שיתוף פעולה הרמוני נדרש למילוי תקין של חובה. מכיוון שלכל האנשים יש צביון מושחת ולאף אחד אין את האמת, רק באמצעות שיתוף פעולה הרמוני הם יכולים למלא את חובתם באופן תקין. שיתוף פעולה הרמוני מועיל לאנשים לא רק בהיווכחות בחיים, אלא גם בהשלמה תקינה של חובתם ובעבודת הכנסייה. אלה המשתפים פעולה בהרמוניה הם אנשים בעלי אנושיות וכנות טובים יחסית, אך אם האנושיות של אדם מסוים אינה טובה, אם הוא גאוותן וצדקן מדי, או נכלולי וערמומי מדי, אזי אין לו דרך לשתף פעולה עם אחרים בהרמוניה. יש אנשים שאינם עוסקים בעבודה כנה, אינם מצפוניים בביצוע חובתם והם תמיד זוממים רעות. אנשים כאלה אינם יכולים לשתף פעולה עם אחרים ואינם יכולים למצוא הרמוניה או להסתדר עם אף אחד. לאנשים כאלה אין אנושיות, והם בהמות ושדים ושטנים. לכל האנשים הצייתנים והמסורים שהם בעלי אנושיות טובה יהיו ללא ספק תוצאות טובות כשיבצעו חובתם, והם ישתפו פעולה עם אחרים בקלות. באשר לאלה אשר אינם מטפלים בכנות בביצוע חובתם, מתנהגים באופן שלילי או אפילו מפריעים לאנשים אחרים לבצע את חובתם – אם הם חסרי תקנה לאחר דברי תוכחה רבים ולעולם לא עולה בדעתם להכות על חטא, גורמים תמיד לשיבושים ולהפרעות בתפקידיהם ואיכות האנושיות שלהם נאלחת, אזי יש להרחיקם ללא דיחוי כדי להימנע מבעיות או אסון בעבודת הכנסייה. זו בעיה שמנהיגים ועובדים חייבים לפתור.

יש אנשים שהם חסרי אחריות בעת ביצוע חובתם, וכתוצאה מכך תמיד יש צורך לבצע שוב את העבודה. הדבר משפיע מאוד על יעילות העבודה. למעט כשמדובר באדם חסר ידע מקצועי וניסיון, האם יש סיבות נוספות להופעה של בעיה זו? (כאשר אדם גאוותן וצדקן יחסית מקבל בעצמו החלטות ואינו מבצע את חובתו על פי עיקרון.) ידע מקצועי וניסיון ניתן ללמוד ולרכוש טיפין טיפין, אך אם יש בעיה עם צביונו של האדם, האם לדעתכם קל לפתור אותה? (לא, זה לא קל.) אם כך, איך צריך לפתור אותה? (האדם חייב לחוות ייסור, שיפוט וגיזום.) הוא צריך לחוות שיפוט, ייסור וגיזום – אלה מילים נכונות, אך רק אלה החותרים אל האמת יכולים להשיג זאת. האם אלה שלא אוהבים את האמת יכולים לקבל גיזום? לא, הם לא יכולים. כאשר תמיד יש לבצע מחדש את העבודה בזמן שאנשים מבצעים את חובתם, הבעיה הגדולה ביותר אינה חוסר ידע מקצועי או חוסר ניסיון, אלא שהם יותר מדי צדקנים וגאוותנים, לא עובדים בהרמוניה אלא מחליטים ופועלים לבד – וכתוצאה מכך גורמים לאי-סדר בעבודה, אי אפשר להשיג כלום וכל המאמץ מתבזבז. והבעיה החמורה ביותר בכך היא הצביונות המושחתים של האנשים. כאשר הצביונות המושחתים של אנשים חמורים מדי, הם לא אנשים טובים, הם אנשים רעים. הצביונות של אנשים רעים חמורים הרבה יותר מצביונות מושחתים רגילים. אנשים רעים נוטים לבצע מעשים רעים, הם נוטים לשבש ולהפריע לעבודת הכנסייה. כל מה שאנשים רעים מסוגלים לעשות כאשר הם מבצעים חובה הוא לעשות דברים רעים ולקלקל דברים; עבודתם לא שווה את הבעיות שנגרמות ממנה. יש אנשים שהם לא רעים, אבל מבצעים את חובתם על פי הצביונות המושחתים שלהם – וגם הם אינם מסוגלים לבצע את חובתם כראוי. לסיכום, צביונות מושחתים מפריעים מאוד לאנשים לבצע את חובתם כראוי. לפי דעתכם, לאיזה היבט של צביונות מושחתים של אנשים יש את ההשפעה הגדולה ביותר על האפקטיביות בביצוע חובה? (גאוותנות וצדקנות.) ומהם הביטויים העיקריים של גאוותנות וצדקנות? לקבל החלטות לבד, ללכת בדרך שלך, לא להקשיב להצעות של אנשים אחרים, לא להתייעץ עם אחרים, לא לשתף פעולה בהרמוניה, ולנסות תמיד לומר את המילה האחרונה על דברים. גם אם כמה אחים ואחיות טובים ישתפו פעולה כדי לבצע חובה מסוימת, וכל אחד מהם יטפל במשימה שלו, מנהיגי קבוצות או מפקחים מסוימים תמיד רוצים להגיד את המילה האחרונה; לא משנה מה הם עושים, הם אף פעם לא משתפים פעולה עם אחרים בהרמוניה, הם לא מעורבים בשיתוף, והם עושים דברים בפזיזות מבלי להגיע להסכמה עם אחרים. הם גורמים לכולם להקשיב רק להם, וכאן הבעיה. יתר על כן, כאשר האחרים רואים את הבעיה אך לא עוצרים את האדם האחראי, נוצר בסופו של דבר מצב שבו אנשים אינם יעילים בתפקידם, יש אי-סדר מוחלט בעבודה, וכל המעורבים צריכים לעשות מחדש את עבודתם ומתישים את עצמם בתהליך. מי אחראי על גרימת תוצאה כה חמורה? (האדם האחראי.) האם האנשים האחרים המעורבים אחראים גם הם? (כן.) האדם האחראי קיבל החלטות בעצמו, התעקש לעשות דברים בדרכו שלו, והאחרים ראו את הבעיה אך לא עשו דבר כדי לעצור אותו, וחמור יותר – הם אפילו עשו כדבריו; האם זה לא הופך אותם לשותפים לדבר עבירה? אם אינך מגביל, חוסם או חושף את האדם הזה, אלא הולך בעקבותיו ומאפשר לו לתמרן אותך, האם אינך נותן יד חופשית לשטן להפריע לעבודת הכנסייה? ללא ספק, זו הבעיה שלכם. כאשר אתם רואים בעיה ובכל