ויכול לעבוד את הבורא, ושבהם השמיים והארץ שרויים בשלווה גמורה – זוהי משמעות הביטוי "חיי מנוחה של בני האדם". כשהאל ינוח, אי-צדק יחדל להתקיים על פני האדמה, ולא תהיה עוד פלישה של כוחות אויב, והמין האנושי ייכנס לממלכה חדשה – זו לא תהיה עוד אנושות שהשטן השחית, אלא אנושות שנושעה לאחר שהושחתה על ידי השטן. יום המנוחה של המין האנושי יהיה גם יום המנוחה של האל. האל איבד את מנוחתו בשל חוסר יכולתו של המין האנושי להיכנס למנוחה, ולא משום שהוא לא היה מסוגל לנוח מלכתחילה. כניסה למנוחה אין פירושה שכל הדברים יפסיקו לנוע או יחדלו להתפתח, ואין פירושה שהאל יפסיק לעבוד או שבני האדם יפסיקו לחיות. הסימן לכניסה למנוחה יהיה השמדתו של השטן, הענשתם והשמדתם של הרשעים שהצטרפו אליו במעשיו הרעים, וקצם של כל הכוחות העוינים לאל. כניסתו של האל למנוחה פירושה שהוא לא ימשיך עוד בעבודת הישועה של המין האנושי. כניסתו של המין האנושי למנוחה פירושה שכל המין האנושי יחיה באורו של האל ותחת ברכותיו, ללא שחיתותו של השטן, ושלא יתרחש עוד אי-צדק. תחת השגחתו של האל, בני האדם יחיו חיים רגילים על פני האדמה. כשהאל והמין האנושי ייכנסו יחד למנוחה, פירוש הדבר הוא שהמין האנושי נושע ושהשטן הושמד, שעבודתו של האל בבני האדם הושלמה לחלוטין. האל לא ימשיך עוד לעבוד בבני האדם, והם לא יחיו עוד תחת השפעתו של השטן. לפיכך, האל לא יהיה עוד עסוק, ובני האדם לא יהיו עוד בתנועה מתמדת; האל והמין האנושי ייכנסו למנוחה בעת ובעונה אחת. האל ישוב למקומו המקורי, וכל אדם ישוב למקומו-הוא. אלה היעדים שבהם ישכנו האל ובני האדם לאחר שכל ניהולו של האל יסתיים. לאל יש יעד משלו, ולמין האנושי יש יעד משלו. במנוחתו, האל ימשיך להנחות את כל בני האדם בחייהם על פני האדמה, ובאורו, הם יעבדו את האל האמיתי האחד שבשמיים. האל לא יחיה עוד בקרב המין האנושי, וגם בני האדם לא יוכלו לחיות עם האל ביעדו. האל ובני האדם לא יכולים לחיות בתחומי אותה ממלכה; לכל אחד מהם יש אורח חיים משלו. האל הוא המנחה את כל המין האנושי, וכל המין האנושי הוא הזיקוק של עבודת הניהול של האל. בני האדם הם המונהגים, ומהותם אינה זהה למהותו של האל. "לנוח" פירושו חזרה למקום המקורי. לכן, כשהאל נכנס למנוחה, פירוש הדבר הוא שהוא חזר למקומו המקורי. הוא לא יחיה עוד על פני האדמה או בקרב המין האנושי כדי לחלוק עמו את שמחותיו וייסוריו. כשבני האדם נכנסים למנוחה, פירוש הדבר שהם הפכו ליצירי בריאה אמיתיים; הם יעבדו את האל על פני האדמה, ויחיו חיים אנושיים רגילים. בני האדם לא ימרדו עוד באל או יתנגדו לו, וישובו לחיים המקוריים של אדם וחווה. אלה יהיו חייהם ויעדיהם של האל ושל בני האדם לאחר שייכנסו למנוחה. תבוסתו של השטן היא מגמה בלתי נמנעת במלחמה בינו ובין האל. לפיכך, כניסתו של האל למנוחה לאחר השלמת עבודת הניהול שלו, כמו גם ישועתו המלאה של המין האנושי וכניסתו למנוחה הפכו גם הן למגמות בלתי נמנעות. מקום המנוחה של המין האנושי הוא על פני האדמה, ומקום המנוחה של האל הוא בשמיים. בעת שבני האדם יעבדו את האל במנוחה, הם יחיו על פני האדמה, ובעת שהאל יוביל את שארית המין האנושי במנוחה, הוא יוביל אותם מהשמיים, לא מהארץ. האל עדיין יהיה הרוח, ואילו בני האדם עדיין יהיו בשר ודם. האל ובני האדם נחים כל אחד באופן שונה. כשהאל ינוח, הוא יבוא ויופיע בקרב בני האדם; כשבני האדם ינוחו, האל יוביל אותם לביקור בשמיים, וכן להנאה מהחיים שם. לאחר שהאל והמין האנושי ייכנסו למנוחה, השטן יחדל להתקיים; כמו כן, גם אותם אנשים רעים יחדלו להתקיים. אותם אנשים רעים שרדפו בעבר את האל על פני האדמה, וכן האויבים שמרדו בו שם, יושמדו עוד לפני שהאל והמין האנושי ינוחו; הם יושמדו בקטסטרופות הגדולות של אחרית הימים. לאחר שאותם אנשים רעים יושמדו כליל, הארץ לא תדע עוד את הפרעותיו של השטן. רק אז יזכה המין האנושי לישועה מלאה, ועבודתו של האל תסתיים לחלוטין. אלה הם תנאי הסף לכניסתם של האל ושל המין האנושי למנוחה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האל והאדם ייכנסו יחד למנוחה

דבר אלוהים היומי  מובאה 595

קץ כל הדברים קרב ובא, ודבר זה מעיד על השלמת עבודתו של האל, וכן על קץ התפתחותו של המין האנושי. פירוש הדבר הוא שבני האדם, כפי שהושחתו על ידי השטן, יגיעו לשלב הסופי של התפתחותם, ושצאצאיהם של אדם וחווה ישלימו את התרבותם. כמו כן, פירוש הדבר הוא שיהיה זה בלתי אפשרי עבור מין אנושי כזה, שהושחת על ידי השטן, להמשיך ולהתפתח. בראשית, אדם וחווה לא הושחתו, אך אדם וחווה שגורשו מגן עדן הושחתו על ידי השטן. כשהאל ובני האדם ייכנסו יחד למנוחה, יגיע סוף-סוף קיצם של אדם וחווה – שגורשו מגן עדן – ושל צאצאיהם. המין האנושי של העתיד עדיין יורכב מצאצאיהם של אדם וחווה, אך אלה לא יהיו בני אדם החיים תחת השפעתו של השטן. אלא, הם יהיו אנשים שנושעו וטוהרו. זה יהיה מין אנושי שעבר שיפוט וייסור, והוא יהיה קדוש. אנשים אלה לא יהיו כמו המין האנושי כפי שהיה במקור; ניתן כמעט לומר שהם יהיו סוג שונה לחלוטין של אנושות מזו של אדם וחווה בבראשית. אנשים אלה ייבחרו מבין כל אלה שהושחתו על ידי השטן, והם יהיו אלה שבסופו של דבר עמדו איתן במהלך משפטו וייסורו של האל; הם יהיו הקבוצה האחרונה שנותרה בקרב המין האנושי המושחת. רק אנשים אלה יוכלו להיכנס למנוחה הסופית יחד עם האל. אלה המסוגלים לעמוד איתן במהלך עבודת המשפט והייסור של האל באחרית הימים – כלומר, במהלך עבודת הטיהור הסופית – יהיו אלה שייכנסו למנוחה הסופית לצד האל; לפיכך, כל אלה שייכנסו למנוחה ישתחררו מהשפעת השטן וייפלו בנחלתו של האל רק לאחר שעברו את עבודת הטיהור הסופית שלו. בני אדם אלה, שבסופו של דבר ייפלו בנחלתו של האל, ייכנסו למנוחה הסופית. מעצם מהותה, עבודת הייסור והמשפט של האל נועדה לטהר את המין האנושי, למען יום המנוחה הסופי; אחרת, אף אחד מבני המין האנושי לא יוכל להיות ממוין לפי סוגו, או להיכנס למנוחה. עבודה זו היא הנתיב היחיד של המין האנושי לצורך כניסה למנוחה. רק עבודת הטיהור של האל תטהר את בני האדם מאי-הצדיקות שלהם, ורק עבודת הייסור והמשפט שלו תחשוף את אותם יסודות מרדניים של המין האנושי, ובכך תבדיל בין אלה שניתן להושיעם לבין אלה שלא, ובין אלה שיישארו לבין אלה שלא. כשתסתיים עבודה זו, אותם אנשים שמורשים להישאר יטוהרו כולם וייכנסו לממלכה גבוהה יותר של אנושות, שבה ייהנו מחיים אנושיים שניים על פני האדמה, שיהיו נפלאים יותר; במילים אחרות, הם ייכנסו ליום המנוחה האנושי שלהם, ויחיו לצד האל. לאחר שאלה שאינם מורשים להישאר יעברו ייסור ושיפוט, פרצופם האמיתי ייחשף לחלוטין, ולאחר מכן הם יושמדו כולם, וכמו השטן, לא יורשו עוד לשרוד על פני האדמה. המין האנושי של העתיד לא יכלול עוד אנשים מסוג זה; אנשים כאלה אינם ראויים להיכנס לארץ המנוחה הסופית, וגם אינם ראויים להצטרף ליום המנוחה שהאל והמין האנושי יחלקו, שכן הם מטרות לענישה והם אנשים רעים ובלתי צדיקים. הם נגאלו פעם אחת, והם גם עברו שיפוט וייסור; הם גם עמלו פעם למען האל. אולם, כשיבוא היום האחרון, הם בכל זאת יסולקו ויושמדו בשל הרוע שלהם וכתוצאה ממרדנותם ומחוסר יכולתם להיגאל; הם לעולם לא יתקיימו עוד בעולם העתיד, ולא יחיו עוד בקרב המין האנושי של העתיד. בין אם הם רוחות של מתים או אנשים שעדיין חיים בבשר, כל עושי הרע וכל אלה שלא נושעו יושמדו ברגע שהקדושים שבקרב המין האנושי ייכנסו למנוחה. באשר לאותם רוחות ובני אדם עושי רע, או לרוחותיהם של אנשים צדיקים ולאלה שנוהגים בצדיקות, ללא קשר לעידן שבו הם נמצאים, כל הרעים יושמדו בסופו של דבר, וכל הצדיקים ישרדו. השאלה אם אדם או רוח יזכו בישועה אינה מוכרעת לחלוטין על בסיס עבודת העידן האחרון; אלא היא נקבעת על פי השאלה אם הם התנגדו לאל או מרדו בו. אנשים בעידן הקודם שביצעו מעשים רעים ולא יכלו לזכות בישועה יהיו, ללא ספק, מטרות לענישה, וגם אלה בעידן הנוכחי שעושים רע ולא ניתן להושיעם יהיו בוודאי מטרות לענישה. בני האדם מסווגים על בסיס טוב ורע, לא לפי התקופה שבה הם חיים. לאחר שסווגו כך, הם לא ייענשו או יתוגמלו מיד; אלא, האל יבצע את עבודתו של הענשת הרע ותגמול הטוב רק לאחר שיסיים לבצע את עבודת הכיבוש שלו באחרית הימים. למעשה, הוא מפריד את בני האדם לטובים ולרעים מאז שהחל לבצע את העבודה של הושעת האנושות. אלא שהוא יתגמל את הצדיקים ויעניש את הרשעים רק לאחר שעבודתו תסתיים; זה לא שהוא יפריד אותם לקטגוריות עם השלמת עבודתו ואז יתחיל מיד במלאכת הענשת הרע ותגמול הטוב. אלא מלאכה זו תתבצע רק כאשר עבודתו תושלם כליל. המטרה היחידה מאחורי עבודתו הסופית של האל של הענשת הרע ותגמול הטוב היא לטהר לחלוטין את כל בני האדם כדי שיוכל להביא למנוחת עולמים אנושות מקודשת לחלוטין. שלב זה של עבודתו הוא המכריע ביותר; זהו השלב האחרון בכל עבודת הניהול שלו. אם האל לא ישמיד את הרעים, אלא יאפשר להם להישאר, אזי האנושות כולה לא תוכל עדיין להיכנס למנוחה, והאל לא יוכל להביאה לממלכה טובה יותר. עבודה כזו לא תהיה גמורה לחלוטין. כשתסתיים עבודתו, כל המין האנושי יהיה מקודש לחלוטין; רק כך יוכל האל לחיות כשהוא שלו במנוחתו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האל והאדם ייכנסו יחד למנוחה

דבר אלוהים היומי  מובאה 596

בני האדם בימינו עדיין אינם מסוגלים לוותר על ענייני הבשר; הם אינם יכולים לזנוח את תענוגות הגוף, את העולם, את הכסף או את צביונם המושחת. רובם חותרים למטרותיהם באופן שטחי. למעשה, האל לא נמצא כלל בליבם של אנשים אלה; גרוע מכך, הם אינם יראים מפניו. האל אינו מצוי בליבם, ולכן הם אינם יכולים לתפוס את כל מה שהאל עושה, קל וחומר שאינם מסוגלים להאמין לדברים שהוא אומר. אנשים כאלה הם גשמיים מדי; שחיתותם עמוקה מדי, והם חסרי כל אמת באשר היא. יתרה מכך, הם אינם מאמינים שהאל יכול להתגלם כבשר ודם. כל מי שאינו מאמין באל בהתגלמותו – כלומר, כל מי שאינו מאמין באל הנראה או בעבודתו ובדבריו, ובמקום זאת עובד את האל הבלתי נראה שבשמיים – הוא אדם שהאל אינו מצוי בליבו. אנשים כאלה הם מרדנים ומתנגדים לאל. אין להם אנושיות והיגיון, שלא לדבר על אמת. עבור האנשים האלה, האל הנראה והמוחשי הוא בלתי אמין עוד יותר, אך הם מחשיבים את האל הבלתי נראה והבלתי מוחשי כאמין ביותר וכמשמח ביותר. הדבר שהם מחפשים הוא לא האמת הממשית, וגם לא את המשמעות האמיתית של החיים; קל וחומר שאין הם מחפשים את כוונותיו של האל. אלא הם מחפשים ריגושים. ללא ספק, הדברים שיכולים לאפשר להם יותר מכול להגשים את רצונותיהם הם מה שהם מאמינים בו ומה שהם חותרים אליו. הם מאמינים באל רק כדי לספק את רצונותיהם, לא כדי לחפש את האמת. האין אנשים כאלה עושי רע? הם בטוחים בעצמם עד מאוד, והם כלל אינם מאמינים שהאל שבשמיים ישמיד "אנשים טובים" כמותם. במקום זאת, הם מאמינים שהאל יאפשר להם להישאר, ויתרה מכך, יתגמל אותם בנדיבות על שעשו דברים רבים למענו וגילו "נאמנות" רבה כלפיו. אילו היו חותרים גם אל האל הנראה, אזי ברגע שרצונותיהם לא היו מתממשים, הם היו מיד משיבים מלחמה לאל או מתמלאים חמה. הם מציגים את עצמם ככלבלבים שפלים ובזויים שתמיד רק מבקשים לספק את רצונותיהם; הם אינם אנשים בעלי יושרה אשר חותרים אל האמת. אנשים כאלה הם אותם רעים, כביכול, הנוהים אחר המשיח. אותם אנשים שאינם מחפשים את האמת אינם יכולים להאמין באמת, קל וחומר שאינם מסוגלים לתפוס את קצו העתידי של המין האנושי, שכן הם אינם מאמינים בשום עבודה או דברים של האל הנראה – וזה כולל חוסר יכולת להאמין ביעדו העתידי של המין האנושי. לכן, גם אם הם הולכים בעקבות האל הנראה, הם עדיין עושים רע וכלל אינם מחפשים את האמת, וגם אינם מיישמים בפועל את האמת שאני דורש. דווקא אותם אנשים שאינם מאמינים שיושמדו הם אלה שיושמדו. הם מאמינים שהם חכמים כל כך, וחושבים שהם עצמם אנשים אשר מיישמים בפועל את האמת. הם מחשיבים את התנהגותם הרעה כאמת ולכן מוקירים אותה. אנשים רעים כאלה בטוחים בעצמם מאוד; הם מתייחסים לאמת כאל דוקטרינה ולמעשיהם הרעים כאל אמת, אך בסופו של דבר, הם יכולים רק לקצור את מה שזרעו. ככל שאנשים בטוחים בעצמם יותר וככל שגאוותנותם פרועה יותר, כך הם אינם מסוגלים להשיג את האמת; ככל שאנשים מאמינים יותר באל שבשמיים, כך הם מתנגדים יותר לאל. אלה הם האנשים שייענשו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האל והאדם ייכנסו יחד למנוחה

