בביסוס מערכת יחסים רגילה עם האל, הדבר החשוב ביותר הוא השאלה כיצד להתייחס לדבריו. לא משנה באיזה אופן האל מדבר, על איזה נושא או עד כמה הוא מרחיב בדבריו, העובדה היא שכל מה שהוא אומר זה מה שהאדם זקוק לו ביותר, מה שהאדם צריך להבין ומה שיש לספק לו. יתרה מכך, דברי האל נמצאים בהישג ידם של השכל האנושי והמחשבה האנושית, כלומר, של היכולות המולדות של האדם. הם ניתנים להבנה ומובנים לאדם. כל מה שהאל אומר או עושה, בין אם זו רוח הקודש הפועלת באדם או סידורי האל מבחינת האנשים, האירועים, הדברים, או הסביבות למיניהם, זה לא חורג מהיקף היכולות המולדות של האדם או מתחום המחשבה שלו; אלא ספציפי, מקורי ואמיתי. אם אדם לא יכול להבין זאת, משהו לא בסדר איתו. זה אומר שהוא באיכות נמוכה במיוחד. בכל מקרה, אופן הדיבור והטון של האל, הדחף המוביל לדיבורו, וכל המילים שהוא מספק לאדם הם כולם דברים שמאמיני האל חייבים להבין, והם כולם ניתנים להבנה על ידי האדם. הסיבה לכך היא שהאל מדבר אל האדם, ומה שהוא דובר זו שפה אנושית, ובביטוי דבריו אלו הוא מוסר אותם ודואג לאדם לשפה דיבורית ומגוונת ככל שניתן ועם אוצר המילים הזמין והנגיש ביותר לבני האדם, כך שאנשים עם מחשבות ונקודות מבט שונות, ברמות שונות של השכלה ומרקעים חינוכיים ומשפחתיים שונים, יוכלו כולם לתפוס ולהבין אותם. בכל המילים שהאל אומר יש משהו שעליך להבין: אין דבר אזוטרי או מופשט מדי בדבריו, אין מילים שהאדם לא יכול לפרש. כל עוד יש לאדם איכות מסוימת והוא מתמקד ביישום בפועל ובחוויה של דברי האל, הוא יכול להגיע להבנת האמת ולתפוס את כוונותיו. האמיתות שהאל מבטא מגיעות ממנו, אבל צורות הלשון בהן הוא משתמש כדי לבטא אמיתות אלו, עד לניסוח הספציפי שלהן, הן כולן אנושיות. הן לא חורגות מגבולות השפה האנושית. לא משנה באיזו צורה האל אומר את דברו, או באיזו שיטה או טון הוא משתמש כדי לדבר, בין אם הניסוח שלו מגיע מהמערב או מהמזרח, ובין אם הוא מדבר בשפה אנושית קדומה או מודרנית, האם יש לשון כלשהי בדיבורו של האל שאינה ברורה לבני אדם או שאינה אנושית? (לא). אף אחד לא מצא כזו עד היום. יש כאלה שאומרים: "זה לא נכון; מצאתי שתי מילים כאלה: ׳צדק׳ ו׳מלכותיות׳". "צדק" ו"מלכותיות" הם שני תיאורים-מזהים או אמירות לגבי היבט מסוים של תמצית האל, אך האם המילים הללו לא שגורות גם בקרב בני אדם? (אכן כן). לא משנה עד כמה מעמיקה ההבנה שלך לגבי שתי המילים הללו, אתה יכול לפחות למצוא את ההגדרות הבסיסיות והמקוריות ביותר שלהן במילון, ועל ידי השוואת ההגדרות המקוריות ביותר לתמצית האל, לצביונו ולתכונותיו ומהותו בשילוב שכזה, המילים הופכות מוחשיות יותר עבור בני האדם, ואינן מופשטות יותר. הוסף לכך את הפירוט הרב של עובדות, פרשנויות והסברים שניתנים למילים הללו בדברי האל, והן הופכות ליותר מוחשיות עבור כל אדם, יותר מלאות חיים ודימויים, יותר אותנטיות, וקרובות יותר ויותר לתמצית האל, לתכונותיו ולהווייתו שאנשים אמורים להכיר. לכן, אוצר המילים וההצהרות שקשורים לדברים כמו צביונו של האל אינם נראים לכם מופשטים או מסתוריים. אם כך, אמרו לי: האם יש משהו מופשט באמיתות הללו שנוגעות ליישום בפועל הרגיל של האדם, לנתיב בו האדם פוסע ולעקרונות-האמת? (לא). שוב, אין בכך שום דבר מופשט.

מאז שהתחלתי לבטא את דברי ולשאת דרשות, עשיתי מאמצים עילאיים להשתמש בשפה אנושית – שפה שבני אדם יכולים להבין, להתחבר אליה ולתפוס – כדי להטיף ולשתף על האמת ולדון בעקרונות-האמת, כך שתיטיבו להבין את האמת. האם זו לא גישה אנושית יותר? מה היתרון הטמון בכך עבורכם? בזכות זה אתם מסוגלים להבין עוד יותר מהאמת. ומהי המטרה שלי כשאני מדבר באופן הזה? לאפשר לכם לשמוע שפה עשירה ומגוונת יותר, ואז להשתמש בשפה המגוונת הזו כדי להקל על אנשים להבין את האמת, וכדי שהם לא ירגישו שהיא מייגעת. כל מגוון השפה של כתבי הקודש, הברית הישנה והחדשה כאחד, תואם סוג מסוים של ניב לשוני, כך שגם במבט חטוף אנשים מסוגלים לדעת שמילים מסוימות הן 'תנכ"יות', שמקורן בכתבי הקודש. יש משהו מסמל או סמלי במילים הללו. אני שואף לכך שהסגנונות וההתנסחות המילולית של השפה כיום יהיו ללא מאפיינים איקוניים, כדי שאנשים יוכלו לראות שהשפה הזו חוצה אל מעבר לגבולות דרך ההתבטאות המקראית. למרות שמהתוכן ומהטון של דבר האל אנשים יכולים לראות שהוא ודברי האל בכתבי הקודש מגיעים מאותו מקור, הם גם יכולים לראות בהתנסחות המילולית שהדברים הנאמרים קפצו מעבר לכתבי הקודש, מעבר לברית הישנה והחדשה, ואף הגיעו גבוה יותר מהטרמינולוגיה הרוחנית בה השתמשו כל האנשים הרוחניים במשך אלפי שנה. אם כך, מה הם המונחים שבהם האל מדבר כעת? חלקם השפה החיובית והמשבחת שאנשים משתמשים בה לעתים קרובות, בעוד שחלק אחר מהמילים והשפה של האל מתאים יותר לחשיפה ולביטוי צביונו המושחת של האדם. יש גם כמה דברים הנוגעים לתחומי התמחות, כמו ספרות, מוזיקה, ריקוד, תרגום וכד׳. זה נועד לאפשר לכל אחד, לא משנה מה תחום חובתו או הבקיאות המקצועית שלו, לחוש שהאמיתות שאני אומר קשורות קשר אינטימי לחיים האמיתיים ולחובה שהוא מבצע, ושאין כל נתק בין האמת בכל אחת מהיבטיה והחיים האמיתיים של האנשים או החובות שהם מבצעים. אם כך, האם האמיתות הללו לא מועילות לכם במיוחד? (הן כן). אם לא היה אכפת לי מדברים שכאלה, והייתי נמנע באופן מוחלט מכל הקשור לנושאים של