פרק 6

היו חדי עין בענייני הרוח, שימו לב והיו מסוגלים להתחשב באמת ובתמים ברוחי ובהווייתי, ובדבריי ובהווייתי, כמכלול בלתי ניתן להפרדה, כדי שכל בני האדם יוכלו לְרַצות אותי בנוכחותי. הנחתי את כף רגלי בכל מקום שישנו, התבוננתי במרחבי היקום העצומים והתהלכתי בין כל בני האדם, כשאני טועם את המתיקות והמרירות בקרב בני האדם – אולם האדם טרם הכיר אותי באמת ומעולם הוא לא שם לב למסעותיי. משום שהייתי שקט ולא ביצעתי מעשים על-טבעיים, איש מעולם לא ראה אותי באמת. היום הזה שונה מהעבר: אעשה דברים שלא נראו מאז הבריאה, אומר דברים שלא נשמעו לאורך כל העידנים, משום שאני מבקש שכל בני האדם יכירו אותי כבשר ודם. אלה שלבים בניהול שלי, אבל לאנושות אין שמץ של מושג. למרות שדיברתי ברורות, בני האדם עדיין מבולבלים. קשה לתקשר איתם.. האין זו שפלותו של האדם? האין זה בדיוק מה שאני רוצה לתקן? במשך כל השנים האלה, לא עבדתי כלל על האדם. במשך כל השנים האלה, אפילו אלה שהיו בקשר ישיר עם התגלמותי כבשר ודם מעולם לא שמעו את הקול הבא ישירות מאלוהיותי. לכן בלתי נמנע שהכרת האל של בני האנוש תלקה בחסר. אולם עניין זה לבדו לא השפיע על אהבת האדם כלפיי במרוצת העידנים. יחד עם זאת, בימים אלה אני משקיע בכם עבודה בהיקף אדיר, מופלאה ובלתי נתפסת, וכן נושא בפניכם דברים רבים. למרות זאת, אפילו תחת תנאים כאלה, בני אדם רבים עדיין מתנגדים לי ישירות. אתן לך כמה דוגמאות:

אתם מתפללים יום-יום לאל מעורפל, מנסים לתפוס את כוונותיי, לקבל תחושה של חיים. אבל כשדבריי באמת יורדים אליכם, אתם מסתכלים בהם אחרת; אתם רואים בדבריי וברוחי מכלול אחד, אבל אתם משליכים הצדה את הווייתי ומאמינים שבן האדם שהוא אני פשוט אינו מסוגל להביע דברים כאלה, ושהם למעשה מכוונים על ידי רוחי. איך תוכלו להבין מצב כזה? אתם מאמינים לדבריי במידת מה, אבל בכל הנוגע לבשר והדם שאני עוטה, אתם פחות או יותר מחזיקים ברעיונות שלכם עצמכם שאתם מהרהרים בהם יום-יום במחשבה: "מדוע הוא עושה דברים כפי שהוא עושה? יכול להיות שדבר כזה בא מאלוהים? לא ייתכן! לפי דעתי, הוא ממש כמוני – אדם רגיל מהשורה." שוב, איך תוכלו להסביר מצב כזה?

באשר למה שאמרתי לעיל, האם מישהו מכם לא מצויד במחשבות כאלה? האם מישהו מכם לא מחזיק בהן? נדמה שהן דבר-מה שאתם נאחזים בו כרכוש פרטי, ושאתם מתקשים להרפות ממנו כל הזמן הזה. על אחת כמה וכמה אתם לא נכונים להשקיע מאמץ פעיל. במקום זאת, אתם מחכים לי, שאעשה את העבודה באופן אישי. למען האמת, אין אפילו בן אנוש אחד שמכיר אותי בקלות מבלי לחפש אחריי. אכן, הדברים שבהם אני מטיף לכם לקח הם לא דברים רדודים. אני יכול להעלות דוגמה מזווית אחרת לעיונכם:

