מזה זמן מה אנו משתפים על הנושא "לוותר" ב"כיצד לחתור אל האמת". האם הקדשתם מחשבה כלשהי להיבטים השונים הכרוכים בנושא זה? בנוגע לדברים ששיתפנו, שעליהם אנשים צריכים לוותר, האם קל לאנשים לוותר עליהם? לאחר שהקשבתם לשיתופים, האם הרהרתם וחשבתם על עצמכם בהתבסס על תוכנם? האם ערכתם השוואות כלשהן בין תוכן זה לבין ההבעות והביטויים שלכם בחיי היומיום? (אני מקדיש לזה מחשבה בדרך כלל. בפעם האחרונה שהאל שיתף על ויתור על השפעות ההתניה שהמשפחה מפעילה עלינו, הבנתי שבחיי, אני דבק בדרך כלל בפילוסופיות השטניות האלה להתנהלות בעולם, כמו למשל האמרה "אנשים זקוקים לגאוותם בדיוק כפי שעץ זקוק לקליפתו", שמשפחתי החדירה בי. לאחר שקיבלתי את הרעיונות הללו, ייחסתי חשיבות לכבוד ולמעמד בכל דבר שעשיתי, פחדתי לאבד את כבודי, ולא יכולתי להיות אדם כן). כל התוכן הזה ששיתפנו עליו בנוגע לוויתור על דברים שונים מתייחס בעיקר למחשבות ולהשקפות של אנשים בנושאים שונים. חשיפת מחשבותיהם והשקפותיהם השגויות בנושאים כאלה מאפשרת לאנשים להבחין בהם ולהבין אותם בבירור, ואז להיות מסוגלים לוותר עליהם בדרך חיובית ולא להיות מוגבלים על ידם. הדבר החשוב ביותר הוא לא להיות כבול על ידי המחשבות וההשקפות האלה, אלא להיות מסוגל לחיות ולהתקיים על ידי אימוץ נכון של דברי האל והאמת כקריטריונים. אם אנשים רוצים להיכנס למציאות של האמיתות השונות, עליהם להיות בעלי ידע וניסיון מכל נקודת מבט. בפרט, הם חייבים להיות בעלי הבנה ברורה לגבי רעיונות והשקפות פסיביים ושליליים על דברים שונים. רק אם הם יבחינו בהם, הם יוכלו לוותר עליהם באופן יזום ולא ללכת אחריהם שולל ולהיות כבולים על ידם. לכן, כדי להיכנס למציאות של האמיתות השונות ולהשיג את התוצאה של חתירה אל האמת, אנשים צריכים להרהר בעצמם לעתים קרובות ולחשוב כיצד השקפות ורעיונות שונים כובלים אותם ושולטים בהם בחיי היומיום, ולנסות להבין לעתים תכופות באילו מחשבות והשקפות הם אוחזים לגבי דברים שונים בחיי היומיום, ולהבחין אם המחשבות וההשקפות האלה נכונות או לא, אם הן עולות בקנה אחד עם האמת, אם הן חיוביות ובאות מהאל, או אם הן נובעות מכוונות אנושיות או מהשטן. זהו שיעור חשוב מאוד, וזהו היבט של מציאות שאנשים חייבים להיכנס אליו מדי יום בחיי היומיום שלהם. כלומר, בחיי היומיום, אין זה משנה אם אתה נתקל באנשים, עניינים ודברים שונים, או לא, עליך לבחון תמיד את המחשבות וההשקפות שלך, ואם הן נכונות ועולות בקנה אחד עם האמת – זהו שיעור חשוב מאוד. בחיי היומיום שלך, מעבר לזמן הרגיל שאתה מקדיש לביצוע חובתך, כניסתך להיבט זה צריכה לתפוס שמונים עד תשעים אחוזים מחייך. רק כך תהיה לך תקווה להיפטר מכל מיני מחשבות והשקפות על דברים שליליים, ולהיכנס למציאות-האמת. ניתן גם לומר שתוכל להיות לך תקווה רק כשתתייחס לאנשים ולדברים, ותתנהל ותפעל לגמרי על פי דברי האל, כשהאמת היא הקריטריון שלך; רק אז תוכל לקוות לזכות בישועה בסופו של דבר. אם בחיי היומיום שלך, מחוץ לזמן הרגיל שאתה מקדיש לביצוע חובתך, ראשך ריק במשך שמונים עד תשעים האחוזים הנותרים מהזמן, או שאתה חושב ומהרהר רק על חייך הפיזיים, מעמדך והמוניטין שלך, אזי לא יהיה לך קל להיכנס למציאות-האמת ולהשיג את התוצאה של חתירה אל האמת. אם לא יהיה לך קל להשיג אף אחד מהדברים האלה, הסיכויים שתשיג ישועה יהיו קלושים מאוד. אם כן, במה תלויה השגת הישועה? במובן אחד, הדבר תלוי באופן שבו האל עובד ואם רוח הקודש פועלת עליך; במובן אחר, הדבר תלוי בשקדנות הסובייקטיבית שלך, איזה מחיר אתה משלם, וכמה אנרגיה וזמן אתה משקיע בחתירה אל האמת ובהשגת ישועה. אם מה שאתה חושב ועושה רוב הזמן כלל לא קשור לחתירה אל האמת, אזי מה שאתה עושה כלל לא קשור לישועתך – זו עובדה מחויבת המציאות ותוצאה בלתי נמנעת. אם כך, מה עליכם לעשות בהמשך? היבט אחד הוא שעליכם לעקוב מקרוב אחר כל נושא שעליו משתפים, ואז לנסות באופן יזום להרהר על הנושא ולהבין אותו, כלומר, כאשר אנו מסיימים לדון בנושא, עליך להכות בברזל בעודו חם על ידי הרהור על עצמך, על מנת להשיג ידע אמיתי ומדויק והכאה אמיתית על חטא. המטרה של היכולת להבין היבט זה של האמת מהר ככל האפשר לאחר שסיימנו לשתף עליו, או לאחר שאתה מבין חלק כלשהו ממה ששיתפנו עליו, היא לאפשר לך לרכוש את המודעות הבסיסית ביותר במחשבותיך ובהשקפותיך, כך שמאוחר יותר, כאשר תיתקל בעניינים קשורים בחיי היומיום, הידע וההבנה של עקרונות-האמת שרכשת קודם יהפכו לרעיונות ולהשקפות הבסיסיים שינחו את ההתנסות שלך בעניין זה. לכל הפחות, כאשר תצבור מודעות ויהיה לך ידע מדויק ונכון, הגישה וההבנה שלך ביחס לעניין זה יהיו חיוביות ויוזמות. כלומר, לפני שמאורע זה יתרחש, כבר תהיה מחוסן ותהיה לך מידה מסוימת של חסינות, כך שכאשר הדבר יקרה בפועל, הסיכויים שלך להיכשל יפחתו, וכך גם תקטן הסבירות שתבגוד באל, והסבירות שתיכנס למציאות-האמת תגדל מאוד. בדיוק כמו כאשר מתרחשת מגפה: אם אתה לא מתחסן, כל מה שאתה יכול לעשות הוא להישאר סגור בבית ולא לצאת, דבר שמפחית את הסיכון להדבקה לאפס. אך אם אתה יוצא ומסתובב, ובא במגע עם העולם החיצון, אתה חייב להתחסן. האם החיסון מבטל את האפשרות להדבקה? לא, אבל הוא אכן מקטין את הסבירות להדבקה. די לומר שיהיו לך נוגדנים. תהליך החתירה אל האמת מתחיל בהכרת האמיתות השונות. אם אתה מכיר הצהרות ועקרונות נכונים וחיוביים מתוך האמיתות השונות, ובה בעת, יש לך ידע מסוים גם על המחשבות וההשקפות השונות השליליות והרעות שנחשפות על ידי כל אחת מהאמיתות, אזי כאשר מאורע דומה יתרחש שוב, הבחירות שלך לא יתבססו עוד על הקריטריונים של הרעיונות והדעות השליליים והרעים שהשטן מטמיע בך, וכבר לא תהיה לך גישה שנאחזת ברעיונות ובהשקפות כאלה. למרות שבשלב זה טרם נכנסת להיבט זה של מציאות-האמת וההשקפות שלך עשויות להיות ניטרליות, הרי שבכל זאת, לאחר קבלת הרעיונות וההשקפות החיוביים האלה, יהיה לך ידע מסוים על רעיונות והשקפות שליליים, כך שכאשר תתמודד עם עניין דומה בעתיד, לכל הפחות תוכל להבחין בין הרעיונות וההשקפות החיוביים והשליליים הקשורים לעניין מסוג זה, ויהיו לך קריטריונים מסוימים להתמודדות עם העניין. על סמך הקריטריונים האלה, אנשים שאוהבים את האמת ויש להם אנושיות נוטים יותר ליישם את האמת בפועל ולהתייחס לאנשים ולדברים, ולהתנהל ולפעול בהתאם לקריטריון האמת. במידה מסוימת, הדבר יעזור לך מאוד להיכנס למציאות-האמת וליישם בפועל על פי עקרונות-האמת, להתמסר לאל בהתאם לדרישותיו ולקבל את האנשים, העניינים והדברים שהאל מסדר עבורך. מנקודת מבט זו, האם ניתן לומר שככל שאדם מבין יותר אמיתות, כך גדל הסיכוי שהוא ייכנס למציאות-האמת, ושככל שהוא מבין דברים שליליים באופן יסודי יותר, כך גדלה הסבירות שהוא ימרוד בדברים השליליים האלה? (אכן, כן.) לפיכך, אין זה משנה אם אתה רוצה לחתור אל האמת או לא, או אם החלטת לחתור אל האמת, או אם אתה נמצא על נתיב החתירה אל האמת או לא, ואין זה משנה מהי איכותך או מהו האופן שבו אתה מבין את האמת, בקיצור, אם אנשים רוצים לחתור אל האמת, אם הם רוצים להבין את אמות המידה של האמת, וליישם את האמת בפועל ולהיכנס אליה, הם חייבים להבחין בכל מיני דברים שליליים ולהבין אותם. אלה הם התנאים המוקדמים לחתירה אל האמת ולכניסה למציאות-האמת.

יש אנשים שלא מבינים את האמת, וכשמדובר בנושאים השונים שאנו משתפים עליהם כעת, הם תמיד מרגישים: "מעולם לא חשבתי על הנושאים האלה ולא חוויתי אותם. אני לא יכול לראות את ההתאמה בין מה שאתה אומר על הנושאים האלה לבין הבעיות, הצביונות המושחתים וביטויי השחיתות שלי, אז מה הקשר בין מה שאתה אומר על הנושאים האלה לבין החתירה שלי אל האמת? נראה שזה בכלל לא קשור לכניסה שלי למציאות-האמת, נכון? מדוע אתה לא מדבר על כמה נושאים נשגבים ועמוקים הנוגעים לכניסה חיובית של אנשים? למה תמיד לחשוף את העניינים הטריוויאליים השליליים האלה של חיי היומיום?" האם דעה זו נכונה או שגויה? (שגויה.) תמיד כשאנשים שיש להם רעיונות כאלה שומעים על עניינים טריוויאליים כאלה של חיי היומיום, ובמיוחד כאשר ניתנות כמה דוגמאות לעניינים אלה, הם מרגישים שאט נפש ולא רוצים להקשיב. הם חושבים, "התוכן הזה נפוץ ורדוד מדי. אין בו שום דבר גדול, הוא פשוט מדי. כאשר אני מקשיב לתוכן הזה, אני מבין אותו מיד. כולו קל מדי. האמת לא צריכה להיות כזו, היא צריכה להיות עמוקה יותר מזה, ואנשים צריכים להקשיב לה כמה פעמים לפני שיהיו מסוגלים להבין אותה ולזכור משפט אחד או שניים. הדברים עליהם אתה מדבר עכשיו הם עניינים טריוויאליים של חיי היומיום, וכן גם כמה ביטויים של אנושיות רגילה בחיי היומיום. זה לא קצת רדוד מדי בשבילנו?" האם אתה חושב שאנשים שמחזיקים בהשקפות האלה צודקים בחשיבתם? (לא, הם טועים.) מדוע הם טועים? מה לא בסדר איתם? בראש ובראשונה, האם מחשבותיהם והשקפותיהם של אנשים מנותקות מחיי היומיום שלהם? (לא.) האם העמדות והביטויים השונים שלהם מנותקים מחיי היומיום שלהם? (לא.) לא, אף אחד מהדברים האלה לא מנותק. צביונותיהם המושחתים, מחשבותיהם והשקפותיהם של אנשים, רעיונותיהם וכוונותיהם ביחס לעניינים שונים, דרכיהם הספציפיות לעשות דברים, וכן המחשבות והרעיונות העולים בדעתם, כולם בלתי נפרדים מההבעות והביטויים השונים שלהם בחיי היומיום. יתר על כן, ההבעות והביטויים השונים האלה בחיי היומיום, וכן מחשבותיהם, השקפותיהם וגישותיהם של אנשים כלפי העניינים השונים שפוקדים אותם, הם דברים ספציפיים יותר הנוגעים לצביונותיהם המושחתים של אנשים. מטרת החתירה אל האמת היא לשנות את מחשבותיהם והשקפותיהם השגויות של אנשים, ועל ידי שינוי מחשבותיהם והשקפותיהם, ועל ידי שינוי גישתם כלפי כל מיני אנשים, עניינים ודברים, המטרה היא שאנשים ישליכו את צביונותיהם המושחתים ואת מרדנותם ובגידתם ביחס לאמת ולאל, וכן את מהות טבעם המנוגדת לאל. לכן, אם אתה רוצה לחתור אל האמת, האם אין זה הכרחי לחלוטין להשליך את המחשבות וההשקפות השגויות השונות שלך בחיי היומיום ולשנות אותן? האין זה הדבר החשוב ביותר? (אכן, כן.) לכן, אין זה משנה כמה רדודים או שגרתיים עשויים להיראות הדברים שאני מדבר עליהם, אל תהיה בעל מנטליות מרדנית לגביהם. הדברים האלה בהחלט לא בעלי חשיבות פחותה. הם כובשים את לבך ושכלך, והם שולטים במחשבות ובהשקפות שלך על כל אדם, עניין ודבר שאיתם אתה מתמודד. אם לא תשנה או תשליך את המחשבות וההשקפות השגויות האלה בחיי היומיום, הטענה שלך שאתה מקבל את האמת ושיש לך את מציאות-האמת, תהיה מילים ריקות בלבד. הדבר דומה למצב שבו אתה חולה בסרטן – יש לטפל במחלה באופן יזום. אין זה משנה באיזה איבר נמצאים התאים הסרטניים, אם הם בדם או על העור, או אם הם על פני השטח או חבויים עמוק בגוף, די לומר שהדבר הראשון שיש לטפל בו הוא התאים הסרטניים בגוף. רק לאחר חיסול התאים הסרטניים, החומרים המזינים השונים שאתה לוקח יכולים להיספג ולעבוד בתוכך. בדרך זו, כל האיברים בגופך יכולים אז לתפקד כרגיל. כאשר המחלה תחוסל, גופך יהיה בריא ונורמלי יותר. אנשים כאלה נרפאים לחלוטין מהמחלה. חתירה אל האמת היא התהליך של השלכת צביונות מושחתים, והיא גם התהליך של כניסה למציאות-האמת. התהליך של השלכת צביונות מושחתים הוא התהליך שבו אנשים משנים את עצמם ונפטרים ממחשבות והשקפות שונות שהן שגויות ושליליות. זהו גם תהליך שבו אנשים מצטיידים ברעיונות והשקפות נכונים וחיוביים. מהם רעיונות והשקפות חיוביים? אלה הם דברים שקשורים למציאות, לעקרונות ולקריטריונים של האמת. כדי להיכנס למציאות-האמת, אנשים צריכים לנתח ולהבין את התפיסות וההשקפות המוטעות השונות שלהם על החיים, על הישרדות ועל התמודדות עם אחרים, בזו אחר זו, על ידי חיפוש האמת, ואז לפתור אותן ולהשליך אותן בזו אחר זו. בקצרה, חתירה אל האמת נועדה לגרום לאנשים להשליך מעליהם את כל מחשבותיהם והשקפותיהם השגויות והמוטעות ולהיות בעלי מחשבות והשקפות נכונות לגבי כל מיני דברים, מחשבות והשקפות שעולים בקנה אחד עם עקרונות-האמת. רק כך אנשים יכולים להשיג את המטרה להתייחס לאנשים ולדברים, להתנהל ולפעול באופן מלא על פי דברי האל וכשהאמת היא הקריטריון שלהם. זו התוצאה הסופית שאנשים משיגים באמצעות חתירה אל האמת, וזו גם מציאות-האמת שאנשים יוכלו להביא לידי ביטוי לבסוף, לאחר שיזכו בישועה. האם אתה מבין את זה? (כן.)