תרגום, קולנוע, אמנות, כתיבה ומוזיקה, ולא הייתי משתמש במילים כאלו לעולם, והייתי נמנע מהן בכוונה, האם הייתי מסוגל אז לעשות את עבודתי היטב? אם כך היה הדבר, אולי הייתי יכול עדיין לעשות חלק מעבודתי, אבל הייתי מתקשה לתקשר איתכם. לכן אני מתאמץ ומקפיד ללמוד שפה כזאת ולשלוט בה. ראשית, זה יכול לעזור לכם עם התיאוריה והעקרונות של עבודתכם המקצועית; ובנוסף, כשאתם מבצעים את חובותיכם בתחומים הללו, זה עוזר לכם לחוש שהעבודה המקצועית שהחובות שלכם כרוכות בה אינה מנותקת מהאמת. לא משנה מה ההתמחות שלך, מה החוזקות שלך, מה המקצוע שאתה לומד, אתה יכול לקרוא ולהבין את המילים הללו, והן מאפשרות לך להשיג את המטרה של כניסה אל האמת תוך ביצוע חובתך. האם זה לא דבר טוב? (כן). זה דבר טוב. אז איך אפשר להשיג תוצאה כה טובה? זה דורש שהאל, באנושיותו, יחזיק בכמה דברים. ובאילו דברים מדובר? האנושיות הרגילה של האל בהתגלמותו חייבת להיות בקיאה מעט בתחומי התמחות שונים, גם אם איני צריך לעבוד קשה כדי ללמוד את הדברים האלה ולהגיע לכדי שליטה בהם. זה רק כדי שאוכל לעשות שימוש בידע מכל התחומים כשאני משתף על האמת ונושא עדות לאל. זה מאפשר לאנשים מכל תחום להבין ולהעריך את עדויות בית האל, כמו גם את יצירותיו המצולמות השונות, שהן מועילות מאוד לעבודה של הפצת הבשורה. אילו הייתי משתמש רק בשפת בית האל בכדי לשתף על האמת, ולא בכל שפה ובידע מתחומי ההתמחות השונים של החברה, התוצאות היו גרועות למדי. לכן, כדי לעשות את העבודה הזו היטב, מה עלי להשיג? אני חייב להיות בעל מידה מסוימת של ידע מקצועי, וזו הסיבה שאני לפעמים מאזין לשירים, צופה בחדשות, קורא כתבי עת ומדי פעם קורא עיתון. לפעמים, אני גם קשוב לכמה מענייניהם של הכופרים. ענייניהם של הכופרים כרוכים בדברים מגוונים רבים, וחלק משפתם נעדרת מבית האל – אבל אם עושים שימוש בשפה זו כשפת הדרשות, היא תהיה לעיתים יעילה ביותר, ותעזור לכם, ותגרום לכם להרגיש שנתיב האמונה באל הוא רחב, ואינו מייגע או לא מעניין. זה יעזור לכם מאוד, וכדאי לכם ללמוד מזה כמה דברים שימושיים. על אף שרובכם לא יצליח בלמידה שלכם, אלו שיש להם איכות מספיקה יוכלו ללמוד כמה דברים שימושיים שיועילו בביצוע חובותיהם. כשאין לי מה לעשות, אני לומד כמה דברים כלאחר יד, על ידי צפייה בחדשות והאזנה למוזיקה. זה לא דורש מאמץ מיוחד; אני פשוט מבלה מזמני הפנוי בלימוד דברים, בצפייה בדברים, בהאזנה לדברים, ובלי שאתכוון לכך, אני מצליח להגיע לשליטה בכמה מהם. האם השליטה שלי בדברים האלה תשפיע על העבודה? כלל וכלל לא – למעשה, זה הכרחי שאעשה זאת. זה מועיל לעבודת בית האל ולהפצת הבשורה. מה הכוונה שלי בכך שאני משתף איתכם לגבי נושאים אלו? הכוונה היא שהדברים האלה שאומר האל אמורים להיות לכם נגישים, שהם צריכים להיות מובנים וקלים ליישום. לכל הפחות, אלה דברים שהאנושיות אמורה להחזיק בהם. כשאני אומר שאלו דברים שהאנושיות צריכה להחזיק בהם, אני מתכוון שכשהאל עושה את עבודתו ומביע את דבריו, הם כבר עובדו באמצעות האנושיות שלו. מה הכוונה ב"עובדו"? לשם המחשה, הדבר דומה לחיטה מנופה, אשר גורסים וטוחנים אותה לקמח, ואז מכינים ממנה לחם, עוגות ואטריות. לאחר שעובדו, הדברים האלה ניתנים לכם, ומה שאתם בסופו של דבר לוקחים בו חלק הוא מוצר מוגמר, מזון מוכן. מה החלק שלכם בזה? החלק שלכם הוא לאכול ולשתות את דברי האל הנאמרים היום, בשלמותם ומהר ככל שתוכלו. אכלו ושתו עוד מהם, קבלו עוד מהם וחוו אותם, עכלו אותם וספגו אותם, אט אט. הפכו אותם לחייכם, לשיעור הקומה שלכם, ותן לדברי האל למשול בכל יום מחייך ובחובה שאתה מבצע. כל דברי האל נאמרים בשפת האנושיות, ולמרות שהם מובנים בקלות, לא קל להבין את האמת שבתוכם או להיכנס אליה; למרות שהשפה קלה להבנה, כניסה אל האמת היא תהליך מרובה שלבים. האל אמר מילים כה רבות והביא את האדם עד הלום, וכל דבר שהוא אומר מתגשם בכם, אט אט, וברור ונהיר למדי שהאמת שהוא מבטא, כמו גם התהליך שמוביל אנשים בעודם נכנסים אל האמת ועולים על נתיב הישועה, הופך לאמיתי בתוככם ומתגשם אט אט. תוצאות כאלה נעשות ממשיות בתוככם, טיפין טיפין. אין בכך שום דבר מופשט. כעת, אל לנו להתייחס לאופן בו דברי האל מעובדים באמצעות אנושיותו. אין צורך לבחון תהליך זה – טמונה בו תעלומה שחקירת האדם אינה יכולה לחדור. שימו רק לב לכך שאתם מקבלים את האמת. זו הבחירה הנבונה ביותר והגישה הנכונה ביותר. אין כל טעם בלרצות תמיד לבחון דברים. זה בזבוז זמן ומאמץ. האמת אינה משהו שמשיגים באמצעות חקירה, קל וחומר משהו שמגלים דרך המדע. היא מובעת על ידי האל ישירות, וניתן להבין ולדעת אותה רק דרך החוויה. אדם יכול להשיג את האמת רק דרך כך שיחווה את עבודת האל. אם אדם משתמש בתהליך מחשבתי בלבד כדי לבחון דברים והוא אינו מיישם בפועל ואין לו ניסיון חוויתי, הוא לא יכול להשיג את האמת. מה עשויה להיות גישה חיובית כלפי דברי האל, מלבד לא לבחון דברים? קבלה, שיתוף פעולה והתמסרות ללא פשרות. אם אכן יש מישהו שהוא הכי כשיר לחקור, זה אני, אבל עם זאת, אני אף פעם לא עושה את זה. אני אף פעם לא אומר, "מאיפה המילים האלה באו? מי אמר לי אותן? איך אני יודע אותן? מתי למדתי להכיר אותן? האם אחרים יודעים אותן? כשאני אומר אותן, האם הן יניבו תוצאות? מה ייצא מהן? אני מוביל כל כך הרבה אנשים – מה אעשה אם לא אשיג בסופו של דבר