תוכן השיתוף שלנו לאחרונה היה מיוחד למדי. הוא עסק במקורותיהם של בני האדם, במהויותיהם ובסיווגיהם. דנו בביטויים של שלושה סוגי אנשים, שלכל אחד מהם סיווג שונה – אלה שהתגלגלו מבעלי חיים, אלה שהתגלגלו משדים, ואלה שהתגלגלו מבני אדם. הייתה לכך השפעה מסוימת על מצב הרוח של רוב האנשים. כיצד רובכם מרגישים לאחר ששמעתם את השיתוף בהיבט זה? האם יש ביניכם מי שלא מוכנים לשמוע את התוכן הזה ואומרים: "העניינים האלה לכאורה לא קשורים לאמת. האם יש תועלת כלשהי בידיעת הדברים האלה?" כאשר מאמינים חדשים שומעים את הדברים האלה, האם סביר שהם יפתחו תפיסות? האם סביר שהם ייעשו שליליים וחלשים? בלי קשר לאופן שבו אנשים מרגישים לאחר ששמעו את הדברים האלה – בין שהם מפתחים תפיסות ובין שהם נעשים שליליים וחלשים – בכל מקרה, השיתוף על הדברים האלה מועיל לאנשים. לכל הפחות הוא מאפשר להם לזכות בתובנה ובהבחנה כלשהן, להבין את המחשבות ואת ההשקפות הנכונות להתנהלותם, ולהבין את העקרונות הבסיסיים כיצד עליהם להתנהל. הדבר תורם לאנשים עד מאוד מבחינת אופן התנהלותם והאופן שבו עליהם לחיות ובמיוחד עוזר לאנשים לדעת כיצד להתייחס לאחרים על פי עקרונות. בדרך זו הם יוכלו לעשות פחות דברים טיפשיים ופחות עיקופים. תוכן השיתוף שלנו לאחרונה עסק במקורותיהם של בני האדם ובמהותם הפנימית, ולבסוף דיברנו על הביטויים שיש למי שהתגלגלו מבני אדם אמיתיים. מי שהתגלגלו מבני אדם אמיתיים ניחנים בשני מאפיינים עיקריים. מהם? (הבחנה בין טוב לרע, וידיעה מה נכון ומה לא נכון). אלה הם שני הביטויים והמאפיינים העיקריים שצריכים להיות לאנושיותו של האדם. באופן כללי, אלה הם הדברים שאנו מכנים לעתים קרובות מצפון והיגיון. ואולם לעתים קרובות אנשים לא יודעים כיצד להבחין אם אדם ניחן במצפון ובהיגיון, או אם אחד מהם אכן מתקיים אצלו, אם המצפון וההיגיון שלהם רגילים, או אם אלה המצפון וההיגיון שיש לאנושיות תקינה. כאשר אנשים אינם מבינים את העובדות הללו לגבי אנושיות תקינה, השקפותיהם על מצפון והיגיון או הבנתם אותם הן כוללניות מאוד, ולכן השתמשנו בשני היבטים של ביטויים ספציפיים כדי להסביר מהם מצפון והיגיון אנושיים וכדי לאשר אם אדם ניחן באנושיות. ההיבט הראשון הוא הבחנה בין טוב לרע, והשני הוא הידיעה מה נכון ומה לא נכון. שיתפנו כבר פעמיים על שני ההיבטים הללו. ההבחנה בין טוב לרע והידיעה מה נכון ומה לא נכון הן איכויות של אנושיות, היבטים ממשיים של אנושיות, וגילויים וביטויים ספציפיים של אנושיות שיש לבני אדם. עבור שני ההיבטים הללו – ההבחנה בין טוב לרע והידיעה מה נכון ומה לא נכון – מניתי כמה דוגמאות אמיתיות ודנתי בכמה ביטויים ספציפיים של אנשים בשני ההיבטים הללו, וביקשתי מכם להבחין אם הם ביטויים של אנושיות קיימת, ואם מי שניחנים בהם הם אנשים שמסוגלים להבחין בין טוב לרע ולדעת מה נכון ומה לא נכון. בנוגע להבחנה בין טוב לרע, שיתפנו על כמה מקרים כדי לנתח כיצד אנשים מתייחסים לדברים החיוביים ולדברים השליליים, ושיתפנו גם כיצד להבחין בדברים השליליים ובביטויים לא אנושיים. אף על פי שלא נתתי דוגמאות ספציפיות יותר כדי לומר לכם מהם דברים חיוביים ומהם דברים שליליים, על ידי ניתוח וחשיפה של כמה מביטוייהם של אנשים ביחס לדברים חיוביים בחיי היומיום שלהם, הראיתי כיצד יש להתייחס לדברים חיוביים ומהן הגישות שצריכות להיות לאנשים ביחס אליהם. נתתי גם כמה דוגמאות כדי לחשוף את הגישות והביטויים של אנשים כלפי דברים שליליים, כדי שתוכלו ללמוד להבחין מהו טבע הגישות והביטויים של הדמויות השליליות הללו, אם האנושיות שלהן היא אמיתית או לא, ומהי מהותה. בשני השיתופים האחרונים שלנו לא הסברנו באופן ספציפי מהם דברים חיוביים ודברים שליליים, אך אם לשפוט על פי העובדות שנחשפו, האם אינכם אמורים להיות מסוגלים כעת להגדיר דברים חיוביים ודברים שליליים? לאחר שהקשבתם לשיתוף, האם סיכמתם מהם בדיוק דברים חיוביים ודברים שליליים? אם לאחר שהקשבת לתוכן הספציפי הזה של השיתוף יש לך הגדרה בליבך ואתה יודע מהם דברים חיוביים ומהם דברים שליליים, ואתה מבין את האמת בהקשר זה, אתה תדע כיצד להבחין בדברים החיוביים ובדברים השליליים וכיצד להתייחס אליהם, נכון? (נכון.)

מהם דברים חיוביים? האין זה עניין שצריך להבין? אולי אתם מסוגלים לתת כמה דוגמאות לדברים חיוביים, כגון: צביונו הצודק של האל, חביבותו של האל, עבודת האל, כוונות האל ביחס לאדם, דרישות האל מהאדם, וכן כל האמיתות שהאל ביטא בפני האנושות, וכל עקרון-אמת מפורט וספציפי הכלול באמת; כל אלה הם דברים חיוביים. אתם יכולים לתת כמה דוגמאות ספציפיות לדברים חיוביים; האם אתם יכולים לתת גם כמה דוגמאות ספציפיות לדברים שליליים? האם תרבות מסורתית היא דבר שלילי? (כן.) האם מגמות רעות הן דברים שליליים? (כן.) האם רדיפה אחר קריירה רשמית היא דבר שלילי? (כן.) האם רדיפה אחר עושר רב היא דבר שלילי? (כן.) כל אלה הם דברים שליליים. מה עוד? (זה כל מה שאני יכול לחשוב עליו.) אתם אף פעם לא מהרהרים בדברים האלה בליבכם; אתם תמיד מאבדים קשב. ובכל זאת, תחושתכם בדרך כלל היא כי לאחר שהאמנתם באל וביצעתם את חובתכם במשך שנים רבות, ולאחר שאכלתם ושתיתם רבים מדברי האל, שהגעתם להבנה של חלק ניכר מהאמת. אם כן מדוע כשמדובר בעניינים ספציפיים אין לך שום השקפה? לאן נעלם כל מה שהבנת? כשמבקשים ממך להשתמש באמיתות שאתה מבין כדי לנתח את מהותה של סוגיה ולהסביר את מהותה בבירור, ובכך לעזור לאנשים להבין את האמיתות הכרוכות בדבר ואת כוונות האל, כך שאנשים לא זו בלבד שיבחינו בדברים השליליים אלא גם ידעו מהם הדברים החיוביים ומהם עקרונות-האמת הכרוכים בדבר, אינך מעלה דבר בחכתך ואינך יודע מה לומר. האין זה ביטוי של אי-הבנת האמת? (כן.) אם כן, מהן כל אותן הבנות שאתה מדבר עליהן בדרך כלל? (מילים ודוקטרינות). זה הכול מילים ודוקטרינות. יש אנשים הכותבים רשומות של הקדשה רוחנית ומחשבותיהם נובעות כמעיין, הם כותבים כאילו האל מנחה אותם; כתיבתם מובנית מאוד, והם מתרגשים עד כדי כך שעיניהם מתמלאות דמעות והן זולגות על פניהם. עם זאת, כאשר הם מתבקשים ליישם את מה שכתבו בחיים האמיתיים כדי להבחין באנשים שונים, לעמוד על טיבם של דברים שונים ולפתור בעיות שונות, הם לא מסוגלים לעשות זאת. הם מבינים דוקטרינות רבות, אך הם פשוט לא מבינים את האמת. כתוצאה מכך, הם לא מסוגלים לעמוד על טיבו של שום עניין שהם נתקלים בו, ואינם יכולים לפתור שום בעיה שהם מגלים. מה התועלת בכך שהם מבינים כל כך הרבה דוקטרינות? אנשים שלא מבינים את האמת הם כה עלובים! אותם אנשים גאוותנים וצדקנים מבינים דוקטרינות רבות אך אינם מסוגלים לפתור שום בעיה אמיתית. זה כל כך עלוב. אם נחזור לענייננו, הבה נמשיך בשיתוף שלנו על מהותם של דברים חיוביים. חייבים להבהיר את ההיבט הזה של האמת. אם נצא בהצהרה כללית ונאמר: "כל דבר שבא מהאל הוא דבר חיובי", האם המילים הללו נכונות? (כן). "כל דבר שבא מהאל הוא דבר חיובי" הוא אמת, אך אם אינך מבין למה מתייחסת הצהרה זו באופן ספציפי או למה מתייחסת האמת שבתוכה, אז מה שאתה מבין הוא דוקטרינה. אם יש לך הערכה והבנה אמיתית של הצהרה זו בעניינים רבים, ואתה יכול גם לשתף כמה פרטים כדי לבסס את נקודת המבט שלך, אז נקודת המבט שלך מבוססת על דברי האל, ודבר זה מוכיח שאתה מבין חלק מהאמת. רבים אומרים: "כל דבר שבא מהאל הוא דבר חיובי". תאורטית, הצהרה זו נכונה, והיא גם היבט אחד של האמת. אם כן מהם, באופן ספציפי, דברים חיוביים? צריך להיות הסבר ספציפי ל"כל דבר שבא מהאל הוא דבר חיובי". אילו דברים, אם כן, הם חיוביים? כל דבר שבא מהאל הוא דבר חיובי: כל הדברים שהאל ברא, שהאל גזר, או שנתונים לריבונותו הם דברים חיוביים. האם ההסבר הזה נכון? האם הוא ספציפי? (כן). בדרך זו, ההצהרה "כל דבר שבא מהאל הוא דבר חיובי" לא נשארת רק ברמה התאורטית, אלא הופכת לעקרון-אמת. כשמנסחים זאת כך, האם זה ברור? (כן). אם כן, קראו את המשפט הזה שמגדיר דברים חיוביים. (כל הדברים שהאל ברא, שהאל גזר, או שנתונים לריבונותו הם דברים חיוביים). איך אתם מרגישים אחרי שקראתם את המשפט הזה? האם הגדרתם של הדברים החיוביים או היקפם התחילו להיות ברורים יותר בליבכם? (כן). אז קראו אותו שוב. (כל הדברים שהאל ברא, שהאל גזר, או שנתונים לריבונותו הם דברים חיוביים). כשאתם קוראים דברי אמת, עליכם ללמוד לקרוא אותם לאט ולהתענג עליהם בשימת לב. עליכם ללמוד לקרוא אותם בקצב מדוד, לקרוא אותם ברצינות ובכובד ראש בקצב מובן, כך שלאחר שכולם ישמעו אותם, כל מילה ומשפט ייחרתו בליבם ויותירו רושם עמוק, ומאותו רגע ואילך, הצהרה זו תהפוך לבסיס ולקריטריון של דברי האל שבאמצעותם הם מודדים סוג מסוים של דבר בתוכם. כמה נהדר זה יהיה. קראו זאת שוב. (כל הדברים שהאל ברא, שהאל גזר, או שנתונים לריבונותו הם דברים חיוביים). זה עדיין היה קצת מהיר. אימרו לי, כשקוראים את דברי האל, האם לא צריך להיות רציניים ולחוש יראת קודש? (כן). אם תקראו את דברי האל בקלות ראש ובמהירות כפי שהייתם קוראים מאמר של כופר, איך ירגישו המאזינים? (הם לא ירגישו שום יראת קודש). אם כן, כדי לקרוא את דברי האל ביראת קודש, כיצד עליכם לקרוא אותם? באיזה קצב יש לקרוא? (עלינו לקרוא אותם ברצינות ובכובד ראש, מילה-מילה, באופן מהדהד ועוצמתי). נכון. אז קראו זאת שוב, והשתדלו לעשות זאת באופן מהדהד ועוצמתי. (כל הדברים שהאל ברא, שהאל גזר, או שנתונים לריבונותו הם דברים חיוביים). עכשיו שהמשפט הזה נקרא כמה פעמים, בטח שיננתם אותו, נכון? (כן). המשפט הזה מדגיש שלושה דברים. מהו הראשון? (מה שהאל ברא). מהו השני? (מה שהאל גזר). ומהו השלישי? (מה שנתון לריבונותו של האל). ומהם כל הדברים האלה? (כולם דברים חיוביים). שיננתם את זה, נכון? (כן). שינון האמת וחריתתה על ליבכם מועילים עד מאוד להבנת כל עקרונות-האמת, להבחנה בכל מיני אנשים, מאורעות ודברים, ולהחזקה בעמדה ובנקודת המבט הנכונות לגביהם, וכן הם מועילים ליכולת לבחור בנתיב הנכון וליישם בפועל על פי עקרונות-האמת כדי לרצות את האל.

דיברנו זה עתה על מהותם של דברים חיוביים. כל הדברים והמאורעות בתחום של מה שהאל ברא, שהאל גזר, או שנתונים לריבונותו הם דברים חיוביים. אי לכך יש מספר עצום של דברים חיוביים. ראשית, כל מיני יצורים חיים ודברים דוממים שהאל ברא הם דברים חיוביים. יצורים חיים הם צורות חיים המסוגלות לפעול, שיכולות לנשום ושניחנות בחיוניות. לא משנה מהו מבנה החיים שלהם או מהם החוקים והכללים של חייהם, כל עוד הם נבראו על ידי האל, כל עוד הם באים מהאל, הם דברים חיוביים. גם אם אינך אוהב אותם, גם אם הם לא תואמים לתפיסות שלך, וגם אם אין בהם תועלת לאנשים או שהם עשויים אפילו לגרום להם נזק – כל עוד האל עשה אותם וגזר אותם, הם דברים חיוביים. אבל לאנשים מסוימים יש תפיסות לגבי זה. הם מאמינים שחיות רעות וחיות שיכולות להזיק לאנשים – כמו שועלים, זאבים או חיות טורפות אדם – אינם דברים חיוביים אלא שליליים. השקפה זו מנוגדת לרצונותיו של האל והיא שגויה מכול וכול. למעשה, כל מה שנברא על ידי האל, כל עוד הוא אינו מוקיע אותו, הוא דבר חיובי. אל לאנשים להפלות אותו לרעה, וגם לא לגנותו ולהרוג אותו או לנקוט כל אמצעי אכזרי אחר כדי לטפל בו משום שלטעמם הוא דוחה. אנשים צריכים לתת לו להתנהל בדרכו הטבעית. גם אם אינך מגן עליו, עדיין עליך להותיר לו מרחב מחיה, ומכיוון שהוא בא מהאל, אל לך להזיק לו. זו הגישה שאנשים צריכים לאמץ כלפי כל היצורים השונים שהאל ברא. כל עוד דבר-מה נברא על ידי האל, בלי קשר לשאלה אם אתה אוהב אותו או לא, אם הוא יפה או מכוער, אם הוא ידידותי כלפיך או מהווה איום, אם הוא בלתי נראה לעין בלתי מזוינת או שבכוחך לראות אותו, אם יש לו השפעה על חייך, או לקשר שיש לו להישרדות האנושית, עליך לכבד באופן שווה אותו ואת שכמותו, להתייחס אליהם על פי עקרונות, ולכבד אותם; תן להם מרחב מחיה, כבד את דרכי ההישרדות שלהם ואת חוקי ההישרדות שלהם, וכבד גם את כל פעילויותיהם. אל לך להזיק להם. לכל הפחות עליך להיות מסוגל לדו-קיום עם היצורים הללו, ואל לך להפריע להם. זהו דבר שאנשים צריכים להבין ולתפוס, ועל אחת כמה וכמה זהו כמובן עיקרון שיש לדבוק בו באופן שבו מתייחסים ליצורים שונים; בשום אופן אין לגשת אליהם מתוך תפיסות הנובעות מרצון אנושי ואף לא מתוך פזיזות. בכך מסתיים השיתוף שלנו בעניינים הקשורים לכל הדברים שברא האל.

