פרק 5

כשאלוהים מציב דרישות לבני האדם שקשה להם להסביר וכשדבריו מכים הישר בלב האנושי ובני האדם מגישים את לבם הכן כקורבן להנאתו, אלוהים נותן אז לבני האדם הזדמנות להרהר, לקבל החלטה נחושה ולחפש נתיב לנוהג. כך, כל בני עמו יגישו שוב את כל הווייתם כקורבן מנחה לאלוהים, באגרופים קמוצים ובהחלטיות. ייתכן שחלקם יערכו תוכנית ויקבעו לוח זמנים יומי בעודם מתכוננים להתגייס לעבודה קשה – הם יקדישו את מעט מהאנרגיה שלהם לתוכנית הניהול של אלוהים כדי להביא לה תהילה ולקרב את סיומה. בדיוק כאשר בני האדם מטפחים מנטליות כזו ומחזיקים את הדברים האלה אחיזה הדוקה בדעתם בעודם מבצעים את מטלות יומם, בעודם מדברים ובעודם עובדים, אלוהים מתחיל לדבר שוב: "כשרוחי משמיעה קול, היא מביעה את כל הטבע שלי. האם זה ברור לכם?" ככל שבני האנוש נחושים יותר, כך הם משתוקקים נואשות לתפוס את רצונו של אלוהים וכך הם משתוקקים שאלוהים יציב להם דרישות. מהסיבה הזאת, אלוהים ייתן לבני האדם את מבוקשם וינצל את ההזדמנות הזו כדי להשמיע את דבריו המוכנים זה מכבר למעמקי הווייתם. על אף שנדמה שהמילים האלה קשוחות או בוטות במקצת, הן נשמעות לאנושות כמתוקות מאין כמותן. לפתע לבם פורח בשמחה, כאילו היו בשמיים, או כאילו הועברו למישור אחר, גן עדן דמיוני של ממש שבו ענייני העולם החיצוני אינם פוגעים עוד באנושות. על מנת למנוע אפשרות שבני האדם ידברו ויפעלו כלפי חוץ, כפי שנהגו לעשות בעבר, ובכך לא יצליחו להכות שורש כראוי, ברגע שהדבר שבני האדם רוצים בלבם מתממש, ויתרה מזאת, ברגע שהם נערכים לצאת לעבודה בהתלהבות ובהשתוקקות, אלוהים ממשיך להתאים את אופן הדיבור שלו למנטליות שלהם ומפריך את כל הלהט והטקסיות הדתית שבלבם חיש מהר וללא מעצורים. כפי שאלוהים אמר: "האם באמת הבנתם את חשיבותו של העניין?" לפני או אחרי שבני האדם גומרים בדעתם לעשות משהו, הם אינם מייחסים חשיבות רבה להכרת אלוהים במעשיו או בדבריו אלא ממשיכים להרהר בשאלה "מה אני יכול לעשות למען אלוהים? זה הנושא המרכזי!" זו הסיבה לכך שאלוהים אומר: "ואתם מעזים לקרוא לעצמכם עמי בפניי – אין לכם בושה ועל אחת כמה וכמה אין לכם היגיון!" ברגע שאלוהים אומר את הדברים האלה, בני האדם מבינים אותם תכף ומיד. כאילו שהם חווים הלם חשמלי. הם ממהרים למשוך את ידיהם בחזרה לחיקם הבטוח, בפחד שמא יעוררו את חמתו של אלוהים בשנית. בנוסף, אלוהים גם אמר: "במוקדם או במאוחר, בני אדם כמותכם יגורשו מביתי! אל תתנהגו אליי כאילו אתם בני סמכא, במחשבה שאתם נושאים עדות עליי!" למשמע דברים כאלה, בני האדם פוחדים אף יותר, כאילו ראו אריה בקרבתם. הם יודעים היטב בלבם. הם אינם רוצים להיטרף בידי אריה, ומצד שני, הם אינם יודעים כיצד להימלט. ברגע זה ממש התוכנית בלב האנושי נעלמת ללא זכר, לגמרי ולחלוטין. באמצעות דברי האל, אני חש שאני יכול לראות כל היבט והיבט של החרפה של האנושות: ראש מושפל והתנהגות חמקנית, כמו מועמד שנכשל במבחן הקבלה לאוניברסיטה, אשר כל האידיאלים הנשגבים שלו, המשפחה השמחה שלו, עתידו הוורוד וכן הלאה, הפכו כולם לדיבורי סרק – יחד עם ארבע המודרניזציות עד שנת 2000 – דבר שיצר תרחיש דמיוני בסרט מדע בדיוני. כל זה נועד כדי להחליף יסודות פסיביים בפעילים, כדי לגרום לבני האדם הפסיביים להתייצב במקום שאלוהים הקצה להם. בייחוד חשובה העובדה שבני האנוש מפחדים פחד עז לאבד את התואר הזה, ולכן הם נאחזים בתוארי המשרה שלהם כאילו חייהם תלויים בכך, בפחד עז שמישהו יחטוף להם אותם. כאשר זהו הלך הרוח של האנושות, אלוהים אינו דואג שבני האדם יהפכו לפסיביים, ולכן, בהתאם לכך, הוא מחליף את דברי המשפט שלו בדברי חקירה. לא זו בלבד שהוא נותן לבני האדם הזדמנות להסדיר את נשמתם, אלא הוא גם נותן להם הזדמנות לקחת את השאיפות שהיו להם עד כה ולסדר אותן להתייחסות בעתיד: ניתן לשנות את כל מה שאינו מתאים. זאת משום שאלוהים עדיין לא התחיל את עבודתו – זה שביב של מזל טוב בתוך ביש מזל רב – ויתרה מזאת, אלוהים אינו מגנה אותם. לכן, הניחו לי להמשיך להקדיש לו את כל המסירות שלי!