את התוצאות הרצויות, אם לא אוביל אותם לנתיב הישועה?" אמרו לי – האם אלה דברים שצריך לבחון? (לא, הם לא). אני אף פעם לא בוחן את הדברים הללו. כל דבר שאני רוצה לומר, כל דבר שאני רוצה להגיד לכם, אני אומר לכם ישירות. אין לי צורך לעבור את התהליך המחשבתי שבו אני בוחן את הדבר. כל מה שעלי לשקול הוא רק האם אתם יכולים להבין את הדבר במידה ואציג אותו בצורה מסוימת; האם אני צריך לדבר בצורה מוחשית יותר; האם אני צריך לתת עוד דוגמאות וסיפורים, אשר מהם תוכלו להשיג מידע ספציפי יותר ודרך ספציפית יותר ליישום בפועל; האם הבנתם את מה שאני אומר; האם משהו בהתנסחות שלי, בסגנון ובטון הדיבור שלי, או בדקדוק שלי או בביטויי הלשון שלי גרם לכם להבין לא נכון או להיות מבולבלים; או האם יש משהו בדיבור שלי שאתם מרגישים שהוא מופשט, מסתורי או חלול. אני צריך להתבונן ולשקול את הדברים האלו בלבד. אני לא בוחן את השאר. עבורי, זה דבר רגיל לא לבחון דברים, אבל האם זה דבר רגיל עבורכם? עבורכם זה דבר די רגיל לבחון את הדברים; לא לבחון אותם יהיה דבר לא רגיל. זה נובע מדחפי האינסטינקט ומהטבע של האנושיות המושחתת. כולכם בוודאות תבחנו דברים. עם זאת, יש דבר אחד שיכול לפתור את הבעיה הזו: ככל שהאדם בא באופן הדרגתי ומקיים אינטראקציה עם האל, מערכת היחסים בין האדם לאל נהיית רגילה יותר, והאדם ממקם את עמדתו נכונה ונותן לאל את מקומו הראוי בליבו. ככל שדבר זה מתקדם לטובה, בכיוון חיובי יותר ויותר, המודעות, הידע, הוודאות והקבלה של מה שהאל עושה יעמיקו בדרגה, וככל שזה קורה, הוודאות, המודעות, הידע וההכרה של האדם בהתגלמות יעמיקו גם כן. ככל שהדברים הללו יעמיקו, אתם תבחנו ותפקפקו באל פחות ופחות, ובדרכים שילכו ויצטמצמו.

מדוע האדם חוקר את האל? כיוון שיש לאנשים יותר מדי תפיסות ודמיונות לגבי האל, יותר מדי גורמים לא ודאיים, יותר מדי ספקות, יותר מדי דברים שהם לא מבינים, יותר מדי דברים שהם מוצאים סתומים, יותר מדי חידות, ולכן הם רוצים לפתור אותם באמצעות חקירה. כל חקירה שתבצע העושה שימוש בתופעות חיצוניות, בידע מתחום ההתמחות שלך או בשיפוט מחשבתי, לא תוביל להבנה; אתה תבזבז מאמץ רב ועדיין לא תבין את מהות האל והאמת. אבל למי שחותר אל האמת, בתוך שנים ספורות אפשר לראות תוצאות, להשיג הכרה אמיתית של האל ולפתח לב של יראה ושל התמסרות. יש אנשים שאינם מאמינים שדברי האל מעשיים או עובדתיים, ולכן הם רוצים תמיד לחקור את האל, את דברי האל ואפילו את ההתגלמות. אי אפשר לחקור את ענייני החיים והרוח. בבוא היום בו תחווה את האמיתות הללו ותשקיע את כל דעתך, את כל המחיר שאתה משלם, ואת כל הדגש שלך על יישום בפועל של האמת ועל ביצוע חובתך, אתה תעלה על נתיב הישועה, ולא תחקור יותר את האל בהתגלמותו. כלומר, אז תיענה השאלה האם הוא אנושי או אל. עד כמה שהאנושיות שלו רגילה, ככל שהוא דומה לאנשים רגילים, זה כבר לא יהיה חשוב. מה שחשוב יותר מכל הוא שסוף סוף תגלה את התמצית האלוהית שלו, וסוף סוף תכיר באמיתות שהוא מביע, ועד אז כבר תקבל בעומק ליבך את העובדה שהאדם הזה הוא הבשר שבו האל מתגלם. בזכות כמה עובדות, כמה תהליכים, כמה חוויות, וכן כמה לקחים שלמדת ממעידות ומכישלונות, עמוק בתוכך, תוכל להבין מעט מהאמת ולהודות שטעית. יותר לא תפקפק באדם הזה או תחקור אותו, אלא תרגיש שהוא האל המעשי, שהדבר נקבע כעובדה שאין עליה עוררין. אז אתה תקבל באופן אינסטינקטיבי שהוא האל בהתגלמותו, ללא ספק. לא משנה עד כמה האנושיות שלו רגילה, ועל אף שהוא מדבר ומתנהג כמו אדם רגיל ואינו יוצא דופן כלל וכלל או מרשים במיוחד, אתה לא תפקפק בו, וגם לא תחוש בוז כלפיו. בעבר, לא היית מרגיש שהאל בהתגלמותו תואם את התפיסות שלך, והיית חוקר אותו, היית מלא בוז, מלגלג, ומתריס בליבך – אבל היום הדברים שונים. היום, כשאתה מתענג על דבריו ומקשיב להם לפרטי פרטים, אתה מקבל את כל מה שהוא מביע מנקודת מבט אחרת. ואיזו נקודת מבט היא זו? "אני יציר בריאה. ייתכן והמשיח אינו גבוה, שקולו אינו רם, ושהוא לא נראה כמו משהו מיוחד, אבל זהותו שונה משלי. הוא אינו חבר באנושיות המושחתת; הוא לא אחד מאיתנו. אנחנו לא במעמד שווה עימו, לא באותה רמה כמותו". יש כאן שוני לעומת נקודת המבט הקודמת שלך. איך נוצר השוני הזה? עמוק בתוכך, אתה עושה את המעבר מחוסר הקבלה הראשוני שלך ומהחקירה הבלתי רצונית שלך, לקבלת דבריו כחיים, כדרך היישום בפועל שלך, להרגשה שיש לו את האמת; שהוא האמת, הדרך והחיים; שנראה שיש לו את צילו של האל ושהוא התגלות צביון האל; ושהתפקיד שהטיל האל ועבודתו הם בגופו. אז אתה תכיר ותקבל אותו לחלוטין. כשכל תגובה שלך כלפיו וכל יחסך אליו יהפכו כבר לתגובה האינסטינקטיבית והנכונה שאמורה להיות ליציר בריאה, אזי תהיה מסוגל להתייחס לבר אנוש זה בבשר כאל ולא תחקור אותו יותר, גם אם יגידו לך לעשות זאת, בדיוק כפי שלא תחקור מדוע נולדת לאימך ולאביך או למה אתה נראה כמותם. כשתגיע לנקודה זו, באופן אינסטינקטיבי תפסיק לחקור דברים כאלה. אלה לא נושאים הקשורים לתחום חיי היום-יום שלך והם אינם עוד סוגיות. מהרפלקס המותנה הראשוני שלך של חקירה, היחס שלך לדברים האלה יהפוך לסירוב אינסטינקטיבי לחקור, וכשהאינסטינקט שלך ישתנה כך, האל בהתגלמותו יעלה במעמד ובמידה יותר ויותר, אף אדם לא יוכל להחליפו, והוא יהפוך לאל בעצמו בליבך, עם מעמדו של האל. אז מערכת היחסים