לאחרונה שיתפנו על נושא המבחין בין קטגוריות שונות של אנשים על בסיס מקורם. זהו נושא מיוחד הנובע מהנושא הרחב יותר של תנאים מולדים, אנושיות וצביונות מושחתים של אנשים. שיתפנו על תוכן מסוים בנוגע לנושא המיוחד הזה – מה נכלל בו? (האל סיווג אנשים לשלושה סוגים על פי מקורם: אלה שהם גלגול של בעלי חיים, אלה שהם גלגול של שדים, ואלה שהם גלגול של בני אדם. בפעם הראשונה האל שיתף על ארבעת המאפיינים של אלה שהם גלגול של בעלי חיים: הראשון הוא שיש להם תפיסה מעוותת; השני הוא שהם קהי-חושים במיוחד; השלישי הוא שהם מבולבלים במיוחד; והמאפיין הרביעי הוא שהם טיפשים. בפעם השנייה האל שיתף על המאפיינים של אלה שהם גלגול של שדים: הראשון הוא שהם שקרנים מושבעים; השני הוא שהם סוטים; והשלישי הוא שהם רעים. השיתוף התמקד בעיקר בשני הביטויים של היותם שקרנים מושבעים וסוטים). הביטוי העיקרי של אדם שהוא שקרן מושבע הוא רמייה. באשר לביטויים של סטייה, גם אותם סיווגנו – כמה ביטויים היו? (היו שלושה. הראשון נוגע לצביון; כלומר, להיות זדוני וחריג. השני קשור לתאווה מרושעת של הבשר. וביטוי נוסף הוא להיות מוזר; כלומר, לחוות לעתים קרובות הזיות של שמיעה ושל חושים אחרים, ולהפגין תמיד התנהגויות חריגות). באופן כללי, אלה הדברים שנכללו.

בפעם הקודמת שיתפנו על כמה ביטויים של היבט הסטייה של אנשים שהם גלגול של שדים. קראתי על הביטויים של אדם מסוים במסמכי הגירוש שערכה הכנסייה. הקשיבו כולכם וראו אם הביטויים שלו קשורים לדברים שעליהם שיתפנו. אדם זה היה אחראי על גידול ירקות בחווה. הביטויים העיקריים שלו תוארו כך: "האנושיות שלו זדונית והוא מפגין חוסר כבוד ביחסו כלפי העליון", ופורטו כמה ביטויים ספציפיים. הביטוי הראשון היה: "הוא בחר כלאחר יד מקום לגדל בו ירקות עבור העליון. מאוחר יותר התברר שהמקום הזה הוא שטח נמוך ונוטה להצפות. הדשן שפוזר שם נשטף במים, וכתוצאה מכך הירקות שצמחו היו קטנים מאוד. הוא ידע שצריך לדשן שוב, אבל פשוט לא עשה זאת. הוא ראה שהירקות לא גדלים היטב, אבל לא עשה דבר – הוא נתן במכוון לעליון לאכול ירקות שאיכותם ירודה". זה היה הביטוי הראשון. הביטוי השני היה: "בדרך כלל הוא טיפל רק בירקות שגודלו עבור האחים והאחיות ואז עזב את העבודה. באשר לירקות שגודלו עבור העליון, הוא לא טיפל בהם ולא ניהל את העבודה – הוא לא התעניין ולא עשה דבר בנידון". הביטוי השלישי היה: "הוא ידע שמזיקים רבים שרצו בירקות, נגסו בהם עד שהיו מחוררים ונראו דוחים ולא ראויים למאכל, אבל הוא ריסס כלאחר יד רק מעט חומר הדברה, מבלי שיהיה לו אכפת אם הריסוס יעיל. כשאחרים הזכירו לו שיש להסיר את המזיקים מהירקות, הוא היה אדיש לחלוטין וחשב: 'מה יש להתרגש כל כך? יש לי כל כך הרבה עבודות – אני לא יכול להסתובב סביב הירקות האלה כל היום!'" אתה מבין, זה מה שהוא חשב בליבו – גם כשאחרים הזכירו לו, הוא בכל זאת לא פעל. הביטוי הרביעי היה: "לגבי גידול ירקות עבור העליון הוא חשב כך: 'מה שיצמח מהירקות שאני מגדל, זה בדיוק מה שתצטרך לאכול. אם הם יהיו טובים, תאכל ירקות טובים. אם אגדל ירקות שיהיו לא טובים, אל תאכל אותם. בכל מקרה, גידלתי אותם עבורך – אתה צריך להכיר לי תודה!'" אלה היו המחשבות הזדוניות בליבו, והוא אף סיפר עליהן לאנשים שגרו איתו. "כשאחרים הזכירו לו לא להשתמש בסל של עלי ירק רקובים כשהוא מוסר ירקות לעליון, הוא אמר: 'אני לא יכול להתחייב על זה'". אתה מבין, אחרים הזכירו לו, והוא בכל זאת לא הקשיב. הוא פשוט עשה מה שרצה. זה היה הביטוי הרביעי. הביטוי החמישי היה: "הוא התייחס לירקות שגודלו עבור העליון ללא כל מודעות בליבו, ללא שמץ של חרטה. בכל פעם שמישהו הזכיר לו ואמר לו להיות קשוב יותר, הוא נעשה מתנגד וסולד. הוא שנא את כל מי שהציע לו הצעות". המנהיגים והעובדים סיכמו חמישה ביטויים בסך הכול. הם סיכמו את הביטויים הרגילים של האדם הזה, כמו גם את יחסו כלפי האמת ואת יחסו כלפי ביצוע חובה, והם גם ציינו דוגמאות ספציפיות. הסיכום היה טוב למדי. איך אתם מרגישים אחרי ששמעתם את הדברים? האם לאדם עם ביטויים כאלה יש אנושיות טובה? (לא). עד כמה היא הייתה גרועה? האם הביטויים של האדם הזה תאמו לאלה של אנשים שהם גלגול של שדים, שעליהם שיתפנו? (כן). לאיזה ביטוי הם תאמו? (לביטוי של אנשים רעים). נוסף על היותו רע, האם היו לו ביטויים כלשהם של סטייה המאפיינים אנשים שהם גלגול של שדים? (כן). כיצד הדבר ניכר? (אנשים מן השורה שמגדלים ירקות עבור העליון היו נותנים עדיפות לבחירת אדמה טובה, אבל הוא בחר להתחנף לאחים ולאחיות – הוא טיפל רק בירקות שגודלו עבורם. לירקות שגודלו עבור העליון הוא בחר אדמה גרועה, לא טיפל בהם או במזיקים, ותמיד נתן לעליון לאכול ירקות שגודלו בצורה גרועה. יחסו כלפי העליון, כלפי האל, היה יחס של איבה). מדוע יחסו כלפי העליון היה יחס של איבה? האם העליון פגע בו? (לא. מהות טבעו קבעה את יחסו – הוא שנא את האל ושנא דברים חיוביים). באמת שמעולם לא הכרתי את האדם הזה – מעולם לא היו לי שום מגעים איתו. אם כן, כיצד היה יכול לשאת בליבו שנאה כה עמוקה? זו בעיה של הטבע שלו. מצד אחד, זה היה רוע; מצד שני, זו הייתה סטייה, הלא כן? הדבר דומה לדרקון הגדול האדום כאש, הלא כן? (כן). ביחסו כלפי האל וכלפי דברים חיוביים, הייתה שנאה כלשהי בליבו. אם היית שואל אותו מה קורה, הוא בעצמו לא היה יכול להסביר זאת בבירור – הוא פשוט חש שנאה. הוא שנא במיוחד את האל ואת האמת, והוא שנא במיוחד דברים חיוביים. האין זו סטייה? (כן). אדם מסוג זה הוא שד. אם היית שואל אותו: "במי אתה מאמין?" הוא בוודאי היה אומר שהוא מאמין באל. הוא מאמין באל ובכל זאת הוא שונא את האל – הדבר חושף הלך רוח של שד. זוהי סטייה. מדוע אני אומר זאת? ראשית, לא הכרתי את האדם הזה כלל ומעולם לא גזמתי אותו, ובכל זאת הוא נטר לי שנאה כה עמוקה – זוהי סטייה. שנית, האחים והאחיות הם שסידרו עבורו לגדל את הירקות האלה. אם הוא לא היה מוכן לעשות זאת, הוא יכול היה להעלות את הנושא, אך במקום זאת הוא הוציא את כעסו על חלקת הירקות. לאחר השתילה הוא לא טיפל בה כראוי ונתן לעליון לאכול ירקות שאיכותם ירודה. שלישית, הוא גילה נכונות רבה לגדל ירקות עבור האחים והאחיות וטיפל בהם היטב, אבל כשהיה מדובר בגידול ירקות עבור העליון, הוא לא היה מוכן לכך בליבו. הוא היה מלא שנאה במיוחד, ולא ברור מדוע – איש לא פגע בו, ובכל זאת הוא התייחס כך לעליון ולאל. האין זו סטייה? (כן). הכוח המניע הסוטה הזה כה גדול! מצד אחד זהו רוע, ומצד שני זוהי סטייה – זהו טבעו של שד. לא משנה עד כמה בית האל נוהג בשדים בסובלנות ובסבלנות מתוך אהבה, ולא משנה כמה הזדמנויות הוא נותן להם להשיג ישועה, הם כלל לא מבינים את הדברים האלה. בליבם הם פשוט שונאים את האל ואת בית האל. הדבר נובע לחלוטין מכך שטבעו של שד הוא בדיוק לשנוא את האל ולשנוא דברים חיוביים. איש לא יכול לומר בבירור מה הסיבה לכך – שדים פשוט נוטרים שנאה חסרת בסיס כלפי האל וכלפי דברים חיוביים. זה מה שמכונה סטייה. על מה הוא חשב כל יום? "מה שיצמח מהירקות שאני מגדל, זה בדיוק מה שתצטרך לאכול. אם הם יהיו טובים, תאכל ירקות טובים. אם אגדל ירקות שלא יהיו טובים, אל תאכל אותם. בכל מקרה, גידלתי אותם עבורך – אתה צריך להכיר לי תודה!" האם הדברים שבליבו לא היו סוטים? כל הדברים שעליהם חשב היו מרושעים, זדוניים וחריגים. אנשים בעלי מצפון והיגיון חשים שמחשבותיו לא מתקבלות על הדעת – הם לא מצליחים להבין מדוע הוא חושב כך. כך בדיוק פועלים שדים. כל הדברים שעליהם הוא חשב והרהר בליבו היו אפלים ומרושעים. האם אדם כזה – שהוא שד – יכול לקבל את האמת? (לא). הוא אפילו לא ניחן במוסר האנושי הבסיסי, או במצפון ובהיגיון. כשהזכירו את האל, הוא התרגז וחש שנאה. כשאחרים ביקשו ממנו לבצע משימה אחרת, הוא לא התנגד כל כך; רק כשהיה מדובר בגידול ירקות עבור העליון, הוא התנגד במיוחד. זהו רוע, זוהי סטייה. אתה עשוי לשאול אותו מדוע הוא כל כך מתנגד – זהו עניין של הלב, וייתכן שהוא לא יוכל לומר בבירור היכן בדיוק טמון השורש. האם אתם מסוגלים לראות בבירור היכן שורש הבעיה הזו? מדוע הוא התייחס כך לאל? רוב האנשים יחשבו שהדבר תמוה לחלוטין: "איך יכול אדם שמאמין באל להתייחס כך לאל? האם הוא לא כופר?" כעת, באמצעות השיתוף על האמת, האם אתם מסוגלים לראות קצת יותר בבירור את המהות והמקור של סוגים שונים של אנשים? (כן). כעת אתם אמורים להיות מסוגלים לראות קצת יותר בבירור – זהו בדיוק סוג האנשים שהם גלגול של שדים, וטבעם הוא לשנוא את האל.

אימרו לי, האם אנשים שהם גלגול של שדים יכולים להשתנות? (הם לא יכולים). הם בדיוק כמו הדרקון הגדול האדום כאש. גם הם יכולים לומר את המילים הנכונות, לומר מילים שעולות בקנה אחד עם המצפון והמוסר – אבל הם בהחלט לא יכולים לבצע את הדברים שהם אומרים. הם יכולים לומר מילים רבות שנשמעות נעימות, אבל כשמגיע הזמן לעשות דברים ממשיים, הם לא יכולים לעשות ולו דבר אחד. מדוע הם לא יכולים? כי בתוכם, הם שדים. הם ירגישו אי-נוחות ומצוקה פנימית אם יעשו דברים חיוביים ודברים שתואמים את אמת המידה של המצפון האנושי. רק כשהם עושים רע, כשהם עושים מה ששדים עושים, חושבים מה ששדים חושבים, רק אז הם חשים נוחות ושמחה פנימית. זהו פרצופם האמיתי של אנשים מסוג זה. אם אתה משוחח איתם שיחת חולין, מדבר על עניינים של חיי הבשר, או אפילו דן באירועים אקטואליים ובפוליטיקה, הם מסוגלים לשבת בשקט. אבל ברגע שתוכן השיתוף נוגע לדברים חיוביים, לאמת, לאל, לזהות האל, למהות האל, לעבודת האל, לכוונותיו של האל כלפי האדם או לדרישותיו של האל מהאדם, מתעוררות בליבם סלידה והתנגדות – הם לא רוצים להקשיב. הם מתחילים לגרד באוזניים ובלחיים, כאילו הם יושבים על סיכות ומחטים. בליבם מתחילים לפעפע תסיסה ואי-שקט, כאילו עשבים שוטים צומחים פרא בתוכם. הם חשים שכל שנייה נוספת היא עינוי, וחלקם אף יקומו ויצאו מייד. גם אם יש כאלה שלמראית עין יושבים שם בנימוס ולא עוזבים, דעתם כבר נודדת הרחק – מחשבותיהם כבר מזמן עפו אל מעבר לעננים, והם פשוט לא מקשיבים לדבריך. מדוע יש להם את הביטויים האלה? כי בליבם הם חשים דחייה כלפי האל וכלפי דברים חיוביים. האמת לא מעניינת אותם; הם לא יכולים לקלוט אותה ואינם מוכנים לקבלה. כאשר יש שיתוף על האמת במהלך כינוס, הם חושבים על כל מיני תירוצים כדי לעזוב ואומרים: "אני צריך ללכת לטפל במשהו", או: "אני חייב לחזור למישהו בטלפון". הם רק רוצים לנצל כל תירוץ כדי לברוח. אנשים כאלה הם פשוט סוטים. אם אדם מצהיר שהוא מאמין באל ונוהה אחריו, לא אמורים להיות לו ביטויים כאלה. אבל כשמדובר בעניינים הכרוכים בדברים חיוביים או באל, לאנשים שהם גלגול של שדים יש את הביטויים האלה – זה מעבר לשליטתם וזהו עניין של מהות טבעם. הדבר נקבע על פי מקורם, ואיש לא יכול לשנות עובדה זו. כשאתה משתף על האמת, על דברים חיוביים, על כוונותיו של האל, על דברי האל, הם מרגישים כאילו אתה שופט אותם, כאילו אתה עומד לחרוץ את דינם למוות. זהו המצב הפנימי האמיתי של יחסם כלפי האל, כלפי האמת וכלפי דברים חיוביים. כמובן, זהו גם סוג אחד של ביטוי למהותם המרושעת של אנשים כאלה. מכיוון שהם סולדים מדברים חיוביים, מהאמת ומהאל, ומתעבים אותם, למחשבות ולהרהורים שיש להם בעולמם הפנימי מדי יום אין שום קשר לדברים חיוביים, לאמת או לעבודת האל. כל המחשבות שבליבם קשורות לסטייה. הם חושבים כיצד להתרברב כדי שיהיו להם מעמד ויוקרה בקרב אנשים, כיצד לפעול כדי להוליך שולל אנשים, לזכות במעמד ולגרום ליותר אנשים לאשר אותם ולהעריץ אותם, כיצד לפעול כדי לכבוש את ליבם של אנשים ולזכות באישורם, וכיצד לזכות בהכרה ובקידום על ידי בית האל או על ידי מנהיגים בכל הדרגים. כל מחשבותיהם וכל מעשיהם נושאים טבע של תחרות, מאבק, מחטף, הונאה, תכנון מזימות, קנוניה, הסתה, פיתוי, שליטה והולכת שולל, הלא כן? (כן). הם לא בוחלים באמצעים כדי לעשות את הדברים האלה – הם מוכנים לסבול כל קושי. בכל תהליך הסבל שלהם הם רוקמים תוכניות וזוממים איזה רוע לעשות, עם מי להתחשבן, ואילו מטרות להשיג. בכל מעשיהם יש אסטרטגיה, יש כוונה ספציפית. כלפי חוץ הם לא אומרים בפומבי דברים שנוגדים את האמת, וגם לא עושים בפומבי דברים שמשבשים את עבודת הכנסייה או מפריעים לה, וקל וחומר שהם לא שופטים, תוקפים או מנאצים את האל בפומבי. הם לא עושים את מעשי הרוע הברורים האלה. אבל בעולמם הפנימי, הם לא חושבים אף פעם על דבר כלשהו שקשור לאמת או לדברים חיוביים, ואף פעם לא שוקלים שום דבר שקשור למצפון ולהיגיון אנושיים, או למוסר. אם כך, על מה הם כן מהרהרים? מחשבותיהם לכודות לחלוטין בתכנונים, בתחבולות, בחישובים, בקנוניות ובמזימות. לכן, גם אם כלפי חוץ אינך רואה שהם מתנגדים לאל בפומבי, או שומע שהם משמיעים דברי תלונה נגד האל, מעלים חשדות כלפי האל, שופטים את האל, או אפילו מנאצים את האל, בליבם הם בכל זאת מלאים ביחס של בוז, זלזול וחוסר כבוד כלפי דברי האל, כלפי עבודת האל וכלפי כל דבר הקשור לעבודת האל. לא משנה מה האל אומר, מהן דרישותיו של האל מאנשים, מהן כוונותיו של האל, או מהם העקרונות מאחורי סוגי העבודה השונים שהאל מבצע, הם אף פעם לא מקדישים תשומת לב לדברים האלה ולא מקבלים אותם – בתוך האנשים האלה פשוט אין כלי קיבול לקבלת הדברים החיוביים האלה. אמנם אינך רואה שהם מתנגדים בפומבי לדברים החיוביים האלה או מגנים אותם, אולם מנקודת המבט של עמקי ליבם, הם סולדים מהם ומתעבים אותם. כשהם מאזינים לדרשות, הם לא מהרהרים כיצד לקבל את האמת וליישם אותה בפועל, אלא כיצד לסכם את "האור החדש" ואת הביטויים שהם שומעים, ולהפוך אותם למילים שלהם כדי לשתף אחרים, במטרה לגרום לאנשים להעריץ אותם ולסגוד להם. הם חושבים לעצמם: "אם אטיף את הדברים האלה לאנשים שזה עתה הצטרפו לכנסייה, אוכל לזכות בהערצתם ובסגידתם של עוד יותר אנשים ויהיה לי מעמד גבוה עוד יותר בקרבם. המעמד הזה יתבסס על כמות הדוקטרינה שאני מבין ותופס, ועל מידת ההבנה המקיפה שלי". גם אם הם יושבים שם ומאזינים לדרשות – ואפילו מאזינים בתשומת לב רבה ובשקידה ומשקיעים בכך מאמץ רב – גישתם אינה חיובית והמניע שלהם לא טהור. הם לא מאזינים בגישה של קבלת האמת, אלא מהרהרים בזה כאילו הם לומדים תיאולוגיה, ומשווים את הנאמר בדרשות לכתבי הקודש. הם לא מקבלים את דברי האל ומשווים את עצמם אליהם, מחפשים להבין את בעיותיהם השונות ולמצוא מתוכם נתיב לפתרון ועקרונות ליישום בפועל, כדי שיוכלו להכיר את עצמם, לפתח חרטה אמיתית, להשליך מעליהם את צביונותיהם המושחתים, לפעול ולהתנהג באופן שתואם את עקרונות-האמת, ולרצות את כוונותיו של האל – זו לחלוטין לא מטרתם. מהי מטרתם? מטרתם היא לצייד את עצמם ביותר דוקטרינות כדי שיוכלו להתרברב, להציג את עצמם לראווה ולגרום לאנשים להעריץ אותם ולסגוד להם. זו המטרה הראשונה. מטרתם השנייה היא למצוא את הנתיב הפשוט ביותר לזכות בברכות. לאחר שהאזינו לדרשות ואישרו שזוהי הדרך האמיתית, הם מתחילים להרהר כמה תקווה יש להם לזכות בברכות וכמה תקווה יש להם להשיג ישועה. ואז הם מחליטים להשתמש בשיטה של עמידה בקושי ותשלום מחיר כדי לזכות במרמה באמונם של אנשיו הנבחרים של האל ושל בית האל, וכדי לגרום לאל לראות את הקשיים שהם סובלים ואת המחיר שהם משלמים. הם חושבים שבאמצעות אמונה כזו באל הם יוכלו לזכות בברכות גדולות וביעד נפלא. אתה מבין, גישתם כלפי דרשות וכלפי כל היבט של האמת אינה פשוט לקבל זאת ואז ליישם בפועל ולחוות זאת – אלא, יש להם תוכניות ומזימות נסתרות. הם תמיד מקווים להשתמש בביטויים מסוימים או בציטוטים קלאסיים מדרשות ומשיתופים כדי לצייד את מחשבותיהם ואת הארסנל הרטורי שלהם, במטרה להוליך שולל את האחים והאחיות, לגרום לכולם לסגוד להם, ולאפשר לעצמם לזכות במעמד בקרב אנשים וליהנות מהערכתם הגבוהה של אחרים. האם די במחשבות, בכוונות ובגישות האלה שיש להם כשהם מאזינים לדרשות על מנת להראות שאנשים כאלה הם סוטים מאוד? (די בהן). האם מישהו יכול לתקן את הכוח המניע הסוטה הזה שבהם? אם היית אומר להם: "לחשוב כך פירושו לא לקבל את האמת – זו לא הגישה שאדם החותר אל האמת צריך לאמץ. אם אתה חושב כך, לאמת לא תהיה כל השפעה עליך; היא לא תאפשר לך להשיג ישועה. עליך לקבל את האמת, למצוא בתוכה את העקרונות ליישום בפועל, וליישם בפועל ולחוות את דברי האל בחיים האמיתיים, כדי שדברי האל יהפכו למציאות-האמת שלך, ובסופו של דבר יהפכו לחייך" – האם הם היו מסוגלים להשיג זאת? (הם לא היו מסוגלים). מדוע לא? האם זה מפני שהם לא השקיעו מספיק מאמץ, או מפני שהשיתוף שלנו על האמת לא התחשב ברגשותיהם או לא כלל אספקה מתאימה של האמת המכוונת למצבם? (לא זה ולא זה). אם כך, מה הסיבה? (הדבר נקבע על ידי מהותם, שהיא שנאת האמת). לכן, יש לומר שהביטויים של האנשים האלה בלתי נפרדים ממהותם – הם קשורים קשר הדוק. איש לא יכול לתקן את המחשבות שבליבם, ואיש לא יכול לשנות את מהות טבעם המרושעת של האנשים האלה שהם שדים. הם שונאים את האמת ודוחים אותה, ולכן האמת לא יכולה לשנות אותם. אם כן, האם ניתן לומר שאדם מסוג זה הוא חסר תקנה? (כן). התשובה היא בהחלט כן. מדוע? מכיוון שמהות טבעם היא של שדים. כל מה שהם חושפים נשלט לחלוטין על ידי טבעם של שדים – זהו בהחלט לא גילוי זמני של שחיתות, וגם לא גילוי של הצביונות המושחתים המרושעים של האנושות המושחתת. זה מפני שהם שדים, ולא יצירי בריאה – זהו שורש הבעיה.

