כמנהיג בכנסייה, עליך ללמוד לא רק איך להשתמש באמת כדי לפתור בעיות, עליך גם ללמוד כיצד לגלות ולטפח אנשים מוכשרים, שבשום אופן אסור לך לקנא בהם או לדכא אותם. יישום בפועל באופן הזה מועיל לעבודת הכנסייה. אם תוכל לטפח כמה אנשים החותרים אחר האמת, כך שהם ישתפו איתך פעולה ויעשו היטב את כל העבודה, ובסופו של דבר, לכולכם יהיו עדויות חווייתיות, אזי אתה מנהיג או עובד ראוי. אם אתה מסוגל להתמודד עם כל דבר בהתאם לעקרונות, אזי אתה פועל בהתאם לנאמנות שלך. אנשים מסוימים תמיד חוששים שאחרים יותר טובים מהם או שהם מעליהם, שאנשים אחרים יזכו להכרה בזמן שמהם יתעלמו, וזה גורם להם לתקוף אנשים אחרים ולא לכלול אותם. האם זה לא מקרה של קנאה באנשים עם כישרון? האם זה אינו אנוכי ומתועב? איזה מין צביון הוא זה? זהו זדון! אלה שחושבים רק על האינטרסים של עצמם, שרק מספקים את הרצונות האנוכיים של עצמם, מבלי לחשוב על אחרים או להתחשב באינטרסים של בית האל, הם בעלי צביון רע, והאל אינו אוהב אותם. אם אתה באמת מסוגל להתחשב ברצון האל, אתה תוכל להתייחס לאנשים אחרים בהגינות. אם אתה ממליץ על אדם טוב ומאפשר לו לעבור הכשרה ולבצע חובה, ובכך אתה מוסיף אדם מוכשר לבית האל, האם זה לא יקל על עבודתך? האם זו לא תהיה הפגנה של נאמנות במסגרת חובתך? זהו מעשה טוב לפני האל; זהו המצפון וההיגיון המינימליים שצריכים להיות לאנשים המשמשים כמנהיגים. אלו שמסוגלים ליישם בפועל את האמת יכולים לקבל את זה שהאל בוחן את הדברים שהם עושים. כאשר תקבל את בחינתו של האל, ליבך יתיישר. אם אתה תמיד עושה דברים רק כדי שאחרים יראו, ותמיד רוצה לזכות בשבחיהם ובהערצתם של אחרים ואינך מקבל את בחינתו של האל, האם האל עדיין נמצא בליבך? לאנשים כאלה אין לב ירא-אל. אל תעשה תמיד דברים למען עצמך ואל תחשוב כל הזמן על האינטרסים העצמיים שלך; אל תתחשב באינטרסים של האדם, ואל תקדיש מחשבה לגאווה, למוניטין ולמעמד שלך. עליך קודם כל לשקול את האינטרסים של בית האל, ולהעמיד אותם בראש סדר העדיפויות שלך. עליך להתחשב ברצונו של האל ולהתחיל בכך שתהרהר האם היו או לא היו דברים לא טהורים בביצוע חובתך, האם היית נאמן, ביצעת את חובותיך ועשית כמיטב יכולתך, וכן האם חשבת או לא חשבת בלב שלם על חובתך ועל עבודת הכנסייה. עליך לשקול את הדברים האלה. אם תחשוב עליהם לעיתים קרובות ותרד לעומקם, יהיה קל עבורך לבצע את חובתך היטב. אם איכותך נמוכה, אם ניסיונך שטחי, או אם אינך בקיא בעבודתך המקצועית, ייתכן שיהיו בעבודתך כמה טעויות או ליקויים, וייתכן שלא תשיג תוצאות טובות – אבל כן עשית כמיטב יכולתך. אינך מספק את תשוקותיך העצמיות או את העדפותיך האנוכיות. במקום זאת, אתה מתחשב באופן מתמיד בעבודת הכנסייה ובאינטרסים של בית האל. למרות שייתכן שלא תשיג תוצאות טובות בתפקידך, ליבך יהיה ישר; אם, בנוסף על כך, תוכל לחפש את האמת כדי לפתור את הבעיות בחובתך, תוכל לעמוד באמת המידה הנדרשת בביצוע חובתך, ובו בזמן, תוכל להיכנס למציאות האמת. זוהי המשמעות של להיות בעל עדות.