היבט נוסף בנוגע להגדרת הדברים החיוביים נוגע למה שגזר האל, והיקף הדברים שגזר האל הוא רחב למדי. במונחים כלליים, דברים אלה הם למשל, תוחלת החיים, המראה, הטבע המולד והגנים של יצורים חיים שונים, כמו גם דרכי ההישרדות שלהם, דפוסי הפעילות שלהם, שיטות השגת המזון והרבייה שלהם, ודפוסי החיים שלהם להסתגלות לארבע העונות, הכרוכים בכיווני הנדידה שלהם ובטווח הפעילות שלהם; דברים חיוביים נוספים הם ארבע העונות, מיקומי ההרים, הנהרות והאגמים, וצורות הקיום של יצורים חיים או דברים דוממים שונים על פני כדור הארץ שגזר האל, וכן הלאה – אנשים צריכים לכבד גם את הדברים הללו המתקיימים בתחום זה, לתת להם מרחב מחיה, ולא להשתמש ברצון אנושי או באמצעים מלאכותיים כדי למגר אותם, להפריע להם או להזיק להם. לדוגמה, נמרים נולדו לטרוף אוכלי-עשב; זברות, אנטילופות, איילים וכמה בעלי חיים קטנים הם כולם טרף לנמרים. זו דרכו של יצור חי להשיג מזון, והמרחב שבו הוא עושה זאת; זהו הכלל להישרדותו. אם כן, במה כרוך כלל זה להישרדות? הוא כרוך בגזירת האל. מכיוון שהוא נגזר על ידי האל, לא משנה כיצד אנשים רואים זאת מנקודת מבט של תפיסות – בין שהם רואים זאת כדבר נפלא ובין שהם רואים זאת כדבר עקוב מדם ואכזרי – זה בהחלט דבר חיובי. זה ודאי לחלוטין, ואינך יכול להכחיש זאת. גם אם אתה מרגיש בליבך שנמר הצד חיות הוא דבר עקוב מדם ואכזרי מאוד, ואינך יכול אפילו לשאת את המראה של סצנה טראגית כזו כשהיא מתרחשת, עליך לכבד את צורת ההישרדות בעולם החי. אל לך לעכב או להגביל אותה, קל וחומר אל לך להפריע באופן מלאכותי לסביבה אקולוגית זו או להזיק לה. במקום זאת, עליך לתת לדברים להתנהל בדרך הטבע ולהגן על סביבת ההישרדות של עולם החי. אל לך לשלול מחיות שונות את זכותן לשרוד. טורפים הצדים וטורפים אוכלי-עשב או חיות אחרות – זהו הכלל להישרדותם, וכלל הישרדות זה נברא על ידי האל ונגזר על ידו. האנושות לא צריכה להפריע לו או להזיק לו אלא לתת לדברים להתנהל בדרך הטבע. מה אפוא פירוש הדבר לתת לדברים להתנהל בדרך הטבע? פירוש הדבר הוא שכאשר אתה רואה נמר או כל טורף אחר צד אנטילופה או טרף אחר, אם יש לך מספיק אומץ, אתה יכול לצפות מרחוק ולא להתערב. אם אתה חששן ואינך יכול לצפות בסצנה הזו של קרב עקוב מדם וקטלני, אז אל תצפה, אך אל לך לגנות את נוהג הציד של הטורפים הללו משום שאינך יכול לשאת את המראה העקוב מדם, קל וחומר אל לך להתלונן שהייתה זו טעות מצד האל לברוא את הטורפים הללו; זהו מעשה חסר היגיון. זה נורמלי שאינך מבין זאת, אך אל לך לשלול מטורפים את זכותם לשרוד. יש השואלים: "אז האם עלינו להגן עליהם באופן מלאכותי?" בכך שאינך עושה דבר כדי להתערב או לגרום נזק, כבר מילאת את האחריות האנושית. אין צורך להגן עליהם באופן מלאכותי, מכיוון שגם בעלי חיים הם יצורים שהאל ברא; ומכיוון שהם נבראו על ידי האל, האל כבר העניק להם את היכולת לשרוד – הם אינם זקוקים להתערבותך או לעזרתך. חוץ מזה, האם אתה יש בידך לעזור להם? האם אתה מסוגל לחקות את הפראות שבה הם צדים את טרפם? לאנשים אין מה שדרוש לשם כך. לכל היותר, אנשים יכולים להשתמש בכלי נשק כדי להרוג כמה חיות טרף, דבר שבקושי עונה על צורכי בעלי החיים. יתרה מזאת, חלק מבעלי החיים אינם אוכלים נבלות; הם אוכלים רק בשר חי וטרי. אל לך להפריע לזכויות ההישרדות של טורפים או להזיק להן, וגם אל לך להגן על אוכלי-עשב מפני פגיעה; די בכך שאינך פוגע בהם או צד אותם. להישרדותם של כל מיני בעלי החיים יש חוקים משלה, והם יתרבו ויחיו על פי הכללים שנגזרו על ידי האל ועל פי החוקים שקבע האל. יש להם חוקי הישרדות משלהם ויכולות הישרדות משלהם, ובמובנים רבים, יכולות ההישרדות שלהם אף עולות על אלה של בני האדם. אף על פי שהם לא מסוגלים לייצר כלי נשק וכלים או להשתמש בהם, יכולתם לשרוד באופן עצמאי עדיין עולה על זו של בני האדם בהיבטים מסוימים. לו בני האדם היו חיים בטבע, היה להם קשה לשרוד; חלקם אפילו היו מתים מצמא, מרעב או מקור, או נטרפים על ידי חיות פרא. ברור שיכולתם של בני האדם לשרוד באופן עצמאי בטבע פחותה מזו של בעלי חיים. ומדוע זה כך? גם זה קשור לגזירת האל.

בנוגע למה שגזר האל, העיקרון שעל אנשים לדבוק בו הוא לא להתערב באופן מלאכותי ולא להזיק. קחו למשל את היחס לבעלי חיים: אנשים אינם צריכים להגן עליהם מתוך טוב לב. כל עוד אינך מפריע להם, לא פוגע בסביבת המחיה שלהם, ולא מערער את כללי וחוקי ההישרדות שלהם – מילאת את האחריות האנושית. אם בעל חיים נפצע או נתקל בקושי כלשהו ומבקש עזרה מבני אדם, האם אנשים צריכים לעזור לו? (כן.) עזרה זו אינה נחשבת להתערבות מלאכותית, אלא לאחריות שאנשים צריכים למלא. מדוע זו אחריות שאנשים צריכים למלא? משום שזה דבר-מה שבני אדם מסוגלים לעשות. במצב זה, אנשים צריכים לגלות אהבה ולעשות כמיטב יכולתם לעזור, משום שגם בני אדם וגם בעלי חיים הם יצורים. אלא שבעיני האל האנושות היא מושא ישועתו, יצור ברמה גבוהה יותר הנבדל מאחרים. מכיוון שכולם חיים יחד בעולם גשמי זה, במרחב זה, עזרה הדדית בעת צרה אינה מפרה שום עקרונות. זהו לכל הפחות האופי שבני אדם צריכים שיהיה להם, וזהו דבר שהם אמורים להשיג. אם אכן חיה פצועה כלשהי באה אליך לעזרה, היא עושה זאת רק משום שהיא מעריכה אותך ובוטחת בך. העובדה שהיא יכולה לבקש את עזרתך מוכיחה שהיא אינה טיפשה; היא מסוגלת לחשוב, והיא יודעת שאף על פי שבני אדם שונים ממנה, יש להם דרכים לעזור לה לשרוד. מכיוון שיצורים חיים אחרים מעריכים כל כך את בני האדם, האם בני האדם לא צריכים למלא היטב את תפקיד אדוני כל הדברים ולמלא את מחויבויותיהם? (כן.) זהו עקרון היישום בפועל. כדי למלא היטב את תפקיד אדוני כל הדברים, לא די בכך שיהיה רק הרצון הזה – הדבר דורש פעולה מעשית. כאשר יצורים חיים אחרים נתקלים בקשיים או יש להם צרכים, עליך להושיט להם יד לעזרה. אם נגזר עליהם למות או להתמודד עם אסון גדול כלשהו ואינך יכול לעזור, אז אין מנוס ועליך פשוט לתת לדברים להתנהל בדרך הטבע – עליך רק לעשות כמיטב יכולתך. אם אתה רואה אותם נתקלים בקשיים או בסכנה, זה הזמן שבו עליך למלא את אחריותך ואת מחויבותך. אם אינך רואה זאת, אין צורך להתאמץ לחפש זאת – אין זה מאחריותך. יש להם גורל משלהם, ואינך צריך לנקוט מאמץ יזום בהקשר זה. לעומת זאת, אם הם מתמודדים עם קושי ומבקשים את עזרתך, מחובתך להושיט יד לעזרה; מוטב שלא תסרב. לדוגמה, היה ותיתקל בדרך באווז בר שחוסם את נתיבך ומנסה למנוע ממך לעזוב, אם יש לך לב אוהב, עליך להבין שהאווז בצרה ופונה אליך לעזרה. מה עליך לעשות במקרה כזה? (לעקוב אחרי האווז כדי לראות מה לא בסדר, ולעזור במידת האפשר.) נכון. עקוב אחרי האווז, ראה לאן הוא מוביל אותך, ובאיזה קושי או סכנה הוא נתקל שמצריכים סיוע אנושי. עליך לעשות כל שביכולתך לעזור לו – אינך יכול פשוט להשאיר אותו במצוקה. זוהי תחושת האחריות שצריכה להיות לבני אדם. הוקרת היצורים החיים השונים שהאל ברא, הוקרת כל הדברים שהאל ברא – זה אופי האהבה לדברים חיוביים שצריך להיות לאנשים. יש השואלים: "האם זה מהווה צבירת זכות ועשיית מעשים טובים?" לא. האמירה "צבירת זכות ועשיית מעשים טובים" אינה תקפה. אין צורך להפריח מילים נשגבות כאלה. אם לומר זאת בבוטות, כל הרעיון של צבירת זכות ועשיית מעשים טובים הוא שטויות! זהו מילוי מחויבויותיו של אדם; זוהי תחושת האחריות הבסיסית ביותר שצריכה להיות לאנשים. ברגע שעזרת לאווז, מילאת את אחריותך. אינך צריך שהוא יודה לך, וגם אינך צריך שהוא יגמול לך על טוב ליבך – מה שעשית היה דבר שבני אדם מחויבים לעשות. מילוי מחויבות זו ותחושת אחריות זו משמעם הליכה אחר דברי האל – כל הדברים שנבראו ונגזרו על ידי האל הם דברים חיוביים, ועלינו להוקיר אותם. ציווי האל הוא להוקיר את כל הדברים שהוא ברא. זהו חלק מהשכל הישר של האנושיות שלכל הפחות צריך להיות לבני האדם, מתוקף היותם אדוני כל הדברים. באופן ספציפי, זוהי תחושת האחריות שהם צריכים לכל הפחות שתהיה להם. אל תפריעו ליצורים חיים אחרים, אל תערערו את כללי ההישרדות שלהם, ואל תשללו מהם את זכותם לשרוד; נוסף על כך, אין צורך לעזור להם באופן מלאכותי לחיות בדרך מסוימת או להנחות ולווסת אותם לשרוד בדרך מסוימת. במקום זאת כבדו את חוקי ההישרדות שלהם ואת כללי ההישרדות שלהם. כשאתה נוכח שהם זקוקים לעזרה, אל לך להתחמק מהם או להעלים עין, ורק לצפות בהם נפגעים ומתים, אלא עליך להושיט יד לעזרה כדי למלא את אחריותם ואת מחויבותם של בני האדם. בכך שאתה עוזר להם, אתה מציל אותם. זה לא יעייף אותך, וגם לא ידרוש ממך לשלם מחיר גבוה או להשקיע מאמץ רב, קל וחומר לא להקריב את חייך כדי להגן עליהם. זה לא עולה לך דבר; זה משהו שכבן אדם אתה אמור לעשות. לו היית מתבקש להגן עליהם בכל כוחך, זה לא היה קל להשגה, אבל אתה יכול לתת לדברים להתנהל בדרך הטבע – לא להפריע להם, לא לפגוע בסביבת המחיה שלהם ולא לפגוע בכללי ההישרדות שלהם, ולא לשלול מהם את זכותם לשרוד. אם אינך יכול לעשות אפילו את זה, אינך אנושי, אינך גלגול של אדם, ואין לך אנושיות. מה פירוש הדבר שאין לך אנושיות? פירוש הדבר שחסרים לך אפילו המצפון וההיגיון להגן על בעלי חיים, לדאוג להם ולכבד את היצורים החיים שהאל ברא. אם אתה תמיד חושב לפגוע בהם, לאכול אותם ולשלול מהם את זכותם לשרוד, אינך אדם אלא חיית פרא. האם זה ברור עכשיו? (כן.)

ביחס לגזירת האל, ישנם עוד כמה מצבים. לדוגמה, חוקי ההישרדות של חיות מסוימות שונים במידת מה או אפילו מנוגדים לאלה של יצורים חיים אחרים, כמו למשל ינשופים, עטלפים וחיות אחרות שחוק ההישרדות שלהן הוא לישון ביום ולהיות פעילות בלילה. דבר זה נגזר על ידי האל, וגם אם נסיבות מיוחדות גורמות לעתים לחיות אלה לחרוג זמנית מהשגרה הזו, בתנאים רגילים החוקים וכללי ההישרדות שלהן עקרונית אינם משתנים. בני אדם תמיד חושבים כיצד לשנות את החוקים של החיות האלה ולהפוך אותן לפעילות ביום כמו בני אדם. הם עורכים מחקרים על הגנים ועל נסיוב הדם של חיות אלה, על דפוסי הפעילות שלהן וכן הלאה, כשהם הוגים כל דרך אפשרית לשנות את חוקי ההישרדות ואת דפוסי הפעילות שלהן ולערער עליהם. האם זה טוב? (לא.) האם התנהגות כזו, חשיבה מעין זו, היא דבר חיובי? (לא.) זהו דבר שלילי, דבר שעושים מי שאינם בני אדם. באמצעות מחקר מדעי יצורים חיים אלה אכן משתנים במידת מה, אך בסופו של דבר הם חיים בסבל רב ובאופן בלתי נורמלי. אנשים רגילים אינם יכולים לשאת את המראה הזה. ישנם גם מי שאומרים: "כל כך הרבה חולדות יש בימינו; יהיה נהדר אם כלבים יוכלו לתפוס חולדות. כלבים יוכלו לשמור על הבית, ואנו נוכל לחסוך במזון לכלבים כי הם יאכלו חולדות ולא נצטרך להחזיק חתולים. זה יהיה 'שלוש ציפורים במכה אחת'. האם זה לא יהיה נפלא?" לאחר מכן הם חוקרים כיצד למזג את הגנים של חתולים ושל כלבים, כך שלכלבים יהיו גם גנים של כלב וגם גנים של חתול והם יהפכו להכלאה של כלב-חתול שיכולה גם לשמור על הבית וגם לתפוס חולדות. האם רעיון זה טוב? (לא.) מדוע לא? (משום שהם כל הזמן רוצים לערער את מה שהאל גזר ולהפר את החוקים שנגזרו על ידו. זה בדיוק מה שהשטן עושה ומה שהאנושות המושחתת עושה.) רעיונות כאלה הם מרושעים. מאין מגיעים רעיונות מרושעים? הם מגיעים כל כולם מהשטן ומרוחות רעות. לכן, אנשים מושחתים כאלה הם בלתי אנושיים. הם תמיד רוצים לשנות את הדברים החיוביים שהאל גזר, ולשנות את התפקודים המקוריים, את דפוסי הפעילות ואת חוקי ההישרדות של יצורים חיים שונים שנגזרו על ידי האל. הם תמיד רוצים לערער את צורות ההישרדות של יצורים חיים שנגזרו על ידי האל, הם תמיד מפתחים רעיונות, מחשבות ונקודות מבט מרושעים ומרדניים ביותר, והם תמיד רוצים לערער את הדברים השונים שגזר האל. אנשים כאלה הם בלתי אנושיים; אין להם אנושיות. המחשבה או המעשים שלהם לעולם אינם בתחום המצפון וההיגיון, והם תמיד רוצים לחרוג מתחום האנושיות התקינה – זהו ביטוי לכך שהם בלתי אנושיים. הם לא מכבדים ולא שומרים על חוקי ההישרדות ועל צורות הקיום של כל הדברים שנגזרו על ידי האל בעזרת המצפון וההיגיון של אנושיות רגילה, אלא הם כל הזמן רוצים לערער את חוקי ההישרדות שנגזרו על ידי האל, להפריע להם ולשנותם, וכן לשנות את אורח חייהם של יצורים חיים אחרים. הם רוצים לגרום לחתולים לא להיות עוד חתולים ולכלבים לא להיות עוד כלבים, להפוך את כולם ליצורים מעוותים, לדברים מרושעים, ולגרום להם להתפתח בכיוון מרושע. הם כל הזמן רוצים לערער את קיומם של דברים חיוביים ואת צורות ההישרדות של דברים חיוביים. האם הם בלתי אנושיים? (כן.) המחשבות ונקודות המבט שמייצרים ומחזיקים מי שהם בלתי אנושיים הן דברים שליליים, והן עוינות כלפי דברים חיוביים. מכיוון שנקודות המבט שלהם הן דברים שליליים והן עוינות דברים חיוביים, האין הפריטים שהם מייצרים והתוצאות שהם מביאים במקצועותיהם דברים שליליים? (הם כן.) דברים אלה הם שליליים. אף על פי שלדברים מסוימים אין השפעה שלילית ישירה כלשהי על האנושות או שאינם גורמים לה נזק כלשהו, כל עוד הם עוינים כלפי מה שהאל גזר, כל עוד הם מפרים את החוקים והכללים שנגזרו על ידי האל, וכל עוד יש להם דרך הישרדות שונה או חוק וכלל שונים שנוצרו כתוצאה מהתערבות, מחבלה ומעיבוד מלאכותיים בידי האדם על סמך החוקים והכללים שגזר האל – הדברים האלה הם שליליים. אין זה משנה עד כמה אנשים מקבלים את קיומו של דבר כזה ומכירים בו, או לכמה אנשים הוא מביא הנאה גשמית בחייהם או בהישרדותם, אם הוא אינו בצורה ובמצב המקוריים שנגזרו על ידי האל, אלא המבנה, הצורה או חוקי וכללי ההישרדות שלו שונו ועורערו – זהו דבר שלילי. זאת משום שהשטן עיבד אותו, הזיק לו ושינה אותו, והוחדרו בו מושגים, מחשבות ונקודות מבט שלו, ואפילו מעט מארס השטן או ממזימותיו. אפילו אם אנשים אינם מסוגלים להבחין בכך, זה עדיין דבר שלילי. לסיכום, כל עוד זהו דבר-מה שמנוגד לדבר המקורי שגזר האל – בין אם יצור חי או דומם – אם צורתו המקורית, מבנהו, או חוקי וכללי ההישרדות שלו כפי שנגזרו על ידי האל נפגעו ושונו, ובו בזמן הוחדרו או נוספו לו דברים נוספים שונים מהשטן – זהו דבר שלילי, וטבעו כבר שונה. לא משנה איזו השפעה כמותית יש לו על החיים הגשמיים או על הישרדות האנושות, כל עוד הוא עבר שינוי איכותי ואיכותו השתנתה, זהו דבר שלילי. דבר זה מוחלט ונכון לחלוטין. כל עוד דבר הוא שלילי, לא משנה כמה זמן הוא קיים בעולם הזה או כמה זמן הוא מקובל על האנושות ועל החברה, אם אין הוא הדבר המקורי שנגזר על ידי האל, הוא אינו מוכר על ידו, ואם הוא אינו מוכר על ידי האל, זהו דבר שלילי.

