ביצוע חובתו של אדם חושף האם הוא מאמין באל באמת ובתמים. על מנת לקבוע אם אדם חותר אל האמת, בחנו אם הוא מבצע את חובתו על פי עקרונות. יש אנשים שלא מבצעים את חובותיהם על פי שום עקרונות. הם נשמעים לנטיותיהם האישיות ופועלים באופן שרירותי פעם אחר פעם. האין זו הבעת שטחיות? האין הם מרמים את האל? האם חשבתם פעם על ההשלכות של התנהגות שכזו? ביצוע חובתכם אינו משקף כלל התחשבות בכוונות האל. בכל אשר תעשו, אתם אנוכיים ולא יעילים, נטולי מסירות ומאמצים מכל הלב. האם כך תוכלו לזכות באישורו של האל? רבים מבצעים את חובתם בחוסר רצון, ואינם יכולים להתמיד בה. אין הם יכולים לשאת אפילו את הסבל המועט ביותר, הם תמיד חשים שנעשה להם עוול גדול, והם אף לא מחפשים את האמת על מנת לפתור קשיים. כשהם מבצעים את חובתם באופן זה, האם הם יכולים ללכת בעקבות האל עד הסוף? האם זה בסדר לנהוג בשטחיות בכל מעשיהם? האם זה מתקבל מבחינה מצפונית? גם על פי אמות מידה אנושיות, התנהגות כזאת אינה מקובלת – אם כך האם ניתן להחשיב זאת כביצוע חובה מניח את הדעת? אם אתה מבצע את חובתך באופן זה, לעולם לא תזכה באמת. השירות שתיתן יהיה לא מספק. אם כך, איך תוכל לזכות באישור האל? רבים חוששים מקשיים בעת ביצוע חובתם, הם עצלים מדי וכמהים לנוחות גופנית. הם אף פעם לא משקיעים מאמץ בלמידת כישורים מיוחדים או בהרהור על האמיתות שבדברי האל. הם מאמינים שהתנהלות שטחית שכזו חוסכת להם טרחה. אין להם צורך בעריכת מחקר או בבקשת עצה מאחרים. הם לא צריכים להפעיל את הראש או לחשוב לעומק. נדמה כי הדבר חוסך להם מאמץ רב ואי נוחות גופנית, והם עדיין מצליחים להשלים את המשימה. ואם אתה גוזם אותם, הם נעשים מתריסים ומתווכחים, ואומרים, "לא התעצלתי או התבטלתי, המשימה הושלמה – למה אתה מתקטנן? אתה לא מנסה פשוט למצוא בי פגמים? כבר הולך לי לא רע כשאני מבצע את חובתי כך. איך ייתכן שאתה לא מרוצה?" האם אתם חושבים שאנשים כאלה יכולים להתקדם עוד? הם מבצעים את חובותיהם בשטחיות פעם אחר פעם, ותמיד ממציאים תירוצים. כשצצות בעיות, הם לא מוכנים שאנשים יציינו אותן. איזה מין צביון הוא זה? האין זה צביונו של השטן? האם אנשים יכולים לבצע את חובתם בצורה קבילה כשהם אוחזים בצביון שכזה? האם הם יכולים לרצות את האל? האם אתם מבצעים כך את חובתכם? כלפי חוץ עושה רושם שאתם עסוקים, עובדים היטב עם אחרים ללא חילוקי דעות. אך אף אחד מכם לא מתאמץ בביצוע חובתו, חושב עליה לעומק או משקיע את עצמו בה. התיאבון ושעות השינה של אף אחד מכם לא נפגעים משום שלא ביצעתם את חובתכם היטב. אף אחד מכם לא מחפש את האמת או פותר בעיות על פי עקרונות. כולכם פשוט מתמודדים, פועלים כלאחר יד בשטחיות. רק מעטים מבינכם לוקחים אחריות של ממש בעת ביצוע חובותיכם. לא משנה אילו קשיים צצים, אינכם מתכנסים יחדיו כדי להתפלל מכל הלב, או ניצבים אל מול בעיות ופותרים אותן כגוף אחד. אין שום התחשבות בסוף. אתם פשוט משלימים משימה רק כדי לגלות שיש לבצעה מחדש. כשאתם מבצעים את חובתכם כך, אתם מפגינים התנהגות שטחית שאינה שונה מהאופן שבו הכופרים מבצעים את עבודתם. זוהי גישתו של אדם שהוא נותן שירות. כשאתם מבצעים את חובתכם כך, אינכם חווים את עבודת האל ואינכם כנים בהשקעתכם למען האל. אם לא תשנו את הלך הרוח הזה, סופכם יהיה שתיחשפו ותנודו.

בכל משימה שאתם מבצעים, בכל מיזם שאתם משלימים, אילו קשיים אתם חווים? האם היו לכם ימים ללא ארוחות מסודרות, ללא שינה טובה, ימים בהם הקרבתם מנוחה ואוכל? האם התגברתם על קשיים אישיים כלשהם? האם שילמתם מחיר כלשהו? יש אנשים שלאחר ביצוע חובתם הם כה מותשים, עד שאינם מצליחים לישון. מדוע אין הם מצליחים לישון? משום שהם חשים שחסרה להם האמת הדרושה לביצוע ראוי של חובתם, והיא הופכת למייגעת בעבורם. הם מתמלאים חרדות וחוששים שאם לא יוכלו לבצע את חובתם היטב, פירוש הדבר הוא שלא ביצעו אותה בנאמנות. מצפונם מעיק עליהם ומאשים אותם. בעוד אחרים אוכלים, הם תוהים, "איך אני יכול להשתפר? בפעם הקודמת שוב טעיתי באותו התחום. לא בדקתי דברים כראוי. מה עליי לעשות בנדון? לא מדובר כאן רק בנשיאת נטל הגיזום, אלא בכך שאינני ממלא את האחריות שלי". הם רואים איך אחרים נהנים מארוחותיהם, אבל להם עצמם אין תיאבון. דעתם תמיד ממוקדת בשאלה כיצד לבצע את חובתם היטב. האם בכך הם לא משקיעים את לבם? האם בכך הם לא משקיעים מאמץ? (הם כן). האם אי פעם השקעתם מאמץ כזה? אם אין לך שום תחושת אחריות, אם אתה יכול לעשות דברים שגויים או לפעול בשטחיות ללא נקיפות מצפון, ללא מודעות, כיצד אתה יכול לדבר על מסירות? אינך יכול כלל וכלל. אם בית האל מפקיד בידיך חובה בלוח זמנים צפוף שיש להשלימה בהקדם האפשרי, כיצד תבצע אותה? אם תפעל כלאחר יד ללא מחשבה, ללא מחקר, ללא רצון לשתף עם אנשים יודעי דבר; אם סתם תעביר את הזמן, באיזו גישה אתה נוקט כלפי ביצוע חובתך? זה בסך הכול מס שפתיים ללא לב מלא כנות. מה משמעות הדבר, שכולך דיבורים? פירוש הדבר הוא שמה שאתה אומר נשמע נחמד, אבל הוא סתם למראית עין; הוא יוצר אצל אנשים רושם מוטעה, או מוליך אותם שולל בכוונה כך שיחשבו שאתה סובל, שאתה זהיר וחרוץ מאוד, כשבפועל לא השקעת במעשיך שום מחשבה. אם אתה משקיע מחשבה, פועל מכל הלב ומחויב לחובתך באמת ובתמים, אז עליך לעשות מעשה. כיצד עליך לעשות מעשה? עליך לגשת לעבודה, לערוך מחקר, או לקרוא עוד על העקרונות של בית האל, או שעליך להתייעץ עם אנשים יודעי דבר שבקיאים בתחום. לפעמים תהיה כה עסוק עד שלא יהיה לך זמן לאכול, אבל גם כשאתה עסוק, אל לך לשכוח להתפלל לאל ולהסתמך עליו. ברגע שתמצא נתיב התקדמות ותאחז בעקרונות פחות או יותר, יגיע הזמן להתחיל לעבוד. התוצר שתפיק כמה ימים לאחר מכן יענה על הדרישות, ויהיה זה הישג. אם לא תשקיע מאמץ שכזה ובמקום זאת תנקוט בגישה שטחית, אולי תצליח להפיק תוצר כלשהו לאחר מספר ימים, אך מה תהיה איכותו? על פניו אולי הוא ייראה קביל, ללא פגמים נראים לעין, אך בשום אופן לא תהיה זו יצירת מופת. לא יהיה זה משהו שנוצר בקפידה יתרה, אלא פרי עבודה גסה. אם תגיש תוצר שהשלמת באופן שטחי, האם הוא ייחשב משביע רצון? בסופו של דבר יהיה עליך לחזור על העבודה, וזה סתם יעכב את העניינים, הלא כן?

