בפעם הקודמת שיתפנו על התוכן שעוסק בויתור על המחסומים בין אדם לאל ועל עוינותו כלפי האל, אשר משתייך לנושא הרחב יותר של "לוותר" במסגרת "כיצד לחתור אל האמת". תוכן זה כרוך בתפיסות ודמיונות לגבי האל בהתגלמותו. על אילו היבטים שיתפנו? (בפעם הקודמת האל שיתף בעיקר על כמה מהתפיסות והדמיונות שלנו לגבי האל בהתגלמותו וחשף אותן, ושיתף עבורנו גם על שני עקרונות של יישום בפועל: האחד היה לא להשוות בין האל בהתגלמותו לבין האל שבשמיים, והשני היה לא להתייחס לאל בהתגלמותו כשווה לאנושות המושחתת). כדי לפתור תפיסות ודמיונות לגבי האל בהתגלמותו, אנשים חייבים ליישם בפועל את שני העקרונות הללו שהוזכרו בשיתוף האחרון. מה היה העיקרון הראשון? (לא להשוות בין האל בהתגלמותו לבין האל שבשמיים). ומה היה השני? (לא להתייחס לאל בהתגלמותו כשווה לאנושות המושחתת). אלה היו שני העקרונות העיקריים. בפעם הקודמת שיתפתי על העיקרון הראשון – לא להשוות בין האל בהתגלמותו לבין האל שבשמיים – והצגתי בקצרה נושאים הנוגעים לחייו של האל בהתגלמותו, שאותם אנשים יכולים לראות ושהם עדיין לא מבינים. היום אמשיך לשתף על הנושא הנוגע לאל בהתגלמותו. ככל שאשתף יותר, כך אנשים יבינו יותר והבנתם תהיה יסודית יותר. ככל שאשתף יותר על המשמעות של האנושיות הרגילה או על הצניעות וההסתתרות של האל בהתגלמותו, כך אנשים יבינו יותר את האל בהתגלמותו, והבנתם לגביו תהיה מעשית יותר. הם יוכלו להבין יותר את הצד המעשי של האל בהתגלמותו, או את ההיבטים שלו, שאותם אנשים יכולים לראות ולבוא עימם במגע, והידע שלהם יהיה מדויק ומעשי יותר. כך אנשים יוותרו על כמה מהתפיסות והדמיונות שלהם לגבי האל שבשמיים שאינם עולים בקנה אחד עם המציאות. ככל שאנשים יוותרו יותר על התפיסות והדמיונות שלהם לגבי האל שבשמיים, וככל שהם יכירו ויבינו יותר את המעשיות והרגילות של האל בהתגלמותו, כך היחסים בין אנשים לאל יהפכו לרגילים יותר. נקודה אחת לגבי אי-ההשוואה בין האל בהתגלמותו לבין האל שבשמיים היא שעליך להבין את המעשיות והרגילות של האל בהתגלמותו. ככל שתבין יותר את המעשיות והרגילות של האל בהתגלמותו, כך תבין יותר את האל שבשמיים, ולא תמדוד את האל שבשמיים על פי התפיסות והדמיונות שלך. כמובן, מנקודת מבט אובייקטיבית, יקרה דבר נוסף: תהיה לך הגישה הנכונה כלפי האל, תהיה לך השקפה אובייקטיבית על הביטויים השונים שהאל בהתגלמותו חושף באנושיותו, וגם תכיר את האל שבשמיים באופן מדויק ומעשי יותר. הדבר ימנע ממך להחזיק תמיד בתפיסות ודמיונות לגבי האל בהתגלמותו שאינם עולים בקנה אחד עם המציאות, וגם ימנע ממך להשוות תמיד בין האל בהתגלמותו לבין האל שבשמיים. כשדנים על האל בהתגלמותו כבשר ודם – כלומר, על המשיח – יש נושא מסוים שעולה לעתים קרובות: הרגילות והמעשיות, וכן הצניעות וההסתתרות של האל בהתגלמותו. אנשים מדברים לעתים קרובות על רגילותו ומעשיותו, וגם על צניעותו והסתתרותו; אולם כשמדובר בסוגיות המעשיות הכרוכות בכך, אפשר לומר שלכל האנשים חסרה בהירות. מהי בדיוק רגילותו ומעשיותו של האל? מהי צניעותו והסתתרותו? כלומר, כשמדובר בשאלה מהן בדיוק הרגילות, המעשיות, הצניעות וההסתתרות של האל בהתגלמותו בליבם של אנשים, וכן כיצד להבין ולהכיר את הדברים הללו, אין לאנשים הבנה ברורה של האמת או של המהות בהקשר זה, והם רק מטיפים עליהם כאילו היו סוג של תיאוריה או מונחים רוחניים. לכן יש צורך רב שנשתף על נושא זה של הרגילות והמעשיות, וכן הצניעות וההסתתרות של האל בהתגלמותו באופן מפורט ושיטתי. באמצעות שיתוף כזה יתבהר לאנשים מה מהווה את ההבאה לידי ביטוי של הרגילות והמעשיות של האל בהתגלמותו, של בן האדם הזה הנברא בצלם, אשר ניחן בזהות מיוחדת.

מה אתם יכולים להבין על הרגילות והמעשיות של האל בהתגלמותו מבחינת הבנתכם המילולית, או ככל שהדבר נוגע לתפיסות ולדמיונות שלכם? במשך השנים הללו של מגע, אינטראקציה או שיחה עם האל בהתגלמותו, מה בדיוק הרגשתם והכרתם בנוגע לרגילות ולמעשיות של האל בהתגלמותו? רוב הנושאים ששותפו בעבר עסקו בבעיות של האנושות המושחתת. כלומר, שיתפנו על הבעיות השונות שיש לכם הכרוכות בצביונות מושחתים, בשירות האל ובביצוע חובות, כמו גם באנושיות, באיכות, בתפיסות ובדמיונות של אנשים, ובגישות ונקודות מבט כלפי האל – דיברנו על כל אלה. הטפתי את האמת ונשאתי דרשות במשך כל כך הרבה שנים, והכול עסק בבעיות שלכם. הפעם, סוף סוף איננו מדברים על הבעיות שלכם, אלא על כמה דברים הכרוכים באל בהתגלמותו, מה שמאפשר לנו להסתכל על הדברים מזווית שונה. האם אינכם חשים שנושא זה מרגיע למדי, נטול למדי מכל עול, ולא כל כך מביך? (אכן). אם כן, מהם הדברים שאתם יכולים לראות, להעריך או להבין כשמדובר ברגילות ובמעשיות או בצניעות ובהסתתרות של האל בהתגלמותו? אתם יכולים לדבר על תיאוריות או על עובדות; הכול בסדר. אינכם מסוגלים לענות – במקרה כזה, האם אין בראשכם בדרך כלל מחשבות על בשרו של האל בהתגלמותו? אין לכם שום ידע כלל? ואין לכם תחושות כלשהן? יש לכם בוודאי תחושה כלשהי, נכון? לפעמים זו יכולה להיות מחשבה חולפת, לפעמים זה עשוי להיות דבר-מה שאתם חושבים עליו מעט, ולפעמים אלה יכולים להיות כמה רשמים עמוקים שיש לכם בליבכם. אם זו מחשבה חולפת, ייתכן שלא תזכור אותה; או שלפעמים מחשבה או נקודת מבט מסוימות צצות בתת-המודע שלך, וייתכן שלא תזכור גם אותה. אבל לפעמים יש לך רושם מסוים על האל בהתגלמותו, ורושם זה מצידו גורם לך לפתח השקפה. רושם זה יתקיים במוחך במשך זמן רב. בהחלט תוכל לזכור אותו. ראשך לא אמור להיות ריק, נכון? אז דברו על הבנתכם לגבי הרגילות והמעשיות, או על הצניעות וההסתתרות של האל בהתגלמותו. (אלוהים, הבנתי לגבי הרגילות והמעשיות של האל בהתגלמותו שגם לו יש את הצרכים הרגילים של הבשר. לדוגמה, כאשר המשיח מדבר במשך זמן רב, הוא נעשה צמא וצריך לשתות מים. כשהוא משתף איתנו בכינוסים במשך שלוש או ארבע שעות, גם הוא מתעייף וצריך לנוח. כשהוא הולך במשך זמן רב, גם הוא יצטרך לעשות הפסקות. כלומר, כלפי חוץ, המשיח זהה לאדם רגיל ויש לו גם את מגוון הרגשות המלא של אנושיות רגילה: הוא מרגיש שמחה כשהוא שומע דברים משמחים, ומרגיש עצבות כשהוא שומע דברים מצערים. גם אלה הם ביטויים של הרגילות והמעשיות של האל בהתגלמותו). ציינתם כמה עובדות. אלה דברים שראיתם, וגם דברים שאתם יכולים לבוא עימם במגע ולהרגיש אותם. יש עוד? (אלוהים, אוסיף נקודה: שמעתי בעבר שכאשר אתה עומד לכוון עבודה מקצועית כלשהי, עליך גם ללמוד ולהבין ידע מקצועי מסוים). האם זה משהו שכולכם שמעתם? שכאשר אני מכוון עבודה מקצועית כלשהי, עליי גם ללמוד עליה באופן מעשי, ולהבין ולשלוט בידע מקצועי רלוונטי מסוים – האם זה המידע שרוב האנשים קיבלו? האם זה מה שכולכם חושבים? (לא. לדוגמה, כאשר אתה מכוון את עבודתו של צוות הפקת סרטים, אתה רק צופה בכמה סרטים ותוכניות טלוויזיה מדי פעם כדי להתעדכן; אינך מקדיש זמן במיוחד כדי ללמוד על כך או לחקור זאת). צריך להעמיד דברים על דיוקם. באמת שאין לי את האנרגיה לחפש מקורות או ללמוד סוג של ידע מקצועי כלשהו. פשוט ראיתי כמה סרטים ולכן יש לי רושם כללי לגבי האופן שבו הם צריכים להיות; בנוסף לכך, על בסיס ידע מקצועי רלוונטי מסוים שמספקים האחים והאחיות, אני מבין ומסיק מהם העקרונות הרלוונטיים, ומספק הכוונה מסוימת לעבודה המקצועית. הנקודה המהותית כאן היא תפיסת העקרונות, והכוונה על בסיס העקרונות. מצד אחד, הקשיים של אלה המבצעים את העבודה הם שהידע המקצועי שלהם אינו מקיף, ומצד שני, שהם לא תופסים את עקרונות-האמת, בשילוב עם איכותם הירודה. משום כך, כשאני נותן להם מידה מסוימת של הדרכה על בסיס הבנת העקרונות, התוצאות טובות יותר מאשר אילו עשו זאת בעצמם. אני עושה זאת על בסיס העיקרון של הפצת דברי האל, נשיאת עדות על האל, הימנעות מהבאת בושה על האל, ומתן אפשרות לאנשים ללמוד יותר על עבודת האל ולהבין יותר מהאמת, וזה מניב תוצאות מסוימות. מבחינת מיומנויות מקצועיות ממשיות, למעשה אין לי כלל כאלה. מלכתחילה אין לי את הידע המקצועי הזה, וגם מעולם לא ניסיתי במיוחד ללמוד עליו כפי שאמרתם. לא משנה איזה סוג של עבודה מקצועית אני מדריך, מעולם לא ניסיתי ללמוד עליה וגם לא חיפשתי חומרי לימוד, מקורות או ידע מקצועי רלוונטי. לכל היותר, האחים והאחיות מוצאים חומרי לימוד או דוגמאות רלוונטיים ומעבירים אותם אליי לעיון, ומתוכם אני מסיק עקרונות רלוונטיים מסוימים, וכמה דרכי עבודה עבור אותו מקצוע, ועל בסיסם אני מכוון את עבודתם.

בנוגע להיבט זה, הרגילות והמעשיות של האל בהתגלמותו, אנשים ראו חלק מהרגילות והמעשיות שמפגינים האינסטינקטים של בשר האל בהתגלמותו. זה כולל אינסטינקטים אנושיים, כמו גם כמה גילויים ומגבלות של התנאים המולדים השונים של הבשר; זוהי רגילות ומעשיות במובן האמיתי של מונחים אלה. בין אם מדובר במה שהוא חושף כלפי חוץ, או במחשבותיו והשקפותיו הפנימיות, או בעקרונות הפנימיים של ההתנהלות העצמית של אנושיותו – בקצרה, ההבנה הפשוטה והבסיסית ביותר של הרגילות והמעשיות של האל בהתגלמותו היא שהוא לא יוצא דופן, לא נשגב ולא בלתי שגרתי. כלומר, מהמראה החיצוני של האל בהתגלמותו אינך יכול לראות שום ביטויים מיוחדים השונים מאלה של אנשים רגילים. אם הוא לא מדבר או לא עושה דבר, אינך יכול לראות שום דבר חריג רק מהתבוננות בתווי פניו, בצורתו הפיזית ובדמותו כולה. הוא לא יוצא דופן, נשגב או בלתי שגרתי; הוא פשוט אדם רגיל. אם ננסח זאת באופן מדויק או אובייקטיבי, אם אדם זה נמצא בתוך קהל ואינו מדבר, לא מבצע עבודה או לא מביע את האמת, אינך יכול להבחין במה הוא שונה מכל אחד אחר. לדוגמה, אם אני יושב ביניכם ואדם זר נכנס, בעיניו אני אראה בדיוק כמוכם. אינני יושב במושב הכבוד וגם אינני בולט. יש לי מראה רגיל; אינני יוצא דופן, אני לא מתנשא לגובה ואינני נראה כדמות דגולה כלשהי – אני פשוט אדם רגיל. לכן הוא לא יוכל להבחין מי הוא האל בהתגלמותו. אם הייתי חי יחד עם קבוצת אנשים, גם אז לא היית יכול לראות בי שום דבר שונה. אתה יודע רק שהאל הזה בהתגלמותו הוא אישה, אבל פשוט לא תוכל להבחין בעין בלתי מזוינת מי הוא האל בהתגלמותו, אלא אם כן תקשיב לרבות מדרשותיי, ובמקרה כזה אולי תוכל להבחין לפי קולי. אם קולה של מישהי דומה לשלי, אנשים מסוימים עלולים אפילו לטעות ולהניח שהיא האל בהתגלמותו. האם דברים כאלה קורים? זה בהחלט קרה. אנשים מסוימים נראים נשגבים ובולטים, הם ניחנים במיוחד בהילה ובסגנון, ונראים נאצלים במיוחד, כמו אדם בעל מעמד ועמדה מסוימת. כמה אחים ואחיות טיפשים, או אנשים שרוצים במיוחד לפגוש את האל בהתגלמותו, יחשבו בטעות שאישה כזאת היא האל בהתגלמותו, ואפילו ישתחוו ויכרעו ברך בפניה. זו שמשתחווים בפניה מרגישה די מרוצה בתוכה ואפילו מקבלת זאת בשתיקה. כשהיא עומדת לעזוב, אותם אנשים טיפשים שהשתחוו וכרעו ברך אפילו מזילים דמעות ומסרבים להיפרד ממנה; הם מושכים בבגדיה ולא נותנים לה ללכת, ואומרים: "מתי תבואי שוב? אנחנו נתגעגע אלייך!" הם אפילו אומרים בהתרגשות מיוחדת: "סוף סוף פגשתי את האל בהתגלמותו. אין לי חרטות בחיים האלה. גם אם אמות, חיי היו שווים את זה!" זו שמשתחווים בפניה לא מבהירה את המצב כלל וכלל. האם שמעתם על דברים כאלה? (כן). הדבר הזה לא יכול היה לקרות מעבר לים. מדוע זה קרה בסין? מכיוון שהאל בהתגלמותו הופיע ופעל בסין, יש לו בהחלט מראה של אדם סיני, ולכן הדבר הזה קרה בסין. לא ניכנס לשאלה אם שני הצדדים המעורבים בעניין זה צודקים או טועים. באשר לסוגיה זו עצמה, לא משנה כיצד אנשים מבינים את הרגילות והמעשיות של האל בהתגלמותו, על פי התפיסות שלהם, אנשים מאמינים שלאל בהתגלמותו צריכה להיות דמות נישאה, מראה אצילי, ועל אחת כמה וכמה, זהות אצילית. צריך להיות לו גם מראה וצורת דיבור ייחודיים שיגרמו לכל מי שמביט בו להרגיש שהוא כמו האל, שהוא האל, ללא צל של ספק. אם הוא נראה לאנשים חסר ייחוד, והם לא יכולים לראות בו את ההילה של האל או את צלם האל, אזי בלתי אפשרי לדעתם שהוא האל. אנשים מאמינים שהאל בהתגלמותו הוא בהחלט מתנשא לגובה במיוחד, אצילי ובעל הילה, ונראה כמו מישהו בעל זהות מלכותית במיוחד – עליו ללכת בזקיפות קומה, עיניו צריכות להיות בהירות וחודרות, ומבטו צריך להיות חד במיוחד; עליו להיות מסוגל לדעת באופן מיידי מה כל אחד חושב רק על ידי התבוננות בו, ועליו להיות מסוגל להבחין במבט חטוף מי נושא עוינות או מחשבות רעות. המחשבות האלה שיש לאנשים משקפות תופעה מסוימת: לאנשים יש שלל דמיונות לגבי האל בהתגלמותו. אך למעשה, האל בהתגלמותו לא זהה לאל שבתפיסות ובדמיונות של אנשים; יש הבדל. המראה החיצוני של האל בהתגלמותו הוא רגיל במיוחד. הוא כלל לא נישא, כלל לא נשגב, וכלל לא על-טבעי; אפשר אף לומר שאין בו שום דבר מיוחד. כלפי חוץ, הוא כמעט לא שונה מכל יצירי הבריאה. כלומר, הוא זהה כמעט לחלוטין לבני האדם שנבראו על ידי האל מבחינת התפקודים השונים שיש להם, כמו גם מבחינת האינסטינקטים, החשיבה הרגילה והיכולות השונות של בני אדם. אלה הם הדברים החיצוניים שאנשים יכולים לראות ישירות בעין בלתי מזוינת, לבוא איתם במגע, לתפוס ולהבין אותם. קל לאנשים לראות ולהבין את הדברים החיצוניים האלה, ולכן הם לא יהיו המוקד של השיתוף שלנו. הרגילות והמעשיות של האל בהתגלמותו, וצניעותו והסתתרותו, הן המוקד של השיתוף שלנו.

