מגיפה מתפשטת ללא מעצורים, ורעידות אדמה, שיטפונות, נחילי חרקים ובצורות החלו להופיע. אנשים רבים נמצאים במצב של חרדה מתמדת, והמאמינים מחכים בכיליון עיניים לבואו של אדוננו על ענן ולכך שייקחם לשמים, כדי להימלט מסבלם של האסונות וממוות. הם לא יודעים למה הם עדיין לא נלקחו למעלה כדי לפגוש באדוננו, והם בוהים בשמים כל היום מבלי לראות דבר. אנשים רבים הם אומללים מאוד, בעיקר כשהם רואים כמה חברי כנסייה רבים נפלו קורבן למגיפה. הם חשים אי נוחות, וחוששים שאדוננו השליכם הצדה ושהם ייפלו קורבן לאסונות ושהישרדותם אינה מובטחת. הם חשים מבולבלים ואבודים. בספר ההתגלות נחזה שישוע אדוננו יגיע לפני האסונות וייקח אותנו מעלה לשמים כדי שלא ניקלע אליהם. זוהי תקוותנו. אמונתנו אומרת שנימלט מהאסונות ונזכה בחיי נצח. אבל האסונות כבר החלו להתרחש, אז מדוע אדוננו לא בא על ענן כדי לקבל אליו את המאמינים? דרך אמונתנו, חטאינו נמחלים, ואנו זוכים לצידוק ולחסד הישועה. מדוע לא נלקחנו אל מלכות השמים? חיכינו לאדוננו במשך שנים על גבי שנים, וסבלנו הרבה. מדוע הוא לא בא לקחתנו כדי שנפגוש בו ונוכל להימלט מהאומללות שימיטו האסונות? האם הוא השליכנו מעליו? אלו שאלות שמאמינים רבים שואלים את עצמם. ובכן, האם ישועה דרך אמונה באמת יכולה להביאנו למלכות? אשתף במעט מהבנתי האישית בעניין.

אבל לפני תחילת השיתוף, עלינו להבהיר תחילה דבר אחד. האם רעיון הצידוק דרך האמונה נתמך בכלל בדברי האל? האם ישוע אדוננו אמר אי פעם שצידוק דרך אמונה היא הדבר היחיד שנדרש עבור כניסה למלכותו? הוא מעולם לא אמר זאת. האם רוח הקודש נשאה לכך עדות אי פעם? לא. אז אנו יכולים להיות בטוחים שהרעיון הזה הוא המצאה אנושית בלבד, ושלא ניתן להסתמך עליו לכניסה למלכות. למעשה, ישוע אדוננו אמר בבירור מי יוכל להיכנס למלכות. ישוע אדוננו אמר, "לֹא כָּל הָאוֹמֵר לִי 'אֲדוֹנִי, אֲדוֹנִי' יִכָּנֵס לְמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם, אֶלָּא הָעוֹשֶׂה אֶת רְצוֹן אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם. רַבִּים יֺאמְרוּ אֵלַי בַּיּוֹם הַהוּא: 'אֲדוֹנִי, אֲדוֹנִי, הֲלֹא בְּשִׁמְךָ נִבֵּאנוּ וּבְשִׁמְךָ גֵּרַשְׁנוּ שֵׁדִים וּבְשִׁמְךָ עָשִׂינוּ נִפְלָאוֹת רַבּוֹת'. אָז אוֹדִיעַ לָהֶם: 'מֵעוֹלָם לֹא הִכַּרְתִּי אֶתְכֶם, סוּרוּ מִמֶּנִּי עוֹשֵׂי רֶשַׁע'" (מתי ז' 21-23). "אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, כָּל עוֹשֵׂה חֵטְא עֶבֶד הוּא לַחֵטְא. וְאֵין הָעֶבֶד שׁוֹכֵן בַּבַּיִת לְעוֹלָם; הַבֵּן שׁוֹכֵן לְעוֹלָם" (יוחנן ח' 34-35). "וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי" (ויקרא