מאת הואנג לין, סין

בעבר הייתי מאמינה רגילה בנצרות כריזמטית, ומאז שהתחלתי להאמין באדוננו מעולם לא החמצתי תפילה. השתתפתי בתפילות בהתלהבות יתרה, בפרט משום שידעתי שאנו חיים באחרית הימים ושהנבואות בכתבי הקודש על שובו של אדוננו התגשמו באופן עקרוני, ועל כן אדוננו אמור לשוב בקרוב. ציפיתי בקוצר רוח לשובו, וחששתי שמא אחמיץ את ההזדמנות לפגוש את אדוננו.

יום אחד אחותי הקטנה באה ואמרה לי בשמחה, "היי, באתי היום כדי לספר לך את החדשות הכי טובות אי פעם – ישוע אדוננו חזר! ויותר מזה, הוא חזר בהתגלמותו כבשר ודם. הוא מביע את האמת ומבצע את עבודת אחרית הימים שהיא שיפוט וטיהור האדם, וכך מגשים את הנבואה בכתבי הקודש 'שֶׁהֲרֵי עֵת לְהַתְחִיל הַמִּשְׁפָּט מִבֵּית אֱלֹהִים' (פטרוס א' ד' 17). אל תבזבזי זמן – לכי בדרך עבודתו החדשה של אלוהים!" כששמעתי את החדשות על שובו של אדוננו, הייתי המומה ומלאת ספקות בו-זמנית. אמרתי, "בספר ההתגלות כתוב, 'הִנֵּה הוּא בָּא עִם הָעֲנָנִים. כָּל עַיִן תִּרְאֶה אוֹתוֹ' (ההתגלות א' 7) . והכמרים והבכירים אומרים לנו פעמים רבות שכשאדוננו ישוב, הוא יבוא אלינו על ענן לבן. את אומרת שאדוננו חזר ושהוא התגלם כבשר ודם. איך זה ייתכן?" אחותי אמרה בטון רציני, " את אומרת שישוע אדוננו ישוב עם העננים, אבל האם את בטוחה בכך? בכתבי הקודש נובא גם כי: 'הִנְנִי בָּא כְּגַנָּב' (ההתגלות ט"ז 15), ו-'בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה נִשְׁמְעָה קְרִיאָה, "הִנֵּה הֶחָתָן, צְאֶינָה לִקְרָאתוֹ!"' (מתי כ"ה 6). את מעיזה לומר שאין סיכוי שאדוננו יבוא בחשאי? בשובו של אדוננו גלומה תעלומה, אז עלינו לחפש בראש פתוח! אם ניצמד לתפיסותינו ודמיונותינו, איך נוכל לקדם את פני אדוננו בשובו?" אך על אף כל שיתופיה, לא השתכנעתי, ובמקום זאת האמנתי שאדוננו ישוב על ענן לבן ושאין שום אפשרות שהוא יתגלם כבשר ודם. אחר כך היא הטיפה את הבשורה לשאר בני המשפחה, ואחרי ששיתפה על חוויותיה מספר פעמים, בעלי, בני הצעיר וכלתי (שלא האמינו באלוהים) קיבלו כולם את עבודת האל הכול יכול באחרית הימים. אולם אני המשכתי להיאחז בתפיסותיי ומיאנתי לקבלה.

