פרקים 22 ו-23

כיום, כולם מוכנים לתפוס את רצונו של אלוהים ומכירים את טבעו של אלוהים, אך איש אינו יודע מה הסיבה לכך שהם אינם מסוגלים לפעול לפי רצונם, מדוע לבם תמיד בוגד בהם ומדוע הם אינם מסוגלים להשיג את מה שהם רוצים להשיג. כתוצאה מכך, הם מוכים בייאוש מוחץ, אך הם גם מפחדים. מאחר שהם אינם מסוגלים לבטא את הרגשות הסותרים האלה, כל מה שהם יכולים לעשות הוא להרכין את ראשם בצער ולשאול את עצמם שוב ושוב: "האם ייתכן שאלוהים לא הפך אותי לנאור? הם ייתכן שאלוהים נטש אותי בסתר? אולי כל שאר בני האדם בסדר, ואלוהים הפך את כולם מלבדי לנאורים. מדוע אני תמיד מרגיש מוטרד כשאני קורא את דברי האל. מדוע אף פעם אינני מצליח לתפוס דבר?" על אף שמחשבות כאלה מצויות בראשם של בני האדם, איש אינו מעז לבטא אותם. הם פשוט ממשיכים להיאבק בתוך-תוכם. למעשה, אף אחד מלבד אלוהים אינו מסוגל להבין את דבריו של אלוהים או לתפוס את רצונו האמיתי. עם זאת, אלוהים תמיד דורש מבני האדם לתפוס את רצונו – האין זה כמו ניסיון לגרום לברווז לעמוד על ענף? האם אלוהים אינו מודע לחסרונותיו של האדם? זו נקודת זמן בעבודתו של אלוהים שבני האדם אינם מבינים אותה, ולכן אלוהים אומר, "האדם חי בתוך האור, אך הוא אינו מודע לערכו הרב של האור. הוא אינו יודע את מהותו של האור ואת מקורו של האור, ויתרה מזו, הוא אינו יודע למי האור שייך". לפי מה שדברי האל אומרים לאדם ומה שהם דורשים ממנו, איש לא ישרוד, מכיוון שאין בבשרו ודמו של האדם שום דבר שמקבל את דברי האל. לכן, אמת המידה הגבוהה ביותר היא היכולת להישמע לדברי האל, להוקיר אותם ולכמוה אליהם, ולהחיל על התנאים של האדם את אותם דברי אל אשר מצביעים על מצבו של האדם, ובכך להכיר את עצמו. כשהמלכות תתממש בסופו של דבר, האדם החי כבשר ודם עדיין לא יהיה מסוגל לתפוס את רצונו של אלוהים ועדיין יזדקק להכוונתו האישית של אלוהים. עם זאת, השטן כבר לא יפריע לבני האדם, ויהיו להם חיים אנושיים רגילים. זו מטרתו של אלוהים בהביסו את השטן, דבר שאלוהים עושה בעיקר כדי לשחזר את מהותו המקורית של האדם שאלוהים ברא. בדעתו של אלוהים, המילים "בשר ודם" מתייחסות לדברים הבאים: חוסר היכולת להכיר את מהותו של אלוהים, חוסר היכולת לראות את ענייני המישור הרוחני, ויתרה מזאת, היכולת לעבור השחתה מצד השטן, אך גם לקבל את הכוונתה של רוח האל. זו מהות הבשר והדם שאלוהים ברא. מן הסתם, הדבר נועד גם למנוע את התוהו ובוהו בחיי האנושות שנוצר מהיעדר סדר. ככל שאלוהים מדבר יותר וככל שדבריו נוקבים יותר, כך בני האדם מבינים אותם יותר. בני האדם משתנים בלא יודעין, וחיים באור בלא יודעין, ולפיכך, "משום האור, כל בני האדם גדלים, והם עזבו את החשכה". זו התמונה היפהפייה של המלכות ושל ה"חיים באור, נפרדים מהמוות", שעליהם דובר תכופות. כשארץ סינים תתגשם על פני האדמה – כשהמלכות תתגשם – לא תהיה עוד מלחמה על פני האדמה, לעולם לא יהיו עוד רעב, מגפות