דברי האל הכול יכול של אחרית הימים

טבעו של האדם שונה לחלוטין מהמהות שלי. הסיבה לכך היא שטבעו המושחת של האדם נובע לגמרי מהשטן, ושהשטן עיבד והשחית את טבעו של האדם. כלומר, האדם חי תחת השפעת רשעותו וכיעורו של השטן. האדם אינו גדל בעולם של אמת או בסביבה קדושה, ועל אחת כמה וכמה הוא אינו חי באור. לפיכך, אין זה אפשרי שטבעו של האדם יכיל את האמת מרגע לידתו, ויתרה מזאת, איש אינו נולד עם מהות של יראת האל והתמסרות לו. נהפוך הוא, בני אדם ניחנים בטבע שמתנגד לאל, שמורד בו ושאינו אוהב את האמת. טבע זה הוא הבעיה שעליה אני רוצה לדבר – בגידה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, בעיה חמורה מאוד: בגידה (2)

טבעו של האדם נובע מנפשו, ולא מבשרו. רק נפשו של כל אדם יודעת כיצד האדם חווה את הפיתויים, העינויים וההשחתה של השטן. בשרו של האדם אינו יודע זאת. בהתאם לכך, האנושות נהפכת בלא יודעין ליותר ויותר חשוכה, מזוהמת ומרושעת, הפער ביני לבין האדם הולך ומתרחב, וחיי האנושות הולכים ומחשיכים עוד יותר. נפשותיה של האנושות אחוזות כולן בידו של השטן ולפיכך, בהכרח, השטן שלט גם בבשרו של האדם. איך יוכלו בשר כזה ובני אנוש כאלה שלא להתנגד לאל? איך הם יוכלו להיות תואמים לו בטבעם? הסיבה לכך שהשלכתי את השטן מטה אל חלל האוויר היא שהוא בגד בי. איך יכולים, אם כך, בני האדם להיחלץ מהמעורבות שלהם? זו הסיבה לכך שבגידה היא טבעו של האדם.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, בעיה חמורה מאוד: בגידה (2)

"השטן השחית את האדם עד כדי כך שהאדם כבר לא נראה אנושי." כעת האמירה הזו מוכרת במידת מה לרובם המכריע של בני האדם. אני אומר זאת משום ש"ההכרה" שאליה אני מתייחס היא בסך הכול הודאה שטחית, בניגוד לידע אמיתי. מכיוון שאיש מכם לא יכול לבחון את עצמו במדויק או לנתח את עצמו באופן מעמיק, אתם תמיד ספק מאמינים ספק מפקפקים בדבריי. אבל הפעם אני משתמש בעובדות כדי להסביר את הבעיה הרצינית ביותר שיש לכם. הבעיה היא בגידה. כולכם מכירים את המילה "בגידה" משום שרוב בני האדם עשו בעבר משהו שהיה בגדר בגידה באחר, כגון בגידת בעל באישתו, בגידת אישה בבעלה, בגידת בן באביו, בגידת בת באמה, בגידת עבד באדונו, בגידת חברים זה בזה, בגידת קרובי משפחה זה בזה, בגידת מוכרים בקונים וכן הלאה. כל הדוגמאות האלה מכילות את מהות הבגידה. בקצרה, בגידה היא סוג התנהגות המפרה הבטחה, מפרה עקרונות מוסריים או פועלת במנוגד למוסר האנושי, תוך הפגנת אובדן אנושיות. באופן כללי, כבני אנוש שנולדו לעולם הזה, עשיתם כבר משהו שהיה בגדר הפרה של האמת, בין אם אתם זוכרים שאי-פעם עשיתם דבר שהיה בגדר בגידה באדם אחר או לא, ובין אם כבר בגדתם בזולת פעמים רבות או לא. כיוון שאתם מסוגלים לבגוד בהוריכם או בחבריכם, הרי שאתם מוכנים לבגוד באחרים, ויתרה מזאת, אתם מסוגלים לבגוד בי ולעשות דברים שאני מתעב. במילים אחרות, בגידה היא לא רק סוג של התנהגות לא מוסרית באופן שטחי, אלא שהיא גם סתירה של האמת. דברים כאלה בדיוק הם מקור התנגדותה של האנושות ומרדנותה כלפיי. זו הסיבה לכך שסיכמתי את הדברים באמירה הבאה: בגידה היא בטבעו של האדם, וטבע זה הוא גדול האויבים של כל בן אנוש לתאום אליי.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, בעיה חמורה מאוד: בגידה (1)