זאת אינכם עושים דבר כדי לעצור אותה, אינכם משתפים לגביה, ואינכם מנסים להגביל אותה, ויתרה מכך, אינכם מדווחים עליה לאלה שמעליכם אלא ממלאים תפקיד של אנשים המחפשים לרצות אחרים, האם זהו סימן לחוסר נאמנות? האם אנשים המחפשים לרצות אחרים נאמנים לאל? אפילו לא במעט. אדם כזה, לא רק שאינו נאמן לאל – הוא פועל כשותפו של השטן, משרתו וחסידו. הוא אינו נאמן לחובתו ולאחריותו, אך לשטן הוא נאמן למדי. כאן טמונה תמצית הבעיה. באשר לאי-התאמה מקצועית, אפשר ללמוד יחד כל הזמן ולהיעזר בסכום הניסיונות שלכם תוך כדי ביצוע חובתכם. בעיות כאלה ניתן לפתור בקלות. הדבר הקשה ביותר לפתרון הוא צביונו המושחת של האדם. אם אינכם חותרים אל האמת או לא פותרים את צביונכם המושחת, אלא תמיד נמחפשים לרצות אחרים, ואינכם גוזמים או עוזרים לאנשים שראיתם שהם מפרים את העקרונות, וגם אינכם חושפים או מגלים אותם אלא תמיד נרתעים תוך אי נטילת אחריות, אזי ביצוע חובה כפי שאתם עושים זאת יהיה רק התפשרות ויעכב את עבודת הכנסייה. התייחסות לביצוע חובתכם כדבר של מה בכך מבלי לקחת שמץ של אחריות, משפיעה לא רק על יעילות העבודה, אלא גם מובילה לעיכובים חוזרים ונשנים בעבודת הכנסייה. כשאתם מבצעים את חובתכם בדרך זו, האם אינכם רק נוהגים בשטחיות ומתנהגים ברמאות כלפי האל? האם התנהגות כזו מראה נאמנות כלשהי לאל? אם אתם מתנהגים כל הזמן באופן שטחי כאשר אתם מבצעים את חובתכם, ובעקשנות אינכם מכים על חטא, אזי בלתי נמנע שתסולקו.

כיצד עליכם להתמודד עם קשיים בהם אתם נתקלים בעת ביצוע חובתכם? הדרך הטובה ביותר היא שכולם יחפשו יחד את האמת כדי לפתור בעיה ולהגיע להסכמה. כל עוד תבינו את העקרונות, תדעו מה לעשות. זוהי הדרך האופטימלית לפתור בעיות. אם אינכם מחפשים את האמת כדי לפתור בעיה, ובמקום זאת פועלים רק על פי התפיסות והדמיונות האישיים שלכם, אזי אינכם מבצעים את חובתכם. מה ההבדל בין הדרך הזו לבין עבודה בחברת כופרים או בעולמו של השטן? ביתו של האל נשלט על ידי האמת ועל ידי האל. אין זה משנה איזו בעיה מופיעה, יש לחפש את האמת כדי לפתור אותה. בלי קשר למספר הדעות השונות או עד כמה הן שונות זו מזו, יש להעלות את כולן ולשתף אותן. ואז, לאחר שמשיגים הסכמה כללית, יש לפעול בהתאם לעקרונות. בדרך זו, לא רק שתוכלו לפתור את הבעיה, אלא תוכלו גם ליישם את האמת בפועל ולמלא כראוי את חובתכם. תוכלו להשיג גם שיתוף פעולה הרמוני בתהליך של פתרון הבעיה. אם כל מי שמבצעים את חובתם אוהבים את האמת, קל להם לקבל את האמת ולהתמסר אליה; אך אם הם גאוותנים וצדקנים, אזי לא קל להם לקבל את האמת אפילו כשאנשים משתפים עליה. יש אנשים שלא מבינים את האמת, אבל תמיד רוצים שאחרים יקשיבו להם. אנשים כאלה רק מפריעים לאחרים בביצוע חובתם. זהו שורש הבעיה והיא חייבת להיפתר לפני שניתן יהיה לבצע חובה כראוי. כאשר אדם מבצע את חובתו, אם הוא תמיד גאוותן ועיקש, תמיד מקבל החלטות בעצמו, עושה הכל בפזיזות וכאוות נפשו, בלי לשתף פעולה או לדון בדברים עם אנשים אחרים, ובלי לחפש את עקרונות האמת – איזה מין יחס זה כלפי חובתו של האדם? האם אפשר למלא חובה כראוי בדרך זו? אם אדם מסוג זה לעולם לא מקבל גיזום, לא מקבל בכלל את האמת, וממשיך לעשות דברים בדרכו שלו, בפזיזות וכאוות נפשו, מבלי להכות על חטא או להשתנות – אזי אין זו בעיית גישה בלבד, אלא בעיה באנושיות שלו ובאופיו. זהו אדם חסר אנושיות. האם אדם חסר אנושיות יכול למלא את חובתו כראוי? כמובן שלא. אם אדם, בעודו מבצע את חובתו, מבצע אפילו כל מיני מעשים מחפירים ומפריע לעבודת הכנסייה, הרי שהוא אדם רע. אנשים כאלה אינם כשירים לבצע את חובתם. ביצוע חובתם גורם להפרעה ולנזק בלבד והם גורמים ליותר נזק מתועלת. לכן יש לפסול אותם מביצוע חובתם ולטהר אותם מהכנסייה. זו הסיבה לכך שהיכולת של האדם לבצע היטב את חובתו אינה תלויה באיכותו בלבד, אלא בעיקר בגישה שלו לחובתו, באופיו, אם האנושיות שלו טובה או רעה, ואם הוא מסוגל לקבל את האמת. אלה הן בעיות השורש. אם ליבך נתון לחובתך, אם אתה עושה כמיטב יכולתך ופועל בלב שלם, אם אתה בעל גישה רצינית ומצפונית כלפי ביצוע חובתך, אם אתה רציני ועובד קשה: אלה הדברים שעליהם האל מסתכל, והאל בוחן את כולם. האם אנשים יכולים למלא את חובותיהם אם רובם חסרי אחריות ואף אחד אינו רציני, ולמרות שהם יודעים בלבם מה הדבר הנכון לעשותו, הם לא חותרים אל העקרונות ואף אחד לא מתייחס לכך ברצינות? במצב כזה, מנהיגים ועובדים חייבים לעקוב, לבדוק, ולהציע הדרכה, או למצוא אדם בעל אחריות שיהיה מנהיג הקבוצה או האחראי. כך ניתן לדרבן את רוב האנשים לפעולה ולהשיג תוצאה טובה כאשר הם יבצעו את חובתם. אם מופיע אדם שהוא מפריע ומזיק, יש להיטהר ממנו באופן ישיר, שכן עם פתרון הבעיה השורשית יהיה קל