י"א 45). "וְגַם אֶת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבִּלְעָדֶיהָ לֹא יִרְאֶה אִישׁ אֶת הָאָדוֹן" (עברים י"ב 14). ישוע אדוננו אמר לנו בבירור שרק אלו שיעשו את רצון האל יוכלו להיכנס למלכות השמים, שרק אלו שהתנערו מהחטא ושטוהרו יוכלו למצוא את מקומם במלכות. זו אמת המידה היחידה לזכות בכניסה למלכות. האם גאולה מחטא וצידוק דרך אמונה משמעם שאנו עושים את רצון האל? האם משמעם שהפסקנו לחטוא, או למרוד באלוהים ולהתנגד לו? כמובן שלא. כל המאמינים באדוננו רואים היטב שעל אף שזכינו לצידוק ולגאולה דרך אמונתנו, אנו ממשיכים לחטוא ללא הרף, אנו במעגל קסמים, חוטאים ביום ומתוודים בלילה. אנו סובלים כי אין ביכולתנו להימלט מהחטא – אנו לא יכולים לעזור לעצמנו. בכל הזרמים הדתיים ישנם אנשים שהם קנאים, וכחניים, נלחמים על שם ומעמד ומשמיצים זה את זה. זה מאוד נפוץ. ואמונתם של רוב האנשים מקורה ברצונם החמדני לזכות בחסד האל, אבל הם אינם ממלאים את צו פיו. הם ממהרים לכנסייה בשעת משבר, אבל בעתות של שקט הם מתמסרים למנעמי העולם. והכנסיות עורכות מסיבות בזו אחר זו. אף אחד לא משתף לגבי האמת או חולק עדות אישית, אלא כולם פשוט מתחרים מי יזכה לחסד הגדול ביותר, לברכה הגדולה ביותר. עם בואם של האסונות הגדולים וכשראו שאדוננו עדיין לא בא על ענן ולקח אותם, אמונתם ואהבתם של אנשים רבים הצטננה, והם החלו להאשים את אלוהים ולשפוט אותו. חלקם אפילו התכחשו לו ובגדו בו. העובדות מראות לנו שמחילה על חטאים וזכייה בישועה אולי גורמות לאנשים להתנהג טוב יותר, אבל זה לא אומר שהם הצליחו להימלט מהחטא, זה לא אומר שהם לא ימרו את פי האל וזה בעיקר לא אומר שהם טוהרו וראויים כעת לכניסה למלכות. אלו סתם משאלות לב. אז כעת ניתן לראות עובדה זו ולהבין מדוע ישוע אדוננו אמר שאלו שהטיפו וסילקו דיבוקים בשמו הם רשעים, ושהוא מעולם לא הכירם. זה מפני שאנשים ממשיכים לחטוא, אפילו אם חטאיהם נמחלים, והם מאשימים את אדוננו ושופטים אותו. כשהם רואים שאדוננו עוד לא בא הם התמלאו תלונות, והם החלו להתכחש לו ולבגוד בו. חלקם אפילו אומרים שהם יתלוננו בפני אדוננו אם הוא לא ייקח אותם למלכות. אנשים אלו אינם טובים יותר מהפרושים שרדפו וגינו את ישוע אדוננו, או אפילו גרועים מהם. אנשים אחרים מזהים את התנהגותם בבירור, ובעיני האל הם רשעים, ללא ספק. אלוהים הוא קדוש וצודק, אז האם הוא ירשה לאלו שחוטאים ללא הרף לשפוט את אלוהים ולהתנגד לו, אפילו בשמים? בפירוש לא. ולכן, האמונה שצידוק דרך אמונה יביא אותנו למלכות הוא רעיון שמנוגד לדברי אדוננו, ולאמת. זהו רעיון אנושי ותו לא, דמיון שנובע מתשוקותינו הראוותניות.