התנהגות שלא יכולה להתמסר לי לחלוטין היא בגידה. התנהגות שלא יכולה להיות נאמנה לי היא בגידה. כשמרמים אותי ומשתמשים בשקרים כדי להוליך אותי שולל, זו בגידה. החזקה בתפיסות רבות והפצתן לכל עבר היא בגידה. כישלון בשמירה על עדויותיי ועל האינטרסים שלי הוא בגידה. חיוך מזויף כאשר כבר עזבתם אותי בליבכם הוא בגידה. אתם תמיד מסוגלים למעשי בגידה אלו, והם גם נפוצים ביניכם. ייתכן שאיש מכם לא חושב שזו בעיה, אבל זו לא דעתי. אינני יכול להתייחס לבגידה בי כאל עניין פעוט, ובוודאי אינני יכול להתעלם מכך. אני עובד בקרבכם כעת, אך אתם עדיין מתנהגים כך. אם יום יבוא ואיש לא ידאג לכם וישגיח עליכם, האם לא תהיו הנבלים שהכריזו על עצמם כמלכים? מלכים של ממלכתם הקטנה? כאשר זה יקרה ותגרמו לאסון ענק, מי יתקן את הנזק? אתם חושבים שבגידות מסוימות הן פשוט אירועים מקריים ולא התנהגות מתמדת שלכם, ושאין צורך לדון בהן בחומרה כזו ולהביך אתכם. אם כך באמת אתם חושבים, ההיגיון שלכם לוקה בחסר. מחשבה כזו היא דוגמה ואב-טיפוס של מרד. אופיו של האדם הוא חייו, והוא עיקרון שעליו הוא מסתמך כדי לשרוד, והאדם לא יכול לשנות אותו. קחו את אופי הבגידה בתור דוגמה – אם אתם יכולים לעשות מעשה שהוא בגדר בגידה בקרוב משפחה או בחבר, זו הוכחה לכך שהבגידה היא חלק מהחיים והאופי שנולדתם איתם. איש לא יכול להכחיש זאת. לדוגמה, אם אדם מסוים אוהב לגנוב מאנשים אחרים, הרי ש"ההנאה מהגניבה" היא חלק מחייו, גם אם לפעמים הוא גונב ולפעמים לא. בין אם הוא גונב דברים או לא, אין זה מעיד על כך שהגניבה שלו היא סתם סוג של התנהגות. זו הוכחה לכך שגניבה היא חלק מחייו, כלומר מאופיו. יהיו כאלה שישאלו: מאחר שזה אופיו, מדוע לפעמים הוא רואה דברים יפים אך לא גונב אותם? התשובה פשוטה מאוד. יש סיבות רבות שגורמות לו לא לגנוב. ייתכן שלא יגנוב מפני שהפריט גדול מכדי שאפשר יהיה להבריחו החוצה תחת עיניים צופות, או שהזמן אינו מתאים לפעולה, או שהפריט יקר מדי או מוגן טוב מדי, או שהוא לא מעוניין בו במיוחד, או שהוא לא רואה איזה שימוש יוכל לעשות בו, וכן הלאה. כל הסיבות האלה אפשריות. אך בין אם הוא יגנוב פריט כלשהו או לא, אין זו הוכחה לכך שהמחשבה הזו רק חלפה בדעתו לרגע קט. נהפוך הוא, זה חלק מאופיו שקשה לשנותו לטובה. אדם כזה לא מסתפק בגניבה חד-פעמית, אלא שמחשבות על נטילת חפציהם של אחרים צצות בראשו בכל פעם שהוא נתקל בחפץ נחמד או במצב מתאים. זו הסיבה לכך שאני אומר, שמקור המחשבה הזו אינו כזה שהאדם רק מאמץ מפעם לפעם, אלא שהיא נובעת מעצם אופיו.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, בעיה חמורה מאוד: בגידה (1)

כל אחד יכול להשתמש במילים ובמעשים שלו כדי לייצג את פניו האמיתיים. הפנים האמיתיים האלה הם כמובן אופיו. אם אתם בני אדם שמדברים בעקיפין, יש לכם טבע פתלתל. אם טבעכם ערמומי, שיטת הפעולה שלכם חלקלקה ונכלולית, ואתם מקלים מאוד על אחרים ליפול בפח שלכם. אם אופייכם זדוני, המילים שלכם אולי נעימות לאוזן, אך מעשיכם אינם יכולים להסתיר את התחבולות הזדוניות שלכם. אם אופייכם עצל, כל דבריכם מכוונים להתחמק מאחריות על חוסר האכפתיות והעצלות שלכם, ומעשיכם יהיו איטיים וחסרי אכפתיות, ויצטיינו בהסתרת האמת. אם אופייכם אמפתי מאוד, המילים שלכם יהיו הגיוניות, וגם מעשיכם יעלו בקנה אחד עם האמת. אם אופייכם נאמן, המילים שלכם ודאי יהיו כנות, ואופן הפעולה שלכם יהיה יציב וחף מכל דבר שיגרום לאדונכם אי נוחות. אם אופייכם מלא תשוקה ותאוות בצע, הרי שלבכם יתמלא לעתים קרובות בדברים כאלה, ומבלי משים תעשו מעשים סוטים ובלתי מוסריים, שיהיה קשה לבני האדם לשכוח, ואשר אפילו יגעילו אותם. בדיוק כמו שאמרתי, אם יש לכם אופי של בגידה, בשום אופן לא תוכלו להיחלץ ממנו. אל תבטחו במזל, שאין לכם אופי של בגידה רק משום שלא גרמתם עוול לאיש. אם זה מה שאתם חושבים, הרי שאתם באמת דוחים. כל המילים שאני אומר, בכל פעם שאני מדבר, מכוונות אל כל בני האדם, ולא רק לאדם אחד או לסוג מסוים של בני אדם. עצם העובדה שלא בגדתם בי בעניין אחד לא מוכיחה שלא תוכלו לבגוד בי בכל עניין אחר. יש בני אדם, שכאשר הם מתמודדים עם מכשולים בנישואיהם, מאבדים את ביטחונם בחיפוש אחר האמת. יש בני אדם שמזניחים את חובתם להיות נאמנים לי בעת משבר משפחתי. יש בני אדם שנוטשים אותי כדי לחפש רגע של שמחה והתרגשות. יש בני אדם שמעדיפים נפילה אל תהום אפלה על פני חיים באור וזכייה בעונג עבודתה של רוח הקודש. יש בני אדם שמתעלמים מעצותיהם של חברים כדי לְרַצות את תאוות הבצע שלהם, ואינם יכולים להכיר בטעויותיהם ולחזור בהם אפילו כעת. יש בני אדם שחיים רק באופן זמני תחת שמי כדי לקבל את הגנתי, ואילו אחרים מקדישים לי רק מעט מעצמם בכפייה משום שהם דבקים בחיים ומפחדים מהמוות. האם מעשים כאלה ופעולות אחרות, שהם בלתי מוסריים ויתר על כן, בלתי הגונים, אינם פשוט התנהגויות שבהן בני אדם בגדו בי כבר מזמן בעומק לבם? כמובן, אני יודע שבני האדם אינם מתכננים מראש לבגוד בי; בגידתם היא גילוי טבעי של אופיים. איש אינו רוצה לבגוד בי, ואיש אינו שמח משום שעשה דבר שהוא בגדר בגידה בי. נהפוך הוא, בני האדם רועדים מפחד, לא כן? אם כן, האם אתם חושבים כיצד תוכלו לכפר על הבגידות האלה, וכיצד תוכלו לשנות את המצב הנוכחי?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, בעיה חמורה מאוד: בגידה (1)