באשר למה שאנשים צריכים להבין לגבי האל בהתגלמותו, בין אם מדובר ברגילותו ומעשיותו או בצניעותו והסתתרותו, הדבר מורכב ממחשבות או מידיעה שפשוט אין לאנשים בליבם; מחשבות אלה לא קיימות אפילו בתוך התפיסות והדמיונות שלהם. הדבר כרוך באופן שבו האל בהתגלמותו חי בקרב אנשים, באופן שבו הוא חי בסביבת החיים האמיתיים של האנושות, באופן שבו הוא מנהל את חייו, ובאופן שבו הוא מדבר ופועל בקרב אנשים. הדבר כרוך בסוגיות הנוגעות למהות של האל בהתגלמותו, וסוגיות אלה ראויות לשיתוף. היבטים אלה הם גם דברים שאנשים לא יכולים לראות או שקשה להם מאוד להבין, וכמובן, הם גם דברים שאינם קיימים בידע של אנשים או בתוך התפיסות והדמיונות שלהם לגבי האל בהתגלמותו. כלומר, הידע, ההבנה והדמיונות של אנשים לגבי האל בהתגלמותו מנותקים ביסודו של דבר ממציאות החיים והקיום של האל בהתגלמותו. כתוצאה מכך, חלק ניכר מהידע של אנשים בנוגע למהות האל בהתגלמותו הוא לא מעשי ולא אובייקטיבי, ואף מורכב מכמה תפיסות ודמיונות שלא עולים בקנה אחד עם המציאות. האל בהתגלמותו חי בקרב אנשים ובעולם החומרי הזה; רגילותו ומעשיותו משתקפות בחייו, כמו גם בתהליך קיומו. במובן אחד, בחייו ובתהליך קיומו מעורבים חייו של הבשר הזה, ובמובן אחר, מעורבת בכך הכהונה שמבצע האל בהתגלמותו. הבה נבחן משני היבטים אלה כיצד הרגילות והמעשיות המובאות לידי ביטוי על ידי האל בהתגלמותו ושהוא ניחן בהן, שונות מהתפיסות והדמיונות של אנשים – אילו חלקים מהרגילות והמעשיות הללו אנשים לא יכולים להבין או שהם דוחים אותם לאחר שראו אותם, אף שלמעשה הם ביטויים של הרגילות והמעשיות שבהן ניחן בשרו של האל בהתגלמותו. מכיוון שהדבר כרוך בחיים ובקיום של האל בהתגלמותו, הוא טומן בחובו סוגיות ממשיות רבות, כמו גם מחשבות והשקפות רבות הנוגעות לסוגיות ממשיות אלה. למעשה, המחשבות וההשקפות האלה נחשפות ומובאות לידי ביטוי באופן מעשי ואובייקטיבי בחייו של האל בהתגלמותו ובכהונה שהוא מבצע. אולם, מכיוון שאנשים מחזיקים יותר מדי תפיסות ודמיונות – בין אם לגבי האל שבשמיים ובין אם לגבי האל שעל פני האדמה – ומכיוון שכל אלה חלולים ואינם עולים בקנה אחד עם המציאות, רוב האנשים דוחים את הרגילות והמעשיות, ואת הצניעות וההסתתרות שהם יכולים לראות כפי שהן מתבטאות על ידי האל בהתגלמותו – על ידי זהות מיוחדת זו של האל. רוב האנשים מתמקדים באותות ובמופתים, בתעלומות, ביכולות על-טבעיות, ובדברים עמוקים, כבירים, או נשגבים ומוזרים באופן יחסי, וכן הלאה. ובכל זאת, אנשים דוחים את הדברים האובייקטיביים, המעשיים והאמיתיים באמת, המובאים לידי ביטוי ונחשפים על ידי האל עצמו. לא משנה כמה שנים בשרו של האל בהתגלמותו חי בקרב האנושות, מכיוון שאנשים דוחים את הדברים הללו, הידע שלהם על האל נשאר תמיד תקוע בדמיונותיהם החלולים והמעורפלים. כתוצאה מכך, הידע של אנשים על האל הוא תמיד לא אובייקטיבי ולא מעשי בעליל. היום, באמצעות שיתוף על נושא זה, נכיר את הרגילות והמעשיות המשתקפות בחייו של האל בהתגלמותו ובכהונה שהוא מבצע. בין אם מדובר בחייו של האל בהתגלמותו או בכהונה שהוא מבצע, שני ההיבטים כרוכים בהבאה לידי ביטוי של רגילותו ומעשיותו. הדבר כרוך בנקודות המבט של האל בהתגלמותו – בן האדם הזה הנברא בצלם, אשר ניחן בזהות מיוחדת – כלפי כל מיני אנשים, מאורעות ודברים, ובעקרונות ובשיטות שלו לטיפול בכל מיני עניינים. שמעתם בשיתופים במשך השנים על העקרונות והשיטות שבאמצעותם האל בהתגלמותו מתייחס לכל מיני עניינים ומטפל בהם, וכעת אתם יודעים על הדברים הללו. כל הדברים האלה, שנראים נעלים ונשגבים למדי במוחותיכם, כרוכים באמת. במובן אחד, הם מייצגים את כוונותיו של האל שבשמיים; הם מייצגים את מה שהאל, הניחן בזהות ובמהות של האל, דורש מאנשים, ואת מה שהוא מלמד אותם. במובן אחר, אין להכחיש שהם מייצגים גם את העקרונות, השיטות, והמחשבות וההשקפות של האל בהתגלמותו, של בן אדם זה הנברא בצלם, באופן שבו הוא מתייחס לכל מיני עניינים או מטפל בהם. כבר שיתפתי איתכם במשך זמן רב על הכמות העצומה הזו של תוכן הכרוך בעקרונות-האמת; יש נושאים רבים והם ארוכים למדי. די בתוכן זה כדי לייצג את המחשבות וההשקפות, הגישות, והעקרונות של האל בהתגלמותו – של בן אדם הנברא בצלם – לטיפול בדברים בכל מיני עניינים. לא נדבר על היבט זה היום.

הנושא העיקרי שעליו נשתף הוא עקרונות ההתנהלות העצמית של האל בהתגלמותו, והדרכים שבהן הוא פועל בחייו ובקיומו. באמצעות השיתוף שלי על שני ההיבטים הללו, תבינו טוב יותר את הרגילות והמעשיות של האל בהתגלמותו, ותבינו אותו טוב יותר. מצד אחד, בחייו בקרב האנושות, יש לאל בהתגלמותו עיקרון לאופן שבו הוא מתנהל, ויש לו גם עיקרון לאופן שלפיו הוא עושה דברים. העקרונות האלה פשוטים מאוד. העיקרון שלי להתנהלותי הוא להתנהל על פי הכללים, והעיקרון שלי לעשיית דברים הוא לעשות אותם מתוך תחושת אחריות. להתנהל על פי הכללים ולעשות דברים מתוך תחושת אחריות – אלה הם העקרונות ואמונות היסוד שלי לגבי האופן שבו אני מתנהל ועושה דברים. כמה מילים יש בסך הכול? (תשע מילים). תשע המילים הללו פשוטות מאוד, ומשמעותן המילולית קלה למדי להבנה. הן כלל לא מופשטות או חלולות, כלל לא עמוקות, וכלל לא נעלות וכבירות. להתנהל על פי הכללים ולעשות דברים מתוך תחושת אחריות – אלה הם העקרונות ואמונות היסוד שלי לגבי האופן שבו אני מתנהל ועושה דברים. אני דבק בעקרונות אלה כשאני מתנהל ועושה דברים; כך בדיוק אני עושה זאת. האם אתם יכולים לראות שזו עובדה? האם אתם יכולים להתאים זאת לעובדות? מצד אחד, כשאני מטיף ומשתף, כשאני בא במגע ומקיים אינטראקציה עם אנשים, וכשאני משוחח עם אנשים, אני תמיד אומר להם להתנהל בדרך זו. מצד שני, אני עצמי גם מתנהל כך – אינני משמיע סיסמאות. אם כן, מדוע אני מספר לאנשים על העקרונות הללו? מכיוון שאני עצמי עושה דברים ומתנהל בדרך זו; אין כאן שום דבר אחר עמוק מעבר לכך. יש אנשים שאומרים: "אמונות היסוד שלך להתנהלותך הן די פשוטות ועממיות; הן כלל לא מלוטשות. הן לא יכולות לייצג את זהותו של האל בהתגלמותו!" האם זה נכון? (לא). להתנהל על פי הכללים ולעשות דברים מתוך תחושת אחריות – אלה הם עקרונות ואמונות יסוד. אני מיישם אותם בפועל בחיי היומיום שלי, ואני גם מיישם אותם בפועל כשאני מבצע את כהונתי, כלומר, כשאני מבצע עבודה. כך אני מתנהל וכך אני עושה דברים. הבה נדבר על הדברים האלה כאילו אנחנו פשוט משוחחים ומנהלים שיחת חולין כדי שתוכלו להירגע מעט וללמוד ממני קצת יותר על חיי. האם זה בסדר? (כן). אם בשלב כלשהו בשיחתנו כמה מכם יאמרו: "אני מתנגד! דבריך אינם תואמים לביטויים שלך", אזי אנסה לנסח זאת מחדש, ואתקן זאת בעתיד. אם כמה מכם ירימו את ידיהם ויאמרו: "אני מסכים! דבריך תואמים לחלוטין למה שראינו ולמה ששמענו אותך חושף בחייך; מה שאתה אומר הוא עובדה", אזי אמשיך בכך. האם זה בסדר? (כן).

להתנהל על פי הכללים ולעשות דברים מתוך תחושת אחריות – בין אם בחיים ובין אם בעבודה, אני דבק באמונות יסוד אלה. סביר להניח שהצלחתם להעריך אותן לא מעט בעבודה שאני עושה, אז הבה נדבר תחילה על האופן שבו הן חלות על חיי. האל בהתגלמותו הוא אדם הניחן בזהות מיוחדת בקרב האנושות, אך כשהוא עושה דברים הוא לא מתנהג כלל כאילו הוא מיוחד. אף פעם הוא לא מתייחס לעצמו כאל דמות מיוחדת; הוא פשוט אדם רגיל. בכל מדינה שבה הוא נמצא, הוא מציית לחוקים ולתקנות של אותה מדינה. אם יש דבר-מה שהוא צריך לעשות אך אינו מבין, הוא ממהר להתייעץ ולברר מה קובעים החוקים והמדיניות המקומיים, מה אסור לעשות מבחינת החוק ומה מותר, והוא עושה זאת באופן ראוי מבלי להעניק לעצמו יחס מועדף. האם עשיית דברים בדרך זו היא ציות לכללים, והאם זה מתוך תחושת אחריות? (כן). זאת המשמעות של להתנהל על פי הכללים ולעשות דברים מתוך תחושת אחריות. אם האל בהתגלמותו צריך להבין את החוקים הרלוונטיים במדינה חופשית ודמוקרטית כדי לבצע דברים, הוא מתייעץ עם עורך דין או בודק את החוקים והתקנות. הוא לא עושה דברים בלתי חוקיים, וגם לא מנצל פרצות בחוק; הוא מציית בקפידה לחוקים ולתקנות, מכיוון שהחוקים והתקנות של רוב המדינות מגנים על הזכויות והאינטרסים הלגיטימיים של האזרחים, ואנשים צריכים לציית להם. לדוגמה, אם אנחנו מבצעים עבודת בנייה כלשהי בחצר וצריכים להציב שם דבר-מה, עלינו לברר תחילה מהן התקנות של הרשויות בנושא זה, אם מותר להציב את הדבר הזה בחצר, ואם כן, היכן ראוי למקם אותו. לאחר שהפרטים ברורים לנו, אנו עושים דברים על פי התקנות של הרשויות. אם הרשויות לא מתירות את הביצוע, לא נבצע זאת. לא ננסה לעורר צרות בחוסר היגיון, ובהחלט לא נפר את החוק ביודעין כדי להשיג את מבוקשנו. לדוגמה, אם אנו רוצים לבנות מבנה כלשהו, עלינו להגיש בקשה לאישור הרשויות. ברגע שהאישור מתקבל, הבנייה יכולה להתחיל. כאשר הפרויקט מסתיים, המבנה עדיין צריך לעבור פיקוח מטעם הרשויות. אם הוא עומד בדרישות, נוכל להשתמש בו בראש שקט. כך מתנהל הליך הבנייה. יש אנשים שעשויים לומר: "האם הממשלה קובעת שעלינו לקבל אישור עבור פרויקט קטן כזה? אם זה נתון לבחירה, אין צורך לעבור את התהליך הזה. אנחנו יכולים לחסוך מעצמנו את הטרחה." אני אומר: "עלינו לברר זאת בוודאות. ואם אכן נדרש אישור מהרשויות ולא נקבל אותו – האם לא נפר בכך את התקנות? אסור לנו להפר אותן. מכיוון שאנחנו עומדים לבנות את המבנה הזה, עלינו לנסות לקבל אישור. אם הרשויות יאמרו שאין צורך לקבל אישור, נוכל להיות רגועים ולא להגיש בקשה. אך אם הרשויות יאמרו שחובה לקבל אישור, אזי הגשת הבקשה שלנו לאישור תהיה הגיונית ובכך נשמור על החוק." עלינו להתייעץ ולברר בוודאות כל דבר הכרוך בחוק או בתקנות ממשלתיות. אחרת, אם דבר-מה ישתבש, זה יהיה בעייתי מאוד. כלל בסיסי בחיים במדינות אחרות הוא לא לעשות שום דבר בלתי חוקי ושום דבר שמפר תקנות ממשלתיות. לדוגמה, אם אנחנו גרים באזור כפרי ורוצים לגדל תרנגולות או כבשים, עלינו לקבל אישור לכך מהרשויות. לממשלה יש תקנות מפורטות לדברים האלה, ובהחלט אסור לנו להפר אותן או לנסות לקבל זכויות יתר מיוחדות. אם נפר תקנות ממשלתיות וניתפס, זה יהיה בעייתי מאוד. לכן נדרש מאיתנו לציית לחוק, והדבר קשור גם לעקרונות לגבי האופן שבו אנו מתנהלים וחיים. לא משנה היכן אנו גרים, עלינו להתנהל על פי הכללים ולעשות דברים מתוך תחושת אחריות. גם בחיי היומיום שלי אני מקיים אינטראקציה עם שכניי תוך שמירה על הכללים. אינני מרעיש או מפריע לאחרים. לא משנה מה הממשלה קובעת, עלינו לציית לכך. אפילו אם אתה מגדל כלב, עליך לטפל בו כראוי כדי שלא ינבח ללא הרף ולא יפריע למנוחת השכנים. במיוחד בסופי שבוע, כשכל השכנים שלך נמצאים בבית, עליך להקפיד עוד יותר שלא להפריע להם. כשיורד שלג בחורף, צריך להמתין עד אחרי השעה שמונה בבוקר לפני שמתחילים לפנות את השלג. פינוי שלג בשעה מוקדמת מדי יוצר רעש שעלול להפריע למנוחת השכנים ולהטריד אותם. אם לממשלה יש תקנות מפורשות, עליך לציית להן. אל תפר תקנות ממשלתיות בכוונה; אל תסתבך עם הרשויות. זה נקרא להתנהל על פי הכללים. לא משנה היכן אני שוהה, ככלל אני לא מרעיש. אף פעם אני לא משמיע מוזיקה בחוץ ואינני מקים מהומה או מדבר בקול רם. כשאני מטייל עם הכלב, אינני מרשה לו לנבוח ללא הרף. אני משתדל כמיטב יכולתי לא להפריע לשכניי, לא להתערב בחייהם, ולא להטריד אותם. זו התנהלות על פי הכללים, הלא כן? (אכן). זו הסיבה שאני מסתדר היטב עם שכניי כבר שנים רבות. אנו חיים בשלום זה עם זה, מברכים זה את זה לשלום כשאנו מתראים, וחיים בדו-קיום ידידותי וחברי. לא משנה היכן אנו גרים, עלינו לציית לכללים כשאנו מקיימים אינטראקציה עם שכנינו. אסור לנו לגרום להם צרות, וגם אל לנו להתרפס – עלינו להתייחס לאחרים כראוי ולעשות דברים בהגינות ובצדק. אם נעשה זאת, לא יהיו שום סכסוכים לאורך זמן.