בנקודה זו, יהיו שיציינו שלישועה דרך אמונה באמצעות חסד יש בסיס בכתבי הקודש: "הֲרֵי בְּלִבּוֹ מַאֲמִין אִישׁ וְיֻצְדַּק, וּבְפִיו יוֹדֶה וְיִוָּשַׁע" (רומים י' 10). "הֵן בַּחֶסֶד נוֹשַׁעְתֶּם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה; וְזֺאת לֹא מִיֶּדְכֶם, כִּי אִם מַתְּנַת אֱלֹהִים הִיא" (אפסים ב' 8). אז אם לא נוכל להיכנס כך למלכות, מה משמעות המילה "להיוושע"? האל הכול יכול מספר לנו על התעלומה הזו. הנה נראה מה הוא אומר במילותיו שלו. האל הכול יכול אומר, "עבודתו של ישוע בזמנו הייתה גאולת האנושות כולה. חטאיהם של כל מאמיניו נסלחו. כל עוד בני האדם האמינו בו, הוא היה גואל אותם; אם בני האדם האמינו בו, הם כבר לא היו חוטאים – הם שוחררו מחטאיהם. זו הייתה משמעותה של ישועה ושל הצדקה על ידי אמונה. אולם בקרב המאמינים נותר חלק מרדני שהתנגד לאלוהים, ושעדיין היה צריך להסיר באיטיות" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, חזון עבודתו של אלוהים (2)). "נמחל לו לאדם על חטאיו, אך באשר לטיהור האדם מהטבע השטני המושחת שבו – נותר עדיין לעשות עבודה זו. האדם רק זכה בישועה ונמחל לו על חטאיו בזכות אמונתו, אך אופיו החוטא של האדם לא נעקר מן השורש ועדיין נותר בו. ...חטאי האדם נמחלו בזכות עבודת הצליבה של אלוהים, אך האדם המשיך לחיות בטבע השטני הקודם והמושחת שלו. מכיוון שכך, יש להושיע את האדם לחלוטין מהטבע השטני המושחת שלו, כדי שאופיו החוטא של האדם ייעקר מן השורש ולא יתפתח שוב לעולם, ובכך יאפשר לטבעו של האדם להשתנות" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (4)). מכאן ניתן לראות שישוע אדוננו נצלב כקורבן חטאת של האנושות, וגאל אותנו מהחטא. כל שעלינו לעשות הוא להתוודות ולחזור בתשובה בפני אדוננו כדי שחטאינו יזכו למחילה. החוק כבר אינו מחייב לגנותנו ולהרוג אותנו. אדוננו כבר לא רואה בנו חוטאים והשטן לא יכולה להאשים אותנו יותר. אנו מורשים לבוא בפני אדוננו בתפילה וליהנות מהשלווה והאושר שהוא מרעיף, יחד עם חסדו האינסופי. זו המשמעות של "להיוושע" כאן. ישועה בזכות אמונה משמעה רק שחטאיך נמחלו לך, ושהחוק לא דן אותך יותר. זה לא כמו שאנשים מדמיינים, שברגע שהם זכו לישועה, היא תקפה לתמיד ולכן מקומם במלכות מובטח. האופן בו הישועה מתוארת בכתבי הקודש הוא איך שפאולוס תיאר אותה, אבל לא ישוע אדוננו ולא רוח הקודש מעולם לא אמרו זאת. לא נוכל להתבסס על אמירותיהם של בני אדם בכתבי הקודש, אלא רק על דברי ישוע אדוננו. יהיו שישאלו, שמאחר שאדוננו מחל לנו על חטאינו, אלוהים כבר לא רואה בנו חוטאים וכינה אותנו "צדיקים", אז למה שלא ייקח אותנו למלכות? זה נכון שאלוהים כינה אותנו "צדיקים", אבל הוא לא אמר שמחילה על חטאינו הופכת אותנו לראויים למלכות, או שבגלל שנמחל לנו, אנו רשאים לבצע חטאים מכל סוג ועדיין להישאר קדושים. עלינו להבין שטבעו של אלוהים הוא קדוש וצודק, ושהוא לא ישתמש במילה "קדוש" כדי לתאר מישהו שחוטא ללא הרף, או יגיד שמישהו שעדיין חוטא הוא נקי