אנו מזמינים את כל מבקשי האמת לפנות אלינו

הדבר מופיע בבשר

צבעים אחידים

ערכות נושא

גופן

גודל גופן

מרווח בין שורות

רוחב הדף

0 תוצאת(תוצאות) חיפוש

לא נמצאו תוצאות

`

פירושים לאמירה העשרים ותשע

מתוך כל העבודה שעושים בני האדם, חלק ממנה מתבצע בהוראה ישירה מאלוהים, אך חלק ממנה מתבצע ללא הוראות מפורשות של אלוהים, מה שמוכיח די הצורך שעדיין לא נחשפה עד כה כל עבודתו של אלוהים – כלומר דברים רבים עדיין נסתרים ועדיין לא יצאו לאור. אולם יש דברים שצריך להוציא לאור, ויש דברים שצריכים לגרום לבני האדם לבלבול ותמיהה. זה מה שעבודתו של אלוהים דורשת. לדוגמה, בואו של אלוהים מהשמיים אל בני האדם: כיצד הוא בא? באיזו שנייה הוא בא? האם השמיים והארץ וכל צבאם עברו שינו או לא? אלה דברים שדורשים מבני האדם להיות מבולבלים. זה גם מבוסס על הנסיבות בפועל, מכיוון שהבשר האנושי עצמו לא מסוגל להיכנס ישירות למישור הרוחני. לפיכך, אפילו אם אלוהים יאמר בבירור איך הוא הגיע מהשמיים אל הארץ, או כשהוא אומר, "ביום שבו כל הדברים קמו לתחייה, באתי אל בני האדם וביליתי איתם ימים ולילות נפלאים," המילים האלה שוות ערך לדיבור אל גזע עץ – הן לא זוכות לשום תגובה, מפני שבני האדם לא מכירים את שלבי עבודתו של אלוהים. אפילו כשהם מודעים לחלוטין, הם מאמינים שאלוהים עף ארצה מהשמיים כמו פיה, ושהוא נולד מחדש בקרב בני האדם. זה מה שמחשבותיו של האדם משיגות. מהותו של האדם היא הסיבה לכך שהוא לא מסוגל להבין את מהותו של אלוהים, וזו הסיבה לכך שהוא לא מסוגל להבין את האמת בנוגע המישור הרוחני. באמצעות מהותם לבדה, בני האדם לא היו מסוגלים לשמש אות ומופת לזולת, משום שמטבע הדברים, בני האדם זהים זה לזה ולא שונים זה מזה. לפיכך, כשדורשים מבני האדם להוות דוגמה לזולת או לשמש כאות ומופת, הדבר הופך לבועה, לאדים העולים ממים. אף על פי שאלוהים אומר, "הוא זוכה להכיר במקצת את מה שיש לי ואת מי שאני," המילים האלה מתייחסות רק להתגלמות עבודתו של אלוהים כבשר ודם. במילים אחרות, הן מכוונות אל פניו האמיתיים של אלוהים – האלוהיות, מה שמתייחס בעיקר לטבעו האלוהי. כלומר בני האדם נדרשים להבין דברים, כגון את הסיבה לכך שאלוהי עובד כך, את הדברים שדברי האל אמורים להשיג, את מה שאלוהים רוצה להגשים על פני האדמה, את הדברים שאלוהים רוצה לזכות בהם בקרב בני האדם, את השיטות שאלוהים נוקט בדיבור ואת גישתו של אלוהים לאדם. אפשר לומר שאין באדם שום דבר שראוי להתרברב עליו, כלומר אין בו דבר שיכול לשמש דוגמה לזולת.