באשר לסוגיה לגבי התנהלותו של האל בהתגלמותו על פי הכללים, יש אנשים שאומרים: "האם זה לא דבר רגיל מאוד?" ועל כך אני משיב: "אתה צודק בהחלט; זה אכן דבר רגיל לחלוטין." מניין נובעת הרגילות הזו? היא נובעת מהמצפון ומההיגיון של האנושיות. בדיוק משום שהאל בהתגלמותו ניחן במצפון ובהיגיון המיטביים של אנושיות רגילה, הרי כשמדובר בהתנהלות עצמית – דבר שאנשים מחשיבים כעניין שגרתי לחלוטין – העיקרון שהוא דבק בו גם הוא שגרתי לחלוטין: ציות לכללים. יש אנשים שלאחר שישמעו זאת, עשויים לומר: "מה כל כך חשוב בזה? האם ראוי בכלל להזכיר זאת? האם אלה הן רגילות ומעשיות? אלה עניינים שוליים." כך או כך, התנהלותו של האל בהתגלמותו על פי הכללים היא ביטוי של רגילותו ומעשיותו, ולכן ראוי לדבר על כך, וראוי שלאנשים יהיה ידע על כך. אנשים חושבים שהעובדה שאני מתנהל על פי הכללים אינה ראויה לציון. אך אם הייתי מעניק לעצמי יחס מועדף בכל מקום שבו אני חי ומתרברב בכל הזדמנות, ואומר: "אני המשיח. אני בא מהשמיים. אינני דומה לאיש. בקרב האנושות, אני יחיד במינו. כל האנושות, כל היצורים החיים וכל הנבראים חייבים להירמס תחת רגליי. כל הדברים הם הדום לרגליי. בין אם אדם מאמין באל או כופר, כולם חייבים להשתחוות ולסגוד לי. כולם חייבים לנהוג כלפיי ביראת כבוד ובהכנעה כשהם באים בפניי"? האם זו הייתה התנהגות רגילה? (לא). זו הייתה התנהגות חריגה. האם אתה רואה שאני מתנהג כך? (לא). אינני מתנהג כך. אני מסתדר באופן ידידותי עם כל מי שאיתו אני יכול לבוא במגע, במיוחד עם כופרים. אני מתייחס אליהם ומקיים איתם אינטראקציה בהתאם לכללים ולנימוסים. כשאני דן או מתייעץ על כל דבר עם אנשים, אני מכבד אותם במיוחד. כשיש דבר-מה שאינני מבין, אני שואל ומברר יותר, ויש אנשים שהם סבלניים מאוד בעזרה ובמענה על שאלותיי. כמובן, אינני מתנהל על פי הכללים רק כדי לגמול להם על יחס זה; אלא, מכיוון שהאל בהתגלמותו שחי בסביבה אמיתית זו, דבק באופן אינהרנטי בעיקרון כזה כשהוא מקיים אינטראקציה עם אנשים ומבצע דברים. לדוגמה, ספרייה היא מקום המיועד לקריאה וללימוד. כשאתה נכנס לספרייה, עליך לציית לכלליה. אין להרעיש, ועליך לנסות להימנע מדיבור ככל האפשר. אם אתה רוצה לדבר, עליך להנמיך את קולך או לצאת החוצה, ובמיוחד אם הטלפון שלך מצלצל, עליך למהר לצאת החוצה כדי לענות, והכול כדי לא להפריע לאחרים בקריאתם. זה נקרא ציות לכללים. בסביבה מסוג זה, אם אקבל שיחת טלפון, אצא החוצה כדי לענות. יש אנשים שאומרים: "מי לא יודע את זה?" אבל האמת היא שיש אנשים שלא יודעים זאת. במסעדות, בסופרמרקטים, ובמקומות שונים במערב שאליהם אנשים הולכים כדי לעשות דברים, אפשר לעתים קרובות לשמוע אנשים מדברים בקול רם מאוד, ונותני השירות והצוות שם חשים כלפיהם סלידה מיוחדת. יש במיוחד אסיאתים מסוימיםשאינם מבינים כלל את הכללים ונראים נחותים ביותר. במקומות מסוימים הכללים כתובים באופן ברור, אך הם מתנהגים כאילו לא ראו אותם כלל. גם אם הם רואים כללים הכתובים בשפת אמם, הם לא מצייתים להם ואף מפרים אותם. כאשר אנשי צוות מעירים להם על כך, הם אפילו מתווכחים איתם. האם אין זו התנהגות מביכה? יש אנשים שהתרגלו להתנהג בכוחניות במולדתם. כשהם מגיעים למערב, הם עדיין חושבים שזה המגרש הביתי שלהם, מתנהגים בתוקפנות ומתהלכים כמו גורילות, מבלי לציית לכללים בכלל. כתוצאה מכך, לכל מקום שאליו הם הולכים הם גורמים לאנשים לתעב אותם ולהרגיש סלידה כלפיהם. יש אנשים שאפילו גורמים לצרות כשהם ניגשים למבחן במשרד הרישוי. לאחר מכן, כשהם פוגשים את בני ארצם, הם אפילו מכריזים: "אנחנו הסינים חופשיים בכל מקום שאליו אנו הולכים. אנחנו לא אוהבים לציית לכללים אף פעם. ככל שנוכל לעשות ככל העולה על רוחנו, כך ייטב. אם מישהו ינסה להטיל עליי משמעת, אקים מהומה גדולה!" האם אדם כזה אינו שד חי? האם אתה חושב שאתה במולדתך, שם אתה יכול להתנהג בכוחניות מכיוון שיש לך כוח והשפעה? אתה נמצא במדינה שמתנהלת על פי שלטון החוק. אם תפר חוקים ותקנות, תצטרך לשאת באחריות משפטית. ציות לחוקים ולתקנות הוא המינימום הנדרש מאדם. אם אדם לא מבין אפילו את הכללים הבסיסיים הללו, הרי שהוא נטול לחלוטין צלם אנוש.

בדרך כלל אני זהיר מאוד במקומות ציבוריים. במיוחד כשאני הולך למשרדי ממשלה כדי לטפל בעניינים, אני פועל בזהירות ונמנע מהפרת הכללים שלהם. לא משנה איזה טופס אני ממלא או על אילו שאלות אני עונה, אני תמיד פועל על פי הכללים. לאחר שטיפלתי בעניינים כמה פעמים, צברתי ניסיון. ציות לכללים הוא קל; מה שמדאיג הוא אי-הבנת הכללים. מלבד העובדה שאתה עלול לעשות צחוק מעצמך – האם זה עלול להשפיע על ביצוע הדברים? זה ייתכן, ולכן אדם חייב להתנהל על פי הכללים. אנשים מהמערב מסוגלים בדרך כלל להשיג את הדברים הללו. לאל בהתגלמותו יש רציונליות ומצפון רגילים, ולכן כמובן שהוא יכול להשיג אותם גם כן, והוא עושה זאת באופן יזום. הוא לא מסווג את עצמו כיחיד במינו בקרב האנושות הנבראת, וגם לעולם אינו עוקף את החוקים והתקנות האלה כדי לחפש זכויות יתר לעצמו. לא משנה באיזה עניין אני מטפל מול רשות ממשלתית, אני תמיד פועל לפי הנהלים. אף פעם אני לא מציב דרישות ואומר: "יש לי מעמד מיוחד וזהות מיוחדת. האם תוכלו להעניק לי יחס מיוחד?" ראשית, אינני מתייעץ עם איש כדי למצוא אפיק כזה. שנית, אני לעולם לא מתפלל לאל שבשמיים ואומר: "אלוהים, האם תוכל לבצע עבורי אותות ומופתים, ולהשלים את העניין הזה באופן מיידי כדי שלא אצטרך לפעול לפי הנהלים הללו כפי שבני אדם עושים?" אף פעם אני לא מתפלל כך; במקום זאת, אני מטפל בעניינים על פי הנהלים תוך ציות לכללים. כמובן, בעת הטיפול בעניינים אלה, אתקל גם בכמה נסיבות מיוחדות. לנסיבות מיוחדות נדרש טיפול מיוחד. אם צריך לשלם אגרה, אני משלם אותה. אם אני צריך לחכות, אני מחכה. אם אני צריך להגיש בקשה לדבר-מה או שוב לקבל אישור מהרשויות, אני מגיש בקשה ומקבל אישור שוב. בהחלט אפעל לפי הנהלים בקפידה על פי החוקים והתקנות, ולא אעקוף סמכות של איש. בין אם אני עורך קניות בסופרמרקט ובין אם אני מטפל בעניינים במשרד ממשלתי, אם אנשים עומדים בתור, אני עומד בתור איתם. כשמגיע תורי אני צועד קדימה מיד. כל מה שמבקשים ממני לעשות, אני עושה זאת תוך ציות לכללים על פי הדרישות שלהם. כך אני מתנהל. כשאני נתקל בדברים בחיים, כך אני פועל ומתנסה בהם. אף על פי שיש מקרים מיוחדים שבהם אסבול מעוולות מסוימות, הדבר אף פעם לא משפיע על אמונות היסוד שלי: "להתנהל על פי הכללים ולעשות דברים מתוך תחושת אחריות". אני עדיין עושה את מה שעליי לעשות. אני, בפרט, נראה אסיאתי, אני בעל מבנה גוף קטן ומראה ממוצע, אינני מדבר בקול רם, ובעיני אנשים אני נראה אדם רגיל ופשוט. אני לא בולט בקהל וכלל אינני מושך את תשומת ליבו של איש. לכן, בעת טיפול בעניינים בסביבות מיוחדות מסוימות, אני מתמודד עם דרגות שונות של אפליה, או שאני מקבל דרגות שונות של "יחס מיוחד". מה הייתם עושים אם הייתם נתקלים בדברים כאלה? האם הייתם מתווכחים עם האנשים האלה, מגישים נגדם תלונה, או מתפללים לאל שיקלל אותם? באיזו שיטה הייתם נוקטים? (אם הנסיבות היו מתאימות, ייתכן שהייתי מתווכח איתם). והאם היית מתפלל בליבך שתבוא עליהם קללה? (לא הייתי מרחיק לכת עד כדי כך, אבל הייתי כועס למדי בתוכי). כשמתייחסים אליכם באופן אחר או מפלים אתכם, עליכם לתת לדברים להירגע. באשר אליי, אינני מתפלל שתבוא עליהם קללה, וגם אינני מתווכח או מתעמת איתם על דברים. במקום זאת, אני נותן לדברים להירגע ומתייחס אליהם כראוי. אמנם ארגיש קצת אי-נוחות בליבי, אבל אחרי כמה ימים אהיה בסדר; אשלים עם זה. גם אם אתה סופג עלבון לכבודך וליושרתך, אל לך להפגין פזיזות; אל תטפל בדברים בצורה פזיזה. אם כך, כיצד עליך לטפל בהם? אם מישהו מפלה אותך או מעליב אותך, עליך להתייחס אליו בסבלנות, להתרחק ממנו, ולא להפגין פזיזות; כך הוא לא יוכל לעשות לך דבר. פשוט התייחס להפסד הקל שספגת הפעם כאל שיעור. כאשר אני נתקל בדבר מסוג זה, בשל הרציונליות והמצפון של אנושיותי הרגילה ארגיש פגוע, וגם ארגיש שיושרתי וכבודי ספגו מהלומה. ארגיש אי-נוחות וכאב בתוכי. אבל בהחלט לא ארגיש שנעשה לי עוול מכיוון שיש לי זהות מיוחדת ומעמד מיוחד, וקל וחומר שלא אשנא או אקלל את אלה שמפלים אותי. ככל שאני מתבגר, כך אני מרגיש יותר שהדברים האלה רגילים לחלוטין. בחיים בעולם האנושי הזה, בקרב אנושות מושחתת שכזו, הדברים האלה רגילים לחלוטין. אינני מרגיש כך מכיוון שהתרגלתי לדברים כאלה ונעשיתי אדיש כלפיהם, אלא מכיוון שכל האנשים הם בני אדם מושחתים. האפליה שלהם לא מכוונת כלפיך באופן אישי; אלא, כל המין האנושי הוא כזה. אתה מבין, בארצות הברית, שהיא מדינה של מהגרים בני גזעים רבים, אנשים מכל גזע יאמרו שהם הופלו; אפילו אנשים לבנים יטענו זאת. אנשים יתמודדו עם אפליה בהזדמנויות שונות, בסביבות שונות, ובקרב קבוצות שונות של אנשים. לפעמים זו אפליה מצד בני גזע אחר, ולפעמים אדם מתמודד עם אפליה מסוימת או ביחס לא הוגן מצד בני עמו-שלו. ייתכן שמה שאתה מחשיב כאפליה זו פשוט הדרך הנפוצה ביותר לטיפול בדברים כשמדובר באופן שבו בני אדם מושחתים מתייחסים זה לזה. כך בדיוק האנושות הזו, אז אל תתייחס לדברים כאלה ברצינות רבה מדי. זה נורמלי לכעוס, אבל עליך לראות במהירות את העניינים האלה לאשורם ואז להרפות מהם. אל תיגש אליהם בצורה פזיזה. אל תחשוב לנקום במישהו ואל תתפלל שקללה תבוא על מישהו. אל תרגיש שאינך אדם רגיל. אתה אדם רגיל וכך אחרים מתייחסים אליך. אם הם יראו שקל להתעמר בך, הם יתעמרו בך. האם זה לא רגיל לחלוטין? אל תסתמך על תפיסות ודמיונות כדי לחשוב: "אינני אדם רגיל. יש לי ערך כה גבוה ומעמד כה רם. אתפלל שתבוא קללה על כל מי שמתעמר בי. אם הייתי אומר לך מי מגבה אותי, זה היה מפחיד אותך עד מוות. בעתיד, כשאהיה בעמדת כוח, אגרום לכך שתכרע ברך ושתתחנן לרחמים, ואגרום לך להשתחוות אפיים ארצה כמו תרנגולת המנקרת גרגרי אורז." מעולם לא היו לי מחשבות כאלה. בכל מקום בעולם יש אפליה. האפליה של אנשים לא מכוונת אליך בלבד. העולם הזה עצמו מלא בחוסר הגינות, באפליה, בכל מיני מעשי רשעות ומעשים רעים. כשאני נתקל בדברים כאלה, מכיוון שאני לא מתייחס לעצמי כאל סוג כלשהו של דמות מיוחדת, קל לי מאוד להרפות מהדברים האלה. זהו גם ציות לאמונות היסוד של התנהלות עצמית על פי הכללים ועשיית דברים מתוך תחושת אחריות, הלא כן? (כן).

בחייו של האל בהתגלמותו, באופן בלתי נמנע הוא מקיים אינטראקציה עם אנשים ומתרועע עימם, ובכללם אחים ואחיות המאמינים באל, וכן כמה כופרים. כשהוא מקיים אינטראקציה עם אחים ואחיות המאמינים באל, יש לו כמובן גם כמה עקרונות להתנהלות ולטיפול בעניינים מבחינת האנושיות. אף על פי שהוא לא מציית בקפידה לכללי הנימוס וההדדיות ולדרכי העולם, בכל הנוגע לחילופי טובות הנאה, הוא משתדל שלא לנצל אחרים ולא לחפש זכויות יתר לעצמו. כאשר אחים ואחיות מסוימים משקיעים מזמנם וממרצם כדי לטפל בעניינים אישיים עבורי, אמצא הזדמנות לתת להם מתנה קטנה, לבקר אותם, להזמין אותם לארוחה, או לעשות עבורם דבר-מה אחר. אין זה שוחד; אלה נימוס והדדיות, ואי-ניצול של אחרים. באשר לאחים ולאחיות שלא היו לי עמם קשרים אישיים, מעולם לא הענקתי לאף אחד מהם מתנות משום שיש לו מעמד או משום שתרם תרומות בבית האל, וגם לא נתתי לאף אחד מהם דברים או יחס מיוחד משום שאני מעריך אותו או משום שיש לי מערכת יחסים טובה איתו. דברים כאלה מעולם לא קרו. בקיצור, כשאני מקיים אינטראקציה ומתרועע עם אנשים, אני משתדל שלא לנצל אותם ולא לחפש זכויות יתר לעצמי. זהותי המיוחדת לא תגרום לי לחשוב: "לא משנה איך אשתמש בך, זה ראוי ועליך לקבל זאת; זוהי רוממות עבורך." לא הייתי חושב כך. אם תטפל בכמה עניינים אישיים עבורי, עניינים שלא קשורים לעבודת הכנסייה, אזי אזכור את הטובה הזו ואגמול לך עליה. על בסיס זה אקיים איתך יחסי גומלין של חילופי טובות. קל וחומר כשמדובר בכופרים – אם כופר טיפל בדבר-מה עבורי והוציא סכום כסף מסוים, ראשית, אוודא שלא אהיה חייב לו מבחינה כספית. לא אאפשר שהוא ישלם מכיסו הפרטי; אשיב לו כל סכום כסף שיידרש. בנוסף, בטיפול בעניין זה עבורי הוא טרח רבות, השקיע מאמץ רב והתרוצץ רבות, ולכן עליי לתת לו מתנה מתוך נימוס, להציע תמורה כלשהי על הטובה שעשה עבורי, ולא לנצל אותו. הוא עושה את העבודה הזו ומתפרנס ממנה; אינני יכול לאפשר שהוא יספוג הפסד או שישלם כסף מכיסו הפרטי משום שטיפל בדבר-מה עבורי. זה יהיה בלתי הולם. לכן, אינני מחפש זכויות יתר לעצמי בעניינים כאלה. כמובן, אין זה ציות לחוקי המשחק; אלא שפשוט יש לדבוק בדרכי העולם הבסיסיות ביותר ובנימוס והדדיות; אין לחרוג מן הכלל בהקשר זה. אם אתה מבקש ממישהו לטפל עבורך בעניין כלשהו ואינך משלם לו, ותמיד מנסה לנצל אותו, זהו ביטוי לחוסר יושרה. מהם העקרונות שלי בעניינים האלה? אם אתה רוצה לבצע דבר-מה והתוכנית שהוא מספק מתאימה ואתה יכול לעמוד במחיר שהוא מבקש, התקדם ובצע זאת. אם אינך יכול להרשות זאת לעצמך, אל תעשה זאת; מצא מישהו שהצעתו זולה יותר. עשה רק מה שאתה יכול להרשות לעצמך. אל תיקח על עצמך יותר ממה שאתה מסוגל ואל תחשוב איך תוכל לנצל אחרים. אם אין לך את האמצעים הכספיים לטפל בזה, קח הלוואה, או המתן עד שתרוויח מספיק כסף כדי לבצע זאת. בקיצור, מצא פתרון בעצמך; אל לך לנצל אחרים. אם זהו המקצוע שלהם, אזי כשהם מטפלים בדבר-מה עבורך עליך לעמוד בהבטחתך ולשלם להם. זה טבעי ומוצדק לחלוטין. לא לנצל אחרים, לא לרמות אחרים, לא להיות חייב לאחרים, לא לנהוג בחוסר בושה ולא לשקוע בחובות – זה נקרא להתנהל על פי הכללים. כשאתה נתון בקשיים, אל תפרוק את צרותיך בפני אחרים; כשאתה עני, אל תנצל אחרים; כשאתה עשיר, אל תתרברב בעושרך; ואל תפגין חשיבות עצמית בשל זהותך ומעמדך. זהו ה"אני מאמין" שלי לאינטראקציה עם אנשים ולטיפול בעניינים. לדוגמה, לפעמים אמצא מישהו שיטפל עבורי בדבר-מה. נניח שבדרך כלל זה היה עולה רק אלף דולר, אבל הוא מבקש חמשת אלפים. אף על פי שאני יכול להרשות זאת לעצמי, לא אסכים שירמו אותי כך. אני משלם את הסכום שבדרך כלל נדרש כדי לבצע זאת, ואינני מתמקח עם אנשים. אם אינני יכול להרשות זאת לעצמי, אמצא מישהו זול יותר. בשום אופן לא אנהג בחוסר בושה, וגם לא אעמיד פני עני כדי לגרום להם להוריד את המחיר; אף פעם אינני אומר דברים כאלה. אני משלם כל סכום כסף שנדרש כדי לטפל בעניין. אני משלם את מחיר השוק ופועל לפי הכללים. עד כדי כך אני קפדן. יש אנשים עשירים שהם מוחצנים ויהירים במיוחד. הם לובשים מותגי מעצבים, עונדים טבעות יהלומים ושרשראות, ומקשטים את עצמם מכף רגל ועד ראש בתכשיטים נוצצים. יתר על כן, הם נועלים נעליים בעלות עקבים גבוהים לכל מקום שהם הולכים, ובדרך כלל נמנעים מהליכה על שטיחים משום שלדעתם זה לא מספיק מרשים אם לא שומעים את צליל הצעדים – הם מקפידים ללכת במיוחד על רצפות שיש או עץ כדי שאנשים יבחינו שהם הגיעו. הם אפילו לא מסירים את משקפי השמש היוקרתיים שלהם כשהם נכנסים לחדר, והם סורקים את החדר מהפתח כדי לראות מי נמצא שם, כאילו כדי לומר: "ראיתם שהמלכה הגיעה?" לכל מקום שאליו הם הולכים, הם חייבים קודם כול להפגין חשיבות עצמית. כשאני יוצא בקיץ, אם אני מרכיב משקפי שמש אני ממהר להכניס אותם לתיק שלי כשאני מגיע ליעדי, שמא אנשים יראו שאני מרכיב אותם ויחשבו שאני מפגין חשיבות עצמית, דבר שעלול לגרום לאי-הבנות. לרוב הנעליים שאני נועל יש סוליות גומי או ספוג ואני משתדל לא להרעיש כשאני הולך. כשאני הולך למקום כלשהו כדי לטפל בעניינים, אם צריך לצלצל בפעמון הדלת, אני עושה זאת. אם אין צורך בכך, כשאני נכנס, קודם כול אני אומר לפקיד הקבלה שיש לי פגישה עם פלוני בשעה מסוימת, ואז מתיישב וממתין. אני רואה שיש אנשים שכאשר אין להם מה לעשות, הם יושבים ומסתכלים בטלפונים שלהם. הם יושבים רגל על רגל, מנפנפים בשיערם המסולסל, ולצידם מונח תיק מעצבים – הם כל כך יהירים. לכל מקום שאליו אני הולך אני שומר על פרופיל נמוך במיוחד. אני מוצא פינה לשבת בה וחובק את התיק לחזי כדי שלא ייחטף על ידי אנשים רעים. אני זהיר ושומר על פרופיל נמוך. כשמגיע תורי אני ניגש מיד לטפל בעניין מבלי להתמהמה, ומשתדל למשוך כמה שפחות תשומת לב. אני פועל לפי הכללים כשאני מטפל בדברים ואינני נשאר חייב לאנשים. לכל מקום שאליו אני הולך אני מקפיד על תנועות מאופקות; אינני רוצה למשוך את תשומת ליבו של איש. כלומר, לכל מקום שאליו אני הולך כדי לטפל בדבר-מה, אני נע בשקט, לעולם אינני מרעיש עד כדי כך שאכריז על נוכחותי. כשאני מקיים אינטראקציה עם כופרים, אם נהוגים אצלם כללים מסוימים לטיפול בעניינים, אני פועל לפי הכללים האלה. לדוגמה, הכלל בענף מסוים הוא שאחרי שמישהו טיפל בעניין כלשהו עבורך, עליך להזמין אותו לארוחה. בהתבסס על מחיר העסקה, הארוחה אמורה לעלות כחמישה עשר דולר, ולכן צריך להזמין אותו לארוחה שעולה בערך סכום כזה. יש האומרים: "אם כבר אתה מזמין אותו לארוחה, הוסף קצת יותר כסף כדי להתרברב." אין בכך צורך. יהיו הכללים שלהם אשר יהיו, אנו נוהגים על פיהם. אל תגזים ואל תבזבז כסף רק כדי להתרברב. במערב, כשאתה מבקש ממישהו לטפל במשהו עבורך, או כששוכרים עובדים או פועלים לפי שעה וכדומה, נהוג לתת טיפ. בענפים מסוימים יש כללים לגבי גובה הטיפ, בעוד שבאחרים אין. כאשר אין כללים כאלה, ברוב הפעמים, מתוך נימוס וכבוד לעובד, אני נותן טיפ סביר המבוסס על התעריף שלו, על איכות עבודתו ועל גישתו. אם הוא עשה עבודה טובה, אתן לו חמישה דולרים נוספים; אם הוא עשה עבודה בינונית ולא ארצה להיעזר בו שוב בעתיד, לא אתן לו כסף נוסף, אך גם לא אשלם לו פחות ממה שמגיע לו. באשר למתן טיפים, אינני מתייחס לעצמי כאילו אני איל הון ואינני מנפנף בעושרי בכוונה; אני לא מוציא חופן מזומנים ונותן אותו למישהו מבלי לספור. אף פעם אני לא עושה דברים כאלה. במקום זאת, אני מכין את הכסף מראש, לפני שהוא מתחיל לעבוד, על בסיס התעריף שלו ונותן לו אותו כשהוא מסיים. רוב האנשים די מרוצים מכך. אפשר לראות בזה גם כלל לטיפול בעניינים במערב. מכיוון שזהו כלל, עלינו לציית לו ולא להפר אותו. אם אתה חדש במקום כלשהו ואינך מבין את הכללים, מוטב שתלמד אותם. לאחר שתבין אותם אל תיתמם; השתדל כמיטב יכולתך לטפל בעניינים על פי הכללים. כמובן, אינני נוהג כך משום שאני חושש שאנשים ישפטו אותי מאחורי גבי או יגידו שאינני מתנהל על פי הכללים – זה לא מתוך פחד מהדברים האלה. אלא, אני מרגיש שכך צריך לעשות; זה מה שאני אמור לעשות. יש האומרים: "אם היית משלם לו עשרה דולרים פחות, האם לא היה לך מספיק לארוחה נוספת?" אי-אפשר להסתכל על זה כך. זה הכסף שהוא הרוויח. אם תיתן לו עשרה דולרים פחות, זה שקול ללקיחת עשרה דולרים ממנו. שימוש בכסף שלקחת מאחרים להוצאותיך שלך הוא חסר מצפון. עשיית דברים בניגוד למצפונך אינה עולה בקנה אחד עם אנושיות; היא מעידה על היעדר אנושיות. אם תנסה לשלם לו פחות בצורה כזו, אזי אינך מתנהל על פי הכללים. להתנהל על פי הכללים פירושו, לכל הפחות, לפעול בהגינות ולקרוא לדברים בשמם. נניח שאתה עובד בענף השירותים וצריך להסתמך על טיפים כדי להתפרנס. אם מישהו לא ייתן לך טיפ וינצל אותך, איך היית מרגיש? אותו היגיון חל גם כאן. ייתכן שבענף מסוים אי-מתן טיפ לא מנוגד לחוק, ואיש לא יבוא אליך בטענות על כך, אבל האם תוכל להיות שלם עם המצפון שלך? אם אינך יכול להיות שלם עם המצפון שלך, אזי אתה חב חוב למצפונך. אם תצבור יותר מדי חובות מסוג זה בחיים האלה, מתי תוכל לפרוע אותם? אל לך להתנהל כך. אם אינך נותן למישהו טיפ, אולי אתה מנצל אותו קצת, אבל האם אינך חש האשמה מצד מצפונך? אם באמת אינך חש בכך, הרי שבאמת יש איתך בעיה. אם אתה מנסה לנצל מישהו על דבר כל כך קטן, האם ייתכן שתהיה מסוגל לדברים גרועים אף יותר? עם מנטליות כזו, האם עדיין תוכל ליישם את האמת בפועל?

