מזה זמן מה אנו משתפים על הנושא כיצד לחתור אל האמת. טרם סיימנו לשתף עליו; זהו נושא גדול מאוד, ובאמת יש כל כך הרבה סוגיות הכרוכות בחתירה אל האמת, הלא כן? (כן). בנוגע לנושא כיצד לחתור אל האמת, שיתפנו על שני היבטים של יישום בפועל: היבט אחד של יישום בפועל הוא ויתור, וההיבט הנוסף של יישום בפועל הוא הקדשה עצמית. שיתפנו רבות בעבר על הנושא של "ויתור". לאחרונה שיתפנו על "ויתור על המחסומים בין אדם לאל ועל עוינותו כלפי האל". חילקנו את הנושא הזה לארבעה היבטים: תפיסות ודמיונות, דרישות בלתי סבירות, התגוננות וחשדנות, ובחינה וחטטנות. האם לא שיתפנו באופן נרחב למדי על ההיבט הראשון, תפיסות ודמיונות? במסגרת ההיבט של תפיסות ודמיונות, התוכן הנוגע לתפיסות ולדמיונות של אנשים לגבי האל כרוך בתפיסותיהם על עבודת האל, על מהות צביונו, ועל האל בהתגלמותו. בעבר שיתפנו בעיקר על תפיסותיהם של אנשים לגבי עבודת האל. אף על פי שלא שיתפנו על תפיסותיהם של אנשים לגבי מהות צביונו של האל באופן מפורש וממוקד, אכן שיתפנו על כמה סוגיות הכרוכות בהיבטים שונים של האנושות. לאחר השיתוף על הדברים האלה, האם אין זה ראוי שאנשים יבינו את גישתו של האל כלפי הסוגיות השונות של האנושות? האם הם לא אמורים להבין כעת כיצד האל מתייחס לתנאים המולדים, לצביונות המושחתים ולאנושיות של אנשים? (אכן). לאחר הבנת הדברים האלה, התפיסות של אנשים לגבי עבודת האל ומהות צביונו אמורות להיפתר. לאחרונה שיתפנו על הסיווגים של כל מיני אנשים. אימרו לי, מדוע לדעתכם שיתפנו על הנושא הזה? (השיתוף על הסיווגים של כל מיני אנשים נועד, מצד אחד, לעזור לנו ללמוד להבחין בכל מיני אנשים – מי התגלגלו מבני אדם, מי התגלגלו מבעלי חיים, ומי התגלגלו משדים. ברגע שתהיה לנו הבחנה, יהיו לנו עקרונות לגבי האופן שבו אנו מתייחסים לאנשים. מצד שני, שיתוף זה מאפשר לנו לקבל הבנה מסוימת של האמת באשר לשאלה איזה סוג אנשים בדיוק האל מושיע, כדי שלא נתייחס לעבודת האל על סמך התפיסות והדמיונות שלנו). בקצרה, השיתוף על הדברים האלה מאפשר לאנשים להבין כיצד האל רואה כל מיני אנשים, כיצד הוא מתייחס לכל מיני אנשים, וכיצד הוא מטפל בכל מיני אנשים. באמצעות הבנת המהויות של כל מיני אנשים, או באמצעות הבנת הסוגיות השונות של האנושות – הן מהסוג שיש לאנשים באופן מולד והן אלה שמתפתחות מאוחר יותר – אנשים יכולים לקבל, באופן בסיסי, ידע מדויק לגבי עקרונותיו של האל לטיפול בסוגיות השונות של האנושות. ברגע שאנשים יודעים את הדברים האלה, התפיסות והדמיונות שלהם הכרוכים בעבודת האל ובמהות צביונו של האל נפתרים במידה רבה. סיימנו לשתף על הסוגיות הכרוכות בעבודת האל ובמהות צביונו במסגרת הנושא של תפיסות ודמיונות של אנשים. עליכם לחוות בעצמכם ולהפנים בהדרגה את מה ששותף, ועם הזמן תרכשו ידע מסוים על האל. כאשר אתם נתקלים בסוגים אלה של סוגיות בחיים, עליכם להשוות את הדברים האלה מול הסוגיות הללו, לחפש ולקרוא יותר קריאת-תפילה, ולאחר מכן לפתור את הבעיות שבהן נתקלתם בחיים האמיתיים על בסיס העקרונות או התוכן ששותפו.

בנוגע לתפיסות ולדמיונות של אנשים, נותרה עוד נקודה אחרונה אחת שעליה טרם שיתפנו, והיא התפיסות והדמיונות של אנשים לגבי האל בהתגלמותו. האם יש צורך לשתף על הסוגיה הזו? (כן). אילו תפיסות ודמיונות יש לכם לגבי האל בהתגלמותו, בנוגע לזהות המיוחדת הזו? האם אתם יודעים מהם בדיוק הבעיה או הקושי הגדולים ביותר שיש לכם בנוגע לאל בהתגלמותו? עבור רוב האנשים, מגע ישיר עם האל בהתגלמותו אינו אלא האזנה לדרשות ולשיתוף במהלך מפגשים. רק למספר קטן של אנשים יש קשר ממשי, פנים אל פנים, עם האל בהתגלמותו, או אפילו אינטראקציות מוגבלות מסוימות עמו בחיים. אם כן, בעת האזנה לשיתוף במהלך כינוסים, או בעת מגע ואינטראקציה איתו בעבודה או בחיים, מהן התפיסות והדמיונות שלכם לגבי האל בהתגלמותו? מהם הבעיות והקשיים הממשיים שלכם? לאנשים בהחלט יש תפיסות ודמיונות לגבי האל בהתגלמותו; בלתי אפשרי שלא יהיו להם. אנשים לא חיים בחלל ריק, והם גם לא כמו רובוטים שלא מסוגלים לחשוב. אם אתה מסוגל לחשוב, ואם יש לך מוח פעיל, בהחלט יהיו לך מחשבות בעת מגע עם האל בהתגלמותו. לעתים קרובות מחשבות אלו הן התפיסות והדמיונות של אנשים; הן לא כרוכות באמת, והן גם לא עולות בקנה אחד עם האמת. אלא שרוב האנשים, לאחר שהם מאמינים באל במשך שלוש עד חמש שנים, מגיעים בעיקרו של דבר למידה מסוימת של הכרה וקבלה של האל בהתגלמותו. לכן, גם אם יש להם תפיסות מסוימות, מכיוון שהם שמעו הרבה מן האמת, כשהם נתקלים בדברים האלה הם יכולים לפתור אותם בעצמם באמצעות עיקרון בסיסי או בשיטות ייחודיות משלהם – אולי על ידי קריאת דברי האל, או גיזום של עצמם, או תפילה – וברוב המקרים, התפיסות והדמיונות שלהם לגבי האל יכולים להיפתר. אם כך, האם הם נפתרים מכיוון שאנשים הבינו את האמת, או שמא מכיוון שהם נטרלו אותם באופן זמני באמצעות שיטות ואמצעים אנושיים? (הם מנוטרלים באופן זמני). כלומר, הבעיה הזו נותרת בלתי פתורה. כלפי חוץ, הכול נראה רגוע ושלו אצלם, ולמשך זמן מה אין להם תפיסות, אך שורש הבעיה הזו עדיין חבוי בתוכם ולא נעקר. אימרו לי, האם זה טוב שהבעיה הזו לא נעקרה? (לא). מדוע זה לא טוב? איזו השפעה תהיה לכך על אנשים? (לאנשים יש תפיסות ודמיונות לגבי האל בהתגלמותו, וברגע שהנסיבות יתאימו, הם יתפרצו. לדוגמה, כשהם נתקלים בדברים שאינם מתנהלים כפי שהם מצפים, הם יבינו את האל שלא כהלכה ויתלוננו עליו, או שהם ימרדו באל ויתנגדו לו). זוהי בעיה אמיתית. אם תפיסות ודמיונות לגבי האל בהתגלמותו לא יכולים להיפתר מהשורש, הם תמיד יתקיימו בתוכך כבעיה ותהיה להם השפעה מסוימת עליך. כל עוד לא נתקלת בנסיבות מיוחדות כלשהן, ואתה רק קורא את דברי האל, ומאמין בליבך בזהותו ובמהותו של האל, כמו גם בצביונו, אזי הבעיה הזו טרם השפיעה עליך. כאשר האל בהתגלמותו מקיים איתך אינטראקציה, משוחח איתך או מטיל עליך עבודה, אם תיתקל בגיזום או בדברים שאינם מתנהלים כפי שאתה מצפה, התפיסות והדמיונות שלך עלולים להפעיל השפעות שליליות מסוימות בתוכך. אם התפיסות והדמיונות שלך לגבי האל בהתגלמותו ייפתרו, ייתכן שעדיין תחוש כאב ואי-נוחות כאשר תיתקל בדברים האלה, ובמקרים חמורים יותר אתה אפילו עלול לפתח מרדנות, אך תבוא באופן יזום בפני האל כדי לחפש את האמת לפתרון הסוגיות האלה, במקום להתייחס לאל בהתגלמותו כאל אדם רגיל, או להתמרד נגדו, להתנגד לו ולהתייצב נגדו.

הבה נשתף על האופן שבו אנשים צריכים לפתור את התפיסות והדמיונות שלהם לגבי האל בהתגלמותו. למעשה, קל יותר לפתור את הבעיה הזו מאשר את התפיסות והדמיונות של אנשים הכרוכים בעבודת האל ובמהות צביונו של האל, שעליהם שיתפנו קודם לכן. עבודת האל רחבה מאוד בהיקפה וכוללת תוכן רב, עם אמיתות רבות שאנשים צריכים לדעת ולהבין. יתר על כן, על אחת כמה וכמה שמהות צביונו של האל היא האמת העמוקה ביותר מבין כל האמיתות שמאמינים באל צריכים להבין, והיא גם הקשה ביותר להבנה עבור אנשים. עם זאת, בהשוואה לשני היבטים אלה של האמת, האמת בנוגע לאל בהתגלמותו, ישירה יותר עבור אנשים, ולכן גם קל יותר לפתור תפיסות ודמיונות הכרוכים באל בהתגלמותו. זאת מכיוון שבהשוואה לעבודת האל ולמהות צביונו של האל, אחרי ככלות הכול האל בהתגלמותו הוא ממשי לחלוטין – אנשים יכולים לראות אותו ולגעת בו. הוא לא מופשט; אלא יש לו קול ספציפי והוא יכול לבטא את עצמו מילולית, ויש לו מראה חיצוני, צלם, צביון ואישיות ספציפיים שאנשים יכולים לבוא עמם במגע, בנוסף להיבטים השונים של האמת שהוא מבטא. לכן, בהשוואה לתפיסות ולדמיונות של אנשים לגבי עבודת האל ולגבי מהות צביונו, התפיסות והדמיונות של אנשים לגבי האל בהתגלמותו הם קונקרטיים יותר. ככל שדבר-מה קונקרטי יותר, כך קל יותר לאנשים להבין אותו, קל יותר עבורם להשוות את עצמם מולו, וקל יותר עבורם לפתור אותו. כך זה עובד בתיאוריה, אך באופן ספציפי, כיצד יש לפתור את התפיסות והדמיונות של אנשים לגבי האל בהתגלמותו? יש שני נתיבים של יישום בפועל, כלומר, יש שני עקרונות של יישום בפועל בנוגע לגישה הנכונה שאנשים צריכים לאמץ כלפי האל בהתגלמותו. העיקרון הראשון הוא לא להשוות אותו לאל שבשמיים. השני, שגם הוא חשוב מאוד, לא להעמיד אותו בשורה אחת עם האנושות המושחתת. אם תצליח לעשות את שני הדברים האלה, התפיסות והדמיונות שלך לגבי האל בהתגלמותו ייחשבו, בעיקרו של דבר, כפתורים מן השורש. ראו, האם נתיב זה של יישום בפועל על פי שני העקרונות הללו הוא נכון? (כן). מדוע שני הנתיבים הללו הם הדרך לפתרון התפיסות והדמיונות של אנשים לגבי האל בהתגלמותו? (מכיוון שאנשים נוטים יותר מכול לעשות את שתי הטעויות הללו. כאשר האל מתגלם כבשר ודם, אנשים מדמיינים שהאל בהתגלמותו הוא מעורפל מאוד, וחושבים שהוא יכול לחולל אותות ומופתים כמו האל שבשמיים, וכן הלאה. אנשים גם נוטים להעמיד את האל בהתגלמותו בשורה אחת עם האנושות המושחתת, דבר שפוגע בקלות בצביונו של האל). אתם מבינים את העניין הזה בבירור, נכון? (כן). הסיבה לכך ששני הפריטים הללו מהווים את הנתיבים והעקרונות לפתרון התפיסות והדמיונות של אנשים לגבי האל בהתגלמותו היא שהתפיסות והדמיונות שאנשים מפתחים לגבי האל בהתגלמותו מורכבים בעיקר משני ההיבטים הללו. מצד אחד, בנוגע לאל בהתגלמותו, אם אנשים קובעים שהוא האל שבא מהשמיים, שרוח האל שוכנת בו כחייו, ושהוא רוח האל שהתממשה בבשר, ואם הם קובעים שזהותו מיוחדת ושהוא הביטוי של האל שבשמיים, אזי הם ישוו אותו לאל שבשמיים. מצד שני, מכיוון שהאל בהתגלמותו לא נראה שונה מבני אדם כלפי חוץ והוא פשוט אדם רגיל, אנשים אינם יכולים שלא להתייחס אליו כאל אחד מבני האנושות המושחתת. אנשים אוהבים מאוד להשוות אותו או להעמיד אותו בשורה אחת עם האנושות המושחתת, ואפילו רואים את האל בהתגלמותו כאחד מן האנושות שאינו שונה מהאדם המושחת. שני היבטים אלה הם המקור לתפיסות ולדמיונות שאנשים מפתחים לגבי האל בהתגלמותו. שני היבטים אלה הם גם המקור היסודי לטעויות שאנשים עושים לעתים קרובות ביחסם לאל בהתגלמותו, ולבעיות השונות של מרדנות, התנגדות ועמידה מנגד שמתעוררות ביחסם אליו. לכן, אם שתי הבעיות הללו ייפתרו, התפיסות והדמיונות, כמו גם המרדנות וההתנגדות שאתה מפתח לגבי האל בהתגלמותו, ייפתרו אף הם בהדרגה. מכיוון ששני נתיבים אלה של יישום בפועל כה חשובים, הבה נשתף על הפרטים אחד לאחד.