ורעידות אדמה, בני האדם יפסיקו לייצר כלי נשק, כולם יחיו בשלום וביציבות, והקשרים בין בני אדם ובין מדינות יהיו רגילים. אולם לא ניתן להשוות לכך את ההווה. כל הדברים מתחת לשמיים שרויים בתוהו ובוהו, והפיכות מתחילות להתרחש בהדרגה בכל המדינות. בעקבות הדברים שאלוהים משמיע, בני האדם משתנים בהדרגה, וכל המדינות מתפרקות בהדרגה מבפנים. היסודות היציבים של בבל מתחילים לרעוד, כמו ארמון הניצב על חול, וכאשר רצונו של אלוהים משתנה, מתחוללים בעולם שינויים אדירים ובלתי מורגשים ומופיעים אותות שונים בכל עת, אשר מראים לבני האדם שאחרית הימים של העולם הגיעה! זו תוכניתו של אלוהים, אלה השלבים שבהם הוא עובד, ואין ספק שכל מדינה תיקרע לגזרים, סדום הישנה תושמד בשנית, ולכן אלוהים אומר, "העולם נופל! בבל משותקת!" אף אחד מלבד אלוהים עצמו אינו מסוגל להבין זאת לחלוטין. אחרי הכול, יש גבול למודעות האנושית. לדוגמה, יכול להיות שמשרדי הפנים יודעים שהנסיבות הנוכחיות כאוטיות ובלתי יציבות, אך הם אינם מסוגלים להתמודד עם הבעיה. הם יכולים רק לשחות עם הזרם בתקווה שיבוא יום שבו יוכלו לזקוף את ראשם, שיום יבוא שבו השמש תזרח שוב במזרח, תאיר על כל רחבי הארץ ותשיב לאחור את המצב האומלל הזה. אולם, הם אינם יודעים כלל שכאשר השמש תזרח בשנית, הדבר לא יהיה כדי להשיב את הסדר הישן – זו תהיה התחדשות, זה יהיה שינוי מן היסוד. זוהי תוכניתו של אלוהים לתבל כולה. אלוהים ייצור עולם חדש, אך מעל לכול, הוא יחדש תחילה את האדם. כיום, הדבר החשוב ביותר הוא להביא את בני האדם לדברי האל, ולא רק לאפשר להם ליהנות מברכות המעמד. יתר על כן, כפי שאלוהים אומר, "במלכות, אני המלך, אך במקום להתנהג אליי כאל המלך שלו, האדם מתייחס אליי כאל 'המושיע שירד מהשמיים'. כתוצאה מכך, הוא משתוקק שאתן לו נדבה, והוא אינו עוסק בניסיון להכיר אותי". כאלה הם התנאים האמיתיים של כל בני האדם. כיום, מה שחיוני הוא לסלק לחלוטין את תאוות הבצע של האדם שאינה יודעת שובע, ובכך לאפשר לבני האדם להכיר את אלוהים מבלי לבקש דבר. על כן, אין זה פלא שאלוהים אומר, "בני אדם כה רבים קראו אליי כקבצנים; בני אדם כה רבים פתחו בפניי את 'שקיהם' והפצירו בי לתת להם מזון כדי שיוכלו לשרוד". מצבים כאלה מצביעים על תאוות הבצע של בני האדם ומראים שבני האדם אינם אוהבים את אלוהים, אלא מציבים לו דרישות או מנסים לזכות בדברים שהם משתוקקים אליהם. יש לבני האדם אופי של זאב רעב, כולם ערמומיים ותאבי בצע, ולכן אלוהים מציב להם דרישות חוזרות ונשנות ומכריח אותם למסור לו את לבם תאב הבצע ולאהוב את אלוהים בלב כן. עד כה במציאות, בני האדם טרם מסרו לאלוהים את כל לבם. הם רוקדים בשתי החתונות, פעם מסתמכים על עצמם ופעם על אלוהים, בלי להסתמך עליו לחלוטין. כשעבודתו של אלוהים תגיע לנקודה מסוימת, כל בני האדם יחיו בתוך אהבה ואמונה אמיתיות, ורצונו של אלוהים יבוא על סיפוקו. לפיכך, דרישותיו של אלוהים אינן גבוהות.