השטן הוא גורם השורש של הבגידה, טבעו של השטן הוא בוגדני, והצביון שאנשים חושפים באמצעות מעשיהם נתפש בעיני האל כבגידה. מדוע האל דן בסוגיה זו באריכות כזו? משום שבגידה אנושית היא תמידית, ללא קשר למקום או לזמן, וכן ללא קשר להתנהגותו של אדם, והיא משהו המושרש עמוקות בטבע האנושי וחולק על האל. יש אנשים שאומרים, "אינני רוצה לחלוק על האל או להתנגד לו!" אך אתה תעשה זאת, משום שמצוי בקרבך טבע בוגדני, ופירוש הדבר הוא שאינך יכול להתמסר לאל, לנהות אחריו עד הסוף, ולקבל את דברי האל כחייך באופן מוחלט. כיצד עליך להבין את בעיית הבגידה? אין זה משנה כמה זמן אתה כבר מאמין באל, כמה מדבריו כבר אכלת ושתית, או מהי מידת הבנתך אותו – כל עוד טבעך בוגד באל, לא קיבלת את דבריו כחייך, וטרם נכנסת אל האמת של דבריו, אזי מהותך תבגוד באל לנצח נצחים. דהיינו, אם לא חל שינוי בצביונך, אתה אדם שבוגד באל. יש אנשים שאומרים, "אני יכול להבין את דברי האל, ולהבין את כל מה שהוא אומר. אני גם מוכן לקבל אותם, לכן איך אפשר לומר שאני אדם שבוגד באל?" רק מפני שאתה מוכן לקבל את דברי האל, אין זה אומר שעולה בידך להביא אותם לידי ביטוי, קל וחומר שהם כבר השלימו אותך. האמת על טבעה הבוגדני של האנושות היא עמוקה, ואם ברצונכם להבין היבט זה של האמת, ייתכן ותזדקקו לתקופת ניסיון. בעיני האל, כל מעשה של כל מי שמאמין באל סותר את האמת, איננו תואם לדבר האל ועוין כלפיו. ייתכן ולא תוכלו לקבל גם את זה, ותאמרו, "אנו משרתים את האל, סוגדים לאל, מבצעים את חובתנו בבית האל. עשינו רבות, והכול על פי דברי האל ודרישותיו, ובהתאמה לסידורי עבודה. כיצד ניתן לומר שאנו מתנגדים לאל ובוגדים בו? מדוע אתה תמיד מצנן את התלהבותנו? ויתרנו על המשפחה ועל הקריירה שלנו בקושי עצום, והיינו נחושים לנהות אחר האל, לכן כיצד אתה יכול לדבר עלינו בצורה כזאת?" אני מדבר בצורה כזאת על מנת לוודא שכולם יבינו: לא כל מי שמתנהג יפה למדי, מוותר על משהו, או סובל מספר קשיים, ישנה את טבעו הבוגדני. אין סיכוי! סבל הוא הכרחי, וכך גם ביצוע חובתך, אבל צביונך המושחת לא מפסיק להתקיים רק משום שביכולתך לסבול, או לבצע את חובתך. זאת משום שבאיש לא חל שינוי אמיתי בצביון החיים, וכולם עדיין רחוקים מריצוי כוונות האל ומעמידה בדרישותיו. אמונתם של אנשים באל היא מזויפת מדי, צביונותיהם המושחתים נחשפים פעמים רבות מדי. אף שמנהיגים ועובדים רבים משרתים את האל, הם גם מתנגדים לו. מה פירוש הדבר? שהם מתריסים נגד דברי האל בכוונה תחילה ולא מיישמים בפועל בהתאם לרצונותיו. הם מפרים את האמת בכוונה תחילה, מתעקשים לפעול על פי רצונם האישי, להשיג את מאווייהם ואת מטרותיהם, לבגוד באל ולבסס מלכות עצמאית משלהם, בה הם מחליטים הכול. זו המשמעות של לשרת את האל ובה בעת להתנגד לו.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, נתיב היישום בפועל לקראת השינוי בצביון האדם

