אפליקציית כנסיית האל הכול יכול

הקשב לקולו של אלוהים וקדם את פני ישוע אדוננו בשובו!

אנו מזמינים את כל מבקשי האמת לפנות אלינו

מהם ההבדלים בין שינוי בטבעם של בני האדם והתנהגות טובה?

דברי אלוהים רלוונטיים:

שינוי בטבע האדם מתייחס בעיקר ל שינוי באופיו. לא ניתן לזהות את היבטי אופיו של אדם לפי התנהגויות הגלויות באופן חיצוני. הם קשורים ישירות לערכו של אדם ולחשיבות קיומו. במילים אחרות, הם קשורים ישירות לערכי החיים האנושיים, לדברים שבמעמקי הנשמה ולמהותם של בני האדם. אדם שלא מסוגל לקבל את האמת לא יחווה שינוי מההיבטים האלה. רק אם בני אדם חוו את עבודתו של אלוהים, נוכחו לחלוטין באמת, שינו את ערכיהם ואת השקפותיהם על הקיום ועל החיים, התאימו את דעותיהם עם אלה של אלוהים ורכשו את היכולת להישמע לאלוהים באופן מלא ולהיות מסורים לאלוהים – רק אז ניתן לומר שטבעם השתנה. ייתכן שנראהשאתם מקדישים מאמץ מסוים, ייתכן שאתם ניחנים בכושר התאוששות במצבים קשים, ייתכן שאתם מסוגלים לבצע את הסדרי עבודה שקיבלתם מלמעלה, וייתכן שאתם מסוגלים ללכת לכל מקום שאליו יאמרו לכם ללכת, אך אלה רק שינויים קטנים בהתנהגותכם, ולא די בהם כדי לומר שחל שינוי בטבעכם. ייתכן שאתם מסוגלים לצעוד בנתיבים רבות, לסבול קשיים ולספוג השפלה אדירה; ייתכן שאתם מרגישים קרובים מאוד לאלוהים, וייתכן שרוח הקודש עובדת בקרבכם. אולם כשאלוהים מבקש מכם לעשות דבר מה שלא תואם את תפיסותיכם, ייתכן שבכל זאת לא תישמעו לאלוהים, אלא תחפשו תירוצים, תמרדו בו ותתנגדו לו, אפילו עד כדי כך שתאשימו את אלוהים ותביעו מחאה נגדו. זו בעיה חמורה! זה מוכיח שעדיין קיים בכם אופי של התנגדות לאלוהים, ושלא התחולל בכם ולו שמץ של שינוי.

מתוך "מה שעליכם לדעת על שינוי טבעכם" ב'תיעוד נאומיו של המשיח'