לאנשים להיות יעילים בביצוע חובתם. יש אנשים שאולי יש להם מעט איכות, אך הם חסרי אחריות בביצוע חובתם. אולי יש להם כישורים טכניים או ידע מקצועי, אך הם לא מלמדים אנשים אחרים. מנהיגים ועובדים חייבים לפתור בעיה זו. הם צריכים לשתף איתם ולעודד אותם ללמד אחרים את המיומנויות שלהם כדי שאחרים ילמדו את המיומנויות מהר ככל האפשר וישלטו בידע המקצועי. כאדם בקיא בידע מקצועי, אסור לך להתנשא או להתהדר בכישוריך; עליך ללמד את המיומנויות והידע שלך באופן יזום למתחילים, כך שכולם יוכלו לבצע את חובתם היטב יחד. יכול להיות שאתה הבקיא ביותר במקצוע שלך ומוביל מבחינת מיומנויות, אך זהו כישרון שהאל העניק לך ועליך להשתמש בו כדי לבצע את חובתך ולעשות שימוש בחוזקות שלך. אין זה משנה עד כמה אתה מיומן או מוכשר, אינך יכול לבצע את העבודה לבד; חובה מבוצעת בצורה יעילה יותר אם כולם יכולים לתפוס את המיומנויות והידע של המקצוע. כמו שאומרים, גדר זקוקה לשלושה עמודים. לא משנה עד כמה אדם מוכשר, בלי עזרה מכולם, זה לא מספיק. לכן אסור להיות גאוותנים ואסור לרצות לפעול או לקבל החלטות לבד. אנשים צריכים למרוד בבשר, להניח בצד את הרעיונות והדעות שלהם ולעבוד בהרמוניה עם כולם. מי שיש לו ידע מקצועי צריך לעזור לאחרים באהבה, כדי שגם הם יוכלו לשלוט במיומנויות ובידע האלה. הדבר מועיל לביצוע החובה. אם מיומנות נתפסת כמקור הכנסה וכך מתייחסים אליה, ואתה חושש שאם תלמד אותה לאחרים הדבר יגרום לכך שתרעב – זוהי השקפתם של כופרים. זו התנהלות אנוכית ובזויה, והיא לא תתקבל בבית האל. אם אינך יכול לקבל את האמת אף פעם, ולעולם אינך מוכן לעבוד, אזי תסולק. אם אתה מתחשב בכוונותיו של האל ואתה מוכן להיות נאמן לעבודת ביתו, עליך להציע את כל החוזקות והמיומנויות שלך כדי שאחרים יוכלו ללמוד ולתפוס אותן, ויוכלו לבצע את חובתם טוב יותר. זה מה שתואם לכוונות האל; רק לאנשים כאלה יש אנושיות והאל אוהב ומברך אותם.

מה חייב אדם לעשות כדי לבצע היטב את חובתו? עליו לבצע אותה בכל ליבו ועם כל האנרגיה שלו. ביצוע בכל ליבו ועם כל האנרגיה שלו פירושו להשקיע את כל מחשבותיו בביצוע חובתו ולא לתת לדברים אחרים להעסיק אותו, ואז ליישם את האנרגיה שיש לו, להפעיל את כל כוחו, ולהביא את איכותו, כישרונותיו, חוזקותיו ואת הדברים שהוא הבין לביצוע המשימה. אם אתה בעל יכולת תפיסה והבנה ויש לך רעיון טוב, עליך לחלוק אותו עם אחרים. זו המשמעות של שיתוף פעולה בהרמוניה. כך תבצע היטב את חובתך, כך תשיג ביצוע משביע רצון של חובתך. אם אתה תמיד רוצה לקחת הכול על עצמך, לעשות דברים גדולים לבד, אם תרצה שהפוקוס יהיה תמיד עליך ולא על אחרים, האם אתה מבצע את חובתך? מה שאתה עושה נקרא אוטוקרטיה; זה להציג הצגה. זו התנהגות שטנית, לא ביצוע חובה. אף אחד, לא משנה מהן החוזקות שלו או הכישרונות המיוחדים שלו, לא יכול לקחת על עצמו את כל העבודה; הוא חייב ללמוד לשתף פעולה בהרמוניה אם הוא רוצה לעשות היטב את עבודת הכנסייה. זו הסיבה ששיתוף פעולה הרמוני הוא עיקרון של יישום בפועל של ביצוע חובה. כל עוד תיתן את כל לבך, את כל האנרגיה שלך, את כל הנאמנות שלך ואת כל מה שאתה יכול לעשות, תבצע היטב את חובתך. אם יש לך מחשבה או רעיון, ספר על כך לאחרים; אל תימנע מלשתף ואל תסתיר זאת – אם יש לך הצעות, הצע אותן; רעיון שתואם את האמת, ואין זה חשוב מי העלה אותו, יש לקבל אותו ולציית לו. עשה זאת ותשיג שיתוף פעולה בהרמוניה. זו המשמעות של ביצוע חובה בנאמנות. בביצוע חובתך, אינך נדרש לקחת הכול על עצמך ואינך נדרש לעבוד קשה מדי, להיות "הפרח היחיד בפריחה" או להיות יוצא דופן; במקום זאת, אתה נדרש ללמוד כיצד לשתף פעולה עם אחרים בהרמוניה ולעשות כל מה שאתה יכול כדי למלא את האחריות שלך ולהפעיל את כל האנרגיה שלך. זו המשמעות של ביצוע חובתך. ביצוע חובתך פירושו להשתמש בכל הכוח והאור שיש בך כדי להשיג תוצאה. זה מספיק. אל תנסה להתרברב תמיד, לומר מילים גבוהות, לעשות דברים בעצמך. עליך ללמוד לעבוד עם אחרים ועליך להתמקד יותר בהקשבה להצעות של אחרים ובגילוי החוזקות שלהם. בדרך זו, שיתוף פעולה בהרמוניה הופך להיות קל. אם אתה תמיד מנסה להתרברב ורוצה שמה שאתה אומר ייעשה, אתה לא משתף פעולה בהרמוניה. מה אתה עושה? אתה גורם להפרעה ומחליש אחרים. לגרום להפרעה ולהחליש אחרים זה למלא את תפקידו של השטן; זה לא לבצע חובה. אם אתה עושה תמיד דברים שגורמים להפרעה ומחלישים אחרים, אזי אין זה משנה כמה מאמץ אתה משקיע או עד כמה אכפת לך, האל לא יזכור. אולי יש לך מעט חוזק, אך אם אתה מסוגל לעבוד עם אחרים, ומסוגל לקבל הצעות מתאימות, ואם יש לך מניעים נכונים ואתה יכול להגן על העבודה של בית האל, אזי אתה הוא האדם הנכון. לפעמים, תוכל לפתור בעיה בעזרת משפט יחיד ובכך להועיל