המרכיב המשותף באופי האנושי הוא הבגידה באל; כל אדם מסוגל לבגוד באל. מהי בגידה באל? כיצד היא באה לידי ביטוי? האם רק אלה שמפסיקים להאמין באל בוגדים בו? אנשים חייבים להבין מהי מהות האדם ולהבין את השורש שלה. התקפי הזעם שלך, הליקויים, ההרגלים הקלוקלים וחוסר החינוך, כל אלה הם היבטים שטחיים. אם תיצמד תמיד לעניינים השוליים האלה, תוך יישום כללים וחוסר הבנה של הדברים המהותיים, מבלי לפתור את הדברים המובנים באופייך ואת הטבע המושחת שלך, בסופו של דבר תסטה מן הדרך ותתנגד לאל. אנשים יכולים לבגוד באל בכל עת ובכל מקום – זו בעיה חמורה. ייתכן שבמשך זמן מה תהיה בלבך אהבה כלפי האל ואתה תשקיע מעצמך בהתלהבות ותמלא את חובותיך במסירות. או אולי במהלך תקופה זו תנהג בהיגיון תקין עם מצפון, אבל אנשים הם חסרי יציבות והפכפכים, ומסוגלים להתנגד לאל ולבגוד בו בכל רגע ובכל מקום בגלל אירוע בודד. לדוגמה, אדם מסוים עשוי להיות בעל היגיון תקין לחלוטין, לזכות בעבודתה של רוח הקודש, בחוויה מעשית ובעול ולהפגין מסירות במילוי חובותיו. אבל אז, בדיוק כשאמונתו חזקה, בית האל מגרש צורר משיח שאותו הוא מעריץ, ומתחילות להתפתח בו תפיסות. הוא מיד הופך להיות שלילי, מאבד את ההתלהבות שגילה כלפי עבודתו, ממלא את חובתו ברשלנות ובזלזול, אינו רוצה עוד להתפלל ואז מתלונן, "מדוע עליי להתפלל? אם אדם טוב כל כך מגורש, מי יכול להיוושע? האל אינו צריך להתייחס לאנשים בצורה כזו!" מהי המהות של דבריו? אירוע בודד שאינו עולה בקנה אחת עם רצונותיו מספיק כדי לעורר אצלו ביקורת על האל. האם אין זה גילוי של בגידה באל? אנשים יכולים לסטות מן האמונה באל בכל עת ובכל מקום; הם עלולים להיתקל במצב מסוים שמעורר בהם תפיסות מסוימות וגורם להם לשפוט את האל ולגנות אותו – האם זה לא גילוי של בגידה באל? זהו עניין חמור. ייתכן שאתה סבור שאין בך כל תפיסות בנוגע לאל ושאתה אכן מציית לו, אבל כשאתה עושה משהו שגוי ולפתע מוצא את עצמך מתמודד עם גיזום וטיפול מחמירים, האם אתה מסוגל להמשיך לציית? האם תוכל לחפש את האמת כדי להגיע לפתרון? אם אינך מסוגל לציית או לחפש את האמת כדי לפתור את בעיית המרדנות שלך, יש עדיין סיכוי שתוכל לבגוד באל. ייתכן שלא אמרת במפורש "אני כבר לא מאמין באל", אבל ברגע זה לבך כבר בגד בו. עליך לזהות בבירור את מהות האופי האנושי. האם מהותו היא בגידה? רק מתי מעט מסוגלים לזהות בבירור את מהות טבע האדם. כמובן, יש כאלה שניחנים במעט מצפון ובאנושיות ראויה יחסית, בעוד שאחרים נטולי אנושיות בכלל, אבל בין אם אנושיותו של אדם היא טובה או רעה, או אם איכותו טובה או ירודה, המכנה המשותף הוא שכולם מסוגלים לבגוד באל. מהות האופי האנושי היא בגידה באל. נהגתם לחשוב ש"כיוון שבני האדם שהושחתו בידי השטן בוגדים באל מעצם מהותם, אין לי מה לעשות בקשר לכך, רק להשתנות בהדרגה". האם אתם עדיין חושבים בצורה כזו? אם כך, אמרו לי, האם יכול אדם לבגוד באל מבלי להיות מושחת? אנשים יכולים לבגוד באל גם מבלי להיות מושחתים. כאשר האל ברא את בני האדם, הוא העניק להם רצון חופשי. בני האדם שבריריים במיוחד; אין בהם את הרצון המובנה להתקרב לאל ולומר, "האל הוא הבורא שלנו, ואנחנו יצירי הבריאה". לא עולה אצלם כל מחשבה כזו. האמת חסרה בהם באופן טבעי ויתרה מכך, הם לא ניחנים באף היבט הקשור בעבודת האל. אלוהים העניק לבני האדם רצון חופשי ואת היכולת לחשוב, אבל האנשים אינם מקבלים את האמת, אינם מכירים א באל כלל וכלל ואינם מבינים