בהמשך, אסור לך להתרחק מדברי האל בשל הפחד שלך. בדוק אם יש לאלוהים דרישות חדשות כלשהן. מהר מאוד תגלה דרישה כזו: "מכאן ואילך, עליכם להיווכח במציאות של הנוהג בכל הדברים. כבר לא יהיה די בפטפוטי ההבל שפטפטתם בעבר." הדברים האלה הם התגלמות של חוכמתו של אלוהים. אלוהים תמיד הגן על עדיו, וכשהמציאות של דברי העבר תסתיים, איש לא יהיה מסוגל לתפוס את הידע של "המציאות של הנוהג". די בכך כדי להוכיח את האמת בדברי האל, "אני מתחייב לעשות את העבודה בעצמי". הדבר קשור למשמעות האמיתית של העבודה באלוהיות, וכן לסיבה לכך שהאנושות עדיין אינה מסוגלת להעלות בדעתה את המשמעות האמיתית של דברי האל, אפילו משהגיעה לשלב חדש של התחלה. הסיבה לכך היא שבעבר, רוב גדול של בני האדם דבק במציאות של דברי האל, ואילו כיום, אין לבני האדם מושג לגבי מציאות הנוהג, אלא הם מבינים רק את ההיבטים השטחיים של המילים האלה אך לא את מהותן. דבר חשוב עוד יותר הוא שכיום איש אינו רשאי להתערב בבניית המלכות, אלא על כולם רק להישמע לתכתיביו של אלוהים כרובוטים. זכרו זאת היטב! בכל פעם שאלוהים מזכיר את העבר, הוא מתחיל לדבר על המצב הממשי של ימינו. זו שיטת דיבור שיוצרת ניגוד מובהק בין מה שהיה בעבר ומה שיהיה בעתיד, ולפיכך היא פורייה אף יותר ומאפשרת לבני האדם להשוות בין ההווה לעבר וכך להימנע מבלבול ביניהם. זה היבט אחד של חוכמתו של אלוהים ותכליתו היא לקצור את פירות העבודה. לאחר מכן, אלוהים מגלה שוב את כיעורה של האנושות, כדי שהאנושות לא תשכח לעולם לאכול ולשתות את דברי האל בכל יום, ויתרה מזאת, כדי שבני האדם יכירו את עצמם ויפיקו מכך לקח שעליהם ללמוד מדי יום.