מה ידוע לכם על שינויים בטבעו של אדם? שינוי בטבע האדם שונה במהותו משינוי בהתנהגות, וגם השינויים במנהגיו הדתיים של אדם הם שונים – כל אלה נבדלים במהותם. רוב האנשים שמים דגש מיוחד על התנהגות כמאמינים באלוהים, וכתוצאה מכך מתחוללים שינויים בהתנהגותם. לאחר שהם מתחילים להאמין באלוהים הם מפסיקים להתנצח עם אחרים, לריב עם אחרים ולהעליב אותם; הם מפסיקים לעשן ולשתות, הם לא גונבים רכוש ציבורי – אפילו נעץ או קורת עץ – והם מסוגלים אפילו לוותר על פנייה לבתי המשפט כשהם סופגים הפסדים או עוולות. אין ספק שאכן מתחוללים שינויים כלשהם בהתנהגותם. היות שלאחר שהם מתחילים להאמין באלוהים, קבלת הדרך הנכונה גורמת להם להרגיש טוב במיוחד, ומפני שהם גם טעמו מחסדה של עבודת רוח הקודש, יש בהם להט עז במיוחד, ואין דבר שהם לא יסכימו לנטוש או לסבול. אך בסופו של דבר, לאחר שהם מאמינים באלוהים במשך שלוש, חמש, עשר שנים או שלושים שנה – והיות שלא התחולל כל שינוי בטבע החיים שלהם – הם מחליקים בחזרה לדרכיהם הישנות. יהירותם ושחצנותם גוברות. הם מתחילים להיאבק על כוח ורווחים. הם חומדים את כספי הכנסייה. הם עושים כל דבר שמשרת את האינטרסים שלהם. הם משתוקקים למעמד ולתענוגות, והם הופכים לטפילים בביתו של אלוהים. רוב המנהיגים, במיוחד, ננטשים. ומה מוכיחות העובדות הללו? ששינויים בהתנהגות גרידא אינם בני-קיימא. אם טבע חייו של אדם אינו משתנה כלל, במוקדם או במאוחר צדו המרושע יבוא לידי ביטוי. היות שהמקור לשינויים בהתנהגותם הוא הלהט הדתי, בצירוף עבודה כלשהי מרוח הקודש באותו מעמד, מאוד קל להם להיות נלהבים או להפגין אדיבות לזמן-מה. כמו שאומרים חסרי האמונה: "קל לעשות מעשה טוב אחד; מה שקשה הוא לעשות רק מעשים טובים כל החיים". אנשים לא מסוגלים לעשות מעשים טובים במשך כל חייהם. החיים מנחים את התנהגותם; טיב התנהגותם זהה לטיב חייהם, ורק מה שמתגלה באופן טבעי מייצג את החיים ואת טבעו של אדם. כשאלוהים עובד כדי להושיע את האדם, המטרה אינה לעטר את האדם בהתנהגות טובה – עבודתו של אלוהים נועדה לשנות את טבעם של אנשים ולגרום להם להיוולד מחדש כאנשים חדשים. אם כן, השיפוט, הייסורים, הניסיונות והזיכוך שאלוהים מביא לבני האדם נועדו כולם לשנות את טבעם, כדי שיוכלו להפוך לאנשים הנשמעים לחלוטין והנאמנים לחלוטין לאלוהים, והעובדים אותו בצורה נורמלית. זו מטרת עבודתו של אלוהים. אם אדם מתנהג יפה, זה לא אומר שהוא נשמע לאלוהים, ובמיוחד לא שהוא תואם את המשיח. שינויים בהתנהגות מבוססים על דוקטרינה ונובעים מלהט – הם לא מבוססים על הכרה אמיתית של אלוהים או על האמת, ובוודאי שאינם מושתתים על הכוונה מרוח הקודש. למרות שבזמנים מסוימים חלק ממה שאנשים עושים מונחה על ידי רוח הקודש, זה אינו ביטוי של החיים ובוודאי שזה אינו זהה להכרת אלוהים; לא משנה עד כמה טובה התנהגותו של אדם מסוים, זו אינה הוכחה לכך שהוא נשמע לאלוהים או שהוא מיישם את האמת. שינויים התנהגותיים הם אשליה רגעית; הם ביטוי לקנאות דתית, ולא ביטוי של החיים...

בני האדם מסוגלים להתנהג יפה, אך זה לא בהכרח אומר שהאמת מצויה ברשותם. הלהט שבני האדם חווים יכול רק לגרום להם לפעול על פי דוקטרינות ולציית לתקנות. לבני אדם שהאמת לא ברשותם אין שום דרך לפתור בעיות מהותיות, ודוקטרינות לא יכולות למלא את מקומה של האמת. אלו שחוו שינוי בטבעם הם שונים. אלו שחוו שינוי בטבעם מבינים את האמת; יש להם כושר הבחנה בכל דבר ועניין; הם יודעים איך לפעול בהתאם לרצונו של אלוהים, איך לפעול בהתאם לעקרונות האמת, איך לפעול באופן שישביע את רצונו של אלוהים; והם מבינים את אופי השחיתות שהם מגלים. כאשר נחשפים הרעיונות והתפיסות שלהםהם, הם מסוגלים להפעיל כושר הבחנה ולזנוח את הבשר. זהו הביטוי לשינוי בטבעם. כשמדובר בשינוי בטבעם, הדבר העיקרי הוא שהם מבינים את האמת בבירור, וכאשר הם מוציאים דברים לפועל, הם מנהיגים את האמת באופן מדויק יחסית, ושחיתותם אינה מתגלה לעתים קרובות כמו בעבר.