מחטאים. אפילו מאמין שחטאיו נמחלו יכול להיחשב ארור אם הוא מתנגד לאלוהים ומחלל את שמו. כנאמר בכתבי הקודש, "הֵן אִם נֶחֱטָא בְּזָדוֹן לְאַחַר שֶׁקִּבַּלְנוּ אֶת יְדִיעַת הָאֱמֶת, לֹא יִשָּׁאֵר עוֹד קָרְבָּן לְכַפֵּר עַל חֲטָאִים" (עברים י' 26). ישוע אדוננו הוקיע את הפרושים על כך ששפטו אותו, גינו אותו והתנגדו לו. האין זו עובדה? כל המאמינים יודעים שטבעו של אלוהים אינו סובל פגיעה, וישוע אדוננו אמר, "כָּל חֵטְא וְגִדּוּף יִסָּלַח לִבְנֵי אָדָם, אַךְ גִּדּוּף כְּלַפֵּי הָרוּחַ לֹא יִסָּלַח. כָּל הַמְדַבֵּר דָבָר נֶגֶד בֶּן־הָאָדָם יִסָּלַח לוֹ, אֲבָל כָּל הַמְדַבֵּר נֶגֶד רוּחַ הַקֺּדֶשׁ לֹא יִסָּלַח לוֹ לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא" (מתי י"ב 31-32). מחילה על חטא היא חסד השמור לאלוהים, אבל אם אנשים ממשיכים לפגוע בטבעו של אלוהים גם לאחר שנמחל להם, אלוהים עדיין יכול להוקיעם ולהענישם. אם נצלוב שוב את אלוהים, ההשלכות יהיו קשות. אבל אלוהים הוא אהבה וחמלה, אז הוא רוצה להושיענו מחטא ומרשע, כך שנזכה בקדושה. לכן ישוע אדוננו הבטיח שהוא ישוב לאחר עבודת הגאולה שלו. למה שהוא ישוב? כדי להושיע את האנושות באופן מוחלט מהחטא ומכוחות השטן, כך שנוכל לפנות לעבר אלוהים ואלוהים יזכה בנו. רק למאמין שמקבל את פני אדוננו בשובו יש תקווה כלשהי להיכנס למלכות השמים. בשלב הזה יהיו שיתהו, שמאחר שחטאינו נמחלו, איך נוכל להימלט באמת מהחטא, להפוך להיות קדושים, ולזכות בכניסה למלכות? זה מביא אותנו לנקודה העיקרית. לא מספיק רק לקבל את מחילתו של ישוע אדוננו. עלינו גם לקבל את פניו בשובו ולקבל עלינו את שלבי עבודתו הבאים כדי להימלט מהחטא, לזכות בישועה שלמה, וכך להיות ראויים למלכות. כפי שישוע אדוננו ניבא, "עוֹד רַבּוֹת יֵשׁ לִי לְהַגִּיד לָכֶם, אֶלָּא שֶׁאַתֶּם אֵינְכֶם יְכוֹלִים לָשֵׂאת זֺאת עַכְשָׁו. אֲבָל הוּא, אֲשֶׁר הוּא רוּחַ הָאֱמֶת, כְּשֶׁיָּבוֹא יַדְרִיךְ אֶתְכֶם אֶל כָּל הָאֱמֶת" (יוחנן ט"ז 12-13). "אִישׁ הַשּׁוֹמֵעַ אֶת דְּבָרַי וְאֵינוֹ שׁוֹמֵר אוֹתָם, אֵינֶנִּי שׁוֹפֵט אוֹתוֹ; כִּי לֹא בָּאתִי לִשְׁפֺּט אֶת הָעוֹלָם, אֶלָּא לְהוֹשִׁיעַ אֶת הָעוֹלָם. מִי שֶׁדּוֹחֶה אוֹתִי וְאֵינוֹ מְקַבֵּל אֶת דְּבָרַי, יֵשׁ הַשּׁוֹפֵט אוֹתוֹ. הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי הוּא יִשְׁפֺּט אוֹתוֹ בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן" (יוחנן י"ב 47-48). "הָאָב אֵינֶנּוּ שׁוֹפֵט אִישׁ, אֶלָּא נָתַן אֶת כָּל הַמִּשְׁפָּט בְּיַד הַבֵּן. ...