לאחר שאלוהים אומר את הדברים האלה, הוא השיג את ההשפעות שאליהן כיוון מלכתחילה. על כן, בלי להתייחס עוד כלל לשאלה אם האנושות הבינה אותו, הוא עובר על כך במהירות במשפטים ספורים, מפני שעבודתו של השטן אינה קשורה כלל לאנושות – את זה האנושות אינה יודעת כלל. כעת, השאירו מאחור את עולם הרוח והביטו טוב יותר באופן שבו אלוהים מציב את דרישותיו מהאנושות: "במנוחתי במקום מגוריי, אני משקיף מקרוב: כל בני האדם על פני האדמה מתרוצצים להם, 'נוסעים מסביב לעולם' ואצים הלוך ושוב למען גורלם ועתידם. אולם לאף אחד מהם לא נותרה אנרגיה לבנות את מלכותי, ואפילו לא נותר להם כוח לנשום" לאחר שאלוהים חלק את המוסכמות האלה עם בני האדם, אלוהים עדיין לא מתייחס אליהן כלל, אלא ממשיך לדבר מנקודת המבט של רוח האל, ודרך המילים האלה, הוא מגלה את נסיבות חייה הכלליות של האנושות כולה. אפשר להבין בנקל מהמילים "נוסעים מסביב לעולם" ו"אצים הלוך ושוב" שהחיים האנושיים נעדרים כל תוכן. אלמלא הישועה הכול יכולה של אלוהים, ובייחוד מדובר באלה שנולדו למשפחה הגדולה והמידלדלת של השושלת האימפריאלית הסינית, אנשים היו חיים חיים שלמים לריק והיה מוטב להם שייפלו לשאול או לגיהינום במקום להיוולד, לא היה זה הבדל משמעותי. תחת ריבונותו של התנין הגדול האדום כאש, הם פגעו באלוהים בלא יודעין, ולכן באופן טבעי, ושוב בלי ידיעתם, אלוהים ממיט עליהם ייסורים. זו הסיבה לכך שאלוהים לקח את המילים "הצלתי" ו"כפויי טובה" והציב אותן זו לצד זו, כדי שבני האנוש יכירו את עצמם טוב יותר, וכדי ליצור בכך ניגוד לישועה בחסדיו. האין זה משיג תוצאה יעילה יותר? כמובן שברור מאליו גם בלי שאומר זאת באופן כה מפורש שבני האדם יכולים להקיש יסוד של תוכחה מתוכן דבריו של אלוהים, וכן יסוד של ישועה והפצרה, וגם רמז קל של עצבות. כשבני האדם קוראים את המילים האלו, הם מתחילים לחוש מעין חרטה מהוססת בלבם באופן לא מודע ואינם יכולים שלא להזיל דמעות... אולם אי-אלו רגשות צער לא יניאו את אלוהים והוא לא יזנח את עבודתו להטלת משמעת על בני עמו ולהצבת דרישות מהם רק משום השחיתות של האנושות כולה. משום כך, הנושאים שלו נוגעים ישירות בנסיבות כגון אלה של ימינו, ומעבר לכך, הוא מכריז בפני האנושות את הצווים המנהליים המלכותיים שלו כדי שתוכניתו תמשיך להתקדם. זו הסיבה לכך שלאחר כל זאת, אלוהים ממשיך בעבודה במהירות הראויה ומכה בברזל בעודו חם. אלוהים מפיץ בפרשת הדרכים החשובה הזו של הזמנים חוקה שבני האדם צריכים לקרוא תוך שימת לב לכל סעיף שלה בטרם יבינו את רצונו של אלוהים. אין צורך להרחיב על כך כעת – בני האדם פשוט צריכים לקרוא יותר בקפידה.