אנשים מסוימים מאמינים באל אך אינם חותרים אחר האמת. הם חיים תמיד על פי הבשר וחושקים בהנאות הבשר, תמיד משביעים את תשוקותיהם האנוכיות. גם אם הם מאמינים באל במשך שנים רבות, הם לעולם לא ייכנסו למציאות האמת. זהו האות לכך שהם מביישים את האל. אתה אומר, "לא התנגדתי לאל בשום צורה. כיצד ביישתי אותו?" כל רעיונותיך ומחשבותיך מרושעים. הכוונות, המטרות והמניעים שעומדים מאחורי הדברים שאתה עושה, וההשלכות של המעשים שלך תמיד מרצים את השטן, הופכים אותך לבדיחה שלו, ומאפשרים לו להשיג משהו עליך. לא נשאת שום עדות שעל נוצרי לשאת. אתה שייך לשטן. אתה מבייש את שם האל בכל הדברים ואין לך עדות אמיתית. האם האל יזכור את הדברים שעשית? בסופו של דבר, איזו מסקנה יסיק האל לגבי כל מעשיך, התנהגותך והחובות שביצעת? האם לא צריך לצאת מזה משהו, איזושהי אמירה? בכתבי הקודש, ישוע אדוננו אומר, "רַבִּים יֺאמְרוּ אֵלַי בַּיּוֹם הַהוּא: 'אֲדוֹנִי, אֲדוֹנִי, הֲלֹא בְּשִׁמְךָ נִבֵּאנוּ וּבְשִׁמְךָ גֵּרַשְׁנוּ שֵׁדִים וּבְשִׁמְךָ עָשִׂינוּ נִפְלָאוֹת רַבּוֹת'. אָז אוֹדִיעַ לָהֶם: 'מֵעוֹלָם לֹא הִכַּרְתִּי אֶתְכֶם, סוּרוּ מִמֶּנִּי עוֹשֵׂי רֶשַׁע" (מתי ז' 23-22). מדוע ישוע אדוננו אמר זאת? מדוע כל כך הרבה מאלה שהטיפו, נידו שדים ועשו ניסים רבים בשם האל הפכו לעושי רע? זה היה כיוון שהם לא קיבלו את האמיתות שהביע ישוע אדוננו, הם לא שמרו על דיברותיו, ולא אהבו את האמת שבליבם. הם רק רצו להחליף את העבודה שהם עשו, את הקשיים שהם סבלו ואת הקורבנות שהם הקריבו למען האל בתמורה לברכות של מלכות השמים. בכך הם ניסו להגיע לעסקה עם האל, והם ניסו להשתמש באל ולהערים עליו, לכן ישוע אדוננו נגעל מהם, שנא אותם והוקיע אותם כעושי רע. כיום, אנשים מקבלים את השיפוט והייסור של דברי האל, אך חלקם עדיין חותרים אחר מוניטין ומעמד, ותמיד רוצים לבדל את עצמם, תמיד רוצים להיות מנהיגים ועובדים ולזכות במוניטין ובמעמד. למרות שהם כולם אומרים שהם מאמינים באל והולכים אחריו, ושהם מוותרים ומשקיעים למען האל, הם מבצעים את חובותיהם כדי לזכות בתהילה, רווח ומעמד, ותמיד יש להם תוכניות משל עצמם. הם אינם מסורים או נאמנים לאל, הם יכולים להשתולל בעשיית רוע בלי להרהר בעצמם כלל, וכך הם הופכים לעושי רע. האל מתעב את האנשים המרושעים האלה, והוא אינו מושיע אותם. על פי איזו אמת מידה מעשיו והתנהגותו של אדם נשפטים כטובים או רעים? אמת המידה היא האם הם, במחשבותיהם, בגילוייהם ובמעשיהם, הם בעלי עדות של יישום האמת בפועל ומממשים מציאות-אמת. אם אינך מחזיק במציאות הזאת או שאינך מממש אותה, אזי ללא ספק, אתה עושה רע. כיצד מתייחס האל לעושי הרע? עבור האל, מחשבותיך והמעשים החיצוניים שלך אינם נושאים עליו עדות, והם אינם משפילים ומביסים את השטן; במקום זאת, הם מביישים אותו, והם מלאים באותות הקלון שהבאת עליו. אינך נושא עדות עבור האל, אינך משקיע למען האל, ואינך ממלא את האחריות והמחויבויות שלך כלפיו; במקום זאת, אתה פועל למען עצמך. מהי המשמעות של "למען עצמך"? ליתר דיוק, המשמעות היא עבור השטן. לכן, בסופו של דבר, האל יאמר: "סוּרוּ מִמֶּנִּי עוֹשֵׂי רֶשַׁע". בעיני האל, המעשים שלך לא ייראו כמעשים טובים, הם ייחשבו למעשים רעים. לא רק שהם לא יצליחו לזכות באישורו של האל – הוא יוקיע אותם. מה ניתן להשיג מאמונה שכזו באל? האם בסופו של דבר אמונה כזו לא תסתיים בלא כלום?