בכינוס האחרון שיתפנו על נושא ה"וויתור" בהקשר של משפחה. על מה שיתפנו בפעם הקודמת בנושא המשפחה? (שיתפנו על ההכבדה והמכשולים שהמשפחה מציבה בדרך החתירה אל האמת שלנו, כמו גם על אילו חתירות, אידיאלים ותשוקות עלינו לוותר כשמדובר בנושא המשפחה. האל הזכיר שני דברים, האחד הוא לוותר על הזהות שאנו יורשים ממשפחתנו, והשני הוא לוותר על השפעות ההתניה שהמשפחה מפעילה עלינו.) אלה אכן היו שני הדברים. הראשון הוא לוותר על הזהות שאתה יורש ממשפחתך. האם אתם יודעים מהם עקרונות-האמת שאנשים צריכים להבין בהקשר זה? לאחר שאתם מקשיבים לשיתופים שלי, אם אני לא מספק סיכום ספציפי, האם אתם יודעים איך לסכם את הדברים בעצמכם? לאחר ששיתפתי על הדברים האלה ועל הפרטים הספציפיים הנוגעים אליהם, האם סיכמתם את העקרונות הקשורים שאנשים צריכים לציית להם בכל הנוגע להיבט זה של האמת? אם תדע כיצד לסכם אותם, תוכל ליישם אותם בפועל; אם אינך יודע כיצד לסכם אותם, ומשתהה על כמה אזורים מוארים, ואינך יודע מהם עקרונות-האמת הקשורים, לא תוכל ליישם אותם בפועל. אם אינך יודע איך ליישם אותם בפועל, לעולם לא תיכנס להיבט זה של מציאות-האמת. אפילו אם תגלה מהן הבעיות שלך, עדיין לא תהיה מסוגל להתאים אותן לדבריי, ולא תוכל למצוא עקרונות מתאימים ליישום בפועל. המטרה העיקרית של שיתוף על הנושא לוותר על הזהות שאתה יורש ממשפחתך היא כדי שתוכל להתייחס לאנשים ולדברים, ולהתנהל ולפעול כך שההשפעות השונות הקשורות לזהות זו לא יפעלו עליך. אם אתה יורש ממשפחתך זהות מכובדת, עליך להתייחס לזהות זו בצורה נכונה. אינך צריך להרגיש שאתה מכובד או שאתה ראוי יותר מאחרים, או שהזהות שלך מיוחדת. עליך להיות מסוגל, בין היתר, לתקשר איתם בצורה נכונה בהתאם לעקרונות שלפיהם האל מוכיח אנשים, ולהתייחס לכולם בצורה נכונה, במקום להשתמש ברקע המשפחתי המכובד שלך כהון כדי להתרברב בנסיבות שונות ולגרום לאחרים לחשוב עליך בהערכה בכל מצב. נניח שאינך יכול לוותר על הזהות שאתה יורש ממשפחתך, ותמיד משתמש ברקע המשפחתי שלך כהון, ומתנהל כאדם יהיר מאוד, זדוני ומרשים. ונניח שאתה תמיד מתרברב ומציג את עצמך לראווה ליד אחרים, ותמיד מתהדר ברקע המשפחתי שלך ובזהות המיוחדת שירשת ממשפחתך. ובנוסף, בהנחה שעמוק בתוכך אתה גם מתנשא ושחצן במיוחד, ובעיקר שתלטן וחצוף כשאתה מדבר עם אחרים, ולעתים קרובות אתה משתמש בזהות שלך כהון כדי לנזוף באנשים ולדכא אותם – במילים אחרות, אנשים חושבים שאתה נטול היגיון רגיל – ואתה מתייחס לכולם כאל פשוטי עם, ובמיוחד כשאתה בא במגע עם אנשים ומתמודד איתם, אתה לא מתייחס לאנשים שהם פשוטים יותר או נחותים ממך, וכשאתה מדבר איתם אתה אגרסיבי במיוחד, מתנשא, וחושף את ניביך. ונניח שתמיד אתה רוצה לנזוף באחרים, ותמיד מתייחס אליהם כאל עבדים שיש לצוות עליהם ולהרים עליהם את הקול, ואתה תמיד מאמין שזהותך מכובדת, שאינך יכול להסתדר עם אחרים בהרמוניה, ושאתה לא מסוגל להתייחס לאנשים ממעמד נמוך משלך בצורה נכונה – כל אלה הם צביונות מושחתים, והם כולם דברים שאנשים צריכים להשליך. צביונות מושחתים כאלה מתרחשים כאשר לאדם יש רקע משפחתי ומעמד חברתי מכובדים, והם נגרמים על ידם. לכן, אדם מסוג כזה צריך להרהר על דבריו ומעשיו, ועל המחשבות וההשקפות שלו, במיוחד אלה לגבי הזהות המשפחתית. אנשים מסוג זה צריכים לוותר על מחשבות והשקפות כאלה ולחזור בהם מסוגי האנושיות שהם מביאים לידי ביטוי כתוצאה ממעמדם החברתי המיוחד. במילים אחרות, אנשים מסוג זה צריכים לוותר על הזהות שירשו ממשפחתם. רוב האנשים חושבים שהמעמד החברתי שלהם נחות. בפרט, סוג האנשים המופלים לרעה וסובלים מבריונות בחברה, שאחרים מתנשאים עליהם, מרגישים לעתים קרובות שזהותם נחותה, והבושה הנגרמת על ידי הסביבה המשפחתית המיוחדת שלהם גורמת להם להרגיש מושפלים במיוחד. תחושה זו גורמת להם להרגיש נחותים לעתים קרובות והם לא מסוגלים להסתדר עם אחרים בצורה הרמונית ושוויונית. כמובן, אנשים מסוג זה גם באים לידי ביטוי בדרכים שונות. יש אנשים שמעריצים במיוחד את בעלי המעמד והזהות המכובדים, מתרפסים בפניהם, מחמיאים להם, מדברים איתם במתק שפתיים ומתחנפים אליהם. הם תמיד מחקים באופן עיוור את האנשים האלה ואין להם עקרונות או כבוד, והם מוכנים להיות מלחכי פִּנְכָּה של האנשים האלה ושהם יצוו עליהם ויתמרנו אותם כאילו הם עבדים. גם עקרונותיהם של אנשים כאלה לעשיית דברים אינם בהתאמה עם האמת, משום שעמוק בדעתם הם מאמינים שזהותם נחותה, שהם נולדו להיות אומללים, ושהם לא ראויים לעמוד על בסיס שווה עם אנשים עשירים או בעלי זהות חברתית אצילה, ושבמקום זאת, הם נולדו כדי שיתייחסו אליהם כאל עבדים של האנשים האלה, שהם חייבים להיות תלויים בהם, ושאנשים אלה יכולים לצוות עליהם. הם לא מרגישים שהם מתרפסים. במקום זאת, הם חושבים שזה רגיל ושכך הדברים צריכים להיעשות. איזה סוג של רעיונות והשקפות הוא זה? האין מחשבות והשקפות אלה סוג של השפלה עצמית? (כן.) יש גם סוג של אנשים שרואים אנשים עשירים חיים בדרכיהם היהירות, הזדוניות, החצופות והשתלטניות, ואפילו מקנאים בהם מאוד ורודפים אחרי אנשים כאלה, ומקווים שאם תהיה להם הזדמנות לשנות את פני הדברים, הם יוכלו לחיות בזדון וביהירות כמו האנשים העשירים האלה. הם חושבים שאין שום דבר רע בהיותך זדוני ויהיר; להיפך, הם רואים בכך תכונות מצודדות ורומנטיות. גם מחשבותיהם והשקפותיהם של אנשים כאלה אינן נכונות והם צריכים לוותר עליהן. אין זה משנה מה הזהות או המעמד שלך, האל קבע הכול מראש. לא משנה מהו סוג המשפחה שלך או הרקע המשפחתי שהאל קבע עבורך מראש, הזהות שאתה יורש לא מבישה וגם לא מכובדת. העיקרון לאופן שבו אתה מתייחס לזהות שלך לא צריך להתבסס על עקרון הכבוד והבושה. אין זה משנה לאיזו משפחה האל מכניס אותך או מהו סוג המשפחה שממנה הוא מאפשר לך לבוא, יש לך רק זהות אחת בפני האל, והיא זהותו של יציר בריאה. בפני האל, אתה יציר בריאה, ולכן בעיני האל, אתה שווה לכל אדם בחברה שיש לו זהות שונה ומעמד חברתי שונה. כולכם בני האנושות המושחתת, וכולכם אנשים שהאל רוצה להושיע. וכמובן, בפני האל, לכולכם יש הזדמנות זהה לבצע את חובתכם כיצירי בריאה, ולכולכם יש הזדמנות זהה לחתור אל האמת ולזכות בישועה. ברמה זו, בהתבסס על זהותו של יציר בריאה כפי שניתנה לך על ידי האל, אל לך להעריך מאוד את זהותך שלך, ואל לך לזלזל בה. במקום זאת, עליך להתייחס כראוי לזהות שלך שבאה מהאל – שהיא זהות של יציר בריאה – ולהיות מסוגל להסתדר בהרמוניה עם כל אחד על בסיס שווה ובהתאמה לעקרונות שהאל מלמד אנשים ומוכיח אותם באמצעותם. אין זה משנה מהו מעמדם החברתי או זהותם החברתית של אנשים אחרים, ולא משנה מהו מעמדך החברתי או זהותך החברתית, לכל מי שבא לבית האל ובא בפני האל יש רק זהות אחת, שהיא זהותו של יציר בריאה. לכן, בעלי מעמד חברתי וזהות נמוכים לא צריכים להרגיש נחותים. לא משנה אם יש לך כישרון או לא, לא משנה כמה גבוהה האיכות שלך, ולא משנה אם יש לך יכולת או לא, עליך לוותר על המעמד החברתי שלך. עליך גם לוותר על רעיונות או השקפות לגבי דירוג אנשים ומתן ציונים או סיווגם כמכובדים או נחותים בהתבסס על הרקע המשפחתי וההיסטוריה המשפחתית שלהם. אינך צריך להרגיש נחות בגלל הזהות והמעמד החברתי הנמוך שלך. אתה צריך לשמוח שלמרות שהרקע המשפחתי שלך לא כה עוצמתי ומרהיב, והמעמד שירשת נמוך, האל לא נטש אותך. האל מעלה אנשים נחותים מן המדמנה ומהעפר, ומעניק לך את אותה זהות, זהות של יציר בריאה, כמו לאנשים אחרים. בבית האל ובפני האל, זהותך ומעמדך שווים לאלה של כל האנשים האחרים שבהם האל בחר. כאשר אתה מבין זאת, עליך לוותר על תסביך הנחיתות שלך ולהפסיק להיאחז בו. כאשר אתה ניצב מול אלה שיש להם מעמד חברתי מכובד וגבוה, או בפני אלה שיש להם מעמד חברתי גבוה יותר משלך, אינך צריך להשתחוות להם או לפזר חיוכים סביבם, קל וחומר להעריץ אותם. במקום זאת, עליך להתייחס אליהם כשווים, להישיר אליהם מבט, ולהתייחס אליהם בצורה נכונה. גם אם הם שתלטניים לעתים קרובות או מנופחים מגאווה, ורואים את עצמם כבעלי מעמד חברתי גבוה, עליך להתייחס אליהם בצורה נכונה, לסרב שהם יכפו עליך ולא להרגיש מאוים מגדולתם. אין זה משנה כיצד הם מתנהגים או איך הם מתייחסים אליך, עליך לדעת שבפני האל, אתה והם זהים, מעצם כך שכולכם יצירי בריאה, כולכם בני אנוש שנבחרו על ידי האל כדי להיוושע. אין בהם שום דבר מיוחד בהשוואה אליך. זהותם ומעמדם המיוחדים כביכול לא קיימים בעיני האל והוא לא מכיר בהם. לכן, אין צורך שתהיה מוגבל על ידי עניין הזהות שאתה יורש ממשפחתך, וגם אין צורך שתרגיש נחות בגללה. עוד פחות מכך עליך לוותר על הזדמנות כלשהי לקיים אינטראקציה עם אנשים אחרים על בסיס שווה רק בגלל מעמדך החברתי הנמוך, או לוותר על הזכויות, האחריות והחובות שהאל העניק לך בבית האל ובפני האל. וכמובן, בוודאי שאסור לך לוותר על זכותך להיוושע או על התקווה לזכות בישועה. בבית האל, בפני האל, אין הבחנה בין עשירים לעניים, אין הבחנה בין מעמד חברתי גבוה לנמוך, ואף אדם עם רקע משפחתי מיוחד לא ראוי ליחס מיוחד או לזכויות מיוחדות. בפני האל, לכל האנשים יש רק זהות אחת, שהיא זהות של יציר בריאה. כמו כן, בפני האל, מהות טבעם של כל האנשים זהה. יש רק סוג אחד של בני אנוש שהאל רוצה להושיע, והוא בני אנוש מושחתים. לכן, אין זה משנה אם זהותך או מעמדך החברתי אציליים או נחותים, כולכם בני אנוש שהאל רוצה להושיע.

תאר לעצמך שמישהו היה אומר לך: "תראה את המשפחה שלך, אתם כל כך עניים שאין לך אפילו בגדים ראויים; המשפחה שלך כל כך ענייה שהלכת רק לבית ספר יסודי ומעולם לא למדת בתיכון; המשפחה שלך כל כך ענייה שאתה זוכה לאכול רק מרק וירקות, ואפילו לא טעמת שוקולד, פיצה או קולה". כיצד עליך להתמודד עם מצב זה? האם תרגיש נחות או מדוכדך? האם תתלונן בחשאי על האל? האם היית מרגיש פחד ממה שהאדם הזה אמר? (עכשיו לא הייתי מרגיש פחד.) לא היית מרגיש כך עכשיו, אך בעבר היית מרגיש כך, נכון? בעבר, תמיד כשהיית מבחין למי יש משפחה עשירה, או מי עשיר ומכובד, היית אומר: "אה! הם גרים בווילה ויש להם מכונית. הם היו בחו"ל אינספור פעמים. אני מעולם לא הייתי אפילו מחוץ לכפר שלי, ומעולם לא ראיתי רכבת. הם נוסעים ברכבת מהירה, טסים במחלקה ראשונה, יוצאים להפלגות יוקרה ועונדים מותגי מעצבים צרפתיים ותכשיטים איטלקיים. איך זה שלא שמעתי על אף אחד מהדברים האלה?" בכל פעם שאתה נמצא ליד אנשים כאלה, אתה מרגיש נמוך מהם. כשאתה משתף על האמת ומאמין באל, אתה מרגיש בטוח במידה מסוימת. אך כשאתה מדבר עם האנשים האלה על המשפחה שלך ועל חיי משפחה, אתה רוצה לברוח, אתה מרגיש שאתה לא טוב כמוהם, ושעדיף למות מאשר לחיות. אתה חושב: "למה אני חי במשפחה כזאת? לא ראיתי שום דבר מהעולם. אחרים משתמשים בקרם ידיים, ואילו אני עדיין משתמש בווזלין; אחרים אפילו לא מורחים קרם על הפנים שלהם אלא הולכים ישר לסלון היופי, ואילו אני אפילו לא יודע איפה נמצא מכון היופי; אחרים מסתובבים במכוניות סדאן, אבל זה יותר מדי טוב בשבילי, יש לי מזל אם אני זוכה לרכוב על אופניים, ולפעמים אני צריך לנסוע על עגלה נהוגה על ידי שור או חמור". לכן, בכל פעם שאתה מדבר עם אנשים כאלה, אתה מרגיש חוסר ביטחון, מתבייש לדבר על הזהות שלך ולא מעז להזכיר אותה. בלבך, אתה חש טינה מסוימת ומעט כעס כלפי האל, "כולם יצירי בריאה כמוני", אתה חושב, "אז למה האל מאפשר להם ליהנות כל כך מהחיים? מדוע הוא קבע מראש שתהיה להם משפחה כזו ומעמד חברתי כזה? למה המשפחה שלי כל כך ענייה? מדוע הוריי נמצאים בתחתית החברה, ללא יכולות וכישורים? רק המחשבה על כך מכעיסה אותי. בכל פעם שאני מדבר על העניין הזה, אני לא רוצה להזכיר את ההורים שלי, הם כל כך חסרי יכולת ולא מוכשרים! לא חשוב לי להסתובב במכונית סדאן ולגור בווילה, הייתי מסתפק בכך שהיו לוקחים אותי לעיר לנסוע באוטובוסים וברכבות מהירות, או לשחק בפארקים העירוניים, אבל הוריי לא לקחו אותי למקומות כאלה, אפילו לא פעם אחת! אין לי שום ניסיון חיים. לא אכלתי אוכל טעים ולא נסעתי במכוניות יפות, ואני יכול רק לחלום על טיסה". המחשבה על כל הדברים האלה גורמת לך להרגיש נחות, ולעתים קרובות אתה מוגבל על ידי העניין הזה, ולכן אתה מתרועע באופן קבוע עם אחים ואחיות שזהותם ומעמדם אינם שונים באופן משמעותי משלך, וחושב לעצמך: "נכון מה שאומרים, מצא מין את מינו. תראה את חבורת האנשים הזאת, כולם אנשים עשירים, כולל פקידי ממשל בכירים, מיליונרים, אנשים עם הורים עשירים כקורח, אנשי עסקים בעלי הון וכאלה שחזרו מלימודים מתקדמים בחו"ל וגם מנהלי תאגידים ומנהלי מלונות. השווה אותם אלינו, האספסוף הזה. כולנו איכרים או מובטלים. המשפחות שלנו חיות באזורים כפריים נידחים, יש לנו השכלה של בית ספר יסודי בלבד, ולא ראינו כלום בעולם. רעינו בקר, הקמנו דוכני רחוב ותיקנו נעליים. איזה מין אנשים אנחנו? האם אנחנו לא סתם אספסוף מסמורטט? ראה את חבורת האנשים הזאת, כולם אלגנטיים ואופנתיים. כשאני חושב עלינו, האספסוף, אני מרגיש חסר תועלת ופגוע". ם כשאתה מאמין באל במשך שנים כה רבות, מעולם לא הרפית מהעניין הזה, ולעתים קרובות אתה מרגיש נחות ומדוכא במיוחד. הרעיונות וההשקפות של האנשים האלה על דברים הם כמובן שגויים ומשפיעים באופן רציני על נכונות השקפותיהם לגבי אנשים ודברים, ועל הדרכים שלפיהן הם מתנהלים ופועלים. רעיונות והשקפות אלה מושפעים ממגמות וממוסכמות חברתיות. כמובן, ליתר דיוק, הם רעיונות והשקפות הנובעים מהשפעות ההתניה של בני אדם רעים ותרבות מסורתית. מכיוון שהם מושחתים ושייכים למגמות רעות, עליך לוותר עליהם ולא להיות מוטרד או מוגבל על ידי רעיונות והשקפות כאלה. יש אנשים שאומרים: "נולדתי למשפחה כזו, ועובדה זו אינה ניתנת לשינוי. רעיונות והשקפות מהסוג הזה מכבידים עליי כל הזמן, וקשה לוותר עליהם". זו אכן עובדה שקשה לוותר עליהם, אך אם תדוש כל הזמן ברעיון ובהשקפה שגויים, לעולם לא תוותר עליהם. אם תקבל רעיונות והשקפות נכונים, תוותר בהדרגה על רעיונות והשקפות שגויים. למה אני מתכוון? אני מתכוון שאין זה אפשרי עבורך לוותר על כולם בבת אחת, כך שתוכל לקיים אינטראקציה עם אנשים עשירים או בעלי מעמד גבוה וחשוב על בסיס שווה ורגיל. אי אפשר לעשות זאת בבת אחת, אבל לכל הפחות תוכל להשתחרר מהעניין הזה. אפילו אם עדיין יש לך תסביך נחיתות, אפילו אם אתה עדיין מוטרד ממנו באופן מעורפל בעומק לבך, כבר השגת מכך חופש במידה מסוימת. כמובן, לאחר מכן כשתחתור אל האמת, תשיג בהדרגה אפילו יותר חופש ושחרור. כאשר כל העובדות השונות ייחשפו, תבין יותר ויותר בבירור את מהותם של אנשים, עניינים ודברים שונים, והבנתך את האמת תהפוך עמוקה יותר ויותר. כאשר תהיה לך תובנה עמוקה יותר בעניינים כאלה, ניסיון החיים והידע שלך בנושאים כאלה יגדלו. בד בבד, הגישה שלך לאמת תהפוך להיות פרואקטיבית וחיובית יותר, ותהיה פחות ופחות מוגבל על ידי דברים שליליים. האם לא תשתנה אז? בפעם הבאה שתפגוש מישהו עם זהות ומעמד שונים בתכלית משלך, ותדבר ותתרועע איתו, לכל הפחות כבר לא תפחד בתוכך ולא תברח, אלא תוכל להתייחס אליו בצורה נכונה, ולא תהיה יותר כפוף להגבלות שלו, ולא תחשוב כמה הוא נפלא ומכובד. כאשר תבין את מהותם המושחתת של אנשים, תוכל להתמודד עם כל סוגי האנשים באופן מדויק, תוכל להסתדר, לתקשר ולהתחבר עם כל מיני אנשים על פי עקרונות, מבלי להעריץ אותם או לזלזל בהם, ומבלי להפלות אותם לרעה או לחשוב עליהם טובות. האם כך תשיג בהדרגה את התוצאה שנובעת מחתירה אל האמת? (כן.) השגת תוצאה זו תגרום לך לאהוב את האמת עוד יותר, לנטות יותר לדברים חיוביים ולאמת, ולנטות יותר להעריץ את האל ואת האמת, במקום להעריץ אדם כלשהו בחברה או בעולם על זהותו ומעמדו המכובדים. האובייקטים שאתה מעריץ ונושא אליהם את מבטך, כמו גם מושאי הנהייה והסגידה שלך, יהיו שונים, והם ישתנו בהדרגה מדברים שליליים לדברים חיוביים, הם יהיו האמת, או ליתר דיוק – הם יהיו האל, דברי האל, זהותו ומעמדו של האל. כך תיכנס בהדרגה למציאות-האמת מבחינה זו. כלומר, תשליך בהדרגה את צביונך המושחת ואת כבלי השטן בהקשר זה, ובהדרגה תשיג ישועה – בכך כרוך התהליך. הוא לא קשה; הדרך פרושה לפניך. כל עוד תחתור אל האמת, תוכל להיכנס למציאות-האמת. ולאיזו מציאות תיכנס בסופו של דבר? אין זה משנה איזה מעמד אתה יורש ממשפחתך, כבר לא תהיה טרוד או מוטרד אם מעמדך אצילי או נחות. במקום זאת, תוכל לבצע היטב את חובתך כיציר בריאה, להתייחס לאנשים ולדברים, להתנהל ולפעול כיציר בריאה, לחיות בפני האל כיציר בריאה ולחיות כל יום בהווה, והכול עם זהות של יציר בריאה – זו התוצאה שאליה תחתור. האם זו תוצאה טובה? (אכן כן.) כשאנשים נכנסים להיבט זה של המציאות, לבם משוחרר וחופשי. לכל הפחות, כבר לא תהיה מוטרד מעניין הזהות שאתה יורש ממשפחתך, ולא יהיה לך אכפת אם מעמדך גבוה או נמוך. אם הזהות שלך מכובדת ואנשים מסוימים יעריצו אותך, תרגיש שאט נפש; אם הזהות שלך נחותה ואנשים מסוימים יפלו אותך לרעה, הדבר לא יגביל או יטריד אותך, וגם לא תהיה עצוב או שלילי לגבי הדבר. לא תצטרך להרגיש מודאג, מיוסר או נחות בהתבסס על השאלה אם אי פעם נסעת ברכבת מהירה, ביקרת במכון יופי, טסת לחו"ל, אכלת אוכל מערבי או נהנית מנוחות חומרית אקסקלוסיבית כמו אנשים עשירים. כבר לא תהיה מוגבל ומוטרד על ידי עניינים כאלה, ותוכל להתייחס לכל מיני אנשים, דברים ועניינים בצורה נכונה ולמלא את חובתך כרגיל. האם לא תהיה אז חופשי ומשוחרר? (כן.) כך לבך יהיה משוחרר. כשתיכנס למציאות של היבט זה של האמת ותשתחרר מכבלי השטן, תהפוך באמת ליציר בריאה החי בפני האל, וליציר בריאה שהאל רוצה. בשלב זה, אתה אמור להבין באופן ברור יותר את הנתיב לוויתור על הזהות והמעמד שאתה יורש מהמשפחה.