יש השואלים: "תפוחים ואגסים הם שניהם פירות מקוריים שנגזרו על ידי האל. אם מרכיבים את השניים יחד כדי ליצור אגס-תפוח, האם זה דבר שלילי? האם עלינו לאכול אותו או לא?" זה דבר שניתן להיתקל בו בחיי היומיום, לא? אימרו לי, האם עליכם לאכול אותו או לא? אם תאכלו אותו, האם תורעלו? האם הוא יגרום לכם נזק גופני? האם הוא ישפיע על תוחלת החיים שלכם? האם הוא ישפיע על האופן שבו האל רואה אתכם? האם הוא ישפיע על סופכם? כיצד יש להתייחס לעניין הזה? דבר זה בוחן אם אתה מבין את עקרונות-האמת ואם אתה מבין את מה ששיתפנו עליו קודם לכן. אם אתה מבין את ההיבט הזה של האמת, ואם תפסת את עקרונות-האמת בהקשר זה, אז כשתיתקל בדברים בחיים האמיתיים תדע כיצד ליישם בפועל, תדע אילו פעולות מפרות את האמת ואילו פעולות שומרות על האמת ונמצאות בתחום של עקרונות-האמת. האם עליכם לאכול אגס-תפוח? (לא.) האם זה מפני שלא תעזו לאכול אותו, או מפני שאין לאכול אותו? (לא נעז לאכול אותו.) אתם אומרים שלא תעזו לאכול אותו, אבל האם לא אכלתם לא מעט מהפרי הזה בחיי היומיום שלכם? ומה קרה אחרי שאכלתם ממנו? האם ניזוקתם גופנית? ראשית, הבה נקבע אם אגס-תפוח הוא דבר חיובי או דבר שלילי. אמרתם שאין לאכול אותו. הכוונה המשתמעת מהאמירה הזו היא שאגס-תפוח הוא דבר שלילי, ולכן אין לאכול אותו. האם זו הייתה כוונתכם? (כן.) אם כן, האם ההבנה הזו נכונה? האם יש לתפוס את העניין של האגס-תפוח באופן הזה? אילולא נתתי לכם את הדוגמה הזו כדי לשתף עליה, הייתם חושבים שאין לאכול אגס-תפוח, שאכילתו תרעיל אתכם – בדיוק כפי שחווה, כשהפרה את מצוות האל ואכלה מפרי עץ הדעת, המקנה ידיעת טוב ורע, פותתה על ידי השטן לחטוא ונפלה לבלי שוב בידי השטן. הייתם חושבים שדווקא עכשיו, משהגיע הרגע המכריע של ישועת האנושות בידי האל והזמן הולך ואוזל, עליכם להיזהר ולא לאכול דברים ללא אבחנה, שאם תעשו כן, אתם עלולים להפר את העקרונות ולעבור על הצווים המנהליים, מה שיותיר אתכם ללא הזדמנות להיוושע, ואז החרטה תהיה חסרת תועלת. אינכם יכולים לעמוד על העניין הזה לאשורו; דבר כה קטן הכשיל אתכם. אתם חושבים שאין לאכול אגס-תפוח ולא תעזו לאכול אותו, אתם סבורים שאכילתו תהווה הפרה של העקרונות ועבירה על הצווים המנהליים ושזה יהיה נורא! האם לא כך חושבים כולכם? אם כן, האם עליכם לאכול אגס-תפוח או לא? (האל, בדיוק דנו בזה ואנחנו חושבים שאנחנו יכולים לאכול אגס-תפוח, כי האדם רק משפר תפוחים ואגסים ולא שינה את החוקים שהאל גזר עבורם. לכן אכילת אגס-תפוח אינה כרוכה בעבירה על הצווים המנהליים.) לאחר השיתוף שלכם, השגתם בהירות מסוימת, וכעת אתם מבינים שהחוקים שנגזרו על ידי האל ביחס לאגס-תפוח נותרו בעיקרון ללא שינוי, ולכן אתם יכולים לאכול אותו. מה שאמרתם כרגע הוא מדויק, רק לא הסברתם זאת בבירור. הבה לא נדון כרגע בשאלה אם אפשר לאכול אגס-תפוח או לא; הבה נדבר תחילה מדוע פירות אלה אינם מפרים את החוקים שנגזרו על ידי האל. עצי תפוח ועצי אגס הם שניהם צמחים שנבראו על ידי האל, ובני אדם יכולים לאכול את הפרי שהם מניבים. כאשר שני הצמחים הללו מורכבים יחד או עוברים האבקה הדדית, נוצר סוג אחר של פרי. בין אם זה נעשה באופן מלאכותי או טבעי, בעיקרון המקור של הפרי הזה, צורת ההישרדות שלו, וחוקי וכללי ההישרדות שלו נותרים ללא שינוי לעומת מה שנגזר במקור על ידי האל. גם אם האדם מרכיב באופן מלאכותי את ענפי עץ התפוח ועץ האגס יחד, הרי שעל בסיס חוקי וכללי ההישרדות המקוריים שלהם, על בסיס צורות החיים המקוריות שלהם, נוצר פרי בעל מאפייני החיים המשותפים של שניהם. פרי זה נקרא אגס-תפוח. האדם רק משתמש ביכולת ההישרדות שלו ובצורת החשיבה שלו, באינטליגנציה ובפיקחות שלו, כדי להרכיב יחד שני צמחים וליצור סוג אחר של פרי, אך פרי זה, האגס-תפוח, אינו חורג מהתחום של מה שנגזר על ידי האל. זה היבט אחד. לעומת זאת, גם בלי התערבות אנושית, כשעצי תפוח ואגס גדלים יחד באותו יער, האם הם יכולים להימנע מהאבקה הדדית? בנסיבות טבעיות מאוד, עם בואה של עונת הפריחה, הם יעברו האבקה הדדית, ומערכות השורשים שלהם מתחת לאדמה ישתלבו גם הן. בין אם האבקה מופצת על ידי דבורים או באמצעות הרוח וזרימת האוויר, תפוחים ואגסים יקבלו זה את החומרים המזינים של זה, ופרי אגס-התפוח ייווצר באופן טבעי ביותר. אם כן, האם אתה עדיין יכול לומר שהאגס-תפוח הזה הוא מעשה ידי אדם? (לא.) זהו יצור חי שגדל באופן טבעי בסביבה הטבעית שנגזרה על ידי האל; זה דבר שמתקיים בתחום המותר על ידי האל, כך שהאגס-תפוח הזה אינו מפר שום חוקים. בלי קשר לשאלה אם יש לו מאפיינים של תפוח או של אגס, בסיכומו של דבר זה לא דבר שלילי; זה עדיין סוג של פרי שהאל הכין עבור האנושות. אתה יכול להסיר דאגה מליבך ולהתחיל לאכול – זה בפירוש לא יגרום לך שום נזק גופני. עם זאת, כשרק הזכרתי שהאדם מרכיב יחד באופן מלאכותי ענפי תפוח ואגס, לא יכולתם לקבוע בוודאות אם אגס-תפוח הוא דבר חיובי או שלילי, ולא הייתם מעזים לאכול אותו, במחשבה ש"תפוח הוא תפוח, בלי הגנים של אגס, ואגס הוא אגס, בלי המרכיבים של תפוח; רק את אלה אפשר לאכול בוודאות!" האם דרך זו של הבנת דברים אינה מעוותת? (כן.) היא מעוותת. יצורים חיים שונים מתקיימים יחד במרחב משותף; מן הנמנע שהם לא ישפיעו זה על זה ויכלכלו זה את זה, כשהם שואבים זה מחוזקותיו של זה כדי לפצות על חולשותיהם. בתוך זה ישנם פרטים רבים, וישנן תעלומות. בסיכומו של דבר, ההיווצרות, הקיום וההשפעה של כל זה הם למען הישרדות המין האנושי שהאל ברא. אלה הערך והמשמעות בקיומם של דברים חיוביים; בסופו של יום, הדבר נועד לשמור על ההישרדות הרגילה של האנושות ועל הרבייה וההמשכיות של המין האנושי. האם העניין הזה ברור כעת? (כן.)

הבה נדון כעת בעניין אחר, בדבר שאנשים נתקלים בו לעתים קרובות בחיי היומיום שלהם. הביטו וחשבו כיצד יש להבחין בו ולגשת אליו. כדי לענות על הביקוש של האנושות למזון, אנשים המציאו דגנים לא אורגניים, והגדילו את היבול על ידי הנדסת הגנים של זרעים ושל פירות שונים. בתחילה, המטרה הייתה בעצם להפחית מזיקים ומחלות, להימנע משימוש רב יותר בחומרי הדברה, וכך לגדל צמחים שונים הדרושים לאנושות תוך הפחתת העמל והימנעות מהפרעה של מזיקים ומחלות, ובה בעת להגדיל את היבול כדי לספק את הצורך של האנושות במזון; כפועל יוצא נוצר המוצר שנקרא מזון לא אורגני. היווצרותו של מזון לא אורגני סיפקה במידה רבה את הביקוש של האנושות למזון. אנשים מאמינים שיבול המזון האורגני נמוך יחסית ואינו יכול לענות על צורכי האנושות. מאז הופעתם של דגנים לא אורגניים, יבול הדגנים גדל מאוד, הכנסתם של אנשים גדלה גם היא, ובעיית הרעב של אנשים רבים נפתרה. כך, האנושות זכתה "למזלה" לאכול מזון לא אורגני. אם כן, האם מזון לא אורגני הוא דבר חיובי או שלילי? האם הוא מפר את העיקרון של "מה שהאל גזר" או לא? האם יש לאכול מזון לא אורגני? מהן ההשקפות והדעות שלכם ביחס למזון לא אורגני? כיצד אתם מגדירים מה חיובי ושלילי במזון אורגני ולא אורגני? (מזון אורגני הוא טבעי ונגזר על ידי האל. זה דבר חיובי. מזון לא אורגני מיוצר באמצעות עיבוד מדעי והנדסה גנטית. הוא מנוגד לחוקים המקוריים שברא האל. לכן מזון לא אורגני הוא דבר שלילי.) (הגנים המקוריים במזון לא אורגני פגומים, והוא מנוגד לחוקים שברא האל. יתר על כן, הערך התזונתי המקורי של מזון לא אורגני נפגע; אכילתו אינה מביאה שום תועלת לבריאותם של אנשים. כיום, הופעתן של בעיות בריאות נפוצה אצל אנשים רבים שאכלו מזון לא אורגני במשך שנים רבות, ולכן אני סבור שאם התנאים מאפשרים, עלינו לנסות כמיטב יכולתנו לא לאכול אותו. אבל בחברה של ימינו, רוב המזון הוא לא אורגני, אז כדי לשרוד, אנחנו בהחלט צריכים לאכול מזון לא אורגני.) מה שאמרתם עולה בקנה אחד עם העקרונות, ונקודות המפתח נכונות, אבל זה פשטני מדי, וישנם כמה פרטים שלא הוסברו בבירור. יש האומרים: "מזון לא אורגני ומזון אורגני נראים דומים מבחוץ, וטעמם פחות או יותר זהה. מזון לא אורגני אינו שונה באופן בסיסי מהצורות המקוריות של מזון שנגזרו על ידי האל. מזון לא אורגני מסוים אפילו נראה טוב יותר ויש לו תנובה גבוהה יותר ממזון אורגני, וטעמו אינו בהכרח גרוע הרבה יותר מטעמו של מזון אורגני. אז מדוע מזון אורגני הוא דבר חיובי ומזון לא אורגני הוא דבר שלילי?" אף על פי שזה עתה אמרתם שאתם בטוחים שמזון אורגני הוא דבר חיובי ומזון לא אורגני הוא דבר שלילי, אינכם מבינים מדוע מבחינים ביניהם באופן זה; אתם עדיין לא מבינים את הפרטים כאן. ישנה נקודת מרכזית שעליך לדעת: מדוע, כשמדובר בשני דברים שנראים זהים כלפי חוץ, האחד הוא דבר חיובי ואילו השני הוא דבר שלילי? יש האומרים: "זה מפני שמזון לא אורגני מעובד מדעית והמדע הסב לו נזק." האם האמירה הזו נכונה? מבחינת הדוקטרינה, היא נכונה. נשמע שזה המצב. אבל אנשים עדיין לא מבינים אחרי שהם שומעים זאת. אם כן, מבחינת מהותם, מהו בדיוק ההבדל בין מזון אורגני ללא אורגני שמאפשר להגדירם, בהתאמה, כדברים חיוביים או שליליים? על מה מבוססת ההגדרה הזו? כיצד האל רואה זאת? מהי האמת פה? דבר זה נוגע בתמצית הבעיה.