לאחר מכן המשכתי להשתתף בתפילות בכנסייה הישנה שלי, בזמן שבעלי, בני הצעיר וכלתי השתתפו כולם במפגשים בכנסיית האל הכול יכול. בכל פעם שחזרתי הביתה מהתפילות הייתי חסרת אנרגיה והרגשתי שכולם פעלו מתוך שינון והרגל. הייתה ריקנות בלבי ולא זכיתי בכלום. לעומת זאת, הם תמיד היו שמחים מאוד כשחזרו ממפגשים, ולעיתים קרובות שיתפו ודנו ביחד בשאלות כמו איזה טבע מושחת הם ביטאו בהתמודדות עם בעיות, כיצד עליהם לחפש את רצון האל, וכיצד עליהם להכיר את עצמם ולעשות חשבון נפש. הם גם דנו בשאלות איך לנהוג לפי האמת ולחיות לפי דברי האל, כיצד להסיר מעליהם את טבעם המושחת ולהיטהר, וכן הלאה. כששמעתי אותם דנים בנושאים האלה, לא הבנתי את זה וחשבתי: "הם מאמינים באלוהים רק זמן מועט מאוד, איך הם יודעים שהם צריכים לחפש את רצון האל בהתמודדות עם בעיות? איך הם מצליחים למצוא דרך לנהוג לפיה? ואיך כל דבר שהם אומרים כל כך הגיוני? אני מאמינה בישוע אדוננו שנים רבות, התפללתי, השתתפתי בטקסים וקראתי את כתבי הקודש בהתמדה, אז למה מעולם לא הצלחתי להבין את רצון האל כשקרו לי דברים? וזה לא רק אני – כל האחים והאחיות בכנסייה שלי באותו מצב. חטאים מסוגים שונים אוחזים בנו ואנו לא יכולים להשתחרר. רוחנו נפולה, קודרת וחסרת תקווה, ואנו מרגישים שאנו מתרחקים יותר ויותר מאדוננו. מה קורה כאן לכל הרוחות?" הנושאים שבהם הם דנו היו כה חדשים ומרעננים, ועסקו בטבע המושחת שהם ביטאו, באופן שבו הם יכולים לעשות חשבון נפש ולהכיר את עצמם, בהיטהרות וכן הלאה. אני מאמינה באדוננו שנים רבות מאוד ומעולם לא שמעתי את הכמרים והבכירים בכנסייה שלי מטיפים את הדברים האלה. פשוט לא הבנתי איך הם הצליחו להבין כל כך הרבה! הייתי אובדת עצות.

עונת הקציר הגיעה בהרף עין. שני בניי קצרו את התירס שלהם והביאו אותו הביתה. בשנים קודמות, תמיד הייתי עוזרת קודם לבני הבכור לקלף את התירס ואז הייתי עוזרת גם לבני הצעיר. אבל השנה בני הצעיר ובני משפחתו עשו זאת בעצמם. חשבתי, "הפעם לא עזרתי למשפחתו של בני הצעיר בעבודה שלהם, אז אשתו בטח כועסת עליי. היא תגיד שאני מעדיפה את הבכור." אבל למרבה הפלא, לא רק שהיא לא כעסה, היא גם אמרה לי בשמחה, "אמא, את ואבא לא נעשים צעירים יותר. אל תחשבו שאתם צריכים לעזור לנו עוד עם העבודה שלנו. פשוט שמרו על בריאותכם!" הופתעתי מאוד לשמוע אותה אומרת את זה. זו הייתה הפעם הראשונה אי פעם שהיא אמרה לנו משהו כה מתחשב. היא מעולם לא אמרה משהו כזה בעבר! ואחר כך זה קרה שוב – אמרתי לבניי ונשותיהם, "הילדים שלכם עומדים להתחיל את חטיבת הביניים, אז אני מתכוונת לקנות לכל אחד מהם אופניים." קניתי אופניים לבנו של בני הבכור, אבל אז צץ עניין כלשהו שגרם לי להוציא את כל יתרת הכסף. לא נותר לי מספיק כסף כדי לקנות אופניים לבנו של בני הצעיר. בסוף חמותו של בני קנתה לו את האופניים. הרגשתי רע וחשבתי: "כלתי בוודאי כועסת עליי והיא הולכת להגיד שאני לא עומדת בהבטחות שלי." אבל להפתעתי, לא רק שהיא לא כעסה אלא היא ניחמה אותי ואמרה, "אמא, את לא צריכה להרגיש רע שלא קנית לבני אופניים. את