עבור כל אלו שמבצעים חובה, לא משנה כמה עמוקה או שטחית הבנתם את האמת, הדרך הפשוטה ביותר ליישם בפועל כניסה למציאות האמת היא לחשוב על האינטרסים של בית האל בכל דבר, ולהרפות מתשוקות אנוכיות, כוונות עצמיות, מניעים, גאווה ומעמד. שים את האינטרסים של בית האל במקום הראשון – זה המעט שעל אדם לעשות. אם אדם שמבצע חובה אינו יכול לעשות אפילו את זה, אזי כיצד ניתן לומר שהוא מבצע את חובתו? כך לא מבצעים חובה. תחילה עליך לחשוב על האינטרסים של בית האל, להתחשב ברצון האל, ולשקול את עבודתה של הכנסייה. שים את הדברים האלה בראש סדר העדיפויות; רק לאחר מכן תוכל לחשוב על יציבות מעמדך או על הדרך שבה אחרים רואים אותך. האם אינכם מרגישים שזה נהיה מעט קל יותר כשאתם מחלקים את זה לשני שלבים ועושים כמה פשרות? אם תיישם בפועל באופן הזה במשך זמן מה, אתה תרגיש שלא כל כך קשה לרצות את האל. יתר על כן, עליך להיות מסוגל למלא את האחריות שלך, לבצע את מחויבויותיך וחובותיך ולשים בצד את התשוקות, הכוונות והמניעים האנוכיים שלך; עליך להתחשב ברצון האל, ולשים במקום הראשון את האינטרסים של בית האל, עבודת הכנסייה והחובה שעליך לבצע. לאחר שתחווה זאת במשך זמן מה, אתה תרגיש שזו דרך טובה לנחם את עצמך. זה אומר לחיות ביושר ובכנות, ולא להיות אדם בזוי ומתועב; זה אומר לחיות בצדק ובכבוד ולא להיות מתועב, בזוי וחסר תועלת. אתה תרגיש שכך על אדם להתנהג ולכך עליו להידמות. בהדרגה, רצונך לספק את האינטרסים העצמיים שלך יפחת. נכון לעכשיו, בלי קשר למשך הזמן שאתה מאמין באל, אין עומק לכניסתך ללקחים הנוגעים לחתירה אל האמת, ליישום בפועל של האמת ולכניסה למציאות האמת, ואף לא לחשיפתך אליהם ולחווייתך אותם, ואין לך ניסיון אמיתי או חשיפה אליהם, כך שאינך יכול להפיק עדות אמיתית. עכשיו תיארתי בפניכם את הגישה הפשוטה הזו: התחילו בכך שתיישמו בפועל באופן הזה, ולאחר שתעשו זאת במשך זמן מה, מצבכם הפנימי יתחיל להשתנות, מבלי שתדעו זאת. הוא ישתנה מהמצב האמביוולנטי הזה, שבו אתה לא מאוד מעוניין להאמין באל ולא מאוד סולד ממנו, למצב שבו אתה מרגיש שהאמונה באל והיותך אדם כן הם דברים טובים, ולמצב שבו אתה מעוניין להיות אדם כן ולהרגיש שבחיים כאלה יש משמעות והם מזינים. אתה תרגיש שיש לך בסיס, תהיה שלו ותחוש הנאה בליבך. זה יהפוך להיות מצבך. זו תהיה התוצאה לכך שתרפה מכוונותיך ומהאינטרסים העצמיים שלך ומהתשוקות האנוכיות שלך. זאת התוצאה. זוהי בחלקה תוצאה של שיתוף פעולה אנושי ובחלקה, עבודתה של רוח הקודש. רוח הקודש לא תעבוד ללא שיתוף פעולה מצד אנשים. בתוך כל האנשים יש מספר מצבים שגויים, כמו פסיביות, חולשה, דכדוך ושבריריות; או שיש להם כוונות בזויות; או שהם מוטרדים כל הזמן בשל גאוותם, תשוקותיהם האנוכיות והאינטרסים העצמיים שלהם; או שהם חושבים שאיכותם גרועה והם חווים כמה מצבים פסיביים. יהיה לך קשה מאוד להשיג את עבודתה של רוח הקודש אם תחיה תמיד במצבים הללו. אם קשה לך להשיג את עבודתה של רוח הקודש, אזי היסודות הפעילים בתוכך יהיו מועטים, והיסודות הפסיביים ייצאו החוצה ויפריעו לך. אנשים תמיד מסתמכים על רצונם העצמי כדי להדחיק את המצבים הפסיביים והשליליים הללו, אך לא משנה כיצד הם מדחיקים אותם, הם אינם יכולים להתנער מהם. הסיבה העיקרית לכך היא שאנשים אינם יכולים להבחין באופן עמוק בדברים הפסיביים והשליליים הללו; הם אינם יכולים לראות את מהותם באופן ברור. זה מקשה עליהם מאוד למרוד בבשר ובשטן. בנוסף, אנשים תמיד נתקעים במצבים הפסיביים, המלנכוליים והמנוונים הללו, והם אינם מתפללים או מסתכלים למעלה אל האל, במקום זאת הם פשוט צולחים אותם איכשהו. כתוצאה מכך, רוח הקודש אינה פועלת בהם, ולכן הם אינם מסוגלים להבין את האמת, חסר להם נתיב בכל הדברים שהם עושים, והם אינם יכולים לראות שום עניין בצורה ברורה. יש בתוכך יותר מדי דברים פסיביים ושליליים, והם מילאו את ליבך, לכן לעיתים קרובות אתה פסיבי ומלנכולי ברוחך, ואתה מתרחק יותר ויותר מהאל ונחלש יותר ויותר. אם אינך יכול לזכות בהארתה ובעבודתה של רוח הקודש, לא תוכל לברוח מהמצבים הללו, ומצבך הפסיבי לא ישתנה, כיוון שאם רוח הקודש לא פועלת בך, אינך יכול למצוא נתיב. בשל שתי הסיבות הללו, קשה לך מאוד להתנתק ממצבך הפסיבי ולהיכנס למצב רגיל. למרות שכאשר אתם מבצעים כעת את חובותיכם, אתם עומדים בקשיים, עובדים קשה, משקיעים מאמץ רב, ואתם מסוגלים לעזוב את משפחתכם והקריירה שלכם, ולוותר על הכול, המצבים הפסיביים בתוככם עדיין לא באמת השתנו. ישנן יותר מדי הסתבכויות כמו הרעיונות, הדמיונות והידע שלכם, הפילוסופיות שלכם להתנהלות בעולם, תשוקות אנוכיות וצביונות מושחתים שכובלים אתכם ומונעים חתירה אחר האמת ויישום שלה בפועל. הדברים השליליים הללו מילאו ליבכם. למרות שאתם צעירים, המחשבות שלכם מסובכות מאוד. אתם מתבוננים ולומדים כל מילה והבעה שלי, ואז חושבים עליהן יותר מדי בלי סוף. מדוע? אתם הולכים אחר האל כבר מספר שנים, אך עדיין לא ראיתי בכם שום התקדמות או שינוי. ליבם של אנשים עסוק לחלוטין בדברים שטניים. זה ברור לכולם. אם לא תסלק החוצה את הדברים האלה, אם לא תהיה מסוגל להשליך מעליך את המצבים הפסיביים האלה, לא תוכל להפוך את עצמך לצלמו של ילד ולבוא אל לפני האל באופן מלא חיים, יפה, תמים. פשוט, אמיתי וטהור. אזי יהיה לך קשה להשיג את עבודתה של רוח הקודש או את האמת.