בפעם הקודמת דנו בנושא נוסף – והוא ויתור על השפעות ההתניה שמשפחתך מפעילה עליך. השפעות ההתניה של משפחתו של אדם מתחילות ממש כאשר האדם צעיר. כאשר אדם מגיע לבגרות, הוא מתחיל ליישם בהדרגה בחייו את המחשבות וההשקפות המותנות הללו. כאשר הוא צובר ניסיון חיים מסוים, הוא מיישם בפועל בחופשיות את המחשבות וההשקפות השונות הללו שהופעלו עליו כהתניה על ידי משפחתו, ועל בסיס זה הוא צובר עקרונות, דרכים ותחבולות שונים להתמודדות עם דברים מתוחכמים אף יותר, ספציפיים יותר ומועילים יותר לעצמו. ניתן לומר כי השפעות ההתניה המופעלות על ידי המשפחה משמשות כמאיץ לאדם כאשר הוא עובר לחברה ולקבוצות הקהילתיות שלו, והן מאפשרות לו להשתמש בחופשיות בדרכים ובתחבולות שונות כדי להתמודד עם דברים כאשר הוא חי בין אחרים. מכיוון שהשפעות ההתניה הללו המופעלות על ידי המשפחה הן מאיץ, הן טבועות ומושרשות עמוק בליבו של כל אדם. הדברים האלה משפיעים על חייהם של אנשים, על האופן שבו הם מתנהלים ופועלים, וגם על השקפתם על החיים. אך מכיוון שהשפעות ההתניה האלה אינן חיוביות, הן גם דברים שאנשים צריכים לוותר עליהם בתהליך החתירה אל האמת. אין זה משנה אם המחשבות וההשקפות שהתניה כזו מחדירה בך נוצרות במעמקי לבך או לא, או אם הן תופסות עמדה דומיננטית עמוק בתוכך – ובהחלט לא משנה אם מחשבות והשקפות כאלה כבר אושרו כנכונות או אם יישמת אותן בפועל במהלך קיומך – השפעות ההתניה האלה ישפיעו על חייך ברמות שונות, הן בהווה והן בעתיד. הן משפיעות על בחירת נתיב חייך, ומשפיעות על הגישה ועל העקרונות שלך שלפיהם אתה מתמודד עם דברים. ניתן לומר כי הרוב המכריע של המשפחות מספק לאנשים את התחבולות והפילוסופיות הבסיסיות ביותר להתנהלות בעולם, כך שיוכלו לחיות ולשרוד בחברה. לדוגמה, בפעם הקודמת שיתפנו על דברים שהורים תמיד אומרים, כמו "אנשים זקוקים לגאוותם בדיוק כפי שעץ זקוק לקליפתו" ו"אדם משאיר את שמו מאחור בכל מקום בו הוא שוהה, בדיוק כפי שאווז משמיע את קריאתו בכל מקום בו הוא עף", כמו גם "אתה צריך לסבול סבל רב כדי שידך תהיה על העליונה" ו"הציפור שמוציאה את צווארה החוצה היא זו שנורית". מה עוד היה שם? "הרמוניה היא אוצר; סובלנות היא גאונות", ו"מי שמדבר הרבה שוגה הרבה". השקפות ורעיונות שונים אלה המופעלים עליך כהתניה על ידי משפחתך, מהווים עבורך מאיץ, ואין זה משנה אם אתה מחיל אותם במפורש או מיישם אותם בפועל בחייך. למה אני מתכוון כשאני אומר "מאיץ"? אני מתכוון למשהו שמעורר בך השראה ודוחף אותך לקבל את הפילוסופיות של השטן להתנהלות בעולם. אמרות אלה ששמעת ממשפחתך החדירו בך דרך בסיסית ביותר להתמודדות עם העולם ולהישרדות, כך שלאחר שתיכנס לחברה זו, תעבוד קשה כדי לחתור אחר תהילה, רווח ומעמד, תשתדל להסוות ולארוז את עצמך טוב יותר, להגן על עצמך טוב יותר, תשאף להיות בולט בקרב אנשים ולצאת כשידך על העליונה, ותרצה להיות בעל מעמד גבוה בחברה. עבורך, הדברים האלה שמשפחתך מפעילה עליך כהתניה, הם כללים ותחבולות להתמודדות עם העולם, שדוחפים אותך להיכנס לחברה ולהיטמע במגמות רעות.

בפעם הקודמת שיתפנו על השפעות ההתניה שהמשפחה מפעילה על אנשים. יש הרבה יותר השפעות התניה מאלה, ולכן הבה נמשיך לשתף עליהן. לדוגמה, יש הורים שאומרים לילדיהם: "בין כל שלושה אנשים שהולכים יחד, יש לפחות אחד שיכול להיות המורה שלי". מי אמר זאת? (קונפוציוס.) אכן, זה מה שקונפוציוס אמר. יש הורים שאומרים לילדיהם: "אתה חייב ללמוד מיומנויות בכל מקום שאליו אתה הולך. כאשר תלמד אותן, תהיה לך מיומנות בתחום מיוחד, ולעולם לא תצטרך לדאוג שאין לך עבודה, ותהיה הסמכות שאליה פונים בכל מצב. אחד מהחכמים הקדמונים היטיב לומר: 'בין כל שלושה אנשים שהולכים יחד, יש לפחות אחד שיכול להיות המורה שלי'. בכל פעם שאתה נמצא בסביבת אחרים, חפש למי יש מיומנות בתחום מיוחד. למד אותה בסתר מבלי שהאחרים יגלו זאת, ואז, כאשר תשלוט במיומנות הזו, תוכל להרוויח כסף כדי לפרנס את עצמך ולעולם לא יחסר לך דבר." מהי מטרת ההורים שלך בכך שהם גורמים לך ללמוד מיומנויות כאשר אתה בין אנשים אחרים? (להתקדם בעולם.) המטרה של לימוד מיומנויות היא לחזק את עצמך, לצאת כשידך על העליונה, ללמוד בסתר לרכוש מיומנויות מאחרים, ולחזק את עצמך בהדרגה. אם יהיה לך כוח רב בין אנשים, תהיה לך פרנסה ויהיו לך גם תהילה ועושר. וכשיהיו לך תהילה ועושר אנשים יעריכו אותך מאוד. אם לא יהיו לך מיומנויות אמיתיות, אף אחד לא יעריך אותך, ולכן אתה חייב ללמוד לאסוף בסתר מיומנויות מאחרים, ללמוד את נקודות החוזק והמיומנויות שלהם, ובהדרגה להיות חזק מהם – רק אז תוכל לצאת כשידך על העליונה. יש הורים שאומרים לילדיהם: "אם אתה רוצה להיראות מכובד כשאנשים מסתכלים, עליך לסבול כשהם לא רואים", עדיין במטרה לגרום לילדיהם לזכות בהערכה רבה של אחרים. אם אתה עובד קשה ובחריצות וחווה קשיים גדולים כדי ללמוד מיומנויות כאשר אחרים לא מסתכלים, אזי כאשר תרכוש אותן, תוכל להרשים את כולם עם ההצטיינות שלך, ובכל פעם שאנשים יזלזלו בך או יציקו לך, תוכל להתרברב בכישרונות שלך ואף אחד לא יעז להציק לך יותר. אף על פי שאתה עשוי להיראות רגיל וחסר ייחוד, ואינך אומר הרבה, יהיו לך כמה מיומנויות ויכולות טכניות שהן מעבר להישג ידם של אנשים רגילים, כך שאחרים יעריצו אותך על כך, ירגישו פחותי יכולת בנוכחותך, ויראו בך מישהו שיכול לעזור להם. בדרך זו, האם ערכך בקרב אנשים לא יגדל? וככל שערכך יגדל, האם לא תיראה מכובד? אם אתה שואף להשיג מעמד מכובד בקרב אחרים, אתה צריך לשאת קשיים וסבל כאשר הם לא מסתכלים. אין זה משנה כמה קשיים תסבול, פשוט התגבר על כך והמשך הלאה, וכל הסבל שלך יתברר ככדאי כאשר אנשים יראו למה אתה מסוגל. מה המטרה של הוריך באומרם: "אם אתה רוצה להיראות מכובד כשאנשים מסתכלים, עליך לסבול כשהם לא רואים"? מטרתם היא שתזכה למעמד מכובד ולהערכה בקרב אחרים, במקום להיות מופלה לרעה או לסבול מבריונות, כך שלא רק שתוכל ליהנות מהדברים היפים בחיים, אלא גם תזכה לכבוד ולתמיכה מאחרים. לא רק שאנשים בעלי מעמד כזה בחברה לא סובלים מבריונות מצד אחרים, אלא שעבורם הדברים קורים בצורה חלקה בכל מקום אליו הם הולכים. בכל פעם שאנשים יראו אותך מגיע, הם יאמרו: "אה, זה אתה, במה זכינו שאתה מבקר אותנו? כבוד גדול לראות אותך! האם אתה צריך לטפל בעניין כלשהו? אני אטפל בו בשבילך. באת לקנות כרטיסים? ובכן, אין צורך לעמוד בתור. אני אשיג עבורך את המושב הטוב ביותר. אחרי הכל, אנחנו חברים!" אתה לוקח זאת לתשומת לבך וחושב: "וואו, תווית הידוען הזו שיש לי באמת עושה פלאים. הבכירים צודקים כשהם אומרים: 'אם אתה רוצה להיראות מכובד כשאנשים מסתכלים, עליך לסבול כשהם לא רואים'. החברה באמת כזאת, היא כל כך ממוקדת מציאות! אם לא היה לי המוניטין הזה, מי היה שם לב אליי? אם אתה עומד בתור כמו אדם רגיל, אחרים עלולים להתנשא עליך ולהתייחס אליך בבוטות, ואולי אפילו לא למכור לך כשאתה מגיע לראש התור". כשאתה ממתין בתור לרופא בבית החולים, מישהו מבחין בך מעבר למסדרון ואומר: "אתה לא פלוני? למה אתה מחכה בתור? מיד אמצא לך מומחה כדי שלא תצטרך לעמוד בתור." אתה משיב: "עדיין לא שילמתי". והוא אומר: "אין צורך, אני אשלם את החשבון". אתה מהרהר וחושב: "טוב להיות ידוען. בסופו של דבר, כל הסבל הזה שסבלתי כשאף אחד לא ראה, לא היה לשווא. אני באמת יכול ליהנות מיחס מיוחד בחברה. החברה הזו כל כך ממוקדת מציאות, שאתה רק צריך להיות ידוען כדי להתקבל יפה. זה נהדר!" שוב אתה שמח שהסבל שלך לא היה לשווא, וחושב שהיה שווה לעבור את כל הסבל והקשיים האלה כשאחרים לא ראו! אתה מתפעל כל הזמן: "אני לא צריך להמתין בתור לרופא בבית החולים", אתה חושב. "אני יכול להשיג מושבים טובים בכל פעם שאני קונה כרטיסי טיסה, ואני מקבל יחס מיוחד בכל מקום שאליו אני הולך. עם ההשפעה שלי אני יכול אפילו להיכנס דרך הדלת האחורית. זה נהדר! ככה החברה צריכה להיות, אין צורך בשוויון. אנשים צריכים לקבל לפי מה שהם משקיעים. אם אתה לא סובל כשאחרים לא רואים, האם תוכל להיראות מכובד כשהם כן יסתכלו? ראה אותי, למשל. סבלתי כשאחרים לא ראו, כדי שכאשר הם יסתכלו, אוכל לקבל יחס מיוחד כזה, כי זה מגיע לי". אם כך, במה אנשים תלויים אם הם רוצים להתחבר עם אחרים בחברה ולגרום לדברים לקרות? הם מסתמכים על הכישרונות והמיומנויות שלהם כדי לתמוך ביכולתם לעשות דברים. השאלה אם מישהו מצליח במאמציו או לא, או עד כמה הוא טוב בביצוע דברים בחברה, לא מבוססת על הכישרון או האנושיות של אותו אדם, וגם לא על השאלה אם הוא ניחן באמת. אין הוגנות או שוויון בחברה. כל עוד אתה חרוץ מספיק, יכול לשאת סבל כשאחרים לא רואים, ואתה רודן ומספיק חזק, תוכל לזכות במעמד גבוה בקרב אחרים. בדיוק כמו בעבר, כאשר אנשים התחרו כדי להיות מאסטרים בעולם אמנויות הלחימה. הם היו סובלים סבל רב והתאמנו לילות כימים לאורך זמן, עד שלבסוף הם שלטו בכל הסגנונות של בתי הספר השונים לאמנויות לחימה והמציאו סגנון ייחודי משלהם, אותו הם תרגלו עד שהגיעו לשלמות והפכו לבלתי פגיעים. ומה קרה בסוף? בטורניר אמנויות הלחימה הם הביסו לוחמים מכל בתי הספר הגדולים וזכו למעמד של מאסטר בעולם אמנויות הלחימה. כדי להיראות מכובדים בעיני אחרים, הם היו מוכנים לשאת כל סוג של סבל, ואפילו היו מתרגלים כמה אמנויות אפלות מאחורי דלתיים סגורות. לאחר שמונה עד עשר שנים של תרגול, הם הפכו למומחים כאלה שאף אחד בעולם אמנויות הלחימה לא יכול היה להביס אותם בזירה או להתנקש בהם מחוצה לה, וגם אם הם שתו רעל, הם יכלו להוציא אותו מגופם. כך הם ביססו את מעמדם כמאסטרים בעולם אמנויות הלחימה ואף אחד לא יכול היה לאיים על מעמדם – בעיני אחרים, זו המהות של להיראות מכובד. בימי קדם, כדי להיראות מכובדים בפני אחרים, אנשים נבחנו בבחינות ממשלתיות וזכו בהכרת כבוד. כיום, אנשים הולכים לקולג', ניגשים לבחינות כניסה לתארים מתקדמים ולומדים לדוקטורט – גם הם מתמידים בלימודיהם למרות הקשיים, ומשתעבדים ללימוד ידע חסר תועלת מעלות השחר ועד שעות הלילה המאוחרות, שנה אחר שנה. לפעמים הם כל כך עייפים שהם לא רוצים ללמוד יותר ומשתוקקים לקחת הפסקה, אבל הוריהם נוזפים בהם ואומרים: "מתי אי פעם תוכיח שיש לך סיכוי כלשהו להצליח? האם אתה עדיין רוצה להיראות מכובד בפני אחרים? אם זה המצב, איך תוכל לעשות זאת בלי לסבול כשהם לא רואים? אתה לא תתפגר אם תפסיד הפסקה קצרה, נכון? לך ללמוד! לך להכין שיעורי בית!" הם אומרים, "סיימתי את שיעורי הבית שלי ועברתי על השיעורים של היום. אתם יכולים לתת לי להירגע קצת?" אבל ההורים שלהם עונים: "ממש לא! אם אתה רוצה להיראות מכובד כשאנשים מסתכלים, עליך לסבול כשהם לא רואים!" הם מהרהרים בכך וחושבים, "ההורים שלי עושים את כל זה לטובתי, אז למה אני כל כך עקשן ועסוק בבילויים? אני חייב לעשות מה שאומרים לי. יש משפט שאומר, אתה מתעלם מהבכירים שלך על אחריותך, ולכן אני חייב להקשיב להורים שלי. הם יהיו כאלה עד סוף חייהם. אם לא אתייחס לדבריהם, אני אאכזב אותם. חוץ מזה, יש לפני עוד דרך ארוכה בחיים, אז מה זה קצת סבל בטווח הארוך?" עם המחשבה הזו הם משקיעים את כל מרצם בלימוד, בבדיקת השיעורים ובהכנת שיעורי הבית. הם נשארים ערים עד אחר חצות ולומדים, ולא משנה כמה הם עייפים, הם מצליחים להתגבר על כך. אנשים עוברים בנתיב חייהם הקנייה מתמדת על ידי השפעות ההתניה של משפחתם, בצורת רעיונות וביטויים כגון "אם אתה רוצה להיראות מכובד כאשר אנשים מסתכלים, עליך לסבול כאשר הם לא רואים", אשר ממשיכים לעודד ולהניע אותם. למען עתידם וסיכוייהם וכדי להיראות מכובדים בסביבת אחרים, הם לומדים כל הזמן מיומנויות וידע כשאנשים לא מסתכלים. הם צוברים ידע ומיומנויות שונות כדי לחזק את עצמם. הם גם מתעמקים במעלליהם של דמויות עתיקות שונות או של אנשים מצליחים כדי לתת לעצמם דחיפה ולעורר את רוח הלחימה שלהם. הם עושים כל זאת במטרה להשליך מעליהם את העוני, הבינוניות והנחיתות בעתידם, ולשנות את הגורל של היותם מופלים לרעה, כך שיהפכו לאנשים נעלים, חברים באליטה וכאלה שאחרים נושאים אליהם עיניים. השפעות ההתניה הללו ממשפחתם ממשיכות להתרוצץ במוחם שוב ושוב, עד שבהדרגה, הערות ואמרות אלה הופכות לרעיונות ולהשקפות המושרשות בהם, לדרכי ההתמודדות הקבועות שלהם עם העולם, וגם הופכות להשקפתם המוטמעת על הקיום ועל המטרה שאליה הם חותרים.