כיצד יש לציית לו ולעבוד אותו. דברים אלה אינם קיימים אצל בני האדם, כך שגם מבלי להיות מושחת, אתה עדיין מסוגל לבגוד באל. מדוע לומר שאתה מסוגל לבגוד באל? כאשר השטן מגיע כדי לפתות אותך, אתה נוהה אחריו ובוגד באל. אלוהים הוא זה שברא אותך, אבל אתה אינך הולך אחריו ובמקום זאת אתה נוהה אחרי השטן – האם זה לא הופך אותך לבוגד? מעצם הגדרתו, בוגד הוא אדם שמפנה עורף. האם אתה מבין את מהות העניין במלואה? לכן, אנשים יכולים לבגוד באל בכל עת ובכל מקום. אנשים מפסיקים לבגוד באל כאשר הם חיים באופן מלא בממלכתו וחוסים באורו, כאשר כל מה שמשתייך לשטן הושמד וכאשר אין עוד דבר שעלול להדיח אותם או לפתות אותם לחטוא. כל עוד יש דבר מה שמשדל את האנשים לחטוא, הם עדיין יהיו מסוגלים לבגוד באל. לפיכך, בני האדם הם יצורים חסרי ערך. ייתכן שאתה סבור, כי משום שאתה מסוגל לפלוט כמה דברים ודוקטרינות, המשמעות היא שאתה מבין אמיתות מסוימות ואינך מסוגל לבגוד באל ולכן צריך להתייחס אליך כבעל ערך – גם אם לא כבעל ערך של זהב או כסף, אז לפחות ערך השווה לברונזה או ברזל, ובכל מקרה כבעל ערך רב יותר מחרס. אבל אתה מפריז בערכך. האם אתה יודע מהם בני האדם באמת? אנשים מסוגלים לבגוד באל בכל עת ובכל מקום, הם אינם שווים אפילו גרוש אחד; בדיוק כפי שאמר האל: בני האדם הם בהמות, יצורים נקלים וחסרי ערך. אבל בלבם פנימה, אנשים אינם חושבים כך. הם חושבים, "אינני סבור שאני יצור נקלה חסר ערך! מדוע אינני מצליח להבין את העניין הזה? איך זה יכול להיות שלא חוויתי זאת? האמונה שלי באל כנה; יש בי אמונה, לכן אינני מסוגל לבגוד באל. דברי האל כולם אמת, אבל אני פשוט לא מצליח להבין את המשפט, 'אנשים יכולים לבגוד באל בכל עת ובכל מקום'. כבר חזיתי באהבת האל; לעולם לא אהיה מסוגל לבגוד בו, לא משנה מתי". זה מה שאנשים חושבים בלבם, אבל דברי האל הם עובדות, הם אינם נאמרים יש מאין. כל דבר מוכח בפניכם כדי לשכנע אתכם באופן מוחלט; רק כך תוכלו להכיר בשחיתות שלכם ולפתור את בעיית הבגידה. במלכות לא תהיה בגידה; כאשר אנשים חיים תחת ריבונותו של אלוהים ולא בשליטת השטן, הם חופשיים באמת. אז לא יהיה צורך לחשוש מבגידה באל, כי חשש כזה יהיה בלתי נחוץ ומיותר. בעתיד ניתן יהיה לומר שכבר אין בכם שום דבר שעלול לבגוד באל, אבל לעת עתה, זהו לא המצב. כיוון שטבעם של האנשים מושחת, הם עלולים לבגוד באל בכל עת. זה לא שקיומן של נסיבות מסוימות גורם לבגידה, ושלולא נסיבות או אילוצים מסוימים לא היית בוגד באל. הרי גם ללא אילוצים כלשהם, אתה עדיין מסוגל לבגוד בו. זו בעיית מהותו המושחתת של האדם, הבעיה של אופי האדם. גם אם אינך חושב או עושה כעת דבר, המציאות של אופייך עדיין שרירה וקיימת ואיש אינו יכול לעקור אותה מן השורש, כיוון שאופי הבגידה באל מושרש בך, האל אינו בתוך לבך, ובעומק לבך אין מקום לאל והאמת אינה נוכחת בו. לכן, אתה מסוגל לבגוד באל בכל עת ובכל מקום. מלאכים הם שונים; אמנם הם אינם ניחנים בטבעו של האל או במהותו, אבל הם מסוגלים לציית לאל באופן מלא משום שהם נבראו על ידו במיוחד למען שירותו וכדי להפיץ את פקודותיו בכל מקום. הם שייכים לו לחלוטין. באשר לבני האדם, האל ייעד אותם לחיים על פני האדמה ולא העניק להם את היכולת לעבוד אותו. לפיכך, בני האדם מסוגלים לבגוד באל ולהתנגד לו. הדבר מוכיח שכל גורם עלול לנצל את בני האדם ולערער את יציבותם. אין אינם הריבון של עצמם. כאלה הם בני האדם, יצורים נטולי כבוד וערך!