לכולם; לפעמים, לאחר שתשתף על אמירה אחת של האמת, לכולם יהיה נתיב ליישום בפועל והם יהיו מסוגלים לעבוד יחד בהרמוניה, וכולם ישאפו אל מטרה משותפת ויחלקו את אותן השקפות ודעות, וכך העבודה תהיה יעילה במיוחד. גם אם אף אחד לא יזכור שאתה מילאת את התפקיד, ואולי לא תרגיש שהתאמצת מאוד, האל יראה שאתה אדם המיישם את האמת בפועל, אדם הפועל על פי העקרונות. האל יזכור שעשית זאת. זה נקרא לבצע את חובתך בנאמנות. אין זה משנה אילו קשיים יש לך בביצוע חובתך, למעשה, ניתן לפתור את כולם בקלות. כל עוד אתה אדם כן עם לב נוטה לאל, ואתה מסוגל לחפש אמת, אין בעיה שאינה ניתנת לפתרון. אם אינך מבין את האמת, תהיה חייב ללמוד לציית. אם יש מישהו שמבין את האמת או שמדבר בהתאם לאמת, עליך לקבל זאת ולציית. בשום פנים ואופן אסור לך לעשות דברים שמפריעים או מחלישים, ואל תפעל או תקבל החלטות בעצמך. כך, לא תעשה כל רע. עליך לזכור: ביצוע חובתך אינו עניין של עיסוק ביוזמה שלך או בניהול שלך. זו לא עבודה אישית שלך, זוהי עבודת הכנסייה ואתה רק תורם את החוזקות שלך. מה שאתה עושה בעבודת הניהול של האל אינו אלא חלק קטן בשיתוף הפעולה של האדם. החלק שלך הוא תפקיד קטן בלבד באיזו פינה. זו האחריות המוטלת עליך. ההיגיון הזה צריך להיות בלבך. וכך, לא משנה כמה אנשים מבצעים יחד את חובתם, או עם אילו קשיים הם מתמודדים, הדבר הראשון שכולם צריכים לעשות הוא להתפלל לאל ולשתף יחד, לחפש את האמת, ואז להחליט מהם העקרונות ליישום בפועל. כאשר הם יבצעו את חובתם בדרך זו, יהיה להם נתיב ליישום בפועל. יש אנשים שמנסים תמיד להתרברב, וכאשר הם מקבלים אחריות על עבודה, הם תמיד רוצים שהמילה שלהם תהיה המילה האחרונה. איזו מין התנהגות זו? זה להיות מעל החוק. הם מתכננים בעצמם את מה שהם עושים מבלי ליידע אחרים, ואינם דנים בדעותיהם עם אף אחד; הם לא חולקים את דעותיהם עם אף אחד ולא חושפים אותן, אלא מחזיקים אותן חבויות בליבם. כשמגיע הזמן לפעול, הם תמיד רוצים להדהים אחרים בהישגיהם המבריקים ולהפתיע את כולם כדי שאחרים יעריכו אותם. האם זה נקרא שהם מבצעים את חובתם? הם מנסים להתרברב; וכאשר יהיו להם מעמד ומוניטין, הם יתחילו לנהל עסק משל עצמם. האם לאנשים כאלה אין שאיפות פרועות? למה שלא תספר לאף אחד מה אתה עושה? מכיוון שהעבודה הזאת אינה שלך בלבד, למה שתפעל מבלי לדון עליה עם אף אחד ותקבל החלטות בעצמך? למה שתפעל בסתר, בתוך קופסה שחורה, כדי שאף אחד לא יידע על כך? למה שתנסה תמיד לגרום לאנשים לשים לב אליך בלבד? ברור שאתה מתייחס לעבודה זו כעבודה אישית שלך. אתה הבוס וכל האחרים הם העובדים – כולם עובדים עבורך. כאשר יש לך כל הזמן הלך רוח כזה, האם זו לא בעיה? האם מה שאדם מסוג זה חושף אינו עצם צביונו של השטן? כאשר אנשים כאלה מבצעים חובה, במוקדם או במאוחר הם יסולקו.

חיוני ללמוד כיצד להתמודד עם מצב שבו לאנשים יש בעיות בשיתוף פעולה עם אחרים במהלך ביצוע חובתם. מהו העיקרון להתמודדות איתם? איזו השפעה יש להשיג? עליך ללמוד לעבוד בהרמוניה עם כולם, ולהיות באינטראקציה עם אחרים בהתאם לאמת, דבר האל ועקרונות, לא בהתאם לרגשות או בפזיזות. בדרך זו, האם האמת לא תשלוט בכנסייה? כל עוד האמת תשלוט, האם דברים לא יטופלו באופן הוגן והגיוני? האם אינכם חושבים ששיתוף פעולה הרמוני יועיל לכולם? (כן, הוא יועיל.) עשיית דברים בדרך זו מאוד מועילה עבורכם. קודם כל, היא חינוכית ובעלת ערך עבורכם כאשר אתם מבצעים את חובתכם. נוסף על כך, היא מונעת בעדכם לעשות טעויות, לגרום לשיבושים ולהפרעות וללכת בנתיב של צוררי משיח. האם אתם פוחדים ללכת בנתיב של צוררי משיח? (כן.) האם פחד בפני עצמו מועיל? לא – פחד לבדו אינו יכול לפתור את הבעיה. נורמלי לפחד מהליכה בנתיב של צוררי משיח. זה מראה שהאדם אוהב את האמת, שהוא אדם שמוכן לשאוף אל האמת ולחתור אליה. אם יש בלבכם פחד, עליכם לחפש את האמת ולמצוא את הנתיב ליישום בפועל. עליכם להתחיל בלמידה כיצד לשתף פעולה עם אחרים בהרמוניה. אם תהיה לכם בעיה, פתרו אותה בשיתוף ובדיון כדי שכולם יוכלו להבין את העקרונות, וכן את ההנמקה והתוכנית הספציפיות לגבי ההחלטה. האם לא תימנע כך מקבלת החלטות לבד? בנוסף, אם יש לך לב ירא-אל, תהיה מסוגל לקבל באופן טבעי את בחינת האל, אך עליך ללמוד לקבל גם את הפיקוח של אנשיו הנבחרים של האל, והדבר ידרוש ממך סובלנות וקבלה. אם תראה מישהו מפקח עליך, בודק את עבודתך או בודק אותך ללא ידיעתך, וזה יגרום לך להתלהם, להתייחס לאדם זה כאל אויב ולתעב אותו, ואפילו לתקוף אותו, להתייחס אליו כאל בוגד ולהשתוקק שהוא ייעלם, אזי זוהי צרה. האם זה לא נאלח ביותר? מה ההבדל בין זה לבין מלך שד? האם זו התייחסות הוגנת לאנשים? אם תלך בנתיב הנכון ותפעל בדרך הנכונה, למה שתחשוש מכך שאנשים