יש הורים שאומרים לילדיהם: "אתה חייב ללמוד להתיידד עם אחרים. כמו שאומרים, 'בדיוק כפי שגדר זקוקה לתמיכה של שלושה מוטות, אדם בעל יכולת זקוק לתמיכתם של שלושה אנשים אחרים'. אפילו לפוליטיקאי המושמץ משושלת סונג, צ'ין הוי^[א] היו שלושה חברים. לכל מקום שתלך, למד להסתדר עם אחרים ושמור על יחסי אנוש טובים. לכל הפחות, אתה חייב להשיג לעצמך כמה חברים קרובים. כאשר תיכנס לחברה, תיתקל בכל מיני קשיים בחיים, בעבודה ובניהול העסק שלך. אם לא יהיו לך חברים שיעזרו לך, תצטרך להתמודד לבד עם כל מיני קשיים ומצבים לא נוחים. אם תכיר תחבולות שבעזרתן תשיג כמה חברים קרובים, החברים האלה יבואו לחלץ אותך מצרות ויעזרו לך להצליח במאמציך כאשר תיתקל בקשיים ובמצבים לא נוחים. אם אתה רוצה להשיג דברים גדולים, אתה צריך לרדת מהעץ הגבוה שלך ולהשיג חברים. אתה צריך להיות מסוגל לשמור לצידך כל מיני אנשים חזקים כדי שיתמכו במאמצים שלך, ובחיים ובקיום העתידיים שלך. אתה חייב להיות מסוגל לנצל אנשים שונים כדי שיעזרו לך לעשות דברים וישרתו אותך". בדרך כלל הורים לא יעלו סוג כזה של רעיון או השקפה באופן מפורש, או יאמרו לילדיהם באופן ישיר שהם צריכים ללמוד לרכוש חברים, לנצל אנשים ולהיות מסוגלים למצוא חברים שיעזרו להם להצליח במאמציהם. עם זאת, יש הורים בעלי מעמד בחברה, או שהם פיקחים ותחבולנים במיוחד, המשפיעים על ילדיהם הן בדבריהם והן בהתנהלותם. בנוסף, בכל פעם שילדיהם רואים ושומעים את רעיונותיהם, השקפותיהם ודרכי ההתמודדות שלהם עם העולם דרך הדברים שהם אומרים ועושים בחיי היומיום, הדבר מפעיל השפעת התניה על הילדים. אם אתה שופט באופן שגוי ולא מבחין בין דברים חיוביים לדברים שליליים, אתה מושפע מבלי משים מהמילים ומהמעשים של הוריך ומקבל את רעיונותיהם והשקפותיהם, או שרעיונות והשקפות אלה מושתלים בהיסח דעת עמוק בלבך, והופכים לבסיס ולעיקרון הבסיסי ביותר שעל פיהם אתה עושה דברים. ייתכן שההורים שלך לא יגידו לך באופן ישיר "לרכוש יותר חברים, ללמוד כיצד לגרום לאנשים לעשות דברים בשבילך, למנף חוזקות של אנשים וללמוד לנצל את הסובבים אותך". אף על פי כן, הם מדביקים אותך ומפעילים עליך התניה בכך שהם מיישמים בפועל באמצעות מעשיהם את הרעיונות וההשקפות שהם מטיפים לך. כך הוריך הופכים להיות המורים הראשונים שלך בעניין הזה, מלמדים אותך איך להתמודד עם דברים, איך להסתדר עם אנשים ואיך לרכוש חברים בחברה הזאת, וכן מלמדים אותך מהי המטרה העומדת מאחורי הצורך לרכוש חברים, למה עליך להתיידד, איזה סוג של חברים עליך להשיג, כיצד להשיג דריסת רגל בחברה, מהם הדברים הבסיסיים והשיטות להשגת דריסת רגל, וכן הלאה. כך הוריך מפעילים עליך התניה על ידי יישום בפועל של הדברים שאותם הם מטיפים. מבלי משים, ככל שאתה גדל מילדות לבגרות, רעיונות והשקפות אלה לובשים בהדרגה צורה, מתודעה פשוטה למחשבות, השקפות ופעולות קונקרטיות, כך שצעד אחר צעד, הם מושתלים עמוק בלבך ובנפשך והופכים לדרכך ולפילוסופיה שלך להתנהלות בעולם. מה דעתכם על האמרה "בדיוק כפי שגדר זקוקה לתמיכה של שלושה מוטות, אדם בעל יכולת זקוק לתמיכתם של שלושה אנשים אחרים" כדרך להתמודד עם העולם? (היא רעה.) האם יש דבר כזה, חבר אמת, בעולם הזה? (לא.) מדוע, אם כן, גדר זקוקה לתמיכה של שלושה מוטות? מה הטעם בשלושה מוטות? רק כדי שהיא תהיה יציבה יותר. היא לא תהיה יציבה עם שני מוטות, ומוט אחד כלל לא יעזור. אם כך, מהו העיקרון להתמודדות עם העולם המעורב כאן? אפילו אדם מוכשר, לא משנה כמה יכולת יש לו, לא יכול למחוא כפיים ביד אחת ולא ישיג דבר. אם אתה רוצה להשיג משהו, אתה צריך אנשים שיעזרו לך. ואם אתה רוצה שאנשים יעזרו לך, אתה צריך ללמוד איך להתנהל ולהתמודד עם העולם, ולרכוש חברים באופן נרחב ולצבור כוח כדי לעשות דברים. כדי להשיג משהו, גדול או קטן, בין אם לבנות קריירה, להשיג דריסת רגל בחברה, או להשיג משהו גדול אף יותר, אתה חייב שיהיו סביבך אנשים שאתה סומך עליהם ומעריך אותם, ושתוכל להשתמש בהם כדי שיעזרו לך להשיג את הדברים שאתה מתאמץ לקחת על עצמך, אחרת זה יהיה כמו לנסות למחוא כפיים ביד אחת. כמובן שאלה הכללים שעל פיהם יש לעשות כל דבר בעולם הזה, כי אין הוגנות בחברה, רק מזימות ומאבקים. אם תלך בנתיב הנכון ותיקח על עצמך מטרות צודקות, אף אחד לא יאשר זאת, זה לא יעבוד בחברה הזאת. לא משנה איזה סוג של מאמץ אתה מבצע, אתה חייב שיהיו כמה אנשים שיעזרו לך ואתה צריך לצבור כוח בחברה. לאן שתלך, אם יהיו אנשים שייכנעו לך ויפחדו ממך, תהיה לך דריסת רגל איתנה בחברה, יהיה לך הרבה יותר קל לבצע את הדברים שאתה מתאמץ לבצע, ויהיו אנשים שיתנו לך אור ירוק. זו גישה ודרך להתמודד עם העולם. לא משנה מה אתה רוצה לעשות, ההורים שלך תמיד יאמרו לך "בדיוק כפי שגדר זקוקה לתמיכה של שלושה מוטות, אדם בעל יכולת זקוק לתמיכתם של שלושה אנשים אחרים". אם כן, האם העיקרון הזה להתמודדות עם העולם נכון או לא נכון? (לא נכון.) מה לא נכון בזה? (השאלה אם אדם יכול להשיג דברים לא תלויה בעוצמתו או בכישרונו, אלא בריבונותו של האל ובהסדריו.) הדבר תלוי בריבונותו של האל ובהסדריו, זהו היבט אחד. בנוסף, מהי מטרתם של אנשים כשהם רוצים שאחרים יעזרו להם בחברה? (לאפשר לעצמם להתעלות מעל השאר.) נכון. המטרה מאחורי תמיכת שלושת המוטות הללו בך היא לפלס לעצמך מקום ולהשיג דריסת רגל איתנה. בדרך זו, אף אחד לא יוכל למוטט אותך, ואפילו אם מוט אחד יתמוטט, שני המוטות האחרים יהיו שם כדי לתמוך בך. אנשים בעלי מידה מסוימת של כוח יכולים לעשות דברים בקלות בחברה הזאת, מבלי לדאוג לגבי החוק, לגבי רגשות האנשים או דעת הקהל. האין זו מטרתם של אנשים? (כן.) בדרך זו, תוכל להפוך לאדם המכתיב את כללי המשחק, אנשים יקשיבו לך, ולא החוק ולא כל דעת קהל יוכלו לטלטל את דריסת הרגל שלך או לערער אותך. לך תהיה המילה האחרונה במגמות של החברה הזו ובכל קבוצה חברתית. אתה תהיה הסמכות המועדפת. אם כך, האם לא תוכל לעשות כרצונך? תוכל לעמוד מעל החוק, מעל רגשותיהם של אנשים, מעל דעת הקהל, מעל המוסר ומעל גינוי המצפון. האם זו המטרה שאנשים רוצים להשיג? (כן.) זו המטרה שאנשים רוצים להשיג. זהו הבסיס למעשיהם של אנשים, המאפשר להם להגשים את שאיפותיהם ורצונותיהם. יש אנשים שהופכים לאחים מושבעים בחברה. ביניהם, אח בכור הוא מנכ"ל של תאגיד כלשהו, אח צעיר הוא נשיא של קבוצה כלשהי, וכמה אחרים הם פוליטיקאים או בוסים בעולם התחתון. יש אנשים שיש להם חברים שהם מנהלי בתי חולים או מנתחים ראשיים או אחיות ראשיות, ויש אנשים שרוכשים חברים טובים בתחום העבודה שלהם. האם אנשים רוכשים את החברים האלה כי הם באמת חולקים את אותן השקפות ותחומי עניין? או משום שהם באמת רוצים לקיים יחד מטרות צודקות? (לא.) אם כך, מדוע הם עושים זאת? הם עושים זאת משום שהם רוצים לצבור סוג של כוח, ולהרחיב ולהעצים את הכוח הזה, ובסופו של דבר להסתמך עליו כדי להשיג דריסת רגל בחברה ולשרוד בה, להיות בעלי המעמד הגבוה ביותר וליהנות מחיי מותרות ופינוקים; אף אחד לא יעז להציק להם, וגם אם הם יבצעו פשעים, החוק לא יעז להעניש אותם. ואם הם אכן יבצעו פשעים, חבריהם יבואו לעזור להם. חבר אחד ידבר בשמם, חבר אחר יעזור ליישר את ההדורים בבית המשפט וישדל פוליטיקאים בכירים לתת להם חנינה, כך שהם ייצאו מתחנת המשטרה בתוך פחות מעשרים וארבע שעות. לא משנה כמה חמור הפשע שהם ביצעו, שום דבר לא ייצא מזה והם אפילו לא יצטרכו לשלם קנס. בסופו של דבר, פשוטי העם יאמרו: "האדם הזה הוא באמת משהו. איך הוא יצא מזה כל כך מהר אחרי שביצע פשע כל כך חמור? אם אנחנו היינו במקומו, היינו גמורים, לא? היינו נכנסים לכלא, נכון? תראה את החברים שלו. למה לנו אין חברים כאלה? איך זה שאנשים כאלה הם מעבר להישג ידנו?" ואנשים יקנאו. כל העניינים האלה נגרמים על ידי אי-צדק חברתי והופעתן המתמשכת של מגמות רעות בחברה. לאנשים אין שום תחושת ביטחון בחברה הזאת. הם תמיד רוצים להתחבב על כוחות מסוימים ולהשוות כוחות. במיוחד אלה החיים בתחתית החברה, גם אם יש להם אמצעים כלשהם להתפרנס, הם לא יודעים מתי הם ייתקלו בסכנה או בקושי, והפחד הגדול ביותר שלהם הוא להתמודד עם אסון בלתי צפוי כלשהו או עם תקלה כלשהי, במיוחד כשמדובר בכל מה שקשור לחוק, כך שהם עוברים את החיים בלי שום רצון להיות מעורבים עם המשטרה או עם בתי המשפט. מכיוון שלאנשים אין תחושת ביטחון בחברה הזו, הם צריכים לרכוש חברים כל הזמן ולמצוא בעלי ברית חזקים עליהם הם יכולים לסמוך. כשילדים קטנים נמצאים בבית הספר, הם צריכים להשיג שניים או שלושה חברים כדי לשחק איתם. אחרת, כאשר הם לבד, תמיד מציקים להם בסופו של דבר. הם לא מעזים לספר למורה על כך שמציקים להם, כי אם הם יספרו, בטוח שהם יקבלו מכות בדרכם הביתה מבית הספר. גם אם המורים מתייחסים אליך יפה והביצועים האקדמיים שלך טובים למדי, אם אתה לא יודע איך לרכוש חברים או לחבור לבריונים סביבך, תמצא את עצמך בסכנה אם תסתכסך איתם. ולפעמים, גם אם לא תסתכסך איתם, הם ינסו להוליך אותך שולל כשיראו שאתה תלמיד טוב, ואם לא תקשיב להם, הם יכו אותך או יציקו לך. אפילו בסביבות בית ספריות אנשים מרגישים חסרי ביטחון, כך שהעולם הזה באמת מפחיד, אתה לא חושב כך? לכן, מבחינה זו, השפעות ההתניה שהמשפחה מפעילה עליך נובעות במובן אחד מהשפעת הוריך המהווים עבורך דוגמה, ובמובן אחר, גם מחוסר הביטחון של אנשים בחברה. מכיוון שאין הוגנות בחברה הזאת, ואין שום כוח או יתרון שיכולים להגן על זכויות האדם והאינטרסים שלך, אנשים סובלים לעתים קרובות מאימה ופחד בחברה הזאת. כתוצאה מכך, הם מקבלים באופן טבעי את השפעות ההתניה של הרעיון ש"בדיוק כפי שגדר זקוקה לתמיכה של שלושה מוטות, אדם בעל יכולת זקוק לתמיכתם של שלושה אנשים אחרים". כיוון שבסביבות האמיתיות שבהן אנשים קיימים, רעיונות והשקפות כאלה נחוצים כדי לתמוך בהישרדותם, ולאפשר להם לעבור מחיים של התבודדות ובדידות לחיים של תלות ותחושת ביטחון. לכן, אנשים מתייחסים להסתמכות על כוח ולתלות בחברים בעולם הזה כדבר חשוב מאוד.

באשר לדרכים שבהן המשפחה מפעילה התניות על אנשים, בנוסף לאמרה שהזכרנו זה עתה, והיא: "בדיוק כפי שגדר זקוקה לתמיכה של שלושה מוטות, אדם בעל יכולת זקוק לתמיכתם של שלושה אנשים אחרים", יש כמה דרכים ספציפיות יותר שבאמצעותן משפחות מחנכות אנשים. לדוגמה, הורים נוטים לחנך את בנותיהם על ידי אמירות כמו: "'אישה תתייפה עבור אלה שמעריצים אותה, בעוד שגבר יקריב את חייו עבור אלה שמבינים אותו'. כמו כן, 'אין נשים מכוערות בעולם, רק נשים עצלניות'. נשים צריכות ללמוד לאהוב את עצמן, להתגנדר, ולהפוך את עצמן ליפות. בדרך זו, לכל מקום שתלכי, אנשים יאהבו אותך ויותר אנשים יעשו בשבילך דברים ויאשרו אותך. באופן טבעי, אם אנשים יחבבו אותך, הם לא ימתחו עליך ביקורת ולא יקשו עליך". יש הורים שאומרים לבנותיהם: "בנות חייבות ללמוד להתלבש יפה, להתאפר, וחשוב מכך, עליהן ללמוד להיות עדינות". מה שהם באמת אומרים הוא שאת צריכה ללמוד להתרברב בעצמך. הם גם אומרים דברים כמו: "אל תהיי אישה חזקה. מה הטעם שאישה תהיה כל כך חזקה ועצמאית? נשים כאלה אף פעם לא מתלבשות יפה, אלא חיות כמו גברים, ממהרות להתרוצץ כל היום, והן גם לא עדינות. נשים נולדות להיות נאהבות על ידי גברים. הן לא צריכות להיות עצמאיות או ללמוד מיומנויות כלשהן. הן רק צריכות ללמוד להתלבש יפה, ללמוד איך לרצות גברים, ולעשות היטב מה שאישה צריכה לעשות. אישה שגברים אוהבים ומוקירים תהיה מאושרת כל חייה". יש נשים שהוריהן מפעילים עליהן התניה מבחינה זו. במובן אחד, הן רואות כיצד האימהות שלהן מתנהגות כנשים. במובן אחר, לאחר שהוריהן הפעילו עליהן התניה, הן הופכות את עצמן לנשים שבאמת נעים להסתכל עליהן על ידי כך שהן תמיד מתלבשות יפה ומייפות את עצמן. האם אנשים כאלה קיימים? (כן.) נשים הגדלות בסביבה משפחתית כזו מייחסות חשיבות רבה להופעתן, ללבוש שלהן ולזהותן הנשית. הן לא ייצאו מהבית בלי להתאפר ולהחליף בגדים. יש נשים שלא משנה כמה הן עסוקות בעבודה, הן חייבות בהחלט לחפוף את שיערן, להתקלח ולהתבשם לפני שהן יוצאות מהבית, אחרת הן פשוט לא יוצאות, וכשאין להן מה לעשות, הן רק מסתכלות במראה ומסדרות את שיערן. מי יודע כמה פעמים הנשים האלה מסתכלות במראה בכל יום! הן מותנות באופן עמוק על ידי רעיונות והשקפות כגון "אישה תתייפה עבור אלה שמעריצים אותה, בעוד שגבר יקריב את חייו עבור אלה שמבינים אותו", ולכן הן מקדישות תשומת לב רבה להופעתן ולמראה הפנים שלהן. הן לא ייצאו מהבית אם גוון העור שלהן נראה בלוי מעט, והן לא יראו את פניהן בפומבי אם יש להן פצעון על הפנים. אם יום אחד אין להן חשק להתאפר, הן לא ייצאו. או אם הן הסתפרו אבל התספורת לא נראית כל כך יפה, והן לא נראות נעימות לעין, הן לא ייצאו לעבודה, כדי שאנשים לא יכבדו אותן פחות. נשים כאלה חיות כל היום למען הדברים האלה. אם הן נעקצו ביד על ידי יתוש, הן יסתירו את היד שלהן, או אם נעקצו ברגל הן יכסו אותה כי הן לא ייראו יפות בחצאית, והן גם לא ייצאו מביתן, ולא יוכלו לבצע את חובתן. כל דבר קטן עלול להרתיע ולעכב אותן, כך שהחיים הופכים להיות קשים ומעייפים מאוד עבורן. הן משקיעות מאמצים רבים בשמירה על פניהן, גזרתן ותסרוקתן, כדי לשמור על כבודן כראוי לליידי וכדי להימנע מלהפוך לנשים מכוערות, הן משליכות מעליהן את ההרגלים הרעים שהיו להן בעבר ואת העצלות שלהן. לא משנה כמה הן עסוקות בעבודה, הן חייבות להתלבש יפה ולהתקשט בקפידה ובאופן מעודן. אם הגבות שלהן לא משורטטות היטב, הן משרטטות אותן מחדש. אם הסומק שלהן לא מרוח באופן אחיד, הן מורחות אותו מחדש. הן לא ייצאו החוצה אלא אם כן הן בילו לפחות שעה או שעתיים באיפור. יש נשים, שברגע שהן קמות בבוקר הן מתחילות את כל ההצגה הזאת של להתקלח, להתגנדר ולהחליף בגדים. הן חושבות, וחושבות שוב, מודדות בגד זה ובגד אחר, עד שמגיעה שעת הצהריים והן עדיין לא יוצאות מהבית. הן מקדישות את הזמן והאנרגיה שלהן לדברים חסרי ההיגיון האלה, ומן הסתם זה קשה מאוד עבורן. הן כלל לא מצליחות לעשות דבר מה רציני, וברגע שהן פוקחות את עיניהן, כל מה שהן חושבות עליו זה להתלבש ולהפוך את עצמן ליפות. חלק מנשים אלה מושפעות מרעיונותיה והשקפותיה של אמן, בעוד שלאחרות נאמר במפורש על ידי אמן מה עליהן לעשות, וחלקן לומדות מהדוגמה שאמם נותנת במעשיה. בקיצור, כל אלה הן דרכים שבהן אנשים מותנים על ידי משפחתם.