לאנשים מסוג זה יש כמה ביטויים נוספים כשהם מאזינים לדרשות – בכל פעם שבית האל משתף על האמת והשיתוף כרוך בחשיפה ובניתוח של מעשי הרוע והביטויים של אנשים מסוימים, הם אומרים דברים כגון: "האם אינך מדבר על אותה תקרית שהתרחשה בעבר? אני מכיר את כל הסיפור. אני יודע בדיוק מה המטרה שלך בהעלאת הנושא הזה. האם אינך מנסה פשוט להשתמש בשיתוף ובניתוח של העניין הזה כדי לבסס את סמכותך ולגרום לאנשים להקשיב לך? האם אינך רוצה פשוט ללמד לקח אנשים מסוימים ולדכא כמה אנשים? האין זו פשוט פתיחה בקמפיין? רק טיפש יאמין למה שאתה אומר! רק טיפש יקשיב לך ויישם בפועל לפי עקרונות-האמת!" אתה מבין, גם כשהם שומעים כמה דוגמאות, אמירות או ביטויים ספציפיים של אנשים, שקשורים להיבט כלשהו של האמת, מה שהם מבינים שונה לחלוטין ממה שאחרים מבינים. הם לא יכולים להבין את הדברים האלה נכונה או להתייחס אליהם נכונה, והם אף יכולים לעוות את העובדות, ולשפוט ולגנות דברים חיוביים. המחשבות שבליבם תמיד כה אפלות, ובכל זאת הם מרגישים שהם חכמים במיוחד ומכירים את הסיפור האמיתי. האין זו סטייה? הדבר דומה בדיוק לדרקון הגדול האדום כאש – הדרקון הגדול האדום כאש אומר שכאשר כנסיית האל הכול יכול מרחיקה אנשים או מגרשת אותם, הדבר נעשה כהפגנת כוח כדי שאחרים יראו, אבל הוא לעולם לא אומר שכאשר בית האל, הכנסייה, מרחיקה אנשים, זהו טיהור של הכנסייה. זאת משום שהם שדים כופרים שלא יכולים להבין את האמת; הם תמיד מעוותים, שופטים ומגנים דברים חיוביים, והם בהחלט לא יתייחסו לדברים חיוביים בהלך רוח נכון. הם יעדיפו להאמין שהם התפתחו מקופים, שהם צאצאי דרקונים, מאשר להודות שבני האדם נבראו על ידי האל. לאחרונה אפילו שמעתי כמה מדענים חוקרים אומרים שזן של חולדה ענקית מלפני מאות מיליוני שנים היה אבי האנושות – איזו תיאוריה מגוחכת ומוזרה! אם תנסה לגרום להם להודות שבני האדם נבראו על ידי האל, להאמין שבני האדם נבראו על ידי האל, לא משנה איך תאמר זאת, הם יסרבו להודות בכך. גם כשהעובדה הזו מונחת ממש לנגד עיניהם, הם עדיין לא מאמינים. הם פשוט מאמינים שבני האדם התפתחו מקופים, או שהם צאצאי חולדות, או צאצאי דרקונים. הם יעדיפו להאמין בדברים שטניים כאלה מאשר להאמין שבני האדם נבראו על ידי האל – שחיי האדם ונשימתו הוענקו על ידי האל. הם לא מאמינים בכך, אינם מודים בכך, ואינם מוכנים לקבל עובדה זו. האין זו סטייה? (כן). אם תאמר שהם צאצאי דרקונים, הם ישמחו. אם תאמר שהם התפתחו מקופים ושהם צאצאי קופים, או שחולדה ענקית היא אביהם הקדמון, הם יאמרו: "כן, איזה כבוד!" אבל אם תאמר שבני האדם נבראו על ידי האל, הם ייעשו עוינים – עיניהם יבערו מכעס, והם יתמלאו שנאה כלפיך. זו סטייה גמורה!

אלה שהם גלגול של שדים מגלים את חוסר הנכונות הגדול ביותר להקשיב לדברי שיתוף על האמת. במיוחד כאשר דברים אלה עוסקים בהכרת עצמם, בניתוח מצבים של אנשים מסוגים שונים, בדרך להיכנס אל מציאויות-האמת, או בעקרונות ליישום האמת בפועל, הם חשים דחייה עזה בליבם, ובה בעת, הם מפיצים הבנות ודעות מעוותות. לדוגמה, כאשר הכנסייה מרחיקה כמה עושי רע, אדם מסוג זה מסית אחרים ואומר דברים כמו: "לבית האל אין אהבה לאנשים. זה כמו לשחוט את השור לאחר שהשדה נחרש", או "האנשים האלה הורחקו כי הם פגעו במנהיגים הבכירים". הם לא מסוגלים להתייחס נכונה לעבודת טיהור הכנסייה בבית האל, וגם אין להם הבנה טהורה – הם חושבים ומדברים על כך בצורה מעוותת. לא תשמע מפיהם שום דברי מצפון והיגיון, וגם לא דברים חיוביים כלשהם, וקל וחומר שלא תשמע דבר שעולה בקנה אחד עם עקרונות-האמת. ליבם מלא תלונות, התרסה וטרוניות. כשהם מבטאים את דעותיהם ללא רסן, כל הדברים שהם אומרים וכל המחשבות וההשקפות שהם חושפים הם סוטים ומעוותים. הדבר בלתי נתפס בעיניך – אתה חושב על כך שהם מאמינים באל ושומעים דרשות במשך שנים רבות כל כך, ועל כך שכלפי חוץ הם נראים די מנומסים ולא נראים אנשים רעים, ואתה תוהה כיצד הם יכולים לומר דברים בלתי הגיוניים כאלה ברגעים מכריעים. סוף סוף הם חשפו את מחשבותיהם האמיתיות, דברים שהסתירו בליבם במשך זמן רב – האם זה לא חושף באמת את הבעייה שלהם? (כן). המחשבות האמיתיות שהם חשפו הן לחלוטין טיעונים מעוותים ודברי כפירה. אם כן, האם הם השמיעו את הטיעונים המעוותים ודברי הכפירה האלה בגלל מצב רוח רע זמני? (לא). בהחלט לא. בלי קשר למספר השנים שהם מאמינים באל ושומעים דרשות, המחשבות האלה תמיד היו חבויות בליבם ומעולם לא ראו אור יום. אך כאשר מגיע רגע מכריע והם לא יכולים עוד להתאפק מלומר את אשר על ליבם, דבריהם מתפרצים כמו הר געש – הם התבשלו בתוכם בעוצמה רבה ביותר, ומגיע היום שבו הם לא יכולים עוד להכיל זאת, והכעס הסוטה הזה פורץ החוצה. כאשר טבעם השטני מתפרץ, יוצאים מפיהם כל מיני טיעונים מעוותים, דברי כפירה ורעיונות כוזבים – הם מתלוננים על האל, מגדפים ומעליבים אותו, אומרים דברי קנאה, שנאה והסתה כלפי אנשים – הם פולטים כל מיני דברים שטניים, ורק אז אתה מבין שהם שדים ושהם נחשפו במלואם. בעבר, שמת לב שהדרשות לא חלחלו אליהם אף פעם ושהם לא הבינו את האמת בכל השנים שהם מאמינים באל. הנחת שיש להם איכות ירודה ושהאמת היא מעבר להשגתם, ולכן התייחסת אליהם כאח או אחות וניסית לעזור להם. פתחת את ליבך בפניהם ודיברת על האופן שבו צביונותיך המושחתים טוהרו. אך לא משנה איך שיתפת איתם, הם אף פעם לא פתחו את ליבם ולא דיברו על מצבם האמיתי. מעולם לא הצלחת להבין: מדוע הם לא יכלו לפתוח את ליבם? מדוע הם לא חשפו את מצבם האמיתי? האם ייתכן שהם מעולם לא חשפו צביונות מושחתים? אף פעם לא הצלחת לעמוד על טיבם, ואף חשבת שהם מנומסים, פשוטים ותמימים. רק עכשיו, כשפרץ טבעם השטני והם התלוננו כל כך הרבה על האל וגידפו אותו, אתה רואה שלמעשה אין להם אנושיות ושטבעם שטני לחלוטין. אתה מרגיש: "האדם הזה מפחיד! הוא מאמין באל במשך כל השנים האלה, אך מסתבר שהוא תמיד שנא את האמת והתנגד לה בליבו! לא פלא שאף פעם הוא לא פתח את ליבו בפני איש – הוא פחד שאחרים יעמדו על טיבו השטני! הוא שד אמיתי!" ברגע שאתה רואה את מהותו לאשורה, אתה מרגיש שהיית עיוור לחלוטין במשך כל השנים האלה – ביצעת את חובתך מדי יום וחיית יחד איתו את חיי הכנסייה, ובכל אותו זמן חשבת שהוא אדם טוב, חבר בבית האל, אחד מאנשיו הנבחרים של האל, ולא הייתה לך שום הבחנה לגביו. זהו מצב מפחיד מאוד! אם אתה חי ומתקשר עם אחים ואחיות, ומגלה שלמישהו יש צביונות מושחתים או שהוא מפר את העקרונות בביצוע חובתו, ואתה משתף איתו על האמת ועוזר לו, והוא מסוגל לקבל זאת ומביע תודה, אזי תרגיש די מרוצה – תרגיש שהאדם הזה הוא אדם טוב מאוד, שהוא אוהב את האמת; בהחלט לא תרגיש דחייה כלפיו. אך אם תתרועע עם שד במשך כמה שנים, ותמיד תתייחס אליו כאח או אחות, ולעתים קרובות תעזור לו, תתמוך בו ותפגין כלפיו אהבה, סבלנות וסובלנות, ובכל זאת הוא יתייחס אליך בעוינות רבה, תמיד יישמר מפניך כאילו היית אויבו, ותבין יותר ויותר שבליבו הוא לא מקבל את האמת ולו במעט, ושהוא אינו אלא שד – איך היית מרגיש? בנוגע לאדם שגורש והזכרנו זה עתה – אם הייתם מתרועעים עם אדם מסוג זה, ויום אחד הייתם מגלים שהאנושיות שלו כל כך רעה, שלא זו בלבד שהוא שונא את האל בליבו וכלל לא מקבל את האמת, אלא שהוא גם שונא את אלה שעוזרים לו מתוך אהבה, ואז ברור לך שאדם מסוג זה הוא שד אמיתי, איך היית מרגיש? (הייתי מרגיש שהייתי ממש טיפש). ראשית, היית מרגיש שהיית טיפש, והיית תוהה איך ייתכן שהשקעת כל כך הרבה מאמץ חסר טעם באדם כזה. מה עוד? (הייתי מרגיש סלידה מסוימת). סלידה ממי? ממנו או מעצמך? (סלידה ממנו, אך גם מעצמי על כך שלא הצלחתי להבחין בו). אם כן, האם עדיין תרצה לראות אותו או להתרועע איתו בעתיד? (לא). אם כן, איזה סוג של יחסים היית רוצה שיהיו לך איתו? איזו גישה היית רוצה לנקוט לגבי התרועעות איתו? (לעולם לא ארצה לראות אותו שוב – ככל שאוכל להתרחק ממנו, כן ייטב). אם כן, מה אם במהלך ביצוע חובתך, עדיין תצטרך לראות אותו לפעמים או לדון איתו בעבודה, ולא תוכל להימנע ממנו – מה תעשה אז? האם סיכמתם עקרונות ונתיבים כלשהם ליישום בפועל במקרה זה? אתם חשים סלידה כלפיו ולכן אתם רוצים להימנע ממנו ולא לראות אותו, אך אם תימנעו מלראות אותו בביצוע חובתכם, הדבר יעכב את העבודה ויפגע בה – אז מה עליכם לעשות? האם יש לכם פתרונות טובים כלשהם? (לא). אם כן, אתן לכם שני פתרונות. הראשון, אם אדם מסוג זה יכול להישאר בכנסייה כדי לתת שירות, אזי כאשר אינך צריך להיות איתו בקשר בביצוע חובתך, אינך חייב לעשות זאת. זאת משום שאתה חש סלידה כלפיו, הקשר איתו מביך ומכאיב, וגם מכיוון שהוא יכול להבחין בכך שאתה סולד ממנו, וזה מכעיס אותו. לכן, אינך צריך עוד לחשוף בפניו את ליבך ולשתף אותו במחשבותיך הכמוסות ביותר כפי שעשית בעבר. במקום זאת, פשוט גלה סובלנות וסבלנות, והתנהל איתו בשיטות נבונות – זה מספיק. זהו עיקרון אחד. עיקרון נוסף הוא, כאשר אתה חייב להיות איתו בקשר בענייני עבודתך, עליך להסביר לו בבירור את העבודה שהוטלה עליו ואת עקרונות-האמת הקשורים אליה. יש כאן נקודה אחת שעליך לשים לב אליה – עליך לראות אם הוא מסוגל להשלים בהצלחה את העבודה שהוטלה עליו. אם בדרך כלל הוא מסוגל לבצע חלק מהעבודה הזאת, אזי שתף איתו וטפל בעניין באופן חסר פניות ואובייקטיבי. אך אם הוא מתנהל תמיד כלאחר יד ובחוסר אחריות בביצוע עבודה זו, ואינך יכול להרגיש רגוע כשאתה מוסר לו את העבודה, עליך לבחור אדם אחר במקומו. אם בשלב זה אין מועמד מתאים ואין לך ברירה אלא להשתמש בו, מה עליך לעשות? עליך למנות מישהו שיפקח עליו. ברגע שיתברר שהוא לא מבצע עבודה אמיתית או שהוא מתנהג באופן שגורם להפרעות ולשיבושים, יש לדווח על כך מיד. אם האדם המפקח עליו לא עושה זאת ביעילות, יש פתרון נוסף: על המנהיגים והעובדים לפקח עליו באופן אישי ולעקוב אחר עבודתו, ותדירות המעקבים הללו צריכה להיות גבוהה יותר. זאת משום שאנשים כאלה אינם אמינים כלל; ברגע שלא משגיחים עליהם מקרוב, הם עלולים לעשות רע, להפריע לעבודת הכנסייה ולשבש אותה, ואז ההפסדים הכרוכים בשימוש בהם יעלו על הרווחים. לכן, אם אתה חייב לקיים עם אדם כזה אינטראקציה לצורכי עבודה, אינך יכול להימנע מכך. אינך יכול להתרחק ממנו או להתעלם ממנו רק משום שאתה מסוגל להבחין בו ולראות את פרצופו האמיתי – זה יהיה ביטוי של חוסר אחריות. מכיוון שאתה מסוגל להבחין בו, ומכיוון שאתה יודע שמהות טבעו היא של שד, ואתה יודע שהוא יכול לעשות רע ולגרום להפרעות, על אחת כמה וכמה שמוטלת עליך האחריות לפקח עליו ולעקוב אחריו, ולא להתעלם ממנו מתוך פחד או דחיה. כמנהיג או כעובד, אחריותך הגדולה ביותר היא לשמור על שערי בית האל, להגן על עבודת בית האל ולדאוג לאחים ולאחיות. עכשיו, כששד חשף את צורתו האמיתית וכבר עמדת על טיבו ואתה יודע איזה מין אדם עלוב הוא, עליך לפקח עליו היטב ובהקפדה יתרה, כדי שהוא ייתן שירות ביעילות המרבית ביותר – זה מה שעליך לעשות. אל לך לסרב להתייחס אליו או להימנע מלהסביר לו בבירור את העבודה, או לסרב לשתף איתו גם כאשר הוא שואל אותך על סוגיות הקשורות לעבודה, רק משום שראית אותו לאשורו. האם בכך לא תפרוק את כעסך על עבודת בית האל? האם אין בכך התעלמות מעבודת בית האל ומהיווכחות בחיים של האחים והאחיות? אם תעשה זאת, אתה טועה – פירוש הדבר שלא מילאת את אחריותך. בחייך האישיים ייתכן שלא יהיו לך שום קשרים איתו, וייתכן שלא תתרועע איתו עוד כפי שעשית בעבר. אך אם עבודת בית האל דורשת ממך לקיים איתו אינטראקציה ולהתרועע איתו, אינך יכול להתחמק מאחריות זו – אלה חובתך ואחריותך, ואינך יכול להמציא תירוצים כדי להימנע מהן. כשמדובר בשדים, הגישה של שמירת מרחק בלבד, דחייתם, הימנעות מהם ותחושת שאט נפש ותיעוב כלפיהם בליבך אינה עולה בקנה אחד עם כוונותיו של האל. עליך גם לפקח עליהם ולרסן אותם. אם הם מוכנים לתת שירות, עליך לעזור להם ולהשתמש בהם כדי שייתנו שירות כראוי – עליך לאפשר להם לתת שירות ביעילות במידה המרבית האפשרית. אם הם לא יתנו שירות כראוי, וכשלא ישגיחו עליהם ולו לרגע, הם יהיו עלולים להפריע ולהרוס את עבודת הכנסייה, אזי הנזק שהם יגרמו יעלה על תועלתם, ויש להרחיקם מיד. יש להביא לניתוח דוגמאות שליליות כאלה בכל עת שהדבר יידרש כדי שהאחים והאחיות יוכלו לרכוש הבחנה, לראות לאשורה את מהות טבעם של שדים ושטנים, ואז לדחות אותם מליבם, ולא לאפשר להם להוליך אותם שולל, להפריע להם או לשלוט בהם. זוהי המשמעות של שימוש בשדים ובשטנים, שימוש בכל הדברים כדי שישרתו את אנשיו הנבחרים של האל. זוהי אחריותכם – זה מה שעליכם לעשות. אך אין לכם את תחושת האחריות הזו. בדיוק כפי שאמרתם קודם – ברגע שיש לכם הבחנה לגבי אדם מסוג זה, אתם חשים שאט נפש ואינכם רוצים לראותו עוד, ואם אתם אכן רואים אותו, אתם עוקפים אותו ושומרים מרחק רב ככל האפשר. זהו הפתרון היחיד שיש לכם. אין לכם שום תחושת עול כלפי עבודת בית האל, כלפי האינטרסים של בית האל, או כלפי ההיווכחות בחיים של האחים והאחיות. זהו שיעור הקומה שלכם – הוא נחשף, הלא כן? אתה עומד על טיב מהותו של שד, ואז נמנע ממנו בכל פעם שאתה רואה אותו. אך אינך מגן על האחים והאחיות, וכתוצאה מכך הם נפגעים. אינך ממלא את אחריותך כמנהיג או כעובד – זוהי הזנחת אחריות. כאשר השד טרם נחשף, עליך להתריע בפני האחים והאחיות, להזכיר להם להישמר מפני אנשים רעים, לומר להם מה עשה השד, מדוע הוא עשה דברים כאלה, מהו טבע מעשיו, אילו השפעות יכולות להיות למעשים אלה ואילו השלכות הם יכולים להביא, כיצד האל מאפיין את השד הזה, ובאיזה אופן יש להתייחס אליו. כאשר האחים והאחיות ירכשו הבחנה, והשד יסיים לתת שירות ולא יהיה לו עוד ערך עבור האחים והאחיות או בית האל, אז עליך להרחיק אותו, ולשים קץ לחייו של השד והשטן הזה. זוהי חוכמה – זוהי עבודה עם עקרונות ונתיב ליישום בפועל. האופן שבו אתה מתרועע עם אדם מסוג זה בחייך האישיים תלוי בך – זוהי חירותך. אך כמנהיג או כעובד עליך לקחת על עצמך אחריות: עליך להגן על האחים והאחיות ולשמור על האינטרסים של בית האל ועל עבודת הכנסייה. על בסיס עיקרון זה אל תמהר לנקוט פעולה נגד אדם מסוג זה שהוא שד, אם הוא נותן שירות כעת. עליך לפקח על עבודתו ולהתבונן מקרוב בכל תנועה שלו כדי לראות מה הוא עושה. ברגע שמופיעים סימנים שמשהו אינו כשורה, עליך לחשוף ולגזום אותו מיד, או להדיח אותו מתפקידו. אם לאחר שנחשף ונגזם הוא מסוגל לתת מעט שירות, הדבר יועיל לעבודת הכנסייה. אך ברגע שמתגלה שהוא לא רוצה לתת שירות, שהוא לא הולך בנתיב טוב, ועומד לשבש ולהפריע, ולשלוף את טלפיו השטניים כדי להוליך שולל את האחים והאחיות, זהו הרגע שבו השד חושף את צורתו האמיתית, וזהו בדיוק הזמן הנכון לנקוט נגדו פעולה. ניתנה לו ההזדמנות לתת שירות אך הוא לא עשה זאת כראוי – שלחו אותו לקבוצה ב'. אם המצב חמור, יישמו בפועל הרחקה או גירוש שלו – זהו גם הרגע לשים קץ לגורלו של השטן. כל עוד אתם דבקים בשני העקרונות הללו, תוכלו להתייחס לאנשים רעים ולשדים בהתאם לעקרונות. האם פעולה בדרך זו היא מילוי אחריותכם? (כן). מצד אחד, תהיה לך הבחנה כלפי שדים, הם לא יוליכו אותך שולל ולא יפריעו לך יותר, ואתה לא תעשה עוד דברים טיפשיים – לכל הפחות, לא תשתף עוד על האמת עם אנשים כאלה שהם שדים. בליבך תדע: האיש הזה הוא שד – לשתף איתו על האמת זה כמו להשליך פנינים בפני חזירים; לא משנה איך ישתפו איתם על האמת, זה יהיה לשווא. לכן, לא תמשיך לעשות דברים טיפשיים. דבר איתם רק על כמה דוקטרינות שעליהם להבין ועל התקנות שעליהם לציית להן – זה מספיק. אם תיישם זאת בפועל, עבודת הכנסייה לא תיפגע. אך אם אינך מבין את העקרונות, אתה עלול לעשות דברים טיפשיים. מצד שני, מנהיגים ועובדים חייבים לפקח כראוי על נותני השירות ועל השדים האלה שלא מקבלים את האמת ולו במעט, ולהשתמש בהם. יישום בפועל בדרך זו יכול להבטיח שעבודת הכנסייה לא תיפגע, ובה בעת גם להגן על האחים והאחיות מפני הטעיה והפרעה מצד שדים ושטנים. האם אתם מבינים? (כן). אסור לכם בתכלית האיסור להתייחס לאנשים רעים ולשדים כאחים ואחיות. כל עוד תהיה לך הבחנה כלפי שדים ואנשים רעים, לא תעשה עוד דברים טיפשיים. בעבר לא הייתה לאנשים הבחנה והם עשו הרבה דברים טיפשיים – תמיד התייחסו לאנשים רעים ולשדים כאחים ואחיות, ורק אפשרו לשדים לצחוק על חשבונם. כשפתחת את ליבך כדי לשתף עם שדים, הם חשבו: "אתה כל כך כן, כל כך טהור ופתוח – אתה באמת טיפש!" ולעגו לך בליבם. עכשיו כשיש לך הבחנה כלפי שדים, לא תעשה עוד דברים טיפשיים כאלה. אתה יודע עכשיו שכדי לפתוח את ליבך בשיתוף או כדי לתמוך ולעזור למישהו, עליך לעשות זאת עם אחים ואחיות אמיתיים, כאלה שחותרים אל האמת ושיש להם אנושיות – ולא עם שדים. זהו היבט אחד. היבט נוסף הוא שכבר אינך חושש או מפחד משדים. אתה יודע שהם שדים, ואתה יודע מה הם חושבים בליבם. עכשיו כשיש לך הבחנה כלפיהם אתה יודע כיצד להתייחס אליהם כראוי. עליך להשגיח עליהם תמיד מקרוב – לראות מה הם מנסים לעשות, מה הם מחשבים ומתכננים בליבם, באילו חלקים של העבודה הם עלולים לשבש, להפריע ולחבל, באילו מילים הם עלולים להשתמש כדי להסית ולהוליך שולל אחרים, ואילו מטרות הם מנסים להשיג. כאשר תראה בבירור את כל הדברים האלה, תדע כיצד לפעול כראוי ותדבק בעקרונות-האמת.