ואבא צריכים לשמור על הכסף שלכם מעתה והלאה ולהוציא אותו על עצמכם. אל תדאגו לנו!" שני האירועים האלה הפתיעו אותי מאוד. מאז שכלתי החלה להאמין באל הכול יכול, היא הפסיקה להתווכח איתי על דברים, אלא הפגינה כלפינו דאגה והתחשבות – היא באמת השתנתה. ובעלי תמיד היה מתרגז עליי על כל שטות – הדבר הכי קטן היה מקפיץ אותו. אבל עכשיו הוא תמיד חייך כשדיבר איתי, ואפילו כשכעסתי עליו לפעמים, הוא היה סופג זאת בסבלנות ואז אומר לי ברוגע, "אנחנו מאמינים באותו אלוהים. מערכת היחסים שלנו בגוף הגשמי הוא של בעל ואישה, אבל מבחינה רוחנית אנחנו אח ואחות. עלינו לאהוב זה את זו, להבין זה את זו, לסלוח זה לזו ולחיות לפי דבר האל. את לא חושבת? פעם היה לי פתיל קצר והייתי מתרגז בקלות רבה, וזה נבע מהטבע השטני המושחת שלי. הייתי גאוותן ויהיר מדי, והייתה חסרה לי אנושיות תקינה. כעת קראתי הרבה את דברי האל הכול יכול, והבנתי שעבודת האל באחרית הימים היא להושיע את האנושות דרך הבעת דבריו. בשאיפתם לזכות בישועת האל, אנשים צריכים להנהיג את דברי האל בחייהם ממש, ולהתמודד עם כל עניין לפי עקרונות האמת. עליי לזנוח את בשרי, לנהוג לפי דברי האל ולבטא אנושיות תקינה בחיי." כשראיתי את בעלי, בני וכלתי, זה גרם לי לחשוב: "הם קיבלו את עבודת האל הכול יכול באחרית הימים לפני שנתיים בלבד. אז איך הם השתנו כל כך? לא יכולתי שלא להשתכנע מכך. האמנתי באדוננו שנים רבות מאוד, וקראתי את כתבי הקודש והתפללתי בכל יום ויום, אז למה לא השתניתי כלל בכל התקופה הזו? למה תמיד כשקורה לי משהו אני שוקעת בחטא ולא מצליחה לצאת ממנו? רק לאלוהים יש את הכוח לשנות בני אדם. ייתכן שהאל הכול יכול שבו הם מאמינים הוא ישוע אדוננו שחזר? אם זה באמת נכון ואני מסרבת בעקשנות לקבל זאת, האם אדוננו לא ינטוש אותי? האם לא אהיה טיפשה אם לא אצליח לזכות בישועה גדולה כזו הנמצאת בהישג ידי?" כשחשבתי על זה, לא יכולתי שלא לחוש חרדה מסוימת. רציתי להתעניין ולחקור את הנושא, אבל הייתי נבוכה מדי להעלות את העניין עם משפחתי.

יום אחד כשבעלי היה מחוץ לבית, לקחתי בחשאי את הספר שהוא תמיד נהג לקרוא. כשהבטתי בכריכה, קפצו מול עיניי שש מילים גדולות הכתובות בזהב נוצץ "הדבר מופיע בבשר", וחשבתי: "אילו מין תעלומות מכיל הספר הזה? הוא יכול לגרום לאנשים להשתנות מאוד – אני חייבת לקרוא אותו בעיון." פתחתי את הספר בזהירות וראיתי את המילים הבאות: "ההתגלמות הזו היא התגלמותו השנייה של אלוהים, לאחר שעבודתו של ישוע הושלמה. מובן שההתגלמות הזו לא מתרחשת באופן מבודד, אלא היא השלב השלישי של העבודה לאחר עידן החוק ועידן החסד. כל שלב חדש של עבודתו של אלוהים תמיד מביא איתו התחלה חדשה ועידן חדש. כך גם עם השינויים המקבילים בטבעו של אלוהים, באופן עבודתו, במיקום עבודתו ובשמו. לכן אין זה פלא שקשה לאדם לקבל את עבודתו של אלוהים בעידן החדש. אולם גם כשהאדם מתנגד אליו מאוד, אלוהים תמיד עושה את עבודתו, והוא תמיד מוביל את כל האנושות קדימה. כשישוע בא אל עולמו של האדם, הוא הביא את עידן החסד וסיים את עידן החוק. באחרית