כדי לפתור את התפיסות והדמיונות של אנשים לגבי האל בהתגלמותו, העיקרון הראשון ליישום בפועל הוא לא להשוות אותו לאל שבשמיים. האל שבשמיים הוא גוף רוחני, ואילו האל שעל פני האדמה הוא בשר ודם. המשמעות של אי-השוואתו לאל שבשמיים היא בהחלט לא לנסות להעמיד את האל שבשמיים ואת האל בהתגלמותו זה לצד זה. מכיוון שזהותו ומהותו של האל בהתגלמותו, כמו גם העבודה שהוא מבצע, מייצגות כולן את האל שבשמיים, אך טבעי הוא שאנשים יציבו לעתים קרובות את האל בהתגלמותו ואת האל שבשמיים יחד כדי להשוות ביניהם. אם כן, מה פסול בהשווה ביניהם? מדוע אי אפשר להשוות ביניהם? ראשית, התבוננו במה שאנשים משווים בדרך כלל, ואז תדעו אם נכון הדבר שאנשים ישוו ביניהם בדרך זו. אם כן, כאשר אנשים משווים את האל בהתגלמותו לאל שבשמיים, מה הם משווים? הם משווים את כוחם, את סמכותם ואת צביונותיהם, ואף יורדים לפרטים ספציפיים יותר, ומשווים אם הם מחוללים אותות ומופתים, את עוצמת דבריהם ואת התוצאות שדבריהם משיגים. מה עוד הם משווים? (האל שבשמיים מדבר כרעם וגורם לכולם לחוש פחד, ואילו האל בהתגלמותו מדבר באופן רגיל, נורמלי ומעשי מאוד. אנשים עורכים השוואות גם בהקשר זה). כלומר, הם משווים יכולות על-טבעיות רבות. האל שבשמיים ברא את כל הדברים; האל שבשמיים מדבר כרעם; האל שבשמיים יכול להקים מתים לתחייה; האל שבשמיים רואה מבראשית ועד ההווה; האל שבשמיים מדבר, והדבר מתקיים, הוא מצווה, והדבר קם ונעשה; האל שבשמיים יכול להפוך יֵשׁ לְאַיִן וְאַיִן לְיֵשׁ; האל שבשמיים יכול לחולל אותות ומופתים שונים, וכן הלאה. אנשים משווים את כל הדברים האלה: מה שהאל שבשמיים עושה ואומר, את הכוח, הסמכות, את כל-יכולתו ואת הצביון שהוא מפגין, כמו גם את עליונותו. מה עוד? האל שבשמיים ריבון על כל הדברים ומתזמר את כל הדברים, והוא גם ריבון על גורלותיהם של אנשים ומסדר אותם; האל שבשמיים מכין כל מיני סביבות לאנשים; הוא בוחן את כל הדברים, בוחן את כל הארץ, ובוחן כל תנועה וכל מילה ומעשה של אנשים, ויודע מה כל אדם חושב ומרגיש. בין אם אנשים מדמיינים את כל הדברים האלה בתפיסותיהם ובין אם הם דברים שלאנשים יש תחושה עמוקה לגביהם, בסופו של דבר, כולם חלק מהמהות שיש לאל שבשמיים וכמה תופעות ממשיות שהוא יכול להפגין, אשר אנשים יכולים לדמיין במסגרת יכולת ההבנה שלהם. אלה הם הביטויים של האופן שבו האל שבשמיים פועל; ליתר דיוק, הם מה שרוח האל יכולה לעשות. כמה מהיבטים אלה תואמים את רוח האל וקשורים אליה, בעוד שכמה מהם מהולים בתפיסות ובדמיונות של אנשים. אך בין שהם תפיסות ודמיונות של אנשים ובין שהם דברים נכונים לגבי רוח האל, בסופו של דבר, כל הדברים האלה הם חלק מההבאה לידי ביטוי, או מהמהות והגילויים שיש לאל שבשמיים ושהוא נושא, ושהוא יכול להשיג. דווקא מכיוון שהם המהות, הצביון או העוצמה שיש לאל שבשמיים ושאותם הוא נושא, ביטויים וגילויים אלה קשורים אך ורק לרוח האל – כלומר, הם קשורים לזהותו ולמהותו האינהרנטיות של האל. המהות, הצביון או העוצמה שיש לאל שבשמיים ושאותם הוא נושא, ואשר אנשים יכולים לדמיין, להרגיש או לדעת, הם יוצאי דופן ונשגבים ביחס לאנושות הנבראת, ועל אחת כמה וכמה שהם מעבר להישג ידו של כל אדם בעל התכונות של יציר בריאה; הוא נעלה על כל יצירי הבריאה ועל אלה שאינם יצירי בריאה. המהות והעוצמה שיש לאל עצמו בהתגלמותו ושהוא נושא או מגלה, הם כולם אינהרנטיים לאל; הם חלק מצביונו של האל או ממהותו והם נעלים על מה שכל יצירי הבריאה ואלה שאינם יצירי בריאה יכולים לדמיין, לדעת או לתפוס. באשר לשאלה עד כמה בדיוק האל גדול, כמה כוח יש לו בדיוק, ועד כמה הוא נעלה על כל הדברים, הדבר תמיד יהיה תעלומה בלתי פתורה עבור האנושות הנבראת. אנשים לא יכולים בשום אופן להכיר את האל בשלמותו; מה שהם רואים פשוט מוגבל מדי. אם נניח בצד את החלק הנוגע לתפיסות ולדמיונות הלא-מציאותיים של אנשים לגבי האל, ונדבר רק על העוצמה, הסמכות והמהות האמיתיות שיש לאל, הרי שמה שהאל בהתגלמותו יכול לעשות, להביא לידי ביטוי ולגלות הוא פשוט מוגבל מדי. אם נשתמש במטאפורה אנושית שאינה מדויקת לגמרי כדי לתאר זאת, אולי מה שהאל בהתגלמותו מביא לידי ביטוי, מגלה ויכול לעשות אינו אלא רק טיפה בים או קצה הקרחון של זהותו ומהותו האינהרנטיות של האל, ותו לא. כלומר, מה שהאל בהתגלמותו יכול להביא לידי ביטוי ולגלות מזהותו של האל, ממהות צביונו ומעוצמתו, הוא מוגבל מאוד. מכיוון שהאל בהתגלמותו הוא האל החי בקרב אנשים בצורה של אדם נברא, מה שהוא יכול לעשות, והאינסטינקטים והטבע המולד שהוא יכול להביא לידי ביטוי, הם מוגבלים מאוד. אף על פי שהוא רוח האל שהתממשה בבשר ורוח האל שוכנת בו, מכיוון שבשר זה הוא בצורה של אחד מן האנושות הנבראת, מהותו וצביונו של האל שאותם הוא יכול להביא לידי ביטוי, לגלות ולבטא הם מוגבלים מאוד. זו סיבה אחת. בהיבט נוסף, בכל פעם שהאל מתגלם כבשר ודם, זוהי תוצאה בלתי נמנעת של צורכי עבודת האל – כלומר, צורך בלתי נמנע של שלב בעבודת האל. פירוש הדבר הוא ששלב זה של עבודת האל מחייב את האל להתגלם כבשר ודם, כלומר על האל להתגלם כבשר ודם כדי לבצע שלב זה של עבודה. מכיוון שהאל צריך להתגלם כבשר ודם, הוא מבצע את השלב הזה של העבודה באמצעות התגלמותו, וישנם ההיבטים השונים של צביונו, מהותו ועוצמתו של האל שעליו לבטא ושהם נחוצים לשלב זה של עבודה. יהיו אשר יהיו היבטי הצביון, המהות והעוצמה שהאל זקוק להם בשלב זה של העבודה, כשהוא מתגלם כבשר ודם, הוא מממש את צביונו, מהותו ועוצמתו של האל הקשורים לצרכים של שלב זה של עבודה בבשר זה. במילים פשוטות, בשר זה יכול להשיג כל עבודה הנחוצה לשלב זה של עבודת התגלמותו של האל. לדוגמה, שלב זה של עבודה באחרית הימים דורש את ביצוע עבודת הייסור והשיפוט. האל בהתגלמותו יכול אז לבטא את חרון אפו של האל, את מלכותיותו ואת צביונו הצודק; הוא יכול לבטא סוג זה של צביון, ויכול גם לבצע סוג זה של עבודה. במהלך התגלמות זו של האל, מה שאנשים רואים וחווים הם ייסורו ושיפוטו של האל, חרון אפו, מלכותיותו וצביונו הצודק של האל. כאשר העבודה שמבצע האל בהתגלמותו היא עבודת הגאולה, הענקת חסד וברכות לאנושות ומחילה על חטאיהם של אנשים, אזי צלם האל המיוצג על ידי האל בהתגלמותו הוא צלם מלא ברחמים ובחסד, מלא בסבלנות, באורך רוח ובאהבה, והוא גם מעניק חסד רב לאנשים – אלה הם המאפיינים הבולטים של צביונו ומהותו של האל באותו שלב של עבודה. לפיכך, לא משנה באיזו מהתגלמויותיו של האל מדובר, אין זה אפשרי שאנשים יראו או יכירו את צביונו ומהותו של האל שבשמיים באופן מקיף. לדוגמה, אחד המאפיינים של האדון ישוע שראו המאמינים במהלך עידן החסד היה שהיו לו אורך רוח, סבלנות וסלחנות עצומים כלפי אנשים, כמו גם רחמים וחסד רבים. לכן, מאמינים מסוימים באדון יכלו לחוות את הסבלנות, אורך הרוח והאהבה האינסופית וחסרת הגבולות שנבעו מהאל – כלומר, הרחמים והחסד שבאו מהאל. בעידן החסד, המאפיין העיקרי של האל בהתגלמותו בביצוע עבודת הגאולה היה רחמים וחסד. אולם בשלב זה של עבודה באחרית הימים, מכיוון שכוונתו של האל בהתגלמותו היא לפתור את צביונותיהם המושחתים של אנשים במקום למחול על חטאיהם, מה שאנשים חווים מהאל בהתגלמותו בשלב זה של עבודה הוא מלכותיותו, חרון אפו, שיפוטו וייסורו של האל. אנשים אף רואים את הצד חסר הרחמים של האל, ורואים אותו שופט וחושף אנשים ללא רחם – למעשה בכל פעם שהוא מדבר, התוכן הבסיסי הוא חשיפה מתמשכת, בלתי פוסקת ובלתי נלאית של הצביונות המושחתים, גילויי השחיתות והמצבים המושחתים השונים של אנשים. מה שאנשים רואים באל בהתגלמותו הפעם הוא את מלכותיותו וחרון אפו של האל, את אי-סובלנותו כלפי פגיעה בו, ואת צביונו הצודק; הם חווים את ייסורו ושיפוטו של האל, וניסיונות וזיכוך. בכל דבר שהאל אומר, אנשים חווים את צדקתו, את מלכותיותו, ואת אי-סובלנותו כלפי פגיעה בו, ולעתים קרובות גם חשים את כעסו, שנאתו, תיעובו ודחייתו של האל כלפי האנושות, ואפילו את קללותיו וגינויו. אף על פי שהאל בהתגלמותו מסוגל לחלוטין לייצג את האל עצמו, לייצג את זהותו, את צביונו ואת מהותו, הרי שמכיוון שצורה זו של בשרו של האל בהתגלמותו שונה מצורת זהותו האינהרנטית של האל, הוא מוגבל על ידי צורה זו של הבשר ועל ידי האינסטינקטים של צורה זו. מה שאנשים יכולים לראות ממהותו, מצביונו ומעוצמתו של האל באל בהתגלמותו, מוגבל ביחס לזהותו ולמהותו האינהרנטיות של האל. זה נורמלי מאוד. אנשים צריכים להבין זאת, ואל להם להשוות באופן עיוור את האל בהתגלמותו לאל שבשמיים, ואז, כשהם לא יכולים למצוא התאמה ביניהם, להתאכזב מאוד, לשפוט ולגנות אותו, לדחות את האל, ולהכחיש את זהותו של האל, את עבודתו או את מהותו. אנשים מסוימים אפילו מפתחים תפיסות בשל עניין אחד ויחיד, מנסים למצוא התאמה בין האל בהתגלמותו לבין האל שבשמיים, וכשהם נכשלים בכך, הם נעשים שליליים וחלשים, וחלקם אף משתעשעים ברעיון לוותר על אמונתם. זהו ביטוי טיפשי מאוד, וגם נבער מאוד.

מבחינת זהותו ומהותו, האל בהתגלמותו קשור לאל; הוא ניחן בזהותו ובמהותו של האל. עם זאת, מכיוון שצורתו הבשרית והתכונות של הבשר עצמו קשורות לאינסטינקטים של האנושות הנבראת והן מוגבלות לתחום של אינסטינקטים אלה, לא משנה איזו עבודה האל בהתגלמותו מבצע הפעם, מה שהוא יכול לעשות, מה שהוא יכול להשיג, וזהותו ומהותו של האל שהוא יכול לייצג, קשורים רק לעבודתו ולכהונתו בהתגלמות זו. הוא יכול לייצג כל זהות ומהות של האל התואמות לכהונתו ולעבודתו הפעם. העבודה שיש לבצע הפעם מייצגת את זהותו ומהותו של האל ואת צביונו של האל. יהיה אשר יהיה צביונו של האל שעליו לייצג, יהיה אשר יהיה צביונו של האל שעליו לבטא, ותהיה אשר תהיה עבודתו של האל שעליו לבצע, הוא ייצג את צביונו הרלוונטי של האל; הוא יוכל לייצג את צביונו הרלוונטי של האל ולבצע את העבודה הרלוונטית שכוונתו של האל לבצע, אך בלתי אפשרי עבורו לייצג את כולה. העבודה המבוצעת בכל אחת מהתגלמויותיו של האל מספיקה כדי לייצג את הצביון שכוונתו של האל לבטא באותה התגלמות, ומספיקה גם כדי לבטא את העבודה שכוונתו של האל לבצע באותה התגלמות. יתר על כן, הצביון שהאל מבטא והמהות שהוא מגלה אינם סותרים כלל את זהותו ומהותו האינהרנטיות של האל, והוא גם לא עושה טעויות כלשהן בהקשר זה. מכיוון שזהותו ומהותו של האל בהתגלמותו מאוחדות לחלוטין עם מהותו האינהרנטית של האל או עם מהותו של האל שבשמיים, בין אם מבחינת דבריו, החיים שהוא חי או עבודתו, ובין אם מבחינת צביונו של האל, מהותו והיבטים אחרים שאנשים יכולים לראות, האל בהתגלמותו זהה לאל שבשמיים; הם אותו הדבר. אין זה משנה אם הוא יכול לייצג את האל בשלמותו, ולא משנה אם אנשים יכולים לראות את האל בשלמותו, בקצרה, זהותו ומהותו נובעות מהאל שבשמיים. גם אם להשקפתך האל בהתגלמותו לא יכול לייצג את האל שבשמיים בשלמותו, זהותו ומהותו הן עדיין אלה של האל עצמו. גם אם לאחר שתשווה ביניהם במשך שנים רבות, עדיין לא תוכל לגלות שום קשר בין האל בהתגלמותו לבין האל שבשמיים שאתה מכיר. זהותו ומהותו של האל בהתגלמותו עדיין לא משתנות, שכן זו עובדה. ומהי עובדה זו? העובדה היא שמהותו של האל בהתגלמותו היא מהותו של האל שבשמיים, וזהותו לעולם לא משתנה בגלל מהותו – זוהי זהותו של האל. אולי לפני שלושים שנה רוב האנשים לא היו מאמינים לי לו הייתי אומר זאת, אך לאחר שלושים שנה, אני חושב שאני כשיר לומר את הדברים האלה. מדוע אני אומר זאת? אילולא בוצעו שלושים שנות עבודה אלו, ואילולא בוטאו אמיתות אלו, היה זה מעט מוקדם מדי לומר ש"האל בהתגלמותו מייצג את האל עצמו". זאת מכיוון שללא ביטוי של דברי האל, ללא ביטוי של צביונו וללא ביטוי של זהותו ומהותו של האל, לו היית אומר ש"האל בהתגלמותו מייצג את האל עצמו", אנשים היו חושבים שאתה לא נורמלי, או שהיו חושבים שאתה מרדן בצורה שערורייתית. אך עם כל כך הרבה ביטוי של דברי האל, וכל כך הרבה ביטוי של מהות צביונו וזהותו האינהרנטית, האם לדעתכם מוגזם לומר ש"האל בהתגלמותו מייצג את האל עצמו"? (לא). האם זו הגזמה? האם זה לא ראוי? (זה ראוי). זו אינה התרברבות. לכן, לא ניתן לשפוט אם האל בהתגלמותו יכול לייצג את האל שבשמיים, אם הוא ניחן בצביונו ובמהותו של האל שבשמיים, ואם יש לו את זהותו של האל שבשמיים, על פי המראה החיצוני שלו. אולי המראה החיצוני שלו מאוד חסר חשיבות, והוא נראה רגיל מאוד וכאדם מן השורה, ויש אנשים שאף מזלזלים בו; אולי אין לו שום תכונות שהן מעל לממוצע, ושום ביטויים על-טבעיים, וקל וחומר שאין לו שום תכונות ייחודיות, כביכול, בעיני האנושות המושחתת, או דבר-מה שהאנושות המושחתת מעריצה, נושאת אליו עיניים או מתפעלת ממנו. אך בגלל העבודה שהוא מבצע, ומכיוון שמהותו וצביונו מסוגלים לבטא את צביונו ומהותו של האל שבשמיים, ניתן לקבוע שזהותו היא זו של האל בהתגלמותו, זו של האל עצמו.

הבה נמשיך לשתף על הנושא של אי-השוואת האל בהתגלמותו לאל שבשמיים. זה עתה הזכרנו שכאשר רוב האנשים באים במגע עם האל בהתגלמותו, הם נוטים להשוות אותו לאל שבשמיים. לאחר ששיתפנו עד לנקודה זו, אימרו לי, האם ראוי להשוות כך ביניהם? (לא). האין זו טעות גדולה מאוד? (כן). האם טיפשי לעשות את הטעות הזו? האם יש לכך השלכות שליליות כלשהן? (כן). מהן? (כאשר אנשים מגבילים את האל על סמך התפיסות והדמיונות שלהם, הם עלולים למרוד באל ולהתנגד לו, והם גם עלולים שלא לקבל את עבודת האל או את ישועתו; ההשלכות חמורות מאוד). עליך להתייחס לאל בהתגלמותו ברציונליות. אם כן, מה עליך לעשות כדי להיות רציונלי? עליך להרהר: מה פירוש הדבר שהאל שבשמיים התגלם כעת כבשר ודם כדי לבצע את עבודתו? כרגע, האל בהתגלמותו הוא הפוסק האחרון. הוא יכול לייצג את האל שבשמיים בסמכות מלאה כדי לבצע את עבודת השיפוט באחרית הימים. לכן, אם עומדות בפניך סוגיות או בעיות כלשהן, עליך לחפש אצל האל בהתגלמותו. מכיוון שהוא יכול לייצג את האל שבשמיים, הוא יכול לפתור את הבעיות שלך; הוא יכול לייצג את האל שבשמיים בפתרון הבעיות בחייך, הבעיות באמונתך באל, הבעיות הנוגעות לישועתך, והבעיות בנוגע לייעודך ולגורלך העתידיים. מצד שני, אם תתפלל אל האל שבשמיים ותחפש אצלו, אך תתעלם מהאל הזה שעל פני האדמה, ותתעלם מהאל בהתגלמותו, אזי נסה ותראה אם עדיין תוכל לקבל הנחיות ברורות, נאורות ואור ברורים, ונתיב ברור של יישום בפועל. אם תוכל להשיג את הדברים הללו על ידי תפילה ונשיאת עיניים אל האל שבשמיים, הרי שזה בעצם טוב מאוד, ולא תצטרך לחפש אצל האל בהתגלמותו. אך אם לאחר שהתפללת, חיפשת ונשאת עיניים אל האל שבשמיים במשך זמן רב עדיין לא קיבלת אור ברור, נתיב של יישום בפועל או פתרון ברור, מה עליך לעשות? (לחפש את עקרונות-האמת בתוך דברי האל). אם כך, אין דרך אחרת; אתה יכול רק לחפש את הדברים שהאל בהתגלמותו אמר ואת העבודה שביצע. חדל להיות יהיר; החשיבות העצמית שלך לא יכולה להושיע אותך, היא יכולה רק להזיק לך. האל שבשמיים הוא כול יכול, נעלה, עצום, יוצא דופן ונשגב, אך האנושות לא יכולה להגיע אליו. כשהוא מדבר, אינך יכול להבין או לשמוע אותו. אילו האל באמת היה מדבר אליך, בשרך בן התמותה פשוט לא היה מסוגל לשאת זאת או לעמוד בכך. אם כך, מה עליך לעשות? עליך לחפש אצל האל בהתגלמותו, לראות אילו דברים אמר האל בהתגלמותו ואיזו עבודה הוא ביצע על פני האדמה, ומהן דרישותיו השונות ממך. הבנת הדברים הללו היא החשובה ביותר. אל תתפלל ותישא עיניים תמיד אל האל שבשמיים בהמתנה מתמדת לכך שהוא יעניק לך התגלויות. אם תעשה זאת, האל שבשמיים יתעלם ממך. האל שבשמיים אמר: "אני מבצע כעת עבודה על פני האדמה, משמיע אמירות ומדבר. אתה יכול לשמוע ולהבין את הדברים שאני אומר, והדברים הללו יכולים לפתור את הבעיות באופן שבו אתה מיישם בפועל ולפתור את צביונותיך המושחתים." אם כך, מה עליך לעשות? אינך יכול לחכות תמיד שהאל שבשמיים ידבר אליך באופן אישי. עליך "למחול על כבודך" ולבוא בפני האל בהתגלמותו ובפני דבריו כדי לחפש את האמת, כך שתוכל לזכות באספקה ובעזרה. כך נוהג אדם בעל רציונליות; זהו יחס רציונלי לאל בהתגלמותו. מצד אחד, כשאתה רואה את ההופעה החיצונית והמראה של האל בהתגלמותו, או שומע אותו מדבר, אל תשווה אותו לאל שבשמיים; פשוט התייחס אליו כאל אדם רגיל, כאדם מן השורה וממשי שיכול לייצג את האל. מצד שני, אינך צריך לבחון את הדברים שהוא אומר, את דרישותיו ממך ואת הנחיותיו אליך, להתלבט לגביהם, לאמת אותם, לדון בהם או לעבד אותם. פשוט יישם אותם בפועל ובצע אותם ישירות, והתמסר ישירות; אין צורך להתפלל אל האל שבשמיים, לחפש אצלו או לאמת איתו את דבריו מאחורי גבו של האל בהתגלמותו. אם תתעקש לקבל אימות כדי לחוש נינוח ברוחך ומוכן בליבך לפני שתיישם בפועל, לפני שתבצע ותתמסר, האין זה בעייתי מאוד? (כן). האם יש אנשים שעושים זאת? רוב האנשים שמאמינים באל שמונה או עשר שנים ובליבם נעשו בטוחים לחלוטין באל, אינם עושים זאת; בעיניהם זו טרחה רבה מדי. אנשים המאמינים פחות משלוש שנים הם אלה שתמיד נוטים לעשות זאת. כיצד הם מתפללים אל האל שבשמיים? הם אומרים: "אלוהים, אנא אפשר לי להתמסר לבשרך בהתגלמותו. אלוהים, אנא אפשר לי להתמסר לדברים שאתה אומר על פני האדמה. אלוהים, אנא אפשר לי להתמסר למה שאתה מביע על פני האדמה. אלוהים, אנא עזור לי לוותר על התפיסות שלי לגבי בשרך בהתגלמותו." כשהם מתפללים כך, למי הם מתפללים? (לאל שבשמיים). אימרו לי, האם אנשים שבדרך כלל מתפללים כך זוכים למגעה של רוח הקודש? האם נוכחות האל שׁוֹרָה עמם? (לא). הם לא זוכים לכך ולא קל להם להשיג זאת. האם האל מתייחס בכלל לאנשים כאלה? (לא).