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, חלק ג'

אחרי שהשטן השחית את האדם, הוא נהיה התגלמות של השטן ואותו סוג של דבר שטני שמתנגד לאלוהים ויכול בהחלט לבגוד בו. למה אלוהים דורש מבני האדם לשנות את צביונותיהם? כי אלוהים רוצה להפוך אנשים למושלמים ולזכות בהם ולבסוף ליצור בני אנוש שיחזיקו בשלל מציאויות נוספות של ידיעת האל ובמציאויות של כל היבטי האמת. אנשים כאלה הם בהתאמה מלאה לרצון האל. בעבר, לאנשים היו צביונות מושחתים וכל דבר שהם עשו היה טעות או התנגדות גלויה, אבל כיום אנשים מבינים אמיתות מסוימות ויכולים לעשות דברים רבים שעולים בקנה אחד עם רצונו של האל. עם זאת, אין פירושו של דבר שאנשים לא בוגדים באלוהים. אנשים עדיין עושים זאת. חלק ממה שמתגלה מהטבע שלהם אפשר לשנות והחלק שיכול להשתנות הוא החלק שבו אנשים יכולים ליישם בפועל בהתאם לאמת. אבל רק משום שיש לך עכשיו יכולת ליישם בפועל את האמת, אין פירושו שהטבע שלך השתנה. הדבר דומה לאופן שבו בעבר היו לאנשים תפיסות בנוגע לאל ודרישות כלפיו ועכשיו מבחינות רבות אין להם – אבל עדיין ייתכן שיש להם תפיסות או דרישות בעניינים מסוימים והם עדיין מסוגלים לבגוד באלוהים. אתה עשוי לומר "אני יכול להתמסר לכל מה שאלוהים עושה ולהתמסר בעניינים רבים בלי להתלונן ובלי לבוא בדרישות," אבל אתה עדיין יכול לבגוד באלוהים בנושאים מסוימים. אף שאינך מתנגד לאלוהים בכוונה, כשאתה לא מבין את רצונו אתה עדיין עלול לפעול נגדו. אם כן, למה הכוונה ב"החלק שיכול להשתנות"? המשמעות היא שכאשר אתה מבין את רצון האל אתה יכול להתמסר לו, וכשאתה מבין את האמת אתה יכול ליישם אותה בפועל. אם אתה לא מבין את האמת או את רצון האל בעניינים מסוימים, אזי עדיין קיימת אפשרות שאתה תגלה שחיתות. אם אתה מבין את האמת, אבל לא מיישם אותה בפועל כיוון שאתה מוגבל על ידי דברים מסוימים, אזי זוהי בגידה והיא קיימת בטבע שלך. מובן שאין שום מגבלה על המידה שבה הצביון שלך יכול להשתנות. ככל שתזכה באמיתות רבות יותר, כלומר, ככל שתעמיק את הידע שלך לגבי אלוהים, כך תפחית את התנגדותך לו ואת בגידתך בו. האדם מגשים את השאיפה לשנות את צביונו בעיקר על ידי חתירה אל האמת, ואת הבנת טבעו הוא משיג דרך הבנת האמת. כשהאדם יזכה באמת לאשורה, כל הבעיות שלו ייפתרו.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, בני אדם באים בדרישות רבות מדי לאלוהים

האל חושף את אופיו הבוגדני של האדם כדי שאנשים יוכלו להבין באמת את העניין הזה ואת עצמם. מתוך היבט זה, אנשים יכולים להתחיל להשתנות ולנסות למצוא נתיבים של יישום בפועל, דרך הבנת האופנים שבהםם הם עלולים לבגוד באל ודרך הבנת הטבע המושחת שלהם, שעלול לגרום להם לבגוד באל. כאשר תגיע לנקודה שבה לא תמרוד עוד באל בשלל היבטים ולא תבגוד בו ברוב ההיבטים, ותגיע לסופו של מסע החיים שלך, לרגע שבו עבודת האל תושלם, כבר לא תצטרך עוד לחשוש שמא תבגוד באל בעתיד. מדוע אני אומר זאת? לפני שאנשים הושחתו על ידי השטן, הם היו מסוגלים לבגוד באל כאשר השטן פיתה אותם. אבל כאשר השטן יושמד, אנשים יפסיקו לבגוד באל, הלא כן? אך העת הזו טרם הגיעה. טבעו המושחת של השטן עדיין נמצא בתוכם והוא מסוגל לבגוד באל בכל עת ובכל מקום. לאחר שתחווה את החיים עד לנקודה מסוימת, לאחר שתיפטר מכל אותן דעות ותפיסות שגויות ומכל הדמיונות בנוגע להתנגדות לאל ולבגידה בו; אז תבין את האמת ולבך יהיה מלא בדברים חיוביים; תוכל לשלוט בעצמך ובמעשיך, וברוב הנסיבות כבר לא תבגוד באל. ואז, לאחר שיושמד השטן, תעבור שינוי מוחלט. שלב העבודה הנוכחי נסוב על תיקון הבגידה והמרדנות של האדם. האנושות בעתיד כבר לא תבגוד באל, משום שהשטן כבר יטופל. בעיית הונאת האנושות והשחתתה בידי השטן כבר לא תעמוד על הפרק. לאנושות לא יהיה קשר יותר לנושא הזה. כיום, אנשים נדרשים להבין את אופיו הבוגדני של האדם, שהוא נושא בעל חשיבות עליונה. זו הנקודה שבה עליכם להתחיל. מה נחשב לאופי הבוגד באלוהים? איך מתבטאת הבגידה? כיצד צריכים האנשים להתבונן בעצמם ולזכות בהבנה? כיצד עליהם ליישם בפועל ולהיווכח? יש להבין ולראות בבירור את כל הדברים האלה. כל עוד האופי הבוגדני קיים בקרבו של אדם, הוא מסוגל לבגוד באל בכל עת ובכל מקום. גם אם הוא אינו מתכחש לאל ובוגד בו בגלוי, הוא עדיין מסוגל לעשות דברים רבים שלא ייחשבו כבגידה בעיני אחרים, אך מעצם מהותם יהוו בגידה. המשמעות היא, שהאנשים אינם עצמאיים. השטן השתלט עליהם כבר בהתחלה. אם אתה מסוגל לבגוד באל גם מבלי להיות מושחת בידי השטן, עד כמה גדולה כעת הסכנה שתבגוד בו, כשאתה מלא בטבעו המושחת של השטן? האם אינך עלול יותר מאי פעם לבגוד באל בכל עת ובכל מקום? משימתך הנוכחית היא להיפטר מן הטבע המושחת על כל גילוייו ולהפחית את הדברים שגורמים לך לבגוד באל, כדי שיהיו לך סיכויים רבים יותר לזכות בכך שהאל יהפוך אותך למושלם ויאפשר לך להיות במחיצתו. ככל שתחווה יותר ויותר מעבודת האל בהיבטים שונים, כך תוכל לזכות באמיתות מסוימות ולהפוך למושלם במידה מסוימת. אם השטן והשדים שלו ימשיכו לנסות ולפתות אותך, או שרוחות רעות ינסו להונות אותך ולהפריע לך בדרכך, תוכל להיות לך יכולת הבחנה מסוימת שתאפשר לך לפעול בדרכים שאינן מהוות בהכרח בגידה באל. זהו דבר שהולך ונבנה עם הזמן. כאשר בני האדם נבראו לראשונה, הם לא ידעו איך לעבוד את אלוהים או לציית לו, ולא הבינו את המשמעות של בגידה בו. כאשר השטן הגיע כדי לפתות אותם, הם הלכו אחריו ובכך בגדו באלוהים ומשום שלא הצליחו להבחין בין טוב לרע ולא הייתה להם היכולת לעבוד את אלוהים ועוד פחות מכך היכולת להבין שאלוהים הוא בורא האנושות ושעליהם לעבוד אותו. כעת, האל מושיע אנשים על ידי כך שהוא מחדיר בהם אמיתות שיאפשרו להם להכיר אותו, כולל אמיתות לגבי מהותו, טבעו, כל-יכולתו, המעשיות שלו וכן הלאה, במטרה שכל אלה יהפכו להיות החיים שלהם, יעניקו להם עצמאות ויאפשרו להם לחיות לפי האמת. ככל שתעמיק לחוות את דברי האל ואת המשפט והייסור שבדבריו, כך תבין בצורה עמוקה יותר את הטבע המושחת שלך וכך תהפוך להיות נחוש לציית לאל ולאהוב ולרצות אותו. ככל שתיטיב להכיר את האל, כך תוכל להשיל מעצמך יותר ויותר מטבעך המושחת וכך יהיו בתוכך פחות דברים שמהווים בגידה באל ויותר דברים שתואמים לו, עד שתצליח להתגבר על השטן ולנצח אותו. האמת מעניקה לאנשים עצמאות והשטן כבר לא יכול להוליך אותם שולל או להגביל אותם והם מצליחים לנהל חיים אנושיים של ממש.