כל אחד עשוי להיתקל במהלך חייו והישרדותו בדוגמאות האלה שעליהן שיתפנו בנוגע להתנהלות על פי הכללים. גם עבור האל בהתגלמותו החי בקרב האנושות הזאת, בלתי אפשרי להימנע מהדברים האלה ועליו להתמודד איתם. בנוגע לדברים האלה, ככלל, האל בהתגלמותו מציית בקפידה לעקרונות האמונה ולעקרונות של התנהלות על פי הכללים ועשיית דברים מתוך תחושת אחריות. אני עצמי פועל בדיוק כך. כמובן, כאשר האינטראקציות שלי איתכם כרוכות בעבודת הכנסייה או בחייכם האישיים, אם תבקשו ממני לשתף איתכם או אם תתייעצו איתי כיצד לטפל בסוגיה מסוימת, אשתף איתכם בקפידה על פי עקרונות ההתנהלות העצמית שלי. בין אם תקבלו אותם ובין אם לאו, נקודות המבט שלי והדרכים והעקרונות שעל פיהם אני מתנהל נותרים ללא שינוי. בשום אופן לא אלמד אתכם לנצל פרצות בחוק כדי להפיק תועלת נוספת; לא ראוי לחלוטין לעשות דבר כזה. לא משנה מה יקרה, קודם כול אדאג שתבינו בבירור אם העניין כרוך בחוקים, במדיניות או בתקנות של ענף מסוים. אם הוא כרוך בדברים האלה, אומר לכם להתייעץ עם פקידי ממשל, להתייעץ עם עורך דין או לחפש את הכללים הרלוונטיים באינטרנט. אם מדובר בסוגיות כספיות, עליכם להתייעץ עם רואה חשבון. עליכם ליישם זאת בפועל ולא משנה באיזו מדינה אתם נמצאים. כך אני עושה דברים, ובשום אופן לא אעודד אותך להפר את העקרונות האלה. במקום זאת, אני דורש ממך לציית בקפידה לחוקים ולתקנות של כל מדינה, לרבות הכללים וההוראות של כל מקום ציבורי ושל כל ענף. אם אינך מודע להם, עליך ליזום וללמוד עליהם ולהתייעץ עם אנשים לגביהם. ואם אתה מודע להם, עליך לעשות כמיטב יכולתך כדי לציית להם. לא משנה מה הכללים אומרים, כך עלינו לעשות דברים. גם אם לפעמים הכללים או החוקים של המדינה משפיעים על הזמן שאתה מקדיש לביצוע חובתך, או משפיעים על עניינים מסוימים הקשורים לחובתך, עדיין עליך לציית להם. תוכל למצוא דרכים להתאים את הזמן שבו אתה מבצע את חובתך או את הסביבה שבה אתה מבצע אותה כדי להימנע מהתנגשות עם חוקי המדינה ותקנותיה, וכן כדי להימנע ממעורבות בהתנהגויות או מגרימת תקריות המפרות את חוקי המדינה ותקנותיה. האם ראוי לעשות דברים בדרך זו? (כן.) זהו היבט אחד. היבט נוסף הוא שלא משנה באיזו מדינה חלים החוקים והתקנות האלה, ולא משנה אם הם הגיוניים או לא הגיוניים, כל עוד הם נקבעו במפורש על ידי הממשלה, וכל עוד הם קשורים לתחום חיי וקיומי, אני מציית להם ופועל לפיהם ככל יכולתי. בשום אופן לא אעיר הערות ולא אמתח ביקורת על היבטים כלשהם בחוקי הממשלה ובתקנותיה משום שאינם הגיוניים או שאינם משרתים את האינטרסים של האנשים; במקום זאת, אני מציית לכל הכללים שהממשלה קובעת. כמובן, כשאני מדבר על ציות לחוקי הממשלה ולתקנותיה, הדבר לא כולל את אותם חוקים המתנגדים לאמונה דתית או חוקים המכחישים את האל ומתנגדים לו. אלא, הדבר מתייחס לאותם חוקים ותקנות המגינים על זכויות האזרחים, שומרים על הסדר החברתי ומקדמים הגינות; אלה הם הדברים שאנשים צריכים לציית להם. לא משנה אילו מחשבות יש לאנשים בראשם, הציות לחוקים ולתקנות קודם לכול. על אדם לכבד את חוקי המדינה ואת הכללים וההוראות של כל ענף. אם אינך יכול להסתגל אליהם או שהם לא מוצאים חן בעיניך, אתה יכול להימנע מעיסוק בענף הזה, או שתוכל לעזוב את המדינה. אך מבחינה רציונלית, אם אתה חי במדינה מסוימת, או שיש לך עסקים עם אנשים בענף מסוים, עליך לציית לחוקי המדינה, להוראות ולהנחיות של הענף או לחוקים לגבי סביבות ואירועים מיוחדים מסוימים, ואף לנורמות מוסריות מסוימות. אני משתדל לציית בקפידה לחוקים, לתקנות ולהוראות של המין האנושי, להנחיות ולכללים מיוחדים מסוימים במקומות ציבוריים, ולנורמות המוסר וההתנהגות הבסיסיות של האנושות. לעולם אינני מדגיש את זהותי ומעמדי המיוחדים, ואינני פועל בניגוד לשום חוק, תקנה, הנחיה, הוראה וכדומה. אינני קורא עליהם תיגר ואינני מפר אותם בכוונה כדי לפעול בדרכי-שלי; במקום זאת, אני מציית להם בקפידה. מאחורי הציות הקפדני הזה שלי עומד כבוד לחוקים, לתקנות, להוראות ולכללים שלהם. זהו גם העיקרון שאדם למעשה מיישם בפועל ומציית לו כשהוא מתנהל על פי הכללים ועושה דברים מתוך תחושת אחריות. ייתכן שיש אנשים שלא מבינים מהי הגישה שלי כלפי הדברים האלה; ייתכן שיש בראשם מחשבות שאינן עולות בקנה אחד עם המציאות, או שיש להם תפיסות ודמיונות חלולים לגבי העקרונות וה"אני מאמין" שלי שלפיהם אני עושה דברים כאלה. באמצעות שיתוף כזה, האם אתם מוצאים שיש כאן משהו חלול? (לא.) האמירה שאין שום דבר חלול פירושה שהגישה שלי כלפי הדברים האלה היא להתייחס אליהם באופן רציונלי מנקודת המבט של האנושיות. אינני מעמיד את עצמי בעמדת עליונות, אינני מתבונן מנקודת המבט של הרקיע השלישי, ואינני מתייחס לדברים האלה מתוך המעמד המיוחד של מי שנושא את זהות האל. במקום זאת, אני מתייחס אליהם בדרך אנושית מאוד מנקודת מבט רציונלית. אף פעם אני לא מדגיש את זהותי כאל בהתגלמותו באופן שבו אני מתייחס לדברים האלה, וגם לעולם אינני מנצל את הזהות הזו כדי להשקיף עליהם בהתנשאות. אף פעם אינני קורא תיגר על הדברים האלה, ואינני משבש את חוקי המדינה ותקנותיה או את הכללים של ענף כלשהו. במקום זאת, אני מציית בקפידה לחוקים, לתקנות, להוראות ולדברים אחרים מעין אלה בצייתנות ומתוך תחושת אחריות. באופן מעשי אף יותר, כשמדובר באינטראקציה עם אנשים, אני גם מציית לעיקרון אנושי מאוד.