לכולכם יש כעת מספר תכונות טובות שמעידות עליכם לטובה, אלו הן הרצון לסבול ואמונה. התכונות הטובות הללו הושיעו את כולכם. אם הייתם ללא התכונות האלה – רצונכם לסבול קשיים, והאמונה האמיתית להשקיע את עצמכם למען האל – אזי לא היה לכם הכוח המניע לבצע את חובתכם, ולא הייתם מסוגלים להתמיד עד היום. אנשים מסוימים מבצעים את חובתם במשך זמן מה, אך כיוון שהם אינם מתעניינים באמת וכיוון שהם אינם מקבלים שום תועלת מביצוע חובתם, הם חוזרים לעולם החולין כדי לעבוד, להרוויח כסף ולהתחתן. הם חושבים שלהתמהמה כאן בלי לראות תוצאות זה בזבוז של נעוריהם, שנותיהם הטובות ביותר וחייהם. האנשים האלה נחשפים כחסרי אמונה. רק האנשים שמשקיעים מעצמם בכנות למען האל יכולים להתמיד בחובתם ולעמוד איתנים. נכון לעכשיו, כולכם מבצעים את חובותיכם במשרה מלאה. אינכם מוגבלים או כבולים על ידי משפחה, נישואים או עושר. כבר הגחתם מתוך הדברים האלה. עם זאת, הרעיונות, הדמיונות, הידע והכוונות והרצונות האישיים שממלאים את ראשכם נותרו לגמרי בעינם. לכן, כשזה מגיע לכל דבר שכולל מוניטין, מעמד או הזדמנות לבלוט – כאשר אתם שומעים שבית האל מתכנן לטפח סוגים שונים של אנשים מוכשרים, למשל – הלב של כולכם רוגש בציפייה, כל אחד מכם תמיד רוצה לעשות שם לעצמו ולהיכנס לאור הזרקורים. כולכם רוצים להילחם על מעמד ומוניטין. אתם מתביישים בכך, אבל אתם תרגישו רע אם לא תעשו זאת. אתם חשים קנאה ושנאה, ומתלוננים בכל פעם שאתם רואים מישהו שמתבלט, וחושבים שזה לא הוגן: "מדוע אני לא יכול להתבלט? מדוע אנשים אחרים תמיד זוכים לאור הזרקורים? מדוע זה לעולם לא תורי?" ואחרי שאתם מרגישים טינה, אתם מנסים להדחיק אותה, אך ללא הצלחה. אתם מתפללים לאל ומרגישים טוב יותר במשך זמן מה, אך כשאתם שוב נתקלים במצב כזה, אתם עדיין לא יכולים להתגבר עליו. האם זה איננו ביטוי של שיעור קומה לא בוגר? כאשר אנשים נתפסים במצבים כאלה, האם הם לא נפלו במלכודות של השטן? אלו הם אזיקי טבעו המושחת של השטן הכובלים את בני האדם. אם אנשים ישליכו מעליהם את הנטיות המושחתות הללו, האם אז הם לא ירגישו חופשיים ומשוחררים? חשבו על כך: אם אתם רוצים להימנע מלהיתפס במצבים האלה של תחרות על תהילה ורווח – לשחרר את עצמכם מהמצבים המושחתים האלה, ולשחרר את עצמכם מהמצוקה והשעבוד של תהילה, רווח ומעמד – אילו אמיתות עליכם להבין? באילו מציאויות אמת עליכם להחזיק כדי שתוכלו לזכות בחופש ושחרור? קודם כול, עליכם לראות שהשטן משתמש בתהילה, ברווח ובמעמד כדי להשחית אנשים, ללכוד אותם, להתעלל בהם, להשפיל אותם ולהטביע אותם בחטא. יתר על כן, רק על ידי קבלת האמת אנשים יכולים להרפות ולשים בצד תהילה, רווח ומעמד. לכל בני האדם קשה מאוד לשים בצד את הדברים האלה, לא משנה אם הם צעירים או זקנים, או אם הם מאמינים חדשים או ותיקים. למרות שאנשים מסוימים הם מופנמים, ונראה שהם אינם אומרים הרבה, למעשה הם שומרים בליבם יותר קשיים מאחרים. ויתור על תהילה, רווח ומעמד קשה לכולם; אף אחד אינו יכול להתגבר על הפיתוי של הדברים האלה – מצבם הפנימי של אנשים הוא זהה. השטן השחית אנשים רק על ידי תהילה ורווח; כמה אלפי שנים של תרבות מסורתית השרישו באנשים את הדברים האלה. לכן, טבעו המושחת של האדם אוהב תהילה, רווח ומעמד וחותר אליהם, אלא שהדרכים שבהן אנשים שונים חותרים אליהם ומבטאים זאת הן שונות. ישנם אנשים שלעולם אינם מדברים על כך ומסתירים זאת בליבם, בעוד שאנשים אחרים חושפים זאת בדבריהם. ישנם אנשים שילחמו על הדברים האלה, ללא שום נקיפות מצפון, בעוד שיש אחרים שאינם נלחמים עליהם, אבל ביחידות הם מתלוננים, רוטנים ושוברים