דבר אלוהים היומי  מובאה 597

השאלה אם כל סוג של אדם ייענש או יתוגמל תיקבע לפני שהאנושות תיכנס למנוחה, בכפוף לחיפוש אחר האמת, הכרת האל והיכולת להתמסר לאל הנראה. אלה שעמלו למען האל הנראה, אך אינם מכירים אותו ואינם מתמסרים לו, אין להם אמת. אנשים כאלה הם עושי רע, ועושי רע יהיו ללא ספק יעדים לענישה; יתרה מכך, הם ייענשו על פי מעשיהם הרעים. האל נועד לכך שבני האדם יאמינו בו, והוא גם ראוי להתמסרותם. אלה שיש להם אמונה רק באל המעורפל והבלתי נראה הם אנשים שאינם מאמינים באל ואינם מסוגלים להתמסר לו. אם אנשים אלה עדיין לא יצליחו להאמין באל הנראה עד שתסתיים עבודת הכיבוש שלו, וימשיכו למרוד באל הנראה אשר בבשר ולהתנגד לו, אזי אותם "מאמיני-הבל" יהפכו, ללא ספק, למושאי השמדה. זה בדיוק כפי שאחדים מביניכם – אלה שמכירים מילולית באל בהתגלמותו, אך לא יכולים ליישם בפועל את אמת ההתמסרות לאל בהתגלמותו – יסולקו ויושמדו בסופו של דבר. יתרה מכך, כל אלה שמכירים מילולית באל הנראה, אוכלים ושותים מהאמת שהאל מביע ועם זאת חותרים אל האל המעורפל והבלתי נראה, מועדים עוד יותר להיות יעדים להשמדה. אף אחד מאנשים אלה לא יוכל להישאר עד לזמן המנוחה שיבוא לאחר שעבודת האל תסתיים, ואף לא אדם אחד הדומה לאנשים כאלה יוכל להישאר עד לזמן המנוחה ההוא. אנשים אשר דומים לשדים אינם מיישמים בפועל את האמת; מהותם היא התנגדות ומרדנות כלפי האל, ואין להם כל כוונה להתמסר לו. אנשים כאלה יושמדו כולם. השאלה אם יש בך אמת ואם אתה מתנגד לאל תלויה במהותך, לא במראך החיצוני או באופן שבו אתה עשוי לדבר או לפעול מדי פעם. השאלה אם אדם יושמד או לא נקבעת על פי מהותו; היא מוכרעת על פי המהות המתגלה על ידי התנהגותו ובחתירתו אל האמת. בקרב אנשים שכולם מבצעים עבודה, ומבצעים כמויות דומות של עבודה, אלה שמהותם האנושית טובה ושניחנים באמת הם אלה שיורשו להישאר, ואילו אלה שמהות האנושיות שלהם רעה ומורדים באל הנראה הם אלה שיהיו מושאי השמדה. כל עבודתו או דבריו של האל הקשורים ליעדו של המין האנושי יטפלו באנשים כראוי על פי מהותו של כל אדם; לא תתרחש ולו הטעות הקלה ביותר, ועוד יותר מכך, לא תיעשה שום שגיאה. רק כשעבודה מתבצעת על ידי אנשים, נכנסים לתמונה רגשות או כוונות אנושיים. העבודה שהאל מבצע היא הולמת ביותר; הוא לעולם אינו מטיח האשמות שווא באף יציר בריאה. יש כיום אנשים רבים שאינם מסוגלים לראות בבירור את ייעודו העתידי של המין האנושי ואינם מאמינים לדברים שאני אומר. כל אלה שאינם מאמינים, וכן אלה שאינם מיישמים בפועל את האמת, הם שדים!

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האל והאדם ייכנסו יחד למנוחה

דבר אלוהים היומי  מובאה 598

כיום, אלה שמחפשים ואלה שלא מחפשים הם שני סוגים שונים של אנשים, שיעדיהם שונים. אלה החותרים להכרת האמת ומיישמים בפועל את האמת הם אלה שהאל יושיע. אלה שאינם מכירים את הדרך האמיתית הם שדים ואויבים; הם צאצאיו של ארכי-המלאך ויהיו מושאי השמדה. אפילו אותם מאמינים אדוקים באל מעורפל – האין הם גם שדים? אנשים שניחנים במצפון טוב ואינם מקבלים את הדרך האמיתית הם שדים; מהותם היא התנגדות לאל. אלה שאינם מקבלים את הדרך האמיתית הם אלה שמתנגדים לאל, וגם אם אנשים כאלה יסבלו תלאות רבות, הם בכל זאת יושמדו. כל אלה שאינם מוכנים לוותר על העולם, שקשה להם להיפרד מהוריהם, ושאינם יכולים לשאת את הוויתור על תענוגות הבשר שלהם, הם מורדים באל, וכולם יהיו יעדים להשמדה. כל מי שאינו מאמין באל בהתגלמותו הוא שטני, ויתרה מכך, הוא יושמד. אלה שיש להם אמונה אך אינם מיישמים בפועל את האמת, אלה שאינם מאמינים באל בהתגלמותו, ואלה שכלל אינם מאמינים בקיומו של האל, יהיו גם הם יעדים להשמדה. כל אלה שיורשו להישאר הם אנשים שעברו את סבל הזיכוך ועמדו איתן; אלה אנשים שעמדו באמת ובתמים בניסיונות. כל מי שאינו מכיר באל הוא אויב; כלומר, כל מי שאינו מכיר באל בהתגלמותו הוא צורר משיח – בין אם הוא בתוך הזרם הזה או מחוצה! מיהו השטן, מיהם השדים, ומיהם אויבי האל אם לא המתנגדים שאינם מאמינים באל? האין הם אותם אנשים המורדים באל? האין הם אלה הטוענים שיש להם אמונה, אך הם חסרי אמת? האין הם אלה המבקשים רק לקבל ברכות ואינם מסוגלים לשאת עדות למען האל? אתה עדיין מתערבב עם אותם שדים כיום ונוהג בהם במצפון ובאהבה, אך במקרה זה, האינך מגלה כוונות טובות כלפי השטן? האינך עושה יד אחת עם שדים? אם אנשים הגיעו לנקודה זו ועדיין אינם מסוגלים להבחין בין טוב לרע, וממשיכים להיות אוהבים ורחומים בעיוורון וללא כל רצון לחפש את כוונותיו של האל או מבלי להיות מסוגלים בכל דרך שהיא לאמץ את כוונותיו של האל כשלהם, אזי סופם יהיה אומלל עוד יותר. כל מי שאינו מאמין באל שבבשר הוא אויב של האל. אם אתה יכול לנהוג במצפון ובאהבה כלפי אויב, האינך חסר חוש צדק? אם אתה תואם את אלה שאני מתעב וחולק עליהם, ועדיין יש לך אהבה או רגשות אישיים כלפיהם, האם אינך מורד? האינך מתנגד לאל במכוון? האם אדם כזה אכן ניחן באמת? אם אנשים נוהגים במצפון כלפי אויבים, באהבה כלפי שדים, וברחמים כלפי השטן, האינם משבשים בכוונה את עבודתו של האל? אותם אנשים המאמינים רק בישוע ואינם מאמינים באל בהתגלמותו באחרית הימים, וכן אלה הטוענים מילולית שהם מאמינים באל בהתגלמותו אך עושים רע, הם כולם צוררי משיח, שלא לדבר על אלה שכלל אינם מאמינים באל. כל האנשים האלה יהיו יעדים להשמדה. אמת המידה שלפיה בני אדם שופטים בני אדם אחרים מבוססת על התנהגותם; אלה שהתנהגותם טובה הם צדיקים, ואילו אלה שהתנהגותם מתועבת הם רעים. אמת המידה שלפיה האל אומד בני אדם מבוססת על השאלה אם מהותם מתמסרת לו או לא; מי שמתמסר לאל הוא אדם צדיק, ואילו מי שאינו מתמסר הוא אויב ואדם רע, ללא קשר לשאלה אם התנהגותו של אדם זה טובה או רעה וללא קשר לשאלה אם דיבורו נכון או לא נכון. יש אנשים המבקשים להשתמש במעשים טובים כדי להשיג יעד טוב בעתיד, ויש אנשים המבקשים להשתמש במילים יפות כדי לרכוש יעד טוב. כולם מאמינים בטעות שהאל קובע את סופם של אנשים לאחר שצפה בהתנהגותם או לאחר שהאזין לדיבורם; לכן, אנשים רבים מבקשים לנצל זאת כדי להונות את האל ולזכות בחסד רגעי. בעתיד, האנשים שישרדו במצב של מנוחה יהיו כולם כאלה שעמדו ביום הצרה וגם נשאו עדות למען האל; הם יהיו כולם אנשים שמילאו את חובותיהם והתמסרו לאל מתוך כוונה. אלה המבקשים רק לנצל את ההזדמנות לעשות שירות מתוך כוונה להימנע מיישום בפועל של האמת, לא יורשו להישאר. לאל יש אמות מידה מתאימות להסדרת סופו של כל אדם; הוא אינו מקבל החלטות אלה רק על פי דבריו והתנהגותו של אדם, וגם אינו מקבל אותן על סמך האופן שבו אדם פועל במשך תקופה אחת. הוא לעולם לא ינהג בסלחנות כלפי התנהגותו הרעה של אדם בשל שירות שעשה בעבר למענו, וגם לא יחוס על חייו של אדם בשל תקופה שבה השקיע למענו. איש אינו יכול לחמוק מגמול על הרע שעשה, ואיש אינו יכול לכסות על התנהגותו הרעה ובכך לחמוק מייסורי ההשמדה. אם אנשים יכולים באמת למלא את חובתם, פירוש הדבר שהם נאמנים לאל לנצח ואינם מבקשים גמול, ללא קשר לשאלה אם הם מקבלים ברכות או סובלים מצרה. אם אנשים נאמנים לאל כשהם רואים ברכות, אך מאבדים את נאמנותם כשהם אינם יכולים לראות ברכות כלשהן, ואם אנשים אלה – שעמלו פעם בנאמנות למען האל – אינם מסוגלים בסופו של דבר לשאת עדות למען האל או למלא את החובות המוטלות עליהם, אזי אנשים כאלה עדיין יהיו יעדים להשמדה. בקיצור, אנשים רעים אינם יכולים לשרוד לנצח, וגם אינם יכולים להיכנס למנוחה; רק הצדיקים הם אדוני המנוחה. ברגע שהמין האנושי יהיה על המסלול הנכון, לאנשים יהיו חיים אנושיים רגילים. כולם יבצעו את חובותיהם ויהיו נאמנים לאל לחלוטין. הם ישילו מעליהם לחלוטין את מרדנותם ואת צביונם המושחת, ויחיו למען האל ובזכות האל, נטולי מרדנות והתנגדות. כולם יוכלו להתמסר לאל לחלוטין. אלה יהיו חיי האל והמין האנושי; אלה יהיו חיי המלכות, ואלה יהיו חיי מנוחה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האל והאדם ייכנסו יחד למנוחה