דווקא משום הרגילות של אלוהים כבשר ודם, ומשום ההבדל בין אלוהים שבשמיים ואלוהים בהתגלמותו כבשר ודם, שלא נדמה שהוא תולדה של אלוהים שבשמיים, אלוהים אומר, "עברתי בקרב בני האדם במשך שנים רבות, אך הם אף פעם לא היו מודעים לכך, והם מעולם לא הכירו אותי." אלוהים גם אומר, "כשצעדיי יפסעו בקצות התבל, האדם יתחיל להרהר בינו לבין עצמו, וכל בני האדם יבואו אליי להשתחוות בפניי ולעבוד אותי. זה יהיה יום כבודי, יום שובי וכן יום עזיבתי." רק זה הוא היום שבו פניו האמיתיים של אלוהים מוצגים לאדם. אולם אלוהים לא מעכב את עבודתו כתוצאה מכך, והוא בסך הכל עושה את העבודה שצריכה להיעשות. כשהוא שופט את בני האדם, הוא מרשיע אותם בהתאם לגישתם אל אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם. זה אחד מהנושאים שעוברים כחוט השני באמירותיו של אלוהים במהלך התקופה הזו. לדוגמה, אלוהים אומר, "פתחתי באופן רשמי בכל רחבי תבל את סיום תוכנית הניהול שלי. מרגע זה ואילך, כל מי שלא יהיה זהיר יהיה מועד בכל רגע לייסורים חסרי רחמים." זה התוכן של תוכניתו של אלוהים, והוא לא משונה או מוזר, אלא שהוא מכיל את כל שלבי העבודה. יחד עם זאת, אלוהים שופט את בני עמו ובניו שנמצאים מחוץ לסין לפי כל מה שהם עושים בכנסיות, ולכן אלוהים אומר, "כשאני עובד, כל המלאכים יוצאים איתי לקרב המכריע, כשהם נחושים למלא את רצונותיי בשלב הסופי. זאת כדי שבני האדם על פני האדמה ייכנעו בפניי כמו המלאכים, לא יחושו בצורך להתנגד אליי ולא יעשו שום דבר שמתמרד בי. זו הדינמיקה של עבודתי ברחבי תבל." זה ההבדל בעבודה שאלוהים מבצע בכל רחבי העולם. הוא נוקט אמצעים שונים בהתאם למושא העבודה. כיום, יש לכל אנשי הכנסיות לב מלא כמיהה, והם החלו לאכול ולשתות את דברי האל – די בכך כדי להוכיח שעבודתו של אלוהים מתקרבת לסופה. המבט מטה מהשמיים משול למבט נוסף במראות העגמומיים של ענפים קמולים ועלי שלכת, של אדמת לס שעפה ברוח הסתיו. יש הרגשה כאילו חזון אחרית הימים עומד להתגשם בקרב בני האדם – כאילו הנוף עומד להפוך לחורבה. אולי משום הרגישות של רוח האל, תמיד יש תחושה של עצבות בלב, עם קמצוץ של נוחות שלווה, אך התחושה הזו משולבת גם במעט צער. זה אולי ביטוי של דברי האל, "האדם מתעורר, כל הדברים על פני האדמה הם כשורה, וימי ההישרדות של פני האדמה לא יהיו עוד, משום שבאתי!" ייתכן שבני האדם יהפכו לשליליים במידת מה למשמע הדברים האלה, ואולי הם יתאכזבו במקצת מעבודתו של אלוהים, או שהם יתמקדו יותר מדי ברגשות שברוחם. אולם לפני השלמת עבודתו על פני האדמה, לא ייתכן שאלוהים יעשה דבר כה טיפשי כמו לתת לבני האדם אשליה כזו. אם באמת יש לכם רגשות כאלה, זה מוכיח שאתם מקדישים יותר מדי תשומת לב לרגשותיכם, שאתם עושים את כל מה שעל רוחכם, ושאתם לא אוהבים את אלוהים. זה מוכיח שבני אדם כאלה מתמקדים יותר מדי בדברים על-טבעיים ולא מתייחסים כלל לאלוהים. משום ידו של אלוהים, בלי קשר למאמציהם של בני האדם להימלט, הם לא מסוגלים לברוח מהנסיבות האלה. מי יכול להימלט מידו של אלוהים? מתי אלוהים לא הסדיר את מעמדכם ואת נסיבות חייכם? בין שאתם סובלים ובין שאתם מבורכים, איך ייתכן שתתגנבו אל מחוץ לידו של אלוהים? זה לא עניין אנושי, אלא לחלוטין צורך של אלוהים – מי לא יישמע לו משום כך?