הימים, אלוהים הפך שוב לבשר ודם, וכשהוא הפך לבשר ודם הפעם, הוא סיים את עידן החסד והביא את עידן המלכות. כל מי שמקבל את התגלמותו השנייה של אלוהים יובל אל עידן המלכות ויהיה מסוגל לקבל באופן אישי את הכוונתו של אלוהים" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הקדמה). אחרי שקראתי את הקטע, חשבתי: אם התגלמותו השנייה של אלוהים סיימה את עידן החסד, ייתכן שאלוהים כבר לא עובד בכנסיות של עידן החסד? האם נכנסנו כעת לעידן המלכות? כתוב כאן: "כל מי שמקבל את התגלמותו השנייה של אלוהים יובל אל עידן המלכות ויהיה מסוגל לקבל באופן אישי את הכוונתו של אלוהים" .מאז שבעלי, בני וכלתי קיבלו את עבודת האל הכול יכול, הם באמת השתנו מאוד. האם זה ייתכן שהאל הכול יכול שהם מאמינים בו הוא אכן ישוע אדוננו שחזר? האם הם באמת הולכים בעקבות אלוהים ומקבלים את הנחייתו האישית? אחרת, איך הם היו יכולים להבין כל כך הרבה אמיתות ולהשתנות כל כך? זה בטוח נגרם כתוצאה מעבודת רוח הקודש – זה לא דבר שהם היו יכולים להשיג בעצמם, בלי עבודת רוח הקודש. בדיוק כשהמחשבה הזו חלפה במוחי, ראיתי לפתע שבעלי חוזר הביתה. הנחתי בזריזות את הספר במקום שבו הוא היה, וחשבתי: אסור שהוא יידע שקראתי את הספר שלו, הוא יצחק עליי.

ביום למחרת, כשבעלי יצא להשתתף במפגש, לקחתי שוב את הספר ההוא והתחלתי לקרוא. קראתי את הקטע הבא: "אף על פי שישוע עשה עבודה רבה בקרב בני האדם, הוא רק השלים את גאולת האנושות כולה והיה לקורבן החטאת של האדם, והוא לא ריפא את טבעו המושחת של האדם. על מנת להושיע את האדם מהשפעתו של השטן באופן מלא, לא רק שישוע צריך היה לקחת על עצמו את חטאי האדם כקורבן חטאת, אלא שאלוהים צריך היה לעשות עבודה רבה יותר כדי להשלים את ריפוי האדם מטבעו, שהושחת על ידי השטן. על כן, לאחר שאלוהים מחל לאדם על חטאיו, אלוהים חזר לבשר ודם כדי להוביל את האדם לעידן חדש, והתחיל את עבודת הייסור והמשפט, והעבודה הזו הביאה את האדם למישור נעלה יותר. כל מי שנשמע לריבונותו של אלוהים ייהנה מאמת נעלה יותר ויקבל ברכות רבות יותר. בני האדם האלה יחיו באור באמת ובתמים ויזכו באמת, בדרך ובחיים" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הקדמה). חשבתי על הקטע הזה לעומק. ישוע אדוננו גאל את כל האנושות דרך צליבתו, אבל הוא לא העלים את טבעו המושחת של האדם. החטא נותר באופיו של האדם – זה נכון בהחלט. בכל הנוגע אלינו, אלו המאמינים באדוננו, לרוב איננו מצליחים לקיים את תורת אדוננו. אנו משקרים ומרמים, חוטאים ומתוודים בכל יום, שקועים בחטא ולא מסוגלים להשתחרר מכבליו. זו עובדה שלא ניתן להכחיש. באותו רגע עלו בראשי דברי האל הבאים מתוך כתבי הקודש: "וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי" (ויקרא י"א 45). אלוהים מבקש שנשיג קדושה, ואף על פי כן לרוב אנו חוטאים ומצערים את אדוננו – האם זו קדושה? אלוהים הוא קדוש, ולא ניתן לזהם את מלכותו. אם כך, כיצד ייתכן שאנחנו, שחוטאים כל כך הרבה, ניכנס למלכות השמיים? המחשבה הזו עוררה בי מעט תסכול, וקראתי שוב את הקטע הבא: "על מנת