מכיוון שהאל בהתגלמותו הוא בשר ודם, הוא בן אדם הנברא בצלם, הוא רגיל ואדם מן השורה. כשמדברים על בן אדם הנברא בצלם, רגיל ומן השורה, פירוש הדבר שהוא ניחן באינסטינקטים ובתנאים המולדים של אדם רגיל מן השורה, וכן באישיות, במנעד הרגשות, באופן ההבעה ובסגנון הדיבור של אנושיות רגילה. מה עוד? גם דרך חשיבה, סגנון חיים והרגלי חיים, וכן הבחירות השונות שעושה בעל אנושיות רגילה בנוגע לכל היבטי החיים. מה כוללות הבחירות הללו? לדוגמה, סביבת מחייה מועדפת, צבעים אהובים, וכמה העדפות ובחירות בנוגע לצרכים בסיסיים. מן ההופעה החיצונית הזו, מן האינסטינקטים הללו והתנאים המולדים של אנושיות רגילה, כמו גם מן הביטויים השונים הנכללים במסגרת חיי אנוש רגילים, ניתן לומר בוודאות שהאל בהתגלמותו הוא אדם רגיל וסטנדרטי לחלוטין, אדם מן השורה באנושות הנבראת. מבחינת תכונותיו וצורת קיומו, האל בהתגלמותו שונה לחלוטין מהאל שבשמיים, כלומר, מרוח האל; הופעתו החיצונית גם היא שונה לחלוטין מזו של רוח האל. במהלך תקופת עבודתו של האל בהתגלמותו, מה שהוא חושף ומסוגל לעשות אלה דברים שעיניים אנושיות יכולות לראות ומוחות אנושיים יכולים להבין. עם זאת, הידע של אנשים לגבי צביון האל, מהות האל וזהותו האינהרנטית של האל הוא מוגבל מאוד. יחד עם העובדה שאנשים עצמם מחזיקים בתפיסות ובדמיונות רבים לגבי האל, הביטויים השונים של אנושיותו של האל בהתגלמותו מציבים כמה קשיים בפני אנשים. לדוגמה, המילים שבהן אני משתמש כשאני מדבר הן שפת יומיום, ולעתים קרובות אני גם משתמש בביטויים עממיים ובשפה מדוברת. ואז אנשים ישוו אותי לאל שבשמיים, ויאמרו: "האל שבשמיים אמור לדבר ברהיטות ולהשתמש במילים מעודנות. מדוע המילים שבהן האדם הזה משתמש אינן מעודנות? הוא אפילו משתמש בביטויים עממיים ובשפה מדוברת, ולעתים משתמש באוצר מילים ובביטויים הקשורים לצרכים יומיומיים." לדוגמה, אני אוהב צבע מסוים, ומישהו אומר: "איך ייתכן שאתה אוהב את הצבע הזה? הצבע הזה לא נראה טהור או קדוש! האם האל לא אמור לאהוב את הצבע הלבן? האם האל לא אמור לאהוב תכלת או ירוק? איך ייתכן שאתה אוהב את הצבע הזה? הצבע הזה לא מייצג את זהותו ומהותו של האל!" ואז הוא מפתח תפיסות בליבו. אבל אני אומר שאני באמת אוהב את הצבע הזה – כיצד עליך להתייחס לכך? (עלינו להתייחס לכך בצורה נכונה). לאל בהתגלמותו יש אנושיות רגילה. כמי שחי בתוך אנושיות רגילה, עליו לבוא במגע עם כל מיני דברים שנכללים במסגרת חיי אנוש רגילים. לכן יש לו העדפות אישיות משלו בנוגע לצרכים בסיסיים. ייתכן שהעדפות אלו תואמות לאל הקיים בתפיסות ובדמיונות שלך, וייתכן שלא. מה אם הן לא תואמות אותן? האם אתה טועה, או שמא אני טועה? אני חושב שאינני טועה מכיוון שיש לי זכות לבחור את הדברים שאני אוהב. לא כפיתי אותם עליך, וגם לא אמרתי שהם האמת ושעליך לקבל אותם. גם לך יש את הזכויות שלך, ואני אף פעם לא מתערב בהן. אף פעם אני לא מגנה אותך על כך שאתה אוהב לבן או כחול, ולכן גם אתה לא אמור לגנות אותי על כך שאני אוהב צבעים אחרים, הלא כן? יש אנשים שאומרים: "זה לא עובד כך. מה שאתה מייצג שונה ממה שאני מייצג. אני מייצג בני אדם מושחתים, ואילו אתה מייצג את האל שבשמיים. איך זה יכול להיות אותו הדבר?" אני אכן מייצג את האל שבשמיים, אבל האל שבשמיים לא מגנה את הצבעים שאני אוהב. אתה חושב שלבן הוא קדוש, אבל הבט בכל הדברים שנבראו על ידי האל שבשמיים – הם מופיעים בכל הצבעים. לפרחים שהאל ברא יש שלל צבעים. לפעמים יש אפילו עננים כהים בין שאר העננים בשמיים, ועננים כהים הם אפורים. בקיץ, כשחם מדי, ברגע שעננים כהים מסתירים את השמש אתה מרגיש קרירות ונינוחות, ואתה מודה לאל על חסדו. זה דבר טוב, הלא כן? (כן). אנשים אחרים אומרים: "ירוק זה צבע טוב; הירוק שהאל ברא מייצג חיים." זה לא נכון. הבט בתבואה שהאל ברא. לדוגמה, האם תירס לא מופיע בצבעים רבים? יש תירס צהוב, לבן, סגול ושחור. האם תוכל לומר שתירס לא מייצג חיים? התירס נברא על ידי האל. הוא יכול להכות שורש, לנבוט, לפרוח ולשאת פרי. הוא אורגני, והוא גם מייצג חיים. כמו כן, האם כל עלי העצים ירוקים? (לא, יש גם עלים סגולים, צהובים ואדומים). כל אלה הם צבעים של עלים; הם מייצגים חיים, הלא כן? (כן). לכן, כשאנשים מסוימים אומרים "ירוק מייצג חיים", האם הם טועים? (כן). אם כך, האם ראוי שאנשים מסוימים יאמרו ש"לבן מייצג טוהר"? האין אלה דברי הבל? הצבע הלבן פשוט נראה מעט נקי ובהיר יותר; הוא לא מייצג טוהר. גם אם תלבש בגדים לבנים כל חייך, זה לא אומר שאתה טהור; אתה עדיין בן אדם מושחת. לכן, אין שום כללים כשמדובר בבחירת צבעים. הדבר פשוט מבוסס על גוון העור, ההעדפה האישית והאישיות של האדם, וכמובן על העונה, האקלים והטמפרטורה. לבן הוא רק צבע; הוא לא מייצג שום דבר. ומה לגבי צבע שחור? יש אנשים שאומרים: "שחור מייצג אפלה, מוות ואת השד, אז שחור זה רע!" אימרו לי, האם נכון לגנות את הצבע השחור? (לא). לפעמים גם אני לובש בגדים שחורים, כגון מעיל צמר שחור, מעיל רוח, סוודר או מכנסיים שחורים, ובחורף אני עוטה לפעמים צעיף שחור וכפפות שחורות. יש אנשים שאומרים: "האם שחור לא מייצג אפלה ואת השטן? איך ייתכן שאתה לובש בגדים שחורים? האם אינך מייצג את האל? אם אתה לובש שחור בעודך מייצג את האל, האם זה לא מציג אותו באור שגוי? האל שבשמיים בהחלט לא אוהב שחור." אני אומר שאתה טועה. איך אתה יודע שהאל שבשמיים לא אוהב שחור? מתי שמעת את האל אומר שהוא לא אוהב שחור? האם זה כתוב בכתבי הקודש, או שמא שליח מסר לך את זה? הבט במזונות השחורים מבין הדגנים והקטניות, כגון שעועית שחורה, אורז שחור ושומשום שחור – הם נבראו על ידי האל, הלא כן? (כן). אנשים אוהבים לאכול את המזונות השחורים הללו, ולכאורה הם מזינים את הגוף. כמו כן, תרנגולות משי הן שחורות לחלוטין והערך התזונתי שלהן גדול מזה של תרנגולות רגילות. יש גם דגי ראש-נחש בין הדגים, דובים שחורים בין היונקים, ועורבים בין הציפורים – האם הם לא שחורים? (הם שחורים). יש אבנים שחורות, אנשים בעלי שיער שחור, ואנשים בעלי עור שחור. כשיש לאנשים מסוימים שיער שחור ומבריק, הם תמיד מתהדרים בו בפני אחרים ואומרים: "תראו עד כמה שחור השיער שלי; הוא כל כך יפה!" וכאשר שערות לבנות מתרבות, הם מתחילים לדאוג ומרגישים שהם הזדקנו. מה מייצג הלבן, אם כן? (הזדקנות). הוא מייצג הזדקנות, ירידה בתפקודי הגוף, ואפילו את הצעידה לקראת המוות. ככל שיש לאנשים יותר שערות לבנות, כך הם נעשים יותר קודרים, מדוכדכים ומיואשים, והם מתרפקים על הימים שבהם היה להם שיער שחור כשהיו צעירים. באותה עת הם מבינים כמה טיפשים הם היו כשאמרו "לבן מייצג קדושה", והם כבר לא אומרים ששחור מייצג אפלה, את השד ואת השטן; הם כבר לא מדברים בעיוורון על סמך התפיסות שלהם. אנשים יבינו את הדברים הללו לאחר שיעברו כמה חוויות, אך יש אנשים שאף פעם לא מבינים אותם, אפילו כשהם מגיעים לגיל זקנה. אנשים מחזיקים בליבם תפיסות לגבי דברים רבים. כשהם שומעים את הדברים שאני אומר, או רואים מה אני עומד לעשות או אילו בחירות אני עושה, הם לא יכולים שלא לנסות להשוות אותי לאל שבשמיים, והם מפתחים תפיסות מסוימות. הם מפתחים תפיסות לעתים קרובות, במיוחד בנוגע לדברים בחיים שאיתם הם יכולים לבוא במגע ולראותם. אתה מבין, אנשים לא יכולים שלא לפתח תפיסות בנוגע לבחירת צבעים, ואפילו אינם יכולים להתייחס לעניין הפעוט הזה ברציונליות ולשפוט נכונה. לדוגמה, אתה רואה שהבגדים שלובשים נזירות ונזירים בודהיסטים הם אפורים, אז אתה חושב שאפור מייצג נזירות ונזירים בודהיסטים. לכן, אם אבחר עבורך חולצה אפורה, אתה תחשוב: "האם איננו נוצרים? האם אינך האל בהתגלמותו? כיצד ייתכן שאתה בכל זאת בוחר בגדים אפורים? רק נזירות ונזירים בודהיסטים לובשים אפור! איך ייתכן שמאמינים באל ילבשו בגד עם הצבע שלובשים נזירות ונזירים בודהיסטים? האין זה משווה אותנו לבודהיזם? אתה אפילו לא נמנע מהטאבו הזה!" אני אומר, ממה יש להימנע? כל הצבעים נבראו על ידי האל. יש לי את הסיבות שלי לכל צבע שאני אוהב, ויתרה מכך, בחירה זו בהחלט טובה עבורך ומועילה לך. אתה תמיד יוצר הקשרים בין נזירים ונזירות לבין הצבע האפור, או בינם לבין מאמינים באל, או לבינך עצמך – זו הבעיה שלך. אני אינני חושב על כך בצורה כל כך מסובכת. מחשבה כזו פירושה שאתה חסר רציונליות. אתה בוחן את הצבע הזה מנקודת המבט של התפיסות והדמיונות שלך, הוספת משמעות משלך לצבע הזה, ופירשת אותו בצורה מעוותת. בסופו של דבר, אתה מגביל את עצמך לאהוב צבע לבן בלבד וללבוש רק לבן. אבל כשאתה רואה שראשך מלא בשיער לבן, שעורך וגוון פניך מחווירים, או שאתה מפתח את מחלת הבַּהֶקֶת, אתה נעשה אומלל, וכבר אינך אומר שאתה אוהב לבן, וגם אינך אומר שלבן מייצג טוהר. אנשים מלאים בתפיסות אפילו לגבי הצבעים שהאל בהתגלמותו אוהב ובוחר. אימרו לי, האין זה מטריד מאוד? אני תוהה: האם האנשים הללו באמת הבינו את האמיתות הרבות ששיתפתי עליהן? אם הם לא יכולים להבין אפילו את העניין הפעוט הזה, האם הם יכולים להבין את האמת, שהיא כה מורכבת? אני בספק אם הם באמת מבינים את האמת. קשה לומר, נכון? (כן). הם מבינים רק כמה דוקטרינות אך אינם מבינים את האמת, ובכל זאת הם עדיין מחילים כללים באופן עיוור על דברים מסוימים בחיים האמיתיים וחורצים עליהם משפט. האין זה עיוות מצד אנשים? (כן).

אימרו לי, כיצד אנשים צריכים להתייחס אל הצבעים השונים ולהבין אותם? הביטו בעולם האנושי הזה: העצמים והיצורים החיים שאנשים יכולים לראות בעין בלתי מזוינת – בין אם הם ניידים או נייחים – מופיעים בכל מיני צבעים וכולם נבראו על ידי האל. דגים, ציפורים, חיות טרף, אוכלי עשב, עופות וחיות משק מופיעים בכל מיני צבעים; הפירות הגדלים על עצים ועל האדמה מופיעים בכל מיני צבעים. מה הבנת משפע הצבעים הזה? האל ברא את הצבעים של עצמים נייחים שונים כדי לספק סביבת מחייה מתאימה לאנושות הנבראת; הצבעים הללו מועילים לעיניים ולחושים של אנשים, כמו גם להישרדות של גופם כולו. האל לקח את כל זה בחשבון. מבחינת האל, יש סיבה מיוחדת לשימוש בצבע מסוים, או לעיצוב הצורה והגודל של דבר-מה, כמו גם להרגלי החיים ודפוסי החיים שלו; אצל האל אין כללים. לא זו בלבד שהאל לא כפוף לכללים בבריאת כל הדברים, אלא שיש גם עיקרון בסיסי ביותר: אם נשפוט על פי צבעיהם, צורותיהם, הרגלי חייהם ותפקודיהם, כמו גם התפקיד שכל אחד מהם ממלא בין כל הדברים, כולם הופכים את האנשים למתאימים להישרדות בסביבה כזו, ומאפשרים לאנשים לספוג את חומרי ההזנה השונים הנחוצים להם ממזונות שונים; הם נבראו על בסיס הדברים הללו. מכיוון שאנשים הם כה חסרי משמעות ומה שהם יכולים לראות בעין בלתי מזוינת הוא מוגבל, הרי שבטווח ראייתם בעין בלתי מזוינת, הם מגבילים את האל ככזה או אחר, וחושבים שהאל צריך לפעול בדרך זו או אחרת. לדוגמה, בדמיונם של אנשים, השטן מגיח בדרך כלל מתוך האפלה, ולכן הם חושבים: "שחור זה רע. האל לא אוהב שחור; האל לא בורא דברים שחורים." אתה טועה כשאתה חושב כך! יש דברים שחורים רבים שמועילים לאנשים. לדוגמה, מאכלים מסוימים, כמו שעועית שחורה ושומשום שחור, הם שחורים, אך הם מועילים לגוף האדם. כמו כן, צבעם של ציפורים וחיות מסוימות הוא שחור, והן אף משתייכות למינים המוגנים על ידי המדינה. לכן, טעות מצידך לקבוע אם דבר-מה הוא טוב או רע על סמך הצבע שלו. בחירתו של השטן בצבע השחור לא מוכיחה ששחור זה רע ואף אינה מוכיחה ששחור הוא דבר שהאל לא אוהב או מגנה. אם כך, מדוע השטן בוחר בשחור? מכיוון שהשטן הוא מרושע ואכזרי, הוא לא יכול לשאת את האור והוא אוהב להסתיר את עצמו באפלה. רק על ידי הסתתרות באפלה הוא יכול להימנע מכךשאנשים יגלו אותו. הוא בוחר בשחור כדי שיהיה לו קל יותר להסתתר, לרמות, לעשות דברים רעים ולבצע מעשים רעים. אבל אינך יכול לגנות את הצבע השחור רק בגלל שהשטן בוחר בו. בהשוואה לצבע לבן, השחור לכל היותר רק מקל על השטן להסתתר, והשטן מנצל אותו. לכן השטן מעדיף צבע שחור. מכיוון שהאל הוא אור, הוא מרבה להתהלך באור, מדבר לאנשים באור, ומופיע בפני אנשים באור. האל חי באור, והאל תמיד בוחר באור לבן. לכן אנשים חושבים: "האל לא אוהב צבעים אחרים; האל אוהב רק לבן." נקודת המבט הזו שגויה, הלא כן? (כן). הביטו בכל הדברים שנבראו על ידי האל – הם מופיעים במגוון רחב של צבעים. אם כך, מאין מגיעים כל הצבעים השונים הללו? המקור של כולם הוא במחשבותיו של האל. אם אתה מגנה את הצבעים השונים שמקורם במחשבותיו של האל, איזה מין בעיה זו? האין זו מרדנות? (כן). זה מטופש עד מאוד! אם אתה יכול לבוא במגע עם הביטויים של אנושיותו הרגילה של האל בהתגלמותו, ולראות או לשמוע אותם, עליך להתייחס אליהם בצורה נכונה. כל עוד הם לא משפיעים על קבלת האמת מצידך ולא מעכבים אותך בקבלתה, אל לך לעשות מהדברים הללו עניין גדול; לחקור ולנתח אותם, ואז לנפח אותם מעבר לכל פרופורציה, ובסופו של דבר לפתח תפיסות, לשפוט, לגנות, להתנגד ולדחות את האל בהתגלמותו. זה יהיה כל כך שגוי! אנשים כאלה הם נטולי מצפון והיגיון.

מכיוון שהאל בהתגלמותו הוא אדם מן השורה ורגיל, יש לו מסגרת חיים והרגלים ואף דפוסי חיים קבועים ורגילים, וכן כל הבחירות, הפשרות ומנעד הרגשות השונים הכרוכים בחיי אנוש. בנוגע לאנושיותו הרגילה של האל בהתגלמותו, מצד אחד, אנשים צריכים להתייחס אליה נכונה מנקודת מבט רציונלית; מצד שני, עליהם להבין אותה נכונה. אם אתה מפתח תפיסות מכיוון שאתה רואה, שומע או בא במגע עם מעשיו של האל בהתגלמותו בנוגע לחייו ולאנושיותו הרגילה, השיטה הפשוטה ביותר להבטיח שהדבר לא ישפיע על היווכחותך בחיים או על קבלתך את דברי האל, היא לא לנסות להשוות את האל בהתגלמותו לאל שבשמיים. האל בהתגלמותו חי באנושיות רגילה; יש לו את חירותו, יש לו את הכהונה שעליו לבצע, ויש לו גם חיי אנוש רגילים. עליך להתייחס לכך בצורה נכונה. אתה מבין, השלב השלישי של עבודת האל להושיע אנשים מחייב הבעה של אמיתות רבות. כשהוא משתף על היבטים שונים של האמת, הוא משתמש בשפת יומיום, ומרבה לשלב בה ביטויים עממיים, שפה מדוברת וניבים מקומיים, ולעתים משתמש בדרכי ביטוי מיוחדות. כל עוד המילים הנאמרות הן כולן האמת, וכולן אמיתות שעליך להבין ולהיכנס אליהן, אזי עליך להתמסר; כך תוכל להשיג ישועה. אם תמיד תיטפל לקטנות, תמיד תבחן, ותמיד תטיל ספק, אזי לא תזכה באמת ותחמיץ את ההזדמנות היקרה שהאל בהתגלמותו מעניק לאנשים כדי שיוושעו. אם כן, כיצד עליך להתייחס נכונה לעבודתו של האל בהתגלמותו? ראשית, עליך להיות בעל היגיון, עליך ללמוד להתמסר לעבודת האל, עליך להתמקד במשימותיך הראויות וללכת בנתיב של חתירה אל האמת, ועליך להתמקד בפתרון צביונותיך המושחתים כדי להשיג ישועה. זהו הדבר החשוב ביותר. אין שום צורך שתבחן את האל כל היום. לא משנה כמה תפיסות ודמיונות יש לך, הם לא האמת. אתה יכול לדבוק בתפיסותיך במשך חיים שלמים ועדיין לא לזכות באמת, ועדיין תצטרך ללכת לגיהינום בסופו של דבר. ברגע שתבין לעומק את הסוגיות הללו, תוכל להיכנס למסלול הנכון של אמונה באל, ותהיה מסוגל לוותר על התפיסות והדמיונות שלך בעת קריאת דברי האל. ראשית, בדוק אם יש אמת שצריך לחפש במילים הללו. אם המילים הללו מכילות את האמת ואת כוונות האל, והן יכולות לאפשר לך להבין היבט של עקרונות-האמת, אזי הייה רחב אופקים יותר; אל תעשה עניין מכל פרט, אל תהיה צר אופקים, ואל תיתפס לדברים שוליים. מה עליך לחשוב בליבך? "אף על פי שהאל בהתגלמותו הוא אדם רגיל בעל אנושיות רגילה, הוא יכול להביע את האמת והוא יכול לייצג את האל. גם אם יש לנו השכלה מסוימת ואנו יכולים לדבר ברהיטות, איננו יכולים להביע את האמת, איננו יכולים להביע את צביונו של האל ואת תכונות האל ומהותו, וגם איננו יכולים לשתף בבירור על עקרונות-האמת. לא משנה כמה ידע יש לנו או כמה גבוה מעמדנו, זה לא אומר שאנו מחזיקים באמת או שאנו יכולים לייצג את האל. אף על פי שהאל בהתגלמותו מדבר בשפת יומיום פשוטה וקלה להבנה, המילים שהוא אומר הן כולן האמת. הוא גם יכול לשתף על עקרונות-האמת ביסודיות ולפתור בעיות שונות של אנשים. די בכך. אנשים מאמינים באל כדי לזכות באמת, הלא כן? אל לי להיטפל תמיד לקטנות ולנסות למצוא פגמים; זוהי הזנחה של משימותיי הראויות." אם תאמץ את הגישה הזו, תוכל להבין את האמת כשתקרא את דברי האל, ותוכל לחתור אל האמת. אם לא תאמץ את הגישה הזו ולא תחפש את האמת, ותמיד תיטפל למילים בעת הקשבה לדרשות, ותמיד יהיו לך תפיסות לגבי דבריו ועבודתו של האל בהתגלמותו, הדבר יפגע בהבנתך את האמת. יש אנשים שתמיד משווים את האל בהתגלמותו לאל שבשמיים, ותמיד שואלים: "מדוע האל בהתגלמותו אינו גוף רוחני? מדוע הבשר לא מדבר בקול רעם כמו האל שבשמיים?" הם גם מאמינים שלא ייתכן שהאל בהתגלמותו הוא האל האמיתי שמשמיע אמירות ומדבר. הם מאמינים שמעשיו של האל האמיתי חייבים לעלות מעבר לדמיונותיהם של אנשים – אם הוא מדבר בדיוק כמו אדם רגיל, כיצד ייתכן שאלה הן הופעתו ועבודתו של האל? הם פשוט לא מהרהרים בשאלה: "האם בן אנוש יכול להביע את האמת? האל בהתגלמותו יכול להביע כל כך הרבה אמיתות; האם זה דבר שאדם יכול להשיג? לא הרבה אנשים יכולים לראות זאת בבירור. העובדה שהאל מביע אמיתות כה רבות היא הדבר הגדול ביותר שהאל עשה בקרב האנושות, וזה דבר שאף אדם לא יכול להשיג." כשאני משתף על האמת, כדי שאנשים יבינו אותה, עליי לשתף עליה באופן פשוט וקל להבנה; עליי לדבר בפירוט, לומר דברים שוב ושוב, וגם לתת דוגמאות. הדבר גורם לאנשים רבים לפתח תפיסות. אילו באמת הייתי משתף באופן כללי, כמה אנשים היו מסוגלים לתפוס את מה שאני אומר? אף לא אדם אחד היה מסוגל לתפוס זאת, בעיקר מכיוון ששיעור הקומה שלכם נמוך מדי. אני מסביר דברים בפירוט רב כל כך, עד שדבריי נעשים מייגעים, ואפילו אני עצמי מרגיש סלידה מכך ואינני רוצה להמשיך לדבר על כך, אבל יש אנשים שעדיין לא מבינים את דבריי וחושבים לעצמם: "למה לא לתת עוד כמה דוגמאות?" דיברתי עד כדי תחושת סלידה וחוסר רצון להמשיך, אז איך זה שאתה עדיין לא מבין? הדבר מוכיח שאין לך מוח אנושי, אין לך את היכולת להבין את האמת, ולא משנה עד כמה ארד לפרטים, אתה עדיין לא תבין זאת. שיתוף מעין זה, ששואף להבטיח שכל מי שיש לו ולו מעט יכולת תפיסה יוכל להבין ולקבל נתיב של יישום בפועל; שיתוף כזה יהיה בהכרח מעט מייגע. בנוסף לכך, האנרגיה והיבטים אחרים של אנושיות רגילה הם מוגבלים. במיוחד כשמשתפים על האמת, קשה מאוד לנסח במילים דברים מסוימים, והשפה האנושית דלה מדי. לכן, לפעמים קשה מאוד למצוא את המילה המתאימה בתוך שתיים או שלוש שניות, ואני יכול להשתמש רק במילה קרובה במשמעותה כדי להשיג מעט השפעה, ודי בכך. אבל בכל פעם שאני משתף, אני שואף להבטיח שהדברים שאני משתף עליהם יוכלו לסוב סביב נושא אחד, כדי שתוכלו להבין היבט זה של האמת, ובסופו של דבר יהיה לכם נתיב ללכת בו כשתיתקלו בכל מיני דברים בניסיונכם המעשי. הדבר מועיל עד מאוד לניסיון החיים שלכם. אף על פי שדיבור בפירוט כזה גורם לכך שאני נשמע מייגע ומאריך בדבריי יתר על המידה, כשתיתקלו בבעיות מסוג זה, לא תרגישו אבודים – יהיה לכם נתיב ללכת בו. לא תחיו עוד בתוך מילים ודוקטרינות, אלא יהיה לכם נתיב מעשי, בסיס מעשי ועקרונות-אמת מעשיים שתוכלו להתאים למצבים שתיתקלו בהם כדי לפתור את הבעיות שלכם. לכן אני עושה כמיטב יכולתי לעשות את מה שאנושיותו הרגילה של האל בהתגלמותו יכולה להשיג, ואני עושה כמיטב יכולתי לומר כל דבר שעולה בדעתי. אפסיק לדבר כאשר כולכם תאמרו שאתם מבינים ושאין צורך שאשתף יותר; אני באמת לא רוצה להמשיך לדבר באריכות כזו.