– הדבר, כרך שלישי: שיחותיו של המשיח של אחרית הימים, חלק ג'

כל הנפשות שהשטן השחית משועבדות תחת השפעתו של השטן. רק בני האדם שמאמינים במשיח הופרדו, נושעו ממחנה השטן והובאו אל המלכות העכשווית. בני האדם האלה כבר אינם חיים תחת השפעתו של השטן. אף על פי כן, טבעו של האדם עדיין טבוע בבשרו של האדם. פירוש הדבר הוא שעל אף שנפשותיכם נושעו, הטבע שלכם נותר כשהיה, ועדיין נותר סיכוי של מאה אחוזים שתבגדו בי. זו הסיבה לכך שעבודתי מתארכת כל כך – משום שהטבע שלכם כל כך בלתי נשלט. כעת, כולכם חווים קשיים כמיטב יכולתכם, בעודכם מבצעים את חובותיכם, אך כל אחד מכם מסוגל לבגוד בי ולחזור אל השפעתו של השטן, אל מחנהו, ולשוב אל חייו הקודמים – זו עובדה שאין עליה עוררין. במקרה הזה, לא תוכלו להציג אפילו שביב של אנושיות או צלם אנוש, שיש לכם כעת. במקרים חמורים, אתם תושמדו, ויתרה מזאת, ייגזר עליכם להיות מקוללים לעד, תיענשו בעונשים חמורים ונשמתכם לעולם לא תתגלגל שוב כבשר ודם. זו הבעיה שניצבת בפניכם. אני מזכיר לכם זאת באופן זה, ראשית, על מנת שעבודתי לא תהיה לשווא, ושנית, כדי שכולכם תוכלו לחיות בימי אור. למען האמת, הבעיה הקריטית איננה אם עבודתי תהיה לשווא או לא. הנושא הקריטי הוא שתוכלו לחיות חיים שמחים ותזכו לעתיד מזהיר. עבודתי היא העבודה של הושעת נפשותיהם של בני האדם. אם נפשך תיפול לידיו של השטן, גוף הבשר שלך לא ימצא שלווה. אם אגן על בשרך, גם נפשך תהיה לבטח נתונה להגנתי. אם אתעב אותך באמת, בשרך ונפשך ייפלו מיד לידיו של השטן. התוכל לתאר לעצמך את מצבך אז? אם יום יבוא ודבריי לא יימצאו בכם, אזי אמסור את כולכם לשטן, ואתיר לו להעצים את העינויים המוטלים עליכם עד שכעסי ישכך לגמרי, או שאעניש אתכם בעצמי, בני אנוש חסרי תקנה, משום שלבכם הבוגד בי לעולם לא ישתנה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, בעיה חמורה מאוד: בגידה (2)

על כולכם להתבונן בעצמכם בהקדם האפשרי כדי לראות כמה בגידה בי נותרה בכם. אני ממתין לתשובתכם בשקיקה. אל תנהגו בי בשטחיות. לעולם אינני משחק משחקים עם בני אדם. אם אני אומר שאעשה משהו, אעשה אותו בוודאות. אני מקווה שכל אחד מכם יתייחס אל דבריי ברצינות, ולא יחשוב שהם מדע בדיוני. מה שאני רוצה מכם הוא פעולה מוחשית, ולא את הדמיונות שלכם. לאחר מכן, עליכם לענות על שאלותיי הבאות:

1. אם אתה באמת נותן-שירות, האם אתה יכול לשרת אותי נאמנה, בלי שום מרכיב של שטחיות או שליליות?