יש משפחות שאוחזות בהשקפה ש"בנות צריכות להתחנך כמו ילדות עשירות, ובנים כמו ילדים עניים". האם שמעתם את האמירה הזאת? (כן, שמענו). מה פירוש אמירה זו? כולם ילדים, אם כך, מדוע צריך לחנך בנות כמו ילדות עשירות, ובנים כמו ילדים עניים? התרבות המסורתית מעריכה בדרך כלל גברים ומייחסת פחות חשיבות לנשים, אם כך, מדוע נראה שאמרה זו מעריכה יותר בנות על פני בנים? אם בת תתחנך כמו ילדה עשירה, איזו מין בת היא תהיה? לאיזה מין דבר היא תהפוך? (לאדם מפונק, יהיר ושתלטן למדי). אדם זדוני, שברירי, שאינו מסוגל לשאת קשיים כלשהם, חסר אכפתיות, חסר היגיון, ואינו מסוגל להבחין בין טוב לרע – למה יכול אדם כזה להגיע? האם זו הדרך הנכונה לחנך מישהו? (לא). חינוך בדרך זו יהרוס אותו. אם תגדל את בתך כילדה עשירה, למרות שהיא תגדל בסביבה משפחתית שתענה על כל צרכיה הבסיסיים, ויהיה לה קורטוב של תחכום, האם היא תבין את עקרונות ההתנהלות האמיתיים? אם היא לא תבין, הרי שגישה הורית כזו תפגע בה ותזיק לה, במקום להגן עליה. מהי המוטיבציה של הורים לגדל את בנותיהם על בסיס עיקרון זה? בת שתגדל כך תהיה מתוחכמת ולא תתפתה בקלות לגברים שיקנו לה שמלות יפות, יתנו לה מעט כסף לבזבוז או ירעיפו עליה מתנות וטובות הנאה עלובות. לכן, הגבר הממוצע לא ילהיב אותה. כדי לזכות בלבה, להקסים אותה ולזכות בידה לנישואים הוא יצטרך להיות עשיר מאוד, ג'נטלמן מושלם, מתוחכם ביותר, מתוכנן, מחושב וממולח מאוד. האם לדעתך זהו דבר טוב או רע לחתן את בתך עם אדם כזה? בודאי שזהו לא דבר טוב, הלא כן? בנוסף, אם תגדל את בתך כילדה עשירה, היא תדע ליהנות, להתלבש יפה ולאכול אוכל טוב, אך האם היא תוכל להבחין בין אנשים ולדעת מי הם באמת? האם יהיו לה כישורי הישרדות כלשהם? האם היא תוכל לחיות לצד אחרים לאורך זמן? לא בהכרח. יכול להיות שהיא תתקשה לשמור על סדר בחייה, ובמקרה כזה, אנשים כאלה הם חסרי תועלת. הם מפונקים, יהירים ושתלטנים, זדוניים וחצופים, מכורים לתאוותיהם ושחצנים, לא מתפשרים ועקשנים, והם יודעים רק לאכול, לשתות וליהנות. מלבד כל זאת, לא יהיה לה אפילו השכל הישר הבסיסי הדרוש כדי להסתדר בחיים, והדבר יגרום מבלי משים לצרות בהישרדותה ובחיי המשפחה שלה בעתיד. דרך זו של הוריה לחנך כך את בתם אינה דרך טובה. הם לא לימדו אותה עקרונות של התנהלות, אלא רק איך ליהנות מהחיים. לכן, אם היא לא תוכל להרוויח מספיק כסף בעתיד, האם היא לא תחווה קשיים? האם היא לא תתקשה להסתדר? האם היא תוכל לשאת זאת? האם היא לא תהיה שברירית בכל פעם שתיתקל בקשיים בעתיד? האם תהיה לה ההתמדה הדרושה כדי להתמודד עם כל הקשיים האלה? אל תהיו בטוחים. מהי הבעיה הגדולה ביותר באנושיות של אנשים שנהנים יותר מדי מהחיים החומריים, שרגילים יתר על המידה לחיים קלים ולמותרות, ושמעולם לא סבלו? הם שבריריים ואין להם רצון לשאת קשיים, ואנשים כאלה ייהרסו. לכן, החינוך שילדים מקבלים ממשפחתם, בין אם באמצעות הוריהם או באמצעות מגמות חברתיות, מגיע למעשה מבני אדם. בין אם האמרות המרובות האלה מתגבשות לכדי רעיון או השקפה, או הופכות לדרך חיים או לדרך הישרדות עבור אנשים, הן גורמות להם להתייחס לנושאים האלה מנקודת מבט קיצונית, מוטה ומעוותת. בקיצור, האמירות האלה מהמשפחה משפיעות, במידה זו או אחרת, על האופן שבו אנשים מתייחסים לאנשים ולדברים, ועל האופן שבו הם מתנהלים ופועלים. ומכיוון שהדברים האלה משפיעים עליך, הם ישפיעו גם על החתירה שלך אל האמת. לכן, אין זה משנה אם האמירות, הרעיונות וההשקפות הללו של הוריו של אדם הם אציליים ונעלים, או באים מתוך בורות ואווילות, כולם צריכים לבחון ולהעריך אותם מחדש, וללמוד להבחין בהם כפי שהם באמת. אם הדברים מגיעים לכדי כך שיש להם השפעה מסוימת עליך, או שהם גורמים להפרעה בחייך ובחתירתך אל האמת, או הופכים את חייך לתסבוכת מוחלטת, או מונעים ממך לחפש את האמת ולקבל אותה בכל פעם שאתה מתמודד עם אנשים, מאורעות ודברים, אזי עליך פשוט לוותר עליהם.

יש גם טענות הרווחות בחברה לגבי המושגים אינטליגנציה רגשית, או EQ, ומנת משכל, או IQ. טענות אלה מצביעות על כך שאנשים לא צריכים להיות בעלי מנת משכל גבוהה, אלא צריכים להיות רק בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה. מנת משכל קשורה יותר לאיכותו של אדם, ואילו אינטליגנציה רגשית קשורה יותר לתחבולות שבאמצעותן אדם מתמודד עם העולם. זו ההבנה הבסיסית שלי לגבי שני המונחים האלה. אולי מנת המשכל שלך גבוהה למדי, ואתה באמת אקדמאי, בעל ידע רב, מתקשר נהדר עם אנשים, והיכולת שלך לשרוד חזקה למדי, אבל האינטליגנציה הרגשית שלך אינה גבוהה, ואין לך תחבולות להתמודדות עם העולם, או אפילו אם אתה תחבולתי מעט, האמצעים שלך לא מתוחכמים מאוד. במקרים כאלה, הידע, הכישורים והבקיאות שלך בתחום מיוחד מאפשרים לך להסתדר בקושי בחברה ולהתפרנס באופן בסיסי בלבד. אנשים בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה מצליחים להיות ערמומיים במיוחד. הם ישתמשו בכוחות שונים בחברה, בסביבות גיאוגרפיות מועילות, בהזדמנויות מועדפות ובמידע מועיל כדי ליצור התלהבות ולתמרן דברים, להגזים בדבר שלא ראוי לציון ולהפוך אותו למשהו עם השפעה מסוימת בחברה או בקהילה, כך שהם עצמם יתפרסמו, ובסופו של דבר יתבלטו בקהל ויהפכו לאנשים בעלי תהילה ומעמד. לסוג זה של אנשים יש אינטליגנציה רגשית גבוהה ויכולת להשתמש בתחבולות. אנשים תחבולניים הם למעשה מלכי שדים ערמומיים. החברה של ימינו דוגלת באינטליגנציה רגשית גבוהה, ומשפחות מסוימות עשויות לעתים קרובות להתנות את ילדיהן בדרך זו באומרן: "טוב שיש לך רמת משכל גבוהה, אבל עליך להיות גם בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה. תהיה זקוק לה בעת אינטראקציה עם חבריך לכיתה, עם עמיתיך, עם קרובי משפחה וחברים. הדבר שהחברה הזאת דוגלת בו יותר מכל הוא לא החוזק שלך, אלא היותך ערמומי, הידע איך לארוז את עצמך, הידע איך לקדם את עצמך, ואיך לנצל את כל הכוחות השונים ואת התנאים הטובים בחברה ולגרום לכך שהם יעבדו לטובתך וישרתו אותך – בין אם תעשה זאת כדי לנצל את ההזדמנות להתעשר או כדי להתפרסם. אנשים כאלה הם כולם אנשים בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה". משפחות או הורים מסוימים בעלי תהילה ויוקרה בחברה מחנכים את ילדיהם לעתים קרובות בדרך זו, באומרם: "גבר בעל אינטליגנציה רגשית אהוב על ידי גברים ונשים כאחד, בעוד שאף אחד לא אוהב גבר ללא אינטליגנציה רגשית. אישה בעלת אינטליגנציה רגשית תהיה אהובה על ידי גברים ונשים רבים, וגברים רבים ירדפו אחריה, בעוד שאם לאישה אין אינטליגנציה רגשית, מעטים ירדפו אחריה, לא משנה כמה יפה היא". בחברה של ימינו, אם לאנשים אין שום הבחנה לגבי הטענות האלה של משפחותיהם, הם יושפעו מבלי משים מהרעיונות וההשקפות האלה, וימדדו לעתים קרובות את מנת המשכל שלהם, ובמיוחד, יבדקו את עצמם לעתים קרובות מול סטנדרטים מסוימים כדי לקבוע אם יש להם אינטליגנציה רגשית וכמה היא באמת גבוהה. אין זה משנה אם יש לך מודעות גבוהה וברורה לדבי הדברים האלה או לא, די לומר שהשפעות ההתניה ממשפחתך בהקשר זה כבר החלו לתת בך את אותותיהן. ייתכן שאינך מרגיש בהן והן לא תופסות מקום רב במחשבותיך, אך כאשר תשמע את הדברים האלה ולא תהיה לך הבחנה לגביהם, תתחיל כבר להיות מותנה על ידם במידה מסוימת.

יש השפעות התניה נוספות שמגיעות מהמשפחה. לדוגמה, הורים יאמרו לילדיהם לעתים קרובות: "בכל פעם שאתה נמצא ליד אחרים, אינך יודע כיצד לשמור על צלילות הדעת שלך ואתה מתנהג תמיד בטיפשות ובבורות. כמו שאומרים: 'כשמישהו מכה בגונג, הקשיבו לצליל שלו; כשמישהו מדבר, הקשיבו לקולו'. לכן, כאשר אנשים מדברים אליך, עליך ללמוד להקשיב למה שהם אומרים, אחרת, בסופו של דבר יבגדו בך ואתה תתחרט על כך!" האם יש הורים שאומרים זאת לעתים קרובות? מה הם באמת מנסים לומר? אל תהיה אדם כן, הייה מחושב יותר. כלומר, קרא תמיד בין השורות של מה שהאדם האחר אומר, הקשב תמיד לרובד הנוסף של משמעות הדברים שלא נאמרים, למד לנחש למה אחרים מתכוונים באמת, ואז אמץ אמצעים או תחבולות מתאימים המבוססים על משמעות הדברים שלא נאמרו. אל תהיה פסיבי, אחרת יבגדו בך ואתה תתחרט על כך. מנקודת מבטם של הוריך, לכל הדברים האלה יש כוונות טובות והם נועדו להגן עליך מעשיית דברים טיפשיים, מכך שאנשים אחרים בקהילה המרושעת הזו יבגדו בך, ולהגן עליך מפני הונאות. אך האם אמירה זו עולה בקנה אחד עם האמת? (לא). לא, היא לא עולה בקנה אחד עם האמת. לפעמים אנשים מסוגלים לשמוע את המשמעויות הנסתרות בדברים שאחרים אומרים. גם אם אינך שם לב, אתה עדיין יכול לשמוע משמעויות נסתרות. אם כך, מה עליך לעשות? לפי האימרה הזאת שהוריך אומרים לך – "כשמישהו מכה בגונג, הקשיבו לצליל שלו; כשמישהו מדבר, הקשיבו לקולו" – עליך להישמר מפני אחרים ולהיות עירני לגביהם בכל עת, ובמקביל, כאשר אתה נשמר מפניהם, עליך לנקוט באמצעי הגנה לפני שהם יפגעו בך או ירמו אותך. חשוב אף מכך, עליך להכות ראשון ולא להיות פסיבי או להיות נתון בדילמה לגבי המצב. האם זו המטרה הסופית שהורים רוצים להשיג על ידי כך שהם אומרים את האמרה הזו? (כן.) מטרתם היא שבכל פעם שאתה מקיים אינטראקציה עם אחרים, לא משנה אם הם פוגעים בך או לא, אסור לך להיות פסיבי. עליך ליטול יוזמה בידיך ולאחוז בידית הסכין, כך שבכל פעם שמישהו ירצה לפגוע בך, לא רק שתוכל להגן על עצמך, אלא תוכל גם לקחת יוזמה ולהכות אותו, לפגוע בו, ולהיות יותר אימתני ואכזרי ממנו. זוהי למעשה המטרה והמשמעות הבסיסית של דברי הוריך. אם מנתחים זאת כך, ברור שאמרה זו אינה תואמת לאמת, ושהיא לחלוטין לא עולה בקנה אחד עם כוונתו של האל כשאמר לאנשים "לָכֵן הֱיוּ עֲרוּמִים כִּנְחָשִׁים וּתְמִימִים כְּיוֹנִים". העקרונות והדרכים החכמות שהאל מעניק לאנשים נועדו לעזור להם להבחין במזימותיהם הערמומיות של אחרים, להגן על עצמם מפני נפילה לפיתוי והתרועעות עם אנשים רעים, להימנע משימוש בדרכים רעות בהתמודדותם עם רוע, ובמקום זאת, להשתמש בעקרונות-האמת כדי להתמודד עם כל מעשה רע ועם כל אדם רע, בעוד שהשיטה שהורים מלמדים את ילדיהם – "כשמישהו מכה בגונג, הקשיבו לצליל שלו; כשמישהו מדבר, הקשיבו לקולו" – היא לגמול לרוע ברוע. לכן, אם האדם האחר הוא אדם רע, עליך להיות אפילו יותר רע ממנו. אם לדבריו יש משמעות נסתרת, אתה נעלה עליו ויכול לזהות אותה, ובו בזמן, בהתבסס על המשמעות הנסתרת הזו, אתה יכול להשתמש בשיטות ובתחבולות מתאימות כדי להתמודד איתו, לנטרל אותו, להכניע אותו, לגרום לו לפחד ממך, להיכנע לך, ולתת לו לדעת שאסור להציק לך או להתעסק איתך. זו המשמעות של התמודדות עם רוע ברוע. ברור שהנתיב והקריטריון ליישום בפועל שמועברים אליך, והתוצאה שתושג באמצעות אמירה זו, יובילו אותך לעשות רע ולסטות מדרך האמת. כשהוריך אומרים לך להתנהג כך, הם לא מבקשים ממך להיות מישהו עם האמת או מישהו שמתמסר לאמת, והם גם לא מבקשים ממך להיות יציר בריאה אמיתי. הם מבקשים ממך לנטרל ולהכניע את הרוע בדרכים שהן אפילו יותר רעות מאלה של האדם הרע שאיתו אתה מתמודד. זאת כוונת הוריך בדבריהם. האם יש הורה שאומר את הדברים הבאים? "אם אדם רע תוקף אותך, נהג באיפוק. עליך להתעלם ממנו ולהבחין בו כפי שהוא באמת. ראשית, זהה את מהות האדם הרע שבתוכו, והבחן בו כפי שהוא. שנית, הכר במעשים הרעים ובצביונות המושחתים שבך, הדומים או זהים לשלו, ואז חפש את האמת כדי לפתור אותם." האם יש הורים שאומרים זאת לילדיהם? (לא.) כשהוריך אומרים לך: "כשמישהו מכה בגונג, הקשיבו לצליל שלו; כשמישהו מדבר, הקשיבו לקולו. עליך להיזהר, אחרת בסופו של דבר יבגדו בך ואתה תתחרט על כך, ועליך ללמוד להכות ראשון", לא משנה מה הכוונה המקורית של הוריך כשהם אומרים זאת, או מה האפקט הסופי שמושג, הדבר הופך אותך לאימתני יותר, חזק יותר, יהיר יותר, שתלטן יותר ומרושע יותר, כך שאנשים רעים יפחדו ממך והם אפילו יתחמקו ממך כשיראו אותך, ולא יעזו להתעסק איתך. האין זה כך? (אכן). אם כך, האם ניתן לומר שמטרת הוריך באומרם לך אמרה זו היא לא להפוך אותך לאדם בעל חוש צדק, או למישהו שניחן באמת, ולא להפוך אותך לאדם חכם שהוא "עֵירֹם כנחש ותמים כיונה"? המטרה שלהם היא לומר לך שעליך להיות אדם חזק בחברה, להיות רע אפילו יותר מאחרים, ולהיות מישהו שמשתמש ברוע כדי להגן על עצמך, הלא כן? (כן). כשהוריך אומרים לך: "כשמישהו מכה בגונג, הקשיבו לצליל שלו; כשמישהו מדבר, הקשיבו לקולו", בין אם זו כוונתם המקורית או האפקט הסופי שמושג, ובין אם הוריך אומרים לך מהם העקרונות והשיטות ליישום בפועל של עשיית דברים כאלה, או במקום זאת מספרים לך על מחשבותיהם והשקפותיהם על דברים כאלה, ברור ששום דבר מכך אינו עולה בקנה אחד עם האמת והדבר מנוגד לדברי האל. הוריך גורמים לך להפוך לאדם רע, לא לאדם ישר ולא לאדם חכם שירא את האל וסר מרע. ברור שההוראה וההתניה הניתנות לך על ידי הוריך אינן דברים חיוביים, וגם אינן נתיב נכון. למרות שהוריך התכוונו להגן עליך, והיו להם הכוונות הטובות ביותר לעשות זאת, הם השיגו אפקט זדוני. לא רק שהם לא הצליחו להגן עליך, אלא שהם כיוונו אותך לנתיב לא נכון, וגרמו לך לעשות רע ולהפוך לאדם רע. לא רק שהם לא הגנו עליך, אלא שלמעשה הם פגעו בך בכך שגרמו לך ליפול לפיתוי ולחוסר צדק, ולסטות מהשגחתו והגנתו של האל. מנקודת מבט זו, השפעות ההתניה המופעלות עליך על ידי משפחתך נוטות להפוך אותך לאנוכי יותר, לצבוע ולתאב תהילה, רווח ומעמד חברתי, להטמיע אותך טוב יותר במגמות רעות, לספק לך תחבולות מתוחכמות יותר לאינטראקציה עם אחרים, ולהפוך אותך לחלקלק, מרושע, יהיר ושתלטן בסביבת אחרים, כדי שאף אחד לא יעז להתעסק איתך או להרים עליך יד. מנקודת מבטם של הוריך, הם השתמשו בשיטות אלה כדי להפעיל עליך התניה כך שתהיה מוגן בחברה, או, במידה מסוימת, כדי שתהפוך לאדם מכובד. אך מנקודת המבט של האמת, הם לא מאפשרים לך להיות יציר בריאה אמיתי. הם גורמים לך לסטות מתורתו של האל ומהשיטות שבאמצעותן האל מוכיח אותך כיצד להתנהל, והם גם גורמים לך לסטות עוד ועוד מהמטרה שאליה האל אומר לך לחתור. אין זה משנה מהן הכוונות המקוריות של הוריך בהתניה ובחינוך שלך, בסופו של דבר הרעיונות האלה שהם מפעילים עליך כהתניה הביאו לך רק תהילה, רווח וריקנות, וכן גם את כל המעשים הרעים שהבאת לידי ביטוי וחשפת, והם גם סיפקו לך אישור נוסף למעשיות של השפעות ההתניה האלה בחברה, ותו לא.