להושיע את האדם מהשפעתו של השטן באופן מלא, לא רק שישוע צריך היה לקחת על עצמו את חטאי האדם כקורבן חטאת, אלא שאלוהים צריך היה לעשות עבודה רבה יותר כדי להשלים את ריפוי האדם מטבעו, שהושחת על ידי השטן". האם ייתכן שעבודת האל הכול יכול באחרית הימים היא עבודה גדולה יותר שמבצע ישוע אדוננו שחזר? האם רק באמצעות קבלת משפטו של האל הכול יכול והתנסות בו, אנו יכולים להיפטר מהחטא, להיטהר ולהשתנות? האם ייתכן שהשינויים שהתחוללו בבעלי ובכלתי נבעו מהתנסותם בעבודת המשפט והייסורים של האל הכול יכול? בעלי, בני וכלתי האמינו באלוהים במשך זמן קצר מאוד ובכל זאת הצליחו להבין כמה אמיתות, וכן לנסח במילים את הבנתם ביחס לטבעם המושחת, לחפש את רצון האל כשקרו להם דברים ולמצוא דרך לנהוג לפיה. בעוד שאני, לעומת זאת, האמנתי באדוננו במשך שנים רבות, ואף על פי כן אם מישהו היה שואל אותי מהי בדיוק אמונה באלוהים או מהו בדיוק רצון האל, האמת היא שהייתי נותרת ללא מילים, וקל וחומר שלא הייתי יכולה לדבר על שינויים בטבעי. כשהשוויתי את עצמי אליהם, חשתי בושה עמוקה! הגעתי למסקנה שעליי לחקור בכנות את עבודת האל באחרית הימים.

מאותו יום והלאה, קראתי בחשאי את הספר הדבר מופיע בבשר בכל יום, מאחורי גבו של בעלי. ככל שקראתי בו יותר, חשתי בהירות רבה יותר בלבי ונהניתי יותר לקרוא. לפעמים אפילו לא רציתי להשתתף בתפילה בכנסייה שלי, ובמקום זאת פשוט נשארתי בבית וקראתי את הספר הזה. פעם אחת, קראתי את הדברים הבאים של האל הכול יכול: "אין ספק שאני אעניק הארה ונאורות לכל בני האדם הרעבים והצמאים לצדק ואשר מחפשים בכנות. אני אגלה בפניכם את כל מסתרי העולם הרוחני, אראה לכם את הדרך קדימה ואגרום לכם להשליך מעליכם את הטבע הישן והמושחת שלכם בהקדם האפשרי, כדי שתשיגו בשלות בחיים ותוכלו לשמש אותי, וכדי שעבודת הבשורה תוכל להתקדם ללא עיכוב. רק אז יתרצה רצוני, רק אז תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים של אלוהים תושלם בהקדם האפשרי. אלוהים יזכה במלכות, והיא תרד אל פני האדמה, ויחדיו נבוא אל כבוד!" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אמירותיו של המשיח בראשית, פרק 8). אחר כך לא יכולתי שלא לחשוב על הדברים הבאים שאמר ישוע אדוננו: "אַשְׁרֵי הָרְעֵבִים וְהַצְּמֵאִים לְצֶדֶק, כִּי הֵם יִשְׂבָּעוּ" (מתי ה' 6). ככל שקראתי יותר, התחזקה תחושתי שדברי האל הכול יכול ודבריו של ישוע אדוננו הגיעו מאותו מקור. דברי שניהם ניחנים בסמכות ובעוצמה, ולכן חשבתי שיש סבירות גבוהה שהאל הכול יכול הוא אכן ישוע אדוננו שחזר! המחשבה הזו היכתה אותי בהלם: ידעתי שאם זה נכון, עליי להזדרז ולקבל את עבודת האל הכול יכול באחרית הימים, משום שאם הייתי ממשיכה להתעקש שלא לקבלה, עבודת האל הייתה באמת מותירה אותי מאחור! אבל איך אוכל לספר זאת למשפחתי? הם שיתפו איתי את הבשורה פעמים רבות בעבר, אך תמיד סירבתי לקבל אותה. אם אומר להם שאני מוכנה עכשיו לקבל את עבודת האל הכול יכול באחרית הימים, מה הם יחשבו עליי? בדיוק כשהתלבטתי בחוסר החלטיות, אלוהים פתח עבורי דרך.