יש אנשים שפועלים באופן גס. הם לא פועלים מכל הלב בשום דבר; גישתם שטחית. הלך הרוח של אנשים אלה הוא רע. האם מישהו שהלך רוחו רע חש אחריות כלשהי? (לא). לעומת זאת, האם סביר להניח שהלך רוחו של אדם ללא תחושת אחריות יהיה טוב או רע? (רע). אדם לא אחראי הוא אדם שהלך רוחו רע! גישתו שטחית בכל עניין שהוא, ואין הוא רוצה לשאת באחריות או לשלם מחיר על מנת להשיג תוצאות. האם ביצוע חובתכם מתוך גישה כזאת נחשב מניח את הדעת? (לא). האם יש דרישות ואמות מידה לביצוע חובה באופן מניח את הדעת מבחינת זמן? האם יש דרישות או אמות מידה לביצוע חובתך מבחינת גישה? יש אנשים שאומרים, "יש לי אמות מידה. הראשונה היא לא להתיש את עצמי, השנייה היא לא לרעוב, והשלישית היא לא להסתכן. אם אחרים טרם הגיעו, אינני יכול להגיע מוקדם; לא אהיה הראשון שמגיע. אם אחרים עדיין מבצעים את חובתם, אחשוב איך לסיים ולנוח מעט. לא אשא בשום סבל שאחרים לא נושאים בו, וסבלי לא יתעלה על זה של האחרים. אם כולם עושים משהו, אעשה אותו גם אני. אבל אם איש לא יעשה דבר, אנהג כך גם אני". אילו מן אמות מידה הן אלה? (אמות מידה רעות). יש אנשים שאומרים, "אם אני במצב רוח רע, אדחה את חובתי לזמן מה. אקצר את זמן העבודה שלי וכשיהיה צורך בעזרתי, לא אצטרך ליזום כל כך. כשמצב רוחי ישתפר, אהיה מעורב יותר". מה בנוגע לאמות המידה האלה? (זה לא טוב; עבודתם תלויה במצב הרוח שלהם). וישנם אחרים שאומרים, "אם כולם יתייחסו אליי יפה ויעשו מה שאני רוצה בעודי ממלא את חובתי, ואם איש לא יגזום אותי גם כשאטעה, זה בסדר גמור ואני אשקיע 70 אחוזי מאמץ. אבל אם מישהו יעביר עליי ביקורת או יצביע על הפגמים שלי, כבר לא יתחשק לי לבצע את חובתי היטב, ופשוט אסתתר". מה דעתכם על הגישה הזאת? (היא רעה). יש גם כאלה שאומרים, "איש לא יכול לדרוש ממני דבר באשר לביצוע חובתי. אבצע אותה אך ורק מרצון. יש לי כבוד עצמי, ואם ידחקו בי לבצע את חובתי וידרשו ממני יעילות, לא אסבול זאת. אם יגידו לי שוב ושוב שאני פועל בניגוד לעקרונות, הדבר ייצור בעבורי בעיות ויקשה עליי. אם ימשיכו להשתמש בעקרונות האמת של בית האל על מנת לבוא אליי בדרישות, שיעור קומתי הנמוך ימנע ממני להשיגן. אעשה כמיטב יכולתי להשיג מה שאוכל, אבל אל תכריחו אותי כשמשהו הוא מעבר ליכולותיי. אם תעשו זאת, ארים ידיים ואסתלק, ואחזור כשתפסיקו להכריח אותי". איך הגישה הזאת? (רעה). אף אחת מהגישות האלה אינה טובה – זה ברור מאליו וכולם יודעים זאת. אם כך, כיצד אתם מבצעים את חובותיכם? האם אחת מההתנהגויות האלה באה אצלכם לידי ביטוי? אתם שלוחי רסן, עיקשים, גאוותנים וצדקנים, מסרבים להקשיב לאיש ופשוט פועלים בשטחיות. אינכם מפגינים גישה רצינית כלפי שום דבר. כשיש לכם שמץ של כישרון, אתם מתרברבים, וכשהדבר הקטן ביותר לא מסתדר כפי שרציתם, אתם משתוללים וזועפים, ולא רוצים לעבוד יותר. אתם תמיד חושבים לוותר על ביצוע חובתכם. האם התנהגתם כך פעם? (כן). כשאתם מתנהגים כך, האם אתם משתפים זה עם זה ומנסים לפתור את הבעיות הללו? האם אנשים מסוגלים לבצע את חובתם היטב כל עוד הבעיות האלה קיימות? האם הם יכולים לבצע את חובתם באופן מניח את הדעת ולהשביע את רצון האל? מן הסתם, לא.

אין זה משנה איזה צביון מושחת אדם חושף בעת ביצוע חובתו, מדובר בבעיה מעשית שתחבל ביעילות הביצוע של חובה זו. עליו לחפש את האמת ולפתור את הבעיה בהקדם. אם לא פותרים בעיות מעשיות שכאלה, הן לא ייעלמו מעצמן, אלא יחריפו עם הזמן. מה פירוש הדבר, "יחריפו"? פירוש הדבר הוא, שאם לא פותרים את הצביונות המושחתים האלה, הם ישפיעו על מצבך ועל מצבם של אחרים. עם הזמן, הבעיות האלה ימנעו ממך לבצע את חובתך היטב, להבין את האמת וליישמה בפועל, ולבוא לפני האל. אין זה עניין זניח, כי אם בעיה חמורה. ועם חלוף הזמן יגברו בך התרעומות והמרמור שבלבך, תפיסותיך ואי הבנתך את האל, דעותיך הקדומות כלפי אחרים, וכן ניכורך מאחרים. זה לבטח יוביל אותך אל נתיב שגוי. הדברים האלה עלולים לבלבל אדם מיסודו, להפוך אותו שלילי ולגרום לו להתרחק מהאל. מדוע זה כך? משום שדברים כמו תפיסות ואי הבנות של אנשים הם שליליים, כל כולם רעלים של השטן. אם הם מצטברים זמן רב בלבו של אדם, הם שוחקים את אמונתו, ומדלדלים את הלהט שלו ואת כנותו. וללא אמונה או להט, הרי האנרגיה הדרושה לביצוע החובה תדעך עם הזמן, הלא כן? כשאדם לא חש את השלווה ואת האושר אותם משרה האמונה באל, כשהוא לא חש בברכת האל ובהדרכתו בעת ביצוע חובתו, אין הוא יכול למצוא כוח בתוך תוכו, והוא יהיה נתון לשליטתם של גורמים שליליים כגון תפיסות, אי הבנות, תרעומות ושליליות. כשאדם נמצא באחד המצבים האלה, הוא יכול אך ורק להתאמץ בעת ביצוע חובתו, להחזיק מעמד ולהסתגל, לפעול מתוך כוח רצון – אך לא לחפש את האמת במטרה לפתור אותה. בדרך זו, אדם לא יכול לראות את הדרכת האל או את ברכותיו. ומה קורה זמן קצר לאחר מכן? לא משנה איך הוא מבצע את חובתו, אין הוא יכול למצוא את עקרונותיה. הוא פשוט פועל כראות עיניו, בביטחון הולך ופוחת, ומאבד את הלהט לבצע את חובתו. יש אנשים שאומרים, "כשרק התחלתי לבצע את חובתי, חשתי נאורות והתרוממות רוח, והרגשתי שהאל נמצא איתי. היה אושר בלבי; יכולתי לראות הכול ולעשות כל דבר בנינוחות. אך אחרי זמן מה, לבי התרחק מדי מהאל, כבר לא הייתה בו תפילה, וכבר לא יכולתי לחוש באל". מה קורה כאן? האדם הזה חולה בלבו. ומהו פשר המחלה הזאת? הצביונות המושחתים שבתוכו תמיד מתפרצים ויוצרים הפרעות. אם לא ייפתרו הצביונות המושחתים האלה, תמיד יצוצו בעיות בעת ביצוע חובתו, וכשהן יחריפו, הן יפריעו לעבודת הכנסייה וישבשו אותה. אם אדם רוצה לבצע את חובתו באופן מניח את הדעת, עליו לחפש את האמת לעתים תכופות ולפתור את צביונו המושחת, וכן להתאמץ לפתור את צביונו המושחת, עליו להיות נכון לסבול ולשלם מחיר עד שייפתר צביונו המושחת. אז הוא יהיה מסוגל לבצע את חובתו באין מפריע. יש אנשים שלא יכולים לחפש את האמת כדי לפתור את צביונותיהם המושחתים. הם יכולים רק לרסן את עצמם באמצעות טוב לב ולהט, באמצעות כוח רצון אנושי; הם יכולים רק להימנע מגילויים רגעיים של צביונם המושחת. אבל האם הם יכולים לגדוע מן השורש את בעיית הצביון המושחת? לאדם שלא מחפש את האמת אין דרך לפתור צביון מושחת, ואם חייו של אדם מתנהלים על פי צביון מושחת, אין לו דרך ליישם בפועל את האמת ולבצע את חובתו באופן מניח את הדעת.