דבר אלוהים היומי  מובאה 599

אלה הגוררים לכנסייה את ילדיהם וקרוביהם שהנם כופרים גמורים הם אנוכיים ביותר, והם רק מפגינים חסד. אנשים אלה מתמקדים רק בלהיות אוהבים, ללא קשר לשאלה אם הם מאמינים או לא וללא קשר לשאלה אם זו כוונתו של האל. יש המביאים את נשותיהם בפני האל, או גוררים את הוריהם בפני האל, ובין אם רוח הקודש מסכימה לכך או פועלת בהם, הם ממשיכים בעיוורון "לאמץ אנשים מוכשרים" למען האל. איזו תועלת ניתן להפיק מהפגנת חסד כלפי כופרים אלה? גם אם חסרי אמונה אלה, שאין בהם נוכחות של רוח הקודש, נוהים אחר האל בחוסר רצון, הם עדיין אינם יכולים להיוושע כפי שניתן להאמין. את אלה שיכולים לקבל ישועה לא כל כך קל להשיג. אנשים שלא עברו את עבודתה וניסיונותיה של רוח הקודש, ולא הובאו לידי שלמות על ידי האל בהתגלמותו, אינם מסוגלים כלל להפוך לשלמים. לכן, מהרגע שהם מתחילים לנהות אחר האל בשם בלבד, אין באנשים אלה נוכחות של רוח הקודש. לאור תנאיהם ומצבם הממשי, פשוט לא ניתן להפוך אותם לשלמים. לפיכך, רוח הקודש מחליטה לא להשקיע בהם אנרגיה רבה, ואינה מספקת להם כל נאורות או מנחה אותם בכל דרך שהיא; היא רק מאפשרת להם לנהות אחריה, ובסופו של דבר תגלה את סופם – ודי בכך. התלהבותם וכוונותיהם של בני האדם באות מהשטן, והדברים האלה לא יכולים בשום אופן להשלים את עבודתה של רוח הקודש. לא משנה מהי מהותם של בני האדם, עליהם לקבל את עבודתה של רוח הקודש. האם בני אדם יכולים להפוך בני אדם לשלמים? מדוע בעל אוהב את אשתו? מדוע אישה אוהבת את בעלה? מדוע ילדים מצייתים להוריהם? מדוע הורים מפנקים את ילדיהם? אילו מין כוונות יש לבני האדם באמת? האין כוונתם לרצות את תוכניותיהם ואת רצונותיהם האנוכיים? האם הם באמת מתכוונים לפעול למען תוכנית הניהול של האל? האם הם באמת פועלים למען עבודתו של האל? האם כוונתם למלא את חובותיו של יציר בריאה? אלה שמאז שהחלו להאמין באל, לא הצליחו להשיג את נוכחותה של רוח הקודש, לעולם לא יוכלו לזכות בעבודתה של רוח הקודש; אנשים אלה הם ללא ספק יעדים להשמדה. לא משנה כמה אהבה יש לאדם כלשהו כלפיהם, היא אינה יכולה להחליף את עבודתה של רוח הקודש. התלהבותם ואהבתם של בני האדם מייצגות כוונות אנושיות, אך אינן יכולות לייצג את כוונותיו של האל, וגם אינן יכולות להיות תחליף לעבודתו של האל. גם אם אדם יפגין את האהבה או הרחמים הגדולים ביותר האפשריים כלפי אותם אנשים המאמינים באל בשם בלבד ומתיימרים ללכת בעקבותיו מבלי לדעת מה פירוש הדבר להאמין באל, הם עדיין לא יזכו באהדתו של האל, וגם לא יזכו בעבודתה של רוח הקודש. גם אם אנשים הנוהים אחר האל בכנות הם בעלי איכות ירודה ואינם מסוגלים להבין אמיתות רבות, הם עדיין יכולים מדי פעם לזכות בעבודתה של רוח הקודש; אולם, אלה שאיכותם טובה בצורה ניכרת, אך אינם מאמינים בכנות, פשוט אינם יכולים לזכות בנוכחותה של רוח הקודש. אין כל אפשרות לישועה עם אנשים כאלה. גם אם הם קוראים את דברי האל או מאזינים מדי פעם לדרשות, או אפילו שרים הלל לאל, הם בסופו של דבר לא יוכלו לשרוד עד לזמן המנוחה. השאלה אם אנשים מחפשים ברצינות אינה נקבעת על פי האופן שבו אחרים שופטים אותם או האופן שבו האנשים סביבם רואים אותם, אלא על פי השאלה אם רוח הקודש פועלת בהם ואם הם השיגו את נוכחותה של רוח הקודש. יתרה מכך, הדבר תלוי בשאלה אם צביונם משתנה ובשאלה אם הם השיגו ידע כלשהו על האל לאחר שבמשך תקופה מסוימת היו נתונים לעבודתה של רוח הקודש. אם רוח הקודש פועלת על אדם, צביונו של אדם זה ישתנה בהדרגה, ונקודת מבטו על האמונה באל תהפוך טהורה יותר ויותר. ללא קשר למשך הזמן שאנשים נוהים אחר האל, כל עוד חל בהם שינוי, פירוש הדבר שרוח הקודש פועלת עליהם. אם הם לא השתנו, פירוש הדבר שרוח הקודש אינה פועלת עליהם. גם אם אנשים אלה נותנים שירות כלשהו, מה שמניע אותם לעשות זאת הוא רצון לקבל ברכות. מתן שירות מדי פעם אינו יכול להחליף חוויה של שינוי בצביונם. בסופו של דבר, הם עדיין יושמדו, שכן במלכות לא יהיה צורך בנותני שירות, וגם לא יהיה צורך באף אחד שצביונו לא השתנה כדי לשרת את אותם אנשים שהובאו לידי שלמות ושהם נאמנים לאל. אותם דברים שנאמרו בעבר, "כשאדם מאמין באדון, המזל מאיר פנים לכל משפחתו", מתאימים לעידן החסד, אך אינם קשורים ליעדו של המין האנושי. הם היו מתאימים רק לשלב אחד במהלך עידן החסד. משמעותם של דברים אלה כוונה לשלווה ולברכות החומריות שאנשים נהנו מהן; משמעותם לא הייתה שכל משפחתו של אדם המאמין באדון תיוושע, וגם לא שכאשר אדם מסוים מקבל ברכות, כל משפחתו תוכל גם היא להיכנס למנוחה. השאלה אם אדם מקבל ברכות או סובל מאסון נקבעת על פי מהותו, לא על פי מהות משותפת כלשהי שהוא עשוי לחלוק עם אחרים. לאמירה או לכלל מסוג זה פשוט אין מקום במלכות. אם אדם מסוגל בסופו של דבר לשרוד, זה מפני שהוא עמד בדרישותיו של האל, ואם הוא אינו מסוגל בסופו של דבר להישאר עד לזמן המנוחה, זה מפני שהוא מרד באל ולא עמד בדרישותיו של האל. לכל אחד יש יעד מתאים, הנקבע על פי מהותו של כל אדם, ואין לו כל קשר לאנשים אחרים. מעשיו הרעים של ילד אינם חלים על הוריו, וגם צדיקותו של ילד אינה יכולה להיות משותפת להוריו. מעשיו הרעים של הורה אינם חלים על ילדיו, וגם צדיקותו של הורה אינה יכולה להיות משותפת לילדיו. כל אחד נושא בחטאיו שלו, וכל אחד נהנה מברכותיו הוא. איש אינו יכול להיות תחליף לאדם אחר; זהו צדק. מנקודת מבטו של האדם, אם הורים מקבלים ברכות, אזי גם ילדיהם צריכים להיות מסוגלים לכך, ואם ילדים עושים רע, אזי הוריהם חייבים לכפר על חטאים אלה. זוהי נקודת מבט אנושית ודרך אנושית לעשות דברים; זו אינה נקודת מבטו של האל. סופו של כל אחד נקבע על פי המהות הנובעת מהתנהגותו, והוא תמיד נקבע כראוי. איש אינו יכול לשאת בחטאיו של אחר; יתרה מכך, איש אינו יכול לקבל עונש במקומו של אחר. זה מוחלט. טיפולם המסור של הורים בילדיהם אינו מעיד על כך שהם יכולים לבצע מעשים צדיקים במקום ילדיהם, וגם חיבתם המסורה של ילדים להוריהם אינה אומרת שהם יכולים לבצע מעשים צדיקים במקום הוריהם. זוהי המשמעות האמיתית של הדברים, "אוֹתָהּ עֵת יִהְיוּ שְׁנַיִם בַּשָּׂדֶה, אֶחָד יִלָּקַח וְאֶחָד יֵעָזֵב; שְׁתַּיִם טוֹחֲנוֹת בָּרֵחַיִם – אַחַת תִּלָּקַח וְאַחַת תֵּעָזֵב." אנשים אינם יכולים לקחת את ילדיהם עושי הרע למנוחה על בסיס אהבתם העמוקה אליהם, וגם איש אינו יכול לקחת את אשתו (או בעלה) למנוחה על בסיס התנהגותו הצדיקה. זהו כלל מנהלי; אין יוצאים מן הכלל לאף אחד. בסופו של דבר, עושי צדיקות הם עושי צדיקות, ועושי רע הם עושי רע. עושי הצדיקות יורשו בסופו של דבר לשרוד, ואילו עושי הרע יושמדו. הקדושים הם קדושים; הם אינם טמאים. הטמאים הם טמאים, ואין בהם שום חלק קדוש. האנשים שיושמדו הם כל הרעים, ואלה שישרדו הם כל הצדיקים – גם אם ילדיהם של האנשים הרעים עושים מעשים צדיקים, וגם אם הוריהם של הצדיקים עושים מעשים רעים. אין קשר בין בעל מאמין לאישה לא מאמינה, ואין קשר בין ילדים מאמינים להורים לא מאמינים; שני סוגי אנשים אלה אינם תואמים כלל. טרם הכניסה למנוחה, לאנשים יש חיבה משפחתית של הבשר, אך ברגע שהם ייכנסו למנוחה, לא תיוותר עוד כל חיבה משפחתית של הבשר. אלה שמבצעים את חובתם הם אויביהם של אלה שלא עושים זאת; אלה שאוהבים את האל ואלה ששונאים אותו עומדים זה מול זה. אלה שייכנסו למנוחה ואלה שיושמדו הם שני סוגים בלתי תואמים של יצירי בריאה. יצירי בריאה הממלאים את חובותיהם יוכלו לשרוד, ואילו אלה שאינם ממלאים את חובותיהם יהיו יעדים להשמדה; יתרה מכך, הדבר יימשך לנצח. האם את אוהבת את בעלך כדי למלא את חובתך כיצירת בריאה? האם אתה אוהב את אשתך כדי למלא את חובתך כיציר בריאה? האם אתה מציית להוריך הכופרים כדי למלא את חובתך כיציר בריאה? האם השקפתו של האדם על האמונה באל נכונה או לא? מדוע אתה מאמין באל? מה אתה רוצה להשיג? איך אתה אוהב את האל? אלה שאינם יכולים למלא את חובותיהם כיצירי בריאה, ושאינם יכולים לעשות מאמץ כולל, יהפכו ליעדים להשמדה. בין אנשים כיום קיימים קשרים פיזיים וכן קשרי דם, אך בעתיד, כל אלה יתנפצו. מאמינים וכופרים אינם תואמים; למעשה, הם מנוגדים זה לזה. אלה שבמנוחה יאמינו שיש אל ויתמסרו לאל, ואילו אלה המורדים באל יושמדו כולם. משפחות לא יתקיימו עוד על פני האדמה; איך יכולים להיות הורים או ילדים או יחסי נישואין? עצם חוסר ההתאמה בין אמונה לאי-אמונה ינתק לחלוטין קשרים פיזיים כאלה!