לגבי האמרות האלה שבאות מההתניה שמשפחתך מפעילה עליך – כגון "כשמישהו מכה בגונג, הקשיבו לצליל שלו; כשמישהו מדבר, הקשיבו לקולו" – אם היית חושב עליהן במנותק מדברים אחרים, לא היית מתייחס אליהן ברצינות. היית מרגיש שהאמרות האלה שכיחות ונפוצות, ושאין בעיות רציניות עם אמירות, רעיונות והשקפות כאלה. אולם, אם תשווה אותן לאמת ותשתמש באמת כדי לנתח אותן בפירוט, יתברר שאכן יש בעיות רציניות באמרות אלה. לדוגמה, אם הוריך אומרים לך תמיד "כשמישהו מכה בגונג, הקשיבו לצליל שלו; כשמישהו מדבר, הקשיבו לקולו", ואתה משתמש באופן הקיום הזה במיומנות, אזי בכל פעם שתפגוש אנשים תעלה השערות באופן לא מודע ומבלי לשים לב לכך, על דברים כמו "למה הוא מתכוון בכך? מדוע הוא אמר זאת?" ובאופן טבעי תעלה השערות לגבי מחשבותיהם של אנשים אחרים, תקשיב תמיד למה שהם אומרים ותקיים איתם אינטראקציה במצב החשיבה הקבוע הזה, כך שלא תהרהר על האמת, או איך להסתדר עם אחרים, מהם העקרונות לקיום אינטראקציה ותקשורת עם אחרים, כיצד להתמודד עם ההשלכות שאתה מזהה בדברי אנשים, מהי הדרך שהאל מלמד, כיצד להבחין באנשים מסוג זה, כיצד להתמודד איתם, ומהם עקרונות אחרים ליישום בפועל שהוריך מעולם לא העבירו לך. ההורים שלך אמרו לך ללמוד כיצד להטיל ספק במחשבות של אנשים אחרים, ואתה מבצע היטב את הדרך הזו ליישום בפועל; הגעת כבר לנקודה שבה אתה שולט בכך, ואינך יכול לעצור את עצמך מלעשות זאת. לכן, נושאים אלה דורשים מאנשים ליישב את דעתם באופן קבוע, לחשוב היטב ולהשקיע מאמץ כדי להבין דברים. במובן אחד, עליך לנתח את הנושאים האלה ולהבחין בהם באופן ברור. במובן אחר, בכל פעם שהדברים האלה מתרחשים, עליך לעשות מאמץ לשנות את דרך החשיבה שלך וגם את הדרך שלך להתייחס לאנשים ולדברים. כלומר, עליך לשנות את מחשבותיך ואת השקפותיך בנוגע להתמודדות עם עניינים כאלה. בפעם הבאה שתקשיב למישהו מדבר ותנסה לשער מה הוא באמת מתכוון לומר, וותר על דרך החשיבה הזו ועל הדרך הזו של התמודדות עם אנשים, וחשוב היטב: "למה הוא מתכוון כשהוא אומר זאת? הוא לא מדבר ישירות ותמיד מהלך סחור סחור. אדם זה הוא ערמומי. על מה למען השם היה הדבר הזה שהוא דיבר עליו? מהי מהות הדבר הזה? האם אני יכול לתפוס זאת בבירור? אם אוכל לתפוס זאת באופן ברור, אשתף איתו באמצעות טיעונים והשקפות העולים בקנה אחד עם האמת, אסביר את העניין בבהירות ואגרום לו להבין את האמת של היבט זה. אני אעזור לו ואתקן את מחשבותיו והשקפותיו השגויות. בנוסף, הוא מדבר בדרך ערמומית. אינני רוצה לדעת למה הוא מתכוון בכך או מדוע הוא מדבר בצורה כל כך עקיפה. אינני רוצה לבזבז מאמץ ואנרגיה בניסיון לשער למה הוא באמת מתכוון. אני לא רוצה לשלם את המחיר הזה, ואני לא רוצה לעשות שום דבר בעניין זה. עלי רק להכיר בכך שהוא אדם ערמומי. למרות שהוא ערמומי, לא אהיה מעורב ברמיה שלו. לא משנה כמה הוא יהלך סחור סחור, אני אהיה ישר איתו, אגיד כל מה שצריך להיאמר, ואומר זאת כפי שזה. כפי שישוע אדוננו אמר, 'אַךְ תְּהֵא מִלַּתְכֶם "כֵּן", כֵּן; "לֹא", לֹא' (מתי ה' 37). התייחסות לרמיה בכנות, היא הקריטריון הגבוה ביותר ליישום האמת בפועל". אם תיישם בפועל בדרך זו, תוותר על הדרכים שבהן הוריך הפעילו עליך התניה ולימדו אותך, והעקרונות שלך ליישום בפועל ישתנו אף הם. אז תהיה אדם שחותר אל האמת. אין זה משנה על אילו היבטים של ההתניה של הוריך תוותר, בכל פעם שיקרו שוב דברים דומים, אתה תשנה את המחשבות וההשקפות השגויות שלך לגביהם, על ידי כך שדברי האל יהוו בסיס עבורך, תשתמש באמת כקריטריון, ותהפוך אותן למחשבות ולהשקפות נכונות וחיוביות לחלוטין. כלומר, אם תשפוט, תתייחס ותטפל בעניין הזה באמצעות דברי האל והאמת כבסיס וכקריטריון שלך ליישום בפועל, אזי תיישם בפועל את האמת. בניגוד לזאת, אם עדיין תאמץ את הדרכים שהוריך לימדו אותך – או את הרעיונות וההשקפות שהם החדירו בך – כקריטריון, כבסיס וכעקרונות ליישום בפועל בהתמודדות עם עניין זה, הרי שהדרך הזו היא לא יישום האמת בפועל וגם לא חתירה אל האמת. בסופו של דבר, אנשים מרוויחים מחתירה אל האמת הערכה וחוויה של האמת. אם לא תחתור אל האמת, לא תזכה בהערכה ובחוויה של האמת. מה שתרוויח הוא רק הערכה וחווייה של יישום בפועל של האמרה הזו שהוריך הפעילו עליך כהתניה. לכן, כאשר אחרים ידברו על חווייתם והערכתם לדברי האל, אתה לא תוכל לומר דבר, מפני שלא יהיה לך מה לומר. כל מה שיהיה לך הוא הערכה וחווייה מעשית של רעיונות והשקפות שהופעלו עליך כהתניה על ידי משפחתך. פשוט לא תוכל לומר על כך דבר כלשהו, ולא תהיה לך שום דרך לשתף על כך. לכן, כל מה שתיישם בפועל הוא מה שתעריך בסופו של דבר. אם מה שתיישם בפועל יהיה האמת, תזכה בהערכה ובחוויה של דברי האל ושל האמת. אם תיישם בפועל את החינוך וההנחיות שניתנו לך על ידי הוריך, מה שתעריך הוא חוויית ההתניה והחינוך המסורתי של משפחתך, ומה שתרוויח הוא רק הרעיונות והשחיתות שהשטן החדיר בך. ככל שתעריך את הדברים האלה באופן עמוק יותר, כך תרגיש יותר שהרעיונות וההשקפות המשחיתים של השטן מועילים ומעשיים, והשטן ישחית אותך באופן עמוק יותר. ומה אם תיישם בפועל את האמת? תחווה ותעריך יותר ויותר את האמת ואת הדברים והעקרונות שהאל אומר לך, תרגיש שהאמת היא הדבר יקר-הערך ביותר, שהאל הוא מקור החיים האנושיים ושדברי האל הם חייהם של אנשים.

מה משפחתך נותנת לך בנוסף לכך שהיא מגדלת אותך ומספקת לך מזון, ביגוד וחינוך? כל מה שהיא נותנת לך זה צרות, הלא כן? (כן). אם לא היית נולד למשפחה כזו, יתכן שכל השפעות ההתניה השונות שמשפחתך מפעילה עליך לא היו קיימות. ההתניה של משפחתך לא הייתה קיימת, אך השפעות ההתניה של החברה עדיין היו קיימות – אינך יכול להימלט מהן. אין זה משנה מאיזו נקודת מבט תסתכל על כך, בין אם השפעות ההתניה האלה נובעות מהמשפחה או מהחברה, הרעיונות וההשקפות האלה נובעים ביסודם מהשטן. כל משפחה מקבלת פשוט את האמרות השונות האלה מהחברה ברמות שונות של שכנוע ותוך שימת דגש על נקודות שונות. ואז הם משתמשים בשיטות מתאימות כדי לחנך ולהתנות את הדור הבא של משפחתם. כל אחד מקבל כל מיני התניות ברמות שונות, בהתאם למשפחה ממנה הוא בא. אך למעשה, השפעות ההתניה האלה מקורן בחברה ובשטן. אלא שהשפעות ההתניה האלה מוטמעות עמוק במוחם של אנשים באמצעות המדיום של המילים והמעשים הקונקרטיים יותר של ההורים, תוך שימוש בשיטות ישירות יותר שהופכות אנשים לממושמעים יותר, כך שאנשים מקבלים את ההתניה הזו והיא הופכת לעקרונות ולדרכי ההתמודדות שלהם עם העולם, וגם לבסיס שלפיו הם מתייחסים לאנשים ולעניינים, ולפיו הם מתנהלים ופועלים. לדוגמה, הרעיון וההשקפה שזה עתה דיברנו עליהם – "כשמישהו מכה בגונג, הקשיבו לצליל שלו; כשמישהו מדבר, הקשיבו לקולו" – זהו גם אפקט התניה שבא ממשפחתך. לא משנה איזה סוג של אפקט התניה המשפחה מפעילה על אנשים, הם מתייחסים לכך מנקודת המבט של בני המשפחה ולכן מקבלים זאת כדבר חיובי וכקמע האישי שלהם שבו הם משתמשים כדי להגן על עצמם. הסיבה לכך היא שאנשים חושבים שכל מה שמגיע מהוריהם הוא תוצאה של יישום בפועל וניסיון של הוריהם. מכל בני האדם בעולם, רק הוריהם לעולם לא יפגעו בהם, ורק הוריהם רוצים שהם יחיו חיים טובים יותר ורוצים להגן עליהם. לכן, אנשים מקבלים מהוריהם רעיונות והשקפות שונים ללא כל הבחנה. כך הם מקבלים באופן טבעי את ההתניה של רעיונות והשקפות שונים אלה. כאשר אנשים מותנים על ידי הרעיונות וההשקפות השונים האלה, הם לעולם לא מפקפקים בהם או מבחינים בהם כפי שהם באמת, מכיוון שהם שומעים את הוריהם אומרים דברים כאלה לעתים קרובות. לדוגמה, "ההורה תמיד צודק". מה המשמעות של אמירה זו? משמעותה היא, שלא משנה אם ההורים שלך צודקים או טועים, בעצם, מכיוון שההורים שלך ילדו אותך וגידלו אותך, מבחינתך כל מה שההורים שלך עושים הוא נכון. אינך יכול לשפוט אם הם צודקים או טועים, ואינך יכול לדחות אותם, קל וחומר להתנגד להם. דבר זה נקרא כיבוד אב ואם. גם אם הוריך טועים, ואפילו אם חלק מהרעיונות וההשקפות שלהם מיושנים או שגויים, או שהדרך שבה הם מחנכים אותך, והרעיונות וההשקפות שלהם שלפיהם הם מחנכים אותך אינם נכונים או חיוביים, אסור לך לפקפק בהם או לדחות אותם, כי יש על כך אמירה – "ההורה תמיד צודק". כשמדובר בהורים, לעולם אינך צריך להבחין או להעריך אם הם צודקים או טועים, משום שמבחינת ילדים, הם מקבלים את חייהם ואת כל מה שיש להם מהוריהם. אף אחד לא עומד מעל הוריך, לכן, אם יש לך מצפון, אל לך למתוח עליהם ביקורת. אין זה משנה עד כמה הוריך טועים, שוגים או לא מושלמים, הם עדיין ההורים שלך. הם האנשים הקרובים אליך ביותר, הם גידלו אותך, הם האנשים שמתייחסים אליך טוב יותר מכולם והם האנשים שנתנו לך חיים. האם לא כולם מקבלים את האמירה הזו? ובדיוק מכיוון שהמנטליות הזו קיימת, הוריך חושבים שהם יכולים להתייחס אליך בלי לבחול באמצעים ולהשתמש בשיטות שונות כדי לנווט אותך לעשות כל מיני דברים, ולהחדיר בך רעיונות שונים. מנקודת מבטם, הם חושבים, "המניעים שלי נכונים, דבר זה לטובתך. כל מה שיש לך, אני נתתי לך. אני ילדתי וגידלתי אותך ולכן, איני יכול לטעות בדרך שבה אני מתייחס אליך כי כל מה שאני עושה, לטובתך הוא, ולא הייתי פוגע בך או מזיק לך". מנקודת מבטם של הילדים, האם נכון הדבר שהיחס שלהם להוריהם יתבסס על האמירה "ההורה תמיד צודק"? (לא, זה לא נכון). זה בהחלט לא נכון. אם כך, כיצד עליך להבחין באמירה זו? מכמה היבטים נוכל לנתח את אי נכונותה של אמירה זו? אם נבחן אותה מנקודת המבט של ילדים, חייהם וגופם באים מהוריהם, המגדלים ומחנכים אותם מתוך טוב לב, כך שילדים צריכים לציית לכל מילה שלהם, למלא את החובה של כיבוד אב ואם, ולא למצוא דופי בהוריהם. המשמעות הנסתרת של מילים אלה היא שאל לך להבחין מי הם ההורים שלך באמת. אם ננתח את הדבר מנקודת מבט זו, האם השקפה זו נכונה? (לא, היא שגויה). כיצד עלינו להתייחס לעניין זה על פי האמת? מה תהיה הדרך הנכונה לנסח זאת? האם גופם וחייהם של ילדים ניתנו להם על ידי הוריהם? (לא.) גוף הבשר של אדם נולד מהוריו, אך מהיכן נובעת היכולת של ההורים להביא ילדים לעולם? (היא ניתנת על ידי האל ובאה מהאל). ומה לגבי נפשו של אדם? מאין היא באה? גם היא באה מהאל. אם כן, בשורש הדבר, האל ברא את בני האדם והכול נקבע מראש על ידו. האל הוא זה שקבע מראש שתיוולד למשפחה הזו. האל שלח נשמה למשפחה הזו, ואז נולדת למשפחה הזו, ובינך לבין הוריך יש קשר שנגזר מראש – האל קבע זאת מראש. הודות לריבונותו ולגזירתו מראש של האל, הוריך היו מסוגלים להביא אותך לעולם, ואתה נולדת למשפחה זו. זוהי בחינת הדבר מהשורש. אך מה אם האל לא קבע דברים בדרך זו? אז, לא היית נולד להוריך ולעולם לא הייתה ביניכם מערכת יחסים של הורה-ילד. לא היה ביניכם קשר דם, לא חיבה משפחתית ולא היה ביניכם קשר כלשהו. לכן, טעות לומר שחייו של אדם ניתנים לו על ידי הוריו. היבט נוסף הוא, שבבחינת הדבר מנקודת מבטו של הילד, הוריו מבוגרים ממנו בדור אחד. אך בכל הנוגע לכל בני האדם, הורים הם כמו כולם, מעצם כך שהם כולם בני המין האנושי המושחת, ולכולם יש את צביונותיו המושחתים של השטן. הם לא שונים מאף אחד אחר ואינם שונים ממך. אף על פי שפיזית הם הולידו אותך, ובמונחים של מערכת יחסים המבוססת על בשר ודם הם מבוגרים ממך בדור אחד, בכל זאת, במונחים של מהות הצביון האנושי, כולכם חיים תחת השפעתו של השטן, השטן השחית את כולכם ויש לכם צביונות מושחתים ושטניים. לאור העובדה שלכל בני האדם יש צביונות מושחתים ושטניים, מהותם של כל האנשים זהה. למרות הבדלי הבכירות, גילו של אדם, או כמה מוקדם או מאוחר הוא בא לעולם הזה, ביסודו של דבר, לאנשים יש אותה מהות של צביון מושחת, כולם בני אדם שהשטן השחית, והם לא שונים זה מזה מבחינה זו. אין זה משנה אם אנושיותם טובה או רעה, מכיוון שיש להם צביונות מושחתים, הם מאמצים את אותן זוויות ראיה ונקודות מבט בכל הנוגע להתייחסות לאנשים ולעניינים ולגישתם לאמת. במובן זה, אין הבדל ביניהם. כמו כן, כל מי שחי בקרב המין האנושי הרע הזה, מקבל את הרעיונות ואת ההשקפות השונים הקיימים בשפע בעולם הרע הזה, בין אם במונחים של מילים או מחשבות, ובין אם כדפוס או כאידיאולוגיה, והם מקבלים כל מיני רעיונות מהשטן, בין אם באמצעות חינוך ממלכתי או כהתניה של מוסכמות חברתיות. הדברים האלה כלל לא עולים בקנה אחד עם האמת. אין בהם אמת, ואנשים בוודאי לא מבינים מהי האמת. מנקודת מבט זו, הורים וילדיהם שווים ויש להם אותם רעיונות והשקפות. ההורים שלך פשוט קיבלו את הרעיונות וההשקפות האלה עשרים או שלושים שנה קודם לכן, ואילו אתה קיבלת אותם מעט מאוחר יותר. כלומר, בהתחשב בכך שיש לכם אותו רקע חברתי, כל עוד אתה אדם רגיל, גם אתה וגם הוריך קיבלתם מהשטן את אותה שחיתות, את ההתניה של מוסכמות חברתיות, ואת אותם רעיונות והשקפות הנובעים מהמגמות הרעות השונות בחברה. מנקודת מבט זו, ילדים הם מאותו סוג כמו הוריהם. מנקודת מבטו של האל, אם נניח בצד את ההנחה שהוא קובע מראש, מועיד מראש, ובוחר, בעיני האל, הן ההורים והן ילדיהם דומים בכך שהם יצירי בריאה, ובין אם הם יצירי בריאה שסוגדים לאל ובין אם לאו, הם כולם מוכרים באופן קולקטיבי כיצירי בריאה, וכולם מקבלים את ריבונותו של האל, את תזמוריו ואת הסדריו. מנקודת מבט זו, להורים ולילדיהם יש למעשה מעמד שווה בעיני האל, וכולם מקבלים את ריבונותו ואת הסדריו של האל באופן דומה ושווה. זוהי עובדה אובייקטיבית. אם כולם נבחריו של האל, לכולם יש הזדמנויות שוות לחתור אל האמת. כמובן שיש להם גם הזדמנויות שוות לקבל את ייסוריו ושיפוטו של האל, והזדמנויות שוות להיוושע. מלבד קווי הדמיון הללו, קיים רק הבדל אחד בין הורים לילדיהם, והוא, שדירוג ההורים בהיררכיה המשפחתית, כביכול, גבוה מזה של ילדיהם. מה המשמעות של דירוגם בהיררכיה המשפחתית? המשמעות היא שהם מבוגרים בדור אחד בלבד, בעשרים או שלושים שנה – זה לא יותר מאשר הפרש גילאים גדול. ובשל מעמדם המיוחד של הורים, הילדים חייבים לכבד את הוריהם ולמלא את חובותיהם כלפיהם. זוהי האחריות היחידה שיש לאדם כלפי הוריו. אך מכיוון שילדים והורים הם כולם חלק מאותו גזע אנושי מושחת, הורים לא מהווים דוגמאות מוסריות, אמת מידה או מודל לחיקוי לחתירת ילדיהם אל האמת, והם גם לא מהווים מודל לחיקוי עבור ילדיהם במונחים של סגידה לאל והתמסרות לו. ברור שהורים הם לא התגלמות האמת. לאנשים אין חובה או אחריות להתייחס להוריהם כמופת מוסרי וכדמויות שיש לציית להן ללא תנאי. ילדים לא צריכים לחשוש להבחין בהתנהלות, במעשים ובמהות הצביון של הוריהם. כלומר, כשמדובר בהתמודדות עם הוריהם, אל לאנשים לציית לרעיונות ולהשקפות כמו "ההורה תמיד צודק". השקפה זו מבוססת על העובדה שלהורים יש מעמד מיוחד, בכך שהם ילדו אותך תחת סמכותו של האל, ושהם מבוגרים ממך בעשרים, שלושים או אפילו ארבעים או חמישים שנה. רק מנקודת המבט של מערכת היחסים הזו של בשר ודם, הם שונים מילדיהם מבחינת מעמדם ודירוגם בהיררכיה המשפחתית. אך בגלל ההבדל הזה, אנשים מתייחסים להוריהם כאל חסרי פגמים כלשהם. האם הדבר מוצדק? דבר זה שגוי, לא רציונלי ולא תואם לאמת. יש אנשים שתוהים כיצד צריך אדם להתייחס להוריו, בהתחשב בכך שלהורים ולילדים יש קשר בשר ודם. אם ההורים מאמינים באל, יש להתייחס אליהם בהתאם כאל מאמינים; אם הם לא מאמינים באל, יש להתייחס אליהם בהתאם כאל כופרים. אין זה משנה איזה סוג של אנשים הם ההורים, יש להתייחס אליהם בהתאם לעקרונות-האמת המתאימים. אם הם שדים, עליך לומר שהם שדים. אם אין להם אנושיות, עליך לומר שאין להם אנושיות. אם הרעיונות וההשקפות שהם מלמדים אותך לא עולים בקנה אחד עם האמת, אינך חייב להקשיב לדברים האלה או לקבל אותם, ואתה יכול אפילו להבחין בהם כפי שהם ולחשוף אותם. אם הוריך אומרים: "אני עושה זאת לטובתך", ומתפרצים בהתקף זעם ומחוללים מהומה, האם יהיה לך אכפת? (לא, לא יהיה אכפת לי). אם הוריך לא מאמינים, פשוט אל תתייחס אליהם ואל תוסיף דבר. אם הם יחוללו מהומה גדולה שכזו, אתה תראה שהם שדים ולא פחות. האמיתות האלה בנוגע לאמונה באל הן הרעיונות וההשקפות שעל אנשים לקבל יותר מכל. הם לא יכולים לקבל אותן או להפנים אותן, ואם כך, איזה מין דברים הם? הם לא מבינים את דברי האל ולכן הם תת-אנושיים, נכון? עליך לחשוב כך: "למרות שאתם ההורים שלי, אין לכם אנושיות. אני באמת מתבייש שנולדתי לך! עכשיו אני יכול להבחין בך בגין מי שאתה באמת. אין בך רוח אנושית, אינך מבין את האמת, אינך יכול אפילו להקשיב לדוקטרינות ברורות ופשוטות כאלה, ובכל זאת אתה עדיין מעיר הערות חסרות מחשבה ואומר דברים מכפישים. עכשיו אני מבין זאת, ובליבי אני נפרד ממך באופן מוחלט. אך כלפי חוץ, אני עדיין צריך לרצות אותך ולמלא חלק מהאחריות ומהמחויבויות שלי כילד שלך. אם יהיו לי האמצעים לעשות זאת, אקנה לך כמה מוצרי בריאות, אך אם לא יהיו לי אמצעים, אחזור לבקר אותך, וזה הכל. לא אסתור את דעותיך, לא משנה מה תאמר. אתה מגוחך, ואני פשוט אתן לך להיות כזה. מה יש לומר לשדים כמוך שהם אטומים להיגיון? מתוך התחשבות בעובדה שאתה ילדת אותי ובכל השנים שגידלת אותי, אמשיך לבוא לבקר אותך ולטפל בך. אחרת, כלל לא הייתי מתייחס אליך ולא הייתי רוצה לראות אותך כל עוד אני חי." מדוע אינך רוצה לראות אותם שוב או להיות קשור אליהם? משום שאתה מבין את האמת, רואה את מהותם לאשורה, שומע את כל הרעיונות וההשקפות המופרכים השונים שלהם, ומתוך הרעיונות וההשקפות המופרכים האלה אתה תופס את טיפשותם, עיקשותם ורשעותם, ואתה רואה בבירור שהם שדים, ולכן אתה חש כלפיהם סלידה ושאט נפש ולא רוצה לראותם. רק בגלל מעט המצפון שבתוכך אתה מרגיש מחויב, כבן או בת, למלא חלק מהאחריות ומהחובות של כיבוד אב ואם, ולכן אתה מבקר אותם בערב השנה החדשה ובחגים, ומסתפק בכך. כל עוד הם לא מונעים ממך להאמין באל או לבצע את חובתך, לך לבקר אותם כשיהיה לך זמן. אם אתה באמת לא רוצה לראות אותם, פשוט התקשר אליהם לדרוש בשלומם, שלח להם מעט כסף בדואר מדי פעם, וקנה להם כמה דברים שימושיים. בין אם מדובר בטיפול בהם, בביקורים, בקניית בגדים, בהפגנת דאגה לרווחתם או בהשגחה עליהם כשהם חולים – כל זאת הוא רק מילוי חובת כיבוד אב ואם וסיפוק צרכיו של אדם במונחים של רגשותיו ומצפונו. זה כל מה שזה, והדבר לא נחשב ליישום האמת בפועל. לא משנה עד כמה אתה חש שאט נפש לגביהם, או עד כמה אתה יכול לראות את מהותם לאשורה, כל עוד הם בחיים, עליך למלא את התחייבויותיך ההכרחיות כבן או כבת ולשאת באחריות הנדרשת. הוריך טיפלו בך כשהיית צעיר, וכשהם מזדקנים, עליך לטפל בהם כל עוד יש לך אמצעים לכך. תן להם לנדנד לך אם הם רוצים. כל עוד אינך מקשיב לרעיונות ולהשקפות שהם מנסים להחדיר בך, אינך מקבל את מה שהם אומרים, ולא מאפשר להם להפריע לך או להגביל אותך, זה בסדר גמור ומוכיח ששיעור קומתך גדל ושאתה כבר נושא עדות בפני האל. הוא לא יגנה אותך כי אתה דואג להם והוא לא יאמר, "מדוע אתה כה רגשן? קיבלת את האמת ואתה חותר אליה, אז איך אתה יכול עדיין לטפל בהם?" אלה האחריות וההתחייבות הבסיסיות ביותר שעל פיהן עליך להתנהל, דהיינו, מילוי התחייבויותיך כל עוד התנאים מאפשרים זאת. אין פירוש הדבר שאתה רגשן, והאל לא יגנה אותך על כך. כמובן שבעולם הזה, מלבד הוריך, שהם האנשים שכלפיהם עליך למלא את החובות והאחריות שלך, אין לך אחריות וחובות כלפי אף אחד אחר – לא לאחים שלך, לא לחברים שלך, לא לדודות ולדודים השונים שלך. אין לך כל מחויבות או אחריות לעשות דבר כדי לרצות אותם, להתחבב עליהם או לעזור להם. האין זה כך? (כן.)