האם מישהו שנוטה מטבעו לרצות אחרים הוא אדם טוב? מי בעיני האל הוא אדם טוב באמת ובתמים שאוחז באמת? ראשית, עליו להבין את רצון האל ואת האמת. שנית, עליו להיות מסוגל ליישם בפועל את האמת, בהתבסס על הבנתו אותה. ברגע שמתגלות בתוכו פנימה סוגיות שאינן עולות בקנה אחד עם האמת – תפיסותיו ודמיונותיו, דעותיו הקדומות על אחרים ואי ההבנות שיש לו לגבי אחרים ולגבי האל – הוא מסוגל לפתור אותן. וכשמצבים רעים או שליליים פוקדים את מהלך חייו, הוא מסוגל לשנותם תוך זמן סביר; הוא לא נאחז בדברים המושחתים האלה. כלומר, ברגע שאדם זה מגלה שיש לו בעיה, הוא מסוגל לבוא לפני האל כדי לחפש לה פתרון, ולקיים איתו קשר רגיל. ייתכן ואדם שכזה הוא חלש ומרדן, וייתכן ויחשוף מגוון סוגים של צביונות מושחתים כמו למשל גאוותנות, צדקנות, נכלוליות וערמומיות. אך לאחר שיבחן את עצמו וייעשה מודע לדברים האלה, הוא יוכל לפתור אותם במהרה ולחולל מהפך. איזה מין אדם הוא זה? זהו אדם שאוהב את האמת ומיישמה בפועל. איך מצטייר אדם כזה בעיני האל? בעיני האל, זהו אדם טוב. יש אנשים שתמיד נאחזים בתפיסותיהם הישנות ונצמדים בעקשנות לדעות הקדומות ולאי ההבנות האישיות שלהם. הם תמיד מבצעים את חובתם מתוך גישה שלילית, תוך ידיעה ברורה שהם טועים, אך הם דבקים ברעיונותיהם. גם כשגוזמים אותם, הם מתנגדים ומתגוננים, ואומרים, "אני פשוט פועל בצורה כזאת. אני לא מוותר על דרכי שלי. לדעתי בית האל מטפל בזה באופן לא הוגן, לכן לא אפתור את הבעיה הזאת. גם אם תדבר על הוגנות, לא אקבל זאת. מילותיך הן לא האמת! לטענתך אינני מבצע את חובתי מתוך גישה נכונה, אבל לא עשיתי כל רע. אתה אומר שאני מבצע את חובתי בשטחיות. אם כך, מה עליי לעשות כדי לא לפעול בשטחיות? אני מבצע את חובתי בצורה כזאת, וזה מספיק טוב. אם האל לא שבע רצון מהאופן שבו אני מבצע את חובתי, אז האל אינו הוגן, וגם צדקתו מזויפת". האם זהו אדם שמקבל את האמת? האם זוהי גישתו של מישהו שמקבל את האמת? במה שונה אדם שמדבר כך מכופר? איך מצטייר אדם כזה בעיני האל? מהי גישתו של האל? (הוא מתעב אותו). האין זה אדם עקשן ומרדן? אמנם יש לך שחיתויות, אך האל לא זוכר אותן. האל אינו דוחה או מוקיע אותך משום שאתה בן אנוש מושחת, אלא משום שאתה מודע היטב לאמת, אך מתנגד לה ומתמרד נגדה בכוונה תחילה. גישתך היא שמעציבה את האל, שמעוררת בו תיעוב ודחייה. זוהי גישתו של האל. בעיני האל ובעיני אחרים, אדם כזה איננו אדם טוב.

אם אתם מאמינים באל ורוצים לזכות בישועתו, עליכם לבצע את חובתכם היטב. ראשית, עליכם לבצע את חובתכם מתוך תחושת אחריות ולעשות כמיטב יכולתכם. כשאתם מצטיירים בעיני האל כאנשים טובים, אתם בדרך הנכונה. אם במהלך ביצוע חובתכם אתם מסוגלים לחתור אל האמת, ואם ללא קשר לסדר גודלו של הצביון המושחת שנחשף ולכמות הקשיים שנקרים בדרככם אתם עדיין מסוגלים לחפש את האמת כדי לפתור אותם; ואם אתם מפגינים קבלה והתמסרות כשגוזמים אתכם, אזי תקוותכם לזכות בישועת האל תיוותר ללא פגם. השאיפה להצטייר בעיני האל כאדם שחותר אל האמת היא דרישה נעלה שייתכן ואתה עדיין לא עומד בה. אין בידיך את הרצון ואת שיעור הקומה, ואמונתך חלשה מדי. לכן, התחל בכך שתניח לאחיך ולאחיותיך סביבך לראותך כאדם טוב, כאדם צודק שיחסית אוהב דברים חיוביים, חובב הגינות וצדק, כאדם ישר יחסית. כשאתה עושה טעויות, אתה מתקן אותן. כשאתה מזהה את מצבך המרדני, אתה ממהר להשיבו לקדמותו. כשאתה מגלה את צביונך המושחת, אתה מחפש את האמת ומשתף עם אחרים ללא דיחוי. ברגע שאתה זוכה בהבנה, אתה יכול להכות על חטא. אם תחתור באופן זה, אין כל ספק שתתקדם. תחילה, הנח לאחיך ולאחיותיך לראותך כאדם טוב, כאדם צודק שאוחז בהיווכחות בחיים. לאחר מכן, צעד אחר צעד, שאף להפוך לאדם שאוהב את האמת וחותר אליה. אם תיישם זאת בפועל, הדבר יקל עליך לזכות בכניסה, ויהיה מעשי יותר בעבורך לדרוש מעצמך דברים כאלה. בראש ובראשונה, עליך להביא לכך שאחיך ואחיותיך יכירו בך כאדם טוב. מהם התנאים להיותו של מישהו אדם טוב? ראשית, עליך לבחון את ביצוע חובתך. על כמה אמות מידה ודרישות עליך לענות בעת ביצוע חובתך? עליך להיות שקדן, אחראי, נכון לשאת קשיים ולשלם את המחיר, ולהתנהל בדקדקנות ולא בשטחיות. ברמה גבוהה מעט יותר, עליך להיות מסוגל למצוא את העקרונות המתאימים בכל סוגיה שהיא ולפעול על פי עקרונות אלה. אין זה משנה מי מדבר; גם אם אח או אחות שאתה הכי פחות מעריך מבטאים עיקרון שהוא נכון ועולה בקנה אחד עם האמת, עליך להקשיב להם, לנסות לקבל אותם, ולהשתדל למרוד בדעותיך ובתפיסותיך האישיות. מה דעתך על הגישה הזאת? (היא טובה). קל לדבר על הצורך לבצע את חובתך היטב, קל לומר זאת; אך בפועל, קשה לאדם לבצע את חובתו באופן מניח את הדעת. נדרש ממנו לשלם מחיר ולוותר על דברים מסוימים. על מה עליך לוותר? ברמה הבסיסית ביותר, עליך להשקיע זמן ומרץ. בכל יום, עליך להקדיש יותר זמן ולהשקיע יותר מרץ מאשר אחרים. עליך להמשיך קצת יותר ולהתאמץ קצת יותר. אם ברצונך לבצע את חובתך היטב ולטפח תחושת אחריות, עליך להרהר ללא הרף כיצד תמלא את חובתך היטב. עליך להבין באילו אמיתות תצטרך להצטייד ובאילו בעיות עליך להתמקד. לאחר מכן התפלל כדי לחפש את האמת, בטא באוזני האל את שאיפותיך והפצר בו בכנות, בקש ממנו להעניק לך נאורות ולהדריך אותך. בעוד אחרים נחים במהלך הלילה, עליך להקדיש עוד זמן להרהור בבעיות שצצו בעת ביצוע חובתך באותו היום ובשחיתות אותה חשפת. עליך לחשוב על הדברים האלה, ולנוח רק לאחר שהבנת איך להתקדם, כדי שעמל יומך יישא פרי ולא יהיה לשווא. אם לא תהרהר איך לפתור את הבעיות האלה, לא תהיה מסוגל לאכול או לישון היטב. זהו סבל, זהו המחיר שעליך לשלם. יהיה עליך לשאת קשיים נוספים, לשלם מחיר כבד יותר מהאחרים, ולהשקיע זמן ומרץ רבים יותר בשאיפה אל האמת. האם מדובר במחיר מעשי? (כן). האם שילמתם מחיר שכזה בעבר? יש אחיות שאוהבות להתלבש יפה, ומקדישות לפחות שעה-שעתיים בכל יום לסידור האיפור והשיער. אין הן מקריבות דבר בעודן מתרפקות על תאוותיהן הגשמיות, הן תמיד נראות יפה ולבושות ללא דופי. אך באשר לביצוע חובתן, הן אף פעם לא מתייחסות אליה ברצינות ולא משקיעות בה מאמץ. היכן ניכר חוסר המאמץ שלהן? בחוסר הכנות והמחשבה בעת ביצוע חובותיהן. גם כשהן נשארות ערות עד מאוחר מפעם לפעם, זה משום שכל האחרים נשארים גם הם ערים עד מאוחר, לא משום שהן רוצות בכך או משום שיש משימות שהן טרם השלימו ואין הן יכולות לעזוב. אך באופן אישי, הן מעולם לא הקדישו זמן ומרץ נוספים, מעולם לא שילמו מחיר כבד יותר, ומעולם לא נשאו קשיים בעת ביצוע חובתן. אף שהן ביצעו את חובתן לצד האחרים, והשקיעו בה את אותה כמות זמן, תוצאותיהן לא נשאו פרי. הן פשוט פעלו בשטחיות וכלאחר יד, אך בתוך תוכן הן עדיין חשות אומללות. מה דעתכם על גישה כזאת? האם ביצוע חובה מתוך גישה כזאת עולה בקנה אחד עם האמת? בהחלט לא. באיזה אופן אתם נוהגים לבצע את חובתכם? האם התייחסתם אליה ברצינות אי פעם? האם ערכתם שינויים כלשהם כשידעתם שאתם נטולי נחישות ומסירות שכאלה, ושביצוע חובתכם מתבסס אך ורק על כוח רצון ועל ריסון עצמי, וכן כשהבנתם שמשהו לא תקין במצב זה? מה יש לעשות כדי לתקן את המצב? תחילה, עליכם לשלם את המחיר. לעתים פירוש הדבר הוא להישאר ערים עד מאוחר, ולעתים פירוש הדבר הוא להתעורר מוקדם. זהו סבלו של הבשר. נוסף לכך, עליכם להקדיש יותר מחשבה ומרץ, לחשוב יותר, להרהר יותר, ולבוא יותר לפני האל בתפילה ובחיפוש, תוך שאתם מקדישים לאל את זמנכם ואת מרצכם, משקיעים מעצמכם למען האל, ומנתבים את הזמן ואת המרץ האלה לביצוע חובתכם, לביצוע התפקיד שהאל הטיל עליכם, ולחתירה אל האמת. האין זה המחיר שעליכם לשלם בעת ביצוע חובתכם? (כן).