שלך עם האל תהיה רגילה לחלוטין. למה זה כך? מפני שאתה לא יכול לראות את ממלכת הרוח, ולכל אדם באשר הוא, האל של ממלכת הרוח מופשט יחסית. איפה הוא, איך הוא, מה היחס שלו כלפי האדם, איזו הבעה הוא עוטה כשהוא מדבר עם האדם – אנשים לא יודעים את כל הדברים האלה. היום, מי שעומד לפניך הוא אדם בצורה ובדמות, אשר נקרא אל. תחילה, אתה לא מבין אותו, ואתה מלא התנגדות, ספק, הנחות, חוסר הבנות ואפילו בוז; לאחר מכן, אתה חווה את דבריו ואז ממשיך ומקבל אותם כחיים וכאמת, כעקרונות היישום בפועל שלך ובתור המטרה והכיוון של הנתיב בו אתה צועד; ומשם, אתה מקבל את האדם התם והישר הזה, כאילו היה התממשות דמותו של האל בליבך אשר אינך יכול לראות. לכשתגיע להרגיש כך, האם מערכת היחסים שלך עם האל תהיה דבר חלול? (לא). לא, היא לא תהיה. כשתיקח את האל כדמות מעורפלת, שלא ניתן לראותה, ותהפוך אותו למוחשי עד לנקודה שבה הוא הופך לגוף של בשר, לאדם בין אנשים, אשר איש לא היה נותן בו מבט שני, אם עדיין תהיה מסוגל לשמור עימו על מערכת יחסים של יציר בריאה ובורא, אזי מערכת היחסים שלך עם האל תהיה רגילה ככל שניתן. לא משנה מה תעשה לו אז, זו תהיה ביסודה תגובה שאמורה להיות ליציר בריאה באופן אינסטינקטיבי. לא תוכל לפקפק בו גם אם תתבקש, וגם לא תוכל לחקור אותו; אתה לא תנסה לחקור אותו, באומרך, "מדוע האל מדבר ככה? מדוע הוא מתבטא ככה? מדוע הוא מחייך ומתנהג ככה?" דברים אלה יהיו בעבורך הכי רגילים שאפשר. אתה תגיד לעצמך, "כך הוא האל וכך הוא צריך להיות – כן! כל מה שהוא יעשה, מערכת היחסים שלי עימו תהיה רגילה ובלתי משתנה".

בתוך המחשבות והתפיסות של האנושות כולה, הפיכתו של האל לבן אדם רגיל באמצעות התגלמות היא הצורה האחרונה שהאל אמור ללבוש, כיוון שאנשים רגילים נמצאים במקום נמוך בחברה ובזים להם, והאל, שהוא כה נעלה, לא צריך לגלם את עצמו בתור מישהו כה סתמי. דבר זה כה מנוגד לתפיסות של אנשים. העובדה שאתה מסוגל לקבל ולהכיר בכך שהאל הוא האל שלך, היום, כשהוא התגלם כבשר ודם והפך לבן אדם כה סתמי, היא עדות בפני עצמה. וכיוון שכך, מה כבר יכול להשפיע על מערכת היחסים הרגילה שלך עם האל או לפגוע בה? שום דבר. מתוך מחשבה זו, היכולת לזהות את המשיח בתור האל שלך היא אבן בוחן חשובה ביותר למדידת היחסים בינך לבין האל. אנשים רבים מאמינים באל אך אינם מכירים בכך שהאל הוא האמת, והאם אלו שאינם מכירים בכך שהאל הוא האמת, יכולים להכיר בכך שהאל הוא האל שלהם? איזה סוג של מערכת יחסים עם האל יש למי שלא מכיר בכך שהאל הוא האמת? האם הם מסוגלים להתמסר לאל באמת ובתמים? האם הם לא מסוגלים להמרות את פי האל? אתה חייב לראות את הדברים האלה בבירור. גם לך וגם לאל בהתגלמותו יש מראה אנושי, צורה אנושית, נטיות אנושיות, שפה אנושית, ושניכם חיים בעולמו של האדם. אבל אתה מסוגל לקבוע את עמדתך נכון, אתה יכול להבחין בהבדל בין מעמדך לבין זה של האל, ואתה יכול לתקן את מערכת היחסים שלך עם האל. אל לך ללכת מעבר למערכת היחסים הזו, ואל לך לחרוג ממנה. אם תוכל להשיג את שיעור הקומה הזה, אז מבחינת האל, אתה כשיר, ושום כוח לא יכול להרוס את מערכת היחסים שלך עם האל. זו צריכה להיות מערכת היחסים היציבה מכולן, ואז היא תעמוד ברף. אם מערכת היחסים שלך עם גוף הבשר הזה לא מגיעה לרמה של מערכת היחסים בין האדם לאל, אם אין לך מערכת יחסים כזו, אז כשאתה אומר, "יש לי מערכת יחסים טובה עם האל שבשמיים, וזו מערכת יחסים רגילה למדי", האם זה נכון? לא. אתה אומר שיש לך מערכת יחסים טובה עם האל, אבל מי ראה אותה אי פעם? איפה זה ניכר? אין לזה כל ביסוס עובדתי. מכיוון שאנשים חיים בבשרם ואינם יכולים לחדור לממלכת הרוח או לקבל גישה לאל, אז כיצד הם יכולים לקיים אינטראקציה עם רוח האל? כרגע, האם אתם מסוגלים להשיג מערכת יחסים רגילה בין האדם לאל עם האל בבשר? (לא). היכן טמון הקושי? ישנן אמיתות רבות שהאדם אינו מבין. מה הכוונה בכך שהאדם אינו מבין? הכוונה היא שלאנושות, שהיא מושחתת, יש השקפות ודעות שמבחינות רבות אינן תואמות את השקפותיו ודעותיו של האל בהתגלמותו, שהעקרונות לפיהם האדם מתנהל אינם תואמים את אלה של האל בהתגלמותו, ושלאדם יש אפילו תפיסות ודמיונות רבים לגבי האל. בעיות אלו עדיין לא נפתרו. והיכן טמון שורש הבעיות הללו? איזה גורם משפיע על היחסים בין האל לאנושות? הצביון המושחת של האנושות. כלומר, האנושות עדיין ניצבת לצידו של השטן וחייה מסתמכים על הרעל של השטן, ואנשים מביאים לידי ביטוי את תמציתו ואת צביונו של השטן. תמצית האל היא אמת. תמציתו בלתי ניתנת לשינוי. אז מי הוא זה שחייב להשתנות כדי להיות תואם לאל? כמובן שזו האנושות; זה ברור לחלוטין. כיצד על האנושות להשתנות, אם כך? עליה להתמסר לעבודת האל, לקבל את האמת, לקבל את השיפוט, את הייסור ואת הגיזום. זהו הנתיב היחיד בו האדם יוכל להשיג התאמה עם האל. רק כאשר תצעד לראשונה בנתיב זה תוכל בהדרגה להגיע להבנת האמת, להשיל את צביונך המושחת ולהסתכל גם על אנשים וגם על דברים בהתאם לדברי האל והאמת. בדרך הזו, העקרונות שלפיהם אתה פועל, נקודת המבט שממנה אתה רואה את הדברים, השקפתך על החיים והערכים שלך, כולם יהיו תואמים לאלו של האל. המחסומים בינך לבין האל ילכו ויתמעטו, לא יהיו יותר סתירות, אתה תחקור את האל פחות ופחות, ההתמסרות שלך תלך ותגדל באופן טבעי, ובהדרגה תגיע לכלל התאמה עם האל.