האם דברי לגבי הטענה ש"ההורה תמיד צודק" היו ברורים? (כן). מי הם הורים? (בני אדם מושחתים). נכון, הורים הם בני אדם מושחתים. אם לפעמים אתה מתגעגע להוריך, וחושב, "איך ההורים שלי הסתדרו בשנתיים האחרונות? האם הם התגעגעו אלי? האם הם יצאו לפנסיה? האם יש להם קשיים בחיים? האם יש מישהו שמטפל בהם כשהם חולים?" נניח שאתה חושב את הדברים האלה ואתה גם מהרהר, "ההורה תמיד צודק. ההורים שלי נהגו להכות אותי ולנזוף בי משום שהם כעסו שלא יכולתי לעמוד בציפיות שלהם, ומכיוון שהם אהבו אותי בקנאות כזו. ההורים שלי טובים יותר מכולם, הם אלה שאוהבים אותי יותר מכול בעולם. עכשיו, כשאני חושב על התכונות הרעות של ההורים שלי, אני כבר לא רואה אותן כתכונות רעות, כי ההורה תמיד צודק". וככל שאתה חושב על זה יותר, כך אתה רוצה יותר לראותם. האם טוב לחשוב כך? (לא, זה לא טוב). לא, זה לא טוב. כיצד עליך לחשוב? אתה מהרהר בזה: "כשהייתי ילד, ההורים שלי הכו אותי, גערו בי ופגעו בהערכה העצמית שלי. הם מעולם לא אמרו מילה טובה ולא עודדו אותי. הם הכריחו אותי ללמוד, והכריחו אותי ללמוד גם מחול ושירה, וללמוד לאולימפיאדות מתמטיקה – כל הדברים שאינני אוהב. ההורים שלי היו ממש טרחנים. עכשיו אני מאמין באל ואני יוצא לחופשי. עזבתי את הבית עוד לפני שסיימתי את הקולג' כדי לבצע את חובתי. האל הוא הטוב. אינני מתגעגע להורים שלי. הם מנעו ממני להאמין באל. ההורים שלי הם שדים". ואז אתה מהרהר שוב, "זה לא נכון. ההורה תמיד צודק. ההורים שלי הם האנשים הקרובים אליי ביותר, ולכן זה בסדר להתגעגע אליהם". האם נכון לחשוב כך? (לא, זה לא נכון). אם כך, מהי הדרך הנכונה לחשוב? (פעם חשבנו שלא משנה מה ההורים שלנו עושים, הם עושים זאת מתוך התחשבות בנו, ושהם טובים אלינו בכל דבר שהם עושים, ושהם לעולם לא יפגעו בנו. השיתוף של האל זה עתה גרם לי להבין שגם הוריי הם בני אדם מושחתים שקיבלו מהשטן השקפות ורעיונות שונים. מבלי משים, הורינו החדירו בנו השקפות שטניות רבות, גרמו לנו לסטות רחוק מדי מהאמת בהתנהלותנו ובמעשינו ולחיות על פי פילוסופיות שטניות. עכשיו, כשיש לי מעט הבחנה לגבי מה שבליבם של הוריי, אתגעגע אליהם ואחשוב עליהם הרבה פחות). בהתמודדות עם הוריך, תחילה עליך לצאת מקשר הדם הזה באופן רציונלי ולהבחין בהוריך באמצעות האמיתות שכבר קיבלת והבנת. הבחן בהוריך על סמך מחשבותיהם, השקפותיהם ומניעיהם בנוגע להתנהלות, ועל סמך עקרונותיהם ושיטות התנהלותם, דבר שיאשר שגם הם אנשים שהשטן השחית. התייחס אליהם והבחן בהם מנקודת המבט של האמת, במקום לחשוב תמיד שהוריך נשגבים, נטולי אנוכיות ואדיבים כלפיך, כי אם תסתכל עליהם כך, לעולם לא תגלה אילו בעיות יש להם. אל תתייחס להוריך מנקודת המבט של הקשרים המשפחתיים שלך, או של התפקיד שלך כבן או בת. צא מהתחום הזה וראה כיצד הם מתמודדים עם העולם, עם האמת, ועם אנשים, עניינים ודברים. כמו כן, באופן ספציפי יותר, התבונן ברעיונות ובהשקפות שהוריך הפעילו עליך כהתניה בנוגע לאופן שבו עליך להתייחס לאנשים ולדברים, וכיצד עליך להתנהל ולפעול – כך עליך לזהות ולהבחין בהם. בדרך זו, התכונות האנושיות שלהם והעובדה שהשטן השחית אותם יתבהרו אט אט. איזה מין אנשים הם? אם הם לא מאמינים, מה יחסם לבני אדם שאכן מאמינים באל? אם הם מאמינים, מה יחסם לאמת? האם הם אנשים שחותרים אל האמת? האם הם אוהבים את האמת? האם הם אוהבים דברים חיוביים? מהי השקפתם על החיים ועל העולם? וכן הלאה. אם תוכל להבחין בהוריך על סמך הדברים האלה, יהיה לך מושג ברור. כאשר העניינים האלה יתבהרו, מעמדם הנשגב, האצילי והבלתי מעורער של הוריך ישתנה בדעתך. וכאשר הוא ישתנה, אהבת האם והאב שמפגינים הוריך – יחד עם המילים והמעשים הספציפיים שלהם, והדימויים הנשגבים שבהם אתה אוחז – כבר לא יהיו טבועים כה עמוק בדעתך. חוסר האנוכיות והגדוּלה של אהבת הוריך אליך, כמו גם מסירותם בדאגתם לך, בהגנה עליך ואפילו באהבתם ללא תנאי כלפיך, יחדלו מבלי משים לתפוס מקום חשוב בדעתך. אנשים אומרים לעתים קרובות, "ההורים שלי כל כך אוהבים אותי. בכל פעם שאני מחוץ לבית, אמא שלי תמיד שואלת אותי, 'אכלת? אתה אוכל בשעות קבועות?'. אבא תמיד שואל, 'יש לך מספיק כסף? אם אין לך כסף, אני אשלח לך עוד קצת'. ואני אומר, 'יש לי כסף, אין צורך', ואבא עונה, 'לא, זה לא יספיק, למרות שאתה אומר שיש לך כסף, אשלח לך קצת בכל מקרה'". העובדה היא שההורים שלך חיים בצמצום והם ממאנים להוציא כסף על עצמם. הם משתמשים בכספם כדי לתמוך בך, כך שיהיה לך מעט יותר כסף להוציא כאשר אתה מחוץ לבית. אמא ואבא שלך תמיד אומרים, "היה חסכן בבית אבל קח קצת כסף נוסף כשאתה נוסע. קח איתך קצת יותר כשאתה בחוץ. אם אין לך מספיק כסף, פשוט אמור לי, ואני אשלח לך קצת או אוסיף כסף לכרטיס שלך". הדאגה, ההתחשבות, האכפתיות ואפילו הפינוק והחניקה מתוך האהבה של הוריך יהיו בעיניך תמיד סימן בל יימחה למסירותם חסרת האנוכיות. מסירות חסרת אנוכיות זו הופכת לתחושה עוצמתית וחמה עמוק בלבך, שקושרת את מערכת היחסים בינך לבינם. הדבר גורם לכך שאינך מסוגל להרפות מהם, גורם לך לדאוג להם, להמשיך לחשוש לגביהם, תמיד להתגעגע אליהם, ואתה אפילו מוכן להיות לכוד תמיד ברגשנות הזו כשחיבתם סוחטת אותך. איזו מין תופעה זו? אהבת הוריך אכן חסרת אנוכיות. לא משנה כמה ההורים שלך דואגים לך, ולא משנה אם הם מצטמצמים וחוסכים רק כדי לתת לך כסף, או כדי לקנות לך את כל הדברים שלהם אתה זקוק, זו יכולה להיות ברכה בשבילך עכשיו, אבל בטווח הארוך הדבר לא יהיה טוב עבורך. ככל שהם פחות אנוכיים, ככל שהם מתייחסים אליך טוב יותר, וככל שהם דואגים לך יותר, כך אתה מסוגל פחות לנתק את עצמך מהחיבה הזו ולוותר עליה או לשכוח אותה, ואתה מתגעגע אליהם יותר. אם לא תמלא את חובת כיבוד אב ואם ולא תמלא התחייבויות כלשהן כלפיהם, תרחם עליהם אפילו עוד יותר. בנסיבות אלה, לבך לא יכול להבחין בהם, לשכוח את אהבתם ומסירותם ואת כל מה שהם עשו למענך, או לסבור שכל זאת לא ראוי לאזכור – זוהי השפעת מצפונך. האם מצפונך מייצג את האמת? (לא). מדוע ההורים שלך מתייחסים אליך כך? כי יש להם רגשות חיבה כלפיך. אם כך, האם טוב ליבם כלפיך יכול לייצג את מהותם האנושית? האם הוא יכול לייצג את יחסם לאמת? לא, הוא לא יכול. בדיוק כפי שאימהות אומרות תמיד, "אתה בשר מבשרי, הזעתי ועבדתי בפרך כדי לגדל אותך. איך אפשר שלא אדע מה אתה חושב בלבך?" הם טובים אליך בשל קשרי המשפחה הקרובים הללו וקשר הבשר ודם הזה, אך האם הם באמת טובים אליך? האם זהו באמת פרצופם האמיתי? האם זהו ביטוי אמיתי של מהותם האנושית? לא בהכרח. מכיוון שאתה קשור אליהם בדם, הם חושבים שהם צריכים להיות טובים אליך מתוך תחושת מחויבות. אך אתה, כילד שלהם, חושב שהם טובים אליך מתוך טוב לב, ומרגיש שלא תוכל לגמול להם לעולם. אם לא תוכל לגמול להם על טוב ליבם באופן מלא או אפילו במעט, מצפונך יגנה אותך. האם התחושה שיש לך כאשר מצפונך מגנה אותך תואמת את האמת? במילים אחרות, אם הם לא היו ההורים שלך, אלא היו אנשים רגילים שבדרך כלל מקיימים איתך אינטראקציה בתוך קבוצה, האם הם היו מתייחסים אליך כך? (לא). בהחלט לא. אם הם לא היו ההורים שלך ולא היה ביניכם קשר דם, ההתנהגות והיחס שלהם כלפיך היו שונים במספר דרכים. הם בהחלט לא היו מטפלים בך, מגנים עליך, חונקים אותך מרוב אהבה, דואגים לך או מקדישים לך דבר ללא אנוכיות. אם כך, כיצד הם היו מתייחסים אליך? אולי הם היו מציקים לך כי אתה צעיר ואין לך ניסיון חברתי, או היו מפלים אותך לרעה בגלל מעמדך הנמוך, ואולי היו מדברים אליך תמיד בנימה בירוקרטית והיו מנסים לחנך אותך; או אולי הם היו חושבים שאתה בעל מראה ממוצע, ואם היית מדבר איתם, הם כלל לא היו מקדישים לך תשומת לב, ולא היית יכול לעמוד בסטנדרטים שלהם; או אולי הם לא היו רואים בך שום תועלת ולא היו מתרועעים איתך ולא היה להם שום קשר אליך; או אולי הם היו חושבים שאתה תמים, ואם הם היו רוצים לדעת דבר מה על עניין כלשהו, הם היו מתחילים לשאול אותך שאלות ולנסות להוציא ממך את התשובות; או אולי הם היו רוצים לנצל אותך איכשהו בצורה לא הוגנת, למשל בכל פעם שהיית קונה מציאה כלשהי, הם היו רוצים שתמיד תחלוק אותה איתם, או היו רוצים לקחת חלק ממנה; או אולי, אם היית נופל ברחוב והיית זקוק לעזרתם כדי לקום, הם אפילו לא היו מסתכלים עליך, ובמקום זאת היו בועטים בך; או אולי אם היית עולה לאוטובוס, ואם לא היית מוותר למענם על המושב שלך, הם היו אומרים, "אני כל כך זקן, למה אתה לא מוותר על המושב שלך למעני? למה אתה צעיר בור כל כך? ההורים שלך לא לימדו אותך נימוסים?" והם היו אפילו גוערים בך. אם זה המצב, עליך לחקור האם אהבת האם והאב החבויה עמוק בליבך היא התגלות אמיתית של אנושיותם. אתה מתרגש לעתים קרובות מהמסירות חסרת האנוכיות שלהם כלפיך, ומכך שהם מעניקים אהבת אם ואב גדולה, ואתה קשור אליהם מאוד, מתגעגע אליהם ותמיד רוצה לגמול להם בחייך. מה הסיבה לכך? אם הדבר נולד רק מתוך המצפון, הבעיה לא כל כך עמוקה וניתנת לתיקון. אך אם הדבר נולד מתוך חיבה אליהם, זו בעייה גדולה. אתה תיתקע בה עמוק יותר ויותר ולא תצליח להוציא את עצמך ממנה. לעתים קרובות תהיה תקוע בחיבה זו ותתגעגע להוריך, ולפעמים אפילו תבגוד באל כדי לגמול להוריך על טוב לבם. לדוגמה, מה היית עושה אם היית שומע שהוריך חולים במחלה קשה ומאושפזים בבית החולים, או שמשהו רציני קרה להם והיה להם קושי כלשהו שהם לא יכלו לפתור והם היו מיוסרים ושבורי לב, או אם היית שומע שהוריך עומדים למות? באותה עת, אין שום דרך לדעת אם החיבה שלך תשלוט במצפונך, או אם האמת ודברי האל שהוא מלמד אותך ינווטו את מצפונך לקבלת החלטה כלשהי. התוצאה של עניינים אלה תלויה באופן שבו אתה נוטה להתייחס ליחסים בין הורים לילדים, כמה נכנסת לאמת של אופן ההתייחסות להורים, כמה אתה יכול לראותם לאשורם, כמה הבנה יש לך לגבי מהות טבעו של המין האנושי, וכמה הבנה יש לך לגבי אופיים ומהות אנושיותם של הוריך, וכן גם לגבי צביונותיהם המושחתים. והדבר החשוב מכול, התוצאה של העניינים האלה תלויה באופן שבו אתה מתייחס למערכות יחסים ברמת המשפחה, ובהשקפות הנכונות שעליך להחזיק בהן – אלה האמיתות השונות בהן עליך להצטייד לפני שאחד מהעניינים האלה יקרה לך. על כל השאר – קרובי משפחה וחברים, דודים ודודות, סבים וסבתות וזרים אחרים – ניתן לוותר בקלות מכיוון שהם לא תופסים מקום חשוב ברגשותיו של אדם. אפשר לוותר בקלות על האנשים האלה, אך ההורים הם היוצאים מן הכלל. ההורים לבדם נחשבים לבני המשפחה הקרובים ביותר בעולם. הם האנשים שממלאים תפקיד חשוב בחייו של אדם ויש להם השפעה משמעותית במהלך חייו, ולכן לא קל לוותר עליהם. אם רכשת היום הבנה ברורה לגבי המחשבות השונות שההתניה של משפחתך מעוררת, הדבר עשוי לעזור לך לוותר על החיבה שלך כלפי הוריך, מכיוון שהשפעות ההתניה בכללותן המופעלות עליך על ידי משפחתך מסתכמות בתביעות בלתי מוחשיות בלבד, בעוד שההתניות הספציפיות ביותר מגיעות למעשה מהוריך. משפט אחד מהוריך, או גישתם כלפי עשיית דבר מה, או הדרכים והאמצעים שבאמצעותם הם מטפלים במשהו – אלה הן הדרכים המדויקות ביותר לתאר כיצד אתה מותנה. לאחר שתבחין ותזהה באופן ספציפי את הרעיונות, הפעולות והאמרות שהוריך הפעילו עליך כהתניה, יהיו לך הערכה וידע מדויקים על מהות תפקידם של הוריך, אופיים, השקפתם על החיים ודרכיהם לעשות דברים. כאשר יהיו לך הערכה וידע מדויקים אלה, התפיסה שלך לגבי התפקיד של הוריך תשתנה בדעתך מבלי משים ותהפוך בהדרגה מחיובית לשלילית. כאשר תתפוס את תפקידם של הוריך כשלילי לחלוטין, תוכל לוותר בהדרגה על הקביים הסנטימנטליים שלך, על ההתקשרות הרוחנית שלך ועל הסוגים השונים של האהבה הגדולה שיש להם כלפיך. כשיגיע הרגע הזה, תרגיש שהתדמית שהייתה להוריך עמוק בלבך הייתה כה נשגבת, כמו במאמר "גב אבי", שאותו למדת בספר הלימוד של בית הספר שלך, כמו גם באותו שיר פופולרי מלפני שנים רבות, "אמא היא הטובה ביותר בעולם", שהיה שיר הנושא של סרט טייוואני ותפס בכל החברה דוברת הסינית – אלה דרכים שבהן החברה והעולם מחנכים את המין האנושי. כאשר אינך מבין את המהות או את הפרצוף האמיתי מאחורי הדברים האלה, אתה מרגיש ששיטות החינוך האלה חיוביות. בהתבסס על האנושיות הקיימת שלך, הם מספקים לך הכרה ואמונה גדולות יותר בגדולת אהבתם של הוריך כלפיך, וכתוצאה מכך הם מותירים אותך עם רושם עמוק בלבך שאהבת הוריך היא חסרת אנוכיות, גדולה ומקודשת. לכן, לא משנה כמה גרועים הוריך, האהבה שלהם עדיין חסרת אנוכיות וגדולה. עבורך זו עובדה שאין עליה עוררין, אף אחד לא יכול להכחיש אותה ואף אחד לא יכול לומר מילה רעה על ההורים שלך. כתוצאה מכך, אינך רוצה להבחין בהם או לחשוף אותם, ובו בזמן, אתה גם רוצה לשמור עבורם מקום מסוים עמוק בלבך, כי אתה מאמין שאהבת הורים היא לנצח מעל הכל, שזו אהבה ללא רבב, גדולה ומקודשת, ושאף אחד לא יכול להכחיש זאת. זהו קו הבסיס של מצפונך והתנהלותך. אם מישהו יאמר שאהבת הורים אינה גדולה או מושלמת, אתה תפתח במאבק נואש נגדו – הדבר לא רציונלי. לפני שאנשים יבינו את האמת, השפעת מצפונם תדרבן אותם להיאחז בכמה רעיונות והשקפות מסורתיות, וגם תצמיח כמה רעיונות והשקפות חדשים. עם זאת, כשמסתכלים על כך מנקודת המבט של האמת, רעיונות והשקפות אלה הם לעתים קרובות לא רציונליים. כאשר תבין את האמת, תוכל להתמודד עם הדברים האלה במסגרת הרציונליות הרגילה. לכן, האנושות ניחנה הן במצפון והן בהיגיון. אם המצפון לא יכול להגיע לדברים האלה או להתחבר אליהם, או שהם לא מוסדרים או חיוביים תחת השפעות המצפון, אזי אנשים יכולים להשתמש ברציונליות כדי להסדיר ולתקן אותם. אם כך, איך אנשים משיגים רציונליות? אנשים צריכים להבין את האמת. כאשר אנשים יבינו את האמת, הם יתייחסו לכל דבר, יבחרו בכל דבר ויבחינו בכל דבר באופן מדויק וקפדני יותר. כך הם ישיגו רציונליות אמיתית, ויגיעו לנקודה שבה ההיגיון יעלה על המצפון. זהו ביטוי של מה שקורה לאחר שאדם נכנס למציאות-האמת. אולי כרגע אינך מבין באמת את המילים האלה, אך תבין אותן כאשר יהיה לך ניסיון אמיתי וכאשר תבין את האמת. האם האמרה "ההורה תמיד צודק" נובעת מרציונליות או מהמצפון? היא לא רציונלית, היא נובעת מרגשותיו של אדם תחת השפעת המצפון. אם כך, האם האמרה הזו רציונלית? לא, היא לא רציונלית. מדוע היא לא רציונלית? מפני שהיא נובעת מרגשותיו של אדם והיא אינה תואמת את האמת. אם כך, באיזה שלב תהיה מסוגל להתייחס להורים באופן רציונלי? כאשר תבין את האמת ותוכל לראות לאשורם את המהות והשורש של העניין הזה. כאשר תעשה זאת, כבר לא תתייחס להוריך על פי השפעת המצפון, לרגשות כבר לא יהיה תפקיד, גם לא למצפון, ותוכל לראות את הוריך ולהתייחס אליהם על פי האמת – כך תהיה רציונלי.