דבריםאף על פי שהדבר מתבטא באופן שונה אצל אנשים שונים, טבעם זהה לחלוטין. הם כולם בני אדם מושחתים שמתנגדים לאל. אם אתה תמיד מתמקד בתהילה, ברווח ובמעמד, אם אתה מעריך את הדברים האלה יתר על המידה, אם הם מעסיקים את ליבך, ואם אינך מוכן לוותר עליהם, אז הם ישלטו בך ואתה תהיה כבול על ידם. אתה תהפוך לעבד שלהם, ובסופו של דבר, הם יביאו עליך הרס מוחלט. עליך ללמוד להרפות ולשים את הדברים הללו בצד, להמליץ על אחרים ולאפשר להם להתבלט. אל תתאמץ להתבלט ולזהור ואל תמהר לנצל הזדמנויות לעשות זאת. עליך להיות מסוגל לשים את הדברים האלה בצד, אך גם אסור לך לעכב את ביצוע חובתך. היה אדם שעובד באלמוניות שקטה ואינו מתפאר בפני אחרים בזמן שאתה מבצע בנאמנות את חובתך. ככל שתרפה יותר מגאוותך ומעמדך, וככל שתרפה יותר מהאינטרסים שלך, כך תרגיש יותר שלווה, יהיה יותר אור בליבך, ומצבך ישתפר. ככל שתיאבק ותתחרה, מצבך יהפוך לאפל יותר. אם אינך מאמין לי, נסה ותראה! אם אתה רוצה להפוך על פיו מצב מושחת מהסוג הזה, ולא להיות נשלט על ידי הדברים האלה, עליך לחפש את האמת, ולהבין בבירור את תמצית הדברים האלה, ואז לשים אותם בצד ולוותר עליהם. אחרת, ככל שתתאמץ יותר, ליבך יהפוך לאפל יותר, וככל שתרגיש יותר קנאה ושנאה, רצונך להשיג את הדברים האלה רק יתחזק יותר. ככל שרצונך להשיג אותם יתחזק יותר, כך יכולתך להשיג אותם תפחת, וכאשר זה יקרה, שנאתך תגדל. ככל ששנאתך תגדל, אתה תהפוך ליותר אפל מבפנים. ככל שתהיה יותר אפל מבפנים, כך תבצע את חובתך בצורה גרועה יותר, וככל שתבצע את חובתך בצורה גרועה יותר, כך תועיל פחות לבית האל. זהו מעגל קסמים אכזרי. אם לעולם לא תמלא את חובתך בצורה טובה, אתה תנודה בהדרגה.

כדי שרוח הקודש תפעל בתוך אדם ותשנה את מצביו הפסיביים השונים, על אותו אדם לשתף פעולה ולחפש באופן פעיל, ולעיתים לסבול, לשלם מחיר, לוותר על דברים ולמרוד בבשר, ולהפוך את מסלולו צעד אחר צעד. לוקח זמן רב עד שדרך זו משיגה תוצאות ועד שהאדם עולה על הנתיב הנכון – אך לאל נדרשות שניות בלבד כדי לחשוף אדם. אם אינך מבצע היטב את חובתך אבל תמיד מנסה לבדל את עצמך, ותמיד מנסה להתחרות על מעמד, להתבלט ולזהור, תוך שאתה נלחם על המוניטין ועל האינטרסים שלך, אזי כאשר אתה חי במצב הזה, האם אינך רק נותן שירות? אתה יכול להעניק שירות אם אתה רוצה, אך ייתכן שתיחשף לפני ששירותך יסתיים. כאשר אנשים נחשפים, מגיע יום שבו הם מוקעים ומנודים. האם אפשר להפוך את התוצאה הזו? זה לא קל; ייתכן שהאל כבר קבע את התוצאה שלהם, ובמקרה כזה, הם בצרות. אנשים בדרך כלל מבצעים עבירות, חושפים צביונות מושחתים ועושים מספר טעויות קטנות, או שהם מספקים את רצונותיהם האנוכיים, מטפחים את כוונותיהם האישיות בעוד הם מדברים ומשתמשים בתחבולות, אבל כל עוד הם אינם מפריעים ומשבשים את עבודת הכנסייה או מפריעים לה, או עושים בלגן גדול, או פוגעים בצביונו של האל, או גורמים לתוצאות מרושעות באופן ברור, אז עדיין תהיה להם הזדמנות להכות על חטא. אבל אם הם מבצעים איזשהו רוע גדול או גורמים לאסון גדול, האם הם עדיין יכולים לגאול את עצמם? מסוכן מאוד לאדם המאמין באל ומבצע חובה להגיע לנקודה הזו. הדבר דומה לזוג נשוי שחי ביחד. אם יש קצת חיכוך בין שניהם, והם מדי פעם אומרים משהו שפוגע באחר, הם יכולים להמשיך לחיות ביחד כל עוד הם סובלניים זה כלפי זה. אבל אם אחד מהם מנהל רומן, ושום מאמץ מצד בן זוגם לא מצליח להשיב אותו, והוא אינו מוכן לחזור, אזי האם שניהם יכולים להישאר ביחד? הניסיון להיות סובלני יותר כלפי אותו אדם לא יעזור; לא תהיה לכך תועלת. נישואים כאלה מפורקים, כל מה