לאחר ששיתפנו על הבחנה בביטויי הסטייה של אנשים שהם גלגול של שדים, כנראה שלרובכם יש לכם עכשיו בהירות מסוימת בליבכם וגם מעט הבחנה – למשל, מי האנשים שלאחר כל השנים האלה שבהן קיימתם איתם אינטראקציה נראים כמו שדים, ואיתם לא תחלקו עוד את רגשותיכם האמיתיים; ואילו אנשים הם אחים ואחיות שאיתם תתרועעו יותר, תתקרבו אליהם, וכשצץ עניין כלשהו – תשתפו איתם יותר. כך התייחסותכם לכל סוג של אדם תהיה מבוססת על עיקרון ולא תעשו טעויות. אך האם רוב האנשים יכולים להגיע לנקודה שבה הם מבחינים בשדים, ורואים את טבעם לאשורו? ואם שד מוכן לתת שירות, האם הם יכולים להשתמש בשירותו של השד? רוב האחים והאחיות לא מסוגלים ליישם זאת בפועל – אך מנהיגים ועובדים חייבים להיות מסוגלים לכך. מדוע אני אומר שהם חייבים להיות מסוגלים לכך? כי אתה, כמנהיג או כעובד, חייב לבדוק דברים היטב. ברגע שאתה מגלה אדם רע שעושה רע, עליך להיות מסוגל לחשוף ולנתח אותו מיד, ולבלום את ההפרעות והשיבושים שהוא יוצר. אם תוכל ליישם זאת בפועל, תוכל להבטיח את התקדמותה התקינה של עבודת הכנסייה, והאחים והאחיות יהיו מוגנים – יכולת ההבחנה שלהם תגדל, והיווכחותם בחיים לא תינזק עקב הפרעותיהם של שדים. אם אינך מסוגל ליישם זאת בפועל – אם אינך יכול לבלום את השדים, אם אינך יכול לשמור על השער – השדים ימשיכו להפריע ללא הרף. ביום אחד הם יפריעו לאדם אחד, יגרמו לו להיות שלילי ואדיש כלפי הטפת הבשורה; ולמחרת הם יפריעו לאחר, והדבר יוביל לכך שהם לא ירצו לבצע את חובתם, העבודה תתעכב ואתה תאלץ למצוא מחליפים. תצטרך להתמודד ללא הרף עם מצבים פתאומיים ובלתי צפויים. ביצוע עבודה באופן זה הוא פסיבי מאוד, הלא כן? (כן). אם כך, כמנהיג או כעובד, האם אינך רחוק מעמידה בדרישות? אם לא היית משרת כמנהיג או כעובד, היית מסוגל לנהל את היווכחותך בחיים את האכילה והשתייה שלך מדברי האל ואת ביצוע חובתך. אך ברגע שאתה מתחיל לשרת כמנהיג או כעובד, אתה עסוק כל יום – מתרוצץ בטירוף וטרוד מעל לראש. צורר משיח או אדם רע מופיע ומפריע לכנסייה, או שאחים ואחיות מסוימים נעשים שליליים ואינם רוצים לבצע את חובתם, או ששמועות הוליכו שולל מאמין חדש והוא לא רוצה להאמין עוד ופורש. העבודה לא מתבצעת כראוי ובעיות צצות כל הזמן בכל מקום, וההתרחשות המתמדת של בעיות אלה מותירה אותך המום, מותש וחסר יכולת להתמודד מדי יום, אינך מסוגל לאכול או לישון היטב – ובכל זאת, העבודה לא מתבצעת היטב. הדבר מעיד על חוסר כשירות מוחלט לעבודה. מנהיג או עובד כזה לא עומד בדרישות כלל וכלל. מדוע אני אומר שאינך עומד בדרישות? כי לא שיתפת מראש ובבירור על הבעיות הללו שהיו עתידות לצוץ, ולא אפשרת לכולם להבין את האמת ולהשיג הבחנה כדי שניתן יהיה לפתור את הבעיות מיד עם הופעתן. במילים אחרות, לא הכנת מבעוד מועד את רוב האנשים ולא ציידת אותם ביכולת להתמודד עם הדברים הללו. בסופו של דבר, כשהדברים הללו התרחשו בזה אחר זה, נעשית פסיבי מאוד – שוב ושוב ניקית את אי-הסדר וטיפלת בהשלכות. פירוש הדבר שאתה רחוק מעמידה בדרישות כמנהיג או כעובד. שיטות הטיפול שלך באופן שבו אתה מתייחס לסוגים שונים של שדים אינן הולמות, העבודה שאתה עושה אינה מספקת, ולכן עבודת הכנסייה נתקלת שוב ושוב בהפרעות ובבעיות. אתה תמיד צריך לתקן דברים ולסדר אותם, ולכן אתה חש עומס כבד, וביצוע העבודה הזאת הופך למאמץ מפרך.