גַּם סַמְכוּת נָתַן לוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט, כִּי בֶּן־הָאָדָם הוּא" (יוחנן ה' 22, 27). וגם "שֶׁהֲרֵי עֵת לְהַתְחִיל הַמִּשְׁפָּט מִבֵּית אֱלֹהִים" (פטרוס א' ד' 17). אם נחשוב על כך בקפידה, נוכל לראות את שובו של ישוע אדוננו באחרית הימים בדמות בר אנוש, שמבטא אמיתות ומבצע את עבודת השיפוט, ושמנחה אותנו להיווכח באמיתות כולן, כך שנוכל להשתחרר לגמרי מהחטא ומכוחות השטן, ולזכות בישועה מלאה. אז קבלת שיפוטו של אלוהים באחרית הימים, וטיהור שחיתותנו, היא הדרך היחידה להיכנס למלכות השמים. הבה נביט בקטעים נוספים מדברי האל הכול יכול. האל הכול יכול אומר, "לפני שהאדם נגאל, נשתלו בו כבר רבים מהרעלים של השטן, ולאחר אלפי שנות השחתה בידי השטן, כבר התקבע באדם טבע שמתנגד לאלוהים. לפיכך כשהאדם נגאל, אין זו אלא גאולה שבה האדם נקנה במחיר גבוה, אך האופי הרעיל שבתוכו לא הוסר. האדם המזוהם כל כך מוכרח לעבור שינוי בטרם ייעשה ראוי לשרת את אלוהים. באמצעות העבודה הזו של משפט וייסורים, האדם יכיר באופן מלא את המהות המזוהמת והמושחתת שבתוכו ויהיה מסוגל להשתנות לגמרי ולהיטהר. רק כך האדם יוכל להיות ראוי לשוב בפני כס מלכותו של אלוהים" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (4)). "אף על פי שישוע עשה עבודה רבה בקרב בני האדם, הוא רק השלים את גאולת האנושות כולה והיה לקורבן החטאת של האדם. הוא לא ריפא את טבעו המושחת של האדם. על מנת להושיע את האדם מהשפעתו של השטן באופן מלא, לא רק שישוע צריך היה לקחת על עצמו את חטאי האדם כקורבן חטאת, אלא שאלוהים צריך היה לעשות עבודה רבה יותר כדי להשלים את ריפוי האדם מטבעו, שהושחת על ידי השטן. על כן, לאחר שאלוהים מחל לאדם על חטאיו, אלוהים חזר לבשר ודם כדי להוביל את האדם לעידן חדש, והתחיל את עבודת הייסור והמשפט, והעבודה הזו הביאה את האדם למישור נעלה יותר. כל מי שנשמע לריבונותו של אלוהים ייהנה מאמת נעלה יותר ויקבל ברכות רבות יותר. בני האדם האלה יחיו באור באמת ובתמים ויזכו באמת, בדרך ובחיים" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הקדמה). האם דברי האל הכול יכול לא מבהירים הכול? ישוע אדוננו ביצע את עבודת הגאולה בעידן החסד, שבמסגרתה הוא מחל לאדם על חטאיו וגאל אותו – זה נכון. אבל אופיים החוטא של בני האדם לא נפתר, ולכן אנו ממשיכים להתנגד לאלוהים, כך שלא ניתן להחשיב זאת כישועה. האל הכול יכול הגיע באחרית הימים, הוא מבטא אמיתות רבות, ומבצע את עבודת השיפוט שמתחילה בבית האל, ומתבססת על עבודת הגאולה של ישוע אדוננו. הוא בא כדי לטהר את האנושות ולהושיעה לחלוטין, וכדי לקחתנו אל מלכות האל. עבודת השיפוט של אלוהים באחרית הימים היא עבודת הישועה המשמעותית והיסודית ביותר שלו, והיא הדרך היחידה עבורנו להיטהר ולהיוושע באופן מלא. זוהי הזדמנות פז והסיכוי היחיד שלנו להיכנס למלכות השמים. ניתן לומר שעבודת השיפוט של האל הכול יכול שמתחילה בבית האל היא עבודת לקיחת המאמינים. דרך שיפוטו וייסורו של אלוהים, ניתן לטהר את שחיתותנו, ואז נזכה להגנה מפני האסונות הגדולים וניכנס למלכות האל. זוהי משמעות הלקיחה האמיתית. אם לא נצליח לעמוד בעבודה הזו, לא משנה כמה זמן אנו מאמינים, כמה סבלנו או שילמנו מחיר, הכול יהיה לחינם. כי אז ויתרנו במחצית הדרך, וכל מאמצינו היו לשווא. פשוט ניקלע לאסונות, נמרר בבכי ונחרוק שיניים. אלוהים לעולם לא יביא מישהו שמורד בו אל תוך מלכותו. זה נקבע בידי טבעו הצודק.