יום אחד, כלתי ועוד אחות לאמונה באו לשתף איתי את הבשורה פעם נוספת. ידעתי שההזדמנות הזו היא מתת האל, אז סיפרתי להם בכנות: "למען האמת, לאחרונה אני קוראת הרבה את דברי האל הכול יכול בחשאי, ואני מרגישה שאלו דברי אלוהים. אין שום סיכוי שבן אדם יוכל לבטא דברים בעלי סמכות ועוצמה שכאלה." כלתי נדהמה לשמוע אותי אומרת את זה, והיא הביטה באחות השנייה וצחקה מרוב אושר. המשכתי: 'אָז יִרְאוּ אֶת בֶּן־הָאָדָם בָּא בֶּעָנָן בִּגְבוּרָה וּבְכָבוֹד רַב' (לוקס כ"א 27). המאמינים כולנו כמהים לשובו של ישוע אדוננו, לירידתו אלינו על ענן לבן. אך אתן אומרות שאדוננו כבר חזר, שהאל הכול יכול הוא ישוע אדוננו שחזר. אם כך, למה לא ראינו את אדוננו יורד על ענן לבן? אנא שתפו איתי בעניין הזה."

האחות ענתה בכנות, "תודה לאל! כפי שכולנו יודעים, ישנם פסוקים רבים בכתבי הקודש שמנבאים את שובו של אדוננו. אך אם נתבונן היטב, נראה שיש שני סוגים של נבואות על שובו של אדוננו: סוג אחד של נבואות מציינות שאדוננו ישוב בגלוי על גבי ענן וכולם יחזו בו, כמו בלוקס י"א:27, שם נכתב 'אָז יִרְאוּ אֶת בֶּן־הָאָדָם בָּא בֶּעָנָן בִּגְבוּרָה וּבְכָבוֹד רַב'. בנבואות מהסוג השני נכתב שאדוננו יבוא בחשאי, כמו גנב, ואף אחד לא יידע על כך, כמו במתי כ"ד:36 'אֲבָל אֶת הַיּוֹם הַהוּא וְהַשָּׁעָה אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ, גַּם לֹא מַלְאֲכֵי הַשָּׁמַיִם וְגַם לֹא הַבֵּן, אֶלָּא הָאָב לְבַדּוֹ'. ניתן לראות שבואו של אדוננו יתרחש בשני שלבים: ראשית, הוא יבוא בחשאי, ואחרי שיבצע את השלב הראשון של עבודתו, בואו יתפרסם ברבים. את מדברת על הנבואה שעוסקת בבואו הגלוי, בעוד שאנו כרגע בשלב של התגשמות הנבואה על בואו החשאי. זה השלב שבו אלוהים מתגלם כבשר ודם כדי לבצע את עבודתו ולהושיע את האנושות. לאחר שאלוהים יסיים את עבודתו כבשר ודם, הוא יבוא בגלוי כדי שכולם יוכלו לחזות בו..."

כששמעתי את השיתוף הזה, ליבי התמלא אור וחשבתי: "מסתבר שכתבי הקודש מנבאים שאדוננו יבוא בשתי דרכים שונות. קודם הוא יבוא בחשאי, ואחר כך הוא יבוא בגלוי – זו תעלומה אמיתית! אני קוראת את כתבי הקודש כל כך הרבה שנים, איך זה שמעולם לא גיליתי את זה? אבל עכשיו כשאני חושבת על זה, אני בטוחה שזה נכון!"