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האל והאדם ייכנסו יחד למנוחה

דבר אלוהים היומי  מובאה 600

במקור, לא היו משפחות בקרב המין האנושי; היו רק גבר ואישה – שני סוגים שונים של בני אדם. לא היו מדינות, שלא לדבר על משפחות, אך כתוצאה משחיתותו של המין האנושי, כל מיני אנשים התארגנו לשבטים נפרדים, שהתפתחו מאוחר יותר למדינות ולקבוצות אתניות. מדינות וקבוצות אתניות אלה הורכבו ממשפחות קטנות ונפרדות, ובאופן זה, כל מיני אנשים התחלקו בין גזעים שונים על בסיס הבדלים בשפה ובגבולות. למעשה, לא משנה כמה גזעים יש בעולם, למין האנושי יש רק אב קדמון אחד. בראשית, היו רק שני סוגים של בני אדם, ושני סוגים אלה היו גברים ונשים. אולם, עקב התקדמות עבודתו של האל, מהלך ההיסטוריה ושינויים גיאוגרפיים, שני סוגי בני אדם אלה התפתחו בדרגות שונות לכדי סוגים רבים עוד יותר של בני אדם. ביסודו של דבר, ללא קשר למספר הגזעים המרכיבים את המין האנושי, האנושות כולה היא עדיין בריאתו של האל. לא משנה לאיזה גזע אנשים שייכים, כולם יצירי בריאתו; כולם צאצאיהם של אדם וחווה. גם אם הם לא נוצרו בידי האל, הם צאצאיהם של אדם וחווה, שהאל ברא באופן אישי. לא משנה לאיזה סוג של הוויה אנשים שייכים, כולם יציריו; מכיוון שהם שייכים למין האנושי, שנברא על ידי האל, יעדם הוא זה שצריך להיות למין האנושי, והם חולקו על פי הכללים המסדרים את בני האדם. כלומר, כל עושי הרע וכל אלה העושים מעשים צדיקים הם, אחרי הכול, יצירי בריאה. יצירי בריאה העושים רע יושמדו בסופו של דבר, ויצירי בריאה העושים מעשים צדיקים ישרדו. זהו הסידור המתאים ביותר לשני סוגים אלה של יצירי בריאה. עושי הרע אינם יכולים, בגלל מרדנותם, להכחיש שהם יצירי בריאתו של האל, ועם זאת הם נתפסו על ידי השטן ולכן לא יכולים להיוושע. בהתבסס על העובדה שהם ישרדו, יצירי בריאה המתנהגים בצדיקות אינם יכולים להכחיש שהם נבראו על ידי האל ובכל זאת קיבלו ישועה לאחר שהושחתו על ידי השטן. עושי הרע הם יצירי בריאה המורדים באל; הם יצירי בריאה שלא ניתן להושיעם וכבר נלכדו לחלוטין על ידי השטן. אנשים העושים רע הם גם אנשים; הם בני אדם שהושחתו עד קצה גבול היכולת, ושלא ניתן להושיעם. כשם שהם גם יצירי בריאה, כך אנשים שנוהגים בצדיקות הושחתו גם הם, אך הם בני אדם המוכנים להשתחרר מצביונם המושחת והפכו מסוגלים להתמסר לאל. אנשים בעלי התנהגות צדיקה אינם מלאים בצדקה; אלא, הם קיבלו ישועה והשתחררו מצביונם המושחת; הם יכולים להתמסר לאל. בסוף הם יעמדו איתן, אם כי אין זה אומר שהם מעולם לא הושחתו על ידי השטן. לאחר שתסתיים עבודתו של האל, בקרב כל יצירי הבריאה יהיו כאלה שיושמדו וכאלה שישרדו. זוהי מגמה בלתי נמנעת בעבודת הניהול של האל; איש אינו יכול להכחיש זאת. עושי הרע לא יורשו לשרוד; אלה שמתמסרים ונוהים אחר האל עד הסוף, ישרדו בוודאות. מכיוון שעבודה זו היא עבודת ניהולו של המין האנושי, יהיו כאלה שיישארו וכאלה שיסולקו. אלה תוצאות שונות לסוגים שונים של אנשים, והם הסידורים המתאימים ביותר ליצירי בריאה. הסידור הסופי של האל למין האנושי הוא לחלק אותם על ידי פירוק משפחות, ריסוק קבוצות אתניות וניתוץ גבולות לאומיים במסגרת סידור ללא משפחות או גבולות לאומיים, שכן בני האדם, אחרי הכול, הם צאצאיו של אב קדמון אחד והם יצירי בריאתו של האל. בקיצור, יצירי בריאה שעושים רע יושמדו כולם, ויצירי בריאה שמתמסרים לאל ישרדו. באופן זה, בזמן המנוחה העתידי לא יהיו משפחות, לא מדינות, ובמיוחד לא קבוצות אתניות; סוג אנושות זה יהיה סוג האנושות הקדוש ביותר. אדם וחווה נבראו במקור כדי שהמין האנושי יוכל לטפל בכל הדברים על פני האדמה; בני האדם היו במקור אדוני כל הדברים. כוונתו של יהוה בבריאת בני האדם הייתה לאפשר להם להתקיים על פני האדמה ולטפל בכל הדברים שעליה, שכן המין האנושי לא הושחת במקור ולא היה מסוגל לעשות רע. אולם, לאחר שבני האדם הושחתו, הם לא היו עוד המטפלים בכל הדברים. מטרת ישועתו של האל היא להשיב על כנו את תפקידו זה של המין האנושי, להשיב את ההיגיון המקורי ואת ההתמסרות המקורית של המין האנושי; המין האנושי במנוחה יהיה דוגמה ומופת לתוצאה שהאל מקווה להשיג בעבודת הישועה שלו. אף על פי שאלה לא יהיו עוד חיים כמו אלה שבגן עדן, מהותם תהיה זהה; המין האנושי פשוט לא יהיה עוד בהווייתו הקודמת והבלתי מושחתת, אלא מין אנושי שהושחת ולאחר מכן קיבל ישועה. בסופו של דבר, אנשים אלה שקיבלו ישועה ייכנסו (כלומר, לאחר שעבודת האל תסתיים) למנוחה. כמו כן, בסופו של דבר, גם קיציהם של אלה שייענשו יתגלו גם הם במלואם, והם יושמדו רק לאחר שעבודת האל תסתיים. במילים אחרות, לאחר שעבודת האל תסתיים, אותם עושי רע ואלה שנושעו ייחשפו כולם, שכן עבודת החשיפה של כל סוגי האנשים (בין אם הם עושי רע או בין אם הם אלה שנושעו) תתבצע על כולם בעת ובעונה אחת. עושי הרע יסולקו, ואלה שיורשו להישאר יתגלו בעת ובעונה אחת. לכן, קציהם של כל סוגי האנשים יתגלו באותו זמן. האל לא יאפשר לקבוצה של אנשים שהובאו לישועה להיכנס למנוחה לפני שישים בצד את עושי הרע וישפוט או יעניש אותם בהדרגה; זה לא יעלה בקנה אחד עם העובדות. כאשר עושי הרע יושמדו ואלה שיכולים לשרוד ייכנסו למנוחה, עבודתו של האל ברחבי היקום תושלם. לא יהיה סדר עדיפויות בין אלה המקבלים ברכות לאלה הסובלים מאסון; אלה המקבלים ברכות יחיו לנצח, ואילו אלה הסובלים מאסון יאבדו לנצח נצחים. שני שלבי עבודה אלה יושלמו בעת ובעונה אחת. דווקא בגלל קיומם של אנשים מרדנים תתגלה צדיקותם של אלה המתמסרים, ודווקא משום שיש כאלה שקיבלו ברכות, יתגלה האסון שניחת על עושי הרע בשל התנהגותם הרעה. אם האל לא יחשוף את עושי הרע, אזי האנשים המתמסרים לאל בכנות לעולם לא יראו את השמש; אם האל לא יביא את אלה המתמסרים לו ליעד מתאים, אזי אלה המורדים באל לא יוכלו לקבל את גמולם הראוי. זהו תהליך עבודתו של האל. אם הוא לא יבצע עבודה זו של הענשת הרע ותגמול הטוב, אזי יצירי בריאה לעולם לא יוכלו להיכנס ליעדיהם השונים. ברגע שהאנושות תיכנס למנוחה, עושי הרע יושמדו וכל המין האנושי יהיה על דרך הישר; כל סוגי האנשים יהיו עם בני מינם בהתאם לתפקידים שהם צריכים לבצע. רק זה יהיה יום המנוחה של המין האנושי, זו תהיה המגמה הבלתי נמנעת להתפתחותו של המין האנושי, ורק כאשר המין האנושי ייכנס למנוחה, הישגו הגדול והסופי של האל יגיע לכדי השלמה; זה יהיה החלק האחרון בעבודתו. עבודה זו תשים קץ לכל חיי הבשר המנוונים של המין האנושי, וכן לחיי האנושות המושחתת. מאותה עת ואילך, בני האדם ייכנסו לממלכה חדשה. אף שכל בני האדם יחיו בבשר, יהיו הבדלים משמעותיים בין מהות החיים האלה לבין חיי המין האנושי המושחת. יש הבדל גם בין המשמעות של קיום זה ומשמעות הקיום של האנושות המושחתת. אף שאלה לא יהיו חייו של סוג חדש של אדם, ניתן לומר שאלה יהיו חייו של מין אנושי שקיבל ישועה, וכן חיים שבהם האנושיות וההיגיון הושבו על כנם. אלה אנשים שמרדו פעם באל, שנכבשו על ידי האל ולאחר מכן נושעו על ידו; אלה אנשים שביישו את האל ולאחר מכן נשאו עדות למענו. לאחר שעברו את המבחן שלו ושרדו אותו, קיומם יהיה הקיום המשמעותי ביותר; הם אנשים שנשאו עדות לאל בפני השטן, והם בני אדם הראויים לחיות. אלה שיושמדו הם אלה שאינם יכולים לשאת עדות לאל ואינם ראויים להמשיך לחיות. השמדתם תהיה תוצאה של התנהגותם הרעה, והשמדה כזו היא היעד הטוב ביותר עבורם. בעתיד, כאשר המין האנושי ייכנס לממלכה היפה, לא יתקיימו אותן מערכות יחסים בין בעל לאישה, בין אב לבת, או בין אם לבן שאנשים מדמיינים שימצאו. באותה עת, כל אדם ינהה אחר מינו, וניתוץ המשפחות כבר יבוצע. לאחר שנכשל לחלוטין, השטן לעולם לא יפריע עוד למין האנושי, ולבני האדם לא יהיו עוד צביונות שטניים מושחתים. אותם אנשים מרדנים כבר יושמדו, ורק האנשים המתמסרים יישארו. לפיכך, מעטות מאוד המשפחות שישרדו בשלמותן; איך יכולים יחסים פיזיים להמשיך להתקיים? חיי הבשר הקודמים של המין האנושי ייאסרו לחלוטין; איך יוכלו אז להתקיים יחסים פיזיים בין אנשים? ללא צביונות שטניים מושחתים, חיי האדם לא יהיו עוד החיים הישנים של העבר, אלא חיים חדשים. הורים יאבדו ילדים, וילדים יאבדו הורים. בעלים יאבדו נשים, ונשים יאבדו בעלים. כיום קיימים יחסים פיזיים בין אנשים, אך הם לא יתקיימו עוד ברגע שכולם ייכנסו למנוחה. רק לסוג כזה של אנושות תהיה צדיקות וקדושה; רק סוג כזה של אנושות יכול לעבוד את האל.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האל והאדם ייכנסו יחד למנוחה

דבר אלוהים היומי  מובאה 601

האל ברא את בני האדם, הציב אותם על פני האדמה ומאז ועד היום הוא מנחה אותם. לאחר מכן הוא הושיע אותם ושימש כקורבן חטאת למען האנושות, ובסוף, עליו עדיין לכבוש את האנושות, להושיע את בני האדם לחלוטין, ולהשיבם לצלמם המקורי. זוהי העבודה שהוא עוסק בה מבראשית ועד אחרית – להשיב את האנושות לצלמה ולדמותה המקוריים. האל יכונן את מלכותו וישיב על כנו את צלמם המקורי של בני האדם, ופירוש הדבר הוא שהאל יכונן מחדש את סמכותו על פני האדמה ובקרב כל יצירי הבריאה. לאחר שהמין האנושי הושחת על ידי השטן, הוא איבד את לבו ירא-האל וכן את התפקיד שצריך להיות ליצירי הבריאה, ובכך הפך לאויב המורד באל. לאחר מכן, האנושות חיה תחת השפעתו של השטן והייתה נתונה לתמרוניו; לפיכך, לא הייתה לאל כל דרך לעבוד בקרב יצירי בריאתו, קל וחומר שלא היה מסוגל לזכות ביראתם. בני האדם נבראו על ידי האל, והיו צריכים לעבוד אותו, אך למעשה הם הפנו לו עורף ועבדו את השטן במקומו. השטן הפך לאליל שבליבם. כך, האל איבד את מעמדו בליבם, ובמילים אחרות, המשמעות של בריאת האנושות על ידו ירדה לטמיון. לכן, כדי להשיב את משמעות בריאת האנושות על ידו, עליו להשיב על כנו את צלמה המקורי ולפטור את האנושות מצביונה המושחת. כדי להשיב לידיו את בני האדם מידי השטן, עליו להושיעם מהחטא. רק כך יוכל האל להשיב בהדרגה את צלמם ואת תפקידם המקוריים, ולבסוף, לכונן מחדש את מלכותו. בסופו של דבר, השמדתם המוחלטת של אותם בני מרד מיועדת גם היא לאפשר לבני האדם לעבוד את האל טוב יותר ולחיות טוב יותר על פני האדמה. מכיוון שהאל ברא את בני האדם, הוא יגרום להם לעבוד אותו; מכיוון שהוא חפץ לכונן מחדש את תפקידה המקורי של האנושות, הוא ישיב אותו לחלוטין וללא כל טומאה. השבת סמכותו פירושה לגרום לבני האדם לעבוד אותו ולהתמסר לו; פירוש הדבר הוא שהאל יגרום לבני האדם לחיות בזכותו ויגרום לאויביו להיאבד כתוצאה מסמכותו. פירוש הדבר הוא שהאל יגרום לכל מה שקשור אליו להתקיים בקרב בני האדם ללא התנגדות מצדו של אף אחד. המלכות שהאל חפץ לכונן היא מלכותו שלו. האנושות שהוא חפץ בה היא אנושות העובדת אותו, אנושות המתמסרת לו לחלוטין וניחנה בתהילתו. אם האל לא יושיע את המין האנושי המושחת, אזי המשמעות של בריאת האנושות על ידו תאבד; לא תהיה לו עוד סמכות בקרב בני האדם, ומלכותו לא תוכל עוד להתקיים על פני האדמה. אם האל לא ישמיד את אותם אויבים המורדים בו, הוא לא יוכל להשיג את תהילתו במלואה, וגם לא לכונן את מלכותו על פני האדמה. אלה יהיו סימני השלמת עבודתו והישגו הכביר: להשמיד כליל את המורדים בו בקרב המין האנושי, ולהביא למנוחה את אלה שהובאו לידי שלמות. כאשר בני האדם יושבו לצלמם המקורי, וכאשר יוכלו למלא את חובותיהם, לשמור על מקומם הראוי ולהתמסר לכל סידוריו של האל, האל יזכה בקבוצת אנשים על פני האדמה העובדת אותו, והוא גם יכונן על פני האדמה מלכות העובדת אותו. הוא יזכה בניצחון נצחי על פני האדמה, וכל המתנגדים לו יאבדו לנצח נצחים. הדבר ישיב את כוונתו המקורית בבריאת האנושות; הוא ישיב את כוונתו בבריאת כל הדברים, וכן יכונן מחדש את סמכותו על פני האדמה, בקרב כל הדברים, ובקרב אויביו. אלה יהיו סמלי ניצחונו המוחלט. מאז ואילך, המין האנושי ייכנס למנוחה ויתחיל חיים במסלול הנכון. גם האל ייכנס למנוחה נצחית עם המין האנושי, ויחל בחיי נצח המשותפים לו ולבני האדם. הזוהמה והמרדנות ייעלמו מעל פני האדמה, כל הקינות יתפוגגו, וכל דבר בעולם הזה המתנגד לאל יחדל מלהתקיים. רק האל ואותם אנשים שהוא הושיע ייוותרו; רק בריאתו תיוותר.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, האל והאדם ייכנסו יחד למנוחה

דבר אלוהים היומי  מובאה 602

האדם יושלם לחלוטין בעידן המלכות. לאחר עבודת הכיבוש, האדם יעבור זיכוך ותלאות. מי שיוכלו להתגבר ולעמוד איתן בעדותם במהלך התלאות האלה, יושלמו בסופו של דבר; הם המתגברים. במהלך התלאות האלה, האדם נדרש לקבל את הזיכוך הזה, וזיכוך זה הוא המופע האחרון בעבודתו של האל. זו הפעם האחרונה שבה האדם יזוכך לפני סיום כל עבודת הניהול של האל, וכל חסידיו של האל חייבים לקבל את המבחן האחרון הזה ואת הזיכוך האחרון הזה. מי שמצוי בתוך התלאות, אין לו את עבודתה של רוח הקודש ואת הכוונתו של האל, אך מי שנכבש באמת וחותר אל האל באמת יעמוד איתן בסופו של דבר. אלה הם בני האדם שניחנים באנושיות, שאוהבים את האל באמת ובתמים. בלי קשר למעשיו של האל, מהמנצחים האלה לא יישללו החזיונות והם עדיין יישמו את האמת בפועל ובעדותם לא יכזיבו. אלה בני האדם שבסופו של דבר יצלחו את התלאות הרבות. אף על פי שכיום, מי שדג במים עכורים יכול עדיין לנהוג כטפיל, איש לא יחמוק מהתלאות הסופיות ואיש לא יחמוק מהמבחן הסופי. עבור מי שמתגבר, התלאות האלה הן הזיכוך האדיר, אך עבור מי שדג במים עכורים, זו תהיה עבודת הסילוק המוחלט. אין זה משנה כמה האל ינסה אותם, נאמנותם של מי שהאל בליבם לא תשתנה. אולם עבור מי שהאל לא בלבם, ברגע שעבודת האל לא מביאה תועלת לבשרו ולדמו, הוא משנה את גישתו כלפי האל ואפילו נפרד ממנו. אלה בני האדם שלא יעמדו איתן בסוף, שרק מחפשים את ברכותיו של האל אך אין להם כל רצון להשקיע מעצמם עבור האל ולהקדיש את עצמם לו. בני אדם שפלים כאלה יגורשו לכשתושלם עבודתו של האל, וכלל לא יהיו כלפיהם רחמים. אלה שאין להם אנושיות לא מסוגלים לאהוב את האל באמת ובתמים. כשהסביבה נוחה, או כשיש רווחים שניתן להשיג, הם נשמעים לאל לחלוטין, אך ברגע שרצונותיהם נפגעים או בסופו של דבר מתנפצים, הם מתקוממים מיד. אפילו בתוך לילה אחד בלבד הם הופכים מחייכנים ו"טובי לב" לתליינים בעלי מראה פראי שמתייחסים באופן בלתי צפוי למי שאתמול היטיב איתם כאל אויבם המושבע, ללא היגיון או סיבה. אם השדים הרעים האלה, שהורגים מבלי להניד עפעף לא יגורשו, האם הם לא יהפכו לסכנה סמויה? אין זה המקרה שמרגע שעבודת הכיבוש מסתיימת, העבודה של ישועת האדם מגיעה להשלמתה המלאה. אף על פי שעבודת הכיבוש הושלמה, עבודת טיהור האדם לא תמה. העבודה הזו תסתיים רק כשהאדם יטוהר לגמרי, כשהאל ישלים את מי שמתמסר לו לגמרי וכשיורחקו אותם מתחזים שהאל לא שוכן בלבם. מי שלא מְרַצה את האל בשלב האחרון של עבודתו יסולק לגמרי ומי שיסולק הוא של השדים. היות שבני האדם האלה לא מסוגלים לְרַצות את האל, הם מורדים באל ואפילו שהם חסידי האל כיום, הדבר לא מוכיח שכך הם יישארו בסופו של דבר. במשפט "חסידי האל עד הסוף ייוושעו", פירוש המילה "חסידים" הוא עמידה איתנה במהלך התלאות. כיום, רבים מאמינים שקל להיות חסידי האל, אך לקראת סיום עבודת האל, אתה תדע את הפירוש האמיתי של "חסידי האל". יכולתך להמשיך להיות חסיד אל כיום לאחר שנכבשת אינה הוכחה לכך שאתה נמנה על אלה שהאל יהפוך למושלמים. מי שלא יוכל לעמוד בניסיונות ולא יצלח את התלאות, בסופו של דבר לא יהיה מסוגל לעמוד איתן ולכן לא יוכל להיות חסיד אל עד הסוף. מי שבאמת נוהים אחר האל יכולים לעמוד בכך שעבודתם תיבחן, ואילו מי שלא באמת נוהים אחר האל לא מסוגלים לעמוד באף אחד מניסיונות האל. במוקדם או במאוחר הם יגורשו ואילו המתגברים יישארו במלכות. השאלה אם האדם באמת מחפש את האל יכולה להיות מוכרעת רק על פי מבחן עבודתו, כלומר באמצעות ניסיונות האל, ואין לה כל קשר למה שהאדם עצמו מסיק. האל לא דוחה אף אחד בקלות ראש. כל מעשיו יכולים לשכנע את האדם לחלוטין. הוא לא עושה דבר שנעלם מעיני האדם ואינו עושה שום עבודה שלא יכולה לשכנע את האדם. העובדות מוכיחות אם אמונתו של האדם אמיתית או לא, והאדם לא יכול לקבוע זאת. אין ספק ש"לא ניתן להפוך חיטה לזונין, ולא ניתן להפוך זונין לחיטה". כל מי שאוהב את האל באמת ובתמים יישאר בסופו של דבר במלכות והאל לא יפגין יחס רע לאף אדם שאוהב אותו באמת. על פי עדויותיהם ותפקידיהם השונים של המתגברים שבמלכות, הם ישמשו ככמרים או כחסידים וכל מי שיצלח את התלאות יצטרף לעדת הכמרים במלכות. עדת הכמרים תגובש לכשתושלם עבודת הבשורה ביקום כולו. באותה שעה, האדם יצטרך למלא את חובתו בתחומי מלכות האל ולחיות יחד עם האל במלכות. עדת הכוהנים תכלול כוהנים גדולים וכוהנים ושאר בני האדם יהיו בני האל ואנשיו. כל זה ייקבע על פי עדויות בני האדם על האל במהלך התלאות. אלה לא יהיו תארים שיחולקו מתוך גחמה. מרגע שייקבע מעמדו של אדם, תסתיים עבודתו של האל, היות שכל אחד יסווג על פי סוגו ויושב למקומו המקורי. זהו חותם הגשמתה של עבודת האל, זוהי התוצאה הסופית של עבודת האל ושל נוהגו של האדם והמימוש של החזיונות של עבודת האל ושל שיתוף הפעולה מצד האדם. בסופו של דבר, האדם ימצא מנוח במלכות האל וגם האל ישוב למקום מושבו כדי לנוח. זו תהיה התוצאה הסופית של ששת אלפי שנות שיתוף הפעולה בין האל והאדם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עבודת האל ונוהגו של האדם