שניתן להם לעשות זה להתגרש. אם שני אנשים מגיעים לנקודה הזו, אזי גם אם הם עדיין חיים תחת אותה קורת גג, נישואיהם קיימים בשם בלבד. אין זה משנה אם הם מתגרשים או לא. אם אתה מאמין באל, מבצע את חובתך, ואתה מגיע לנקודה כזו – כאשר אתה מפספס את ההזדמנויות לחתור אחר האמת ולהפוך למושלם, ליבך מתקשה, ואתה לעולם אינך מביע חרטה או חוזר לאחור, ואתה ממשיך לחתור בעקשנות אחר מעמד, בלי לקבל ולו שמץ מן האמת, על אף שהאל נתן לך הזדמנויות רבות – אזי במוקדם או במאוחר יבוא יום שבו תיחשף ותנודה. קרוב לוודאי שתיחשף לגמרי בשל עניין, או מצב, או מילה או גישה. לכן, אם אדם אינו משיג את עבודתה של רוח הקודש או זוכה באמת, אם הוא תמיד כבול ונשלט על ידי צביונו המושחת והשטני, אם הוא חי עם כל מיני רצונות וכוונות אנוכיות ואינו מסוגל להגיח החוצה מהם, אזי הוא בסכנה גדולה. במוקדם או במאוחר, הוא ימעד וייחשף. אולי עדיין לא מעדת, אך אין זה אומר שלא תמעד בעתיד. אולי אתה עדיין מסוגל לבצע כעת את חובתך, אולי עדיין יש לך קצת רצון להשקיע מעצמך למען האל ולסבול קשיים, אולי יש לך רצון כלשהו להמשיך לחתור להפיכה למושלם, אבל זה איננו תחליף להבנת האמת, או לכניסה אל מציאות האמת, וגם אין זה אומר שלא תמעד בהמשך, או שתצליח לעמוד איתן. אנשים מסוימים מאמינים באל כבר שנים רבות אך אינם מבינים ולו שמץ מן האמת. השקפתם על הדברים נשארת זהה לזו של הכופרים. כאשר הם רואים שמנהיג שקר או צורר משיח מתגלה ומנודה, הם חושבים, "להאמין באל, ללכת אחר האל, לחיות לפני האל זה כמו ללכת על קרח דק! זה כמו לחיות על חודו של סכין!" ואחרים אומרים, "מסוכן להיות מנהיג ועובד ולשרת את האל". זה בדיוק כמו שאנשים אומרים: 'להיות קרוב למלך זה מסוכן כמו לשכב עם נמר'. אם תעשה או תאמר משהו לא נכון, אתה תעליב את צביונו של האל, תנודה ותיענש!" האם ההערות הללו נכונות? "ללכת על קרח דק" ו"לחיות על חודו של סכין" – מה משמעותן של המילים הללו? משמעותן של המילים הללו היא שישנה סכנה גדולה, שישנה סכנה גדולה בכל רגע, ושמעט חוסר זהירות יוביל אדם לאבד את שיווי משקלו. "להיות קרוב למלך זה מסוכן כמו לשכב עם נמר" היא אמירה נפוצה בקרב כופרים. משמעותה היא, שמסוכן להתקרב למלך שד. אם אדם מיישם את האמירה הזו על שירותו עבור האל, היכן הוא טועה? להשוות מלך שד לאל, לבורא – האם זה איננו חילול הקודש כנגד האל? זוהי בעיה רצינית. אלוהים הוא אל צודק וקדוש; העובדה שעל האדם להיענש על התנגדות לאל או על כך שהוא עוין כלפיו אינה אלא טבעית ומוצדקת לחלוטין. לשטן ולשדים אין שמץ של אמת; הם מטונפים ומרושעים, הם טובחים בחפים מפשע ובולעים אנשים טובים. כיצד ניתן להשוות אותם לאל? מדוע אנשים מעוותים את העובדות ומשמיצים את האל? זהו חילול קודש עצום נגד האל! כאשר נגזמים אנשים מסוימים, שלעיתים קרובות מתנהגים בפסיביות ואינם מבצעים את חובותיהם בכנות, הם מפחדים שינדו אותם, ולעיתים קרובות הם חושבים לעצמם, "להאמין באל זה באמת כמו ללכת על קרח דק! ברגע שאתה עושה משהו לא בסדר, אתה נגזם; ברגע שאתה מתויג כמנהיג שקר או כצורר משיח אתה מוחלף ומנודה. בבית האל, אין זה נדיר שהאל כועס, וכשאנשים עושים כמה דברים רעים, הם מנודים במילה אחת. הם אפילו לא מקבלים הזדמנות להכות על חטא". האם הדברים באמת מתנהלים כך? האם בית האל באמת אינו נותן לאנשים לשוב אל האל (זה לא נכון). האנשים המרושעים וצוררי המשיח הללו מנודים רק כיוון שהם ביצעו מעשים רעים רבים והם נגזמו, ואולם, למרות תוכחות חוזרות ונשנות, הם אינם משנים את דרכם. מדוע זו בעיה שאנשים חושבים כך? הם ממציאים לעצמם הצדקות מזויפות. הם