האם אתם זוכרים את שני העקרונות להתייחסות אל אנשים שהם גלגול של שדים? מהו העיקרון העיקרי? אל תפחדו משדים ומשטנים ואל תימנעו מהם, אלא למדו להבחין בהם ולראות את מהותם לאשורה, ותפסו את נטיית מחשבותיהם; כלומר, ראו בבירור מה הם רוצים לעשות בכנסייה ואילו מטרות הם רוצים להשיג. בדרך זו תוכלו להפוך פסיביות ליוזמה ולעבור באופן פעיל למתקפה כדי לחשוף אותם ולטפל בהם. כשאתם רואים שדים ושטנים מדברים ופועלים, אם אתם רק חשים סלידה ואינכם רוצים להתייחס אליהם או לעבוד איתם ותו לא – ואתם אפילו מתעלמים כשאתם רואים שדים ושטנים משבשים את עבודת הכנסייה ומפריעים לה – האם התנהגות כזו עולה בקנה אחד עם כוונותיו של האל? (לא). לאחר ששדים ושטנים מסתננים לכנסייה, הם לא יחיו חיי כנסייה על פי הכללים, וקל וחומר שלא יתנו שירות על פי הכללים. הם בהכרח ידברו ויעשו דברים, ואף לא ירפו עד שישיגו את מטרותיהם. לכן, בהתייחסות לשדים עליכם להיות חכמים ולפעול על פי עקרונות-האמת. את אלה שצריך לחשוף ולדחות, יש לחשוף ולדחות. כאשר שד עדיין לא נחשף, אם הוא מוכן לתת שירות, עשו בו שימוש כדי שיתן שירות, והשגיחו עליו מקרוב בזמן שהוא עושה זאת. לדוגמה, אם אינך יכול לעמוד על טיבו של מפקח מסוים הממונה על פריט עבודה מסוים – אתה רואה שהוא לא פשוט וגלוי כמו שאר האחים והאחיות, שהוא אף פעם לא אומר את כל האמת לאיש, וכשהוא נתקל בקשיים או בבעיות בעבודה, הוא לא מחפש פתרון – אזי עליך ליזום ולבחון לעומק את מצבו. אל לך להיות פסיבי, לחכות עד שהוא יקלקל את העבודה ואז לנסות "לסגור את דלת האורווה אחרי שהסוס כבר ברח". עליך לדבר איתו ולהבין מהי גישתו כלפי ביצוע חובתו, אם יש לו תוכניות וסידורים ספציפיים לעבודה, אם יש לו עקרונות לביצוע העבודה, אם הוא יכול לעבוד על פי סידורי העבודה, ואם הוא מסוגל לרמות את הממונים עליו ולהסתיר דברים מהכפופים לו, ולעשות דברים בדרכו שלו. אלה דברים שעליך לשים לב אליהם, הלא כן? (אכן). נניח שאתה מגלה שאדם כלשהו הוא שד, ולכן אתה כבר לא מתקשר איתו, ואף אומר, "השד הזה מפחיד לחלוטין – אני חש סלידה רק מלראות אותו. לא אדבר איתו יותר. אני צריך למתוח קו ברור ביני לבינו, ולגרום גם לאחים ולאחיות למתוח קו ברור – שכולם יתעלמו ממנו". האם זה בסדר לנהוג כך? זוהי דרך פעולה טיפשית. אין בה לא פיקחות ולא חוכמה, ואין בה שיעור קומה. האם אתה חושב שאתה חכם רק מפני שלא תדבר איתו? האם אתה אדם שמתחשב בכוונותיו של האל? האם מילאת את אחריותך? האם נשאת בעול של שמירה על העדר ועל שער בית האל? האם אינך צריך לחשוב גם על הדברים האלה? דרישתו של האל מאנשים להבחין בשדים אין פירושה כלל שדי בדחייתם. עליך גם להיות מסוגל לפקח על שדים ולהגבילם; אם שד עדיין לא נחשף והוא רוצה לתת שירות, עליך גם להיות מסוגל לעשות בו שימוש – כל הדברים האלה הם החובה שעליך לבצע והאחריות שעליך למלא, והדבר נועד כולו לשמירה על עבודת הכנסייה. אם אתה רואה שאדם כלשהו הוא בלתי מובן באופן יוצא דופן, שכל דבריו אטומים ואיש לא יכול לעמוד על טיבו, הרי שאדם זה מסוכן מאוד ואינו ראוי לאמון. במיוחד אם אתה רואה אדם שמתנהג באופן מרושע וחריג במיוחד ובצורה בוגדנית וערמומית – אדם שאף פעם לא אומר את כל האמת לאיש, ושרוב האחים והאחיות שבאים איתו במגע או מתרועעים איתו לא יכולים לעמוד על טיבו – הרי שאין להתעלם מאדם כזה ולהניח לו לנפשו. במקום זאת עליך לגשת אליו, ליצור איתו קשר ולשוחח איתו כדי לפתח הבחנה ותובנה, כדי שתבין מה הוא חושב, מהו המקור והמניע למעשיו, מה הוא מתכנן לעשות, אם הוא מסוגל לשאת באחריות בעת ביצוע חובתו, אם הוא עלול להפריע לעבודת הכנסייה ולהקים מלכות עצמאית, ואם ביצוע חובתו מביא יותר נזק מתועלת, ובסופו של דבר ההפסד עולה על התועלת. הבט – האם להיות מנהיג או עובד זה עניין פשוט? כאשר אדם כזה מתגלה בכנסייה, לא זו בלבד שאסור לך להתרחק ממנו ולהימנע ממנו, אלא שעליך לגשת אליו באופן פעיל וליצור איתו קשר. מהי מטרת הדבר? המטרה היא להבין היטב את מצבו ולנקוט באמצעי זהירות. לדוגמה, אם אתה נתקל בסוכן או מרגל של המק"ס שמחפש כל הזמן הזדמנויות לחטט במידע האישי שלך ואתה חש בליבך שהוא מרגל, עליך להישמר מפניו ואסור לך בהחלט לחשוף בפניו את מצבך האמיתי. יש אף עניין עוד יותר חשוב שעליך לזכור: אסור לך לאפשר לו לדעת מה מספר הטלפון שלך, מהי כתובת הדוא"ל שלך, וכן הלאה. אולם אם תישמר מפניו רק כדי שלא יחקור את מצבך האישי, אך תתעלם לחלוטין משאלות כמו עם מי עוד הוא בקשר, על מי הוא מחפש מידע, ומה הוא מנסה לברר על הכנסייה ותתן לדברים האלה לחמוק, ואף תחשוב לעצמך שאתה די חכם שאתה נוהג כך – אזי איך ניתן להעריך את הטיפול שלך בעניין זה? האם הפגנת חוכמה כלשהי? האם הראית שיש לך שיעור קומה? האם מילאת את אחריותך? האם שמרת על האינטרסים של בית האל והגנת על האחים והאחיות? אם אינך שוקל כלל את העניינים האלה, הרי שאתה אדם אנוכי ומתועב לכל דבר ועניין. נניח שאתה פוגש אדם שהוא שד, והוא שואל אותך מאין אתה ואם מישהו במשפחתך מאמין באל; אתה יודע שהוא מנסה לדלות מידע, ולכן אתה אומר כמה דברים כבדרך אגב כדי להתחמק מבלי לחשוף את מצבך האמיתי, ואז אתה מפנה את השאלות בחזרה אליו ושואל: "מאין אתה? מי במשפחתך מאמין באל? איך נראים חיי הכנסייה בעיר הולדתך? האם המק"ס עוצרת שם מאמינים? האם נעצרת אי פעם?" כאשר סוכן המק"ס או המרגל שומע זאת, הוא חושב לעצמו: "תמיד אני הייתי זה ששואל את השאלות – איש מעולם לא הפך את היוצרות ושאל אותי. לאדם הזה יש שכל!" כשהוא רואה שאתה ממשיך לשאול אותו שאלות, הוא חושש שזהותו תיחשף ולכן משנה את הנושא. עליך להבחין היטב באדם מסוג זה. אם אתה מאמת שהוא חשוד ביותר ושיש סיכוי של שמונים אחוז שהוא מרגל של המק"ס, עליך להישמר מפניו – אסור לך להסגיר ולו שמץ של מידע על האחים והאחיות. אם האחים והאחיות כלל לא נשמרים מפני אדם זה ומספרים לו כל מה שהם יודעים ללא סייג, ומוכנים לדבר על כל דבר, הרי שהדבר מסכן בקלות את הכנסייה ואת האחים והאחיות. לכן עליך לפקוח עין מקרוב על אדם כזה – הבחן עם מי הוא יוצר קשר כל הזמן, ממי הוא מנסה תמיד לדלות מידע, אם הוא בודק בסתר את מספרי הטלפון של האחים והאחיות, או בודק את החשבונות במחשבים שלהם, או מחפש מידע פנימי של בית האל מאחורי גבם של אנשים. עליך להשגיח עליו מקרוב – אסור לך לאפשר לו להצליח. עליך גם לומר לאחים ולאחיות להישמר מאדם זה – אם הוא מגשש שוב ושוב אחר מידע, יש להימנע ממנו, ויש להזהירו שלא יטריד אנשים. בנוסף, עליך גם לראות אילו דברי כפירה ורעיונות כוזבים הוא מפיץ כדי להוליך שולל את האחים והאחיות – אם אתה מגלה בעיות כאלה, עליך לטפל בהן ולפתור אותן מיד. יישום בפועל בדרך זו פירושו לשמור על עבודת הכנסייה ולהגן על האחים והאחיות – זוהי אחריותם של מנהיגים ועובדים, וזוהי גם אחריותם של אנשיו הנבחרים של האל. אם תעמוד מנגד ולא תעשה דבר, ותאפשר לו להסתובב ולתחקר כרצונו, ייתכן שאנשים טיפשים מסוימים או מצטרפים חדשים בעלי יסודות רדודים באמונה יספרו לו הכול. לאחר מכן, המשטרה בסין עשויה להתחיל מיד לעצור את בני משפחותיהם וקרוביהם, ולהביא צרות על כנסיות מסוימות ועל אחים ואחיות מסוימים. לא משנה איזה סוג של צרה תיגרם, בכל מקרה, אם כמנהיג או כעובד תגלה אדם שהוא שד אך לא תנקוט באמצעים מיד, לא תבצע כראוי את עבודת המניעה, וכתוצאה מכך אנשים טיפשים ונבערים יחשפו דברים רבים שלא היו צריכים להיחשף וידליפו פרטים על האחים והאחיות, ויביאו צרות על עבודת הכנסייה ועל האחים והאחיות, הרי שזוהי הזנחת אחריותך. אמור לי, כיצד בצעת את חובתך במקרה זה? האם ביצעת אותה היטב? (לא). כשאינך מבצע את חובתך היטב – האם בכך מעלת באמון האל? (כן). זהו מעילה באמון האל. אם אתם עצמכם בטוחים למדי בארצות אחרות אך סוכן מק"ס מערים עליכם בגלל טיפשותכם-שלכם, יהיו לכך השלכות מסוכנות; הדבר יביא אסון על הכנסיות ועל האחים והאחיות בעיר הולדתכם בסין. האם אתם מוכנים לראות תוצאה כזו? (לא). אם לאדם יש מעט מצפון ומעט אנושיות, הוא לא ירצה לראות שדבר כזה קורה; לא משנה היכן הוא עצמו נמצא באותה עת, הוא לא ירצה לראות אף אח או אחות סובלים מרדיפות בסין. אם מישהו אומר: "ובכן, אני בארץ אחרת עכשיו ואני בטוח – למי אכפת מי ייעצר! מה זה קשור אליי אם מישהו סובל? לא אכפת לי אפילו מהמשפחה שלי. אין לי שום רגשות כלפיהם" – האם לאדם כזה יש אנושיות? (לא). אין לו אנושיות – אסור לחשוב כך. אם אתה טוען שיש לך מצפון ואנושיות, אזי לכל הפחות אל לך להביא צרות על קרוביך ועל הכנסייה שבסין. לכן, כשאתה עומד מול שדים, לא די בכך שתהיה לך הבחנה כלפיהם – עליך גם לחשוב באופן מקיף. עליך לחשוב כיצד לפעול באופן שיבטיח שלא תחשוף את עצמך, ובה בעת יבטיח שהוריך וקרוביך והאחים והאחיות בסין לא ייפגעו. עליך למלא את אחריותך לשמור על עבודת הכנסייה ועל שער בית האל. זוהי האחריות שאנשים צריכים למלא. אם השקעת את מיטב מאמציך, הרי שגם אם דבר-מה השתבש מכיוון שהיו דברים שלא יכולת לעשות או מכיוון שלא עמדת על טיבו של עניין כלשהו, אין להאשים אותך – הכול בידי האל. אך מנקודת המבט של אנשים, עליך להיות מודע לאחריות שאנשים צריכים למלא. אל לך להתחמק ממנה, ואל לך לחשוב רק על עצמך – עליך להתחשב גם באחים ובאחיות סביבך ובעבודת הכנסייה. האם הנתיב הזה ליישום בפועל ברור כעת? (כן). אתה מבין, אילולא היינו משתפים על העניינים האלה, הייתם מתעלמים מהדברים המכריעים והחשובים ביותר, ועדיין הייתם מרגישים שאתם יודעים כיצד להתייחס לשדים ולשטנים. למעשה, אינכם מבינים את העקרונות ליישום בפועל – זהו שיעור הקומה האמיתי שלכם.

בין אם אתה מסוגל להבחין בגישתם של שדים כלפי האמת, כלפי דברים חיוביים וכלפי האל, ובין אם לאו, בכל מקרה, מהותם היא שנאת האמת, שנאת דברים חיוביים ושנאת האל. זוהי סטייה. בין אם מדובר במילים שהם חושפים או במחשבות ובהשקפות שבלבם, אפשר לראות את גישתם כלפי האמת, כלפי דברים חיוביים וכלפי האל. אם נשפוט על פי גישה זו, אפשר לומר בוודאות ששדים כלל לא מקבלים את האמת, אינם מקבלים כלל דברים חיוביים, וכמובן, אינם עובדים כלל את האל. לכן, הם לא מקבלים מאנשים שום הצעה נכונה, אמירה או תוכחה. ואשר לעקרונות-האמת מהאל, לאזהרותיו של האל, לדרישותיו של האל ולתורתו של האל לאנשים, על אחת כמה וכמה שהם מזלזלים בכל אלה ואף פעם לא מקבלים אותם. במקום זאת, בליבם הם זוממים לגבי כל מה שהם אוהבים, לגבי כל מה שמועיל להם. הם זוממים למען מעמדם, למען המוניטין שלהם, למען גאוותם וייעודם; הם זוממים למען כל הטבה שהם רוצים ליהנות ממנה, להשיג אותה ולקבל אותה בחייהם האמיתיים. זהו עולמם הפנימי, ודי בכך כדי להראות שמהות טבעם מרושעת. המהות הזו של הטבע הסוטה לעולם לא תשתנה. מתחילתם ועד סופם, לכל מה שהם עושים, ולכל מחשבותיהם והשקפותיהם, אין שום קשר למציאות-האמת, ואין שום קשר לתורתו של האל או לנתיב הנכון לחיי אנוש; כולם דברים שליליים מרושעים. לא משנה איך תשתף על האמת עם אנשים בעלי מהות מרושעת, לא משנה איך תנסה לעזור להם באהבה, לא תוכל לרגש אותם, לא תוכל לשנות את מחשבותיהם והשקפותיהם, ולא תוכל לשנות את אורח חייהם שבו כל מה שהם חושבים עליו מדי יום הוא רוע. כמובן, אינך יכול לשנות את המטרות שאליהן הם חותרים, וגם לא את האופן והכיוון שבאמצעותם הם זוממים כל עניין. האנשים האלה שהם שדים נשארים אותו הדבר מתחילתם ועד סופם. מהותם המרושעת לא תשתנה. גם אם הם תמיד ביצעו חובה בבית האל מבלי לנטוש את שם האל ומבלי לעזוב את הדרך האמיתית, מכיוון שהם לא מקבלים את האמת, וכל מה שהם חושבים ומהרהרים עליו קשור לדברים שליליים ולדברים מרושעים, הם לא יכולים להשליך מעליהם את צביונותיהם המושחתים, וגם אנושיותם לא יכולה לעבור כל שינוי. כמובן, דבר אחד בטוח: האנשים האלה לא יכולים להשיג ישועה. אשר לייעודם, הדבר מובן מאליו. ייעודם אינו נושא השיתוף שלנו כאן. אנו מתמקדים בהבחנה ובניתוח של מהות טבעם.

שיתפנו כעת באופן מלא על הביטוי הראשון של מהות הטבע הסוטה של אלה שהם גלגול של שדים – "היותם מרושעים וחריגים". שיתפנו בעיקר על הגישות והביטויים השונים שלהם באופן שבו הם מתייחסים לדברים חיוביים, כמו גם על המחשבות וההשקפות השונות שהם מחזיקים ומטפחים בליבם. בין אם מדובר בגילויים ובביטויים הממשיים שלהם, ובין אם מדובר בדברים החבויים עמוק בליבם שהם לא מעזים לחשוף, כל אלה מוכיחים שהם לא בני אנוש מושחתים רגילים. אין להם את המצפון וההיגיון של בני אנוש מושחתים רגילים. אפשר גם לומר שלאנשים האלה אין את האנושיות של בני אנוש מושחתים רגילים. במילים פשוטות, לאנשים האלה אין אנושיות. לא משנה כמה מרושעות מחשבותיהם והשקפותיהם, לא משנה כמה מרושעים ובלתי תואמים לאנושיות אמירותיהם, מעשיהם, התנהגותם והליכותיהם, אין להם כל מודעות לכך. אף פעם הם לא מאפיינים את מהות טבעם כמרושעת, או סותרת את האמת ועוינת אותה. לא משנה איך תשתף איתם, הם עדיין יחיו בתחום צביונותיהם המושחתים. כאשר האנשים האלה מתרועעים בינם לבין עצמם, הם מסתדרים היטב במיוחד, והם דומים במיוחד בדעותיהם המזוהמות. אך בליבם הם דוחים ומתעבים ביותר אנשים שמבינים את האמת וחותרים אליה.