דבר אלוהים היומי  מובאה 603

אלה מבין האחים והאחיות שתמיד נותנים פורקן לשליליות שלהם הם משרתי השטן ומפריעים לכנסייה. ביום מן הימים שומה על אנשים כאלה שיגורשו ויסולקו. אם בני אדם שאין באמונתם באל לב ירא-אל, ושאין להם לב שמתמסר לאל, לא זו בלבד שלא יהיו מסוגלים לעשות שום עבודה למען האל אלא נהפוך הוא – הם יהפכו לבני אדם שמפריעים לעבודתו של האל ומתנגדים לו. אמונה באל ללא התמסרות או יראה, ובמקום זאת, התנגדות כלפיו, זו החרפה הגדולה ביותר למאמין. אם דיבורו והתנהלותו של מאמין תמיד מרושלים ובלתי מאופקים כמו אלה של הכופרים, הרי שמאמין כזה אפילו מרושע יותר מכופר – הוא שד טיפוסי. צריך היה לסלק מהכנסייה את אלה שמבטאים דברי ארס וזדון, מפיצים שמועות, מחרחרים מדון ויוצרים מחנות בין האחים והאחיות. אולם משום שעבודתו של האל נמצאת בתקופה שונה, בני האדם האלה מוגבלים, כיוון שנגזר עליהם להיות מסולקים. כל מי שהשטן השחית אותו ניחן בצביון מושחת. שאחדים פשוט ניחנים בצביון מושחת, ואחרים אינם כאלה: לא זו בלבד שיש להם צביון שטני מושחת, אלא גם טבעם זדוני באופן קיצוני. לא רק שמעשיהם ודבריהם חושפים את צביונם המושחת והשטני, אלא שהם עצמם הם שדים ושטנים אמיתיים. התנהגותם משבשת ומפריעה לעבודתו של האל, מפריעה להיווכחות של האחים והאחיות בחיים ופוגמת בחיים הרגילים של הכנסייה. במוקדם או במאוחר יש לטהר ולסלק את בני האדם האלה, שהם זאבים בעור של כבש, ויש לאמץ גישה חסרת רחמים, גישה של דחייה, כלפי משרתים אלה של השטן. רק כך ניתן לעמוד לצדו של האל, ומי שלא יכול לעשות זאת מתפלש ברפש עם השטן. האל תמיד שוכן בלבם של אלה שמאמינים בו באמת ואשר לבם תמיד ירא-אל ואוהב-אל. על המאמינים באל לפעול בזהירות ובתבונה, וכל מעשיהם צריכים לעמוד בדרישותיו של האל ולְרַצות את לבו. אל להם להיות עקשנים ולעשות ככל העולה על רוחם – התנהגות כזו אינה התנהלות קדושה. אנשים אינם יכולים להתרוצץ כאחוזי טירוף כאשר הם מנופפים בדגלו של האל, בעודם מתרברבים ומרמים בכל מקום – זו התנהלות מרדנית ביותר. למשפחות יש כללים ולאומות יש חוקים – קל וחומר כך הדבר בבית האל, הלא כן? האם אין הסטנדרטים בו נוקשים אף יותר? האם אין בו אפילו יותר צווים מנהלתיים? בני האדם חופשיים לעשות כרצונם, אך לא ניתן לשנות את הצווים המנהלתיים של האל. האל הוא אל שאינו סובל פגיעה מצד בני האדם, הוא אל שממית בני אדם – הייתכן שבני האדם עדיין לא יודעים זאת?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, אזהרה למי שלא מיישם בפועל את האמת

דבר אלוהים היומי  מובאה 604

בכל כנסייה יש בני אדם שגורמים הפרעה לכנסייה או משבשים את עבודתו של האל. כל בני האדם האלה הם שטנים שחדרו במסווה לבית האל. בני אדם כאלה יודעים לשחק היטב: הם באים לפניי ביראה גדולה, בהנהון ובהשתחוויות, כמו כלבים מוכי שחין. הם מקדישים את "כל כולם" להשגת היעדים שלהם עצמם, אך מגלים את ארשת פניהם המכוערת בפני האחים והאחיות. כשהם רואים מישהו שמיישם בפועל את האמת, הם משתלחים בו ודוחפים אותו הצידה, וכשהם רואים מישהו עוצמתי יותר מהם, הם מתחנפים ומתרפסים בפניו. הם מתנהגים באופן שלוח רסן בכנסייה. אפשר לומר שברוב הכנסיות יש "נחשים מקומיים" ו"כלבי שעשועים" כאלה. הם מתנהגים יחד כשדים, קורצים ומאותתים זה לזה בסתר, ואף אחד מהם לא מיישם בפועל את האמת. הארסי שבהם הוא "השד הראשי", ובעל היוקרה הרבה ביותר ביניהם מוביל אותם ונושא את דגלם גבוה. אנשים אלה משתוללים בכנסייה, מפיצים את השליליות שלהם, יורקים מוות, עושים ככל העולה על רוחם, אומרים ככל העולה על רוחם, ואיש אינו מעז לעצור אותם. צביונם השטני עולה על גדותיו. ברגע שהם מתחילים לגרום להפרעות, אווירת מוות משתררת בכנסייה. אלה בכנסייה שמיישמים בפועל את האמת נדחים, אינם מסוגלים לתת את כל-כולם, ואילו בני האדם שמפריעים להתנהלות בכנסייה ומפיצים מוות פורקים כל עול בתוכה. יתרה מזאת, רוב בני האדם נוהים אחריהם. כנסייה כזו פשוט נמצאת תחת שליטתו של השטן, והשטן מולך בה. אם אנשים בכנסיות כאלה לא יתקוממו ויגרשו את השדים הראשיים האלה, גם הם יושמדו במוקדם או במאוחר. מעתה ואילך, יש לנקוט באמצעים נגד כנסיות כאלה. אם אלה שמסוגלים ליישם בפועל מעט אמת לא מבקשים לעשות זאת, הכנסייה הזו תוחרם. אם אף אחד בכנסייה לא מוכן ליישם בפועל את האמת, ואם אף אחד בה לא יכול לעמוד איתן בעדותו למען האל, הרי שצריך לבודד את הכנסייה הזו לגמרי ולגדוע את קשריה עם כנסיות אחרות. מעשה כזה נקרא "לקבור את המוות"; זו המשמעות של לדחות את השטן. אם יש מספר נחשים מקומיים בכנסייה, וכן כמה "זבובים קטנים" שנוהים אחריהם ושאין להם כל יכולת הבחנה, ואם האנשים בכנסייה כזו עדיין לא יכולים להתנער מהכבלים ומהמניפולציות של הנחשים האלה אחרי שראו את האמת, הרי שהשוטים האלה יסולקו בסופו של דבר. ייתכן שהזבובים הקטנים האלה לא עשו שום מעשה איום, אבל הם אפילו יותר ערמומיים, חלקלקים, וכל זבוב כזה יסולק. לא יישאר אף אחד! אלה ששייכים לשטן יחזרו לשטן, ואילו אלה שנבחרים על ידי האל ייצאו ללא ספק לחפש אחר האמת. הדבר נקבע לפי הטבע שלהם. הניחו לכל חסידי השטן לגווע! אין רחמים לבני אדם כאלה. ואלה שיוצאים לחפש אחר האמת יזכו באספקה ויוכלו להתענג על דבר האל כאוות נפשם. האל צודק – הוא אינו מפלה איש לטובה. אם אתה שד, אינך מסוגל ליישם בפועל את האמת; ואם אתה אדם שמחפש אחר האמת, לבטח לא תיפול בשבי השטן. בכך אין שום ספק.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, אזהרה למי שלא מיישם בפועל את האמת

דבר אלוהים היומי  מובאה 605

בני האדם שלא שואפים להתקדם תמיד מייחלים שאחרים יהיו שליליים ועצלים כמותם. בני האדם שלא מיישמים בפועל את האמת מקנאים באלה שמיישמים בפועל את האמת, ותמיד מנסים להוליך שולל את אלה שהם מבולבלים ונעדרים יכולת הבחנה. הדברים שבני האדם האלה נותנים להם פורקן יכולים לגרום לך להתנוון, להידרדר, להגיע למצבים לא הולמים ולהתמלא בחושך. הם גורמים לך להתרחק מהאל, להוקיר את הבשר והדם ולענג את עצמך. בני האדם שלא אוהבים את האמת ואשר תמיד מתנהלים עם האל בחוסר אכפתיות נעדרים הכרה עצמית, וצביונם מפתה בני אדם לחטוא ולהתנגד לאל. הם לא מיישמים בפועל את האמת וגם לא מאפשרים לאחרים ליישם אותה בפועל. הם מוקירים את החטא ולא מתעבים כלל את עצמם. הם לא מכירים את עצמם, הם מונעים מאחרים להכיר את עצמם, והם מונעים מאחרים לכמוה לאמת. בני האדם שאותם הם מוליכים שולל צוללים אל תוך החשיכה ולא יכולים לראות את האור. הם לא מכירים את עצמם, לא מבינים בבירור את האמת ומתרחקים יותר ויותר מהאל. הם לא מיישמים בפועל את האמת, מונעים מאחרים ליישם בפועל את האמת ומביאים את האווילים האלה להתייצב בפניהם. במקום לומר שהם מאמינים באל, עדיף לומר שהם מאמינים באבותיהם הקדמונים, או שהם מאמינים באלילים שבלבם. עדיף שבני האדם האלה, שאומרים שהם חסידי האל, יפקחו את עיניהם ויביטו היטב כדי לראות במי הם מאמינים בדיוק: האם אתה באמת מאמין באל, או שמא זהו השטן? אם אתה יודע שאמונתך אינה באל אלא באלילים שלך עצמך, מוטב שלא תטען שאתה מאמין. אם באמת אינך יודע במי אתה מאמין, מוטב שלא תטען שאתה מאמין. אמירה כזו היא חילול קודש! אף אחד לא מכריח אתכם להאמין באל. אל תאמרו שאתם מאמינים בי, שמעתי מספיק מילים כאלה לפני זמן רב ואני לא רוצה לשמוע אותן שוב, מפני שהדבר שאתם מאמינים בו הוא האלילים שבלבכם והבריונים המקומיים שבקרבכם. בני האדם שתמיד נדים בראשיהם כשהם שומעים את האמת ומחייכים מאוזן לאוזן כשהם שומעים דיבורים על מוות, הם צאצאיו של השטן וכולם יסולקו. יש בכנסייה בני אדם רבים ללא כל יכולת הבחנה. כאשר מתרחשות תקריות של הולכת אנשים שולל, הם מתייצבים באופן לעומתי לצדו של השטן. הם חשים שנעשה להם עוול משמעותי כאשר קוראים להם משרתי השטן. יהיו שיאמרו שאין להם כל יכולת הבחנה, אך הם תמיד עומדים בצד שאינו האמת. אף פעם אינם עומדים בצד של האמת ברגע הקריטי, ולעולם אינם קמים לסנגר על האמת. האם באמת אין להם יכולת הבחנה? מדוע הם עומדים לצדו של השטן באופן לעומתי? מדוע לעולם אינם אומרים אף מילה הוגנת או סבירה למען האמת? האם המצב הזה באמת נובע מבלבול רגעי שלהם? ככל שיש לאדם פחות יכולת הבחנה, כך הוא פחות מסוגל לעמוד בצד של האמת. מה זה מוכיח? האין זה מוכיח שבני האדם חסרי יכולת ההבחנה אוהבים את החטא? האין זה מוכיח שהם צאצאים נאמנים של השטן? מדוע הם תמיד מסוגלים לעמוד לצדו של השטן ולדבר בשפתו? כל מילה וכל מעשה שלהם, ואף הבעות פניהם, מוכיחים היטב שהם לא אוהבים את האמת בשום אופן, אלא שהם בני אדם שמתעבים את האמת. העובדה שהם יכולים לעמוד לצדו של השטן מעידה על כך שהשטן באמת אוהב את השדים העלובים האלה, שנלחמים למען השטן כל חייהם. האין העובדות האלה ברורות לגמרי? אם אתה באמת אוהב את האמת, מדוע אינך מסוגל להעריך כלל את בני האדם שמיישמים בפועל את האמת, ומדוע אתה נוהה אחרי אלה שלא מיישמים את האמת ברגע שהם מעיפים בך מבט? איזו מין בעיה היא זו? לא אכפת לי אם יש לך יכולת הבחנה או לא, לא אכפת לי כמה יקר המחיר ששילמת, לא אכפת לי כמה אדירים כוחותיך, ולא אכפת לי אם אתם בריון מקומי או המנהיג נושא הדגל. אם כוחותיך אדירים, הסיבה היחידה לכך היא שאתה נעזר בעוז ידו של השטן. אם יוקרתך רבה, הסיבה היחידה לכך היא שיש סביבך יותר מדי בני אדם שלא מיישמים בפועל את האמת. אם לא גורשת, הסיבה לכך היא שכעת לא הזמן לעבודת הגירוש, אלא הזמן לעבודת הסילוק. אין בהילות לגרש אותך כעת. אני רק מחכה לבוא היום אחרי שתסולק, ובו אעניש אותך. כל מי שלא מיישם בפועל את האמת יסולק!