אינם חותרים אחר האמת, ואינם נותנים שירות כראוי, וכיוון שהם חוששים שהם יסולקו וינודו, הם מתלוננים במרירות ומפיצים את תפיסותיהם. כמובן, הם בני אדם בעלי אנושיות נחותה, ולעיתים קרובות הם שטחיים, רשלניים ופסיביים בעבודתם. הם מפחדים שיחשפו וינדו אותם, לכן הם מטילים את כל האשמה על הכנסייה ועל האל. מהו טיבעו של הדבר הזה? זה לשפוט את האל, להתלונן עליו ולהתנגד לו. ההערות הללו הן השגיאות המופרכות ביותר והטענות המגוחכות ביותר. העובדה שהאנשים הללו יכולים להגיד דברים כאלה היא הוכחה, שלמרות שהם מאמינים באל במשך שנים, הם מעולם לא חתרו כלל אחר האמת. די בכך כדי לגרום להם לשקוע לרמה של העברת שיפוט על האל, של התנגדות לו ושל חילול הקודש. ברור כי האנשים שלעיתים קרובות מתנהגים בפסיביות ואינם חותרים אחר האמת באמת חיים בסכנה. אם כך, כיצד מאמינים באל צריכים ליישם בפועל כדי להיות בטוחים ולהשתחרר מהנסיבות המסוכנות הללו? המפתח הוא ללכת בנתיב של חתירה אל האמת. אם אדם יכול להבין חלק מהאמת, אם הוא יכול להתמסר לאל ברמה בסיסית, אזי הוא יהיה בטוח ומוגן יחסית. האנשים שאינם חותרים אחר האמת, שאין להם דבר ממציאות האמת, ומתנהגים בפסיביות לעיתים קרובות, נמצאים תמיד בסכנת נידוי. אנשים שסולדים בליבם מהאמת, שתמיד מרגישים שקשה או טיפשי מדי ליישם בפועל את האמת, הם האנשים שנמצאים בסכנה הגדולה ביותר. במוקדם או במאוחר, הם יחשפו וינודו.

לא משנה אם בני האדם הם ערמומיים או תמימים וכנים יחסית, כוונותיהם, רצונותיהם וטומאותיהם של אנשים זהים פחות או יותר. אם כולכם תוכלו להפוך את מסלולכם, להשליך מעליכם את המצבים המושחתים הללו, ולכל הפחות, לבצע את חובתכם כצורה נאותה, אתם תהיו בעלי צלם אנוש. אם אתם נושאים איתכם את הכוונות, המניעים והרצונות האישיים שלכם תוך כדי ביצוע חובתכם, קרוב לוודאי שתגרמו לסטיות וטעויות, ויהיה קשה מאוד עבורכם לטפל בעניינים על פי העקרונות, או לבצע היטב את חובתכם ולהתאים לרצון האל. הסיבה היא, שאנשים הם שטחיים מדי, ומלאים ביותר מדי טומאות. אם ברצונך לבצע היטב את חובתך, עליך קודם כל לפתור את הכוונות והרצונות האישיים שלך. לאחר מכן, מצבך הפנימי ישתנה לאיטו, דרך החשיבה שלך תשתפר, היסודות הפעילים בתוכך יגדלו, טומאותיך יפחתו, ליבך יהפוך לטהור ופשוט יותר, ואתה רק תרצה לבצע היטב את חובתך כדי לרצות את האל. באופן הזה, לא ישלטו בך בקלות מחשבות והשקפות שטניות, או פילוסופיות להתנהלות בעולם. אתה תשיג באופן טבעי חופש ושחרור, וכל הדברים שתעשה יהיו קלים ונעימים. הדבר דומה להליכתם של אנשים – אם הם סוחבים עומס רב, אזי ההליכה תהיה מעייפת מאוד, והם ילכו יותר ויותר לאט, עד שהם יתמוטטו ויישברו מרוב תשישות. אם הם יפרקו את המטענים האלה, ההליכה תהיה הרבה יותר קלה, והם גם ירגישו משוחררים וחופשיים. כולכם צריכים לכתוב יומן או חיבור עדות על כל היבט ששל שחרור וחופש שאתם משיגים. עליכם לכתוב כיצד חיפשתם את האמת והנחתם את המטען שלכם כשדברים פקדו אתכם, וכנגד איזה כוונות ומניעים שלכם מרדתם, ואיזו הארה קיבלתם, ואילו רגשות נעימים חוויתם – כתבו על המצבים האלה והידע הזה. זוהי עדות חווייתית, והיא מועילה מאוד גם עבורכם וגם עבור אנשים אחרים. בדרך הזו, החוויה שלך תגדל, אתה תבין בצורה טובה יותר את האמת, וימי החופש והשחרור שלך יתרבו. אתה תהפוך לאדם חופשי, אדם כמו איוב. מדוע איוב הצליח לומר בכזאת קלות את המילים המפורסמות: "יְהוָ֣ה נָתַ֔ן וַיהוָ֖ה לָקָ֑ח יְהִ֛י שֵׁ֥ם יְהוָ֖ה מְבֹרָֽךְ" (איוב א':21)? האם הוא אמר אותם בקלות בן לילה? כמובן שלא. המילים הללו היו סיכום של ימים, שנים