יבדקו אותך? אם אתה מפחד, זה מראה שמשהו אורב בליבך. אם אתה יודע בליבך שיש לך בעיה, עליך לקבל את השיפוט והייסור של האל. זה סביר. אם אתה יודע שיש לך בעיה אך אינך מאפשר לאף אחד לפקח עליך, לבדוק את עבודתך או לחקור את הבעיה שלך, אזי אתה מתנהג בצורה לא סבירה ביותר, אתה מורד באל ומתנגד לו, ובמקרה זה, הבעיה שלך אף חמורה עוד יותר. אם אנשיו הנבחרים של האל יבחינו שאתה אדם רע או חסר אמונה, אזי ההשלכות יהיו מדאיגות עוד יותר. לפיכך, אלה אשר יכולים לקבל את הפיקוח, הבחינה והביקורת של אחרים, הם האנשים ההגיוניים מכולם, יש להם סובלנות ואנושיות רגילה. כאשר תגלה שעשית משהו לא נכון או שתהיה לך התגלות של צביון מושחת, אם תהיה מסוגל להיפתח בפני אנשים ולחלוק איתם, זה יעזור לסובבים אותך לפקוח עליך עין. בהחלט יש צורך לקבל פיקוח, אך הדבר העיקרי הוא להתפלל לאל ולסמוך עליו, תוך שאתה מעמיד את עצמך לבחינה מתמדת. במיוחד כאשר הלכת בדרך הלא-נכונה או עשית משהו לא בסדר, או כאשר אתה עומד לפעול או להחליט על משהו בעצמך, ומישהו בקרבת מקום מזכיר זאת ומתריע בפניך, עליך לקבל זאת ולמהר להרהר בעצמך, להודות בטעות שלך ולתקן אותה. הדבר יכול למנוע ממך מלעלות על הנתיב של צוררי משיח. אם יהיה מישהו שיעזור לך ויתריע בפניך בדרך זו, האם לא תהיה מוגן מבלי לדעת זאת? אתה תהיה מוגן – זוהי ההגנה שלך. לכן, אל תשמור על עצמך תמיד מפני אחיך ואחיותיך, או מפני אנשים סביבך. אל תסווה את עצמך ואל תסתיר את עצמך, בלי לאפשר לאחרים להבין אותך או לראות מי אתה. אם לבך ישמור תמיד על עצמו מפני אחרים, זה ישפיע על החיפוש שלך את האמת ותחמיץ בקלות את עבודת רוח הקודש, וכן הזדמנויות רבות להפוך למושלם. אם תמיד תשמור על עצמך מפני אחרים, יהיו לך סודות בלבך ולא תוכל לשתף פעולה עם אנשים. אתה תעשה בקלות את הדברים הלא-נכונים ותלך בנתיב הלא-נכון, ואתה תהיה מוכה בתדהמה כאשר תעשה טעויות. מה תחשוב אז? "לו רק הייתי יודע, הייתי משתף פעולה עם אחיי ואחיותיי כבר מההתחלה כדי לבצע את חובתי, ובטוח שאז לא היו לי בעיות. אבל מפני שתמיד פחדתי שאחרים יראו אותי כפי שאני באמת, שמרתי על עצמי מפני אחרים. אבל בסופו של דבר, אף אחד אחר לא טעה – אני זה שעשה את הטעות הראשונה. איזה דבר מביך וטפשי!" אם תוכל להתמקד בחיפוש האמת ולהיפתח בשיתוף עם האחים והאחיות שלך כאשר יש לך קשיים, האחים והאחיות שלך יוכלו לעזור לך ויאפשרו לך להבין את הנתיב הנכון ליישום בפועל ואת עקרונות היישום בפועל. זה יכול להגן עליך מפני הליכה בנתיב הלא-נכון בעת ביצוע חובתך, כך שלא תיכשל או תיפול, או תידחה בתיעוב ותסולק על ידי האל. במקום זאת, תקבל הגנה, תבצע את חובתך כראוי ותשיג את אישורו של האל. כמה עצומות התועלות שאנשים מפיקים משיתוף פעולה הרמוני!

המילים "שיתוף פעולה הרמוני" קלות להבנה מילולית אך קשה ליישם אותן בפועל. לא קל להביא לידי ביטוי את הצד המעשי של המילים האלה. מדוע זה לא קל? (לאנשים יש צביונות מושחתים.) נכון. לאדם יש צביונות מושחתים של גאוותנות, רשעות, עיקשות וכדומה, והם שמים מכשול בפניו ביישום האמת בפועל. כאשר אתה משתף פעולה עם אחרים, אתה חושף כל מיני צורות של צביונות מושחתים. לדוגמה, אתה חושב: "הייתם רוצים שאשתף פעולה עם האדם הזה, אך האם הוא מסוגל לזה? האם אנשים לא יתנשאו עלי אם אשתף פעולה עם מישהו שאין לו איכות?" ולפעמים ייתכן אפילו שתחשוב: "האדם הזה כל כך חסר דעת, והוא לא מבין מה אני אומר!" או "מה שיש לי לומר מלא מחשבה ותובנה. אם אומר לו את דבריי ואתן לו לקחת אותם לעצמו, האם עדיין אתבלט? ההצעה שלי היא הטובה ביותר. אם הייתי פשוט אומר אותה ונותן לו להתקדם איתה, מי היה יודע שזו התרומה שלי?" מחשבות ודעות כאלה – מילים שטניות כאלה – נשמעות ונראות לעתים קרובות. אם יש לך מחשבות ודעות כאלה, האם תהיה מוכן לשתף פעולה עם אחרים? האם אתה מסוגל להשיג שיתוף פעולה הרמוני? זה לא קל; יש בכך מידה של אתגר! קל לומר את המילים "שיתוף פעולה הרמוני" – פשוט פתח את הפה והמילים יוצאות מיד. אך כשמגיע הזמן ליישם אותן בפועל, המכשולים שבתוכך מגיחים וגדלים. המחשבות שלך נעות לכאן ולכאן. לפעמים, כשאתה במצב רוח טוב, אתה מסוגל עדיין לשתף מעט עם אחרים; אך אם מצב הרוח שלך רע וצביון מושחת שם בפניך מכשול, לא תוכל ליישם זאת בפועל כלל וכלל. יש אנשים, שכמנהיגים אינם יכולים לשתף פעולה עם אף אחד. הם תמיד מתנשאים על אחרים, תמיד בררנים כלפי אחרים, וכשהם מבחינים בחסרונות של אחרים, הם שופטים ותוקפים אותם. התנהגות כזאת הופכת מנהיגים כאלה לתפוחים רקובים והם מוחלפים. האם הם לא מבינים מה פירוש המילים "שיתוף פעולה הרמוני"? למעשה, הם מבינים היטב, אך פשוט לא מסוגלים ליישם אותן בפועל. מדוע אינם יכולים ליישם אותן