יהיו שישאלו איך האל הכול יכול מבצע את עבודת השיפוט הזו לטיהור והושעת האנושות. הבה נראה מה הוא אומר על כך. האל הכול יכול אומר, "המשיח של אחרית הימים משתמש באמיתות שונות כדי ללמד את האדם, לחשוף את מהות האדם ולנתח את דבריו ומעשיו של האדם. הדברים האלה מורכבים מאמיתות שונות, כגון חובת האדם, האופן שבו האדם צריך להישמע לאלוהים, האופן שבו האדם צריך להיות נאמן לאלוהים, האופן שבו האדם צריך להביא לידי ביטוי את האנושיות הרגילה, וכן את חוכמתו וטבעו של אלוהים, וכן הלאה. כל הדברים האלה מתמקדים במהות האדם ובטבעו המושחת. בפרט, הדברים שחושפים כיצד האדם דוחה בבוז את אלוהים נאמרים ביחס לכך שהאדם הוא התגלמות השטן וכוח אויב נגד אלוהים. אלוהים, בעבודת השיפוט שלו, לא מבהיר את אופי האדם במילים ספורות בלבד, אלא חושף, מטפל וגוזם לטווח הארוך. כל השיטות השונות האלו של החשיפה, הטיפול והגיזום לא ניתן להחליף במילים רגילות, אלא רק באמת, שהיא לא ברשותו של האדם כלל. רק שיטות כאלה נחשבות למשפט – רק באמצעות שיפוט כזה אפשר לשכך את האדם ולשכנע אותו לגמרי אודות אלוהים, ויותר מכך, להכיר את אלוהים באמת. עבודת השיפוט גורמת לאדם להבין את פניו האמיתיות של אלוהים ואת האמת על מרדנותו שלו. עבודת השיפוט מאפשרת לאדם לרכוש הבנה רבה על רצונו של אלוהים, על מטרת עבודתו של אלוהים, ועל המסתורין שהאדם לא יכול להבין. היא גם מאפשרת לאדם לזהות ולדעת את מהותו המושחתת ואת שורשי שחיתותו, וכן לגלות את כיעורו של האדם. ההשפעות האלה נגרמות כולן על ידי עבודת המשפט, מפני שמהותה של העבודה הזו היא למעשה עבודת פתיחת האמת, הדרך והחיים של אלוהים לכל מי שמאמין בו. העבודה הזו היא עבודת המשפט שעושה אלוהים" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, המשיח עושה את עבודת המשפט באמצעות האמת). האל הכול יכול ביטא מיליוני מילים באחרית הימים, ומסר לנו את כל האמיתות הדרושות לנו כדי לטהר את שחיתותנו ולהיוושע. הוא שופט וחושף את האופי החוטא שלנו, האופי השטני והמתנגד לאלוהים, ואת כל היבטי הטבע המושחת שלנו, והוא חושף את המניעים והרעיונות העמוקים, הנסתרים והמתועבים ביותר שלנו. ככל שאנו קוראים יותר בדברי האל, כך אנו מתנסים יותר בשיפוטו, ואנו יכולים לראות עד כמה השטן השחית אותנו, ועד כמה אנו יהירים ועיקשים. אנו ערמומיים, אנוכיים וחמדנים מאוד, ואנו חיים על פי פילוסופיות וחוקים שטניים, תמיד מגנים על האינטרסים שלנו. אפילו אמונתנו ועבודתנו עבור