ועשרות שנים של ניסיון. הם היו הפירות של עשרות שנים של ניסיון חיים מצטבר. אין זה איננו עניין פשוט להשיג את האמת ולדבר דברי עדות. הדרך היחידה שבה ניתן להשיג תוצאות באמונתו של אדם באל היא ללכת בנתיב של חתירה אחר האמת. לאחר שתוותר על החתירה אחר תהילה, רווח ומעמד, הדברים יהיו הרבה יותר קלים עבורך. יהיה קל עבורך לעלות על נתיב של חתירה אחר האמת. כאשר החוויה שלך תגיע לנקודה שבה אתה מבין את האמת ונכנס למציאות, אתה תשיג את האמת ותזכה בחופש ושחרור. בנקודה הזאת, אתה תחשוב שהשגת הרבה מאוד בכך שהלכת אחר המשיח וחתרת אחר האמת. כדי להשיג את האמת, יהיה עליך לוותר על החתירה אחר תהילה, רווח ומעמד, ועל ההסתבכויות בעניינים של משפחתך. אתה תלך אחר האל ותמלא את חובתו של יציר בריאה, תבין בהדרגה את האמת, וכן דברים רבים נוספים. לא תוטעה ולא תיכבל שוב על ידי השטן. השגת האמת והחיים היא הדבר בעל הערך הרב ביותר; האמת היא הדבר הראוי ביותר לאהבתך. כאשר תראה שהאמת היא הדבר היקר ביותר, אתה תבין שתהילה, רווח, מעמד, כסף, גאווה וכבוד הם חסרי ערך, ושהדברים האלה פגעו בך. לכן, אתה תתעב ותדחה את הדברים האלה, ותוכל לוותר עליהם. זהו דבר מאוד משמעותי. למרות זאת, עדיין ישנם אנשים מסוימים שאינם מסוגלים להשליך מעליהם את המגבלות של מוניטין ומעמד. במשך כל היום, הם מאמצים את מוחם ורבים עם אחרים על תהילה, רווח ומעמד. הם אפילו יעשו מהומה ויתווכחו על כמה עניינים של גאווה וכבוד. הם אינם מחפשים את האמת, ואינם מתעניינים ברצון האל. הם מחשיבים תהילה, רווח ומעמד כגבוהים יותר מכל דבר אחר, וכתוצאה מכך הם מתרוצצים במשך שנים עבור הדברים האלה, מבלי להחזיק ולו בשמץ ממציאות האמת. כל תפקיד שהם מבצעים, הם מבצעים בצורה רעה, והם מאבדים את השנים הטובות ביותר בחייהם. זהו המצב מעורר הרחמים של האנשים שאינם חותרים אחר האמת. כך האנשים האלה מצליחים איכשהו לשרוד באדישות את אמונתם באל. חלפו עשר או עשרים שנה, והם עדיין לא השיגו את האמת והחיים, והם עדיין אינם מסוגלים לשאת עדות על האל. כשהאסונות יבואו, הם יהיו המומים, מבלי לדעת באיזה יום יגיע זמנם למות באסון, ואז יהיה מאוחר מדי לחרטה. לכן, במוקדם או במאוחר, לאנשים שמאמינים באל אך אינם חותרים אחר האמת יהיה יום של חרטה. ברגע זה, ישנם אנשים רבים שעדיין רודפים בעיוורון אחר תהילה, רווח ומעמד, וכאשר הם נגזמים הם מרגישים שהם סבלו השפלה גדולה. הם עושים כמיטב יכולתם כדי ליצור לעצמם הצדקות והסברים מזויפים על מנת להגן על גאוותם וכבודם. הם אינם מקבלים את האמת כפתרון לצביונם המושחת, ובעיניהם יש עדיין לתהילה, לרווח ולמעמד ערך גבוה יותר מכל דבר אחר. אדם כזה חי חיים כל כך מעוררי רחמים! הם האנשים הטיפשים והבורים ביותר.

כעת זוהי ההזדמנות הטובה ביותר עבורכם לבצע את חובתכם, לחוות כיצד להשליך מעליכם את צביונותיכם המושחתים, כיצד להשיג את הכוונתו של האל, כיצד לבצע את חובתכם בנאמנות, כיצד לספק את רצון האל, כיצד למלא את אחריותכם ולהימנע מלהיות שטחיים בחובתכם, וכיצד לתת את ליבכם לאל, לחוות את דברי האל ולהשיג ידע עליהם בעודכם מבצעים את חובתכם, ולראות את מעשיו של האל. איזו הזדמנות נהדרת! ביום מן הימים, לאחר שתשתנו, לא תילחמו יותר על גאווה ומעמד. לא משנה מה יידרש מכם, אתם לא תחשבו שזה קשה מאוד, ויהיה לכם קל לעשות את זה. יהיה קל עבורכם ליישם את האמת בפועל, לפעול על פי העקרונות, ולהבין דברים רבים. אתם תהיו מסוגלים לגמרי לבצע את חובתכם כרגיל, ולעולם לא תהיו מוגבלים יותר על ידי שום אדם, אירוע או דבר. זוהי המשמעות של כניסה מלאה למציאות האמת.

16 ביולי, 2015