הדבר הרביעי קשור לעיניהם של בני האדם – זהו האור. הוא חשוב מאוד. כשאתם רואים אור בהיר, ובהירותו של האור הזה מגיעה למידה מסוימת, עיניכם מסתנוורות. אחרי הכול, עיניהם של בני האדם הן עיני בשר ודם. הן אינן יכולות לשאת מטרדים. האם מישהו מעז להביט ישירות לתוך השמש? היו אנשים שניסו זאת ואם הם חובשים משקפי שמש, זה עובד טוב – אולם זה דורש שימוש בכלים. ללא כלים, עיניו הבלתי-מזוינות של האדם אינן מסוגלות להביט ישירות אל תוך השמש. אולם, אלוהים ברא את השמש כדי להביא אור לאנושות, וגם אור זה הוא משהו שאלוהים דאג לו. אלוהים לא הסתפק בבריאת השמש, הניח אותה במקום כלשהו ואז התעלם ממנה. לא כך אלוהים עושה דברים. הוא זהיר מאוד במעשיו וחושב על הדברים לפני ולפנים. אלוהים נתן לבני האדם עיניים כדי שיוכלו לראות, אך אלוהים גם קבע את טווח הבהירות שבו הם יכולים לראות. אם לא יהיה די אור, זה לא יעבוד. אם יהיה חשוך כל כך, עד שבני האדם לא יוכלו לראות את כף ידם מול פניהם, עיניהם יאבדו את תפקודן ולא תהיה בהן תועלת. מקום עם אור בהיר מדי יהיה בלתי נסבל לעיניים אנושיות והם לא יוכלו לראות דבר. אם כך, בסביבה שבה חיה האנושות, נתן לה אלוהים את כמות האור המתאימה לעיניים אנושיות. האור הזה לא יפגע בעיניהם של בני האדם ולא יגרום להן נזק. יתרה מזאת, הוא לא יגרום לעיניהם של בני האדם לאבד את תפקודן. זו הסיבה לכך שאלוהים הוסיף עננים סביב השמש וכדור הארץ, ודחיסות האוויר אף היא מסוגלת לסנן באופן רגיל את האור שיכול לפגוע בעיניהם או בעורם של בני האדם. הדברים האלה מתואמים. בנוסף לכך, צבעו של כדור הארץ שנברא על ידי אלוהים אף מחזיר את אור השמש ואת יתר סוגי האור, ונפטר מאותו חלק בבהירות האור שגורם אי-נוחות לעיניים אנושיות. כך, בני האדם אינם מוכרחים להרכיב תמיד משקפי שמש כהים מאוד כדי שיוכלו להתהלך בחוץ ולחיות את חייהם. בנסיבות רגילות, עיניים אנושיות יכולות לראות דברים בטווח ראייתם, והאור אינו מפריע להם. כלומר, האור הזה אינו יכול להיות חד או עמום מדי. אם יהיה עמום מדי, עיניהם של בני האדם יינזקו והם לא יוכלו להשתמש בהן במשך זמן רב בטרם יחדלו לתפקד. אם יהיה בהיר מדי, עיניהם של בני האדם לא יוכלו לשאת זאת. האור הזה שיש לבני האדם חייב להתאים לראייה של עיניים אנושיות, ואלוהים צמצם את הנזק שנגרם לעיניים אנושיות על ידי אור באמצעות שיטות שונות. בין שהאור מביא תועלת ובין חסרונות לעיניים אנושיות, די בו כדי לאפשר לעיניהם של בני האדם להמשיך לתפקד עד סוף חייהם. האם אלוהים לא חשב על כך עד תום וביסודיות רבה? אך כאשר השטן עושה דברים, הוא לעולם אינו שוקל אף אחד מן הדברים האלה. האור בהיר מדי או עמום מדי – כך השטן עושה דברים.

אלוהים עשה את הדברים האלה לכול ההיבטים בגוף האדם – ראייה, שמיעה, טעם, נשימה, רגשות... כדי להביא למקסימום את יכולת ההסתגלות של האנושות לשם הישרדותה, כדי שתוכל לחיות כרגיל ולהמשיך לעשות זאת. כלומר, סביבת מחיה קיימת כזו שנבראה על ידי אלוהים, היא סביבת המחיה המתאימה והמועילה ביותר להישרדותה של האנושות. יש שעשויים לחשוב כי אין זה הרבה וכי הכול רגיל מאוד. צלילים, אור ואוויר הם דברים שבני אדם חשים כי נולדו עמם, דברים שהם יכולים ליהנות מהם מרגע לידתם. אך מה שאלוהים עשה מאחורי הנאתם מן הדברים האלה, הוא דבר שעליהם לדעת ולהבין. אין זה משנה אם אתם חשים שיש צורך כלשהו להבין או לדעת את הדברים האלה, בקצרה, כשאלוהים ברא את הדברים האלה, הוא השקיע מחשבה, הייתה לו תוכנית, היו לו רעיונות מסויימים. הוא לא סתם הכניס את האנושות לסביבת מחיה כזו כלאחר יד או ללא שיקול כלשהו. אתם עשויים לחשוב שדיברתי בהפרזה על כל אחד מהדברים הקטנים הללו, אך לדעתי, כול דבר שאלוהים סיפק לאנושות הכרחי להישרדותה של האנושות. פעולתו של אלוהים טבועה בכך.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ח'