בפעם הקודמת, כשדנו במהות טבעם הסוטה של אנשים שהם גלגול של שדים, הזכרנו את "הזימה" ו"הפרובוקטיביות המינית" שלהם, שני סוגים של ביטויים של התשוקה המינית של הבשר. נוסף על שני אלה יש היבט נוסף שקשור ל"זימה" ול"פרובוקטיביות מינית", סוג של התנהגות חיצונית או מימוש של אנושיות, והוא "מופקרות". לרוב מזכירים "זימה" ו"מופקרות" יחד. האם אתם יודעים מה פירוש המילה "מופקרות"? (התנהגות והתנהלות הוללות ושלוחות רסן, ופלירטוט בקלות דעת עם אחרים). "מופקרות" פירושה התמכרות לתשוקה – פירושה הוללות חסרת רסן. שלושת ההיבטים האלה אמורים להספיק כדי לנתח את הביטויים המרושעים של אנשים מסוג זה בכל הנוגע לתשוקה המינית של הבשר. מן הראוי שמבוגרים יהיו מסוגלים להבין את הביטויים של זימה, פרובוקטיביות מינית ומופקרות. אין זה עניין מופשט שכן בדרך כלל ניתן לראות עניינים ואנשים כאלה ולשמוע עליהם בחיי היומיום. אם כן, מהם הביטויים העיקריים של אנשים כאלה? כשמדובר ביחסים בין גברים לנשים, הם חסרי רסן, אין להם גבולות ואין להם חוש בושה. הם מתמכרים במיוחד לתשוקתם המינית, אינם מרסנים אותה, ואין בהם שום איפוק. בה בעת, הם לא חשים שום בושה על כך שהם מתמכרים לתשוקתם המינית. בלי קשר לגילם, למינם או למצבם המשפחתי, הם מתעניינים במיוחד בבני המין השני ומקדישים להם תשומת לב מיוחדת. בכל פעם שהם פוגשים קבוצת אנשים, הם מקדישים תשומת לב לבני המין השני שמעוררים בהם עניין. תשומת לב זו לא מסתכמת רק במבטים ממושכים יותר מהרגיל, בשיחה איתם או בהתרועעות רגילה איתם, אלא שהם נלכדים בתשוקה מינית בין גברים לנשים ונכנסים למערכות יחסים רומנטיות. כשמדובר באדם שהם מחבבים, בלי קשר לגילו של אותו אדם, ולא משנה אם הוא משתף פעולה או לא, כל עוד אותו אדם מוצא חן בעיניהם הם ייקחו יוזמה ויחזרו אחריו, ואף ירחיקו לכת ויבצעו כמה פעולות או התנהגויות חריגות כדי למשוך את תשומת ליבו. לדוגמה, מדי פעם הם יכינו אוכל טעים עבור אותו אדם; בחגים הם יתנו לו מתנות; הם ישלחו הודעות לאותו אדם בין אם יש להם סיבה לעשות זאת ובין אם לא, בבוקר ישאלו אותו: "קמת כבר?" ובלילה: "התקלחת?". כמה ימים לאחר מכן הם יאמרו: "מזג האוויר היה קר לאחרונה – הקפד להתלבש היטב ואל תצטנן. אם אתה צריך משהו, אתה יכול לבקש ממני!" הם מרבים להביע דאגה ומשתמשים בה כתירוץ ומטרידים את אותו אדם. אדם מסוג זה אף פעם לא מחזר רק אחר אדם אחד, שניים או שלושה – הוא מחזר אחר כל מי שמוצא חן בעיניו. הוא נשבה בקסמו של כל מי שהוא רואה; ברגע שמישהו מושך בעיניו או שיש לו תחושה טובה לגביו, הוא מפתח מיד מחשבות תאוותניות ומנסה לפתות את אותו אדם. לא משנה באיזו קבוצה או באיזו סביבה הוא, אף פעם הוא לא שוכח את העניין הזה. לכל מקום שהוא הולך הוא תמיד שם לו למטרה שלושה, חמישה או אפילו שנים-עשר חברים או אנשי סוד מהמין השני שהוא חושק בהם. אם הוא מצליח ליצור מגע פיזי, הוא רואה בכך השגת המטרה של כניסה למערכת יחסים רומנטית. ואם זה עדיין לא הגיע לרמה של מערכת יחסים רומנטית, עצם החיזור אחר אחרים באופן זה כבר גורם לו להרגיש די נפלא – ימיו נעשים מתוקים ומספקים בעיניו. אם הסביבה לא מאפשרת זאת ואין לו אפשרות לחזר אחר בני המין השני, הוא מרגיש תסכול. אם מישהו מעיר לו שהתנהגות כזו אינה הולמת, הוא נוטר לו טינה בליבו. אם מישהו מגביל אותו מלחזר בפזיזות אחר אנשים, הוא חש התנגדות ועוינות בליבו, ואף חושב: "זו זכותי – מה נותן לך את הזכות להגביל אותי? אני חופשי לעשות מה שאני רוצה! אני לא עובר על החוק ולא מבצע פשע, אז מי אתה שתנסה לשלוט בי?" בכל סביבה, אדם מסוג זה תמיד מרגיש צורך למצוא סוג כלשהו של שעשוע כדי להעסיק את עצמו – הוא תמיד מרגיש צורך למצוא כמה מבני המין השני או שותפים לקשרים מיניים כדי להעביר את הזמן, למלא את חייו ולהפוך אותם למהנים יותר. אחרת, הוא מרגיש שחייו ריקים, משעממים וחסרי עניין. יש אנשים שאחרי שמחזרים אחריהם ללא הרף, אינם יכולים שלא לגלוש באינטרנט כדי לצפות בפורנוגרפיה, והם חיים בתוך התשוקה המינית של בשרם בהוללות וללא רסן, וכל עוד התנאים מאפשרים זאת, הם מסוגלים לעשות הכול. אנשים שהם גלגול של שדים תמיד זקוקים לסיפוק תשוקה מינית ולא משנה מה האירוע או הסביבה, לא משנה כמה קשים חייהם, מהו עומס העבודה שלהם ואם הסביבה מאפשרת זאת או לא, והם תמיד מחפשים הזדמנויות ליצור מגע ולחזר אחר בני המין השני, ולספק באופן מלא את תשוקתם המינית. אם התשוקה המינית של בשרם לא יכולה להתממש, אפילו סיפוק תשוקת המחשבה שלהם יספיק. זה מה שנקרא סטייה – הם כל כך סוטים. יש אנשים שהם כבר בגיל מתקדם, ילדיהם נשואים ובעלי משפחות משלהם, ובכל זאת הם עדיין מתמכרים וחסרי רסן ביותר בתשוקתם המינית, ללא שום חוש בושה. כשהם רואים אדם מהמין השני שמוצא חן בעיניהם, הם חושבים על כל דרך אפשרית ליצור הזדמנויות להיות איתו לבד – ואז לאחוז ידיים, לחבק או לגעת באדם השני, ולהשמיע כמה הערות של פלירטוט ופיתוי או לומר דברים פרובוקטיביים. בכך, בסופו של דבר הם גורמים הפרעה לבני המין השני. זוהי זימה. עד כמה אדם מסוג זה יכול להיות שטוף זימה? כשהוא רואה מישהו אטרקטיבי מהמין השני או בעל גזרה חטובה, הוא מתחיל לפתח מחשבות תאוותניות. אפילו רק למשמע קולו של מישהו מהמין השני, אם הוא מדבר בקול רך, ממגנט ונעים יחסית לאוזן, מתעוררות בו מחשבות תאוותניות. ברגע שמחשבות תאוותניות אלה מתעוררות, לא זו בלבד שהוא חושב מדי פעם על הדברים האלה – אלא שהוא חושב עליהם לעתים קרובות מאוד. הוא חושב עליהם כשהוא אוכל, כשהוא עובד, ואפילו בחלומותיו מוחו גדוש במחשבות תאוותניות אלה מדי יום. מכיוון שהוא שטוף זימה וזו מהות מרושעת, הוא יתמכר לתשוקה המינית של בשרו ללא כל ריסון. אפילו כשהוא רואה מישהו ממשפחה טובה, עשיר ובעל מעמד – גברת צעירה ועשירה או אישה עשירה, או גבר גבוה, עשיר ונאה, או איש עסקים אמיד – הוא מתחיל לפתח מחשבות תאוותניות. ראו עד כמה אנשים כאלה שטופי זימה! ויש מקרים גרועים עוד יותר. בבית האל היה אח ששר יפה. הוא לא היה זמר ברמה של "כוכב" – פשוט היה לו קול נעים למדי. מסתבר שכמה נשים, לאחר ששמעו את שירתו, פיתחו כלפיו חיבה ורצו להינשא לו. הנשים האלה מעולם לא ראו איך האח הזה נראה. הן לא ידעו בן כמה הוא, איזה סוג אישיות יש לו, מה רמת השכלתו, מה איכותו, או מה טיבה של אמונתו באל. הן לא שקלו אף אחד מהדברים האלה, ובכל זאת רצו להינשא לו, והמחשבות התאוותניות שלהן התעוררו רק משמיעת קולו. אמור לי, האם לשדים כאלה אין טבע סוטה? כאשר אדם רגיל שומע מישהו שר יפה, לכל היותר הוא ירגיש קצת קנאה, אך לעולם לא ישקול להינשא לאותו אדם. אם באמת ירצה להינשא למישהו, הוא ירצה להכיר את אופיו של אותו אדם ואת מצבו המשפחתי לפני שיקבל החלטה כזו, למשל בן כמה הוא, איך הוא נראה, מה אופיו, איך משפחתו – רק אם כל ההיבטים יהיו משביעי רצון, הוא ישקול להינשא לו. אבל שונים הם אנשים שהם שדים – יש נשים שאחרי ששמעו גבר שר יפה, הן רוצות מיד להינשא לו; יש גברים שכאשר הם רואים אישה מושכת, רוצים מיד להינשא לה. האם אנשים כאלה אינם מפחידים? הם גם מפחידים וגם מעוררים סלידה! בכל פעם שהם רואים מישהו בעל מעמד, ידע, כושר ביטוי או חוזקה מסוימת, או אם הם רואים מישהו יפה או נאה, מתחילות להתעורר בהם מחשבות תאוותניות. כשהם רואים אנשים כאלה, הם תמיד נועצים בהם מבטים בלי למצמץ; עיניהם מקובעות אך מוחם פעיל מאוד ותשוקתם המינית גואה – זוהי המשמעות של מחשבות תאוותניות. כאשר אדם נועץ מבטים ללא הרף בבני המין השני מבלי להסיט את מבטו – ויש אפילו כאלה שניבט מעיניהם מבט מרושע, או שפיהם פעור והם מזילים ריר – אלה מחשבות תאוותניות. ברגע שהמחשבות התאוותניות שלהם מתעוררות, הם מתחילים לשלוח ידיים. זוהי סטייה. יהיו הנסיבות אשר יהיו, כל עוד תאוות העיניים, תאוות האוזניים או התשוקה המינית של בשרם מתעוררות, יהיו להם מחשבות תאוותניות – אנשים כאלה הם שדים. האם התשוקה המינית של שדים מוגבלת או מרוסנת על ידי המצפון וההיגיון של האנושיות? היא לא מרוסנת, ולכן תשוקתם המינית גואה ללא הרף, והם מפגינים שוב ושוב ביטויים של מופקרות – הם מתמכרים לתשוקתם במיוחד. לא אכפת להם כמה אנשים נמצאים סביבם, מה גילם-שלהם, או אם הצד השני מחבב אותם או מואס בהם ומתעב אותם – כל עוד זה מישהו שמוצא חן בעיניהם, יהיו להם מחשבות תאוותניות והם יתמכרו לפנטזיות, ויספקו את תשוקתם המינית במידה המרבית. האין זה מעורר שאט נפש? אנשים כאלה הם שטופי זימה ביותר. גם אם אין להם הזדמנות לקיים יחסים עם בני המין השני, הם עדיין רוצים לחזר אחר אחרים. בביטויים של התנהגות זו הם מרבים לשלוח אליך מבטים פלרטטניים, חושבים על כל דרך אפשרית ליצור איתך קשר ולהתקרב אליך – הם מתחככים בך בכוונה ונוגעים בידך, בכתפך או בגבך – ואומרים דברים פלרטטניים, וכל זה במכוון. הדבר מראה שליבם כבר מלא בתאווה. כאשר מבוגרים רגילים מתקשרים עם בני המין השני, הם שומרים על גבולות, מתינות וריסון. בין אם מדובר בתשוקה מינית, במחשבות, בדיבור, במגע פיזי או במרחק הפיזי בין אנשים, כל אלה נשלטים ומרוסנים על ידי המצפון וההיגיון שלהם. אך אנשים שטופי זימה ומופקרים אינם כאלה. לא משנה מהו האירוע, כמה אנשים נוכחים או מה המצב באותה עת, ובלי קשר לגילם ולמצבם המשפחתי, בין אם הצד השני מעוניין ובין אם הוא חש דחייה כלפיהם, הם בכל זאת עושים ככל העולה על רוחם ומתמכרים לתשוקתם המינית ללא רסן. זוהי מופקרות. שום דבר לא מרסן אנשים כאלה – הם אפילו לא מצייתים לגבולות מוסריים; הם מתמכרים לתשוקתם לחלוטין. יתר על כן, עד לאן מגיעה התמכרותם של אנשים מסוימים? עד כדי כך שהם נועצים מבטים בגלוי באזורים האינטימיים של בני המין השני. אם למישהו מהמין השני יש עיניים בהירות ויפות, הם ייצרו כל הזדמנות לחלוק עמו את אשר על ליבם, לשוחח או לדון עמו בענייני עבודה, תוך שהם נועצים מבטים קבועים בעיניו. אם למישהו מהמין השני יש עור בהיר, חלק ועדין, הם מרבים לנעוץ בו מבטים, בין אם במכוון ובין אם לא. אם למישהו מהמין השני יש גזרה גבוהה ורזה, הם צופים בו בסתר מאחור, לוטשים עיניים מבלי להסיט את מבטם. זהו ביטוי להיותם מלאים בתשוקה מינית. האם אנשים כאלה סוטים? (כן). יש גם קטינים או מבוגרים נשואים שמרבים לצפות בפורנוגרפיה או בתחרויות יופי כמו 'מיס עולם', שבהן הנשים לבושות באופן חושפני מאוד ודי בו כדי לספק את תאוות העיניים שלהם. ככל שהם מתמכרים יותר לתאוותם כך קשה להם יותר לרסן את תשוקתם המינית ואת המחשבות התאוותניות שלהם ולשלוט בהן. האם זהו ביטוי של שדים? (כן). האם אנשים רגילים היו חיים כך? האם הם היו מתנהלים כך? (לא). יש גברים מהמזרח שהם שמרנים יחסית, וכשהם מגיעים למערב ורואים נשים רבות לבושות באופן חושפני, הם נעשים סקרנים ורוצים להעיף עוד כמה מבטים, אך לאחר זמן מה, כשהם מתרגלים לכך, הם כבר לא סקרנים – זהו ביטוי רגיל. יש גם רווקים שמגלים סקרנות לגבי עניינים הקשורים לתשוקה מינית, או שמדי פעם, בשל נסיבות אובייקטיביות, מפתחים תאווה מרושעת כלשהי. כל אלה הן תגובות פיזיולוגיות רגילות ואי אפשר להתייחס אליהן כאל סטייה. אבל אנשים שהם שדים אינם זהים לאנשים רגילים. הסטייה שלהם עולה על זו של אנשים רגילים – היא חריגה במיוחד. לא זו בלבד שהם סקרנים לגבי תשוקה מינית או שיש להם תגובות או צרכים פיזיולוגיים רגילים – אלא שהם מתהוללים ומופקרים. כשהם מתמכרים לתאווה מרושעת, הם לא חשים כל בושה. זה מה שנקרא להיות סוטה. עד כמה הם סוטים? די בכך שיתבוננו על העור, העיניים, הגזרה או המראה של בני המין השני – או אפילו די שישמעו את קולם – הם מתחילים לפתח מחשבות תאוותניות, ואז יוצרים כל הזדמנות אפשרית לבוא במגע עם האדם האחר או להתקרב אליו, ואף מרחיקים לכת ונוקטים פעולות שמספקות את תשוקתם המינית. זה נקרא להיות סוטה.

יש ביטוי נוסף של סטייה; לא משנה באיזו סביבה האנשים האלה נמצאים, הם תמיד מוקפים באנשים שונים מהמין השני. אדם כזה יחזר אחר כמה מבני המין השני בו-זמנית ולעתים קרובות יקיים יחסים עמומים עם אנשים רבים. מה פירוש יחסים עמומים? אלה יחסים שהם מעין ידידות אבל גם מעין מערכת יחסים רומנטית – איש אינו יכול לומר בבירור איזה סוג של יחסים אלה למעשה. אין להם גבולות ברורים עם בני המין השני; יחסיהם עמומים במיוחד – הם תמיד מפלרטטים, והדברים עמומים ולא ברורים. האם ביטויים אלה נשלטים על ידי טבע שטוף זימה? (כן). מבחינת המוסר והאתיקה של יחסים בין בני אדם, במגמות הרעות הרווחות בעולם של ימינו כבר אין העברת ביקורת על תופעות מסוג זה. אנשים מכנים זאת 'אדם בעל יכולת', 'אדם אופנתי' – הם קוראים לזה שחרור מיני. כך, יש אנשים שמביאים מחשבות והשקפות מסוג זה לכנסייה. הם מאמינים: "לא משנה עם כמה אנשים מהמין השני יש לי קשר רומנטי, זה החופש שלי. אפילו החוק לא מגנה זאת כעת, ולכן יש לי את הזכות לבחור עם כמה אנשים בני המין השני יהיה לי קשר רומנטי, יש לי את הזכות לבחור כיצד לנהוג לגבי התשוקה המינית שלי. אני לא צריך לעשות לעצמי עוול – עליי לשחרר את התשוקה המינית שלי במלואה". האין זה טיעון מרושע? (כן). לא משנה כמה אנשים מסכימים עם הדעות שמקדמות מגמות החברה או תומכים בהן, לא משנה כמה אנשים מיישמים אותן בפועל, בבית האל דברי כפירה ורעיונות כוזבים מסוג זה מאופיינים כ"סטייה", ומי שמחזיקים בדברי כפירה ורעיונות כוזבים מסוג זה מאופיינים גם הם כ"סוטים" – ובאופן ספציפי, הם "שטופי זימה" ו"מופקרים". האם אפיון זה מדויק? (כן). כל תפקוד ואינסטינקט של גוף האדם דורש רמה בסיסית של ויסות המבוסס על אנושיות. ועל מה מסתמך ויסות זה? הוא מסתמך על המצפון וההיגיון של האדם. חוש הבושה שבמצפון ובהיגיון צריך לווסת כראוי את צרכיו הפיזיולוגיים ואת תשוקתו המינית של האדם. אם אינך מווסת או מרסן זאת, אלא מתמכר לתשוקה מינית, הרי שזוהי מופקרות, זוהי זימה. אם יש לך ביטויים כאלה, הרי שאתה סוטה. סטייה היא דבר שלילי – היא בשום אופן לא דבר חיובי. זאת מכיוון שהיא חורגת מגבולות חוש הבושה שבאנושיותו של האדם, היא חורגת מגבולות הרציונליות הרגילה שהאל דורש מאנשים; היא פורצת את גבולות האנושיות ומהווה הפרעה ונזק לחיים הרגילים של האחים והאחיות. לכן, סטייה מאופיינת באופן מוחלט כדבר מרושע, כדבר שלילי; היא בשום אופן לא דבר חיובי. הכנסייה, בית האל, בשום אופן לא מקדמת שחרור מיני. מה מקדם בית האל? (התנהגות מכובדת והגונה, ומימוש אנושיות רגילה). בית האל מקדם התנהגות הולמת של קדושים והתנהלות עם מצפון והיגיון. לכל הפחות, כשמדובר בתשוקה מינית ובצרכים פיזיולוגיים, חייב להיות חוש בושה. כלומר, אם אתה רוצה להינשא, אם אתה רוצה לקיים מערכת יחסים רומנטית רגילה, הרי שזה חייב להיות בהתאם לעקרונות הנישואין שהאל קבע עבור אנשים – זה לא יכול לכלול גילוי עריות, מופקרות או זימה. האם אתם מבינים? (כן).

זה עתה שיתפנו על כמה ביטויים של הסטייה של אנשים שהם שדים. האם טוב ששיתפנו על נושא מסוג זה כדי לעזור לכם לפתח הבחנה כלשהי? (כן). לא משנה מהו הביטוי, אם הוא חורג מתחום הצביונות המושחתים של אנשים רגילים, או חורג מתחום הטבע והאינסטינקטים המולדים של אנשים, הרי שהוא חריג – הוא ביטוי של שדים. מבין מה ששיתפנו זה עתה, מלבד אותם אנשים שהמחשבות וההתנהגויות שלהם זדוניות וחריגות במיוחד, יש סוג נוסף של אנשים שאולי לא מפגינים את אותם ביטויים שהם זדוניים וחריגים באופן ברור, אך הביטוי הברור שלהם הוא שהם שטופי זימה ומופקרים במיוחד. עצם קיומם של ביטויים ברורים אלה מוכיח גם שקיים בהם היבט של המהות הסוטה של שדים. האם ניתן אפוא לומר בוודאות שאנשים שיש להם ביטויים ברורים כאלה הם שדים? (כן). הם מתמכרים לתשוקתם המינית בכל עת, ליבם גדוש בתאווה מרושעת, והם מעוניינים במיוחד בדברים הקשורים לתשוקה המינית של הבשר – התעניינותם חורגת מהצרכים הפיזיולוגיים של אנשים רגילים. כלומר, לא משנה מה גילם, מה מינם או מה מצבם המשפחתי, ביטויי התשוקה המינית של בשרם חורגים מאלה של אנשים רגילים, וכן חורגים מהצרכים של אנשים רגילים. די בכך כדי לומר שביטוייהם בתחום זה אינם רגילים. אם נשתמש בשלוש מילים כדי לאפיין אותם, הם "שטופי זימה" ו"מופקרים" במיוחד. כלומר, הצרכים הפיזיולוגיים שלהם חריגים ביותר. בכל פעם שהם רואים מישהו מהמין השני שיש לו חוזקה מסוימת או תנאי מולד חיובי כלשהו בתחום כלשהו, הם מפתחים מחשבות תאוותניות ופורקים תשוקה מינית. לדוגמה, כשהם רואים מישהו מהמין השני עם שיניים לבנות וישרות, וחיוך יפה ומתוק במיוחד, או שיש לו שיער יפה או עיניים יפות במיוחד, מתעוררות בהם מחשבות תאוותניות. לא משנה איזו תכונה של בני המין השני טובה או יפה בעיניהם, מתעוררות בהם מחשבות תאוותניות והם פורקים את התשוקה המינית שלהם כדרך להביע את חיבתם והערכתם כלפי האדם השני. האין זה דוחה? זה דוחה ביותר! יש אנשים מרושעים שמפתחים מחשבות תאוותניות בכל פעם שהם רואים הבעת פנים מסוימת של מישהו מהמין השני, כמו הרמת גבות קלה תוך כדי דיבור, הופעת גומות חן או מבט קסום במיוחד כשהוא מחייך. לא ניתן לתפוס ולדמיין את התדירות ומספר הפעמים שמחשבות תאוותניות מתעוררות בהם. בעיני אנשים רגילים הדבר פשוט תמוה: "אם מישהו נראה טוב, זה בסדר להעיף בו מבט נוסף או שניים – אבל איך זה יכול להוביל למחשבות תאוותניות ולפורקן של תשוקה מינית? האין זה מעוות?" דברים שבעיני אנשים רגילים כלל לא אמורים לעורר מחשבות תאוותניות, גורמים לאנשים מרושעים לפתח מחשבות תאוותניות ולפרוק את יצרם. אנשים רגילים לא יכולים להבין זאת. זאת סטייה. במילים פשוטות, זהו עיוות, אלה נטיות סוטות. יש נשים שאפילו מראה של גבר בעל שרירים מפותחים, תווי פנים ברורים וקומה גבוהה, מעורר בהן מחשבות תאוותניות. או כשהן רואות גבר בעל כישורים ויכולות מסוימים, ובנוסף הוא עשיר ובעל מעמד, מתעוררות בהן מחשבות תאוותניות ללא הרף. לא מדובר רק בכך שהן מעריכות אותו או חושבות שהוא הגון, חשות כלפיו מעט חיבה ומעוניינות בקשר רומנטי ובמערכת יחסים איתו – אלא שמתעוררות בהן מחשבות תאוותניות כלפיו ללא הרף. אימרו לי, האין זה מעורר שאט נפש? האין זו סטייה? (אכן כן). התעוררות תכופה של מחשבות תאוותניות היא דבר חריג – זו סטייה.