האם אתם חוששים מאינטראקציה איתי? (לא). אתם אולי לא, אבל אני כן. ממה אני חושש? אתם בעלי שיעור קומה כה קטן, וישנן אמיתות רבות שאינכם מבינים, ובכמה דברים שאני עושה ואומר, עלי לשקול אם שיעור קומתכם יוכל לעמוד בקצב. איני יכול לומר דברים אלה או לעשותם ישירות, אלא עליי לתת לכם מספיק מרחב, כמו גם די זמן, לעבור ולחוות את האמיתות האלה. אז אני ממתין. אני ממתין שאתם תבינו את האמיתות האלה, תקבלו אותן בהדרגה, תגדלו בשיעור קומתכם, ובנקודה זו אני מנסה שוב, לאט לאט, להתקרב אליכם. אז אני מתבונן בכם, ורואה אם גדלתם בשיעור קומתכם. אם כן, אני אומר לכם קצת יותר; אם שיעור הקומה שלכם עדיין נמוך, אני שומר עוד קצת מרחק. מדוע עליי לשמור מכם קצת מרחק? אילו הייתי מתקרב אליכם יותר מדי ומבקש מכם יותר מדי, מהר מדי, החיפזון יהפוך לכישלון. ואם החיפזון יהפוך לכישלון, מה יהיו ההשלכות? הן עלולות להיות מסוכנות, יותר מכפי שתוכלו לשאת. כפי שהדברים עומדים כעת, לא רק שאיננו יכולים להגיע להרמוניה ולהתאמה באינטראקציה שלנו, אלא שאפילו קשר אמיתי עשוי להיות מעבר ליכולתנו. אם הייתי מתעקש לבוא איתכם במגע תכוף או שהייתי חי איתכם, ומדריך אותכם בכל היבט של העניינים הכרוכים בחובתכם, הדבר היה מלחיץ עבורכם. במקרה כזה, הייתם מרגישים שאתם סובלים. האם לא יהיה זה משהו שאני אמור לשאת? ובכך שאשא זאת, האם אסבול? גם אני אצטרך לסבול. אם סבל זה היה מועיל לכם, אילו היה יכול להאיץ את התקדמותכם, לא היה אכפת לי אם הייתי סובל מעט. פשוט הייתי מתמודד עם יותר, מדבר קצת פחות, והייתי סלחני יותר ומחכה לכם קצת יותר, עם טיפה סבלנות. זה לא היה מהווה מטרד. אם אתם הייתם סובלים כמה דברים בטרם עת, האם זה היה יכול להניב תוצאות, במידה מסוימת? אולי למעטים מביניכם, המיוחדים, אלה שיכולים להבין את האמת ושיש להם גם מצפון וגם היגיון, אלה שהם הוגנים והגיוניים, ויתרה מכך, שאוהבים במיוחד את האמת, שיכולים לחתור אחר האמת בהתמדה, ואשר בעומק ליבם הם חסרי פשרות באהבה ובחתירה אחר האור והדברים החיוביים – אנשים כמו פטרוס, שהיה יוזם וחיובי בחתירה שלו אחר האמת – רק אנשים עם אנושיות שכזו, חתירה שכזו, ובעלי הבנה שכזו מסוגלים לעבור סבל כזה בטרם עת. האם יש ביניכם מישהו שעומד בקריטריונים האלה? (לא). אם כך, צר לי לומר שנצטרך לשמור מרחק, כדי שלא תעברו סבל כזה מוקדם מדי. אם כך, מתי תעברו סבל שכזה? כאשר תצמחו ותגיעו לשיעור קומה מסוים, באופן טבעי האל יסדר עבורכם סביבות, אנשים, מאורעות ודברים. בדיוק כפי שקרה לאיוב: כשהוא צמח לשיעור קומה מסוים, השטן הביא בפני האל האשמה נגדו, והאל התיר לשטן לפתות את איוב, לשים לפניו מכשול, וכתוצאה מכך נשלל מאיוב כל הונו. האם זה מרחיק לכת עבורכם? עד כמה? צד אחד של זה תלוי בחתירה שלכם; השני תלוי בדרישות עבודת האל, במועד שקבע בתוכניתו. ואיזה מועד זה? זו אותה העת שבה אנשים יהיו בעיקרון מצוידים כבר בכל האמת ויבינו אותה. אבל אם יש אנשים שעדיין אינם נמצאים שם מבחינת שיעור הקומה, מה ניתן לעשות? כשהעיתוי יהיה נכון, האל יפעל. האם אתה חושב שתוכל להסתתר? אין מי שיכול לחמוק מעבר לנקודה זו. זה נקרא ביקורת של עבודת האדם, וכולם חייבים לעבור את זה. אף אחד לא יכול להקדים ולעבור, ואף אחד לא יכול לפגר מאחור. "אף אחד לא יכול להקדים ולעבור" משמעו, שאם שיעור קומתו של אדם חסר, והוא לא שמע הרבה מהאמת, אזי כשהאדם הזה יבקש מהאל לבחון אותו, הוא לא יעשה זאת. איש לא יהיה פטור מכך, כי האל רואה בכולם שווים, ונותן לכולם הזדמנויות שוות, והוא דואג לכולם ועובד עבור כולם באופן זהה. אם כך, האם העובדה שאימצתי גישה שתואמת למצבכם ולשיעור קומתכם מועילה לכם? (כן, זה מועיל). זה מתאים לכם בדיוק, זה בדיוק מה שאתם זקוקים לו עכשיו. בעוד אתם מבצעים את חובותיכם כרגיל בכל תחום, מסופקות לכם גם האמיתות שאתם זקוקים שיהיו לכם ושעליכם להבין, וזאת ללא כל דיחוי, כדי שתוכלו להפיק תועלת מהאספקה ומהסיוע, בזמן ובמידה. ואז, תוך כדי שתבצעו את חובתכם, אתם תעכלו, תספגו ותחוו את האמיתות הללו בהדרגה, ותמצאו את עקרונות-האמת ואת נתיב היישום בפועל; אט-אט, תתפסו את כוונותיו של האל, ובכך מערכת היחסים בין האדם לאל תבוא על תיקונה, ואתם תמלאו את עמדתו של יציר בריאה, כשהמשמעות היא לקחת על עצמכם את תפקידכם ולהיות איתנים בביצוע חובתכם. ולאחר מכן, עשויים להיות כמה אנשים, אשר מבלי משים יעברו ניסיונות וזיכוך. מתי זה יקרה? אענה לכם עם המשפט התקף היחיד: ניסיונות יבואו כמתוכנן. אולי זה מעט מופשט, אבל עבור האל, זה פשוט כך. כשתגיע שעתו של האל לפעול, לא תוכל להסתתר, גם אם תנסה. מה אני אעשה כעת? אני אמשיך בתפקידי, אישאר בעמדתי ואבצע את עבודתי, מבלי להתאפק או לשעוט קדימה, אלא אבצע את עבודתי בהתאם לסדר שנקבע. כל נתיבי הישועה שלכם פתוחים – אני לא אאטום אותם, לא כל שכן, אעכב אתכם.