המלאכים נעים ללא-הרף בקרב בניו ואנשיו של אלוהים, נחפזים בין שמיים וארץ ויורדים אל העולם האנושי לאחר חזרתם למישור הרוחני מדי יום. זו חובתם, וכך בניו ואנשיו של אלוהים זוכים ברעייה מדי יום וחייהם משתנים בהדרגה. ביום שבו אלוהים ישנה את צורתו, עבודתם של המלאכים על פני האדמה תסתיים באופן רשמי, והם ישובו אל מישור השמיים. כיום, כל בניו ואנשיו של אלוהים נמצאים באותו מצב. כשהשניות חולפות, כל בני האדם משתנים, ובניו ואנשיו של אלוהים מתבגרים בהדרגה. לשם ההשוואה, כל המורדים גם הם משתנים בפני התנין הגדול האדום כאש: בני האדם כבר אינם נאמנים לתנין הגדול האדום כאש והשדים כבר אינם מצייתים להסדריו. במקום זאת, "כל הדברים פועלים כפי שהם מוצאים לנכון, וכל אחד הולך בדרכו". לפיכך, כשאלוהים אומר, "איך ייתכן שהמדינות על פני האדמה לא ייחרבו? איך ייתכן שהמדינות על פני האדמה לא ייפלו?" השמיים נדחקים מטה בן-רגע... נדמה שתחושה קודרת מנבאת את סופה של האנושות. האותות השונים מבשרי הרעות שנובאו כאן הם בדיוק מה שמתרחש כעת בארצו של התנין הגדול האדום כאש, ואף אחד על פני האדמה לא יוכל להימלט. כזו היא הנבואה בדברי האל. כיום יש לכל בני האדם תחושה מוקדמת שהזמן קצר, ודומה שהם חשים שאסון עומד להכות בהם. אולם אין להם דרך להימלט ולכן אין להם תקווה. אלוהים אומר, "בעודי מקשט את 'הלשכה הפנימית' במלכותי מיום ליום, איש מעולם לא התפרץ פתאום ל'חדר העבודה' שלי להפריע לעבודתי". למעשה, המשמעות של דברי האל אינה רק שבני האדם יוכלו להכיר את אלוהים בדבריו. מעל לכול, הם מצביעים על כך שאלוהים מסדיר התפתחויות שונות ברחבי התבל מדי יום כך שישרתו את החלק הבא של עבודתו. הסיבה לכך שאלוהים אמר, "איש מעולם לא התפרץ פתאום ל'חדר העבודה' שלי להפריע לעבודתי" היא שאלוהים עובד באלוהיות ובני האדם אינם מסוגלים ליטול חלק בעבודתו, אף על פי שהם עשויים לרצות בכך. ברצוני לשאול אותך: האם אתה באמת מסוגל להסדיר את כל ההתפתחויות בתבל כולה? האם אתה מסוגל לגרום לבני האדם על פני האדמה להמרות את פי אבותיהם? האם אתה יכול לתמרן את בני האדם בכל רחבי התבל כך שישרתו את רצונו של אלוהים? האם אתה יכול לגרום לשטן להשתולל? האם אתה מסוגל לגרום לבני האדם להרגיש שהעולם שומם וריק? בני האדם לא מסוגלים לעשות דברים כאלה. בעבר, כש"המיומנויות" של השטן טרם התממשו במלואן, השטן נהג להפריע תמיד בכל שלב בעבודתו של אלוהים. בשלב הזה, אזלו לשטן התכסיסים, ולכן אלוהים מאפשר לשטן להראות את פרצופו האמיתי כדי שכל בני האדם יכירו אותו. זו האמת מאחורי המילים "איש מעולם לא הפריע לעבודתי".