אתה מבין, האל שבשמיים מדבר בפשטות. לדוגמה, האל יהוה אמר למשה: "משה, בוא, יש לי דבר-מה לומר לך". משה מיהר לכרוע ברך, האל אמר לו כמה דברים שעליו להכריז, ומשה הכריז אותם על פי הוראותיו של האל יהוה. כיום, אם האל בהתגלמותו יאמר לך מספר דברים ויבקש ממך לבצע אותם, הרי שבמהלך היישום בפועל אתה תחשוף כל מיני צביונות מושחתים. האם באותה עת יהיו לך עקרונות ליישום בפועל ונתיב של יישום בפועל? (לא). לא יהיו לך. אם כן, אתה מבין שרוח האל מדברת בפשטות, אך כאשר רוח האל פועלת ואומרת מילים מסוימות, היא עושה זאת רק כשמדובר בעשיית דברים מיוחדים וייחודיים, בהזדמנויות מיוחדות ובהקשרים מיוחדים שבהם אין לה ברירה אלא לעשות זאת. אולם העבודה שמבצע האל בהתגלמותו היא מוחשית ומקיפה. אין הדבר דומה לכך שרוח האל אומרת כמה דברים כדי להעניק לאנשים התגלויות, או אומרת כמה דברים כדי לתת פקודה או לבטא נבואה, ואז מסיימת לאחר שביצעה את פריט העבודה הפשוט והייחודי הזה. עבודתו של האל בהתגלמותו היא לדבר לאורך תקופת זמן ארוכה. שינוי צביונותיהם של אנשים והשלכת צביונותיהם המושחתים אינם דברים שניתן להשיג על ידי אמירת כמה דברים פשוטים. מכיוון שהאנושות הושחתה כה עמוקות, והרעלים וצביונות השטן השונים השתרשו עמוק בתוך אנשים, הרי שכדי לטהר לחלוטין את שחיתותם של אנשים, על האל בהתגלמותו לבצע עבודה מוחשית, לומר מילים מוחשיות, ולבטא את ההיבטים השונים של האמת הדרושים לאנשים כדי להשיג ישועה. דווקא על ידי עבודה כזו לאורך תקופת זמן כה ארוכה, הדברים שהוא אומר והעבודה שהוא מבצע נראים מוחשיים מאוד, ובעיני אנשים אולי אף ארוכים ומייגעים מאוד. על פי התפיסות שלהם, אנשים חושבים: "אה, האל בהתגלמותו אינו מהיר כברק בעבודתו, והוא גם לא פותר דברים במהירות. הוא מדבר בפירוט רב מדי ואומר יותר מדי; הוא קצת מייגע. הוא מתייחס לאנשים כאל ילדים בני שלוש!" בהתחשב בשיעור הקומה שלך, אינני חושב שאתה אפילו ברמה של ילד בן שלוש – אולי אתה ברמה של פעוט בן שנה או שנתיים, או אולי אפילו ברמה של תינוק. התייחסות אליך כאל בן שלוש למעשה מרוממת אותך. כאשר האל מדבר בקול כרעם מן השמיים כדי לומר לאנשים דברים, לאיזה סוג של אנשים הוא פונה? הוא פונה לשליחיו ולאנשים שבהם הוא משתמש. ובפני איזו קבוצת אנשים ניצב כעת האל בהתגלמותו? הוא ניצב בפני האנושות המושחתת, האנושות שאותה הוא מתכוון להושיע, ואינו מדבר אל אנשים ספציפיים או פועל בהם. טבע העבודה שמבצעת רוח האל שונה לחלוטין מזה שמבצע האל בהתגלמותו. רוח האל לעולם לא תוכל לחיות עם האנושות המושחתת. רק האל בהתגלמותו יכול לחיות עם אנשים ולהמשיך לדבר ולפעול על האנושות המושחתת ללא לאות באופן הזה. האל בהתגלמותו בא בקרב אנשים וחי עימם. מכיוון שהוא חי עימם, הוא משגיח על הכול. מה פירוש משגיח על הכול? פירוש הדבר הוא שיש לפתור את כל הסוגיות הכרוכות באופן שבו אנשים מתנהלים, חיים, עובדים ומבצעים את חובותיהם, ובנתיב שבו הם הולכים, כמו גם את הסוגיות הכרוכות בישועתם של אנשים, באופן שבו אנשים מתייחסים לאל ובאופן שבו אנשים מכירים את האל. בפעם הקודמת שבה האל התגלם כבשר ודם, היה זה כדי להיצלב על מנת לגאול אנשים מחטא. הפעם, האל התגלם כבשר ודם כדי לפתור מהשורש את טבעם החוטא של אנשים. לכן שלב זה של העבודה מחייב את האל לומר דברים רבים ולבטא אמיתות רבות, ומשך עבודתו של האל חייב גם הוא להתפרש על פני פרק זמן ארוך הרבה יותר. רוח האל לא יכולה לחיות עם האנושות מכיוון שתכונותיה של האנושות שונות מאלה של רוח האל ומזהותו האינהרנטית של האל. אין שום דרך שבה הם יוכלו לחיות יחד. לכן, אם לנסח זאת בצורה לא מדויקת במידת מה, אתה נושא את עיניך אל האל שבשמיים, אך האל שבשמיים הוא גוף רוחני, והוא לא יכול ללוות תמיד את האנושות. רק כאשר האל מתגלם כבשר ודם והופך לאדם מן השורה, הוא יכול ללוות את האנושות באופן הזה. כך קל להבין זאת, הלא כן? (כן). האל בהתגלמותו חי יחד עם האנושות, מדבר ועובד ללא לאות באופן הזה שנה אחר שנה. האל בהתגלמותו חי עם אנשים, ואלה שסביבו אשר יכולים לבוא איתו במגע כנראה חוו כמה דברים: הוא פתר את כל הבעיות הנוגעות לצרכים בסיסיים שהיה צורך לפתור עבור אנשים, והוא גם עשה רבות מעבר לעבודה שהיה עליו לעשות, לרבות הפקת סרטים, עריכת תסריטים, בימוי סרטונים, כתיבת טקסטים, כתיבת תסריטי ראיונות ועריכת מאמרים חשובים. עשיתי את כל העבודה הזו שמלכתחילה לא הייתי אמור לעשות. ביצוע העבודה הנוספת הזו מתיש אותי פיזית ונפשית, גורם לכך שאיני יכול לנוח, ואף מעכב את נשיאת הדרשות שלי. אנשים רבים רואים את הדברים הללו אך כלל לא מודעים לכך. אני מדבר ועובד ללא לאות, ובכל זאת רוב האנשים עדיין לוקים בחסר ורחוקים מהבנת הדברים. אני רואה שהאנושות הזו באמת מעוררת רחמים, חסרת חשיבות, ובורה עד מאוד. ללא קשר למין או לגיל, אנשים הם לא-כלום. אילו הייתי אומר זאת לפני שביצעתי את העבודה הזו, אולי היית חושב: "האם אינך מתנהג בהתנשאות? אתה מזלזל בנו". אך לאחר שקיימתי אינטראקציה עם האנשים הללו במשך שנים רבות, אני נאנח מעומק ליבי: "אתם, אנשים, באמת גרמתם לי להתאמץ כל כך למענכם! האיכות שלכם ירודה, והמרדנות שלכם גדולה. אני באמת לא מזלזל בכם". אני הוא הפחות בולט והפחות מורגש מביניכם, ובין אם מדובר בסגנון הדיבור, במראה, בגובה או בהשכלה, לדעתכם אני נחות מכם, אך באמצעות המגע והאינטראקציות הממשיים שלי איתכם לאורך השנים הללו, מהו הדבר היחיד שאני יכול לומר? מלבד העובדה שהנתיב שבחרתם ללכת בו – ללכת אחר האל בהתגלמותו – הוא נכון, אינכם ניחנים בדבר מלבד זאת. אתם רק קליפות ריקות ללא מציאות-חיים. באשר לחיי האנוש שלכם, הם פשוט אנדרלמוסיה מוחלטת ויש בהם אי-סדר גמור. לרוב האנשים אין כישורים אמיתיים או השכלה אמיתית, הם לא יודעים כיצד לחיות, אינם יודעים כיצד לנהל את הסביבה וכיצד לטפל בבעלי חיים, ואינם יודעים כיצד לשמור על ההיגיינה האישית שלהם. אין להם שום סדר פעולות בכל מעשיהם, הם לא מאורגנים, והם לא יודעים כיצד להתחיל דברים או כיצד לסיים אותם. גם האופי שלהם ירוד. אין להם גישה רצינית, אחראית, קפדנית ויסודית בעשיית דברים. הם פשוט מתנהלים כלאחר יד כדי לחיות על חשבון אחרים, ומכלים את ימיהם בהישרדות יום אחר יום. ובכל זאת, לכל האנשים האלה יש רצונות מוגזמים, הם מרגישים שהם טובים יותר מאחרים, ורוצים להיות בעלי סמכות ולחלק פקודות כדי שאחרים יעשו דברים, אך למגינת ליבם, לאיש מהם אין את היכולת הזו. אני אינני אוהב להיות בעל סמכות ולחלק פקודות, וגם אינני אוהב לשבת בעמדה רמה, לתת הוראות ולהגיד לאנשים מה לעשות. אני פשוט אוהב לעשות עבודה ממשית, לבצע כל עבודה בצורה מסודרת ויעילה, לעשותה היטב ובאופן שיטתי, ולקחת עליה אחריות ברצינות המרבית עד לסיומה המוחלט. אך לרוב האנשים באמת אין את מה שנדרש לכך. הם לא מסוגלים לשאת באחריות הזו, ואין להם את הכישורים או את היכולת לתת הוראות. עליי לומר שאינכם יכולים לנהל או לתחזק את הסביבה. בראשי יש תמונה ברורה ותוכנית מסוימת, ולכן אני אומר לכם מהי התוכנית שלי. אני אומר לכם כיצד לעבוד, כיצד לסדר דברים, היכן לנטוע עצים, היכן לשתול דשא, מה לבנות ובאיזה מקום, היכן מתאים להניח דברים מסוימים, וכיצד לנהל דברים מסוימים, ואז עליכם לגשת ולבצע זאת – זה כל מה שנדרש. כאשר תסיימו, כולם יראו שמה שנעשה אכן נראה טוב למדי. קיימתי אינטראקציה עם האנשים הללו במשך חמש או שש שנים, וכל כישוריהם ויכולותיהם נחשפו. כעת אני יודע שככל הנראה כל בני האנושות הזו הם כאלה. אף על פי שלא חייתי עם אנשיו הנבחרים של האל מכל המדינות השונות, המצב הממשי שלכם אמור להיות פחות או יותר זהה לזה של אנשיו הנבחרים של האל בכנסיות הסיניות בארצות הברית. אני מקיים אינטראקציה עם האנשים הללו, ולכן הם זוכים בסופו של דבר למעט תועלת נוספת ונהנים מעט מחסדי. אתם נמצאים הרחק מכאן, ואינני יכול לבוא עמכם במגע, ולכן אתם יכולים רק לחתור אל האמת. התוצאה זהה.