דברים אורגניים באים מהאל. הם מה שהאל ברא, והאדם כינה אותם "אורגניים". הבה לא נעסוק כרגע במקור או במוצא של המילה "אורגני" או מדוע אנשים כינו זאת כך. אנחנו עדיין צריכים להסתכל על זה מנקודת המבט של בריאת האל וגזירתו. במסגרת בריאת האל וגזירתו, ישנה נקודה עדינה אך מכרעת, והיא שכאשר האל ברא זרע, הוא הכניס לתוכו את כל החומרים המזינים והמרכיבים שצריכים להיות לו, כמו גם את תפקודיו. על סמך אילו עקרונות נקבע אילו דברים הוכנסו לזרע? העקרונות התבססו על צורכי גוף האדם, על יכולת הקליטה של תפקודי האיברים הפנימיים בגוף האדם ועל הרכיבים התזונתיים הדרושים לאיברים אלה. מכיוון שהמזון שגדל מזרע כזה מיועד לצריכה אנושית, ההשפעות שיהיו למזון זה על גוף האדם לאחר אכילתו, והחומרים המזינים שבני אדם יכולים לספוג ממנו כדי לשמור על גדילתם הפיזית הרגילה ועל הישרדותם וכדי להאריך את תוחלת חיי גופם – כל אלה הם דברים שהאל חייב לשקול בעת בריאת זרע או סוג של מזון. אין מדובר בסתם בריאת זרע שיכול לגדול באדמה וזהו זה, לא; האל השקיע בכך מחשבה. האל חייב לשקול את ההשפעות שיהיו לקליפה, לציפה ולנבט של סוג זרע זה על גוף האדם, את התוצאות שדברים אלה יכולים להשיג, את הצרכים של גוף האדם ואת החומרים המזינים שבני אדם צריכים לספוג מסוג מזון זה לאחר אכילתו. מכיוון שהאל שוקל זאת, כאשר הוא בורא את סוג הזרע הזה, עליו לברוא אותו בהתאם לכמויות הנדרשות לתזונת בני האדם, וכך זרע זה נוצר במחשבותיו של האל. זוהי הסתכלות על השפעת הזרע על בני אדם מנקודת המבט של מרכיביו התזונתיים והמבנה שלו; זהו היבט אחד שהאל שוקל בעת בריאת זרע זה. נוסף על כך האל שוקל את הגודל והצורה של סוג זרע או פרי זה, את משך זמן הנביטה שלו, את צורת ההישרדות שלו, את סוג האדמה שהוא מתאים לגדול בה, כמה חומרים מזינים הוא סופג בסוג אדמה כזה או אחר, כמה חומרים מזינים בני אדם יכולים לספוג ממנו כשהם אוכלים אותו, וכן הלאה. כל הפרטים הללו הם דברים שהאל צריך לשקול. הגורמים השונים שהאל שוקל בעת בריאת זרע מסתכמים בסופו של דבר בנקודה אחת, והיא סיפוק הצורך של האנושות במזון, כדי לממש את הגדילה הפיזית הרגילה ואת ההישרדות של המין האנושי. זו הנקודה החשובה ביותר. ישנה נקודה נוספת שגם היא מכרעת. אם לזרע אין כוח חיים, והוא דבר מת, כמו גרגר חול או אבן, שאינו מסוגל לנבוט כשהוא נשתל באדמה, פירוש הדבר שלאחר שאנשים יאכלו את המזון הזה פעם אחת, הוא לא יהיה זמין שוב. זרע כזה בקושי מסוגל לספק את הצורך של האנושות במזון. לכן נוסף על המרכיבים שצריכים להיות לו, כגון קליפתו וגרעינו, זרע זה חייב להיות בעל נבט. מובן שנבט זה עשוי שלא להיות מאפיין-חיים הקיים בכל הזרעים. בקצרה, נוסף על קליפתו ועל גרעינו, זרע זה חייב שיהיה לו כוח חיים. בשפה אנושית זה נקרא כוח חיים, אך במונחי האל פירוש הדבר שזרע זה חייב שיהיו לו חיים. מה פירוש הדבר "שיהיו לו חיים"? פירוש הדבר שהוא יכול להמשיך להתרבות; באמצעות נביטה וגדילה, הוא חייב להיות מסוגל לשאת פרי. זרע, באמצעות נביטה, גדילה ופריחה, חייב להיות מסוגל להניב פירות נוספים, וכמו הזרע עצמו, גם לפירותיו חייב להיות כוח חיים, והוא חייב להיות מסוגל להתרבות ולהניב פירות נוספים, שכן רק בדרך זו הוא יכול לספק עד אינסוף את צורך האנושות במזון. אלה הם שני הדברים הבסיסיים והחשובים ביותר בבריאת הזרע ובגזירתו על ידי האל: האחד הוא החומרים המזינים השונים שהוא מכיל ותפקודיו, והשני הוא שזרע זה חייב כוח חיים, כלומר, חייב להיות חי. במונחים אנושיים אם דבר-מה הוא "חי", הוא נקרא "אורגני". למזון אורגני זה, מהרגע שהאל ברא אותו, למעשה יש חיים. אם אתה טומן אותו באדמה ומשקה ומדשן אותו, הוא ינבט, יגדל, יפרח ואז יישא פרי, ולכל אחד מפירותיו יש אותו תפקיד כשלו. אותה פונקציונליות מספקת ללא הרף את צורך האנושות במזון, את ההישרדות הפיזית של האנושות, ואת הרבייה וההמשכיות של המין האנושי. נוסף על כך זרע זה נטמע באדמה ומניב פירות, ופירות אלה – כמו הזרע עצמו – מניבים פירות נוספים כדי לכלכל את האנושות, ועוברים את אותו תהליך של רבייה ושגשוג, דור אחר דור. בדרך זו לאנושות יש אספקה אינסופית של מזון. הודות לאספקת מזון, למקור מזון, החיים הפיזיים וההישרדות של האנושות נמשכים ללא קץ ולעולם לא ידעו מחסור של מזון. מעובדה זו ניתן לראות שלא ניתן להתעלם מתרומתם של הזרעים השונים שהאל ברא להישרדותה של האנושות עד היום. מקור היכולת שלהם לתרום תרומה כזו לאנושות הוא בריאת האל וגזירת האל. אך אם שני הדברים החשובים ביותר שנגזרו על ידי האל עבור זרע נהרסים – האחד הוא החומרים המזינים ותפקודי הזרע, והשני כוח החיים המקורי שלו – אם שני הדברים הללו נעלמים, כשהזרע נושר לאדמה, הוא לא ינבט עוד, לא יגדל עוד, לא יפרח ולא יניב עוד פרי. הוא יכול רק להיעלם לתוך האדמה, ומקור המזון של האנושות יאבד מאותו רגע ואילך. או-אז בפני מה תעמוד האנושות? (בפני מוות.) היא תעמוד בפני רעב המוני ואז מוות, והמין האנושי לא יוכל להתרבות ולהימשך. זה היבט אחד, והוא חמור מאוד. היבט נוסף הוא שכאשר זרע מעובד באופן מלאכותי, החומרים המזינים שלו פוחתים במידה רבה לכמות קטנה בלבד לעומת סוגים רבים של חומרים מזינים במקור. נוסף על כך, גם תפקודיו משתנים. למשל, סוג מסוים של מזון היה מסוגל בעבר להזין את המוח, לחדש כוח פיזי ולהעניק לאנשים חיוניות, אך כעת, לאחר שעבר עיבוד מלאכותי, תפקודים אלה ירדו במידה רבה או אפילו אבדו. גם כשמישהו אוכל הרבה מסוג מזון זה, הוא חש תשישות פיזית, חשיבתו נעשית איטית וזיכרונו נחלש. אף על פי שהוא לא זקן, הוא מזקין כמו אדם קשיש. רגליו כבדות, גופו נעשה נוקשה ועורו מזדקן. לכאורה גופו מתפתח, אך בתוך תוכו, הוא מרגיש שונה ממי שאוכלים מזון אורגני. אם התפקודים המקוריים של מזון נחלשים או אפילו אובדים, לא זו בלבד שהוא לא מסייע ולא תורם באופן חיובי לגופם של אנשים לאחר אכילתו, אלא שיש לו גם השפעות שליליות רבות עליהם. החומרים המזינים השונים הדרושים לגוף אינם יכולים להתחדש בזמן, ובמקביל תפקודים רבים של הגוף מתנוונים בהדרגה ונעלמים. כפועל יוצא ממעגל קסמים זה, באופן טבעי חשיבתם של אנשים נעשית איטית, והם עשויים אף לפתח התנהגויות או רעיונות קיצוניים מסוימים. ביטויים כאלה הם חלק מההשפעות והתוצאות השליליות שמזונות לא אורגניים גורמים לאנשים. מזונות לא אורגניים איבדו את המרכיבים שהיו צריכים להיות להם כפי שנבראו על ידי האל, וגם איבדו את תפקודיהם המקוריים. הם שונים מהדברים המקוריים שנבראו ונגזרו על ידי האל. כולם עובדו והונדסו באופן מלאכותי.

אף על פי שאנשים יוצרים מזון לא אורגני כדי לספק את דרישת האנושות למזון, מזון כזה טומן בחובו כל מיני גורמים שליליים מבחינת הבריאות והרבייה האנושית, דבר המשפיע על הילודה ועל ההישרדות של האנושות. לפיכך עליכם להיות בעלי הבחנה בנוגע למזון לא אורגני. במשך אלפי שנים, האנושות נהנתה ממזון אורגני. מדוע אנו אומרים שמזון אורגני הוא דבר חיובי, בעוד מזון לא אורגני הוא דבר שלילי? מהו הדבר העיקרי שמבחין ביניהם? מהו העניין העיקרי? הדבר העיקרי הוא שמזון אורגני הוכן עבור האנושות על ידי האל; הוא נגזר על ידי האל. הוא ניחן במרכיבים ובתפקודים המקוריים שנבראו על ידי האל, וחשוב מכול, הוא ניחן בכוח החיים שהאל העניק לו, ואילו מזון לא אורגני איבד את המרכיבים והתפקודים המקוריים הללו, וגם אינו ניחן בחיים שהאל העניק. מכיוון שחסרים לו שני הדברים החשובים ביותר הללו שגזר האל, הוא מפר את עקרונות הדברים החיוביים שנבראו ונגזרו על ידי האל. מזון לא אורגני הוא סוג של דבר שעוּבַּד, ניזוק ושונה על ידי המדע האנושי, ואינו ניחן עוד במאפיינים של דבר חיובי. זאת משום שחסרים בו המרכיבים והמהות של הדברים החיוביים שנבראו ונגזרו על ידי האל, והוא מנוגד לתפקודים ולמהות של הדברים החיוביים שנבראו ונגזרו על ידי האל. מה פירוש הדבר להיות מנוגד לתפקודים ולמהות של דברים חיוביים? פירוש הדבר הוא שכאשר האל ברא זרע מסוים, תפקידו יועד למען האנושות, הוא נועד לשרת את האנושות ולהועיל לה, ולקיים את הצרכים הפיזיים הרגילים ואת ההישרדות של המין האנושי, ואילו מזון לא אורגני פוגע בהישרדות הרגילה של האנושות ומפריע לה, ובה בעת טומן בחובו סדרה של השפעות והשלכות שליליות ובלתי הפיכות ביחס לחייהם הרגילים של בני האדם ולהישרדותם. אם כן, אין זה עוול כלל לקרוא למזון לא אורגני דבר שלילי, הלא כן? (כן.) האם העניין הזה ברור כעת? (כן.) מדוע מזון אורגני הוא דבר חיובי, ואילו מזון לא אורגני הוא דבר שלילי? באופן כללי, מזון אורגני מגיע מהאל, מועיל לאנושות ומשרת אותה, ותורם לחיי האדם ולהישרדותו; הוא ממלא תפקיד שאין לו תחליף בחיי האדם ובהישרדותו – דבר לא יכול להחליף את התפקיד שלו. אך האם מזון לא אורגני מועיל לבריאות האדם? (לא.) ההפך הוא הנכון: הוא לא מועיל לבריאות האדם, אלא פוגע בה ומביא צרות ומכאובים רבים לחייהם הפיזיים של בני האדם ולהישרדותם. לדוגמה, הוא גורם אי-נוחות מסוגים שונים בגוף כגון האטה של זרימת הדם, נוקשות איברים, כובד ברגליים וטשטוש, ומוביל להופעה מוקדמת של מחלות רבות ולהתפרצותן; גם התגובות האלרגיות של אנשים נעשות חמורות יותר ויותר. תגובות שליליות בדרגות משתנות משפיעות על מגוון דברים, מהעור ועד לאיברים הפנימיים. אלה הן הצרות והבעיות השונות שמזון לא אורגני מביא לחייהם הפיזיים של בני האדם ולהישרדותם. מכיוון שגוף האדם נברא על ידי האל, רק האל מבין טוב מכולם את המבנה והצרכים שלו. לכן האל ברא כל מיני סוגי מזון עבור האנושות על סמך מבנה גוף האדם וצרכיו. מדרום לצפון, ממזרח למערב, האל ברא מזונות שונים המועילים לחיי התושבים המקומיים ולהישרדותם. הצורות המקוריות של כל המזונות שנבראו על ידי האל נועדו לספק את מקורות המזון הנחוצים לחיי האדם ולהישרדותו; כולם חיוניים לחייהם הפיזיים של בני האדם ולהישרדותם. כלומר, גופו של אדם לא יכול לחיות ולהתקיים בלי הצמחים הללו שנבראו על ידי האל. בצורותיהם המקוריות הצמחים והזרעים הללו באים מהאל וניחנים בתפקודים ובמרכיבים הנחוצים שנבראו על ידי האל, וכן בכוח החיים שהוא העניק. בכל מקום שיש בו זרע, כל עוד יש לו כוח חיים, הוא מסוגל לנבוט, לגדול ולהבשיל כרגיל, ולהפיק זרעים נוספים, אפילו מתוך סדק בסלע שאין בו אדמה. רק בסוג כזה של סביבה רחבה יותר, שבה כל הדברים מתרבים ושורדים, אנשים יכולים להשיג מקור מזון לגופם, לעסוק ללא הרף בפעילויות שונות, ולהמשיך להתרבות ולהתקיים. אם צמחים וזרעים שונים מאבדים את התפקודים המקוריים שנבראו על ידי האל, הדבר שקול לשלילת מזון מהאנושות, וללקיחת מקור המזון של האנושות ממנה. גם אם אנשים יוצרים ומפיקים מזונות מסוימים שאינם בצורותיהם המקוריות ושיכולים להשביע את רעבונם באופן זמני, לאחר שיאכלו אותם התחושות והתפקודים הפיזיים שלהם ישתנו בהתאם, מכיוון שהצורות המקוריות של המזונות משתנות לאחר שעברו עיבוד, והמזון מאבד את תפקודו המקורי. עם הזמן, גופם של אנשים יחווה גם הוא תגובות שליליות מסוימות; הם יפתחו מחלות וכאבים מסוימים, וייתכנו אף השלכות חמורות. הדבר מנוגד לכוונה המקורית של האל בבריאת מזון עבור האנושות, והוא גם מנוגד לחוקים ולכללים של ההישרדות שהאל גזר על האנושות. לכן לא משנה איך מסתכלים על זה, כל עוד דבר-מה מנוגד לכוונה המקורית של האל בבריאת יצור חי ולחוקים ולכללים שנגזרו על ידי האל, הוא איבד את התפקוד שהאל העניק לו בבריאתו ואת התפקיד שעליו למלא, וכן את כוח החיים שהוענק לו על ידי האל, ולכן מהותו השתנתה. הופעתו של מזון לא אורגני מנוגדת לכוונה המקורית של האל בבריאת מזון; כאשר מדענים מעבדים ומשנים באופן מדעי את זרעי המזון, הדבר מחולל תמורות במהות המזון. לכן, מזון לא אורגני הוא דבר שלילי. בין אם המראה שלו נעשה ססגוני ויפה יותר ובין אם הוא נהיה גדול יותר או שכמותו גדלה – כל שינוי המנוגד לכוונה המקורית של האל בבריאתו ושמביא לאיבוד כוח החיים ולאיבוד תפקודיו שניתנו לו על ידי האל הוא דבר שלילי. דבר זה ודאי מעל לכל ספק. לא משנה מה טיב הדבר, ולא משנה באיזו תקופה או מכוחו של מי אותו דבר הופיע, כל עוד הוא לא נברא או נגזר על ידי האל ומנוגד לבריאה ולגזירה של האל, זה דבר שלילי. האם העניין הזה ברור כעת? (כן.)