האם מישהו שואל בדאגה: "דרך הנהייה אחריך, האם נוכל להינצל?" ייתכן ויש אנשים שלא שקלו שאלה זו מעולם, אך אין זה אומר שהם נטולי ספק, וייתכן כי הספק הזה עדיין קיים. אם כך, אגיד לך משהו אמיתי: אל תדאג. אני צריך לדאוג לפני שאתה דואג; אני הוא זה שצריך לדאוג יותר מכול, אבל אני אף פעם לא דואג, אז ממה אתה מודאג? האם אתה לא דואג יותר מדי? אתה דואג יותר מדי ואין בכך כל צורך. אני אף פעם לא דואג בעניין זה כי זה לא משהו שעליי לקחת עליו אחריות. האין זה דבר טוב? אם כך, מי כן לוקח על כך אחריות? יש האומרים, "זה כל כך חסר אחריות מצדך להגיד את זה! אם אתה לא אחראי, מי כן?" אני לא צריך לקחת אחריות כי אין לי אף פעם דאגות כאלה. אין לי צורך בחשש, אין לי צורך לבחון את העניין הזה. אם הייתי דואג, ואומר, "איני יכול לשאת את הנטל של הקיצין והיעדים שלכם! אני חייב לשים לב ולחקור ולנתח כל צעד שאני עושה וכל מילה שאני אומר, ואחרי שאראה את תוצאותיהם, לפעול", זה היה רשלני מצידי. עם זאת, אני אף פעם לא דואג; אני אף פעם לא בוחן לְמה משהו עלול להוביל. מדוע? יש אנשים שאומרים, "כבר הבנת את העניין הזה לאשורו". לא. באופן כללי, ניתן לומר שאתה מבין דבר לאשורו רק אחרי שביצעת מחקר וניתוח שלו, אבל אינסטינקטיבית אני מעולם לא בוחן את העניין הזה, בדיוק כמו שאדם לעולם לא בוחן מדוע הוא נראה כמו הוריו. אני אינסטינקטיבית לא בוחן דברים כאלה – הם לא קיימים במחשבתי. לא לבחון דברים יהיה סוף מצוין, אז האם לא כדאי לכם ללמוד איך לעשות זאת? יש שיגידו, "אתה אינסטינקטיבית לא בוחן דברים. איך אנו אמורים ללמוד לעשות זאת? זה לא משהו שאנחנו יכולים ללמוד!" יש בזה משהו שדורש מעט שיתוף. התגלמות האל, מימושו בבשר, הפיכתו לבן אנוש – איך בדיוק נוצר האדם הזה הוא תהליך שאינו דורש בחינה. במילים פשוטות, האל הפך לאנושי. האם יש מסתורין במה שהאל עושה בגוף האנושי הזה ואיך שהוא מתגלם? (כן). האם העניין הזה מצריך מחקר? זה לא מצריך מחקר, אלא מצריך מכם לחתור אל האמת שבו. מהי האמת שבו? האם אתם יכולים לראותה לאשורה? תמציתו של אדם, מעמדו ושליחותו נעשים אחד. השליחות שלו היא מהותו, האינסטינקט שלו; מה שהוא מביא לידי ביטוי, מה שהוא חושף, מה שהוא מוכן לעשות ומה שממלא אותו – זו מהותו, כמו גם האינסטינקט שלו ושליחותו, אשר כולם מהווים איחוד. מה זה אומר לכם? יש כאן עובדה שאתם אמורים להיות מסוגלים לראות, והיא שאין עוררין על עניין התגלמות האל. האל מבטא כל כך הרבה אמיתות, וככל שהאדם קורא אותן יותר, כך הוא מבין אותן יותר; ככל שהוא קורא אותן יותר, כך הוא מרגיש שהן האמת; וככל שהוא חווה אותן יותר ומיישם אותן בפועל, כך ליבו מתבהר והולך, וככל שזה קורה, כך גם מערכת היחסים שלו עם האל הולכת ונעשית רגילה יותר. האם באמת צריך לחקור את זה? חקרו את זה ככל שתרצו; דרך מחקר לא תבינו מהי האמת. הבנת האמת מסתמכת על ניסיון חוויתי. ככל שאדם צובר יותר חוויות, כך הוא מבין באופן טבעי מהי האמת, ולאחר שהוא מבין את האמת, באופן טבעי הוא משיג ידע אודות האל. זו הסיבה שאני אומר שהשגת ידע על עבודת האל תלויה בהבנת האמת. יש אנשים מגוחכים שלא אוהבים את האמת ואף פעם לא מיישמים אותה בפועל, ומרגע שהתחילו להאמין באל, הם חוקרים אותו. שיחקרו כאוות נפשם - האם יוכלו להשיג כך ידע על האל? זה בלתי אפשרי. במשך אלפי שנים, עולם הדת חוקר את האל, ואין ולו אדם אחד שהכיר אותו באמת. במשך שנים הם מאמינים באל, ובסופו של דבר, כל שהם יכולים לומר הוא "אני מאמין עמוקות בקיומו של האל". האם אלו מילים של מי שמכיר את האל? האם אתה עדיין חוקר את האל עכשיו? כמה שנים אתה כבר חוקר אותו? האם המחקר שלך הניב תוצאות כלשהן? אני אומר לך: האל בהתגלמותו לעולם אינו חוקר מיהו, וגם אין בו קול נוסף אלא רק אחד. כפי שהאדם רואה זאת, כל מה שהאל בהתגלמותו חושב, מביא לידי ביטוי ועושה, הם המחשבה והפעולה של אדם אחד, והוא גם מרגיש עצמו כאדם אחד אשר פועל וחושב. מה קורה כאן? בתוכו, יש חיים של אדם אחד בלבד, ואין בלתם. אז מהי תמצית החיים האלה? אולי בלתי אפשרי לראות זאת מבחוץ, וחושבים שמדובר רק בחייו של אדם רגיל, אבל אם נבחן זאת לאור שליחותו ולאור תמצית העבודה שהוא עושה, איך זה שצילו של האל מוטל עליו? את זה ראוי להבין. מן הראוי לחפש ולחקור לעומק מיהו בדיוק הגוף הגשמי הזה, אשר יש בו את צילו של האל ואת גילוי תמציתו. האם זה דבר רגיל, אם כך, שגוף הבשר הזה אינו יודע למה הוא אדם שכזה, או מהי תמציתו? זה רגיל למדי; זה לא על-טבעי. יש שיגידו, "לא על-טבעי? זה לא נשמע כמו האל. האל אמור להיות על-טבעי!" מאיפה בא הביטוי הזה, "אמור להיות"? הוא בא מהתפיסות והדמיונות של אנשים. למעשה, מהו המעשה הראשון, ההתנהגות הראשונה של האל אודותיהם האדם יודע, ואשר לגביהם יש לאדם התרשמות? בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ ואת כל הדברים, וביום השישי, אסף מעט עפר וברא ממנו אנוש, לו קרא אדם. לאחר מכן, הוא גרם לאדם להירדם ולקח צלע מגופו, אותה הפך לאנוש אחר, חוה. כשבוחנים את כל הרצף הזה של פעולות האל והתנהגויותיו, האם אין הוא ציורי במיוחד? כל פעולה היא כה אמיתית, כזו שאינה מתיישבת עם האל של הדמיונות