"אני אשתמש בעונש כדי להפיץ את עבודתי בקרב הגויים – כלומר, אני אשתמש בכוח נגד כל הגויים. מובן מאליו שהעבודה הזו תתבצע במקביל לעבודתי בקרב הנבחרים." עם אמירת הדברים האלה, אלוהים פוצח בעבודה הזו ברחבי התבל, וזה שלב בעבודתו של אלוהים, שכבר התקדמה עד השלב הזה. איש לא יכול להשיב את הגלגל לאחור. אסונות יפתרו חלק אחד של האנושות, מה שיגרום לבני האדם לגווע עם העולם. כשהתבל מוכה בייסורים באופן רשמי, אלוהים מופיע בפני כל העמים באופן רשמי. ומשום הופעתו, בני האדם חווים ייסורים. בנוסף, אלוהים גם אמר, "הרגע שבו אני פותח את המגילה באופן רשמי הוא הרגע שבו אני מטיל ייסורים על בני אדם ברחבי תבל ומציב בני אדם בכל רחבי העולם בניסיונות." מכך אפשר להבין בבירור שתוכן שבעת החותמות הוא תוכן הייסורים, כלומר יש אסונות בשבעת החותמות. לפיכך, כיום, שבעת החותמות טרם נפתחו. ה"ניסיונות" שמוזכרים כאן הם הייסורים שהאדם סובל, ומתוך הייסורים האלה, קבוצה של בני אדם תיפול בנחלתו של אלוהים ותקבל באופן רשמי "אישור" בחתימתו של אלוהים, ולכן, הם יהיו בני האדם במלכותו של אלוהים. זה מקורם של בניו ובני עמו של אלוהים, וכיום עדיין לא הוחלט מי הם יהיו, והם רק מניחים את היסודות לחוויות עתידיות. אם יהיו למישהו החיים האמיתיים, הוא יהיה מסוגל לעמוד איתן במהלך הניסיונות, ואם אין למישהו החיים, זו הוכחה מספקת לכך שעבודתו של אלוהים לא משפיעה עליו, ושהוא דג במים עכורים ולא מתמקד בדברי האל. משום שזו העבודה של אחרית הימים, ששמה סוף לעידן במקום לבצע את העבודה, אלוהים אומר, "במילים אחרות, אלה החיים שהאדם מעולם לא חווה מאז הבריאה ועד היום, ... ולכן אני אומר שאני עושה עבודה שמעולם לא נעשתה בעבר," והוא גם אומר, "משום שיומי הולך וקרב לאנושות כולה, משום שהוא לא נראה רחוק אך הוא ממש לנגד עיניו של האדם." בימים עברו, אלוהים החריב באופן אישי כמה ערים, אך אף אחת מהן לא נמחקה באופן אופן שבו הדבר יקרה באחרית הימים. אף על פי שאלוהים החריב בעבר את סדום, סדום של ימינו לא זוכה לטיפול של ימים עברו – היא לא תושמד ישירות, אלא ראשית תיכבש, ואז תישפט, ובסופו של דבר, היא תקבל עונש עולם. אלה שלבי העבודה, ובסופו של דבר, סדום של ימינו תושמד באותו סדר שבו הושמד העולם בעבר – וזו תוכניתו של אלוהים. היום שבו אלוהים יופיע הוא גם יום הרשעתה הרשמית, והופעתו לא תושיע אותה. לפיכך, אלוהים אומר, "אני מופיע בפני המלכות הקדושה ומסתתר מארץ הטינופת." משום שסדום של ימינו טמאה, אלוהים לא באמת מופיע בפניה, אלא משתמש באמצעיו כדי להמיט עליה ייסורים – האם לא הבנתם זאת בבירור? אפשר לומר שאף אחד על פני האדמה לא מסוגל לראות את פניו האמיתיים של אלוהים. אלוהים מעולם לא הופיע בפני האדם, ואיש לא יודע באיזה רקיע אלוהים נמצא. זה מה שהניח לבני האדם של ימינו להיות בנסיבות הנוכחיות. אם הם אי-פעם יחזו בפניו של אלוהים, זו ודאי תהיה העת שבה סופם יתגלה – העת שבה כולם ימוינו לפי סוגם. כיום, המילים באלוהיות מוצגות לבני האדם ישירות, והן מנבאות שאחרית הימים של האנושות הגיעה, ושהיא לא תימשך עוד זמן רב. זה אחד מהאותות המסמנים את הניסיונות שבני האדם יעברו כשאלוהים יופיע בפני כל בני האדם. לפיכך, על אף שבני האדם נהנים מדברי האל, תמיד יש להם הרגשה מבשרת רעות, כאילו אסון גדול עומד להכות בהם. בני האדם של ימינו הם כמו ציפורי דרור בארצות הקור שהמוות כופה עליהם חוב ומותיר אותם ללא דרך לשרוד. משום חוב המוות שיש לאדם, כל בני האדם מרגישים שאחריתי ימיהם הגיעה. זה מה שקורה בלבם של בני האדם ברחבי תבל, ועל אף שהם לא מגלים זאת על פניהם, מה שבלבם לא מסוגל להסתתר מעיניי – זו המציאות של האדם. ייתכן שהמילים לא נבחרו בקפידה מספקת, אך אלה בדיוק המילים שדי בהן כדי להציג את הבעיה. כל אחת מהמילים שאלוהים אמר תתגשם, בין שהן נאמרו בעבר ובין שהן נאמרות בהווה. הן יגרמו לעובדות להופיע לנגד עיניהם של בני האדם – הן ירהיבו את עיניהם ויבלבלו ויהממו אותם. האם עדיין לא הבנתם בבירור איזה עידן הוא העידן הנוכחי?

קודם:פירושים לאמירה העשרים ושמונה

הבא:פירושים לאמירה השלושים

ייתכן שתאהב גם...