בהתגלמותו כבשר ודם כדי לבצע עבודה הפעם, האל בעיקר משתף את האמיתות השונות, ובכך מאפשר לאנשים לעלות על נתיב הישועה באמצעות הבנה, קבלה ויישום בפועל של כל אמת ואמת, ובסופו של דבר לזכות בישועה. בכך תבוא לסיומה העבודה של תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים של האל; זוהי העבודה שעל האל לבצע. באשר לשאלה כמה חלקים מעבודה זו אינם תואמים לתפיסותיהם של אנשים או אינם עולים בקנה אחד עם האל שבשמיים כפי שאנשים רואים אותו, עליהם לוותר על כל אלה. לא משנה אילו תפיסות יש לך, כל עוד הדברים שאומר האל בהתגלמותו והעבודה שהוא מבצע מבטאים את האמת ואת כוונות האל, ויכולים לייצג את האל עצמו ואת צביונו וזהותו, אזי עליך לקבל אותם ולא לחפש פגמים. יתר על כן, אם אתה אכן מחפש פגמים ללא הרף ויש לך תפיסה כזו או אחרת לגבי האל בהתגלמותו, אשר תמיד מונעת ממך לקבל את האמת, אזי זהו הדבר הבעייתי ביותר עבורך; הוא לא יביא לך דבר מלבד נזק, ללא שום תועלת ולו הקטנה ביותר. לכן, אל לך להתייחס לאל בהתגלמותו על סמך התפיסות והדמיונות שלך, וגם אל לך להעריך את האל בהתגלמותו באמצעותם. במקום זאת, עליך לוותר על תפיסותיך ודמיונותיך הראשוניים לגבי האל בהתגלמותו, כמו גם על תפיסותיך ודמיונותיך הנוכחיים לגביו. לא משנה אילו תפיסות ודמיונות יש לך, עליך לדחות אותם; עליך לנתח ולהכיר אותם, ולאחר מכן לגנות אותם ולוותר עליהם. רק לאחר שתוותר עליהם יוכל להיות לך לב פתוח שבאמצעותו תוכל לקבל את דברי האל ואת עבודת הישועה שהאל עושה בך, ורק אז תוכל לבוא בפני האל ותהיה לך תקווה לזכות בישועה. בנוסף לאמירת הדברים שמטרתם לספק לאנשים את האמת ולביצוע עבודת הייסור, השיפוט והישועה של אנשים, האל בהתגלמותו מעניק למעשה גם הכוונה מועילה בנוגע לעניינים מסוימים בחייהם של אנשים. אף על פי שעבודה זו לא כרוכה באמת או בעבודת הישועה של אנשים, ואינה עבודה הכלולה בכהונתו של האל בהתגלמותו, הרי שבמגעיי ובאינטראקציות שלי עם אנשים בכנסיות הסיניות בארצות הברית הענקתי להם גם שפע של הכוונה, ביקורת ותיקון בנוגע לבעיות בחייהם. נכון? (כן). זוהי עבודה שאני פשוט עושה כבדרך אגב. כלפי חוץ נדמה שלרוב האנשים יש מידה מסוימת של יכולת, אך הם לא יכולים לשאת בנטל של פריט עבודה יחיד, ואפילו סביבות המחיה שלהם שרויות באי-סדר מוחלט. מכיוון שראיתי שככל הנראה אין ביסודו של דבר כל תקווה לגרום לאנשים הללו לשמור על סדר בסביבות המחיה שלהם ולהעלות את חייהם על המסלול הנכון אפילו בתוך עשר שנים, לקחתי חלק בכמה דברים, הדרכתי אותם בהם, ועזרתי להם לסדר את החצר ולארגן את הסביבה. במקומות מסוימים, השולחנות, הכיסאות, הספות והעציצים בחדרים, הציורים והמראות התלויים על הקירות והחפצים שבחדרי הרחצה, הכול היה שרוי באי-סדר מוחלט. כדי לתאר זאת בשני ביטויים, זה היה "חוסר ארגון מוחלט", והותיר אותך במצב שבו "אין אפילו מקום לעמוד". רק הניסיון להתהלך בפנים היה מעורר בך חשש שמא תיתקל במשהו. בכל פעם שנכנסתי לשם הרגשתי מחנק בלתי נסבל. הרגשתי חוסר נוחות למראה האופן שבו הדברים היו מסודרים בפנים. כל מיני חפצים נערמו בערימות, ודברים רבים הונחו במקום הלא נכון. דליים על גבי דליים של אורז וקמח נערמו בחדר העבודה, בעוד שארונות המטבח שנועדו לאחסון דגנים היו ריקים. על המתקן לייבוש כלים היו מברגים, ובתוך המקרר היו ארגזי כלים. שאלתי את האנשים שם: "האם צריך להקפיא את הכלים שלכם? האם אתם חוששים שיהיה להם חם מדי בחוץ?" זה פשוט היה בלתי נתפס בעיניי. יש לי הרגל: עם כניסתי לתוך בית, קודם כול אני אוהב לראות אם המקום מסודר כראוי וכיאות, ואם כל פריט הונח במקום שבו הוא אמור להיות. התבוננתי במקום שלהם כמה פעמים, ובאמת לא יכולתי לשאת יותר את המראה הזה. אמרתי: "יש לי קצת זמן פנוי היום, אז אסדר עבורכם את המקום. לאחר שאסיים לסדר, אם תחשבו שהסידור מתאים, השאירו אותו כך; ואם תחשבו שהוא לא מתאים, תוכלו לשנות אותו". בחנתי באופן כללי אילו רהיטים בסיסיים ישנם, ואז, בהתאם לגודל המקום ולמבנהו, ביקשתי מכולם להניח את הרהיטים, את כלי המטבח השונים ואת הבגדים שלהם במקומותיהם המתאימים, ולסדר אותם כראוי. כמו כן ביקשתי מהם לנקות את קורי העכביש ולטאטא את החול והאבק שעל הרצפה. לאחר הסידור, כולם הרגישו די טוב לגבי המקום. בהמשך הם שמרו על הסידור הבסיסי הזה; הם רק היו צריכים לשמור עליו נקי. עזרתי לאנשים גם לעצב את סביבת החצרות שלהם. במקומות מסוימים שתלנו עצים פורחים, ועצי אדר במקומות אחרים, ובערוגות שתלנו פרחים. סוג כזה של עיצוב נוף הוא יפה מאוד. במקומות מסוימים מתחזקים אותו די טוב אחרי שהכול מסודר, בעוד שבמקומות אחרים, אף אחד לא מתייחס לדברים ברצינות והם לא מתחזקים כלום. כשהפרחים והצמחים גדלים ומצמיחים ענפים, הם אפילו לא יודעים שעליהם לגזום אותם. תהיתי, האם האנשים הללו קהי-תפיסה או מה? אחרי שהסביבה מסודרת, הם לא יודעים אם היא נראית טוב או לא, והם לא יכולים להבחין היכן צריך למקם כל דבר. אתה מציב שולחן בחדר, מניח עליו מנורת שולחן ומציב סביבו כמה כיסאות. בלילה, כשקוראים ספרים ומאזינים למזמורים לאור המנורה, נעים מאוד לקיים במקום כזה את ההקדשות הרוחניות בשקט. אנשים שלא מבינים זאת מרגישים שאין מספיק חפצים בחדר, ולכן הם מכניסים עוד שני שולחנות קטנים ועורמים עליהם אורז, קמח ואוכל לכלבים. בכל מקום שיש בו מעט מרחב פנוי הם דוחסים חפצים ומעמיסים על החדר עד שהוא נראה כמו מחסן. הם מרגישים שכאשר הכול ממוין ומסודר קשה יותר למצוא דברים, ושנוח לשלוף דברים בכל רגע כשהכול נערם יחד. אני אומר: "זוהי סביבה שאנשים אמורים לחיות בה. אם אינך יודע כיצד לטפל בה או לתחזק אותה, מה ההבדל בין חיים כאלה לבין חיים בדיר חזירים?" יש אנשים שמתבוננים באופן שבו אני שומר על סביבת מגורים מסודרת ולומדים מכך; הם יכולים לקלוט כמה דברים ולהבין מעט. אך אנשים מסוימים אינם מנסים אפילו ללמוד; הם לא מתחזקים את סביבת המגורים שלהם או את ההיגיינה האישית שלהם אף פעם. לכל מקום שאליו אני מגיע, אם אני רואה שהמקום די נקי, שאין בו עודף של חפצים, ושהוא לא מפואר אך די מסודר, אינו שרוי באי-סדר מוחלט ואין בו כל אשפה, אני חש נכונות לשהות שם. אני מרגיש שהמקום הזה באמת נעים; הוא מואר, נקי ושליו. המקום שבו אני עצמי חי לא זקוק לפריטים יוקרתיים או לריהוט מפואר. אינני זקוק לנברשות, למזרני סימונס או לריהוט בסגנון אירופאי. די לי במיטה פשוטה, שידה, שולחן כתיבה וכיסא. כשאני יושב שם, אני יכול לקרוא ספרים, להשתמש במחשב ולהאזין לשירים. זה נעים למדי ופשוט למדי. הדבר העיקרי הוא לא שיש חפצים פשוטים. מהו הדבר העיקרי? העיקר הוא שכל דבר מונח במקומו ובצורה מסודרת. הספרים מסודרים שם יפה. אפילו את הבגדים שאינני לובש, אינני פשוט זורק הצידה כלאחר יד; אלא אני מקפל אותם ומניח אותם בצורה מסודרת – ואפשר לראות שהם אורגנו. על השולחנות או על השידה אין אבק; אם יש, אני מנגב אותו. כשאני הולך למקומות מסוימים ורואה שהחדרים די נקיים, הדבר מעיד על כך שבעל הבית די רציני לגבי ניקיון. במקומות מסוימים החפצים בחדרים נמצאים באי-סדר מוחלט, והמקום גם מלוכלך במיוחד; יש בו שערות, אבק, קורי עכביש, חרקים וכל מיני דברים אחרים; זה נראה דוחה. לא הייתי מוכן להיכנס למקום כזה. המקומות שבהם אני אוהב לשהות אינם בהכרח נוחים במיוחד, אך הם בוודאי יהיו מסודרים ונקיים. יש מקומות שברגע שנכנסים אליהם אפשר להריח ריח מוזר ולראות שאיש לא ארגן את החפצים בחדר; יש שם אי-סדר מוחלט. לא הייתי מוכן לשהות במקום כזה. אם אני אכן חייב ללכת לשם כדי לטפל בדבר-מה, הייתי יכול לנסות לסבול זאת, אך אם הייתי מגיע לקצה גבול היכולת שלי, הייתי מורה להם לסדר את המקום. אנשים מסוימים לא מוכנים לסדר, ובמקרה כזה אינני בורר מילים. אני אומר: "סדר את דיר החזירים הזה שלך!" אימרו לי, אם אדם לא יודע אפילו כיצד לתחזק את סביבת המגורים שלו עצמו, מה הוא יכול להשיג? במקומות מסוימים המטבח נשמר נקי למדי. כמעט שאין בו זבובים, אין אבק על שולחן האוכל, שאריות המזון מכוסות בכיסויי רשת למזון, אין כתמי מים סביב הכיור, כל המטליות נקיות ומסודרות, ואין כתמי שומן על אף אחת מהידיות של דלתות הארונות. מאוד נקי שם! כך מתחזקים סביבת מגורים. אולם רוב האנשים לא יודעים כיצד לתחזק את סביבות המגורים שלהם. גם אם תעזור להם לסדר את החדרים שלהם, הם יצליחו לשמור עליהם כך רק כמה ימים. אם תחזור לשם כעבור כמה ימים, הם יהיו שונים לחלוטין מכפי שהיו קודם; עד כדי כך שתחשוב שנכנסת לחדר הלא נכון. מכל מקום, ברוב המקומות אינני נכנס לחדר השינה של איש; אני נכנס רק לאזורים משותפים כמו הסלון, המטבח וחדר האוכל. אם אמצא אזורים לא היגייניים, אסדר אחד או שניים מהם. באשר למקומות שאינני נכנס אליהם לעתים קרובות, הם יכולים לסדר אותם כראות עיניהם.

יש אנשים שכאשר הם מצטלמים לסרטים או לתוכניות שירה וריקוד, הם מתלבשים היטב ומטפחים את עצמם ונראים מרשימים למדי. אך לפעמים, בנסיבות מיוחדות, אנו צריכים לקיים שיחת וידאו כדי לדון בענייני עבודה, והם מצטרפים לשיחת הווידאו מבלי שהתכוננו, התאפרו או טיפחו את עצמם; ברגע שאני רואה אותם, אני חושב: "מדוע האנשים הללו כה מוזנחים? הם אפילו לא טורחים להופיע בצורה מסודרת. האם הם באמת כל כך עסוקים?" אנשים מסוימים אוגרים המון חפצים מיותרים ומסתירים אותם בחדרי השינה שלהם. הם מטמינים דברי מאכל שונים מתחת לכריות ולשמיכות שלהם, כמו עוגיות, גרעיני חמניות וכדומה, וכן תחתונים, גרביים, ואפילו מחשבים, טלפונים סלולריים, מחברות וכדומה. בלילה, כשהם הולכים לישון, הם צריכים לדחוף את הדברים הללו הצידה כדי לפנות לעצמם מקום לישון. האנשים הללו לא יכולים לשמור על סדר אפילו בשטח של פחות מארבעה מטרים רבועים שעל המיטות שלהם. הם מניחים הכול על המיטות שלהם, ומי יודע כמה ימים חולפים מבלי שהם מנקים אותן. כשהשמיכות שלהם נעשות לחות ומעלות ריח של עובש, הם לא מאווררים אותן בשמש. ברגע שאתה נכנס לחדר אתה יכול להריח את הצחנה, שגם מזיקה לבריאותם. לא משנה באיזה סוג של בית מדובר, חדר השינה חייב להיות מאוורר. האוויר יכול להיות צח רק כשמכניסים את אור השמש פנימה. יש לאוורר בשמש מדי פעם את רפידות המזרן שעליהן שוכבים ואת השמיכות שבהן מתכסים. אם מתפתח בהן ריח מוזר או אם הן מתלכלכות, חייבים לכבס אותן. זוהי הדרך היחידה לשמור על היגיינה. כמו כן, להחזיק ערימה של חפצים מתחת לכרית זה דבר שלחלוטין לא מתקבל על הדעת; לא הייתי מסוגל לישון כשהחפצים האלה נמצאים שם. לאנשים מסוימים יש את ההרגל הזה: הם דוחפים את כל החפצים האישיים שלהם מתחת לכריות ומתחת למצעים שלהם. אם הם לא יכולים למצוא דבר-מה, בטוח שיוכלו למצוא אותו שם. לא רק לגברים יש את ההרגלים הרעים הללו; למרבה ההפתעה, יש גם נשים צעירות עם ההרגלים האלה. כלפי חוץ האנשים הללו נראים בדרך כלל די נקיים. בעת צילום סרטונים והכנת תוכניות, הם נראים ייצוגיים מאוד, וגם המראה שלהם לא רע. הם נראים מלאי חיים וזוהרים למדי. איך ייתכן שהם לא יודעים אפילו כיצד לתחזק את סביבות המגורים האישיות שלהם ואינם מסוגלים לשמור אפילו על היגיינה בסיסית? אימרו לי, מה אנשים כאלה יכולים להשיג? בכל דבר שעושים נדרשת משמעת עצמית; עליך לעשות דברים באופן שיטתי ומסודר, ולהיות קפדן, יסודי, רציני ואחראי – עליך להיות בעל התכונות הללו של אנושיות. כשמדובר במרחב ובסביבה הפרטיים שלך, אם יש לך גישה של עצלנות, רשלנות, קלות דעת וחוסר אחריות, כיצד תוכל לבצע היטב את פריטי העבודה השונים של הכנסייה? יש אנשים שאומרים: "אני עסוק מדי בעבודה. אין לי זמן לטפל בדברים הללו". זהו תירוץ, הלא כן? (כן). למען האמת, אנשים כאלה הם פשוט עצלנים.

לכל האנשים בעלי אנושיות רגילה יש דרישות לגבי סביבות המחיה שלהם. גם לי יש דרישות לגבי סביבת המחיה שלי. לכל הפחות, היא חייבת להיות היגיינית, נקייה ומסודרת, ונעימה למראה. לא ארחיב על כך יותר. הבה ניקח רק את בריאת כל הדברים וניהולם על ידי האל – האם הוא מנהל אותם היטב? כל הדברים שנבראו על ידי האל – הנהרות והאגמים עם כל אשר בהם, ההרים, האגנים והמישורים, וכל מיני בעלי החיים והצמחים – מנוהלים על ידו. אימרו לי, האם האל מנהל אותם היטב? (כן). האם כל סוג של יצור חי מנוהל היטב? (כן). האם יש דבר-מה כאוטי או עכור? (לא, האל מנהל אותם בצורה מסודרת ושיטתית מאוד). האל מנהל אותם מתוך סדירות, סדר, ארגון ובהירות, בקפדנות ובדיוק יוצאי דופן. אם לנסח זאת במונחים אנושיים, האופן שבו הוא מנהל את הדברים הללו הוא מסודר ומאורגן למופת, כששום דבר לא מפריע לדבר אחר, ושום דבר לא שרוי באנדרלמוסיה. אתה מבין, לאוקיינוסים יש את הגבולות שלהם, לנהרות יש את התחום שלהם, ולהרים, ליבשה ולמישורים יש את התפקודים המתאימים להם. אילו סוגי עצים גדלים באילו מקומות, ובאילו סביבות ואזורים גדלים בעלי חיים, ציפורים ובהמות – כל אלה מסודרים ומוגדרים. האל מנהל אותם בסדר מושלם. דגים ויצורים חיים שונים אחרים בים חיים גם הם בסדירות יוצאת דופן. האל קבע עבורם את הכול במקומו. בהתבסס על מרחב המחיה של כל סוג של יצור חי, הוא קבע את הרגלי החיים שלו, את שגרת יומו ואת הטמפרטורה המתאימה לו, ואף ברא את המזון הדרוש לו. האל יסודי במיוחד בשיקול דעתו לגבי כל עניין, ומנהל את כל הדברים בצורה מאורגנת במיוחד. עכשיו ראו: כיצד אנשים מתחזקים את הסביבות שלהם? שכח מהאפשרות שתנהל כנסייה או אזור – אינך יכול אפילו לתחזק היטב את חדר השינה שלך או את המקום שבו אתה נח. יש אנשים שלא יכולים לשמור על סדר אפילו במרחב קטן כמו מיטתם שלהם. אמור לי, לְמַה בכלל אתה מסוגל? זהו פגם באנושיות. מבלי לדבר על עמידה בסטנדרטים הנדרשים על ידי האל שבשמיים, אם אתה יכול לעמוד בדרישות שמציב האל בהתגלמותו – כלומר, בדרישות שאני מציב בפניך – זה כבר יהיה טוב. כל אלה הם דברים שאנשים בעלי אנושיות רגילה צריכים להשיג. אם אינך יכול לעמוד בסטנדרטים אפילו של אנושיות רגילה, הרי שבאמת יהיה לך קשה במקצת להשיג ישועה. אלה הן הדרישות מאנשים כשמדובר בתחזוקת הסביבה שלהם. אם אנשים ישקיעו בכך מעט מאמץ הם יוכלו לעמוד בדרישות הללו; זה לא דבר קשה. התחל את הכניסה שלך בתחזוקת סביבת המחיה שלך-עצמך; לאחר מכן למד לנהל את עבודתך ואת החובה שאתה מבצע. היכנס לדברים הללו בהדרגה, פַּתֵּחַ כמה הרגלים טובים מבחינת אנושיות רגילה, וטפח כמה יכולות עבודה או מחיה שאנשים בעלי אנושיות רגילה יכולים להשיג. לאט לאט, בעודך מנסה לחיות בתוך האנושיות הרגילה הזו, עליך להסתגל לכמה הרגלי מחיה וסביבות מחיה חיוביים וטובים, ולהפוך אותם בהדרגה לחלק מהאנושיות הרגילה שלך. הדבר יועיל לאופן שבו תבצע את חובתך, לעבודתך ולהישרדותך. נכון? (כן). אלה הן כמה סוגיות הנוגעות לחיי היומיום.

מכיוון שהאל בהתגלמותו הוא בשר ודם, עליו להיות בעל אנושיות רגילה ובעל אינסטינקטים של האנושות הנבראת, ועליו לחיות במסגרת חייה של האנושות הנבראת. לכן, לאל בהתגלמותו יש גם כמה מהצרכים והביטויים של אנושיות רגילה. אף על פי שכלפי חוץ צרכים וביטויים אלה לא קשורים ישירות לזהותו ולמהותו של האל או לצביון האל שאותו האל מייצג – לכל הפחות הם עולים בקנה אחד עם האנושיות הרגילה שהאל שבשמיים דורש מאנשים; הם לא סותרים אותה, והדברים הללו אינם מתנגשים כלל. יתר על כן, הגילויים והביטויים של האנושיות הרגילה של האל בהתגלמותו לא מסבים כל נזק לאנושות. לא משנה מה האל בהתגלמותו דורש ממך במסגרת האנושיות הרגילה, ולא משנה מה הוא חושף בעת האינטראקציה איתך, הדברים הללו בהחלט לא יפגעו בך, ובוודאי שלא יסבו לך נזק. לא זו בלבד שהאל לא יעשה דברים שיסבו לך נזק, אלא שבמסגרת אנושיותו – שהיא אנושיות רגילה – הוא גם יבצע את העבודה שבכוונתו לבצע, יאמר את הדברים שבכוונתו לומר, ויבטא את הצביון ואת המהות שבכוונתו לבטא, וכך יוביל אנשים לעמוד בפני האל, ואל הנתיב להשגת ישועה. לא משנה עד כמה חסרת חשיבות ועד כמה רגילה ומעשית עשויה להיראות בעיניך הופעתו החיצונית של אל כזה בהתגלמותו, ולא משנה עד כמה הוא חסר ייחוד ואינו יוצא דופן בקרב האנושות הנבראת, האנושיות הרגילה שהוא מביא לידי ביטוי עדיין מייצגת את האל עצמו, וקשורה לאל עצמו. לכן, רק משום שהוא חושף אנושיות רגילה או עושה דברים מסוימים הקשורים לאנושיות רגילה – כגון לעזור לך לסדר את סביבת המחיה שלך או לארגן את סביבתך – אל לך לחשוב: "איך ייתכן שהאל יעשה את הדברים האלה? האם הוא לא האל שבשמיים? האם הוא לא אמור לבצע את עבודתו של האל עצמו? איך ייתכן שהוא ינהל את הדברים האלה? האם אין הדבר דומה לשימוש בתותח כדי להרוג זבוב?" אם עולות בך מחשבות כאלה, הרי שאתה טועה לחלוטין ובאופן מוחלט. ייתכן שיש גם אנשים שחושבים: "האל הוא האל בהתגלמותו – האם האל הזה בהתגלמותו הוא רם ונישא? האם הוא מנותק מענייני העולם? האם הסביבה שבה הוא חי, מסגרת חייו או דרישותיו מהחיים שונות מאלה שלנו, האנשים הרגילים?" אומר לך, הביטויים של כל היבט בחייו של אל זה בהתגלמותו הם פשוטים ורגילים למדי; הם אינם נשגבים כלל וכלל, ובעיני רבים הם אפילו פשוט חסרי חשיבות. אין לו דרישות מחמירות או רצונות מוגזמים לגבי איכות חייו; הוא רק אוהב לחיות בדרך הפשוטה והצנועה ביותר. יש האומרים: "האם האל בהתגלמותו לא יודע כיצד ליהנות מרמת חיים גבוהה?" אין זה משום שאינני יודע ליהנות מרמת חיים גבוהה, וגם לא משום שאיני מכיר דברים יפים. אני פשוט לא אוהב דברים כאלה. אין לי דרישות מהסוג הזה. דרישותיי והסטנדרטים שלי לחיים זהים לאלה של אנשים רגילים: לאכול מאכלים מוקפצים וסלטים בקיץ, לאכול כמה תבשילי קדירה וטופו מבושל בחורף, וכשנעשה קר ויורד שלג, לאכול כמה כיסונים. יש האומרים: "אז האם אתה יודע לבשל?" אני גם יודע לבשל, ואני יכול להכין אטריות ביתיות. לפני כמה שנים נהגתי גם להכין לחמניות מאודות ולחמניות קלועות, שטפתי כלים וניקיתי. אני מקפל את השמיכות שלי בצורה מסודרת מאוד. כאשר הבגדים שלי מתלכלכים ארצה לכבס אותם, ואינני אוהב להריח ריחות מוזרים. אין לי דרישות מחמירות בכל הנוגע לחיים. אני אוהב שקט ולא אוהב רעש. אינני מוכן לשהות במקומות שבהם יש אנשים רבים שמדברים בקול רם מאוד ושיש בהם המולה רבה, ואינני אוהב ערים. אימרו לי, האם זה אומר שיש לי סטנדרטים גבוהים? (לא.) כשאני נוסע במכונית, די בכך שיהיה שקט בתוכה וזה בסדר. אינני אוהב לכוון את המיזוג לקור חזק מדי, ולגבי חימום, כל עוד החלל ברכב חמים במקצת ולא קר לי כשאני לובש מעיל מרופד, זה בסדר. כשאני קונה רהיטים, אני אוהב לקנות ארונות גדולים שיכולים להכיל הרבה דברים, כך שכל מה שאכניס לתוכם יוכל להיות מסודר בקפידה. אני אוהב לשמור על ניקיונם של הדברים שבהם אני משתמש. גם כשהם מִתְבָּלִים לאחר שימוש ממושך, אין עליהם כתמי זיעה והם לא מדיפים ריחות מוזרים, ועל אחת כמה וכמה שאין עליהם שיער או קשקשים. בהחלט אכבס את הבגדים שלבשתי לפני שאכניס אותם לארון; אף פעם אני לא מכניס לארון בגדים מלוכלכים. אין לי דרישות נוקשות בכל הנוגע לחיים. כשאני מגדל כלב, אינני מגדל גזעים מיוחסים; כל עוד הכלב צייתן, טוב מזג ונבון, אינו גורם לצרות, ואינו רוצה כל הזמן לצאת לטיולים או לשחק, די בכך. יש האומרים: "האם האל בהתגלמותו אוהב רק דברים יוקרתיים ומהודרים?" דברים כאלה לא זרים לי, אבל אני באמת לא אוהב אותם. אני אוהב דברים שימושיים – בין אם מדובר בבגדיי, בדברים שבהם אני משתמש, או במרחב המחיה שלי, כל עוד הם שימושיים, די בכך. אם יש בגד או זוג נעליים שאפשר להשתמש בהם במשך שנים רבות וזה דבר שאני זקוק לו, בהחלט אקנה אותו. אך אם מדובר בפריט יוקרתי מאוד, יקר ערך ובעל שווי רב, אבל הוא חפץ שאשתמש בו בקושי פעם בעשור, לא הייתי רוצה בו גם אם היו נותנים לי אותו בחינם. אינני אוהב דברים כאלה. יש אנשים ששואלים: " האם אתה משתמש במחשב שהוא היקר ביותר, היוקרתי ביותר, המתקדם ביותר והמהיר ביותר?" המחשב שאני משתמש בו מהיר למדי, אבל הוא לא היוקרתי ביותר. כל עוד אני יכול להשתמש בו כדי לבדוק את מזג האוויר, לקרוא הודעות ולבצע כמה משימות יומיומיות, די לי בכך. לא משנה באילו מכשירים אני משתמש, אני אף פעם לא משתמש ביוקרתיים ביותר; מכשירים רגילים ושימושיים הם בסדר גמור. גם אם הפריטים הרגילים שלי מתבלים מרוב שימוש, אני משתדל כמיטב יכולתי לשמור עליהם נקיים לחלוטין וללא פגם, ולהבטיח שניתן יהיה להשתמש בהם באופן רגיל.