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, אזהרה למי שלא מיישם בפועל את האמת

דבר אלוהים היומי  מובאה 606

בני האדם שמאמינים באל באמת ובתמים הם אלה שמוכנים ליישם בפועל את דבר האל וליישם בפועל את האמת. בני האדם שיכולים באמת ובתמים לשאת עדות איתנה על האל הם גם אלה שמוכנים ליישם בפועל את דברו והם אלה שיכולים להתייצב לצד האמת באמת ובתמים. בני האדם שעוסקים בנוהגים נכלוליים ולא צודקים הם כולם בני אדם שאין להם אמת והם כולם ממיטים חרפה על האל. אלו שגורמים למריבות בכנסייה הם משרתיו של השטן, הם התגלמותו של השטן. בני אדם כאלה זדוניים עד מאוד. בני האדם חסרי יכולת ההבחנה אשר לא מסוגלים להתייצב לצד האמת, הם כולם אנשים שלהם כוונות רעות ומכתימים את האמת. יתרה מכך, הם נציגים טיפוסיים עוד יותר של השטן. הם כבר לא יכולים לזכות בגאולה וכמובן שכולם יסולקו. בני האדם שלא מיישמים בפועל את האמת לא מורשים להישאר במשפחתו של האל והדבר נכון גם לגבי אלה שהורסים את הכנסייה בכוונה תחילה. אך כעת לא הזמן לעשות עבודת גירוש. אנשים כאלה פשוט יתגלו ויסולקו בבוא הקץ. אין להשקיע עוד עבודה חסרת תועלת בבני האדם האלה. אלה שהם שטנים אינם מסוגלים להתייצב לצד האמת, ואילו מי שמחפש אחר האמת יכול לעשות זאת. מי שלא מיישם בפועל את האמת לא ראוי לשמוע את דרך האמת ולא ראוי לשאת עדות על האמת. האמת פשוט לא נועדה לאוזניהם. היא נועדה לאלו שמיישמים אותה בפועל. לפני שיתגלה סופו של כל אדם, האל יניח בצד את בני האדם שמפריעים לכנסייה ומשבשים את עבודת האל והם יטופלו מאוחר יותר. ברגע שהעבודה תסתיים, בני האדם האלו ייחשפו בזה אחר זה ואז יסולקו. בינתיים, בזמן אספקת האמת, לא תהיה התייחסות אליהם. כשהאמת כולה תתגלה לאנושות, צריך יהיה לסלק את בני האדם האלה. זו תהיה העת שבה כל בני האדם ימוינו על פי סוגם. התחבולות העלובות של בני האדם חסרי יכולת ההבחנה תגרום לכך שבני אדם רעים ישמידו אותם ויורידו אותם מדרך הישר, בלי אפשרות לשוב אליה. זה הטיפול הראוי להם מכיוון שהם לא אוהבים את האמת, מפני שאינם מסוגלים להתייצב לצד האמת, מפני שהם נוהים אחרי בני אדם רעים וניצבים לצד בני אדם רעים ומפני שהם מתנגדים לאל ועושים יד אחת עם בני אדם רעים. הם יודעים היטב שבני האדם הרעים האלה קורנים רוע, אך הם מקשים את לבם ומפנים את גבם לאמת כדי לנהות אחריהם. כל בני האדם האלה שאינם מיישמים בפועל את האמת אלא עושים מעשים הרסניים ונוראים הם למעשה עושי רשע, הלא כן? על אף שיש ביניהם כאלה שמתנשאים כמלכים ואחרים שמשתרכים אחריהם, הטבע של התנגדותם לאל זהה לחלוטין, הלא כן? איזה תירוץ יכול להיות להם לכך שהאל לא מושיע אותם? איזה תירוץ יכול להיות להם לכך שהאל אינו צודק? האין הרוע שלהם עצמם שמשמיד אותם? האין המרדנות שלהם עצמם גוררת אותם מטה אל הגיהינום? בני האדם שמיישמים בפועל את האמת יזכו בישועה ויהפכו למושלמים באמצעות האמת בסופו של דבר. בני האדם שלא מיישמים בפועל את האמת ימיטו על עצמם את השמדתם באמצעות האמת בסופו של דבר. אלה הקצים שממתינים למי שמיישם בפועל את האמת ולמי שלא מיישם אותה בפועל. אני מייעץ לכל מי שלא מתכנן ליישם בפועל את האמת לעזוב את הכנסייה בהקדם האפשרי כדי להימנע מעשיית חטאים נוספים. בבוא העת, יהיה מאוחר מדי להתחרט. בייחוד חייבים לעזוב עוד מוקדם יותר כל בני האדם שיוצרים מחנות ויוצרים פילוג וכן כל הבריונים המקומיים בכנסייה. בני אדם כאלה שניחנים בטבע של זאבים מרושעים אינם מסוגלים להשתנות. מוטב שיעזבו את הכנסייה בהקדם האפשרי ולא ישובו לעולם להפריע לחיים הרגילים של האחים והאחיות וכך יוכלו להימנע מעונשו של האל. כדאי שאלה מכם שנהו אחריהם ינצלו את ההזדמנות הזו כדי להרהר בעצמם ולחשוב על כך. האם תנהו אחרי הרשעים ותצאו מהכנסייה או שתישארו ותהיו לחסידים צייתנים? עליכם לשקול את העניין בקפידה. אני נותן לכם עוד הזדמנות אחת לבחור ואני ממתין לתשובתכם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, אזהרה למי שלא מיישם בפועל את האמת

דבר אלוהים היומי  מובאה 607

כמאמינים באל, עליכם להיות נאמנים לו בלבד מכל בחינה ולהיות תואמים לכוונותיו מכל בחינה. עם זאת, על אף שכולם מבינים את הדוקטרינה הזו, לא ניתן לראות באדם את האמיתות הבסיסיות והברורות ביותר הללו במלואן מבחינת האדם, בגלל מספר הבעיות שלו, כגון בורות, הבל ושחיתות. לפיכך, לפני שיקבע סופכם, עליי לומר לכם קודם כמה דברים, שהם בעלי חשיבות עליונה עבורכם. לפני שאמשיך, עליכם ראשית להבין זאת: הדברים שאני אומר הם אמיתות שמכוונות אל כל האנושות, ולא רק אל אדם מסוים או סוג מסוים של בני אדם. לפיכך, עליכם להתמקד בהבנת דבריי מנקודת המבט של האמת, וכן לשמור על גישה של תשומת לב מלאה וכנות. אל תתעלמו מאף מילה או אמת אחת שאני אומר, ואל תתייחסו לכל דבריי בקלות ראש. בחייכם, אני רואה שרבים ממעשיכם לא רלוונטיים לאמת, ולכן אני מבקש מכם בפרט להפוך למשרתי האמת ולא להיות עבדים לרשעות וכיעור. אל תרמסו את האמת ואל תחללו אף פינה בבית האל. זוהי תוכחתי לכם. כעת אתחיל לדבר על הנושא הנידון:

ראשית, למען גורלכם, עליכם לזכות בהכרה של האל. כלומר מאחר שאתם מכירים בכך שאתם נמנים על בית האל, עליכם להביא שלוות נפש לאל ולְרַצות אותו מכל בחינה. במילים אחרות, עליכם להיות עקרוניים במעשיכם ולהיות תואמים לאמת בהם. אם הדבר יהיה נשגב מיכולותיך, האל ידחה אותך בתיעוב וכן ידחה אותך כל אדם. וכשאתה במצב ביש כזה, אינך יכול להיחשב כחלק מבית האל, וזו בדיוק המשמעות שהאל לא מכיר בך.

שנית, עליכם לדעת שהאל אוהב בני אדם ישרים. לאל ישנה תמצית של נאמנות, כך שתמיד ניתן לבטוח בדבריו. יתר על כן, פעולותיו הן ללא רבב ואינן מוטלות בספק. זו הסיבה לכך שהאל אוהב את אלה שנוהגים בו בכנות מוחלטת. כנות משמעותה שאתם נותנים את לבכם לאל, שאינכם שקריים כלפי האל בשום דבר, שאתם פתוחים בפניו בכל דבר, ושאתם אף פעם לא מסתירים ממנו את העובדות, לא מנסים לרמות את הממונים עליכם ואת אלה שכפופים לכם, ושאתם אף פעם לא נוקטים פעולות שנועדו אך ורק לשאת חן בעיני האל. בקצרה, כנות פירושה להיות טהורים בפעולותיכם ובדבריכם, ולא לרמות לא את האל ולא את האדם. דבריי פשוטים מאוד אך מייגעים כפליים עבורכם. רבים יעדיפו להיות נידונים לגיהינום על פני התנהגות ודיבור כנים. אין זה פלא שיש לי יחס אחר כלפי אנשים לא כנים. כמובן, אני מבין היטב את הקושי האדיר שלכם להיות אנשים כנים. כיוון שכולכם "חכמים" כל כך ומיומנים מאוד במדידת לבבותיהם של אנשים נאצלים על בסיס הלך הרוח המרושע שלכם, הדבר הופך את העבודה שלי לפשוטה הרבה יותר. ומכיוון שכל אחד מכם חובק סודות קרוב לחזהו, ובכן, אני אשלח אתכם בזה אחר זה לתוך אסון, לעבור "טבילת אש", כדי שמאותו רגע והלאה תהיו מחויבים לחלוטין לאמונה בדבריי. בסופו של דבר אחלץ מפיכם את המילים: "האל הוא אל נאמן", ואז תכו על חזותיכם ותקוננו על ש"לב האדם הוא כה ערמומי!" מה יהיה הלך רוחכם בשלב הזה? לבטח לא תיסחפו בגאווה כמו עכשיו! ועל אחת כמה וכמה שלא תהיו "עמוקים שקשה לרדת לסוף דעתם" כפי שאתם עכשיו. יש כאלה שבנוכחות האל מתנהגים כראוי ובהגינות ובמיוחד "בנימוס", אך הם חושפים את ניביהם ומנופפים בטפריהם בנוכחות רוח הקודש. האם תמנו אנשים כאלה בין שורות האנשים הישרים? אם אתה צבוע ומיומן ב"התערות בחברה", אני אומר שאתה בהחלט מקל ראש באל. אם דבריך מלאים בתירוצים והצדקות חסרות ערך, אז אני אומר שאתה ממאן ליישם את האמת בפועל. אם יש לך עניינים פרטיים רבים שאתה מתקשה לדבר עליהם, ואם אתה לא מוכן לחשוף את סודותיך – כלומר את הקשיים שלך – בפני אחרים כדי לחפש את דרך האור, אני אומר שתיתקל בקושי רב בהשגת הישועה, ושיהיה לך קשה להגיח מהחושך. אם אתה באמת אוהב לחפש את דרך האמת, הרי שאתה תמיד חי באור. אם אתה שמח להיות נותן שירות בבית האל, העובד בשקדנות, במצפוניות ובאלמוניות, ותמיד נותן ולעולם לא לוקח, אני אומר שאתה קדוש נאמן, שאתה לא מבקש תמורה ושאתה פשוט ישר. אם אתה מוכן להיות אדם כן, אם אתה מוכן לתת את כל כולך, אם אתה מסוגל להקריב את חייך למען האל ולשאת עדות, אם אתה ישר עד כדי כך שאתה יודע רק לְרַצות את האל, ואם אתה לא חושב על עצמך ולא לוקח דברים לעצמך, אני אומר שבני אדם כמוך הם אלה שהאור מטפח, והם אלה שיחיו לנצח במלכות. אתה אמור לדעת אם יש בך אמונה אמיתית ונאמנות אמיתית, אם בעברך סבלת למען האל, ואם אתה מתמסר לאל לגמרי. אם אתה חסר את הדברים הללו, אז נותרו בתוכך מרדנות, ערמומיות, חמדנות ותלונות. מכיוון שלבך רחוק מלהיות לב כן, מעולם לא קיבלת הכרה מהאל ומעולם לא חייתם באור. גורלו של כל אחד תלוי בהיותו בעל לב חי, כן וישר ונשמה טהורה. אם אתה אדם שאינו כן במיוחד, עם לב מלא זדון ונשמה טמאה, הרי שתגיע בסופו של דבר למקום שבו האדם נענש, בהתאם לתיעוד גורלך. אם אתה טוען שאתה ישר מאוד, אך אתה לעולם לא מצליח לפעול בהתאם לאמת, ולא דובר אף מילה של אמת, האם אתה עדיין מחכה שהאל יגמול לך? האם אתה עדיין מקווה שהאל יתייחס אליך כאל בבת עינו? האין חשיבה כזו מגוחכת? אתה מוליך שולל את האל מכל בחינה. אם כן, איך ייתכן שבית האל יכיל אדם כמותך, שידיו טמאות?