כלתי אמרה לי, "אמא, פרק הזמן שבו האל הכול יכול מבצע את עבודתו כבשר ודם – עבודת המשפט והטיהור של האדם באמצעות מילים – הוא השלב שבו אלוהים בא בחשאי, כשהוא חושף את בני האדם ומחלק אותנו לפי סוגים. בואי נקרא את דברי האל הכול יכול כדי להבין טוב יותר את ההיבט הזה של האמת." ואז היא קראה: "ישנם רבים שאולי לא אכפת להם מדבריי, אך עדיין ברצוני לומר לכל חסידיו של ישוע הקדושים לכאורה, שכשתראו במו עיניכם את ישוע יורד משמיים על ענן לבן, זו תהיה ההופעה הפומבית של שמש הצדק. ייתכן שתתלהבו מאוד בעת הזו, אך דעו לכם שהיום שבו תראו את ישוע יורד משמיים יהיה היום שבו אתם תרדו לגיהינום להיענש. זו תהיה הכרזה על סוף תוכנית הניהול של אלוהים, וזה יהיה היום שבו אלוהים יגמול לצדיקים ויעניש את החוטאים. זאת משום ששיפוטו של אלוהים יסתיים עוד בטרם בני האדם יראו את האותות לכך, כאשר יהיה רק הביטוי של האמת. מי שיקבל את האמת ולא יחפש אחר אותות ועל כן יטוהר, יושב בפני כס מלכותו של אלוהים ויתקבל לחיבוקו של הבורא. רק מי שממשיך להתעקש להאמין כי 'ישוע שאינו רוכב על ענן לבן הוא משיח שקר' ייענש לעולמי עד, משום שהוא מאמין רק בישוע המראה אותות ואינו מכיר בישוע המצהיר על שפיטה חמורה ומציג את הדרך הנכונה לחיים. לכן אין לישוע ברירה אלא לטפל באנשים האלה בשובו בגלוי על ענן לבן. הם עקשניים מדי, בטוחים מדי בעצמם, יהירים מדי. כיצד יכולים בני אדם הניחנים בניוון מוסרי כה חמור לזכות לגמול מישוע? שובו של ישוע הוא ישועה גדולה לכל מי שמסוגל לקבל את האמת, אך הוא גם הסימן לגינויו של כל מי שאינו מסוגל לקבל את האמת" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, כשתראו את גופו הרוחני של ישוע, אלוהים יברא מחדש את השמיים והארץ).

האחות המשיכה בשיתוף. "מדברי האל אנו יכולים לראות שבזמן שהאל הכול יכול מבצע את עבודתו בחשאי, הוא עושה רק את עבודת המשפט והייסורים של האדם באמצעות מילים. כלומר, הוא מבטא את כל האמיתות כדי לספק לנו את צרכינו בחיים, וכל אלו שמקבלים את עבודת האל באחרית הימים, שעוברים את המשפט והייסורים של דברי האל, שמצליחים להבין את האמת ולהכיר את אלוהים, ואשר טבע חייהם משתנה, הם המתגברים שיכין אלוהים לפני האסונות. לאחר שהמתגברים האלו יהיו מוכנים, עבודתו האדירה של אלוהים תושלם בהצלחה, והעבודה שהוא מבצע בחשאי תסתיים גם כן. לאחר מכן תגיע העת שבה אלוהים יבוא עם העננים ויופיע בגלוי בפני כל האומות והעמים. יש אנשים שנצמדים בעיוורון לתפיסותיהם, ומחכים רק לבואו של ישוע אדוננו עם העננים, אך לא מוכנים לקבל אף אחת מהאמיתות שהביע אלוהים בשעה שהוא מבצע את עבודתו בחשאי. הם כולם אנשים שמורדים באלוהים וממרים את פיו, ואם הם לא ישובו אל אלוהים ויקבלו את ישועתו באחרית הימים, הם ייללו בכאב ויחרקו שיניים במהלך האסונות הגדולים. בספר ההתגלות א:7 נכתב: 'הִנֵּה הוּא בָּא עִם הָעֲנָנִים. כָּל עַיִן תִּרְאֶה אוֹתוֹ, גַּם אֵלֶּה שֶׁדְּקָרוּהוּ, וְיִסְפְּדוּ עָלָיו כָּל מִשְׁפְּחוֹת הָאָרֶץ. כֵּן; אָמֵן'. תחשבי על זה: כשאדוננו יבוא עם העננים, כולם יחזו בו, ומה הם יעשו פרט ללקדם את פניו בשמחה גדולה? אם כך, למה שכל העמים ייללו בכאב? זה משום שכשאלוהים יבוא בגלוי, הם יראו שהאל הכול יכול שנגדו התריסו הוא ישוע אדוננו שחזר. על כן, איך הם יוכלו שלא להכות על חזה, ליילל ולחרוק שיניים?"