מדי יום, בני האדם מהכנסיות קוראים את דברי האל, ומדי יום, הם מנותחים על "שולחן הניתוחים". לדוגמה, מילים מלעיגות כגון "יאבדו את משרתם", "יפוטרו", "הפחדים שלהם שוככים והם חוזרים להיות שלווים", "נטישה", "חסרי 'רגש'", וכן הלאה – משתיקות אותם מרוב בושה. נדמה כאילו אלוהים אינו מאשר אף חלק מגופם, מכף רגל ועד ראש, מבפנים ומבחוץ. מדוע דברי האל חושפים את חייהם במערומיהם עד כדי כך? האם אלוהים מקשה על בני האדם בכוונה תחילה? נדמה כאילו פניהם של כל בני האדם מרוחים בבוץ שלא ניתן לשטוף אותו מהם. בראש מורכן, הם מדווחים מדי יום על חטאיהם, כמו נוכלים. השטן השחית את בני האדם עד כדי כך שאין להם מודעות מלאה לגבי מצבם האמיתי. אולם בעיני אלוהים, הארס של השטן מצוי בכל חלק מגופם, אפילו במח העצם שלהם. כתוצאה מכך, ככל שהגילויים של אלוהים מעמיקים יותר, כך בני האדם נעשים מפוחדים יותר, ולכן, כל בני האדם מקבלים אפשרות להכיר את השטן ולראות את השטן באדם, מכיוון שהם לא היו מסוגלים לראות את השטן בעינם הבלתי מזוינת. ומאחר שכולם נוכחו במציאות, אלוהים חושף את אופיו של האדם – כלומר הוא חושף את צלמו של השטן – וכך הוא מאפשר לאדם לראות את השטן האמיתי והמוחשי ולהטיב להכיר את האל המעשי. אלוהים מאפשר לאדם להכיר אותו כבשר ודם ונותן צורה לשטן, ובכך הוא מאפשר לאדם להכיר את השטן האמיתי והממשי שמצוי בבשרם ודמם של כל בני האדם. כל המצבים השונים שבהם מדובר הם התגלמות מעשיו של השטן. על כן, אפשר לומר שכל אלה שעשויים בשר ודם הם התגלמות של צלם השטן. אלוהים אינו תואם לאויביו – הם עוינים זה את זה, והם שני כוחות שונים. לכן, שדים הם שדים לעד ואלוהים הוא אלוהים לעד. הם בלתי תואמים, כמו אש ומים, ונפרדים לנצח כמו שמיים וארץ. כשאלוהים ברא את האדם, סוג אחד קיבל את רוחות המלאכים ואילו לסוג אחר לא הייתה כל רוח, ולכן רוחות של שדים דבקו בסוג השני, ומשום כך הם נקראים שדים. בסופו של דבר, מלאכים הם מלאכים, שדים הם שדים, ואלוהים הוא אלוהים. זו הכוונה בכך שכולם ממוינים לפי סוגם, ועל כן, כשהמלאכים מולכים על פני האדמה ונהנים מברכות, אלוהים חוזר אל מקום משכנו, והשאר – אויביו של אלוהים – הופכים לאפר. למעשה, כלפי חוץ, נדמה שכל בני האדם אוהבים את אלוהים, אך השורש טמון במהותם. איך ייתכן שאלה שאופיים הוא של מלאכים יחמקו מידו של אלוהים וייפלו אל הבור ללא התחתית? ואיך ייתכן שבני האדם שאופיים הוא של שדים יאהבו אי-פעם את אלוהים באמת? מהותם של בני אדם כאלה אינה מהות של אהבה אמיתית לאלוהים, אז איך ייתכן שהם יזכו אי-פעם בהזדמנות להיכנס למלכות? אלוהים הסדיר את הכול כשברא את העולם, בדיוק כפי שאלוהים אומר: "אני מתקדם ברוח ובגשם, וביליתי שנה אחר שנה בקרב בני האדם, והגעתי בזמן ליום הזה. האין אלה בדיוק השלבים של תוכנית הניהול שלי? מי אי-פעם הוסיף לתוכנית שלי? מי יכול להתנתק משלבי התוכנית שלי?" מאחר שאלוהים התגלם כבשר ודם, עליו לחוות חיים אנושיים – האין זה הצד המעשי של האל המעשי? אלוהים אינו מסתיר דבר מהאדם משום חולשתו של האדם. במקום זאת, הוא חושף בפני האדם את האמת במערומיה, בדיוק כפי שאלוהים אומר: "ביליתי שנה אחר שנה בקרב בני האדם". בדיוק משום שאלוהים הוא אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם, הוא בילה שנה אחר שנה על פני האדמה. בהתאם לכך, רק לאחר שהוא עובר תהליכים מסוגים שונים, אפשר לומר שהוא האל שהתגלם כבשר ודם, ורק לאחר מכן הוא מסוגל לעבוד באלוהיות כבשר ודם. לאחר מכן, רק אחרי שהוא יגלה את כל התעלומות, הוא יהיה חופשי לשנות את צורתו. זהו היבט אחר של ההסבר, שאלוהים מצביע עליו ישירות, לכך שהוא איננו על-טבעי.

יש צורך לקבל אישור על כל דבר מדברי האל, בלי לנהוג בשטחיות – זו המשימה שהוטלה על ידי אלוהים!

קודם: פרק 21

הבא: פרקים 24 ו-25

אסונות הפכו כעת לאירוע שכיח ברחבי העולם. האם תרצו להילקח למלכות השמיים לפני האסונות הגדולים? הצטרפו לקבוצת אונליין כדי לדון בכך ולמצוא את הדרך.

הגדרות

  • טקסט
  • ערכות נושא

צבעים אחידים

ערכות נושא

גופן

גודל גופן

מרווח בין שורות

מרווח בין שורות

רוחב דף

תוכן

חיפוש

  • חיפוש טקסט
  • חיפוש בספר זה