שיתפנו על כמה ביטויים של האל בהתגלמותו המתנהל על פי הכללים. אלה עשויים להיות דברים שמעולם לא חשבתם עליהם, או דברים שמעולם לא התייחסתם אליהם ברצינות; ייתכן שיש לכם רעיון חלול מאוד לגבי הדברים האלה; או שכאשר אתם רואים אותם, באים עמם במגע או שומעים עליהם, ייתכן שאתם מבטלים אותם על הסף. אולם הדברים האלה הם השתקפות של הרגילות והמעשיות, ושל הצניעות וההסתתרות, שבאות לידי ביטוי בבשר האל בהתגלמותו. בנוסף, אלה הם גם הביטויים הרגילים והמעשיים ביותר של התנהלותו כאשר רוח האל עוטה על עצמה בשר ובאה בקרב בני אדם. באמצעות הביטויים האלה, אנשים יכולים להבין טוב יותר כיצד האל שבשמיים רואה את סוגיית ההתנהלות העצמית והיותו חלק מן המין האנושי וכיצד הוא מתייחס אליה ומטפל בה. ה"אני מאמין" ועקרונות ההתנהלות העצמית האלה מאפשרים לאנשים לראות ולדעת שהאל לא עושה שום דבר באופן חלול, שהוא עושה הכול באופן מעשי, ושהוא מיישם בפועל על פי עקרונות בדרך מעשית, תוך ציות לחוקים ולתקנות של המין האנושי, ולכללים של התחומים השונים בחברה האנושית. בעודו מציית לחוקים ולתקנות האלה, על האל בהתגלמותו גם לבצע את כהונתו ולעשות את העבודה שבכוונתו לעשות. בין אם מדובר בהבאה לידי ביטוי של אנושיות רגילה, או בעבודת האלוהיות שהוא מבצע, אין סתירה ואין ניגוד בין שני אלה. ה"אני מאמין" ועקרונות ההתנהלות העצמית שהאל מפגין בחייו האנושיים הרגילים מציגים את הרגילות והמעשיות של האל בהתגלמותו – זהו היבט אחד. היבט נוסף הוא, שהוא מביא לידי ביטוי את האנושיות הרגילה – שניחנה במצפון ובהיגיון – שרוח האל צריכה להיות ניחנה בה כאשר היא נעשית אדם ועוטה בשר בקרב אנשים. אף על פי שבמקרים רבים, כאשר האל בהתגלמותו מביא לידי ביטוי את אנושיותו, נראה שהדבר לא קשור לכהונה שהוא מבצע באלוהיותו, הרי שה"אני מאמין" והעקרונות שלפיהם הוא מביא את אנושיותו לידי ביטוי, זהים למהות האמת, לצביון האל, ולדרישותיו מהמין האנושי כפי שהם מתבטאים בעבודתו האלוהית. עקרונות ההתנהלות העצמית שאותם מקיים האל בהתגלמותו בחייו האנושיים הם להתנהל על פי הכללים ולעשות דברים מתוך תחושת אחריות. ואילו עקרונות העבודה שהוא מקיים בעת ביצוע עבודתו באלוהיות, זהים ביסודם – הוא מתנהל על פי הכללים ועושה דברים מתוך תחושת אחריות; העקרונות לא משתנים. לכן, מבחינת האל בהתגלמותו, אנושיותו ואלוהיותו לעולם לא מופרדות; הן מאוחדות לחלוטין. אלוהיותו יכולה לבוא לידי ביטוי באמצעות אנושיותו, ואנושיותו היא ביטוי של חלק מאלוהיותו. לכן, כאשר האל בהתגלמותו חי בקרב המין האנושי, אנושיותו ואלוהיותו שאותן אנשים יכולים לראות במהלך תקופה זו, לא מנותקות ולא נפרדות זו מזו; הן מאוחדות. האופן בו הוא מביא לידי ביטוי את אנושיותו וה"אני מאמין" ועקרונות התנהלותו העצמית נתונים במידה מסוימת להשגחתה, להשפעתה ולהכוונתה של רוח האל. בהיבט אחר, אפשר גם לומר שהוא מביא לידי ביטוי את אנושיותו הרגילה שניחנה במצפון ובהיגיון. רק עם אנושיות כזו יכול הבשר של האל בהתגלמותו לשאת את מלוא עבודתו האלוהית – את העבודה שעליו לעשות באלוהיותו; רק עם אנושיות כזו יכול הבשר של האל בהתגלמותו להשלים את הכהונה שעליו לבצע, ולבצע אותה היטב. זוהי הבנה אחת. הבנה נוספת היא שהכהונה שמבצע האל בהתגלמותו מושגת באמצעות אנושיות שניחנה ברגילות ובמעשיות. מכל מקום, הן מהות האנושיות והן האלוהיות של האל בהתגלמותו מרכיבות את האל בהתגלמותו, הנושא את הזהות המיוחדת של המשיח. לכן, ה"אני מאמין" ועקרונות ההתנהלות העצמית של האנושיות של האל בהתגלמותו שאתה רואה, עד לביטוייו הספציפיים, לגישותיו ולנקודות המבט שלו בכל דבר שהוא עושה, הם חלק מאנושיותו, וכמובן, אפשר גם לומר שהם חלק מאלוהיותו. אי אפשר להפריד בין השניים. כלומר, כשאתה רואה אנושיות כזו באל בהתגלמותו, עליך להיות בטוח שהוא הבשר שהאל עטה על עצמו. כמובן, כשאתה בא במגע עם האמת שמביע האל, בעודך מכיר בכך שלאל בהתגלמותו יש אלוהיות, עליך גם להכיר בכך שאנושיותו היא חלק מהאל בהתגלמותו, הנושא זהות מיוחדת. בכל מקרה, בסופו של דבר אנשים יכולים לראות את הצד הרגיל והמעשי הזה של האל בהתגלמותו ואת ה"אני מאמין" ועקרונות ההתנהלות העצמית שהוא מביא לידי ביטוי, משום שהם כרוכים בסוגיות רבות שאיתן מתמודד בשרו של האל בקיומו ובחייו. אף על פי שביטויים מעשיים אלה בחייו האנושיים של האל בהתגלמותו לא מגיעים לרמה של הכהונה שהוא מבצע או של אספקת האמת, הדרך והחיים לאנשים, הרי שהעקרונות וה"אני מאמין" הללו של התנהלות עצמית לא מנותקים מהאלוהיות שבתוך האל בהתגלמותו. דווקא משום שהבשר הזה הוא בשרו של האל בהתגלמותו והבשר שרוח האל עטתה על עצמה, האנושיות הרגילה של האל בהתגלמותו יכולה להחזיק ב"אני מאמין" ובעקרונות כאלה של התנהלות עצמית. מה שמשתמע מכך הוא שקשה מאוד לכל אדם באנושות המושחתת, או לכל אדם בקרב המין האנושי המושחת שיש לו רקע, זהות וערך חברתי מיוחסים ומעמד נאצל, להתנהל על פי הכללים ולעשות דברים מתוך תחושת אחריות; אף אחד אינו יוצא מן הכלל. לכן, היבט זה של רגילות ומעשיות הוא התכונות והמהות של אנושיות האל בהתגלמותו, וכמובן, הוא גם חלק מהתכונות והמהות של אלוהיות האל בהתגלמותו; אלא שהוא מביע וחושף זאת באמצעות אנושיותו. אילו האל בהתגלמותו היה מתרברב בכל מקום שאליו הלך, עומד תמיד על מעמדו, מדבר ברהב, מרגיש שהוא נאצל, מזלזל בכולם ומתנהג בהתנשאות, ותמיד רוצה לרמוס את כולם תחת רגליו; אילו היה מקלל את כל מי שלא השתחוו בסגידה, הופך אותם לאפר, הורג אותם בו-במקום, או מכה אותם אפיים ארצה במבטו החד, אזי היה קשה לומר אם אכן יש בתוכו מהות של אלוהיות. מצד אחד, לאל בהתגלמותו יש את המצפון וההיגיון של אנושיות רגילה כדי לקיים את כל החיים, המילים והמעשים של בשרו. מצד שני, אלוהיותו פועלת גם בתוכו, משום שאחרי ככלות הכול, אלוהיות היא חייו האמיתיים. אילו אנושיותו הייתה גאוותנית וצדקנית כמו זו של המין האנושי המושחת, האם היית אומר שהאדם הזה הוא האל בהתגלמותו? (לא.) נניח שלאדם תמיד היו ביטויים על-טבעיים, שהוא תמיד חשב שהוא ישות שמימית שירדה אל פני האדמה, שתמיד הייתה לו התחושה הזו, והוא תמיד דיבר אל אנשים מגבוה, וגרם להם לשאת את עיניהם אל דבריו ומעשיו. נניח שבליבו תמיד היו מחשבות על-טבעיות ונשגבות, והוא היה מסוגל לדעת במבט חטוף מה קרה בחייו הקודמים של אדם, אילו מעשים רעים הוא ביצע, אילו דברים הוא עשה, או כמה פעמים הוא התגלגל מחדש כאדם או כבעל חיים. יתר על כן, נניח שהאדם הזה הרגיש תמיד שהוא נאצל במיוחד, שתמיד היו לו ביטויים על-טבעיים כשדיבר, ותמיד ליוו אותו אותות ומופתים שגרמו לאנשים להרגיש שהוא מיוחד. אדם כזה לא יהיה אדם רגיל. מצד אחד, צביון החיים שבתוכו לא יהיה צביון רגיל; מצד שני, החיים שבתוכו לא יהיו חיי האלוהיות. זו הדרך היחידה לנסח זאת.

בין אם מדובר ב"אני מאמין" של התנהלותו העצמית או בעקרונותיו לטיפול בעניינים, כל מה שהאל בהתגלמותו חושף ומביא לידי ביטוי הוא רגיל ומעשי במיוחד. הביטו בדברים שאמרתי ובדברים שאני עושה בחיי – האם משהו מהם חריג? האם משהו מהם על-טבעי או לא שגרתי? (לא.) לא משנה במה אני מטפל, לא תמצא בי שום דבר יוצא דופן. אינני אדם יוצא דופן; אני פשוט אדם רגיל. יתר על כן, מחשבותיי, השקפותיי, חשיבתי וההיגיון שלי בטיפול בכל עניין אינם מעוותים, קיצוניים או על-טבעיים. אני רגוע ובעל מזג נוח כשאני מקיים אינטראקציה עם אנשים ומתרועע עימם. אם אנשים מוכנים לקיים איתי אינטראקציה, אני בא משתף איתם פעולה; אם הם לא מעוניינים בכך, אינני מנסה להתחנף אליהם. האם אתה סבור שחשיבתי רגילה כשמדובר באינטראקציה עם אנשים, בטיפול בעניינים, בעשיית כל מיני דברים ובהתנהלותי העצמית? (כן.) הכול רגיל. מעולם לא קראתי לכם להתנגד לממשלה של מדינה כלשהי ולא הסתתי אתכם לכך, וגם מעולם לא אמרתי לכם דברים כגון: "כל המאמינים באל באים מהאל; כולכם באים מהרקיע השלישי. אל תפחדו מהעולם הזה; רמסו אותו תחת רגליכם! כולכם ילדים זכרים מנצחים; קחו את שרביט הברזל כדי לשלוט בעולם הזה ובמין האנושי הזה. כל הדברים נתונים תחת רגליכם!" האם אי פעם אמרתי זאת? (לא.) מה אמרתי? שעליכם להתנהל על פי הכללים בכל מה שאתם עושים. לא משנה באיזו מדינה אתם מאמינים באל ומבצעים את חובתכם, עליכם לציית לחוק ולעשות דברים על פי תקנות הממשלה. בשום אופן אסור לכם לפעול בפזיזות ובשרירותיות; עליכם להיות זהירים ולא לנהוג בהפקרות. אם תפרו את חוקי הממשלה ותקנותיה, די בכך שתוגש נגדכם תלונה כדי שהדבר ישפיע על ביצוע חובתכם. אני חוזר ומתריע על כך ללא הרף. אף על פי שהדבר נשמע שגרתי למדי, הוא מעשי מאוד, משום שניסיון החיים שלכם מועט מאוד, חסרה לכם תובנה, ואתם נוטים מאוד לעשות טעויות. אתם מאמינים באל. מטרתכם כשאתם מגיעים למדינות שונות כדי לבצע את חובתכם היא לנהות אחר רצון האל ולשאת לו עדות, ולא להתייצב נגד מדינה כלשהי או מפלגה שלטת כלשהי. אתם רק יצירי בריאה המבצעים את חובותיכם; עליכם להתמסר לחלוטין לריבונות הבורא, ועליכם להתמסר לכל הדברים שהאל מתזמר ומסדר. לא משנה לאיזו מדינה תגיעו, באיזו סביבה תחיו, או באילו בתים של אחים ואחיות תתארחו, עליכם להתנהל על פי הכללים ולעזור ככל יכולתכם. בנוסף, עליכם לציית לכל החוקים והתקנות הנהוגים במדינה. אני מפציר בכם שוב ושוב לא להפר את הכללים כדי שלא יוגשו נגדכם תלונות. אם אכן תוגש נגדך תלונה, עליך להבין איזו טעות עשית, איזו תקנה הפרת ומדוע הוגשה התלונה. למד את הלקח שלך כדי שזה לא יקרה שוב. אם לא תלמד את הלקח שלך, ימשיכו להגיש נגדך תלונות. כל דבריי בהקשר זה הם פתרונות לבעיות המבוססים על נסיבות בפועל – אני אומר לך כיצד לחיות, כיצד לשרוד וכיצד לציית לכללים, כדי שלא תביא צרות מיותרות לחייך ולהישרדותך. לא משנה לאיזו מדינה תגיע, אתה נמצא שם כדי לבצע את חובתך. ראשית, עליך להשתלב במדינה ולציית לחוקיה ולתקנותיה. אסור לך לשבש את הסדר הקיים שלהם או לגרום צרות כלשהן. רק כך יקבלו אותך ויתייחסו אליך כחלק מהמדינה, ורק בדרך זו תוכל להשתקע כדי לבצע את חובתך. אם אפילו לא תציית לכללים המקומיים, ותעשה דברים המפרים את הכללים, ותגרום לכך שאנשים יתלוננו כל הזמן ויעשו לך צרות, עד כדי כך שהם אפילו יתעבו אותך ולא ירצו שתחיה שם יותר, אזי איך תוכל אפילו לחלום על ביצוע חובתך? לא משנה היכן אתה חי, עליך לציית לחוקים ולתקנות המקומיים. אימרו לי, האם יישום בפועל בדרך זו הוא נכון? האם הוא מועיל לכם בביצוע חובתכם? (כן.) יישום בפועל בדרך זו הוא מעשי מאוד. ציות לחוקים ולתקנות הוא שכל ישר בסיסי בחיים האמיתיים. אין זו התייחסות מוגזמת לעניין של מה בכך, קל וחומר שאין זו רגישות יתר; זהו עיקרון שעליך לציית לו בחיים האמיתיים. כאשר קורה דבר-מה או כשמתעוררת בעיה, אנו דנים בדרך הטובה ביותר לפתור אותה ובאופן שבו ניתן ללמוד ממנה לקח כדי שתוכלו לשאוף לטעות פחות בעתיד ולהימנע מטעויות לחלוטין, ולהיות אנשים שמתנהלים על פי הכללים ומתוך תחושת אחריות. אנשים מסוימים לא מצייתים לכללים בשום מקום שאליו הם הולכים. הם משליכים אשפה בכל מקום, ומדי פעם מקימים רעש ומפריעים למנוחת שכניהם. כמו חיות בר שנכנסות לכפר הם פוגעים בסביבת הקהילה ומפריעים לה, ומעוררים בוז וסלידה אצל אנשים בכל מקום שאליו הם הולכים. אני אומר לאנשים האלה שעליהם לציית בקפידה לחוקים ולתקנות המקומיים ולפעול לפי הכללים, ושרק על ידי התנהלות בדרך זו תהיה לאדם אנושיות רגילה. אימרו לי, האם דרך המחשבה שלי ונקודת המוצא שלי בטיפול בעניינים האלה נכונות? (כן.) אינני עושה דברים נעלים וכבירים, או מופשטים, או נשגבים, או לא שגרתיים. אני רק מתקן ומכוון אנשים בנוגע לעניינים הפעוטים האלה בחייהם, ובנוגע לטעויות ולפגמים שמופיעים בחייהם. אני מצביע על בעיותיהם, מתקן אותן ונותן להם עצות. האם התנהלות האל בהתגלמותו בדרך זו היא מעשית? (כן.) היא כל כך מעשית! הטיפול בעניינים האלה אינו חלול כלל וכלל, והוא לא מנותק כלל מהחיים האמיתיים. לכן, בין אם מסתכלים על ה"אני מאמין" ועקרונות ההתנהלות העצמית של האל בהתגלמותו והאופן שבו הוא עושה דברים המשתקפים בחיי היומיום שלו, ובין אם מסתכלים על האמיתות שהוא משתף בכהונה שהוא מבצע, שני ההיבטים כה רגילים ומעשיים. שני ההיבטים הם דברים שאנשים בעלי חשיבה רגילה, שאוהבים דברים חיוביים, ושניחנו במצפון ובהיגיון, יכולים להבין, לתפוס, לקבל ולהשיג. אף אחד מההיבטים אינו מנותק כלל מהחיים האמיתיים; זו המשמעות של להיות רגיל ומעשי.

האם העניינים הפעוטים האלה מחיי היומיום שזה עתה הזכרתי, כרוכים בעקרונות של התנהלות ושל עשיית דברים? האם הם מועילים לכם? (כן). אם כך, הבה נמשיך. פעם קרה שצינור מים במערכת ההשקייה של המדשאה שבחצר שלנו התפוצץ בשלב כלשהו, והמים שדלפו זרמו לחצר של השכנים. ביקשתי ממישהו למהר ולהודיע לשכן ולבדוק אם יש צורך שננקה עבורם. השכן לא היה מרוצה לראות שכל כך הרבה מים מציפים את החצר, אבל מכיוון שפנינו אליו מיוזמתנו והודענו לו, הוא לא עשה מזה עניין גדול מתוך נימוס. מאוחר יותר, בחג המולד, נתנו לשכנים קופסת שוקולד כהתנצלות. הם היו די מופתעים ושמחו, ואמרו לנו שאם נצטרך עזרה כלשהי, די שנאמר מילה ושנרגיש חופשיים לדפוק על דלתם. לקראת ערב, הם אפילו באו עם הילד שלהם, הביאו לנו סלסלת פירות, ואמרו: "חג שמח! תודה על המתנה שלכם וברוכים הבאים לקהילה שלנו!" החלפנו כמה מילות נימוס ואז הם עזבו. חשבתי שזו הייתה דרך די טובה לטפל בעניין; אם נסתדר עם השכנים שלנו כך, היחסים בינינו יהיו טובים למדי. זהו מקרה של מתן מתנה לצד האחר כהתנצלות כדי להפיג את המתיחות ביחסים או כדי ליישב את ההדורים כשמתעוררת בעיה, תוך חילופי מחוות פשוטות. כמובן, הם לא יקבלו את המתנה שלך בחינם וינצלו אותך; הם יתנו משהו בתמורה. אתה מבין, אנשי המערב הם די קפדנים. כשהם נותנים מתנות הם כנים ביותר. לא משנה אם המתנות יקרות; העיקר הוא שהלב שלהם כן באופן יוצא דופן. אלה חילופי מחוות, וזו דרך ראויה למדי לטפל כך בעניין. כמובן, יש הקשר לטיפול בעניין מסוג כזה. כשלא קורה כלום, אין צורך להתחנף לאנשים ללא סיבה, ליזום ולהכין עבורם אוכל סיני או לתת להם מתנות, ולצאת מגדרך כדי לשמור על מערכת יחסים טובה איתם. אין צורך לעשות זאת. באינטראקציות רגילות די בכך שתברך אותם לשלום כשאתם נפגשים ותחיה איתם בדו-קיום ידידותי. אבל כשמתעוררת בעיה – לדוגמה, אם עשית משהו שגוי וצריך להתנצל – אז לך ותתנצל. עשה זאת מתוך הרציונליות של אנושיות רגילה; אין בכך כלל הגזמה או העמדת פנים. אימרו לי, האם זו דרך ראויה לטפל בכך? האם היא עולה בקנה אחד עם העקרונות? (כן). אין בכך התרפסות, וגם לא גאוותנות ושתלטנות. אינך מתנשא, אך אתה גם שומר על כבודך. יש אנשים שחושבים: "אנשי המערב אוהבים אוכל סיני. בואו נכין להם כמה כיסונים וניתן להם כמה חטיפים כדי שלא יגישו נגדנו תלונה אם נפר כללים מסוימים בעתיד." זו התחנפות ללא סיבה – אימרו לי, האם זה ראוי? (לא). מצד אחד, אי אפשר לדעת אם האוכל שאתה מכין טעים כמו במסעדה אותנטית, ואם הצד האחר יהיה מוכן בכלל לאכול אותו. חוץ מזה, הם גם לא מכירים אותך היטב. אם תיתן להם אוכל שהכנת בעצמך, האם הם יבטחו בך? מצד שני, לשם מה אתה נותן להם מתנות כששום דבר מיוחד לא קרה? האם הם מכירים אותך היטב? האם יש ביניכם קשר כלשהו, או ידידות? לא, אינכם ידידים, אז לנסות תמיד לתת להם אוכל סיני זהו מעשה של אדם לא שפוי, הלא כן? (כן). זה יטריד אנשים, הלא כן? (כן). הביטו בעקרונות שלי לאינטראקציה עם שכנים. האם החשיבה שלי רגילה? האם אני מיישם את העקרונות בצורה מדויקת וראויה? (כן). האם יש לי ביטויים כלשהם של היגיון מחשבתי משובש? (לא). כל האינטראקציות שלי עם אנשים הן רגילות. בנסיבות רגילות אף פעם אני לא נותן מתנות לאנשים. אם מישהו באמת עוזר לי, אתן לו דבר-מה כדי להביע את הכרת התודה שלי. אינטראקציה עם אנשים בדרך זו ראויה. זוהי התנהגות רגילה ומעשית, וזו גם התנהלות על פי הכללים ועשיית דברים מתוך תחושת אחריות. רוב האנשים לא מבינים את העקרונות הללו; זה נקרא להיות טיפש ונבער. האם אתם מסכימים לכך? (כן). יש אנשים שמפגינים את טיפשותם באופן שבו הם עושים דברים. הם תמיד נותנים לאנשים מתנות ומתחנפים ללא סיבה, וכשאחרים רואים זאת, הם חושבים שמשהו לא בסדר אצלם. אני לא עושה זאת. אינני מתחנף לאנשים. יש לי כבוד עצמי, ויש לי את העקרונות שלי שלפיהם אני עושה דברים. כשבאמת מתעוררת בעיה, אני פועל על פי עקרונות. אני מציית לכללים, יש לי גבולות, ודרך החשיבה שלי הגיונית ועולה בקנה אחד עם חשיבה רגילה ועם רציונליות. יש פרטים רבים בנוגע להיבט הזה של הרגילות והמעשיות של האל בהתגלמותו, אך אין צורך להיכנס לפרטים לגבי דברים רבים. בקצרה, חשיבתו של האל בהתגלמותו בהקשר זה היא בהחלט רגילה.