מה הדבר שהכי חסר לכם בעת ביצוע חובתכם? האל אמר, "וְאָהַבְתָּ אֶת יהוה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל שִׂכְלְךָ וּבְכָל־מְאֺדֶךָ" (הבשורה על פי מתי, כ"ב 30). השקעתם רק כוח, אך לא אימצתם את לבכם, את נפשכם ואת שכלכם – לא השגתם את שלושת ההיבטים האלה. אתם יודעים להשקיע רק כוח בעת ביצוע חובתכם. בעיני האל, איזה מין אדם הוא זה? (נותן שירות). אתם מוכנים להיות נותני שירות? (לא). אף שאינכם מוכנים להיות נותני שירות, אתם עדיין משרתים, ועושים זאת ללא לאות. זהו הנתיב שאתם הולכים בו. האין זו סתירה, שאינכם מוכנים להיות נותני שירות, אך אתם נותנים שירות מרצון? איך זה קרה? זה משום שאנשים בוחרים בנתיב הלא נכון. הנתיב שאתה בוחר קובע את מטרתך הסופית; במילים אחרות, אתה ישן במיטה כפי שאתה מציע אותה. אם תבחר בנתיב של מתן שירות, התוצאה הסופית היא שתהפוך לנותן שירות. זאת משום שאתה תמיד משקיע מאמץ בשאיפה לקבל ברכות, ואינך מוכן לחפש את האמת ולבצע את חובתך על פי עקרונות, על מנת למלא את חובתך באופן מניח את הדעת; כתוצאה מכך שאינך מוכן לאהוב את האל בכל לבך, נפשך ושכלך בעת ביצוע חובתך, ושאתה מסתפק בהשקעת כוח, תהפוך לנותן שירות. אין כאן סתירה. עם זאת, סתירות אכן עולות בלבותיהם של נותני שירות. אילו סתירות? אנשים לא מוכנים להיות נותני שירות, אך הם גם לא מוכנים לחתור אל האמת או אל אהבת האל. הם עדיין מייחלים לברכות. כשהם שומעים שהם נותני שירות, הם לא מוכנים לכך ואומרים, "האם הם לא מנסים להשפיל ולהקטין אותי? האין זה סוג של דעה קדומה? התאמצתי מאוד והשקעתי את כל כוחי. איך ייתכן שאני נותן שירות?" אבל זה נכון. אינך מיישם בפועל שום אמת כלל וכלל; אתה מסתפק רק בהשקעת מאמץ, וזה הופך אותך לנותן שירות. אל לך לחשוב שביצוע חובתך משמעו רק השקעת מאמץ. לא תוכל לבצע היטב את חובתך אם לא תעשה זאת מכל הלב. ביצוע מכל הלב משמעו להקדיש לדבר את כל הלב, הנפש והשכל. עליך לפעול על פי אמת מידה זו. "וְאָהַבְתָּ אֶת יהוה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל שִׂכְלְךָ וּבְכָל־מְאֺדֶךָ". אמירה זו תקפה במלואה לביצוע חובה. אם אתה מאמין באל באמת ובתמים, עליך לבצע את חובתך היטב מכל הלב, הנפש, השכל, ובכל הכוח. אז תיחשב בעיני האל כאדם טוב. כיצד יש לאמוד אדם שמצטייר בעיני האל כאדם טוב? על סמך מה יש להעריכו? (על סמך ביצוע חובות). תחילה יש להעריך את האופן שבו הם מבצעים את חובתם – גישתם והשקפתם, כוונתם ומטרתם, האם הם אוחזים בעקרונות-האמת, ואילו תוצאות הם יכולים להשיג כשהם מטפלים בעניינים. הערכת ההיבטים הללו מאפשרת לנו לקבוע האם אדם אוהב את האמת, חותר אל האמת, ומצטייר בעיני האל כאדם כן, אדם שהאל אוהב אותו. אלה העקרונות והתנאים הישירים ביותר להעריך בן אדם. האם אתם מבינים זאת? האם יש בכם נחישות לחתור אל האמת ולהפוך לאנשיו של האל? אל תסתפקו בהשקעת מאמץ לשם ביצוע חובתכם; עליכם לשאוף אל האמת וכן לענות על דרישותיו של האל. רק זה עולה בקנה אחד עם רצון האל. אם אתם מסתפקים אך ורק בהשקעת מאמץ, רף הדרישה הזה נמוך מדי. ביצוע חובותיו של אדם אין משמעו ביצוע משימות קטנות הדורשות שמץ של מאמץ. אי אפשר לבצע היטב משימות הדורשות ידע טכני ללא הידע הטכני הדרוש. בפרט, אי אפשר לבצע חובות בתוך בית האל הכוללות נשיאת עדות לאל אם אינך אוחז באמת. אם לא תבצע את חובתך באופן העולה בקנה אחד עם עקרונות-האמת, לא תשיג את התוצאות הדרושות בנשיאת עדות לאל. לכן, אנשים מוכרחים להבין את האמת ולתפוס את העקרונות על מנת לבצע את חובותיהם היטב. אם מישהו לא אוהב את האמת אלא סתם רוצה להשקיע מעט מאמץ על מנת לזכות בברכות האל, זהו הלך רוח בלתי נסבל. אם לא תמלא את חובתך באופן מניח את הדעת, האל לא ישתמש באדם כמוך. האל ינדה אותך, כי על מנת שהאל יושיע את בני האדם, עליהם להיות מסוגלים למלא את חובותיהם באופן מניח את הדעת ולא סתם לתת שירות. אם העובדה שאתה נותן שירות גורמת לתחושת אי נוחות בלבך, במציאות, גם האל שותף לעצבך ולכאבך. באמת שאינך מבין כלל את לבו של האל. האם האל ישלם מחיר כה כבד על מנת להושיע קבוצת נותני שירות? בהחלט לא. האל משתוקק להביא לידי שלמות קבוצת אנשים שמכירים אותו ותואמים לרצונו. האם נותני שירות אוחזים באמת ובחיים? האם כדאי לאל להושיע נותני שירות? האם זוהי ראיה לתהילת האל? האם נתינת שירות כשלעצמה היא עדות למען האל? נשיאת עדות לאל איננה חלק מנתינת שירות. אין זה הנתיב שבני האדם צריכים ללכת בו. יש שיאמרו, "אני מוכן לתת שירות למען האל. אין זה משנה כמה מאמץ נדרש, אני מוכן לתת את הכול. אקדיש 100 אחוזי מאמץ במקום 80 אחוזים. כבר נתתי את כל כולי, אף שאיכותי נמוכה במקצת ואינני מבין את האמת. האל יודע את שבלבי, ועליו לאשר אותי, הלא כן?" האם האמירה הזאת עולה בקנה אחד עם דרישות האל? האל מאשר את מי שממלא את חובתו באופן מניח את הדעת, את מי שמבצע את חובתו מכל הלב, הנפש, השכל, ובכל הכוח. אם אתה רק משקיע כוח אך לא פועל מכל הלב, אזי לא ביצעת את חובתך מכל הלב. האם אתה יכול ליישם בפועל את האמת שלא מכל הלב? האם אתה יכול להתמודד עם בעיות בעזרת עקרונות? כשאתה משקיע רק כוח ולא את כל הלב, אתה יכול להיות נותן שירות ותו לא. האם נותני שירות יכולים לזכות באישור האל? זה בלתי אפשרי. מהי דרישת דברי האל בביצוע חובה? ("וְאָהַבְתָּ אֶת יהוה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל שִׂכְלְךָ וּבְכָל־מְאֺדֶךָ"). הדבר תקף לגבי האמת, עקרונות-האמת, ועקרונות היישום בפועל. מהם עקרונות היישום בפועל? מה שעליך לעשות בחייך ובביצוע חובתך הם נתיב יישומך בפועל, וכן הכיוון והמטרה של חייך. הפוך את המילים "אָהַבְתָּ אֶת יהוה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל שִׂכְלְךָ וּבְכָל־מְאֺדֶךָ" לעיקרון המנחה אותך. בכל אשר תעשה, השתמש במילים אלה על מנת לאמוד את עצמך. שאל את עצמך, "אילו מהדברים האלה השגתי? אילו מהם טרם השגתי? מהו מצבי הפנימי? האם יש בי מרדנות? אנוכיות? האם אני מתמקח עם האל או מקיים עמו משא ומתן על תנאים? האם אני נוהג בעיקשות? האם קיים בתוכי היבט כלשהו של שליליות או בטלה? האם אני פועל בשטחיות?" כשאתה חורט על לוח לבך את המילים "אָהַבְתָּ אֶת יהוה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל שִׂכְלְךָ וּבְכָל־מְאֺדֶךָ", אתה זוכר בלבך את דברי האל האלה, את דברי האמת האלה. לשם מה עליך לשמור אותן בלבך? לא על מנת לדקלם אותן כדי שאחרים יוכלו לשמוע, אלא לשם תיקון מצבך-שלך, הסדרת התנהגותך, והכוונת כל אחד ממעשיך. למשל, אם אינך יודע כיצד לעשות דבר מה, היזכר מיד בדברי האל וחשוב, "האל אמר לפעול מכל הלב, אם כך כיצד אוכל לעשות זאת מכל הלב? מישהו אחר מבין את זה טוב יותר ממני, לכן מוטב שאשאל אותו ואשתף עמו". לאחר השיתוף, התפלל ובחן את עצמך כדי לבדוק האם יש לך כוונות שגויות כלשהן. אם אתה נטול מטרות אישיות ואנוכיות, ואתה בטוח שהמעשה עולה בקנה אחד עם האמת לחלוטין, וכעת עולה בידך ליישם בפועל את האמת, אזי לבך יתמלא שלווה, אות לכך שפעלת מכל הלב, עד כמה שרק אפשר. על מנת לפעול מכל הלב, עליך לחפש את האמת בלבך, להרהר בדברי האל, להתפלל לאל ולנהל איתו קשר קרוב. זהו עניין שבלב. כשלבך מתקרב לאל, תמיד מהרהר באמת ושואף אליה, אתה אדם שחי לפני האל. ברגע שתעשה משהו מכל הלב, באופן טבעי תתחיל להשקיע במעשה גם את כל שכלך, את כל נפשך ואת כל כוחך. המילים "אָהַבְתָּ אֶת יהוה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל שִׂכְלְךָ וּבְכָל־מְאֺדֶךָ" יהפכו למציאות שלך.