2. אם תגלה שמעולם לא הערכתי אותך, האם בכל זאת תהיה מסוגל להישאר ולשרת אותי כל חייך?

3. אם עדיין אהיה קר כלפיך על אף שהשקעת מאמצים רבים, האם תהיה מסוגל להמשיך לעבוד למעני באלמוניות?

4. אם לאחר שתקריב למעני לא אספק כמה מדרישותיך, האם הדבר ירפה את ידיך ויגרום לך להתאכזב ממני, או אפילו תזעם ותזעק עלבונות כלפיי?

5. אם תמיד היית נאמן אליי ואהבת אותי מאוד, אך אתה סובל מייסורי חולי, מקושי כלכלי ונטישת חבריך וקרובי משפחתך, או אם נופל עליך אסון אחר בחיים, האם נאמנותך ואהבתך אליי יישארו בעינן?

6. אם שום דבר שעשיתי אינו תואם את מה שדמיינת בלבך, כיצד עליך ללכת בנתיבך העתידי?

7. אם לא תקבל דבר ממה שקיווית לקבל, האם תוכל להמשיך להיות חסיד שלי?

8. אם מעולם לא הבנת את התכלית והחשיבות של עבודתי, האם תוכל להיות אדם מסור ולא לשפוט ולהסיק מסקנות באופן שרירותי?

9. האם אתה יכול לנצור את כל הדברים שאמרתי ואת כל העבודה שעשיתי בהיותי עם האנושות?

10. האם אתה מסוגל להיות חסיד נאמן שלי ותהיה מוכן לסבול עבורי כל חייך, גם אם לא תקבל דבר?

11. האם אתה מסוגל לוותר למעני על המחשבה, התכנון וההכנה הקשורים לנתיב ההישרדות העתידי שלך?

השאלות האלה מייצגות את הדרישות הסופיות שלי מכם, ואני מקווה שכולכם תוכלו להשיב לי. אם אתה עומד באחד או בשניים מהתנאים שמציבות השאלות האלה, הרי שעליך להמשיך להתאמץ. אם אינך יכול לעמוד באף אחת מהדרישות האלו, אין ספק שאתה שייך לסוג בני האדם שיושלכו לגיהינום. לבני אדם כאלה אין לי עוד מה לומר, שכן הם בהחלט אינם בני אדם שיכולים להתאים לי. איך ייתכן שאשאיר בביתי אדם שיכול לבגוד בי בכל מצב? באשר לבני האדם שעדיין יכולים לבגוד בי ברוב המצבים, אבחן את ביצועיהם לפני שאקבע סידורים אחרים. עם זאת, לעולם לא אשכח את כל אלו המסוגלים לבגוד בי, יהיו נסיבות בגידתם אשר יהיו. אזכור אותם בלבי ואחכה להזדמנות לגמול להם על מעשיהם הרעים. כל הדרישות שהעליתי הן בעיות שעליכם לבחון בתוככם. אני מקווה שכולכם תוכלו לשקול אותן ברצינות ושלא תתייחסו אליי כלאחר יד. בעתיד הקרוב אבדוק את התשובות שעניתם כנגד דרישותיי. אז כבר לא אדרוש מכם עוד דבר ולא אשמיע לכם עוד דברי תוכחה כנים. במקום זאת, אפעיל את סמכותי. את בני האדם שיש לשמור אשמור, לבני האדם הראויים לגמול אגמול, את בני האדם שיש למסור לשטן אמסור לשטן, את בני האדם הראויים להיענש בחומרה אעניש בחומרה, ואת בני האדם הראויים למוות אשמיד. כך, איש כבר לא יוכל להפריע לי בימיי. האם אתה מאמין לדבריי? האם אתה מאמין בגמול ועונש? האם אתה מאמין שאעניש את כל הרשעים שמוליכים אותי שולל ובוגדים בי? האם אתה מקווה שהיום הזה יקדים או יאחר להגיע? האם אתה חרד מעונש, או שתתנגד לי אפילו אם תיענש על כך? כשיבוא היום הזה, האם אתה יכול לדמיין אם חייך יהיו מלאים צהלות שמחה וצחוק, או בכי וחריקת שיניים? לאיזה סוף אתה מייחל? האם אי-פעם שקלת ברצינות אם אתה מאמין בי במאת האחוזים או שמא הנך מפקפק בי במאת האחוזים? האם אי-פעם שקלת היטב אילו השלכות ותוצאות יביאו עליך מעשיך והתנהגותך? האם אתה באמת מקווה שכל דבריי יתגשמו בזה אחר זה, או שאתה פוחד מאוד שדבריי יתגשמו בזה אחר זה? אם אתה מקווה שאעזוב בקרוב כדי להגשים את דבריי, כיצד תתייחס אל המילים והמעשים שלך עצמך? אם אינך מקווה לעזיבתי ואינך מקווה שכל דבריי יתגשמו מיד, מדוע אתה מאמין בי בכלל? האם אתה באמת יודע מדוע אתה הולך אחרי? אם הסיבה לכך היא רק כדי להרחיב את אופקיך, אין צורך שתטרח כך. אם הסיבה לכך היא כדי שתוכל להיות מבורך ולהימלט מהאסון הממשמש ובא, מדוע אינך מודאג מההתנהלות שלך עצמך? מדוע אינך שואל את עצמך אם תוכל למלא את דרישותיי? כמו כן, מדוע אינך שואל את עצמך אם אתה כשיר לקבל את הברכות העתידיות?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של האל ועבודתו, בעיה חמורה מאוד: בגידה (2)