הנהנתי בראשי שוב ושוב בזמן שהקשבתי לשיתופה של האחות, ואמרתי, "אה, מעולם לא הבנתי את הפסוק הזה בעבר. שאלתי את הכומר בכנסייה שלי, אבל הוא לא הסביר זאת בבירור. מסתבר שהפסוק הזה מתייחס לכל אלו שמסרבים לקבל את ישועת האל הכול יכול באחרית הימים, לכל אלו שממרים את פיו". באותו רגע, לא יכולתי שלא לחשוב על כל אותן פעמים שבני משפחתי חלקו עמי את הבשורה, אך אני התנגדתי וסירבתי לקבלה. הרגשתי צער רב. אמרתי בחרטה לאחות, "אם לא הייתי קוראת את דברי האל הכול יכול, אם דברי האל הכול יכול לא היו פותחים את שער ליבי ומאפשרים לי להתחיל לחפש, לצערי עדיין הייתי מסרבת להקשיב לשיתופים שלך, וממשיכה להמתין באובססיביות לבואו של ישוע אדוננו על ענן לבן ולהופעתו הגלויה בפני בני האדם. אני באמת נבערת וטיפשה כל כך! רק עכשיו אני מבינה ששלב העבודה הסודית של אלוהים הוא אכן הזדמנות נפלאה עבורנו לקבל את המשפט והייסורים של דברי האל, ולהסיר מעלינו את טבענו המושחת כדי שנוכל לזכות בישועה מלאה! כשאלוהים יבוא על ענן ויופיע בגלוי בפני בני האדם, יהיה זה אחרי שעבודת הישועה שלו כבר תסתיים, והוא יתחיל לגמול לצדיקים ולהעניש את הרשעים. וכשהזמן הזה יגיע, גם אם אהיה מוכת חרטה, יהיה זה מאוחר מדי. אני מודה לאלוהים על שלא נטש אותי ועל שהעניק לי את ההזדמנות הזו לישועה. אני רוצה לקבל את עבודת האל הכול יכול באחרית הימים!"

אחר כך לקחתי יוזמה וביקשתי להצטרף לכנסיית האל הכול יכול. עכשיו, בדומה לבעלי, בני וכלתי, אני קוראת את דברי האל ומשתפת על האמת בכל יום, ואני חווה את המשפט, הייסורים, הטיהור והישועה של דברי האל. במשפחה הגדולה של כנסיית האל הכול יכול, אני חיה חיי כנסייה אמיתיים, ורוחי מלאת שלווה ואושר. אני באמת מרגישה עד כמה גדולה אהבתו של אלוהים כלפיי, אני פשוט הייתי כל כך אטומה ונתתי לאלוהים לחכות כל כך הרבה זמן. אני מודה לאלוהים על כך שסידר בקפדנות כל מיני אנשים, אירועים ודברים שהובילו והנחו אותי צעד אחר צעד חזרה אל משפחת האל – אני מודה לאלוהים על שהעניק לי ישועה מסוג אחר!