ברגע שמוזכר שמו של פטרוס, כולם משבחים אותו ונזכרים מיד בסיפורים על פטרוס – על כך שהוא סירב שלוש פעמים להכיר את אלוהים, ויתרה מזאת, על כך שהוא שירת את שטן ובכך בחן את אלוהים אך בסופו של דבר הוא מוסמר על הצלב במהופך למען אלוהים, וכן הלאה וכן הלאה. כיום אני רואה חשיבות רבה בתיאור בפניכם כיצד פטרוס הכיר אותי ומה קרה לו בסוף. האיש הזה, פטרוס, היה אדם בעל איכות נפלאה, אבל הנסיבות שלו היו שונות מהנסיבות של פאולוס. ההורים שלו רדפו אותי – הם היו בין השדים שהשטן דבק בהם, ולכן אי-אפשר לומר שהם התוו את הדרך לפטרוס. פטרוס היה חריף ושנון, והייתה לו בינה טבעית שהוריו התגאו בה עוד בילדותו. עם זאת, לאחר שגדל, הוא הפך לאויב שלהם משום שהוא תמיד שאף להכיר אותי, מה שהביא אותו להפנות עורף להוריו. הסיבה לכך הייתה, מעל לכול, שהוא האמין שהשמיים והארץ וכל צבאם נתונים בידי האל הכול יכול, ושאלוהים הוא מקור כל הדברים החיוביים ושהם נובעים ישירות ממנו, מבלי שהשטן מעבד אותם. דוגמת הנגד של הוריו של פטרוס העניקה לו ידע נרחב יותר אודות רוחב לבי וחמלתי, ובכך גברה תשוקתו לחפש אותי. הוא לא רק הקפיד לאכול ולשתות את דבריי, אלא יותר מזה, לתפוס את כוונותיי. הוא גם תמיד היה שקול וזהיר במחשבותיו, כך שהוא תמיד היה פיקח וחריף ברוחו, ולכן הוא היה מסוגל לְרַצות אותי בכל מעשיו. בחייו השגרתיים, הוא הקפיד להטמיע את הלקחים של מי שנכשל בעבר, כדי לדרבן את עצמו הלאה לאתגרים גדולים יותר, בחשש רב ליפול ברשתו של הכישלון. הוא גם הקפיד לספוג בתוכו את האמונה והאהבה של כל מי שאהב את אלוהים לאורך העידנים. כך הוא האיץ את תהליך צמיחתו לא רק ביחס להיבטים השליליים, אלא באופן חשוב בהרבה, ביחס להיבטים החיוביים, עד שהוא הפך בפניי לבן האדם שהכיר אותי הכי טוב. לכן קל לדמיין איך הוא יכול היה להפקיד בידיי את כל מה שיש לו, ולא להיות עוד אדון לעצמו אפילו באכילה, בלבוש, בשינה, או בבחירה היכן לשהות, אלא הפך את הרצון לְרַצות אותי בכל דבר ליסוד הנאתו מרוחב לבי. פעמים כה רבות העמדתי אותו בניסיון, מה שכמובן כמעט הרג אותו, אבל אפילו בעיצומם של כל מאות הניסיונות האלה, הוא מעולם לא איבד את האמון בי ומעולם לא התערערה אמונתו. גם כשאמרתי שכבר השלכתי אותו הצדה, הוא לא נעשה רך-לבב ולא התייאש, אלא המשיך כבעבר להוציא לפועל את עקרונותיו כדי לאהוב אותי באופן מעשי. אמרתי לו שעל אף אהבתו כלפיי, לא שיבחתי אותו אלא בסופו של דבר השלכתי אותו לידי השטן. בעיצומי כל הניסיונות האלה, שלא פגעו בבשרו אלא היו ניסיונות של דיבור, הוא עדיין התפלל אליי: "הו, אלוהים! בין השמיים והארץ ושפע צבאם, האם יש בן אדם כלשהו, יצור כשלהו או דבר כלשהו שהוא לא בידיך, האל הכול יכול? כשאתה רוצה להפגין כלפיי רחמים, לבי צוהל מאוד על רחמיך. כשאתה רוצה לשפוט אותי, על אף שאני כלל לא ראוי, אני חש עוד יותר במסתוריות הרבה של מעשיך, מפני שאתה מלא בסמכות ובחוכמה. אף שבשרי סובל, רוחי מתעודדת. איך אוכל שלא להלל את חוכמתך ואת מעשיך? גם אם אמות אחרי שאזכה להכיר אותך, אהיה מוכן ומזומן לכך. הו, האל הכול יכול! האם אתה באמת לא רוצה לאפשר לי לראות אותך? האם אני באמת לא ראוי לקבל את שיפוטך? האם ייתכן שיש בי משהו שאתה לא רוצה לראות?" בעיצומם של הניסיונות השונים האלה, אפילו שפטרוס לא היה מסוגל לתפוס את כוונותיי בדיוק, ניכר שהוא שאב גאווה ותחושה של תהילה מכך שהשתמשתי בו (גם אם רק לקבל את שיפוטי כדי שהאנושות תוכל לראות את מלכותיותי ואת חרון אפי), ולא דוכדך כלל משום שהוא הועמד בניסיון. בזכות נאמנותו בפניי, ובזכות הברכות שהרעפתי עליו, הוא נעשה מופת ודגם לחיקוי לאנושות במשך אלפי שנים. האין זו בדיוק הדוגמה שעליכם לנהוג לפיה? כעת עליכם לחשוב היטב ולנסות לפענח מדוע סיפרתי באריכות כזו את סיפורו של פטרוס. הדבר צריך לשמש לכם קוד התנהגות.