האל בהתגלמותו בררן גם בכל הנוגע לאינטראקציה עם אנשים. הוא לא אוהב להרבות במפגשים חברתיים, וגם אינו אוהב לקיים קשרים עמוקים מדי עם אנשים. עם זאת, בעת אינטראקציה עם אחרים, יש לו גם כמה דעות בסיסיות לגבי אנשים ודרישות בסיסיות מהם; לכל הפחות, אלה שהוא בא איתם במגע חייבים להתייחס לאחרים בכנות. יש סוג מסוים של אנשים שכאשר הם מדברים, הם רק מתרברבים ומדברים גבוהה-גבוהה. תשעה מתוך עשרה דברים שהם אומרים נשמעים לא אמיתיים ולא מעשיים, או שדבריהם נגועים בבוז ובזלזול כלפי אחרים, והם מסתירים כוונות רעות. כך אנשים כאלה מתנהגים בכל פעם שאתה מדבר ובא במגע עימם; אף פעם אינך יכול לתהות על קנקנם באמת, ואינך יכול לחוש בכנות מצידם. אנשים כאלה לא ראויים לאמון והם קלי דעת; הם בטלנים, ואינני אוהב להתרועע עמם. יש סוג אחר של אנשים שמשקרים כל הזמן ואוהבים לעסוק בפטפוטי סרק ולפלוט שטויות, ואף פעם אינם אומרים שום דבר אמיתי. אם תשאל אותם דבר-מה ותנסה לקבל תשובה רצינית, הם ילכו סחור-סחור ולא יגידו לך את האמת. אני תמיד מדבר איתם בצורה כנה לחלוטין ואינני מזלזל בהם, ועל אחת כמה וכמה שלעולם לא אפגע בהם, ובכל זאת הם עדיין לא אומרים לי את האמת; אין שום דרך לנהל שיחה עם אנשים כאלה. סוג אחד הוא הבטלנים שמתרברבים, מדברים גבוהה-גבוהה והם קלי דעת – אינני מוכן לבוא במגע עם אנשים כאלה. הסוג השני הוא אלה שמשקרים כל הזמן ואף פעם אינם אומרים שום דבר אמיתי; אני לא אוהב לבוא במגע גם עם אנשים מהסוג הזה – אני סולד מאנשים כאלה ומתעב אותם. אם עליי להתנהל מול אנשים כאלה במהלך ביצוע עבודת הכנסייה, אני יכול לשאת זאת – זו פשוט התנהלות עניינית בלבד. אך אם אין עבודה כלשהי שצריך לטפל בה, אני משתדל כמיטב יכולתי להתרחק מאנשים כאלה ולא לבוא עמם במגע. יש גם סוג נוסף של אנשים: עוד לפני שנוצרת ביניכם התנהלות אמיתית, הם מתחילים לחשב כיצד יוכלו לנצל אותך, כיצד יוכלו להוציא ממך מידע שימושי, כיצד יוכלו להרוויח כסף על חשבונך, או כיצד יוכלו לרמות אותך כדי לזכות באהדתך, באמונך ובהערכה רבה מצידך. הם חושבים על כל אמצעי אפשרי כדי לרקום מזימות נגדך. אינני מוכן לבוא במגע עם אנשים כאלה; בעיניי הם דוחים ואני מתרחק מהם ככל האפשר. יש גם סוג אחר של אנשים: כל שעליך לעשות הוא לבוא איתם במגע כלשהו, ומיד הם ינסו להעריך את עצמם ביחס אליך וישוו את עצמם אליך, ואפילו יקנאו בך. לדוגמה, אם תסתפר, הם יגידו שהתספורת שלך נראית רע, אבל כעבור כמה ימים הם יסתפרו בדיוק באותו סגנון. או שהם יראו שאתה לובש בגדים יפים וישאלו היכן קנית אותם, ובה בעת יאמרו לך בפנים שהצבע כהה מדי, שהסגנון מיושן, שהבגדים לא נראים טוב עליך, וכן הלאה, אבל כעבור כמה ימים הם יקנו בדיוק את אותם בגדים ויתהלכו סביבך ללא הרף כדי להתרברב בהם. די שהם יראו אצלך דבר-מה, ומיד הם חייבים שגם להם יהיה הדבר הזה. אם תקנה כרוב בחמישים אגורות לקילו, הם יאמרו: "זה כל כך יקר!" אבל הם יסתובבו וילכו לחנות אחרת כדי לקנות כרוב בשקל לקילו, ואפילו יאמרו: "הירקות שקניתי זולים יותר משלך." האם הם לא משקרים במצח נחושה? אינך מכיר אותם היטב ואין ביניכם קשר קרוב, ובכל זאת הם מנסים להתחרות בך והם מקנאים בך ומשווים את עצמם אליך בכל היבט; הם אפילו מנסים להתעלות עליך בכל דבר שאתה אומר. האין הדבר דומה להיתקלות בכלב שוטה? כשאני נתקל באנשים כאלה, אני מתרחק מהם ומתעלם מהם; בלתי אפשרי להסתדר עם סוג כזה של אנשים שאין להם אנושיות רגילה. יש גם סוג נוסף של אנשים, שאולי גם אתם נתקלתם בו; קשה מאוד להתמודד עם סוג כזה של אנשים. לדוגמה, הם מתלוננים שחם בחדר. אם תאמר להם לפתוח את הדלת כדי לאוורר את החדר, הם יאמרו: "לא, אם הדלת תהיה פתוחה ייכנסו זבובים." אם תציע להם להתקין דלת רשת, הם יאמרו שזה יקשה על הכניסה והיציאה. אם תאמר להם להדליק את המאוורר, הם יאמרו שהם חוששים להצטנן מהרוח ושזה בזבוז חשמל. אם תיתקל באדם כזה, שפוסל כל הצעה שאתה מציע כשהוא מתלונן שחם בחדר, תדע שהאדם הזה הוא באמת מקרה קשה. איזה מין יצורים עלוביםהם אנשים כאלה? האם הם מסוגלים לקבל דברים נכונים? (לא. אין להם אנושיות רגילה.) אם כך, האם עדיין היית מדבר איתם? (לא.) כשאני נתקל בסוג כזה של אנשים, אני מגבש עליהם רושם בליבי: "אה, אז זה סוג האדם שאתה. אין לך אנושיות רגילה, אינך מקבל דברים נכונים, אתה תמיד נטפל לקטנות ומוצא פגמים, ואתה אוהב להציב בעיות כדי להקשות על אחרים בכוונה. אינך אדם טוב." כיצד יש לאפיין סוג כזה של אנשים? בלשון העם אנשים כאלה נקראים "מתנגדים כרוניים"; אנשים כאלה אטומים להיגיון. הם מתלוננים שחם בחדר, אבל לא משנה איזה פתרון תציע, הם יאמרו שהוא שגוי או שהוא לא יעבוד. אך ברגע שתצא מהחדר הם יפתחו מיד את הדלת ואת החלונות ויפעילו את המאוורר, בלי לדאוג שזבובים ייכנסו או שהם יצטננו מהרוח. אנשים כאלה אינם משדרים איתי על אותו גל. בלתי אפשרי לתקשר איתם, ואינני אוהב לבוא איתם במגע. יש האומרים: "אתה לא אוהב אנשים מסוג זה, אתה לא אוהב אנשים מהסוג ההוא – האם רק בגלל שאינך אוהב מישהו אינך יכול להתמודד איתו?" אינני אומר שאני לא יכול להתמודד עם אנשים כאלה רק בגלל שאני לא אוהב אותם. אם עליי לבוא איתם במגע לצורך עבודה או בחיי היומיום, אני יכול לשאת זאת. אינני יכול לסרב לבוא במגע עם אנשים כאלה רק בגלל שאינני אוהב אותם, ובכך לעכב את העבודה או לפגוע בדברים מסוימים שחייבים להיעשות. עם זאת, כשאין בכך צורך, בשום אופן לא אבוא במגע עם אנשים כאלה.

יש סוג נוסף של אנשים שאוהבים רק לאכול, לשתות ולבלות, ומזניחים משימות ראויות. אם זה בגלל שהם צעירים ולא בוגרים, שאופיים טרם התעצב, או בגלל שפינקו אותם בבית ולכן אינם יודעים כיצד לטפל בעניינים ראויים או להתמקד במשימות ראויות – והם לא מנסים ללמוד מיומנויות טכניות כלשהן או לרכוש ידע ומומחיות – הרי שניתן למחול על כך. אולם יש אנשים שכבר חיים בשנות העשרים, השלושים או הארבעים שלהם, ועדיין מזניחים משימות ראויות ומתבטלים כל היום. כשאין להם מה לעשות הם אוהבים להעביר את הזמן בשיחות בטלות, לפטפט, ולשוטט ללא מטרה כשהם מעבירים את החיים כלאחר יד. הם אף פעם לא חושבים על עניינים ראויים ולא מתמקדים במשימות ראויות, והם לא מנסים ללמוד מיומנויות טכניות כלשהן או לרכוש ידע ומומחיות. הם לא קוראים את דברי האל, אינם שוקלים את ענייני החיים, ואינם מהרהרים באיזה נתיב אנשים צריכים ללכת. הם אף פעם לא מהרהרים כיצד עליהם להימנע מהליכה בנתיב השגוי לאחר שראו אחרים הולכים בו, והם גם לא מסתכלים על אלה שהייתה להם כניסה אל דברי האל ואל האמת והפיקו מכך דבר-מה, כדי שיוכלו ללמוד מאנשים אלה. הם אף פעם לא מהרהרים בעניינים הראויים הללו. כשהם פנויים, הם פשוט אוכלים, שותים ומבלים, קוראים חדשות בידור ועוקבים אחר התפתחויות בתחומים שונים. כשהם שקועים בכל מיני מקורות חדשותיים, מגזינים ומגמות חברתיות, הם פשוט נסחפים עם הזרם, ומעבירים את החיים בלי מטרה ובלי לחשוב על המחר. אפילו אחרי שהם מעבירים את החיים כלאחר יד במשך עשור בערך, אין להם שום מודעות ואף פעם הם לא חשים מצוקה. לא משנה מי גוזם אותם או חושף אותם, הם לא מייחסים לכך חשיבות, נשארים קהי חושים וקשי תפיסה, ואינם יודעים לחפש את האמת. אנשים כאלה פשוט מעבירים את החיים כלאחר יד, חיים רק על חשבון אחרים ומחכים למותם. אנשים מסוג זה הם לרוב גם ציניים ומרגישים שהכול לא הוגן ושלא משנה לאן יפנו, כישרונם לא בא לידי ביטוי. ובכל זאת הם לא לומדים דבר משום שאינם משקיעים כל מאמץ. אף פעם הם לא התייחסו לשום פריט עבודה ברצינות, מעולם לא התייחסו ברצינות למילה אחת נכונה, ואף פעם הם לא חושבים מה עליהם לעשות בעתיד. הם מתבטאים די בבירור ויש להם רעיונות, אידיאלים ומשאלות, אבל הם פשוט לא מוציאים אותם לפועל. הדוקטרינות שהם משמיעים הן טובות ונשגבות למדי, ואנשים מוצאים בהן היגיון והן סבירות בעיניהם, ואף נעים להם לשמוע אותן, אבל כשמדובר בעשיית דברים מעשיים בחיים האמיתיים, הם לא יכולים לגייס שום אנרגיה ואינם נוקטים שום פעולה מעשית. אינני אוהב אנשים כאלה. ייתכן שהאיכות שלך בינונית מאוד, או שאתה קשה תפיסה למדי, וייתכן שכישוריך הטבעיים לוקים בחסר, ואין לך מתנות או כישרונות כלשהם. עם זאת, אתה יציב במיוחד, אתה משקיע מאמץ רב בדברים ועושה אותם בשקידה, אתה מוכן לשאת קשיים ואתה יכול לשלם מחיר. לא משנה מי מפקיד בידיך משימה, אתה רציני ואחראי במיוחד, ואתה יכול לקחת עליה אחריות עד הסוף. אתה גם דבק בקפדנות בעקרונות, עד כדי כך שלפעמים אתה אפילו גורם לאחרים להיות מוגבלים; אנשים מרגישים שאתה רציני מדי ודבק בעקרונות בקפדנות רבה מדי, אבל אתה מסוגל להתמיד בכך. אני אוהב סוג כזה של אנשים. אין זה משנה הרבה שהאיכות שלך ירודה מעט ושאתה קצת קשה תפיסה – לפחות אינך אדם חלקלק, ערמומי ורמאי, או אדם שמעביר את החיים כלאחר יד. אף על פי שהאיכות שלך אינה גבוהה וכישרונך הטבעי לוקה בחסר, אתה אוהב ללמוד דברים, ואתה לומד באופן רציני ומעשי במיוחד, מבלי להיות שטחי. בשעה שאחרים מפסיקים לנסות ללמוד דבר-מה, אתה ממשיך לנסות עד שאתה תופס ומבין. אני אוהב סוג כזה של אנשים. הם מתנהלים ופועלים בצעדים יציבים ומדודים, אף פעם לא מכוונים גבוה מדי, והם רציניים במיוחד. הם מתייחסים לאנשים ולדברים בכנות. אפילו כשהם רוחצים כלב, הם רוחצים אותו ביסודיות עד שהוא נקי לחלוטין; אחרת הם מרגישים שהם פועלים כלאחר יד – הם נוהגים כראוי אפילו כלפי כלב. אני אוהב אנשים כאלה. יש אנשים שיכולים לרמות אחרים, והם מסוגלים גם לרמות את האל ולהתנהל כלאחר יד כלפיו; הם מדברים יפה מאוד אבל אינם עושים דברים מעשיים. אינני מוכן להקדיש תשומת לב לאנשים כאלה או לבוא איתם במגע. ייתכן שאתה רהוט, ושאתה יודע כיצד להחניף ולומר דברים שנשמעים יפה, אבל אינני מוכן להקשיב לדברים כאלה – לא אפול בפח של דברים כאלה.