הכנסייה הן לקבלת פרסים וכניסה למלכות. אנו נטולי מצפון או היגיון, ומביאים לידי ביטוי את צלם השטן. בזכות שיפוטו וייסורו של אלוהים, אנו מבחינים סוף סוף בצדקתו שאינה סובלת פגיעה. אלוהים באמת רואה לתוך ליבנו וראשנו, וגם אם איננו אומרים אותן בקול, אלוהים יחשוף את מחשבותינו, ואת השחיתות ששוכנת במעמקי ליבנו. כל מקומות המסתור נלקחו מאיתנו, ואנו חשים בושה ומתמלאים יראה לאל. אנו יכולים להתפלל לגבי אשר על ליבנו, ולהיפתח בכנות לגבי מחשבותינו ורעיונותינו המוטעים, וכך לזכות במצפון ובהיגיון. אם נאמר דבר שקר, נחשוף זאת מיד, ונתקן זאת. כשנחווה כך את דברי האל, טבענו המושחת ייטהר וישתנה בהדרגה, ונוכל להביא לידי ביטוי צלם אנוש. דרך השיפוט והייסור של האל הכול יכול, נוכל לחוש בצורה עמוקה עד כמה עבודת האל לישועת האדם היא מעשית! ללא זאת, לא נוכל להבחין בשחיתותנו, ולא נוכל לחזור בתשובה או להשתנות. אנו רואים שעבודה קשה ושליטה עצמית אינם מספיקים כדי להימלט מהרשע, אלא שחשוב מאוד שנחווה שיפוט וייסור, ושאלוהים יבחן אותנו. עלינו גם לחוות גיזום, טיפול והטלת משמעת. זו הדרך היחידה שבה טבע חיינו יוכל להשתנות באמת, ושבה נוכל להישמע באמת לאלוהים ולירוא אותו. לכן, אם אנו מאמינים אך ורק בגאולה של ישוע אדוננו, אז חטאינו נמחלים והאמונה מצדיקה אותנו, אבל איננו ראויים להיכנס למלכות. עדיין עלינו לקבל בברכה את אדונו בשובו ולקבל עלינו את שיפוטו של האל הכול יכול כך שנוכל להתנער מהשחיתות ולפתור באופן מלא את אופיינו החוטא. ולכן, האל הכול יכול הוא ישוע אדוננו בשובו, שמבצע את עבודת השיפוט. הוא המושיע שבא כדי לעבוד באופן אישי ולהושיע לחלוטין את האנושות. מאמינים רבים מכל זרמי הדת שומעים את קולו של אלוהים ומקבלים עליהם את האל הכול יכול. הם העלמות החכמות והם משתתפים במשתה החתונה של השה. אבל אלו שדוחים מעליהם את האל הכול יכול הופכים להיות העלמות הכסילות שייקלעו לאסונות וימררו בבכי. כעת עלינו לראות מדוע העולם הדתי לא חזה בשובו של ישוע אדוננו על ענן. הם דבקים בעיקשות בכתובים כלשונם, בטוחים שאדוננו מגיע על ענן כדי לקחתם, בהתבסס על רעיונותיהם שלהם. אבל במציאות, אדוננו כבר שב בהיחבא כדי לעבוד. האל הכול יכול ביטא אמיתות רבות שהם מסרבים לחקור. הם שומעים אבל לא מקשיבים, רואים אבל לא מבינים. הם מתנגדים לאל הכול יכול בצורה עיוורת ומגנים אותו. הם ממשיכים להביט לשמים ולחכות לישוע מושיעם שיירד על ענן. זה ימיט עליהם אסונות. ומי האשם?