כעת, לאחר ששותף בבירור העניין שמזון לא אורגני הוא דבר שלילי, ישנה סוגיה נוספת שצריך לשתף עליה. יש השואלים: "מכיוון שמזון לא אורגני הוא דבר שלילי שמנוגד לבריאה ולגזירה של האל, כיצד עלינו להתייחס אליו? האם עלינו לאכול אותו? האם זה אומר שאסור לנו לאכול אותו, או שעלינו לאכול רק כמות קטנה? מהי הדרך הראויה ליישום בפועל?" כמה מכם ציינו זה עתה: "רוב המזון בחברה כיום הוא לא אורגני, ולא קל למצוא מזון אורגני אם רוצים לקנות כזה – במדינות ובאזורים מסוימים אי אפשר לקנות אותו אפילו במחיר גבוה. גם אם אנו מודעים ליתרונות של מזון אורגני ולנזק של מזון לא אורגני, מה אנו יכולים לעשות?" זה פשוט טיבה של הסביבה הרחבה יותר. זה עולמו של השטן, המונע מאנשים את המזון שניחן בכוח חיים שהאל ברא. יש האומרים: "אנחנו יודעים שאכילת מזון לא אורגני מזיקה לגופנו, אבל אין לנו האמצעים לאכול מזון אורגני. מה עלינו לעשות? האם אנחנו אמורים פשוט לגווע ברעב?" אינכם יכולים לגווע ברעב. אתם עדיין חייבים לאכול למחייתכם מזון לא אורגני. גם אם אכילתו מזיקה לגוף, זה עדיין עדיף על פני גוויעה ברעב. גם אם תמשיכו להתמודד עם קושי כזה, כל עוד אינכם מתים ואתם מסוגלים למלא את חובתכם, להחזיק מעמד עד הרגע האחרון ולהשיג ישועה גם אם אתם חולניים – ניצחתם את העולם הזה וגברתם על השטן. אחרים אומרים: "מכיוון שמזון לא אורגני מזיק כל כך לאנשים וההשפעות הן בלתי הפיכות, אני פשוט לא אוכַל אותו. אמצא דרך לגדל קצת מזון אורגני בחצר שלי". אם יש לך האמצעים, זה בסדר כמובן. אבל מה אם אין חצר בביתך ואינך יכול לגדל ירקות ודגנים, ואתה אדם רגיל שאינו יכול להרשות לעצמו מזון אורגני? אז כל שנותר לך לעשות הוא לאכול מזון לא אורגני. יש האומרים: "אם אוכל מזון לא אורגני, זה לפחות יחזיק אותי בחיים למשך כמה שנים, ולא אמות בטווח הקצר. גם אם אחלה בגלל זה בכמה מחלות מוזרות, אין מה לעשות בנדון". האם אתם מפחדים לחלות בכל מיני מחלות מוזרות ושתוחלת החיים שלכם תתקצר? (כן.) מה צריך לעשות בנידון? יש האומרים: "אם כן, אנו יכולים לפנות רק לאפשרות האחרונה – להסתפק במה שיש. כדי לשרוד, אין לנו ברירה אלא לאכול מזון לא אורגני". האם העיקרון הזה נכון? (כן.) האם הוא נכון? אינכם יכולים להבחין אם הוא נכון או לא נכון. האם עשיית הדבר הזה היא הסתפקות במה שיש וחוסר ברירה? זו אינה הסתפקות במה שיש, וגם לא חוסר ברירה. אלא אלה חיים מתוך אמונה. מהי השורה מדברי האל? "כל עוד יש בך ולו נשימה אחת בלבד, האל לא יניח לך למות." חיי האנשים נתונים בידי האל. תוחלת חייו של אדם ומצבו הפיזי תלויים בגזירת האל, לא במה שהוא אוכל. די בכך שלאנשים יהיו המחשבות ונקודות המבט הנכונות לגבי מזון לא אורגני ושתהיה להם הבחנה לגביו. עם זאת, על אנשים להתייחס נכון לסביבה האובייקטיבית הקיימת. אם חסרים לך האמצעים הכספיים או התנאים הסביבתיים לגדל את המזון שלך בעצמך, אכול את מה שיש. האם תדאג אם כך שמא תחלה או תמות? אין צורך לדאוג. מדוע? יש לנו בליבנו האמת של דברי האל כמשענת וכבסיס: "לֹא עַל־הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם, כִּי עַל־כָּל־מוֹצָא פִי־יהוה", וכן "כל עוד יש בך ולו נשימה אחת בלבד, האל לא יניח לך למות." חייו של אדם, מצבו הפיזי ותוחלת חייו מוחזקים כולם בידי האל. מתי ואם אדם חולה ומתי הוא מת – כל זה נתון בידי האל. אין צורך לדאוג או לפחד. אם אינך יכול להשיג מזון אורגני ואתה יכול לאכול רק מזון לא אורגני, אכול אותו בנחת. אכול מה שיש. יש האומרים: "אם אמרתָ שמזון לא אורגני הוא דבר שלילי, אז למה אתה אומר לנו לאכול אותו בנחת?" איך תוכל לחיות אם לא תאכל? אם תאכל מעט מדי, האם גופך אכן יקבל את מה שהוא צריך? גם כופרים אומרים כעת שמזון לא אורגני מזין הרבה פחות ממזון אורגני; אף על פי שאתה אוכל הרבה, מזון זה אינו מזין ביותר. גם זו עובדה. יש נקודה נוספת שהם לא יודעים: שיעור המרכיבים התזונתיים במזון אורגני הוא נאות. לאחר האכילה הוא עוזר לגופך לייצר חומרים מזינים רבים, לקדם את זרימת הדם, ולבצע את תפקודיו המקוריים כדי להבטיח בריאות טובה. לעומת זאת, מזון לא אורגני חסר מרכיבים תזונתיים, ולכן גופך אינו יכול להשתמש בו כדי לסנתז חומרים מזינים למילוי צרכיו. חשוב מכול, מזון לא אורגני אינו ניחן בכוח חיים וחסרים בו מרכיבים תזונתיים רבים; הוא אינו יכול לעשותך בריא. לאחר אכילתו במשך עשר או עשרים שנה, אנשים יפתחו כל מיני חוליים ומחלות מוזרות, וחלקם אף יאבדו את היכולת להתרבות. תוצאות כאלה חמורות מדי. לכן יש מי שטוענים: "אכלתי שפע של מזון וירקות, אז לא אמורים להיות חסרים לי רכיבים תזונתיים. אבל למה אני מרגיש חלש בכל הגוף?" זה ההבדל בין מזון אורגני למזון לא אורגני; למעשה, כבר חשת בהבדל. למה אתה חש את התחושה הזאת? משום שלמזון לא אורגני אין כוח חיים. אתה אוכל הרבה ממנו, אבל הוא לא מזין ביותר, ולכן אתה מרגיש חלש פיזית וחסר חיוניות. אבל בכל מקרה, אתה עדיין חייב לאכול; אם לא תאכל, תהיה רעב ולא תוכל לעבוד או לשרוד. אסור לאנשים לעשות דברים טיפשיים, ואסור להם להיגרר לקיצוניות. עליהם לגשת לכל דבר על פי דברי האל וליישם בפועל על פי עקרונות-האמת בכל דבר ועניין. זה מה שעל אנשים להבין בבירור. בקצרה, הכול מסתכם בשאלה כיצד על אנשים להתייחס למזון לא אורגני. לאחר הבנת ההשפעות השליליות וההשלכות שמזון לא אורגני מביא עימו, אל לאנשים להיות מוגבלים על ידו, ואל להם לדאוג או לפחד, מכיוון שהכול נתון בידי האל. חיי האנשים וכל דבר הקשור בהם מוחזקים כולם בידי האל וכפופים לריבונותו ולסידוריו. נכון? (נכון.) אם אתה מבין זאת כך, המחשבות ונקודות המבט שלך נכונות. לאחר ששמעתם את כל זה, האם ליבכם מרגיש נהיר ומשוחרר? (כן.) זוהי סוגיה של החיים האמיתיים שאנשים צריכים להבין. אם אינך מסוגל להבין את העניין הזה לאשורו, אתה טיפש מדי. אשר לשאלה אם לאכול מזון לא אורגני או לא, דנו זה עתה בכמה עקרונות ליישום בפועל. עליך להתייחס לכך בהתאם, על סמך הסביבה האובייקטיבית והתנאים הממשיים שלך. בקצרה עליך להתייחס לכל הדברים על פי דברי האל, ועליך גם לפעול על פי דברי האל. כל עוד המניע שלך הוא להבטיח את הישרדותך ואת תפקודך הפיזי הרגיל כדי שתוכל לבצע את חובתך כרגיל, כדי שלא תסטה מנתיב ההליכה אחר האל, וכדי שתמלא את חובתך ותצא לדרך של החתירה אל האמת – מה שאתה עושה הוא נכון. זהו תוכן השיתוף שלנו על ההיבט של גזירת האל.

השתמשנו בשתי דוגמאות כדי לשתף על ההיבט של גזירת האל. האם בעיקרון הדבר הוסבר בבירור? (כן.) אם כן, האם אתם מסוגלים להבחין בין דברים חיוביים לדברים שליליים? האם אתה מסוגל ליישם את ההיבט הזה של האמת כדי להעריך את האנשים, המאורעות והדברים השונים שאתה נתקל בהם? אילולא שיתפנו על שתי הדוגמאות הללו, האם הייתם מסוגלים ליישם את ההיבט הזה של האמת הנוגע לדברים החיוביים שהגדרנו היום כדי לאמוד אותם? (אולי הייתי מסוגל להבחין בדוגמאות פשוטות יותר, אבל לא הייתי מצליח להבחין בשתי הדוגמאות המורכבות יחסית שהאל דיבר עליהן.) טוב ששיתפנו על כך, אחרת הייתם עלולים להחמיץ אכילת מזון טעים כל כך כמו אגס-תפוח, נכון? (כן.) אנשים מסוימים שנוטים להיצמד יותר לתקנות עשויים להסתכל על אגס-תפוח ולרצות לאכול אותו אך לא להעז, במחשבה שאכילתו תפר את העקרונות שנגזרו על ידי האל ותהיה מנוגדת לדברי האל, ולכן הם מתאפקים ואינם אוכלים אותו, וכתוצאה מכך הם מחמיצים הזדמנויות רבות כל כך לאכול את המזון הטעים הזה. עם זאת, כמה דברים שליליים בעליל הם משבחים מאוד ומאשרים ומקבלים מעומק ליבם, מכיוון שחסרה להם הבחנה. בנוגע למזון לא אורגני, הם אפילו חושבים: "מזון לא אורגני מספק במידה רבה את דרישת האנושות למזון, ובה בעת הוא יכול לעזור להפחית מקרים של מוות מרעב. זוהי אכן תרומה אדירה של המדע לאנושות בהיסטוריה של ההתפתחות האנושית! האל אכן עושה זאת; הוא שקידם את העניין הזה." אמירה פשוטה כזו חושפת עובדה. איזו עובדה? שאינך מבין את האמת. אולם זה משני; יש כאן בעיה חמורה עוד יותר, והיא שהשמעתָ דברים שהם באופן שערורייתי מרדניים כלפי האל ומנאצים אותו, והדבר גורם לאל לחוש תיעוב וגועל. אם בעיה כזו נעשית חמורה כל כך שאתה פועל בניגוד לכוונות האל ומתנגד לאל ומגדף אותו במזיד, אתה עלול לאבד את תקוותך לישועה, והדבר ישפיע על ייעודך. לכן הבנת האמת חשובה מאוד. אלמלא השתמשנו בדוגמאות בשיתוף שלנו, כמה מכם היו עשויים לחשוב: "מזון לא אורגני הוא תוצאה של מחקר מדעי, והתפתחות המדע תורמת לאנושות, ולכן תרומה כזו נגזרה קרוב לוודאי על ידי האל, היא קרוב לוודאי תוזמרה על ידי האל." באמצעות שיתוף בדרך זו, האם זה ברור כעת? האם האמירה הזו נכונה? (לא.) האם צריך להבין דברים בדרך זו? (לא.) אם אדם אומר זאת, נכונות לו צרות; זה מרדני באופן שערורייתי! לפני שיש לך הבנה ברורה של מהות הדברים באמת ושל תמציתם, אל תיחפז להגדיר אותם, ואל תקבל או תאהב בקלות דברים שעברו עיבוד מדעי. במיוחד לגבי דברים מהמגמות הרעות שנערצים ופופולריים ואהובים על רוב האנשים, עליך לעמוד בקפידה על המשמר – עליך להבחין בהם על פי דברי האל והאמת ובשום אופן לא לקבל אותם. יש האומרים: "האיכות שלנו ירודה. כשאנחנו רואים מידע מסוגים שונים שמופץ באינטרנט, אנחנו חושבים שזו מגמה חברתית ושדבר זה לא יכול להיות שגוי. אחרי שאנחנו מסתכלים על זה, יש לכך השפעה על הלב שלנו. אילו היינו חיים בחלל ריק, לא היינו מולכים שולל." האם האמירה הזו נכונה? (לא.) אתה חי בעולם האמיתי, בחברה הנוכחית, ואתה תשמע בהכרח קולות מוזרים רבים ואימרות ותאוריות מוזרות לרוב. הטיעונים הללו ייכנסו בהכרח לליבך, שם הם יכו שורש וישנו את מחשבותיך. אנשים חושבים שכל עוד הם חיים בחברה הזו, כל עוד הם חיים בקרב אנשים, הם יושפעו שלא מרצונם, אלא אם כן יחיו עמוק בהרים וביערות או יסתגרו בחדר קטן, בלי להקשיב, להסתכל או לחשוב על הדברים האלה, ובמקרה כזה ליבם יהיה נקי. האם ההשקפה הזו נכונה? (לא.) מובן שלא. כיצד ניתן אם כן לפתור את הבעיה הזו? עליך לחתור אל האמת ולהבין את האמת. אם תהיה לך הבנה ברורה של כל היבטי האמת, כשתיתקל בדברים האלה, תדע מהי המהות שבבסיסם. תוכל להבחין בהם במהירות ולהגדירם כדברים חיוביים או שליליים, ועל סמך מצפון והיגיון תקבל במהירות את הדברים החיוביים ותתנגד לדברים השליליים או תדחה, תבקר ותגנה אותם. כך תהיה מוגן ולא תרגיש חסר אונים, וגם לא תצטרך להיות כה מודאג או מפוחד. מדוע? מכיוון שכאשר דברי האל ישמשו לך בסיס, תהיה לך היכולת הבסיסית להבחין בין דברים חיוביים לשליליים, השקפותיך ודעותיך על דברים חיוביים ושליליים שונים יתבססו על דברי האל, ותוכל לקבוע אם הם דברים חיוביים או שליליים; לכן השאלה מה עליך לעשות תהיה פשוטה מאוד, הלא כן? (כן.)

האם אתם מבינים את מה ששיתפנו עליו זה עתה? אילולא שיתפנו על כך בדרך זו, האם הייתם מסוגלים להבין זאת? (לא.) אם כן, אילו הייתם מתנסים בניסיונות עוד כמה שנים, האם הייתם מסוגלים להבחין בין דברים חיוביים לשליליים? (בלי האמת, איננו יכולים להבחין בדברים האלה; לפעמים אנו אפילו מעריצים דברים שליליים ומצדדים בהם. כך שאנו לא מקבלים את היכולת להבחין רק מעצם צבירת שנים נוספות של התנסות.) האם העניינים האלה כרוכים בתעלומות? (לא.) אם הם לא כרוכים בתעלומות, מדוע אנשים אינם מבינים אותם? האם אלה עניינים חיצוניים? (כן.) לו היו אלה עניינים חיצוניים בלבד, היה קל להבינם, אך למעשה העניינים האלה כרוכים גם באמיתות מסוימות ובנקודות המבט של אנשים על דברים שונים. ברגע שדבר-מה כרוך בנקודות מבט על דברים, ובמהות ובטבע של סוגיות, הוא כרוך באמת, וכשהוא כרוך באמת, אינכם יכולים להבינו לאשורו ואתם מתבלבלים. אם כן, האם לדעתכם יש צורך לשתף בדרך זו? (כן.) יש לקוות כי לאחר שתקשיבו לשיתוף הזה, לא תמקדו את תשומת ליבכם בעניינים עצמם ולא תלמדו להיצמד לתקנות, אלא תגיעו באמצעות השיתוף להבנת האמת ולהבנת כוונות האל, תהיו מסוגלים להבחין מהם דברים חיוביים ודברים שליליים, תתקדמו מבחינת האמת, ויכולתכם להבחין בדברים תשתפר. פירוש הדבר יהיה שהרווחתם דבר-מה. אשר לדברים חיוביים – כל מה שמצוי בתחום של מה שברא האל, נגזר על ידו או נתון לריבונותו – האם אתם מסוגלים כעת להבחין בכולם לאחר שמנינו את שתי הדוגמאות המיוחדות קודם לכן? או שמא אתם מסוגלים להבחין רק בדברים מאותו סוג, ועדיין אינכם מסוגלים להבחין בדברים השונים משתי הדוגמאות הללו? (אני כנראה מסוגל במידה מסוימת להבחין בדברים מאותו סוג, וגם בדברים שונים שהם פשוטים יחסית, אבל אני עדיין לא מסוגל להבחין בבירור בדברים מורכבים מדי.) זו עובדה, הלא כן? אם אתם עדיין לא מסוגלים להבחין, עליכם לתפוס עיקרון. ראשית, בדקו אם דבר מסוים מנוגד לתפקיד שאמור להיות לו כפי שנברא על ידי האל או לחשיבות קיומו כפי שנגזרה על ידי האל; ראו אם הוא מנוגד להיבט זה. אם כן, הוא דבר שלילי. לא ניתן להחשיב דבר כחיובי או שלילי אם הוא אינו מנוגד לבריאה ולגזירה של האל וגם לא ניתן לומר שלצורת קיומו ולערך קיומו יש השפעה חיובית או שלילית על אנשים; דבר זה רק משרת מטרה כלשהי ומספק נוחות מסוימת ומעט יתרונות לחיי האנשים ללא שיסב נזק, כלומר הוא אינו מערער את צורת ההישרדות והחיים הרגילים של האנושות שנבראה על ידי האל ואינו או מפריע להן; מעבר לכך אין לו השלכות שליליות כלשהן, לא ניתן לומר שקיומו משמעותי לאנושות, ואנשים היו יכולים לחיות בסדר גמור גם בלעדיו. דבר זה אינו נכלל בקטגוריה הזו; הוא בסך הכול סוג של דבר או חפץ, ולכן לא נגדיר אותו כחיובי או כשלילי. לדוגמה, כרכרה הרתומה לסוס היא אמצעי תחבורה. היא נמשכת על ידי סוס, שהוא יצור חי שנברא ונגזר על ידי האל. הכרכרה הנמשכת על ידי הסוס היא מעשה ידי אדם, לא נבראה על ידי האל; היא כלי שיצר האדם באמצעות יכולת ההישרדות שהעניק האל. היא יכולה להוביל סחורות ולשאת אנשים למקומות שונים, ובכך להפוך את חיי האנשים ואת הנסיעות לנוחים יותר. אם כן, האם לדעתכם כרכרה מעשה ידי אדם הרתומה לסוס היא דבר חיובי או שלילי? האם כרכרה הרתומה לסוס צורכת אנרגיה? האם היא פולטת גזי פליטה ומזהמת את האוויר? (לא.) לכרכרה הרתומה לסוס אין השפעות שליליות כלשהן על חיי האנשים ועל הישרדותם, והיא גם הופכת את חיי האנשים לקצת יותר נוחים. עם זאת, אילולא הייתה קיימת, אנשים היו יכולים גם ללכת ברגל, מה שהיה פשוט קצת יותר איטי; זה לא שאנשים לא היו יכולים לשרוד בלעדיה. זה דבר שאינו חיוני. אם כן, האם הדבר הזה הוא דבר חיובי או שלילי? (להבנתי זה לא דבר שלילי, אך גם לא דבר חיובי; פשוט אי אפשר לומר אם זה חיובי או שלילי.) זה מעשה ידי אדם, ואי אפשר לומר שזה חיובי או שלילי. אם היית דן בשאלה אם כרכרה הרתומה לסוס היא דבר חיובי או שלילי, זה היה בעצם בגדר עשיית הר מעכבר, היטפלות לקטנות.