אני אומר את הדברים האלה כדי שתוכלו להבין אותי. אני רק אדם רגיל שחי באנושיות רגילה. בהשוואה לאל שבשמיים, אני מאוד חסר חשיבות; אני אדם פשוט מאוד ורגיל מאוד. אין לי צלם נשגב ואין לי יכולות יוצאות דופן. אינני מתנשא מעל אחרים, ועל אחת כמה וכמה שאיני רוצה לבלוט בין כולם. אני רק אדם רגיל מאודופשוט מאוד. אני מרגיש שאדם רגיל כמוני שחי באנושיות רגילה, מסוגל בהחלט לשאת על כתפיו את השלב הזה של עבודת האל באחרית הימים, וגם מסוגל לבטא את כל האמיתות שהאל מתכוון לבטא באחרית הימים, כדי שתוכלו לקבל ממני את כל היבטי האמת שמגיעים מהאל והנחוצים כדי להשיג ישועה. עבורכם, בשרו של האל בהתגלמותו מספיק כדי לאפשר לכם להשיג ישועה; כל היבט או פן של הבשר הזה שאתם יכולים לראות ולבוא עמו במגע, כבר מספיק למעשה להשגת מטרה זו. לכן, כאדם רגיל, אם יש לך מצפון ורציונליות, אל לך להשוות כל הזמן בין האל בהתגלמותו לבין האל שבשמיים. אם תעשה זאת, ראשית, לא תצמח מכך שום תועלת עבורך, ושנית, האל שבשמיים לא יאהב שאתה עושה זאת. יתר על כן, אם תשווה כל הזמן בין האל בהתגלמותו לבין האל שבשמיים, הדבר יפגע במידה רבה בקבלתך את הדברים שנאמרו ואת העבודה שנעשתה על ידי האל בהתגלמותו, וכן באספקת כל היבטי האמת המגיעים ממנו ושאתה זקוק להם. יש גם היבט חשוב עוד יותר, והוא שלא משנה עד כמה האל בהתגלמותו חסר חשיבות, עד כמה הוא רגיל או פשוט, אחרי הכול, הוא ביטויו של האל עלי אדמות, התגלותו של האל עלי אדמות, ונציגו של האל עלי אדמות. לא משנה עד כמה מהאלהוא יכול לייצג או כמה מהאל הוא יכול לבטא, לכל הפחות, בעיני האל הוא מייצג אותו, ובמידה מסוימת הוא נציג של זהות האל ושל מהותו וצביונו. לכן, לכל הפחות הוא מייצג את זהות האל, והוא גם מייצג את העבודה שהאל מתכוון לבצע עלי אדמות; הוא פועל בשליחותו של האל, או שאפשר לומר שהוא ממלא את מקומו של האל כדי לבצע את העבודה עלי אדמות. לא משנה עד כמה אתה נושא עיניים אל האל שבשמיים או עד כמה אתה עובד את האל שבשמיים, האל לא אוהב שאתה משווה בין האל בהתגלמותו לבין האל שבשמיים, והוא גם לא אוהב שאתה מפריד בין האל בהתגלמותו לבין האל שבשמיים. על אחת כמה וכמה שהוא לא אוהב שכאשר אתה משווה בין האל בהתגלמותו לבין האל שבשמיים, אתה רוחש הערכה רבה לאל שבשמיים אך מזלזל באל עלי אדמות, או אם אתה מלא הערצה ויראת כבוד כלפי האל שבשמיים אך מלא עוינות כלפי האל עלי אדמות ומפלה אותו, ואף שופט, מגנה ותוקף אותו. לכן, בכל הנוגע לאופן שבו אנשים מתייחסים לאל בהתגלמותו, ראשית, עליהם להתייחס אליו כראוי ולקבל את אנושיותו הרגילה; שנית, עליהם לקבל את האמת ואת הצביון שהוא מבטא בהתאם לזהות האל ולמעמדו. כשהוא מגלה אנושיות רגילה ומבטא את צביון האל או מגלה את מהות האל, מה שאתה רואה ומה שאתה יכול להבין הם בדיוק הדברים האלה. בסופו של דבר, מנקודת המבט והגישה של יציר בריאה, עליך להתמסר לדברי האל שאותם הוא מבטא, לצביון האל ולמהות האל שהוא חושף, ולקבל אותם. בעודך נמנע מלהשוות בין האל בהתגלמותו לבין האל שבשמיים, עליך גם לא להתייחס באופן שונה לאל בהתגלמותו ולאל שבשמיים. מכיוון שאחרי הכול האל שבשמיים והאל בהתגלמותו הם אחד במהותם – אלא שיש הבדל בצורת הופעתם כשמביטים בהם ישירות בעין בלתי מזוינת – בין שאתה משווה בין האל בהתגלמותו לבין האל שבשמיים ובין שלא, בסופו של דבר, האופן שבו אתה מתייחס לאל בהתגלמותו חייב להסתכם בעובדה שיש לו את זהות האל ואת מהות האל. לא משנה איזו אנושיות רגילה או אילו גילויים וביטויים אתה רואה אצל האל בהתגלמותו בעין בלתי מזוינת, או עד כמה רגיל, פשוט ומעשי הוא נראה, עליך לקבל אותו, לאמץ אותו ולהתמסר אליו מנקודת מבט של יציר בריאה, ולא להתריס נגדו. אנשים תמיד אוהבים להשוות בין האל בהתגלמותו לבין האל שבשמיים. הדבר הגרוע ביותר בכך הוא שאנשים נוטים יותר מכול להשתמש בתפיסות ובדמיונות אנושיים לגבי האל כדי לשפוט, לגנות או לדחות את האל בהתגלמותו. לכן, ההשוואה בין האל בהתגלמותו לבין האל שבשמיים היא נתיב שיוביל אותך למותך. מה פירוש נתיב שמוביל למוות? הדבר מתייחס למה שאמרתי בעבר – כנראה שיש לך משאלת מוות! ומה פירושה של משאלת מוות? אין פירוש הדבר שבית האל ירחיק אותך או יגרש אותך – אלא פירוש הדבר שהרוע שביצעת חמור כל כך, שתיענש ותושמד; זוהי התגרות בגורל. כשאתה מבצע רוע כזה, אנשים לא יכולים לעשות לך דבר, אך האל יגנה אותך על סמך מעשיך הרעים. אז מדוע אני אומר שזו משאלת מוות? יש סיבה לכך שאני משתמש בביטוי "כנראה שיש לך משאלת מוות": הגישה הזו שלך מייצגת את הנתיב שבו אתה הולך. באיזה סוג של נתיב אתה הולך כעת? הגישה שלך מייצגת שאתה הולך בנתיב שמוביל להשמדה. מה פירוש שהנתיב הזה מוביל להשמדה? פירוש הדבר שהאל מעיד בבירור שהאל הזה בהתגלמותו עלי אדמות מייצג אותו ואת כוונותיו באחרית הימים, ושהאל הזה בהתגלמותו הוא התגלותו ונושא עבודתו באחרית הימים, ובכל זאת אינך מקבל את הדברים האלה. אתה מסרב בעקשנות להכיר בזהותו ובמהותו של האל הזה בהתגלמותו, ואינך מקבל את דבריו ואת עבודתו. לא זו בלבד שאינך מקבל אותם, אלא שאתה אפילו דוחה אותם, ואתה אפילו מתפלל אל האל שבשמיים לעתים קרובות ומתחנן בפניו, מתוך רצון לעקוף את האל בהתגלמותו כדי לזכות באישור מהאל שבשמיים ובכך להשיג ישועה. כלומר, אתה מאמין רק באל שבשמיים, בעוד שבאשר לאל בהתגלמותו – זה שהופקדה בידיו עבודת האל עלי אדמות – אותו אינך מקבל. במקרה כזה, אתה דוחה את העבודה שנעשתה ואת הדברים שנאמרו על ידי האל שבשמיים לאחר שבא אל פני האדמה; אתה דוחה את האדם שהאל הפך להיות עלי אדמות, ולכן הנתיב שבו אתה הולך הוא נתיב של השמדה. לא משנה עד כמה אתה עובד את האל שבשמיים ונושא אליו עיניים, האל לא מקבל זאת ולא מכיר בכך. הנתיב שבו אתה הולך הוא נתיב של השמדה; זו המשמעות של משאלת מוות. מה פירושה של משאלת מוות? פירוש הדבר שהרוע שביצעת גדול מדי ועלול להביא עליך עונש; זו התגרות בגורל. הנתיב שבו אתה הולך ונתיב היישום בפועל שבו אתה בוחר הם שגויים. אתה מציב את עצמך נגד האל, אתה עוין כלפי האל. אל תחשוב: "אני בוטח באל שבשמיים. האל בהתגלמותו הוא רק אדם רגיל. אני מקבל את הדברים שהוא אומר, אבל באשר לאדם עצמו, אינני מקבל שהוא המשיח, שהוא האל. איך הוא יכול לייצג את זהות האל? אני פשוט לא מכיר בכך שהוא האל עלי אדמות. אין אל אחר מלבד האל שבשמיים." אם אתה אומר את הדברים האלה, הרי שאתה בצרות. אתה הולך בנתיב של השמדה; זו משאלת מוות. האם היו בהיסטוריה אנשים שהיתה להם " משאלת מוות"? האם היו אנשים שהלכו בבירור בנתיב של השמדה? האם פאולוס היה אחד מהם? (כן.) פאולוס היה אדם כזה, וכך גם אותם סופרים, פרושים וכוהנים גדולים. הם האמינו רק בשם יהוה ורק באל שבשמיים. כשהאל התגלם כבשר ודם ובא אל פני האדמה, הם ראו שהאדון ישוע היה רק אדם רגיל, ועוד בנו של נגר עני, ולכן סירבו לקבל אותו ויהי מה: "אני פשוט לא אקבל אותך. אני מאמין רק באל שבשמיים!" ומה אמר להם האל שבשמיים? "כנראה שיש לך משאלת מוות!" אותו ביטוי שבו השתמשתי זה עתה. מה הייתה התוצאה? העובדות מוכיחות שהיתה להם משאלת מוות, הלא כן? (כן.) האם אתם רוצים ללכת בנתיב כזה? (לא.) אז אל תלכו בנתיב כזה. אם הלכתם בנתיב כזה בעבר, מהרו לחזור בכם, להכות על חטא ולהתוודות על חטאיכם; עדיין לא מאוחר מדי לחזור בכם עכשיו. אולם, אל לכם להשתמש בביטוי "כנראה שיש לך משאלת מוות" בקלות דעת. בכל פעם שאתם אומרים אותו, יש בו פזיזות. אנשים בעולם הפשע אומרים לעתים קרובות: "כנראה שיש לך משאלת מוות!" כוונתם היא שהם רוצים להרוג מישהו. אבל כשאני אומר זאת, כוונתי שונה מכוונתם. כשאני אומר זאת אין בכך שום פזיזות, ואינני מנסה לדבר בקשיחות. אני רק רוצה להזכיר לך: אל תלך בנתיבו של פאולוס; משמעות הדבר תהיה שיש לך משאלת מוות, וזהו נתיב של השמדה. אם תלך בנתיב זה, תושמד, וסופך יהיה כשל פאולוס; זה יהיה נורא. פאולוס לא שמע אמיתות רבות באותם ימים. משאלת המוות שלו הייתה אשמתו שלו והוכתבה על ידי טבעו. אבל עכשיו עומדת לנגד עיניכם האזהרה שבסיפורו של פאולוס, ולכן אסור שתהיה לכם משאלת מוות – אל תלכו באותו נתיב של השמדה. האמת על ההתגלמות כבשר ודם הוסברה כעת בבירור רב כל כך, והאמיתות השונות לגבי השגת ישועה הוסברו גם הן בבירור רב כל כך. אם אתה עדיין מתנגד במכוון ומסרב בעקשנות לקבל את האל בהתגלמותו, האם אין זו משאלת מוות? הדבר מוכיח שאתה אדם מסוגו של פאולוס. אסור לכם בשום אופן ללכת בנתיב הזה!

כעת, לאחר ששיתפתי כל כך הרבה, האם ברור לכם כיצד עליכם להתייחס לאל בהתגלמותו, וכיצד להתייחס כראוי ליחסים שבין האל בהתגלמותו לבין האל שבשמיים? (כן.) אם כך, מהם העקרונות בהקשר זה? כמה עקרונות ישנם? סכמו זאת. (באמצעות השיתוף של האל היום, העיקרון הראשון שהבנתי הוא לקבל את אנושיותו הרגילה של האל בהתגלמותו, ולהתייחס נכונה לאנושיות הרגילה של הבשר שעוטה האל, לרבות התייחסות נכונה לצרכיו הבסיסיים ולבחירותיו במסגרת אנושיותו הרגילה. עיקרון נוסף הוא שלאל עלי אדמות יש את מהות האל, ולכן כל עוד הוא יכול לבטא את האמת ולהושיע אנשים, עלינו לקבל אותו ולהתמסר לו. זהו עיקרון מרכזי.) הרשו לי להדגיש עוד כמה דברים. באופן תיאורטי, אנושיותו הרגילה של האל בהתגלמותו אינה כרוכה באמת, והיא גם לא כרוכה בעבודה שהאל מתכוון לעשות. למען הדיוק, המונח אנושיות רגילה מתייחס לדברים הנמצאים במסגרת חייו של האל בהתגלמותו. באשר לאדם זה – מה שהוא אוהב, אישיותו, מגוון הרגשות שהוא חווה, וכן דעותיו, נקודות מבטו, הבנותיו, בחירותיו ודברים אחרים בנוגע לחיים ולחברה – אם נשפוט מנקודת המבט של האנושיות, האם הביטויים האלה שלו עולים בקנה אחד עם המצפון והרציונליות של אנושיות רגילה? (כן.) אלה שאומרים "כן" חייבים לקחת אחריות על כך. עליך להסביר בבירור: מאין נובע ה"כן" הזה שלך? האם זו דוקטרינה, הד לדברי אחרים, או שמא יש לך באמת ניסיון וידע לגבי נושא זה? (אלוהים, נקודת המבט שלי היא שבין אם האל מנחה אותנו להביא לידי ביטוי אנושיות רגילה ובין אם הוא מביא לידי כך שנבחין באנשים, במאורעות ובדברים מסוימים שבהם אנו נתקלים, כל אלה נועדו לכך שנדע כיצד להביא לידי ביטוי אנושיות רגילה וכיצד להיות אנשים כנים; כל אלה מובילים אותנו אל הנתיב הנכון. לכן, הכוונתו של האל את האנשים בכל ההיבטים מועילה להם.) הייתי נזהר מלומר שכל אלה מועילים לאנשים, אבל לכל הפחות, אני עצמי מאמין שהמילה "רגילה" ב"אנושיות רגילה" ראויה להסבר. אם כן, כיצד יש להסביר את המילה "רגילה"? במובן אחד, פירוש הדבר שנקודת המבט והעמדה שמהן האל בהתגלמותו בוחן אנשים, מאורעות ודברים – הן נכונות. כבר דיברתי בשיתופים שלי על האופן שבו אני מתייחס לכל מיני אנשים ולכל מיני דברים. אפשר לומר שההשקפות השונות שלי על העולם, על האנושות ועל מגמות רעות ומגמות אידיאולוגיות שונות הן השקפות שיש לי כאדם, אך אפשר גם לומר שהן באות מהאל. אי אפשר להיכנס לפרטים לגבי הדברים האלה כאן – הרהרו בהם לאט בעצמכם. העמדה ונקודת המבט שמהן האל בהתגלמותו בוחן אנשים, מאורעות ודברים הן רגילות – זהו היבט אחד. היבט אחר הוא שנקודות המבט והמחשבות שהוא מפתח מתוך האופן שבו הוא מבין דברים שונים, הן רגילות; הן לא מעוותות או קיצוניות. לא אסתכן ואומר עד כמה אתם עשויים להפיק תועלת מגילויי האנושיות הרגילה שלי בעודי חי ומקיים איתכם אינטראקציה, או שהם יכולים להעניק לכם את אותן תועלות שמעניקה האמת, אבל לכל הפחות, לא אזיק לכם. יש גם נקודה בסיסית ביותר, והיא שמתוך מחשבותיי ורצונותיי האישיים, אף פעם אינני רוצה לפגוע באיש. אם אראה שאתה טועה בדבריך או שיש לך אורחות חיים, הרגלי חיים או גישות לחיים שהן שגויות – לדוגמה, אם יש לך הבנה מעוותת לגבי אכילת סוג מסוים של מזון – אדבר איתך ואתקן את מחשבותיך והשקפותיך. מצד אחד, אני עוזר לך לתקן כמה הרגלי חיים שגויים מתוך ההבנה של אנושיות רגילה, כדי שיהיו לך מחשבות והשקפות נכונות ותוכל לגשת לעניין זה באופן רציונלי. מצד שני ועמוק יותר, אני עושה זאת כדי לאפשר לך להבין כמה אמיתות ולהיכנס אליהן. גם זה הוא ביטוי של אנושיותו הרגילה של האל בהתגלמותו. יתר על כן, הצרכים השונים בחייו של האל באנושיות רגילה, והאופן שבו הוא מקיים אינטראקציה עם כל מיני אנשים, גם הם רגילים. למה מתייחסת המילה הזו "רגילים"? האם שמעתם אי פעם שאני מתעמר במישהו, פוגע במישהו, מדכא או מרמה מישהו? (לא.) באמת שמעולם לא עשיתי דברים כאלה. עם זהותי ומעמדי, האם לא יהיה לי קל מדי לומר כמה מילים אכזריות או לדכא מישהו? תהיה לי הזכות לעשות זאת, אבל באמת שמעולם לא התעמרתי באיש, לא רבתי עם איש, לא התעמתתי עם איש, ולא דיברתי בגנותו של איש מאחורי גבו – מעולם לא היו לי ביטויים מעין אלה. כשאני נמצא בין אנשים, אני פשוט מקיים איתם אינטראקציה באופן רגיל; אני מתקרב מעט יותר לאלה שהם בעלי אנושיות טובה, ומתרחק מבעלי אנושיות רעה. אני עוזר כשאני יכול, ומאפשר לדברים להתנהל במסלולם הטבעי כשאני לא יכול. בנוגע לביטויים האלה של אנושיות רגילה – בין אם מדובר במגוון הרגשות או בהרגלי החיים שלי, ובין אם בדרכים ובעקרונות שלפיהם אני מקיים אינטראקציה עם אנשים – מתוך מה שאתם יכולים לראות, לבוא במגע, להבין וללמוד ממקור ראשון, האם אתם רואים היבט כלשהו שהוא לא רגיל? (אין שום דבר שאינו רגיל; הכול מעשי מאוד.) "הכול מעשי מאוד" – ייתכן שאנשים מסוימים לא יבינו זאת לגמרי, אז הרשה לי לתקן אותך: לכל הביטויים הללו של אנושיותו הרגילה של האל בהתגלמותו יש עקרונות; אין בהם שום דבר חלול או יומרני. אני עצמי מאמין שמעולם לא התנשאתי, ואני במיוחד לא אוהב לחלק פקודות; במקום זאת, אני אוהב לעשות עבודה ממשית. אני מלמד את כל מה שאני יודע ומבין מבלי להסתיר דבר. אתה מבין, כשאני מדריך אתכם לגבי פריט עבודה מסוים הכרוך במיומנויות מקצועיות, אני אומר את כל מה שאני יודע. האם אי פעם הסתרתי משהו? (לא, לא הסתרת.) אינני מסתיר דברים או שומר אותם בסוד; אני עושה כמיטב יכולתי להדריך וללמד אותך. אתה לומד ברצינות רבה, משקיע מאמץ רב ויכול לשאת קשיים רבים, ובסופו של דבר, אתה שולט במה שלימדתי ויכול לפעול באופן עצמאי, וכבר אינך זקוק להדרכתי. הדבר משמח אותי מאוד ואינני חש קנאה. אני אף מעודד אותך לעשות דברים באופן עצמאי, ואני מוכן לאפשר לך להגיע להישגים. כשאתה מגיע להישגים וכולם מתפעלים ממך, אני אפילו מברך אותך. כשאתה לומד ממני דברים ומגיע להישגים, וכולם רוחשים לך הערכה רבה, הדבר מוכיח שאתה מסוגל, ואני באמת לא מקנא; אינני מנסה לגנוב לך את ההצגה, וגם אינני מנסה לקחת ממך את הקרדיט. לא אומר: "למה אינך מספר לכולם שלמדת זאת ממני? למה אינך מודה לי?" אני אומר: "אני רק שיתפתי על העקרונות ולא לימדתי כל כך הרבה; אתה הוא זה שהבין זאת היטב." יש דברים מעשיים רבים באנושיותו הרגילה של האל בהתגלמותו, ובתוך המעשיות הזו יש דברים מוחשיים רבים. אולי כשאני מציג את עצמי כך, אלה מכם שקיימו איתי אינטראקציה יבינו זאת לאט לאט. אני פשוט מאוד באינטראקציות שלי עם אנשים; אני ישיר, אינני נוקט בשום תכסיסים, אינני זומם נגד אנשים, ואינני מנצל אנשים, וקל וחומר שאינני מתנשא על אחרים באמצעות מעמדי בזמן ביצוע עבודה, ואינני משתמש ביתרונות מעמדי כדי לחפש הטבות אישיות כלשהן. אם תנסה להתרפס בפניי ולהחניף לי, ארגיש מאוד לא בנוח ומוטרד, ואיאלץ להתרחק ממך. אך אם תקיים איתי אינטראקציה באופן רגיל, מבלי לנסות להתרפס בפניי או להחניף לי, ארגיש די בנוח ואהיה מוכן למדיי לקיים איתך אינטראקציה.

במהלך השנים שבהן אני מקיים אינטראקציה עם אנשים, ולאחר שחייתי זמן רב כל כך, באתי במגע עם לא מעט אנשים מכל הסוגים במסגרת האנושיות הרגילה שלי. ראיתי את כולם – אנשים מורכבים מאוד ואנשים טיפשים מאוד; אנשים גאוותנים וחסרי רציונליות במידה רבה, ואנשים רעים ביותר. מאוחר יותר, גיליתי בהדרגה שאנשים אכן שונים זה מזה. האינטראקציה שלי עם אנשים פשוטה; אני מדבר בצורה פשוטה וישירה מאוד, ואני גם יכול להיפתח. עם זאת, כשנתקלתי באנשים מכל הסוגים, ראיתי שהאנושיות מורכבת עד מאוד בתוכה. אך לא משנה עד כמה מורכבים האנשים שמולם אני עומד, כשאני מבטא דבר-מה או פותר עניין כלשהו באנושיות הרגילה שלי, עמדתי, עקרונותיי, שיטותיי והעדפותיי האישיות אף פעם לא משתנים. לא משנה עם איזה סוג של אנשים אני מתמודד, בסופו של דבר, האופן שבו אני מתייחס לאנשים מבוסס על העקרונות שכבר קיימים בתוכי. אם אתה אדם שחותר אל האמת ויש לך אנושיות, נוכל לקיים יותר אינטראקציה, לתקשר יותר, לשתף יותר ולדבר מלב אל לב. אך אם אינך אדם שחותר אל האמת, אינך מבצע את חובתך והאנושיות שלך רעה מאוד, אזי אשתדל כמיטב יכולתי לצמצם את האינטראקציה בינינו ולתקשר איתך פחות; אעשה רק את המינימום כדי לשמור על יחסים תקינים. אם תוכל לחפש את האמת ולחפש בכנות כשיש לך בעיות, אוכל לשתף איתך, אבל השאלה אם תוכל לקבל זאת – היא עניינך שלך. באשר לאלה הנושאים כוונות זדוניות או רצון רע, גם לגביהם יש לי שיטות ועקרונות מתאימים לטיפול בהם ולהתייחסות אליהם. כלפי חוץ, האופן שבו אני מתייחס אליהם לא משתנה; אני עדיין משתף את המילים הללו ועדיין עושה את הדברים הללו, וזהו עדיין הגילוי של האנושיות הרגילה שלי – אך אין פירוש הדבר שאינני יכול לראות איזה מין אנשים הם. כלפי חוץ, אתה רואה שאני תמיד נוהג כך; שאני פשוט באופן שבו אני מתייחס לאנשים ומתייחס לכולם באופן רציונלי מתוך אנושיות רגילה. זה מה שאתה רואה כלפי בחוץ, אבל האם אתה יודע מה אני חושב עליהם בליבי? יש לי עקרונות והשקפות לגבי סוג כזה של אנשים. מהם העקרונות וההשקפות הללו? אם אני מודד אותם מנקודת המבט של המצפון וההיגיון של האנושיות הרגילה שלי, הבעיה שלהם אינה גדולה; אך אם אני בוחן את הנתיב שבו הם הולכים ואת סופם העתידי מנקודת המבט של האלוהיות שלי, הרי שהבעיה שלהם חמורה מאוד. לכן אצלי, לעתים האנושיות הרגילה שלי והאלוהיות שלי מיושבות זו עם זו. כאשר אני מיישב ביניהן, ייתכן שאנהג איתך בסלחנות, אתן לך הזדמנות, אבחין בך ואמתין שתחזור בך, וייתכן גם שהאל שבשמיים ייתן לך הזדמנות. אצלי, זהו תהליך של יישוב בין האנושיות הרגילה שלי לבין האלוהיות שלי. אינני רוצה לבוא איתך במגע, אך מכיוון שייתכן שלא הפרת את הצווים המנהליים או את העקרונות של בית האל, אתה עדיין נמצא בבית האל. מבחינתי, מנקודת המבט של האנושיות שלי, אני יכול להיות סבלני איתך ולא לעשות עניין ממה שעשית, אך מנקודת המבט של האלוהיות שלי, כבר גיניתי אותך. בעודי מגנה אנשים ובה בעת חס עליהם, סולח להם ומבליג, יש כאלה שנחשפים על ידי האל, ואחרים מבצעים רוע רב, גורמים להשלכות חמורות ומגורשים. בעודי ממתין, יש אנשים שעדיין מבצעים את חובותיהם בבית האל. במהלך ביצוע חובותיהם, הם משנים את המצב בהדרגה, משתנים ושואפים אל האמת; הם חוזרים בהם בליבם. מנקודת המבט של האנושיות הרגילה שלי, כאשר הדבר יתאים, ייתכן שאקיים אינטראקציה ואשוחח עם אלה שיחזרו בהם, ואעניק להם שיתוף ועזרה. אולם בתהליך הזה יש אנשים שעדיין לא משתנים כלל. יש להם עדיין את אותם ביטויים כבעבר, הם לא חותרים אל האמת ועדיין הולכים בנתיב שבו הלכו מלכתחילה. אם כן, מנקודת המבט שלי, לא משנה מה עשית לי או כיצד אתה מתייחס אלי, אני מתייחס אליך רק כאל אדם שמאמין באל. עם זאת, לפי השיפוט של האנושיות הרגילה שלי, מכיוון שעדיין לא השתנית אף כעת, יהיה לך קשה מאוד לעשות זאת בעתיד. למעשה, באלוהיות שלי כבר נקבע שאדם כזה הוא מהסוג שילך לאבדון והוא מיועד להשמדה, וביסודו של דבר אין כל אפשרות שהוא ישתנה. אך זוהי התייחסות מנקודת המבט של האלוהיות שלי. לאנושיות, אחרי ככלות הכול, יש מגבלות – לפעמים, במסגרת מגבלות המצפון או הרציונליות של האל בהתגלמותו, יהיו לו כוונות אנושיות טובות והוא יקווה לטוב ביותר עבור אנשים; הוא יקווה שאנשים מסוימים ישנו כיוון במהלך תקופה מסוימת, בעניין עתידי מסוים או במהלך מאורע חשוב – ושאולי הם יוכלו להשתנות. בנסיבות כאלה, הוא מעניק לאנשים מסוימים הזדמנויות מבחינת האופן שבו הוא מתייחס אליהם.