מדוע אומרים שדברי האל הם אור לנתיבם של אנשים? משום שדברי האל לא נאמרים לשווא, אלא בתגובה לבעיות אמיתיות של אנשים. אין הם השערה, רטוריקה מליצית או אמרה. דברי האל נועדו לכך שתשתמש בהם ותיישמם בפועל. כשאתה נמצא במצב בו אינך יכול להתקדם ואינך יודע מה לעשות, תוכל להיזכר כיצד דברי האל דורשים שתפעל. כשאתה מהרהר בדברי האל אתה מוצא דרך, אתה מבין את משמעות דברי האל, ואז אתה מיישם אותם בפועל על פי רצון האל. לאחר שאתה מיישמם בפועל אתה מקבל אישור, ומגלה שבאמצעות הפעולה הזאת אתה חווה שלווה ואושר רוחניים, ושגם אחרים נבנים ממנה. כאשר אתה מיישם בפועל את דברי האל, אתה זוכה בנאורות ובחוויות, אתה לומד מחוויותיך האישיות, ולומד להבין דברים מסוימים. מה אתה מבין? אתה מבין את המטרה מאחורי דברי האל ומאחורי כוונתו להניח לאנשים לפעול בצורה מסוימת. כשאתה מגלה את עקרונות היישום בפועל עליהם מתבסס הכול, אתה מגלה את המקור ואת החשיבות של דברי האל. זוהי הבנת האמת. לאחר שאתה מבין את האמת, אתה כבר לא מבולבל, קצת פחות נבער, וכבר לא פועל מתוך ביישנות. מה פירוש הדבר, לא לפעול מתוך ביישנות? פירוש הדבר הוא, שכאשר אתה נתקל בקשיים, אתה מסוגל לחפש את האמת ולדעת כיצד לפתור אותם, ויודע בדיוק כיצד להמשיך. למה הכוונה שיישום בפועל של דברי האל מעניק דרך קדימה? הכוונה היא, שאתה מבין את עקרונות היישום בפועל של דבריו, אתה מבין את המצבים המאוזכרים בדברי האל, ואתה יודע כיצד ליישמם בפועל. מדוע נאמר שדברי האל הם חייהם ונתיבם של בני האדם? משום שדברי האל יכולים להיות חייהם של בני האדם, ורק דבריו, רק האמת, יכולים להוביל את בני האדם אל הנתיב הנכון בחיים. דברי האל הם ישירים וקלים להבנה. הם ניתנים על מנת להקל על אנשים את ההבנה ואת הקבלה של האמת. כשאנשים מסוגלים להכיר באמת ולקבלה, באופן לא מודע הם מוצאים את עצמם על הנתיב הנכון בחיים. חלק מדברי האל אולי נראים פשוטים או קלים להבנה, אך הם כולם הוראות כיצד לחיות, כיצד להתמודד עם מצבים שונים, וכיצד לפתור קשיים. זוהי האמת. היא יכולה להפוך לנתיבך, ולצייד אותך בחוכמה, בעקרונות ובנתיב ליישום בפועל כשאתה ניצב לפני אתגרים. אם יש לך נתיב בעת ביצוע חובתך או בעניינים אחרים, אם אתה יכול לבצע משימות על פי עקרונות ולהבין את כוונותיו של האל, האם פירוש הדבר הוא שאתה מבין את האמת? (כן). פירוש הדבר הוא שאתה מבין את האמת ומבין את דברי האל. נותני שירות לא בהכרח צריכים להבין את דברי האל; הם פשוט צריכים להשקיע מאמץ. לכן, נתינת שירות היא משימה פשוטה. יש אנשים שלא טובים אפילו בנתינת שירות, ואיך אנשים אלה עושים מעצמם צחוק! מה פירוש הדבר, שהם עושים מעצמם צחוק? פירוש הדבר הוא שהם לא יכולים להתמודד כראוי אפילו עם משימה של נתינת שירות, הם לא יכולים להשקיע מאמץ, והם תמיד משתובבים, משבשים, שליליים ועצלים. תמיד צריך לשדל אותם ולפקח עליהם. אנשים כאלה לא מצליחים למלא את חובתם באופן מניח את הדעת, ואמות המידה של בני אדם אינן חלות עליהם. באיזה נתיב בכוונתכם ללכת? לאיזה מין אדם אתם מתכננים להפוך? האם תשאפו להיות נותן שירות ממוצע, או שמא תכוונו להיות אדם שמשקיע בביצוע חובתו את כל הלב, השכל והנפש? (להיות אדם שמשקיע בביצוע חובתו את כל הלב, השכל והנפש). זה דבר טוב ומטרה נאותה. אינכם רוצים להיות נותן שירות פשוט, אינכם רוצים אך ורק להשקיע מאמץ. אם כך, עליכם לשאוף אל האמת! אילו אמיתות הכי חשוב להבין כאשר שואפים אל האמת? תלוי בקשיים שעומדים לפניכם, וחשוב לטפל תחילה בבעיות הדוחקות. רוב האנשים מתמקדים כעת בחתירה אל האמת ובביצוע חובתם, והאמת הקשורה בביצוע חובתו של אדם היא מכרעת במיוחד. כל עוד תוכל לבצע את חובתך בהתאם לעקרונות, לבך יתמלא שלווה ובטחון. ואם תוכל גם להכיר את עבודת האל, לחוות את עבודתו ולפתור כמה מצביונותיך המושחתים, תטעם את המתיקות שבהליכה אחר האל, ויהיה לך קל יותר ללכת בנתיב החתירה אל האמת. ביצוע ראוי של חובתך הוא הדבר העיקרי בהליכה אחר האל ובהתמסרות לו. על פי דברי האל, "אתם תבצעו את חובתכם מכל הלב, וכן מכל נפשכם ובכל מאודכם". אמירה זו היא האמת, הלא כן? אם תוכלו לאשר שאמירה זו היא האמת, אזי עליכם להשקיע מאמץ בעת ביצוע חובתכם. ככל שתבינו את האמת בעת ביצוע חובתכם, הביצוע שלכם יהיה יעיל יותר ומבוסס על עקרונות. אם תמלאו את חובתכם באופן מניח את הדעת, לבכם יתמלא לא רק שלווה ואושר, אלא גם אמונה של ממש. זוהי התוצאה של הליכה אחר האל ושל ביצוע חובתכם. זה בהחלט נכון שנתיב ההליכה אחר האל מתבהר בעודכם הולכים בו. לכן, ביצוע חובתכם הוא המעשה הכי משמעותי שיש. אם אתה מתאמץ לשאוף אל האמת בהתאמה לדרישות האל, סטית מן הנתיב הנכון. בעודך ממשיך בכיוון זה, אט-אט תבחין בתוצאות ותסגל לעצמך צלם אנוש. הקשר שלך ושל האל יעמיק בהדרגה. כשניסיונות ותלאות ייקרו בדרכך ותחוש מעט שלילי או חלש, ויתעוררו בתוכך כמה תפיסות ואי הבנות, תחפש בקלות את האמת על מנת לפתור את הבעיות האלה, והן כבר לא יהיו בעיות משמעותיות.