והתפיסות של אנשים. הוא עולה על דמיונותיו של האדם לגבי העל-טבעי. אז עכשיו, כשאנשים באים במגע עם האל בהתגלמותו, ושומעים את המילים שהוא מדבר, ורואים את כל מה שהוא עושה, והם מעמידים את הדברים האלה בהשוואה למעשי האל והתנהגויותיו הממשיות כשברא את האדם בהתחלה, האם יש שם סתירות? האם יש פער? ייתכן שיש, שכן מעולם לא ראית את הפעולות הללו. אולם, אם נבחן את זה באופן מעשי, כשמשווים את אמירותיו של האל ומקורן בהתחלה לעומת אופן דיבורו כעת ומקורו, אין שום פער יסודי. מדוע אני אומר "יסודי"? למילה "יסודי" יש משמעות. מה משמעות המילה "יסודי" כאן? זה אומר שבליבו של האדם עדיין יש אלמנט על-טבעי ביחס לדברים הממשיים שהאדם חושב שהאל עושה וביחס לאופן בו האדם חושב שהאל מדבר, בעוד שהאופן והשיטה והטון של דיבורו של האל שהאדם רואה ושומע כעת הם די מעשיים, כאלו שניתן לתפוס ולראות, ללא אלמנט על-טבעי וללא מקום לדמיונותיו של האדם. קיים מרחק בין שני הדברים הללו, ומרחק זה בסופו של דבר זהה ביסודו מנקודת המבט שלכם. מכאן מגיעה המילה הזו, "יסודי".

האם נחוץ לשתף אתכם היום במילים הללו שהן אמיתיות וכנות כל כך? (זה נחוץ). למה לדבר על דברים כאלה? אנשים רבים תמיד הרגישו שהעניינים הללו של האל בהתגלמותו מסתוריים למדי, בלתי נתפסים, והם תמיד רוצים לחקור אותם. חקירת הדברים האלה מפריעה למערכת היחסים שלך עם האל. האם אכן תוכל להיכנס אל האמת אם אתה תמיד חוקר את האל? אם אתה תמיד חוקר אותו, לא תקבל את דבריו כאמת, ומערכת היחסים שלך עימו תהיה מעוותת, חריגה ולא תקינה. אז איך תוכל להפוך את מערכת היחסים שלך ליותר ויותר רגילה? על ידי כך שתתייחס לכל מה שהוא עושה באופן רגיל, כולל לגוף הבשר הזה שלו, ותחפש לקבל אותו בליבך בהדרגה. קבל אותו בכל היבט – אופן דיבורו והטון שלו, ואפילו הופעתו, איך שהוא נראה. אתה חייב לקבל זאת. אם לא, אלא תמיד תחקור אותו, תחקור פה ותחקור שם, אזי בסופו של דבר, מי שיסבול ביותר ויספוג אובדן הוא אתה. עובדה זו, שנוצרה על ידי האל, לא תשתנה. האל השיק עידן חדש, והוא זה שישפיע על כולו ויוביל את כולו. עובדה זו לא תשתנה. אם כך, איזו בחירה אמור אדם לעשות בעניין הזה? לא לחקור אותו, אלא לקבל ולהכיר אותו, ולתקן ללא הרף את מערכת היחסים שלו עם האל, ולהזכיר לעצמו בכל עת: ״אני יציר בריאה, ואני שייך לאנושות המושחתת; על פני השטח האל הוא אדם רגיל, אבל תמציתו בפנים היא של אל. העובדה שהוא אל אינה ניתנת להכחשה; כל מה שהוא עושה כלפי חוץ, כל מה שהוא אומר, וכל דרך בה הוא פועל אינו בתחום החקירה שלי. זהו ההיגיון שאמור להיות לי, וזו העמדה שעלי לתפוס״. דיברתי איתכם היום קצת על עצמי, כדי שתהיה לכם הבנה ובהירות לגבי הדברים הללו, ולא תמיד להיות בערפל לגביהם, כאילו אני מסתיר משהו שלא ארצה שתדעו. למען האמת, אין לי סודות שאיני יכול לספר לכם. כך אני חושב, וזה הדבר שבאתי לעשות. אין בכך שום דבר מופשט, וגם אין שום דבר מסתורי. מה שאתם רואים ממני הוא כזה, וגם מה שנמצא מאחורי הקלעים ושאינכם יכולים לראות, גם הוא כזה. כאלה הם הדברים באמת. עם זאת, ישנו דבר אחד שאתם חייבים להבין: לא משנה אילו עובדות ותופעות חיצוניות אתה רואה לפניך, אם אינך מבין את האמת, אתה תקבל אותן כאמת וכעובדה; ואם אתה כן מבין את האמת, אתה תלמד להכיר את התמצית ואת האמת דרך התופעות והדברים החיצוניים האלה, כך שמערכת היחסים שלך עם האל תלך ותעשה יותר ויותר רגילה. עבורך, זהותו של האל, מעמדו ומהותו לעולם לא ישתנו. הוא הבורא, האחד הריבון על הכול. זהו דבר בלתי משתנה. אתה יציר בריאה, ואם תמיד תחקור את הופעת בשרו של האל, אתה בצרה. מערכת היחסים שלך עם האל תחדל מלהתקיים, כלומר הקשר שלך כיציר בריאה לבורא יחדל מלהתקיים. אין צורך להרחיב על ההשלכות של זה. הן רעות מאוד. כל דבר יכול להתרחש כתוצאה מכך – הכול יכול לקרות. ללא מערכת היחסים הזו, אין כל תקשורת ראויה לציון בינינו. האם זה אומר את הדברים כפשוטם? אם נרצה לשמר את הקרבה בינינו, לשמור על מערכת היחסים שלנו, מה צריכה להיות זהותו של האדם? (זו של יציר בריאה). לעולם זו של יציר בריאה. זו הדרך היחידה בה אנו יכולים להיות מקושרים, הדרך היחידה בה תוכל להתקיים מערכת יחסים אמיתית. אם אתה לא מודה שאתה יציר בריאה, אז אין לנו מערכת יחסים כלל. אני לא אבוא עימך במגע, וגם לא ארצה לדעת מי אתה. דבר לא יקשור בינינו. אני לא אתעסק איתך. תחיה כפי שתרצה – אין לזה כל קשר אלי. אתה לא צריך לחקור אותי או לגנות אותי. הזהות שלי, מעמדי וכל מה שאני עושה הם לא דברים שאתה, אדם רגיל, יכול לגנות או להסיק מסקנות לגביהם. לא האדם שופט את כל זה, אלא האל. זה אומר את הדברים כפשוטם, לא? האין זו האמת? (זו האמת). אם כך, מהי האמת שאנשים צריכים להבין כאן? על סמך מה, על איזה בסיס יכול אדם לקיים מערכת יחסים רגילה עם האל? עליו לדעת שהוא יציר בריאה. אם אתה מכיר בכך שאתה יציר בריאה ויש לך את הבסיס הזה, אזי ככל שתתקדם קדימה, יהיו עניינים רבים שבהם לא תסטה מדרך הישר. עם זאת, אם תמיד תרצה לחקור אותו, ולא תיגש למערכת היחסים מנקודת מבטו של יציר בריאה, ההשלכות יהיו מטרידות, איומות מכדי לחשוב עליהן. אתה מבין זאת, נכון?