בפועל? מפני שהם מעריכים מעמד יותר מדי, והצביון שלהם יותר מדי גאוותן. הם רוצים להתרברב, וכשהם אוחזים במעמד, הם לא מרפים ממנו מחשש שהוא ייפול לידיים אחרות והם יישארו ללא כוח אמיתי. הם חוששים שאחרים ינטשו אותם ולא יעריכו אותם, ושלדבריהם לא יהיה כוח או סמכות. מזה הם חוששים. עד לאן מגיעה הגאוותנות שלהם? הם מאבדים את ההיגיון שלהם ונוקטים פעולה שרירותית ונמהרת. ומה יוצא מזה? לא זו בלבד שהם מבצעים את חובתם בצורה גרועה, אלא שמעשיהם מהווים שיבוש והפרעה, ואז הם מוצבים מחדש ומוחלפים. אמרו לי, האם יש מקום כלשהו שבו אדם כזה, בעל צביון כזה, כשיר לבצע חובה? אני חושש שבכל מקום שבו הם יוצבו, הם לא יבצעו את חובתם כראוי. הם לא יכולים לשתף פעולה עם אחרים – ובכן, האם המשמעות היא שהם יהיו מסוגלים לבצע חובה היטב בכוחות עצמם? בוודאי שלא. אם הם יבצעו חובה בעצמם, הם יהיו אפילו פחות מרוסנים, יהיו מסוגלים אפילו יותר לפעול באופן שרירותי ונמהר. היכולת שלך לבצע את חובתך היטב אינה עניין של הכישרונות שלך, גדולת האיכות שלך, האנושיות שלך, היכולות שלך או המיומנויות שלך; העניין מסתכם בשאלה אם אתה מישהו המקבל את האמת ואם אתה מסוגל ליישם את האמת בפועל. אם אתה מסוגל ליישם את האמת בפועל ולהתייחס לאחרים בצורה הוגנת, אתה יכול להשיג שיתוף פעולה הרמוני עם אחרים. המפתח לשאלה אם אדם יכול לבצע היטב את חובתו ולהשיג שיתוף פעולה הרמוני עם אחרים טמון ביכולתו לקבל את האמת ולהתמסר אליה. איכותם של אנשים, הכישרונות שלהם, הכישורים שלהם, גילם וכיוצא בזה, אינם הדבר העיקרי, הם כולם משניים. הדבר החשוב ביותר הוא לבדוק אם האדם אוהב את האמת ואם הוא יכול ליישם את האמת בפועל. לאחר הקשבה לדרשה, אלה שאוהבים את האמת ויכולים ליישם אותה בפועל יודו שהיא נכונה. בחיים האמיתיים, כאשר הם יתקלו באנשים, במאורעות ובדברים, הם יישמו את האמיתות הללו. הם יישמו את האמת בפועל, והיא תהפוך למציאות שלהם ולחלק מחייהם. היא תהפוך לקריטריונים ולעקרונות שעל פיהם הם מתנהלים ועושים דברים; זה יהיה מה שהם יביאו לידי ביטוי בחייהם ומה שהם יחשפו. כאשר אנשים שלא אוהבים את האמת יקשיבו לדרשה, גם הם יודו שהיא נכונה, ויחשבו שהם הבינו את כולה. הם רשמו את הדוקטרינות בליבם, אך מהם העקרונות והקריטריונים שבהם הם משתמשים כדי לשקול משהו כשהם עושים אותו? הם תמיד שוקלים דברים לפי האינטרסים שלהם; הם לא מתייחסים לדברים תוך שימוש באמת. הם פוחדים שיישום האמת בפועל יגרום להם להפסיד, והם חוששים שאחרים ישפטו אותם ויתנשאו עליהם – הם חוששים להתבזות. הם משנים את השיקולים שלהם הלוך ושוב, ולבסוף חושבים: "אני רק אגן על המעמד, המוניטין והאינטרסים שלי, זה הדבר העיקרי. כאשר אשיג זאת, אהיה מרוצה. אם לא אשיג זאת, לא אשמח ליישם את האמת בפועל ולא אמצא בכך הנאה." האם זהו אדם שאוהב את האמת? בהחלט לא. יש אנשים שהם רציניים מאוד כאשר הם מקשיבים לדרשות, והם אפילו כותבים הערות. בכל פעם שהם שומעים מילת מפתח או ביטוי חשוב, הם כותבים אותם במחברת, אבל אינם משתמשים בהם או מיישמים אותם לאחר מכן. שום שינוי אמיתי לא נראה לעין, לא משנה כמה זמן חלף. האם אדם כזה נראה כמו מישהו שאוהב את האמת? מי שאוהב את האמת ומבין אותה מסוגל ליישם אותה בפועל, בעוד שמי שמבין את האמת אך לא אוהב אותה לא מיישם אותה בפועל. הסימן המובהק ביותר לכך ש מישהו אוהב את האמת, הוא יכולתו ליישם אותה בפועל. האם אתם חושבים שמי שלא אוהב את האמת יכול להבדיל בין טוב לרע? (הוא לא יכול.) למעשה, הוא יכול. לדוגמה, אם הוא התנהג באדיבות כלפי מישהו בעבר, אבל אז אותו אדם פגע באינטרסים שלו, הוא היה אומר: "האדם הזה חסר מצפון. עזרתי לו בעבר ועכשיו הוא מתייחס אלי בצורה כזאת!" אתה מבין, הוא מדבר על מצפון, אבל באיזה סטנדרט הוא משתמש כדי למדוד את מצפונו של אדם או כדי להבדיל בין טוב לרע? מי שמועיל לו, ומילים ומעשים שמועילים לו – אלה הם דברים חיוביים, בעוד שכל מה שלא מועיל לו, הוא שלילי. עד כדי כך אנוכית נקודת המבט שלו. האם אתם חושבים שאדם מסוג זה יכול לזכות באמת? (לא, הוא לא יכול.) מדוע לא? (הוא לא יכול לזכות באמת כי המעשים שלו חסרי עקרונות, והוא לא מיישם בפועל על פי האמת. במקום זאת, הוא פועל למען טובתו שלו וזומם למען עצמו בכל המובנים.) בדיוק. הוא לא יכול לזכות באמת. לאיזה סוג של אדם האמת מוכנה? היא מוכנה לאנשים שאוהבים את האמת ומסוגלים לנטוש הכל למענה. אלה הם האנשים שיכולים לזכות באמת ושהאמת שייכת להם וניתנת להם בסופו של דבר. משמעות הדבר היא היכולת ליישם את האמת בפועל ולהביא אותה לידי ביטוי בכל מחיר, גם אם פירוש הדבר שהאדם יקריב את האינטרסים האישיים שלו או את הדברים שהוא אוהב יותר מכל ויוותר עליהם. בדרך זו ניתן להשיג את האמת.