מתוך "ההבדל בין שינויים חיצוניים לשינויים בטבעו של אדם" ב'תיעוד נאומיו של המשיח'

אלה שהאמת אינה מצויה ברשותם לא חוו בשום אופן אף שינוי בטבעם. אין הכוונה בכך שבני אדם בשלים וממולחים באנושיותם בהכרח יחוו שינוי בטבעם. הכוונה היא בעיקר למקרים שבהם חלק מהרעלים השטניים שבתוך אופיים של בני אדם משתנים עקב הכרתם את אלוהים והבנתם את האמת. במילים אחרות, רעלי השטן מיטהרים, והאמת שאלוהים מבטא מכה שורשים בקרב בני האדם האלה, הופכת לחייהן ונעשית לתשתית קיומם. רק אז הם הופכים לבני אדם חדשים, ובעקבות כך, טבעם משתנה. שינוי בטבע האדם אין פירושו ש טבעם החיצוני של בני האדם כנוע יותר מאשר היה לפני כן, שהם היו יהירים אך עכשיו דבריהם הגיוניים, או שהם נהגו להקשיב לאיש ושעכשיו הם מסוגלים להקשיב לאחרים – אי-אפשר לומר שהשינויים החיצוניים האלה הם שינויים בטבע האדם. כמובן, שינויים בטבע האדם אכן כוללים מצבים כאלה, אך העיקר הוא שחייהם הפנימיים של בני האדם השתנו. האמת שאלוהים מבטא הופכת ממש לחייהם, חלק מהרעלים השטניים שבקרבם סולקו, ונקודות המבט שלהם השתנו לחלוטין ואינן תואמות משום בחינה את נקודת המבט של העולם. הם רואים בבירור את מזימותיו ורעליו של התנין הגדול האדום כאש, והם תפסו את המהות האמיתית של החיים. אם כן, ערכי החיים שלהם השתנו – זהו השינוי היסודי ביותר וזו המהות של שינוי בטבע האדם.

מה היה הבסיס לחייהם של בני האדם בעבר? כולם חיים עבור עצמם. כל אדם לעצמו, והשטן ייקח את האחרון – זו תמצית טבעם של בני האדם. בני האדם מאמינים באלוהים למען עצמם. הם נוטשים דברים, משקיעים מאמצים למען אלוהים ומגלים נאמנות לאלוהים, אך הם בכל זאת עושים את כל הדברים האלה למען עצמם. לסיכום, הכל נעשה כדי שהם יוכלו לזכות בברכות. בעולם, הכול נועד לשם רווח אישי. אמונה באלוהים מיועדת להשגת ברכות, וזו הסיבה שאדם משיל מעליו את הכול, שאדם יכול לעמוד בסבל רב כדי לזכות בברכות. כל אלה הן הוכחות אמפיריות לטבעו המושחת של האדם. עם זאת, אלה שטבעם השתנה הם שונים. הם מרגישים שבני האדם צריכים לחיות כדי להשביע את רצונו של אלוהים, למלא את חובתם היטב ולחיות חיים בעלי משמעות, כדי שאפילו לאחר מותם, הם יחושו שביעות רצון ללא שמץ של חרטה – חייהם לא היו לשווא. יכולתם של בני האדם לעבוד את אלוהים, להישמע לו ולהשביע את רצונו היא יסוד ההוויה האנושית, וזו החובה המוטלת על בני האדם בהתאם לעקרונות השמיים והארץ, שאינם ניתנים לשינוי. אחרת, הם לא יהיו ראויים להיקרא בני אנוש – חייהם היו ריקים מתוכן וחסרי משמעות. כשאנו משווים את שני סוגי המצבים האלה, אנו רואים שהאחרון הוא אדם שטבעו השתנה, והיות שטבע חייו השתנה, השקפתו על החיים השתנתה בהחלט. עם ערכים שונים, הוא לעולם לא יחיה שוב למען עצמו, ומטרת אמונתו באלוהים לא תהיה עוד השגת ברכות עבור עצמו. הוא יוכל לומר: "עכשיו כשאני מכיר את אלוהים, מהו המוות עבורי? הכרת אלוהים אפשרה לי לחיות חיים רבי-משמעות. לא חייתי לשווא ולא אמות עם חרטות – אין לי כל תלונות". האין זו השקפה שונה על החיים? לפיכך, הגורם העיקרי לשינוי בטבע חייו של אדם הוא אמת פנימית והכרת אלוהים; השקפתו של אדם על החיים השתנתה, וערכיו שונים משהיו. השינוי מתחיל מבפנים ומתוך חייו של האדם; זהו בהחלט לא רק שינוי חיצוני. ישנם מאמינים חדשים שהותירו מאחוריהם את העולם החילוני מאז שהחלו להאמין באלוהים. כשהם נתקלים בחסרי אמונה, אין להם הרבה מה לומר, והם כמעט לא יוצרים קשר עם קרוביהם ועם חבריהם שאינם מאמינים. חסרי האמונה אומרים: "האדם הזה השתנה". לכן הם חושבים: "טבעי ממש השתנה – חסרי האמונה אומרים שהשתניתי". אך האם טבעם אכן השתנה? אלו הם רק שינויים חיצוניים. לא התחולל שום שינוי בחייהם, וטבעם השטני נותר מושרש בקרבם ללא כל שינוי. לפעמים אנשים נעשים אחוזי-להט בשל עבודתה של רוח הקודש, ואז אי-אילו שינויים חיצוניים מתרחשים, והם עושים אי-אילו מעשים טובים. אך לא מדובר כאן בשינויים בטבע האנושי. האמת אינה ברשותך, השקפת עולמך לא השתנתה – היא אפילו אינה שונה מזו של חסרי האמונה – וערכיך ונקודת הראות שלך על החיים לא השתנו. אין לך אפילו לב הירא את אלוהים, וזה הדבר המינימלי שצריך להיות לך. שינויים בטבעך רחוקים ממך כרחוק מזרח ממערב.