יש האומרים, ״אם אינני מכיר בכך שאני יציר בריאה, אז אין לנו שום קשר זה לזה? האם אנחנו לא מכירים זה את זה? ללא מערכת יחסים ברמה שכזו, נוכל להיות ידידים, חברים, קרובים – נכון?״ לא. אין לי ״ידידים״, וגם אין לי חברים, ובוודאי שאין לי קרובים שכאלה. מישהו שואל, ״אם כך, מי הם הקרובים האמיתיים שלך? האם הם המשפחה שלך?״ לא. אין לי קרובים, וגם אין לי אחים לנשק. אין לי פָּקודים וגם לא מלווים. עבור הבורא, היחידים שיש להם מערכת יחסים עימו הם יצירי הבריאה. עבור כל האנושות הברואה, עבור כל יצירי הבריאה, יש לאל זהות אחת בלבד – והיא של הבורא. זו מערכת היחסים היחידה. אם מישהו היה שואל, "יש לנו מערכת יחסים די טובה. האם לא נוכל להיות חברים? האם לא נוכל להפוך לידידים?" לא. אינני מכיר אותך; אינני יודע מי אתה. למה שאהיה חבר שלך? עבורנו, אין מערכת יחסים כזו. יש האומרים, ״אתה מדבר כאן בצורה נחרצת מדי, הלא כך? האם אתה לא קשוח מדי?״ זה נחרץ כפי שזה. אין לי צורך במערכות יחסים כאלה. כל מה שאני עושה ואומר משמש כדי לדאוג למטרות ממשיות של אספקה – ומהן אותן מטרות? הן האנושות הברואה, האנושות שאוהבת את האמת; אלו הן המטרות שהאל יושיע, ויש רק את מערכת היחסים הזו. מלבד מערכת היחסים הזו, אינני מזהה ולו סוג אחד של מערכות יחסים. אתה מבין? (כן). יש שיאמרו, "אתה אדם שקשה להיות בקשר עימו!" זה לא שקשה להיות איתי בקשר, אלא שלמערכת יחסים כזו אין דרך להתקיים. לכן, שאף אחד לא יגיד, ״אני הייתי במגע איתך במשך שנים. האם אנחנו לא חברים?״ אם אתה מכיר בכך שאתה יציר בריאה, אזי יש לנו את מערכת היחסים הקרובה ביותר, את מערכת היחסים הטובה ביותר, את מערכת היחסים הלגיטימית והטהורה ביותר. יש האומרים, ״שירתתי אותך שנים כה רבות. האם אנו לא מכירים זה את זה טוב למדי? האם אני לא איש סודך, חברך הקרוב?״ לא. אין לי חברים קרובים. יש האומרים, ״אתה תמיד מספר לי מה אתה אוהב ללבוש ואיזה אנשים אתה מחבב, ואני מספר לך את אותו הדבר. אין דבר שאנו לא משוחחים עליו, אז האם אנחנו לא חברים?״ לא. אני לא מתיידד עם אנשים. אין לי חברים. אם אתה יציר בריאה, אז יש לנו על מה לשוחח; אנו יכולים להיות באינטראקציה, ליצור מערכת יחסים ולבנות אחווה. אבל האם אנחנו חברים ברגע שבנינו בינינו אחווה? לא. מערכת היחסים בין יצירי בריאה לבורא אינה משתנה לעולם. ישנם אנשים שלקחו עלי חסות והגנו עליי, ובשל כך הם חושבים שיש להם זכות, שהם המצילים שלי. זו לא הדרך לבטא זאת; הכול מתוזמר על ידי האל. ואם הם ישאלו, ״האם אתה לא חסר הכרת תודה?״, איך ניתן להסביר את האמירה הזו? אם מישהו לא יכול לראות משהו בבירור, הוא לא יכול להחיל עליו תקנות באופן שרירותי. פעולה זו מובילה בקלות לשיפוט. אם אתה יודע שאתה יציר בריאה, כיצד עליך להתייחס לעניין הזה? אם אתה מנופף במערכת היחסים הזו כדי לאלץ אותי, או להתקרב אלי או להתחנף אלי, אז אני אומר לך, אתה טועה. אל תנסה לעשות זאת, ואם תנסה להתחנף אלי, אתה תימאס עליי. יש אנשים ששואלים, ״האם לא תוכל להשלים עם זה?״ לא. זהו דבר לא נכון עבור אנשים לנסות להתחנף אלי – זו לא מערכת יחסים רגילה. כמה אנשים עשויים לומר, ״אני צעיר, נאה, ורהוט. האם האל לא אוהב אנשים כמוני?״ אל לך לדבר ככה. אם יש לך מחשבות כאלה, תוכל לחפש את התשובות בדברי האל. לעולם אל תגרום לי שאט נפש שכזו. האם זה אומר את הדברים כפשוטם? לא ניתן להבהיר זאת יותר מכך. אם כך, איך אתם אמורים להבין את זה? (מערכת היחסים היחידה בין האדם לאל היא זו שבין יציר בריאה והבורא). נכון. על האדם לתקן את עמדתו. בכל עת, אל לך לנפנף בכישורים שלך, או להסתמך על וותק, או לשחק משחקים קטנים ומתוחכמים, ואל תשתמש בשום פילוסופיה להתנהלות בעולם בניסיון לשנות את זהותך או את מערכת היחסים שלך עם האל. אל תנסה, בשום פנים ואופן; אתה תעורר דחיה. אל תכניס את עצמך למאבק חסר טעם שכזה. זה חסר תועלת! מדוע אנשים תמיד חוזרים לסורם? אחרי השיחה של היום, רובכם לא תטעו בכך שוב, נכון? (לא נטעה). זה חוסך ממני דאגות רבות. אני לא רוצה להתעכב על הדברים הללו – הם מכאיבים לי! לאדם בעל היגיון, הדברים הללו קלים להבנה. כל כך הרבה מדברי האל מציינים את הדברים הללו, ומי שבאמת בעל יכולת הבנה לא אמור להתקשות להבינם. עבור אלה שנוהים אחר האל שנים רבות ומבינים קצת מהאמת, הבנת הדברים האלה לא תהיה בעיה, שכן אנשים זכו להרבה מהאל והם מכירים את עבודתו לחלוטין.

23 בינואר 2019