מה לדעתכם אנשים מעריכים יותר מכל? חיי אדם? (כן.) למעשה, זה לא נכון. נניח שהיית מתבקש למסור את חייך למען האל. האם היית יכול לוותר על חייך? נניח שהיית מתבקש להקריב את עצמך לאל ולמות מיד, האם היית יכול לעשות זאת? יש כאלה שיכולים לעשות זאת. לפיכך, החיים אינם הדבר החשוב ביותר לאנשים, כיוון שאכן, יש אנשים שמוכנים למסור את עצמם לאל, או להקריב את חייהם למען האל בכל עת ובכל מקום. אך כאשר האינטרסים האישיים שלהם או המוניטין והמעמד שלהם מונחים על כף המאזניים, במיוחד כאשר הדבר כרוך בעתידם ובגורלם, האם הם יכולים ליישם את האמת בפועל ולמרוד בבשרם? זהו הדבר הקשה ביותר לעשות. מה הדבר החשוב ביותר לאדם במצב זה? (האינטרסים שלו, עתידו וגורלו.) נכון. לא החיים אלא האינטרסים שלו, מעמדו וגורלו – אלה הדברים שאנשים מעריכים ומוקירים יותר מכל. אדם שיכול למסור את חייו למען האל אינו בהכרח אדם שאוהב את האמת ומיישם אותה בפועל. היכולת למסור את החיים למען האל יכולה להיות סיסמה בלבד. אתה אומר שאתה יכול למסור את חייך לאל, אך האם אתה מסוגל לוותר על הטבות המעמד? לוותר על גאווה? מה קל יותר להקריב? (קל יותר לאדם להקריב את חייו.) כן. כאשר אנשים מסוימים עומדים בפני בחירה, למרות שהם יכולים להקריב את חייהם, הם לא מסוגלים לוותר על הטבות המעמד או לנטוש את הנתיב המוטעה שלהם. נניח שהיית צריך לבחור בין שתי דרכים. האחת היא להיות אדם כן, לומר את האמת ואת אשר בלבך, לחלוק את מה שבלבך עם אחרים, או להודות בטעויות שלך ולספר את העובדות כפי שהן, להראות לאחרים את הכיעור המושחת שלך ולבייש את עצמך. הדרך השניה היא לתת את חייך לאל במות קדושים ולהיכנס לאחר מותך למלכות השמים. באיזו דרך תבחר? יש שיאמרו: "אני בוחר לוותר על חיי למען האל. אני מוכן למות למענו; לאחר מותי אקבל את שכרי ואכנס למלכות שמים." אדם בעל נחישות יכול למסור את חייו בדחיפה אחת נמרצת. אך האם ניתן להשיג את יישום האמת בפועל ולהיות אדם כן בדחיפה כזו? לא, אפילו בשתי דחיפות. אם יש לך רצון כשאתה עושה משהו, אתה יכול לעשות זאת היטב בדחיפה אחת; אך מקרה בודד של אמירת האמת ללא שקר לא הופך אותך לאדם כן אחת ולתמיד. כדי להיות אדם כן עליך לשנות את הצביון שלך, ולשם כך נדרשות עשר או עשרים שנות ניסיון. עליך להשליך מעליך את צביונך הערמומי עם השקרים והצביעות לפני שתוכל לעמוד בסטנדרט הבסיסי של להיות אדם כן. האם הדבר אינו קשה לכולם? זהו אתגר עצום. האל רוצה כעת להפוך קבוצה של אנשים למושלמים ולזכות בה, וכל מי שחותרים אל האמת חייבים לקבל שיפוט וייסור, ניסיונות וזיכוך, שמטרתם לפתור את צביונם הערמומי ולהפוך אותם לאנשים כנים, אנשים המתמסרים לאל. זה לא דבר שניתן להשיג בדחיפה אחת; נדרשת אמונה אמיתית, ועל האדם לעבור ניסיונות רבים וזיכוך רב לפני שיוכל להשיג זאת. אם האל היה מבקש ממך עכשיו להיות אדם כן ולומר את האמת, משהו שכרוך בעובדות, בעתידך ובגורלך, שההשלכות שלו אולי לא יהיו לטובתך, כאשר אחרים כבר לא יעריכו אותך ואתה תרגיש בעצמך שהמוניטין שלך נהרס – בנסיבות כאלה, האם תוכל להיות גלוי לב ולומר את האמת? האם עדיין תוכל להיות כן? זה הדבר שהכי קשה לעשותו, הרבה יותר קשה מאשר לוותר על חייך. אתה עשוי לומר: "זה שאני אומר את האמת לא יעזור. אני מעדיף למות למען האל מאשר לומר את האמת. אני בכלל לא רוצה להיות אדם כן. אני מעדיף למות מאשר שכולם יתנשאו עלי ויחשבו שאני אדם רגיל." מה הדבר מראה שאנשים מעריכים יותר מכל? הדבר שאנשים מעריכים יותר מכל הוא מעמדם והמוניטין שלהם – דברים הנשלטים על ידי הצביונות השטניים שלהם. החיים הם משניים. אם המצב היה מאלץ אותם, הם היו אוזרים כוחות כדי למסור את נפשם, אבל על מעמד ומוניטין לא קל לוותר. עבור אנשים שמאמינים באל, הקרבת חייהם אינה בעלת חשיבות עליונה; האל דורש מאנשים לקבל את האמת, ולהיות באמת אנשים כנים האומרים את כל מה שבלבם, אנשים הנפתחים וחושפים את עצמם בפני כולם. האם קל לעשות זאת? (לא, זה לא קל.) למעשה, האל לא מבקש ממך לוותר על חייך. האם חייך לא ניתנו לך על ידי האל? במה יועילו חייך לאל? האל לא רוצה אותם. הוא רוצה שתדבר בכנות, שתאמר מי אתה ומה אתה חושב בלבך. האם אתה יכול לומר את הדברים האלה? כאן המשימה נעשית קשה ואתה עשוי לומר: "תנו לי לעבוד קשה, ויהיה לי הכוח לעשות זאת. תנו לי להקריב את כל רכושי, ואני אוכל לעשות זאת. אני יכול לנטוש בקלות את הוריי וילדיי, את הנישואים שלי ואת הקריירה שלי. אך לומר את מה שבלבי, לדבר בכנות – זה הדבר היחיד שאני לא יכול לעשות." מה הסיבה שאינך יכול לעשות זאת? ברגע שתעשה זאת, כל האנשים