אף פעם אינני מציג את עצמי כשאני מקיים אינטראקציה עם אנשים; אפילו כשאני פוגש אחים ואחיות, אף פעם אינני מציג את עצמי. כשאני מקיים אינטראקציות עם אנשים, אף פעם אני לא מתנשא בתור האל בהתגלמותו. האם לדעתך אלו ביטויים רגילים ומעשיים של התנהלות על פי הכללים ועשיית דברים מתוך תחושת אחריות? (כן). לדוגמה, יש אחים ואחיות שאומרים: "אתה האל, אתה הבורא. כבוד הוא לכל אדם לעשות דברים עבורך. ואם הם לא יעשו אותם היטב, הם יביאו על עצמם את מותם!" כשאני נפגש עם אנשים כאלה, אני אומר: "התרחקו ממני! מה הטעם לומר את הדברים האלה? גם אם אחים ואחיות עושים דברים עבורי, אני לא מציב בפניהם דרישות כאלה." לא משנה עם מי אני מקיים אינטראקציה, אף פעם אינני חושף בפניהם את זהותי. אימרו לי, האם זהו ביטוי של חשיבה רגילה ושל אנושיות רגילה? (כן). אתה מבין, אדם מעורער בנפשו תמיד היה מציג את עצמו ואומר: "אני קיסר השמיים! אני המלכה-האם של המערב שירדה אל פני האדמה! באתי מהשמיים. אם אתם, משרתים קטנים, לא תשמעו בקולי, אני אמחה אתכם!" מה אדם כזה יהיה? (שטן ושד.) הוא יהיה שטן ושד. במונחים אנושיים הוא ייקרא חולה נפש, אדם נטול רציונליות רגילה. האם אדם נטול רציונליות רגילה יתנהל על פי הכללים ויעשה דברים מתוך תחושת אחריות? (לא). אתה יכול להתנהל על פי הכללים ולעשות דברים מתוך תחושת אחריות רק אם יש לך, לכל הפחות, מצפון מיטבי ורציונליות תקינה. מכיוון שלאל בהתגלמותו יש אנושיות רגילה, התנהלותו ופעולותיו מווסתות על ידי המצפון וההיגיון של אנושיות רגילה, והוא חי באופן טבעי בתוך אנושיות רגילה כזו שיש לה מצפון ורציונליות; לכן, בהתנהלותו ובעשיית דברים, הוא מציית בקפידה לעקרונות של התנהלות על פי הכללים ועשיית דברים מתוך תחושת אחריות. כאשר כופרים מסוימים משבשים עניין אישי שלי, או מרמים אותי במכוון, או משחיתים דברים בכוונה, אני מפיק מכך לקח ולעולם אינני משתמש בהם שוב. באשר לכופרים, לא משנה כמה יפים נשמעים דבריהם, עליי לעמוד על המשמר; אם לא אהיה זהיר, אפול בפח שיטמנו לי. יש יותר מדי רמאים בעולם הזה. לא אכפת להם מי אתה; כל עוד יוכלו לרמות אותך, הם יעשו זאת. בממלכת הרוח, השטן ושדים רואים בבירור שהאל ריבון על כל הדברים, ורואים את כל-יכולתו של האל ואת מהותו, אך הם לעולם לא מכבדים את האל, לא יראים את האל, ולא מכירים בזהותו ובמהותו. כעת, כשהאל התגלם בבשר, אימרו לי, מי בקרב המין האנושי שהושחת על ידי השטן יכול להכיר באל ולהתמסר לו? אפילו האנשים המאמינים באל לא מכירים בו במלואו, קל וחומר שאינם מתמסרים לו. יש אנשים שאומרים שהם ישתחוו בפני האל ויסגדו לו – אין להם קושי לכרוע ברך בפני השמיים, בפני הצלב, בפני השם יהוה, או בפני דיוקנו של האדון ישוע, אבל בליבם הם לא מסוגלים להשלים עם כריעת ברך בפניי. האדם הזה, הם חושבים: "האם בך אני מאמין? את לא נראית כמו האל! אם אכרע ברך בפנייך, האם לא אשפיל את עצמי? אני יכול לכרוע ברך בפני השמיים, בפני הארץ ובפני הוריי – אך איך אוכל לכרוע ברך בפני אדם פשוט כמוך? ובמיוחד מכיוון שמדובר באישה, המראה שלך רגיל, אינך מפורסמת, ואין לך מעמד או יוקרה בעולם – למה שאכרע ברך בפנייך?" הם מרגישים אי-נוחות בתוכם. כשהם רוצים לכרוע ברך, הם מהססים, ועוד לפני שהם כורעים ברך הם נעמדים שוב בחוסר רצון ובהסתייגות. אני אומר: "אל תכרע ברך בפניי. אם אתה רוצה לכרוע ברך, כרע ברך בפני האל שבשמיים. אין לי צורך שתכרע ברך בפניי; אינני יכול לקבל זאת. אין לי כוח כה אדיר שאוכל לשאת אותך באוויר ולקחת אותך לרקיע השלישי. אני רק אדם רגיל. אני מביא אותך, בן-אדם מושחת, בפני האל. לאחר מכן אני אומר לך את האמיתות שאני יודע ומבין כדי שתיישם אותן בפועל, כדי שתוכל להשיג ישועה, כדי להפוך אותך באופן מלא ליציר בריאה העומד בדרישות ואז להשיב אותך לבורא – זוהי אחריותי וזוהי כהונתי. עד כמה שהדבר נוגע לכולכם, זוהי התועלת היחידה שלי. לא השגתי שום דבר הראוי לשבח ביחס אליך, וגם לא עשיתי זאת ביחס לאל שבשמיים. אני רק אדם רגיל שעשה את הדברים שהיה עליו לעשות, אמר את הדברים שהיה עליו לומר, ועשה את העבודה שהיה עליו לעשות. אין זה משנה אם אתה מוכן בליבך, מנקודת המבט של האנושיות שלי, אינני מוכן כלל לקבל את כריעת הברך והסגידה שלך. יתרה מכך, אתה לא רוצה לעשות זאת ומתנגד לכך בליבך, ולכן על אחת כמה וכמה שאינני יכול לקבל זאת." האם החשיבה שלי רגילה? לא משנה מאיזה היבט של אנושיות הדבר נובע, זהו ביטוי של חשיבה רגילה. מכיוון שהאל בהתגלמותו חי בתוך אנושיות רגילה, וחי כאדם רגיל בחיים האמיתיים ואינו יוצא דופן, האופן שבו הוא מתייחס לעניינים שונים ומטפל בהם נשלט במידה רבה על ידי המצפון וההיגיון של אנושיותו. הדבר גורם לאנשים רבים לפתח תפיסות; הם חושבים: "האם הוא לא פשוט אדם רגיל מן השורה?" גם אם אנשים מכירים בהתגלמות ומקבלים את עבודת האל, בליבם הם לא רוצים לכרוע ברך בפני אדם זה, לסגוד לו או להתמסר לו. למעשה, אם אדבר מליבי, אינני רוצה לקבל את כריעת הברך והסגידה שלך מכיוון שיש לי כבוד עצמי ורציונליות. גם אם אתעלם מכך שאתה ממאן לעשות זאת, אפילו אם היית מוכן לכרוע ברך ולסגוד לי, לא הייתי מוכן לקבל זאת. מה פירוש הדבר? פירוש הדבר הוא שבתוך המצפון וההיגיון של אנושיותו של האל בהתגלמותו, קיימת גם תחושת בושה. מה פירוש הדבר שיש תחושת בושה? פירוש הדבר הוא שאם מישהו היה אומר: "אני מסתייג מכריעת ברך וסגידה לאדם זה; יש בתוכי התנגדות מסוימת לכך"; או אם מישהו היה חי במצב של בלבול; או אם מישהו היה כורע ברך וסוגד כשהוא מלא בדמיונות לגבי האל, הייתי אומר שסוגים אלה של כריעת ברך וסגידה הם פסולים. אינני זקוק לטקסים כאלה; אסור לכם בשום אופן לעסוק בטקסיות כזו. גם אם היית כורע ברך בפניי, הייתי נבוך לקבל זאת. אם היית מתעקש לכרוע ברך בפניי, האם הייתי צריך לומר "תבורך" או "תודה לך"? באמת לא הייתי יודע מה לומר. מדוע? מפני שכרגע אינך מבין בבירור אפילו את מצבך-שלך בהיבטים שונים, ובכל זאת אתה מנסה לכרוע ברך ולסגוד לי; אני באמת לא יכול לקבל זאת. אינני יודע אם אתה עובד את האל בכנות. אם הייתי מנסה לקבל אותך כאדם שירא את האל וסר מרע, באמת לא היית עומד ברף הזה. לכן כאן נעוץ הקושי בעניין הזה – זה מאוד מביך. עדיין לא ברור לי כמי עליי לקבל אותך או מה יהיה נכון לומר לך, לכן בתוכי אני מתנגד במיוחד לעניין הזה. בשום אופן אל תכרע ברך בפני ואל תסגוד לי. אינני זקוק לכך ואינני אוהב זאת. אם אתם צריכים להבין היבט כלשהו של האמת או זקוקים להיבט כלשהו של עקרונות ההתנהלות ועשיית דברים, אני יכול לשתף עליהם. אבל אם אתם רוצים לעסוק בפורמליות הזו, אני מייעץ לכם לא לעשות זאת, לפחות לא עכשיו. אל תעשו זאת לפני שתהיה בליבכם התמסרות אמיתית לאל ולפני שתצאו לנתיב שבו תיראו את האל ותסורו מרע; אל תעסקו בפורמליות הזו. לא טוב לעשות זאת; זה יעמיד את שנינו במצב מביך. מוטב להימנע מלעשות את הדבר הזה; עיסוק בטקסיות כזו הוא חסר תועלת.

בשיתוף על סוגיית התפיסות והדמיונות של אנשים לגבי האל בהתגלמותו, הבאתי דוגמאות רבות הכרוכות ברגילות ובמעשיות של האל בהתגלמותו. בדוגמאות האלה אתם יכולים לראות שהאל בהתגלמותו אינו יוצא דופן, אינו נשגב, על-טבעי או לא שגרתי. אנשים צריכים להבין את הדברים האלה ודברים דומים אחרים בנוגע לרגילות ולמעשיות, ולצניעות ולהסתתרות של האל בהתגלמותו. האופן שבו הוא מביא לידי ביטוי, והאמונות המנחות ועקרונות ההתנהלות שלו, כולם מעשיים ורגילים במיוחד, וכשהוא נתקל בדברים, הוא גם יכול להיות סבלני וסובלני. לא משנה מה האל בהתגלמותו עושה, כל מה שהוא מביא לידי ביטוי וחושף בחייו משקף שקיים צד מעשי לאופן שבו בשרו של האל בהתגלמותו מתנהל. כלומר, האופן שבו הוא מתמודד עם דברים שונים ומטפל בבעיות שונות מבוסס לחלוטין על האמונות המנחות ועקרונות ההתנהלות שלו, שהם: להתנהל על פי הכללים ולעשות דברים מתוך תחושת אחריות. לפני כמה שנים, הילד של השכנים שלנו עמד ללכת לקולג', והם ערכו מסיבה בחצר כדי לחגוג עם שירה וריקודים. הם המשיכו לשיר עם מיקרופון עד אחת או שתיים לפנות בוקר, והרבה שכנים בסביבה יכלו לשמוע זאת היטב. אנשים מהמערב אוהבים להגיש תלונות, אבל במקרה הזה איש לא הגיש תלונה, כי באותה עת כולנו היינו שכנים כבר שנים רבות. כולם הרגישו: "הילדים למדו בבית הספר כל כך הרבה שנים, ונדיר שיש להם הזדמנות להשתחרר, אז שייהנו. זה לא נורא אם מדי פעם מפריעים לנו כך ואם איננו יכולים לישון טוב לילה אחד; פשוט נתייחס לזה כאילו נשארנו ערים עד מאוחר." האם צורת חשיבה כזו היא רגילה? האם אדם צריך לגלות סבלנות וסובלנות כזו כלפי אחרים? (כן). יש אנשים שאומרים: "אתה האל, איך ייתכן שתגלה סבלנות כלפי בני אדם מושחתים שמקימים רעש? אסור לך לנהוג בסבלנות; המנוחה שלך כל כך חשובה!" ואני אומר: "המנוחה של מי לא חשובה? המנוחה של כולם חשובה." אבל מבוגרים צריכים לפעמים לגלות קצת סובלנות והבנה; ועלינו לגלות קצת סובלנות במיוחד כלפי ילדים. חוץ מזה, כשאתה חי בעולם הזה, הרבה דברים לא מסתדרים כפי שאתה רוצה, ופעמים רבות פשוט צריך לנהוג בסבלנות. הדברים האלה לא משמעותיים; יש גם דברים חמורים יותר שבאמת גורמים לך נזק ועליך לשאת זאת. במהלך ההישרדות בחיים בעולם הזה, כולם מתמודדים עם מצבים רבים שבהם אין ברירה אלא להתמודד איתם. האם באמת פשוט תיתקע כשתתמודד עם מצבים כאלה? האם לא תוכל להמשיך לחיות? השמש עדיין תזרח למחרת. החיים חייבים להימשך. אין צורך להיות קטנוני בגלל עניין פעוט, להיתקע בגללו ולהתנהג כאילו זה סוף העולם. אין צורך לחולל מהומה או לעשות פיל מזבוב. במקרים כאלה עליך לגלות סובלנות וסבלנות. ביום מן הימים תצבור יותר ניסיון, ואז תזכה לתובנה ותדע איך להתייחס אליהם. אימרו לי, האם צורת חשיבה כזו היא רגילה? (כן). ומה היה חושב אדם עם חשיבה לא רגילה? "פרחח שכמותך, גדלת והתחלת לחגוג. הכופרים האלה הם ממש שדים! האם אתה יודע מי אני? הפרעת למנוחה שלי, אז אני אגרום לך להתחרט על זה. אני מקלל אותך!" האם מחשבות כאלה הן רגילות? (לא). המחשבות האלה לא רגילות ולכן אל לכם לחשוב כך. אני עצמי לא הייתי חושב כך. כשהדברים האלה קורים, אני יכול לנהוג בסבלנות ולהתייחס אליהם כראוי; אני יכול להתייחס לדברים האלה ולטפל בהם עם המחשבות וההשקפות של אדם בוגר. כמובן, אלה הם גם ביטויים ספציפיים של התנהלות על פי הכללים ועשיית דברים מתוך תחושת אחריות. יש אנשים שאומרים: " ליבו של האל רחב כים וכשמיים, ולכן אנשים כה חסרי חשיבות לא נחשבים בעיני האל. לא משנה כמה רעש נקים, הוא לא שומע אותו; הוא לא מרגיש כלום לגביו. זה נקרא להיות ברמה גבוהה יותר, זה נקרא להיות במישור אחר, זה נקרא רוחב לב." האם כך הם פני הדברים? (לא). אני באמת לא מתמקד ב"רוחב לב". אני לא בטוח מה פירוש המונח "רוחב לב", וגם אינני מבין מה פירוש "להיות במישור אחר", ואינני נמצא באותה רמה "גבוהה". אני רק יודע מהן חשיבה רגילה ורציונליות רגילה, כיצד לפעול באופן שתואם אנושיות ורציונליות, אילו דברים יש לשאת בסבלנות ולאילו דברים יש להתייחס ברצינות, באילו עקרונות ואמונות מנחות יש לדבוק בקפידה בעת אינטראקציה עם אנשים, וכן כיצד לחשוב באופן שאינו מעוות, קיצוני, על-טבעי או רדיקלי במצבים מסוימים, אלא לחשוב באופן רגיל מבלי לסטות לצד זה או אחר. אני יודע את הדברים האלה, אבל מעולם לא ידעתי מה פירוש "להיות במישור אחר", "להיות בעל רוחב לב" ו"לשמור על פרופיל נמוך בהתנהלותך". אני פשוט מציית לעקרונות של התנהלות על פי הכללים ועשיית דברים מתוך תחושת אחריות. זה פשוט, הלא כן? (כן). לא משנה באיזה עניין אני מטפל, מנקודת המבט ומהעמדה שלי אני מתייחס לכל עניין ולכל אדם בצורה נכונה, צודקת, הגיונית ורציונלית, כאדם רגיל מן השורה, ואני שואף להשיג צדק, הגינות, היגיון ורציונליות בכל מעשיי, מבלי להיות קיצוני, חלול או חריג. בנוסף, אינני מתנשא, ואף פעם אינני בוחן דברים מתוך עמדה חלולה כל כך כמו הרקיע השלישי. אף על פי שהאופן שבו אני מטפל בדברים רבים בחיים האמיתיים בצורה כזו נראה בעיני אנשים מאוד חסר ייחוד, אלו הן כמה מחשבות והשקפות, ודרכי התנהלות שאדם חייב לאמץ כדי לחיות ולשרוד כחלק מן המין האנושי. חיים בדרך זו הם יציבים ולא מעייפים, ולכן אנשים רבים מרגישים שקל להסתדר איתי, ללא כל מיני סיבוכים מיותרים. מטרתי באמירת הדברים האלה לכם אינה רק לאפשר לכם לדעת כמה דברים, אלא לומר לכם שיש לי עקרונות כשאני מקיים אינטראקציה עם כל אדם או כשאני מטפל בעניינים – אף פעם אינני משיג דברים בכוח או בתחבולה, אף פעם אינני מדבר חלקלקות, אף פעם אני לא רוצה לנצל אף אחד כשאני מתנהל מול אנשים, ובוודאי שלא אעבור על החוק כדי לטפל בעניין כלשהו. בקצרה, עקרונות ההתנהלות שלי הם לציית לאמונות המנחות של התנהלות על פי הכללים ועשיית דברים מתוך תחושת אחריות, כדי שאהיה שלם עם מצפוני והוגן במעשיי, כדי לא לפגוע באיש או לרמות אף אחד, וכדי לא לפגוע באינטרסים של אנשים אחרים. גם אם אני אכן אפיק תועלת בדרך כלשהי, זה לא יקרה על בסיס פגיעה באינטרסים של אנשים אחרים; אלא, אני שואף להיות הוגן וצודק. אמרתי לכם את הדברים האלה והבאתי את הדוגמאות האלה, וגם דיברתי איתכם על העקרונות של היבט זה, כיצד להתנהל, ברמה התיאורטית. זהו בדיוק סוג האדם שאני. אם אתם רוצים ללמוד עוד כדי לאמת את הרגילות והמעשיות, ואת הצניעות וההסתתרות שעליהן דיברתי, ולאמת שאני אכן פועל על פי העקרונות האלה של "להתנהל על פי הכללים ולעשות דברים מתוך תחושת אחריות", אני מזמין אתכם לחקור ולאסוף הוכחות בכל מקום כדי לראות אם דבריי הם עובדות. בקצרה, הדברים האלה צריכים להיות ברורים לכולכם. אלה הם ביסודו של דבר כל העניינים הנוגעים לחיים ולקיום של האל בהתגלמותו. אלה הדברים שאתם צריכים וחייבים להבין.