כיום, האל הכול יכול אסף קבוצת מתגברים דרך עבודת השיפוט שלו באחרית הימים. האסונות כבר החלו, ואנשיו הנבחרים של אלוהים מפיצים את בשורת המלכות של האל הכול יכול, ונושאים עדות להופעת אלוהים ועבודתו. יותר ויותר אנשים חוקרים ומקבלים עליהם את דרך האמת, וכנסיית האל הכול יכול מתבססת ביותר ויותר מדינות. דברי האל הכול יכול מתפשטים וזוכים לעדות בכל רחבי העולם. הצמאים לאמת והמחפשים את הופעתו של אלוהים באים בפני כסאו, בזה אחר זה. לא ניתן לעצור זאת! בכך מתגשמת הנבואה מכתבי הקודש: "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית־יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל־הַגּוֹיִם" (ישעיהו ב' 2). אבל צוררי המשיח שבעולם הדתי שמתנגדים לאל הכול יכול, והמאמינים לכאורה שהולכים שולל ונשלטים על-ידם, כבר נקלעו לאסונות ואיבדו את הסיכוי שלהם להילקח. הם ממררים בבכי וחורקים בשיניהם. זו ממש טרגדיה. לסיום, הבה נצפה בסרטון של הקראת דברי האל. האל הכול יכול אומר, "המשיח של אחרית הימים מביא חיים ומביא את דרך האמת התמידית והנצחית. האמת הזו היא הנתיב שבו האדם יזכה בחיים, הנתיב היחיד שבו האדם יכיר את אלוהים ושבו האדם יישא חן בעיני אלוהים. אם אתם לא מחפשים את דרך החיים שהמשיח מעניק באחרית הימים, לעולם לא תזכו באישורו של ישוע ולעולם לא תהיו ראויים להיכנס בשערי מלכות השמיים, משום שאתם גם בובות על חוט וגם אסירים של ההיסטוריה. בני אדם שנהלים ואותיות מכתיבים את מעשיהם ואשר כבולים להיסטוריה לעולם לא יוכלו לזכות בחיים ולעולם לא יוכלו לזכות בדרך החיים הנצחית. זאת משום שיש להם רק מים עכורים שאליהם נצמדו במשך אלפי שנים, במקום מי החיים הזורמים מכס המלכות. בני האדם שלא יזכו במי החיים יישארו לנצח גוויות, כלי משחק בידי השטן ובני גיהינום. אם כן כיצד הם יכולים לראות את אלוהים? אם אתם מנסים רק להיאחז בעבר, להותיר את הדברים כפי שהם על ידי עמידה במקום, ואינכם מנסים לשנות את המצב הקיים ולהשליך מעליכם את ההיסטוריה, האם לא תהיו תמיד נגד אלוהים? שלבי עבודתו של אלוהים הם רחבי היקף ורבי עוצמה, כמו גלים נשברים ורעמים מתגלגלים, אך אתם יושבים ומחכים להרס מבלי לפעול, נצמדים לטיפשותכם ונמנעים ממעשה. כיצד תוכלו להיחשב כך למי שהולכים בעקבותיו של השה? כיצד אתם יכולים להצדיק את האל שבו אתם נאחזים כאל שהוא תמיד חדש ולעולם לא ישן? וכיצד יכולות מילות ספריכם המצהיבים להעביר אתכם לעידן חדש? כיצד הן יכולות להוביל אתכם לחיפוש אחר שלבי עבודתו של אלוהים? כיצד הן יכולות להעלות אתכם לשמיים? הדברים שאתם אוחזים בידיכם הם אותיות, היכולות לספק רק נחמה זמנית, ולא אמיתות המסוגלות להעניק חיים. כתבי הקודש שאתם קוראים בהם יכולים רק להעשיר את שפתכם – לא דברי פילוסופיה שיכולים לסייע לכם להכיר את חיי האדם, ועל אחת כמה וכמה אינם הדרכים שיכולות להוביל אתכם לשלמות. האם הסתירה הזו לא גורמת לכם להרהר? האם היא לא מאפשרת לכם להבין את התעלומות הטמונות בה? האם אתם מסוגלים להביא את עצמכם לשמיים ולפגוש את אלוהים בעצמכם? אם אלוהים לא יבוא, האם אתם יכולים לקחת את עצמכם לשמיים כדי ליהנות משמחה משפחתית עם אלוהים? האם אתם עדיין חולמים כעת? אני מציע, לפיכך, שתפסיקו לחלום ותביטו במי שעובד כעת, במי שמבצע כעת את עבודת הושעת האדם באחרית הימים. אם לא תעשו זאת, לעולם לא תזכו באמת, ולעולם לא תזכו בחיים" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, רק המשיח של אחרית הימים יכול להעניק לאדם את דרך חיי הנצח).