הדבר השלישי שאני רוצה לומר לכם הוא זה: במהלך חיי אמונתו באל, כל אדם התנגד לאל והוליך אותו שולל. ישנם דברים שלא צריך לרשום אותם כעבירות, אך יש כאלה שאין עליהם מחילה, זאת מפני שרבים הם המעשים שמפרים צווים מנהליים, מעשים שפוגעים בצביונו של האל. רבים החוששים לגורלם שלהם עשויים לשאול מהם המעשים האלה. עליכם לדעת שאתם גאוותנים ויהירים מאופייכם, ושאתם לא מוכנים להודות בעובדות. לפיכך, אספר לכם אט-אט לאחר שתהרהרו בעצמכם. אני דוחק בכם להבין טוב יותר את תוכנם של הצווים המנהליים ולהתאמץ להכיר את צביונו של האל. אחרת, תתקשו לשמור על שתיקה ולהימנע מדיבור מתפאר, ובלא יודעין, תפגעו בצביונו של האל, תצללו אל תוך החושך ותאבדו את הנוכחות של רוח הקודש והאור. מכיוון שאתם חסרי עקרונות בפועלכם, ואתה אומר ועשה דברים שאינך צריך לעשות ולומר, תקבל תגמול הולם. עליך לדעת שעל אף שאתה חסר עקרונות בדיבורך ובמעשיך, לאל בהחלט יש עקרונות בדיבורו ובמעשיו. הסיבה לכך שאתה מקבל תגמול היא שפגעת באל, ולא באדם כלשהו. אם אתה מבצע עבירות רבות נגד צביונו של האל בחייך, אתה ודאי ילד של הגיהינום. בעיני האדם, ייתכן שייראה כאילו ביצעת רק מעשים מעטים שלא תואמים את האמת ותו לא. עם זאת, האם אתה מודע לכך שבעיני האל כבר לא נותרו עבורך עוד קורבנות חטאת? משום שהפרת את הצווים המנהליים של האל יותר מפעם אחת, ויתרה מכך, אתה לא מראה כל סימן לחרטה או חזרה לאחור, אזי אין לך ברירה אלא להיות מושלך אל הגיהינום, שם האל מעניש את האדם. במהלך הזמן שבו הם נמנו על חסידי האל, מספר מצומצם של בני אדם ביצעו מעשים המפרים את העקרונות, אך לאחר שהם עברו גיזום והדרכה, הם גילו בהדרגה את השחיתות שלהם עצמם, ואז הם עלו על דרך הישר של המציאות, והם ממשיכים לצעוד בה ביציבות כיום. בני אדם כאלה הם אלה שיישארו בסוף. הכנים הם אלה שאני רוצה. אם אתה ישר ופועל על פי עקרונות, תוכל להיות איש סודו של האל. אם מעשיך לא פוגעים בצביונו של האל, ואם אתה מחפש את כוונות האל ויש בך לב ירא-אל, הרי שאמונתך עומדת בדרישות. כל מי שלא ירא את האל וכל מי שלבו לא רועד מרוב אימה, עלול בקלות להפר את הצווים המנהליים של האל. רבים משרתים את האל על סמך תשוקה ולא מבינים את הצווים המנהליים של האל, ויתרה מזאת, אין להם שמץ של מושג לגבי השלכות דבריו. כך, חרף כוונותיהם הטובות, הם לרוב עושים בסופו של דבר דברים שמפריעים לניהול של האל. במקרים חמורים, הם מגורשים מבית האל ומאבדים את ההזדמנות להיות חסידי אל, ובסופו של דבר, הם מושלכים אל הגיהינום ללא כל קשר עם בית האל. האנשים האלה מבצעים את עבודת בית האל מתוך כוונות טובות אך בבורות, ולבסוף מעוררים את חמתו של צביונו של האל. בני האדם מביאים לבית האל את דרכיהם לשרת בעלי סמכות ואצילים ומנסים להביא אותן לידי ביטוי, וביהירותם הם חושבים שדרכים כאלה יכולות לשמש כאן בקלות. מעולם לא עלה בדעתם שלאל יש צביון של אריה ולא של טלה. לפיכך, מי שבא במגע עם האל בפעם הראשונה לא מסוגל לתקשר עמו, משום שלבו של האל הוא לא כְּלִבו של האדם. רק לאחר שתבין אמיתות רבות, תוכל להכיר את האל ברציפות. ההיכרות הזו לא מורכבת ממילים ודוקטרינות, אלא שהיא יכולה לשמש כאוצר שבאמצעותו תוכלו לזכות באמונו המלא של האל, וכהוכחה לכך שאתם מסבים לו עונג. אם חסרה לך המציאות של ההיכרות הזו, ואם אתה לא מצויד באמת, שירותך הנלהב יביא עליך רק תיעוב ודחייה מצד האל. עכשיו עליך כבר להבין שאמונה באל לא דומה כהוא זה ללימוד תיאולוגיה!

על אף שהתוכחה שלי קצרה, כל מה שתיארתי הם הדברים שחסרים בכם יותר מכל. עליכם לדעת שהדברים שעליהם אני מדבר כעת נועדו לשם עבודתי הסופית בקרב בני האדם, כדי לקבוע את סופו של האדם. אני לא רוצה לעבוד עוד הרבה עבודה חסרת טעם, וגם אין ברצוני להמשיך להוביל את בני האדם שאין להם סיכוי, כמו עץ רקוב. על אחת כמה וכמה, אני לא רוצה להוביל את בני האדם שמטפחים בסתר לבם כוונות מרושעות. אולי יום אחד תבינו את הכוונות הכנות שעומדות מאחורי דבריי, ואת התרומות שתרמתי לאנושות. אולי יום אחד תתפסו את העיקרון שמאפשר לכם לקבוע את סופכם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, שלוש תוכחות

דבר אלוהים היומי  מובאה 608

הזהרתי אתכם פעמים רבות והענקתי לכם אמיתות רבות כדי לכבוש אתכם. כעת, אתם מרגישים מועשרים הרבה יותר מכפי שהרגשתם בעבר, מבינים עקרונות רבים בנוגע להתנהלות אנושית, ומתאפיינים בכל כך הרבה היגיון בריא שנדרש מבני אדם מאמינים. כל זה היבול שקצרתם לאורך השנים הרבות. אינני מתכחש להישגים שלכם, אך עליי גם לומר בכנות שאני גם לא מתכחש למרידות ולבגידות הרבות שלכם נגדי לאורך השנים הרבות האלה, מפני שאין ביניכם אפילו קדוש אחד. כולכם, ללא יוצא מן הכלל, בני אדם שהשטן השחית אותם ואתם אויביו של המשיח. עד כה, העבירות והמרידות שלכם רבות מספור, ולכן אין זה מוזר כלל שאני תמיד מציק לכם. אינני רוצה לחיות כך אתכם, אך למען עתידכם ויעדיכם, אחזור שוב על מה שכבר אמרתי בעבר. אני מקווה שתוכלו להפגין הבנה רבה יותר, ויתר על כן, שתהיו מסוגלים להאמין לכל אמירה שלי ולהעריך את המשמעות העמוקה של דבריי. אל תטילו ספק בדבריי, ועל אחת כמה וכמה אל תתייחסו אל דבריי בקלות ראש ואל תתעלמו מהם כרצונכם. זה בלתי נסבל בעיניי. אל תשפטו את דבריי, ויתרה מזאת, אל תקלו בהם ראש או תאמרו שאני תמיד בוחן אתכם, או גרוע מכך, שדבריי אליכם אינם מדויקים. גם דברים אלה בלתי נסבלים בעיניי. כיוון שאתם תמיד מלאים בחששות כלפי וכלפי דבריי, תמיד מתעלמים ממני ומזלזלים בדבריי, אני אומר לכל אחד מכם בשיא הרצינות: אל תקשרו את דבריי לפילוסופיה, אל תקשרו אותם עם שקריו של נוכל, ועל אחת כמה וכמה אל תתייחסו לדבריי כלאחר יד ובבוז. ייתכן שבעתיד איש לא יהיה מסוגל להגיד לכם את מה שאני אומר לכם, או לדבר אליכם ברוחב לב כזה, ועל אחת כמה וכמה, איש לא יוכל להסביר לכם את הטענות האלה בסבלנות. בעתיד תעבירו את ימיכם במחשבות על הימים הטובים או בבכי רם וביללות כאב, או שתחיו בלילות חשוכים בלי שמץ מאספקת האמת או החיים, או שרק תחכו בייאוש, או שתחושו חרטה מרה עד שתצאו מדעתכם... למעשה, איש מכם אינו יכול להתחמק מהאפשרויות האלה, מכיוון שאיש מכם לא נמצא במקום שבו הוא עובד את האל באמת, אלא אתם שקועים בעולם של פריצות ורוע, מערבבים באמונותיכם, ברוחכם, בנשמתכם ובגופכם דברים כה רבים שאינם קשורים כלל לחיים ולאמת, ולמעשה סותרים אותם. לכן, אני מקווה למענכם שתמצאו נתיב אל האור. תקוותי היחידה היא שתהיו מסוגלים לדאוג לעצמכם ולטפל בעצמכם, ושלא תשימו דגש כה רב על היעד שלכם, בעודכם מתייחסים באדישות להתנהגותכם ולעבירותיכם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עבירות יובילו את האדם לגיהינום

דבר אלוהים היומי  מובאה 609

זה זמן רב, אנשים שמאמינים באל משתוקקים ליעד יפהפה, וכל המאמינים באל מקווים שיתמזל מזלם. כולם מקווים שמבלי משים הם ימצאו עצמם יושבים בשלווה במקום כזה או אחר בגן עדן. אולם אני אומר שאנשים אלה, על מחשבותיהם החביבות, לא ידעו מעולם אם הם כשירים שיפול עליהם משמיים מזל טוב שכזה, או אפילו אם יזכו לשבת שם. אתם מכירים את עצמכם היטב כעת, אך עדיין מקווים שתוכלו להימלט מהאסונות של אחרית הימים ומידו של האל הכול יכול, כאשר הוא יעניש את הרשעים. נראה שחלומות מתוקים ורצון שהדברים יהיו לרוחם הם מאפיין שכיח של כל בני האדם שהשטן השחית, ולא רק הברקה של אדם אחד. אף על פי כן, אני עדיין רוצה לשים קץ לרצונות הראוותניים הללו שלכם וללהיטות שלכם לזכות בחסדים. בהתחשב בכך שעברותיכם רבות ומרדנותכם גדלה והולכת, כיצד זה מתיישב עם תוכניותיכם החביבות לעתיד? אם ברצונך להמשיך לעשות טעויות כאוות נפשך בלי שדבר יעצור בעדך, אך בכל זאת תרצה שחלומותיך יתגשמו, אזי אני מפציר בך להישאר בערפול החושים שלך ולא להתעורר לעולם, מפני שחלומך ריק מתוכן ובנוכחות אלוהי הצדק, הוא לא יחרוג ממנהגו למענך. אם אתה פשוט רוצה שחלומותיך יתגשמו, אל תחלום אף פעם, אלא תמיד התמודד עם האמת ועם העובדות. זו הדרך היחידה לישועתך. מהם השלבים המעשיים בשיטה זו?

ראשית, בדוק את כל עבירותיך ובחן כל התנהגות או מחשבה שלך שאינן עולות בקנה אחד עם האמת.

זו משימה שתוכל לעשותה בקלות, ואני סבור שכל בני האדם הנבונים מסוגלים לעשות אותה. עם זאת, אנשים שאף פעם אינם יודעים מה משמעות המילים עבירה ואמת, הם יוצאי דופן, משום שאינם אנשים נבונים ביסודם. אני מדבר אל אנשים שזכו באישורו של האל, אנשים כנים שלא הפרו באופן חמור צווים מנהליים כלשהם ומסוגלים להבחין בקלות בעבירותיהם. על אף שדבר אחד זה שאני דורש מכם, ניתן לבצעו בנקל, אין זה הדבר היחידי שאני דורש מכם. יהיה אשר יהיה, אני מקווה שלא תצחקו בחדרי חדרים על הדרישה הזו, ובייחוד, שלא תזלזלו בה או תקלו בה ראש. עליכם להתייחס אליה ברצינות ולא לדחות אותה על הסף.

שנית, חפש את האמת המתאימה לכל אחת מן העבירות והמרידות שלך, ואחר כך, השתמש באמיתות אלה כדי ליישב סוגיות אלו. לאחר מכן, החלף את מעשי הפשע ואת המחשבות והמעשים המרדניים שלך בהנהגת האמת.

שלישית, עליך להיות אדם תמים; אל תנסה להיות ממולח וערמומי. (כאן אני דורש מכם שוב להיות כנים.)

אם תוכל לבצע את שלושת הדברים האלה, אזי תימנה על בני המזל שחלומותיהם מתגשמים ושיזכו במזל טוב. ייתכן שתתייחסו לדרישות חסרות החשיבות האלה ברצינות, וייתכן שתתייחסו אליהן בחוסר אחריות. כך או כך, כוונתי היא להגשים את חלומותיכם ולממש את שאיפותיכם, ולא ללעוג לכם או להשתעשע בכם.

דרישותיי אומנם פשוטות, אך דבריי אליכם אינם כה פשוטים כמו אחת ועוד אחת שווה שתיים. אם כל מה שתעשו יהיה לדבר על כך בצורה אקראית או ללהג הצהרות נבובות ונפוחות, אזי התוכניות והרצונות שלכם יהיו תמיד לא יותר מאשר דף חלק. לא אחוש רחמים על אלה מכם שסובלים במשך שנים רבות ועובדים קשה כל כך ללא כל תוצאה. נהפוך הוא, אלה שאינם עומדים בדרישותיי ייענשו, ולא יזכו בגמול, ובוודאי שלא באהדה. אולי אתם חושבים שאם הייתם חסידיי במשך שנים רבות כל כך, השקעתם עבודה רבה ללא קשר לנסיבות, ושבכל מקרה תוכלו להיות עובדים בבית האל ולקבל כרטיס אוכל. אני סבור שמרביתכם חושבים כך מפני שעד כה תמיד דבקתם בעיקרון של "נצל פן תנוצל". לכן אני אומר לכם בשיא הרצינות: לא אכפת לי עד כמה ראויה לשבח עבודתכם הקשה, עד כמה מרשימים כישוריכם, עד כמה אתם הולכים בצמוד אליי, עד כמה אתם ידועים או עד כמה השתפרה הגישה שלכם. כל עוד אינכם עומדים בדרישותיי, לעולם לא תוכלו לזכות בשבחיי. ותרו בהקדם האפשרי על כל הרעיונות והחישובים שלכם והתחילו להתייחס לדרישותיי ברצינות. אחרת, אהפוך את כל האנשים לאפר על מנת לשים קץ לעבודתי, ובמקרה הגרוע, אהפוך את שנות עבודתי וסבלי ללא כלום, מפני שאינני יכול להכניס למלכותי ואל העידן הבא את אויביי ואת אותם אנשים המצחינים מרוע ושעדיין נושאים את דמותו הישנה של השטן.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עבירות יובילו את האדם לגיהינום

דבר אלוהים היומי  מובאה 610

יש לי תקוות רבות. אני מקווה שתוכלו להתנהג באופן ראוי ומכובד, שתבצעו את חובתכם בנאמנות, שתהיו ניחנים באמת ובאנושיות, שתהיו אנשים שיכולים לוותר על הכול למען האל, לרבות על חייכם, וכן הלאה. כל התקוות האלה נובעות מחסרונותיכם ומהשחיתות ומהמרדנות שלכם. אם אף אחת מהשיחות שניהלתי אתכם לא הצליחה לעורר את תשומת לבכם, כנראה שלא נותר לי אלא להחריש עכשיו. אולם אתם מבינים מה תהיה התוצאה. איני נח לעיתים קרובות, לכן אם לא אדבר, אעשה משהו אחר שבני האדם יוכלו לראותו. אוכל לגרום ללשונו של מישהו להרקיב, לבתר מישהו למוות או לגרום למישהו בעיה עצבית שתשווה לו מראה נוראי. אוכל גם לגרום לאנשים לסבול ייסורים שארקח במיוחד עבורם. כך אחוש שמחה, אושר ושביעות רצון רבה. תמיד נאמר ש"על טוב גומלים בטוב, ועל רע ברע", אז מדוע לא עכשיו? אם אתה רוצה להתנגד לי ולמתוח עליי ביקורת, אגרום לפה שלך להירקב וזה יענג אותי עד בלי די. מפני שבסופו של דבר, מה שעשית איננו האמת, קל וחומר איננו קשור כלל לחיים. לעומת זאת, כל מעשיי הם אמת וכל פעולותיי קשורות לעקרונות עבודתי ולצווים המנהליים שאני פוסק. לפיכך, אני מפציר בכל אחד מכם לאמץ קצת מידה טובה, להפסיק לעשות מעשים כה מרושעים ולשים לב לדרישותיי בזמנכם הפנוי. אז אהיה מאושר. אם תתרמו (או תתנו) לאמת אפילו אלפית מהמאמץ שאתם משקיעים בבשרכם, אזי אומר שלא תבצעו עבירות כה תכופות ופיכם לא ירקיב. האין זה מובן מאליו?