רובכם חיים במדינות דמוקרטיות, להבדיל מהאחים והאחיות בכנסייה שבסין היבשתית, שסבלו רדיפות וקשיים. העובדה שחייכם נוחים אינה מיטיבה עמכם בהכרח. ייתכן שתיאלצו להתאמץ על מנת לחתור אל האמת, ואולי יהיה זה אתגר בעבורכם לשאת בקשיים ולשלם את המחיר בעת ביצוע חובתכם. לאנשים שגדלו במערכת דמוקרטית וחופשית יש נטייה מגונה לפינוק. הם לא מרשים לאחרים לבקר אותם או לנזוף בהם. אופן חשיבתם חופשי ופתוח יותר, יחסית. הם תמיד דורשים מרחב אישי וחופש, הם תמיד רוצים להשיג כל מה שהם משתוקקים אליו, והם תמיד דורשים כל מיני דברים הקשורים בתענוגות הבשר. אם לא תהיו מוכנים לוותר על הדברים האלה, תתקשו להשתחרר מהמצב של השקעת מאמץ בלבד ללא חתירה אל האמת. אם כל הזמן תשימו דגש על אוטונומיה ועל מרחב אישי, הדבר ימיט עליכם צרות. עליכם לדבר על האמת, על דברי האל, וכן על מהו דבר חיובי ומהו הנתיב הנכון בחיים. חופש, דמוקרטיה ועצמאות הם אמנם דברים טובים ומערכות חברתיות מתקדמות, אך אין הם האמת. אלה בסך הכול רעיונות ומערכות מתקדמים בעולם האפל והרע הזה. אלה מערכות שמתאימות באופן יחסי להישרדות של בני האדם, ומגנות על זכויותיהם. אין הן האמת כלל וכלל, ועליכם לראות זאת בבירור. אל תחשבו, "נולדתי תחת מערכת חברתית כזו ולכן יש לי זכויות. אני יכול לחשוב, לומר ולעשות ככל העולה על רוחי, ואיש לא יכול להתערב. זוהי זכותי כבן אדם, הזכות שהעניקו לי החברה והמדינה שלי". אם מבחינתך זוהי האמת העליונה, נכונות לך צרות. האם המחשבות האלה מעידות על כך שאתה אוחז באמת? מה מקור הדברים האלה? מקורם בבני האדם והם נובעים מאנושות מושחתת. אין אלה דברי האל, ו-ודאי שאינם האמת שהאל דורש שבני האדם יאחזו בה. אם רעיון הדמוקרטיה והחופש הוא האמת בעיניך, ובבית האל אתה מתמקד אך ורק ברדיפה אחר חופש, מסרב שירסנו אותך ומבצע את חובותיך בפזיזות, אזי נכונות לך צרות. אם יש בך מחשבות כאלה, האם תהיה מסוגל לקבל את האמת? האם תהיה מסוגל ליישם בפועל את האמת בקלות? האם עדיין תהיה מסוגל ללכת אחר האל בכנות? הליכה אחר האל דורשת הבנה של האמת, הבנה כיצד להתמסר, ונכונות להיות כפוף להגבלות האמת. אינך יכול לנהוג בעיקשות. אם אתה שואף לדמוקרטיה ולחופש, לא תוכל להיכנס אל מציאות-האמת. לא תוכל להפוך לאדם שהולך אחר האל או להחשיב את עצמך כאדם שהולך אחר המשיח. הדבר ימיט עליך צרות, וזהו הקושי הניצב לפניכם. לאנשים יש תפיסות ודמיונות מסוימים, השקפות מסורתיות תרבותיות מסוימות, ורעיונות הרווחים במגמות חברתיות. הם נוצרים על ידי הרקע והסביבה החברתיים. אם אינכם מצליחים לראות את תמצית הסוגיות האלה ואת חומרתן, ותמיד ניגשים לביצוע חובות, לאמונה באל ולתפקיד שהאל הטיל עליכם ממקום של זכויות אדם ושל חופש, אזי לעולם לא תלכו בנתיב הנכון ולא תיכנסו למסלול הנכון של האמונה באל. אנשים בסין היבשתית חיים כעת תחת מעטה אפל של משטר סמכותני ואין להם שום תחושת עליונות. הם נולדים עם נטייה לשאת קשיים ולעבוד בחריצות כבהמות משא, ורקע וסביבה חברתיים שכאלה מעצבים את אורח חייהם או את עקרונות ההתנהלות שלהם. מצד שני, לאנשים החיים במדינות דמוקרטיות וחופשיות אין רעיונות כאלה. הם לא רוצים שיגבילו אותם, הם חשים שיש בכך מן הדיכוי, ומשתוקקים להשתחרר מכל מגבלה ותקנה. כשהם מגיעים לבית האל, הם אפילו רוצים להשתחרר מהמערכות המנהלתיות, מסידורי העבודה ומחוקי הכנסייה. הם לא רוצים שיגבילו אותם. הם לא מוכנים שאיש יגזום אותם ודוחים כל ביקורת שהיא. הם מסרבים להיות עסוקים מעט בעבודה או לשאת אף את העייפות הקלה ביותר. זהו מתכון לצרות! התנהגות שכזו אינה נאותה לנוצרים ואף לא לחייל טוב של המשיח. בעידן החסד תמיד דיברו על הגינות הקדושים. האם הדבר עדיין תקף כיום? בהחלט! זהו דבר חיובי שתקף בכל מקום ובכל זמן. תחילה, הבה לא נדבר כלל על הצלם שאמור להיות לאנושות הברואה, שהיא הדרישה הבסיסית ביותר שהאל מצפה מבני האדם להשיג. פשוט חשוב, כנוצרי, האם לא צריכה להיות לך הגינות של נוצרי? אם אין לך, אינך ראוי להיות אדם שהולך אחר האל, והאל אינו מכיר בך. אם אתה רוצה ללכת אחר האל, עליך לחיות כבן אנוש, ואין זה משנה אם אתה רוצה להיות יציר בריאה או אדם רגיל. עליך להציג את לבך לפני האל. אתה יכול לומר, "אלוהים, כך אני מתכנן ללכת אחריך. זוהי נחישותי ומטרתי. האם זה עולה בקנה אחד עם רצונך?" או אולי אינך אומר זאת ישירות לאל, אבל אתה יכול לקבל את בחינתו של האל ולקבל החלטה בסתר, ולאפשר לאל לראות מה הצעד הבא שלך. לא משנה באיזו מדינה ולאיזה רקע חברתי נולדת, כעת משאתה הולך אחר האל, אינך משתייך עוד למדינה הזאת או לעם הזה. אתה אדם שהולך אחר האל, מאמין באל, חבר בבית האל. תמיד ובכל מובן עליך לראות את עצמך כאדם בבית האל, ההולך אחר האל. עליך לשאוף להיות חייל טוב של המשיח, ולאמוד את עצמך על פי אמות המידה של הקדושים. אם אתה אומר ללא הרף, "אני קוריאני", "אני טייוואני", "אני אמריקני", "לכל אחד מאיתנו אורח חיים שונה", האם אתה עדיין אדם שהולך אחר האל? השקפתך אינה נכונה; אין ספק כי היא שייכת לנטולי האמונה. אלה הם כופרים! אם אתה כופר, מדוע אתה הולך בטל בבית האל? האם אתה מנסה להעמיד פני נוצרי? לא יהיו כאן העמדות פנים. אין שום טעם לנסות להתערות. אם אתה נוצרי, עליך לקבל את האמת ולבצע את חובתך היטב. לכך הכוונה בהליכה אחר האל. אם אינך יכול לבצע את חובתך היטב, אין זה משנה מאיזו מדינה אתה מגיע; האל לא יכיר בך. יהיה לאום האדם אשר יהיה, מי שמאמין באל מוכרח לבצע את חובתו היטב ולקבל את האמת. זאת הכוונה בהליכה אחר האל. אם אתה טוען שאתה מאמין באל, אך אינך מקבל את האמת או מבצע את חובתך, אזי אתה כופר, בדיוק כמו נטולי האמונה. אתה לא כאן ולא שם. אנשים שהם לא כאן ולא שם מוכרחים להיות מטוהרים ללא דיחוי הרחק מבית האל, סוג כזה של אדם אינו רצוי בבית האל. אם אתה מחשיב את עצמך כאדם של המלכות, עליך להתאים את עצמך לאמות המידה של אנשי המלכות. אם אתה אומר, "אילו אנשי מלכות? אני אזרח של מדינה דמוקרטית. יש לי כבוד וזכויות אדם. עליך לדרוש ממני דברים על פי אמות המידה של מדינה דמוקרטית. אחרת, אין על מה לדבר!" צר לי, אבל זוהי מלכות האל, לא מלכות השטן. האל רוצה את אנשיו הנבחרים, את אנשי המלכות. האם אתה מבין? (כן, אני מבין). אם אתה מאמין באל והולך אחריו, עליך להקשיב לדבריו. אם אתה אומר, "אני יכול ללכת אחר האל, אך אני זקוק לחופש הבחירה. אני אוהב להקשיב למה שאחרים אומרים, לשמוע מה מקובל עליי, וללכת אחר מה שעדיף בעיניי. אל תתערב לי. אני נותן עדיפות לציות למדיניות ולתקנות של המדינה שלי; זה הדבר החשוב ביותר. אינני יכול לתת עדיפות להתמסרות לדברי האל, לאמת. מבחינתי, המדינה והלאום שלי הם בעדיפות העליונה, והאמת היא במקום השני או השלישי. אוכל לקבל אותה או לדחות אותה", מהו יחסו של האל כלפי אדם כזה? צר לי, אך עליך לעזוב את בית האל! בית האל לא זקוק לאדם כמוך. אינך הולך אחר האל; אינך אדם של מלכות שמים. אתה אזרח של העולם, והאל לא מדבר אל אנשים כמוך, ואף אין הוא מושיע אנשים כמוך. אנשים כאלה אינם יכולים לבצע את חובותיהם כיצירי בריאה. עליך לעזוב מהר ככל האפשר, כמה שיותר מהר, כן ייטב!