מתוך "ההבדל בין שינויים חיצוניים לשינויים בטבעו של אדם" ב'תיעוד נאומיו של המשיח'

קטעים לעיון מתוך דרשות ושיתוף:

בעולם הדתי, יש הרבה בני אדם אדוקים שאומרים, "השתנינו עקב אמונתנו בישוע אדוננו. אנחנו מסוגלים להשקיע מאמצים למען האדון, לעבוד למען האדון ולסבול מאסר למען האדון, ואנחנו לא מתכחשים לשמו. אנחנו מסוגלים לעשות הרבה דברים הגונים, לתת כספים לצדקה, לתרום ולעזור לעניים. אלה שינויים גדולים! לכן, אנחנו כשירים להיכנס למלכות השמיים." מה אתם חושבים על הדברים האלה? האם יש לכם יכולת הבחנה בכל הנוגע לדברים האלה? מה פירוש הדבר לעבור טיהור? האם אתם חושבים שאם התנהגותכם השתנתה ואתם עושים מעשים טובים, פירוש הדבר שעברתם טיהור? מישהו אומר, "השלכתי הצדה את הכל. השלכתי הצדה את העבודה שלי, את משפחתי ואת רצונות הבשר והדם כדי להשקיע למען אלוהים. האם השינויים האלה שווי ערך לטיהור?" אפילו אם עברתם את כל השינויים האלה, זו לא הוכחה מוצקה לכך שעברתם טיהור. אם כך, מה הנקודה העיקרית? באיזה היבט תוכלו לעבור טיהור שיוכל להיחשב לטיהור של ממש? טיהור שממגר את הטבע השטני שמתנגד לאלוהים פירושו טיהור של ממש. מהם הביטויים של טבע שטני שמתנגד לאלוהים? הביטויים המובהקים ביותר הם יהירות, שחצנות, צדקנות וגאווה עצמית, כמו גם רמייה, בוגדנות, שקרים, הונאה וצביעות. כשהטבע המושחת הזה כבר אינו חלק ממישהו, פירוש הדבר שהוא עבר טיהור של ממש. נאמר שיש 12 ביטויים עיקריים בטבעו השטני של האדם, כגון להתייחס לעצמכם כמכובדים ביותר; לאפשר למי שמציית לכם לשגשג, ולגרום למי שמתנגד אליהם למות; לחשוב שרק אלוהים נעלה מכם, לסרב להישמע לאף אחד אחר, ולא להתייחס לאחרים; ליצור מלכות עצמאית ברגע שיש לכם סמכות; לרצות להיות בעלי הסמכות היחידים, למלוך בכל הדברים ולהחליט על כל הדברים בעצמכם. כל הביטויים האלה הם טבע שטני. חייבים לטהר את הטבע השטני הזה כדי שמישהו יוכל לחוות שינוי בטבע חייו. שינוי בטבע חייו של אדם הוא לידה מחדש הנובעת מכך שמהותו השתנתה. לפני כן, כשהוא קיבל סמכות, הוא היה מסוגל להקים מלכות עצמאית משלו. כעת, כשהוא מקבל סמכות, הוא משרת את אלוהים, נושא עדות על אלוהים והופך למשרת של אנשיו הנבחרים של אלוהים. האין זה שינוי של ממש? לפני כן, הוא התרברב בכל מצב ורצה שאחרים יעריכו אותו ויעבדו אותו. כעת, הוא נושא עדות על אלוהים בכל מקום ולא מתרברב. בלי קשר לאופן שבו שבני אדם נוהגים בו, הוא חש שזה בסדר. גם אם בני אדם מעירים עליו הערות, הוא חש שזה בסדר. לא אכפת לו. הוא מתמקד רק במתן שבחים לאלוהים, בנשיאת עדות על אלוהים, בסיוע לאחרים להבין את אלוהים ובסיוע לאחרים לציית בפני אלוהים. האין זה שינוי בטבע חייו? "אנהג באחים ובאחיות באהבה. אהיה רחום עם הזולת בכל מצב. לא אחשוב על עצמי, ואספק תועלת לזולת. אעזור לאחרים לקדם את חייהם ואמלא את תחומי האחריות שלי עצמי. אעזור לאחרים להבין את האמת ולזכות באמת." זו הכוונה באהבה לרעכם כמוכם! בכל הנוגע לשטות, אתם יכולים לזהות אותו, להחזיק בעקרונות, למתוח קו גבול בינכם לבינו ולחשוף באופן יסודי את הרשע של השטן, כדי להציל את אנשיו הנבחרים של אלוהים מפגיעת השטן. כך תגנו על אנשיו הנבחרים של אלוהים, וזו דוגמה אף עוצמתית יותר לאהבה לרעכם כמוכם. בנוסף, עליכם לאהוב את מה שאלוהים אוהב ולשנוא את מה שאלוהים שונא. הדברים שאלוהים שונא הם צוררי משיח, רוחות רעות ורשעים. פירוש הדבר הוא שגם אנחנו צריכים לשנוא צוררי משיח, רוחות רעות ורשעים. עלינו להתייצב לצדו של אלוהים. אסור לנו להתפשר איתם. אלוהים אוהב את בני האדם שהוא רוצה להושיע ולברך. באשר לבני האדם האלה, עלינו להיות אחראים, לנהוג בהם באהבה, לעזור להם, להוביל אותם, לקיים אותם ולתמוך בהם. האין זה שינוי בטבע החיים? בנוסף, אם תבצעו עבירות או טעויות, ואם תזנחו את העקרונות במעשיכם, תוכלו לקבל את הביקורת, התוכחה, הטיפול והגיזום מצד האחים והאחיות; תוכלו להתייחס לכל הדברים האלה בדרך הנכונה ולקבל אותם מאלוהים, ותוכלו להיות חסרי שנאה ולחפש את האמת כדי לפתור את השחיתות שלכם עצמכם. האין זה שינוי בטבע חייכם? כן...