בזאת נסיים את השיתוף שלנו על ביטויי הזימה והמופקרות אצל אנשים שהם גלגול של שדים. כעת, הבה נדבר על "פרובוקטיביות מינית". פרובוקטיביות מינית קשורה למעשה הן לזימה והן למופקרות; זוהי פשוט דרך לדבר על אותו הדבר מנקודת מבט אחרת. הכוונה היא שכדי לפתות את בני המין השני וליצור עליהם רושם חיובי, אנשים מסוימים נוהגים להתרברב בפניהם בקסם מפתה. לדוגמה, נשים מסוימות אוהבות למרוח שפתון אדום עז וחושני, לאפר את עיניהן כך שייראו מפתות מאוד, ואף למרוח סומק על אף גילן המתקדם. בבחירת בגדיהן הן תמיד מתמקדות במראה סקסי וכובש שמושך את מבטי כולם. כשהן מדברות הן מתאמצות לפלרטט ולהתחנחן כך שיכבשו את ליבם של בני המין השני, וכן הלאה. גברים מסוימים מציגים את עצמם לעתים קרובות כגיבורים בעלי זרועות חסונות שנשים יכולות להישען עליהן. הם מרבים להתרברב בשריריהם בפני נשים, ממהרים להסיר את חולצותיהם כדי להראות את שרירי הבטן שלהם, ומשתמשים באמצעים אלה כדי למשוך את בנות המין השני. מטרתם אינה רק לגרום לבני המין השני להתרשם מהם לטובה או למצוא מישהו לצאת איתו, אלא לפתות את בני המין השני, לעורר בהם עניין, ואז ללכוד אותם בתשוקה מינית. זוהי מטרתם. האין זו פרובוקטיביות מינית? (כן). זוהי התנהגות פרובוקטיבית. כופרים מכנים אנשים כאלה "פרוצות". אילו מין דברים עושות ה"פרוצות" האלה? אם מדובר באישה, היא מקפידה אפילו על השפתון שהיא בוחרת. היא לא תשתמש בשפתון לחות רגיל, והיא גם מזלזלת בשפתונים שבהם משתמשות נשים מכובדות והגונות כי בעיניה הם לא יוקרתיים מספיק. היא בוחרת צבעים חושניים במיוחד שמקנים לשפתיה מראה סקסי ומפתה במיוחד, במטרה לעורר את ליבם של גברים, להקסים אותם ולגרום להם להתאהב בה נואשות ולהישבות בקסמה. באינטראקציות שלה עם גברים, היא מגלה לעתים קרובות התנהגויות פרובוקטיביות ומבטאת תשוקה מינית, כל זאת במטרה לפתות אותם. ככל שיש בסביבה יותר גברים, ובמיוחד כאלה שמוצאים חן בעיניה, כך היא נעשית נלהבת ופעילה יותר, ועושה ככל יכולתה להחצין את עצמה; היא מתרברבת בכושר הביטוי שלה, משתמשת באוצר מילים מעודן יותר, מקדישה תשומת לב מיוחדת להבעות פניה, ומתלבשת באופן מתחנחן במיוחד. זו התנהגות פרובוקטיבית. האם יש הבדל בין אנשים פרובוקטיביים לבין אנשים שטופי זימה? האם הם מאותו סוג? (כן). הם קורצו מאותו חומר מזוהם. האחד יוזם פיתויים והאחר יוזם מעשים של זימה. שניהם ביטויים של התמכרות לתשוקה מינית, ביטויים של תשוקה מינית גואה ושל הוללות, והם נשלטים על ידי מהות של טבע סוטה. אנשים מהסוג הפרובוקטיבי הזה, בין אם גברים ובין אם נשים, וללא קשר לגילם או למצבם המשפחתי, לא מרסנים את התנהגותם בשום מסגרת, ואינם בולמים או מנהלים את תשוקתם המינית. להיפך, הם הוללים ונוהגים בקלות דעת, ואף יוזמים מהלכים – הם לובשים בגדים מיוחדים, משתמשים בהבעות פנים מיוחדות, בשפה מיוחדת ובצורות דיבור מיוחדות, ועושים דברים מיוחדים כדי למשוך את תשומת ליבם של בני המין השני, לפתות אותם לשיחה, לגרום להם לבלוע את הפיתיון, וכן הלאה. לכן, אנשים כאלה אינם רק שטופי זימה, אלא גם פרובוקטיביים. המילה "פרובוקטיביות" אכן מעוררת שאט נפש. בקיצור, בין אם אנשים כאלה שטופי זימה או מפגינים פרובוקטיביות, הדרך שבה הם מבטאים תשוקה מינית היא מופקרת, ביטוי התשוקה המינית שלהם הוא מופקר מטבעו, ומהותו סוטה. הביטויים של אנשים כאלה, בין אם הם שטופי זימה או פרובוקטיביים, חורגים מהצרכים הפיזיולוגיים של אנשים רגילים והם נטולי ריסון של מצפון והיגיון. לכן אנשים כאלה הם אנשים מרושעים לחלוטין. לא משנה איך מסתכלים על זה, הם לא אנשים טובים, אלא שדים. בכל קבוצה, אפילו נוכחות של שד אחד כזה תגרום להפרעה. אנשים מכובדים והגונים חשים סלידה כלפיהם, ואילו אנשים בעלי שיעור קומה נמוך, או כאלה שאין להם שום הבחנה או עמדה – ובמיוחד אלה שהם גלגול של חיות – מוטעים על ידם לעתים קרובות וסובלים מהטרדותיהם. לסיכום, שדים המפגינים את הביטויים המרושעים האלה הם מפגע בכל קבוצה שבה הם נמצאים, ואינם מביאים שום תועלת או עזרה לאיש, מכיוון שתשוקתם המינית גואה לעתים קרובות ומרבה להפריע לחיי היומיום ולמחשבות התקינות של חלק מהאנשים.

אימרו לי, האם קל להבחין באנשים מרושעים מהסוג המלא זימה, המופקר והפרובוקטיבי הזה? (כן). מבוגרים יכולים להבחין בהם, ויתכן שכיום אפילו ילדים מתחת לגיל בגרות יכולים להבחין בהם. לכן, כאשר אנשים פוגשים את אלה שיש להם מהות מרושעת של שדים, רובם אמורים לחוש משהו, להבחין במשהו; הם לא יהיו טיפשים עד כדי כך שלא יזהו זאת. אם כן, כשאתם נתקלים באנשים כאלה, האם אתם יודעים כיצד להתייחס אליהם? האם תדחו אותם? אם תפגוש אדם שאינו לטעמך, ייתכן שתדחה אותו. אבל אם זה אדם שבאמת מוצא חן בעיניך – אהוב חלומותיך, בן זוג אידיאלי עבורך – האם יהיה לך קל לדחות אותו? אתה יודע בבירור שהוא אדם מהסוג הזה, אבל מכיוון שהמראה שלו שובה לב או שיש לו חוזקה כלשהי שמרגשת אותך מאוד, הוא גונב את ליבך ושובה אותך – במצב כזה קשה לך לדחות אותו. אם אינך דוחה אותו, האם אינך נמצא בסכנה? (כן, זוהי נפילה לפיתוי). האם זו רק נפילה לפיתוי? זוהי נפילה לתוך מערבולת של תשוקה מינית. האם קל לאדם הלכוד במערבולת של תשוקה מינית לחלץ את עצמו? (לא, זה לא קל). הוא מפגין כלפיך דאגה והתחשבות, אהבה ואכפתיות, ובנוסף הוא מרעיף עליך כל הזמן מחוות קטנות. אתה מרגיש בליבך חמימות יוצאת דופן וחושב: "אין עוד אדם בעולם שמתייחס אליי כל כך טוב; זהו נסיך החלומות שלי, אהוב חלומותיי". אינך מבין שאם הוא אדם שטוף זימה ומופקר, הוא מתייחס לאחרים באותו אופן. אתה רק אחד מבין כל חבריו בני המין השני; מבחינתו הוא רק חולף על פניך – אתה רק תחנת עצירה במסע חייו הארוך. כשהוא ימצה את הבילוי איתך וכבר לא תהיה לו שום משיכה אליך, הוא ישליך אותך. הוא ישליך אותך ללא רחם כמו שמשליכים בגד או סמרטוט, ואז תחוש את הכאב. כשהוא יחליט להשליך אותך, הבכי שלך לא יועיל, תחנוניך לא יועילו, אפילו אם תכרע ברך בפניו זה לא יועיל; יש אנשים שאפילו מתאבדים, אבל גם זה לא מועיל – שום דבר לא מרכך את ליבו. ברגע שכבר לא תהיה לו תשוקה מינית כלפיך, הוא יאמר שאין לו רגשות כלפיך, שהוא לא אוהב אותך יותר, והוא יחפש את הטרף הבא שייקח את מקומך. רק אז תגלה שאנשים כאלה אינם בני זוג מתאימים לנישואין, שהרעיון של נסיך חלומות, נפש תאומה או אהוב חלומות הוא כולו תכסיס מטעה, ורק אז תבין שתשוקה מינית אינה אהבת אמת. לא משנה עם מי אנשים שטופי זימה ומופקרים כאלה יוצאים לדייטים, יש להם רק תשוקה מינית ולא אהבת אמת. אין להם שום כוונה להיות איתך לנצח או למלא אחריות כלשהי. הם פשוט מתענגים על משחק התשוקה המינית. כשהם ימצו את הבילוי איתך ותשוקתם המינית תבוא על סיפוקה, הם לא יעיפו בך אפילו מבט נוסף אחד, ואף לא יטרחו לרחם עליך. ברגע שימצאו את הטרף החדש שלהם אתה תהפוך לאהבה ישנה, וכל מה שתוכל לעשות אז הוא לבכות. לכן, בין אם מדובר בגבר או באישה, כשיוצאים לדייטים או מחפשים בני זוג, נתקלים לפעמים באנשים מרושעים כאלה אשר מפתחים כלפיך מחשבות תאוותניות ומפתים אותך למלכודת שלהם, ובכל זאת אתה מאמין שהם באמת אוהבים אותך ומפקיד את אושר חייך בידיו של אדם כזה. רק כשבועטים בך ונוטשים אותך אתה מבין ששגית בהערכה שלך, שהאדם הזה נטול אנושיות ושהוא לא יכול למלא אחריות, אלא הוא אדם שטוף זימה ומופקר. אך אז כבר מאוחר מדי להתחרט; זוהי בחירה בדרך חתחתים בכל הנוגע לנישואין. עבור אדם בעל אנושיות רגילה, החוויה של היותו כלי משחק בידי אחרים עלולה לגרום לכאב לכל החיים, אבל שדים נשארים אדישים, ולא משנה בכמה אנשים הם משחקים; הם אפילו מרגישים ברי מזל, שמחים ומרוצים, ומייחלים בלהט שיוכלו לפתות עוד מבני המין השני ולשחק בהם. הם רואים בכך את אושר חייהם וקוראים לזה מיומנות ויכולת. אנשים רגילים לא יכולים לשאת במחיר של מעורבות עימם. לכן, אם אתה רוצה להיות מעורב במערכת יחסים, פקח את עיניך וראה את הדברים בבירור; בכל מקרה, אל תבחר בשד. אם תצא לדייט עם אדם רגיל, גם אם תיפרדו הוא לא יפגע בך פגיעה עמוקה מדי; לכל הפחות תוכלו להישאר ידידים רגילים. אבל אם תסתבך עם שד, הוא יהרוס את כל חייך. אמור לי, כמה כנות וחיבה אמיתית יש לאדם רגיל? כמה אנרגיה יש לו במהלך חייו? אם בכל פעם שאתה נכנס למערכת יחסים עם מישהו, בסופו של דבר אתה מרומה ונפגע עמוקות משום שרימו אותך ושיחקו בך, הרי שבמהלך כל חייך תלך בצל החוויה הזו, וקיומך יהיה מלא כאב. לכן, עליך להישמר ביותר מפני אנשים שטופי זימה ומופקרים, הן ביציאה לדייטים או בהתרועעות עם בני המין השני. בין אם אתה גבר ובין אם את אישה, אם אינך יכול לעמוד על טיבם של אנשים ואינך יודע אם אדם מסוים הוא שטוף זימה ומופקר, אל תתרועע איתו בפזיזות כדי שלא תיפול קורבן להונאה ותסבול חרטה בכל חייך. כאשר יצוצו השלכות מרות, אתה היחיד שתצטרך להתמודד איתן; איש לא יוכל לתפוס את מקומך ואיש לא יוכל לנחם את ליבך הפצוע. גם אם אתה אומר שאתה יכול לעמוד על טיבם של אנשים, ייתכן שלא תוכל לעשות זאת במדויק. בימינו אי אפשר להיות בטוחים לגבי אף אחד. לפני שאדם זוכה לישועה, יש לו רק את הרצון לחתור אל האמת; הוא עשוי להיראות כאדם בעל אנושיות הגונה, אך לא ברור איך הדברים ייראו בפועל אם תחיה איתו. כל מי שאינו מבין את האמת ולא נושע – אינו אמין. מדוע הוא לא אמין? אמור לי, האם יש מישהו שחי בעולם הרע הזה ויכול לעמוד בפני כל פיתוי ולהישאר איתן בתוך כל מגמה רעה מבלי שהשיג את האמת? אין ולו אדם אחד כזה. לכן אין אנשים אמינים. מה פירוש הדבר שאין אנשים אמינים? פירוש הדבר שעבור כל אחד, גבר או אישה, כניסה לנישואין היא תחילתה של טרגדיה. כשצריך לדאוג לצרכים יומיומיים ולהתמודד יום אחר יום עם הזוטות והמטרדים השונים של החיים, קשה לומר אם שני האנשים יצליחו להגיע יחד עד הסוף, אם הם יתמכו זה בזה לאורך הדרך, אם הם יהיו מאושרים יחד, ואם יהיו להם בסיס משותף וחתירות משותפות. לכן, ברגע שנכנסים לנישואין ומתמודדים עם החיים האמיתיים, הסבל מתחיל. אתה מבין, כשאתה רווק, קל להתמודד עם הכול; אתה יכול להחליט בעצמך. אבל כששני אנשים חיים יחד, האם אתה יכול פשוט לקבל את כל ההחלטות בעצמך? האם האדם האחר יתחשב בך? האם אתה תתחשב בו? האם הוא ידאג לך ויתחשב בך? האם אתה תדאג לו? כל אלה הם נעלמים. גם אם האדם שאתה פוגש אינו שטוף זימה ומופקר, ואתם מרגישים שאתם מתאימים זה לזה ויכולים להינשא, אין לדעת אם הוא יוכל בסופו של דבר למלא את אחריותו במסגרת הנישואין, ואין לדעת גם אם אתה תוכל ללכת איתו עד הסוף במסגרת זו. אין לך ביטחון ואמונה אפילו בעצמך, מה שמוכיח שאחרים הם באותו מצב – זה מובן מאליו, נכון? (כן).

אם אתה נתקל בחיי היומיום שלך באנשים שהם שטופי זימה, פרובוקטיביים ומופקרים, והם מנסים להתקרב אליך, עליך לדעת מהי מטרתם בכך. אם לא תדחה אותם, או אם תאפשר להם להשיג את מבוקשם בגלל ביישנותך, תמימותך, טיפשותך ובורותך, או מכיוון שחסר לך ידע חווייתי, דבר שיוביל להיווצרות של השלכות שליליות, הרי שבסופו של דבר אתה הוא זה שתישא בתוצאות. אנשים שטופי זימה ומופקרים – שדים – אף פעם לא חשים אשמה או חרטה כלשהי על פורקן של תשוקה מינית או על מעשים לא מוסריים. הם מרגישים שזה לא משנה; הם חושבים שהם מנצלים את המצב, ושכך אנשים צריכים לחיות. אבל אם אתה אדם רגיל, המצפון וההיגיון שבאנושיותך פשוט לא יוכלו לשאת מכות כאלה, ייסורים ופגיעה כה חמורה. לכן, אם אתה נתקל באנשים שטופי זימה ומופקרים כאלה, עליך להיזהר. עליך להתפלל לאל ולבקש ממנו שיגן עליך כדי שלא תיפול לפיתוי. במיוחד אם האדם האחר מחזיק תכסיסים רבים בשרוולו והוא שחקן מנוסה, והוא גם אהוב חלומותיך, האחד שאתה חולם להשיג, אזי קל מאוד ליפול לפיתוי ולהיקלע למצב בלתי הפיך שבסופו של דבר יביא לתוצאה רעה שאיש לא רוצה בה. בשלב זה, ליבך, נפשך ובשרך יסבלו הרס ממשי. לאחר מכן, כאשר תבצע את חובתך ותבוא בפני האל כדי לנהות אחריו, דברים רבים יהיו שונים – הם לעולם לא יהיו כפי שהיו בהתחלה ואף פעם לא יוכלו לשוב ולהיות כפי שהיו. כאשר אדם עובר חוויות חריגות או מעוותות הקשורות לתשוקה מינית, הן מותירות בליבו חותם נורא, שאף אדם רגיל לא ישכח בקלות במשך כל חייו. אף על פי שעם חלוף הזמן, הזיכרונות והכאבים הללו עשויים לדעוך בהדרגה, אם המאורעות האלה גרמו לך נזק והרס מסוימים, לנצח הם יהיו סיוט מתמשך בליבך. בחיים האלה לא תוכל לעולם לשוב לחייך הקודמים; עולמך הפנימי כבר לא יהיה טהור ופשוט כפי שהיה, ויהיה בלתי אפשרי עבורך להשיב את מצבך הקודם. בשלב זה, כשתבוא לבצע את חובתך, יהיה על ליבך מטען עודף שתרצה להשתחרר ממנו, אך לא תוכל. למה מתייחס המטען הזה? הוא מתייחס לזיכרונות השונים מחוויית הפגיעה. עצם המחשבה על הזיכרונות האלה תעורר בחילה, והם גם יטרידו את ליבך ואת רגשותיך לעיתים קרובות. כך, עולמך הפנימי כבר לא יהיה טהור ופשוט כפי שהיה; רגשותיך יכילו כעת דברים רבים שלא אמורים להתקיים באנושיות רגילה. במידה מסוימת הדבר יפריע לחייך, לביצוע חובתך, ואף לאמונתך באל ולחתירתך אל האמת. זה נקרא מטען. לכן, ללא קשר לגיל, כאשר אדם נופל לפיתוי של קשר רומנטי עם שד, הוא שוקע באופן טבעי בדכדוך בלתי מוסבר. עבור אדם רגיל, אין זו תופעה טובה.