כיום, אתם – קבוצת בני האדם כאן – היחידים שיכולים לראות את דברי האל באמת. אף על פי כן, בני האדם של ימינו משתרכים מאחורי כל אדם שהוא מעידני העבר. מכך ניכרים מספיק המאמץ שהשטן השקיע באדם במשך אלפי השנים האלו והמידה שבה הוא השחית את האנושות – בשיעור כה ניכר עד שעל אף שאלוהים אמר כל כך הרבה דברים, האנושות עדיין לא מבינה את אלוהים ולא מכירה אותו, אלא תחת זאת מעזה להתקומם ולהתנגד לו בגלוי. על כן, אלוהים מרבה להשוות את בני האדם מעידני העבר לבני האדם של ימינו, כדי לאפשר לבני האדם של ימינו, אטומים וקהי חושים כמות שהם, נקודת התייחסות מציאותית. מאחר שבני האנוש אינם מכירים את אלוהים כלל ואין להם אמונה אמיתית בו, אלוהים פסק שהאנושות נעדרת סמכות והיגיון. לכן אלוהים הפגין סובלנות כלפי בני האדם והושיע אותם פעם אחר פעם. ניטש קרב על העניינים האלה במישור הרוחני: תקוות השווא של השטן היא להשחית את האנושות עד כדי כך שהעולם יהפוך לטמא ומרושע, ובכך לגרור את האדם מטה אל תוך הבוץ ולהשמיד את תוכניתו של אלוהים. אולם תוכניתו של אלוהים איננה לגרום לכל בני האנוש להכיר אותו, אלא לבחור חלק שמייצג את השלם ולהותיר את השאר כפסולת, כסחורה פגומה שתושלך לערמת האשפה. לכן, אף על פי שמנקודת מבטו של השטן, השתלטות על כמה נפשות נראית כהזדמנות מצוינת להשמיד את תוכניתו של אלוהים, מה יודע שטן שוטה כזה על כוונתו של אלוהים? זו הסיבה לכך שאלוהים אמר מזמן, "הסתרתי את פניי כדי לא להביט בעולם הזה." אנחנו יודעים על כך מעט ואלוהים אינו דורש שבני האנוש יהיו מסוגלים לעשות דבר, אלא הוא רוצה שהם יכירו בכך שמעשיו פלאיים ובלתי נתפסים וירחשו יראה אליו בלבם. אילו אלוהים היה מייסר את האדם מבלי להתחשב בנסיבות חייו, כפי שבני האדם מדמיינים זאת, הרי שהעולם כולו היה נחרב זה מכבר. האין הדבר שווה ערך לנפילה בפח של השטן? וכך אלוהים משתמש בדבריו כדי לקצור את הפרי שבדעתו לקצור. אולם, נדיר שהעובדות מתגלות. האין זו דוגמה לדברי אלוהים: "אילולא ריחמתי על חוסר היכולת שלכם, על ההיגיון והתובנות שלכם, הייתי משמיד את כולכם בייסורים ומוחה אתכם מהעולם. אולם עד שאשלים את עבודתי על פני האדמה, אמשיך לנהוג באנושות במידת הרחמים "?

קודם: פרק 4

הבא: פרק 6

דברי אלוהים הם הבסיס לאמונתו של האדם. האם חשתם משבר אמונה, או שאתם צריכים להקשיב לקולו של אלוהים ולפתח אמונה אמיתית בו? האתר שלנו מציג את הדברים שרוח הקודש אומרת לכל הכנסיות, ואלה יסייעו לכם. אתם מוזמנים לשוחח עימנו בצ'ט ולהחליף רעיונות.

תוכן דומה

רבים הקרואים אך מעטים הנבחרים

קראתי לרבים בעולם להיות לי לחסידים. בין כל החסידים נמנים אלה שמשרתים ככמרים, אלה שמובילים, אלה שהם הבנים, אלה שמהווים את העם ואלה שמשרתים....

מדוע אינך מוכן להיות ניגוד?

בני האדם שנכבשים הם ניגודים, ורק אחרי שבני האדם הופכים למושלמים, הם נהיים אות ומופת לעבודה של אחרית הימים. לפני שאלוהים משלים אותם, הם...

עליכם לחפש דרך לִתְאום למשיח

רבות עבדתי בקרב בני האדם, ורבים הדברים שהטפתי באוזניכם בזמן הזה. דברים אלו נאמרו למען ישועת האדם ובמטרה לאפשר לאדם לתאום לי. למרות זאת,...

פרק 12

כשכל בני האדם ישימו לב, כשכל הדברים יתחדשו ויקומו לתחייה, כשכל בני האדם יישמעו לאלוהים ללא נקיפות מצפון, וכשהם יהיו מוכנים לשאת על כתפיהם...

הגדרות

  • טקסט
  • ערכות נושא

צבעים אחידים

ערכות נושא

גופן

גודל גופן

מרווח בין שורות

מרווח בין שורות

רוחב דף

תוכן

חיפוש

  • חיפוש טקסט
  • חיפוש בספר זה