האם השינוי בהתנהגות שמדובר בו בעולם הדתי הוא דוגמה לשינוי בטבע חיים? כולם אומרים שלא. מדוע? הסיבה העיקרית לכך היא שאנשים כאלה עדיין מתנגדים לאלוהים. הדבר זהה לפרושים, שהיו אדוקים מאוד כלפי חוץ. הם הרבו להתפלל, הם הסבירו את כתבי הקודש, והם נצמדו היטב להוראות שבחוק. אפשר לומר שכלפי חוץ, לא היה בהם דופי. בני האדם לא הצליחו לזהות שום פגם. עם זאת, מדוע הם עדיין היו מסוגלים להתנגד לאלוהים ולגנות אותו? על מה זה מעיד? גם אם בני אדם נראים טובים, אם האמת לא בידם, ולפיכך, הם לא מכירים את אלוהים, הם בכל זאת יתנגדו לאלוהים. כלפי חוץ, הם היו טובים כל כך. אולם מדוע זה לא נחשב לשינוי בטבע חיים? הסיבה לכך היא שטבעם המושחת לא השתנה כהוא זה, והם היו עדיין יהירים, שחצנים, ובמיוחד צדקנים. הם האמינו בידע ובתיאוריות שלהם עצמם, והם האמינו שהם מבינים את כתבי הקודש יותר טוב מכולם. הם האמינו שהם מבינים הכל ושהם טובים מבני אדם אחרים. זו הסיבה לכך שהם התנגדו וגינו את ישוע אדוננו כשהוא הטיף ועשה את עבודתו. זו הסיבה לכך שכאשר העולם הדתי שומע שהמשיח של אחרית הימים ביטא את כל האמת, הם מגנים אותו אפילו שהם יודעים שזו האמת.

מתוך 'דרשות ושיתופים על היווכחות בחיים'

פוסט בנושא דומה