שמכירים אותך או קרובים אליך יראו אותך אחרת. הם כבר לא יעריכו אותך. אתה תתבזה ותושפל, והיושרה והכבוד שלך לא יהיו עוד. מעמדך הרם ויוקרתך בליבם של אחרים לא יהיו עוד. זו הסיבה שבנסיבות כאלה אתה לא תאמר את האמת ויהי מה. כאשר אנשים נתקלים במצב כזה, מתרחש קרב בליבם, וכשהקרב הזה מסתיים, חלקם מתגברים בסופו של דבר על הקשיים שלהם בעוד שאחרים לא מצליחים ונשארים תחת שליטת הצביונות השטניים המושחתים שלהם והמעמד, המוניטין והכבוד שלהם כביכול. זהו קושי, הלא כן? דיבור כן ואמירת האמת אינם הישגים גדולים כשלעצמם, ובכל זאת, כל כך הרבה גיבורים אמיצים, כל כך הרבה אנשים שנשבעו להקדיש את עצמם, להשקיע מעצמם, לחיות למען האל, וכל כך הרבה אנשים שאמרו דברים גרנדיוזיים לאל, מגלים שבלתי אפשרי עבורם לעשות זאת. למה אני מתכוון בזה? כאשר האל דורש שאנשים ימלאו היטב את חובתם, הוא לא מבקש מהם להשלים מספר מסוים של משימות או להגיע להישגים אדירים כלשהם או לבצע התחייבויות גדולות כלשהן. מה שהאל רוצה הוא שאנשים יהיו מסוגלים לעשות כל שביכולתם באופן מעשי, ושיחיו בהתאם לדבריו. האל לא צריך שתהיה אדם דגול או אצילי, או שתחולל ניסים כלשהם, הוא גם לא רוצה לראות בך הפתעות נעימות. הוא לא צריך דברים כאלה. כל מה שהאל צריך הוא שתיישם בפועל בנחישות בהתאם לדבריו. כאשר אתה מקשיב לדברי האל, עשה מה שהבנת, בצע את מה שהבנת, זכור היטב את מה ששמעת, ואז, כשיגיע הזמן ליישם בפועל, עשה זאת בהתאם לדברי האל. תן להם להפוך לחייך, למציאויות שלך, ולמה שאתה מביא לידי ביטוי. כך האל יהיה מרוצה. אתה תמיד מחפש גדלות, אצילות ומעמד; אתה תמיד מחפש התעלות. כיצד האל מרגיש כאשר הוא רואה זאת? הוא מתעב את זה והוא יתרחק ממך. ככל שתחתור יותר לדברים כמו גדלות ואצילות ותשתדל להיות נעלה על אחרים, מכובד, בולט וראוי לציון, כך האל יראה אותך כמאוס יותר. אם לא תהרהר על עצמך ולא תכה על חטא, האל יתעב אותך וינטוש אותך. הימנע מלהפוך למישהו שהאל מואס בו; הייה אדם שהאל אוהב. אם כך, כיצד יכול אדם לזכות באהבתו של האל? על ידי כך שיקבל את האמת בצייתנות, ימלא את תפקידו כיציר בריאה, יפעל על פי דברי האל עם רגליים על הקרקע, יבצע חובות כראוי, יהיה אדם כן ויביא לידי ביטוי צלם אנוש. זה מספיק, האל יהיה מרוצה. אנשים חייבים להקפיד לא להיצמד לשאיפות או לחלום חלומות בטלים, לא לחפש תהילה, רווח ומעמד, ולא להתבלט בקהל. יתרה מכך, אסור להם לנסות להיות אנשים דגולים או על-אנושיים, נעלים בין בני אדם, שגורמים לאחרים לעבוד אותם. זוהי שאיפתה של אנושות מושחתת, וזהו נתיבו של השטן; האל לא מושיע אנשים כאלה. אם אנשים רודפים ללא הרף אחר תהילה, רווח ומעמד מבלי להכות על חטא, אין מרפא עבורם, אלא רק תוצאה אחת: להיות מסולקים. היום, אם תמהרו להכות על חטא, יש עדיין זמן לכך; אך כשיגיע היום שבו האל ישלים את עבודתו והאסונות יגדלו עוד יותר, לא תהיה לכם עוד הזדמנות. כשהזמן הזה יגיע, אלה שרודפים אחר תהילה, רווח ומעמד, אך מסרבים בעקשנות להכות על חטא, יסולקו. לכולכם צריך להיות ברור איזה סוג של אנשים עבודת האל מושיעה, ומה המשמעות של ישועתו. האל מבקש מאנשים לבוא בפניו, להקשיב לדבריו, לקבל את האמת, להשליך מעליהם את צביונם המושחת וליישם בפועל כפי שהאל אומר ומצווה. משמעות הדבר היא לחיות על פי דבריו, בניגוד לתפיסות, לדמיונות ולפילוסופיות השטניות שלהם, ולא לעסוק בחיפוש אחר "אושר" אנושי. מי שלא מקשיב לדברי האל ולא מקבל את האמת אלא עדיין חי ללא הכאה על חטא על פי הפילוסופיות של השטן ועם צביון שטני, לא יכול להיוושע על ידי האל. אתה נוהה אחר האל, כמובן גם בגלל שהאל בחר בך – אך מה המשמעות של בחירת האל בך? המטרה היא להפוך אותך לאדם שבוטח באל, שבאמת נוהה אחר האל, שיכול לזנוח הכול למען האל, ושמסוגל ללכת בדרכו של האל; אדם שהשליך מעליו את צביונו השטני, אינו הולך יותר אחר השטן ואינו חי תחת שליטתו. אם אתה נוהה אחר האל ומבצע את חובתך בביתו, אך מפר את האמת בכל היבט, ואינך מיישם בפועל או חווה על פי דבריו, ואולי אפילו מתנגד לו, האם האל יקבל אותך? בהחלט לא. למה אני מתכוון בזה? לא באמת קשה לבצע את חובתך, וגם לא קשה לעשות זאת בנאמנות ובסטנדרט מקובל. אינך צריך להקריב את חייך או לעשות משהו מיוחד או קשה, עליך רק לנהות אחר דבריו והוראותיו של האל בכנות ובנחישות, לא להוסיף רעיונות משלך או לבצע פעולות משלך, אלא ללכת בנתיב החתירה אל האמת. אם אנשים יוכלו לעשות זאת, תהיה להם ביסודו של דבר דמות אנוש. כאשר תהיה להם התמסרות אמיתית לאל, והם יהפכו לאנשים כנים, יהיה להם צלם אנוש אמיתי.

25 ביוני, 2019