האם הבהרתי בשיתופי את בעיית ההתייחסות להורים? (כן.) זהו עניין חשוב. כל בני המשפחה אומרים, "ההורה תמיד צודק", ואתה לא יודע אם הדבר נכון או לא, ולכן אתה פשוט מקבל זאת. ואז, בכל פעם שהוריך עושים משהו לא ראוי אתה מהרהר וחושב, "אנשים אומרים 'ההורה תמיד צודק', אם כך, איך אני יכול לומר שההורים שלי לא צודקים? מה שקורה במשפחה נשאר במשפחה, אל תספרו על כך לאחרים, פשוט השלימו עם זה". בנוסף להשפעות ההתניה של אמרה שגויה זו – "ההורה תמיד צודק" – יש אמרה נוספת: "מה שקורה במשפחה נשאר במשפחה". לכן אתה חושב, "מי יכול להאשים את הורי? אני לא יכול לספר לאנשים מבחוץ על הדבר המביש הזה. עלי לשמור על כך בסוד. מה הטעם להיות רציני עם ההורים שלי?" השפעות ההתניה האלה מהמשפחה נוכחות תמיד בחיי היומיום של אנשים, בנתיב חייהם ובמהלך קיומם. לפני שאנשים מבינים את האמת ומשיגים אותה, הם מתייחסים לאנשים ולדברים, מתנהלים ופועלים על סמך הרעיונות וההשקפות השונים האלה שמשפחתם מפעילה עליהם כהתניה. לעתים קרובות הם מוטים, מוטרדים, מוגבלים וכבולים בכל הדרכים האפשריות על ידי מחשבות אלה. הם אפילו מונחים על ידי המחשבות הללו, ולעתים קרובות הם שופטים אנשים בצורה שגויה ועושים את הדברים הלא נכונים, וכן מפרים לעתים קרובות את דברי האל ואת האמת. אפילו אם אנשים מקשיבים לרבים מדברי האל, ואפילו אם הם קוראים קריאת-תפילה לעתים קרובות ומשתפים עליהם, מכיוון שההשקפות האלה שמשפחתם הפעילה עליהם כהתניה מושרשות עמוק במחשבותיהם ובלבם, אין להם הבחנה לגבי ההשקפות האלה ואין להם כל יכולת להתנגד להן. אפילו כשהם מקבלים את תורתו של האל ואת הוראות דבריו, הם עדיין מושפעים מהמחשבות האלה שגם מנחות את דבריהם, את מעשיהם ואת דרך חייהם. לפיכך, תחת ההכוונה הלא מודעת של המחשבות האלה, שמשפחתם מפעילה עליהם כהתניה, לעתים קרובות אנשים לא יכולים לעצור את עצמם מהפרת דברי האל ועקרונות-האמת. ובכל זאת, הם עדיין חושבים שהם מיישמים בפועל את האמת וחותרים אליה. הם לא יודעים שהאמרות השונות הללו שמשפחתם מפעילה עליהם כהתניה, פשוט אינן תואמות לאמת. הדבר החמור עוד יותר הוא שהאמרות האלה שהמשפחה מפעילה על אנשים כהתניה מובילות אותם פעם אחר פעם לנתיב של הפרת האמת, אך הם אפילו לא יודעים זאת. לכן, אם אתה רוצה לחתור אל האמת ולהיכנס למציאות-האמת, ראשית עליך להבחין ולזהות בבירור את השפעות ההתניה השונות שנובעות ממשפחתך, ואז לעשות מאמץ להיפטר מהמחשבות השונות הללו שמותנות בך על ידי משפחתך. כמובן שניתן לומר בהחלט שעליך להיפרד מההתניה של משפחתך. אל תחשוב שמכיוון שאתה בא ממשפחה זו, אתה חייב לעשות דברים מסוימים או לחיות בדרך מסוימת. אין לך אחריות או מחויבות לרשת את המסורת של משפחתך או לרשת את הדרכים והאמצעים השונים שלה לעשות דברים ולפעול. חייך באים מהאל. היום האל בחר בך, והמטרה שאליה אתה רוצה לחתור היא ישועה, ולכן אינך יכול להשתמש ברעיונות השונים שמשפחתך מפעילה עליך כהתניה כבסיס להתייחסות שלך לאנשים ולדברים, להתנהלותך ולמעשיך. במקום זאת, עליך להתייחס לאנשים ולדברים, ולהתנהל ולפעול על סמך דברי האל ותורותיו השונות. רק כך תוכל להשיג ישועה בסופו של דבר. כמובן שהשפעות ההתניה המופעלות על ידי המשפחה אינן מוגבלות לאלה המפורטות כאן. הזכרתי רק כמה מהן. קיימים סוגים רבים ושונים של חינוך משפחתי שמגיעים ממשפחות שונות, משבטים שונים, מחברות שונות, מגזעים שונים ומדתות שונות, אשר מפעילים התניות על מחשבותיהם של בני אדם בכל מיני דרכים. אין זה משנה מאיזה גזע או תרבות דתית נובעת התניה מחשבתית שונה זו, כל עוד היא אינה תואמת את האמת, וכל עוד היא לא באה מהאל אלא מאנשים, יש לוותר עליה, והיא דבר שאנשים צריכים להתנתק ממנו. אל להם לדבוק בדבר זה, קל וחומר לרשת אותו. כל הדברים האלה הם דברים שאנשים צריכים לנטוש ולהשליך. רק כך יוכלו אנשים לעלות באמת על נתיב החתירה אל האמת ולהיכנס למציאות-האמת.

האמרות האלה שעליהן שיתפנו ושמקורן בהתניה של המשפחה, במובן אחד הן מייצגות, ובמובן אחר, אנשים מדברים עליהן לעתים קרובות. לא נדבר כעת על כמה אמירות מיוחדות ולא מייצגות. מה דעתכם על השיתוף שלנו בנושא המשפחה? האם הוא מועיל בדרך כלשהי? (כן, הוא מועיל). האם יש צורך לשתף בנושא זה? (כן). לכל אחד יש משפחה ועל כולם מופעלת התניה על ידי משפחתם. הדברים שהמשפחה מחדירה בך כולם רעל ואופיום רוחני, והם גורמים לך סבל מר למדי. כשהוריך החדירו בך את הדברים האלה, הרגשת באותו זמן ממש נפלא, כאילו לקחת אופיום. הרגשת כולך בנוח, כאילו נכנסת לעולם מאושר. אך לאחר זמן מה ההשפעות פגו, ולכן היית צריך להמשיך לחפש סוג כזה של גירוי. אופיום רוחני זה מביא לך צרות והפרעות ללא קץ. עד היום קשה לך להיפטר ממנו באמת, וזהו לא דבר שניתן להשליך בתוך זמן קצר. אם אנשים רוצים לוותר על הרעיונות וההשקפות המותנים האלה, עליהם להשקיע זמן ואנרגיה בזיהוי שלהם, לקלף את השכבות כדי לזהות אותם בבירור ולראות אותם לאשורם. ואז, בכל פעם שצצים עניינים קשורים, עליהם להיות מסוגלים לוותר על הדברים האלה, למרוד בהם, ולא לפעול על פי העקרונות של הרעיונות וההשקפות האלה, אלא ליישם בפועל ולעשות דברים בהתאם לדרך שהאל מלמד אנשים. המילים המעטות האלה נשמעות פשוטות, אך לוקח לאנשים עשרים או שלושים שנה, או אפילו חיים שלמים כדי ליישם אותן בפועל. ייתכן שלאורך כל חייך תאבק נגד הרעיונות וההשקפות שמייצרות בך אותן אמרות שמוחדרות בך על ידי משפחתך, עד שתנתק את עצמך מהרעיונות וההשקפות האלה, ותיפרד מהם. כדי לעשות זאת, עליך להשקיע את רגשותיך ואת האנרגיה שלך, וגם לעבור כמה קשיים פיזיים. כמו כן עליך להיות בעל תשוקה עצומה לאל ורצון הצמא לאמת וחותר אליה. רק אם תהיה ניחן בדברים האלה, תוכל להשיג שינוי ולהיכנס בהדרגה למציאות-האמת. עד כדי כך קשה לזכות באמת ובחיים. כשאנשים מקשיבים לדרשות רבות, הם מבינים דוקטרינות מסוימות בנוגע לאמונה באל, אך לא קל להם להשיג הבנה אמיתית של האמת ולהיות מסוגלים להבחין בהשפעות ההתניה של המשפחה וברעיונות ובהשקפות של כופרים. גם אם אתם יכולים להבין את האמת לאחר שאתם מקשיבים לדרשות, כניסה למציאות-האמת אינה דבר שמתרחש בן לילה, נכון? (נכון). כאן מסתיים השיתוף שלנו להיום. להתראות!

25 בפברואר, 2023

הערות:

א. בטקסט המקורי לא מופיעות המילים "הפוליטיקאי המושמץ משושלת סונג."