מבחינה אחת, האנושיות הרגילה הזו של האל בהתגלמותו משתפת פעולה עם חלק מעבודת האלוהיות שלו או מבטאת דעות ונקודות מבט מסוימות. מבחינה אחרת, היא גם מספקת עזרה, או מאמתת ללא הרף את המהויות, הטבע או הנתיבים של אנשים, שאותם רואה האלוהיות של האל. לכן, האנושיות הרגילה הזו של האל בהתגלמותו לא נועדה רק לשאת בכהונתו של המשיח ושל בן אדם הנברא בצלם. עבור אנשים, חשוב עוד יותר שהיא מאפשרת להם להשיג הבנה רבה יותר של האל שבשמיים. כלומר, היא מעניקה לאנשים הזדמנויות רבות יותר להבין טוב יותר את האל שבשמיים ולראות יותר ממהותו באמצעות האל בהתגלמותו. בהיבט נוסף, היא משמשת ליישוב טוב יותר של היחסים בין האנושות המושחתת לבין האל שבשמיים. אולי אינכם מבינים לגמרי את המילה "ליישב". אם אינכם מבינים אותה, אין מה לעשות; אין מילה מתאימה יותר ממנה. אתן דוגמה. כאשר אתה מפתח תפיסות לגבי היבט מסוים של כוונות האל או דרישות האל, אינך יכול לקבל את הכוונות או את הדרישות הללו. מתחילות לעלות בך מחשבות ואתה מפתח מרדנות, ואז אינך מסוגל להתמסר. בשלב זה, האל בהתגלמותו מבין את קשייך וחולשותיך ומתחשב בהם. הוא אומר כמה מילים, עושה עבודה מסוימת ונותן כמה דוגמאות. הוא עוזר לך לראות באמצעות שיתוף מהן כוונות האל, היכן טמונות הטעויות בגישתך כלפי האל, וכיצד עליך לשנות את המצב המרדני הזה כדי להשיג התמסרות לאל. באמצעות השיתוף האנושי או העזרה והתמיכה האנושיות של האל בהתגלמותו, תפיסותיך ואי-ההבנות שלך לגבי האל מתפוגגות. לאחר מכן, גישתך כלפי האל עוברת שינוי מסוים; היא משתנה מגישה מרדנית ומתריסה לגישה של נכונות להתמסר. אז אתה מתחיל להכיר את עצמך, לשנוא את עצמך, ולהבין שראוי שהאל יפעל בדרך זו, ושיש לאל כוונות קפדניות. באמצעות שיתוף, יישוב, תמיכה ועזרה כאלה מצד האל בהתגלמותו, הוא מאפשר לך להבין את כוונות האל על ידי הצגת הצביון, המהות והכוונות של האל שבשמיים, והוא גם מאפשר לך לדעת היכן אתה טועה וכיצד להכות על חטא. כאשר משתפים את שני ההיבטים הללו בבירור, ואתה מגיע בסופו של דבר לנקודה שבה אינך מורד עוד באל או מתריס נגדו, ויש לך נכונות להתמסר, אז גישתו של האל שבשמיים כלפיך תשתנה במידת מה. הוא לא יגנה ולא ישנא אותך עוד; כעסו כלפיך יוסר. ברגע שכעסו של האל יוסר, תחוש בליבך שלווה, נחמה ומנוחה; כאשר תבוא שוב בפני האל כדי להתפלל, תרגיש שיש לך מה לומר לו, תחוש בנוכחותו, וליבך יהיה רגוע ושלו. במבט לאחור תבין שבעבר היית מאוד מרדן כלפי האל, ושפעלת יותר מדי על פי רצונך-שלך, והדבר גרם לאל לשנוא אותך. אז תחוש חרטה, וכאשר תיתקל בדברים כאלה שוב בעתיד, לעולם לא תמרוד שוב באל. באמצעות השיתוף והתמיכה של האל בהתגלמותו, גישתך כלפי האל משתנה לחלוטין, ויחסיך עם האל עוברים מהפך שלם ומשתפרים, כך שיחסיך עם האל אינם עוד במצבם הקודם, אלא מתפתחים בכיוון חיובי. אתה מבין, אילו האל בהתגלמותו לא היה אומר את הדברים הללו או לא היה עושה את העבודה הזו, ייתכן שבשל רצונך-שלך וטבעך היית ממשיך לחיות לעד במצב של התרסה נגד האל. ואז יחסיך עם האל היו נותרים במבוי סתום ונשארים במעגל קסמים מרושע כזה. האם האל שבשמיים היה משנה את גישתו כלפיך משום שנותרת במבוי סתום עם האל באופן זה? זה היה בלתי אפשרי. אם תיוותר במבוי סתום עם האל באופן זה, האל יעבור ממצב שבו הוא חש סלידה ושנאה כלפיך לדחייתך בתיעוב. כאשר המצב יגיע לנקודה שבה הוא ידחה אותך בתיעוב, האם עדיין יהיה לך סיכוי להשיג ישועה? (לא.) לא יהיה לך שום סיכוי, והאל יוותר עליך. כאשר הוא יוותר עליך, חייך כמאמין יסתיימו באותו רגע. לא ארצה עוד להושיע אותך, ולא יהיה עוד צורך שאבוא איתך במגע. אתה תורחק לחלוטין משורות האנשים שאני מושיע. לא ארצה לראות אותך שוב מכיוון שבזמן שהמתנתי, מעולם לא שינית את דרכך. מצפונך והגיונך לא תפקדו, ואיש לא יכול היה לגרום לך לשנות את דרכך. נתתי לך הזדמנויות במשך זמן רב כל כך, ובכל זאת לא שינית את דרכך. לכן, במצבים כאלה, אילו לא היה מי שיופיע כדי ליישב את היחסים בין האל לאדם, אזי יחסיך עם האל היו נקרעים לגזרים. התוצאה הסופית תהיה שהאל ידחה אותך בתיעוב, תהיה מנותק לעד מאור פניו של האל, וכבר לא תהיה יציר בריאה בעיני האל; אז תאבד לחלוטין. עם זאת, נוכחותו של האל בהתגלמותו נותנת לך הזדמנות ליישב את יחסיך עם האל. אילו האל בהתגלמותו לא היה מופיע ופועל, ברגע שהיחסים בין אנשים לאל שבשמיים היו נקלעים למבוי סתום, הדבר היה מוביל בקלות לכך שהאל ידחה בתיעוב את האנושות. היה זה בלתי אפשרי עבור אנשים להשיג הזדמנות או מסר כלשהו מצד שלישי או מהעולם החיצון כדי לשפר את יחסיהם עם האל. רק האל בהתגלמותו יכול למלא את התפקיד הזה ולעשות את העבודה הזו; הוא נעשה למיישב בין האל שבשמיים לבין האנושות. עם יישוב כזה, האנושות כולה משיגה מבלי משים הזדמנויות רבות נוספות במהלך תקופת התגלמותו של האל. הזדמנויות אלו נחוצות לאנשים כדי להשיג ישועה, ואיש לא יכול בלעדיהן. בין אם אתה חותר כעת אל האמת ובין אם תחתור אליה בעתיד, כל עוד אתה רוצה להשיג ישועה, ההזדמנויות הללו הן הדברים החשובים ביותר עבורך. לכן, תפקיד זה של האל בהתגלמותו כה חשוב עבורך! אנושיותו הרגילה של האל בהתגלמותו היא חלק בלתי נפרד מהאל בהתגלמותו. רק אנושיותו הרגילה של האל בהתגלמותו יכולה לראות הזדמנות כזו, לתפוס אותה, להבין שהאנושות זקוקה לה, ולהבטיח שתהיה הזדמנות כזו עבור האנושות, ובכך לפתור את בעיית היחסים בין אנשים לאל, שנקלעו למבוי סתום. אך אילו לאל בהתגלמותו לא הייתה אנושיות רגילה והייתה לו רק אלוהיות, אזי היחסים בין האדם לאל היו נותרים כיחסים שבין האנושות לבין האל שבשמיים. במקרה כזה, אפשר לומר שהיה קשה מאוד לאנשים לקבל את ההזדמנות להשיג ישועה ולשפר את יחסיהם עם האל. מכיוון שלאל בהתגלמותו יש אנושיות רגילה, ומכיוון שאנושיות רגילה זו ניחנה במצפון ובהיגיון של האנושיות, הוא יכול לראות – במסגרת המצפון וההיגיון של אנושיות רגילה – מהם המוקדים, הסיבות והגורמים היסודיים לסכסוכים השונים שמתעוררים בין אנשים לבין האל. באשר לאופן שבו יש לפתור את הסכסוכים ואת בעיות השורש הללו כדי שלא יהיו עוד סכסוכים בין אנשים לבין האל, וכדי שיחסיהם לא יהיו עוד במבוי סתום, רק בן אדם הנברא בצלם החי במסגרת המצפון והרציונליות של אנושיות רגילה – האל בהתגלמותו – יכול לראות זאת, יכול למעשה לפתור את הבעיה הזו, ויכול לעשות את העבודה הזו. באופן זה, בתהליך שבו אנשים מורדים באל ובתהליך של השגת הישועה, הם יכולים לפתור שוב ושוב את מרדנותם כלפי האל, את התרסתם נגד האל ואת התנגדותם לאל, נכון? (כן.) ככל שאתה פותר את בעיות המרדנות, ההתנגדות וההתרסה הללו נגד האל, האל מוסיף לסלוח לך, הוא מקבל אותך ומעניק לך הכרה. אתה עובר ממרדנות, התנגדות והתרסה לווידוי מתמיד על חטאיך ולהכאה על חטא, ואז לנכונות לקבל את האמת, להשגת התמסרות כנה, ואינך מורד עוד באל. בתהליך זה האל סולח לך, ואז אתה משיג את האמת, בא בהדרגה בפני האל, משפר בהדרגה את יחסיך עמו, ומתקבל בהדרגה על ידי האל. מי המרוויח העיקרי כאן? (אנשים.) אנשים מפיקים תועלת כה רבה! תהליך זה מאפשר לך לראות את התקווה לחיים ואת התקווה לשרוד. אך לפני שהאל בהתגלמותו עשה את עבודתו, היו לאנשים תפיסות ודמיונות רבים לגבי האל, כמו גם כל מיני סוגים של מרדנות; היו בעיות רבות ביחסים שבין האדם לאל. בעיות אלו של האנושות נפתרו בהדרגה במהלך התקופה שבה האל בהתגלמותו פעל וביטא אמיתות כה רבות. נקודות המבט, הגישות, העמדות וההשקפות של אנשים כלפי האל השתפרו בהדרגה, וככל שהשתפרו, גם גישותיהם של אנשים כלפי האל השתנו. רק כאשר אנשים ישתנו האל יעניק להם הכרה בהדרגה, יקבל ויאהב אותם בהדרגה, וירפה בהדרגה משנאתו, מסלידתו, מדחייתו ומקללותיו כלפיהם. אילו האל לא היה מתגלם כבשר ודם, לא משנה כמה אנרגיה היית משקיע או איזה מחיר היית משלם באמונתך באל במשך השנים הללו, האם היית מסוגל להגיע להישגים האלה? (לא.) ללא האל בהתגלמותו, היחסים בין אנשים לבין האל לא היו משתפרים לעולם. הנקודה החשובה ביותר לגבי האל בהתגלמותו היא שיש לו אנושיות רגילה ושהוא חי במסגרת אנושיות רגילה. רק משום שהוא חי במסגרת של אנושיות רגילה, ניחן במצפון וברציונליות של אנושיות רגילה, ויכול לחשוב, לשפוט ולקבל החלטות נכונות, כמו גם להבין ולהכיר כל מיני אנשים, מאורעות ודברים, הוא יכול לספק לאנשים באופן רגיל, טיפין טיפין, את האמיתות השונות שהם זקוקים להן, כדי שהאל יוכל לקבל אותם ולהכיר בהם בהדרגה. רק בדרך זו יכולים אנשים להיחלץ מצביונותיהם המושחתים השונים, לא למרוד עוד באל, ולא לחיות עוד תחת כבלי השטן כדי להתריס נגד האל, אלא במקום זאת, בתהליך שבו האל מבטא את האמת – כלומר, בתהליך שבו האל עושה את עבודתו – הם מגיעים בהדרגה להתמסרות כנה לאל וליראת-אל אמיתית. לפיכך, לא משנה איך תסתכל על זה, משמעותו של האל בהתגלמותו עבור האנושות היא פשוט עצומה מאין כמוה!

הייצוג העיקרי של האל בהתגלמותו הוא אנושיותו הרגילה, ואנושיות רגילה זו היא הכרחית. לכן, אם יש לך תפיסות רבות לגבי אנושיותו הרגילה של האל בהתגלמותו ואף פעם אינך יכול לוותר עליהן, ואתה מרבה להשוות בין האל בהתגלמותו לבין האל שבשמיים, אזי אני אומר שאתה נטול אנושיות לחלוטין. הפקת תועלת כה רבה מהאנושיות הרגילה הזו של האל, ובכל זאת אינך יודע אפילו כיצד השגת את ההיבטים השונים הללו של האמת. האם אינך עיוור? אתה נטול מצפון, הלא כן? (כן.) אתה נטול מצפון ואינך יודע כיצד דברים פועלים. יש אנשים שאומרים: "אילו האל לא היה מתגלם כבשר ודם כדי לדבר ולפעול, היינו משיגים ישועה מזמן, והיינו נלקחים בפני האל מזמן." האם אלו אינם דברים מופרכים? האם לא אבסורדי מדי לומר דברים כאלה? (כן.) ללא דבריו ועבודתו של האל בהתגלמותו במשך השנים הללו, האם הייתם עדיין בחיים היום? לכן, לאחר שהלכת אחר האל בהתגלמותו במשך שנים כה רבות, והקשבת לשיתוף שלו על האמת במשך שנים כה רבות, אם הרגשת והערכת עמוקות: "העבודה שעשה האל בהתגלמותו מועילה לי כל כך! באמת הפקתי תועלת עצומה!" – אם אתה באמת יכול להעריך זאת, על מה זה מעיד? זה מעיד שיש לך מצפון ושהערכתך נכונה. אנשים ללא מצפון והיגיון עדיין לא יכולים להעריך זאת אפילו עכשיו, וזה מסוכן. אם הם לא העריכו זאת עד עכשיו, האם הם יוכלו להעריך זאת בעוד עשרים שנה? בהחלט לא. ברור שאדם כזה נטול מצפון. לא זו בלבד שהם לא יכולים להעריך שכל דבריו ועבודתו של האל בהתגלמותו הם ישועה עבור אנשים, אלא שהם גם יאמרו: "מה השגתי מאמונה באל במשך שנים כה רבות?" האל ביטא אמיתות כה רבות – האם לא זכית בהן? האם אינך מרגיש שהאמת היא הדבר היקר מכול? אם אינך מרגיש שהאמת היא הדבר היקר מכול, אזי אינך מאמין אמיתי; אתה רק אוכל חינם. אם לא הרגשת שזכית באמת, אזי אין לך מצפון. האם מישהו ללא מצפון הוא בן אדם? (לא.) אדם ללא מצפון אינו בן אדם. אתה רואה, לא משנה כמה שנים בעל חיים חי, הוא לעולם לא יידע שהבורא קיים; ולא משנה כמה עשרות אלפי שנים או מאות מיליוני שנים חי שד, הוא לעולם לא יכיר בקיומו של האל. האם בעלי חיים יורשעו על כך שאינם יודעים שהאל קיים? (לא.) כלבים חיים כעשר שנים, סוסים חיים עשרים או שלושים שנה ופילים עשויים לחיות אפילו למעלה ממאה שנה. הם לא יודעים על קיומו של הבורא ובכל זאת אף בעל חיים לא מורשע על כך, מכיוון שהם מסווגים כבעלי חיים. לאל אין דרישות מהם והוא גם לא מושיע אותם. בני אדם הם שונים. לאל יש ציפיות מאנשים והוא תולה בהם את תקוותיו. לאחר שחווית את עבודתו של האל בהתגלמותו במשך שנים כה רבות, עליך להיות מסוגל להעריך זאת, נכון? אם כן, כיצד אנשים צריכים להתייחס לאל בהתגלמותו? הכול חוזר למה שאמרתי קודם: לא משנה עד כמה האל בהתגלמותו נראה כמי שאינו תואם לתפיסותיך ולדמיונותיך או למה שאתה רוצה – אולי הוא לא גבוה כמוך, אינו נאה כמוך, אין לו ידע והשכלה כמו שלך, ואין לו מעמד חברתי גבוה כמו שלך – אם אתה יכול להעריך שהאמיתות שהוא שיתף במשך השנים הללו אפשרו לך לקצור יבול רב ולהשיג את האמת, אזי עליך לקבל את העובדה שהוא האל ושיש לו את זהות האל. אם באמת יש לך רציונליות, אל לך להשוות תמיד בין האל בהתגלמותו לבין האל שבשמיים. האם יש טעם להשוות כך ביניהם? אם תמיד תשווה ביניהם כך, רק תעמיד את עצמך במצב קשה; כמו כן, האל יתעב אותך ובסופו של דבר לא תשיג כלום. השוואה מתמדת ביניהם תפגע ביכולתך לזכות באמת ולהשיג ישועה. לכן, אל לך להשוות עוד בין האל בהתגלמותו לבין האל שבשמיים, פשוט משום שהאמיתות שמבטא האל בהתגלמותו יכולות לאפשר לך להשיג ישועה, ועליך לקבל את האל בהתגלמותו; עדיין לא מאוחר מדי לקבל אותו כעת. יש אנשים שאומרים: "אז מה פירוש 'קבלה'? הקשבתי לדרשותיך כל הזמן, לא כן? האם זו אינה קבלה?" הקשבה לדרשות אינה שקולה לקבלה. אז מהי בדיוק קבלה? הרהרו בכך בעצמכם: מהם הביטויים של אי-קבלת האל, ומהם הביטויים של קבלתו? הרהרו בכך ושתפו על כך ביניכם. נסיים את השיתוף שלנו כאן להיום. להתראות!

27 ביולי 2024