לא זו בלבד שהאל בהתגלמותו מציית בקפידה בחייו האנושיים לאמונות המנחות ולעקרונות של התנהלות על פי הכללים ועשיית דברים מתוך תחושת אחריות, אלא שהוא גם מקפיד עליהם בכהונה שהוא מבצע. אני עובד ומטיף במשך שנים רבות, ואתם תמיד קוראים את הדברים שעליהם אני משתף. באמצעות נושאים שונים, הייתם אמורים להיות מסוגלים להבין את נקודות המבט, העמדות והגישות שלי בנוגע לסוגיות שונות. אתם יודעים זאת ברמה התיאורטית, אבל האם אתם יודעים כיצד אני מתנהל ועושה דברים בכהונה שאני מבצע? אולי חלק מכם יודעים רק שעשיתי דברים ויודעים אילו ביטויים הצגתי, אבל כשמדובר בעניינים ספציפיים, ייתכן שאינכם יודעים עדיין מה אני חושב בליבי או מהן התוכניות והכוונות שלי. לכן אציג זאת בקצרה. כשמדובר בביצוע כהונתי, בעבודה שאני יכול וצריך לעשות – ושכרוכה בכהונתי – ביסודו של דבר אינני חוסך שום מאמץ, ואינני כפוף למגבלות כלשהן. אינני דורש מכם דבר ואינני זוקף לעצמי זכות כלשהי. אני פשוט מנסה בכל דרך אפשרית להסביר בבירור את מה שאני יכול לעשות ואת מה שאני מבין ויודע. כדי להסביר דברים בבירור, גם אם הדבר כרוך באריכות דברים או בטרחה, אני עושה כמיטב יכולתי להבהיר אותם. אני משתדל להגיע לשלב שבו אני מרגיש בליבי שהבנתם ושהסברתי את הדברים בבירור, ובשלב זה אני מפסיק לדבר והנושא מסתיים בנקודה זו. אם אני מרגיש שאמרתי מעט מדי ושייתכן שלא הבנתם, אכנס לפרטים, אדבר יותר, ואף אחזור על הדברים שוב ושוב, ואנסה בכל דרך אפשרית להסביר את הנושא בבירור. אינני חושש שתצחקו עליי – אינני חושש שכמה אינטלקטואלים יצחקו ויאמרו: "אתה באמת מאריך בדברים כשאתה מדבר!" אני פשוט ממלא את אחריותי על בסיס העקרונות של התנהלות על פי הכללים ועשיית דברים מתוך תחושת אחריות, ומסביר בבירור ובפשטות את הדברים שאני מתכוון לומר. אם אנשים לא יכולים לתפוס חלק מהדברים שאני משתף על האמת, וגם לאחר ששמעו אותם עדיין מרגישים שזהלא ברור, אתן דוגמה ואדבר באופן ספציפי יותר. אף על פי שבדרך זו עליי לומר מילים רבות, ואני מרגיש מרוקן, מותש נפשית ופי יבש, עדיין עליי לנסות בכל דרך אפשרית להסביר את הדברים בבירור. אם לא תבינו גם אחרי שאסיים לדבר באותה פעם, אקיים כינוס נוסף. ובמה זה כרוך? לקיים כינוס נוסף ולדבר עד שפי יבש פירושו שאהיה מותש מאוד; זה כרוך בסבל של היותי תשוש פעם נוספת. אבל אינני יכול להתרשל. אינני יכול להימנע מלדבר על הנושא הזה רק בגלל שדיברתי עליו בפעם הקודמת מחשש שאהיה מותש, בלי להתחשב אם הבנתם אותו או לא. עליי לנסות להסביר את הנושא הזה בבירור בכל דרך אפשרית. באשר לשאלה אם תוכלו להבין, לקבל וליישם בפועל את האמת לאחר שתשמעו את הדברים האלה, הדבר תלוי בחתירה האישית של כל אחד מכם; אינני עוסק בכך. אולם, באשר לנושאים שעליהם אני רוצה לדבר ושטרם דיברתי עליהם, ולאחריות שטרם מילאתי או לעול שטרם פרקתי, בהחלט עליי להשלים אותם ולטפל בהם היטב, עד שארגיש בתוכי: "כעת הדברים הוסברו בבירור. כיסיתי את כל מה שכלול בנושא הזה. לכל הפחות, אתם מכירים את הנושא ומבינים אותו." ואז אני חש רגוע בתוכי. ייתכן שאם אקיים עוד כמה כינוסים עבורכם זה יתיש אותי כל כך שלא אוכל לישון במשך כמה ימים, אבל בפעם הבאה שזה יקרה, עדיין אנקוט באותה גישה. לא אתרשל ואומר: " לא אדבר כל כך הרבה ולא אקיים עוד כינוס כדי להימנע מלהיות מותש. בואו נסיים את הנושא הזה כאן; ממילא רוב האנשים לא חותרים אל האמת." לא אתייחס אליכם כלאחר יד, וגם לא אבצע את כהונתי כלאחר יד. כשאני נוהג כך, אינני אומר אף פעם שעליי לעשות את הדבר הנכון לפי מצפוני, או לנהוג כראוי כלפי האחים והאחיות שישבו כאן והקשיבו לדרשה שלי במשך כמה שעות. אלא שבאופן טבעי וכמיטב יכולתי אני פורש בפניכם את כל מה שעליי לעשות ואת מה שאני רוצה לעשות ורוצה לומר, ומאפשר לכם לשמוע זאת ולהפיק מכך תועלת. אינני מתרשל ואינני פועל כלאחר יד. אם לא הסברתי בבירור דבר-מה בפעם הראשונה, אחזור על כך פעמיים או שלוש בדרכים שונות. גם אם בליבכם יש דעות מסוימות לגביי, או שאתם אומרים שאני מאריך בדבריי, לא אכפת לי. כל עוד אני יכול להסביר את הדברים בבירור ולהשיג את התוצאה, די בכך. כשאני מדבר, אני פועל על בסיס העיקרון של "לעשות דברים היטב וביסודיות, למלא את אחריותי, ולפרוש בפניכם את כל מה שיש בתוכי" אינני מתרשל ואינני פועל כלאחר יד. זוהי גישתו של האל בהתגלמותו בביצוע כהונתו.

באשר לדברים שאינם קשורים לכהונתי, כמו הנחייה שלכם לעיתים בעניינים שבתחום חובותיכם, דבר זה לא נכלל בכהונתי. ייתכן שאינכם מודעים לכך. למעשה, מלבד שיתוף על האמת והנחייתכם להבין את עקרונות-האמת ולהיכנס אל מציאות-האמת, שום דבר אחר לא קשור אליי; זה לא מה שמוטל עליי לעשות. אבהיר לכם זאת. הנחיית העבודה שלכם לא נכללת בתחום כהונתי, ואין לה שום קשר אליי. בין אם אעשה את העבודה הזו ובין אם לאו – זה בסדר; זהו עניינכם כבני אדם. זו הפעם הראשונה שאני מזכיר זאת – עניינכם כבני אדם. כלומר, ענייניכם, ענייניהם של בני האדם, לא קשורים אליי כלל. מדוע אני אומר זאת? מה שאתם מבצעים הוא חובתכם, ומה שאני מבצע הוא כהונתי. אני עושה עבודה, ואילו אתם מבצעים חובה; יש הבדל. בנוגע להנחייתכם בעניינים שבתחום חובותיכם, מלבד שיתוף על עקרונות-האמת, אם תשאלו אותי על מיומנויות מקצועיות או משימות שונות, אעשה כמיטב יכולתי להביע בבירור את מה שאני מבין, את התובנות שלי ואת העקרונות שתפסתי, כדי שתדעו ותבינו אותם. אעשה כל שביכולתי ללמד אתכם ולעזור לכם ללמוד. לגבי דברים שאינני יודע, אבקש מכם לחפש במקורות מידע, או אם יש מישהו ביניכם שמבין בנושא, אתייעץ איתו ואומר: " למדת את המקצוע הזה, אז מה אומרים חומרי הלימוד בתחום על העניין הזה? מהם הכללים בתחום הידע הזה? בואו נמצא כאן את העקרונות כדי שהעבודה שלנו תתאים יותר לטעם ולעין הבוחנת של אנשי מקצוע, כדי שלא נספוג לעג ושלא נהפוך למושא לגיחוך, כדי שלא נעשה מעצמנו צחוק, וכדי שלא נבייש את בית האל." אתה מבין, כל עבודה שאני מנחה – מזמורי המקהלה, מחזות הזמר, הפקת הסרטים, כתיבת התסריטים, האמנות, כמו גם המחול, התלבושות וכן הלאה – בין שזו עבודה מקצועית או שאינה מקצועית, זו לא עבודה הנכללת בתחום הכהונה שאני מבצע. זוהי החובה שלכם. לקרוא לזה "החובה שלכם" פירושו שזהו עניינכם ושעליכם לטפל בו בעצמכם, מכיוון שהעניינים האלה כרוכים בתחומי ידע מסוימים ובסוגיות טכניות ומקצועיות של תחומים מסוימים, ואלה דברים שעליכם ללמוד. מה שאתם צריכים ללמוד – באחריותכם ללמוד, מה שאתם צריכים לברר – באחריותכם לברר, ומה שאתם צריכים ליישם בפועל – באחריותכם ליישם בפועל. למעשה, אין לכך שום קשר אליי. העבודה שאני עושה היא לייצג את בשרו של האל בהתגלמותו בהבעת מילים, ולייצג את האל בדיבור אליכם ובפעולה בכם. באשר לעבודה שאין לה קשר לכהונתי, זהו עניינכם, בני האדם. לצורך העבודה הזו, האל סידר מנהיג ורועה שיוביל אתכם, וגם קבע סידורי עבודה שונים וצווים מנהליים ותקנות שונות. עליכם לציית בקפידה לסידורים של המנהיג שהאל קבע עבורכם – האדם שרוח הקודש משתמשת בו – ולהתמסר להנהגתו. ואשר לכל עבודה שאני עושה מחוץ לכהונתי, למה היא נחשבת? כל עבודה כזו נחשבת לעבודה נוספת. אינני צריך לבצע חובה. אני עושה עבודה ומבצע את כהונתי, ואתם מבצעים את חובתכם. לכן אני יכול להנחות את עבודתכם, אבל אין זו אחריות שמוטלת עליי. אם אתם חושבים: "אתה חייב לעשות את העבודה הזו; זו העבודה שלך. איך ייתכן שלא תעשה אותה? אם לא תעשה אותה, אטיל עליך את האחריות ולא אוותר לך", אז אני אומר שאתם טועים. אינכם יכולים להטיל זאת עליי. זוהי החובה שלכם, בני האדם. אם אינכם מבינים דבר-מה הנוגע לחובתכם, עליכם לשתף, לדון ולחפש ביניכם לבין עצמכם. אם תשאלו אותי, והנסיבות שלי באותו זמן יאפשרו זאת, אוכל לעזור לך. אם לא יהיה לי זמן ולא אוכל לעזור לך, אין זו אחריותי. אם מי מכם משתמש בהיגיון מעוות ואומר שעליי לעשות זאת, הרי שאתה טועה. זוהי החובה שעליכם לבצע ואין לכך שום קשר אליי. אם אינך מבצע את חובתך היטב, הרי שאתה חסר אחריות ואינך נאמן. אם אינך ממלא את חובתך ומנסה להטיל את האחריות עליי, זהו ביטוי של חוסר היגיון והדבר מתועב מאוד בעיני האל. אולם אם אני רואה שאתם באמת לא מסוגלים לעשות דבר-מה, שהוא מעבר ליכולתכם, ושאינכם יודעים מהם העקרונות לביצוע העבודה הזו, אז עליי להושיט יד, לספק לכם דוגמה אחת או שתיים ולהעלות אתכם על המסלול הנכון. אם עדיין לא תהיו מסוגלים לעשות זאת והנסיבות שלי לא יאפשרו לי לעשות זאת, או שגם אני לא אהיה מסוגל לעשות זאת, הרי שכל מה שנוכל לעשות הוא לעצור את פריט העבודה הזה. זה כל מה שנוכל לעשות – את מי אפשר להאשים בכך שהיכולות שלכם כל כך מוגבלות והאיכות שלכם כל כך ירודה? אבל אם אני אכן מבצע פריט עבודה כלשהו, אני מבצע אותו כמיטב יכולתי. אם אני יודע איך לעשות דבר-מה, אסביר לכם ככל שאוכל וגם איידע אתכם מה אינני יודע לעשות. לגבי הדברים שאינני יודע לעשות, אתייעץ איתכם. אם גם אתם לא יודעים, אהרהר, אחשוב ואחפש בעצמי. כאשר אמצא נתיב, ויהיו לי כמה רעיונות וכיוונים שאפשר להתקדם איתם, אשתף איתכם, ואשאף לעשות כמיטב יכולתי כדי לבצע את העבודה הזו היטב וביסודיות. מצד אחד, כך אשא באחריות לעבודה. מצד שני, כך תוכלו ללמוד משהו במהלך ההנחיה שלי אתכם. תוכלו ללמוד את העקרונות שיש לתפוס ואת האמיתות שיש להבין עבור היבט זה של העבודה המקצועית. יש אנשים שאף על פי שיש להם מעט ידע מקצועי, אינם יכולים להפיק תוצר מוגמר, ולכן אני מנחה אותם. לאחר שהעבודה מסתיימת, אני עדיין חש חוסר ודאות לגביה, ולכן אני מבקש מהם להתייעץ עם מומחה בתחום ולבקש ממנו לבדוק אותה. אם המומחה יאמר שביצוע העבודה בדרך זו תואם את המקובל בענף ולא הופך אותנו למושא לגיחוך, אזי נדבוק בדרך פעולה זו. אך אם המומחה יאמר שנראה כאילו העבודה נעשתה על ידי חובבן, שזה נראה מביך, לא נכון, ולא תואם לסטנדרטים, אזי נבקש ממנו לבצע בה כמה שינויים באופן מיידי. אל לנו להיות צדקנים, אל לנו להעמיד פנים שאנו מבינים דבר-מה כשאיננו מבינים אותו, ועלינו להיות בעלי מודעות עצמית. אל לנו להשלות את עצמנו; עלינו להתייחס לדברים ברצינות ולשאוף לרכוש מיומנויות מקצועיות כלשהן לאחר סיום עבודה. לכן, כשאני עושה דברים מסוג זה, גם אם אני חובבן מבחינת המיומנויות המקצועיות ואינני מבין הרבה, עדיין אעשה כמיטב יכולתי. יש אנשים שאומרים: "למה אתה עדיין מנחה אותם גם כשאינך מבין?" הסיבה לכך היא שלאנשים האלה יש מיומנויות מקצועיות מוגבלות; באמת שאין להם יצירתיות או רעיונות טובים כשמדובר בהפקות אמנותיות הכרוכות במיומנויות מקצועיות. לי יש מידה מסוימת של חוזקה בתחום הזה ויש לי כמה רעיונות, ולכן אני מציע אותם לאנשים שיש להם בסיס מסוים או מעט שכל ישר בתחום מקצועי מסוים, וכל האנשים האלה חושבים שהרעיונות שלי די טובים. כשאני רואה שלדעתם הרעיונות שלי די טובים, אני ממשיך ו"בחוצפתי" מנחה אותם. כמה מהיצירות שהנחיתי בדרך זו הן סבירות. אינני אומר זאת בחוצפה; ל"סבירות" הזו יש בסיס – אני אומר זאת רק מכיוון שמומחים בתחום ראו אותן ואמרו שהן סבירות. ה"סבירות" הזו אין פירושה שהן טובות מאוד או שהגיעו לסטנדרט מקצועי, אלא רק שלכל הפחות, המומחים אימתו שהן עומדות במבחן, ולכן אני רגוע. עד כה, רוב האנשים חושבים שמעט היצירות שהנחיתי הן סבירות, ומסתבר שכמה מהן אף זכו בפרסים בתחרויות מסוימות, נכון? (כן). לא משנה באיזה היבט של עבודה מדובר או איזה סוג של דבר אני עושה, כל עוד יש לי כמה מחשבות ורעיונות, או שאני מרגיש שיש לי קונספט יצירתי טוב, בהחלט אומר את דעתי. אנסה בכל דרך אפשרית להביא לידי כך שהאחים והאחיות יעזרו ליישם את הרעיונות האלה בהפקה, כדי שיותר אנשים יהיו מוכנים לצפות בהם. התוצאה תהיה שעבודת האל ודבריו מופצים באופן רב יותר, טוב יותר, ובהיקף רחב יותר – וכך תושג מטרתנו. באשר לדרכים ולשיטות שבהן אני משתמש כדי לעשות דברים, הן עדיין מבוססות על העקרונות של התנהלות על פי הכללים ועשיית דברים מתוך תחושת אחריות. כשאני עושה דברים, אני פועל בשקט ועושה כל מאמץ לסיים את המשימה ולעשות אותה היטב. לאחר שהעבודה הושלמה והועלתה, השלב הזה בא אל סיומו.