ככל שתרבה לבצע פשעים, כך יפחתו סיכוייך להשיג יעד טוב. מצד שני, ככל שיפחתו העבירות שלך, כך ירבו הסיכויים שלך לזכות בשבחי האל. אם תרבה בעבירות עד כדי כך שלא אוכל לסלוח לך, הרי שכילית את הסיכויים שלך לזכות במחילה. במקרה כזה, היעד שלך לא יהיה למעלה אלא למטה. אם אינך מאמין לי, היה נועז ועשה עוול, ותראה לאן זה יוביל אותך. אם אתה אדם שמיישם את האמת בצורה כנה, אין ספק שתהיה לך הזדמנות לזכות במחילה על עבירותיך, ומעשי המרדנות שלך יהיו פחות תכופים. אם אתה אדם שאינו מוכן ליישם בפועל את האמת, אין ספק שעבירותיך נגד האל יתרבו ומעשי המרדנות שלך יהיו תכופים יותר ויותר, עד שתעבור את הגבול, ואז תושמד כליל. אז יוכחד חלומך הנעים לזכות בחסד. אל תחשוב שעבירותיך הם לא יותר מטעויות של אדם ילדותי או טיפש. אל תתרץ את אי-הנהגתך את האמת בשיעור קומתך הדל, ומעבר לכך, אל תתייחס לעבירות שביצעת כאל מעשים של אדם שאינו מבין מה הוא עושה. אם אתה מיטיב לסלוח לעצמך ומתייחס לעצמך בנדיבות, אזי אני אומר שאתה מוג לב שלעולם לא יזכה באמת, ועבירותיך לעולם לא יחדלו לרדוף אותך. הם תמיד ימנעו ממך לעמוד בדרישות של האמת ויהפכו אותך לשותף נאמן של השטן לעולמי עד. עצתי לך היא עדיין זו: אל תתייחס רק ליעדך, בשעה שאינך מבחין בעבירות הנסתרות שלך. התייחס אל עבירותיך ברצינות, ואל תתעלם מאף אחת מהן מתוך דאגה ליעדך.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, עבירות יובילו את האדם לגיהינום

דבר אלוהים היומי  מובאה 611

היום אני מוכיח אתכם כך למען הישרדותכם, כדי שעבודתי תתקדם בצורה חלקה, וכדי שעבודתי הראשונית ברחבי היקום כולו תוכל להתבצע באופן הולם ומושלם יותר, ותגלה את דבריי, סמכותי, מלכותיותי ומשפטי לעמיהן של כל המדינות והאומות. העבודה שאני עושה בקרבכם היא תחילת עבודתי ביקום כולו. על אף שכעת כבר הגיעה אחרית הימים, דעו ש"אחרית הימים" אינה אלא שם לעידן; בדיוק כמו עידן החוק ועידן החסד, היא מתייחסת לעידן שלם, ולא לכמה השנים או לחודשים האחרונים בלבד. אך אחרית הימים שונה בתכלית מעידן החסד ומעידן החוק. עבודת אחרית הימים אינה מתבצעת בישראל, אלא בקרב הגויים; זהו כיבושם של בני כל האומות והשבטים שמחוץ לישראל בפני כס מלכותי, כדי שכבודי ברחבי היקום כולו ימלא את הקוסמוס ואת הרקיע. זאת כדי שאזכה בכבוד רב יותר, כדי שכל היצורים על פני האדמה יוכלו להעביר את כבודי לכל אומה, לנצח נצחים מדור לדור, וכל היצורים בשמיים ובארץ יוכלו לחזות בכל הכבוד שזכיתי בו על פני האדמה. העבודה המבוצעת במהלך אחרית הימים היא עבודת הכיבוש. אין זו הכוונת חייהם של כל בני האדם על פני האדמה, אלא סיומם של חיי הסבל הנצחיים, בני אלפי השנים, של האנושות על פני האדמה. כתוצאה מכך, עבודת אחרית הימים אינה יכולה להיות כמו אלפי שנות העבודה שנעשו בישראל, וגם לא כמו שנות העבודה המעטות ביהודה, שנמשכו אלפיים שנה עד להתגלמותו השנייה של האל. אנשי אחרית הימים פוגשים רק את הופעתו המחודשת של הגואל בבשר ודם, והם מקבלים את עבודתו האישית ואת דבריו של האל. אחרית הימים לא תסתיים בעוד אלפיים שנה; היא קצרה, בדומה לפרק הזמן שבו ישוע ביצע את עבודת עידן החסד ביהודה. זאת משום שאחרית הימים היא סופו של העידן כולו. זו השלמתה וסיומה של תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים של האל, והיא חותמת את מסע הסבל של חיי האנושות. היא אינה מכניסה את האנושות כולה לעידן חדש או מאפשרת את המשך קיומה של האנושות; לדבר כזה לא תהיה כל חשיבות עבור תוכנית הניהול שלי או עבור קיומו של האדם. אילו האנושות הייתה ממשיכה כך, במוקדם או במאוחר השד היה טורף אותה כליל, והנשמות השייכות לי היו נהרסות בסופו של דבר בידיו. עבודתי נמשכת ששת אלפים שנה בלבד, והבטחתי ששליטתו של אותו הרע על האנושות כולה תימשך גם היא ששת אלפים שנה בלבד. לכן, הזמן תם. אינני רוצה להמשיך וגם לא להתמהמה עוד: במהלך אחרית הימים אביס את השטן, אקח בחזרה את כל תהילתי, ואשיב לעצמי את כל הנשמות השייכות לי על פני האדמה, כדי שהנשמות המיוסרות הללו יוכלו להימלט מים הסבל, ובכך תושלם כל עבודתי על פני האדמה. מהיום והלאה, לעולם לא אתגלם עוד כבשר ודם על פני האדמה, ורוחי, שהיא הריבונית על הכול, לעולם לא תפעל עוד על פני האדמה. אני רק אברא מחדש אנושות על פני האדמה, אנושות מקודשת, שהיא עירי הנאמנה על פני האדמה. אך דעו שלא אשמיד את העולם כולו, וגם לא אשמיד את האנושות כולה. אשאיר את השליש הנותר – השליש שאוהב אותי ונכבש על ידי לחלוטין, ואגרום לשליש הזה לפרוח ולהתרבות על פני האדמה בדיוק כפי שעשו בני ישראל תחת החוק; הם יקבלו את הצאן והבקר הרבים שאזין אותם בהם, וכן את כל אוצרות האדמה. אנושות זו תישאר עמי לנצח, אך לא תהיה זו האנושות המזוהמת והנתעבת של ימינו, אלא אנושות שהיא אסופה של כל אלה שזכיתי בהם. השטן לא יפגע באנושות כזו, לא יפריע לה ולא יציב עליה מצור, והיא תהיה האנושות היחידה שתתקיים על פני האדמה לאחר שאנצח את השטן. זוהי האנושות שנכבשה על ידי היום וזכתה בהבטחתי. ולכן, האנושות שנכבשה במהלך אחרית הימים היא גם האנושות שתינצל ותזכה בברכותיי הנצחיות. היא תהיה העדות היחידה לניצחוני על השטן, והשלל היחיד מן הקרב שלי עם השטן. שלל מלחמה זה הוא מה שהצלתי מהשפעתו של השטן, והוא הזיקוק והפרי היחידים של תוכנית הניהול שלי בת ששת אלפי השנים. הם באים מכל אומה וזרם, מכל מקום ומדינה ברחבי היקום. הם בני גזעים שונים, בעלי שפות, מנהגים וצבעי עור שונים, והם פזורים בכל אומה וזרם על פני הגלובוס, ואף בכל פינה בעולם. בסופו של דבר, הם יתאספו יחד כדי ליצור אנושות שלמה, אסופה של בני אדם שכוחות השטן אינם יכולים להגיע אליה. אלה מקרב האנושות שלא נושעו ונכבשו על ידי ישקעו בדממה במעמקי הים, ויישרפו באש המאכלת שלי לנצח נצחים. אני אשמיד את האנושות הישנה והמזוהמת עד מאוד הזו, בדיוק כפי שהשמדתי את הבנים הבכורים ואת המקנה של מצרים, והשארתי רק את בני ישראל, שאכלו בשר שה, שתו דם שה, וסימנו את משקופי דלתותיהם בדם שה. האם האנשים שנכבשו על ידי והם ממשפחתי אינם גם האנשים שאוכלים את בשר השה שהוא אני ושותים את דם השה שהוא אני, ונגאלו על ידי ועובדים אותי? האם אנשים כאלה אינם מלווים תמיד בכבודי? האם אלה שאין להם את בשר השה שהוא אני לא שקעו כבר בדממה במעמקי הים? היום אתם מתנגדים לי, והיום דבריי הם בדיוק כמו אלה שנאמרו על ידי יהוה לבני ישראל ולנכדיהם. אך יש עיקשות במעמקי לבבכם, ואתם מעצימים את חרון אפי, מביאים עוד סבל על בשרכם, עוד משפט על חטאיכם, ועוד חרון אף על חוסר הצדיקות שלכם. מי יוכל להינצל ביום חרון אפי, כאשר אתם נוהגים בי כך היום? חוסר הצדיקות של מי תוכל להימלט מעיניי המייסרות? עבירותיו של מי יוכלו לחמוק מידיי, אני הכול יכול? התנגדותו של מי תוכל להימלט ממשפטי, אני הכול יכול? אני, יהוה, מדבר כך אליכם, צאצאי משפחת הגויים, והדברים שאני אומר לכם עולים על כל האמירות של עידן החוק ועידן החסד, אך אתם עיקשים יותר מכל אנשי מצרים. האם אינכם מעצימים את חרון אפי בעודי עושה את עבודתי בנחת? כיצד תוכלו להימלט ללא פגע מיומי שלי, אני הכול יכול?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, אף אדם העשוי בשר ודם אינו יכול להימלט מיום חרון האף

דבר אלוהים היומי  מובאה 612

האם אתה מבין כעת מהו משפט ומהי אמת? אם אתה מבין כעת, אני מייעץ לך להתמסר בצייתנות למשפט. אחרת לעולם לא תהיה לך הזדמנות לזכות לאישורו של האל או להילקח על ידי האל אל מלכותו. האל יתעב וידחה לעולם את מי שרק מקבל את המשפט, אך שלא ניתן לטהרו לעולם, כלומר מי שנמלט בעיצומה של עבודת המשפט. חטאיהם רבים וחמורים בהרבה מחטאי הפרושים, מפני שהם בגדו באל ומפני שהם מורדים באל. אנשים אלה, שאינם ראויים אף לעמול, יקבלו עונש נצחי וחמור יותר. האל לא יחוס על אף בוגד שטען פעם לנאמנות בדבריו, אך אז בגד באל. אנשים כאלה יזכו לגמול באמצעות ענישת הרוח, הנפש והגוף. זה חושף את צביונו הצודק של האל, הלא כן? האין זו בדיוק מטרת האל בשיפוט האדם וגילויו? במהלך המשפט, האל שולח את כל מי שמבצע כל מיני מעשים רעים אל מקום השורץ רוחות רעות, ומאפשר לאותן רוחות רעות להשמיד את גוף הבשר שלהם כאוות נפשן, וגופם מצחין כגוויות. זה הגמול הראוי להם. האל כותב בספרי התיעוד של כל אדם כזה כל אחד ואחד מחטאיהם של מאמיני השקר, שליחי השקר ועובדי השקר האלה בספרי התיעוד שלהם ובזמן הנכון, הוא משליך אותם אל הרוחות הטמאות ומאפשר לרוחות הטמאות הללו לחלל כרצונן את כל גופם וגורם לכך שהם לעולם לא יקומו לתחייה ולעולם לא יראו שוב את האור. האל מונה בין הרעים את אותם צבועים שעשו שירות במשך פרק זמן מסוים אך לא נשארים נאמנים עד הסוף, ומניח להם לבוסס בבוץ עם האנשים הרעים וליצור עימם יחד כנופייה של ערב רב של חוטאים. בסופו של דבר, האל ישמיד אותם. האל משליך הצידה וזונח את מי שמעולם לא היה נאמן למשיח ולא תרם ולו שמץ מכוחו, והוא ישמיד את כל בני האדם האלה כשיתחלפו העידנים. הם לא יתקיימו עוד על פני האדמה, ועל אחת כמה וכמה לא יורשו להיכנס למלכותו של האל. האל מונה בין אלה שנותנים שירות לאנשיו את מי שמעולם לא היה כן בפני האל, אך לא הייתה לו ברירה אלא להתמודד עם האל כלאחר יד. רק מעטים מהאנשים האלה יכולים לשרוד, ואילו רובם יושמדו לצד בני האדם שעמלם אינו עומד בסטנדרטים. בסופו של דבר, האל יביא למלכותו את כל מי שמאוחד בלב ובנפש עם האל, את אנשיו של האל ואת בניו וכן את מי שהאל הועיד אותו מראש לשמש ככוהן. הם הזיקוק של עבודת האל. באשר למי שלא יכול להשתייך לאף אחת מהקטגוריות שקבע האל, הם יימנו על הכופרים. ודאי תוכלו לתאר לעצמכם מה יהיה סופם. אמרתי לכם כבר את כל מה שעליי לומר. ההחלטה באיזה נתיב לבחור היא שלכם בלבד. מה שעליכם להבין הוא זה: עבודתו של האל לעולם לא ממתינה למי שלא יכול לעמוד בקצב של האל, וטבעו הצודק של האל לא חס על איש.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, המשיח עושה את עבודת השיפוט באמצעות האמת