אף על פי שמעטים הם המכירים אותי, לא אוציא את כעסי על האנושות משום כך. זאת מפני שלבני האנוש יש חסרונות כל כך רבים עד שקשה להם להגיע לרמה שאני דורש מהם. משום כך נהגתי בבני האדם במידת הרחמים במשך אלפי שנים, עד היום הזה. יחד עם זאת, אני מקווה שלא תהיו מרוצים מעצמכם, משום שנהגתי במידת הרחמים. במקום זאת, דרך הדוגמה של פטרוס, עליכם להכיר אותי ולחפש אותי, ודרך כל סיפוריו של פטרוס, עליכם לקבל התגלות בדרכים חסרות תקדים. כך תגיעו למישור שהאנושות לא הגיעה אליו מעולם. בכל היקום והרקיע, בין כל הדברים שבשמיים ובארץ, כל הדברים על פני האדמה ובשמיים עושים כל מאמץ עבור שלב העבודה הסופי שלי. ודאי לא תרצו להיות צופים מהצד, כשכוחות השטן פוקדים עליכם אנה ואנה, הלא כן? השטן כל הזמן טורף את הכרת האל שבלבם של בני האדם, והוא כל הזמן חושף את שיניו וציפורניו בעודו נאבק על חייו. האם אתם רוצים להילכד עכשיו בתכסיסיו מוליכי השולל? האם אתם רוצים לגדוע את רצף חייכם ממש ברגע השלמת השלב האחרון בעבודתי? אתם הרי לא מחכים שאני אנהג שוב במידת הרחמים, הלא כן? החיפוש אחר הכרתי הוא המפתח, אך אסור לכם להתרשל גם בנוהג עצמו. אני חושף בפניכם תובנות ישירות באמצעות דבריי, בתקווה שתהיו מסוגלים להתמסר להכוונתי ולהפסיק לטפח שאיפות או תוכניות משלכם.

27 בפברואר, 1992

קודם: פרק 5

הבא: פרק 7

דברי אלוהים הם הבסיס לאמונתו של האדם. האם חשתם משבר אמונה, או שאתם צריכים להקשיב לקולו של אלוהים ולפתח אמונה אמיתית בו? האתר שלנו מציג את הדברים שרוח הקודש אומרת לכל הכנסיות, ואלה יסייעו לכם. אתם מוזמנים לשוחח עימנו בצ'ט ולהחליף רעיונות.

תוכן דומה

בנוגע להשקטת לבכם בפני אלוהים

אין שלב חיוני להיווכחות בדברי האל יותר מהשקטת לבכם בפני אלוהים. זה לקח שכל בני האדם בהווה חייבים להיווכח בו בדחיפות. דרכי ההיווכחות על מנת...

אלוהים והאדם יבואו יחד למנוחה

בראשית, אלוהים נח. לא היו בני אנוש או כל דבר אחר על פני האדמה באותה עת, ואלוהים לא עשה שום עבודה. אלוהים החל בעבודת הניהול שלו רק לאחר...

פרק 13

בדבריי ובאמירותיי נסתרות כמה מכוונותיי, אך בני האדם אינם מכירים או מבינים אף אחת מהן. הם ממשיכים לקבל את דבריי מהחוץ ולציית להם מהחוץ,...

פרק 35

שבעה רעמים בוקעים מכס המלכות, מרעידים את התבל, הופכים את השמיים והארץ ומהדהדים במרחבי הרקיע! הצליל מחריש אוזניים ובני האדם לא יכולים להימלט...

הגדרות

  • טקסט
  • ערכות נושא

צבעים אחידים

ערכות נושא

גופן

גודל גופן

מרווח בין שורות

מרווח בין שורות

רוחב דף

תוכן

חיפוש

  • חיפוש טקסט
  • חיפוש בספר זה