יש אנשים שמעריצים אנשים מפורסמים ורמי מעלה. הם אף פעם לא בטוחים אם דברי האל באמת יכולים להושיע אנשים, והם תמיד מאמינים שרק לדבריהם של אנשים מפורסמים ורמי מעלה יש משקל וכריזמה. הם תמיד חושבים לעצמם, "ראש המדינה שלנו הוא כה מרשים! האסיפות הלאומיות שלנו מלאות הוד והדר! האם בית האל יכול להשתוות לכל זה?" עצם האמירה מצביע על היותך נטול אמונה. אינך יכול לראות בבירור את רוע הפוליטיקה, את האפלה האופפת מדינה, או את שחיתות האנושות. אינך יכול לראות כי האמת שולטת בבית האל, ואינך יכול לראות או להבין מה מדגימות העדויות החווייתיות של אנשיו הנבחרים של האל. לבית האל יש את האמת וכן אין ספור עדויות, וכל אנשיו הנבחרים של האל מתעוררים ומשתנים, כולם מתחילים לחוות את עבודת האל ולהיכנס למציאות-האמת. האם אתה לחזות במראה העתידי של אנשיו של האל אשר מתמסרים לו ועובדים אותו? אינך מסוגל לדמיין זאת. כל מה שיש לבית האל מתעלה פי מאה, פי אלף, על העולם, ובעתיד, כל מה שיש לבית האל יכול רק להשתפר, להפוך קבוע יותר ומושלם יותר. את כל הדברים האלה משיגים בהדרגה, והישג זה הוא תוצאה של דברי האל. האל בחר וקבע מראש את כל אנשיו הנבחרים, לכן אין כל ספק שהם טובים יותר מאנשי העולם. אם מישהו לא יכול לראות את העובדות האלה, האין הוא עיוור? יש אנשים שתמיד מרגישים שהעולם הוא נפלא, ובתוך תוכם הם סוגדים לאנשים המפורסמים ורמי המעלה שבו. האין הם סוגדים לשדים ולשטנים? האם האנשים המפורסמים ורמי המעלה האלה מאמינים באל? האם לבותיהם יראי-אל? האם הם מקבלים את האמת? הם כולם שדים שמתנגדים לאל – האם באמת אינך רואה זאת? אם אתה סוגד לאנשים המפורסמים ורמי המעלה של העולם, מדוע אתה מאמין באל בכלל? מהי השקפתך הכללית לגבי הדברים אותם מביע האל? מהי השקפתך לגבי ריבונות האל על הכול? יש אנשים שהם לא סתם נטולי יראת-אל – אין להם אפילו שמץ של כבוד כלפיו. האין הם כופרים? האם לא צריך לבקש מאנשים כאלה לעזוב מיד? (צריך). ואם הם לא עוזבים, מה צריך לעשות? למהר להבריחם החוצה, להרחיק אותם. כופרים הם כזבובים מטונפים; דוחה אפילו להביט בהם. בבית האל שולטים האמת ודברי האל, ופעולות מתבצעות על פי עקרונות-האמת. יש להרחיק אנשים כאלה. הם אמנם אומרים שהם מאמינים באל, אבל בלבם פנימה, הם מזלזלים בבית האל ומתעבים את האל. אתם מוכנים שכופרים כאלה יתערו בקרבכם? (לא). לכן יש להרחיקם לאלתר. יש להרחיקם, ואין זה משנה עד כמה הם משכילים או מוכשרים. יש אנשים ששואלים, "האין זה חוסר אהבה?" לא, זוהי פעולה על פי עקרונות. למה כוונתי? שאין זה משנה כמה גבוה שיעור קומתך, אין זה משנה כמה גדול רצונך לחתור אל האמת, או אם אתה מאמין באל, דבר אחד בטוח: המשיח הוא האמת, הדרך, והחיים. זה לא משתנה לעולם. זה אמור להיות הסלע האיתן שלך, היסוד המוצק ביותר באמונתך באל; בלבך עליך להיות בטוח בכך ונטול ספקות. אם אתה מטיל ספק אפילו בכך, אינך כשיר להישאר בבית האל. יש אנשים שאומרים, "האומה שלנו דגולה, והגזע שלנו משובח; דבר לא משתווה למנהגים ולתרבות הנאצלים שלנו. איננו צריכים לקבל את האמת". האין זה קולם של כופרים? זהו אכן קולם של כופרים, ויש להרחיק כופרים שכאלה. יש אנשים שחושפים לעתים תכופות צביון מושחת, ולעתים צביונם המושחת הוא מופקר ומשולח רסן, אך אמונתם באל אמיתית, והם יכולים לקבל את האמת. אם הם עוברים גיזום, ביכולתם להכות על חטא. יש לתת הזדמנות לאנשים כאלה. אנשים הם אווילים במקצת, או שאין הם רואים את פני הדברים בבירור, או שמוליכים אותם שולל, או שברגע של איוולת הם עלולים לומר דבר מה מבלבל או להתנהג בצורה מבלבלת משום שאינם מבינים את האמת. הדבר נובע מצביון מושחת, ונגרם עקב איוולת, בורות, וחוסר הבנה של האמת. אך אין שום דמיון בין אנשים כאלה לבין כופרים. במקרה כזה יש להתבסס על שיתוף על האמת כדי לפתור את הבעיות. אנשים מסוימים שמאמינים באל כבר מספר שנים אינם מקבלים את האמת כלל ולא השתנו אפילו במעט. הם כופרים. אין הם משתייכים לבית האל והאל אינו מכיר בהם. כשאני אומר זאת, למה כוונתי? כוונתי היא להורות לכם לחתור אל האמת בחריצות. אל תסתפקו בהשקעת מאמץ ותו לא. האל מושיע אנשים דרך דבריו, דרך האמת. הדרך הישירה ביותר היא לאפשר לכם להבין את האמת ולפתור בעיות מעשיות בעודכם מבצעים את חובתכם. זה מאפשר לכם ליישם בפועל את האמת ולהתמסר לאל. כך, האל יהיה שבע רצון, ולבו ימצא נחמה. מה האל הכי לא אוהב לראות? האל אמר דברים רבים, ביטא אמיתות רבות, וכן השקיע מאמץ רב ושילם מחיר כבד למענכם. בסופו של דבר, הוא זוכה בקבוצת אנשים שמשקיעים מאמץ ותו לא, וכל שנותר הוא קבוצת אנשים שנותנים שירות. אנשים אלה אינם מבינים את האמת, אין הם מבינים את רצון האל, אלא רק משקיעים מאמץ. אף שאנשים אלה רשאים להישאר, אין הם תואמים לרצון האל. אי אפשר להחשיבם יצירי בריאה אמיתיים. זה הדבר שהאל הכי לא רוצה לראות, ואין זו הכוונה המקורית של תוכנית הניהול של האל להושעת האנושות.