בחיים האמיתיים אנשים נתקלים לעתים קרובות באנשים שטופי זימה ומופקרים. לאחר ששיתפנו היום על הדברים האלה, ומכיוון שרכשתם הבחנה לגבי סוג זה של אנשים ואתם יודעים שהם לא אנשים רגילים אלא שדים, כאשר הם ינסו לפתות אותך, תוכל לדחות אותם בתקיפות. אל תדחה אותם במרומז ובטקט, אל תרגיש נבוך מכדי לדחות אותם, ואף אל תפחד מאנשים כאלה. כמובן, אם לא אכפת לך אם הם שדים, ואתה אומר: "אני כבר בשנות השלושים או הארבעים לחיי ועדיין לא חוויתי נישואין; אם מישהו באמת זקוק לי באופן כזה, אשמח לקבל זאת", ובכן, מכיוון שלא אכפת לך אילו השלכות עלולות להתעורר, וגם לא אכפת לך מצלקות נפשיות, לא אוסיף דבר. מטרתי באמירה זו היא לאפשר לאנשים טיפשים מסוימים, שאין להם שום הגנה או אמצעי זהירות מפני פיתוי על ידי בני המין השני, לדעת איזו גישה נכונה עליהם לאמץ כשהפיתוי פוקד אותם. אם לא אכפת לך שמישהו הוא שטוף זימה ומופקר, לא אכפת לך שהוא שד, ואת מרגישה כבוד גדול רק משום שהוא מחבב אותך – בדיוק כפי שאומר הפתגם של הכופרים: "גבר מוסר את נפשו למען מי שמבין אותו, ואילו אישה מתקשטת למען זה שחפץ בה" – ואת חושבת: "כאישה, אם מישהו באמת מחבב אותי, זה סימן שהמראה שלי סביר, אז אני צריכה להרגיש כבוד עצום. אם כך, שיבוא אליי באומץ; אקבל זאת בברכה ואחבק אותו בזרועות פתוחות" – איזו מין גישה זאת? אימרו לי, האם האימרה "אישה מתקשטת למען זה שחפץ בה" מכבדת נשים? (לא). גבר חייב להקריב את חייו למען אלה שמבינים אותו, ואישה חייבת להתקשט למען זה שחפץ בה – האם האימרה הזו נכונה? (לא). מדוע נשים בזויות כל כך? גם גברים בזויים. אם כך, גברים צריכים למסור את נפשם למען אחרים. כל מי שהוא איש סודך הוא אדונך, ולמענו עליך להקריב את חייך – מדוע חייך כה חסרי ערך? האם ייתכן שחייך שייכים לאחרים ולא לעצמך? האל מוקיר יותר מכול את חיי האדם, מכיוון שהחיים האלה, הנשימה הזאת, הוענקו על ידי האל; זהו התנאי הבסיסי לכך שבשר שנברא יוכל לנוע ולהפוך ליצור חי. אם אינך מוקיר את חייך, אלא מוסר אותם לאחרים כלאחר יד ומקריב אותם למענם, על מה הדבר מעיד? האין זה מעיד על כך שאתה בזוי? (כן). זה מראה שחייך אינם שווים דבר. אינך מוקיר את חייך, אינך משתמש בחייך כדי לעשות את הדברים המשמעותיים והמוערכים ביותר, אלא אתה מוכן למות כלאחר יד למען כל מי שמבין אותך. הדבר מראה שחייך זולים מדי; אלה פשוט חיים עלובים, חסרי ערך כמו חיי כלב, חתול או תרנגולת. אם כן, האם נכונה האימרה "גבר מוסר את נפשו למען מי שמבין אותו"? (לא). האימרה הזו מבזה אנשים ומזלזלת בהם; זו אמירה שלא מוקירה את החיים. למות בקלות למען אחרים – האם חיי אדם באים בקלות? החיים לא באים בקלות; אין זה ראוי לוותר על החיים כל כך בקלות. לכן, האמירה "גבר מוסר את נפשו למען מי שמבין אותו" אינה נכונה ואינה בת-קיימא. אם כן, האם נכונה האמירה "אישה מתקשטת למען זה שחפץ בה"? (גם היא שגויה). באיזה אופן היא שגויה? האם בעבר אהבתם מאוד את האימרה הזו, באמת הסכמתם איתה, ואף ראיתם בה אמת או מוטו לחיים? האם היה אי פעם אדם שהעריץ אותך? ואם האדם שהעריץ אותך היה מישהו שאהבת, האם הרגשת שזהו כבוד עבורך? (לא בדיוק כבוד, אולי שמחה פנימית). אם כך, זה לא רחוק מתחושת כבוד. האם השמחה הזאת טובה? (לא). מדוע לא? (כשאישה מתלבשת כדי לזכות בהערכה ובחיבה של גבר, חיה רק למען גברים ומשקיעה בכך את כל מחשבותיה – אני מרגיש שחיים כאלה הם די בזויים). האם יש דעות אחרות? האימרה "אישה מתקשטת למען זה שחפץ בה" כשלעצמה ממקמת נשים בעמדה לא שוויונית לגברים. היא דורשת מנשים להתקשט כדי לְרַצוֹת גברים, לחיות למען אושרם של גברים, ולהרגיש כבוד בכל פעם שמישהו מחבב ומעריץ אותן. זה לא שוויוני; מצב זה כשלעצמו הוא שיקוף אמיתי של מעמדן הנמוך של נשים. מה שמשתמע מהאימרה "אישה מתקשטת למען זה שחפץ בה" הוא שבין אם אישה זוכה לחיבה מאחרים בגלל יופייה, ובין אם היא מושכת את חיבתם של גברים משום שהיא יודעת להתקשט כדי להיות נעימה לעין, עליה להרגיש שמחה וכבוד בשל כך. תפיסה זו כשלעצמה היא ביזוי של נשים. האימרה הזאת מעבירה לנשים מסר שערך קיומן ומקור אושרן תלויים בכך שיהיה מישהו שיחבב אותן, ואם אין אדם כזה, עליהן להרגיש אומללות ומתוסכלות, ועליהן להרהר מדוע איש אינו מחבב אותן, והאם, כנשים, הן חיות חיים כושלים וחסרי ערך. אם כן, האם האימרה "אישה מתקשטת למען זה שחפץ בה" אינה מבזה נשים? (כן). בביטוי "אישה מתקשטת למען זה שחפץ בה", האם "זה שחפץ בה" אינו בדרך כלל גבר? האימרה הזאת כשלעצמה מציבה את הגברים בעמדת אדונים, מעל הנשים. משמעותה היא שאישה צריכה להרגיש כבוד כאשר גבר – אדון – מחבב ומעריך אותה. ואם גבר – אדון – לא מחבב אותה, הרי שמשהו לא בסדר איתה, שהיא לא ראויה לאהבה, שהיא כישלון בחיים, ושהיא לא כשירה להיות אישה. אתה מבין, כך, באופן בלתי מורגש, מעמדם של גברים עולה על מעמדן של נשים, ומאפשר להם לדרוך על צווארן של נשים ולהתנשא מעליהן. כאן טמונה הטעות באימרה "אישה מתקשטת למען זה שחפץ בה". בנוסף, האם גברים מחבבים נשים רק בגלל המראה שלהן וקישוטיהן? או שמא הם מחבבים נשים רק משום שהן עדינות, צנועות, מכובדות וחינניות? האם גברים מחבבים נשים רק כדי לענג את עיניהם? (לא, הם רוצים לספק את התשוקה המינית של הבשר). אם כן, מהי מטרתן של נשים כשהן מנסות לְרַצוֹת גברים ולשמח אותם? (גם זה כדי להתענג על התשוקה המינית של הבשר). כלומר, הן לגברים והן לנשים יש צרכים אלה כלפי אלה, והצורך הבסיסי ביותר מביניהם הוא התשוקה המינית של הבשר. הצורך של גבר באישה לא מסתכם רק בחיבה שהוא חש כלפי המראהּ שלה, אלא, על בסיס זה, הצורך שלו הוא להשיג אותה באופן פיזי – ובמילים בוטות יותר, להשיג את גופה כדי לספק את תשוקתו המינית. לכן, המטרה העומדת מאחורי האימרה "אישה מתקשטת למען זה שחפץ בה" היא למעשה סיפוק תשוקתם המינית של גברים. לא זו בלבד שהיא דורשת מנשים לשוות להופעתן ולקישוטיהן חזות נעימה עבור גברים, אלא גם לספק את תשוקתם המינית. האין זו דרך חיים שפלה ביותר? אם נשים עדיין חושבות שהאימרה הזאת נכונה, שעליהן להשיג את הדבר הזה ולדבוק בו, הרי שהן מבזות את עצמן. לגברים יש צרכים מיניים כלפי נשים והם רוצים להשתעשע בגופן; ואם נשים, במקום לראות בכך דבר נתעב ושנוא, ממשיכות להתקשט למען אלה החפצים בהן, ומרגישות שזהו הכבוד הגדול ביותר בחייהן, הכבוד העילאי, האין הן מבזות את עצמן? (כן). זוהי שלילה מוחלטת של זכויות הנשים. לא זו בלבד שנשללים מהן זכות הקיום, כבודן וזכויות האדם שלהן, אלא שהדבר גם גורם להן לחשוב שזהו הכבוד הגדול ביותר. האין זה אכזרי? זה אכזרי עד מאוד! מעבר לכך שאין להן אוטונומיה וזכויות אדם כלשהן, נשים יכולות לממש אושר, שמחה והנאה רק על בסיס של ריצוי גברים וסיפוקם המלא. לא משנה איזה יחס בלתי אנושי נשים סובלות, הן עדיין נדרשות להתגאות בכך. האין אלה התעללות ורמיסה של נשים? כל הנשים, הן בימינו והן בעבר, אימצו את האימרה "אישה מתקשטת למען זה שחפץ בה" כמוטו שלהן, כמטרת חייהן. האין זה שגוי לחלוטין? האין זה תכסיס שהשטן משתמש בו כדי להתעלל באנשים ולהטעות אותם? (כן). אם את אישה וגבר מחפש להתענג עלייך, ליבו מלא בתאווה מרושעת כלפייך, ואת יודעת זאת, האם היית חשה סלידה, או כבוד גדול? (סלידה). כשהוא חושב עלייך, הוא חושב רק על גופך ועל המראה שלך, ובמקביל הוא פורק את תשוקתו המינית. ככל שהוא מתענג עלייך יותר, כך הוא מתמלא יותר בתשוקה מינית כלפייך; מתעוררות בו רק מחשבות תאוותניות ביחס אלייך. הוא אפילו מנסה להשיג אותך בכל דרך כדי שיוכל ליהנות מגופך, לספק את תשוקתו המינית במלואה ולפרוק אותה. אילו היית יודעת שיש לו כוונות כאלה כלפייך, האם עדיין היית חושבת שנכונה האימרה "אישה מתקשטת למען זה שחפץ בה"? האם עדיין היית מרגישה שזהו כבוד להיות אהובה ומוערכת על ידי מישהו? (לא). אם את אישה בעלת חוש בושה וכבוד, עלייך לחוש סלידה מהאימרה הזאת, ולתעב ולדחות את חיבתם של אנשים כאלה. רק אם תחיי כך יהיה לך כבוד. אדם שבאמת נהנה ממך ומעריך אותך, מרגיש כך כלפייך בגלל איכות אופייך, חתירותייך, משום שאת מבינה את האמת, והוא גם רוצה לקבל ממך עזרה ודבר-מה בונה ומועיל – ולא משום שהוא רוצה להתענג על גופך ולספק את תשוקתו המינית. אם אדם מעריך אותך ללא קשר לאופייך או לשאלה אם את חותרת אל האמת או לא, אלא רק משום שהמראה שלך וגזרתך נעימים לעין ויכולים לספק את תשוקתו המינית במלואה, ובכל זאת אינך חשה שום דחייה או תיעוב כלפיו, אלא מרגישה שהוא מחבב אותך – ובמיוחד משום שהוא התקרב אלייך פיזית את מרגישה עוד יותר שהוא מחבב אותך – ואת אפילו מרגישה כבוד על כך, הרי שאת מבזה את עצמך. אם לא אכפת לך שלמישהו יש כוונות או מזימות מרושעות כלפי גופך, וכל עוד הוא מחבב אותך את רואה בכך כבוד מיוחד ומרגישה מכובדת, הרי שאינך אדם בעל יושרה וכבוד, וגם אינך אישה טובה. נניח שלמישהו יש צרכים מיניים כלפיך ואת מרגישה שמצאת מישהו שמבין אותך, וגם מצאת הזדמנות לפרוק תשוקה מינית; צריך שניים לטנגו, ושניכם מתחברים כי קורצתם מאותו חומר נתעב. במקרה כזה, את אדם ללא כל יושרה וכבוד, ואינך ראויה לכך שיאהבו אותך; את מאותו סוג של אנשים שטופי זימה ומופקרים. אך אם את באמת אישה בעלת כבוד, עלייך להרגיש תיעוב, דחייה וסלידה מחיבתם של אנשים שטופי זימה ומופקרים כאלה. כמובן, אם הסיבה שמישהו מחבב אותך היא באמת בגלל אנושיותך, חתירותייך, או משום שיש לך חוזקה מסוימת, גם זה אינו דבר שראוי להרגיש בגינו כבוד. מטרתם של אנשים האומרים "אישה מתקשטת למען זה שחפץ בה" בהחלט לא מסתכמת בכך שגבר מעריך אישה. היא מציבה את הגברים בעמדה מתנשאת מעל נשים. ליתר דיוק, האימרה הזאת צמחה מתוך תפיסה שלפיה גברים נעלים ונשים נחותות. בנוסף, המציאות היא שנשים הן קבוצה פגיעה בכל מערכת חברתית, והן נתפסות כנספחות וככלי משחק בידי גברים. לכן, האימרה "אישה מתקשטת למען זה שחפץ בה" היא חרפה מוחלטת לכל הנשים. אם נשים תומכות במיוחד באימרה הזאת, הרי שזה מצער, ויש לחוש בוז כלפי כל הנשים התומכות בה. אם כך, האם גברים צריכים לתמוך בהשקפה "אישה מתקשטת למען זה שחפץ בה"? (לא). אם גבר יראה אישה מתקשטת למען זה שחפץ בה, האם הוא לא ירגיש שאישה כזו חיה בצורה בזויה מאוד ואף יזלזל בה? (כן).

האם כעת אתם רואים בבירור אם האמרה "אישה מתקשטת למען זה שחפץ בה" נכונה או לא? (היא לא נכונה). אמרה זו אינה דבר חיובי וגם לא מחשבה או נקודת מבט נכונה. הביטו בכתבי הקודש ובדברים שביטא האל – האם יש ולו משפט אחד האומר שנשים צריכות להתקשט למען אלה החפצים בהן? האם יש ולו משפט אחד שמחלק את מעמדם של גברים ונשים לדרגות, ואומר שגברים נעלים על נשים? לא, אין. בספר בראשית שבכתבי הקודש נאמר שהאישה היא עצם מעצמותיו ובשר מבשרו של האדם. גברים ונשים כאחד הם בני אנוש שנבראו על ידי האל; הם שווים בפני האל, ללא חלוקה לדרגות וללא הבחנה בין נעלה לנחות. חלוקת אנשים לנעלים ונחותים והבחנה בין דרגות מעמד היא מעשה ידיו של השטן; זוהי הוכחה ממשית לדיכוי נשים ולרדיפתן על ידי השטן. מאז שהאל ברא את האנושות בראשיתה, גברים ונשים היו שווים בעיניו. שני המינים הם יצירי בריאה ומושאים לישועת האל. האל מעולם לא אמר שגברים נעלים ונשים נחותות, והוא גם לא אמר שגברים צריכים להיות ראש לנשים או אדוניהן, שגברים צריכים להתנשא מעל נשים, שגברים צריכים לקבל קדימות על פני נשים בכל עבודה, או שלגברים יש דעות משלהם והם עמודי התווך בעוד שנשים צריכות להקשיב יותר לגברים. האל מעולם לא אמר דברים כאלה. רק בגלל השחתת השטן צצו בקרב אנשים אמרות על כך שגברים נעלים ונשים נחותות, ואז המגמה הזו נוצרה בכל החברה ובאנושות כולה, שדיכאה ללא הרף את הנשים תחת סמכות גברית. בשל חוסר הבנה של האמת, ולאחר שנשים הושפעו והוטעו על ידי כל מיני מגמות רעות של השטן, הן החלו לחוש שהן משניות לגברים או נחותות מהם במעמדן. זו הסיבה שעד עצם היום הזה נשים רבות עדיין מאמינות שהאמרה "אישה מתקשטת למען זה שחפץ בה" היא נכונה. זה דבר עצוב מאוד. כאשר אנשים לא מבינים את האמת, הם עדיין מוטעים ונשלטים על ידי מחשבות ונקודות מבט שונות של השטן בעניינים ספציפיים רבים. אפילו העניין הקטן הזה ממחיש זאת היטב, הלא כן? (כן). מה הסיבה לכך שנשים מבזות את עצמן מרצון? הסביבה החברתית הכוללת היא שגורמת לכך שנשים לא יכולות לזכות במעמד שווה לזה של גברים, ולכן הן חייבות לפנות את הדרך לגברים, ליצור עבורם תנאים נוחים, וכן להקריב קורבנות רבים ולשלם מחיר כבד כדי לרצות את הגברים. מצב זה נגרם על ידי החברה, על ידי המגמות הרעות השונות שמוביל השטן. אם כן כעת, לאחר שהבנתם את האמת בהקשר זה, האם יש מסקנה חד-משמעית בנוגע לאמרה "אישה מתקשטת למען זה שחפץ בה"? (כן). אמרה זו מופרכת ואינה עולה בקנה אחד עם האמת, נכון? (כן). האם לאחר שנשים שומעות את המצב לאשורו, האם הן לא חשות שחיו חיים מלאי מרירות ומחנק במשך כל השנים האלה? אם כך, האם נשים עדיין צריכות להתקשט למען אלה החפצים בהן? (לא). כחלק מהאנושות הנבראת, נשים נבדלות מגברים רק מבחינת המגדר והמבנה הפיזיולוגי; בהיבטים אחרים אין כל הבדל. בעיני האל אין כל הבדל במעמד בין גברים לנשים. אף פעם ובשום מצב האל לא הציב לנשים דרישות שונות מאלה שהציב לגברים. ביסודו של דבר, נשים שוות לגברים בהיבטים כגון מספר האנשים שהאל בוחר, התקווה לישועה, ההזדמנויות לבצע חובות, החובות והעבודה שניתן לבצע והעבודה שהן יכולות לעשות; נשים אינן פחותות מגברים. זהו המצב לאשורו.