יש האומרים: "עצים נבראו ונגזרו על ידי האל, וחוקי ההישרדות וצורות הקיום שלהם באים מהאל, ולכן הם דברים חיוביים. אם כן, כשכורתים עץ ומנסרים אותו לבניין, האם זה דבר חיובי או שלילי?" עצים מנוסרים מספקים נוחות מסוימת לצורכי היומיום של האנושות, כגון לייצור סוגים שונים של רהיטים כמו שולחנות וכיסאות, וניתן גם להסיק בהם אש לבישול. העץ הופך מצמח לחפץ. האם זה דבר חיובי או שלילי? (אי אפשר לומר שזה חיובי או שלילי). נכון, עכשיו אתם מבינים, קלטתם את זה. דברים חיוביים הם רק מה שנכלל בעיקרון הזה: מה שברא האל, נגזר על ידו או נתון לריבונותו. כל דבר שמפר את העיקרון הזה הוא דבר שלילי. לגבי דברים שמחוץ לשתי הקטגוריות הללו, אם אתה דן בשאלה אם הם חיוביים או שליליים, אתה בעצם נטפל לקטנות, עושה הר מעכבר ולא עוסק בעיקר. לדוגמה, יש השואלים: "האם וילונות מעשה ידי אדם הם דבר חיובי או שלילי?" יש המשיבים: "זה תלוי במקור הבד. אם וילונות עשויים מכותנה גולמית מעובדת, ללא צביעה או הלבנה וללא תוספת כימיקלים, הם דבר חיובי. אם הם נצבעו, עברו הלבנה והדפסה או שנוספו להם כימיקלים כלשהם, הם דבר שלילי. דברים שליליים הם מה שעלינו להסיר ולהשליך, ולכן איננו יכולים להשתמש בהם. רק כך אנו דבקים בעקרונות של דברי האל ואוהבים דברים חיוביים ואת האמת. לכן אנו מגנים כל מה שאינו מוצר כותנה, ואנו מגנים כל מה שלא בא ממקור טבעי." מהם הדברים שהמקור שלהם טבעי? כותנה, משי וגם פשתן. לדעתם של אנשים אלה, פרט לדברים המעטים האלה, אין שום דבר אחר שאנשים יכולים ללבוש – אם אתה רוצה להימנע מהפרת העקרונות, ורוצה להצליח לאהוב דברים חיוביים ולדחות דברים שליליים, עליך ללבוש את הדברים האלה, מכיוון שרק דברים אלה הם בצורתם המקורית שברא האל. האם ההשקפה הזו נכונה? (לא). יש שיאמרו: "לפי ההשקפה הזו, אם כן, כל מי שלובש בדים שעברו עיבוד מדעי אינו אדם שאוהב דברים חיוביים, אינו אדם שמיישם את האמת בפועל, אלא הוא אדם חסר יכולת הבחנה וחסר עקרונות, אדם מרדני מאוד ונתעב על ידי האל, ואדם כזה הוא גמור!" האם האמירה הזו ראויה? (לא, זה עשיית הר מעכבר). דבריהם של אנשים כאלה טומנים בחובם מניעים נסתרים, והם עשויים אפילו להוקיע אחרים ולנפח דברים מעבר לכל פרופורציה. איזה מין אנשים הם? (אנשים שדבקים בתקנות ושאין להם שום הבנה רוחנית). הם אנשים מגוחכים, טיפוסים מגוחכים. בביטוי דברי הכפירה והדברים המופרכים האלה הם עושים הר מעכבר ומשתמשים בנושאים שעל הפרק כדי להשמיע את דעותיהם האישיות. מוחם מלא בדברי הכפירה ובדברים המופרכים האלה, והם עשויים להפריח אותם בלי סוף, אבל כשמבקשים מהם לשתף על דבר שקשור לאמת, אין להם מה לומר. כשמבקשים מהם לשתף מהם דברים חיוביים, הם משמיעים את דברי הכפירה ואת הדברים המופרכים האלה. זה לא מגעיל לדעתך? דברים רבים לא קשורים לדברים החיוביים שהם בגדר מה שברא האל, נגזר על ידו או נתון לריבונות. ליתר דיוק, הם לא מפרים את העיקרון של מה שברא האל, נגזר על ידו, או נתון לריבונותו, ולצורות הקיום שלהם אין שום השפעות שליליות או נזק על כלכלת האנושות ועל הישרדותה. לכן מוטב כשאתה מדבר שיהיו לך מצפון והיגיון, ושלא תעשה הר מעכבר או שתגנה דברים כאוות נפשך. הדברים שהם חלק ממה שברא האל, נגזר על ידו, או נתון לריבונותו ראויים לשיתוף שלנו וראויים לקבלה, להבנה, לדבקות, להוקרה ולהגנה מצידנו. לגבי דברים שאינם נכללים במסגרת הזו, מוטב שלא לעשות הר מעכבר ולא להתייחס אליהם כאל סוגיות עיקריות שיש לשתף עליהן; אין לשתף עליהן בהתלהבות רבה, וגם אין לשתף עליהן ברצינות רבה לאורך כמה כינוסים. אין לעשות זאת. לעתים קרובות, אנשים מגוחכים, אנשים חסרי הבנה רוחנית, אנשים רעים, צוררי משיח ושדים אוהבים לעשות את הדברים האלה כדי להתרברב, כדי שאנשים יראו כמה הם פיקחים. אנשים חסרי יכולת הבחנה חושבים שזהו שיתוף על האמת, ואף על פי שהם לא למדים מכך דבר, הם מרגישים מחויבים לשאת זאת ולהקשיב. למעשה, דבריהם של האנשים האלה הם כל כולם דברי כפירה ודברים מופרכים, ואין להם שום קשר לנושא של דברים חיוביים שאני מדבר עליו. לכן, אם אתה שומע אנשים מסוג זה מעלים את הנושאים והטיעונים האלה שאינם קשורים לדברים חיוביים, אתה יכול לסרב להקשיב. אם אתה מבין את האמת ויש לך יכולת הבחנה, אתה יכול להפריך את דבריהם ולעצור אותם. איך אתה עוצר אותם? אתה אומר: "בסדר, תהיה בשקט! הדברים שאתה מדבר עליהם לא קשורים לא לאמת ולא לדברים חיוביים. מה שאתה אומר זה דברי השטן, ואף אחד לא רוצה לשמוע אותם. אל תפריע לכולם כאן, ואל תתערב בביצוע חובתם של אנשים!" אם יש מניעים נסתרים בדבריהם, והם מגנים דברים כאוות נפשם ואין להם השפעה חיובית, עליכם לקום ולמנוע בעדם להפריע, ובמקביל לחשוף אותם כדי לאפשר לכולם לרכוש יכולת הבחנה. לאחר שיקשיבו, הכול יבינו שדבריהם הם בגדר כפירה ושהם מופרכים, שאין להם שום קשר לאמת, שהם נטפלים לקטנות, מדקדקים יתר על המידה, מוליכים אנשים שולל, משמיעים מילים ודוקטרינות, ומפריחים רעיונות נעלים כביכול; הכול יבינו שיש להם מניעים נסתרים ושהם רוצים לחולל צרות, ומשכך יש להגבילם ולהשתיקם. נניח שרוב הנוכחים באותו זמן הם אנשים פזורי נפש שאינם מבחינים בין אנשים רעים לשדים, ואינם מבינים שהם מפיצים דברים מופרכים ומטעים אנשים. כאשר האנשים פזורי הנפש האלה והאנשים הרעים והשדים האלה מתכנסים יחד, כולם מסתדרים יחד כאילו קורצו מאותו חומר מאוס. לאחר ששמעו את דברי האל, לא זו בלבד שהם לא מקבלים את האמת, הם גם מפיצים דברים מופרכים מסוימים במילים מליציות ובדיבורים נשגבים לכאורה אך ריקים מתוכן. במקרה כזה, אתה יכול לקום ולעזוב בשקט, בלי צורך להביע שום דעה. הנח לשדים להתרברב ולהעלות הצגה. אל תתווכח איתם, כדי לא להפריע למחשבתך ולפגוע בביצוע חובתך. מדוע? מכיוון ששד הוא תמיד שד; חיה היא תמיד חיה. אין להם רציונליות, הם לא מסוגלים להבחין בין טוב לרע, ואינם יודעים מה נכון ומה לא נכון; לא משנה איך תשתף, הם לא מסוגלים להבין את האמת. שדים תמיד ישמיעו מילים ודוקטרינות, יקראו סיסמאות ויפריחו דיבורים נשגבים כביכול אך ריקים מתוכן, ואילו מי שהתגלגלו מחיות – אנשים ללא רוח – הם חסרי כל יכולת הבחנה. בכל מקום שיש בו הפרעה של שטנים ושדים, הם ילכו בעקבותיהם ויצטרפו למהומה. אם אתה מלמד אותם להבחין, הם לא מסוגלים ללמוד זאת. רק מי שמבינים את האמת ניחנים בפיקחות ובחוכמה ויידעו להתרחק מצרה. הם יבחינו כשיראו שד המחולל הפרעה ולא יצטרפו אליה, בידיעה שעליהם להתרחק מהרוע. בכל מקום שבו שדים מעלים מופע, בכל מקום שבו חיות מתכנסות, אותו מקום יצחין מריקבון ומאי-סדר. הם קורצו מאותו חומר מאוס ונהנים להתקבץ יחד. לא משנה מי אומר דברים מגוחכים ונאלחים, הם אוהבים להקשיב ואף מהדהדים אותם בהנאה רבה. האין זו אסופת שדים? אם אתה אדם פיקח, בראותך מצב כזה, עליך להתרחק במהירות ולא להתערבב איתם. מדוע אסור לך להתערבב איתם? מדוע שלא תתווכח איתם? מכיוון שלא משנה איך תשתף על האמת, הם לא יקבלו אותה; לא משנה כמה מילים תאמר, הכול יהיה לשווא. מי שהם בני מינם של השטן והשדים כלל אינם מקבלים את האמת, ומי שהתגלגלו מחיות אינם מסוגלים להבין את האמת, ולכן לא משנה מה תאמר, זה חסר תועלת. האם הם קוראים את דברי האל? האם הם יכולים להבין את דברי האל? האם הם חיפשו אי פעם את האמת? הם אפילו לא מקבלים את הדברים שאני אומר, אז האם המילים המעטות שאתה מעלה מסוגלות לסתור אותם? האם הן יכולות לגרום להם לשנות את דעתם? האם הם מסוגלים לקבל את דבריך? לכן אל תעשה דברים טיפשיים. עזיבה שקטה היא בחירה חכמה. אם תשאל שד: "למה אינך מיישם את האמת בפועל? למה אתה תמיד משקר ועוסק ברמייה?" השד יפריך את דבריך במצח נחושה; הוא יתווכח וישתמש בהיגיון מעוות כדי להגן על עצמו, ולא יודה כלל שהוא משקר ועוסק ברמייה. אם תשאל את מי שהתגלגלו מחיות מדוע הם תמיד נצמדים לתקנות, גם הם ישתמשו בהיגיון מעוות כדי להגן על עצמם ויאמרו שהם מיישמים בפועל את האמת. כשאתה מתמודד עם מצב מסוג זה, עליך להיות מסוגל להבין בבירור ששדים ומי שהתגלגלו מחיות כלל אינם מקבלים את האמת, ולכן עליך להפסיק לשתף איתם ולהפסיק לעשות דברים טיפשיים. לא משנה כמה מילים תאמר או כמה דברים תעשה, אינך יכול לשנות את מהות הטבע שלהם, ולכן שום כמות של דיבורים לא תועיל. עליך לשתף על האמת עם מי שמסוגלים לקבל אותה. רק אנשים כאלה מקבלים את האמת בקלות – רק איתם אתה יכול לנהל שיחה רגילה. עבור שדים ואנשים שהתגלגלו מחיות, לא משנה כמה אמת תשתף או כמה עבודה תעשה, הכול לשווא. באותו רגע, ייתכן שתוכל לסתור את דבריהם במידה כזו שהם יהיו חסרי מילים, והם עשויים להרגיש שמה שאמרת נכון, אבל לאחר מכן הם יחזרו בהם, ואפילו יכינו כמה מילים כדי להפריך את דבריך ולגרום לך להתבייש. אם כן האם מי שהם שדים מסוגלים לקבל את האמת? (לא). בשום פנים ואופן לא. מי שהם שדים ומי שהתגלגלו מחיות כלל אינם מקבלים את האמת. גם אם הם מקבלים אותה ברגע מסוים, זה רק מס שפתיים, והם יחזרו בהם מדבריהם לאחר מכן. אם כן, האם אתה מסוגל להשיג תוצאות כלשהן על ידי שיתוף על האמת איתם? אתה רוצה לשנות אותם כך שיהיה להם מצפון והיגיון ושהם ידעו שהם לא מבינים את האמת ושעליהם לקבל את האמת וליישם אותה בפועל – הרעיון והמניע האלה הם שגויים מעיקרם; אל לכם לאמץ אותם לעולם. האם אתם מבינים כעת? (כן).

הבה נחזור לנושא של דברים חיוביים. תחום הדברים החיוביים מוגדר כדברים שנכללים בקטגוריה של מה שברא האל, נגזר על ידו או נתון לריבונותו. לא משנה במה אנו עוסקים, עלינו לשקול: "האם האל ברא זאת? איך זה קשור לגזירת האל?" אם זה לא נברא על ידי האל ואין לזה שום קשר לגזירת האל, עלינו להתייחס לדבר בזהירות. אם אנו עדיין נוהים אחר מגמות העולם ומרעיפים עליהן שבחים, האין זה טיפשי? אם משהו אינו חלק ממה שברא האל, שנגזר על ידו או נתון לריבונותו, לא ניתן לקרוא לו דבר חיובי או שלילי, ולכן אין טעם לדון בו. אם אתה כן דן בו, האם זה משום שאתה רוצה לקבל אותו כדבר חיובי? או משום שאתה רוצה לאפיין אותו כדבר שלילי ולדחות אותו? איזו תועלת יש לקבלתו או לדחייתו עבור חייך ועבור התנהלותך העצמית? האם זה מועיל לקבלת האמת שלך? אם אין תועלת, אין טעם להתייחס לזה כאל נושא לשיתוף ולדיון; זה יהיה טיפשי, נכון? (נכון). לדוגמה, הכרכרות הרתומות לסוסים, הבדים, המיטות והכיסאות שדיברנו עליהם זה עתה – אם אתה תמיד עושה הר מעכבר ורוצה להתחבט: "האם זה דבר חיובי או שלילי? האם עלינו לקבל אותו או לדחות אותו? האם עלינו להוקיר אותו או לבוז לו? מהי הדרך הראויה להתייחס אליו?" זהו ביטוי של עיוות. אנשים הנוטים לעיוותים אינם יכולים לתפוס נקודות מרכזיות; הם תמיד משקיעים מאמץ בצורות, בדוקטרינות ובתקנות, ואף פעם לא מבינים כיצד להשקיע מאמץ בָאמת. מכיוון שדברים רבים אינם כרוכים בסוגיה של דברים חיוביים ושליליים, אין צורך לשתף עליהם. זאת מכיוון שבהיותם דברים לא חיוביים ולא שליליים, יש להם השפעה מועטה על היווכחותך בחיים ועל נתיב החיים שאתה הולך בו, ולכן אינך צריך להתעמק בהם. השתמש בהם אם אתה יכול, וזה בסדר גם אם לא. אם ישנם מוצרים מבוססי כימיקלים המשפיעים על בריאות האנשים, והריח או המרכיבים הכימיים שלהם יגרמו נזק כלשהו לגופם של אנשים, עליך למצוא דרך להתרחק מהם, ולהמעיט ככל האפשר בשימוש בפריטים יומיומיים כאלה או לא להשתמש בהם כלל. כך אתה יכול לנטרל או להפחית את הנזק שהם גורמים. יהיה בלתי אפשרי להימנע לחלוטין מהנזקים האלה, אבל כל עוד הם לא פוגעים כרגע בחייכם, אינם גורמים לכם לחלות בטווח הקצר, ואינם משפיעים על אמונתכם באל ועל הליכתכם אחריו או על ביצוע חובותיכם וחתירתכם אל האמת – די בכך, כי כזו היא הסביבה האמיתית. האם העיקרון הזה ברור כעת? (כן).