עליכם לקבל את האמת מכל הלב ולא ללכת אחר מגמות העולם או לחיות על פי הפילוסופיה של השטן. כדי ללכת אחר האל עליכם לבצע את חובתכם, וכדי לבצע את חובתכם היטב עליכם לקבל את האמת. זה חשוב עד מאוד. אנשים רבים מתעלמים מהאמת באמונתם באל. הם לא מיישמים את האמת בפועל גם אחרי שנים רבות של אמונה, ונראה שלא אכפת להם כלל וכלל. אנשים אלה הם כופרים, ובמוקדם או במאוחר הם ינודו. יש אנשים שחיים אך ורק למען הבשר, למען רווח אישי, ומתישים את עצמם ביחסים בין-אישיים; הם מוותרים על חובותיהם, מזלזלים בהן, וחותרים אל תענוגות הבשר. האין זה אנוכי ונתעב עד מאוד? אנשים כאלה לא אוהבים את האמת; הם אוהבים רק רווח אישי וריקנות. תגמולים תפלים גורמים להם להסמיק ולהתרגש, והם מוותרים על יושרתם ועל כבודם האנושי. האין הם נבערים ואווילים? אנשים שאוהבים את האמת באמת ובתמים, ללא קשר לנסיבות, צריכים תחילה לחפש את האמת בנוכחות האל. עליהם להימנע מלהסתבך בסכסוכים או מלהיקלע לוויכוחים עם אחרים. זוהי התנהגות לא בוגרת ונטולת תובנות. כשאנשים רבים נאספים יחדיו, תמיד צצות בעיות שונות משום שיש כל מיני סוגי אנשים, וחילוקי דעות בלי סוף. האנושות המושחתת היא כזאת בדיוק. המצב רציני אף יותר בקרב נטולי האמונה. הימים מלאי עוינות ומתח מבעבע. העולם הוא בוגדני עד כדי כך. במשק ביתו של האל, משום שכולם מאמינים באל, יש פחות אנשים רעים ופחות תקריות של ניצול אנשים. יש מספר זעום בלבד של מחלוקות ומריבות. אם לא תבין את האמת ותדוש בעניינים האלה ללא הרף, הם ימלאו את לבך ויסבכו אותו, ולא תוכל לבוא לפני האל. עליכם להשתחרר ממצבים שכאלה, והתנהגות כזאת היא ביטוי לשיעור קומה לא בוגר. אנשים ששיעור קומתם לא בוגר מתמקדים לעתים תכופות בענייני הבשר, בהעדפותיהם האישיות, ובסיפוק מאווייהם האנוכיים. כתוצאה מכך, הם מזניחים את העניין האמיתי של ביצוע חובותיהם. אנשים כאלה לא מסוגלים להתנהל כיאות וטועים לעתים תכופות, בעודם מפגינים חוסר בגרות של ילדים. עליכם לחתור לבגרות בחיים. למה כוונתי בבגרות? כוונתי היא להבין את האמת, לאחוז בשיעור קומה של אדם בוגר, וכן להיות מסוגלים לעמוד בדרישות האל ולמלא את המשימות שהוא מפקיד בידיכם. כוונתי היא לשאת בעול החובה של בן אנוש וכן בעולן של חובות כלליות, להיות מסוגלים לבצע חובות היטב כמו האחרים ולהגיע לאותם הישגים כמו האחרים, זאת תוך חיקוי של מי שמסור לאל וחותר אל האמת, עשיית הדברים שאנשים אמורים לעשות וביצוע חובות שאנשים אמורים לבצע, וכן חקירה וחיפוש הדרך לנתיב החתירה אל האמת. זהו תהליך הצמיחה בחייו של אדם. עליכם לחפש ולדעת כיצד לחקור דברים, כמו למשל איך פועלים אנשים רגילים, ואיך פועלים אנשים שממלאים את חובותיהם כיאות, וכן אילו סגנונות, גישות ועקרונות מאמצים אנשים כאלה כשהם עושים דברים. אנשים בוגרים מוכרחים לטפל במה שנמצא תחת אחריותם בצורה נאותה. יקרה מה שיקרה, גם אם השמים יפלו, עליהם לבצע את חובותיהם ולדאוג לכך שמשימותיהם יתבצעו ללא דיחוי. מצד שני, לילדים קל להסתקרן מהנעשה סביבם. הם רוצים לצאת ולראות מה קורה. כל דבר עלול להשפיע עליהם ולהסיח את דעתם מהמעשה הנכון. האין זה חוסר מחויבות למה שנמצא תחת אחריותם? הבעיה הכי קטנה עלולה להפריע להם. הערה בודדת של מישהו עלולה ליצור הפרעה בלבם, או שבדיחה עלולה להוביל לאי הבנות או להתפרצויות רגשיות שיוצרות אצלם התנהגות שלילית ליומיים-שלושה ומעכבות את ביצוע חובותיהם. אולי עשויים אפילו לשקול לעזוב, ומנהיגים ועובדים כל הזמן מוכרחים לשדל ולשכנע אותם, לשתף איתם על האמיתות ולדבר איתם בהיגיון. האין זה סימן לשיעור קומה נמוך ולחוסר בגרות? עושה רושם שאנשים אף פעם לא מתבגרים, ונותרים לא בוגרים כילדים – תמימים ומגוחכים. מזלזלים בהם, אין להם כבוד ויושרה, והאל לא מרוצה מהם.

עליכם להתמקד באמת – רק כך תהיה לכם היווכחות בחיים, ורק כשתהיה לכם היווכחות בחיים תוכלו לדאוג לאחרים ולהנהיג אותם. אם מתגלה כי מעשיהם של אחרים לא עולים בקנה אחד עם האמת, עלינו לעזור להם באהבה לשאוף אל האמת. אם אחרים יכולים ליישם בפועל את האמת, ויש עקרונות למעשיהם, עלינו לנסות ללמוד מהם ולחקות אותם. כך נראית אהבה הדדית. זו האווירה שמוכרחה לשרור בכנסייה – כולם מתמקדים באמת ושואפים לזכות בה. אין זה משנה אם מישהו מבוגר או צעיר, או האם מדובר במאמינים ותיקים. אין זה משנה גם אם איכותם גבוהה או ירודה. לדברים האלה אין שום חשיבות. אל מול האמת, כולם שווים. הדברים שעליכם לבחון הם מי מדבר נכון ובתיאום עם האמת, מי חושב על האינטרסים של בית האל, מי נושא בעול הכבד ביותר בעבודת בית האל, מי מבין את האמת באופן ברור יותר, מי חולק חוש צדק, ומי מוכן לשלם את המחיר. אנשים כאלה ראויים לתמיכתם ולשבחם של אחיהם ושל אחיותיהם. אווירה זו של יושר הנובעת מחתירה אל האמת מוכרחה לשרור בכנסייה; כך תהיה לכם עבודת רוח הקודש, והאל ירעיף ברכות והדרכה. אם תשרור בכנסייה אווירה של סיפורי מעשיות, הקמת מהומה זה על זה, נטירת טינה זה כלפי זה, קנאה זה בזה ועימותים זה עם זה, אזי אין כל ספק כי רוח הקודש לא תעבוד בקרבכם. מאבקים הדדיים וכן ריבים, מרמה, עורמה ורחישת מזימות זה כנגד זה בסתר – זוהי אווירה של רוע! אם תשרור בכנסייה אווירה כזאת, אין כל ספק כי רוח הקודש לא תבצע את עבודתה. בכתבי הקודש, ישוע אדוננו אומר את הדבר הבא: "אם שניים מכם יסכימו עלי אדמות בכל דבר אשר יבקשו, היה יהיה לכם מאת אבי שבשמים; כי במקום אשר שניים או שלושה נאספים לשמי שם אני בתוכם" (מתי י"ח 19-20). זהו דבר האל, זוהי האמת. כשהאל מדבר, זהו זה. אם תפעל בניגוד לרצון האל ולא תלך אחר דבריו, האל ירחק ממך. אם אינך קורא את דבר האל, אינך מקבל חשיפה, שיפוט או גיזום דרך דבריו, ואתה דוחה את עזרת אחיך ואחיותיך בעודך מתמקד ללא הרף בפגמים ובבעיות המצויים באחרים אך חושב שאתה-עצמך לא עד כדי כך גרוע ומחשיב את עצמך טוב יותר מכל אחד אחר, אזי אתה בצרות. ראשית, רוח הקודש לא תעבוד בקרבך, ואתה תחמיץ את ברכות האל. שנית, גם אחיך ואחיותיך ירחקו ממך, וכך תישאר ללא איש שיעזור לך, מה שיקשה עליך להפיק תועלת מתמיכתם. ללא עבודת האל וברכותיו, ללא העזרה והתועלת של אחיך ושל אחיותיך, תמצא את עצמך בתסבוכת, ללא יכולת להתקדם. האם תוכל לבצע ביעילות את עבודת הכנסייה תוך הסתמכות על כישרון ומיומנות אנושיים ותו לא? הכול יהיה לשווא, מאמץ מבוזבז. האין זה מסוכן להגיע למצב כזה? כמה ייסורים תחווה בלבך? בכל אופן, עליך ללכת בנתיב הנכון, נתיב החתירה אל האמת, כדי לקבל את ברכות האל ואת עזרתם של אחיך ושל אחיותיך. הליכה בנתיב משלך מובילה למבוי סתום, ומי שאינו חותר אל האמת ינודה בסופו של דבר. תתחילו להעריך את זה כשתחוו זאת בהדרגה עם הזמן. בכל מאמציכם, עליכם לחפש את עקרונות-האמת עד שתהיו מאוחדים בלב ובנפש, רק אז תוכלו לעבוד יחדיו בהרמוניה, כקווצות חבל הקשורות יחדיו. כשמתקיים שיתוף פעולה הרמוני, תוכלו לבצע היטב את חובותיכם ולרצות את האל.

19 בספטמבר, 2017