דיברנו קודם לכן על ביטויי הזימה, המופקרות והפרובוקטיביות של אותם אנשים מרושעים שמהות טבעם היא של שדים, וכן על האופן שבו יש להתייחס לאנשים מרושעים כאשר פוגשים בהם בהקשר של קשרים רומנטיים או חיפוש בן זוג. האם אתם מקווים לפגוש אדם כזה כדי לחוות רומן סוער, להשתחרר פעם אחת ולהתמכר להנאות? (לא). אם כן, האם אתם מקווים לפגוש את אהוב חלומותיכם, את הנפש התאומה שלכם, את "האחד" או "האחת" שלכם? (לא). אין זה משנה אם אתה מקווה לכך או לא. העיקר הוא שעליך להיות בעל הבחנה בנוגע לאותם אנשים שטופי זימה, מופקרים ופרובוקטיביים שמהות טבעם מרושעת, ועליך להתרחק מהם. בלשונם של כופרים, רוב האנשים האלה הם שחקנים מנוסים, הוללים ורומנטיקנים למראית עין. רוב המבוגרים אמורים להיות מסוגלים לזהות אדם מסוג זה כשהם פוגשים בו; ייתכן שלאחר מפגש או שניים, רוב המבוגרים יידעו שהוא מסוג זה. אדם מסוג זה מחזר ללא הבחנה; לא משנה בן כמה אתה, כל עוד אתה נראה טוב במידה סבירה, הוא עלול להתחיל לחזר אחריך ולגרום לך ליפול למלכודת שלו בלי שיהיה לך ולו שמץ של מודעות למתרחש. הוא תמיד מדבר אליך במילים רכות ועדינות ומגלה כלפיך דאגה, אכפתיות והתחשבות. הוא מוצא הזדמנויות לקרוץ לך, להגיש לך תה או מים, ולפעמים אפילו קונה לך מתנות קטנות, שוקולדים וכדומה. כשאתה חסר הגנות לחלוטין, הוא פורץ את קווי ההגנה שלך ונכנס לליבך. באופן לא מודע, די שאתה חושב עליו וכבר אתה מרגיש פרפרים בבטן; אם אינך רואה אותו במשך כמה ימים אתה מרגיש שמשהו חסר, וחושב: "אף אחד סביבי לא דואג לי כמוהו. נראה שהתאהבתי בו. האם גם הוא התאהב בי?" איזה מין מצב זה? (נפילה לפיתוי). יש שחקנים מנוסים המיומנים בשיטת התקרבות והתרחקות; לאחר שהם מגלים כלפיך דאגה למשך תקופה מסוימת ומעוררים את תאבונך, הם נעלמים וגורמים לך לבלוע את הפיתיון בעצמך. כשאתה מבין שהתאהבת בו ושאינך יכול לחיות בלעדיו, נפלת במלכודת האהבה, הוא כישף אותך. מרגע שכושפת אתה שבוי לחלוטין בידיו. מהי אותה מלכודת אהבה שאנשים נופלים לתוכה? אין זו חיבה משפחתית, לא ידידות ולא דאגה ואהבה בין אנשים, אלא רשת התשוקה המינית. כאשר אתה נופל לתוך רשת התשוקה המינית, אתה עלול לאבד שליטה בקלות. יותר מתשעים וחמישה אחוזים מהאנשים, במיוחד צעירים, לא יכולים להתגבר על כך ואינם יכולים להימלט ממלכודת כזו. מה יש לעשות אפוא? מכיוון שאתה יודע שקשה מאוד להימלט ממלכודת כזו, אל תניח לעצמך ליפול לתוכה. עשה כל שביכולתך כדי להתרחק מהאנשים, מהדברים או מהסביבות העלולים להוביל אותך לתוך המלכודת. שמור מרחק למשך תקופה, התפלל לאל וקרא את דבריו. בהדרגה, צרכיך המיניים יתפוגגו וייעלמו, למלכודת לא תהיה עוד אחיזה בך, וביסודו של דבר תתגבר על הפיתוי הזה. עם זאת, לא ידוע איך תצליח בפעם הבאה שתיתקל בפיתויים ובמלכודות כאלה, ואם תוכל להתגבר עליהם. הדרך היחידה היא לבוא לעתים קרובות בפני האל, להתפלל אליו ולחפש את האמת, ולהתרחק מפיתויים שונים. כמובן, הצטיידות באמת והבנת האמת הם הדברים הבסיסיים ביותר. אך הצטיידות באמת אינה דבר פשוט; היא דורשת ממך לעבור חוויות מסוימות, ושיעור קומתך לא צומח במהירות רבה, ולכן גם קווי ההגנה שלך בהיבטים השונים לא יכולים להתבסס במהירות רבה. מה יש לעשות אפוא? עליך לחיות לעתים קרובות בפני האל, לקבל את הדרכת דברי האל, את עבודת רוח הקודש ואת הגנת האל. כשכל הדברים האלה מתקיימים, בתוספת נחישותך האישית, יהיו לך אמצעי הגנה כשתתמודד עם פיתויים כאלה. בנוסף, כשתבין את טבעו של העניין ואת ההשלכות שהוא יביא, תימנע במודע מסביבות כאלה, מה שיוכיח שיש לך את הנחישות לדחות פיתויים כאלה. או אז, בזכות גישתך ורצונך האישי, האל יעזור לך להימלט מפיתויים כאלה. אם תיתקל בסביבה כזו ותרגיש בליבך סלידה ושנאה אך לא תדע כיצד לסרב, התפלל לאל ובקש ממנו שיגן עליך וירחיק ממך סביבה כזו. כשיהיו לך תחינות ורצונות כאלה, ייתכן שבשל הצרכים של עבודת הכנסייה האדם המהווה עבורך פיתוי מסוכן יועבר למקום אחר, מה שיקשה עליו ליצור איתך קשר שוב, ולא תיתקל בו עוד. זהו האל שעוזר לך; זוהי הגנת האל. מכיוון שהאל רואה את רצונך האישי, את גישתך, את ההחלטיות שלך ואת נחישותך, הוא יעזור לך באופן יזום ויסודי להגשים את משאלתך, וישיג את התוצאה של הגנה עלייך. כשאדם זה יעזוב ולא יטריד אותך עוד, ייתכן שתרגיש מעט ריקנות בתוכך, תחשוב שחבל שעזב, ואפילו תפנטז: "אילו הוא היה עדיין כאן, האם היינו יכולים להסתדר היטב?" מחשבות כאלה עלולות לצוץ מדי פעם, אך עם הגנת האל, בסופו של דבר תתרחק מהפיתוי. העניין הזה יתפוגג בהדרגה בליבך באופן לא מודע, הוא יתרחק ממך בהדרגה, ועם הזמן תשיב לעצמך את השלווה, ותחזור למצב חייך הקודם ולמצבך הנפשי הרגיל. בנקודה זו העניין מגיע לסיומו. הוא לא היווה כל איום או הפרעה עבורך, אלא הפך להוכחה עוצמתית ולעדות לניצחונך על השטן ולהתרחקות שלך מהשטן ולדחייתך אותו. האין זה דבר טוב מאוד? (כן). כשהפיתוי הזה עמד להוות איום עליך, באותו רגע מסוכן, בזכות גישתך ושיתוף הפעולה שלך, האל הגן עלייך. האל יצר עבורך סביבה מתאימה שאפשרה לך לעמוד איתן. הדבר מקדם את צמיחת שיעור קומתך; הוא יגביר את אמונתך, יגביר את נחישותך ותשוקתך ליישם את האמת בפועל, ייתן לך מוטיבציה, ויאפשר לשיעור קומתך לצמוח. אם הפיתוי הזה יפקוד אותך ולא תהיה מוכן לדחות אותו או להימנע ממנו, לא תרצה ליישם את האמת בפועל, אלא פשוט תניח לפיתוי להתפתח בחופשיות, ותהיה מוכן לקבל את הפיתוי הזה ואף את ההטרדות והסיבוכים של השד, ותהנה יותר ויותר ממצב כזה ותהיה מוכן יותר ויותר לחיות בסביבה כזו, ולא תתפלל לאל באופן פעיל ולא תבקש ממנו להרחיק סביבה כזו – כשהאל יראה את הגישה שלך לעניין זה, הוא לא יכפה עלייך דבר. בפעולותיו, האל לעולם לא כופה על איש. מכיוון שאתה כל כך אוהב את האדם הזה, מכיוון שאתה מרגיש שהוא יכול להסב לך אושר ושמחה כה גדולים ולגרום לך הנאה, האל לא ישלול ממך שמחה ואושר כאלה, וגם לא ירחיק את האדם הזה. באשר להשלכות, עליך לשאת בהן לבדך. מה שיקרה הוא שתיפול בהדרגה לפיתוי ולהסתבכות התאוותנית של שדים, של אנשים מרושעים, שטופי זימה ומופקרים, ובסופו של דבר תאבד את תוכחת מצפונך ואת נוכחות האל. לאחר שנהנית מהאושר ומהשמחה שבהתמכרות לתשוקות המיניות של הבשר, אינך חש בושה ואינך יכול להתנתק מפיתוי כזה – דבר זה נקרא להתמסר לשחיתות. אתה מרגיש שאתה האדם המאושר ביותר, אתה נהנה מאוד מהאושר ומהשמחה האלה, מרגיש בר-מזל על שיש לך אושר ושמחה כאלה, ואתה מרוצה מאוד מכך שאתה לכוד במלכודת אהבה כזו. אם כך, מה עוד יוכל האל לעשות או לומר? האל לא ייתן לך שום רמז, לא יזהיר אותך מפני שום דבר, ולא ינקוט בשום פעולה. פשוט המשך ליהנות. ההשלכות הסופיות עבור הלכודים במלכודת התשוקות המיניות צפויות מראש. אף אחד מאלה הנופלים במלכודת האהבה לא מסיים מאושר או שמח; נהפוך הוא, התוצאה יכולה להיות רק כואבת וטרגית. יהיה עליך לשאת בהשלכות כאלה לבדך, וראוי שתשא בהן. האם האל פועל על פי עקרונות? (כן). האל מכבד את בחירותיך. אל תחשוב: "האל ישגיח עליי וירסן אותי; הוא לא ייתן לי לצאת לדייט, וגם לא יאפשר לי לספק את צרכיי המיניים". אתה טועה; האל לא מתערב בענייניך. האל רוצה להגן עלייך מפני נפילה לפיתוי, מפני הטעיה על ידי אנשים רעים, ומפני הרס ופגיעה קשה על ידי השטן. אך אם אתה בוחר ללכת עם השטן, האל אומר שזוהי חירותך ובחירתך; כל עוד אתה רוצה, כל עוד אינך מתחרט על כך, האל לא יכפה עליך דבר; אתה לבדך תקצור את מה שזרעת, וכשיגיע הזמן ותבכה במר נפשך, אל תתלונן שהאל לא הזהיר אותך ואל תתלונן שהאל לא הגן עליך. האל רצה להגן עליך, האל רצה שתתרחק מהפיתוי, אך אתה סרבת. אילו האל היה מרחיק ממך את האדם שאתה אוהב, האדם שאיתו אתה מסובך במלכודת האהבה, היית יוצא לחפש אותו, היית מתנהג כאילו יצאת מדעתך, היית מאבד שליטה, מתלונן על האל, נוזף באל על שאינו מתחשב ברגשותיך ואינו מבין את קשייך. לכן האל לא יעשה זאת; האל לא יכריח אנשים לעשות דברים שהם לא רוצים לעשות. מכיוון שבחרת בנתיב הזה בעצמך, עליך לשאת לבדך בהשלכות הנוראות שיתעוררו בסופו של דבר. איש לא יישא בתוצאות במקומך. האם העניין הזה ברור כעת? (כן).

אנשים מסוימים שנקלעים להסתבכויות עם שדים ושטנים – כלומר עם אנשים מרושעים – ואינם מסרבים להם אלא מוכנים לבלות איתם את חייהם, זוהי בחירתם. כשהדבר יוביל בסופו של דבר להשלכות מרות, אל להם להאשים אחרים; הם יכולים רק לשנוא את עצמם על היותם כה שפלים וכה סוטים, ועליהם לסטור לעצמם ולקלל את עצמם. כל פרי באושים שתקטוף בסופו של דבר, כלל לא קשור לאל. אל תאמר: "מדוע האל לא הגן עליי? מדוע האל לא עצר בעדי אז?" אני אומר לך, לאל אין מחויבות כזו; הוא כבר אמר לך בבירור את מה שהיה עליו לומר. אתה אדם בעל יכולת חשיבה עצמאית; האל העניק לך רצון חופשי ויש לך את הזכות לבחור בחופשיות. לכן, האל נותן לך את הזכות לבחור כשאתה נתקל בדבר כלשהו. מכיוון שיש לך זכות לבחור, פרי הבאושים שתקטוף בסופו של דבר נובע מבחירתך, ולכן אל לך להתלונן על האל או להטיל את האשמה לכל עבר. העבודה של האל היא לומר לך את האמת ולהראות לך את הנתיב לישועה. באשר לשאלה אם תבחר לנהות אחר האל או ללכת אחר השטן, הדבר תלוי בך. אם אתה אדם מבורך ומוכן לחתור אל האמת, אזי עליך לנהות אחר האל. אם אינך אוהב את האמת, אלא אוהב את העולם ואוהב רשעות – אם חייך חסרי ערך – בחר ללכת אחר השטן; איש אינו עוצר בעדך. עד היום יש אנשים שעדיין מבינים לא נכון את האל ואת בית האל, ותמיד מתלוננים: "אני כבר בשנות השלושים או הארבעים לחיי, לא קיימתי קשר רומנטי ולא התחתנתי – בית האל לא מרשה זאת!" מתי בית האל הגביל אנשים ולא איפשר להם לקיים קשר רומנטי או להתחתן? זוהי חירותך; בית האל לא מתערב. עם זאת, יש תנאי אחד: אם תעשה זאת, לא תוכל לבצע חובה בכנסייה שבה ביצוע חובות הוא במשרה מלאה, כי כשאתה מקיים קשר רומנטי דעתך כבר לא נתונה לביצוע חובתך, והדבר יפגע בעבודת הכנסייה. אם אתה באמת רוצה לקיים קשר רומנטי ולהתחתן, מסור תחילה את העבודה שעליה אתה אחראי, וניפרד זמנית. האם כולם מבינים את העקרונות בהקשר זה? (כן). אם מישהו רוצה לקיים קשר רומנטי או להתחתן, זה בסדר גמור; איש אינו מגביל זאת. אולם חיזור אחר בני המין השני ללא הבחנה והפרעה לחיי הכנסייה – דבר זה אינו מקובל. אלה שמחזרים אחר אחרים ללא הבחנה הם שדים; הם אנשים מרושעים, שטופי זימה ומופקרים ובית האל לא מתיר בשום אופן את נוכחותם של אנשים כאלה. אדם מסוג זה מחזר אחר אחרים ומטריד אותם ללא הבחנה, ולא משנה באיזו קבוצת האנשים הוא נמצא. הוא מעורר בהלה כמו במגיפה ותמיד גורם לאנשים להרגיש חוסר מנוחה ואי-שקט. בכל מקום שבו הוא חי חיי כנסייה, הפרעותיו יוצרות אווירה עכורה והופכות את הכנסייה לתוהו ובוהו. לא זו בלבד שהוא מחבל בעבודת הכנסייה, אלא שהוא גם מפריע לסדר התקין של האחים והאחיות המבצעים את חובותיהם. יש להשגיח בקפדנות על אנשים כאלה ולהגבילם, ולבודד או לסלק את אלה הגורמים להשפעה חמורה. יש אנשים שאומרים: "פגעתי רק בכמה אנשים – זו לא בעיה גדולה, נכון?" אם אתה מסוגל לפגוע בכמה אנשים, אתה מסוגל לפגוע גם בעשרות. זה בדיוק סוג היצור העלוב שאתה. לא מתקבל על הדעת שתחזר אחר אחרים בפזיזות ותפרוק תשוקה מינית באופן בלתי הולם בכנסייה – ובכך תפגע באנשים. אם אתה רוצה לחזר אחר אנשים, לך למקומות ההוללות של העולם הכופר; שם איש לא יגביל אותך. אך בית האל, המקום שבו אחים ואחיות מבצעים את חובותיהם, הוא מקום רציני, שקט וקדוש; הוא לא מתיר לשדים או לשטנים כלשהם להפריע לו או לחבל בו. אם מישהו רוצה להפוך את הכנסייה למקום של חיזורים או של מופקרות, ולהתמכר לתשוקה מינית כרצונו, הדבר אינו מקובל בשום אופן! זוהי הכנסייה, מקום עבודתו של האל, המקום שבו רוח הקודש פועלת כדי לטהר אנשים ולהביאם לידי שלמות. על כולם – גברים ונשים – להיות מכובדים והגונים, ולעסוק בעבודה ראויה. אסור לחזר אחר אחרים ללא הבחנה, וגם לא לפרוק תשוקה מינית באופן בלתי הולם. אם אינך יכול לשלוט בתשוקתך המינית ורק רוצה לפרוק אותה, בחר אדם מתאים להינשא לו; אל תחזר אחר אחרים ללא הבחנה בתוך הכנסייה. כל מי שמחזר אחר אחרים ללא הבחנה ומעורר זעם בקרב האחים והאחיות, יש להרחיקו או לגרשו במהירות, פן ימשיך להפריע לחיי הכנסייה. מובן? (מובן). חייבים להיות גבולות בין גברים לנשים. אם גבר מסתובב תמיד סביב קבוצות של נשים, לא מטעמי עבודה וגם לא משום שיש עניינים חשובים שצריך לטפל בהם, אלא כדי להתרברב בקרב נשים, לפרוק תשוקה מינית ולחזר אחריהן ללא הבחנה, זוהי הטרדה. אם אישה נוהגת להסתובב תמיד סביב קבוצות של גברים, בין אם יש לכך סיבה ובין אם לא, מחזרת אחריהם בפזיזות, שולחת לעברם מבטים מפתים ומתהדרת בקסמיה, גם בה יש לטפל כבשד. אם אתה דן בעבודה או משתף עליה באופן רגיל, זה מקובל, אך לחזר אחר אחרים ולפלרטט איתם ללא הבחנה, זה לא קביל. כל התנהגות כזו הגורמת למהומה מהווה הפרעה לחיי הכנסייה ולהרס של הסדר התקין של עבודת הכנסייה, ולכן אינה מותרת בבית האל. על כולם לדחות את השדים שטופי הזימה, המופקרים והפרובוקטיביים הללו ולהתרחק מהם. כשרוב האנשים יקומו כדי לדחות ולחשוף אותם ולהתרחק מהם, ויוודאו שניסיונותיהם לחזר אחר אחרים ייכשלו ויגרמו לכך שלא ישיגו את מטרתם בשום מצב, הם יפסיקו בהדרגה את מעשיהם. אם הם לא יכולים לבצע את חובתם כראוי, ובכל רגע פנוי רק מחזרים אחר אחרים בפזיזות ומפריעים להם, מתרוצצים ומנהלים קשרים רומנטיים ומתענגים על תחושת הקשר הרומנטי, הרחיקו אותם לאלתר. חתכו את הקשר במהירות ובנחישות וטפלו באנשים המופקרים האלה – אל תתנו להם שום הזדמנות להפריע לאנשים. האם באמצעות השיתוף שלנו, העניין הזה ברור כעת? (כן). האם הפקתם ממנו דבר-מה? האם יש לכם נתיב ליישום בפועל? האם יש לכם כעת הבחנה בנוגע לאנשים שטופי זימה ומופקרים מסוג זה? (כן). האם ברור לכם כיצד להתנהל, כיצד לשמור על מקומכם הראוי, וכיצד לעשות את מה שעליכם לעשות במסגרת אנושיות תקינה? (כן). בתוך כך, יש אמיתות שאנשים צריכים להבין ועקרונות של הבחנה שצריך להבין בבירור, וכמובן, יש גם עקרונות-אמת שאנשים צריכים ליישם בפועל ונתיבים שעליהם ללכת בהם. כעת כשהדברים הללו הובהרו, העניין הוצג במלואו.

בזאת מסתיים השיתוף שלנו להיום. להתראות!

11 בפברואר 2024