שיתפנו מעט על ההיבט של "מה שנגזר על ידי האל". אם כן, האם לא כדאי שנשתף גם על האמת הנוגעת ל"מה שנתון לריבונות האל"? (כן). האם יש הבדל דק בין "מה שנתון לריבונות האל" לבין "מה שברא האל ומה שנגזר על ידו"? (כן). מה נתון לריבונות האל? לעתים קרובות נאמר שהאל ריבון על גורלות האנשים. בלי קשר לסוג הגורל שיש לאנשים, האם עניין הגורל עצמו הוא דבר חיובי? (כן). לא משנה מה טיב גורלו של אדם, בין שהוא טוב או רע לכאורה, כל עוד הוא בא מהאל, נגזר על ידי האל או נתון לריבונותו, הוא דבר חיובי. אם כן, כיצד ניתן לקבוע שגורלות האנשים הם דברים חיוביים? לאנשים יש כל מיני גורלות. לכאורה, חייהם של חלקם מבורכים, בעוד אחרים סובלים; יש אנשים שנוחלים הצלחה כל חייהם, ואילו לאחרים דברים אף פעם לא הולכים חלק; יש אנשים שחיים בשפע, אחרים בעוני קיצוני; יש אנשים שמשפחותיהם מאושרות לעילא, בעוד נישואיהם של אחרים לא מאושרים וילדיהם כפויי טובה; יש שחיים בגפם כל ימיהם, בעוד אחרים מוקפים בילדיהם ובנכדיהם; יש מי שיודעים מחלות, כאב וייסורים גדולים כל חייהם, בעוד אחרים חזקים ובריאים, חיים חיי נוחות וחופש, ולבסוף מתים בשלווה בשיבה טובה. האין אלה גורלותיהם של סוגים שונים של אנשים? (כן). אם כן, האם הגורל נתון לריבונות האל? (כן.) תפיסותיהם של אנשים הן: "מכיוון שהגורל נתון לריבונות האל, גורלות האנשים צריכים להיות כולם טובים. אם כך למה יש כל כך הרבה גורלות רעים?" ישנה עובדה תמוהה עוד יותר, והיא שגורלם של רוב האנשים אינו כזה שהיו רוצים. הביטו – כמה אנשים לא סובלים שום קושי כל חייהם, נולדים עם כפית זהב בפה למשפחות בעלות מעמד ומורעפת עליהם חיבה מכל עבר? כמה אנשים כאלה יש? זה גורלם רק של מי שנולדו למשפחות האליטה. רוב האנשים האחרים סובלים כל חייהם ויודעים תלאות אין-ספור, נתקלים במכשולים על כל צעד ושעל – הדברים קשים להם ביותר ולא מסתדרים כלל. אף על פי שבתאוריה אתה מכיר בכך שגורלות האנשים נתונים כולם לריבונות האל, ושכל הדברים הנתונים לריבונות האל הם חיוביים, עדיין אתה תוהה בליבך: "מבחינת הדוקטרינה מקובלת האמירה שגורלותיהם הטובים של מי שנולדו לזכויות יתר מדהימות הם דבר חיובי. אבל עבור 80 עד 90 אחוז מהאנשים, הדברים לא מסתדרים והם סובלים כל חייהם – אז למה גורלות כאלה הם גם דברים חיוביים וגם נתונים לריבונות האל? זה נשמע קצת בלתי מתקבל על הדעת. בין שמתוך תחושת צדק ובין שמתוך אהדה, גורלות כאלה לא יכולים להיות מסווגים כדברים חיוביים. זה לא מסתדר. האם ייתכן שההגדרה הזו שגויה? אם היא אכן שגויה, יש להסיר את החלק הנוגע לגורלות האנשים מהדברים שהאל ריבון עליהם. אבל אם הוא יוסר, תהיה בכך הכחשת העובדה שהאל ריבון על גורלות האנשים. האם לא תהיה בכך משום מרדנות מחרידה? אבל איך עלינו להבין את העובדה שכל הדברים הנתונים לריבונות האל הם חיוביים, ושגם גורלות רעים הם דברים חיוביים?" אנשים מתבלבלים קצת. זה מציב בפניכם שאלה קשה, הלא כן? (כן). אז תגידו לי אתם. בואו נראה מי יכול להסביר את העניין הזה בבירור. (אני חושב שזו טעות להתייחס להיתקלות בקשיים כאל דבר רע. למעשה, הגורל שהאל גוזר על מישהו, בלי קשר לשאלה אם הוא גורל של קושי או של נוחות, הוא המועיל ביותר עבורו. סבל, בפרט, מסוגל עוד יותר לעצב אנשים. נוסף על כך הדברים האלה קשורים לגלגול נשמותיהם של אנשים. אולי בגלל עשיית רע בגלגול הקודם או חוב כלשהו מהגלגול הקודם, אדם חייב לסבול בחיים האלה כדי להחזיר אותו. כל זה כפוף לגזירת האל ולסידור שלו). אם כך מה הדבר החיובי בזה? האם אתה יכול להסביר זאת בבירור? (לא). אתה רואה, אם מישהו באמת היה שואל אותך על כך, לא היית מסוגל להסביר זאת בבירור; היית נתקע ממש כאן. אם לא היית מתייחס לזה ברצינות, היית פשוט נותן לזה לעבור, אבל זה היה משפיע על קבלת האמת שלך ש"כל הדברים הנתונים לריבונות האל הם חיוביים", זה היה משפיע על השימוש שלך באמת הזו כדי לאפיין אילו דברים הם חיוביים, זה היה משפיע על הקבלה וההכרה שלך בכל דבר חיובי, וזה היה משפיע גם על גישתך לכל הדברים שהם חלק מ"מה שנתון לריבונות האל", גישה שכמובן כרוכה בשאלה אם אתה מקבל או מגנה אותם; סוגיה זו כבדת משקל ביותר. אם אינך יכול להבין לאשורו את עניין הגורל, סביר להניח שתתייחס אליו כאל דבר שלילי ותאפיין אותו ככזה. אבל גורלות האנשים נתונים לריבונות האל ונגזרים על ידו. אם אתה מאפיין את גורלות האנשים שהאל גזר וריבון עליהם כדברים שליליים, מה טיב הבעיה הזו? (זה ניאוץ האל). זהו גינוי האל וניאוצו. במונחים אנושיים, פירוש הדבר הוא: "חטאת חטא גדול, אז לך והתוודה על חטאיך מיד!" לא נוסיף עוד לדוש בכך.

זה עתה שיתפנו על ש"כל הדברים הנתונים לריבונות האל הם חיוביים" והזכרנו את גורלות האנשים. אף על פי שהיקף התוכן הזה עצום, הוא גם ספציפי מאוד; הוא נוגע לחייו של כל אדם ולכל האנושות. גורלות האנשים מגיעים בסוגים מסוגים שונים, אך את גורלם של רוב האנשים, כפי שאנשים רואים זאת או כפי שהם חווים זאת, ניתן לתאר במילה אחת: ביש-מזל. פירוש הביטוי "ביש-מזל" הוא שגורלו של אדם מלא במהמורות ובתסכולים; אדם כזה חי חיים קשים במיוחד, ורוב הזמן הדברים לא קורים כפי שהוא היה רוצה. בלי קשר לשאלה אם אדם נתון לחוויות נעימות או קשות, בלי קשר למה שהוא רואה או מצליח להבין, נקודה אחת שאין להכחישה היא שאף על פי שעבור הרוב המכריע של האנשים גורלם אינו מה שהיו רוצים, גורלו של כל אחד נתון לריבונות האל. לעולם אין להכחיש זאת. מכיוון שריבונות האל על גורלות האנשים יצרה מציאות כזו שקשה לאנשים לקבל, יש צורך לשתף על מהות העקרונות ועל מקור ריבונותו של האל על גורלות האנשים, ומהו המניע של האל בריבונותו על גורלות האנשים – כלומר, מדוע האל ריבון על גורלות האנשים בדרך זו, ומדוע הוא מסדר גורלות כאלה לאנשים. ראשית, הבה נראה מהו המניע של האל בריבונותו על גורלות האנשים. האם אנשים באים לעולם הזה כדי למשוך איכשהו את הזמן או כדי לבזבז אותו? (לא). מבחינת המניע של האל בסידור גורלות האנשים, המניע שלו אינו שהם יבואו לעולם רק כדי להסתובב קצת כמו גוויות מהלכות וחסל, אלא שאנשים יחיו בבשר, יחוו את החיים ויעברו כל מיני סביבות מחיה, כמו גם נסיבות שונות בתקופות שונות. אם מדברים על חוויית החיים, בשרו של האדם ניחן בתכונה: אם אדם חי בסביבה נוחה בלי להיתקל בשום מהמורות, קשיים, מכשולים או כישלונות, לא קל לו לצמוח ולהתבגר. זה כמו צמח הגדל בחממה בלי להיחשף לרוח ולשמש; חייו שבריריים מאוד, מכיוון שהוא מתקשה לספוג חומרי הזנה שונים מהטבע. ברגע שהוא נחשף לשמש הקופחת ולרוחות חזקות, הוא בקלות עשוי להישבר ולמות בטרם עת, ואז לא תהיה המשכיות לחייו. לכן, מבחינת הטבע והאינסטינקט של בשר האדם, האנושות לא צריכה להיות כמו פרחים בחממה שאינם חווים רוח וגשם, אלא עליה לסבול מהמורות, אכזבות ומכשולים שונים מהעולם האנושי. בסביבת מחיה כזו, המין האנושי יעשה שימוש ברצון החופשי ובמחשבות שניתנו לו על ידי האל, ובני האדם ימשיכו ללכת וימשיכו לחיות – בכל דרך אפשרית, באופן עצמאי, בעקשנות, וללא מורא משום קושי. דבר זה יעורר את האינסטינקטים השונים של אנשים לחיים ולהישרדות, ואנשים יוכלו להשתמש באינסטינקט ההישרדות שהאל נתן להם כדי לחיות באופן עצמאי ולהתמודד עם כל סביבה, כמו גם עם כל האנשים, המאורעות והדברים שסביבם. ראשית, מנקודת המבט של האינסטינקט האובייקטיבי של בשר האדם, אנשים זקוקים לגירוי ולדחף של הסביבה הזו כדי ליצור את התשוקה לשרוד, ולפתח תעצומות נפש בחייהם. לכאורה חיים כאלה הם קשים, אך בתוך הגירוי של הסביבה הזו והמכות שהיא מנחיתה, אנשים מפתחים תשוקה חזקה יותר לשרוד, ולכן הם ימשיכו הלאה, והם יצמחו ויתבגרו בהדרגה, יסתגלו בהדרגה לחיים עם אחרים ויהפכו פחות שבריריים, ובמקום זאת יהיו להם התמדה, כושר עמידה ועקשנות, והם יישארו חסרי מורא מפני קשיים כלשהם. זהו המניע הראשוני של האל בסידור גורלות האנשים; זהו המושג הבסיסי של גורלות האנשים המתוכננים על סמך הצורה המקורית של האינסטינקט של בשרם. זהו היבט אחד. ההיבט האחר הוא שעל סמך המושג הבסיסי הזה, כאשר אנשים עושים את מסעם בעולם הזה מילדות לזיקנה, אגב תהליך ההזדקנות ההדרגתי הם חווים מאורעות חיים, צוברים ניסיון חיים, ורוכשים כמה עקרונות ונתיבים להתמודדות עם קשיים שונים בחיים. בדרך זו, אנשים צומחים ומתבגרים בהדרגה, ורוכשים אט אט את היכולת לחיות באופן עצמאי בין השמים לארץ ובקרב הזולת. הם לא יהיו כה שבריריים, והם לא ירגישו מדוכדכים או מאוכזבים – ואפילו לא ירגישו שאפסה תקוותם – כשייתקלו במכשול או בכישלון קטן. אלא לאחר שיחוו נסיבות קשות שונות, הם יהיו מסוגלים יותר ויותר לראות את החיים והמוות בצורה נכונה, ובהדרגה ירכשו את היכולת להבין אילו חובות הן אלה שעליהם לבצע בחיים ומה הם צריכים יותר מכול, ובדרך זו הם ירגישו יותר ויותר נינוחים בחיים. בתהליך זה, אנשים מתבגרים בהדרגה; כלומר, הם מגיעים בהדרגה לנקודה שבה הם לא חוששים מתלאות ומסכנה, לא חוששים מהמוות, ולא חוששים משום קשיים. בהתחלה, כשאנשים צעירים, הם בוכים ולא מסוגלים לישון כשהם שומעים מילים לא נעימות וקורעות לב או כשהם נתקלים בקושי או במכשול קטן, ומרגישים שאין תקווה בחיים. בהדרגה, הם מגיעים לנקודה שבה יש להם מידה מסוימת של חסינות ועמידות בליבם כשהם שומעים מילים קורעות לב ונתקלים בקשיים, והם לא מרגישים עוד שאין טעם בחיים, וגם לא חושבים על מוות. מאוחר יותר, כשהם שומעים מילים קורעות לב עוד יותר ונתקלים במכשולים ובכישלונות, הם יכולים לשאת אותם בליבם בלי שתהיה לכך השפעה רבה עליהם; הם מרגישים שזה נורמלי מאוד שאנשים יחוו את הדברים האלה בחיים, והם כבר לא זקוקים לנחמה, לעידוד או לסיוע של אחרים כדי להמשיך בחייהם. בדרך זו, האם אנשים לא זוכים בעוד ועוד תעצומות נפש? לאנשים יש היכולת לשרוד באופן עצמאי, וגם המוטיבציה לשרוד באופן עצמאי. כולם חייבים לעבור את השלב שבו הם צעירים ותמימים. רק לאחר גיל ארבעים או חמישים הם מגיעים בהדרגה למצב של בגרות והופכים למבוגרים. אתה עתיד להיווכח שאדם גדל והתבגר גם אם הוא לא הקים משפחה, בנה קריירה או הפך להורה, אלא על סמך מה שעבר בחייו, המילים שהוא אומר, ועל סמך ההבנות, התפיסה והגישה שיש לו כלפי חייו, כלפי החיים, כלפי הקשיים שהוא מתמודד איתם וכלפי דברים שמתרחשים או לא מתרחשים כפי שהוא רוצה. כל זה הודות למה? הודות לקשיים השונים, לאכזבות, ואפילו למכשולים ולכישלונות המופיעים בגורלות האנשים כפי שנגזרו על ידי האל. לכן, מנקודת מבט זו, אין ספק שריבונות האל על גורלות האנשים היא דבר חיובי, ועל אנשים לקבל את האמת הזו במלואה. האם ניתן לומר כאן שלאל אכן יש כוונות קפדניות בריבונותו על גורלות האנשים? (כן). בלי קשר לשאלה אם אדם מאמין באל או לא, כשאנשים הולכים ומתבגרים החל מלידתם, מי מהם שניחנים באיכות טובה יכולים אפילו להגיע לנקודה של הבנה שהם כפופים לגורל ולחיפוש האל. אם נשפוט על סמך עובדה זו, האין הכוונה המקורית של ריבונות האל על גורלות האנשים דבר חיובי? (כן). אתה רואה, כשאני אומר זאת, כולכם מהנהנים ומכירים בכך שזהו דבר חיובי. למה? כי מה שאני אומר הוא עובדה, והסברתי את מהות העניין הזה בבירור, וגם אתם חוויתם זאת, נכון? (כן). האנושות אכן הפיקה תועלת מהגורל הנתון לריבונות האל. לא משנה מה הרקע שלך או מאיפה אתה בא, ולא משנה איזה תפקיד אתה ממלא בחברה הזו, בסיכומו של דבר כל עוד אתה חי בכפוף לריבונות האל, אתה מקבל הטבות מהאל. יש האומרים: "זה לא נכון. האל צריך להיות ריבון על גורלותיהם של אנשיו הנבחרים, על גורלותיהם של בני האדם. האל אינו ריבון על גורלותיהם של מי שהתגלגלו משדים או מחיות." האם האמירה הזו נכונה? (לא). כל דבר שהוא יציר בריאה נתון לריבונות האל. כל עוד הוא יציר בריאה, יש לו גורל. אתה יציר בריאה, אז יש לך גורל משלך. האל סידר לך גורל, אז הגורל שלך אינו דבר-מה שאתה בחרת, וגם אינו דבר-מה שאתה יצרת; הוא נובע מריבונות האל. לכן לא משנה איזה תפקיד אתה ממלא, בין שאתה גלגול של אדם, של חיה או של שד, מכיוון שלכאורה אתה כעת חבר במין האנושי, בוודאי יש לך גורל, והגורל שלך בהחלט נתון לריבונות האל. על סמך נקודה זו, האין ריבונות האל על גורלות האנשים דבר חיובי? (כן). מדוע אנו אומרים שריבונות האל על גורלות האנשים היא דבר חיובי? כי לאל יש כוונות קפדניות מאחורי הגורל שהוא מסדר לכל יציר בריאה; הכול נועד לכך שהמין האנושי יוכל לחיות באופן נורמלי ומסודר בעולם הזה, על מגוון התנאים המולדים שהאל העניק. האל אינו מתייחס לאף אדם בחוסר הוגנות. כפי שנאמר, השמש זורחת על הטובים ועל הרעים. זוהי ריבונות האל. אחרת, מדוע שנאמר שרק האל הוא בורא האנושות, ורק האל ריבון על האנושות? כי זה מה שהאל עושה, לאל יש היכולת הזו, ויש לו המהות הזו והסמכות הזו. נקודה זו מבהירה – ריבונות האל על גורלות האנשים היא דבר חיובי, ואי אפשר להכחיש זאת או להטיל בכך ספק. כלומר, בהינתן חוקי חיי הבשר של האנושות, הגורלות של קשיים ושל מהמורות שהאל מסדר לאנשים יכולים לעזור להם לצמוח בהדרגה ולהתבגר ולהשלים את מסעם בחיים אלה בצורה חלקה. מנקודת מבט זו, ריבונות האל היא דבר חיובי.