הדברים שהאל בהתגלמותו עושה במסגרת הכהונה שהוא מבצע מבוססים על העקרונות שלו להתנהל על פי הכללים ולעשות דברים מתוך תחושת אחריות. כשהוא עושה דברים מחוץ למסגרת זו, גם אז הוא לא סוטה מהעקרונות הללו; גם אז הוא מתנהל על פי הכללים ועושה דברים מתוך תחושת אחריות. לגבי הבעיות שאני יכול לראות ולגלות, אני מבקש ממישהו להסביר אותן, או שאני מתערב באופן אישי כדי לספק הנחיה ותיקון, ולעזור לפתור אותן. בקיצור, מבחינת הדברים שאיתם אתם באים במגע או ששמעתם עליהם בחייכם האמיתיים, ביסודו של דבר אני מטפל בכול, יהיה הדבר אשר יהיה, על בסיס עיקרון כזה. יתרה מכך, אינני מבחין בין עניינים גדולים לקטנים. בין אם מדובר בגידול חתולים, גידול כלבים, בניית דירי חזירים, בניית מכלאות כבשים, או בישול, תפירת בגדים, או אפילו ניקיון, אני מתערב בכל מה שאני רואה. כשאני רואה שאתם עושים דברים בצורה לא נכונה, אני מכוון ומתקן אתכם. מי שיש לו לב יקשיב ויפנים, ומי שאין לו לב לא יקשיב ולא יפנים. לאחר מכן אני רואה מי מקשיב ויכול לפעול בהתאם להוראות שלי, ואני משתמש בו. כך עשיתי דברים במהלך שנות האינטראקציה איתכם. לאחר שאני אומר לכם מה לעשות, אני ממשיך לעקוב עד שהעניין מסתיים ונעשה היטב. אף על פי שיש דברים רבים שאינני עושה במו ידיי, ליבי תמיד ממוקד בכל דבר שאני עוקב אחר ביצועו; ליבי אף פעם לא עוזב את הדברים האלה. אם נדרש טיפול דחוף ומהיר בדבר-מה, אני עובד מעלות השחר ועד השקיעה ואף עמוק אל תוך הלילה כדי לסיים את הטיפול, תוך התמדה במעקב, פיקוח והכוונה. אבל בהתחשב במצבי הפיזי, כפי שאתם יכולים לתאר לעצמכם, העבודה הזו מעייפת למדי. כאשר היא מסתיימת סוף סוף, אני מפסיק את מעורבותי בעניין. בסופו של דבר, מישהו שם לב ואומר: "האל ארגן כאן את הדברים עבורינו בצורה כל כך טובה, אבל הוא לא זוכה ליהנות מהם; אנחנו אלה שזוכים ליהנות מהכול." אני אומר שכל עוד אתם זוכים ליהנות מהם, די בכך. לאחר שהדברים מסודרים עבורכם והכול מתאים לכם מבחינת חייכם ומבחינת ביצוע חובותיכם, אינני צריך עוד להעסיק את עצמי בדברים האלה. למעשה, תפקידו של האל בהתגלמותו הוא לשתף על האמת ולספק את האמת; לשאר העבודות אין שום קשר אליי. אבל לאורך השנים האלה, מלבד ביצוע תפקידי, הייתי עסוק גם בסיוע לכם לפתור את הבעיות שלכם בביצוע חובותיכם, וגם זה דרש ממני להשקיע מאמצים ניכרים. אף על פי שלא מוטלת עליי עבודה רבה, ויש דברים רבים שאף לא עשיתי מעולם קודם לכן – אף פעם לא למדתי באופן שיטתי סוגים מסוימים של ידע או מיומנויות ולא טיפלתי בדברים האלה בחיי – לא עמדתי מנגד בחיבוק ידיים כשהכנסייה ובית האל נתקלו בדברים שונים. במקום זאת, אני עושה כמיטב יכולתי להנחות את כולכם ולעזור לכם, וכשמדובר בעניינים של חיי היומיום, אני גם עושה כל שביכולתי כדי לסדר את הדברים עבורכם. מנקודת המבט של האנושיות, אני עושה ככל שביכולתי. אם אראה דבר-מה שצריך לעשות ולא אעשה אותו, ארגיש אי-נוחות בתוכי. אם אגלה בעיה ולא אתקן אותה, ארגיש אי-נוחות בתוכי. אם יש עבודה שאיש אינו יודע כיצד לבצעה ולי יש רעיונות ואני יכול לבצע אותה אבל אינני עושה זאת, ארגיש אי-נוחות בתוכי. לכן אני פשוט חייב לפעול. לפיכך, כלפי חוץ נראה שמלבד לדבר ולשאת דרשות לא עשיתי שום דבר אחר. אבל השקעתי מאמצים רבים למען חיי היומיום שלכם ולמען צורכי המחיה הבסיסיים שאתם זקוקים להם כדי לבצע את חובותיכם. האיכות של רוב האנשים כה ירודה עד שהם לא יכולים אפילו לעשות את הדברים האלה היטב, ולכן עליי להשקיע מחשבה בהנחייתכם. אף על פי שאני נרא חסר ייחוד ואינני איזו דמות חשובה, ואף שלא קיבלתי שום סוג של הכשרה בחברה, כשמדובר בצורכי המחיה הבסיסיים של הצוות המבצע את חובותיו בבית האל, מאז שבאתי איתכם במגע לראשונה ועד היום, לא היה ולו היבט אחד של סביבת המחיה הבסיסית שלכם, של תנאי המחיה והצרכים היומיומיים שלכם, שלא השקעתי בו מאמצים. ניקח לדוגמה שתילת ירקות בחווה. בהתחלה, כשראיתי שרוב האנשים בחווה חיו באזור הכפרי ועסקו בעבודות חקלאיות במשך כמה שנים, בחרתי כמה אנשים שידעו איך לשתול כדי שיקחו על עצמם את העבודה הזו. אמרתי להם אילו ירקות לשתול בכל עונה וכיצד לשתול אותם. חשבתי שלאחר מכן לא אצטרך לדאוג לכך. אבל לאחר זמן מה הגעתי לחווה וראיתי ששום דבר לא נעשה כראוי. המפקח לא יכול היה להתמודד עם האחריות, וגם העובדים לא יכלו לעשות עבודה טובה. בסופו של דבר, לא נותרה לי ברירה אלא להתערב, לעקוב ולכוון אותם צעד אחר צעד. החל מבחירת זרעים ורכישתם ועד להסבר כמה לשתול וכיצד לבחור את האדמה, כמו גם מה לשתול בכל עונה, כיצד לשתול, מי צריך להיות אחראי על השתילה, כיצד לדשן, ועל אילו דברים יש להקפיד. הסברתי להם הכול בבירור. כך כיוונתי אותם באופן אישי; חוץ מלבשל עבורם ולהאכיל אותם, עשיתי הכול. יש אנשים שאומרים: "האם לא התייחסת אליהם כמו אל ילדים בני שלוש?" למעשה, זה באמת היה כך. כל האנשים האלה היו מבוגרים לכאורה, אבל הם באמת לא יכלו לשאת באחריות הזו. לא נותרה לי ברירה אלא לקחת אותם ביד ולכוון וללמד אותם באופן אישי בדרך זו עד שלבסוף הדברים התחילו להסתדר. בהמשך, כל האנשים שביצעו את חובותיהם יכלו לאכול את הדגנים והירקות שגידלו בעצמם. בקיץ הם יכלו לאכול גם פירות, ובחורף יכלו לאכול ירקות שאחסנו. אילו העליון לא היו מתערבים ובודקים את העבודה הזו, ופשוט מאפשרים לאנשים שמתחתיו לבצע אותה, הכול היה משתבש. בכל מקרה, מהי העובדה שעליה אני מדבר? עשיתי דברים רבים מבלי לדבר עליהם, אבל הדברים שאני כן מדבר עליהם הם אך ורק דברים שאכן עשיתי.

אינני משתף על הדברים האלה כדי לומר לכם כמה דברים עשיתי, כמה תשישות סבלתי, או כמה מאמצים השקעתי למענכם. אין צורך לדבר על הדברים האלה. אם כך, מה אני אומר לכם? האל בהתגלמותו בא לעולם האנושי הזה כדי לייצג את האל בעשיית עבודה. תפקידו הוא הכהונה שהוא מבצע. בשלב זה של אחרית הימים, תפקידו לספק לאנשים את כל האמיתות שלהן הם זקוקים כדי להשיג ישועה. בכהונה שהוא מבצע, הוא מציית בקפידה לאמונות המנחות ולעקרונות של התנהלות על פי הכללים ועשיית דברים מתוך תחושת אחריות. מחוץ לזה, בחייו האנושיים ובאשר לביטויי האנושיות שלו, הוא גם כן לא חורג מהעקרונות ומהאמונות המנחות האלה. בין שמדובר בהנחייתכם בביצוע חובותיכם או בסיוע בטיפול בעניינים שונים שלכם הנוגעים לצורכי מחיה בסיסיים, אני פועל על פי העקרונות של התנהלות על פי הכללים ועשיית דברים מתוך תחושת אחריות. אף פעם אינני משמיע סיסמאות או מדבר ברהב, ואף פעם אינני נותן פקודות באופן עיוור; אני פשוט עושה דברים באופן מעשי. באיזו מידה אני עושה זאת? לדוגמה, כשהדרכתי בחווה כיצד לשתול, ביקשתי מהם לרשום את כל זני הירקות שהם מכירים, את השמות של הירקות האלה, איך הם נראו, כמה זמן נמשכה תקופת הגידול שלהם, ואיזה זן היה הטוב והמתאים ביותר לגידול מקומי. על בסיס מה שידעתי, בחרתי זן אחד או שניים מכל ירק, החלטתי מי יהיה אחראי על שתילתם, ובסופו של דבר הבאתי לידי כך שכולם יכלו לאכול ירקות טריים בכל עונה. אף פעם אינני מדבר בסיסמאות ואומר: "הירק הזה כל כך מזין. אנשים מפיקים כל כך הרבה תועלת מאכילתו. כך וכך היא הדרך המדעית לגדל אותו." מעולם לא למדתי תזונה, וגם אינני מבין בחקלאות. מה אני כן יודע? אני יודע כיצד לבחור את זן הירק המתאים לגידול במקום מסוים, כך שלאחר שהוא יגדל, יהיה לו טעם טוב, כולם יהיו מוכנים לאכול אותו, והוא לא נשתל לשווא – זו פשוט הגישה המעשית שלי. כל הדברים האלה הם התנהלות על פי הכללים ועשיית דברים מתוך תחושת אחריות. אלה הם העקרונות והאמונות המנחות שאני מקיים; כך התנהלתי לאורך השנים. אף פעם אני לא משמיע סיסמאות, ואינני זקוק לתודות שלכם. כל עוד המזון והמגורים שלכם מתאימים והדברים לא משובשים לחלוטין, אני רגוע. כשאף אחד לא גורם להפרעות ולא עושה צרות, כשהכול נראה די נקי, הדגנים והירקות נשתלו כראוי, החזירים, הכבשים ושאר חיות המשק מגודלים כראוי, וכל שאר התחומים במצב די טוב, כשצורכי המחיה הבסיסיים כבר לא מהווים בעיה עבור רוב האנשים המבצעים את חובותיהם, אז אני יכול להפסיק לדאוג. הדרישות שלי בהקשר זה אינן נוקשות. האם אי פעם השמעתי סיסמאות כשהנחיתי אתכם בעבודה כלשהי או בעניינים הקשורים לצורכי המחיה הבסיסיים שלכם? מעולם לא השמעתי סיסמאות. לאחר שאני מסדר את הדברים עבורכם, אני מוצא אנשים מתאימים לביצוע העבודה. אם האנשים שנמצאו אינם מתאימים ולא ניתן לבצע את העבודה, הם מוחלפים. רק כשהעבודה מיושמת סוף סוף ורוב הדברים טופלו כראוי, וצורכי המחיה הבסיסיים של הצוות המבצע את חובותיו הוסדרו כראוי, אני יכול להפסיק את עבודתי כאדם, ואינני צריך עוד להשקיע מאמצים בהקשר זה. יש אנשים שעדיין שואלים אותי תמיד שאלות על עניינים פעוטים. אחד אומר: "מה עלינו לעשות אם הטלה שזה עתה נולד לא יכול לינוק חלב?" אחר אומר: "מה עלינו לעשות אם הבגדים שאנחנו תופרים תמיד מתכווצים?" עליכם להבין בעצמכם כיצד לפתור את הדברים האלה; זהו העניין שלכם ואין לו שום קשר אליי. אפילו כשאני משתף על האמת, אני אומר את הדברים רק פעם אחת. יש הקלטות שמע של הדרשות ושל השיתופים. אם אינכם מבינים, אתם יכולים להאזין להן עוד כמה פעמים, ולקחת את הזמן להרהר, לחפש ולשתף. אם גם על בסיס זה אתם עדיין קצת מבולבלים לגבי כמה סוגיות ואינכם יודעים כיצד לטפל בהן, נוכל לשתף עליהן כשניפגש. אבל כשמדובר בדברים שאנשים יכולים להשיג, מוטב שתטפלו בדברים כאלה בעצמכם. האל ברא את השמיים והארץ ואת כל הדברים עבור בני האדם – השמש, הירח, הכוכבים, המים, האוויר, אור השמש, המזון, כמו גם הסביבות השונות והיצורים החיים שאנשים זקוקים להם, ולאחר מכן הוא הציב את האנשים על פני האדמה. האל מקיים את חוקי הצמיחה והפעולה של כל הדברים עבור האנשים, ומקיים את סביבות המחיה שלהם – ועל האנשים לחיות בפועל את חייהם. באשר לשאלה אילו דברים לשתול בכל עונה, מתי לקצור אותם, כיצד לאחסן אותם לאחר הקציר, באילו שיטות להשתמש כשמכינים מהם מזון, ממה לאכול יותר, ממה לאכול פחות, מה לאכול בכל עונה, כמה לאכול בכל יום – זהו העניין שלכם. כעת משהאמת שותפה בצורה כה ברורה, וכל העניינים הנוגעים לחיים סודרו כראוי עבורכם, אם אתם עדיין מבקשים ממני לעזור לכם לעשות דבר כזה או אחר, ועדיין מחפשים אותי כדי שאשתף איתכם על דבר כזה או אחר, הרי שאתם כל כך חסרי היגיון. באשר למה שכבר שיתפתי עליו, אני אומר לכם לטפל בדברים האלה ולפתור אותם בעצמכם. בכנסייה יש מנהיגים בכל הרמות, וכן את האדם שבו משתמשת רוח הקודש כדי להוביל אתכם. עליכם לחפש ולפתור דברים בעצמכם; אל תבואו אליי בכל דבר. הסיבה לכך היא שכבר אמרתי את כל מה שצריך לומר, ואף סידרתי עבורכם את צורכי המחיה הבסיסיים שלכם, וכשמדובר בעניינים הפעוטים האלה, הם לא דברים שעליי לפתור, אלא העניין שלכם ועליכם לטפל בהם בעצמכם.

לא משנה כמה מילים האל בהתגלמותו אומר או כמה דברים הוא עושה, אנשים חייבים לדעת שהנקודה החשובה ביותר לגבי הרגילות והמעשיות, והצניעות וההסתתרות של האל בהתגלמותו, היא זו: בין אם האל בהתגלמותו חי בקרב אנשים או מבצע את כהונתו, האמונות המנחות והעקרונות הבסיסיים ביותר של אנושיותו, שאותם הוא מביא לידי ביטוי על ידי בשרו, הם להתנהל על פי הכללים ולעשות דברים מתוך תחושת אחריות. הדבר משתקף בבשרו של האל בהתגלמותו, ובאופן טבעי משתקף גם באל שהוא בעל זהות האל ומהות האל, האל בזהותו האינהרנטית. כמובן, במקרה של האל הדבר לא נקרא "להתנהל על פי הכללים", אבל לכל הפחות, באופן שבו האל עושה דברים, ובאופן שבו הוא מתייחס לאנשים ולדברים, הוא בהחלט גם מציית בקפידה לעקרונות הללו. אלו הן גם תכונותיה ומהותה של אנושיות האל בהתגלמותו, וגם תכונותיה ומהותה של אלוהיות האל בזהותו האינהרנטית. תכונותיה ומהותה של אנושיותו כרוכות בהתנהלות על פי הכללים ועשיית דברים מתוך תחושת אחריות, בעוד שמהותו של האל בזהותו האינהרנטית כרוכה בכך שהאל מתייחס לאנשים על פי הכללים ועושה דברים מתוך תחושת אחריות. לא נרחיב על כך עוד. לא משנה מאיזו נקודת מבט תבחן זאת – מבחינת כל הדברים שנבראו על ידי האל, ריבונותו של האל על המין האנושי וההנחייה שלו את המין האנושי, מעניינים גדולים ועד קטנים, ומההיבטים המאקרוסקופיים ועד למיקרוסקופיים – האל עושה הכול על פי הכללים ומתוך תחושת אחריות. כשהאל לא התגלם בבשר, הוא היה נסתר בקרב כל הדברים. אף על פי שהמין האנושי לא ראה את דמותו של האל או את פניו האמיתיים, האל תמיד הוביל את כל המין האנושי. הוא גם תמיד עשה כל דבר ודבר, ניהל כל דבר ודבר, והיה ריבון על כל דבר ודבר ביקום באופן מעשי; שום דבר שהוא עושה אינו חלול. כמובן, אף לא דבר אחד שנעשה על ידי ידיו של האל נשאר ברמה של תיאוריות או סיסמאות. אלא, בכל דבר ודבר שהאל עושה – בין אם אתה יכול להעריך זאת ובין אם לאו, בין אם אתה יכול לראות זאת ובין אם לאו – הוא עושה זאת על פי הכללים ועושה זאת מתוך תחושת אחריות. הוא עושה את העבודה שהוא מתכוון לעשות באופן מחובר למציאות. הוא אף פעם לא יוצא בהצהרות או מצדיק את עצמו בפני אנשים, והוא גם לא משמיע שום סיסמאות. אלא, הוא תמיד השמיע אמירות ודיבר, והוביל וסיפק באופן מעשי את כל המין האנושי. גם אלו הן תכונות האל ומהותו. תכונותיו ומהותו של האל בהתגלמותו בהחלט לא יהיו מנותקות מתכונותיו ומהותו של האל עצמו או יעמדו בסתירה אליהן. לכן, לאחר שאנשים יכירו את תכונותיו ומהותו של האל בהתגלמותו, או ידעו את האמונות המנחות ואת העקרונות להתנהלות שהאל בהתגלמותו מציית להם, הם יכירו במידה רבה את מהותו של האל בזהותו האינהרנטית, ואת תכונותיו ומהותו. כתוצאה מכך, תפיסותיהם ודמיונותיהם של אנשים לגבי האל שבשמיים יפחתו במידה מסוימת, והידע שלהם, הבנתם או השקפותיהם לגבי האל יהפכו למעשיות יותר. באופן יחסי, הם גם יוכלו להתייחס לאל בהתגלמותו בצורה מדויקת, אובייקטיבית ורציונלית יותר, במקום לגנות את תכונותיה ומהותה של אנושיותו, או לזלזל ולבטל את תכונותיה ומהותה של אנושיותו. מצד אחד, הם יוכלו להתייחס לכך כראוי, ומצד שני, הם יהיו מסוגלים עוד יותר – באמצעות תכונותיה ומהותה של אנושיותו – לראות את תכונותיה ומהותה של אלוהיותו, וכך יוכלו להכיר הן את האל שבשמיים והן את האל שעל פני האדמה בצורה מדויקת יותר.

טוב, כאן נסיים את השיתוף שלנו על הנושא הזה להיום. להתראות!

10 באוגוסט 2024