היבט נוסף של גורלות האנשים מעלה כי חייהם של אנשים רבים קשים ומאכזבים. לכאורה הם לא עשו כל רע, אך דומה שהם נענשים. יש למשל נשים המתייתמות בצעירותן מאביהן, שוכלות בבגרותן את בעליהן ואת בניהן לעת זיקנה, והמוות קורע את משפחותיהן. יש המעורבים בתאונות, כגון תאונות דרכים או התרסקויות מטוס. יש הסובלים מנכויות: עיוורים, חירשים, גידמים או קיטעים. יש המידרדרים לעוני מחפיר לאחר שרומו, ואחרים מחזירים חובות כל חייהם. כאשר הדברים המצערים השונים הללו קורים לאנשים, רבים אומרים: "השמים לא הוגנים. לכאורה זה לא משהו שהשמים צריכים לעשות. אם האל הוא ריבון על גורלות האנשים, כיצד ייתכן שהוא גורם להם להיות כה אומללים? כיצד הוא מניח לאנשים חפים מפשע לספוג מכות ואסונות כאלה?" אם אנשים מסתכלים על כך מנקודת המבט של כוונתו המקורית של הבורא בבואו לגזור את גורלות האנשים, הרי שכוונות הבורא כלפי האנושות הן קפדניות, וריבונות האל על גורלות האנשים היא דבר חיובי. אך כאשר מתרחשים בגורלות האנשים דברים מיוחדים מסוימים שמנקודת המבט של מצפון האנושות הם כביכול טרגיים, אנשים מתקשים לתפוס מדוע ריבונות האל על גורלות האנשים היא דבר חיובי, והם לא מצליחים להבין מה מתרחש. אנשים רבים מאמינים שקיימים היבטים לא הוגנים בסידור גורלות האנשים בידי הבורא, ומרגישים שאין זה הגיוני לומר שכל הדברים הנתונים לריבונות האל הם דברים חיוביים. לכן יש מי שהמציאו אימרה נפוצה: "סופם של מי שבונים גשרים ומתקנים כבישים להיות עיוורים, ואילו מי שמרבים במעשים רעים מתברכים במשפחות גדולות". יש האומרים: "זה לא הוגן. בניית גשרים ותיקון כבישים הם בגדר צבירת זכויות ועשיית טוב. אנשים שעושים זאת צריכים להיות בעלי משפחות גדולות ועשירים מאוד. איך ייתכן שסופם להיות עיוורים? האם ייתכן שגורל כזה גם הוא נתון לריבונות האל ושגם הוא דבר חיובי? זה לא הגיוני!" אם אנשים לא מבינים את האמת ואין להם ידע על האל, הם באמת לא יכולים להבין את הדברים הללו או למצוא בהם היגיון. הכופרים תמיד אומרים: "השמים מוקירים את כל היצורים החיים". מה פירוש הדבר? פירוש הדבר הוא שאם יש אלוהים, אם יש שמים, שומה על האל לדאוג לבריותיו. אם הוא הבורא, עליו לדאוג ליצירי הבריאה שלו ולנהוג בהם בטוב לב; אל לו להניח להם לסבול את הכאבים הללו. לשיטתם של האנשים, לו האנושות הייתה נתונה להשפעת השטן והשדים, מובן היה שהיא תסבול את הכאבים הללו, אך מכיוון שהאנושות נתונה לריבונות האל, היא לא אמורה לסבול אותם. במיוחד כשמדובר בגורל מסוג זה הנתון לריבונות האל, אנשים מסוגלים עוד פחות להבין מה קורה. אם אנשים אינם מבינים את האמת, קשה להם מאוד להכיר בכך שיש משמעות מאחורי כל דבר שהאל מפעיל עליו ריבונות ומסדר אותו; הם מתקשים לתפוס דברים מסוימים, ונתקעים במצבים המיוחדים הללו. אדם הניחן בלב ירא-אל ולו במעט יאמר: "אם איננו יכולים להסביר את העניין הזה, הבה לא נדבר עליו, אל לנו לשפוט זאת כרצוננו". אפשר לראות בו כמי שניחן בשמץ של היגיון. לאנשים מסוימים אין שום מצפון או היגיון, קל וחומר אין להם לב ירא-אל. הם חצופים ויש להם העוז לשפוט בשרירות לב כשהם נתקלים בדברים שאינם מתנהלים כרצונם: "הממ! אנשים אומרים שהשמים מוקירים את כל היצורים החיים, אז למה אנשים מסוימים שנראים טובים מתים צעירים? והם מתים מיתה אכזרית, ומותירים אחריהם שורה של יתומים. זה כל כך מעורר רחמים, כל כך טרגי! ואנשים עדיין טוענים שריבונות האל היא דבר חיובי. אם גורלותיהם הטרגיים של אנשים נתונים לריבונות האל, אז האל אינו צודק!" אנשים אלה שופטים את האל בשרירות לב שכזו. גורלות האנשים ללא ספק נתונים לריבונות האל. על דבר זה אין כל עוררין. האמירה "גורלות האנשים הם בידי האל" נכונה בכל עת והיא עובדה בכל עת, מכיוון שריבונות האל על גורלות האנשים היא דבר חיובי, ודבר זה לא ישתנה לעולם ובשום זמן. אם כך מדוע אנשים נתקלים במצבים טרגיים שכאלה? יש דבר אחד שאנשים אינם יודעים עליו, או שהם עשויים להבין אותו במונחים של דוקטרינה אך אינם יכולים להסבירו בבירור, והוא שלגורלו של כל אדם יש סיבה ותוצאה. סוג הגורל שלך והדברים שאתה סובל מהם בחיים אלה – שניהם עשויים להיות פועל יוצא של חייך הקודמים, ועשויים גם להפוך לסיבות בגלגול הבא שלך. בדיוק כמאמר הכופרים: "לכל מעשה יש גמול". בחייך הקודמים ייתכן שזרעת סיבות ותוצאות מסוימות – אם האל מסדר שתתגלגל כאדם ותהפוך לחבר במין האנושי בחיים אלה, עליך לשלם את המחיר על הסיבות והתוצאות שזרעת; עליך לפצות עליהן. השאלה אם אתה עומד לפצות עליהן ואם עליך לעשות זאת אינה נתונה להחלטתך. אף אדם שעשה רע אינו מוכן לקבל עונש. רק הבורא יכול לסדר את העניין הזה, יש לו הסמכות לעשות זאת, וכמובן יש לו גם הכוח לעשות זאת. אם כן מהו העיקרון של הבורא בעשותו כן? העיקרון הוא לתגמל את הטוב ולהעניש את הרע. אף על פי שהאנושות אינה מבינה את ריבונות האל, אינה מכירה את האל ואינה תופסת את היסודות והעקרונות של ריבונותו, הודות לצביון הצדק של האל ולזהותו כבורא, הוא קבע חוקים וכללים שמיימיים עבור האנושות ועבור כל הדברים. על מה מבוססים החוקים והכללים השמיימיים הללו? הם מבוססים על צביונו הצודק של האל ועל סמכותו וכוחו של האל. קביעת החוקים והכללים השמיימיים הללו משתקפת בתופעה בעולם האנושי, והיא גלגול הנשמות של בני האדם. תהליך גלגול הנשמות של בני האדם קשור לעתים קרובות ישירות לסיבה ותוצאה, וסיבתיות זו משתקפת ומתבטאת בכמה דברים מיוחדים בגורלות האנשים. נוסף על כך בתהליך גלגול הנשמות של בני האדם, אנשים מקבלים את תגמולי האל ואת עונשיו. האל מעניש את עושי הרע; כלומר, הוא גורם להם להיתקל בכל מיני פורענויות ומקרים מצערים, ובכל מיני עונשים שאנשים רואים כבלתי ראויים וכבלתי סבירים. חלק מעונשים אלה אף טרגיים במיוחד בעיני האדם, אך יש רקע לכך שהמצב הטרגי הזה פוקד אותם. אין זה משהו שהאל הנחית עליהם ללא סיבה, אלא עונש שעליהם לסבול משום שעשו אינספור מעשים רעים. כשאנשים אינם מבינים את פרטי העניין הזה לאשורם, הם מדברים שטויות ומתלוננים על השמיים ועל האל, ודבר זה טיפשי ביותר. ומה המצב אם כן אצל מי שנהנים מחסדו של האל? מכיוון שהם צברו זכויות ועשו הרבה טוב בחייהם הקודמים – דברים רבים שהועילו לאנושות ודברים רבים שזיכו אותם בתגמול ולא בגינוי, בהתאם לחוקים ולכללים השמיימיים של האל – הם נהנים מברכות רבות בחיים אלה. אתן לכם דוגמה. למשל אישה שנולדה למשפחה מאושרת אך לא עשירה ביותר; במשפחה בנים רבים אך לא בנות, והאל מסדר שתיוולד למשפחה הזו בת. ברגע שהתינוקת הזו נולדת, היא הופכת לבבת עינה של המשפחה – כה יקרה עבורה שנראה שבני המשפחה מפחדים אפילו לנשום לידה מחשש שיפגעו בה. הילדה הזו יפה, חכמה וחביבה, והוריה והמבוגרים במשפחה כולם מחבבים אותה. כל חייה מתנהלים על מי מנוחות. לא משנה מה היא עושה או באילו קשיים היא נתקלת, תמיד יש אנשים נחמדים שיעזרו לה, וכל הקשיים שלה נפתרים בקלות. אין לה דאגות והיא חיה חיים רגועים ומאושרים. היא באמת מבורכת! מה קורה כאן? האם הבורא מעדיף אנשים מסוימים? (לא). אם כן מדוע אנשים מסוימים יכולים ליהנות מברכות גדולות שכאלה? נקבע בחוקים ובכללים השמיימיים שסוג מסוים של אדם שעשה דברים המועילים לאנושות צריך לקבל תגמול, וייתכן שהיא אדם שכזה. לאחר שקיבלה את התגמול מהבורא, היא נהנית בעולם האנושי מברכות גדולות מעין אלה. היא אף פעם לא צריכה לדאוג למזון ולביגוד; בכל מקום שהיא הולכת יש אנשים נחמדים שעוזרים לה, ובכל אשר היא פונה אנשים מחבבים אותה. אפילו כשהיא בשנות הארבעים או החמישים לחייה וילדיה כבר בגרו, הוריה עדיין מתייחסים אליה כאל בבת עינם; כל דבר טוב שיש להם הם שומרים עבורה. אחרים מקנאים כשהם רואים אותה נהנית מברכות שכאלה, ויש המרגישים שאין זה הוגן מכיוון שהם לא נהנים מברכות שכאלה. אם גם אתה רוצה ליהנות מגורל כזה שסידר הבורא, וליהנות ממזל ומברכות כפי שהיא נהנית, עליך גם לצבור זכויות נוספות ולעשות עוד טוב, וגם עליך לעשות יותר מהדברים שנקבעו על ידי השמים לצורך צבירת זכויות ועשיית טוב – ואז גם אתה תוכל ליהנות מברכות שכאלה. מה אומרת לאנשים התופעה הזו, העובדה הזו? לא משנה איזה סוג גורל יש לאדם בעולם האנושי – בין שהוא נהנה מברכות ובין שהוא נתקל במקרים מצערים, בין שכל חייו מתנהלים על מי מנוחות ובין שהוא נתקל בפורענויות ובאסונות רבים – יש לכך קשר מסוים לחייו הקודמים ולחייו הנוכחיים. בסופו של דבר, אם כן, מהות גורלו קשורה לחוקים ולכללים השמיימיים שקבע האל. אם כל מה שהוא עשה בחייו הקודמים עלה בקנה אחד עם הוראות החוקים והכללים השמיימיים הגוררים תגמול, גורלו בחיים אלה עשוי בעיני האנשים להיות מזהיר, נינוח וטוב ביותר. אם מה שעשה בחייו הקודמים הפר חוקים שמיימיים רבים, ובמקרה תאם את הוראות החוקים והכללים השמיימיים שקבע האל הכרוכים בענישה, הגורל שהאל מסדר לו יהיה, בעיני האנשים, חיים אומללים ועלובים במיוחד, כאילו חיים אלה נועדו רק כדי שישלם את חובותיו מן העבר. הוא אף פעם לא נהנה ממזון או מביגוד טובים כלשהם, ואיש אינו מחבב אותו או דואג לו. הוא מרגיש שבגלל גורלו העלוב הוא סובל כל כך בחיים אלה. רק כשהוא מאמין באל הוא מבין שכל חייו של אדם נגזרו על ידי האל. כשהוא מכיר בכך שהאל גוזר דברים, קל לו יותר להתמסר לאל, והוא הופך להרבה יותר מנומס ואינו נלחם עוד בגורלו. קודם לכן הוא חש בתוך תוכו התרסה: "אילו מעשים רעים עשיתי? מצפוני נקי בחיים האלה. מעולם לא פגעתי באיש. מדוע זה הגורל שלי? השמים אינם הוגנים!" לאחר שקיבל את עבודת האל, הוא מבין: "זוהי צדקתו של האל. האל דחק בי לבוא לפניו באמצעות הדברים הללו!" נכון גם לחשוב כך, וזו עובדה. אך עובדה היא גם שהעונש שאנשים מקבלים נובע מריבונות האל. במה מסתכם כל זה – מעגל הסיבות והתוצאות, הענשת הרע ותגמול הטוב, והחוקים והכללים השמיימיים? מאחורי כל זה עומד צביונו הצודק של האל; צביונו הצודק של האל ריבון על כל זה. לכן, גם כאשר מופיעים בגורלם של אנשים כל מיני דברים שאינם עולים בקנה אחד עם תפיסותיהם, עם טעמם או עם משאלותיהם, העניין שלריבונות האל על גורלות האנשים נותר דבר חיובי. האין זה הגיוני? (כן). מתוך טוב הלב האנושי שלך, כשאתה רואה אנשים סובלים, אתה חושב: "האדם הזה כל כך מסכן! איני יכול לשאת לראות מישהו סובל, וקשה לי לראות אנשים רעים מתעמרים באחרים". יש אנשים שכל הזמן מתעמרים בהם בחיים האלה. מדוע? מפני שבחייהם הקודמים הם תמיד התעמרו ופגעו בלא מעט אנשים, ולכן בחיים אלה עליהם לסבול התעמרות בעצמם. אם אתה מתעמר כל הזמן באנשים, סופך שתסבול מהתעמרות בעצמך. זוהי צדקתו של הבורא. בהתנהלותך באופן זה הפרת את החוקים השמיימיים, ולכן עליך לשלם את המחיר ולסבול כאב וייסורים על הרע שעשית בחייך הקודמים. זוהי צדקתו של האל, ואינך יכול להימלט ממנה. לכן העובדה שישנם כל מיני גורלות של אנשים מבהירה ביתר שאת ששום אדם, ללא יוצא מן הכלל, אינו יכול לשנות את החוקים והכללים השמיימיים שקבע האל. הבורא מעולם לא חש תחושות בשר כלפי האנושות, ומובן שמהותו של הבורא היא שאין לו שום תחושות בשר. יש לו רק צביון צודק. בשפת בני האדם, כל מה שהאל עושה הוא סביר וצודק. כיצד אפוא יש לראות זאת מנקודת המבט של האמת? זהו צביונו הצודק של האל – כל אלה הם דברים חיוביים. אנשים צריכים לקבל זאת מהאל, ואל להם להחזיק בשיפוטים או בהערכות כלשהם לגבי האל שאינם עולים בקנה אחד עם המציאות או שאינם תואמים לאמת. גם אם מנקודת מבט אנושית אתה חש אהדה ורחמים כלפי אנשים מסוימים, כמאמין באל וכמי שמבין אמיתות מסוימות עליך להלל את צביונו הצודק של האל, ועליך גם להלל את ריבונות האל. כמה טוב שהאל ריבון באופן זה! בדיוק משום שהאל הוא ריבון על גורלות האנשים באופן זה, האנושות הצליחה לשרוד עד היום בצורה מסודרת. לו השטן היה ריבון על גורלות האנשים, האנושות הייתה מזמן שרויה בכאוס, והיא לא הייתה מצליחה לחיות עד היום. הביטו כיצד נראית ממלכת השטן; ללא ריבונות האל, העולם האנושי היה זהה לממלכת השטן. מהי ממלכת השטן? הדוגמה המציאותית ביותר היא המאבקים הפנימיים – המתנהלים הן בגלוי והן בסתר – במסגרת שלטונה האוטוקרטי של המפלגה הקומוניסטית הסינית, מאבקים עתירי שפיכות דמים וכוונות רצחניות. זוהי ממלכת השטן. האם המצב הפנימי של שלטונה האוטוקרטי של המפלגה הקומוניסטית הסינית אינו כאוטי? אנשים נעלמים לעתים קרובות, ואפילו כשברור שהם נרצחים, איש אינו מעז להכריז על כך. זהו הכאוס של ממלכת השטן, וזהו גם הכאוס של העולם הרע של ימינו.

דבר ודאי מעל לכל ספק הוא שריבונות האל על גורלות האנשים היא דבר חיובי. בין אם מנקודת המבט של כוונתו המקורית של האל בעיצוב גורלות האנשים ובין אם מנקודת המבט של תוצאות גורלות האנשים המופקות על ידי החוקים והכללים השמיימיים שקבע האל, ניתן לומר בוודאות מוחלטת שריבונות האל על גורלות האנשים היא דבר חיובי, לא שלילי. אם יש לך תפיסות לגבי אמת זו, תוכל לחפש את האמת בדברי האל כדי לפתור את תפיסותיך, אך אינך יכול לומר על סמך תפיסותיך ודמיונותיך ש"גורלות האנשים הנתונים לריבונות האל צריכים כולם להיות טובים ומועילים להם. מדוע סופם של אנשים מסוימים כה רע עקב ריבונות האל? לא זו צריכה להיות ריבונות האל, נכון?" לעולם אל תאמר דבר כזה. לעולם אל לך להשמיע אמירה כה מרדנית שמחללת את שם האל. מהיום והלאה, עליך לקבל ולאשר את האמת כי "גורלות האנשים נתונים לריבונות האל, וריבונותו היא דבר חיובי". אל תטיל בכך ספק. כל כמה שגורלות האנשים שאתה רואה במו עיניך או שאתה חווה מתנגשים עם תפיסותיך, וגם אם לדעתך הם לא אנושיים, עליך להאמין ולאשר שריבונות האל על גורלות האנשים היא אמיתית ושהיא דבר חיובי. על נקודה זו אין עוררין. האם אמת זו שותפה בבירור? (כן). זוהי סוגיה קריטית ביותר בידיעת האל, והיא נפתרה, נכון? (נכון). אם כן, הבה נסיים כאן את השיתוף שלנו להיום. להתראות!

6 באפריל 2024